פרוטוקול מועצת העיר מס' 38

הישיבה ה-83 (שלא מן המניין) של מועצת העירייה

מיום ראשון, כ"ו בטבת תשע"א ()20.20.00

ישיבת מועצה מספר 23 (שלא מן המניין) 11.10.00

עיריית אריאל

הישיבה ה-83 (שלא מן המניין) של מועצת העירייה

מיום ראשון, כ"ו בטבת תשע"א ()20.20.00

נוכחים: מר רון נחמן - ראש העיר

מר יחיאל טוהמי - סגן ראש העיר

מר פבל פולב - חבר מועצת העיר

מר יוסי חן - חבר מועצת העיר

עו"ד אריאל עזריה - חבר מועצת העיר

מר מקס צ'רנוגלז - חבר מועצת העיר

מר אבי סמו - חבר מועצת העיר

גב' שירה דקל - חברת מועצת העיר

מר אלי שבירו - חבר מועצת העיר

גב' לודמילה גוזב - חברת מועצת העיר

משתתפים: גב' חנה גולן - מנכ"לית העירייה

מר אריה ברסקי - מבקר העירייה

מר ג'והר חלבי - גזבר העירייה

עו"ד שרון שטיין - יועץ משפטי

רו"ח רוני דנה - רואה חשבון

מר מיכאל אלטינקוב - מנהל מחלקת המחשוב

מר אלי גיל עד - מנהל האגף לשירותים חברתיים

גב' עמליה בירנבאום - מנהלת אגף שפ"ע

מר חיים ביטון (קוקי) - מנהל המרכז הבינתחומי לתרבות, לפנאי ולספורט גב' שרה פרא - מנהלת אגף החינוך

גב' נאוה בן הרוש - מנהלת כ"א

מר עדנאן עיסא - מהנדס העירייה

מר אלי נובוסלסקי - מ"מ מנהל אגף הביטחון

חן קדם - ע' מנכ"ל העירייה

מר ברוך אנגל - מנהל רישוי עסקים

2

ישיבת מועצה מספר 23 (שלא מן המניין) 11.10.00

על סדר היום:

1. דיווח ראש העיר.

2. הצגת תוכניות עבודה לשנת 2011 – מנהלי העירייה.

הפסקה – ארוחת צהריים.

3. שינוי מס' 2 – תקציב לשנת .2010

4. תוכנית פיתוח רב שנתית לשנים .2011-2012

5. הצעת תקציב .2011

6. אישור שכר היועמ"ש לשנת .2011

7. אישור שכר מבקר העירייה לשנת .2011

8. אישור תקן כוח אדם לשנת .2011

3

ישיבת מועצה מספר 23 (שלא מן המניין) 11.10.00

מר רון נחמן – ראה"ע: בוקר טוב לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת המועצה שלא מן המניין, היא לא מן המניין כי זה עניין תקציב, אבל הישיבה היא מספר .38 על סדר היום דיווח ראש העיר, אחר כך הצגת תוכניות העבודה של מנהלי אגפי העירייה, הפסקת צהריים, אחר כך שינויים בתקציב ,2010 תוכניות הפיתוח הרב-שנתיות ,2011-12 והצעת תקציב 2011 עם הסעיפים הנוספים, אישור שכר מבקר העירייה, היועץ המשפטי, ואישור התקן של כוח האדם.

1. דיווח ראש העיר.

מר רון נחמן – ראה"ע: קודם כל אני מבקש להביא כמה נתונים או התפתחויות שאנחנו כולנו צריכים לדעת. ראשית, אתם כולכם שמעתם שלפנות בוקר נמנעה הישיבה של הרשויות המקומיות.

אני אסביר לכם מה קרה, האוצר לא קיים משא ומתן איתנו על הדברים הבאים: הגדלת מענקי האיזון - מענקי האיזון שבתקציב המדינה הועמדו על 2.4 מיליארד לכל המדינה, אנחנו דרשנו 2.8 מיליארד ב- 2011 ו-3 מיליארד ב- ,2012 האוצר קבע ,2.4 זאת אומרת, בשביל בערך 4 מיליון ₪, על כל מדינת ישראל, הולכים לעימותים.

דבר שני זה תקציבי הפיתוח - תקציבי הפיתוח קוצצו לרשויות המקומיות, מדובר פה על מאתיים רשויות מקומיות בערך, שמקבלות תקציבי פיתוח, כולל אריאל, לא נתנו לנו תקציבים שהם אפילו בסיסיים לתחזוקת העיר. אתה צריך לסגור חורים בכבישים, אתה צריך לטפל בתחנות אוטובוס, כל מיני דברים קטנים, השקיה, טפטפות, עמוד חשמל שנופל, העצים שנפלו בסופות, כל הדברים האלה, לא קיים.

הדבר השלישי הם תאגידי המים והביוב, זה מעניין את הרשויות הגדולות, את רמת גן, גבעתיים, תל אביב, ראשון, חדרה, כל הרשויות הגדולות. הגיעו למסקנה שתאגידי המים עושים למעשה כפילות בהוצאות, הם מנפחים את המנגנונים שלהם, והיום ההחלטה על מחירי המים, לא רק לרשויות המקומיות בשבילנו, להשקיה, אלא בשביל התושבים, זה נמצא ברשות המים.

רשות המים היא גוף עצמאי, היא עושה מה שהיא רוצה, ואנחנו, ראשי הרשויות, לא יכולים היום להיות יושבי ראש תאגידי המים, למרות שזה בעצם שלנו. יצרו עימות בין הרשויות לבין תאגידי המים שהם גוף נפרד, והם עושים מה שהם רוצים שם, עם רשות המים.

האמת היא שזו הבעיה הגדולה של הרשויות המקומיות, העצמאיות, או הגדולות הייתי אומר, גם שיש להם מפעלי מים עוד מלפני קום המדינה, שהם הבעלים של הבארות כמו רמת השרון, כמו 4

ישיבת מועצה מספר 23 (שלא מן המניין) 11.10.00

הרצלייה, גם תל אביב אמרתי, רמת גן, כל הישובים שהיו חקלאיים, והם שמו את זה כקזוס בלי, כהכרזת מלחמה. האוצר לא רצה להתייחס לזה, ראש הממשלה כבר לפני חודשיים אמר שנודעו לו כל הבעיות שאפשר שהם יביאו את זה להערכה מחדש, מה אומר חוק תאגידי מים.

האוצר כמובן לא מתחשב במה שראש הממשלה אומר, זה דבר ידוע במדינת ישראל, אתה יכול לדבר על מה שאתה רוצה, שר או ראש ממשלה, אבל אנחנו באוצר, עושים מה שאנחנו רוצים, וככה זה התקדם. דיברתי על מענקי האיזון, הפיתוח, העניין של תאגידי המים.

דבר נוסף, ישנן רשויות שאנחנו גם כן היינו נמנים עליהן בעבר, שעושות תוכניות הבראה, אז צריכים לתקצב אותן. כשעושים את תוכניות ההבראה אז מדובר בפיטורין, בפיצויים מוגדלים, וכל מיני דברים שכאלה עם ועדי העובדים וההסתדרות, וכמובן לא מתקצבים את הרשויות האלה, אתה תעשה תוכנית הבראה, אבל לא תוכל ליישם אותה כי אין את הכסף.

דבר נוסף שיש כאן, זה הנושא של הסכמי השכר שעופר עיני עשה עם ההסתדרות ועם הממשלה, לגבי כל עובדי המגזר הציבורי, אז השלטון המקומי לא בפנים. עכשיו, אנחנו צריכים לשלם לעובדים שלנו את התוספות באחוזים, וגם מענק חד פעמים, נדמה לי שזה כאלפיים שקל לעובד, מאיפה אתה לוקח את הכסף? הולך לבנקומט? כמובן שאנחנו לא בפנים.

גב' חנה גולן: אלפיים זה עוד ניחא, התוספת של ה-2 ומשהו,

מר רון נחמן – ראה"ע: התוספת של כל האחוזים שישנם, ולכן, כשהם חתמו את ההסכם, גם אנחנו נמנים על השירות הציבורי, אבל מה לעשות שלא הכניסו אותנו בכלל בכל הקלקולציות.

מסתבר שהם הגישו לשלטון המקומי בקשה שאנחנו ניתן להם נתונים על ההיקפים, מה צריכות כל הרשויות במדינת ישראל לקבל כתוצאה מההסכם הזה, שיפוי על ההוצאה הזו, גם באחוזים שהיא כל חודש וגם החד פעמית.

אז השלטון המקומי הגיש להם בתחילת דצמבר את האומדנים האלה, הם הסתכלו על זה ואמרו שזה מוגזם, ולא מנהלים משא ומתן מחכים שיתפוצץ. הדבר הזה התבשל, התבשל, עשינו שביתת אזהרה, אם אתם זוכרים, לפני כמה זמן, גם עובדים שלנו יצאו לירושלים לאוהל השביתה. ביום שישי היה ברור שהשביתה מתקיימת, הצטרפו כל הרשויות חוץ מחיפה, שהוא משחק משחק שהוא לא בסדר, וירושלים שקיבלו פטור, כי זו בירת ישראל.

הם ניסו לעשות הפרד ומשול בין הרשויות הגדולות לבין הקטנות, בין העצמאיות לבין התלויות, כל 5

ישיבת מועצה מספר 23 (שלא מן המניין) 11.10.00

הדברים האלה, זה לא הלך. אני הייתי בצוות של המשא ומתן, אבל בגלל כל העניינים שיש לי, אז אני, מאז שהתחלתי את כל הטיפולים שלי, הפסקתי את ההשתתפות בפגישות האלה עם שר האוצר, השרים, הכנסת ועם כולם. אבל בטלפונים אנחנו עושים את העבודה.

עשיתי כמה מהלכים, כולל עם ראש העיר של תל אביב, אתמול בלילה, וכשעמדתי להתקשר לראש הממשלה שייפגש איתם, אז בדיוק הגיעה שיחה ממשרד ראש הממשלה, שהוא מעוניין להיפגש איתם בשתים עשרה ורבע בלילה.

הפגישה התקיימה ברבע לאחת בלילה, היו שם שר האוצר ושר הפנים, והייתה נציגות מצומצמת של השלטון המקומי. היה בוחבוט, היה ריטמן שהוא המועצות האזוריות, רון חולדאי בא כוח של 15 הגדולות, ועוד מישהו היה, אבל פורום מצומצם, לא 15 איש.

הם ישבו כמעט עד 5 בבוקר וסיכמו שב- 2011 התקציב יעמוד על ,2.75 כלומר זה גדל מ-2.4 ל ,2.75 וב- 2012 זה יגדל ל- ,2.85 הרי הוא לא יסכים לתת שלושה מיליארד, יהיו חסרים לו 150 מיליון.

מאה החמישים המיליון האלה, משפיעים עלינו, שתבינו את זה, דווקא על הקטנות, דווקא על הפריפריאליות, בגלל נוסחת התפוקה שיש במשרד הפנים שנקראת נוסחת גדיש. הנוסחה הזו פוגעת בנו, כשאתה לא גדל מבחינת האוכלוסייה, אתה בהקפאה, אתה נדפק מכל העסק הזה.

אני אנסה לתקן את זה בשנתיים הקרובות, גם את תקציבי הפיתוח הם הגדילו בכמה מיליונים, אני עוד לא יודע את כל הנתונים האחרים, והסכימו שתהיה וועדה משותפת לתאגידי המים. אמרו לי אתמול משר האוצר, שהתקשרו אלי, שלגבי פיצול השיפוי על התוספות של הסכמי השכר זה יבוא, לא צריך לנהל על זה משא ומתן, הם יודעים את זה והם יעשו את זה, כך שהבעיות האלה הגדולות במקרו כלכלה שלנו, כנראה שהן לא במאה אחוז, אבל ב-%90 ממה שאנחנו רצינו, כנראה שהדברים יסתדרו.

מחר תהיה ישיבה של האסיפה הכללית של השלטון המקומי, אני לא יודע אם אני אהיה, אני ממלא מקום ראש האסיפה הכללית שם, כנראה שאני אצטרך להיות שם, כדי לאשר את ההסכם שנחתם לפנות בוקר עם ראש הממשלה והשרים, ואני מניח שהדברים יתחילו לזוז.

אם כך זה יהיה, אז השנתיים הקרובות צפויות להיות שנתיים בלי סכסוכי עבודה, בשקט תעשייתי.

זה דבר חשוב מאד וכל אחד שיוכל לארגן את התקציב שלו גם ל-11 וגם ל-,12 יש ודאות, יודעים בדיוק מה קורה, זה דבר חשוב מאד מבחינת ניהול עסק, שישנה וודאות במה שיש לך.

דבר שני, ועוד יותר חמור מכך, היום בעיתון הארץ, הכותרת הראשית בעמוד הראשון, היא שהממשל האמריקני, ה- department state ואובמה מהבית הלבן, איבדו את האמון שלהם בשר הביטחון אהוד 6

ישיבת מועצה מספר 23 (שלא מן המניין) 11.10.00

ברק. הם יותר לא מאמינים לו ולא רוצים לשמוע ממנו, אחרי שנה וחצי שהוא פנטז אותם, ואמר להם שתהיה הקפאה, וביבי יעשה ככה ועוד שלושה חודשים הארכת הקפאה, וכל התרגילים שלו, עם התיאוריות שלו לגבי התהליך המדיני שהכול יתפוצץ והכול יתנפץ.

אני אומר את זה לכם כאן, וגם בפרוטוקול מדוע, לתקופה ארוכה, וגם אמרתי את זה לראש הממשלה וגם בישיבות שלנו, בפגישות עם אנשים, חברי ליכוד בעיקר, לשר הביטחון יש את המדיניות שלו, שהיא לא מדיניות הממשלה, ואנחנו רואים את זה בהקפאה. אני יצאתי נגד שר הביטחון בדרישה לפטר אותו, ודבר שני זה לא לפטר אותו, זה להפקיע ממנו את הסמכויות הבלעדיות, על זה שהוא מנהל מדיניות המנוגדת למדיניות הממשלה ביהודה ושומרון ולא מאשר שום בניה.

אנחנו לא יכולים לבנות בית אחד, מכיוון שהוא נתן הוראה לאנשי המנהל האזרחי, שכל הדברים צריכים לעבור לאישור הדרג המדיני. ביקשתי מהיועץ המשפטי של העירייה, מאלדד יניב, אותו אלדד יניב שהוא וברק היום לא בדיוק משדרים על אותו הגל, פעם הוא היה ראש המטה שלו, והיום הוא צהוב לו כמו ברמזור. שרון מכין את התביעה, כי אני הולך בשני מישורים, אחד מדיני פוליטי, כדי להפקיע ממנו את הסמכויות הבלעדיות ולהעביר אותן לוועדת שרים שמי שיוכל להחליט על תכנון ובנייה ביהודה ושומרון, זה לא שר הביטחון בהחלטה משנת ,96 אלא וועדת שרים כמו שהחליטה על ההקפאה לפני שנה, כשהחליטו על עשרת חודשי ההקפאה, זה לא היה שר הביטחון לבד, זו הייתה השביעייה בקבינט.

לכן, השביעייה והקבינט לא קיבלו החלטה על הארכת ההקפאה, ראש הממשלה עמד מול כל העולם, לא להאריך את ההקפאה, ושר הביטחון מנהל משא ומתן והבטחות לאמריקנים, שימשיכו את ההקפאה, והוא כאילו לא קרה שום דבר, ממשיך להקפיא אותנו.

אף יישוב בתוך הגושים בקונצנזוס, לא מקבל מברק ולא קיבל יחידת דיור אחת, לא אנחנו, לא מעלה אדומים, לא גבעת זאב, לא בית"ר עילית, ולא כולם.

אני החלטתי לצאת בקמפיין נגדו וביקשתי להפקיע ממנו את הסמכויות. החתמנו שלושה עשר ראשי ערים של יהודה ושומרון לראש הממשלה, אנחנו מתואמים עם שרים בשביעייה. בשביעייה יש רוב לנושא הזה, השרים שהם נגד ההתנהגות הדיקטטורית שלו, הם לפחות ארבעה שזה בוגי, זה בני בגין, זה איווט ליברמן ואלי ישי, ראש הממשלה זה החמישי, שהוא בטח לא יביע את עמדתו, שלא יהיה לו משבר קואליציוני זה או אחר, ונשאר לנו את אדון דן מרידור, שבטח יהסס עד שהוא יצטרף לדבר כזה. אלה הדברים שיקבעו את העתיד של העיר הזאת.

אני אומר לכם את זה כך, כי ביקשתי משרון שיכין את המכתב, מה שנקרא קדם תביעה, מניין לוקח 7

ישיבת מועצה מספר 23 (שלא מן המניין) 11.10.00

שר הביטחון את הסמכויות שלו, כדי להודיע לאנשי המנהל האזרחי, שכל דבר צריך לבוא לאישור הדרג המדיני. אין החלטת ממשלה, אין חוק, אין תקנות, אין שום דבר.

לאחר מכן, אני רק רוצה להבהיר לכם, שאנשי נצרים למשל, שהם שילמו כבר למוסלאח בשביל יחידת הדיור של כל אחד, הם לא יכולים לקבל העברה של השטח על השם שלהם, כי שר הביטחון לא נותן אישור להארכת הסכם הפיתוח בין מנהל מקרקעי ישראל לבין הבעלים. יש שם 370 יחידות דיור, יש לנו עוד אריאל מערב כאן, מעבר לכניסה לאריאל, לשכונה הקרובה אלינו, שנוגע בכביש סלפית שעולה למעלה, יש שם 800 יחידות דיור של אדם פרטי - הוא לא נותן חידוש.

זאת אומרת, הבן אדם, למעשה, הלאימו לו, שללו לו את הזכות שלו על הקרקע, רק ה- 800 האלה, וה- 370 פה, זה קרוב ל-1200 יחידות דיור, זה משנה את המצב של אריאל ב-180 מעלות, והוא לא נותן את זה, זו קרקע פרטית.

לכן, הגורמים האלה, הם יגישו תביעה אישית כנגד ברק על הנזקים שנגרמו, תביעה אישית על חריגה מסמכות. למה חריגה מסמכות? משום שכשהממשלה החליטה על הקפאת הבנייה, אז הוא מילא את ההחלטה של הממשלה ביתר תקיפות אולי משהיה צריך לעשות אותה, והקפיא את הכול, לא נתן כלום, אפילו לא החרגה. שני מפעלים הוא נתן לנו, אבל שום דבר של הבנייה.

כתוצאה מכך, לא יכולנו לתבוע אותו, כי מה שהוא עשה תאם את החלטת הממשלה. היום המצב הפוך, הממשלה החליטה אין הקפאה, אין הארכה, לא נותנים שלושה חודשים, עומדים מול כל העולם, ובא אהוד ברק, ומנהל מדיניות עצמאית הפוכה למדיניות הממשלה. אמרנו לראש הממשלה, איזה מן דבר זה? גם בעצומה שכתבנו שלושה עשר ראשי ערים וגם בדרישה שלי, לא יכול להיות ששר ינהל מדיניות הפוכה למדיניות הממשלה, אז שראש הממשלה יעשה סדר בממשלה.

נראה איך זה יתגלגל הלאה, ובינתיים יש עוד גורמים, כל ראשי הרשויות מבינים כבר את העניין הזה, ומי נדפק מכל הדברים הללו? אנחנו בגושים. למה? כי במועצות האזוריות הקרקע היא של החטיבה להתיישבות, של ההסתדרות הציונית העולמית. אנחנו פה, יש לנו קרקע של המנהל, ומי שנותן את השיווקים זה משרד השיכון. אטיאס לא הוציא מכרז אחד לשיווק כבר שנה ומשהו.

ראשית, כי שר הביטחון לא נותן לו היתר לשיווק, אני אתן לכם דוגמא, דני נוימן, 270 יחידות דיור יש לנו, אפילו דירה אחת הוא לא נותן לשווק, אז אי אפשר לגמור את השכונה, אז אין פנסים, אין עמודי חשמל, אין מדרכה, אין כלום, כי הכול מחושב על 450 יחידות דיור, אבל חסרות עוד ,270 אז מאיפה אתה לוקח את הכסף? אלו דברים מאד, מאד חמורים, ואני מקווה שמאז שאני התחלתי את המהלך הזה, הוא יצליח ויעשה את מה שצריך לעשות, והצורה הזאת של החרם, דווקא על היישובים 8

ישיבת מועצה מספר 23 (שלא מן המניין) 11.10.00

הקונצנזוסואליים, דווקא על אלה בגושים, שהדבר הזה יעבור. אני חשבתי לנכון שאתם חייבים לקבל דיווח על כך, כי זה לא פשוט מה שקורה, זו סיטואציה לא פשוטה.

אני רוצה לדווח לכם פה שלפני שנה היה כאן שר התחבורה, והבטיח יטופל, שכביש משדרות ירושלים, יעבור לטיפול מע"צ, זה נקרא כביש ללא אבא, אז עדיין משרד האוצר משחקים משחקים שם, לא מעבירים למע"צ את אותם הכבישים, יש הרבה כבישים כאלה, מסתבר, פה בארץ, אבל אני קיבלתי טלפון מאד חיובי השבוע, שמשרד האוצר כן החליט לתת לנו לבצע ריבוד וכל הדברים האלה, זה הרבה כסף כאן של הכביש הזה. אתם תראו כיכרות, אתם תראו את השיפוץ של הכביש, שהוא מתחיל להתפורר כי חסרה שכבת אספלט, ואנחנו נבצע את הדברים האלה. יהיו, אכן, עוד דברים נוספים, שבטח המהנדס יציג לכם פה, אבל הבעיה הגדולה ביותר שנשארה לנו, זה הנושא של הבנייה.

יש לנו כמה יעדים, אתם יודעים, ציונות ,79 יש שם בניין אחד עם חמישים דירות, הגבוה, שעד היום הוא עוד לא גמור, אי אפשר להוציא לו טופס ,4 כי החברה שפשטה רגל לא השלימה את מה שהיא צריכה לעשות.

ליד הבניין, יש את היסודות של הבניין השני, ושם צריכות להיות מדרגות והכול, הפיתוחים שם, כולל הצד המערבי, איפה שהיו צריכות להיות מדרגות ופיתוח שמחבר בין ציונות למטה לבנה ביתך.

מישהו קנה את הזכויות בבניין, אנחנו הצבנו תנאי שהוא יוכל לקבל את הטיפול בבנייה, אלא בלבד, אלא אם הוא יעשה גם את מה שנדרש להשלמת הבניין הראשון, שלא תהיה שם שום בעיה משפטית ונוכל להוציא טופס .4

גב' חנה גולן: נעשה הפסקה.

***הפסקה***

מר רון נחמן – ראה"ע: אני רוצה לדווח לכם על שני ביקורים שהיו פה, אחד של שר החינוך בעקבות בקשה שלי אליו, לקחת את אריאל כטיפול נקודתי, וזאת משום שהממשלה החליטה לתת עדיפות לנגב ולגליל. אנחנו נחשבים מרכז הארץ, אחרי הסיפורים של יולי תמיר ופסק דין עדאללה, היה פה שר החינוך, עם ההנהלה של המשרד שלו, היה מפגש טוב מאד. בכל הנושאים שאנחנו העלנו, החל מהאפשרות להפעיל חוזים אישיים להשבחת צוות ההוראה, מה שעד היום לא נתנו לנו בצורה הזאת. שתיים, לקדם את אריאל מבחינת המחשוב והטכנולוגיה, בפעם האחרונה זה היה לפני שתים עשרה שנה, שהבאתי מיליון דולר תרומות, ועשינו שם מהלך בכל הנושא של הטכנולוגיה והמחשוב, 9

ישיבת מועצה מספר 23 (שלא מן המניין) 11.10.00

ואנחנו נכנס לתוכנית הזו של ה- 20 או 30 ישובים, שבהם ישנו הפרויקט הניסיוני הזה של המחשוב, וגם נכנס לפרויקט של מחשב לכל מורה.

ועוד דבר נוסף, עוז לתמורה, שהתחלנו אותו פה, אז היינו ראשונים בארץ, ישבנו רן ארז, אני, יחד עם איציק כהן במשרד החינוך, מי שעשה לנו את התוכנית האסטרטגית של החינוך פה, ואז עשו לנו את עוז לתמורה, אנחנו היינו ראשונים, ועוד ארבעה בתי ספר, וכולם היום מדברים על עוז לתמורה, על היתרונות והחסרונות שהיו, אבל סיכמו את זה, ומצאנו שאנחנו בחוץ.

אמרתי לשר, איך זה יכול להיות? מי שהוביל את כל התוכנית הזאת, לא יהיה בפנים, מחדש? אז אנחנו נכנס, וגם סיכמתי את זה עם רן ארז, מזכיר ארגון המורים, ולפי דעתי בתוך שנה, יהיו פה שינויים ותוספות לחיוב, וגם כספים ולוגיסטיקה והרבה דברים נוספים.

כמובן מנכ"ל אורט השתתף בדיונים והוא שותף לכל הדברים הללו, זה בתחום החינוך.

בתחום הרווחה, היה מנכ"ל משרד הרווחה פה בשבוע שעבר, אלי עשה לו פרזנטציה עם הצוות שלו, היו כל המפקחים, גם של המחוז, גם של ההנהלה הראשית, ואני חייב לומר לכם שגם בחינוך וגם ברווחה אנחנו קיבלנו תשומת לב, אוזן קשבת, והפרזנטציה שעשו שרה והאנשים שלה, ואלי מהרווחה עם האנשים שלו, היו מאד, מאד טובות משכנעות, ואת התוצאות אני מחכה לראות, איך הן יגיעו.

עוד דבר נוסף ובזה אסיים את הסקירה הקצרה, זה הנושא של הנוער. יש תחרות של פרס הנוער, בטח קוקי יגיד כאן משהו, יש מהלך שאני מוביל אותו כבר כמה שנים, בתור ראש וועדת הנוער בשלטון המקומי, זה חוק הנוער. עד היום, אין חוק נוער במדינת ישראל, יש חוק החינוך, שהנוער היה חלק ממנו, ואני אמרתי שצריך לתת דגש לנוער, ועל ידי כך שיהיה חוק בכנסת.

עם יולי תמיר התחלנו את זה, זה לא הלך, ועם מלכיאור שהיה בכנסת, רבו ביניהם, והיו גם כמה חברי כנסת נוספים, שרצו כל אחד קרדיט על החוק הזה ושום דבר לא יצא. אני דיברתי עם גדעון סער, והחבר'ה של מנהלי מחלקות הנוער לחצו אותו, הוא הבין שזה באינטרס שלו, וביחד ניסחנו נוסח מאד מתון של החוק הזה, הוא העביר את זה לוועדת שרים לענייני חקיקה, זה הולך עכשיו לקריאה ראשונה וזה יעבור בכנסת, כי וועדת שרים לחקיקה אישרה את זה.

זו פריצת דרך היסטורית בכל נושא הנוער במדינת ישראל, וגם זה עלה בדיון. אבל מעבר לחוק עצמו, שזה במישור אחר של כנסת וממשלה, אני מדבר על אריאל, כתוצאה מהפעלת פארק לפיתוח מנהיגות, וכל מה שקרה במשך השנתיים האחרונות בתחום הטיפול בנוער, הדברים והתגובות של אותם המפקחים וכל מי שעוסק בזה, הן פשוט פנטסטיות.

10

ישיבת מועצה מספר 23 (שלא מן המניין) 11.10.00

אני חושב שהתגובות האלו, המכתבים האלה שאנחנו קיבלנו, זה יבוא לידי ביטוי גם, כנראה, בכנסים הארציים שיהיו, זו תעודת כבוד לאריאל, תעודת כבוד למרכז הבינתחומי, תעודת כבוד לכל אלה שעוסקים בנוער ולנוער עצמו, מה אני אגיד לכם.

אני בתור ראש העיר, אני לא מתעסק בזה ביום-יום, אני עוזר פה ושם, אבל את העבודה הם עושים.

יש כאן התפתחויות עצומות לחיוב, ודוגמא ודגל גם למקומות אחרים, ומגיע על זה יישר כוח גדול לכולם.

פחות או יותר אלה הדברים העיקריים. שוב, אני מחכה לראות מה נגמר הלילה עוד, אצל ראש הממשלה. ל- 2010 כבר לא נפל שום דבר, כבר הגענו לסוף התהליך, ב-22 לחודש סוגרים את המחשבים של האוצר, שום דבר לא יכול להיכנס לשם, לא נכנס ולא יוצא, מת ב- .22.12 עד ה- 22.12 עוד אפשר לעשות כל מיני תרגילים וקומבינות, אבל אחרי ה- 22 זה לא הולך. נחכה ונראה איך אנחנו גומרים את ,2010 בטח ג'והר יהיה לו מה לומר על כך, אבל התמונה היא לא פשוטה לחלוטין.

רק לפני שבועיים, ועל זה עשינו מאבק גדול בכנסת, כמה ראשי ערים, לפני שבועיים פלוס 17 יום, התבשרנו שהורידו לנו ממענק האיזון, מ- 18 המיליון, .2.5 למה? ככה, כי הנוסחא נתנה את זה, מאיפה אתה לוקח את ה-,2.5 מהבנקומט? מאיפה אתה לוקח את הכסף הזה שבועיים לפני תום השנה? לא בינואר, בדצמבר. אלו דברים שכך עובד המנהל במדינת ישראל, ג'והר ירחיב את הדיבור על הדברים האלה ונראה איפה אנחנו עומדים.

בבקשה, חנה. אני מציע שכל אחד, תהיה פרזנטציה, יכין שאלות, קחו בחשבון שאנחנו גם מוקצבים בזמן ליום אחד, לא ליומיים, ושאלות תיענינה פה, אין שום בעיה.

3. הצגת תוכניות העבודה לשנת 3122 - מנהלי העירייה

גב' חנה גולן: בוקר טוב. אני אתחיל במשהו משמח, מזל טוב ליחיאל, יש לו היום

יומולדת.

מר יחיאל טוהמי: תודה.

גב' חנה גולן: אין בעד מה. אנחנו השנה, המנהלים ואני, קיבלנו החלטה שאנחנו לא

נראה רק את התוכניות של ,2011 אלא כל מנהל יסכם את 2010 ואת העשייה, כולל היבטים 11

ישיבת מועצה מספר 23 (שלא מן המניין) 11.10.00

תקציביים, ויראה את התוכנית ל- .2011 כך גם לחברי המועצה, וגם לכל צוות המנהלים, יהיה יותר ברור מה נעשה, כמה הושקע, ולאן פנינו מועדות.

בבקשה, חן, אני לא יודעת, אם יש למישהו איזושהי שאלה לגבי המבנה הארגוני, עשינו איזשהו תיקון מינורי, העברנו, במכרז כמובן, מכרז פנימי את גל שהיה כפוף ללשכת מנכ"ל, העברנו אותו לאגף ההנדסה, הורדנו מציפי ענפי את כל נושא התחבורה, וריכזנו את זה בידיו של גל, שעכשיו הוא ראש מדור תחבורה. זה אומר, כל מה שקשור לתחבורה הציבורית, תחנות אוטובוס, מסלולים וכן הלאה, כולל שילוט, וכמובן זהירות בדרכים, שאחר כך הוא יספר מה הוא עשה במהלך השנה הזאת, אז זה שינוי אחד.

השינוי הנוסף שעשינו, צירפנו את הרכזת של תרבות הדיור, הכפפנו אותה למחלקת אכיפה ופיקוח.

אפשר להגיד בעצם, למה? היא לא שייכת, במרבית הרשויות זה שייך או להנדסה או לשפ"ע, אני קיבלתי החלטה שהנכון שהיא תהיה כפופה דווקא במחלקת האכיפה, על מנת שהפקחים לא יצאו ויתנו דו"חות, אני מדברת על בתים ציבוריים רב קומתיים, לא בתים פרטיים, על מנת שהפקח לא ילך וייתן דו"חות, או אזהרה, אלא שהעבודה תעשה במשותף.

הפקח יראה את המפגע, תרבות הדיור תכנס לעבודה, תיפגש עם הוועד, תסביר לדיירים, תוציא מכתבים, מה המפגע, מה צריך לתקן, מה צריך לשפר, יוקצב פרק זמן, גם קבענו פרק זמן לכל תחום, יוקצב פרק זמן לשיפור המצב, ואז יבוא שוב הפקח ויראה, אם זה תוקן, מצוין, ואם לא, אז אזהרה ודו"ח, כמו שמתחייב מחוקי העזר העירוניים.

אני חושבת שזה מהלך על מנת להסביר את פנינו לתושב, ולא רק לקנוס אותו, זהו. את יכולה לעבור הלאה.

אני בחרתי לא לפרט כל דבר ודבר, אלא ללכת במודולים גדולים, יש לנו שלושה מודולים גדולים, שבעצם העיר מתקיימת על פיהם, העירייה. הראשון הוא תוכנית אסטרטגית עירונית, שנבנתה לפני כשלוש שנים, ואנחנו צועדים צעד בצעד, כלומר, אנחנו לא יושבים סתם ומחליטים על דברים, אלא יש תוכנית אסטרטגית שאנחנו כפופים אליה, נצמדים אליה, ועושים את השינויים המתאימים בהתאם לצורך והשינויים המתרחשים בעיר.

בעיקרון, יש לנו כמה אבני דרך מאד משמעותיות בתוכנית האסטרטגית העירונית, אחד מהם הוא איכות השירות. אנחנו כל הזמן בשנים האחרונות, זו כבר השנה השלישית, אנחנו משפרים, העירייה משפרת את השירות לתושב. אם זה במענה במוקד, שאחר כך אלי יסביר, כל מנהל, אגב, יפרט יותר, אני רק נותנת את המודולים הגדולים, הוחלפו היו בזמנו בנות שירות, עכשיו לקחנו סטודנטים.

12

ישיבת מועצה מספר 23 (שלא מן המניין) 11.10.00

לסטודנטים יש יותר יכולת הסברת פנים לתושב.

אנחנו ממשיכים לדבוק בשיפור העבודה שלנו באמצעות ISO כולנו יודעים שנלקח נהג לראש העיר, אותו נהג הוא גם מומחה ב-,ISO זו ההתמחות שלו בעצם, בזה הוא עסק בצבא, והוא עושה את זה עכשיו ,in-house מה שנקרא, בתוך העירייה. הוא גם הנהג, ובזמן שהוא לא נוהג, אז הוא עוסק בשיפור ה- ,ISO עם כל מנהל ומנהל, עם כל מחלקה בנפרד. על ידי זה חסכנו גם הוצאות של חברה חיצונית.

אני שמחה לבשר שגם השנה קיבלנו פרס ניהול תקין, זה לא דבר מובן מאליו, עבדנו בשביל זה קשה.

אנחנו עושים רבות למען איכות החיים בעיר, גולת הכותרת של השנה היא פתיחת היכל התרבות, שכולם יודעים מי עבד על זה כל כך קשה, מי אם לא ראש העיר, הרבה מאד שנים, ההיכל נפתח בקול תרועה רמה, עם הרבה מאד תקשורת. אין אדם שלא יודע שבאריאל יש היכל תרבות. אני בספק אם יש אנשים שיודעים אם בצפת יש היכל תרבות, לא יודעת. אבל זה שאריאל קיימת, עיר ואם בישראל, ויש בה היכל תרבות, כל אדם במדינת ישראל היום יודע את הדבר הזה.

מעבר לזה, אנחנו באיכות החיים, הקדשנו בשנה שעברה, אמרנו שאנחנו שמים לעצמנו כמטרה את כל נושא ההנגשה, זאת אומרת, עם הפנים לנכה. השלב הראשון היה הנגשה של משרדי העירייה, ביצענו את העבודה, אני אדווח על העלויות של זה, ודבר נוסף, בעוד כחודש יעלה אתר עירוני חדש שהוא מונגש לעיוורים, שזה גם לא דבר שהוא מובן מאליו, זה חדשני, ואני גאה שאנחנו עושים את זה.

הדבר הנוסף שנבע מתוך התוכנית האסטרטגית, זה הידוק הקשר עם האוניברסיטה. האוניברסיטה בעיר, העיר באוניברסיטה, ואנחנו בשנה האחרונה, כל מי שחושב שעדיין יש איזה שהם מתחים, סכסוכים או קשיים, עם העבודה עם המרכז האוניברסיטאי, אז אני רוצה לבשר לכם שזה לא נכון כבר יותר מחצי שנה.

יש לי, באופן אישי, פגישות קבועות עם מנכ"ל האוניברסיטה, אנחנו נפגשים אחת לשבועיים, אנחנו מדברים הרבה מאד בטלפון, מעדכנים אחד את השני בעשייה המשותפת. הסטודנטים מעורבים ומשולבים, אם זה באגף החינוך ואם זה באגף הרווחה בצורה יוצאת מן הכלל, ואני שמחה לבשר שגם הפקולטה לבריאות של האוניברסיטה, יצאנו איתה שיתופי פעולה לראשונה, בפסטיבל בריא-

בריא, פעם ראשונה שהם השתתפו איתנו, ובשבוע שעבר סיכמנו את אבני הדרך לקראת העברת המכון לקידום הילד לאוניברסיטה, שכן שם יש את המומחים, את כוח האדם, והם ייקחו על עצמם את כל הטיפול בילדי אריאל וסביבותיה.

13

ישיבת מועצה מספר 23 (שלא מן המניין) 11.10.00

חלק מהילדים מבתי הספר כבר מקבלים שם את הטיפול שהם זקוקים לו, והחלק הנותר יעבור בסוף שנת הלימודים, ומתחילת שנת הלימודים הבאה. למעשה, כל הטיפול שזה אבחונים, therapy ,speech טיפול בריפוי בעיסוק וכן הלאה, פסיכולוג, פסיכודידקט, וכל המעטפת הזאת, תהיה במרכז האוניברסיטאי, והמכון הזה יהיה בחסות האוניברסיטה. אין ספק שזה ישדרג גם את השירות וגם את הטיפול.

שיווק העיר פנימה והחוצה, אנחנו מינינו את חן לדוברת, בנוסף לעוד כמה תפקידים שהיא עושה. זו הזדמנות להגיד בפני כולם ובפניה, שאנחנו מאד מרוצים מהתפקוד שלה. יש לה קשר מצוין עם העיתונות החיצונית, עיתונות בעולם ובארץ, מי שעוקב אחרי זה יכול להיות, בכל שבוע, כמעט, אריאל מוזכרת לטובה ולא רק להשמצות, אלא דווקא לטובה בכל מיני כתבות.

ראש העיר - הרבה מאד כתבות יצאו עליו, על היכל התרבות, על העשייה העירונית, ואנחנו גם משתדלים את המידע הזה, החיובי, לשפוך פנימה, לתוך המידע העירוני, לאתר העירוני, ובאמצעות העיתון היחיד שיש פה שבאמצעותו אנחנו מפרסמים, זה עיתון אטרקציה, אם שמתם לב, מהשנה, נדמה לי שהתחלנו את זה באפריל.

כל פרסום של העירייה, בעיתון מופיעה דוברות העירייה, אלו לא סתם כתבות שאי אפשר לדעת מי כתב אותן, כל מה שהעירייה מוציאה, העירייה אחראית לכל מילה שכתובה שם. אנחנו משתדלים לדווח דיווח אמין, מבלי להיכנס לשום נישות ביקורתיות, פוליטיות ואחרות.

בתחום החינוך, נבנתה תוכנית אסטרטגית בתחום החינוך, כולם מכירים את המאבק הגדול שהיה בעיר, זו הייתה גולת הכותרת, המאבק בין אלה שהיו בעד ובין אלה שהיו נגד, ובסופו של תהליך, התחלנו, ואנחנו מיישמים בהצלחה רבה את התוכנית האסטרטגית בחינוך, שהיא נשענה על כמה

דברים עיקריים: אחד, זה רצף למידה - יצרנו רצף למידה, מגן הילדים, ולא רק עד י"ב, אלא י"ג-י"ד,

שרה בטח תספר שבשנה הבאה התלמידים שלנו כבר ילמדו גם באוניברסיטה, כהמשך לתיכון. יש רצף למידה מ-ז' עד י"ב, תחת ניהול אחד, מורים, אותו צוות, אין יותר שתי חטיבות וכן הלאה.

ניתן היה לראות בפרסומים של השנה, שזה כבר נתן טיפה את אותותיו, שיפור ההישגים בתוצאות הבגרות, אני צופה שהשנה השיפור יבוא לידי ביטוי באופן יותר משמעותי, ואתם יודעים שחינוך לא נעשה בין רגע, זה תהליכי. בתהליך הזה, אם אנחנו נמצאים כל הזמן בעלייה, אז אנחנו עושים את הדברים כמו שצריך, וזו הזדמנות להודות לכולם.

השנה גם השקענו הרבה מאד כסף ומשאבים בשיפור הסביבה הלימודית. אחד הדברים, אתם יודעים, זה חצר בית ספר מילקן, שהתאמנו אותה לחצר פדגוגית. הילדים שם, כל שתי שכבות, יש 14

ישיבת מועצה מספר 23 (שלא מן המניין) 11.10.00

להם את החצר שלהם, עם המשחקים המתאימים, אין חיכוך בין הגדולים לקטנים. אנחנו הגשנו לכל קורא בקשה גם לחצר כזאת גם לבית ספר עליזה בגין. אנחנו כבר בתהליך, קיבלנו אישור ממשרד החינוך לתכנון של בית ספר נחשונים שיעבור לרחוב מוריה. שם, כבר in build בתוכנית, חצרות פדגוגיות לפי שכבות גיל.

כמו שראש העיר אמר, שר החינוך הבטיח שהוא יקדם את הנושא של שדרוג הטכנולוגיה, כאמצעי לשיפור הוראה, וייתן לכל מורה לפ-טופ, אני מקווה שזה יצא לפועל, כולנו תקווה. גם כאן נצטרך להשקיע כסף משלנו, כסף ממשרד החינוך, וכסף מקרן 'אתנה'.

אגב, אני כמורה, כל החיים שלי אני אשאר מורה, מחשבים הם משפרים, הם לא פותרים את הבעיה והם לא מחליפים מורה.

מר יחיאל טוהמי: מורה, זה טוב או לא טוב?

גב' חנה גולן: זה בסדר, אבל אתה יודע מה, הדורות הטובים והמוצלחים, והנה

יושבת פה שירה, ואבי, למדו עם מורים בלי מחשבים בכלל, ויצאו מוצלחים, הכול בסדר, לא קרה כלום. מחשבים זה משפר, אבל זה לא מחליף.

על מנת לשדרג את כוחות ההוראה, כמו שאמר ראש העיר, הגשנו באמת בקשה לשר החינוך לאפשר לנו לעשות חוזים אישיים, על מנת שאפשר יהיה לגייס מורים איכותיים, ושאפשר יהיה לשפר את השכר שלהם, על מנת שיהיה לנו איזשהו גורם מושך לתוך אריאל.

היות וקיבלנו את האישור, אז אני מאמינה, שעכשיו יהיה אפשר לאתר מורים במקצועות שאנחנו זקוקים בהם, מורים שיעבדו על חוזה אישי, ואט אט יוחלפו גם המורים הוותיקים שיצאו לפנסיה.

גם החינוך מנצל את המשאב האוניברסיטאי, יש קשר מצוין בין אורט יובלי אריאל, ההנהלה של אורט, לבין הנהלת המרכז האוניברסיטאי, ישנו כבר פרויקט דה וינצ'י, שילדים לומדים שם, מקבלים מלגה מהאוניברסיטה, ובשנה הבאה, בעזרת השם, כמו שיחיאל אומר, תפתח כתת י"ג, ואז יש לנו רצף, כמו שראש העיר אומר, שנים רבות אני שומעת אותו, לפחות שלושים שנה, to gate .university

הנושא הנוסף שהיה בתוך התוכנית האסטרטגית זה איתור מוקדם וטיפול. שרה תציג את זה, בגני הילדים כבר נעשה איתור מוקדם, על מנת שהילד, כשהוא מגיע לכתה א', כבר ידעו מה הבעיות ויטפלו בו עד להגעתו לכתה א', ובתוך כתה א' שבית הספר כבר ידע מה צריך, ואילו גישות צריך 15

ישיבת מועצה מספר 23 (שלא מן המניין) 11.10.00

לטפל עם הילד.

דבר נוסף באיתור המוקדם, זה איתור מוקדם של ילדים שהם מועמדים לנשירה, שהם בסכנת נשירה מהתיכון, לאתר אותם, לתת להם את הקביים המחזקים, על ידי מרכזי למידה, על ידי סיוע בפעילות בלתי פורמאלית, ואני שמחה לומר שהמחלקה לקידום נוער, שנפתחה מחדש לפני כשנתיים, והיו בה 11 תלמידים בהיל"ה - שזה השלמת השכלה, אני שמחה לומר שהיום יש יותר משלושים. מאתרים אותם, מטפלים בהם, יש שם צוות מאד, מאד מיומן.

אני רוצה לצטט מדברי המפקח יורם ביטון, יש פה כאלה שמכירים אותו, כשהיה סיום של מחזור, אז אני פשוט כתבתי את זה, ואני מוצאת לנכון לצטט את זה, כי שמעתי הרבה ביקורת מיורם ביטון מה נעשה פה, ולא נעשה פה, ואתם לא עושים ואתם מזלזלים. אז הוא עמד ואמר בהתרגשות: "זה שנים רבות לא ראיתי עשייה כזו יפה ומקצועית באריאל בתחום הנוער. אני עומד כאן ונרגש". מאז שהוא אמר את זה, הוא שולח לכאן מיחידות קידום נוער אחרות, על מנת ללמוד איך אנחנו עובדים.

אני יודעת שיהיו כאלה שירימו גבה, ויגידו, מה היא עומדת ואומרת רק מחמאות? כן, אני בחרתי לומר רק מחמאות, כי את הביקורת, ברוך השם, אנחנו חוטפים מכל כיוון, אם זה בעיתונות ברוסית, ואם זה במקומות אחרים.

לכן זה המקום להגיד, שצוות המנהלים עובד באופן מקצועי, מגיע להישגים לא מבוטלים, שיש להתגאות בהם בכל עיר ובפרט באריאל, שכולכם יודעים שהתקציבים כאן, הם לא תקציבים גדולים כמו של פתח תקווה.

אני מאד גאה בצוות המנהלים, ואני גאה במה שנעשה כאן, ואני עוברת לתחום הספורט, שזה הנושא השלישי שנעשתה בו תוכנית אסטרטגית. התוכנית היחידה שלא נעשתה בגיבוי תקציבי, זו הייתה התוכנית בספורט. לא ידענו כמה זה יעלה לנו, היום אנחנו כבר יודעים.

אנחנו למעשה, בשנה שעברה, אגמנו את הקבוצות, זה היה חצי איגום של כל הקבוצות, אני קוראת לשנה שעברה שנת האפס, ורק לשנה הזו אני קוראת השנה הראשונה לביצוע התוכנית.

אני מאד שמחה לומר, שקודם כל, ישנה אווירה ספורטיבית בכל התחומים, מכדורסל, כדורעף, כדורגל, נבחרו המאמנים הטובים, על פי היכולת הכספית שיש לנו לשלם, הקבוצה של הבוגרים בכדורגל, זכתה בגביע לקבוצות בליגה ג' אמנם, אבל עדיין גביע זה גביע. אני עצמי הייתי במשחק והייתי מאד גאה בהם, צריך לזכור שאלו חבר'ה שבאים אחרי העבודה, וזה לא כל כך פשוט, אלו לא צעירים שיש להם כזה כושר.

אני רוצה לומר שאנחנו השקענו, עדנאן בטח יציג את זה אחר כך, כמה כסף השקענו גם בשדרוג 16

ישיבת מועצה מספר 23 (שלא מן המניין) 11.10.00

המתקנים, אם זה מגרש הכדורגל, עם זה אולם הספורט של מילקן שאנחנו עוד נשדרג אותו עוד, והדבר האחרון שקרה והתחיל רק בשבוע שעבר, כי התהליך הזה הכול תהליכי הרי, התחילה באריאל, בבתי הספר היסודיים, תוכנית שנקראת זוזו.

התוכנית הזאת, היא בשיתוף עם משרד החינוך והמרכז הבינתחומי, היא נכנסת לתוך בתי הספר לכתות ה'-ו', והילדים מקבלים שם, שרה תפרט, שיעורי ספורט, כל אחד בוחר. אבל מה שיפה בתוכנית הזאת, שזו העתודה לענפים שנבחרו בתוכנית האסטרטגית בספורט. זאת אומרת, שי שם ילדים שהם בכדורגל, כדורסל, כדורעף, התעמלות אמנותית, התעמלות קרקע, קפוארה ועוד.

כלומר, הילדים האלו הם העתודה שאחר כך בחטיבה, יוכלו כבר להיכנס לתוך הנבחרות, ולהיות חלק מתוך העשייה.

אני רוצה עוד מילה, לפני שנגיע למרכז הבינתחומי, אני רוצה לומר מספרית, השנה, במרכז הבינתחומי, משתתפים 2461 ילדים ונוער בחוגים מחוגים שונים. זה הישג עצום, זה גידול עצום משנה קודמת, אנחנו כל הזמן בגידול, למרות שהמרכז הבינתחומי סובל מבעיות כספיות ותקציביות, כתוצאה מזה שהפלנו עליו את העשייה בתחום הספורט, אבל גם על זה נתגבר.

המרכז הבינתחומי, הוא האחראי לפיתוח פארק מנהיגות, מי שמוביל את זה, זה קוקי, ואני רוצה לבקש מקוקי כמה מילים, מה עשיתם השנה, מה התוכניות?

מר חיים ביטון (קוקי): כעקרון, בעצם מרגע פתיחת המרכז לפיתוח מנהיגות בחודש אפריל, ועוד לפני, היה לנו דיאלוג מאד גדול עם משרד החינוך, שראינו בו שותף אסטרטגי לכל הפעילות במרכז. בסיוע ראש העיר זכינו לקבל כאן שני מדריכים, שהם בעצם מובילים מאיתנו את הפעילות בפארק, אחד זה קובי בלין, שהוא אחד המומחים בארץ בתחום של ה- ,ODT והשנייה זו הגברת חכם, שהיא רכזת ההדרכה כאן במקום. השנה, מלפני חודש, הצטרפו אלינו כמה חיילות, לטובת העיר אריאל, גם לפעילות בבוקר, בתי ספר, גם למרכז הארצי, והן תהיינה שותפות שם לפעילות.

את קובי ואת ורד המשרד מממן, מבחינתו, לפעילות. אנחנו, מעבר לזה, גם כתבנו איתם יחד את כל תוכניות העבודה של המרכז הארצי לפיתוח מנהיגות. יש לנו בחור, מתנדב, בשם ערן גלזר, שהוא המנטור. בעצם, התפקיד שלו זה להביא את רוח החווה מארצות הברית לפעילות כאן. ושלמה דלאל, שהוא בעצם המדריך הראשי של כל הצוותים שאנחנו כל הזמן מכשירים לעבוד בהדרכה.

הגופים שאנחנו כבר עובדים איתם בארץ, זה משרד החינוך, מנהל חברה ונוער על כל שלוחותיו, המד"צים, מועצות תלמידים ונוער, כל הנושא של פעילות של"ח וכו', בתי ספר וצוותי מנהלים.

17

ישיבת מועצה מספר 23 (שלא מן המניין) 11.10.00

החודש אנחנו גם מתחילים לעבוד בתוך העיר פנימה, עם סגלי ההוראה של בתי הספר בפארק, עם שכבות גיל שאמורות להגיע אלינו, ברצף, אלינו למרכז הארצי לפיתוח מנהיגות, ולעבוד על כל הנושא של עבודה קבוצתית, עבודת צוות, פיתוח מנהיגות וכו'.

אנחנו כבר עובדים בדיאלוג מצוין עם משטרת ישראל, עם כל בית הספר הארצי להכשרה, עם הצבא, משמר הגבול, שאנחנו כבר עם משמר הגבול תפורים חזק מאד לשנת ,2011 וגם השנה התחלנו להיכנס לנושא של חברות וגופים ציבוריים. החודש אנחנו מתחילים מכרזים, והולכים להשתתף במכרזים של שירות בתי הסוהר, משרדי משטרה שונים. היום כולם יודעים שה -,ODT הפך להיות פלטפורמה מצוינת לעבודת צוות ופיתוח מנהיגות, ומאחר ולנו יש את המרכז הטוב ביותר בארץ, אנחנו רוצים לנצל את זה ולהגיע למקסימום משתתפים, זה על רגל אחת.

גב' חנה גולן: אז למי שחשב, או כתב, שבמדינת ישראל לא יודעים על המרכז היפה

לפיתוח מנהיגות, חבל שהוא לא מקשיב, פבל. כולם יודעים, ויודעים בלי פרסום גדול, ארצי ולהשקיע בזה הרבה כסף, יודעים על המרכז, ועובדה שכל הגופים הגדולים כבר פונים אלינו. תודה רבה קוקי.

הפרויקט השני, שהוא פרויקט הדגל של מדינת ישראל, זו עיר ללא אלימות, חן היא הרכזת של עיר ללא אלימות מטעם העירייה, מול המשרד לביטחון פנים. הפרויקט מתנהל אצלי בעצם, אני אחראית עליו, חן מובילה את זה מול המנהלים השונים, מול המשטרה. חן, בבקשה כמה מילים?

גב' חן קדם: בחודש אפריל עיריית אריאל קיבלה אישור להיכנס לתוכנית עיר ללא

אלימות, כאחת משמונים רשויות. אנחנו מיד התחלנו בתהליך של מיפוי עירוני, אנחנו בין הערים הראשונות שהגשנו את המיפוי וקיבלנו עליו אישור.

עיר ללא אלימות, בעצם עובדת בחמישה ערוצים שהם: חינוך, אכיפה, פנאי, רווחה והקשר. עם תום המיפוי והאישור עליו, אנחנו כתבנו את התוכניות, תוך אימוץ תוכניות הליבה של מטה עיר ללא אלימות הארצי, ובאמצע חודש יוני, כבר התחלנו לבצע את התוכניות. היינו בין הערים הראשונות, אם לא הראשונה בארץ, שהתחילו כבר ביישום התוכנית.

בין הפרויקטים המרכזיים שאנחנו כבר בביצוע שלהם, זה ניידת סיור משולב, הכוללת פקח עירוני ושוטר. העבודה עם המשטרה היא מאד הדוקה, אנחנו עובדים איתם בשיתוף פעולה מלא, הם חלק מאד ניכר ונכבד בתוכנית הזאת. בנוגע לניידת, ברוך ירחיב יותר אחר כך. סיירת הורים, שזה פרויקט שאנחנו ניסינו להרים אותו בכל מיני פלטפורמות, ובכל מיני סגנונות חשיבה, אז אני מאד שמחה 18

ישיבת מועצה מספר 23 (שלא מן המניין) 11.10.00

לבשר שסיירת הורים באריאל קיימת. למעלה מ-25 הורים הנמצאים בסיירת, מסיירים בסופי שבוע בעיר, נמצאים בקשר עם הניידת המשולבת, ועם פעילויות מחלקת הנוער כאן בתוך העיר, מאתרים את החבר'ה, מדברים, יורדים לגובה העיניים ועושים מניעה מוקדמת.

תוכנית אילנות, מנחה מנחים ורכז מוגנות שהכנסנו בבית ספר, בחטיבת הביניים, הם בעצם נותנים את כל המינוף החינוכי לפרויקט הזה. מנחת מנחים שלנו, עושה עבודה נהדרת, אנחנו כבר לקראת סיום, שרה תרחיב אחר כך, קוד התנהגות עירוני, ככה התבשרתי, ממטה עיר ללא אלימות, שהם מבקשים מאיתנו את כל החומרים, את כל הסדנאות, את כל מה שאנחנו מעבירים, כדי להפיץ לערים האחרות.

גב' חנה גולן: ואנחנו התנינו, תגידי במה התנינו. אנחנו התנינו, ניתן לכם בשמחה,

ובלבד שעל כל דבר יהיה הסמל של עיריית אריאל, שידעו מאיפה לקחו את זה.

גב' חן קדם: זהו בגדול על הפרויקטים המרכזיים בערוצים המרכזיים. אנחנו

ממשיכים לפעול כל הזמן.

גב' חנה גולן: ציטוט מביקור המפכ"ל דודי כהן, שהיה כאן לפני חודש וחצי ואמר

באלה המילים: "אני גאה לומר שאריאל מובילה את התוכנית של עיר ללא אלימות בהצלחה רבה

ואף מהווה כמקור ללמידה לעמיתים נוספים".

והדבר השלישי שהוא פרויקט דגל של מדינת ישראל, זה כל הנושא של זהירות בדרכים ומניעת תאונות. גל, אני רוצה שתגיד בכמה מילים, מה עשית במהלך השנה הזאת?

מר גל עוז: אני אתחיל מזה שקודם כל תוכנית העבודה נגזרת מנתוני תאונות

הדרכים, לא רק של המשטרה, אלא מהרשות הלאומית, שהיא אוספת מחברות ביטוח, מבתי חולים וכו', ככה שזו התמונה הכי נכונה שיש לגבי תאונות דרכים בארץ, ועל פי זה נגזרת התוכנית, שב-

,2010 לפי הנתונים, נתנו דגש על נהיגת צעירים.

אני אתן כמה דוגמאות שכן עשינו בשנה הזאת, וביצענו. ביצענו פעילות בבית ספר אורט, יום שיא לנהגים צעירים, עם רכב מתהפך, עם הדגמות של חילוץ מרכב הפוך, נתנו דגש על נהיגה בשכרות, זמן תגובה עם הסחת דעת.

19

ישיבת מועצה מספר 23 (שלא מן המניין) 11.10.00

לגבי בריא-בריא, עשינו גם פעילות לקהילה, על מנת להגיע לנהגים הצעירים, שהם לא קהל שבוי בבית ספר. פרויקט הדרייב הנשי, לבנות צעירות מאורט באריאל, שהתבססנו על מחקר שאומר שבעצם בנות בגיל הזה משפיעות על הנהגים, על הבנים. לקחנו שלושים בנות, עשינו להן יום עיון בשיתוף עם אור ירוק והחינוך בעיר, והן בעצם אמורות להעביר את הכלים שהן קיבלו ביום הזה, אמורות להעביר את הכלים האלה הלאה, לבנות האחרות, שזה מתבצע בשיעורי ספורט, שזה מופרד, הן בעצם מכשירות את החברות שלהן, וככה זה עובר הלאה, ואנחנו כבר מקבלים תגובות חיוביות, זה נעשה לא מזמן, אבל התגובות הן אדירות.

מעבר לזה, פרויקט הדרך הבטוחה לבית הספר, לכל בתי הספר היסודיים, הנפקנו מפות עם מערכת שעות, הדרך הבטוחה, שכל מחנך כיתה, בהדרכה של הרכזים הבית ספריים לזה"ב, עבדו עם התלמידים, חילקו להם את זה, דיברו על זה בכיתות.

בכלל, העבודה מול בתי הספר, בעיקר גני ילדים, בתי ספר, היא עבודה מאד מאסיבית כי הם קהל שבוי, ויש לנו עוד כל מיני פרויקטים עם קשישים שאנחנו עושים, מצגות, פעילויות הסברה וכו'.

גב' חנה גולן: אני אסיים במכתב שקיבל ראש העיר בשבוע שעבר ממנהל חברה

ונוער, מאיתן טימן - מנהל אגף חברתי - קהילתי: "בעודי נפעם, יחד עם חבריי למטה ממה שעיני ראו ואוזניי שמעו, מצאתי לנכון להודות לך באופן אישי. היותך מנהיג עם חזון מזן מיוחד, כשאתה חולם ומגשים באמצעות מנהיגות ברורה ומהלכים שמתבקשים. רק לפני כשנתיים, לא היינו יכולים לראות בעירך שום רצף חינוכי בין החינוך הבית ספרי לחוץ בית ספרי, וכיום, נוכחנו במהפכה עצומה, כשאתה, המנכ"לית, מנהלת אגף החינוך, מנהל המרכז הבינתחומי ומנהלי בתי הספר וכל צוותם, מדברים בשפה אחת, של רצף חינוכי מבוקר עד ערב, ובשותפות כל המסגרות הרשותיות".

אני לא אקריא את כל המכתב, אני אצרף אותו לפרוטוקול, "...לסיום, שולח אני לך ברכות", לראש העיר כמובן. כמובן שבמכתב הוא מודה מאד לקוקי שעשה מהפך בכל תחום הנוער. כמו שכבר קודם אמרנו, תחום הנוער הוא זוכה פרס הנוער המחוזי, והלוואי שנזכה לעוד פרסים ולעוד מחמאות.

אני מאחלת לנו שנקבל את המחמאות מבית ולא רק מבחוץ, ושכל מי שכותב, שיקפיד לכתוב מדויק, אמין ולא פוליטי. תודה רבה למנהלים על כל מה שעשיתם.

גב' שירה דקל: חנה, אפשר רק שתי הערות?

20

ישיבת מועצה מספר 23 (שלא מן המניין) 11.10.00

גב' חנה גולן: הערות תמיד אפשר.

גב' שירה דקל: הערה אחת לגבי הספורט. זה נכון שהמהלך הוא מהלך שרק התחיל,

וראינו גם בתקציב של השנה שהולכת להיות השקעה, אבל המצב הוא לא טוב. אני מדברת על שני ענפים שבאופן ספציפי, ככה, נכנסתי לעומק שלהם, אני מדברת על הכדור-עף וגם על הכדורסל.

אין ספק שיש מאמצים, אבל חשוב לשים את הדברים על השולחן, המצב הוא כזה שענף הכדורעף נמצא עדיין על כרעי התרנגולת, יש לנו קבוצה בליגה לאומית נשים, ואני רוצה להגיד את זה כאן, כי משום מה הקבוצה הזאת כאילו לא קיימת בהם. יש לאריאל היום ליגה לאומית נשים, שזה משהו שלא היה, ואם לא יחזקו את זה - זה לא יהיה.

ברור לי שבתוכניות לעתיד יש כוונה כזאת, אבל צריך לשים לב שכל התשתיות מלמטה, נכון להיום, כל הבית ספר לכדורעף, כל מה שקורה מבחינת גם הכדורסל, המצב הוא לא איפה שהוא צריך להיות.

נכון שהמהלך הוא מהלך ראשוני, אבל חשוב להגיד שיש עוד הרבה עבודה והרבה דברים שצריך לתקן אותם, גם נכון להיום, מרמת ההתנהלות, עד הדברים הפשוטים. כמובן שתקציבים, ברור לי שקוקי ומנהל מחלקת הספורט עשו עבודה מאד קשה השנה, כמעט בלי תקציב, להחזיק את כל הקבוצות, אבל זה משהו שחשוב שיאמר.

הדבר השני, לגבי עיר ללא אלימות, אני חושבת שאם היה אפשר, היה נכון להציג את כל התוכנית לנו לפחות, של עיר ללא אלימות, שנדע. עיר ללא אלימות זו תוכנית מאד, מאד גדולה, מאד רחבה, המדברת על תקציבים בסדר גודל שלא היו עד היום, זה הוריד את כל מה שמצילה עשתה, אז אני חושבת שכן נכון יהיה להכניס את חברי המועצה לפחות, לדעת, בכל חמשת התחומים של עיר ללא אלימות מה נעשה בעיר, ולא רק מדגמי, ואני אשמח לשמוע.

גב' חנה גולן: לגבי הספורט, אם בכלל למישהו נוצר הרושם שהגענו לנחלה

ולשלווה, לא. אנחנו באמת בתחילת הדרך, כל מה שהערת אנחנו גם יודעים, זה נלקח בחשבון, ואני מקווה שעם הזמן נצליח לשפר בכל הענפים ולהגיע להישגים. זה בהחלט נילקח בחשבון, תודה על ההערה.

לגבי העיר ללא אלימות, יש לנו ראש עיר, כשיחליט שהוא רוצה להציג את זה בפני חברי מועצת העיר, אנחנו נשמח להציג.

21

ישיבת מועצה מספר 23 (שלא מן המניין) 11.10.00

מר רון נחמן – ראה"ע: בטח, אין בעיה.

גב' חנה גולן: אוקיי.

מר רון נחמן – ראה"ע: יבואו פה, עם אנשי משטרה, עם כולם. אני בעד הדבר הזה, שקיפות, שאנשים ידעו מה קורה. גם לגבי האחוזים של הפשיעה, איך זה יורד, כל הדברים האלה, הקואופרציה בין כולם, הרי זה טיפול הוליסטי בעיר, יש לזה חשיבות עצומה, אנחנו נעשה את זה, אין שום בעיה.

גב' חנה גולן: מיכאל, אתה אחריי.

מר מיכאל אלטינקוב: בוקר טוב. אני אציג לכם כמה נקודות משנת ,2010 וגם את עיקרי

תוכנית העבודה, גם לשנה הבאה, לשנת .2011 במהלך שנת ,2010 מחלקת מחשוב התעסקה, כרגיל בתחזוקה ומתן שירות בתחום מערכות מידע, מחשוב, פלשנו גם קצת לטלפוניה, אבל בינתיים עוד לא נכנסנו לתחום הזה.

יש לציין שגם בשנת 2010 נסגר וחתמנו על הסכם עם חברה לאוטומציה, על המכרז למתן שירות בתחום תוכנות ליבה, שזה תחום של מערכות פיננסים, מערכות גבייה למי שלא מכיר, וכל התוכנות שמסביב, לאותן מערכות, תומכות גם לרישוי עסקים, גם פיקוח, חינוך וכן הלאה.

ישנה פה רשימה של פרויקטים, שהתבקשנו גם למסור ולהציג, מה נעשה וכמה כסף הושקע בזה. אז כל מה שצוין פה זה לא כולל עבודות תחזוקה, ולא כולל עבודה שוטפת, מה שנקרא משהו מעבר לזה.

בשנת 2010 החלפנו ברזלים גם במשרדי העירייה וגם במוסדות החינוך. אפשר לראות שבמשרדי העירייה הוחלפו משהו כמו 30 מחשבים, וציודים היקפיים, כמו מדפסות, סורקים, נרכשו ציודים חדשים, במוסדות חינוך הוחלפו שתי מעבדות מחשבים, אחת בבית הספר עליזה בגין, והשנייה בבית ספר מילקן. מדובר על 45 מחשבים סך הכול, הוחלפו גם שני שרתים בבתי הספר, כך אנחנו מתקדמים.

במהלך ,2010 גם התעסקנו באיפיון של הקמה של האתר הרשותי החדש, פחות או יותר עבודות האיפיון והעיצוב הסתיימו, אנחנו הולכים להשיק אותו בחודש פברואר בערך. מה שחנה דיברה, האתר הזה, הולך להיות מונגש גם לאנשים שהם מוגבלי יכולת ראייה, אנחנו מאד נקווה שגם נצליח 22

ישיבת מועצה מספר 23 (שלא מן המניין) 11.10.00

לעמוד גם בדרישות של כל האיגודים הרלוונטיים בנושאים, וגם נצליח לשרתם אותם דרך האתר החדש.

מספר פרויקטים שביניהם גם החלפת תשתית וגם תוספת תשתית במשרדי עירייה, בתי ספר וגני ילדים ביצענו, גם ניתן לראות פה סכומים שהושקעו פה. כמובן באחד מהפרויקטים הגדולים שהתעסקנו ב- ,2010 זה הקמת תשתית ומחשוב של היכל התרבות החדש שהוקם באריאל, רכשנו מערכת שלמה לרכישת כרטיסים לניהול אולם המופעים, וכמובן גם השקענו בציודי מחשב כמו מחשבים פרטיים, מדפסות למיניהן להדפסות כרטיסי מנויים, והכרטיסים עצמם, כך שניתן לראות כמה כספים הושקעו גם בזה.

לשנת ,2011 גם תכננו מספר פרויקטים, שברובם הם מתעסקים גם בתחזוקה היומיומית, מר רון נחמן – ראה"ע: מיכאל תראה לי פה איפה המחשבים של בתי הספר. היום כמה מחשבים? אם אנחנו היום עושים את השדרוג עם שר החינוך, בתוכנית הזאת, שאנחנו צריכים לעשות wireless בכל בתי הספר, צריכים להכניס את המחשבים, את הברקואים, את כל הדברים האלה, איפה זה פה מופיע אצלך בטבלאות, או לא ?

מר מיכאל אלטינקוב: כרגע בטבלאות האלה, לא מופיעים הפרויקטים,

מר רון נחמן – ראה"ע: אבל זו הכוונה שלנו, אני רוצה לעשות את זה לעכשיו, ל- .2011

מר מיכאל אלטינקוב: רון, אני אסביר שנייה, הפרויקט הזה מופיע בפעילות של אגף החינוך,

כי זה פרויקט חינוכי. אנחנו, כמחלקת מחשוב, פשוט נותנים את כל התמיכה הנדרשת בתחום.

מר רון נחמן – ראה"ע: אני רוצה שחברי המועצה ידעו כמה אנחנו צריכים לתקצב, עבור ה-

wireless , עבור הציוד, עבור הברקואים, כי אנחנו לא גליל ונגב. אלו סכומים שאנחנו צריכים לממן אצלנו מהכיס.

מר מיכאל אלטינקוב: בסדר, אז אני אציין את זה.

23

ישיבת מועצה מספר 23 (שלא מן המניין) 11.10.00

מר רון נחמן – ראה"ע: אז אתה תיתן את הנתונים האלה. פשוט שתבינו מה שקורה פה, גליל ונגב, אני אומר את זה לחברי המועצה, הם מקבלים את הכול בחינם. אנחנו ביקשנו, גם משר החינוך, שאנחנו נהיה גליל ונגב. הלכנו גם לשר הגליל והנגב, לסילבן שלום, זו החלטת ממשלה. אם נקבל כסף - אדרבא, לא נקבל כסף, אנחנו צריכים להקצות את זה, כי אחרת המערכת הולכת ברגרסיה, אנחנו צריכים לתחזק אותה, לשדרג אותה.

מיכאל הכין פה, על פי הבקשה שלי, ושרה, שניהם ביחד, את כל שדרוג מערכת החינוך, מה שנקרא כתה חכמה, וכל מיני דברים כאלה.

מר מיכאל אלטינקוב: כל הפרויקט הזה שאתה מדבר עליו, הוא כמובן מותנה תקציב.

במידה ויהיה לנו תקציב, כמובן שנוכל לבצע את העבודה. לאותה הקמת תשתית האלחוטית הנדרשת, על מנת שנוכל לקבל את המחשבים הניידים הללו מקן אתנה, כי זה אחד מתנאי הסף, אז כל,

מר רון נחמן – ראה"ע: קרן אתנה, זו הקרן שנותנת את הכסף למחשב לכל מורה. להם יש תנאי, שהרשות המקומית מתחייבת לעשות תשתית בשביל הדבר הזה. ואם אין את התשתית, הם לא נותנים את המחשבים. זאת אומרת, זה דבר תלוי בדבר,

מר מיכאל אלטינקוב: זה אחד מתנאי הסף, בכל בית ספר זה תלוי במבנה הפיסי שלו, ותלוי

בכמות הכיתות, זה גם שונה מבחינת ההשקעה בהקמת הרשת האלחוטית. בממוצע, בכל בית ספר, בכל מבנה, בחישוב הניתוח הראשוני שעשינו, נדרש כ- 25-30 אלף ₪ למבנה, כי זה תלוי בכמה קומות המבנה הזה נמצא, והאם הקירות הם בטון או גבס וכן הלאה. כלומר, יש מספר פרמטרים שצריך לקחת בחשבון, וכמובן הניתוח היסודי עוד בדרך.

מה שנעשה כרגע זה איזשהו ניתוח לצורך אומדן, ולכל בית ספר נדרש כרגע, על מנת לפרוש רשת כזו, עד 30 אלף ₪.

כמובן, כל כיתה שאמורה להצטייד גם בציוד הקרנה וציוד הגברה, גם נדרשת פה השקעה לא מבוטלת. פחות או יותר, גם כן זה תלוי, באיזה ציוד הולך להיכנס לכיתה, ותלוי גם מדגם לדגם, אבל פחות או יותר גם אומדן שעומד היום בין 7000-8000 ₪ לכתה, רק לרכישה והתקנת ציוד. זה סדר גודל המספרים, שרון ביקש פשוט שאני אדבר עליהם. כמובן, כל הפרויקט הזה, יש לציין שהוא 24

ישיבת מועצה מספר 23 (שלא מן המניין) 11.10.00

מותנה בתקציב.

במספר דברים שהולכים להתעסק גם כן בשנת ,2011 גם כן מבחינת מחלקת מחשוב, שהולכים להחליף גם את שתי המעבדות הנשארות, שאנשים יישארו עדיין עם מחשבים קצת פחות חדשים, שמדובר על בית ספר, מחשבים, בעליזה בגין.

תכננו גם, כמובן, להתקין מחלקת לניהול מחלקה, לשירות הפסיכולוגי החינוכי, בפרויקט משותף של כמה רשויות, לפני כשנה, הוקמה ופותחה מערכת חדשה שנקראת מערכת משפחה, שעד עכשיו פשוט לא היה מענה לכל הנושא הזה, וכל התחום היה מוזנח מבחינת מערכות המידע.

נכון לעכשיו יש כבר פתרון לזה, ואנחנו הולכים לבצע את הפרויקט במהלך ,2011 עלות הפרויקט, עלות ההקמה של המערכת, בסדר הגודל של המחלקה שלנו, מבחינת כמות הפסיכולוגים, זה יעלה בסביבות 30 אלף ₪.

כחלק מהשיפור במתן שירות לתושבי אריאל, אנחנו איחדנו משאבים עם רשות הדואר, שיצאו במיזם חדש שנקרא ,ipost אם מישהו מכם שמע, סביר להניח שהוא גם משתמש בו לצרכים אישיים. מי שלא מכיר, שירותי ,ipost זה שירות שרשות הדואר מאפשרת דרכו לקבל את כל הדיוור בצורה מכוונת. כלומר, אם עד עכשיו, הייתי נאלץ בתור רשות, להנפיק תלושים תקופתיים לתשלום של ארנונה, או של חינוך, או כל תשלום שיצא מהרשות לתושב, נכון להיום, באמצעות שירות שנקרא ,ipost אפשר פשוט להנפיק את החשבונות האלה בצורה מכוונת, ולהעביר את זה לתא אישי, מאד מאובטח, יש לציין, של שירות ה- .ipost

כמובן שהשירות הזה מותנה ברצון הטוב של אותו תושב שירצה או לא ירצה. אנחנו מקווים שירצו לקבל את השירות הזה, אנחנו נצא לפרסום וניתן אינפורמציה, מה זה יכול לתרום, ולמה זה טוב לתושב, ויצטרכו אנשים ללכת לרשות הדואר ולהירשם לשירות.

מר יחיאל טוהמי: מה זה דרך הדואר?

גב' חנה גולן: לקבל דואר באי-מייל.

מר מיכאל אלטינקוב: לא דואר רגיל, התכתבות בין המשרדים לתושב, אלא דואר שהוא

דואר רשמי, מדובר על חשבוניות בעיקר, לא הודעות, חשבוניות בעיקר.

25

ישיבת מועצה מספר 23 (שלא מן המניין) 11.10.00

מר צ'רנוגלס מקס: הודעות על דואר רשמי, אם יהיה אפשר משהו כזה,

מר מיכאל אלטינקוב: דיברתי איתם על זה, מבחינתם זה עדיין בפיתוח, והם אמרו שזו

דווקא נקודה טובה, שיכול להיות שהם דווקא יוסיפו פיתוח נוסף לזה, נכון לעכשיו זה לא נתמך.

מבחינת הרשות זה אמור לחסוך לנו כסף בהנפקת חשבוניות והדפסה, ובמשלוח כמובן, זה פשוט אמור להיות הרבה יותר זול. במקום ארבעה שקלים לחשבון, זה יעלה לנו משהו כמו ,1-1.5 אז כמה שיותר אנשים יכנסו לשירות, העירייה פשוט תרוויח ותחסוך את הכסף בשירות.

האתר העירוני הולך לקום בקרוב, אנחנו תכננו כבר פיילוט לתחילת פברואר, דיברנו כבר על הנגשה של האתר, האתר גם יוצג בעיצוב חדש, יש לציין, הוא הולך להיות יותר ייצוגי, פחות עמוס במידע, וכל המידע יהיה בפנים.

אחד מהפרויקטים הוא שבמסגרת אותו אתר, אנחנו נטמיע גם פרויקט של טפסים מקוונים, טפסים בסגנון של טפסי ,gov.il שאותם טפסים כבר מקובלים בארץ, וכל הטפסים שיש בכלל בכל משרדי העירייה, אנחנו כבר התחלנו באיסוף של אותם טפסים, בריכוז במקום אחד, ובשלב המאוחר יותר, נעשה איזשהו ניתוח ראשוני, וכל מה שרלוונטי, ילך לפיתוח ומחשוב של אותם טפסים, והם יפורסמו ויהיו זמינים באתר העירוני החדש.

חלק מהטפסים, יש לציין כבר, זמינים וכבר משתמשים בהם, אבל המטרה באמת היא לאסוף את כל התכתובת שיש, במידה ותושב יצטרך אי פעם, הוא ידע כבר איפה לחפש את זה באתר, ויהיה מקום אחד, ושם,

גב' חנה גולן: זה נכלל תחת הכותרת - "שיפור השירות לתושב".

מר מיכאל אלטינקוב: בדיוק. אז אלו פחות או יותר הפרויקטים שאנחנו הולכים להתעסק

בהם, חוץ מהעבודה השוטפת, שברוב רובה אנחנו עוסקים, ולא בהקמת פרויקטים. אם יש שאלות, אני אשמח לענות.

מר צ'רנוגלס מקס: באתר הנוכחי יש משהו שנקרא תיק תושב.

מר מיכאל אלטינקוב: נכון.

26

ישיבת מועצה מספר 23 (שלא מן המניין) 11.10.00

מר צ'רנוגלס מקס: זו מערכת שלנו, או חיצונית? מי מטפל בזה?

מר מיכאל אלטינקוב: היא פותחה על ידי חברת אוטומציה.

מר רון נחמן – ראה"ע: זה של חברת אוטומציה, זה בכל הארץ. מה שעשו, תיק תושב, אתר הבטא היה פה באריאל, האיפיון היה פה, הוא בכל מאה ושישים הרשויות בארץ. יש שתי שיטות, או שאתה דחוף חומר, או שאתה מושך חומר באינפורמציה. פה אתה גם יכול לדחוף חומר, למי שרוצה לקבל, ומי שרוצה למשוך מושך את החומר.

הם משפרים את התיק לתושב, חברת האוטומציה עושה את זה עבור כל המדינה, ואנחנו, במסגרת ההסכמים שיש לנו אותם, מקבלים את זה כחלק מה- .package

מר צ'רנוגלס מקס: אבל ממשיכים עם זה.

מר רון נחמן – ראה"ע: כן, בוודאי.

מר מיכאל אלטינקוב: עם תיק תושב, בוודאי אנחנו ממשיכים.

מר צ'רנוגלס מקס: אם יש בעיות, למי אנחנו פונים?

מר רון נחמן – ראה"ע: איזה סוג של בעיות, מקס?

מר צ'רנוגלס מקס: פעם היו מגיעות כל מיני התראות על חשבוניות חדשות, וזה הפסיק

באיזשהו שלב.

מר מיכאל אלטינקוב: אני אשמח לקבל, שאלה פרטנית, שאני אוכל,

גב' חנה גולן: אתה יכול לכתוב ל- master ,web אנחנו מקבלים המון מכתבים,

27

ישיבת מועצה מספר 23 (שלא מן המניין) 11.10.00

תכתוב ואז תקבל תשובה.

מר מיכאל אלטינקוב: הכי פשוט, לכל השאלות האלה, מסוגים טכנולוגיים, להפנות את זה

לכתובת של master ,web שהיא זמינה באתר, וכמובן נשמח לענות ולבדוק כל בעיה לעומקה.

מר רון נחמן – ראה"ע: להיפך, כל אחד שרואה דברים כאלה, יש בזה כדי לשפר את האתר ואת השירות הזה.

מר יחיאל טוהמי: מיכאל, שאלה קטנה. ,2011 הסכומים שאני רואה פה, אלו סכומים די

גדולים.

מר מיכאל אלטינקוב: לא,

גב' חנה גולן: להיפך, סכומים קטנים.

מר יחיאל טוהמי: כמה ב- 2011? יש לך את הסכום של הכול?

מר מיכאל אלטינקוב: אין אפילו מאה, תשעים וחמש.

מר יחיאל טוהמי: זו התוכנית שלך ל- 2011? אלו הסכומים שלך?

מר מיכאל אלטינקוב: אלו הפרויקטים המיוחדים. מה שציינתי, לא מדובר פה על הוצאות

שוטפות, לא מדובר פה על תשלומים, מדובר פה רק על הפרויקטים שהם מעבר לשוטף.

מר יחיאל טוהמי: הבנתי, תודה.

גב' עמליה בירנבאום: בוקר טוב, מה שאני אציג זה התוכנית של אגף שפע, כל מה שעשינו ב-

,2010 שזה כמובן חוץ מהשוטף של פינוי אשפה, פינוי גזם, ניקיון רחובות, וכל מה שאנחנו עושים 28

ישיבת מועצה מספר 23 (שלא מן המניין) 11.10.00

בעצם בשוטף, תחזוקה של גני משחקים וכו'.

כפי שאתם רואים, צביעה ברחבי העיר, שדרגנו וצבענו את ריהוט הרחובות: ספסלים, אשפתונים, מסתורי אשפה, רכישת כלי אצירה, אנחנו מחליפים על פי הצורך כלי אצירה - זה פחי אשפה ברחבי העיר, הם נשברים מתבלים וכו', איטום גגות במוסדות החינוך ומבני ציבור, אלו כל המקומות שאנחנו אטמנו השנה. בתי ספר, בית הנוער, כל עמדות השמירה, הבוטקה של השמירה, אנחנו אטמנו אותם בכדי שלא תהיה חדירת מים.

רכשנו מכונת טיאוט חדשה, אנחנו התחלנו, בעצם, ב- ,2010 בפרויקט של גיזום עצי נוי, וזה בשיתוף משרד החקלאות. כמו שאתם יודעים, יש את חוק האילנות, ולא כל אחד יכול לגזום ולחתוך את העצים כמו שבא לו, ואז אלו המקומות, אלו הרחובות שהיו עצים גדולים מדי, או שנטו לקרוס.

בוודאי ראיתם שבאמפי הישן, בדרך עפרון, אנחנו שתלנו חורשת עצים, וזה בגלל החיסכון במים, אנחנו ביטלנו את הדשא ושתלנו עצים, תהיה שם חורשה יפיפייה, בהמשך אנחנו גם נתקין ספסלים וריהוט רחובות.

ריסוק גזם, יש לנו תחנת מעבר, ולשם קבלן הגינון, או קבלנים פרטיים מביאים את הגזם, גזם נקי, אותו אנחנו גורסים על ידי קבלן, ואנחנו מפזרים אותו בגינות הציבוריות.

מר יחיאל טוהמי: יש לי שאלה, לגבי הגיזום של העצים, ואורי בראון, זה נעשה מכוער.

מי ראה את זה בכלל? זה פשוט מחריד.

גב' עמליה בירנבאום: זה נעשה על פי הנחיה, יחיאל, של יועץ מיוחד ממשרד החקלאות.

מר יחיאל טוהמי: אז צריך להחליף את היועץ הזה, נראה לי.

גב' עמליה בירנבאום: אתה לא יכול גם אם אתה רוצה.

מר יחיאל טוהמי: זו פשוט בושה.

גב' עמליה בירנבאום: הוא הגיע, הוא היה והוא ליווה את הגזם.

29

ישיבת מועצה מספר 23 (שלא מן המניין) 11.10.00

מר יחיאל טוהמי: זה פשוט היה,

גב' עמליה בירנבאום: אבל תראה עכשיו איזה יופי הם גדלו, הם צמחו,

מר יחיאל טוהמי: כן, אבל את זוכרת את מה שהיה.

גב' עמליה בירנבאום: נכון, אבל זו ההנחיה שלו, הוא גם היה עם הגזם, הוא גם אומר לך

איך,

מר רון נחמן – ראה"ע: תגיד לי, טוהמי, בדרך כלל עצים, כשמגזמים אותם, הם מצמיחים אחר כך.

גב' עמליה בירנבאום: יחיאל, עץ הפיקוס, אם אתה גוזם אותו לא נכון, או בתקופה לא

נכונה, הוא פשוט קופא למוות.

מר יחיאל טוהמי: הבעיה של אורי בראון, תגידי לו, זה השורשים.

גב' עמליה בירנבאום: השורשים, והבונקלה האלה שיורדים מהעצים, והכול.

גב' חנה גולן: היות ואתם מצביעים על הבעיה הזאת, אני רוצה שכולם ידעו שזה

כבר שלוש שנים, יותר, אנחנו לא שותלים יותר פיקוסים, בכלל, בגלל הלכלוך ובגלל השורשים.

גב' עמליה בירנבאום: השורשים המאסיביים שלהם, נכון.

מערך כיבוי אש במבני ציבור, אנחנו עשינו בדיקה, זה משהו שהוא בשוטף, עושים בדיוקה במבנה העירייה, ובמרכז לשלום המשפחה, זה מקום חדש שבנינו, כיבוי אש הגיעו, נתנו לנו מספר דברים שעלינו לעשות וזה מה שביצענו.

גב' חנה גולן: אני רוצה רגע לגבי כיבוי אש. אני מכירה את הסיפור שבע שנים, שאני

30

ישיבת מועצה מספר 23 (שלא מן המניין) 11.10.00

שומעת מאז שבניין שניידר הגבוה הסתיים בכלל, אז מאז אני שומעת את רון כל הזמן רק צועק, צריך סולם גבהים, סולם גבהים.

אז אנחנו שמחים לבשר, שאחרי פגישות אינספור, בסופו של דבר זה נסגר עם השר לשיתופי פעולה אזוריים, עם סילבן שלום, כי רון הסביר לו שאם בסלפית תהיה שריפה בבתים הרב-קומתיים, אז אפשר יהיה לתת להם גם את הסולם.

קיבלנו סוף סוף בשבוע שעבר את סולם הגבהים, תודה רבה לראש העיר, תודה רבה לסילבן, וכל מי שהיה בחרדה וכתב שאין סולם גבהים, אז הנה יש.

מר רון נחמן – ראה"ע: אני רוצה לומר משהו כאן, יש לנו רשימה גדולה מאד של אין. האויב של הטוב זה היותר טוב, אז תמיד אפשר להגיד חסר - נכון, חסר. מה לעשות? רק סולם גבהים זה 4.2 מיליון ₪, אז אלו שכותבים שחסר, שיביאו את הכסף, לא להגיד חסר. להגיד שחסר סולם גבהים, 15 שנה אני יודע כבר, אני הלכתי לקנות את הסולם של ירושלים שיצא לשימוש.

בסדר, אנשים אפילו לא יודעים מה זה, זה שייך בכלל לאיגוד ערים לכיבוי אש, זה לא עיריית אריאל, וצריכים פעם אחת תמיד גם לדעת לעשות הבדל מה שייך לעיר, ומה שייך לאזור, ומה שייך למקומות אחרים.

כשאני קורא שחברי מועצה מדברים על כך שחסר סולם כבאים, אני רק רוצה להזכיר, שאני לא יודע אם אותם חברי מועצה, היו בכלל כאן באריאל באותו זמן, כשהייתה שריפה ברובע ב', באולם בקומה השנייה, שזה עלה כמו לפיד, וכבאי פתח תקווה סירבו לעלות ולכבות את השריפה, והאשימו את עיריית אריאל, שעיריית אריאל לא דאגה לשטוצר, שזה הברז הגדול, שאליו מחברים את הצנרת של הכבאים.

והייתה אז מלחמה גדולה, אם מפתח תקווה יעברו את הקו הירוק, זה יותר חמור מעניין סולם הכבאים.

15 שנה אנחנו מנסים להביא לאזור הזה, כי אנחנו נותנים שירותים, עם התחנה שנמצאת פה, היא באריאל, אבל היא לא רק של אריאל, היא אזורית, והיא נותנת מפתח תקווה ועד לבקעת הירדן, ואלון מורה בדרום, ועד לבית אל בצפון, נותנים את השירות הזה של הכבאות. אבנר מוצפי עושה את הדבר הזה, והצוות שלו.

סולם הכבאים, כאמור, 4.2 מיליון ₪. סילבן שלום, במסגרת המשרד לשיתוף פעולה עם הפלסטינים, קיבל את העמדה שלי, שאנחנו מדברים על פריסה אזורית, ולא מקומית של עיר, וזה נתן לו את 31

ישיבת מועצה מספר 23 (שלא מן המניין) 11.10.00

הסיבה להשקיע כסף, מול מה שמקבלים היום איגודי הכבאים, בעיקר אחרי השריפה שהייתה בכרמל, אם כי זה התחיל עוד קודם לכן.

הוא נתן שני מיליון ₪ מתקציבו, זה מה שאפשר לאריאל, והאמינו לי, היו על זה קופצים של בית"ר עילית ומודיעין עילית, אלו ערים של 40 אלף תושבים היום, גם מסיקה מהמועצה האזורית שומרון, כל אחד בא ולקח את הדברים האלה.

לצערי אני שכבתי בבית, קצת לא הרגשתי טוב, וכבר סגרתי את הכול דרך הטלפונים, גם מהמשרד של השיתוף פעולה, וגם עם הנהלת כיבוי האש, וגמרנו את העניין הזה. אז נקבל עכשיו את סולם הגבהים, אני שוב חוזר ואומר, זה לא של אריאל, זה של התחנה הממוקמת באריאל, שתשרת את אריאל והדבר הזה הוא חשוב מאד.

אני מתכנן, בעתיד, בכלל להוציא את התחנה של כיבוי האש מאיפה שהיא נמצאת כי זו הייתה פעם קופת חולים, מי שזוכר את זה, אז נתנו את הצריף הזה אז לכיבוי אש, גם קודם נתנו לקופת חולים חלק מזה, ואנחנו חושבים להקים תחנת כיבוי אש, זה עוד תקציב של איזה 4-5 מיליון ₪ בטח, שהתחלתי לגלגל מהלך היום, לשים אותו כנראה באזור התעשייה אריאל מערב, שהוא יושב על כביש חוצה שומרון, ויש לו נגישות טובה, ותהיה תחנה מודרנית של כיבוי אש, עם כל החניות שנכנסות, המשאיות, זה לא פשוט.

מצאתי לנכון להגיד את זה, כי אני שכחתי לגמרי מכל הקטע הזה, וחנה הזכירה את זה. כיוון שמישהו טען שחסר סולם כיבוי אש, אז רציתי להזכיר את הדברים האלה, שלאט, לאט אנחנו משלימים את החוסרים.

גב' עמליה בירנבאום: שדרוג מערכות השקיה, זה כבר התחיל ב- ,2009 חסכון במים, בוצע

סקר ראשוני של כ- 230 ראשי מערכת. החברה שלקחנו עברה את כל ראשי המערכת, ונתנה לנו תוכנית עבודה ואנחנו ממשיכים עם זה, עם השדרוג של כל המערכות, ב- .2011 בהמשך למה שחנה דיברה, על שיתוף הפעולה בין תרבות הדיור לרישוי, אנחנו עשינו פיילוט השנה, שיפור חזות חצר משותפת ברחוב הגלבוע ,7 ואת זה אנחנו עושים בשיתוף חיילים מחטמ"ר אפרים ושומרון. הם מגיעים אחת לשבועיים, כעשרה חיילים, הם עוזרים, צובעים את הגדרות, מנכשים, אנחנו גם הקמנו שם גדר שהייתה חסרה והתושבים מרוצים.

הצבנו ספסל, כי יש שם הרבה מאד תושבים מבוגרים, ואנחנו נמשיך עם זה, עם שיפור החצרות, ב-

.2011

32

ישיבת מועצה מספר 23 (שלא מן המניין) 11.10.00

גב' חנה גולן: אני רק רוצה לומר, זה לא סתם חצרות. אנחנו יצאנו לסיור, כל

המנהלים, יחד איתי למקום, כי לפי בדיקה שבדנו, מסתבר שברחוב הגלבוע, גם במוריה אבל התחלנו בגלבוע, מרבית התושבים הם צעירים בני ,+75 חלקם הגדול עריריים ורובם בדיור ציבורי - זאת אומרת, שמשרד השיכון נתן להם את הדירה.

אין להם את היכולת לנקות, ואפילו לא את היכולת לפנות, ולכן התחלנו לעשות פיילוט כזה. בסך הכול, לעירייה זה עלה 2000 ₪, אבל לתושבים זה שווה הרבה יותר, ושיתוף הפעולה עם החיילים, הוא בכלל יוצא מן הכלל.

גב' עמליה בירנבאום: והם כל כך מתלהבים, שהם מאמצים את החיילים,

גב' חנה גולן: מאה אחוז, יש לנו הרבה בתים כאלה, עמליה, אנחנו רק התחלנו ואני

מתכוונת להמשיך.

גב' עמליה בירנבאום: הרבה עבודה. זו התוכנית שלנו ל-,2011 אנחנו נמשיך בתיקוני כל

המפגעים ברחבי העיר, אלו המקומות שאנחנו נשים דגש, כמובן שאם יהיו עוד מקומות או רחובות, של משהו שהוא לא בתוכנית, אנחנו נפעל ונתקן, נמשיך בשדרוג מערכות ההשקיה, שדרוג גני המשחקים. אני מקווה שחלקכם ראיתם ששדרגנו והחלפנו מתקנים ברחוב מבצע דני, בסביונים, שהיו שם מתקנים מאד ישנים, החלפנו אותם לחדשים, ואנחנו נמשיך גם ב- .2011 גיזום עצים, אנחנו נמשיך גם ב- ,2011 אלה המקומות שאנחנו רוצים.

חשוב שתבינו שגיזום עצים, יש להם תקופה, אי אפשר, כל הזמן, מתי שאנחנו רוצים. יש להם תקופה, אם זה חם, אם זה קר, תלוי בסוג העץ. אנחנו נביא לכאן שוב את היועץ ממשרד החקלאות, ונמשיך.

ניקיון מרכזים מסחריים, הדגש השנה, אני רוצה, על מרכז מסחרי רובע א', כל ההצללות, כל הפרגולות, לחדש את הצבע, לחדש את התאורה שיש, שהיא חלשה מאד ונמשיך הלאה, תלוי בתקציב.

מר יחיאל טוהמי: עמליה, לגבי ניקוי עשבים וכל הדברים האלה.

33

ישיבת מועצה מספר 23 (שלא מן המניין) 11.10.00

גב' עמליה בירנבאום: ניכוש עשבייה, זה בשוטף.

מר יחיאל טוהמי: ניכוש עשבייה, אתם צריכים להגדיר לתושבים, יש למשל, בסביונים,

זה שטח פרטי או שטח ציבורי, גם במודל, צריך לדעת לטפל בעניין הזה. אם כן, אז להוציא מכתב לתושבים, להגיד להם, זה שטח שהעירייה מטפלת, זה שטח שהעירייה לא מטפלת.

גב' עמליה בירנבאום: כן יחיאל, זה מה שחנה דיברה על שיתוף פעולה בינינו, ברוך, אירנה

ואני.

מר יחיאל טוהמי: אתם יודעים שיש את הבעיה הזו.

גב' עמליה בירנבאום: בוודאי. יש הרבה מקומות שהם שייכים לתושבים, מה שנקרא

בתב"ע,

מר יחיאל טוהמי: הם לא יודעים את זה גם.

גב' עמליה בירנבאום: א', הם לא יודעים. אבל גם אם הם יודעים, ויש תושבים שהם

מבוגרים, והם לא יכולים לעשות את זה לבד, והעירייה, כאן, באה לעזרתם.

מר רון נחמן – ראה"ע: אני רוצה להגיד את זה גם לך וגם ליחיאל. עמליה, הייתה ישיבה, אצלי, מכיוון שהשכונות הוותיקות, החברות שבנו אותן, משרד השיכון, העמיסו על הדיירים דברים, שבעצם היה צריך להיות, באופן ברור, להיות רכוש ציבורי.

דוגמא, ברסקו, כשיורדים במדרגות, או במרכז המסחרי, כשיורדים מהמרכז המסחרי לכיוון המשרדים שלנו,

גב' עמליה בירנבאום: כמו בסביונים.

34

ישיבת מועצה מספר 23 (שלא מן המניין) 11.10.00

מר רון נחמן – ראה"ע: בסביונים אותו דבר. אני הסברתי את זה כבר מאה אלף פעם, בתב"ע זה נכון, רכוש פרטי. אבל דה פקטו, באופן מעשי, זה ציבורי. אנחנו סיכמנו את הדברים האלה, שעד לגבול המגרש בפנים, זה שלהם פרטי, מה שמהגדר, סוף המגרש, החוצה, זה של העירייה, שטח ציבורי, גם אם בתב"ע זה כתוב שזה רשום פרטי. כי יש אי צדק בעניין הזה, לא שלנו, אלא מהתכנון של משרד השיכון. אנחנו קבענו את הכלל הזה, חשוב שתדעו את זה.

גב' שירה דקל: אז למה גם באזורים החדשים יש את הבעיה הזאת?

מר רון נחמן – ראה"ע: אותו הדבר.

גב' שירה דקל: אם אנחנו הולכים למעלה, לכל השכונה, אז במקרה עמליה, הבאתי

אותה לראות את ההזנחה, אז היא אמרה לי, כל זה, זה אזור שבתב"ע מופיע של התושבים.

אז אם יש החלטה כזו, כי התושבים,

מר רון נחמן – ראה"ע: היא לא גורפת.

גב' שירה דקל: אז צריך לראות איפה כן ואיפה לא.

גב' עמליה בירנבאום: נכון.

גב' שירה דקל: רק עוד משפט אחד, אם כן, אם מחליטים כבר שזה של התושבים, אז

צריכה להיות הסברה מאד, מאד משמעותית, כי התושבים לא יודעים את זה, ואז האזורים האלה הופכים להיות, ואני מדברת למען השכונה החדשה, יש שם אזורים מוזנחים.

גב' חנה גולן: לגבי רחוב סביונים, שזו דוגמא, התושבים יודעים כשהם רוצים

לדעת. כשהם לא רוצים לדעת, אז הם לא יודעים כלום. כתוב לכל אחד בחוזה, מסומן, הם יודעים את זה. יחד עם זה, נעשתה הסברה גם ברוסית וגם בעברית, במסגרת השיתוף של תרבות הדיור והאכיפה, פתרנו שם את הבעיה, עד המסלעה הם אמורים לנקות, כל המסלעה שתומכת כביש, אין 35

ישיבת מועצה מספר 23 (שלא מן המניין) 11.10.00

שום הגיון שהם ינקו, ברור שהעירייה תיקח את זה על עצמה, וככה נעבור שלב, שלב, נגיע גם אליכם.

הבעיה בסביונים, שאי אפשר לעשות שינוי תב"ע פשוט אי אפשר לעשות שינוי תב"ע ולהכניס את המסלעה לשטח ציבורי. זה לא מסתדר עם הצבת המבנים, איפה שהציבו את הבניין. אם אצלכם זה מסתדר, איפה שנוכל לעשות שינוי תב"ע נעשה שינוי תב"ע לא בכל מקום העירייה עכשיו תתחיל לטפל בכל הדברים, רק מה שאפשר צריך לעשות.

גב' עמליה בירנבאום: מה ששירה מדברת, זה על חניה. צריך לזכור זו החניה של התושבים.

גב' חנה גולן: החניה היא של התושבים, לא יעזור, את זה אי אפשר לעשות.

גב' שירה דקל: אז אני אומרת, לפחות שם יש בעיה של הסברה.

גב' עמליה בירנבאום: כן, אנחנו נכנס ואנחנו נוציא, ואנחנו נעבוד בשיתוף פעולה.

גב' חנה גולן: יש לכם וועד, שירה ?

גב' שירה דקל: לא מספיק מאורגן, לא לשכונה.

גב' חנה גולן: לא , לא קשור לשכונה, יש וועד לכל בית.

גב' עמליה בירנבאום: לא זו החניה האחורית.

גב' שירה דקל: אם הולכים לסוף יפה נוף ימינה, למטה.

גב' עמליה בירנבאום: מקדימה גם, אבל שם אין בעיה, היא מדברת על החניה מאחור.

גב' שירה דקל: על הכול, מקדימה, מאחור.

36

ישיבת מועצה מספר 23 (שלא מן המניין) 11.10.00

גב' חנה גולן: אוקיי, נעבור על זה. תודה על ההערה .

מר יוסי חן: עמליה, עוד איזה עניין שאם כבר דיברתם על גנים, אז יש שם גן

ברחוב יפה נוף שהוא מאד , מאד מוזנח. היום אנחנו יודעים שכל האוכלוסייה עם הילדים זה שם, באזור ההוא, ואין מתקנים, וממש מתלוננים ופונים השכנים,

גב' עמליה בירנבאום: יפה נוף? יש שם גן יחסית חדש, יש גם פארק ספורט.

מר יוסי חן: לגבי החניות שדיברתן, ברחוב יפה נוף, אם נכניס לתושבים שם בראש

שהחניות הן פרטיות, זה ייצור קטסטרופה, כי החניות שם הן ציבוריות. אני מדבר על החניות שעל הכביש.

גב' שירה דקל: הן בתב"ע בדקנו את זה.

מר יוסי חן: אבל זה יכול ליצור בעיה, כי אז כל אחד יבוא, יסמן לו איך שהוא

רוצה, כמו שהתחילו, אגב, דיירים שם עשו ביניהם כל מיני חלוקות.

מר רון נחמן – ראה"ע: אתה מכיר את מועדון הנוער, אתה יודע איפה מועדון הנוער ברחוב הנגב?

מר יוסי חן: כן.

מר רון נחמן – ראה"ע: שם הייתה לנו את אותה בעיה. שוב, מה קורה כאן? משרד השיכון, בתכנון שלהם, לא שמו לב אז, גם בהנדסה וכל הדברים האלה. ועלתה השאלה, אז היה תקן של 3/4 או חניה אחת, חניה וחצי, ואנשים קנו מהקבלנים דירות, ושם כתבו שיש להם חניה פרטית, אבל בתב"ע היא חניה ציבורית בכלל. זאת אומרת, מכרו להם נכס שלא היה שלהם, אתה נמצא בסיטואציה שצריך לתקן את הפאשלות, גם של משרד השיכון, גם של הקבלן שלא בנה בדיוק לפי התב"ע ומכר לאנשים עוד נכס לבית שלהם, שלא קיים למעשה. אז איפה שאנחנו יכולים לעשות, 37

ישיבת מועצה מספר 23 (שלא מן המניין) 11.10.00

הצמדנו חניות לבתים.

עכשיו, יש מגרשים, בששת הימים, יש בבתים הגבוהים, בפנים, מגרש חניה פנימי, היה ויכוח מי צריך לתחזק את זה, זה שייך לכל הבית הזה. כלומר, בגלל הצורה הזאת שבנו פה אז במאסות את הדברים האלה, כפי שבנו, אנחנו עוברים מקום, מקום לראות מה קורה. אז התחלנו מהשכונות הכי ותיקות פה, עם הסביונים, מה בסביונים? אתה יורד מעפרון, משם זה יורד לבתים, הבתים הפנימיים, יש קונטור כזה, שמסמן את השטח של המגרש שלו, עד הקונטור הזה, מהבית ועד הקונטור זה הדיירים, מהקונטור החוצה, לכל המדרון שתומך ומחזיק את הכביש, זה אבסורד שזה שטח פרטי שלהם.

לכן, בהחלטה שקיבלנו, אמרנו, אם אלה מדרונות תומכי כבישים, זה לא יכול להיות שזה ייפול עליהם. עכשיו, לך תסתכל בנצרים, בנצרים, איפה שבונים היום בבנייה החדשה למעלה, יש שם מסלעות גדולות מאד, צריכים להוריד אותם, יש שם היום בניה של קירות מגן, אתה יודע, קירות תומכים, זה מועמס על המגרשים שהם תומכים את הכביש שמעליו, אבל את זה אנחנו עושים היום, תוך כדי הבניה, לא בדיעבד, פוסט מורטום, ניתוח לאחר המוות.

אז כשאנחנו עושים את הדברים האלה, יש לנו שליטה, ההם עשו מה שהם רצו, והדברים האלה, הם פשוט לוקחים זמן וגם מצריכים כספים שאין, אלו תקציבי פיתוח וכאלה דברים, אבל כל ההערות האלה נרשמות, ונכנסות לתוכנית עבודה רב שנתית, כי אי אפשר לעשות בשנה אחת את הדברים האלה.

גב' חנה גולן: צריך תחזוקה.

מר רון נחמן – ראה"ע: בטח, גם המדרון שאתה מכסה אותו עכשיו בצמחייה, אז עולה לך מים, ניקיון של זה, גיזום של זה, כל הדברים האלה, זה דבר שמתמשך על שנים. השאיפה שלי, היא להגיע לתיקון של כל הפאשלות האלה, בעיר, בכל המקומות, כי הן בסופו של דבר יגמרו, אבל זה עניין רב שנתי, ואם יהיה יותר כסף, אז אפשר יהיה להיכנס לעוד כמה מקומות.

גב' עמליה בירנבאום: אנחנו כל שנה עושים משהו.

מר יוסי חן: אני העליתי את זה רון, כי יש שם גנים הרי, ומתכוונים את החניות

שבחזית, ממש על הכביש, לסמן כחניות פרטיות, ואז יגיע אורח, לא יהיה לו איפה לחנות, לא תהיה 38

ישיבת מועצה מספר 23 (שלא מן המניין) 11.10.00

לו חניה ברחוב הזה. יחנו את המדרכות, יחנו בצמתים, לא יהיה לו איפה לחנות. אז צריכים לעצור את זה, שלא יחשבו שזה שלהם.

מר רון נחמן – ראה"ע: לא חשוב, אבל הוא אומר שיעשו דה פקטו, יעשו את זה בפועל.

מר יוסי חן: והם אומרים שבמחלקת הנדסה, ציפי אישרה להם לעשות את זה.

גב' חנה גולן: וועדת תחבורה היא לא מוסמכת, היא וועדה ממליצה.

גב' שירה דקל: יש לי אישור, יש לי אותו במייל, אני יכולה להוציא בהפסקה.

מר עדנאן עיסא: יוסי מדבר על החניות בחזית,

גב' שירה דקל: גם אני מדברת על אותו דבר.

מר עדנאן עיסא: התב"ע מעוגן ומוגדר כחניה לדיירים, הם יכולים למספר אותן ולא

להצמיד אותן. זאת אומרת שכל דייר רוכש את החנייה, היא בבעלותו, אבל על פי החוק הוא יכול למספר, לפי מספר דירות, חניה 1 - דירה 1 וכו', זה מה שמופיע בתב"ע.

גב' שירה דקל: זה מה שהם עשו, מה שיוסי אומר, בגלל שלא בנו שם לפי התקן,

מר עדנאן עיסא: כל חניה ציבורית הם יכולים למספר אותה. חניה שמוסדרת בתב"ע

היא חניה פרטית, גם אם היא נמצאת בכביש, הם יכולים למספר אותה ולא להצמיד אותה לדירה.

מר רון נחמן – ראה"ע: בסדר, כולם אומרים את אותו הדבר. אומר יוסי דבר אחד, היא אומרת דבר שני, אתה אומר דבר שלישי, וכולכם אומרים את אותו הדבר. צריך לבדוק את זה לגופו של עניין, הרי זה לא בכל העיר,

39

ישיבת מועצה מספר 23 (שלא מן המניין) 11.10.00

גב' שירה דקל: עוד דבר אחד, לגבי גני משחקים. לגבי הצללות, ראיתי שיש הצללות

של שני גנים, למה רק שניים?

גב' עמליה בירנבאום: כי זו תוכנית רב שנתית, לעשות הצללה זה המון כסף, זה רב שנתי, זה

לא משהו שיגמר.

גב' שירה דקל: אני רק רוצה להגיד, שהארגון "בטרם" היום, בהנחיות שלו, זה שגני

שעשועים לילדים צריכים להיות מוצללים, בגלל הסכנה הבטיחותית שי גם בכוויות, וגם בבעיות נוספות שנוצרות כתוצאה מזה.

אני מבינה שזו פונקציה של תקציב, אבל נראה לי ששניים זה בטל בשישים, וצריך לראות איזה, אני ראיתי שם את השמות,

גב' עמליה בירנבאום: זה תלוי גם בגודל הגן,

גב' חנה גולן: זה תלוי מהי מידת ההצללה של העצים שקיימים במקום.

גב' שירה דקל: ברוב הגנים, לצערי, אין.

גב' חנה גולן: ארגון "בטרם" מדבר על מקום חשוף לחלוטין.

גב' שירה דקל: שרוב הגנים הם כאלה, חנה.

גב' חנה גולן: לא, מה פתאום.

גב' שירה דקל: למה לא?

גב' חנה גולן: הגנים הוותיקים, יש בהם יופי של עצים.

40

ישיבת מועצה מספר 23 (שלא מן המניין) 11.10.00

גב' שירה דקל: יש אחד.

גב' חנה גולן: לא נעשה את זה עכשיו.

גב' שירה דקל: בשאר הגדולים אין בהם, וזו בעיה אולי שווה להשקיע ביותר.

גב' חנה גולן: אולי נעשה הסברה להורים, לשים אנטי-סאן מה שנקרא.

גב' שירה דקל: כוויות השמש כתוצאה ממתקן חם, לא נמנעות משום דבר, חוץ

מאשר הצללה. ואני חושבת שזה בשירות לתושב, אתה היום נוסע ברחבי הארץ, אתה לא רואה כמעט גנים שאין בהם הצללה.

גב' עמליה בירנבאום: זה בתוכנית רב שנתית, רשמנו שניים, אנחנו נבחן ונטפל בזה.

אנחנו נמשיך באיטום גגות במוסדות החינוך במבני הציבור. החלפת והוספת עמודי תאורה, אני מקווה שזה ירוץ, להחליף 13 עמודים בדרך עפרון, בדרך הציונות יש את המעבר הפנימי, ששם אין בכלל תאורה, אתם צריכים להקים מחדש, מדובר ב- 22 עמודים.

רחוב הוורדים, יש שם מעבר בין הוורדים לגנים, אנחנו גם נציב, פארק הספורט בציונות, חמישה עמודים סולאריים, אנחנו רוצים, אבל זה נתון לשינוי, אנחנו נראה מה סדר העדיפויות שלנו.

שדרוג מזגנים במוסדות חינוך וציבור, יש בתי ספר ומשרדי עירייה שהמזגנים מאד ישנים, אנחנו נטפל בזה בשנת .2011

הכנת תוכנית אב להפרדת פסולת במקור - כפי שאתם יודעים, זה מה שעכשיו המשרד להגנת הסביבה, מחייב את הרשויות להצטרף לתוכנית, שילמדו את התושבים להפריד בין פסולת רטובה ליבשה. מה שאנחנו מתחילים עכשיו, זו הכנת התוכנית, זה משהו שימשך עד .2011-2015 החלפת כלי אצירה, זה בשוטף, ברחובות בעיר, אנחנו מחליפים, משדרגים. מה שכן חשוב לציין, שברגע שנכנס לתוכנית של הפרדת פסולת במקור, הפחים יוחלפו מצבע כחול לצבע חום, לפי הנחיות של המשרד להגנת הסביבה.

שיפוץ ואחזקת משרדי עירייה, זה בשוטף, כל מה שצריך לבצע.

41

ישיבת מועצה מספר 23 (שלא מן המניין) 11.10.00

מר אלי שבירו: יש לנו אתר זמני, שאני הבנתי שפינו אותו, לפי מה שאמר ג'והר, שלשם בעצם

מפנים פסולת מוצקה. אז קודם כל, אני שמח שפינו את האתר, אבל אנחנו יצרנו לעצמנו מקום נוסף שיש בו מעין, זה לא מכובד מבחינתנו, זה גם אתר ששופכים אליו פסולת, וגם עשו שם כאילו מחסן של חומרי בניין.

מר רון נחמן – ראה"ע: איפה זה?

מר אלי שבירו: זה בדרך שנמצאת בצמוד לאמפי הגדול, אז אם נכנסים לשם.

גב' חנה גולן: מאחורי רחוב ההגנה.

מר אלי שבירו: מאחורי רחוב ההגנה, נכון.

גב' חנה גולן: זה לא רק שלכם לא טוב עם זה, גם לנו לא טוב עם זה.

מר אלי שבירו: אני אומר, זה לא טוב לנו.

גב' חנה גולן: זה רע מאד, זה הפך להיות לאתר פסולת, חומרי בניין, משאיות

ואוטובוסים.

מר רון נחמן – ראה"ע: מי מטפל בזה?

גב' עמליה בירנבאום: האכיפה.

מר רון נחמן – ראה"ע: של מי החומרים האלה בכלל?

גב' חנה גולן: חלק הם של הקבלן.

42

ישיבת מועצה מספר 23 (שלא מן המניין) 11.10.00

מר עדנאן עיסא: חלק מהפסולת, היא כשעשו את הפיתוח של היכל התרבות, צרכו שם

הרבה חול, ובאזור הזה לא היה מקום, אנחנו רצינו לתת,

מר רון נחמן – ראה"ע: זה נגמר.

מר עדנאן עיסא: אז זהו, מפנים את זה עכשיו, ממזרח שם, יש שם אזור של מוסכים.

מר אלי שבירו: גם את הפסולת שהם הוציאו משם, הם שפכו שם.

מר רון נחמן – ראה"ע: יטופל כל הדבר הזה.

מר אלי שבירו: מאה אחוז.

מר פולב פבל: יש עוד מקום אחד, איפה שהיציאה הישנה מהעיר, איפה שאזור

התעשייה, יש שם יער קטן, שיש תושבים שם שיושבים, הכול חסום שם, עדיין יש שם חומר שחור,

גב' חנה גולן: זה שלנו החומר.

מר פולב פבל: אני לא יודע של מי, אולי זה פרטי.

גב' חנה גולן: זה שלנו.

מר רון נחמן – ראה"ע: זה קרצוף.

מר פולב פבל: זה זמני?

מר רון נחמן – ראה"ע: זה קרצוף של אספלט, זה זמני, זה הולך לדרך הביטחון, משתמשים בזה, זה של חוצה שומרון.

43

ישיבת מועצה מספר 23 (שלא מן המניין) 11.10.00

פבל, אנחנו פנינו וביקשנו את חומר הגלם הזה, שעושים קרצוף בחוצה שומרון, במקום שמישהו אחר ייקח את זה, אנחנו ניקח, עדנאן צריך את זה לכל מיני פעילויות כאן, לעשות ריבוד של כל מיני דרכים.

גב' חנה גולן: של דרך הביטחון.

מר עדנאן עיסא: גם של דרך הביטחון.

מר פולב פבל: המעשה הוא מבורך, רק את המקום.

מר רון נחמן – ראה"ע: זה זמני כל העסק.

מר יחיאל טוהמי: עמליה, רק דקה, לגבי פינוי גזם, יש פה בעיה ביישוב. אני הבנתי שלא

פעמיים בשבוע, שזה פעם בשכונות מסוימות,

גב' עמליה בירנבאום: לא, אני אסביר, ביום ראשון מפנים גזם ברובע א', ביום שני ברובע ב',

מר יחיאל טוהמי: אנשים לא יודעים את זה.

גב' עמליה בירנבאום: תאמין לי, יחיאל, הם יודעים.

מר יחיאל טוהמי: ראינו את הגזם ברחובות.

גב' עמליה בירנבאום: כי הם מוציאים לא בימים. יחיאל, התושבים, לצערי, יודעים, זה

מפורסם באתר, אנחנו מוציאים המון פרסומי, הם מוציאים, לא תמיד לפי הימים, מתי שנוח להם, מר רון נחמן – ראה"ע: בסדר, אז תקנוס אותו.

44

ישיבת מועצה מספר 23 (שלא מן המניין) 11.10.00

גב' עמליה בירנבאום: אנשים בשבתות מטפלים בגינות,

מר רון נחמן – ראה"ע: תקשיבי טוב, בירושלים, בנס ציונה, ברעננה, כשהתושב זורק לא ביום של האיסוף, הוא מקבל קנס.

גב' עמליה בירנבאום: הוא מקבל דו"ח, בוודאי.

מר רון נחמן – ראה"ע: להגיד לך את האמת, הנה, אנחנו נגיע לפיקוח, אני אומר לך את זה, יחטפו פעם קנסות, ויפסיקו את כל השטויות האלה, יתחילו לקרוא.

גב' חנה גולן: בשביל זה אנחנו צריכים לתגבר את כמות הפקחים.

מר רון נחמן – ראה"ע: בסדר.

גב' חנה גולן: ולתפוס, בו זמנית, כי אם אתה לא תופס,

מר רון נחמן – ראה"ע: אני מדבר על מדיניות.

גב' חנה גולן: המדיניות היא, נכון.

מר רון נחמן – ראה"ע: תקשיבו רגע אחד, עמליה, אני מדבר על מדיניות, אתם מדברים על ביצוע. הביצוע, אתם אומרים, יום ראשון זה בשכונות האלה, יום רביעי זה בשכונות האלה, אני לא יודע מה, ככה זה לא בכל הארץ. בכל הארץ, אם הדיירים לא מצייתים לאותו יום של פינוי האשפה או הזבל, הם חוטפים קנס. אימא שלי בת ,95 קיבלה קנס שיש לה סרפדים בחצר.

מר אלי שבירו: אבל מה שטוהמי מדבר זה משהו אחר.

מר רון נחמן – ראה"ע: כן?

45

ישיבת מועצה מספר 23 (שלא מן המניין) 11.10.00

מר אלי שבירו: טוהמי מדבר על כך שבעיר פינו פעמיים בכל אזור.

מר רון נחמן – ראה"ע: לא, הוא לא מדבר על זה.

מר אלי שבירו: הוא דיבר על זה, תשאל אותו.

מר רון נחמן – ראה"ע: לא, הוא מדבר על כך ש,

מר אלי שבירו: שטוהמי יגיד מה הוא שואל.

מר רון נחמן – ראה"ע: נניח שפינו פעמיים, ואנחנו מחליטים שמפנים פעם אחת.

מר יחיאל טוהמי: זה לא פשוט.

מר רון נחמן – ראה"ע: שום דבר לא פשוט בחיים. להכניס לאנשים בראש, זה דרך הכיס. זו הדרך היחידה להסביר לאנשים בראש, כשהכיס לוחץ, אז הראש מתחיל להבין.

זה לא יכול להיות, אתה יודע, אתה מקבל גם שתהיה לנו עכשיו את ההפרדה של האשפה, אז יהיו כמה סוגים של הפרדה של אשפה, והדברים האלה יהיו, ביום כזה ככה, ביום כזה ככה, ביום כזה ככה. ואנשים יצטרכו לעשות הפרדה לשניים או שלושה מיכלים, זה לא פשוט. כשאתה נוסע באירופה או באמריקה, אתה רואה איך זה עובד, ושם מצייתים, למה אין להם עסק עם יהודים.

הצרה שלנו, שכמה שאתה מדבר ליהודים, כמה שאתה מדבר, הם גיבר חוכם, הם חכמים, זה משהו שלא יאומן, אתה בא לשדה התעופה, כולם מתנפלים. אתה בא לניו יורק, אתה עומד על הקו, אף אחד לא מעז לזוז, אתה בא לאירופה, לשדה תעופה, אף אחד לא זז, רק מגיעים לפה, טראח, זה הכול עניין של חינוך ועניין של משמעת, כל הדברים האלה.

אחרי שהדברים האלה מסודרים, ומתברר שצריך יותר מאשר פינוי אחד לשבוע, צריכים פעמיים, יבוא, ידון, ואז אנחנו נתקצב את זה. אבל סתם להגיד דברים, זה כמו שבשבת, זה לא רציני.

46

ישיבת מועצה מספר 23 (שלא מן המניין) 11.10.00

גב' עמליה בירנבאום: רון, אנחנו רואים את המצב בשטח, אם יש גזם בכמות מאד גדולה,

אנחנו מוסיפים תגבור באותו שבוע.

מר רון נחמן – ראה"ע: זה קבלן הרי עושה את זה.

גב' עמליה בירנבאום: בוודאי. אנחנו מזמינים, בקיץ תמיד יש תגבור, בחגים תמיד אנחנו

מתגברים, וזה הכול מצב נתון.

מר ג'והר חלבי: רון, עוד נקודה מאד חשובה, הפינוי שלנו של הגזם, אנחנו מפנים

מאריאל לברקת. עכשיו אנחנו הולכים לסגור עם אזור התעשייה ברקן, לפנות לשם. אין לנו הסכם עם הקבלן לשני פינויים ביום, אלא ליום שלם. לכן לברקן הוא יכול להספיק להוציא ארבע משאיות.

בכל זאת, התקציב פה של שנת ,2011 לקח בחשבון תגבורים, במידה ויש צורך לתגבר, מתגברים, אין לנו בעיה.

מר רון נחמן – ראה"ע: מאה אחוז, יופי, קדימה, אדוני מהנדס העיר.

מר עדנאן עיסא: שלום לכולם, אני רוצה להתייחס, קודם כל, לשאלה של יוסי, על

הנושא של השכונה המזרחית של גן השעשועים ביפה נוף. אני אתחיל ואומר, מי שמתכנן את העיר, את התב"עות ואת השכונות, זה משרד השיווק, ומי שמשווק אותה, זה משרד השיווק, כולל עבודות הפיתוח.

מה שקורה בשכונה המזרחית, לאורך רחוב מוריה, כולל הרחובות - יפה נוף, עיר היונה, כלילת יופי וגילה, עבודת הפיתוח בוצעה על ידי משרד השיכון, עדיין לא הושלמה.

אנחנו טוענים שצריך עוד שלושה וחצי מיליון ₪ להשלים את השכונה שזה כולל: ככר בעיר היונה, רחוב מוריה, השלמת השצ"ב בין בריכת המים לבין הבתים בכלילת יופי, שזה שצ"ב שיושב על 7-8 דונם, וכל עבודות הפיתוח, אם זה מדרכות וגינון. משרד השיכון טוען שהוא יכול לתת לעירייה, אנחנו הרי עדיין לא קיבלנו את השכונה, משרד השיכון, בדרך כלל, כשהוא מסיים את עבודות הפיתוח, צריך למסור את השכונה לתחזוקת העירייה, בהתאם לתוכניות. אנחנו עד היום לא קיבלנו את השכונה, מכיוון שאנחנו טוענים שהם לא השלימו את הפיתוח. אז הם באו בהצעה, לתת לרשות 47

ישיבת מועצה מספר 23 (שלא מן המניין) 11.10.00

מיליון וחצי - מיליון שבע מאות אלף ₪, ושהרשות תקבל את השכונה.

רון לא הסכים לזה, אנחנו לא הסכמנו לזה, פשוט שתבוא, מר רון נחמן – ראה"ע: שלושה וחצי מיליון אומדן, רוצה לעשות לי טובה ייתן לי מיליון וחצי, ואחר כך מה יגיד לי? קיבלת, לך תחפש שני מיליון ₪, איפה אני אמצא אותם? על העמודים?

מר עדנאן עיסא: ולכן השצ"ב שבוצע זה הם. הם בנו את מתקן המשחקים הזה, וזו לא

העירייה. אנחנו דורשים שיעשו שצ"ב למתקני משחקים, על כל המגרש של השמונה דונם, כפי שאמרתי, בין הבריכה לבין הבתים.

גב' שירה דקל: אבל בינתיים, יש שם כמות מאד גדולה של תושבים, חדשים שנקלטו

עכשיו, משפחות צעירות, ילדים, ואין שירות. התחושה היא תחושה לא טובה.

אז השאלה היא, אני מבינה את זה וברור לי, אבל השאלה היא מה הלאה, כמה זמן שמים, מה קורה עם זה, כי יש שם אנשים שגרים כבר 6-7 שנים, שמחכים, מר רון נחמן – ראה"ע: שירה, אני רוצה להסביר לך משהו,

מר עדנאן עיסא: את השירות אנחנו נותנים להם, האגף שלנו נותנים שירות לתושבים,

גב' שירה דקל: כן, אבל, אני הבנתי, אני יודעת, אבל אני מדברת,

מר רון נחמן – ראה"ע: שירה, בואי תקשיבי לי טוב, מילא כשהיה מדובר בשכונות ותיקות, כשדרשנו 18 מיליון. אני מדבר על רובע א', ואז אמרו שישה מיליון בשלוש שנים, אז חתמתי תחת מחאה, ועד היום לא יצאנו.

הבאתי את זה למבקר המדינה, עכשיו הלכתי ליועץ המשפטי, בשביל לתבוע אותם, את המשרד, אני צריך לקבל אישור של היועץ המשפטי לממשלה, שאני יכול לתבוע, כראש עיר, את מדינת ישראל. אז מילא בשכונות ותיקות, לפני שלושים שנה, אלו שכונות חדשות שלא גמרו פיתוח, אלו דברים נוראיים.

48

ישיבת מועצה מספר 23 (שלא מן המניין) 11.10.00

עכשיו לעירייה, תקציב הפיתוח שלה הוא 380-400-500 אלף ₪ בשנה, תקציב הפיתוח - זה על העמודים שאתם רואים וכל הדברים האלה. אין לעירייה את אותם הכספים, שזה חלק מעלויות הפיתוח. הרי מה קורה? כשעושים שכונה, מעמיסים את הכול על המחיר שהדייר קונה את הבית שלו, וקונה את הכול.

אבל כשהם לא גומרים את השכונה, אין להם את ההכנסות, הכי חשוב זה דני נוימן, לראות את זה, את מה שקורה. אותו דבר אצלכם, הייתה הקפאה, הם הפסיקו את זה, הם צריכים סעיפים תקציביים. אחרי הלחץ שלנו, הם אומרים אוקיי, עדנאן הגיש את האומדן שלו, הוא אומר, זה 3.5 מיליון.

עכשיו אני אומר, עכשיו את במקומי, עכשיו טוהמי במקומי, כל אחד מחברי מועצת העיר יהיה במקומי, יש שלושה וחצי מיליון, פבל רוצה שם בירידה, בבניין האו"ם שם, איפה שהמדרגות, בין הציונות לבין בנה ביתך, איפה שאתם גרים שם, למטה, יש עוד כל מיני מקומות כאלה.

אתה מקבל שאם אנחנו צריכים להשלים את העבודות האלה בכל העיר, בערך 40-50 מיליון, אוקיי?

זה בעצם מה שחייבים לנו, השאלה היא איך אנחנו מקבלים את זה. אז הכול זה מלחמות - פשרות, אם אין הבדל כל כך גדול, ניחא, אבל באותו רגע שאני חותם להם כראש העיר, כבא כוח שלך, ובא כוח של כולנו, שאני מסכים לזה שבמקום שלושה וחצי באתר הזה, יהיה רק מיליון וחצי, אז הם פטרו את עצמם מאחריות.

אני אמרתי לעדנאן, הוספתי וכתבתי שם שאני חותם על זה תחת מחאה, חתמתי תחת מחאה, לקחו את זה ליועץ המשפטי של משרד השיכון, אז הוא אומר - תחת מחאה, מחר תתבע אותנו עוד. אז אמרתי - נכון מאד, מה חשבת ששמתי לזה סוף פשוט? מאיפה אני אקח את הכסף, מהמיסים של התושבים? אין לנו, ממענק האיזון? הורידו לנו. מאיפה אני אקח את זה?

עכשיו, אנחנו הולכים קודם כל לעשות את מה שניתן לעשות בשכונה הזאת, זה במלחמה מול משרד השיכון. גמרו עכשיו את תקציב ,2011-12 נראה איפה אנחנו עומדים, נהיה חכמים. בחודשיים הקרובים, נראה מה מקצים לאריאל, בתוך המסגרת של תקציבי הפיתוח של משרד השיכון, כי עד עכשיו שמעתי שאהוד ברק רצה לקחת מהם כסף בשביל מערכת הביטחון.

תבינו, מהבלון הזה שיש לו תקציב המדינה, זה יורד למטה. אנחנו צריכים לדעת מה קורה כאן, ולכן, בכל מקרה, אני כבר אומר לכם, אנחנו נצטרך לעשות שם, אין ספק, אלו דירות חדשות, אנשים נכנסים לשכונות חדשות, זו הפקרות הדבר הזה, זו ממש הפקרות. זה לא שיקום שכונות, זו שכונה שאנשים קיבלו כסף, הם צריכים לקבל את הבית עם הפיתוח, זה מה שעשה משרד השיכון מול 49

ישיבת מועצה מספר 23 (שלא מן המניין) 11.10.00

הקבלן. עכשיו אנחנו יושבים, ודנים בצד ג' בכלל, כששני הצדדים חתומים על חוזה, ולא אנחנו.

לכן הסיבוך שבעסק, קשה להסביר את זה, אבל פה בישיבה של מועצת עיר, לפחות מסבירים את הקשר הזה. יש פה שלושה צדדים, משרד השיכון - בעל הקרקע, מנהל מקרקעי ישראל יחד איתו, על הנושא של גביית הפיתוח, שתיים זה הקבלן, והדיירים שרכשו מהקבלן.

אנחנו לא מכרנו לקבלן כלום, אנחנו לא מכרנו לדייר כלום, אנחנו היינו צריכים לקבל שכונה קומפלט. לא קיבלנו שכונה קומפלט, אז אנחנו מטילים את האחריות עליהם, וזה לוקח זמן.

עכשיו, אני לא יודע כמה זמן, יש פה שכונות שכבר שלושים שנה לא גמרו אותן, וזאת הבעיה פה. אז עכשיו אומר לי מבקר המדינה, ואני אומר את זה גם לך, למה הדייר לא תובע את מדינת ישראל?

אני, אין לי זכות עמידה, אבל הדייר ששילם 100 אלף דולר, 200 אלף דולר על הדירה שלו, 300 אלף דולר על הדירה, צריך לכתוב מכתב לשר השיכון, אדוני, אני תובע אותך בתביעה שלי, נזיקית, על כך ששילמתי מחיר עם הכול, ולא קיבלתי את התמורה. אבל הדייר הוא הניזוק, אנחנו אין לנו סטנד, לא לך, לא לי ולא לאף אחד מהמועצה.

הסברתי את זה בתחילת הדברים שלי היום, מול אהוד ברק, שאני הולך לעשות תביעה אישית נגדו, על חריגה מסמכות, שלא העירייה תובעת, מי שיתבע את זה, זה הדייר, ששילם כסף בשביל הדירה, ולא מקבל את הבעלות על הקרקע. ולכן פה, הדיירים, יכול להיות שנצטרך לעשות עבודה יחד איתם, ולעשות איזושהי תביעה ייצוגית, אולי גם דבר כזה נצטרך לעשות, אז בשביל זה אני שובר את הראש, כי נמאס לנו כל העסק הזה, נמאסו עלינו כל הדברים האלה. אנחנו כל הזמן כמו פורפרה מסתובבים.

היכל התרבות - 20 שנה, הלכתי לתבוע את המדינה, אני לא יכול לתבוע, יש בעיה שרשות מקומית הולכת לתבוע את מדינת ישראל, אומר - יש לנו סדרי עדיפויות, אז אתם צועקים, נכון, אבל יש לנו עוד כמה מקומות, בעדיפויות שלנו במדיניות, ששם קודם לפה.

אבל כאן, האדם שילם כסף בשביל דירה שכוללת פיתוח, אבל אז יש לו סטנד בבית משפט, יש לו זכות עמידה, ואנחנו יכולים להצטרף לזה אולי, אין ספק שנצטרך לטפל בזה.

גם באופן משפטי, ואני אומר את זה ליועץ המשפטי, שיקשיב למה שאנחנו אומרים, וזה גם יהיה בפרוטוקול, אנחנו נעשה את זה, אין ספק. אני לא מסכים לרוץ עם הזנב אחרי הראש כל הזמן, לא מסכים, זה פשוט מאד. קצת הרחבנו את העניין הזה, אבל שתבינו את הסיטואציה. בבקשה, עדנאן.

מר עדנאן עיסא: טוב, אני אציג את הפרויקטים שאגף ההנדסה מבצע בהתאם לתוכנית

העבודה ,2010 אלו פרויקטים שמבוססים על תב"רים, ולא על העבודה השוטפת של הרישוי והתכנון.

50

ישיבת מועצה מספר 23 (שלא מן המניין) 11.10.00

הפרויקט הראשון - שיפוץ בית ספר מילקן, זה פרויקט המחולק לשני שלבים, שלב א' ו- ב'.

את שלב א', אנחנו ביצענו אותו במהלך ,2009 זה היה החלפת הגג של בית הספר ושלב ב', היה להחליף את כל השיפוץ הפנימי, שזה דלתות, ריצוף, חלק מהאלומיניום, דלתות חלונות וכל מערכת מיזוג האוויר באגף המזרחי.

הפרויקט הבא, זה שיפוץ אולם הספורט מילקן. אולם הספורט במילקן, מתוקצב על ידי מנהל הספורט, אותו דבר זה בתוכנית רב- שנתית, בשלב א', במהלך ,2010 אנחנו החלפנו את הגג החיצוני, היה קירוי של פרספקס שהוא היה שבור, החלפנו את זה לאינדוליט, אני בתוכנית ,2011 אני אציג גם את ההמשך של אולם הספורט.

הפרויקט הבא הוא שיפור חצר בית ספר מילקן, בהתאם לתוכנית הפדגוגית, ביצענו את גידור מתקני המשחק, שבילים, מגרש המיני ביץ', והסדרת השער המזרחי.

על פי התוכנית, שהוצגה גם בפני חברי המועצה, אנחנו אמורים להעביר את הכניסה לבית ספר מילקן, לרחוב בקעת הירדן. הביצוע זה שלב א', שלב א' הסתיים.

הפרויקט הבא, הנגשת מוסדות ציבור - בהתאם למה שחנה הציגה, אנחנו פה, בשלב הראשון, עשינו הנגשה של משרדי העירייה, הנגשה לנכים לאורך השורה הראשונה של משרדי העירייה, אנחנו ביצענו שם את המדרכה, וגם את הרמפות שמובילות לתוך המשרדים, ללא מדרגות.

מועדון קהילתי ברחוב מוריה - המועדון הוקם במהלך ,2009 ועל פי התוכנית, ב- ,2010 אנחנו השלמנו את עבודות הפיתוח. אלו היו עבודות הגידור, ההרחבה והריצוף, והגינון של המועדון.

מסוף תחבורה ציבורית,

גב' חנה גולן: לגבי המועדון, אולי זאת ההזדמנות קוקי, להגיד מתי הוא יפתח, כי

נעשתה שם תוכנית והצטיידות.

מר חיים ביטון (קוקי): אנחנו כעקרון רוצים לייעד את המועדון הזה, לטובת פעילות, אני יכול לקרוא לזה לילד ולמשפחה. יש פוטנציאל לא קטן של תושבים וילדים, בגילאי 0-5 כולל ההורים שלהם וכו', ואנחנו רוצים לייעד את המקום הזה לטובת הפעילות לילדים ולמשפחה. אני רוצה לקוות שבמהלך חודש פברואר, אנחנו נפתח את המקום הזה.

גב' שירה דקל: מה לגבי נוער?

51

ישיבת מועצה מספר 23 (שלא מן המניין) 11.10.00

מר חיים ביטון (קוקי): בחלק מהפעילות, יש לנו כוונה גם בשעות המאוחרות יותר, לנצל את המבנה.

גב' שירה דקל: גם לנוער.

מר חיים ביטון (קוקי): כן. כי כשאנחנו מדברים על הגיל הרך, אז הם לא יגיעו לשעות המאוחרות.

גב' שירה דקל: נכון.

מר עדנאן עיסא: מסוף התחבורה הציבורית, עם העברה של,

מר רון נחמן – ראה"ע: עדנאן, סליחה. אני רואה פה, אולם הספורט במילקן, הגג, קרוב ל-

440 אלף ₪,

מר עדנאן עיסא: רון, זה רק הקירוי, אני הסברתי. הקירוי למעלה, אולם הספורט

מילקן, היה עשוי מפרספקס, מלוחות ,PVC שהייתה סכנת התמוטטות.

אנשים, אפילו ילדים, זרקו בקבוקים למעלה, והבקבוק שבר את הפרספקס, מר רון נחמן – ראה"ע: את הכיסוי החיצוני?

מר עדנאן עיסא: את הכיסוי החיצוני.

מר רון נחמן – ראה"ע: כן.

מר עדנאן עיסא: אני אמרתי גם, בתוכנית 2011 אני אציג, אנחנו הגשנו בקשה לשיקום

כל האולם, שזה כולל תקרות אקוסטיות.

52

ישיבת מועצה מספר 23 (שלא מן המניין) 11.10.00

מר רון נחמן – ראה"ע: אז שני הדברים האלה, שאני רואה פה.

מר עדנאן עיסא: זה .2010

מר רון נחמן – ראה"ע: את זה ביצעת ב-.2010

מר עדנאן עיסא: אני מציג,

מר רון נחמן – ראה"ע: יש לך פה איזה 1.3 מיליון ₪ פה, יותר. זה במילקן בעצמו,

מר עדנאן עיסא: נכון.

מר רון נחמן – ראה"ע: אני צודק?

מר עדנאן עיסא: ואם אתה מוסיף את החצר, זה עובר את ה- 2 מיליון ₪.

מר רון נחמן – ראה"ע: כל זה בתב"רים, נכון?

מר עדנאן עיסא: כן, אני מציג תב"רים. אני מציג פרויקטים שהוגשו במסגרת,

מר רון נחמן – ראה"ע: זה התב"רים, עכשיו מה נשאר לנו לעשות עוד במילקן? מיזוג אוויר?

מר עדנאן עיסא: במילקן יש, באולם הספורט, אנחנו צריכים לעשות את הפרקט,

תקרה אקוסטית ומיזוג אוויר.

מר רון נחמן – ראה"ע: זה יהיה השנה? צריך להביא כסף? מה עם זה?

53

ישיבת מועצה מספר 23 (שלא מן המניין) 11.10.00

מר עדנאן עיסא: אנחנו צריכים להביא כסף.

מר רון נחמן – ראה"ע: כמה כסף צריך בשביל זה?

מר עדנאן עיסא: אנחנו צריכים 700 אלף ₪.

מר רון נחמן – ראה"ע: ויהיו לנו מקורות מימון לזה?

מר עדנאן עיסא: אני הגשתי בקשה למנהל הספורט, בהתאם לתוכניות שלנו, והבקשה

אושרה על ידי המהנדס שלהם, הם הרי נותנים את זה למהנדס, לבדוק.

הוא אישר את הבקשה עקרונית, עכשיו המנהל צריך לתקצב אותנו, כבר יש לנו תקציב של 200 ומשהו אלף ₪, שזה מספיק להחלפת הפרקט. אני אציג את זה בתוכנית העבודה, זה מופיע, אנחנו השנה נחליף את הפרקט, יתנו לנו את ההמשך, נחליף את התקרה.

מר רון נחמן – ראה"ע: פרקט זה קודם כל, לדעתי, הכי חשוב, שבן אדם לא יפצע.

מר עדנאן עיסא: הפרקט הוא במצב ירוד, זה מפגע בטיחותי גם.

מר רון נחמן – ראה"ע: מבחינה בטיחותית אני מדבר.

מר עדנאן עיסא: כן.

מר רון נחמן – ראה"ע: אבל מיזוג האוויר, אנחנו צריכים לטפל בזה גם.

מר עדנאן עיסא: צריכים לגייס כספים, צריכים ללחוץ כדי שיתקצבו אותנו.

עו"ד אריאל עזריה: עדנאן, הטיפול בגג זה מתוך האולם?

54

ישיבת מועצה מספר 23 (שלא מן המניין) 11.10.00

מר עדנאן עיסא: כן.

עו"ד אריאל עזריה: אז לא הגיוני ש,

מר עדנאן עיסא: אנחנו מדברים על תקרה אקוסטית, ואז.

עו"ד אריאל עזריה: לעשות תקרה אקוסטית חדשה,

מר עדנאן עיסא: מה שנעשה ב- ,2010

עו"ד אריאל עזריה: שנייה, סליחה, אני מכהה את השאלה,

מר עדנאן עיסא: כן.

עו"ד אריאל עזריה: באולם הזה, צריך לעשות תקרה אקוסטית?

מר עדנאן עיסא: תקרה אקוסטית רק. מה זה לעשות, היא קיימת, צריך להחליף את

הקיים.

עו"ד אריאל עזריה: כן, זה לא יהרוס את הפרקט אם נעשה אותו לפני כן?

מר עדנאן עיסא: לא.

מר רון נחמן – ראה"ע: לא, באים שם עם גלגלים, שעולים למעלה, במנופים האלה, גומי,

מר עדנאן עיסא: הם עושים את זה על מסועים כאלה שיש להם גלגלים, כל מי שיכנס

לבצע, צריך לפרוס, ניתן לפרוס דיקטים או משהו על הפרקט כדי לשמור עליו.

55

ישיבת מועצה מספר 23 (שלא מן המניין) 11.10.00

מר רון נחמן – ראה"ע: עדנאן, אני מדבר כרגע, מבחינת מה שנקרא מדיניות של מועצת עיר, זה לגמור סוף, סוף את הפרויקט הזה. אנחנו צריכים לעשות מאמצים לגייס עוד כסף, בשביל הנושא של מיזוג האוויר.

מר עדנאן עיסא: אני מסביר, התוכניות שהגשנו אותן, אושרו. עכשיו צריך לעשות

מאמץ שיתקצבו אותן.

מר רון נחמן – ראה"ע: אוקיי, זה מאד חשוב, כי מסביב אנחנו גמרנו את זה, נכון?

מר עדנאן עיסא: כן.

מר רון נחמן – ראה"ע: טוב.

מר עדנאן עיסא: מסוף תחבורה ציבורית, עם העברה של חניון דן והתחבורה הציבורית

לחברת אפיקים, משרד התחבורה תקצב אותנו לשקם את הכביש המוביל למסוף התחבורה, וגם מהכניסה.

במסגרת התקציב הזה אנחנו ביצענו שם את ההסדרה של כל הכביש, קרצוף, ריבוד ושיקום הכביש, כולל מדרכות. באותה הזדמנות, הכנסנו שם גם מקומות חניה שאמורים לשרת, מגרש כדורגל וגם את השערים.

שיקום וריבוד כבישים, הרחבת מדרכות והנגשה, אנחנו מדברים על פרויקט הפיתוח ברחבי העיר -

ביצענו כאן את כל שיקום המדרכות ברחוב יהודה, שני הצדדים, כולל המעברים שמובילים למרכז המסחרי, החלפנו שם את כל המדרגות, עשינו מדרגות מחדש.

טיפלנו בבעיית הסחף בפארק היובל, זה הפארק שנמצא כאן ממול, נעשה גידור בין הפארק לבין הדיירים,

גב' חנה גולן: דרך אגב, ברחוב מבצע קדש, שעברתי הבוקר, הסחף ממשיך, כי זה

עוד לא הושלם שם.

56

ישיבת מועצה מספר 23 (שלא מן המניין) 11.10.00

מר עדנאן עיסא: זה לא הושלם, מפני שאנחנו עשינו קודם כל את הבעיה הבטיחותית

כלפי הדיירים, את התקציב לא עשינו, התוכנית היא יותר גדולה, התקציב שעמד לרשותנו, לא מספיק לביצוע כל העבודות.

במסגרת הפרויקט הזה התחלנו יחד עם התאגיד, הוחלף בשכונת הסביונים, הוחלפו התשתיות של המים. באותה המסגרת, אנחנו החלפנו את כל הריצוף בשבילים, אנחנו ממשיכים שם בשבועות הקרובים, הולכים להחליף את כל המדרגות המובילות לשכונה, כולל המדרכה ברחוב הסביונים למעלה.

מר יחיאל טוהמי: עדנאן, ברחוב יהודה סיימתם? לא סיימתם ברחוב יהודה, רחוב

יהודה סיימתם הכול?

מר עדנאן עיסא: רחוב יהודה סיימנו את העבודות,

מר יחיאל טוהמי: למה לא נכנסתם ללשכת ראש העיר? ההצפות שם, העבודות שם,

מר עדנאן עיסא: לא הבנתי.

גב' חנה גולן: זה לא קשור, זה בתוך המבנה.

מר יחיאל טוהמי: בתוך המבנה גם צריך לשפץ.

גב' חנה גולן: אבל זה לא קשור לזה.

מר יחיאל טוהמי: אני רוקד כל הזמן על הרצפות שם, אני נכנס, זה לא להאמין,

מר עדנאן עיסא: מה שאתה אומר, זה שייך לתחזוקת המבנים.

מר יחיאל טוהמי: מה זה משנה, תחזוקת מבנים, תכניס כסף פה, תכניס כסף שם,

57

ישיבת מועצה מספר 23 (שלא מן המניין) 11.10.00

גב' חנה גולן: אבל זה בתוך המבנה.

מר יחיאל טוהמי: אי אפשר להיכנס למשרד. באמת, אני אומר לכולם פה, היכנסו, זה

פשוט לא נעים שאנשים באים מבחוץ, פשוט נכנסים, לא למשרד שלו,

גב' חנה גולן: לחדר הישיבות.

מר יחיאל טוהמי: ללשכות, זה פשוט לא נעים להיכנס, הכול שם רוקד, זה לא נעים, ואני

אומר באמת, אני הייתי בהרבה מקומות, הרבה עיריות, אני רואה את הפאר שם, חבל על הזמן. אז אני אומר משהו, אני אומר את האמת, אני מדבר איתך, המנכ"לית, כל כך לא נעים להיכנס לשם.

גב' חנה גולן: א' אמרת לי, ואני אמרתי לך שאני אקח את זה בחשבון.

מר יחיאל טוהמי: אני לא יודע אם את לוקחת, את רק אומרת, אני מבקש, באמת, אני

לא רוצה ליפול שם בכניסה, אני אומר לך את האמת, זה לא נעים.

מר רון נחמן – ראה"ע: נטפל בזה חברים.

מר עדנאן עיסא: הסדרת צמתים ברחבי העיר - על בסיס סקר תנועה שנעשה לפני שלוש

שנים, ישנם כמה צמתים שיש בהם בעיה תחבורתית, ואז הוצע לעשות שינוי גיאומטרי.

משרד התחבורה תקצב אותנו כדי לתכנן את הצמתים האלה, כולל הכיכרות. במסגרת הפרויקט, אנחנו עשינו תכנון של צומת אורי בראון, ברחוב הפסגה, זה מול הבנק, היציאה מהפסגה שם, יש בעיה תחבורתית, אז עשינו שם תכנון, והתכנון אושר במשרד התחבורה. אנחנו הגשנו את זה כבר למשרד התחבורה לתקצב אותנו בביצוע העבודה במהלך .2011 אותו הדבר בששת,

מר אבי סמו: מה הולך להיות שם? צומת? כיכר?

58

ישיבת מועצה מספר 23 (שלא מן המניין) 11.10.00

מר עדנאן עיסא: צומת, הרי רחוב הפסגה הוא רחוב חד סטרי, אנחנו הולכים להמשיך

את החד סטריות, וליצור מקומות חניה ברחבה, בשטח המיותר שם. לעשות מקומות חניה שישרתו גם את התושבים שבאים לקופת החולים או לבנק.

מר צ'רנוגלס מקס: ומה שאמרו, לעשות רק פניה ימינה לא שמאלה, כן? זה גם?

מר עדנאן עיסא: לא, ימינה ושמאלה.

מר צ'רנוגלס מקס: ירדו מזה?

מר עדנאן עיסא: ימינה ושמאלה.

מר צ'רנוגלס מקס: אוקיי.

מר עדנאן עיסא: אותו דבר, צומת ששת הימים - מבצע קדש, ישנה שם בעיה בפניה

מששת הימים למבצע קדש, יש בעיה של שדה ראייה, ובמקום הזה היו מספר תאונות. אז על בסיס הדו"חות האלה, אנחנו תכננו לעשות שם שינוי, ממשיכים את אי התנועה, ובכניסה הזאת, יהיו רק פניות ימינה. מי שבא מששת הימים נכנס ימינה, מי שיוצא מקדש מגיע לכיכר בציונות וחוזר בחזרה.

התוכנית הזאת גם אושרה במשרד התחבורה.

הצומת הבא זה אורי בראון - צה"ל הצומת נמצא בעקומה, שזה מהווה בעיה בטיחותית. גם שם נעשתה תוכנית לשנות את הצומת והסדרי התנועה שם.

הכיכר משדרות ירושלים לאזור המלאכה, איפה שמיועד להיות הקניון בעתיד, הושלם התכנון של הכיכר ואושר על ידי משרד התחבורה.

מר אבי סמו: מה קורה עם הכיכר השלישית בכביש?

מר עדנאן עיסא: תיכף אני אציג, זה נמצא בתוכנית העבודה של ,2010 זה נמשך,

59

ישיבת מועצה מספר 23 (שלא מן המניין) 11.10.00

מר אבי סמו: אישרנו את זה ב- .2010

מר עדנאן עיסא: אישרנו את זה, עד שהתב"ר אושר בהליך התב"ר במשרד הפנים,

יכולנו לצאת למכרז. יצאנו למכרז, לפני כשבוע היה סיור קבלנים, ובמהלך החודש הבא מתחילים לבצע.

מר אבי סמו: בשער הגיא? אבל יש שם.

מר עדנאן עיסא: התקני הבטיחות וסימון כבישים - אנחנו מדי שנה מקבלים תקציב

ממשרד התחבורה, עד מאה אלף ₪ להתקני בטיחות וסימון כבישים. במסגרת הפרויקט הזה, השנה, עשינו מעקות בטיחות, ברחובות שאנחנו רואים, בגנים, סביונים וכלניות שוקמו מעקות הבטיחות, ברחוב מוריה ועצמאות, הצבנו מעקות בטיחות מחדש, בעיקר בכיכר מוריה, איפה שהסטודנטים עומדים, וגם ברחוב העצמאות, מול היכל התרבות.

סימון כבישים - בגלל התקציב הקטן הזה, אנחנו בדרך כלל משתדלים לעשות בעדיפות ראשונה את מעברי החצייה וסימון הכבישים, באזורי בתי הספר, וזה מה שנעשה במהלך .2010 גג אולם ספורט עליזה בגין - הפרויקט הזה הוכנס לעבודה כתוצאה מנפילת חלק מהתקרה האקוסטית, אז היה תקציב של 150 ומשהו אלף ₪, קיבלנו תקציב ונכנסנו לביצוע. אנחנו שיקמנו את הגג, חיזקנו את הקונסטרוקציה של הגג, והחלפנו את התקרה האקוסטית בכל האולם.

בניית בית ספר ברחוב מוריה - כפי שחנה הציגה, זה בית ספר נחשונים שאמור לעבור למוריה. קיבלנו הרשאה, אמנם לא הרשאה תקציבית, אלא הרשאת תכנון ופרוגראמה ממשרד החינוך. התכנון של בית הספר הושלם מבחינה אדריכלית. זה עדיין לא נכנס לתכנון המפורט, ואתם רואים שאפילו לא מופיע מספר כספי כאן, משום שאפילו עוד לא שילמנו למתכננים, משום שהתשלום יגיע ממשרד החינוך, ברגע שיאשרו לנו את התקציב של בניית בית הספר, אז הם יתנו לנו את המימון של התכנון.

אנחנו ממשיכים בתוכנית ,2011 אני אציג גם את הבית ספר הזה.

אולם מופעים - במסגרת השלמות הבניה באולם מופעים, התקבל אז תקציב של מפעל הפיס, שזה 8.5 מיליון ₪. במסגרת התקציב הזה, במהלך ,2010 יצאו המכרזים שחברי המועצה מודעים לזה, של 60