פרוטוקול מועצת העיר מס' 24

()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic הישיבה()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dicה-))1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic(24שלא()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dicמן()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dicהמניין(()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dicשל()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dicמועצת()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dicהעירייה()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic ()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic מיום()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dicרביעי,()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dicכ"ד()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dicבאדר()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dicתש"ע()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic((10.03.10))1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic ()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic ישיבת מועצה מספר 24 )שלא מן המניין( 10.03.10

עיריית()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dicאריאל()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic ()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic

הישיבה()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dicה-())1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic(24)1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dicשלא()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dicמ ן()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dicהמניין(()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dicשל()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dicמועצת()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dicהעירייה()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic מיום()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dicרביעי,()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dicכ"ד()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dicבאדר()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dicתש" ע()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic((10.03.10))1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic נוכחים: מר רון נחמן - ראש העיר

מר פבל פולב - מ"מ ראש העיר

מר יחיאל תוהמי - סגן ראש העיר

גב' שירה דקל - חברת מועצת העיר

גב' לודמילה גוזב - חברת מועצת העיר

מר אלי שבירו - חבר מועצת העיר

מר יוסי חן - חבר מועצת העיר

מר אבי סמו - חבר מועצת העיר

עו"ד אריאל עזריה - חבר מועצת העיר

מר יעקב עמנואל - חבר מועצת העיר

מר מקס צ'רנוגלס - חבר מועצת העיר

משתתפים: גב' חנה גולן - מנכ"ל העירייה

מר אריה ברסקי - מבקר העירייה

עו"ד שרון שטיין - יועמ"ש

רו"ח רוני דנה - יועץ חשבונאי

מר ג'והר חלבי - גזבר העירייה

מר עדנאן עיסא - מהנדס העירייה

מר רז קינסליך - עוזר ראש העיר

מר אלי גיל-עד - מנהל האגף לשירותים חברתיים

גב' עמליה בירנבאום - מנהלת אגף שפ"ע

מר ברוך אנגל - מנהל רישוי עסקים

רו"ח אופיר בוכניק - רואה חשבון

גב' שרה פרא - מנהלת אגף החינוך

מר אלי נובוסלסקי - מ"מ מנהל אגף הביטחון

גב' נאוה בן הרוש - מנהלת כ"א

מר חן קדם - ע' מנכ"ל העירייה

מר חיים ביטון )קוקי( - מנהל המרכז הבינתחומי לתרבות, לפנאי ולספורט מר מיכאל אלטיניקוב - מנהל מחלקת המחשוב

2

ישיבת מועצה מספר 24 )שלא מן המניין( 10.03.10

על סדר היום:

1. דיווח ראש העיר

2. הצגת תוכניות עבודה לשנת 2010 – מנהלי העירייה.

הפסקה וארוחת צהריים

3. הצעת תקציב רגיל לשנת 2010 – דיון ואישור הצעת התקציב לשנת .2010

4. דיון ואישור הוצאות מבקר העירייה.

5. אישור מצבת כ"א – משרות עירוניות.

6. אישור עדכון )תוספת( לחוק עזר אגרת שמירה "תוספת להכללת אזור התעשיה מערב".

)סעיף מישיבת מועצה מספר (25

3

ישיבת מועצה מספר 24 )שלא מן המניין( 10.03.10

מר רון נחמן – ראה"ע: אני מתכבד לפתוח את ישיבת מועצה מספר 24 שלא מן המניין, כאשר סדר היום זה נושא התקציב, ולכן הישיבה היא גם שלא מן המניין. אנחנו פה בחדר שהוא יחסית די גדול, אז כשידברו פה, שידברו שגם יהיה לפרוטוקול. אנחנו נמצאים כבר בחודש אפריל והיום זה יום של שביתה של השלטון המקומי. וכל השלטון המקומי, כולל 15 הגדולות, כולל מועצות אזוריות, כל 260 הרשויות מושבתות היום על ידי הנהלות העיריות, ראשי הערים. עוד לא היה איחוד כוחות כזה, אני לא זוכר במשך שנים, שפרט לירושלים, בגלל הביקור של סגן נשיא ארה"ב, כל הרשויות, לרבות תל-אביב וחיפה, שובתות. וזו שביתת אזהרה בת יום אחד. זה מתקשר לנושא התקציב שלנו. כי אתם צריכים להבין את הקשר שבין התקציב שמאושר בכנסת לבין התקציב של הרשות המקומית. זה משליך לנו על התקציב הרגיל, זה משליך לנ8ו על תקציב הפיתוח, זה משליך לנו על כל ההוויה ויכולת הפעולה של רשות מקומית. אנחנו נמצאים היום במו"מ עם משרד האוצר, ההנהלה של השלטון המקומי, לגבי תקציב .2009 ואני חוזר ומדגיש, אנחנו כבר בחודש אפריל, כבר רבע שנה הלכה. זה לא סתם. והרשויות עוד לא יודעת בדיוק במה תסתכם השנה הזו מבחינת המענקים של מדינת ישראל. שר האוצר השבוע, בפגישה שהיתה לנו איתו, הודיע שהמסגרת תהיה כמו ב-.2009 כלומר, 2.4 מיליארד שקל במענקי האיזון. משמעות העניין זה שהתקציב ששר הפנים יעניק לרשויות המקומיות יהיה במסגרת 2009 באותו סכום בערך. אבל הדברים עוד לא סוכמו. אנחנו רוצים להגיע ל-3 מיליארד שקל, שזו נוסחה שנקראת נוסחת גדיש. נוסחת גדיש קבעה את הצרכים של הישובים לפי מפתח אחיד ואת רמת ההוצאה שלהם לפי מפתח אחיד, והפער ביניהם, קראו לזה מענק איזון. אנחנו עומדים על כך שזה לא יהיה מענק, שלא ייקרא מענק, אלא יהיה תקציב. לא מענק, כאילו אנחנו מבקשים שיעשו לנו טובות לתת לנו נדבות. יש רשויות שאישרו את התקציב, יש רשויות שעדיין לא יודעות מה לעשות.

אנחנו פה בעבודה גדולה מאד של הגזבר, של המנכ"לית, של מנהלי האגפים, הכנו את התקציב. את הפרמטרים ואת המדדים להכנתו יסקרו הגזבר והמנכ"לית. קיבלתם את ההצעה של התקציב ל-,2010 שהיא מבוססת למעשה על ,2009 כי השינויים שאפשר לעשות ולחרוג מתקציב הם די מינוריים, מכיוון שאתם יודעים שאין לנו הכנסות כאלו שאנחנו יכולים לעשות בהן הטיה לכאן ולכאן. ועדת הכספים דנה בתקציב ואישרה אותו לפני הבאתו למליאת המועצה, והיום הישיבה הזאת מתבקשת לאשר את התקציב כדי שנוכל לפעול עם תקציב מאושר. אני כרגע רוצה לעביר את רשות הדיבור לגבי הצגת תוכניות העבודה לשנת 2010 למנכ"לית. אני אומר רק אולי בהערת אגב, גם זה חלק מעוללות התקציב של ,2010 הממשלה החליטה על מפת העדיפות הלאומית. ובמפת העדיפות הלאומית הכניסו את הפרמטר כפי שהסברתי והבאתי לידיעת המליאה, היא הכניסה את נושא הפרמטר הביטחוני, ועל פי 4

ישיבת מועצה מספר 24 )שלא מן המניין( 10.03.10

זה חלק מישובי יהודה ושומרון נכנסו למפת העדיפות הלאומית, לרבות אריאל. אני רוצה לומר לכם, וזה בעקבות פניות גם של תושבים שפנו, רוצה לומר לכם שתדעו, שאף רשות מקומית בארץ עדיין לא קיבלה את התמריצים שהיו אמורים לקבל כתוצאה משינוי מפת העדיפות הלאומית. וזה מדוע? משום שמשרד האוצר לא מתקצב את משרדי הממשלה בשינויים שמתחייבים והוא רוצה שהמשרדים יפעילו את השינויים בתוך המסגרת הפנימית של כל משרד. לדוגמא, אם משרד החינוך היה אמור לקבוע שאנחנו בגני טרום חובה נשלם כמו שבעבר שילמנו %,10 כלומר 90 שקל, השינוי הזה לא התבצע במשרד החינוך והאמהות משלמות 900 שקל. זה בגליל, זה בנגב, זה ביהודה ושומרון, בכל המקומות.

המפה בעצם לא קיבלה ביטוי במובן הכספי. והדברים האלה הם מאד מאד קשים. אנחנו מבצעים פעולה בכנסת עם חברי כנסת מכל המפלגות, על שני הדברים העיקריים:

1. הנושא של מפת העדיפות הלאומית, שיכנס כבר עכשיו ב-,2010 כי רבע שנה כבר הלכה. לפי

דעתי הם מושכים את זה שיגיע עד לספטמבר כדי להתחיל את הדברים בשנת הלימודים הבאה שמתחילה ב-1 לספטמבר. לפי דעתי ככה הם הולכים למשוך את זה.

2. המענקים לאיזון או תקציבי החובה שהממשלה צריכה לתת. ואנחנו מדברים על 2.8 מיליארד

שקל לכל הרשויות במקום 1.8 מיליארד שהם הציגו בתקציב. זאת אומרת, זה פער בפני עצמו של מיליארד.

3. מענקי פיתוח, שהרשויות העצמאיות לא צריכות את זה כי יש להן תקציב פיתוח שלהן, ורק כל

אותן הרשויות שמקבלות מענקי איזון צריכים גם לקבל מענקי פיתוח בסך של 500 מיליון לעומת 100 שהוקצב על ידי משרד האוצר. ועוד 600 מיליון לרשויות שנמצאות בתוכניות הבראה, ויש כאלה כמה עשרות.

ואני רוצה לומר לכם פה שבישיבה שהיתה לנו עם שר הפנים השבוע, בכנס של ראשי הרשויות שהיינו, איתו ועם חברי כנסת מהשדולה של השלטון המקומי, שר הפנים התגייס להיות יחד איתנו במאבק, אחרי שהוא קיבל ברכות מראש העיר של חולון ועוד כל מיני ראשי ערים אחרים, לרבות ראש העיר של תל-אביב. הפער בינינו לבין האוצר עומד על 400 מיליון, כי 2.4 הם החליטו לתת, ואנחנו מדברים על .2.8 ואני לא יודע איפה זה יתגלגל. בינתיים השביתה היום היא שביתת אזהרה והממשלה כבר באמצעות האוצר הודיעו שהם מוכנים להוסיף על ה-2.4 עוד 100 מיליון מתקציבי מפעל הפיס. לנו זה לא משנה כי אנחנו לא מקבלים כלום מהפיס. אבל אנחנו לא מסכימים, ראשי הערים, שהפיס יתקצב את תקציב המדינה. והסעיף הנוסף הוא, שיקחו מהערים הגדולות, מהארנונה שיש, מה-15 העצמאיות וה-60 האחרות שהמאזן שלהן הוא חיובי, לקחת עוד 150 מיליון מהן ולחלק את זה לישובים שנזקקים 5

ישיבת מועצה מספר 24 )שלא מן המניין( 10.03.10

לקבל את התקציבים להשלמת הגרעון שלהם, מה שקוראים מענקי האיזון. אנחנו לא מסכימים שיעשו לנו הפרד ומשול, לפצל בינינו לבין הרשויות הגדולות והעצמאיות, ואנחנו דורשים את הכספים האלה מהמדינה. אם הם יגיעו למסקנה ש-2.8 מיליארד שקל זה ניתן לביצוע כבר בתקציב ,2010 הדרישה שלנו הנוספת היא שב-2011 יהיו 2.9 מיליארד וב-2012 – 3 מיליארד. ואנחנו רוצים תוכנית רב-שנתית, תלת-שנתית, שהרשות המקומית תוכל לעבוד. ואנחנו דורשים גם שתקציב הרשות יהיה לשנתיים, כמו הממשלה, כי חייבת להיות קורלציה בין שני התקציבים, כי אנחנו, הרשויות המקומיות, מהווים את הזרוע הביצועית של הממשלה בביצוע המדיניות שלה. ועל כן אנחנו דורשים שלא נצטרך כמו עכשיו לשבת על דיון של תקציב רבע שנה אחרי שהלכה כבר התקופה הזאת, כשהממשלה יושבת שם עם תקציב דו-שנתי שהיא העבירה אותו קודם. זה פשוט, אין סינכרוניזציה ולא טוב המצב הזה.

הדברים הללו, חשבתי לנכון להודיע לכם. אני חושב שלגבי התקציב אלה הן ההודעות שמצאתי לנכון לעדכן אתכם ולהסביר את הקשר שבין תקציב המדינה או העדר תקציב מדינה לבין מה שקורה ברשויות המקומיות, ועל מה ולמה השביתה של היום.

לסיום, בנושא השביתה, עוד מילה אחת. השביתה היא מתגלגלת. היא שביתה שהיום היא רק שביתת אזהרה. היא שביתה שתתגלגל, היום לא השבתנו את מערכות החינוך. בהמשך, למרות דרישה למשל של ראש העיר של חולון להשבית את המערכת היום, כבר מעכשיו, לשבוע, כולל כל המערוכת, כולל החינוך, כולל הרווחה, כולל הכול, אנחנו לא קיבלנו את ההצעה, אמרנו, אנחנו לא נותנים את כל התותחים ביום הראשון, אנחנו נשלים הלאה את המהלכים. תצפו, כבר אני אומר לכם, לסגירה של צמתים בכל הארץ. יהיו שם פעולות עם מכוניות האשפה וזבל וכל מה שאתם לא רוצים, מדן ועד אילת. כי המועצות האזוריות יש להן את השליטה על כל הצמתים במדינת ישראל וכל הקטע הזה של השביתה האגרסיבית. עיריית תל-אביב, זו פעם ראשונה, יחד עם שאר הערים, הצטרפו לכך, ואתם תראו מה יקרה בתל-אביב. מי שזוכר את השביתה הגדולה של פינוי האשפה בתל-אביב. הדברים האלה גם יהיו שם. הואיל והרשויות המקומיות עומדות יותר מ-3.5 שנים לפני הבחירות הבאות, יש זמן לכל. זה לא שנת בחירות. ולכן אף אחד מראשי הערים לא חושש, כי הקדנציה שלו תיגמר ב-.2013 ולכן, אנחנו נישאר עוד חברי מועצה אחרי שהממשלה הזו תסיים את הקדנציה שלה. ולכן, זה לא כמו סוף קדנציה, שאתה נמצא בשנת בחירות, אלא בתחילת קדנציה. ולכן, כל ראשי הערים קיבלו אומץ לב ציבורי גם לעמוד מול התושבים שיגרמו להם אי נוחות. קחו את זה בחשבון, ואני אומר תא זה לכולנו כאן, בלי שום קשר לקואליציה או אופוזיציה. המאבק הזה יכול לסדר אותנו במובן התקציבי, שייתן לנו את היציבות. שלא כל שנה נצטרך לעמוד במעמד המביש, לשבת מול פקידי האוצר, אני לא 6

ישיבת מועצה מספר 24 )שלא מן המניין( 10.03.10

יודע כמה מכם ראו איך לשבת איתם או שהתנסו בכך. אבל זה מעמד מביש, לא רק לנבחרי ציבור, ראשי ערים, לשרים בממשלה אין .say אתם תראו איך מתנהלים הדיונים האלה, עם הכוח שהפקידות לקחה לעצמה, ותבינו עד כמה קשה המאבק הזה. אנחנו החלטנו – עד כאן, יותר לא. די. זה מה שיקרה.

2. הצגת תוכניות עבודה לשנת 2010 – מנהלי העירייה.

גב' חנה גולן: על פי התוכנית, אנחנו אמורים להציג את תוכניות העבודה. אבל, היות

ובישיבה השניה, בישיבה מספר 25 יש את נושא חוק העזר ל][5:28 אזור התעשייה, המשרד שהכין את חוק העזר ביקש לבוא להציג את זה כי הוא לא יוכל להיות אחר-הצהריים. הוא בשער, לפני רבע שעה שמעתי.

מר רון נחמן – ראה"ע: תתחילי את ישיבת התקציב. עוד הערה. סגן ראש העיר, תוהמי, העיר כאן הערה. הוא אומר, תראו חברים, כולם מכירים את התקציב, כולם יודעים. אנחנו צריכים לעשות את הדברים באופן יעיל, מהיר ולא למשוך את הזמן ולא לבזבז כאן סתם את השעות האלה. אני בהחלט מצטרף לבקשתך ואני אומר לכולנו, מי שיהיה שיעלה את הדברים, אנחנו נעשה את הדיון. אני אומר לכם, הדיון לא יהיה ארוך. אנחנו נקצר אותו, בלי שום עניינים.

גב' חנה גולן: תוכניות העבודה בכל שנה נבנות על הצורך שאנחנו מזהים אותו

במהלך השנה ועל המדיניות וההנחיה של ראש העיר ומליאת המועצה. אני אציג את התוכניות שהמנכ"ל עוסק בהן. אני עוסקת בהכול, לא באופן אישי, אלא באמצעות האגפים השונים. אני אציג את התוכניות שאנחנו, לשכת מנכ"ל, באופן אינטנסיבי מעורבים בזה. ואחר כך כל מנהל יציג. אם יהיו לכם שאלות – אני אשמח לענות.

פרויקט הדגל של השנה, יש לנו כמה פרויקטי דגל, אחד הפרויקטים המאד מאד משמעותיים, שראש העיר נלחם עליו מספר שנים, להצטרף לעיר ללא אלימות של המשרד לביטחון פנים. זה הפרויקט שיובל על ידי לשכת מנכ"ל. למה לשכת מנכ"ל? כי למעשה צריך לתכלל את כל המערכות, את כל המערכות העירוניות הפורמאליות והבלתי פורמאליות, לתכלל את העבודה מול משטרת ישראל, שזה הדבר הכי קשה. כבר היו לנו כמה פגישות. היה לנו סיור מאד מעניין במעלה אדומים, שנמצאת בתוך 7

ישיבת מועצה מספר 24 )שלא מן המניין( 10.03.10

הפרויקט 3 שנים. בשנה הראשונה לא רואים תוצאות, שנה ראשונה זה רק התכנון המאסיבי בתוך העיר ותחילת פעולות. בשנה השניה כבר רואים ניצנים. ובשנה השלישית הזמינו אותנו, היינו לפני שבועיים אם אני לא טועה, במעלה אדומים – יוצא מגדר הרגיל. מה שלמדנו במעלה אדומים, הרבה מאד מהדברים שנעשים שם בהצלחה רבה, הרבה מאד מהדברים שנעשים באילת, שזאת היתה העיר הראשונה שיצאה בפרויקט הזה, נעשים כאן. אלא מה? שאין לנו את התכלול הכולל עם משטרת ישראל. אנחנו, האגפים הפורמאליים והבלתי פורמאליים מרושתים, אבל משטרת ישראל פעלה ופועלת בנפרד. היות וזה הפרויקט של המשרד לביטחון פנים, השר נתן הנחיה, וברצון ובששון מה נקרא, השוטרים של המשטרה כאן שזה משטרה מרחבית, קיבלו על עצמם את המשימה. מי שעומד מולנו במשטרה זה שלמה הרשקוביץ, ה-סממ"ר. נפגשנו איתו שלשום. הם הציגו את הפרויקט מטעמם, מטעמו של המשרד לביטחון פנים. יש לוחות זמנים מאד מאד קצובים. אנחנו כולנו נצא כבר מגובשים בתוכנית לקראת סוף חודש מאי. בסוף חודש מאי, שזה פריצת אירועי הקיץ גם, אנחנו כבר נוכל לראות את שיתופי הפעולה יחד עם משטרת ישראל. לזה אני רוצה כבר לצרף עוד כמה דברים.

עיר ללא אלימות זה לא רק נוער. אם מישהו חושב שהתפיסה של עיר ללא אלימות זה לפתור את בעיות הנוער, הוונדליזם – לא. זה רק פלח אחד ולא הגדול מביניהם. כשתהיה לנו תוכנית כמובן במליאת מועצת העיר נציג את התוכנית. מדובר על חוסר סובלנות לכל דבר שהוא בניגוד לחוק. חוסר סובלנות לאכיפה של חוקי עזר; חוקי סובלנות לפיקוח, רישוי עסקים, וונדליזם, מבוגרים וצעירים;

התנהגות והתנהלות – אתמול במקרה טיפלנו באיזה שהוא אירוע שקורה בהסעה של ילדים שלומדים באולפנה בקדומים. זה קשור מאד. יש אלימות, יש הצקה של ילדים בתוך הסעה. אנחנו נתייחס לזה בחוסר סבלנות טוטאלי, כולל להוריד מההסעה את אותם הילדים שלא מאפשרים לכל היתר לחיות בשלום. והמטרה היא שהתושב יחיה בבטחה, יוכל להסתובב בבטחה, אף אחד לא יציק לו, אף אחד לא יטריד, אף אחד לא יצית ולא יעשה כל מעשה שהוא בניגוד לחוק. אז זה המכלול הגדול, כמובן שהתוכנית הרחבה, נציג אותה בנפרד. אם יש שאלות עד כאן, אני אשמח לענות.

מר רון נחמן – ראה"ע: אני מציע שתמשיכי הלאה. שכל אחד ירשום, ירשמו את כל השאלות ויענו במכה את הכול, לא סעיף סעיף.

גב' חנה גולן: קליטה בקהילה. זה פרויקט מ-1989 למעשה, רק מה? אף פעם לא היה

לנו תקן של משרד הקליטה לפרויקטור לקליטת עליה. כשנפל מסך הברזל בברית-המועצות, כולם באו 8

ישיבת מועצה מספר 24 )שלא מן המניין( 10.03.10

כפליטים לפה, את חלקם כמובן הבאנו באופן אישי, כולל ראש העיר וכולל אני, והרבה מאד תושבים, חבר הביא חבר וככה הגיעו 9,000 עולים לעיר. אבל מעולם לא היה תקן. את כל זה עשינו כתוספת לעבודה השגרתית שנעשית בעיריה. לשמחתנו לפני שנתיים הצליח ראש העיר, יחד עם הסוכנות היהודית ומשרד הקליטה, להביא לכאן פרויקט של קליטה מארצות המערב דוברות אנגלית. את המימון של השכר של אותו פרויקטור מממן משרד הקליטה. לפני שנתיים זה היה אבי צימרמן, שאחר כך עבר להיות מנכ"ל קרן אריאל לפיתוח, ואותו החליף ראובן פרנס, תושב העיר. הוא עצמו דובר שפה אנגלית מהבית מה שנקרא, שפת אם. הוא עושה עבודה יוצאת מגדר הרגיל. עד כה הגיעו 24 משפחות.

אלה משפחות שהן כולן משפחות דתיות, חובשי כיפה, עם ילדים. הם מתגברים לנו את בית הספר הממלכתי דתי, שגם ככה נמצא על קרעי תרנגולת, כי האוכלוסיה שם הולכת ופוחתת. והם מתגברים לנו את האוכלוסיה בעיר. הקליטה נעשית בעזרת קרן אריאל לפיתוח, ששכרה שני מבנים עבור דירות קלט לחודש חודשיים הראשונים עד שהעולים שמגיעים עם המשפחות והילדים מוצאים לעצמם דירה להשכרה. כמובן את כל סל הקליטה נותן משרד הקליטה. אבל הפרויקט מחובתו, הוא בעצם לא עובד 8 שעות ביום, הוא עובד 24 שעות ביום, המשכורת שלו היא גלובאלית והחובה שלו ללוות את הנקלט מבית-הספר קליטת הילדים, פגישה עם המנהלת, שיחות עם ההורים, עם המורים, על מנת להקל על הקליטה של אותה משפחה בתוך העיר. מלווה אותם בכל דבר ועניין, כולל מציאת דירה, חוזה לשכירות וכן הלאה.

בסוף דצמבר קיבלנו תקן נוסף ממשרד הקליטה, במסגרת פרויקט שמשרד הקליטה יצא בו לאחרונה, קליטה מברית-המועצות לשעבר, מ-חמ"ע מה שנקרא, חבר העמים. כמובן בשמחה לקחנו גם את התקן הזה, תקן של משרה מלאה, שאנחנו מקבלים אותו ממשרד הקליטה. היה מכרז. נבחרה אירנה ליצ'נסקי, שעשתה את התפקיד הזה בשנת 2000 עד ,2003 היא כבר היתה בתפקיד הזה אבל על חשבון העירייה. היא בונה עכשיו מערך של רשת אינטרנטית מקושרת לכל מרכזי הסוכנות היהודית ונתיב ומשרד הקליטה בארצות חמ"ע. יש לה כבר תקשורת, היא כבר כיסתה כ-10 מדינות. זה הרבה, זה לא פשוט. ובימים האלה אנחנו מסיימים לערוך סרט שיישלח באינטרנט לכל המרכזים האלה, במטרה להתחיל לעניין את האנשים, שמגיעים אמנם עכשיו מברית-המועצות לשעבר, מגיעים בטפטוף למדינה, אבל אנחנו רוצים את הטיפות האלה אצלנו. ככל שהאוכלוסייה תגדל, ייטב לכולנו. על מנת לעניין אותם שם, מי שכבר מעוניין, לעניין אותם להגיע לאריאל ולא לאשדוד. לאריאל ולא לנצרת. ולמה אריאל? כי כאן הקליטה הרבה יותר אינטימית, הרבה יותר פשוט, הליווי הוא מאד אינטנסיבי ואריאל כבר הוכיחה את עצמה בקליטה. זה בנושא הקליטה. הגיעו מחבר העמים 7 משפחות. כשאני אומרת 9

ישיבת מועצה מספר 24 )שלא מן המניין( 10.03.10

משפחות דוברי אנגלית, זה משפחות, זה עם ילדים. חבר העמים זה משפחות – זה או היא וילד, או הוא היא סבתא וילד.

במסגרת הקליטה בקהילה, השנה אנחנו מציינים שני אירועים שהם שני אירועים גדולים. השנה כל העולם מציין 65 שנה לניצחון על הנאצים במלחמת העולם השניה. יש לנו כאן בתוך העיר, אלה שנשארו לחיות, שעדיין חיים, קבוצה שנקראים הוטרנים, שהם לחמו בפועל במלחמה. יש כאלה שהיו עצורים במלחמה. יש כאלה שבאו מהמחנות. ובעזרת משרד הקליטה, בסבסוד רציני של משרד הקליטה, אנחנו נציין את זה באירוע חגיגי, נכבד את אלה שלחמו עבור זה שאנחנו בסופו של דבר גם נקים מדינה.

האירוע השני הגדול שאנחנו נבצע, זה 20 שנה לעליה. מ-,1989 סוף ,89 1990 ועד היום, זה 20 שנה לעליה. משרד הקליטה מוביל מהלך כזה בכל הרשויות שקלטו עולים. קיבלנו עבור זה תקציב ממשרד הקליטה. כמובן על כל תקציב יש ,matching שלא יהיו פה אי הבנות. ואנחנו נציין 20 שנה לעליה באריאל. אותנו מעניין מה קרה באריאל. יש לנו תאריך, ה-16 לספטמבר, כמובן שכולם יקבלו את זה בצורה מסודרת. נבחר תאריך. אנחנו בונים עכשיו את המסגרת התקציבית קודם כל, אחר כך המתכונת. בעזרת השם נסיים את אולם המופעים ואפשר יהיה לעשות את זה כבר בהיכל התרבות החדש שלנו, בצורה מכובדת. אני יודעת שלא נכנסים לשם כל העולם, אנחנו נעשה את זה בכמה .sessions

איכות השירות – אנחנו מובילים כבר מהלך בעירייה 3 שנים, מהלך לשיפור איכות השירות. התחלנו ב-,ISO כתיבת נהלי עבודה ועוד לפני זה הגדרות תפקיד, כל עובד בעירייה יש לו תפקיד, צריך להגדיר אותו, שיהיה ברור מה הוא עושה. אגב, יש מעט מאד עובדים שיש להם תפקיד אחד. במסגרת תוכנית ההבראה העמסנו תפקידים ולא לקחנו עובדים. ואני רוצה להגיד לכם, כל הכבוד לעובדים שעושים את עבודת הקודש הזאת. לא 'מתבכיינים' על העבודה, 'מתבכיינים' על השכר. והלוואי והיינו יכולים לעשות משהו עם השכר. לצערנו אנחנו כרשות מקומית מוגבלים בצורה מאד מאד הרמטית. אנחנו לא יכולים לתת דרגה בלי אישור. אנחנו לא יכולים לתת תוספת. אנחנו אפילו לא יכולים, וכבר דנו בזה יחד עם הוועד ויחד עם משרד הפנים, עובד מצטיין לתת לו בונוס, 500 שקל. לא הרבה, נכון? אסור.

אסור על פי החוק. זאת אומרת, אין שום אמצעי לשפר את השכר או לציין את אותו עובד שחורף, גשם, קור ורוח, עומד על הברכיים ועושה את הריצוף, העובדים קשי היום של שפ"ע.

יוסי חן: חנה, איך מקדמים את אותם עובדים? מה עושים? העובדים האלה

10

ישיבת מועצה מספר 24 )שלא מן המניין( 10.03.10

נועדו להיות תמיד בשכר הנמוך הזה ותמיד המסכנים?

גב' חנה גולן: אתה יודע מה, זה מזעזע. אנחנו נמצאים בשנות החמישים החשוכות.

יוסי חן: אז מה עושים?

גב' חנה גולן: אני אומרת לך בשיא הרצינות.

יוסי חן: זאת אומרת, הם צריכים לדעת מראש שהשכר שלהם יישאר ככה כל

החיים?

גב' חנה גולן: אני רוצה להגיד לך, אני נבחרתי להיות בהנהלת פורום המנכ"לים של

הרשויות. במסגרת הפורום אנחנו הובלנו מהלך מול משרד הפנים, שזה כמו להוביל מהלך מול הקיר בערך, אותו דבר, לאפשר לרשויות, רשות איתנה מה שנקרא. ולשמחתנו אנחנו רשות איתנה. רשות איתנה, שהיא מסיימת את השנה שלה מאוזן ואפילו עם עודפים. אז אנחנו לא תל-אביב, אבל אנחנו איתנים. לאפשר לרשויות האיתנות, שיש להן עודפים, ואתם יודעים שיש לנו עודפים בסוף השנה, לשפר ו'לצ'פר' את אותם העובדים קשי היום. זה כאילו דיברנו גרוזינית מול הקיר. כלום. אפילו ההסתדרות, שעשתה עכשיו מהלך, ואני אתן לרגע לנאוה להסביר את המהלך, היו פרסומות, כותרות, עיני וזה, כולם ציפו לאיזו תוספת בכשר. יש כאלה שבושה וחרפה, 50 שקל קיבלו תוספת. זה פשוט מבייש את המדינה. מבייש את המדינה.

יוסי חן: והם לא גומרים את החודש החבר'ה האלה. הם עובדים, עושים עבודת

קודש ולא גומרים את החודש.

גב' חנה גולן: אני יודעת. ואיפה שאפשר, אני מאפשרת, בתיאום עם הגזבר ועם נאוה

ועם עמליה, לפחות לקשי היום האלה, לתת שעות נוספות. אני מעדיפה שעות נוספות שיעשו הם עצמם עוד משהו במקום לקחת קבלן. אבל אתה יודע מה, לעבוד 8 שעות ועוד לעבוד אחר כך שעתיים או שלוש בעבודת כפיים, הם כולם בני 50 פלוס, זה נורא. נאוה, בבקשה.

11

ישיבת מועצה מספר 24 )שלא מן המניין( 10.03.10

גב' נאוה בן הרוש: אני רציתי להגיד שהמדיניות הכוללת של משרד האוצר, לא רק

בעיריית אריאל, היא להפחית את המועסקים בשירות הציבורי. כדי לעשות את זה, הדרך הטובה ביותר היא להקפיא להם את השכר, כדי שאנשים יחפשו עבודה במקום אחר, ולהפריט שירותים. וזה מה שהם עושים. אנחנו מתמודדים עם זה ואנחנו נתלים בכל מיני הסכמים קיבוציים שאין להם רגל ואין להם יד. כי עובדים שאנחנו מבטיחים להם שיתקדמו במסגרת הסכמים קיבוציים, גם זה לא קורה.

גב' חנה גולן: אין לאן לקדם אותם.

מר יוסי חן: אבל אז את לוקחת קבלנים ומשלמת פי 10 על אותה עבודה.

גב' חנה גולן: נכון. זאת בעיה.

מר רון נחמן – ראה"ע: חברים, זו מדיניות של ממשלת ישראל, כבולה בהסכמי עבודה. אתה לא יכול לסטות ימינה ושמאלה. יש את ההסכמים של ההסתדרות עם עופר עיני מול משרד האוצר לגבי כל המדיניות של מדינת ישראל. יש הסכמי שכר. הלוואי ואפשר היה לפרוץ את זה החוצה, אבל זה לא בסמכות שלנו ולא באחריות שלנו.

גב' חנה גולן: אז מה שהם עושים זה כמו אותו סיפור עם הסוס – אם הוא לא אוכל 7

ימים אולי ימשיך לא לאכול. יחסכו. זה נורא. אני גלשתי לזה אפרופו תהליך של תו תקן. אפרופו זה שרציתי לציין את כל המערכת העירונית שעובדת קשה מאד בשביל לתחזק את העיר. תמיד יש מה לשפר בתחזוקת העיר, אבל זה תמיד קשור גם לאפשרויות התקציביות. השנה אנחנו מתקדמים, ISO דרך אגב זה לא משהו חד פעמי, זה לא כל שנה כל המערכת עוברת מבחן. כל שנה היא צריכה לשפר את עצמה עוד ועוד, ויש לנו מבחן בסוף מאי, משהו כזה, תחילת יוני, המבחן הבא, אנחנו כבר נערכים אליו. מבחן זה כמו לעשות סדר בבית לקראת סדר פסח, לנער, לבדוק, הנהלים נכונים, עבדנו נכון, לא עבדנו נכון, לשפר. והשנה אנחנו מכניסים עוד משהו, זה אמנת שירות. אמנת שירות זה אומר שכל אגף וכל עובד בתוך האגף מתחייב לקיים את הביצוע מול התושב בפרק זמן מדוד שעליו אנחנו נתחייב 12

ישיבת מועצה מספר 24 )שלא מן המניין( 10.03.10

ונחתום עליו. זאת אומרת שאם פינוי גזם צריך להתקיים, אפילו שזה קבלן, צריך להתקיים תוך יומיים, זו החובה של האגף כלפי התושב. אמרתי שזה יומיים, אולי זה אפילו 4 שעות, אני לא יודעת.

אבל זאת ההתחייבות, שכל העובדים יעבדו מול התושבים על פי אמנת השירות הזאת שהם התחייבו.

זה כמו חתימה על שבועה מה שנקרא. וזה מאד משמעותי. אמנת השירות הזאת תתפרסם לציבור גם באתר, גם בתקשורת האחרת המינימאלית שיש לנו, על מנת שהתושב יידע מה מגיע לנו ותוך כמה זמן מגיע לו. שלא יצפה למשהו שזה לוקח יותר זמן, ושלא יכעס כשזה לוקח הרבה זמן. פשוט שיידע. וגם העובד, שיידע מה החובה שלו.

מערכות מידע – על זה כמה מילים. אנחנו בחרנו, מי שמכיר את האתר העירוני, הוא כבר מיושן, הוא נמצא בתור העירייה הרבה מאד זמן. אנחנו עצמנו כבר לא שבעי רצון ממנו ובחרנו חברה שבונה לנו עכשיו אתר עירוני חדש, הרבה יותר אטרקטיבי, הרבה יותר נגיש, ואנחנו מתכוונים להגדיל את כמות המנויים של התושבים שמשתמשים באתר היום. באתר היום, אתם יודעים, יש לוח מודעות, תושב יכול לפרסם, הוא צריך את זה, הוא מוכר את זה, הוא קונה את ההוא. יש לנו היום 600 מנויים, 600 משפחות, אני רוצה להגיע ל-.2,000

המרכז לפיתוח מנהיגות – החלק של לשכת מנכ"ל יחד עם אגף ההנדסה ובקשר עם קרן אריאל לפיתוח ועם התורמים מארצות הברית ועם המרכז הבינתחומי, זה לקדם ולהביא את המרכז לפיתוח מנהיגות לפתיחה. כרגע נעשות שם עבודות פיתוח של האתר. אנחנו נמצאים בשלב של לקדם את זה.

עוד שבועיים יסתיימו עבודות הפיתוח. אנחנו מכשירים את האתר לפתיחה, הפתיחה תהיה ב-8 לאפריל. לכבוד הפתיחה, האישיות הבכירה זה שר החינוך כמובן, ומגיעים 52 אמריקאים תורמים, אוהבי אריאל, שמעורבים בפרויקט, במיוחד לפתיחה של הטקס הזה. מהפתיחה והלאה, תוכניות הלימוד וההפעלה בתוך האתר עצמו, זה באחריותו של קוקי, בשיתוף פעולה עם משרד החינוך ועל פי האישורים של משרד החינוך.

היכל התרבות – אנחנו נמצאים כבר במקצה האחרון של פתיחת היכל התרבות. אפשר לראות עכשיו שמסיימים את רחבת הכניסה לשם. התוכנית שלי זה א' – לתכלל; ו-ב' – להביא את זה לקראת תאריך היעד לפתיחה, באירוע חגיגי, עם מופע עירוני משולב, אורחים ועיר. וברגע שאני מסיימת, לשכת מנכ"ל מסיימת את הפתיחה, מאותו רגע זה עובר לניהולו של המרכז הבינתחומי.

המרכז האוניברסיטאי - אני שמחה לבשר שהיחסים בין המרכז האוניברסיטאי לבין עיריית אריאל הולכים ומשתפרים. אנחנו עכשיו בקשרים של עשייה משותפת נרחבת. אתם תוכלו לראות את זה בדיווחים של האגפים האחרים. אנחנו עושים מחקר יחד עם המו"פ של המרכז האוניברסיטאי. יש לנו 13

ישיבת מועצה מספר 24 )שלא מן המניין( 10.03.10

פגישות קבועות אחת לחודש ועדכונים ושיתופי פעולה, כולל כמובן אגודת הסטודנטים, וזה לטובה.

רח"ל – רשות חירום לאומית – זה מה שאנחנו יודעים מל"ח, מי שמכיר את זה בשם הקודם. עכשיו יש לזה שם חדש – רשות חרום לאומי. לצערי לקחתי את התיק הזה אלי, אחרי שהיה אצלנו ביקור. אני לקחתי את התיק הזה ללשכת מנכ"ל אחרי שהיה לנו תרגיל ראשון, כשראש העיר גם לא היה בארץ, והסתבר בתרגיל וב'רג'קטים' שקיבלנו שישנם חוסרים בערכת חירום שלנו, חוסרים מ-,2005 חוסרים גדולים ביותר. קיבלנו ביקורת חמורה חיצונית. עוד לפני כן, היות וידענו שמשהו לא תקין, אריה ברסקי נכנס ועשה ביקורת בכל מה שנקרא ציוד מל"ח לשעת חירום, בכל המערך הזה. הביקורת הזאת כתובה כבר מלפני חצי שנה לדעתי, אולי יותר אפילו. אני לא יודעת למה הוועדה לא התכנסה ולא דנה בזה ואני לא יודעת למה המועצה עוד לא דנה בזה. כי אני חושבת שזה חשוב. לא יכול להיות שפתאום מגלים שנעלם גנרטור. הרי זה לא עט, נעלם גנרטור. אז צריך לבדוק מה נעלם. אני לא רוצה לפרט מה, יש לי את הדו"ח. לפני שהוועדה תדון אני לא אדון בזה. לפני שהמליאה תשמע אני לא אעלה את זה.

אבל ישנם חוסרים ולקחתי על עצמי להשלים פערים וחוסרים, גם בכוח אדם שלא היה מעודכן, ישנם אנשים שכבר מזמן ז"ל, היו רשומים. בקיצור, חורים כמו בגבינה שוויצרית טובה.

אני מודה לכם. עשינו את הסדר ככה היות ועמליה צריכה לצאת ושרה יש לה אזכרה לאבא שלה, אז הם יהיו הראשונות. תודה רבה.

גב' שרה פרא: צהריים טובים לכולכם. כשאני מדברת על תפקידי אגף החינוך, אנחנו

בעצם מחברים את זה לתלמידים, כי בלי תלמידים אנחנו בכלל לא צריכים תקציב ולא צריכים שום דבר. שנת הלימודים תש"ע זו השנה שלנו. היום אני מדברת על שנת לימודים. גני ילדים יש לנו 645 תלמידים. הצפי שלנו לשנת הלימודים תשע"א 642 תלמידים. אני אומרת הצפי מכיוון שאנחנו לא יודעים משפחות שאמורות לעלות, משפחות שחלילה תעזובנה את הישוב, ולכן זה דבר מאד דיפוזי בשבילנו.

כיתות א' – השנה יש לנו 246 תלמידים בכיתות א' בכל בתי-הספר. כיתות א', הצפי שלנו לשנה הבאה זה 291 תלמידים, וזה על פי ילדי 5 שעולים ל-א'. ושוב אני מדגישה כאן צפי, מכיוון שיש דברים שאנחנו לא יודעים. ילדים, לאיזה מערכות יילכו, ומי כמוכם יודע שיש כאלה שלא בוחרים בעיר אריאל לצערנו ומחפשים תלמוד תורה וכל הדברים האלה, ואז הנתונים שלנו משתנים.

שכבת ז' השנה הזאת 209 ילדים. יש לנו כיתת מופת ב-ז', שזה עולה עד י'. שכבת ז' הצפי לשנה הבאה זה 230 תלמידים.

14

ישיבת מועצה מספר 24 )שלא מן המניין( 10.03.10

פרויקטים – אני קודם כל רוצה להתמקד על פרויקטים של גני ילדים. תוכנית מדעים שהחלה השנה, בשיתוף אשכול הפיס ובשיתוף מד"צים. מד"צים – מדריכים צעירים משכבות ח' ו-ט', שהם שותפים להעברת התוכנית. אותם ילדים הולכים ביחד עם מנהלת האשכול, שהיא לקחה על עצמה את הפרויקט הזה, נכנסים לגני הילדים ומעבירים תוכנית במדעים פעם בשבוע לגנים, התוכנית בשיתוף עם תוכנית קרב, וסדנאות יומיות שנערכות כאן אחת לתקופה. השנה התוכנית הזאת בעצם מתמקדת, זה מדע לגן, מתמקדת בנושא אור וצל. והשלב השני, עכשיו מהמחצית, זה גרמי השמים. ואנחנו, מי שרואה את הילדים, מדברים בשפת מדעים. זה הקאדר הבא שלנו ל-מד"צים.

מצעד הספרים – עוד פיילוט חדש. בעצם הדבר הזה הוא מאד ישן במשרד החינוך. בתי-ספר יסודיים מחוברים, פרויקט של משרד החינוך, להכניס את קריאת הספרים כחלק ממערך ואורח חיים יום יומי.

כי אנחנו יודעים, מאז שיש מחשבים, פחות ופחות קוראים. השנה, למרות שאין בארץ גן ילדים ששייך לתוכנית הזאת, אנחנו באנו וביקשנו ממשרד החינוך לנסות להיות פיילוט ולצרף שני גני ילדים לפיילוט הזה. לשני גני ילדים רכשנו ספרים, הספרים שמומלצים על ידי משרד החינוך לקריאה בגנים.

הילדים לקראת שבוע הספר, כפי שעושים בבתי-ספר, ימסרו דו"ח למשרד החינוך העשייה סביב קריאת הספרים, שותפות של הורים שזה המיקוד שם, כי הילדים הולכים עם הספרים הביתה. ואם הגנים יזכו בפרס, הם זוכים בפרס של 1,000 שקלים לרכישה לשנה הבאה ספרים. זאת אומרת, משנה לשנה הם פשוט מרחיבים את המעגל של הספריות הגניות, ומי כמונו יודע כמה זה תורם לילדים, לשפה, להכול.

סב גן - עוד תוכנית חדשה, החיבור הבין דורי. הילדים הקטנים של הגנים, שמחוברים לסבים ולא לכולם יש, אז אנחנו רצינו לחבר אותם. ויש לנו גן שבעצם החליט שהוא מאמץ את מועדון אמצע הדרך. ואותם סבים באים לגן גפן, באירועים שונים, חגים, ושותפים לעשייה, והתרומה ההדדית והערכית פשוט נפלאה. ב-ט"ו בשבט הקשישים הגיעו ושתלו ביחד עם הילדים, והילדים עשו להם חגיגת ט"ו בשבט עם הפירות והכול. אתם מוזמנים לראות, אבל אתם עדיין לא קשישים, כולם כאן צעירים.

איכות הסביבה – העיר אריאל מדברת 'עיר שטוב ובריא לחיות בה'. איכות הסביבה, מיקודים מסוימים. גן שקד, שהוא גן צמוד לבית-ספר עליזה בגין. בית-ספר עליזה בגין, תיכף תשמעו, הוכרז השנה כבית-ספר ירוק. אימץ, על ידי קבוצת נאמני סביבה, אימץ את גן שקד. והם מלמדים אותם מה זה גינה אקולוגית, כל הנושא של קומפוס וקומפוסטר ואיך יוצרים קומפוסטר וכל הדברים האלה.

ולאט לאט, וזה דבר שאנחנו אומרים שאנחנו צריכים להתחיל מגיל צעיר, לחלחל לבתים. כי הילדים 15

ישיבת מועצה מספר 24 )שלא מן המניין( 10.03.10

מהגן באים הביתה ומספרים על הפרדת פסולת. אז הם מלמדים גם את ההורים מה זה הפרדת פסולת.

תוכנית מורשת עם תנועת 'מבראשית' ממשיכה. השנה הוספנו בגני הילדים את הדף השבועי. אגדות, אמרות חז"ל, פעילויות. קבלת שבת שאנחנו כבר הפכנו למסורת בתחילת שנה, כל שכבות א' עורכים קבלת שבת. להחזיר את הערכים, לשמר את הערכים שלנו.

פרויקטים חינוכיים בבתי-ספר – תוכנית חדשה שנכנסה השנה, בשיתוף משרד החינוך והמפקחת למוסיקה. תוכנית שנקראת 'פעמה', תוכנית מוסיקאליות. התלמידים במהלך שיעורי המוסיקה לומדים יצירות מוסיקאליות, שגם זה איזה שהוא חסך, איזה חור. לומדים יצירות מוסיקאליות ופעם בתקופה מגיעים לבתי-הספר נגנים ומשמיעים להם את היצירות המוסיקאליות, ודנים ומדברים סביב היצירות המוסיקאליות האלה. זה בשכבות א' עד ג'. בשכבות ד' עד ו' הכנסנו את הנושא 'שורשי ישראל'. שורשי ישראל מדבר להכניס את הפיוטים לבתי-הספר, שיידעו מה זה פיוט, שהילדים יידעו מה שמעו בבית אבא וסבא. גם מהצד האשכנזי, הספרדי וכל התפוצות, כי אנחנו ארץ רבת תרבויות.

תוכנית מורשת עם תנועת 'מבראשית' גם כן ממשיכה בבתי-הספר. קבלת שבת, אמרתי, ופעילות בחגים.

בית-ספר ירוק בית-ספר עליזה בגין – התהליך של בית-ספר ירוק הוא תהליך של 3 שנים, עם המשרד להגנת הסביבה, כאשר הם בכל שנה בודקים את התוכניות. התוכנית צריכה להיות מחוברת לתוכניות בתי-הספר, לתוכנית הליבה של משרד החינוך בכל שכבות הגיל. התוכנית היא תוכנית ספיראלית וכל העשייה היא סביב הנושא של שמירת הטבע, הגנת הסביבה. לתוכנית הזאת חוברה גם תוכנית מעוף של קק"ל שזו שנה שניה שנמצאת כאן בעיר אריאל.

'גם אני יכול' – פרויקט טכנולוגי לחטיבת הביניים. קבוצת התלמידים יוצרים קשר עם מסגרות של אנשים עם מוגבלויות. הם אימצו את גן ורד שלנו, שהוא גן של חינוך ייחודי. הם הולכים לשם, שומעים את הצרכים ומנסים לבנות מכשור עבור אותם מוגבלויות, להקל עליהם. אם מדברים על שמיעה, אם מדברים על כל מיני משחקים שעוזרים, בצורת השפה ותקשורת, זה הפרויקט של הילדים.

פרויקט לצוותי החינוך באריאל – בשנה שעברה התחלנו תוכנית של 'בונים הסכמות', בעצם דיאלוג מיטבי. כפי שהמנכ"לית דיברה, עיר ללא אלימות זה לא רק הילדים. זה איך ההורים מדברים ביניהם בבית, איך ההורים מדברים לצוותי החינוך בבתי-הספר, איך הקהילה מדברת, איך מדברים בכלל עם הילדים.

גב' חנה גולן: איך צוותי החינוך מדברים.

16

ישיבת מועצה מספר 24 )שלא מן המניין( 10.03.10

גב' שרה פרא: בוודאי. אמרתי, קודם כל צוותי החינוך. השנה לתהליך הזה נכנסה גם

חטיבת הביניים החטיבה העליונה, זה רק באמת בשביל ליצור את הדיאלוג שכולנו נדבר באותה שפה, מכבדת, מכובדת וערכית.

מר יעקב עמנואל: שרה, אלה תוכניות ייחודיות לאריאל או שהן ברמה ארצית?

גב' שרה פרא: יש תוכניות ייחודיות ויש תוכניות ברמה הארצית. כאשר אנחנו

מתחברים לתוכניות של משרד החינוך, תוכניות ארציות שבכלל מדברות על כל הפרויקטים, גם של הנוער, מינהל חברה ונוער. התוכניות הארציות מתחברות לתוכניות של העיר אריאל.

גב' חנה גולן: למשל 'בונים הסכמות', לא קיים בכל עיר.

גב' שרה פרא: לא. זה קיים כאן באריאל. אנחנו לוקחים את הדברים ומחברים

ביניהם, כי זה נורא יפה לעשות איזו תוכנית ייחודית שלא מחוברת לשום דבר. אתה לא יכול להכניס אותה לבתי-הספר. כי תוכניות שנכנסות לבתי-הספר צריכות אישור של משרד החינוך.

מר יחיאל תוהמי: שרה, יש לי שאלה קטנה אלייך. אמרת על 'עיר ללא אלימות', ברור

שזה בא מהבית, דו-שיח בין האנשים. סתם דוגמא, אנשים שפונים אלי ופונים למחלקות בעירייה, ואני לא בא להאשים אף אחד בעירייה, אני מבין שהתשובות הן ענייניות ובאים לקראת התושב, אבל לפעמים זה תשובה, גם להגיד לא צריך להסביר לתושב. וזה מאד חשוב כל העניין הזה. כי זה גם לקבל את הלא, הוא מבין שזה לא,

גב' שרה פרא: צריך להסביר למה לא. אתה צודק בהחלט.

מר יחיאל תוהמי: כי אנשים חושבים שפה הכול, עובדים פה לפי הספר וזה בסדר, אין לי

שום בעיה, להסביר לו ולהגיד – אני לא יכול, כי הסיבות כאלה וכאלה. כי זה מאד חשוב כל העניין הזה.

17

ישיבת מועצה מספר 24 )שלא מן המניין( 10.03.10

גב' שרה פרא: בוודאי. ואתה צודק.

מר יחיאל תוהמי: כי לפעמים אומרים – לא, אי אפשר.

גב' שרה פרא: לא, ממש לא, ואתה צודק.

לימודים אקדמאיים – זה כפי שהמנכ"לית אמרה, החיבור למרכז האוניברסיטאי, לתלמידי החטיבה העליונה.

תוכנית דה-וינצ'י – תוכנית חדשה, בשיתוף עם אורט, עם החטיבה העליונה. 12 תלמידים משכבת י"א לומדים לימודים אקדמאיים סדירים, כאשר הם צוברים ניקוד והניקוד הזה נשמר להם ל-5 שנים אחרי השחרור מצה"ל. ומדוע? אנחנו יודעים שאחרי השחרור רוצים לנסוע לטייל, כדי שלא יפסידו את הזכות הזאת, אז יש לנו 12 תלמידים.

מופ"ת – 4 כיתות מופ"ת השנה, ז', ח', ט' ו-י'. אנחנו התחלנו פיילוט השנה עם כיתה ח' מופ"ת. היינו עם כיתה לא גדולה, כאשר השכבה היתה מאד גדולה, יצרנו שני מסלולים מקבילים בכיתה. יש לנו שם מצוינות במדעים ומצוינות במנהיגות והעצמה אישית. הכיתה קיבלה נופך של יותר תלמידים והשילוב בין שני הדברים, זה פיילוט שאנחנו כאן עשינו בעיר אריאל ומנסים ליישם.

מר רון נחמן – ראה"ע: זו התוכנית שהתחלנו לפני שנתיים?

גב' שרה פרא: מופ"ת התחלנו לפני 4 שנים.

גב' חנה גולן: 4 שנים. יש כבר כיתה י'.

מר רון נחמן – ראה"ע: אבל אז אנחנו אמרנו שאנחנו הולכים בהדרגה ואנחנו מתפתחים בקטע הזה.

גב' שרה פרא: כבר יש לנו י'. זאת התוכנית. כל עיר נותנת את הצביון שלה לתוכניות

האלה לכיתות מופ"ת, ואת זה השנה אנחנו התחלנו וזה עובד נהדר. ואני חייבת לציין, זה בשיתוף 18

ישיבת מועצה מספר 24 )שלא מן המניין( 10.03.10

המרכז הבינתחומי, עם קוקי, שבאים ללמד שם את כל הנושא של מנהיגות והעצמה מתחבר לכל הפרויקטים העירוניים כאן אצלנו.

גב' חנה גולן: אני מצטערת שאני מפריעה לך. אני שכחתי לומר בתחילת הדברים שלי

שתוכניות העבודה יעלו לאתר העירוני. כל תושב יוכל לראות. זה חלק מההתחייבות שלנו. ובדו"ח תושב אנחנו בעצם מדווחים מה ביצענו מתוך תוכנית העבודה ומה לא ביצענו. אם מישהו ירצה עוד להתעמק בזה יוכל לראות את זה באתר העירוני. אחרי הישיבה הכול עולה לאתר.

גב' שרה פרא: מרכזי למידה – בעיר אריאל אנחנו יודעים שאנחנו צריכים לתת את

מרחב המענים לילדים. ויש ילדים עם קשיים לימודיים וקשיים כלכליים. ולכן, בשיתוף עמותת ידידים נפתח מרכז למידה לתלמידי חטיבת הביניים מ-ז' עד ט', פעמיים בשבוע הם יכולים להגיע ולקבל עזרה, גם פרטנית מסטודנטים מהמרכז האוניברסיטאי. שותפים לזה כמובן עמותת ידידים וגם בנות שרות. מי שמובילה את זה זאת קב"סית, וזה מתחבר, כי ה-קב"סית היא שמונעת נשירה, היא שמעודדת בעצם חיבור ולמידה. יש לנו 45 תלמידים. אנחנו עצרנו, יש לנו בהמתנה, וזה בשיתוף המרכז הבינתחומי, יש לנו בהמתנה עוד 20 ילדים רק אין לנו מספיק סטודנטים. כבר חשיבה לשנה הבאה לפתוח עוד יום.

דבר חדש שהתחלנו רק עכשיו טרי טרי, זה מרכז למידה לחטיבה העליונה, בשיתוף המרכז האוניברסיטאי ומשרד המדע, וזה לקידום תלמידים באיכות תעודת הבגרות בכל הנושא של מקצועות מדעיים – פיסיקה, כימיה, מתמטיקה. הכנסנו גם מחשבים. חלק הם עושים במעבדות במרכז האוניברסיטאי, חלק כאן באותם ימים שיש את לימודי החטיבה, וחלק במהלך היום בבית-הספר בחלונות שיש לתלמידים. ויש לנו נכון לעכשיו 40 תלמידים ועוד 10 גם ב-by .stand פרויקט נחשון – פרויקט למידה מרחוק, בשיתוף פר"ח, מט"ח ומשרד החינוך. זה התקשרות אישית של ההורים מול הפרויקט הזה. סטודנטים מצטיינים יושבים במחשב בבתים שלהם ולמידה מרחוק, מתגברים את התלמידים בכל לימודי המדעים.

הזנק עתידים – תודה לראש העיר שאפשר לנו להכניס את תוכנית הזנק, שזו תוכנית דגל של קידום, באמת קידום תלמידים, איכות תעודת בגרות, לתת להם את האמונה והעצמה אישית, ובזכותו הצלחנו להכניס את הפרויקט הזה. בכל הארץ רק תלמידי י' עד י"א, הם אפשרו לנו לעשות את זה גם משכבת ט'. כי אמרנו, המעבר הזה מ-ט' ל-י' יוצר קשיים, אז לתת להם כבר את המעבר הקל יותר. המיוחד 19

ישיבת מועצה מספר 24 )שלא מן המניין( 10.03.10

בתוכנית הזאת, זה מורי בית-הספר מלמדים את הילדים. לא סטודנטים, לא מורים מבחוץ, אותם מורים של בית-הספר שנפגשים בהם ביום יום, יודעים את הקושי ומתחברים לקושי ומשם מעצימים אותם. התוכנית היא תלת שנתית. זאת אומרת, זו התחייבות של העיר מול עמותת הזנק ל-3 שנים. הם מדברים על י' עד י"ב, אנחנו הכנסנו את ט', אז זה 4 שנים החיבור בינינו.

מר רון נחמן – ראה"ע: זו לא תוכנית של משרד החינוך.

גב' שרה פרא: לא, לא, לא, אני אמרתי, ממש לא.

מר רון נחמן – ראה"ע: זו תרומה של ארגון שעושה את זה, יחד עם matching שלנו, וזה דבר יוצא דופן.

גב' שרה פרא: נכון. טיפול בפרט – תמיכה ומינוף חברתי ולימודי. איתור מוקדם

לילדי טרום חובה, 20 ילדים ב-תשע"א. הפסיכולוגים מאתרים ילדים עם קשיים בשביל לתת להם את התגבורים. פר"ח, חונכות אישית – השנה ישלנו 142 חונכים, עוד לא היה כזה דבר, עם 3 רכזים בעיר.

ואם אני מדברת על פר"ח, מרכז תקשורת - בשיתוף פר"ח ואורנג' אנחנו מקימים עכשיו מרכז תקשורת מולטימדיה, מרכז העשרה בתחומי תקשורת טכנולוגיה, כאשר פעמיים בשבוע בבוקר זה יהיה פתוח למבוגרים בקהילה ובשעות אחר הצהריים לילדי פר"ח. שח"ק – שילוב של סטודנטים בחינוך וברווחה. יש לנו 40 סטודנטים, אתיופים בעיקר, שלומדים כאן במרכז האוניברסיטאי. ארגון ידידים – פרויקט זאטוטים בשיתוף עם הרווחה, 32 תלמידים. עוד פרויקט של ידידים זה סיכויים לנערים שנמצאים במצב של סיכון ומצוקה. ועוד פרויקט חדש – פרויקט סל"ע – גם בשיתוף הרווחה, זה לבנות. קבוצת בנות, העצמת הבנות שנמצאות במצב של טרום נשירה. נוער בסיכון – כשאני מדברת על נוער בסיכון, רוכבים בגדול בשיתוף עמותת 'ישראל לעד', שזה בתוך בית קידום נוער, 15 תלמידים.

מיומנות חברתית – מחשבים, בישול ואפיה שנעשית שם במקום. ותוכנית היל"ה – אני לא יודעת אם להגיד למזלנו או לצערנו, כי זה תמיד שני הכיוונים, 23 תלמידים לומדים ב-היל"ה. אז למזלנו שהם לומדים, לצערנו שהם לא במערכת הפורמאלית.

גב' חנה גולן: לעומת, צריך לעשות תמיד השוואה, כשאת אומרת 23 אז אנשים

20

ישיבת מועצה מספר 24 )שלא מן המניין( 10.03.10

חושבים אולי פעם היו ,40 אולי פעם לא היו בכלל.

גב' שרה פרא: היו .4

גב' חנה גולן: יפה. ואם כבר התפרצתי אז אני רק רוצה להוסיף, שבשיתוף עם אורנג'

בית פר"ח, אורנג' השקיעה מאות אלפים של כספים בשיפוץ המבנה, בכל המערך של המחשוב וברכישת המחשבים. בתמורה לזה הם קיבלו שלט.

גב' שרה פרא: שדרוג ותחזוקת מבני חינוך – כמובן המשך שלב ב' בית-ספר מילקן.

חצר חינוכית, מיני-פיץ', אולם הספורט של בית-ספר מילקן. שיפור בטיחות במוסדות החינוך בהתאם למיפוי תקנים חדשים. כל בוקר יש לנו איזה תקן חדש, אנחנו חייבים להתאים את עצמנו. מנורות שהיו טובות אתמול לא טובות מחר, ומעקה שהיה בגובה מסוים לא טוב, וזה דורש תקציבים. שדרוג והחלפת מתקנים בגני הילדים. ריהוט וציוד דידקטי. גם כן, אנחנו חייבים להשיג את השינויים של משרד החינוך. והדבר האחרון - החלפה והוספת מחשבים במוסדות החינוך. תודה רבה לכולכם. אם יש שאלות אני מוכנה לענות.

גב' שירה דקל: שרה, בתקציב עלה הנקודה של הכנסות מגביית הורים מקייטנה. אני

רוצה רגע, אם את יכולה להתייחס לקייטנה,

גב' שרה פרא: מה זאת אומרת הכנסת מגביית הורים? לא דיברתי על קייטנות.

גב' חנה גולן: הגזבר יתייחס לזה.

גב' שירה דקל: לא, לא, זו שאלה אליה, אני אגיד למה, כי יש פער מאד גדול בין

ההכנסות,

מר רון נחמן – ראה"ע: את לא יכולה לקבוע מי יענה לך. תשאלי את השאלה, 21

ישיבת מועצה מספר 24 )שלא מן המניין( 10.03.10

גב' שירה דקל: תן לי לסיים. לא סיימתי.

מר רון נחמן – ראה"ע: בסדר, אבל קודם כל אל תנהלי את העסק. תציגי שאלה ותקבלי תשובה ממי שייתן לך את התשובה. את לא יכולה לקבוע ממי. היא לא תענה לך, יענה לך הגזבר.

גב' שירה דקל: אין בעיה. תן לי לסיים את השאלה ותבין למה זה נוגע לשרה. אם

תחליטו שזה נוגע לגזבר,

מר רון נחמן – ראה"ע: %,100 אבל רק אני מסביר לך את הדרך.

גב' שירה דקל: אז תן לי לסיים.

מר רון נחמן – ראה"ע: אני אתן לך את זה, כי אין לי סבלנות לדברים האלה. אל תקבעי מי יענה לך.

גב' שירה דקל: אין מה לעשות. אין ברירה. חייבת להיות לך סבלנות כי זה חלק ממה

שאנחנו יושבים פה בשבילו. יש פער מאד גדול, אין לי בעיה שהגזבר יתייחס לפער, אני רוצה התייחסות לגבי התוכנית והרמה של הקייטנות. הקייטנות בקיץ בגני הילדים נותנות מענה מאד מאד חשוב להורים. אני יכולה להגיד, הילד שלי היה 3 שנים בקייטנות האלה, הרמה של הקייטנות מאד נמוכה, הצוות שנמצא הוא לא מספיק, לא מספיק רחב, אין מספיק אנשים, התוכנית דלה, הילדים נמצאים הרבה מאד שעות. ואני כן אשמח לדעת אם יש איזה שהוא שדרוג או איזו שהיא חשיבה לגבי התוכנית בקייטנות.

גב' חנה גולן: אני רוצה לשאול, שירה, את יודעת כמה עולה קייטנה כזאת בעיר

אחרת לעומת כמה זה עולה באריאל? בואו נעלה את המחיר, נעלה הכול – את הרמה, את התוכן.

גב' שירה דקל: אבל יש לך פער בין ההכנסות להוצאות, חנה. יש לך 147,000 שקל פער.

או קיי? אם לא היה מספיק הייתי אומרת לך שאת צודקת.

22

ישיבת מועצה מספר 24 )שלא מן המניין( 10.03.10

גב' חנה גולן: בפערים בביטחון ובחינוך יענה הגזבר בחלק השני.

גב' שירה דקל: אין בעיה. אין בעיה.

גב' חנה גולן: בתכנים ובעלויות, כמה גובים בראש-העין, לשמחתי יש לי נכדים, אני

יודעת כמה זה עולה, וגם את יודעת כמה עולה בכפר-סבא, בראש-העין, בפתח-תקווה, לעומת כמה עולה באריאל. ככה זה. כשאת קונה נעליים ב-1,000 שקל הן לא דומות לאלה שאת משלמת עליהן 100 שקל.

גב' שירה דקל: חנה, הקייטנות המסובסדות בכל הערים, לא רק אצלי,

גב' חנה גולן: שירה, לא עכשיו ננהל את הויכוח.

גב' שירה דקל: גם בראש-העין, גם במקומות אחרים, הפער הוא קטן. עדיין צריך לתת

את הדעת לאיכות של הקייטנה.

מר רון נחמן – ראה"ע: גב' דקל, לצורך הדיון, שאלת שאלה – את זכאית לקבל תשובה.

השאלה ברורה – תקבלי תשובה. למה לעשות ויכוחים?

גב' שרה פרא: מנו, רצית לשאול אותי שאלה.

מר יעקב עמנואל: שאלה אינפורמטיבית. יש איזה שהוא קשר או איזה שת"פ עם נווה

אריאל?

גב' שרה פרא: לא. אני חייבת לומר שלא. נווה אריאל מכיל נכון להיום 12 תלמידות,

מ-א' עד ו'. בית הספר הזה עמד להיסגר לא בגללנו הרבה מאד פעמים. גם אני הייתי עם ראש העיר אצל כל מי שצריך. בית הספר הזה יש לו את החיים משלו, בלי כל קשר, הוא גם לא רוצה שום קשר.

23

ישיבת מועצה מספר 24 )שלא מן המניין( 10.03.10

בית הספר הזה גם גורם לנו להתמוטטות של ממ"ד אורט זבולון.

מר אלי שבירו: יש לי גם שאלה. קודם כל אני שמח לכל הפרויקטים החדשים שנוספו

לחינוך. אני חושב שאין ספק שזה יוסיף לילדים. אבל, אנחנו דיברנו על זה בשנה שעברה אם אינני טועה ודיברנו על כך שצמצמו, נכון, על ידי משרד החינוך, שעות הלימוד במקצועות הליבה למבחני הבגרות. אני רוצה להזכיר, אנחנו גם נמצאים בסביבות ה-,50 50 פלוס בתוצאות בגרויות, שזה לא מקום,

גב' שרה פרא: יותר.

מר אלי שבירו: יותר, אפילו, את יודעת מה, אני אלך ל-55 אפילו, אנחנו לא הגענו לשם,

אבל נגיד %,55 שזה לא מקום שאנחנו היינו יכולים להתגאות בו. פעם זה היה אחרת. ובמקצועות הליבה לבגרויות, מתמטיקה, אנגלית, צמצמו בשעות לימודים.

גב' חנה גולן: כשאתה אומר צמצמו, מי צמצם?

מר אלי שבירו: אני אומר, אמרתי, משרד החינוך צמצם בשעות לימוד. אבל אני חושב,

ואנחנו יושבים הרי כאן לשמוע את התוכניות של אגף החינוך, וזה מתקשר גם לתקציב, אני חושב שאנחנו, חברי המועצה, יחד עם ראש העיר,

מר רון נחמן – ראה"ע: אל תכניס את ראש העיר.

מר אלי שבירו: יחד עם ראש העיר. אני אומר, אם ראש העיר רוצה כמובן.

מר רון נחמן – ראה"ע: אם אתה רוצה להציע הצעות שראש העיר יתייחס אליהן, היית לפני הישיבה מציע הצעה והייתי מתייחס עם כל הכבוד. אז אל תכניס אותי.

מר אלי שבירו: אני על הנושא של שעות לימוד כבר דיברתי. גם אמרתי, עשינו, בדקנו

24

ישיבת מועצה מספר 24 )שלא מן המניין( 10.03.10

בדיוק מה ההפרשים ומה הכסף. אני מציע להוסיף כסף על מנת,

מר יחיאל תוהמי: תציע מהתקציב.

מר אלי שבירו: בוודאי, בוודאי מתוך התקציב. אני גם יכול להגיד מאיפה אני חושב

אפשר להוריד.

מר יחיאל תוהמי: בישיבת התקציב נדבר על זה.

מר אלי שבירו: בישיבת התקציב נדבר על זה, אין ספק. אבל אנחנו נמצאים עכשיו יחד

עם מנהלת אגף החינוך, שהיא אחראית על החינוך בעיר, והיא צריכה להביא את המערכת הזאת למכסימום, ואני חושב שגם היא צריכה לבוא להגיד לנו, כחברי המועצה, שמה שיש כרגע לא מספיק ולכן אנחנו נמצאים במקום שאנחנו נמצאים, והוא לא טוב.

גב' חנה גולן: אפשר שאני אענה?

גב' שרה פרא: בשמחה אני אתן לך.

גב' חנה גולן: כי יש לי פרספקטיבה אחורה גם.

גב' שרה פרא: כן. נכון.

גב' חנה גולן: זה לא סוד שהיתה נפילה קשה מאד בתיכון במשך מספר שנים אחורה.

ואתה יודע את זה אלי. כולם יודעים את זה דרך אגב. זו היתה אחת האג'נדות במאבקים פה. ידוע לכל, אבל אם לא זוכרים אז אני רוצה להזכיר, שעיריית אריאל לקחה חברה שהיא מקצועית בתחום, על מנת שתבחן את כלל המערכת, כי התוצאה של הבגרות לא מתחילה ב-י"ב אלא היא מתחילה ביסודיים כבר, הבעיה מתחילה בבית-הספר היסודי. לקחה חברה שעשתה אבחון של כלל המערכת.

בתוך האבחון הזה היו שותפים מורים, מנהלים, הורים, לא רק ועדי הורים, הורים שרצו היו שותפים.

25

ישיבת מועצה מספר 24 )שלא מן המניין( 10.03.10

משרד החינוך והפיקוח היו שותפים. הגישו נייר מאד ברור מה צריך לעשות. עיריית אריאל מבצעת את השינויים על פי הפרוגרמה שהוצעה, גובשה והיתה הסכמה גורפת. לא ב-%,100 היו גם קולות של מתנגדים.

מר אלי שבירו: אבל חנה,

גב' חנה גולן: רק שניה אלי, אני אסיים את הנאום ואתה תעיר את ההערות. עכשיו,

כמובן ששינוי כזה לא נעשה מתקציב לתקציב. לא תוך שנה ובטח לא בתוך שנתיים. אם שמת היטב לב, ומי ששם לב למה שהציגה שרה, מה מערכת החינוך עושה, קודם כל הכנסנו לכאן את רשת אורט, שזאת רשת חזקה, מתוגברת פדגוגית, שמובילה מהלך. אף גאון לא יעשה מהפך בשנה, אפילו לא רשת אורט. כי חינוך זה דבר לאורך זמן. מה גם שאם מחליפים הנהלה, אבל לא מחליפים את המורים, אז יש בעיה עוד יותר קשה. ואין לי מה להגיד על כלל המורים, אבל כל אחד מהיושבים, כולל התלמידים הצעירים, הילדים, שמכירים את המורים שעוד לימדו אותם, שהם עדיין מלמדים. מה לעשות? צריך לחיות עם מה שיש ולהמשיך להוביל שינוי. זה נשמע נהדר להעביר ביקורת, אבל זה לא קל. אף אחד פה לא אומר שאנחנו מצטיינים כבר, אבל אנחנו בדרך, בדרך הנכונה. אנחנו עשינו שינוי, גם במערכת בתי-הספר היסודיים, יש מערכת של השתלמויות. אנחנו דרשנו להחליף פיקוח. משרד החינוך החליף לנו פיקוח על פי הפרוגראמה שהוצעה אז, שיהיה פיקוח עירוני מ-א' עד י"ב, על מנת שיראה את כלל המערכת, ושזו תהיה העיר היחידה שלו שהוא מתעסק איתה. שיהיה לו מספיק פנאי לבוא, לשבת עם המנהלים, עם המורים, להנחות אותם, ללמד אותם, להעביר עליהם ביקורת. אז זה נעשה. יש לנו מפקחת חדשה. אני מאחלת לה הצלחה. היא עובדת אצלנו 3 חודשים. אני כבר יודעת על שינוי, אבל אני לא רוצה להגיד, אני לא רוצה להראות חצי עבודה לאף אחד.

אם שמתם לב עכשיו, בפרוגראמה ששרה מציגה תוכניות המשך ותוכניות ל-,2010 והרי לא נציג פה את התוכניות ל-,2011 למרות שיש לנו כבר, יש פה מהלך רב שנים של להוביל את המערכת עד לאקדמיה.

יש פה מענה לילדים החדשים. נפתחו מרכזי למידה לחטיבת ביניים, שזה לא היה קודם אלי, אתה יודע את זה. נפתחו מרכזי למידה לתגבור הלמידה לחטיבה העליונה. הם לומדים באקדמיה, בשיתוף, שזה גם לא היה קודם, אתה גם יודע את זה. למה עשינו את זה, בשביל להיות פופוליסטים ולהראות? לא.

אנחנו עושים את זה בשביל לתגבר את מערכת החינוך ואת הילדים על מנת שכולם יצליחו. הרצון שלנו, של המערכת שלנו, שאחוזי הבגרות שלנו יהיו גבוהים הוא לא פחות מכל אחד שחי בעיר הזאת, 26

ישיבת מועצה מספר 24 )שלא מן המניין( 10.03.10

אולי אפילו יותר, אולי אפילו יותר. כי ההורים נוסעים, חוזרים בלילה, יש להם ים של טענות. יש פה משולש קדוש – הורים, תלמידים ומורים. וגם להורים יש אחריות. ומספיק לזרוק כל הזמן ביקורת על מערכת החינוך. אם תסתכל טוב אלי, מגני הילדים,

מר רון נחמן – ראה"ע: למה את מתווכחת איתו?

גב' חנה גולן: אני אבל עונה לו.

מר רון נחמן – ראה"ע: עזבי את השטויות האלה, מספיק. מי שמטיל דופי ובוץ בבית, זה חוזר אליו. כי אני רוצה להסביר לך משהו, הוא משחק איתך פוליטית,

מר אלי שבירו: איזה דופי ואיזה בוץ?

מר רון נחמן – ראה"ע: הוא משחק איתך פוליטית ואת משחקת איתו מקצועית. זה הכול.

גב' חנה גולן: אני לא עונה לו פוליטית.

מר רון נחמן – ראה"ע: הוא משחקת פוליטית.

גב' חנה גולן: אבל כל חברי המועצה שגם ישמעו, לא כולם בקיאים בחינוך.

מר רון נחמן – ראה"ע: חברי המועצה מבינים טוב מאד. השאלות של שבירו, כחוט השני, מהיום שהוא הלך לבחירות הוא הלך על שני דברים – אחד זה נוער ושתיים חינוך.

גב' חנה גולן: משפט אחד אחרון.

מר רון נחמן – ראה"ע: לא. את אחר כך תגידי. והמנטרה הזאת, היא תהיה 5 שנים, עד הבחירות הבאות. אתה תקבל את התשובה הפוליטית שלך. מי שמשמיץ את המערכת, מי שפוגע בה, 27

ישיבת מועצה מספר 24 )שלא מן המניין( 10.03.10

מי שאומר שזה לא בסדר והקייטנות לא בסדר וזה לא בסדר והכול לא בסדר – הכול יחזור אליך. הכול יחזור אליך. פעם אחת תעמוד כחבר מועצת עיר, כמי שעבד בעירייה 5 שנים, ותלך ותצדיע לאנשים האלה. תלך ותצדיע להם. התפקיד של אופוזיציה זה לבקר, לא לעשות 'חנטריש' מכל העסק. זה הכול.

מר אלי שבירו: אז אני מבקש להגיב.

מר רון נחמן – ראה"ע: מילה אחת טובה לשמוע ממך, מילה, לא בשבילי, תתקוף אותי כמה שאתה רוצה. כוכב עליון. מומחה. למה לא הגעת לאל"מ אם אתה כזה מומחה? למה?

מר אלי שבירו: לאיזו דרגה אתה הגעת?

מר רון נחמן – ראה"ע: אתה כזה מומחה לחינוך, כזה מנהיג. למה?

מר אלי שבירו: אני מבקש להגיב.

גב' חנה גולן: אני רק רוצה משפט אחרון לגבי העניין הזה. למה אני מדברת

בהתלהבות ובהתרגשות? כי אני באה ממערכת החינוך, וכל מי שיושב פה יודע את זה. שרה מציגה את זה, אבל אני בקיאה בכל פרט שלא הוצג פה אפילו. אני מובילה את זה צעד אחרי צעד. אף אחד שלא יצפה לתוצאות מיידיות. אין דבר כזה, שום מטה קסם לא יעשה. תראה מה נעשה כאן, איזה מהפך נעשה כאן. יש לנו עשרים וכמה ילדים בתוכנית היל"ה. למה אתה מדבר רק על בגרויות? מה עם כל אלה שהם לא ממשיכים במערכת החינוך ולא היה להם מענה והם הסתובבו בעיר? אז אני רוצה להגיד, בשם כולם, לדעתי כולם יצטרפו, יישר כוח למנהלת קידום נוער ולמנהל היל"ה, שהוא רץ ברחובות בלילה, כי אנשים לא יודעים הרי, פוגש את הילדים, מדבר איתם, בודק במערכת החינוך אם הם נמצאים כן או לא, אוסף אותם, וברוך השם תוך פרק זמן כזה קצר נאספו עשרים וכמה ילדים שיסיימו עם תעודת בגרות, או מלאה או חלקית. תלכו כולכם לקידום נוער שנמצא ברחוב הפסגה, תסתכלו, אין שם כיסא ריק לשבת. אני באתי לראות משהו שקשור לשיפוצים, נחנקתי, כי לא היה מה לנשום מרוב עומס. אז כל הכבוד, ואתם יודעים מה, יש לנו עוד הרבה מה לעשות, אני מסכימה אתכם.

28

ישיבת מועצה מספר 24 )שלא מן המניין( 10.03.10

מר אלי שבירו: אני מבקש להגיב.

מר רון נחמן – ראה"ע: תוהמי ואחר כך אתה תגיב.

מר יחיאל תוהמי: אני רוצה להגיב, באמת, לא צריך לצייר פה הכול שחור. קודם כל

באמת, הכול פה באמת מצוין. אלי, יש לך איזו שהיא הערה נקודתית – תכתוב מכתב, תבוא לראש העיר, תיפגש עם ועדת חינוך, תציע הצעות. לא חוכמה לזרוק בוץ. לזרוק בוץ אני יודע, תאמין לי,

גב' חנה גולן: אבל הנה הכסף.

גב' שירה דקל: מי זורק בוץ? מה קורה לכם? זו המטרה של הישיבה הזאת. מה אתם

רוצים? על מה נפגשים, כדי להגיד יופי?

מר יחיאל תוהמי: לא שמעתי שאתה אומר מילה טובה על התוכנית פה. תגיד מילה טובה

למנהלים פה.

מר אלי שבירו: סליחה, יש הקלטה,

מר יחיאל תוהמי: אלי, אתה דקה לא מסוגל לשמוע בן-אדם.

מר מקס צ'רנוגלס: יש לך שמיעה סלקטיבית. אתה חוזר אחרי מנטרה.

מר יחיאל תוהמי: תירגע, לא פניתי אליך. איפה שצריך לפרגן תפרגן ואיפה שצריך להעיר

תעיר, וזה בסדר, אבל זה נראה מגמתי ולא יפה ולא נכון.

מר אלי שבירו: אני מבקש להגיב.

גב' חנה גולן: אעיר על המצ'ינג שאנחנו משקיעים פה בכל ה'אקסטרות' ואתה מדבר

29

ישיבת מועצה מספר 24 )שלא מן המניין( 10.03.10

כל הזמן על הפחיתו מתוכנית הליבה. קודם כל אני רוצה להזכיר לכולם, שמי שאחראי זה משרד החינוך.

מר מקס צ'רנוגלס: הוא אמר את זה.

מר אלי שבירו: אמרתי את זה.

גב' חנה גולן: אז אנחנו את הכסף בחרנו להשקיע בפרויקטים תומכים. לא כל

התלמידים צריכים 5 שעות במתמטיקה. יש אחד שמספיק לו 3 והוא גאון. אבל יש אחד שהוא צריך 10 שעות. אז את התוספת,

מר רון נחמן – ראה"ע: יש אחד שגם 20 שעות לא יספיקו לו.

גב' חנה גולן: אז את התוספת נותנים לו במרכז למידה. זה לא מיתת סדום. כבר סוף

סוף צריך לשנות את התפיסה. לא כולם שווים. ולכן אחד צריך לקבל יותר, אחד צריך לקבל פחות. זה הכול.

מר אלי שבירו: אני מבקש להגיב. קודם כל, אני לא ארד לרמה שדיברו כאן מקודם,

אבל יש מזל שיש לנו כאן,

מר רון נחמן – ראה"ע: שראש העיר דיבר תגיד.

מר אלי שבירו: שראש העיר דיבר.

מר רון נחמן – ראה"ע: לא הילד של החבר'ה. תגיד – ראש העיר מדבר בשפה, בסגנון,

מר אלי שבירו: הנה, אתה עוד מפריע לי.

30

ישיבת מועצה מספר 24 )שלא מן המניין( 10.03.10

מר רון נחמן – ראה"ע: כן, אני אומר לך, נכון, תגיד את זה.

מר אלי שבירו: אני לא צריך להגיד, אתה אומר את זה לבד.

מר רון נחמן – ראה"ע: %.100

מר אלי שבירו: מזל שיש הקלטה, ואדון תוהמי, סגן ראש העיר, אם אתה תקרא את

ההקלטה אז אתה תשמע, ובשבילך אני אחזור על מה שאמרתי. קודם כל, אני מברך על כל הפרויקטים שנעשו פה, ביחוד על הפרויקטים החדשים. אמרתי, קודם כל אני מברך על מה שעשו. דבר שני אני אומר, יחד עם זאת ויחד עם העובדה שמשקיעים הרבה ואמרתי שזה מבורך וזה טוב לילדי אריאל,

עו"ד אריאל עזריה: ואז ישר אמרת – אבל.

מר אלי שבירו: ויחד עם זאת אני אומר אבל, נכון. יש לנו, מקצועות הליבה הרי זה

הבסיס לבגרות.

מר רון נחמן – ראה"ע: מה? לא הבנתי. לא הבנתי. תחזור על זה טוב.

מר אלי שבירו: אני אחזור. מקצועות הליבה זה הבסיס,

מר רון נחמן – ראה"ע: מה זה מקצועות הליבה אולי אפשר לשמוע?

מר אלי שבירו: אנגלית, מתמטיקה, אם אתה רוצה לדעת.

מר רון נחמן – ראה"ע: אני רוצה לדעת בפירוש, לפרוטוקול. אני רוצה ניתוח פדגוגי לפרוטוקול.

מר אלי שבירו: הנה, אני אומר לך – אנגלית, מתמטיקה.

31

ישיבת מועצה מספר 24 )שלא מן המניין( 10.03.10

מר רון נחמן – ראה"ע: אני שואל אותך, חבר המועצה שבירו, אתה מדבר על מונחים, תבהיר אותם לפרוטוקול. מה זה מקצועות הליבה?

מר אלי שבירו: אם אתה תתן לי לענות,

מר רון נחמן – ראה"ע: בבקשה.

מר אלי שבירו: לא, אתה לא נותן, אתה כל הזמן מפריע.

מר רון נחמן – ראה"ע: מהם מקצועות הליבה? תסביר לי.

מר אלי שבירו: אני מדבר על מקצועות האנגלית והמתמטיקה. ואנחנו יודעים דרך

אגב,

עו"ד אריאל עזריה: אנגלית ומתמטיקה זה מקצועות הליבה? אני שואל אותך.

גב' חנה גולן: זה חלק ממקצועות הליבה.

מר אלי שבירו: זה חלק ממקצועות הליבה, אין ספק.

מר רון נחמן – ראה"ע: למה את עוזרת לו? שיגיד, אני רוצה לשמוע.

מר אלי שבירו: אם אתם רוצים שאני אענה ושאני אגיד,

עו"ד אריאל עזריה: לא, באמת, אני שואל שאלה באמת,שאלה,

מר מקס צ'רנוגלס: אבל אתה שואל שאלה ולא מקשיב.

32

ישיבת מועצה מספר 24 )שלא מן המניין( 10.03.10

מר רון נחמן – ראה"ע: רגע, אריאל, תן לו לסיים.

מר אלי שבירו: תרשום בצד.

עו"ד אריאל עזריה: אל תדאג, אני זוכר.

מר אלי שבירו: לא, תרשום בצד ואחרי זה תקבל תשובות. אני מבין שקשה לשמוע את

הדברים.

עו"ד אריאל עזריה: לא אמרת עדיין. תגיד.

מר אלי שבירו: אני מבין שקשה לשמוע, אמרתי מקודם גם, אבל אני אגיד תיכף. אני

מבין שקשה לשמוע את הדברים.

מר יחיאל תוהמי: אלי, אתה ממחזר את הדברים כל הזמן.

מר אלי שבירו: כי אתם מסלפים.

מר יחיאל תוהמי: אתה ממחזר את זה – ליבה, ליבה, ליבה. תציע הצעה. זו לא אקדמיה

פה.

מר אלי שבירו: אין ספק שיש תלמידים שהם מחוננים במקצועות האלה וגם 3 שעות

יספיקו להם. אבל אם תלמיד שלומד 3 יחידות לבגרות ולמד לפני כן 5 שעות שבועיות, ויורד ל-3 שעות שבועיות, לא צריך להיות חכם, אז בדרך כלל זה אנשים שהם נכשלים ולא קל להם ושם הם יפלו.

ואיפה הם יפלו? הם יפלו אחרי זה בבגרות.

גב' חנה גולן: יופי. עשינו מענה.

33

ישיבת מועצה מספר 24 )שלא מן המניין( 10.03.10

מר אלי שבירו: עשינו מענה לא לכל הילדים הרי. ואני בא ואני אומר,

גב' חנה גולן: לכל מי שצריך, אלי. אלי, אתה טועה. סליחה שאני אומרת לך, אתה

טועה. עשינו מענה לכל מי שצריך.

מר רון נחמן – ראה"ע: את טועה. לא הכינו אותו בנקודות האלה. היו צריכים להכין אותו קודם. אם זה לא כתוב לו, הוא לא יודע. זה הכול. אני דיברתי על מקצועות הליבה. אתה רוצה להגיד לי מה זה מקצועות הליבה? אני צריך ללכת למנכ"ל משרד החינוך ולדרוש ממנו כמה דברים. אני רוצה שתעזור לי, מה אתה מדבר על מקצועות הליבה? כמה אתה רוצה שנדרוש?

מר אלי שבירו: נשב ביחד. אני מוכן לשבת איתך ביחד, ברצון רב.

מר רון נחמן – ראה"ע: בבקשה. בבקשה.

מר אלי שבירו: אתה לא רוצה. אני מוכן לשבת איתך ביחד.

מר רון נחמן – ראה"ע: אני לא רוצה? אדוני, הצעתי לך 10 פעמים כבר.

מר אלי שבירו: לא, הכול בדיבורים, עזוב, רון, הכול בדיבורים.

מר רון נחמן – ראה"ע: לא פוליטיקה. תכתוב לי בבקשה,

גב' חנה גולן: אני לוקחת על עצמי לתאם.

מר רון נחמן – ראה"ע: אני אומר לך, הואיל ואני הולך למאבק,

גב' חנה גולן: לא, כי זה באמת דבר משמעותי.

34

ישיבת מועצה מספר 24 )שלא מן המניין( 10.03.10

מר אלי שבירו: %.100

מר רון נחמן – ראה"ע: הואיל ואני הולך למאבק גדול מאד מול משרד החינוך, כדי שאנחנו, הסברתי לפני זה בפתיחת הישיבה, שכל מפת העדיפות טרם נכנסה בכל אותם הישובים שהוגדרו, אולי זה חלף מעל הראש של אנשים.

מר אלי שבירו: לא חלף.

מר רון נחמן – ראה"ע: אחד הדברים זה תמריצים למורים שיבואו לאזורי פיתוח.

גב' חנה גולן: שיבואו מורים טובים.

מר רון נחמן – ראה"ע: שיבואו מורים טובים לאנגלית ולמתמטיקה ולשאר מקצועות הליבה.

כי אין להם תמריצים. אם היו לנו תמריצים,

גב' חנה גולן: הם לא יודעים שאין מורים.

מר רון נחמן – ראה"ע: הם לא יודעים. חסר לנו מורים לאנגלית ולמתמטיקה והם לא רוצים לבוא לפריפריה ולאריאל. אחד – בגלל השם שיצא למערכת החינוך. זה אחד. כי אף אחד לא רוצה להצטרף למערכת כושלת. ואתם ממשיכים הלאה, ואני מנסה להסביר פעם אחרי פעם, שאם ימשיכו הסגנונות האלה, אף אחד לא מצטרף. פעם למדנו ב"דומה מושך דומה". ולכן, אני אומר את זה לך, אם אתה תצליח לעשות את עצמך ,winner תמשוך את ה-.winner אם אתה looser יהיה .looser תבין את זה.

מר אלי שבירו: כדי להיות winner אנחנו צריכים להשקיע.

גב' חנה גולן: אלי, סיכמנו שאנחנו ניפגש.

35

ישיבת מועצה מספר 24 )שלא מן המניין( 10.03.10

מר אלי שבירו: אני אתכם.

גב' חנה גולן: אני לוקחת על עצמי את זה.

מר רון נחמן – ראה"ע: תקשיב טוב, אני מסכים לעניין הזה, אבל אני אומר פעם אחת, ישנם דברים שכל החבורה הזאת של ה-11 איש צריכים לעמוד כחומה בצורה החוצה, כלפי חוץ, כי זה מקרין אחר כך לתוך הבית. אני מנסה להסביר את זה פעם אחרי פעם אחרי פעם. ואני אומר עוד הפעם, יש דברים שהם בנפשנו. ובחינוך זה לא ללכת לסתום מדרכה, אפילו לא לעשות תיקון של האבנים בצומת.

חינוך זה תהליך רב שנתי. ופה צריכים להתגייס כולם, אחד אחרי השני. פה נעשית עבודה ענקית. אתה יודע איזו החלטה להכניס את רשת אורט? אתה יודע כמה עומדים בתור לחפש את רשת אורט? אז ללכת לזרוק דברים. אני יושב כאן, תאמין לי, ואני קורע את עצמי בשביל לראות להביא עוד כסף למערכת החינוך. יש בעיה של כוח אדם. רשת אורט יותר קל לה להביא אנשים מאשר אנחנו. אני לא רוצה לדבר על החלוקה.

גב' חנה גולן: אז בוא נשאיר את זה לפגישה.

מר רון נחמן – ראה"ע: אמרתי, הדלת שלי פתוחה. בבקשה. הנה, המנכ"לית אמרה – אני מוכנה לקחת את זה על עצמי. בבקשה. גמרנו את הסיפור.

מר אלי שבירו: %.100

מר רון נחמן – ראה"ע: כן, יוסי.

מר יוסי חן: אני רוצה כמה דברים להגיד. קודם כל, אני בהחלט מקבל את הדברים

שאמרה מנכ"לית העיר, שגם עושים וגם צריך לעשות. יחד עם זאת, מגיע פה דווקא יישר כוח לכל 11 חברי מועצת העיר, שאמרו פה, חזרו כמה פעמים על זה, שעשו ועושים ועושים ולא היה, אני חושב שזה גם בזכותם של כל חברי מועצת העיר, חלק בביצוע וחלק בביקורת בונה, והגענו לאן שהגענו היום.

36

ישיבת מועצה מספר 24 )שלא מן המניין( 10.03.10

ואני בטוח שצריך להמשיך ולעשות. ואני גם סומך על זה שיעשו. ואנחנו נמשיך לעשות את שלנו, ומי שצריך לעשות את שלו יעשה את שלו. זה אחד. שתיים – הייתי רוצה לשאול את מנהלת האגף מה היא עושה בקשר לאלימות. כי אני גידלתי פה ילדים מהגנים והיום הם כבר אחרי צבא. והאלימות שיש לנו בזמן האחרון, ופונים אלי, בעיקר אלימות שהיתה פה עכשיו בזמן האחרון, בטח את יודעת,

גב' חנה גולן: בית-ספר נחשונים. היה כתוב כבר. מישהו דאג לכתוב את זה.

עו"ד יהודה שלום: בית-ספר נחשונים. אז אני רוצה לדעת קודם כל מה אנחנו עושים עם

זה, כי זה הרבה לפני 'עיר ללא אלימות'. כמה שהם יותר קטנים ואנחנו נטפל בזה, ומי שעסק בנושא הזה הרבה שנים עם ילדים פה, אמנם לא פורמאלית, הייתי רוצה באמת לקבל את זה.

גב' שרה פרא: כל הנושא של אלימות, אנחנו לא ניתן שתהיה כאן אלימות. וכשאתה

אומר בתי-ספר, מגני הילדים אנחנו מתחילים. למרות שמאד קשה להורים להבין שאנחנו גם צריכים להעניש ולחנך ילד בן 3 שמכה. לא מקובל, זה לא יהיה. אנחנו מטפלים בכל עניין לעומק. לא מטאטאים. העובדה שזה מגיע לכל מיני מקומות, זה בגלל שלא מטאטאים. אנחנו לא מפחדים שיידעו שהיו אירועים וכן מטפלים. וכאן אני חוזרת למה שמנכ"לית העיר אמרה – אנחנו צריכים את השיתוף של המשטרה. אנחנו צריכים את העזרה גם של המשטרה ושל ההורים, כי כאשר אני, כמנהלת אגף, עדה לאירוע, עם מנהל הביטחון, ואני מתנדבת לצלצל להורים – בואו תראו מה הילד שלכם עשה, ולי טורקים את הטלפון, אז אני אומרת – איפה ההורים? כי ילד הוא לא יתום. אנחנו כולנו, מערכת החינוך, כמה שהיא לא תעשה, בלי שיתוף של ההורים לא נגיע לשום מקום. וכאן אני באמת באה לכולכם, אנחנו צריכים את ה-ביחד – את ההורים, צוותי החינוך, את הילדים, את חברי המועצה –

כולנו להניף את הדגל ולהגיד – לא ניתן לזה לעבור. ולא נטאטא מתחת לשטיח. ואנחנו נכריז בכל מקום שכולנו נעשה הכול נגד אלימות.

מר יוסי חן: אז פה אני רוצה להגיד לך משהו בעניין הזה, היות ואולי המורים

מרשים לעצמם לדבר יותר פתוח איתי מאשר איתך, ואני אגיד לך איפה הנקודה הבעייתית. הנקודה הבעייתית, כמו שאת יודעת, ההורים היום, שני ההורים עובדים וטרודים בפרנסה ועסוקים, קצת מאבדים קשר עם הילדים, מה שנקרא ילדי מפתח. ופה הייתי רוצה להציע לך, היות ואני לא יכול 37

ישיבת מועצה מספר 24 )שלא מן המניין( 10.03.10

להיפגש איתך ב-4 עיניים ואני נאלץ להציע לך את זה פה כי ב-4 עיניים את לא מוכנה להיפגש, אז אני אציע לך את זה פה. מה שאת צריכה לדעתי לעשות, זה לקחת את המורים, לדבר איתם, לשאול אותם על אותם ילדים ספציפית שהם נקראים ילדי מפתח, שאין להם קשר עם ההורים. אומרת לי מורה –

לילד אין שפה. האמא בכלל לא יודעת מה קורה עם הילד או האבא. לראות איך להיפגש עם ההורים.

גב' שרה פרא: אנחנו עושים את זה. יוסי, אנחנו עושים ישיבות עם מנהל השירותים

החברתיים פעמיים בשבוע. כל ילד וילד, עם המורים, עם היועצת, עם הפסיכולוגית, עם העובדות הסוציאליות, עם כולם פעמיים בשבוע אצלנו במשרד.

מר רון נחמן – ראה"ע: יוסי, אני רוצה קודם כל לומר, בחלק הראשון שדיברת, על הביקורת בונה וכל הדברים האלה, אני איתך. כל אחד ואחד מהאנשים שנמצאים פה, ביקורת צריכה להיות קונסטרוקטיבית, לתקן דבר. אין מלאכים פה. אף אחד לא מלאך, מראש העיר ועד אחרון הפועלים והעובדים של העירייה. אין דבר כזה. אז אם ישנה ביקורת שהיא לגופו של עניין וצריכים לטפל בזה כמו שצריך, אדרבא ואדרבא. לגבי דברים ספציפיים, אמרתי לך גם פה, אני עומד לרשותך, תקבל את כל הסיוע ותיתן את זה. פנה תושב, לא חבר מועצה, תושב, שלח לי מייל, בוא תסתכל מה קורה אחר כך, איך זה הולך ואיך זה מתבצע. על אחת כמה וכמה חבר מועצת עיר. אם חבר מועצת עיר פונה אלי, אני אשיב את פניו ריקם? זה הכול.

מר יוסי חן: אני חושב, רון, שלא צריך בכל דבר לפנות ישר אליך. רק בדברים שאי

אפשר לפתור.

מר יעקב עמנואל: החינוך כמושג כוללני הוא כמו נושאת מטוסים – עד שהיא משנה כיוון

לוקח זמן. אני יכול להעיד מהניסיון שלי לפחות בתפקידי הקודם באריאל, שבשנתיים האחרונות התחילה מגמה בלתי רגילה של שינוי בכל מה שנקרא, החינוך ליעדים הרבה יותר טובים ממה שהיה לנו. אני לא רוצה להטיל דופי באף אחד, אבל מאז ששרה כאן, ולא בגלל שאני אומר את שבחה כאן, ומאז שאורט נכנס למערכת, אנחנו רואים פשוט מגמה של שינוי של הנתיב הזה של החינוך באריאל.

מר רון נחמן – ראה"ע: לטובה.

38

ישיבת מועצה מספר 24 )שלא מן המניין( 10.03.10

מר יעקב עמנואל: אני מסכים שאם יש איזה שהן בעיות נקודתיות, מטפלים על הדרך,

תוך כדי תנועה. אבל כמגמה צריך לראות את התמונה הכוללת. וגם אם יש אלימות, אני הייתי עד לאלימויות הרבה יותר גדולות לפני שנתיים ושלוש וארבע שנים. ובזמן האחרון העניין דווקא מקבל תפנית חיובית.

גב' חנה גולן: אבל גם מקרה אחד, אסור להיות סובלניים כלפיו.

מר יעקב עמנואל: אני גם שמחתי לשמוע שאפס סובלנות וכך צריך להיות, אפס סובלנות.

אני מודיע לכם, מכל הפעמים בתקציבים הקודמים ששמענו סקירות של מערכת החינוך, לא היה כזה שפע של תוכניות שבאות לעשות סנכרון והלימה בין התוכניות השונות. ואני בטוח שבשנה הבאה מי שיהיה כאן וישמע את הסקירה, ישמע שכל החינוך צעד צעד קדימה. אני לפחות רוצה להגיד לך יישר כוח על מה שאת עושה.

עו"ד אריאל עזריה: אני הייתי רוצה לשאול שאלה רגע, רון, אם אפשר. מהם אמצעי

הענישה וטיפול כנגד ילדים שהם נתפסים?

גב' שרה פרא: זו שאלה מאד קשה. זה תלוי גיל הילד, תלוי מה יש לו בבית, תלוי

הצוות החינוכי. זה מאד קשה. כל עניין לגופו.

עו"ד אריאל עזריה: למשל ילד, שהוא מכה ברמה, שילד אחר לבית חולים צריך להגיע, עם

טיפולים רציניים.

גב' שרה פרא: אל תיתן לי להיכנס לנושא הזה.

עו"ד אריאל עזריה: לא, לא באופן ספציפי.

גב' שרה פרא: כי לא זה שנפגע הכי הרבה הוא זה הפגוע. או קיי? והמבין יבין.

39

ישיבת מועצה מספר 24 )שלא מן המניין( 10.03.10

מר רון נחמן – ראה"ע: שרה צריכה ללכת לאזכרה של אבא שלה.

גב' שרה פרא: אני ממש מתנצלת. יש לי אזכרה של אבא. תודה רבה לכולכם.

גב' חנה גולן: לצערי אני צריכה לעשות הפסקה, כי רציתי שתוכניות העבודה יהיו

ברצף. אבל היות ורואה-חשבון אופיר בוכניק, שהכין יחד עם היועץ המשפטי שלנו את חוק העזר לשמירה באזור התעשייה, ביקשנו שיבוא להציג, שאם יש לכם שאלות תשאלו אותו עכשיו, כי הוא לא יהיה אחר הצהריים.

2. אישור עדכון )תוספת( לחוק עזר אגרת שמירה "תוספת להכללת אזור התעשיה מערב".

רו"ח אופיר בוכניק: צהריים טובים לכולם. א' – אני מתנצל. אני הגעתי מבית המשפט

המחוזי ולא כל כך מתחשבים בלו"ז שלי, ואני בדרך לדירקטוריון וגם שם לא מתחשבים בלו"ז. אז אני מנסה לעשות את המכסימום. אני אציג את עצמי בשני משפטים. אני רואה-חשבון. המשרד שלי מטפל בדי הרבה תחשיבים ומטפל בדי הרבה רשויות מקומיות בתחום הזה. למען האמת, הכנו למעלה מ-600 או 700 חוקי עזר. מדובר על %90 מחוקי העזר ב-5 השנים האחרונות. אתם פחות או יותר בידיים טובות.

העבודה שנעשתה פה היא בעצם הכנת תחשיב להיטל השמירה. העבודה מוצגת בפניכם או חוק העזר מוצג בפניכם לאחר שהוא עבר כמה אינסטנציות שהן חשובות, שתדעו בעצם בפני מה אתם עומדים.

המשרד שלנו הכין תחשיב לאחר שהוא ישב בעצם עם אנשי העירייה – גם עם הקב"ט, גם הגזבר.

הוכנה תוכנית שמירה לפני הכנת התחשיב. תוכנית השמירה עברה למשרד הפנים למר יונה יצחק, שהוא הממונה על תחום הביטחון במשרד הפנים. תוכנית השמירה הותאמה איתנו. כל העלויות נכנסו לשמה. נבדקו עלויות מאד רלוונטיות בכל המקומות שמשרד הפנים הנחה אותנו. מר יונה יצחק, הממונה על הביטחון במשרד הפנים, אישר את תוכנית השמירה ואת כל העלויות שהוכנסו אליה.

לאחר מכן לקחנו, הכנו תחשיב על בסיס אותן עלויות, גם אותה יונה יצחק אישר. לאחר מכן הגשנו לעוד אינסטנציה נוספת במשרד הפנים, שזה בעצם חברה שנשכרה על ידי משרד הפנים ושמה חברת ג'יגה, היא זו שאמורה לבדוק את התחשיבים שלנו. התחשיבים נבדקו. אושרו גם לאחר מספר דיונים 40

ישיבת מועצה מספר 24 )שלא מן המניין( 10.03.10

שמה. הנושא גם עבר למיכל פינקלשטיין שהיא רכזת לחוקי העזר והיא העבירה לעוד אדם נוסף במשרד הפנים. כל הגורמים הרלוונטיים אישרו את התחשיב ואת התעריפים. כרגע מוצג בפניכם בעצם תעריפים שאושרו בכל האינסטנציות המקצועיות של משרד הפנים, ואני אסביר בגדול מה נעשה.

באופן עקרוני אנחנו יצרנו משק כספים סגור. כלומר, יצרנו תהליך כזה שהעירייה בעצם מממנת או מוציאה בעצם הוצאות מסוימות על מנת לממן את הוצאות השמירה שלה. היינו צריכים לממן את זה ממקור כלשהו. המקור שלנו בעצם נקרא בסיס חיוב. בסיס החיוב הוא לפי מטר מרובע קרקע ולפי מטר מרובע בנוי, על פי אותם מטראז'ים שבאמת הולכים להיות מחויבים בעתיד. לקחנו את כלל העלויות האלו, חילקנו אותן באותו בסיס חיוב, קרי מטר מרובע קרקע והמטר מרובע הבנוי, והגענו לתעריפים, אחד למטר מרובע קרקע והשני מטר מרובע בנוי. זה מוכתב לכם בתוך חוק העזר, אני גם אתן לכם את התעריפים שתדעו אותם. התעריף למטר מרובע בנוי, התעריף הוא חודשי. הוא 1.34 שקל והוא נכון למדד פברואר .2009 התעריף למטר מרובע קרקע הוא 0.30 א"ג והוא גם כן נכון לאותו תאריך מדד שציינתי אותו. שניהם מופיעים לכם בחוק העזר בתוספת, שהיא החלק הרלוונטי לחוק העזר. העלויות שנלקחו הן עלויות של שמירה בדיוק על פי תוכנית השמירה. כלומר, יש לנו תוכנית שמירה על פי שעות, על פי ימים, על פי עלות של כל אחד מהשומרים, אם זה בחג, אם זה בשבת, אם זה שמירה בערב, שמירה בבוקר וכן הלאה. עלויות השמירה הן דיפרנציאליות. נלקחו כל עלויות השמירה.

הוכנסו עוד הוצאות נוספות והן הופחתו על פני 3 שנים. שזה בעצם הוצאות של מצלמות, שיש להן פחת מסוים ומשרד הפנים הנחה אותנו בעקבות אותו פחת איזה תעריף לקחת והגענו לאותו תעריף.

השלבים הבאים שאמורים לעשות זה בעצם אישור שלכם. אני העברתי לכם גם טפסים מיוחדים, להנהלת הרשות, שזה בעצם אישור או דברי הסבר למה מוגש חוק העזר, שהם די טריוויאליים, זה בעצם מימון הוצאות הרשות. וזהו בעצם סוף התהליך, נכון אליכם. השלבים הבאים שאמורים להיעשות לאחר אישור המועצה, זה בעצם להגיע ללשכה המשפטית במשרד הפנים. הלשכה המשפטית בודקת את חוק העזר, שלדעתי הוא יעבור די בצורה חלקה כי הוא לא שונה מהותית מחוקי עזר שאושרו לאחרונה והוא על דעת משרד הפנים. לאחר אישור של המחלקה המשפטית, זה עובר עוד פעם למיכל פינקלשטיין שהיא הרכזת, משמה זה עובר לאישור משרד הפנים, לאחר מכן אישור משרד המשפטים ומשם לפרסום ברשומות. אני יכול לענות עכשיו.

מר אלי שבירו: אני מבין שכל מה שדיברת זה על אזור תעשייה אריאל מערב.

41

ישיבת מועצה מספר 24 )שלא מן המניין( 10.03.10

רו"ח אופיר בוכניק: אכן.

מר אלי שבירו: כי לפי מה שהצגת, זה כאילו נשמע שעשו איזו שהיא בדיקה לגבי כלל

השמירה בעיר. אני מבין שהתחשיבים הם רק לאריאל מערב.

מר רון נחמן – ראה"ע: לא, לא, אלי, לא.

מר אלי שבירו: כן, כן, זה גם המכתב.

מר רון נחמן – ראה"ע: מדוע עשו את זה? הבעיה היתה שאזור התעשייה, ואתה יודע את זה מזמנך, הטלנו על כל מפעל סכום מסוים קבוע. בא בעל המפעל הקטן ואומר – למה אתה מטיל עלי עומס כזה שהוא לא שוויוני מול בעלי השטח הגדול? הרי הגניבות דווקא הולכים מהשטחים הגדולים שמה. יש כאן אי שוויון מסוים. עם כל החבר'ה של אזור התעשייה ביקשנו לראות מה אנחנו עושים.

כיוון שלא היתה תחולה שלנו, חוק השמירה מדבר על בתים פרטיים.

עו"ד שרון שטיין: מה שהיה קודם, החיוב בעיר היה חיוב לפי מבנה. נוצר מצב אבסורדי,

שאזור התעשייה אריאל מערב, שהוא גם בשטח גדול ויש לו דרישות משלו וזה מבנים מאד גדולים, אם אני הייתי גובה ממנו את העניין הזה, את הסכום, היה יוצא שהם משלמים סכומים מאד נמוכים, כמו בית מגורים בתוך העיר או חנות. מצד שני, דרישות השמירה וההוצאה היתה. ולכן, מה שהיה קורה בפועל, שבפועל העירייה כפתה על המפעלים לממן את עלות השמירה מתוך הכיס שלהם. מה שהחוק הזה כרגע, חוץ מאשר כל מיני תיקונים נוספים שנועדו לאזור התעשייה, מה שהוא עושה, הוא עושה בגדול שני דברים – הוא לוקח את אזור התעשייה ומחיל עליו אגרת שמירה לפי מה שאופיר הסביר, על פי תחשיב שנעשה לפי מטרים, כשזה צופה גם מפעלים עתידיים שעדיין לא קיימים. זאת אומרת, ההכנסות של העירייה מתוך הגבייה הצפויה כבר לוקחת בחשבון שאזור התעשייה יגדל. יש עוד את שלב ג',

מר רון נחמן – ראה"ע: כשתיגמר ההקפאה.

42

ישיבת מועצה מספר 24 )שלא מן המניין( 10.03.10

עו"ד שרון שטיין: יש עוד לגמור את שלב ב' וגם את שלב ג' שנמצא בתכנון. זה דבר אחד.

דבר שני – עשינו עדכון לתעריפים שקיימים, כי אגרת השמירה פשוט לא היתה ממודדת. אז עשו תיקון לנושא של מידוד אגרת השמירה בתוך שטח העיר. זה תיקון לחוק עזר עירוני. זה לא חוק עזר עירוני חדש שמבטל את הקודם.

מר אלי שבירו: ברור לי לחלוטין. מה שרציתי לחדד באמת, שמדובר עם יצחק יונה על

אזור התעשייה של אריאל מערב. כי לפי הסקירה שאתה נתת, אפשר היה להבין שמדובר גם על השמירה באריאל. כי אנחנו העלינו את זה בוועדת הכספים. זה המקום אני חושב, אם אנחנו נצטרך להצביע על זה, זה המקום להעלות את זה פה גם. הגבייה לתוכנית השמירה העירונית, לא לתוכנית השמירה של אזור התעשייה של אריאל מערב, שעל זה אין לי בעיה, זה נראה לי סביר וכל מה שנעשה פה זה בסדר גמור.

עו"ד אריאל עזריה: אלי, מה השאלה? מה תכל'ס השאלה?

מר אלי שבירו: אני אחדד. היטל השמירה, ,55.40 א' – הוא יותר גבוה ממה שאתה

משלם היום. הם משלמים 104 שקל לחודשיים. 104 שקל לחודשיים זה כבר יותר. דבר שני – יש גביה עודפת בתחום הזה של סדר גודל של,

עו"ד אריאל עזריה: זה כשנדבר על התקציב, לא קשור אליו.

מר אלי שבירו: אבל אנחנו מקבלים פה מקשה.

עו"ד אריאל עזריה: אנחנו מקבלים הצעה לתיקון חוק. זה מה שאנחנו מקבלים.

מר אלי שבירו: כשבהצעה לתיקון חוק, תסתכל בעמוד ,3 תראה שיש כאן אגרת

שמירה לתושבים וגם את אגרת השמירה שהולכים להטיל,

עו"ד אריאל עזריה: נכון. יש שם 3 אגרות – אחת מתייחסת לסכום לדירות; שניה פר מטר.

43

ישיבת מועצה מספר 24 )שלא מן המניין( 10.03.10

אבל מה זה רלוונטי עכשיו לזה?

מר אלי שבירו: זה רלוונטי.

עו"ד אריאל עזריה: לאדון הנכבד, מה זה עכשיו רלוונטי?

מר אלי שבירו: אני אסביר לך. בהצגה שלו ניתן היה להבין,

עו"ד אריאל עזריה: אז תקרא ותבין שיש כאן,

מר אלי שבירו: בהצגה שלו ניתן היה להבין שמדובר על עבודה,

עו"ד אריאל עזריה: אולי רק אלי הבין ככה?

מר אלי שבירו: אז אני רוצה לחדד את זה. חשוב לי לחדד את זה.

עו"ד אריאל עזריה: לעצמך?

מר אלי שבירו: כן, לעצמי.

עו"ד אריאל עזריה: אז תשאל את השאלה.

מר אלי שבירו: אז אני שאלתי את השאלה ואתה חוזר ואתה רוצה למשוך את הזמן,

זה בסדר. מדובר באזור תעשייה של אריאל מערב בלבד ויש פה עדכון לאגרת השמירה,

עו"ד אריאל עזריה: לא, לא מדובר על אזור התעשייה אריאל מערב בלבד בתיקון הזה.

אתה טועה. אם אתה חושב שהתיקון זה רק זה, אז אתה טועה. בתיקון כתוב הכול, כל הדברים כתובים.

44

ישיבת מועצה מספר 24 )שלא מן המניין( 10.03.10

מר אלי שבירו: אריאל, אם היית סבלני והיית מקשיב, אז היית שומע בדיוק מה שאני

אמרתי. מה שהוא הציג זה כאילו עשו עבודה על כל הישוב. העבודה שנעשתה על אזור תעשייה אריאל מערב בלבד. אני צודק? על האבטחה. התחשיב זה על אזור תעשייה אריאל מערב בלבד.

רו"ח אופיר בוכניק: אתם צריכים להבדיל בין החוק לתחשיב. התחשיב נעשה על אזור

התעשייה של אריאל.

מר אלי שבירו: מערב, בלבד. נכון?

עו"ד אריאל עזריה: אבל זה לא החוק. החוק זה הכול.

מר אלי שבירו: לכן אני מעלה את זה. כי מה שקורה, אם זה היה מדובר רק על אזור

תעשייה אריאל מערב, אמרתי, בסדר גמור. אבל שאתה תדע.

עו"ד אריאל עזריה: אני יודע. אל תדאג. אני קראתי, אני מבין.

מר אלי שבירו: שאתה תדע שאתה משלם אגרת שמירה גבוהה יותר. זה הכול.

עו"ד אריאל עזריה: אני הבנתי. אני הבנתי היטב. אתה לא הבנת.

מר יוסי חן: אלי, אבל הוא צריך גם להבין עוד משהו, שלא רק הוא משלם יותר,

הוא משלם יותר שיש הפרש, אמרנו, עודפים, בין הגביה,

מר אלי שבירו: אמרנו, אגרת השמירה היא גבוהה.

עו"ד אריאל עזריה: גם את זה, אני הבנתי, שיש עודפים של כמה מאות אלפי שקלים וזה

לא ידון פה, נכון? זה לא המקום. נתקדם. חבל על הזמן.

45

ישיבת מועצה מספר 24 )שלא מן המניין( 10.03.10

גב' חנה גולן: זה בישיבת תקציב.

מר ג'והר חלבי: 55 ₪, מדברים על כל דירה או בית עסק שאינו מגורים.

עו"ד שרון שטיין: למה? זה לא השתנה.

מר אלי שבירו: בסדר, נדבר על זה,

עו"ד שרון שטיין: לא, אני אומר לך שאני מסתכל פשוט בחוק עזר כפי שהוא, הוא לא

השתנה.

מר ג'והר חלבי: תקרא סעיף ב' שם, מדובר בכל דירה או בית עסק שאינו מגורים.

עו"ד שרון שטיין: ה-55.40 זה אותו תעריף.

מר ג'והר חלבי: אותו תעריף כמו בחוק העזר הקודם.

עו"ד שרון שטיין: התיקון הזה מתייחס לנכסים שהם לא נכסי מגורים.

מר אלי שבירו: טוב.

עו"ד אריאל עזריה: בסדר? עכשיו הבנת?

מר רון נחמן – ראה"ע: אפילו אני לא התערבתי.

רו"ח אופיר בוכניק: תודה. אני סיימתי. הסברתי מה התהליכים הבאים. הדברים, אמרתי,

עברו כבר את האישורים של משרד הפנים, זקוקים לאישור שלכם ולאחריו זה עובר ללשכה 46

ישיבת מועצה מספר 24 )שלא מן המניין( 10.03.10

המשפטית.

מר אריה ברסקי: זה היטל או אגרה?

רו"ח אופיר בוכניק: השאלה שלך היא במקום. זה היטל. בעבר זה היה נקרא אגרת שמירה.

משרד הפנים שינה את המינוח להיטל שמירה בגלל סיבות, מר רון נחמן – ראה"ע: חבר'ה, תקשיבו טוב, למה שינו את זה מאגרה להיטל? מה המשמעות?

רו"ח אופיר בוכניק: יש מספר סיבות. זה ייקח קצת זמן הנושא הזה. יש מהות מסוימת

להיטל, מהות מסוימת לאגרה.

מר רון נחמן – ראה"ע: אדוני היועץ המשפטי, אתה יודע למה שינו את זה מאגרה להיטל?

עו"ד אריאל עזריה: אגרה היא לא קבועה, היא לא תלויה בכלום. היטל הוא תלוי במה

המשמעות הכספית הגלובאלית.

רו"ח אופיר בוכניק: בגדול כן. אבל זו ההנחיה כרגע של משרד הפנים, היטל שמירה ולא

אגרה.

מר רון נחמן – ראה"ע: יש עוד שאלות מחברי מועצת העיר לרו"ח אופיר? אין. תודה רבה לך.

רו"ח אופיר בוכניק: תודה רבה לכם.

2. המשך - הצגת תוכניות עבודה לשנת 2010 – מנהלי העירייה

גב' עמליה בירנבאום: צהריים טובים. אני אציג את התוכנית של האגף לשיפור פני העיר,

המחלקה לאיכות הסביבה והמחלקה הוטרינרית. מה שאתם רואים, הדף הראשון זה מחלקת 47

ישיבת מועצה מספר 24 )שלא מן המניין( 10.03.10

האחזקה שלנו, של אגף שפ"ע. השנה אנחנו נתמקד, זה מה שאנחנו רוצים, בהחלפת וחידוש תמרורים בעיר. תיקונים של ריצוף, הוצאת שורשים וקולטנים. זה משהו שהוא בשוטף, זה כל הזמן נעשה. בכל בעיה אנחנו מטפלים מיידית. צביעת מעקות בטיחות. אלה הרחובות שאנחנו רוצים לחדש את הצבע במעקות. גני משחקים – בפארק ברוך ופארק העצמאות ברובע א', אנחנו רוצים להוסיף ברזיות.

ברחוב הורדים יש שני גנים קטנים, שאנחנו רוצים לאחד אותם לגן אחד גדול שישמש את הקומפלקס של רחוב גנים, ורדים וסביונים.

המחלקה לאיכות הסביבה – הגשנו בקשה לקול קורא למימון בתוכנית להפרדת פסולת במקור. אני אסביר. המשרד להגנת הסביבה רוצה לחוקק חוק לחייב את הרשויות להפריד בין פסולת רטובה ליבשה. כמובן שזה הליך שלוקח הרבה מאד שנים והרבה מאד זמן. הגשנו קול קורא לקבל איזה שהוא תקציב בכדי שנוכל להכין את התוכנית. ברגע שיאושר – נקדם את זה.

מר רון נחמן – ראה"ע: חברים, הנושא של תוכנית להפרדת פסולת, שר איכות הסביבה ארדן, דיברנו איתו, על מנת לקחת מספר ישובים כפיילוט להפרדה של כל מיני סוגים של פסולת. הוא רוצה להפעיל את הפיילוט הזה, דווקא להתחיל ביהודה ושומרון וזה מתקשר לתוכניות שלנו. מה שעמליה עושה, בתור מנהלת שפ"ע, שהיא קשורה בקשר ישיר, הדוק, עם איגוד ערים לאיכות הסביבה, ועם, זה נקרא המשרד להגנת הסביבה היום, משום שאנחנו רואים חשיבות גדולה ביותר, כשמדברים על איכות חיים זה אחד הדברים גם איפה אתה חי, באיזו צורה מסביב לבית שלך. והנושא הזה של הגברת הניקיון, הגברת הסניטציה הייתי אומר, הגהות של התושבים, זה יעד במדיניות שלנו גם כן רב שנתי, שיהיו לו, כמו בחינוך שראיתם, כל מיני אספקטים כאלה ואחרים. אם נצליח לקבל מהמשרד להגנת הסביבה עוד השתתפויות, אנחנו נצליח לקדם דברים. אבל יש לנו גם בעיה, בגלל הנושא של מצוקה תקציבית, שאנחנו בעצמנו נעשה דברים. יכול להיות דברים שיהיו ,matching זה יבוא לידי ביטוי גם בהצעת תקציב. אלה דברים שאני מודיע מראש שעשויים להיות. נניח מחר פתאום נקבל איזה פרויקט והיום זה לא מופיע בתקציב, אז אם במהלך השנה זה יקרה נצטרך לעשות שינויים וכן הלאה.

גב' חנה גולן: matching זה תב"רים.

מר רון נחמן – ראה"ע: לא משנה. גם תב"רים את צריכה לאשר, זה לא משנה. כל דבר. אני רק אומר לכם, היעד שלנו, אריאל, אתה ראש הוועדה, היעד מה שדיברנו זה לדחוף את הדברים קדימה.

48

ישיבת מועצה מספר 24 )שלא מן המניין( 10.03.10

והוועדה שלך, אני מבקש שתתכנס, היא צריכה לקבוע את המדיניות, אנחנו צריכים לעשות, כי הדברים מתקדמים. זה פשוט מאד ממש, איך אומרים, חם היום, שכולם מדברים על ה-'קלינטק' ועל כל הדברים האחרים. לכן, הוועדה הזאת היא משמעותית, כי היא נוגעת לכל תושב ותושב, מה קורה ליד הבית שלו, בסביבה שלו. לכן אני מבקש את תשומת הלב לכך.

גב' עמליה בירנבאום: גם אם באמת יהיה חוק, לא תהיה לנו הרבה ברירה, נצטרך להביא את

התוכנית.

איסוף מי מזגנים ומי גשמים במוסדות החינוך – אנחנו רוצים לקחת פיילוט איזה שהוא מוסד חינוכי.

נפגשנו אתמול עם חברת 'אקו סיסטמס',

גב' חנה גולן: עליזה בגין, שזה בית-ספר ירוק.

גב' עמליה בירנבאום: כנראה זה יהיה עליזה בגין שהוא בית-הספר הירוק ואולי גם אשכול

הפיס, אנחנו שוקלים. נפגשנו אתמול, סטאס ואני, עם חברה שנקראת 'אקו סיסטמס'. הם אמורים להעביר לנו מפרט מה אמור להיות, איך זה אמור לפעול. וברגע שזה יתאים ונראה שאנחנו נעמוד בתקציב, אנחנו נרוץ עם זה.

קוטלי זבובים במרכזים המסחריים – אנחנו נתחיל בשלב הראשון במרכז המסחרי ברובע א', ששם יש ריכוז של מסעדות ומקומות לאוכל. אנחנו רוצים להציב 10 מלכודות לזבובים. קבלן יעשה את זה. הוא גם יתחזק את זה. אני מקווה שזה ימנע את התלונות על זבובים במרכזים המסחריים.

ביטול ארגזי חול – כפי שאתם יודעים, חול בארגז חול מהווה מפגע תברואתי. למרות שאנחנו, העובדים שלנו באגף שפ"ע כל בוקר מנקים את גני המשחקים, מנקים את החול בארגזים, ואריאל יכול להעיד, נלקחת חברה בקיץ, אנחנו מנקים את הארגזים עם מכונות מיוחדות, אבל עדיין כשחתול או כלב עושה את הצואה, אנחנו רוצים לבטל. בחלק מהגנים יהיה ריצוף, בחלק אנחנו נשתול שיחים.

מר רון נחמן – ראה"ע: יש לי שאלה, עמליה. הנושא של ה'חרא' של הכלבים, לא צואה, אני בכוונה מתבטא בביטוי הזה,

גב' עמליה בירנבאום: זה מכה.

49

ישיבת מועצה מספר 24 )שלא מן המניין( 10.03.10

מר רון נחמן – ראה"ע: זה דבר שהוא חייב לקבל טיפול, לא רק מה שאתם מציעים – ביטול ארגזי חול. אני מניח שזה יבוא מאכיפה.

גב' עמליה בירנבאום: אכיפה, בוודאי.

מר רון נחמן – ראה"ע: אם יש לכם נתונים על אכיפה,

גב' עמליה בירנבאום: יש לנו.

מר רון נחמן – ראה"ע: אז תמסרי כמה נתונים. כי הדבר הזה הוא מאד מאד מבוסס,

עו"ד אריאל עזריה: עמליה, אני הייתי מציע שאולי תעלי את הנקודות שדיברנו עליהן

בישיבה האחרונה.

גב' עמליה בירנבאום: יש לנו בנושא באמת צואת הכלבים )אני אתבטא בעדינת(, יש לנו את

הפיקוח, יש אדם שקם כל בוקר ב-4 בבוקר, כי יש תושבים שמוציאים את הכלבים ב-5-6 ויאללה, כאילו שלא רואים אותם. אנחנו מתמקדים ברחובות שאנחנו יודעים שהם בעיתיים והתושבים מקבלים קנסות. אין מה לעשות.

מר רון נחמן – ראה"ע: כמה זה קנס?

גב' אמליה בירנבאום: .440 מקבלים ועוד איך, ומשלמים.

מר רון נחמן – ראה"ע: אדוני היועץ, אפשר לקבוע קנס יותר גדול מזה? אני רוצה שתבדוק את זה.

מר פבל פולב: הבעיה זה לא הקנס, הבעיה פקחים. אין מספיק פקחים.

50

ישיבת מועצה מספר 24 )שלא מן המניין( 10.03.10

עו"ד שרון שטיין: הבעיה שיש פקח אחד.

מר פבל פולב: הם יודעים מתי הוא בא ויוצאים אחריו.

גב' עמליה בירנבאום: לא, לא, אנחנו מפתיעים מאד, אנחנו משתדלים מאד. אנחנו עושים את

זה לא מגמתי.

גב' חנה גולן: אני רוצה לומר משהו לגבי הפיקוח. הנושא הזה של הכלבים זה באמת

צרה צרורה. לא שזה מנחם אותנו שזה גם ברשויות אחרות, אבל הבעיה שלנו שאין לנו כוח שמפקח גדול. יש לנו בסך הכול פקח אחד שמטפל בזה. ובמסגרת העיר ללא אלימות, אני מתלבשת על זה, במסגרת העיר ללא אלימות וחוסר סובלנות מה שנקרא לגבי כל האכיפה, אנחנו נגייס עוד פיקוח לתגבר את הפיקוח בנושא הזה של צואת כלבים ובנושא של פסולת שזורקים, אשפה שזורקים על יד הפקח ולא בתוך הפח. גרוטאות שזורקים בכל עבר. כל הדבר הזה יעשה הרבה מאד ריקושטים שליליים ובוודאי יפנו אלינו, אליכם בטענה – רק זרקתי.מה קרה? אנחנו מכירים את כל הטענות והמענות, אבל אנחנו חייבים להתחיל את המהלך הזה, וזה חלק גם מחינוך עירוני. צריך להרגיל את כל התושבים, זה יקח זמן, עם הסברה, עם מערכת הסברה ועם כוח אדם . זה נלקח בחשבון דרך אגב.

מר מקס צ'רנוגלס: אני חושב שכוח-אדם זה לא הדבר הכי מרכזי פה, כי אם אנשים יידעו

שבאמת בפועל נותנים קנס, אז הם יהיו יותר זהירים. ואגב, רואים את זה. רחובות שעושים יותר, אנשים לבד אוספים.

גב' חנה גולן: מקס, קודם כל, אין שבוע שאין איזה שהוא מכתב מתושב שקיבל את

הדו"ח ומבקש סליחה, מחילה, זה לא אני, זה הילדים וכל זה. זה דבר אחד. דבר שני – ייצא דו"ח תושב כמו שיוצא כל שנה בסוף מרץ, ושם יש גם את פירוט הדו"חות שניתנו. אבל אם זאת הבקשה שלכם, אני חושבת שאנחנו במסגרת שני העמודים שאנחנו קונים לפרסום, אנחנו נפרסם גם באתר, בנוסף לדו"ח, וגם בעיתון, כמה דו"חות ניתנו, עם אזהרה ועם קריאה לשמירה.

51

ישיבת מועצה מספר 24 )שלא מן המניין( 10.03.10

גב' עמליה בירנבאום: בדו"ח תושב זה מופיע. לא שמית, אבל כמה. אני לא חושבת שאנחנו

יכולים שמית.

גב' חנה גולן: לא, שמית אסור לנו.

מר רון נחמן – ראה"ע: צ'רנוגלס, בישיבה הראשונה שישבנו דיברת איתי על העניין הזה של הכלבים וכל זה. אמרתי לך אז שתציע גם איזו שהיא תוכנית. אני אומר לך כרגע, מבחינת ההתמודדות בקטע הזה, אתה צודק פה שהנושא של האכיפה הוא הכי משמעותי. אני הייתי בכנס של ראשי ערים באילת, שהשר לביטחון פנים זימן אותנו, את כל אלה שנמצאים, 66 רשויות שהן בתוך התוכנית, ואנחנו הסתובבנו באילת. ואני אומר לך, אדוני היועץ המשפטי, שתדע טוב מאד מה עושים באילת, הקנס למישהו מהסוחרים במרכז המסחרי שהוא עובר את העבירות הללו של הפיקוח, של התנאים הסניטריים או הבלגאן שיש מסביב לזה, זה מגיע ל-20,000 שקל, ל-30,000 שקל. פעם אחת אותו בעל עסק חוטף את ה-20-30,000 שקל, הוא כבר יחשוב 100 פעם אם הוא יעשה את זה. אותו דבר זה הולך גם לקנסות של השכנים. אני ראיתי את אילת וראיתי איך התושבים שם, הדיירים, מחזיקים את פחי האשפה שלהם ואיך הם מתעסקים עם הכלבים שלהם. ואתה יודע, אתה נוסע ואתה רואה שהעיר ללא אלימות פותרת חלק גדול מאד מדרך ההתנהלות וההתנהגות שהתושבים צריכים לסגל. לא בגלל שאוהבים את זה, אלא בגלל שהם מפחדים מזה. ולכן, הנושא הקריטי פה זה האכיפה והקנסות. כל אחד הוא גיבור לעצמו. אחר כך הוא יבוא לספר סיפורים – שזה הילד והאמא והסבתא והאישה וכל הדברים האלה. אז לכן, ברגע שזה יהיה, אני אומר לך מקס, אתה בוועדה שלו?

מר מקס צ'רנוגלס: לא. אבי סמו.

מר אבי סמו: אני העליתי את זה בוועדה האחרונה, את הנושא הזה.

מר רון נחמן – ראה"ע: בסדר. זה נושא שצריך לטפל בו. צריך לטפל בו. אין פה ספק בכלל.

גב' חנה גולן: אני רוצה לומר, אנחנו ברשות המקומית הקמנו לפני מספר שנים,

והשנה נקים עוד מתחם לכלבים. למה עושים את זה הרי? לא מענישים לפני שנותנים פיתרון. יש 52

ישיבת מועצה מספר 24 )שלא מן המניין( 10.03.10

פיתרון. צריך ללכת קצת עם הכלב ולהגיע למתחם הזה. כשהולכים עם הכלב צריך להיות שקית ניילון שקשורה לרצועה, על מנת לאסוף את זה. אני מסכימה מאד עם ראש העיר, שצריך לאכוף את זה ולתת קנסות. אני מסכימה.

מר אבי סמו: חנה, אנחנו דיברנו על הפיתרון, על המתחמים האלה, בישיבה

האחרונה בוועדת איכות הסביבה ואני חושב שהגענו למסקנה שזה לא הפיתרון הכי טוב.

עו"ד אריאל עזריה: לא, אמרנו משהו אחר,

גב' עמליה בירנבאום: אמרנו שאנחנו נבחן את זה למשך חצי שנה.

עו"ד אריאל עזריה: אמרנו שנחכה חצי שנה ואחרי חצי שנה נחליט.

מר רון נחמן – ראה"ע: או קיי, זה בטיפול בוועדה שלך?

גב' עמליה בירנבאום: כן. כן.

מר רון נחמן – ראה"ע: או קיי, בבקשה, הלאה.

גב' עמליה בירנבאום: הצבת פינות מחזור – כפי שאתם יודעים אושר תב"ר של רכישה של

פחים סולאריים. לצערנו החברה בארה"ב פשטה את הרגל. הצלחנו לקנות פח אחד, שמוצב במרכז המסחרי ברובע א'. ובמקום, אנחנו רוצים לרכוש פינות מחזור שיפוזרו בעיר. זה משלב גם בקבוקים וגם סוללות.

מר רון נחמן – ראה"ע: עמליה, אומרת לי חנה שעד שהתמזמזנו עם ה-תב"ר אז שהיה, היינו צריכים לקנות 5 כאלה, נכון?

גב' עמליה בירנבאום: ,5 כן.

53

ישיבת מועצה מספר 24 )שלא מן המניין( 10.03.10

מר רון נחמן – ראה"ע: ועד שהתגלגל כל העניין של ה-תב"רים, אז החברה בארה"ב התמוטטה.

מר אלי שבירו: מזל.

מר רון נחמן – ראה"ע: למה? לא מזל.

מר אלי שבירו: תאר לעצמך היינו קונים את זה והיא מתמוטטת, אין מי שייתן לך

שירות על הדבר הזה.

גב' עמליה בירנבאום: שירות יש פה בארץ, אלי.

גב' חנה גולן: עד שקיבלנו את האישור של ה-תב"ר, מכרו את מה שהיה, נשאר להם

אחד.

מר רון נחמן – ראה"ע: פשוט שתבינו, אתם זוכרים את כל הדיונים על ה-תב"רים? מה שקרה, כאשר מתמזמזים ודוחים אישורים וביצוע של תקציב בלתי רגיל, אז החברה הזאת הלכה. אני מבקש ממך וגם מהמנכ"לית וגם מהגזבר, אני מבקש שתבדקו, יש חברות אלטרנטיביות, זו לא החברה היחידה בעולם. וצריך לבדוק עם חברה אלטרנטיבית שישנה אם יש סוכנות כאן בארץ, כי את ה-תב"ר אישרנו, הכסף ישנו, והדבר הזה צריך להתבצע, זה דבר חיוני. לא צריך לאשר את זה פעם שניה. אם לא חברה א', חברה ב'. זו לא החברה היחידה בעולם.

גב' עמליה בירנבאום: יש את הכסף. לא צריך לאשר שום דבר. יש פה שני פרויקטים של

המחלקה הוטרינרית שלנו, שזה בניית מתחם כלבים ברחוב העצמאות באזור האמפי. זה מקום שמגיעים אליו הרבה מאד כלבים. אנחנו נעשה משהו גדול, מסודר, שיהיה שם גם פח לאיסוף צואת הכלבים וגם שילוט מתאים, ואני מקווה שהתושבים באמת יקחו את הכלבים למתחמים.

והדבר האחרון זה הקמת פינת חי עירונית בשיתוף פארק אתגרים. כפי שהמנכ"לית אמרה, פארק 54

ישיבת מועצה מספר 24 )שלא מן המניין( 10.03.10

אתגרים, הפארק לפיתוח מנהיגות צעירה אמור להיפתח ב-8 באפריל. בכדי שיהיה מענה לכלל האוכלוסיה, אנחנו רוצים להקים שם פינת חי, שיהיה נחמד לילדים שיגיעו.

מר יחיאל תוהמי: חנה, אני רוצה להגיד על זה משהו. אני רוצה קודם כל להגיד לך כל

הכבוד על הניקיון בעיר.

גב' חנה גולן: עם ה-4.5 עובדים.

מר יחיאל תוהמי: ואת עושה עבודה טובה. וגם כשיש איזו שהיא תקלה, אני מתקשר

אלייך ואת עושה את זה בצורה בלתי רגילה. וזה מגיע לך. והעיר נראית יותר יפה מאשר לפני 3 ו-4 שנים. יישר כוח. מגיע לך.

גב' חנה גולן: אני רוצה לבקש, תוהמי, אין לי בעיה שאתם מתקשרים למנהלים,

הבעיה שלי שיש לנו מערכת של מעקב וביצוע על פי אמנת שירות. ולכן, כשמתקשרים ל-106 זה מוקלד ישירות לתוכנה. התוכנה הזאת מדווחת ישירות ואז אני יכולה לעקוב, לראות ביצוע, תוך כמה זמן הם עשו, מה עשו והמוקד חוזר לתושב לשאול אם הוא שבע רצון. ברגע שאנחנו מתקשרים ישירות, אפילו שכנעתי כבר את רון שהוא לא יעשה את זה ישירות, כי אחרת המידע שיש לי מהאתר של המוקד הוא לא אמיתי. וזה נורא חשוב, אם לא קשה לכם, פשוט לחייג .106 תודה רבה.

גב' שירה דקל: אני רוצה עוד משהו לעמליה. אני מצטרפת לתוהמי לגבי כל התוכניות

הירוקות, זה ממש משמח לראות שאנחנו הולכים לכיוון הזה. אני חושבת שבהרבה אופנים התפוקה של זה הולכת וגדלה ומגדילה את עצמה וכל הכבוד. שתי שאלות יש לי – אחת לגבי ההתייחסות להקמה של פינת חי. אני יודעת שיש, אני לא יודעת אם זה בתחום האחריות, אבל אני יודעת שיש פינת חי למעלה, סגורה. יש שם גמלים, יש שם סוסים,

גב' עמליה בירנבאום: זה בחווה.

גב' חנה גולן: זה לא בדיוק, אני אענה לך על זה.

55

ישיבת מועצה מספר 24 )שלא מן המניין( 10.03.10

גב' שירה דקל: זה לא נוגע, או קיי, מצוין. אז לדעת מה קורה עם זה, אם זה מתופעל,

אם זה פתוח לציבור. זאת אומרת, איפה זה עומד? והדבר השני שרציתי כן להפנות זה הנושא של, בהתחלה התייחסת לשני גנים שהולכים להעתיק אותם למקום אחר, לרחובות ורדים, גנים וסביונים.

גב' עמליה בירנבאום: לא, יש שם שני גנים. ברחוב הורדים, בכניסה לרחוב הורדים יש גן

קטן, בסוף יש עוד אחד. אנחנו רוצים לעשות אותם אחד במקום מרכזי.

גב' שירה דקל: השאלה שלי היא אחרת. אנחנו פשוט אתמול עשינו סיור למעלה,

הולכים עוד 4 חודשים לקבל הרבה מאד אנשים מפתחות בשכונה החדשה למעלה.

גב' עמליה בירנבאום: איפה?

גב' שירה דקל: זה לא ביפה נוף, ימינה, עוד יותר, השכונה החדשה שממש עכשיו, של

בן איון.

גב' חנה גולן: על זה עדנאן יענה לך. עדנאן מקים, עמליה מתחזקת. עכשיו לשאלה

הראשונה שלך. מה שיש איפה שהגמלים נמצאים, זה לא של הרשות המקומית. זה שטח שנלכד בין הגדר הישנה לבין גדר הביטחון שמשרד הביטחון בנה, וזה שטח שנלכד. מה שנלכד נלכד בפנים. כן אגף הביטחון אחראי גם לאכוף שם את הביטחון וכן הלאה. כן יש שם אנשים שבאופן פרטיזני כזה ואחר הכניסו לשם גם סוסים וגם גמלים. אבל היות והשטח הוא לא מוניציפאלי, הוא לא שייך לתוכנית המתאר של העירייה,למרות שאנחנו מאד היינו רוצים, כי אז היינו עושים חי-בר פתוח לתושב, אז זה לא נותן את המענה. מה שאנחנו נעשה בפארק אתגרים, צמוד לגדר צפון מזרחי, זה פינת חי, כמו שיש בבית-ספר נחשונים, טיפה יותר גדולה. שתושבים בשבת, ביום ששי, בחג ובמועד, יכולים ללכת עם הילדים שלהם ויהיה להם שם ארנבות, אוגרים, טווסים. במקרה שלשום סיכמנו מה יהיה שם.

טווסים, תרנגולות, 2 עיזים ננסיות, 2 כבשים ו-2 גמלים ננסיים )שאני לא יודעת מה זה(. זה נכון לעכשיו. ואני מקווה שאפשר יהיה לפתח את פינת החי הזאת, שכל תושב יוכל לבוא עם הילדים שלו.

56

ישיבת מועצה מספר 24 )שלא מן המניין( 10.03.10

גב' שירה דקל: אז לשטח למעלה אסור לגמרי להיכנס אני מבינה.

גב' חנה גולן: השטח למעלה הוא לא שטח מוניציפאלי, אני לא אחראית עליו. זה כמו

לטייל בנחל קנה.

מר יוסי חן: עמליה, בהמשך לדברים שאמרו גם שירה וגם יחיאל, שבאמת, תעבירי

את המסר לאותם 4.5 עובדים במחלקת שפ"ע, שאליהם התכוונו בשכר שהם עובדים, שאנחנו כולם רואים ומעריכים את העבודה שלהם.

גב' עמליה בירנבאום: גם אנחנו, תאמין לי.

גב' חנה גולן: אבל זה חשוב מאד.

מר רון נחמן – ראה"ע: חשוב מאד.

גב' חנה גולן: תודה רבה. יפה מאד.

מר רון נחמן – ראה"ע: חשוב ותודה, יוסי.

גב' חנה גולן: אני רוצה לפתוח בהפסקת צהריים.

הפסקת צהריים

2. המשך - הצגת תוכניות עבודה לשנת 2010 – מנהלי העירייה

מר עדנאן עיסא: אני אציג כאן את הפרויקטים, בעיקר אני אתייחס לפרויקטים שאנחנו

אמורים לבצע במהלך שנת .2010 במסגרת התכנון של שיקום בית-ספר מילקן, יש תוכנית מחולקת ל-3 שלבים והיא תוכנית מודולרית שמחולקת בהתאם להרשאות תקציביות. אנחנו השנה מתחילים בשלב 57

ישיבת מועצה מספר 24 )שלא מן המניין( 10.03.10

א' ושלב ב'. התוכנית תתבצע בהתאם לתוכנית פדגוגית, שמחלקת את החצר האחורית של בת-הספר למספר כיתות מיוחד, שכל חצר או כל פינה תשרת שכבה מסוימת של הכיתות. כמו כן אנחנו מתכוונים לשנות את הכניסה של בית-הספר בגלל העומס בתנועה שם, ברחוב צה"ל יש עומס של האוטובוסים, ההסעות ושל ההורים שמסיעים את הילדים שלהם, אז בתוכנית אנחנו הולכים להעביר את הכניסה להסעות התלמידים של האוטובוסים מהצד האחורי, מרחוב בקעת הירדן, מאזור החניה, על מנת לאפשר תנועה קלה. ויש את הרחבה בכניסה של בית-הספר, המדרגות שיורדות, אנחנו הולכים לכלול אותה לתוך החצר הפנימית של בית-הספר. השנה אנחנו הולכים להתמקד בשלב א' ו-ב' שזה מתמקד בחצר האחורית שפונה לפארק, שני שלבים.

במהלך 2009 היה פרויקט של החלפת גג האזבסט. כתוצאה מפירוק הגג התגלו שם ליקויים בקונסטרוקציה ובמבנה, ואז זימנו את נציגי משרד החינוך. לאחר סיור, הם ראו את המצב, אישרו לנו תקציב להמשך השיפוץ. אנחנו ביצענו את זה בשני שלבים – שלב אחד זה הגג וירוק רצפת ה-PVC והצבע, על מנת לעמוד בלוח הזמנים שנקבע עם ועד ההורים ולהחזיר את התלמידים ב-1.1 לבית-

הספר. במהלך השנה אנחנו נמשיך את השיפוץ, שזה החלפת הדלתות, עבודות אלומיניום, מיזוג אוויר, במהלך השנה, בחופשות.

הפרויקט הבא זה אולם הספורט של מילקן. הגג של אולם הספורט הוא גג מקירוי לוחות PVC שהמצב שלהם הוא ממש מסוכן. השנה אנחנו נחליף את הגג הזה לגג אינדוליט, שזה דוגמת הגג שעשינו בבית-

הספר מילקן.

בית-ספר נחשונים מתוכנן לעבור בעתיד לאזור רחוב מוריה, לאריאל מזרח. אנחנו הגשנו בקשות למשרד החינוך. משרד החינוך העביר לנו פרוגרמה, אישר לנו את התוכנית. נקלענו לצו ההקפאה.

הגשנו בקשה להחריג את הפרויקט הזה. קיבלנו בהתחלה אישור. התבשרנו לפני שבועיים שלושה שהם מוציאים אותנו מההחרגה, כאילו לא מאשרים את הדבר הזה.

גב' שירה דקל: ההקפאה חלה על מבנים ...

מר עדנאן עיסא: כן. כן.

גב' חנה גולן: הם למעשה אמרו שמוסדות הם לא מקפיאים, נכון? אבל אחר כך הם

עשו קווטה של כמה מוסדות הם מאשרים. ואנחנו לא בזה, כי אנחנו מעבירים את בית-הספר ולא 58

ישיבת מועצה מספר 24 )שלא מן המניין( 10.03.10

בונים בית-ספר חדש על פי צורך. אז אנחנו כאילו במנה השניה, אבל עדיין אנחנו נלחמים להחריג את זה.

מר אבי סמו: ומה עם השטח של בית-הספר עצמו?

מר עדנאן עיסא: אני אבהיר.

מר רון נחמן – ראה"ע: אנחנו במשך כמה שנים עבדנו על הנושא של בית-הספר במוריה. לפי מספר התלמידים לא מגיע לנו בית-ספר חדש. כי הם אומרים – שיסעו באוטובוס. בודקים כמה יש תלמידים בעיר, איך הם מחולקים לבית-הספר, אפשר להכניס אותם לבתי-הספר הקיימים. ואז אמרנו, זה לא יכול ללכת. הבאנו אותם לבדיקה. הם באו לבדיקה פה ומדדו את המרחקים. ילד צריך ללכת עם תיק מהגבעה למעלה למקום הכי קרוב שזה מילקן, זה אבסורד אחד גדול. אז עלתה הצעה לעשות החלפה – בית-ספר נחשונים ייסגר, במקום זה ייפתח בית-ספר למעלה, ועל זה קיבלנו את האישור. וקיבלנו גם את האישור, עם צו ההקפאה, שבתוך 28 בתי-הספר ביהודה ושומרון, אנחנו נכנסים בתוכו. והתחלנו לגלגל את הדברים. וכשהתחלנו לגלגל את הדברים הגיע מכתב שמודיע שאנחנו לא מקבלים את ההיתר הזה, הוא מבוטל. הלכתי עם זה למשרד הביטחון, משרד ראש הממשלה, משרד החינוך, והתוצאה של הדברים האלה שב'נאגלה' השניה, כמו שהסבירה חנה, כיוון שזה לא בית-ספר חדש אלא בית-ספר מוחלף, שמעתיקים אותו ממקום למקום, בראש וראשונה עושים שמה חסימת עורקים, שלא יהיה מקום שאין בו בכלל פיתרון אחר. אצלנו זה חליפי, זה לקרב מרחקים. במקומות אחרים אין בכלל. אז אמרו, לפי סדר העדיפות שהם קבעו, קודם כל פיתרון מיידי.

והפיתרון המיידי – אנחנו בחוץ. ומספטמבר לפי דעתי אנחנו נקבל את האישור לבנות את בית-הספר ועל זה נדווח למליאה.

גב' חנה גולן: אבל בכל מקרה אנחנו יוצאים לתכנון.

מר רון נחמן – ראה"ע: אנחנו יוצאים לתכנון בכל מקרה.

מר עדנאן עיסא: על מנת שאנחנו נגיע לספטמבר ולעלות על הקרקע, אנחנו מתחילים את

59

ישיבת מועצה מספר 24 )שלא מן המניין( 10.03.10

התכנון במטרה שבתחילת ספטמבר נוכל לעלות,

מר רון נחמן – ראה"ע: חייב להיות. בלי תכנון אי אפשר ללכת.

מר עדנאן עיסא: כדי שיאפשרו לנו את ההחרגה.

מר אבי סמו: מה התוכנית למבנה הקיים שם של נחשונים היום ולשטח שלו?

מר עדנאן עיסא: עדיין אין תוכניות למבנה הזה.

גב' חנה גולן: יש כמה רעיונות חליפיים, אבל כשזה יהיה רלוונטי אז נעלה אותם.

מר רון נחמן – ראה"ע: סמו, בינתיים כל רעיון תקוע בהקפאה. זאת אומרת, אנחנו נביא את הרעיון הכי טוב בעולם, אבל אתה צריך לקבל אישורים. אני רק רוצה להגיד לך, בבניין של הסטודנטים, הם עצרו את הבנייה של בניין. וגם תוספת למעונות שבונים שם, גם את זה עצרו. אזור התעשייה. כל הדברים האלה, זה פשוט דבר נורא.

מר עדנאן עיסא: הפרויקט הבא – במסגרת החוק המחייב הנגשת מוסדות ציבור, יש לנו

תוכנית רב שנתית. אנחנו השנה נתחיל בהנגשת מוסדות הציבור, נתחיל עם מבני העירייה. כל משרדי העירייה, אנחנו מתקדמים לעשות להם נגישות, שיהיה נגיש לאנשים עם מוגבלות. יש שם החלפה של כל השביל, בעיקר ברחוב ... והנגישות למשרדים.

המועדון הקהילתי ברחוב מוריה – השנה נשלים את הפיתוח של המועדון. שזה יכלול גידור המועדון ופיתוח החצר שלו והגישה, על מנת שנוכל להפעיל אותו עוד השנה.

מתקני בטיחות וסימון כבישים – בהמשך לביקור שר התחבורה התקבל תקציב לסימון כבישים. על פי התוכנית אנחנו נחליף מעקות בטיחות ברחוב גנים, סביונים. במקומות האלה המעקות הם יותר מעשרים ומשהו שנה והמצב שלהם ירוד. אנחנו נחליף את מעקות הבטיחות האלה. ונסמן מעברי חציה בעיקר ליד בתי-ספר וברחובות הראשיים.

הסדרת צמתים ותעבורה – השנה תתבצע כיכר בצומת שער הגיא. כפי שכולם יודעים, כביש 100 אמור 60