פרוטוקול מועצת העיר מס' 31
()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic
הישיבה()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dicה-))1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic(31שלא()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dicמן()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dicהמניין(()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dicשל()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dicמועצת()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dicהעירייה()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic ()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic
מיום()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dicראשון,()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dicי"ב()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dicבאלול()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dicתש"ע()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic((22.08.10))1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic
()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic
ישיבת מועצה מספר 31 )שלא מן המניין( 22.08.10
עיריית()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dicאריאל()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic ()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic
הישיבה()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dicה-())1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic(31)1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dicשלא()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dicמ ן()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dicהמניין(()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dicשל()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dicמועצת()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dicהעירייה()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic
מיום()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dicראשון,()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dicי"ב()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dicבאלול()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dicתש" ע()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic((22.08.10))1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic
נוכחים: מר פבל פולב - מ"מ ראש העיר
מר יחיאל טוהמי - סגן ראש העיר
מר יוסי חן - חבר מועצת העיר
מר יעקב עמנואל - חבר מועצת העיר
מר מקס צ'רנוגלז - חבר מועצת העיר
מר אבי סמו - חבר מועצת העיר
גב' שירה דקל - חברת מועצת העיר
מר אלי שבירו - חבר מועצת העיר
גב' לודמילה גוזב - חברת מועצת העיר
חסרים: עו"ד אריאל עזריה - חבר מועצת העיר
משתתפים: גב' חנה גולן - מנכ"ל העירייה
מר אריה ברסקי - מבקר העירייה
עו"ד שרון שטיין - יועמ"ש
מר חיים ביטון )קוקי( - מנהל המרכז הבינתחומי לתרבות, לפנאי ולספורט
על סדר היום:
1. הצעה לסדר יוסי חן – "אסיפת חפצים משומשים ברחבי העיר רק על ידי תושבי העיר
אריאל".
2. הצעה לסדר "אריאל ביתנו" + יוסי חן:
א. "מחירי הצהרון בגני הילדים לשנת הלימודים תשע"א".
ב. הצעה להעלאה מדורגת במחירי הגנים לפי הפרוט הבא: העלאת המחירים ב-
%10 לשנה בפריסה לשלוש שנים".
3. עדכון בנושא אירוע "20 שנה לעליה".
2
ישיבת מועצה מספר 31 )שלא מן המניין( 22.08.10
מר רון נחמן – ראה"ע: אני מתכבד לפתוח את הישיבה שלא מן המניין, מספר .31 על סדר היום, קיבלתם את סדר היום – הצעה של יוסי חן והצעה לסדר של סיעת "אריאל ביתנו" ויוסי חן על הצהרונים, והשלישי זה עדכון בנושא אירוע "20 שנה לעליה".
1. הצעה לסדר יוסי חן – "אסיפת חפצים משומשים ברחבי העיר רק על ידי תושבי
העיר אריאל".
גב' חנה גולן: אפשר לקרוא בינתיים את ההצעה. אני אקריא את ההצעה:
"הצעה לסדר לקראת ישיבת המועצה הקרובה.
לפני מספר חודשים אישרה מועצת אריאל לתושבת כפר קאסם לאסוף ברחבי העיר חפצים משומשים שנזרקים ע"י התושבים.
כתוצאה מכך נפגעה פרנסתם של תושבי העיר המתקיימים מאיסוף החפצים הנ"ל.
לאור האמור, מתבקשים חברי מועצת העיר לאפשר רק תושבי העיר אריאל לאסוף את החפצים המשומשים שנזרקים ליד פחי אשפה.
בכבוד רב,
יוסי חן – חבר מועצת העיר".
מר רון נחמן – ראה"ע: מה העליתם בחקתכם? מתי היתה החלטה כזו בכלל?
גב' חנה גולן: קודם כל, מועצת העיר לא אישרה מעולם. דיברנו על זה,
אמרנו שזה דווקא טוב שאוספים את החפצים.
מר רון נחמן – ראה"ע: יוסי, ההצעה לסדר שלך, עכשיו הקראנו את זה, פתחנו את הישיבה עכשיו. אתה יכול לפרט? בבקשה.
מר יוסי חן: אני רק רוצה, ברשותך ראש העיר, קודם כל להשתתף שוב
פעם בצערך. היה הכבוד שלנו ללוות את אמא בדרכה האחרונה.
3
ישיבת מועצה מספר 31 )שלא מן המניין( 22.08.10
מר רון נחמן – ראה"ע: תודה רבה.
מר יוסי חן: אני רוצה לפני כן לפנות לפבל. ואני מרשה לעצמי לפנות
לפבל כי אני הלכתי איתו ואני אפילו קצת מתרגש. כשאנחנו היינו בשיא המצב מה שעבר עלינו, פבל היה עסוק בחגיגות, ואני חושב שהוא צריך להתנצל על כל מה שקרה.
מר רון נחמן – ראה"ע: קודם כל אני רוצה להודות לכל המנחמים, אלה שהגיעו, אלה ששלחו, אלה שטלפנו, לכולם. אמרתי בשבעה שישבתי על האמא שלי, שזה 100 שנה בתולדות ארץ ישראל. ,97.5 שבעצם אישה שנולדה לאימפריה העותומאנית, עברה את מלחמת העולם הראשונה, את הצהרת בלפור, עברה את המאורעות של ,29-36 עברה את מלחמת העולם, עברה את כל השלבים להקמת המדינה. אבא שלה היה המוכתר של המושבה 30 שנה. הבעל שלה היה סגן ראש העיר קרוב ל- 20 שנה בנס ציונה. והבן שלה, היתה לו הזכות להקים את העיר הזאת בראש גרעין תל- אביב.
אישה שבעצם מייצגת 100 שנה. אתם יודעים, בבתי- הספר מסתירים את התוכן הציוני של מדינת ישראל, זה דבר נורא. היום גינוסר מנסה לעשות משהו, אבל בעצם הדברים האלה, זה בא לידי ביטוי. אני גם אמרתי את זה בהספד. אני גם יכול להגיד לכם עוד מילה אחת. אמי ז"ל, יוסי, היא היתה מאלה שהקימו את התזמורת הפילהרמונית.
מצאנו נייר, שהראיתי את זה בשבעה, זה דבר מדהים. יום ההולדת שלי זה 6 לאוגוסט, הקבורה שלה היתה ב- 6 אוגוסט. הבת שלי ילדה בן יומיים לפני כן. היא נפטרה ב- .4 אחותי ומשפחתה הגיעו מאמריקה, לא היו כמה שנים פה, זה כאילו שהיא תכננה את הכול. אבל המסמך הזה שמצאנו הוא מ- ,1937 וכתוב שמה – הזמנה לקונצרט אצל גב' בורשטיין. היא היתה, אני אומר את זה לכל אלה של המוסיקה, כמו היום קחו את זובין מהטה, שהוא היום המנצח של התזמורת, היא היתה הפיגורה של המוסיקה בארץ ישראל. וכתוב שמה – הזמנה לקונצרט ביום רביעי, 11 לאוגוסט .1937 והזמנה לקונצרט ב- 12 לאוגוסט ,1937 יום חמישי. כשאנחנו פותחים את ההזמנה, יום חמישי 12 לאוגוסט זה יום שעלינו לקבר. וזה יום חמישי, 12 לאוגוסט ,2010 מול יום חמישי, 12 לאוגוסט .1937 יש פה כל מיני סימנים שאתה יכול להשתגע 4
ישיבת מועצה מספר 31 )שלא מן המניין( 22.08.10
מהדברים האלה, אבל זה תופעות. אז שוב פעם, תודה יוסי, באמת תודה. פבל, בבקשה.
מר יוסי חן: שניה פבל, לפני זה, אני רוצה גם לאחל החלמה מהירה
לאוריה שבירו, אני בטוח שזה בשם כולם.
מר רון נחמן – ראה"ע: מה קרה?
מר פבל פולב: בבית- חולים.
מר יוסי חן: רוצים לאחל לה החלמה, בשם כולם פה, מאוחדים.
מר פבל פולב: וניפגש רק בשמחות. אני אענה לך יוסי.
מר יעקב עמנואל: אל תענה לו, תגיד קודם כל על מה זה.
מר רון נחמן – ראה"ע: אנחנו בסעיף השלישי מדברים על הקטע הזה של האירוע 20 שנה לעלייה, בוא נשים את הכול ביחד.
מר פבל פולב: אבל זה לא קשור, אני רוצה להגיד.
מר רון נחמן – ראה"ע: בבקשה, אם אתה רוצה להגיד,
מר פבל פולב: כן. אם יוסי החליט לדבר על זה לפני. אני התרגשתי בדיוק
כמוך, יוסי, שהייתי לפני הלוויה, שהיינו בבית הראשונים, שאחותך היתה וסיפרה על המשפחה. בשבילי זה היה כבוד. אני לא הכרתי את המשפחה לפני. אז התרגשתי עוד לפני ובאתי במיוחד לשמוע על המשפחה. אחרי זה גם הייתי בלוויה והתרגשתי עוד יותר. לא ראיתי את ראש העיר, את רון נחמן, במצבים כאלה, וראיתי את הבן אדם, 5
ישיבת מועצה מספר 31 )שלא מן המניין( 22.08.10
שאמא שלו יקרה לו מאד. וגם היינו בשבעה. לצערי לא תפסנו את ראש העיר, אבל היינו בשבעה ודיברתי עם אח שלך, עוד למדתי על המשפחה. משפחה שיש לה הרבה כבוד, 130 שנה בנס ציונה. אז לא התעסקנו רק בחגיגות, עבדנו גם בעבודה. אני לא חושב שאני צריך לעצור את כל העבודה בעירייה כשראש העיר בשבעה. אז אני לא חושב שזה נכון להגיד שהייתי בחגיגות.
מר יחיאל טוהמי: איזו עבודה בעירייה?
מר פבל פולב: אני עונה ליוסי, אל תפריע בבקשה.
מר יחיאל טוהמי: איזו עבודה בעירייה? לא הבנתי. אתה עובד למען הציבור?
מר פבל פולב: אני כן.
מר יחיאל טוהמי: אתה לא עובד למען הציבור. אתה מתבלבל כנראה.
מר רון נחמן – ראה"ע: אנחנו נחזור לזה אחר כך.
מר פבל פולב: יחיאל טוהמי, למה אתה עושה מזה רעש? כשתהיה לך זכות
דיבור תדבר. אז אני חושב שזה לא נכון ואני גם מצטרף לצערך, זה אובדן גדול, אמא זו אמא אחת וזה מרגש גם אותי. אז אני לא חושב שבקטע הזה זה היה נכון.
מר רון נחמן – ראה"ע: או קיי, יוסי, אתה יכול להסביר עכשיו את הסיטואציה?
וגם, מתי מועצת העיר קיבלה החלטה?
מר יוסי חן: אני זוכר שלפני מספר חודשים, ככה אני זוכר, אם הזיכרון
לא מטעה אותי, וזה היה ככה בין השורות,
6
ישיבת מועצה מספר 31 )שלא מן המניין( 22.08.10
גב' חנה גולן: דיברנו על זה, אבל לא קיבלנו החלטה.
מר יוסי חן: אז דיברנו על זה, אז ככה זה עלה לי בראש כאילו שקיבלנו
החלטה. אז אני אבהיר את עצמי עכשיו מה שקורה בתקופה האחרונה.
מר רון נחמן – ראה"ע: בבקשה, כן, כן.
מר יוסי חן: יש פה איזו גברת שהיא ערביית שטחים, שהתחתנה עם
מישהו כנראה מכפר קאסם וזכתה לתעודת זהות כחולה. היא מסתובבת פה בישוב ואוספת כל מיני דברים, מהפחים ומהזה. ואני חושב, פה יש שני היבטים – אחד זה ההיבט של עניי עירך קודמים, כי יש פה כמה חבר'ה שמתפרנסים מהדבר הזה באריאל. אבל יותר חמור זה הקטע הביטחוני. יש פה מצב ביטחוני, שהיא מסתובבת ומגיעה בכל שעה, לכל נקודה, מכירה את כל הלך הרוח, איך התושבים, מה זורקים, איפה זורקים, את כל הרחובות. הגיע פה מצב שהיא גם מסתובבת פה כדי לאיים על החבר'ה האלה שאוספים והיתה פה התערבות גם של המשטרה. היה פה סכסוך עם המשטרה והיתה התערבות של המשטרה.
מר רון נחמן – ראה"ע: מה היה עם המשטרה?
מר יוסי חן: כתוצאה מאיומים וכל מיני,
מר רון נחמן – ראה"ע: איומים, על מי ומה?
מר יוסי חן: היא ניסתה להפחיד את החבר'ה האלה שאוספים בעצמם,
שהסתובבו פה כמה חבר'ה שלה. ואז המשטרה נכנסה לתמונה, כי התחילו פה איומים הדדיים. ואני חושב שאנחנו לא צריכים את הדבר הזה. אם אנחנו נסתכל, ובדקתי בישובים מסביב, גם על העניין הביטחוני, לא נותנים לאנשים להיכנס איך שהם רוצים ולעשות מה שהם רוצים ולהבין את הרגלי החיים שלנו ביום יום. אני חושב 7
ישיבת מועצה מספר 31 )שלא מן המניין( 22.08.10
שזה, יש פה אנשים כמו מנו ואלי שמבחינה בטיחותית אולי מבינים יותר ממני, ואני חושב שפה זה לא בסדר. אנחנו צריכים למנוע את זה וה- case היחיד שלנו אני חושב, אולי גם פה לשמוע את היועץ המשפטי, ה- case היחיד שלנו זה הקטע הביטחוני.
מר רון נחמן – ראה"ע: מנו, התייחסותך.
מר יעקב עמנואל: אני לא מכיר את הגברת הזאת. אני פעם אחת באמת
נתקלתי במישהי עם טנדר עם רמקול שעברה. אני חד משמעית חושב שמצבים כאלה אסור שיתרחשו, חד משמעית, משום שאתה לא יודע את מי היא משרתת. היא יכולה להיות שלוחה של כוחות לא טובים, בין אם זה בכפר קאסם או במקום אחר. היא לומדת את דרכי הפעולה שלנו, כניסות, יציאות, שעות, זמנים. ולו רק בשביל הביטחון האישי המיידי אני חושב שצריך לאסור את הכניסה שלה.
מר רון נחמן – ראה"ע: שבירו, היית קצין ביטחון.
מר אלי שבירו: אני מקבל כל מילה שמנו אמר. אני חושב שזה לא יהיה נכון
לאפשר לערבי, במיוחד אם היא היתה, זאת אומרת, המשפחה שלה נמצאת בשטחים.
אני חושב שעל הנימוק הביטחוני אפשר לראות איך עוצרים את הכניסה הזאת ולא מאפשרים לה להיכנס.
מר יחיאל טוהמי: הייתי רוצה להגיד, לא רק בנימוק הביטחוני, בכלל, אם יש
עבודה פה לאנשים בתוך אריאל וזה יכול לעזור לאנשים בתוך אריאל,
מר אלי שבירו: זה משרת את שני הדברים.
מר יחיאל טוהמי: למה אנחנו צריכים את הנימוק הביטחוני? זה נימוק נחמד,
זה בסדר. אבל אם יש אנשים בתוך אריאל שיכולים להתפרנס, וזה אפשרי, אני לא יודע איפה זה עומד,
8
ישיבת מועצה מספר 31 )שלא מן המניין( 22.08.10
גב' חנה גולן: זה מבורך, מי שעושה את זה יבורך יום יום, הוא מסייע
לעירייה.
מר יחיאל טוהמי: אנחנו בעד, בלי שום קשר לביטחון, בעד שאנשי אריאל
יתפרנסו.
מר מקס צ'רנוגלז: היא מסתובבת עם רכב? לבד, או עם עוד מישהו, עם נהג או
משהו כזה?
מר יחיאל טוהמי: אני לא ראיתי אותה, אבל שמעתי מכמה אנשים, אמרתי, זה
לא עניין של ביטחוני או לא ביטחוני, אם יש פה עבודה לאנשי אריאל – אנשי אריאל לפני כולם.
מר רון נחמן – ראה"ע: תודה. כן, פבל.
מר פבל פולב: יש לי שאלה. אם אנחנו לא ניקח את ההיבט הערבי, ערבי
ויהודי, אנחנו נשים את זה בצד, כי אני לא חושב שבכלל נכון לדבר כי זה נשמע גזענות, אני שואל אם יש לנו עוד מקומות באריאל שמעסיקים בהם ערבים. יש, נכון?
אז צריך לסגור את כולם.
מר מקס צ'רנוגלז: לא.
מר פבל פולב: לא? רק אותה לסגור?
מר מקס צ'רנוגלז: לא. מדובר לא על ערבי, ערבי מהשטחים.
מר אלי שבירו: הם נמצאים עם פיקוח.
9
ישיבת מועצה מספר 31 )שלא מן המניין( 22.08.10
מר פבל פולב: אני שואל שאלה,
מר יעקב עמנואל: אני אסביר, אני אסביר.
מר רון נחמן – ראה"ע: מנו, שניה, הוא העלה שאלה, שאלה שאלתית.
מר פבל פולב: אני אשמח לקבל תשובה, שהכול על השולחן, שלא יישאר,
מה שאני אומר יישאר בצד. אני רוצה את זה על השולחן.
מר יעקב עמנואל: כל הערבים שנכנסים לאריאל,
מר פבל פולב: מנו, אני לא סתם אומר,
מר יעקב עמנואל: שאלת – אני אענה לך.
מר רון נחמן – ראה"ע: לא, הוא עוד לא שאל, הוא עוד לא סיים.
מר פבל פולב: עוד לא סיימתי. כי יש פה איזה שהם היבטים גם,
התחרות בעסק זה בריא, קודם כל. אם לא ניקח את ההיבט הערבי והיהודי, אני אמרתי בהתחלה, אם לא ניקח את זה,
מר יחיאל טוהמי: ...
מר פבל פולב: אני רוצה לסיים. אתה יכול לתת לי לסיים?
מר רון נחמן – ראה"ע: חבר'ה, תנו לו לסיים, הוא מעלה שאלה מאד רצינית.
10
ישיבת מועצה מספר 31 )שלא מן המניין( 22.08.10
מר פבל פולב: איפה הכבוד? אני לא מבין. כבוד לבן אדם. תנו לי לסיים
בבקשה.
מר יחיאל טוהמי: קודם כל, אל תרים את הכול.
מר פבל פולב: אני לא מרים.
מר יחיאל טוהמי: תוריד אוקטבה.
מר פבל פולב: אל תפריע – אני לא ארים את הקול.
מר רון נחמן – ראה"ע: יחיאל, נגיע לסעיף ,3 תן לו לגמור.
מר יחיאל טוהמי: ההתנהלות שלו ככה.
מר רון נחמן – ראה"ע: בסדר, בסדר, מספיק. תן לו בבקשה לסיים את הדברים.
מר פבל פולב: אני לא ארים את הקול אף פעם אם לא תפריע לי לדבר,
בסדר? עניין של תחרות. אם אנחנו עוזבים את הערבי והיהודי יש עניין של תחרות.
תחרות זה בריא. אם לא תהיה תחרות אז כל אחד יעשה מה שהוא רוצה ואיך שהוא רוצה. בקשר לערבי שלא גר בשטחים, מי יכול להבטיח לי היום שאין לו קשר עם השטחים? שהם לא מדברים, לא מתייחסים, לא נפגשים מחוץ לאריאל עם ערבים מהשטחים? מי יכול להוכיח לי את זה? אתם, אנשי ביטחון לשעבר, תגידו אם זה לא יכול לקרות. זה הכול.
מר רון נחמן – ראה"ע: מה אתה מציע, פבל?
מר פבל פולב: לא, אני שואל. אני רוצה להיות רגוע שההחלטה שנקבל,
11
ישיבת מועצה מספר 31 )שלא מן המניין( 22.08.10
מר רון נחמן – ראה"ע: אתה מעלה נקודה מאד מאד חשובה. אני רוצה את ההתייחסות של היועץ המשפטי. שמחר לא יגידו, כמו שאני עשיתי בזמנו תווי כניסה לערבים לאריאל ושולמית אלוני הלכה להעמיד אותי לדין על גזענות. אני לא יודע אם אתם זוכרים את האירועים האלה.
מר פבל פולב: אנחנו צריכים להצביע על זה אני מבין.
מר יעקב עמנואל: זה יותר פשוט ממה שאנחנו עושים את זה.
מר רון נחמן – ראה"ע: אז אני לא יודע.
מר יעקב עמנואל: אז אני אסביר.
מר רון נחמן – ראה"ע: בבקשה.
מר יעקב עמנואל: כל פועל ערבי שנכנס לכאן, הוא נכנס בתוקף צו, נקרא לזה
צו, של אבטחה וליווי, שמישהו מלווה אותו לאתרי הבניה, או קבלן שמעסיק אותו, יש לו בעל בית.
מר רון נחמן – ראה"ע: זה מישהו שבא מהשטחים.
מר יעקב עמנואל: והוא מפוקח, כן. כל ערבי מהשטחים שנכנס לכאן, נכנס
ליהודה ושומרון, הוא מפוקח.
מר רון נחמן – ראה"ע: מה קורה עם ערבי ישראלי?
מר יעקב עמנואל: ערבי ישראלי עם תעודת זהות – אין בעיה. אין בעיה. אבל
12
ישיבת מועצה מספר 31 )שלא מן המניין( 22.08.10
היא, היא חלק בעייתי בעניין הזה שהיא נכנסת, אמנם עם תעודת זהות, אבל היא נשואה ל -
מר רון נחמן – ראה"ע: איזו תעודת זהות יש לה?
מר פבל פולב: כחולה. לכל דבר היא ישראלית.
מר יעקב עמנואל: יש לה כחולה. אין לה מה לעשות באריאל, משום שאין מי
שיפקח על הזה שלה.
מר רון נחמן – ראה"ע: בסדר, הבנו את זה, מנו.
גב' חנה גולן: השאלה איך פותרים את הבעיה.
מר רון נחמן – ראה"ע: מנו, אני מציג לך שאלה שמחר עיתונאים ישאלו אותך. בוא נגיד ככה, כולנו רוצים למנוע מצב כזה, בסדר? כולנו, פה אחד, רוצים למנוע סיטואציה שכזאת. עכשיו, בוא נהיה חכמים ונלך צעד אחד קדימה. יבוא מחר עיתונאי, יבוא מיכאל ספרד, זה שעושה את כל ה- בג"צים, אדם טבע ודין, רופאים למען זכויות, אתה מכיר את כל ה'כולירעות', יבואו לכאן ויגידו לך – אדון מנו היקר, יש לה תעודת זהות כחולה שקיבלה מממשלת ישראל. מי שמך, מי נתן לך סמכות לחסום את הכניסה שלה לפה?
מר יעקב עמנואל: כתושבת יהודה ושומרון לשעבר, גורמי הביטחון בעירייה
החליטו,
מר רון נחמן – ראה"ע: מי זה גורמי הביטחון בעירייה? איזה סטאטוס יש להם?
מר יעקב עמנואל: איזה סטאטוס?
13
ישיבת מועצה מספר 31 )שלא מן המניין( 22.08.10
מר רון נחמן – ראה"ע: כן.
מר יעקב עמנואל: יש להם סטאטוס של מייעצים וקובעים מדיניות.
מר רון נחמן – ראה"ע: לא, אתה לא יכול, אתה לא תלוי בעצמך. זה תלוי בשלטונות הביטחון שמסמיכים יעשו כך ואחרת. אדוני היועץ המשפטי, אני מבקש,
מר יחיאל טוהמי: קודם כל, אני לא מבין, סליחה רון, זה פרוץ? כל אחד יכול
להיכנס מתי שהוא רוצה?
מר רון נחמן – ראה"ע: כן.
מר יחיאל טוהמי: זה פרוץ?
מר רון נחמן – ראה"ע: כן.
גב' חנה גולן: הרי זה לא ישוב סגור. זה לא ישוב סגור, זה ישוב פתוח.
מר רון נחמן – ראה"ע: כן, יש בעיה, יש פה בעיה. זה מסובך העסק. אני אומר מראש, העמדה שלנו שלא לאפשר את זה, אבל זה סבוך. אתה צריך להית חכם, להסתכל 5 צעדים קדימה, שמחר לא תגיד – אני לא הבנתי, לא ידעתי. אין דבר כזה.
לכן, יושבת מועצת עיר לקבל החלטות, הן צריכות להיות חכמות, באמת. בבקשה, אדוני היועץ המשפטי.
עו"ד שרון שטיין: אי אפשר למנוע מבן- אדם בעל אזרחות ישראלית להיכנס
לאריאל. זה בדיוק כמו שתמנע ממני להיכנס. מה לעשות? זה החוק. פניה לגורמי ביטחון, אז אם יש מישהו שמוסמך בעירייה לפנות, אם זה קצין ביטחון, ולהגיד לו –
14
ישיבת מועצה מספר 31 )שלא מן המניין( 22.08.10
תשמע, מסתובב פה בן אדם, תבדקו אותו. אולי היא בדיוק להיפך, אולי דווקא סייענית ובגלל זה נותנים לה להיות פה, אני לא יודע. אף אחד מאיתנו לא יודע.
מר יעקב עמנואל: אני גם לא יודע בדיוק איזו תעודה יש לה.
עו"ד שרון שטיין: בדיוק, אז אף אחד לא יודע. עכשיו, אפשרות לבדוק בשביל
למצוא אולי פיתרון חלקי לבעיה הזאת, וזה אני אבדוק את זה ואני אדווח לכם. יש רישיונות עסק לרוכלות, יתכן שהטיפול הזה, איסוף של פסולת וכל הדברים האלה ומכירה שלו, זה בגדר רוכלות,
מר רון נחמן – ראה"ע: אנחנו אסרנו רוכלות באריאל.
עו"ד שרון שטיין: אבל יש חוק עזר שמטפל בזה, שמאפשר הוצאת רישיונות
עסק. זה לא רישיון עסק רגיל, זה רישיון לעיסוק ברוכלות. אסרנו את זה לגבי הנושא של מכירה של מזון.
מר רון נחמן – ראה"ע: לא רק זה. גם בגדים וכל מיני דברים.
עו"ד שרון שטיין: יכול להיות שהפיתרון נמצא במישור הזה. זאת אומרת,
שמי שרוצה לבוא ולעסוק בדברים האלה, יצטרך לפנות, מר רון נחמן – ראה"ע: אני מציע הצעת החלטה בקטע הזה – שאנחנו מסמיכים את היועץ המשפטי להביא בפני מליאת המועצה בישיבה הבאה שלה, יביא את ההמלצות שלו כיצד לנהוג בסיטואציה שכולנו מבינים אותה שהיא לא פשוטה, היא לא טובה מבחינתנו, וההיבטים הביטחוניים הם בהחלט שכך, אבל צריך לראות איך מתגברים.
ואז אני מציע שיביא היועץ המשפטי, יבדוק גם עם שלטונות הביטחון, גם עם כל מי שצריך לבדוק, גם עם החוקים שיש לנו, חוקי העזר שלנו, ונראה איך אנחנו מתמודדים עם הבעיה. מקובל עליכם?
15
ישיבת מועצה מספר 31 )שלא מן המניין( 22.08.10
גב' חנה גולן: אפשר להציע עוד משהו? לבקש עוד משהו?
מר רון נחמן – ראה"ע: כן.
גב' חנה גולן: אני חושבת שפה צריכה לצאת החלטה גם שפונים למנהל
אגף הביטחון, שהוא יפנה לכוחות הביטחון, לא הגלויים, אלא הסמויים, שיבדקו.
מר רון נחמן – ראה"ע: בסדר, אבל את זה יעשה איתו היועץ המשפטי, לא צריך לפרט יותר מדי. היועץ המשפטי ינחה גם את כל האנשים שנוגעים בעניין. אין מה לעשות. מי בעד? ירים יד. אושר פה אחד.
החלטה: הוחלט פה אחד לאשר את הצעת ההחלטה כפי שהוצעה על ידי ראש
ראה"ע מר רון נחמן כלהלן: מועצת העיר מסמיכה את היועץ המשפטי להביא בפני
מליאת המועצה בישיבתה הבאה המלצות כיצד לנהוג בסיטואציה של אסיפת חפצים
משומשים ברחבי העיר.
מר רון נחמן – ראה"ע: הסעיף הבא בבקשה. אלי, אתה?
מר אלי שבירו: שירה.
2. הצעה לסדר "אריאל ביתנו" + יוסי חן:
א. "מחירי הצהרון בגני הילדים לשנת הלימודים תשע"א".
ב. "הצעה להעלאה מדורגת במחירי הגנים לפי הפירוט הבא: העלאת המחירים ב-
%10 לשנה בפריסה לשלוש שנים".
גב' שירה דקל: אנחנו ביקשנו להעלות את נושא הצהרונים בעקבות בעצם
כמה דברים שהיו. אני חושבת שכולם מיודעים. אנחנו בעצם קיבלנו הרבה מאד פניות 16
ישיבת מועצה מספר 31 )שלא מן המניין( 22.08.10
מהורים, גם אני, גם פבל, גם טוהמי לדעתי, גם אלי, גם יוסי, כולם פה קיבלו פניות מהורים שלא כל כך הבינו מה קרה שהובטח להם ירידה ובסוף הם קיבלו עליה. היינו צריכים לעסוק הרבה מאד בהסברה על מה זה בעצם כניסה לאזור עדיפות לאומית ולמה זה לא תוקצב, שזה לא נוגע לנו. עדיין אבל החלק הבעייתי פה זה העלאה של מחירי הצהרונית, שלמרות ואף על פי זה שלא הצלחנו להוריד את המחיר החודשי של הגן, אז המחירים של הצהרונית קפצו בצורה מאד מאד משמעותית. הבסיס עלה ב-
%,25 תוספת של שעה אחה"צ עלתה ב- %,36 ופירטנו פה את כל העלויות. ואני רוצה להגיד שאם אנחנו מנסים לעודד משפחות צעירות והורים לילודה, אז זאת בדיוק לא הדרך. ואני מבינה שקיבלנו גם את העניין הזה של הדו"ח התקציבי של הכנסות/הוצאות ויש פה, אני מבינה, איזה שהוא גירעון שצריך לכסות אותו, או סבסוד מאד גבוה של העירייה. עדיין אני חושבת שלהעלות בכזה אחוז זה לא הגיוני.
להורים שיש להם יותר מילד אחד זה בלתי אפשרי לעמוד בסך הכול הזה. זה יוצא שגן פרטי עולה כמו גן כזה. ואם יש לך שניים שלושה ילדים אתה לא מסוגל להסתדר.
קיבלנו גם את ההשוואה לערים אחרות, אני לא רוצה להיכנס לזה כי ערים אחרות,
מר פבל פולב: זה מוצג, נכון?
גב' שירה דקל: זה מוצג פה, אבל זה לא רלוונטי, כל עיר והיתרונות
והחסרונות שלה, ואנחנו מסתכלים על העיר שלנו ועל התושבים. ומה שאנחנו מציעים בעצם זה, אנחנו מבינים שאי אפשר לא להעלות בכלל, אנחנו מציעים לעשות העלאה מדורגת, לא העלאה כזאת גבוהה. אחד המשפטים שההורים אמרו זה באמת – לאף אחד לא מעלים משכורת ב- 25 או יותר אחוז. אז בואו תהיו סבירים.
גב' חנה גולן: 6 שנים לא העלו.
גב' שירה דקל: אני יודעת ש- 6 שנים לא העלו, שמענו את זה.
גב' חנה גולן: תגידי את זה.
17
ישיבת מועצה מספר 31 )שלא מן המניין( 22.08.10
גב' שירה דקל: או קיי. יחד עם זאת, ההורים עצמם לא מקבלים, זה משהו
שלא עוזר לאף אחד שלא העלו 6 שנים. זה שלא העלו 6 שנים זו טעות אולי, אבל צריך לעשות את זה הדרגתי בכל זאת. ההורים לא יכולים לשאת את כל העלייה הזאת במכה אחת. אז מה שאנחנו מציעים זה את ההדרגה בעצם, לפרוס את זה על נניח 3 שנים, %10 בשנה.
מר רון נחמן – ראה"ע: אני רוצה להתייחס להצעה שלך, להצעה הזאת שלכם, של שירה, מקס, יוסי חן, שבירו וסמו. בעצם הדיון מתחלק לשניים: אחד, קודם כל, מפת העדיפות הלאומית. ואחר כך הנושא של הצהרונים שהוא מקרה ספציפי פרטי. אני רוצה להבהיר באופן חד משמעי – מפת העדיפות הלאומית לא נקבעת על ידי מועצת עיריית אריאל, לא על ידי ראש עיריית אריאל ולא על ידי אף אחד שגר בעיר כאן. מי שקבע את מפת העדיפות הלאומית זו ממשלת ישראל, אחרי שהערבים, בפסק דין עדאללה, דאגו לכך שיהיה שוויון בין הישובים הערביים בעיקר בצפון הארץ בעקבות מלחמת הגליל. שנפלו הטילים והישובים הערבים לא קיבלו את ההטבות של אזור עדיפות לאומית עתרו ל- בג"צ. יולי תמיר היתה אז שרת החינוך, קיבלה את החלטת בג"צ שצריך לבטל את כל מפת העדיפות שהיתה קודם, צריך לעשות 'פריש- מיש'
ולעשות מפה חדשה, שוויונית. האוצר הבהיר שהוא לא מוסיף שום כסף לכל אותם הישובים הערביים שלא נכללו במפה הקודמת. ואמרו שכל משרד, אם זה משרד השיכון, אם זה משרד החינוך ואם זה משרד התרבות, אם זה משרד הרווחה, אם זה משרד הפנים, כי יש לזה השלכות לא רק לגנים, גם לתקציבים, כל הדברים הללו, כל משרד בתחומו הוא צריך לפעול ולעשות את הרביזיה בהגדרה של ישוב שנמצא באזור עדיפות לאומית.
אנחנו הפעלנו בכנסת, אני אישית, במשך תקופה ארוכה הייתי בכל הוועדות – ועדת הכספים, ועדת הכלכלה, ראש הממשלה, שר האוצר, שר הפנים, שר החינוך – אנשים פה, חברי ליכוד, כמו טוהמי וכמו יוסי חן, ישבו על השרים בקשר לנושא של סדר העדיפות. בסופו של דבר, ואני יכול לומר את זה לזכותו של חה"כ זאב אלקין, יו"ר הקואליציה, ובקטע הזה גם סיעת "ישראל ביתנו" שהיו בכנסת בוועדת הכספים, 18
ישיבת מועצה מספר 31 )שלא מן המניין( 22.08.10
קיבלו את העיקרון שביהודה ושומרון, שזרקו אותנו החוצה על ידי פסק- דין עדאללה, זרקו אותנו החוצה, אמרו – גליל ונגב לפי החוק, יש חוק גליל ונגב, ואנחנו סווגנו כמרכז הארץ. וכדי להחזיר אותנו למפה השתמשו בסעיף שנקרא הסעיף הביטחוני. יש 4 דרגות של סיכון או סכנה ביטחונית, אנחנו נמצאים ברמה .3 אלקנה, שערי תקווה, אורנית, עץ אפרים זה .1 מעלה אדומים זה .1 הם לא מקבלים כלום. ישובי גב ההר מסווגים ברמה .4 אתם יודעים, שמה נוסעים רק עם רכבים ממוגני ירי. הם ברמה הגבוהה. אנחנו ברמה .3 מתל- אביב לאריאל, אתם יודעים שהאוטובוסים לא ממוגני ירי, אתם יודעים את הדברים האלה, בהחלטה של אלוף הפיקוד. כתוצאה מהכנסת המרכיב של הביטחון בסיווג של יהודה ושומרון, אנחנו, ונתנו למרכיב הזה משקל גדול, נכנסנו למפת סדר העדיפות הלאומי. כל שר במשרדו, הוא צריך לתקצב ולשנות את הדברים הללו בהתאם לכך. כך עושה שרת התרבות לימור לבנת, כך עושה ישראל כץ במשרד התחבורה, כך עושים שרים אחרים, למשל משרד הפנים, אלי ישי קיבל את ההגדרה הזאת בנושא התקציבים שלנו. במשרד החינוך ביטלו לנו למעשה עם פסק דין עדאללה שני סוגים של סדר עדיפות לאומי: אחד, גילאי ,4-5 מה שנקרא הטרום, שבחוק חינוך חובה זה לא מופיע; והשני טרום טרום, בגיל .3 ביטלו לנו את הכול.
ואמרו, רק מי שבחוק חינוך חובה, זה יקבל. למעשה רק מגיל .5 הרסו לנו את הכול, את כל התשתית, שעוד אני הבאתי אותה ב- ,1978 שהכניסו אותנו למפת אזורי הפיתוח, מי שהיה אז סגן שר האוצר יורם ארידור. תסתכלו את הרשימה, כתוב שמה – אריאל חארס. הקטע הזה, חארס כתוב שמה. זה היה השם הזמני שלנו.
מה שקרה, את גילאי 4 הם תיקנו בכל הארץ באזורי העדיפות. גילאי ,3 היה ויכוח וריב בין שר החינוך, אני אומר את זה לכם שתדעו, לבין שטייניץ שר האוצר. שטייניץ ועמדת משרד האוצר היתה שלא לתקצב את הכספים האלה, ולכן הם התנגדו גם לשינוי מפת העדיפות והכריחו אותם בכנסת, את משרד האוצר, לקבל את המפה הזאת. אבל אמרו אנשי האוצר – אנחנו התנגדנו. אמרתי לשטייניץ – מה זאת אומרת אתה מתנגד? זה שאתה מתנגד, הממשלה קיבלה החלטה, אתה לא עושה שבת לעצמך, אתה לא יכול לעשות את זה. אתה אמנם שר אוצר, אבל אתה מכבד את החלטות הממשלה. הוא אומר – לנו אין כסף בשביל גני הילדים טרום חובה בסדר עדיפות לאומי. יופי. זה ששר החינוך ייקח מהתקציב שלו ויעשה שינויים תקציביים בפנים.
19
ישיבת מועצה מספר 31 )שלא מן המניין( 22.08.10
ועל כן, הסיפור הזה של גילאי ,3-4 אני אומר את זה לך שירה, נמצא על סדר היום של השלטון המקומי. אנחנו בהנהלה שלנו דנים בעסק הזה. יש לנו עכשיו, כנראה הולכים לעימות עם משרד האוצר על אי השלמות ההבטחות, מה שהם היו צריכים לתת לנו במסגרת ההסכמים עם השלטון המקומי. הבעיה הזאת נוגעת לכל ערי הפיתוח, גם בצפון, גם במעלות, גם בכרמיאל. כרמיאל חתכו אותם לגמרי. ועל כן, זאת לא בעיה ספציפית שלנו, מכיוון שבאותו רגע שהכניסו אותנו, את אריאל, על בסיס הפרמטר הביטחוני, למפת העדיפות הלאומי, אנחנו שווים למעלות, למטולה, לכל המקומות האלה. יש לנו את אותו דבר. אבל הבעיה נמצאת אצל שר האוצר ואצל שר החינוך. זה הפך להיות בעיה ארצית ועל כן זה נמצא בסדר היום של ועדת החינוך של השלטון המקומי.
גב' חנה גולן: זה לגבי תשלום החובה, וזה צהרון.
מר רון נחמן – ראה"ע: אני לא מדבר, צהרונים את תסבירי. אני מדבר קודם כל, עשיתי אבחנה בין מפת העדיפות הלאומית. הדבר הזה חשוב מאד שכל התושבים יידעו. אנחנו הכנסנו את אריאל בזמנו למפת העדיפות, אזורי הפיתוח זה נקרא, ואנחנו נהנינו במשך שנים. מה שהרג אותנו, את כולנו, זה היה פסק- דין עדאללה.
לדוגמא, הנושא של מוחזקות בתי- ספר תיכוניים, ההשתתפות שלהם. שעות לימוד של בית- הספר התיכון. כל מיני דברים אחרים. או תגבור לבגרויות. כל זה נבע מהגדרה של סדר עדיפות לאומי חדש. בקטע הזה של גני טרום חובה אנחנו טענו, הנהלת השלטון המקומי, לא עיריית אריאל, הנהלת השלטון המקומי, אני ראש ועדת הנוער שמה ויש לנו גם ועדת חינוך, ועדת החינוך תובעת ממדינת ישראל לקיים את מה שהיא צריכה. וקחו את זה בחשבון, אם קראתם עיתונים השבוע, והיו ראיונות ברדיו, גם של ראש העיר שדרות וגם חסדאי מאלפי מנשה דיבר, השלטון המקומי הולך לבצע היום תשלומים לפי החוק. הרשות צריכה לתת %,25 הממשלה צריכה לתת %.75 אנחנו נותנים הרבה יותר מ- %,25 הממשלה נותנת פחות מ- %.75 אמרנו – עד כאן.
אנחנו ניתן לפי החוק. אתם לא יכולים לתבוע אותנו על הפרת החוק, כי אתם מפרים את החוק. הולך להיות מאבק גדול מאד. חלק מהמאבק הזה זה הנושא של הגילאים 20
ישיבת מועצה מספר 31 )שלא מן המניין( 22.08.10
של הגיל הרך, מכיוון שכולם מבינים שהחינוך מתחיל בגיל הרך. אי אפשר לקחת מוצר בסוף התיכון, שלא סידרו אותו בגיל 2-3-4 במעונות, לך תתקן אותו עקום אחר כך. עץ עקום לא יכול להתיישר. זה לגבי מפת העדיפות הלאומית. אני אמרתי את זה גם לפרוטוקול. אני גם דיברתי עם אנשים שפנו אלי, אמרתי את הדברים הללו.
עכשיו אנחנו מגיעים לנושא הספציפי של הצהרונים. פה חנה תסקור את ההיסטוריה ומה קורה ואיך מתייחסים לנושא הזה.
מר אלי שבירו: אני רוצה אחרי זה גם להגיב.
מר רון נחמן – ראה"ע: בבקשה.
גב' חנה גולן: אולי אתה רוצה לפני.
מר רון נחמן – ראה"ע: אתה רוצה קודם?
מר אלי שבירו: אני מוכן להגיב קודם. קודם כל, אנחנו שמחים על כל
הפעילות שנעשית ברמה הארצית ואנחנו נשמח לסייע בכל דבר שיצטרך באותו מאבק.
אנחנו חושבים שהוא נכון, אנחנו חושבים שהוא צודק, ואין פה לא קואליציה ולא אופוזיציה ואנחנו תמיד נשמח לעזור.
מר רון נחמן – ראה"ע: אין ויכוח על זה בכלל.
מר אלי שבירו: אבל, כמו שאתה אמרת, זה נושא אחד. והדבר השני זה
נושא אחר לחלוטין. אנחנו יודעים ש- 6 שנים לא העלו את המחירים. אבל, גם אם לא העלו 6 שנים והצליחו לספוג את זה 6 שנים, אנחנו חושבים שעלייה של %25-36 בבת אחת להורים זה מעל ומעבר. ולכן אנחנו באנו ואמרנו, אנחנו יודעים, צריך להעלות, בואו נעשה עליה מדורגת. אנחנו נגיד להורים, שתדעו לכם, זה המחירים. הבסיס, יכול להיות שיצטרכו להעלות עוד קצת, אבל הבסיס יעלה ב- 3 שנים, כל שנה %,10 עם 21
ישיבת מועצה מספר 31 )שלא מן המניין( 22.08.10
עליית מדד כזו או אחרת, למרות שהמדד כמעט ולא זז. אבל לבוא אל ההורים ולבקש מהם עליה של %25-36 אני חושב שזה מאד גבוה ואני חושב שהעירייה יכולה, כמו שהיא לא העלתה 6 שנים, לעשות את העלייה המדורגת הזאת כדי לבוא לקראת ההורים.
מר רון נחמן – ראה"ע: סיימת?
מר אלי שבירו: כן.
מר רון נחמן – ראה"ע: אני אתן לך דוגמא. לשמחתי, אני יו"ר מועצת הנפט במדינת ישראל ויש קידוחים בים. יש שם 'תמר', יש 'לויתן', יש 'מיליארדים'. כל יום הבורסה עולה, יורדת, נכון? אני יו"ר מועצת הנפט, החתימה שלי היא מאפשרת את הקידוחים.
פה עכשיו 'גבעות עולם' יש פה. יש ויכוח גדול היום לגבי התמלוגים, אם המדינה צריכה להעלות את התמלוגים או את המיסוי על מה שצפוי שהבארות האלה יתנו. ויש פה, אתה קורא את העיתונים,
מר אלי שבירו: כן, אבל רון, זה מה שנקרא רווחים גדולים. אנחנו לא
מדברים על רווחים גדולים, אנחנו מדברים על הוצאות של אותם הורים.
מר רון נחמן – ראה"ע: אני הפסקתי אותך?
מר אלי שבירו: לא.
מר רון נחמן – ראה"ע: אז תן לי את הכבוד הראוי לי.
מר אלי שבירו: מקבל.
מר רון נחמן – ראה"ע: תודה. למה אני נותן לך את המשל הזה? כי אחת הטענות 22
ישיבת מועצה מספר 31 )שלא מן המניין( 22.08.10
של כל מיני כאלה, ולא אנקוב בשמותיהם, הם שאתה לא יכול להעלות רטרואקטיבית.
אז אמר שטייניץ בויכוחים שיש לו – הם נהנו במשך שנים מתמלוגים נמוכים, ממיסוי נמוך, ממס חברות וכדומה. הם שכחו את זה. זכותה של ממשלה לבחון מחדש את הסיטואציה ולעשות את זה.
עכשיו, זה שאתה קיבלת הנחות כפי שקיבלת אותן מכספי ציבור, זה לא חוק, זה לא עניין ש ל חוק.
מר אלי שבירו: אין ספק.
מר רון נחמן – ראה"ע: זה עניין שהתגלגל כאן במשך שנים. אם העירייה נמצאת במצב וסיטואציה שיש לה את ההכנסות, אתה עוד לא יודע איך תגמור את תקציב ,2010 אנחנו עוד לא יודעים מה קורה עם מענקי האיזון, אנחנו לא יודעים עוד מה קורה עם משרד הפנים עם הקיצוצים שעשו, אנחנו נמצאים כבר בספטמבר. זה דבר אחד. דבר שני – אין ספק שזה שהעירייה במשך שנים עשתה את זה, כל הכבוד לעירייה. כל הכבוד.
מר אלי שבירו: נכון.
מר רון נחמן – ראה"ע: מגיע גם יישר כוח לראש העיר שלא ידע בכלל שזה נעשה, כי אף פעם הוא לא התעסק בדברים האלה, אבל כל הכבוד לו שהוא אפשר את זה לאנשים שלו לעשות את זה. עכשיו השאלה – מה עושים? ולפני שאנחנו שואלים מה עושים, אני רוצה שהמנכ"לית תיתן את הפרזנטציה מהכיוון של מי שאחראי על כל המנגנון.
בבקשה.
גב' חנה גולן: קודם כל אני רוצה, גם לפרוטוקול וגם לומר לכל החברים
ובמיוחד להורים, יש פה הורים צעירים, אמהות ואבא. לקבל החלטה כזאת זה בטח ובטח לא החלטה פשוטה ולא קלה. זה ש-6 שנים לא העלינו את המחיר, אני חושבת שזה לא בסדר. אני בהחלט, כראש המערכת, לוקחת על עצמי את האחריות. כי תשלום 23
ישיבת מועצה מספר 31 )שלא מן המניין( 22.08.10
עבור צהרונית, שזה אקסטרה, וזה פרטני, כל אחד עם הילד שלו, לפי השעות שהוא צריך את הסידור בגן, צריך להיות צמוד לעלות. כמה שעולה העלות ככה מתחלק בין ההורים וההורים צריכים לשלם. זה שלא העלינו את זה 6 שנים, אני חושבת שזה לא בסדר. זה שאחרים נהנו ולא אתם, זה דורות אחרים כבר, נכון? זה לא אתם, אז אתם נקלעתם לתוך סיטואציה. גם לא העלינו, נכון שהעלייה היא גדולה, היא לא %,36 אבל העלייה היא גדולה יחסית לשנה שעברה ועדיין זאת לא כל העליה, כי אנחנו עדיין מסבסדים פחות או יותר ב- 100,000 שקל. עכשיו בהחלט זכותה של מועצת העיר, ולמרות הסקר שעשיתי ברשויות, קודם כל תמיד טוב לסקור ולבדוק רשויות אחרות על מנת שנדע איפה אנחנו נמצאים, כי אנחנו לא בתוך בועה. לדעת האם אנחנו הכי גרועים, האם אנחנו הכי טובים, האם אנחנו איפה שהוא באמצע – טוב לדעת, לתושב וגם לחבר מועצה. והשירות שהעיר אריאל נותנת לאותם ההורים הצעירים, אם זה בפתיחת הגן ב- 7 בבוקר, שזאת הרשות היחידה שנותנת את זה, ואם זה עד 5 אחה"צ, שזאת גם הרשות היחידה, האופציות האלה הן מצוינות, נכון, הן שוות כסף. אני חוזרת למועצת העיר. הרי זה בידי מועצת העיר – התקציב, איך הוא יחולק, איפה יתנו סובסידיות, איפה לא יתנו סובסידיות – תקבלו החלטות. מה שתחליטו, ראש העיר ייתן הנחיה, אנחנו, הגזבר ואני, בוודאי שנבצע את ההנחיה. תקבלו החלטות –
האם אתם רוצים, אני יודעת שגם יושבים פה אנשים, שוב אני חוזרת, זה לא נגדכם, אבל כמו שיושבים הצעירים, שאנחנו כולנו מאד רוצים שיהיו פה צעירים, כמו שיושבים הצעירים ורוצים שאנחנו, העיר אריאל, מהתקציב שלה תסבסד את הצהרונים שלהם, ככה ישנם בני 40 ו- ,50 בגיל הזה, ופנו. אני לא ממציאה, פנו והם אומרים – אנחנו ותיקים פה, חיים פה הרבה זמן, חלקנו אין לנו רכב, אנחנו מבקשים סבסוד והנחה בהיכל התרבות במנויים. אני יכולה לתת הנחה? לא. זה לא בידי בכלל.
זאת החלטה. את מי מסבסדים? האם מסבסדים את אלה או מסבסדים את אלה?
מר רון נחמן – ראה"ע: אם מסבסדים.
גב' חנה גולן: האם עושים עוד הסעות? האם עושים פחות הסעות? בשביל
זה יש מועצת עיר ומועצת העיר תחליט. מה שתחליטו, ולו רק לפרוטוקול אני בכל 24
ישיבת מועצה מספר 31 )שלא מן המניין( 22.08.10
זאת רוצה להקריא את הטבלה ברשותכם.
באורנית – עלות חודשית 880 ₪, פעילות שמסתיימת ב- ,16:45 לא מתחילה ב- ,07:00 מתחילה ב- .07:30 בראש העין – 820 ₪, פעילות שמסתיימת ב- 16:00 ומי שרוצה עד 17:00 זה עוד 80 ₪. מעלה אדומים – 873 ₪, פעילות שמסתיימת ב- 16:30 ואין להם עד 17:00 בכלל. ומי שרוצה מ- 07:00 עד ,07:30 חצי שעה בבוקר, משלם 120 ₪ אקסטרה. ובאריאל – 750 ₪ לחודש, עד השעה .16:00 ומי שרוצה תוספת עד 17:00 –
75 ₪, ומי שרוצה מ- 07:00 עד 07:30 – 68 ₪.
זו הטבלה. אני רק רוצה עוד להוסיף את החשבון שנתן לי הגזבר בעקבות פנייתו, הראשון שפנה זה היה חבר המועצה יוסי חן, פנה אלי טלפונית. אני ביקשתי מהגזבר לקבל את הדיווח איך נעשה התחשיב. התחשיב נעשה – סך הכול גביה מהורים 810,000 ₪, שזה %90 גביה. למה %90 גביה? כי אנחנו מכירים את כל הנזקקים, החד הוריים וכן הלאה.
גב' שירה דקל: כמה היתה הגביה בשנה הקודמת?
גב' חנה גולן: והעלות של הצהרון זה 920,970 ₪. מה שחשוב זה לזכור
שהצהרון זה עלות של הסייעת, שדרך אגב, בהסכמים הקיבוציים העלו את השכר לסייעות. והעלות של כל מה שקורה בגן, אם זה הלחם והפרוסת שוקולד, כל המחירים הנלווים. אין פה לא רווח, לא תקורות, לא שום דבר נלווה. והפער בין זה לזה –
110,000 ₪ - העירייה בהחלט נושאת על גבה, למרות שההצעה הראשונית היתה להעלות על מנת למחוק בכלל את הפער. ופה כבר לא נתתי לעשות את זה. עכשיו מה שתקבלו החלטה, ראש העיר, מקובל עלי.
מר רון נחמן – ראה"ע: או קיי. טוהמי, אחר כך שירה. יוסי, אתה אחרי שירה.
מר יחיאל טוהמי: אני רוצה להגיד, חנה, שמעתי את כל הסקירה שלך ואני
הבנתי את כל מה שאמרת מצוין. אבל בסך הכול, איך אמרת? 6 שנים אנשים נהנו, 25
ישיבת מועצה מספר 31 )שלא מן המניין( 22.08.10
גב' חנה גולן: אלה שנהנו הם לא פה.
מר יחיאל טוהמי: זה העניין.
מר רון נחמן – ראה"ע: עכשיו יש להם ילדים בתיכון.
מר יחיאל טוהמי: זה לא עוזר לאנשים האלה.
גב' חנה גולן: דרך אגב, אלה שפה, כל ילד שנולד, אנחנו מברכים אותו 10
פעמים. כי זה שלא בונים ולא באים והחבר'ה הצעירים עדיין מולידים ילדים – ברכה.
מר יחיאל טוהמי: מה שאני מציע, ראש העיר, שבישיבת התקציב הקרובה
אולי נגדיל את הסבסוד. אני אומר עוד פעם, נבדוק, להקל עליהם, כמו שאמרת, בהדרגה. אני בעד, בהדרגה, אני בעד להקל עליהם, לנסות להחזיר את זה קצת, שכל שנה %,10 כמה שנקבל החלטה ובאמת נלך לכיוון הזה. גם נעזור לאנשים האלה שקשה להם גם ככה פה, גם ככה קשה להם בעיר הזאת.
מר אלי שבירו: אנחנו נמצא 20,000 שקל.
מר יחיאל טוהמי: זה לא 20,000 שקל, זה יותר - 20,000 שקל.
גב' שירה דקל: בוא נחליט שמגבים ואחרי זה נמצא מאיפה הכסף.
מר יחיאל טוהמי: אני בעד שבישיבת התקציב, הכול בהסכמה, נעשה את זה
בצורה מכובדת,
מר אלי שבירו: ישיבת תקציב תהיה רק ב -
26
ישיבת מועצה מספר 31 )שלא מן המניין( 22.08.10
מר יחיאל טוהמי: 3 חודשים.
גב' שירה דקל: אז בוא נקבל החלטה עכשיו לגנים,
מר רון נחמן – ראה"ע: רגע, שירה, מה את כבר מקבלת החלטות?
גב' שירה דקל: אני מציעה לו. הוא הציע הצעה, אני מציעה.
מר רון נחמן – ראה"ע: חכי, תקבלי את זכות הדיבור, מה קרה? מה קרה? חכי, תני לו לדבר.
מר יחיאל טוהמי: אם אפשר כבר מהחודש הבא – אני בעד. אפשר גם להחזיר
רטרואקטיבית כסף, תדע את זה, אפשר להחזיר רטרואקטיבית כסף, אם קיבלנו החלטה בישיבת תקציב. רון, אני מציע לשקול את זה כבר עכשיו, לראות בכלל אם אפשר.
מר רון נחמן – ראה"ע: אני הבנתי אותך.
גב' חנה גולן: מצד שני, כשמחלקים את הסכום הזה בשעות זה חצי
מבייבי- סיטר שמשלמים.
מר רון נחמן – ראה"ע: לא רוצה להיכנס לזה. שירה, בבקשה.
גב' שירה דקל: כמה דברים שאני רוצה להתייחס אליהם. קודם כל, בתור
התחלה, לגבי אזור עדיפות לאומי, שתדע שכל ההורים שפנו אלינו, הסברנו שזה לא נוגע לחברי המועצה.
מר רון נחמן – ראה"ע: לא, כי כתבו לי שאני הבטחתי סדר עדיפות לאומי.
27
ישיבת מועצה מספר 31 )שלא מן המניין( 22.08.10
גב' שירה דקל: אני אסביר לך מה אי ההבנה שנוצרה, רון, שיצא איזה
שהוא מכתב שלך לפני כמה חודשים, עם תמונה, עם כל ההצלחות, ואחד הדברים היה הבטחה של הכניסה לאזור עדיפות לאומית. התושבים לא יודעים. הם מזהים את זה כ- אנחנו.
מר רון נחמן – ראה"ע: אני יודע מה אני כותב.
גב' שירה דקל: בסדר. ברור שבשורה התחתונה מי שלא תקצב זה הממשלה,
אנחנו עסקנו בהסברה.
מר רון נחמן – ראה"ע: אני לא יכול להתחייב בשם הממשלה.
גב' שירה דקל: אז רון, מה שאני אומרת זה שהתושב הקטן בסופו של יום,
מר רון נחמן – ראה"ע: אני מקווה שאת הגנת עלי.
גב' שירה דקל: ברור, זה מה שאני אומרת.
מר אלי שבירו: זה מה שהיא אומרת.
גב' חנה גולן: עדיפות לאומית לא קשורה לצהרונים.
גב' שירה דקל: אני יודעת, זה מה שאני אומרת.
מר רון נחמן – ראה"ע: לא, כי במכתבים – הבטחת,
גב' שירה דקל: לא, לא, רון, עשינו את ההסבר על זה שזה שני דברים
28
ישיבת מועצה מספר 31 )שלא מן המניין( 22.08.10
נפרדים. אזור עדיפות לאומית לא, אבל התושב בסופו של יום, מה שהוא רואה זה מה הוא משלם. ובסופו של יום מה שהוא ראה, שבמקום שיירד לו עלה לו. זה מה שהוא רואה. הוא לא מבין דברים אחרים.
מר רון נחמן – ראה"ע: את ראית את המכתב שהוצאתי לראש הממשלה?
גב' שירה דקל: אני ראיתי. ואני אומרת, אני מצטרפת למה שאלי אמר על
המאבקים, זה ברור לי וזה מה שאמרתי.
מר רון נחמן – ראה"ע: אני רוצה שתדעי, אמרתי לראש הממשלה ולשר האוצר ולשר החינוך, הדבר שאתם מפסידים אותו הכי הרבה, הנכס היחידי, אמרתי ליובל שטייניץ, כי ישבנו איתו ראשי השלטון, אמרתי – תדע לך דבר אחד, אנחנו יש לנו מאבקים בכל השרים, בכל הממשלה, אתה יש לך נכס אחד, יובל שטייניץ, עוד לא התלכלכת בזה שרימית אותנו ולכן אנחנו נותנים בך אמון. בקטע הזה אתה, ולראש הממשלה, עם כל ההבטחות שלכם, על החינוך והכול, זה יפגע בכם מחר בבחירות. לא בנו, בבחירות זה יפגע בכם, כי הציבור ציפה וקלט את מה שאתם אמרתם ואת כל הרעש של סדר עדיפות לאומית, כל חבר כנסת שם על עצמו ככה, יופי. ולכן, זה לגבי העדיפות. עכשיו בואי ניכנס לעניין הזה.
גב' שירה דקל: זהו, תן לי רגע לחזור. אז אני אומרת, נתנו פה גיבוי, אבל
בסופו של יום מה שחשוב להבין שהתושב מרגיש את העלייה ולא את הירידה, עם כל ההסבר שלנו. ולכן אני אומרת, איפה שאנחנו לא יכולים להשפיע אין מה לעשות.
אנחנו כן יכולים להשפיע על מחירי הצהרונים. עכשיו, הנושא הזה של חצי שעה בבוקר, חצי שעה בסוף היום, רוב ההורים שעובדים מחוץ לעיר זה לא בחירה עבורם, זה חובה, זה אילוץ.
מר רון נחמן – ראה"ע: זה מ- 1978 אגב. זה לא מהיום.
29
ישיבת מועצה מספר 31 )שלא מן המניין( 22.08.10
גב' שירה דקל: זהו. ואנחנו כולנו יודעים שמרחק הנסיעה הוא גדול
ובאוטובוס זה לוקח המון זמן, אז ככה שההורים גם ככה משלמים מחיר מאד יקר על נסיעה.
מר רון נחמן – ראה"ע: עזבי, עשי לי טובה, הנושא של מחיר יקר בתחבורה, את לא שר האוצר ומועצת עיריית אריאל לא דואגת לדברים האלה. בואי נתמקד בקטע הזה, שירה, באמת, בלי פופוליזם.
גב' חנה גולן: גם אני מעדיפה שלא נצטייר כמסכנים. היום להגיע לפתח-
תקווה זה פחות בעיה מאשר מבת- ים לתל- אביב.
מר רון נחמן – ראה"ע: או מה שהיה בבידייה.
גב' שירה דקל: בסדר גמור. עדיין תושבי אריאל לוקח להם שעתיים
באוטובוס. ואני אוסיף לטוהמי, למה שהוא הציע, אני אומרת בואו נקבל החלטה שבסדר עדיפויות שלנו זה קודם כל החינוך כדי לעודד ילודה, כדי לגרום להורים להביא עוד ילדים,
מר יעקב עמנואל: זה יעודד ילודה?
גב' שירה דקל: כן.
מר יעקב עמנואל: איך?
גב' שירה דקל: אני אגיד לך. הורה צעיר, ואני אמא ל- 3 ילדים, קח אותי
וקח את ההורים שיושבים פה, אני יכולה להגיד לך. כשאתה לוקח בחשבון שיש לך גן, אתה סופר את השנים.
30
ישיבת מועצה מספר 31 )שלא מן המניין( 22.08.10
מר יעקב עמנואל: בזה את יוצרת מכניזם של אהבה בלילה?
גב' שירה דקל: אתה יוצר חישוב כלכלי של אם אני יכול לעמוד בזה או לא.
כן, לא יעזור, מנו, הורים צעירים צריכים לקחת את החישוב הזה בחשבון.
מר יעקב עמנואל: יכול להיות, אני לא יודע, אני כבר לא הורה צעיר.
גב' שירה דקל: אני יכולה להגיד לך, אני הורה צעיר ואני צריכה לקחת את
זה בחשבון.
גב' חנה גולן: שירה, אני לא נגד, אני רק שואלת שאלות שבטח ישאלו –
מה יהיה בעוד 3 שנים כשכבר נעלה %10 ועוד %10 ועוד %,10 ואז נגיע ל- %100 תשלום, נכון? מה יהיה בעוד 3 שנים, זה לא יהיה כבד על ההורים הצעירים שעוד לא הורים אפילו השנה?
גב' שירה דקל: זה יהיה כבד, אבל אני חושבת שההדרגה הזאת היא קלה
יותר להורה לעלות בסכום מסוים מאשר לעלות,
גב' חנה גולן: אבל זה כבר לא יהיו אותם הורים, כבר יהיו הורים חדשים.
גב' שירה דקל: נכון.
מר רון נחמן – ראה"ע: ישלמו מחיר מלא.
גב' שירה דקל: לא, לא בהכרח, חלקם זה אותם הורים כי זה ילד שני, ילד
שני שמגיע.
גב' חנה גולן: שירה, בחייך, עשית סקר?
31
ישיבת מועצה מספר 31 )שלא מן המניין( 22.08.10
מר רון נחמן – ראה"ע: שירה, סיימת? יוסי, בבקשה.
מר יוסי חן: אני רוצה לחדד קצת את העניין. יש לי ילדה כזו בבית, זוג
נשוי, צעיר, ואם לוקחים את שכר הדירה ואת גן הילדים, זה מחסל משכורת של אחד מבני הזוג. ואם לא עובדים שני בני הזוג אז בכלל זו בעיה.
מר יעקב עמנואל: בכל הארץ זה ככה.
מר יוסי חן: אבל פה, חנה, בגלל שהיתה לנו איזו אי הבנה עם הנושא של
אזור פיתוח א', ובגלל גם שהיו פה כמה תוספות, נטל בעיקר על הזוגות הצעירים, וכשהעלו דברים אחרים, לאו דווקא בנושא של הגנים, אני לא מדבר רק בנקודה של הגנים, וזה לא הכול תלוי רק בנו וזה לא הכול קשור אלינו, אז נוצר איזה מצב עכשיו שבאמת הם לא עומדים בזה. ואני אומר לכם בשיא הכנות, אצלי בבית אנחנו לוחצים על הבת שתעשה עוד ילד, בשיא הכנות, לוחץ ואנחנו גם עוזרים, כי היום אם ההורים לא עוזרים אין לילדים שום סיכוי, והיא אומרת לי – אני לא מסוגלת. זה רק מכניס אותי לסחרור יותר גדול.
מר יחיאל טוהמי: לא פשוט. לא פשוט.
מר יוסי חן: וזה לא פשוט בכלל.
גב' חנה גולן: אז אולי תחליטו לעשות מחיר פרוגרסיבי לפי הכנסה. יש
צעירים שמרוויחים יותר ממך, ממני.
מר יוסי חן: חנה, העלית את העניין הזה של הוועדה הזו, שמי שיש לו
בעיה יפנה לוועדה ואנחנו כמובן נתחשב.
32
ישיבת מועצה מספר 31 )שלא מן המניין( 22.08.10
מר יעקב עמנואל: תהיה ועדת חריגים שתבדוק לגופו כל מיני קשיים של
אנשים.
מר יוסי חן: עכשיו, מעבר לזה, לנושא של ההדרגה, באמת, 6 שנים
אנשים נהנו, והיו תקופות לדעתי לפני 6 שנים יותר טובות מאשר היום, מבחינת הזוגות הצעירים שעוברים את ההקפאה וכל הקשיים, ושכר הדירה פה שהוא אסטרונומי באריאל,
מר אלי שבירו: קפץ בצורה בלתי רגילה, נכון, לא באשמתנו.
מר יוסי חן: ואי אפשר להפיל עליהם עכשיו במכה אחת, כי הם לא
יעמדו בזה, פשוט הם לא יעמדו, הם יקרסו. והזוגות הצעירים האלה, אם הם,
גב' חנה גולן: יהיה ברור – זה לא חנה.
מר יוסי חן: חנה, אין לי ספק שאת אם היית יכולה גם לא היית מעלה
אגורה. אני מכיר ואני יודע כמה שהתלבטת עם זה ואין לי ספק בכלל. אבל רון, בוא נראה באמת, לראות איך אנחנו עושים מאמץ ואחר כך גם איך אנחנו, אתה זוכר שהתווכחנו על סעיפים אחרים, עם הסיפור של בתי הכנסת שאולי יצאתי פה קצת לא בסדר, אולי אם היינו משאירים כאלה רזרבות לפה ושם, יצאתי לא בסדר עם חבר שלי יחיאל טוהמי, אבל אני אומר, למקרה הספציפי, ההורים לא יעמדו בזה, הם פשוט יקרסו. ואם לא יהיה לנו את הזוגות הצעירים האלה, אין לנו עתיד בעיר הזאת, אין לנו עתיד.
מר רון נחמן – ראה"ע: בסדר. כן, מנו.
מר יעקב עמנואל: אני רוצה לשאול את חנה, בכמה זה יתבטא בכסף כל אותן
תוספת שכר נוספת, כמו של הסייעות והפרוסת לחם ומה שאמרת? כמה זה צריך 33
ישיבת מועצה מספר 31 )שלא מן המניין( 22.08.10
לעלות?
גב' חנה גולן: הפער בין ההכנסות אחרי ההעלאה לבין ההוצאות זה
110,000 ₪. עכשיו אחרי ההעלאה יש פער של 110,000 ₪.
מר יעקב עמנואל: אם אנחנו מקזזים או לא מעלים את המחיר, המשמעות היא
שהעירייה צריכה להוסיף את הכסף הזה?
מר רון נחמן – ראה"ע: בטח.
מר יעקב עמנואל: מאיפה לדעתכם, מאיזה תקציב זה יכול לבוא?
גב' חנה גולן: במסגרת התקציב יש ועדת כספים, תשב ועדת כספים ותגיד,
יורידו מפה ויתנו לפה. אני לא יודעת, אין לי מושג.
מר יעקב עמנואל: חבר'ה, החודש עשיתם מלחמה על בתי הכנסת. אני רק
שואל,
גב' חנה גולן: זו אותה שמיכה.
מר יעקב עמנואל: אז אני שואל, אותה שמיכה, איפה שתמשכי אותה תמיד
יהיה כסף שהוא קצה חשוף. האם אפשר להציע הצעות מאיפה לקצץ, לוועדת כספים בצורה מסודרת?
גב' חנה גולן: אם תהיה החלטה, יישב הגזבר – יציע הצעות. אני לא
אפעיל את הגזבר סתם.
מר יעקב עמנואל: אז אני באמת מציע שבשנת התקציב הקרובה, בעוד 3
34
ישיבת מועצה מספר 31 )שלא מן המניין( 22.08.10
חודשים,
גב' חנה גולן: שזה יילקח בחשבון ב- .2011
מר יעקב עמנואל: כן, יילקח בחשבון ב- 2011-12 והלאה, בשביל לא להיכנס
לאיזה שהוא חור. ועד אז להציע הצעות,
מר יוסי חן: צריך אבל גישור ביניים לחודשים הקרובים.
מר יעקב עמנואל: תמיד אפשר למצוא, אמרתי לו והוא יודע, ראש העיר,
בדיוק את כוונתי ומאיפה אני אומר. אבל זה לא לעכשיו. אני חושב שצריך להציע לוועדת כספים, כל אחד שיבוא עם הצעות מאיפה אפשר לקצץ.
מר רון נחמן – ראה"ע: סיימת? )כן( לודה.
גב' לודמילה גוזב: להבטיח לאנשים זה באמת יותר קל. אבל קודם כל צריך
באמת למצוא מאיפה אפשר לקחת כסף. אין אצלי ילדים קטנים, באמת, ובאמת אתם מסכנים שיש, לא מסכנים, קשה לשלם, אבל קודם צריך למצוא מאיפה אפשר לקחת כסף.
מר אלי שבירו: אם נקבל החלטה נמצא גם. סדר עדיפויות.
מר רון נחמן – ראה"ע: אלי, בלי פופוליזם. אם נקבל החלטה – נמצא את הכסף.
סיימת לודה? בבקשה, פבל. בלי פופוליזם.
מר אלי שבירו: זה לא פופוליזם.
מר רון נחמן – ראה"ע: אני מציע, אל תהיה הטוב ומישהו אחר יהיה הרע. אני 35
ישיבת מועצה מספר 31 )שלא מן המניין( 22.08.10
מציע, בלי ההצגות האלה. אין פה שירה דקל ואלי שבירו טובים, ורון נחמן ומישהו אחר הרעים.
גב' שירה דקל: זה לא הצגות, רון, זה להחליט מה חשוב יותר.
מר אלי שבירו: זה לא טובים ורעים.
מר רון נחמן – ראה"ע: עשה טובה, האחריות על האופוזיציה היא אפס, האחריות על ראש העיר היא מאה. זה ההבדל הקטן. את יכולה להציע הצעות, שירה, מהיום עד מחר, את שומעת? שירה דקל, את יכולה להציע בתור חברת אופוזיציה הצעות מפה עד הודעה חדשה, כי אין עלייך שום אחריות. את רק יכולה ללכת לעיתון, את יכולה לכתוב כתבות, לתת לצ'רנוגלז שיכתוב באתר שלו, הכול בסדר, אין לי בעיה בעניינים האלה. אבל האחריות בסופו של דבר היא עלי ולא עלייך, כי אני ראש המערכת. זה ההבדל בין אופוזיציה לקואליציה. את יכולה לצרוח ולעשות פופוליזם, זה בסדר.
אבל, אני מצפה לפחות, אני מצפה, לא כמו האמירה של שבירו עכשיו שאמר, שאם אנחנו נחליט אנחנו נמצא. שבירו, אין פופוליזם כאן. אני אתן לך מאה סעיפים כאלה עם עדיפות.
גב' שירה דקל: רון, זה לא פופוליזם. גם לנו יש אחריות. זה נראה לך שאין
לנו אחריות, רון, יש לנו א חריות.
מר רון נחמן – ראה"ע: תיכף נדבר על הספורט, על הילדים מעבר לגני חובה. אנחנו יכולים לדבר על הספורט ועל הנוער אני אדבר ועל עוד כמה דברים אני אדבר.
מר יעקב עמנואל: מאיפה תביאו כסף? אין לך.
מר אלי שבירו: אתה רוצה שאני אראה לך? אני אראה לך מאיפה. אני אלך
לוועדת כספים, אשב בוועדת כספים, נמצא פיתרון.
36
ישיבת מועצה מספר 31 )שלא מן המניין( 22.08.10
מר יעקב עמנואל: אבל כבר כל הסעיפים צבועים. הכול צבוע.
מר אלי שבירו: לא, מנו, הכול צבוע זה בסדר, אבל ניתן לעשות שינוי
תקציבי כזה או אחר. מותר. הרי בסוף השנה את כל היתרות שלנו, וכמה יתרות היו לנו בשנה שעברה? כמה? תזכיר בקול רם כמה. לא רוצה. אז תשאיר את זה בצד.
מר יחיאל טוהמי: אלי, אני רוצה להגיד לך משהו, רגע, אלי, יש פה הסכמה
של כל המועצה, בשביל מה אנחנו מתווכחים עם עצמנו? מתווכחים עם עצמנו? יש ועדת כספים, נשב, נשב עם ראש העיר, נשב עם הגזבר.
מר רון נחמן – ראה"ע: חברים, יש ישיבה, באמת, ישיבה נחמדה, טובה, הכול בסדר. הנושא רציני, באמת. בואו לא נעשה הצגות. אני אומר את הדבר, מה שמרגיז אותי כל פעם מחדש, כיוון שישיבות המועצה פתוחות וכיוון שגם האתרים פתוחים, הכי קל זה להיות – זה הרע וזה הטוב. זו הטובה וזו הרעה. בואו, חבר'ה, מספיק.
מר פבל פולב: קודם כל אני מתייחס להצעה של אלי שבירו ו"אריאל
ביתנו". יש לזה חשיבות רבה, כולם מסכימים, אין פה אפילו ספק. ויש הרבה אולי –
האם תהיה בממשלה החלטה כזאת? האם תהיה החלטה כזאת? יש הרבה שאנחנו לא יודעים. זה לא אומר שאנחנו לא צריכים לעשות שום דבר. אז אם אין אז זהו, זה מה שיש. איך את אומרת, לודה? אז אין מה לעשות, זה החיים. החיים הם עגולים, הכול קשור בהכול ושירה צודקת. אם אנחנו לא נעשה עכשיו משהו, אז זה קשור אחד בשני.
זאת אומרת, אנחנו נתרסק עם האנשים עכשיו שהם לא יוכלו לעמוד בזה. ובטוח יהיו כאלה משפחות שהחריגות שלהם כבר עברו והם נופלים. אז ברור שבעוד 3-4 שנים יהיה כבר %,100 אבל לפחות ניתן לחיות לאלה שיגיעו ל- 3-4 שנים.
מר יעקב עמנואל: מה אתה מציע, לקבל את ההצעה?
37
ישיבת מועצה מספר 31 )שלא מן המניין( 22.08.10
מר פבל פולב: אני רוצה לסיים את המשפט שלי. אני רוצה פעם אחת ללמד
את המועצה לתת כבוד ולהקשיב לאנשים אחרים, פעם אחת. בבקשה, תנו לי לסיים.
אנשים שגרים היום, שנה ראשונה, שנה שניה, שנה שלישית, יחיאל, הם גם אנשים וגם בהם צריך להתחשב.
מר יחיאל טוהמי: בטח.
מר פבל פולב: ואני גם מסכים עם חנה ועם הכול, ואני יו"ר ועדת כספים,
יש בעיה עם הכסף בעירייה, אנחנו במצב קטסטרופה. ואנחנו לא יודעים מה יהיה עם הכסף, אנחנו לא יודעים. אבל זה עדיין לא פוטר אותנו מלשבת ולפתור את הבעיה. אז אני כן חושב שההצעה היא לגיטימית. אנחנו לא יכולים לדחות את זה כרגע, כי מתחילים כבר לימודים והכול. או שכן, אנחנו נותנים איזו שהיא הצעה שיכולה לתת לאנשים לנשום כרגע. נכנס את ישיבת הכספים דחוף, אם אין בעיה, ונתקדם הלאה.
אבל להגיד לא לא, ככה הכול בסדר ואין מה לעשות, זה לא פיתרון. אני לא בעד %100 כי אני מבין שיש בעיות כספיות, אבל אנחנו צריכים לתת איזו שהיא לגיטימציה למצב כרגע שאנשים יכולים להתחיל את השנה ובוא נשב ונשבור את הראש. מנו, מה שהוא מציע, יכול להיות שכן, ועוד בהמשך יש הצעות שאנחנו לא נדבר על זה עכשיו. נמצא כספים, נהפוך עולם, לא יודע מה.
מר רון נחמן – ראה"ע: %,100 כמו לאירוע.
מר פבל פולב: כמו לאירוע, נכון.
מר רון נחמן – ראה"ע: אין בעיה.
מר פבל פולב: זו ההצעה.
מר יחיאל טוהמי: מילה קטנה. אני רוצה לחזק רק את החלק האחרון של פבל,
38
ישיבת מועצה מספר 31 )שלא מן המניין( 22.08.10
לחזק את החלק האחרון הקטן שלו. אני מציע להעביר את זה לוועדת כספים, באמת, כבר, בלי זה, עם הגזבר ביחד, עם המנכ"לית ביחד, נשב כולנו. חבל על הזמן ויפה שעה אחת קודם.
מר רון נחמן – ראה"ע: אמרת את המילים, מילים כדרבנות. מי עוד רצה להתבטא לפני שאנחנו מסכמים את הסעיף? אני רוצה לדעת, אחרי שכולם ממש הביעו, עוד מישהו לפני שאני סוגר את הסעיף? אין?
מר יוסי חן: בוא, אז אני אגיד אם זה ככה. באמת אני אומר לך
שמנכ"לית העיר התלבטה והיה לה קשה עם זה, ואנחנו יודעים כמה קשה לה עם התקציב ועם כל המשחק בתקציב. ואפילו יותר מזה, היא אמרה לי אם יש אנשים שזקוקים לוועדת הנחות שיפנו לוועדה ואנחנו נתחשב בהם. אבל יחד עם זאת אני חושב, עוד פעם, לקבל את ההצעה של פבל וללכת לוועדת כספים.
מר רון נחמן – ראה"ע: או קיי, תרשו לי לסכם את הדבר הזה. קודם כל, אין פה מנכ"לית העיר, זו לא מדיניות שלה, זו מדיניות של ראש העיר. כל מי שיש לו משהו –
יבוא אלי בטענה. לא המנכ"לית ולא ג'והר הגזבר ולא שום דבר אחר. אני אחראי גם אם אני לא קיבלתי את ההחלטה. אמרתי את זה, אף פעם לא ירדתי לרזולוציות האלה של כספים שמשלמים בצהרונים, זה היה חלק מתוך המערכת הזאת.
מר יעקב עמנואל: למדת משהו מוועדת טירקל אני מבין, אחריות, לא לגלגל.
מר רון נחמן – ראה"ע: אני לקחתי את האחריות על עצמי. רון נחמן, ראש העיר, הוא אחראי, מה אתם רוצים? ולכן המנגנון לא חלק מכל העניין הזה, הוא מבצע את ההנחיות. יש כאן בעיה, והבעיה מורכבת משני היבטים: אחד – שאנחנו נמצאים בתת תקצוב. תת תקצוב בעצם, והעירייה מסבסדת דבר שהוא לקבוצת אזרחים של, אני לא יודע כמה אנשים יש, 200-250 או משהו שכזה, ויש לנו 19,000 איש. תבוא קבוצה אחרת ותגיד – גם אנחנו רוצים סבסוד לדברים אחרים. אז איך אתה תעמוד? תעביר 39
ישיבת מועצה מספר 31 )שלא מן המניין( 22.08.10
את זה לוועדת הכספים, תקבל את ההחלטות? איך פבל תמיד אומר? כסף זו לא בעיה.
יושב איתי – כסף זו לא בעיה. אז מה הבעיה? ככה, כסף זו לא בעיה. אני יש לי בעיה.
אני קורע את, אני לא רוצה להגיד לכם את מה, במשך כל השנה, כדי להשיג את הכסף, כדי שנוכל לגמור ולתת את השירותים פה כמו שצריך לתושבים על הכול, וזה לא פשוט. אז אני אומר, קודם כל הצד הזה. מצד שני, אנחנו רוצים גם להעביר מסר גם לצעירים שבאריאל טוב ובאריאל מתחשבים. וצריך לראות את האיזון בין שני הדברים האלה. על כן, אני רוצה להציע הצעה ואני מקווה שכולם פה אחד יצטרפו להצעה הזאת.
א. שאנחנו מקבלים הצעות לא פופוליסטיות, לא על בסיס פופוליזם. אני קודם כל
שמח שהנושא עלה לסדר היום וכל הכבוד למי שהעלה אותו. אני מקווה שזה גם לא יהיה מנוף לכל מיני פעילויות פוליטיות בעיר. כי אני כבר אומר לכם, אם זה יהיה מנוף לפעילות פוליטית, שאני בעד וההוא נגד, אני מודיע לכם כראש העיר, עד תום הקדנציה לא יקרה דבר כזה. לא לשחק את המשחקים האלה, אני אומר את זה לכולנו.
כי אנחנו מעולם לא עשינו את הדברים האלה. ואני, אחד הדברים שאני סולד מהם זה שעושים פוליטיקה. אצלי אין פוליטיקה פה. וזה בכל התחומים, מה שצריך לעשות לתושבים. ועל כן, אני הייתי רוצה להציע שלנוכח הנושא התקציבי מצד אחד, אני אומר את הדברים, אני לא יודע אם זה מצחיק, אבל אני אומר את הדברים האלה כי אני יודע בדיוק מה יהיו הכותרות מחר, אני יודע בדיוק מה יהיו הכותרות. אז אם אתם רוצים להיות טובים, אז תשתקו. אם אתם רוצים להיות נחמדים, אז תשתקו.
אם רוצים לעשות את הדבר הזה על בסיס של, מחר תהיה כתבה ב'מה בפתח' ותהיה כתבה נוספת, אני מודיע לכם שהעמדה שלי תהיה נגד. אני אומר את הדבר הזה אופן הכי ברור. אני אומר את זה כאן לפרוטוקול. כי יש לנו עוד שותף, יש לנו שותף משרד הפנים, אנחנו לא לבד בדברים כאלה. מישהו מחר גם צריך להגיד לנו, שאתם לוקחים כספי ציבור ונותנים למשפחות פרטיות, אם אתם יכולים לעשות את זה, כן או לא, ועל איזה בסיס משפטי. גם את זה צריך לבדוק. כל הדברים האלה, כל ההיבטים האלה צריך לבדוק. זה לא ביטוח לאומי, זה לא איזו שהיא חקיקה ישראלית של הכנסת, גם לא תקנות. זה התנדבות של הרשות. מישהו יגיד, אין פה שוויון, אין פה מידתיות. איך אתה עומד בזה? לכן, הדברים צריכים להיות שקטים. תצאו בכתבות – תרוויחו את 40
ישיבת מועצה מספר 31 )שלא מן המניין( 22.08.10
הקרב, תפסידו את המלחמה. אני אומר את הדברים האלה 'ברחל בתך הקטנה'. אני אומר לך, צ'רנוגלז, עם האתר שלך. אני אומר את זה לך, אני אומר לך שבירו, אם אומרים, אם הדיבור הוא כסף אז השתיקה היא זהב. לפעמים טוב לעשות את הדברים האלה בצנעה. וכתוב שמי שנותן את המתן בסתר אומרים, מתן בסתר, נותנים את הדברים האלה. ואני אומר את זה כאן, כי אם נושא הופך להיות פוליטי,
גב' שירה דקל: רון, אנחנו לא שולטים ב'מה בפתח'.
מר רון נחמן – ראה"ע: שירה דקל, שמעתי אותך.
גב' שירה דקל: אנחנו לא שולטים בעיתון.
מר רון נחמן – ראה"ע: שמעתי אותך. אני אומר את זה לכם. חברים, אני אומר את הדברים האלה, יש פה גם אנשים, חלקם דיברו איתי בטלפון, הם יושבים פה עכשיו, צופים בהצגה הכי טובה בעיר. חברים יקרים, כולנו חבורה אחת, לטוב ולרע, אופוזיציה וקואליציה. האינטרס שלנו, כמו בכל דירקטוריון, לעשות את הכי טוב לחברה שאותה אנחנו מנהלים. ואנחנו חייבים אחר כך דין וחשבון לבעלי המניות שלנו שזה התושבים. ואני אומר את הדברים האלה 'ברחל בתך הקטנה'. למה? יש כמה דברים שלא מוצאים חן בעיני, אבל זה לא שייך לזה. נגיע לסעיף 3 תיכף. אריה רצה להגיד לפני שמסכמים. בבקשה, אריה.
מר אריה ברסקי: אני ככה הקשבתי בקשב רב לכל הדיון הזה, שבאמת היה
ענייני ברובו, ויש פה איזו שהיא בעייתיות שצריך לתת עליה את הדעת. אנחנו פה בעצם מדברים על חלוקת כספים לאיזה שהוא סקטור מסוים.
מר רון נחמן – ראה"ע: נכון.
מר אריה ברסקי: ואני רוצה באמת לחדד את הדברים שאתה אמרת, איזו
41
ישיבת מועצה מספר 31 )שלא מן המניין( 22.08.10
שהיא נקודה שצריך לתת עליה את הדעת, כי חלוקת הכספים של העירייה צריכה להיות על בסיס שוויוני, שקוף ואחיד לכולם. כי מחר יגידו – למה אתה החלטת דווקא לתת לזה או לתת למישהו אחר?
מר אלי שבירו: שנים עשו את זה ואף אחד לא דיבר.
מר אריה ברסקי: אז אני אומר, צריך לתת על זה את הדעת, אולי לא היינו
מודעים לזה. אני אומר לך, אני גם לא הייתי מודע לזה. אבל אחרי כל הדיונים,
מר אלי שבירו: 6 שנים? אז אנחנו נלך לעשות אחורה 6 שנים? על מה את
המדבר?
מר אריה ברסקי: אני אומר משהו,
מר רון נחמן – ראה"ע: תקשיבו מה אומר מבקר העירייה, יש לו גם מה להגיד פה.
מר אריה ברסקי: אני חושב שזה משהו שצריך לתת עליו את הדעת. כי כל
חלוקת כספים, הרי אנחנו פה מדברים בעירייה שהיא גוף מינהלי, ולא מחליטים –
לזה אני נותן, להוא אני לא נותן. צריכים להיות איזה שהם קריטריונים. בדיוק כמו שאנחנו עושים תמיכות, שבנינו קריטריונים אחידים ושווים לכולם, ולפי זה מחלקים את הכספים, ולא אומרים – לזה אני רוצה לתת כה ולהוא אני רוצה לתת משהו אחר.
גם בכספים האלה, אין לי עוד כרגע עכשיו בדיוק את הפיתרון, אבל זו איזו שהיא בעייתיות שצריך לתת עליה את הדעת ולחשוב איך אנחנו מתמודדים עם הדברים האלה. כי כמו שאני אומר, מחר יבוא איזה סקטור אחר ויגיד – למה נתת לזה ולי לא נתת? על סמך מה אתה החלטת את זה?
גב' שירה דקל: אריה, יש לי שאלה בהקשר הזה.
42
ישיבת מועצה מספר 31 )שלא מן המניין( 22.08.10
מר רון נחמן – ראה"ע: חבר'ה, תקשיבו טוב, הדברים לא פשוטים תמיד.
גב' שירה דקל: לא, זה לא פשוט, אבל כשעיר בוחרת למשל, בוא ניקח עיר
אחרת, בוחרת להשקיע בחינוך, בבתי- ספר, משקיעה בחינוך סכום מסוים של כסף, אתה יכול להגיד גם שזה סקטוריאלי.
גב' חנה גולן: לא שמענו, שירה.
גב' שירה דקל: אני אומרת, אני מעלה שאלה למבקר. זאת אומרת, כשעיר
מסוימת בוחרת לקחת את החינוך ולהחליט שהיא משקיעה בו, ויש ערים שמחליטות להשקיע סכומים הרבה יותר גדולים בדברים אחרים.
מר רון נחמן – ראה"ע: את החינוך, שירה, את החינוך.
גב' שירה דקל: רגע, רגע. וזה בא לידי ביטוי, איפה? זה בא לידי ביטוי
בעיקר בבתי- הספר ובגני הילדים. וזה סקטור מאד מסוים. ומי שלא משתייך לסקטור הזה לא נהנה.
מר רון נחמן – ראה"ע: שירה, בית- ספר זה לא אדם בודד וגן ילדים זה לא אדם בודד. ופה את נותנת כסף לאדם בודד.
גב' שירה דקל: לא, זה לא לאדם בודד. למה, רון, לכל גילאי 3 זה חתך.
אתה מחליט שאתה משקיע.
גב' חנה גולן: לא, אבל שירה, כשאת אומרת להשקיע בחינוך, זה להשקיע
בתכנים. זה להביא עוד תכנים מקצועיים, כאלה ואחרים, על מנת להעשיר או לשפר את הישגיו.
43
ישיבת מועצה מספר 31 )שלא מן המניין( 22.08.10
מר רון נחמן – ראה"ע: זה שונה לגמרי.
גב' שירה דקל: זה להשקיע בכל מיני דברים.
גב' חנה גולן: זה משהו אחר.
מר רון נחמן – ראה"ע: שונה, שונה.
גב' חנה גולן: פה להיפך, פה כשאת גוזרת את הכסף לא יהיה לך להשקיע
בתכנים, כי הרי זה אותו דבר.
מר רון נחמן – ראה"ע: אריה, אתה סיימת? סיימת. יוסי ואחר כך טוהמי ואני רוצה לגמור את העסק הזה.
מר יוסי חן: אני רוצה לענות למבקר בהיבט החוקי. העירייה קבעה, ורון
אמר בתחילת הדברים, את האחוז שהיא רוצה להחליט מהתקציב להשתתף בסך הכול התקציב, בסך הכול הכולל של כל התקציב. ואמר ראש העיר שאנחנו משתתפים בחלק גבוה יותר ממה שהממשלה מחייבת אותנו. זאת אומרת, יכולה לבוא מחר הממשלה ולהגיד,
מר רון נחמן – ראה"ע: אבל זה לא לזה, יוסי.
גב' חנה גולן: צהרון זה לא חובה. זה משהו אחר.
מר יוסי חן: בסדר. אני מדבר על זה כמכלול. אני גם לא מפריד את
הדברים ואני גם לא רואה בזה תמיכות, אני רואה בזה כחלק מהחלטה של מדיניות של עירייה איך לחלק את התקציב שלה. אם היא רוצה לעודד יותר זוגות צעירים, או אם היא רוצה לעודד בתי כנסת. ואתה לא מצפה שגני הילדים יגישו בקשה לתמיכות.
44
ישיבת מועצה מספר 31 )שלא מן המניין( 22.08.10
מר רון נחמן – ראה"ע: או קיי. טוהמי.
מר יחיאל טוהמי: אני בגדול הבנתי מה שאתה אומר, כי אתה אומר שכל גוף,
אתה צריך פה להיזהר שגופים אחרים גם לא יבואו. אבל מדובר פה, והמנכ"לית אמרה, ב- %25 בשנה. אנחנו גם העירייה, כמו שאנחנו יכולים להוריד %,25 אנחנו גם יכולים להעלות את זה ב- %.25 זו לא הבעיה. זה לא פופוליזם.
מר רון נחמן – ראה"ע: למה אתה יש לך תמיד תכונה לבעוט בדלי של החלב?
מר יחיאל טוהמי: לא, ממש לא, ממש לא. לא נכון.
גב' חנה גולן: רון, קודם כל ההצעה מדברת על זה, לא על זה שהעלו, אלא
ההצעה מדברת על העלאה מדורגת.
מר אלי שבירו: מדורגת, נכון.
מר רון נחמן – ראה"ע: פריסה של ההעלאה.
גב' חנה גולן: שלא נתבלבל, העלאה מדורגת. ועל זה צריך לקבל את
ההחלטה, של העלאה מדורגת.
מר רון נחמן – ראה"ע: אבל למה, כבר הפרה נתנה חלב, עכשיו נותנים בעיטה בדלי? מה קרה?
מר יעקב עמנואל: אז תסכם ותחסוך את כל הבלגאן.
מר רון נחמן – ראה"ע: אבל רוצים להתבטא כולם, מה אני אגיד? תראו, אני מציע 45
ישיבת מועצה מספר 31 )שלא מן המניין( 22.08.10
את ההצעה הבאה: העירייה מכירה בבעיות של הזוגות הצעירים באריאל. זו הצהרה,
ברמה הצהרתית. מועצת העיר מכירה בזה. וזה לא רק בעניין הזה של גני טרום חובה, יש לנו עוד דברים נוספים. דבר שני – אנחנו נכנס את ועדת הכספים כדי לדון בנושא.
תוך כדי, כמו שאמרנו קודם בהחלטה הקודמת, בדיקה מדוקדקת על ידי מבקר העירייה, אני מבקש את הבדיקה שלך אריה, על מנת שלא נמצא אף אחד מחברי מועצת העיר מחר בסיטואציה של חיוב אישי, בסיטואציה של חיוב אישי. אני אומר את הדברים האלה. תחילת שנת הלימודים זה ב- 1 לספטמבר. הואיל ואם תתקבל החלטה על פריסה זה צריך להיות על שתי שנות תקציב. זאת אומרת, יש לנו את החלק הזה של עד דצמבר ומינואר. זאת אומרת, זה צריך להתפרס על שתי שנים.
מר אריה ברסקי: כל החלטה, אם צריכים לעשות משהו, זה גם ועדת כספים
וגם ישיבת מועצת עיר.
מר רון נחמן – ראה"ע: נכון. על כן, כל הפרוצדורה הזאת צריך לעשות. במקרה שנקבל החלטה על בסיס הבדיקה שלך שזה הכול בסדר, אתה לא יכול להתחייב על שנת כספים עתידית כי עוד אין לך תקציב של 2011 בכלל, אתה יכול לדבר מכסימום על ה- 3 חודשים שנמצאים לך בתוך מסגרת ,2010 גם מבחינת חוק התקציב וכל הדברים האלה. על מנת שלא לשים מכשול בפני עיוור, ואני אומר את הדברים האלה לכולנו, לא לשים מכשול בפני עיוור. כיוון שמערכת החינוך עובדת על פי שתי שנות תקציב, אז אני מבקש גם מהמבקר לבחון את כל ההיבטים שישנם. והיה שמבחינה משפטית חוקית תקנונית הדבר ניתן ומשרד הפנים גם לא יעשה לנו כל מיני עניינים, אז אנחנו נביא בפני מועצת העיר הצעה שתתגבש בוועדת הכספים. במידה שלא, אנחנו נודיע למליאת מועצת העיר שהדבר לא ניתן. זה הכול. מי בעד? ירים יד. הצביעו בעד:
רון, פבל, לודה, טוהמי, יוסי, מנו. מי נגד? מי נמנע? למה אתה נמנע? תסביר לי.
מר אלי שבירו: כי אנחנו רוצים, הזוגות האלה צריכים לשלם ב- 1
לספטמבר. יש לנו 3 חודשים. בואו נעשה גישור של ה- 3 חודשים. אנחנו נעשה ישיבה של ועדת הכספים בצורה מהירה ודחופה. מה שהוא אומר כרגע, כרגע יגבו את מלוא 46
ישיבת מועצה מספר 31 )שלא מן המניין( 22.08.10
הכסף.
מר רון נחמן – ראה"ע: ואם יגבו יחזירו להם. מה אתה עושה עניינים מזה? מה אתה עושה עניינים בכלל? עזוב, שבירו, אתה יודע מה, באמת, אני רוצה להגיד לך משהו, שבירו, תימנע, אין לי בעיה.
מר אלי שבירו: אני אשאל שאלת הבהרה לפרוטוקול, בסדר?
מר רון נחמן – ראה"ע: זה אחרי שהצבענו. אחרי שנמנעת. ההצבעה כבר נגמרה, עכשיו אתה יכול לדבר מה שאתה רוצה.
מר אלי שבירו: קודם כל, יש עוד הצבעה. האם ההצעה הזאת מדברת, האם
התשלום שייגבה מההורים,
מר רון נחמן – ראה"ע: לא, אני לא נכנס. אתה לא מוסמך לעשות שום החלטה פה לפני שוועדת הכספים דנה וקיבלה החלטות. זה הכול. שמעת מה אני מסביר? ועדת הכספים, ביחד עם המבקר, תדון,
מר יחיאל טוהמי: והגזבר.
מר רון נחמן – ראה"ע: דרכי איננה פזיזה כמוך, כבר אמרתי לך את זה 10 פעמים.
ולכן, אני טוב לא פחות ממך לתת לזוגות האלה את מה שאנחנו רוצים לעשות. ולכן לא רוצה מעבר להחלטה שלי, והצבענו, ונמנעת, לא חוזרים על זה. זה הכול. ועדת הכספים תעשה possible as soon ,as
מר אלי שבירו: רגע, רגע, לא הצביעו על ההצעה שלנו, סליחה.
מר רון נחמן – ראה"ע: איזה? כבר זה התקבל ברוב נגד.
47
ישיבת מועצה מספר 31 )שלא מן המניין( 22.08.10
מר אלי שבירו: לא, לא, זו הצעה שלך. יש את ההצעה שלנו, שאנחנו
מבקשים,
מר רון נחמן – ראה"ע: אין שתי הצעות.
מר אלי שבירו: יש את ההצעה שלנו. תצביעו נגד, אין שום בעיה.
מר רון נחמן – ראה"ע: טוב, בסדר, או קיי.
מר אלי שבירו: אנחנו מבקשים להעלות את ההצעה לפרוס את התוספת
הזאת ב- ,3
מר פבל פולב: על מה ה'ברדאק'?
מר רון נחמן – ראה"ע: נסיר את ההצעה שלהם, זה הכול. תן לו, אני אסיר את ההצעה שלך.
מר אלי שבירו: תסיר את ההצעה שלי.
מר רון נחמן – ראה"ע: נסיר את ההצעה שלך.
מר יוסי חן: היה פה דיון ענייני וההחלטה היא להעביר את זה לוועדת
הכספים, עם בדיקה של המבקר את החוקיות של העניין.
מר יעקב עמנואל: ויהיה לך רוב בוועדת הכספים.
מר רון נחמן – ראה"ע: יש לנו ב- 5 לספטמבר ישיבת מועצה.
48
ישיבת מועצה מספר 31 )שלא מן המניין( 22.08.10
מר יוסי חן: גם ראש העיר רוצה כמונו.
)מדברים ביחד(
גב' שירה דקל: בוא נאשר עקרונית ואז נמצא את הפיתרונות איך לעשות
את זה.
מר יוסי חן: צריך להעביר מפה לשם.
מר אלי שבירו: מ- 25 לא העבירו משום מקום לשום מקום.
מר יוסי חן: עזוב, אבל אין כרגע סעיף תקציבי מאיפה לקחת את זה.
יישבו ויראו איך לעשות את זה.
מר רון נחמן – ראה"ע: אם יחליטו בוועדת הכספים, וזה יובא למליאת מועצת העיר, החלטה שפורסים או נותנים את ההנחה הזאת ומוצאים מאיפה לעשות את הדברים האלה, אז מועצת העיר מאשרת את החלטת ועדת הכספים שהיא בבחינת המלצה. פעם אחת תכניס לראש שלך את הדברים האלה, שאתה לא יכול לקפוץ על כל מיני מכשולים. מה לעשות? אתה רוצה להיות ראש עיר, תלמד את הפרוצדורה, מה לעשות?
מר אלי שבירו: אל תדאג, אל תדאג, אני אהיה בעזרת השם והכול יהיה
בסדר.
מר רון נחמן – ראה"ע: אתה תהיה ראש העיר, לא באריאל. זה אני מבטיח לך, לא באריאל. מספיק, 'חלאס', אתה לא מסוגל פעם אחת להביא ישיבה כזאת טובה, נחמדה, לסיום כמו שצריך?
49
ישיבת מועצה מספר 31 )שלא מן המניין( 22.08.10
מר אלי שבירו: מי שהעלה את זה, זה אתה, זה לא אני. אני לא יודע מה
אתה רוצה.
מר רון נחמן – ראה"ע: שבירו, מספיק, מספיק. לך תצלצל ל'מה בפתח' עכשיו.
איזה מן דבר שעוד לא ראיתי. אנחנו קיבלנו החלטה.
גב' שירה דקל: בואו נעלה את זה להצבעה עוד פעם.
מר רון נחמן – ראה"ע: לא, אני לא מעלה להצבעה עוד פעם. אין, זה אצלכם, במפלגה אצלכם, לא אצלי.
מר אלי שבירו: איך פתאום עלה עכשיו? תסביר לי אתה.
גב' חנה גולן: מה, איך פתאום עלה עכשיו ההעלאה אתה שואל?
מר אלי שבירו: כן.
גב' חנה גולן: הבעיה היא שמשרד הפנים שאל למה,
מר רון נחמן – ראה"ע: משרד הפנים שאל, מה זה? הוא גיבור גדול. הוא גיבור גדול.
מר אלי שבירו: אז למה זה לא עבר בוועדת כספים?
גב' חנה גולן: עבר, אתה לא היית, סליחה, היית בוועדה האחרונה?
מר אלי שבירו: רגע, בוועדה האחרונה אישרו את ההעלאה?
50
ישיבת מועצה מספר 31 )שלא מן המניין( 22.08.10
מר רון נחמן – ראה"ע: אתה תקבל את ההחלטות שלך, שבירו, אני ממליץ לך, גם לך צ'רנוגלז, תקבלו החלטות כאלה. תקבלו החלטות. תלמדו פעם אחת. הרי אני רוצה את הטובה של העסק.
מר פבל פולב: אפשר את הנוסח פעם אחרונה?
מר רון נחמן – ראה"ע: לא, אנחנו קיבלנו החלטה. רוצה שבירו להעלות את ההצעה שלו, אני מציע להסיר את ההצעה מסדר היום. נקודה.
מר יחיאל טוהמי: לא צריך.
מר רון נחמן – ראה"ע: אני אומר, או שתצטרפו פה אחד או אני מציע להסיר את ההצעה מסדר היום.
מר פבל פולב: חברים, אנחנו ננסה לעשות לפני 5 לספטמבר ועדת כספים,
לדון, ובמועצה הקרובה ב- 5 לספטמבר להעלות את הנושא.
מר אלי שבירו: אנחנו מצטרפים.
מר רון נחמן – ראה"ע: אז מה אתם?
מר אלי שבירו: אנחנו מצטרפים.
מר רון נחמן – ראה"ע: אני מאד מאד מודה לכם על הרמה התבונתית וההבנתית.
גב' חנה גולן: לא, אבל צריך להגיד מי מצטרף.
51
ישיבת מועצה מספר 31 )שלא מן המניין( 22.08.10
מר רון נחמן – ראה"ע: אני שואל לפרוטוקול, אני מבקש לדעת, אמרנו שהצטרפו להצבעה הזאת – רון, פבל, לודה, טוהמי, יוסי ומנו. מה גורלכם?
מר אלי שבירו: בעד.
מר רון נחמן – ראה"ע: בעד. פה אחד התקבלה ההחלטה. אני מאד מודה לכם.
עכשיו ניגש לסעיף השלישי בבקשה.
החלטה: הוחלט פה אחד לאשר את הצעת ההחלטה כפי שהוצעה על ידי ראה"ע
מר רון נחמן כלהלן: מועצת העיר מכירה בבעיות של הזוגות הצעירים באריאל ותפעל
לכינוס ועדת הכספים כדי לדון בנושא מחירי הצהרון בגני הילדים וההצעה להעלאה
מדורגת במחירי הגנים, תוך כדי בדיקה מדוקדקת על ידי מבקר העירייה. ההצעה
שתתגבש בוועדת הכספים תובא לדיון במועצת העיר.
3. עדכון בנושא אירוע "20 שנה לעליה".
מר רון נחמן – ראה"ע: תראו, קרה דבר באריאל, נפל דבר באריאל. אני אתן רקע כללי, אחר כך מ"מ ראש העיר בוודאי יתייחס, קוקי נמצא פה גם כן. משרד הקליטה החליט לחגוג במדינת ישראל את האירועים של 20 שנה לעלייה מברית- המועצות לשעבר. עשו אירועים בנצרת עלית, במעלות, בבאר- שבע, במגדל העמק, עפולה. משרד הקליטה אמר – אנחנו מעוניינים לציין את האירועים האלה, זה לא חוק, זה לא תקנון, אנחנו מעוניינים לציין את זה ואנחנו גם נתקצב מתקציב משרד הקליטה סכום של 30,000 שקל לעיריית אריאל. כשאנחנו קיבלנו את הפנייה הזאת, אנחנו החלטנו שאנחנו מצטרפים כמו עיריות אחרות לנושא הזה, ואני ביקשתי להטיל על מי שמתעסק בדברים האלה של אירועים, מופעים, חגיגות, כמו כל אחד, כל שנה, בכל מקרה, בכל מקום. ומאז זה עבר לטיפול המנכ"לית והיא ישבה וטיפלה בזה ביחד עם אלה שמוציאים לפועל את הכול וזה המרכז הבינתחומי. היה ברור לחלוטין שהאירוע הזה הוא אירוע ממלכתי, כי אחרת אנחנו לא יכולים ואסור לנו להשתתף במימון של 52
ישיבת מועצה מספר 31 )שלא מן המניין( 22.08.10
עירייה, 13,000 שקל, חוץ מעוד הוצאות נלוות אחרות שמסביב, אסור לנו להשתתף באירועים שהם אינם ממלכתיים, פרטיים או פוליטיים וכן הלאה. ההנחיה היתה שלי לבצע את האירוע הממלכתי והמנגנון התחיל לעבוד על הפקת האירוע. ואז, לפתע פתאום, פורסמו בעיתונים המקומיים ובאריאל כתבות. בעיתון של מפלגה, של 'ישראל ביתנו', ובעמוד האחרון של הכתבה של העיתון כתוב שמה שממלא מקום ראש העיר פבל פולב, הוא מזמין והעירייה, מזמינים את הציבור. אנחנו בדקנו במעלות, בדקנו במגדל העמק, בדקנו בעפולה, בדקנו בכל המקומות, ההזמנה שמה יצאה – ראש העיר, הסגנים, חברי מועצת העיר. יש כבוד, אמרו, ניתן כבוד לכולם. פה לא. ואז הסתבר, שמה עוד כל מיני דברים בתוכן הזה, שגם תורגם מרוסית לעברית, שהאירוע הזה למעשה חרג מהנורמה של אירוע ממלכתי לאירוע פוליטי. הנושא עלה בפני מבקר העירייה. מבקר העירייה בדק את כל ההשתלשלות של העניינים, בדקו את כל התוכן, העביר את זה לטיפול היועץ המשפטי של העירייה. נבדקו כל ההיבטים, כל מה שהיה כתוב בעיתון, על ידי כל מי שדיבר. ואני לא נכנס כרגע, זכותה של כל מלגה להוציא עיתון, היא יכולה לעשות פרופגנדה לעצמה איך שהיא רוצה,אין לי בעיה עם זה בכלל.
אבל דבר אחד אסור שיהיה, שמישהו מחברי מועצת העיר יעמוד בסיטואציה של סיכון של חיוב אישי על דבר שאסור לתת לו את האישור לביצוע. הנושא נבדק על ידי היועץ המשפטי, המשרד של שרון ואלדד יניב, ואז לפתע פתאום, ושרון הודיע גם לקוקי –
מנהל המרכז הבין תחומי, גם למנכ"לית, גם לכולם, שכיוון שהאירוע הזה איננו, על פי הפרשנות ונקודת המבט של הייעוץ המשפטי, אינני אירוע ממלכתי עוד אלא אירוע פוליטי, אירוע פרטי, לכן נאסר על העירייה להמשיך בהליך של קיום האירוע כאירוע ממלכתי.
כתוצאה מהדברים הללו, העירייה הודיעה למפיק, באמצעות היועץ המשפטי כמובן של האירוע, אני מדבר באופן כללי, אחר כך ניכנס לפרטים פה, והודיעו שאנחנו לא יכולים לקיים את האירוע הזה. אני הוצאתי מכתב לשרה, אחרי שהוצאתי הזמנה אליה שהיא תבוא לטקס. הייתי בשבעה, לא התעסקתי בדברים. אחר כך הייתי בשבוע שעבר בחופש. ביום רביעי קיבלתי את ההתכתבויות בין היועץ המשפטי שלנו לבין אחד בשם עו"ד אמנון מרחב, שהוא מייצג את מ"מ ראש העיר, פבל פולב, ואת האמרגן, כנגד עיריית אריאל בראשות ראש העיר רון נחמן. זה דבר שעוד לא היה לנו 53
ישיבת מועצה מספר 31 )שלא מן המניין( 22.08.10
בתולדותינו דבר כזה. ועל מה? על האירוע, לקיים את ה- 20 שנה לעלייה מברית-
המועצות. אני חושב, כמי שיזם להביא את העולים לפני 20 שנה, 'ישראל ביתנו' עוד לא היתה קיימת, אני הבאתי אותם משדה התעופה. הרי גם אריאל לא קמה ב- ,1990 היא קמה ב- ,1978 והיתה לי הזכות לעמוד בראש ההקמה שלה. אז אני לא נכנס לתוכן של כל העיתון הזה, מה שפורסם, פרופגנדה אחת גדולה של מפלגת 'ישראל ביתנו'.
אבל כשנותנים במודעה הזאת טלפונים, שהטלפון האחד הוא של פבל, הטלפון של העירייה, והטלפון השני זה של מי שנמצא במקום 3 ובמקום 5 ברשימה של 'אריאל ביתנו' )שנמצא פה(, אי אפשר להגיד לי שהטלפונים האלה הם ניטראליים וזה ממלכתי של משרד הקליטה. ויש עוד דברים נוספים.
אני, יחד עם חנה, קיימנו שיחות עם פבל. תאמינו לי, זה הגיע לי עד לפה, עד לכאן.
הוצאתי סיכום, שכיוון שמה שנותן משרד הקליטה זה 30,000 ועוד 13,000 שהעירייה, והעירייה נותנת את האבטחה וכל הדברים האלה, מעבר לזה מ"מ ראש העיר הודיע שהם מביאים אמנים מברית- המועצות, ממוסקבה. זה יעלה עוד איזה ,50,000 אני לא יודע כמה. ה- 30,000 שקל של משרד הקליטה מממנים אמנים ישראלים עולי ברית-
המועצות. הכסף לעשות אותו אירוע גדול יותר, זה כסף נוסף. אמר פבל – כסף זה לא בעיה, אין בעיה. אז מה הבעיה?
מר יוסי חן: אני שמעתי שהוא אמר שהוא יביא תרומות.
מר רון נחמן – ראה"ע: אמרתי לו – תביא תרומות. תגייס כמו שאנחנו מביאים לקרן אריאל תרומות, תביא תרומות, יהודי לעניין.
גב' חנה גולן: רון, אבל יכול להיווצר מצב שאנשים יחשבו שלא נעשה
כלום ולא תוכנן שום דבר. יש סדר כרונולוגי של הדברים.
מר רון נחמן – ראה"ע: אני רוצה להביא את הדברים האלה לידיעתכם, אחר כך גם קוקי, גם חנה, גם פבל, בטח שירצו להתייחס לדברים. אני נותן לכם את המסגרת.
האירוע הזה תוכנן מלכתחילה כאירוע ממלכתי. לא רק זה, ההנחיה שלי היתה, 54
ישיבת מועצה מספר 31 )שלא מן המניין( 22.08.10
ובכתב, בסיכום, יש סיכום בכתב, הוראה לקוקי, שצריכים לבצע את האירוע. העירייה תשתתף עד 30,000 שיעברו אחרי הביצוע ממשרד הקליטה, פלוס 13,000 השתתפות העירייה )שליש ממה שרצו(, פלוס ההוצאות הנלוות שיש כאן, אבטחה והדברים האלה. מעבר לזה, לא באחריות של העירייה. כי יש איזה אמרגן פרטי, כי יש מישהו שמטפל בזה. אני לא יודע מאיפה מקור הכסף. היועץ המשפטי ביקש להרים מסך ולשאול מאיפה מגיעות התרומות, שמחר לא נסתבך עם כל מיני דברים שיכול להיות שהם לא כשרים. אנחנו לא יודעים, אנחנו רשות מקומית. אני לא יודע מה היה, בטח שרון ייתן את הדיווח על זה. הדברים התגלגלו. קוקי הכין את כל העבודה לקראת האירוע של מחר. המנכ"לית הכינה את כל התשתית, גם עם המשטרה, עם הכול, לקבל את כל האישורים. ואז, ביום רביעי היה הפיצוץ, גם כשעורך- הדין כתב את המכתב, והוא במפגיע דרש מהעירייה לעשות את זה. אם לא זה, אז פבל, מ"מ ראש העיר, פונה לבית- המשפט לחייב אותי, ראש העיר, לבצע את האירוע. כתוב בחוק. יש חוק 20 שנה לעלייה, והוא מבקש לקיים את האירוע, לכפות עלינו. אני התייעצתי גם עם היועץ המשפטי, ואני אומר עוד פעם, ישבתי שבעה, לא רציתי לענות לטלפונים. הייתי עכשיו בחופשה אחרי זה עם המשפחה שלי, לא עניתי לטלפונים. אבל פה שגעו את המערכת.
ו- מ"מ ראש העיר נהיה מפיק. הוא לא מ"מ ראש העיר, מפיק, מפיק האירוע. הוא הולך למתנ"ס, הוא הולך לפה, הוא הולך לשם, לכל המקומות. הוא נהיה מפיק. הולך לעובדים, הולך לעובדות, הולך לכל. התחיל לשגע את כל המערכת פה.
הקטע הזה הובהר ללא צל של ספק שהאירוע הפך להיות מאירוע ממלכתי, של השלטון המרכזי והשלטון המקומי, לאירוע שאיננו כזה, אלא פרטי פוליטי. אני קיבלתי ביום ששי טלפון מחה"כ אלכס מילר, וכששאלתי אותו – בתור מה אתה פונה אלי? הרי זה אירוע ממלכתי, מה קרה? הוא אמר – לא, חוות דעת של אלדד יניב היא לא חוות דעת משפטית נכונה. מה פתאום? זה הכול בסדר. אמרתי לו, תיכף אני אגיד לכם גם מה, ואחר כך גם דיברתי עם מנכ"לית 'ישראל ביתנו', עם פאינה, אמרתי לה – תשמעי, תגידי לי, מה אתם עושים? אתם השתגעתם? אתם עושים את הדברים האלה? הרי האירוע היה ממלכתי. הלך הכול להפקה נהדרת, הכול היה מסודר. באתם, כמו שאיך אמרו, ההוא עשה מה שהוא עשה מהמקפצה. מה אתם עשיתם? למה? לצערי הרב, לפי דעתי זה לא פאינה, לפי דעתי זה הוא, מ"מ ראש העיר, ביחד עם אלכס מילר פה, הם 55
ישיבת מועצה מספר 31 )שלא מן המניין( 22.08.10
בישלו את הדייסה. עכשיו, הוא ביום ששי מדבר איתי, איך הוא יקבל אישור לאירוע, שהוא פרטי, אם מי שאחראי על הפיקוח נסע לחו"ל. אמרתי לו – אתה אל תדאג לעניינים האלה. עד 8 בבוקר המפיק צריך להביא למנכ"לית העיר,
מר פבל פולב: מי זה הוא?
מר רון נחמן – ראה"ע: המפיק.
מר פבל פולב: אתה מראה עלי.
מר רון נחמן – ראה"ע: לא, לא, לא. אני אומר, המפיק צריך להביא,
גב' חנה גולן: לא המפיק, האמרגן.
מר רון נחמן – ראה"ע: האמרגן צריך להביא לעירייה מה התוכנית שלו. כי המשטרה צריכה לתת אישור על בסיס תוכנית מסודרת. זה לא על האוויר. היו פרסומים בכל מיני מקומות, אני לא נכנס כרגע עוד לדברים אחרים. אבל, אני כן רוצה להתמקד בנקודה אחת, ואני אומר את זה לך פבל, אתה מ"מ ראש העיר, אתה לא נבחרת להיות ראש העיר. אני נבחרתי, לא אתה. ואתה יושב בתור מ"מ ראש העיר כיוון שמועצת העיר אישרו אותך כ- מ"מ ראש העיר על פי המלצת ראש העיר. מה שאתה עשית, אתה הלכת נגד ראש העיר ואתה פגעת באמון של ראש העיר בך. אנחנו עומדים בסיטואציה מאד מאד לא פשוטה, אני אומר לך, כשאתה גם הפרת הסכם קואליציוני. ואתה צריך לקחת בחשבון את האחריות שלך על כל המהלכים. אני אומר את זה כאן בישיבת מועצה. אני לא מתכוון לעבור לסדר היום, כי האירוע של 20 שנה לעליה ייגמר מחר, אבל יש לנו עוד 3 שנים לגמור את הקדנציה. ולכן אני אומר לך את הדברים האלה, ואמרתי לך. אני גם אשב איתך לשיחה ב- 4 עיניים ואני אסביר לך כמה דברים שאתה תדע. אני לא אעבור לסדר היום, לא אעבור לסדר היום על מה שקרה.
הייתי עסוק לצערי באבל ובחופש הפרטי שלי, אבל אני לא מתכוון לעבור לסדר היום.
56
ישיבת מועצה מספר 31 )שלא מן המניין( 22.08.10
הדבר הזה חמור, לא היה דבר כזה בתולדות אריאל. או שאתה לא הבנת מה שמדברים איתך. והיום שאמרתי לך, שאתה לא נותן הוראות לעובדות העירייה להתקשר לחברי כנסת. כי מה שאתה ביקשת לעשות זה לסבך אותן. האירוע הוא לא של העירייה. ואני אמרתי לך את הדברים האלה. אני אמרתי לך בטלפון, אתה לא נותן יותר שום הוראות ואני אוסר עליך בדברים האלה. כיוון שאחרי שבועיים, שהגיע לי עד לפה כל העניין הזה, הדברים האלה חייבים להיות על פרוטוקול מועצת העיר. אני אמרתי שאמרתי לפאינה, המנכ"לית של 'ישראל ביתנו', שהדבר הזה, על פי חוות הדעת המשפטית, יש לנו בעיה משפטית כאן בקטע הזה, עלול לסבך את כולנו בחיוב אישי. זה 'אשקרה'
נכנס לכל הנושא של חיוב אישי, על פי גם מה שאמר היועץ המשפטי.
מר יעקב עמנואל: זה יחייב את מי שיצביע.
מר רון נחמן – ראה"ע: אז היא אמרה לי שהיא לא רואה את זה ככה. היא תשב עם לינדנשטראוס השבוע. אמרתי – אין לי בעיה. תשבי עם לינדנשטראוס ויגיד מבקר המדינה ואנשיו שחוות הדעת, תמיד יש opinion ,second תמיד יש עוד חוות דעת נגדית. אם יגידו שמה שנתן משרד אלדד יניב, חוות הדעת שמחייבת את העירייה, זה לא נכון חוות הדעת הזאת, אז אנחנו נבצע, ניקח את הביצוע הזה, נשלם את מה שתכננו מלכתחילה כאירוע ממלכתי ונשלם את הכסף הזה. אבל היה ולא, וחוות הדעת הזאת היא שקובעת, אז מה אז תגידי? שאלתי את אלכס מילר – תגיד לי, אתה כחבר כנסת תעז לעשות החלטה בניגוד להוראה של יועץ משפטי של המפלגה שלך, של הממשלה, של הכנסת? אתה תעז בכלל? כל הדברים האלה, אני אמרתי, נביא אותם על השולחן פה. מדוע? כי עברו את כל הגבולות.
מר פבל פולב: הוא לא ענה?
מר רון נחמן – ראה"ע: מי?
מר פבל פולב: אלכס מילר.
57
ישיבת מועצה מספר 31 )שלא מן המניין( 22.08.10
מר רון נחמן – ראה"ע: הוא רק טען שחוות הדעת המשפטית של המשרד שלנו היא לא שווה.
מר פבל פולב: הנושא האחרון שאמרת, הוא לא אמר? הוא שתק בטלפון?
הו לא ענה לך?
מר רון נחמן – ראה"ע: על מה?
מר פבל פולב: על מה שאמרת לו – תעז או לא תעז.
מר רון נחמן – ראה"ע: אז הוא אמר, בטח שהוא לא יעשה את זה אם זה בניגוד להוראה משפטית. איזה מן דבר זה? אז אני אמרתי, בסדר. ביום ששי התקשר איתי עיתונאי, איזה עיתונאי רוסי, אני לא יודע מי זה, כי לא שמעתי, הייתי בחופש, והוצאתי הודעה שהוא השאיר לי. אני רוצה שתדעו עוד דבר, כל מיני הודעות, לטלפן, טלפונים לכל מיני, אני לא רוצה להיכנס כרגע, אם תרצו – יש עוד הרבה פרטים שאני לא רוצה לחשוף אותם. אבל תופעה שכזאת, שאין לנו את ה- 26 לספטמבר עם טרום הקפאת הבנייה, אין לנו את הבעיה של השיחות בוושינגטון בעוד שבועיים עם ראש הממשלה, אין לנו שום בעיות, של הורים לתת להם כסף כאן לעזור להם בגני הילדים, אין לנו שום בעיה. הבעיה היחידה זה 20 שנה לעליה בהפקתו של מ"מ ראש העיר. זה הכול. אני גמרתי את הסקירה שלי, אתה בוודאי יכול גם לענות.
גב' חנה גולן: ראש העיר ביקש שאני אתן סקירה כרונולוגית.
מר פבל פולב: הוא לא ביקש, אבל את ביקשת.
מר רון נחמן – ראה"ע: היא ביקשה ואני אמרתי כן. אתה רוצה לדבר?
58
ישיבת מועצה מספר 31 )שלא מן המניין( 22.08.10
מר פבל פולב: לא, לא, ממש לא.
גב' חנה גולן: שמעת מה הוא אמר? לא אתה ביקשת אלא אני ביקשתי
לתת.
מר רון נחמן – ראה"ע: עוד דבר אני רוצה להגיד. אני מזהיר פה, אני שומע כל מיני שמועות בעיר שראש העיר החליט לפוצץ את האירוע של '20 שנה לעליה'. שאלתי גם את המנכ"לית שלכם, את פאינה, וגם את אלכס מילר – אני ידיד שלכם או אני שונא שלכם? אתם רוצים לסבך אותי בתור כל הדברים האלה או רק פבל רוצה לסבך את זה? אז אתה תסתבך לבד. אבל אני אומר כאן, אני מזהיר פה לפרוטוקול, אם ייצא פה לציבור פרסום שמאשים את העירייה או מאשים את ראש העיר או מאשים את המנכ"לית, אני אומר את המנכ"לית, מכיוון שאני שומע את הדברים, כי היא זאת שטרפדה את הכול, פבל, הדבר הזה, אני אומר את זה לך פה לפרוטוקול,
מר פבל פולב: חיים לפי שמועות?
מר רון נחמן – ראה"ע: לא שמועות. אני אומר לך כאן, אני אומר לפני שמועות. אם הדבר הזה ייצא, כמו שאמרתי קודם לגבי סעיף אחר פה בהצעה, אם ייצא הדבר הזה כך החוצה, אתה תהיה אחראי.
מר פבל פולב: מה פתאום? תוכיח שזה יצא ממני.
מר רון נחמן – ראה"ע: אתה תהיה אחראי. לא המפיק. אתה והמפלגה שלך. שלא תהיה אי הבנה, אני אומר את הדברים האלה כאן.
מר פבל פולב: זכותך להגיד מה שאתה רוצה.
מר רון נחמן – ראה"ע: בסדר גמור. שתדע את הדברים האלה. בבקשה, חנה.
59
ישיבת מועצה מספר 31 )שלא מן המניין( 22.08.10
גב' חנה גולן: אז ראש העיר, לפני הישיבה ולקראת הישיבה, ביקש ממני
להכין חומר על פי ההשתלשלות הכרונולוגית. אני לא נכנסת לשום דבר אמוציונאלי, אני מדווחת מה היה.
בחודש אפריל, כשקיבלנו את ההודעה של משרד הקליטה ואת ההחלטה שהם נותנים לעיריית אריאל, מעמידים לטובת העירייה 30,000 שקל ואנחנו צריכים לתת matching של 13,000 שקל, בסך הכול 43,000 שקל, כמובן שהכסף מגיע לעירייה רק אחרי ביצוע, שיהיה ברור, התיישבנו, קוקי, לינה – שהיא מהסקטור הרוסי ומבינה באמנים מהמקום דוברי רוסית יותר טוב ממני, אני ונינה פורמן – שהיא רכזת החלטה, כמו שלכל אירוע אנחנו יושבים יחד, מגבשים מה אנחנו מסוגלים לעשות ב- 43,000 שקל, האם אנחנו צריכים יותר כסף, מה כן נעשה, מה לא נעשה, ומה יהיה התוכן של האירוע. ולשמחתי כולנו חשבנו, ממש אבל כולנו, פה אחד, שלציין 20 שנה לעלייה צריך לציין עם כוחות פנימיים. כי יש מספיק בתוך העיר ילדים מוכשרים, שהם ילדי עולים, ילדים שהם לא ילדי עולים, ישראלים לחלוטין, שכולם ביחד יצדיעו ל- 20 שנה לעליה ולהישגים של העליה. כמו כן החלטנו שזה יהיה נכון, על פי ההחלטה הקודמת של המועצה הקודמת, שכל שנתיים אנחנו נכתיר פה יקיר העיר, אחת לשנתיים יהיו 3 יקירי העיר. מי שהיה במועצה הקודמת זוכר את זה. ולכבוד 20 שנה לעליה אנחנו גם נבחר יקירי עיר מקרב העולים שתרמו לעיר, על פי הקריטריונים של יקיר העיר, שלא אנחנו המצאנו אותם דרך אגב. שתרמו לעיר והגיעו להישגים, ונציין אותם באותו אירוע. ואז כל העיר בעצם תצדיע להישגים. והחלטנו שאנחנו בכל תחום נבליט את ההישגים – בתחום הרפואה, הרופאים שגרים בתוך העיר; בתחום ההנדסה, המהנדסים; בתחום האקדמיה, מי שעובד פה במרכז האקדמאי שלנו; בתחום ההוראה, יש לנו הרבה מאד מורים, וכך הלאה וכך הלאה. זה מה שהחלטנו. החלטנו.
התקשרנו עם במאי, במאי ידוע, שיכתוב לנו את הסצנריו, כי צריך קטעי קישור. עשינו כבר את כל הנושא של בדיקת כל החוגים שמתנהלים במרכז הבינתחומי, לא ערב אחד אלא מספר ערבים, ומי שמכיר ויש לו ילדים והם בחוגים של 'השרים והרוקדים' וכן הלאה יודע את זה. כל הילדים נבחנו. בחנו את השירים, בחנו את הריקודים. קיבלו החלטות מי יופיע, מה יופיע, ומה יהיה בסצנריו הכללי. שכרנו צלם שצילם את העיר.
60