פרוטוקול מועצת העיר מס' 58

הישיבה ה-85 (שלא מן המניין) של מועצת העירייה

מיום חמישי, י' בטבת תשע"ב ().81.510.50

ישיבת מועצה מספר 85 (שלא מן המניין) 18.15.50

עיריית אריאל

הישיבה ה-85 (שלא מן המניין) של מועצת העירייה

מיום חמישי, י' בטבת תשע"ב ().81.5150

נוכחים: מר רון נחמן - ראש העיר

מר יחיאל טוהמי - סגן ראש העיר

גב' לודמילה גוזב - סגנית ראש העיר

מר אלי שבירו - חבר מועצת העיר

מר פבל פולב - חבר מועצת העיר

מר יוסי חן - חבר מועצת העיר

מר עמנואל יעקב - חבר מועצת העיר

גב' שירה דקל - חברת מועצת העיר

עו"ד אריאל עזריה - חבר מועצת העיר

מר מקס צ'רנוגלז - חבר מועצת העיר

מר אבי סמו - חבר מועצת העיר

משתתפים: גב' נאוה בן הרוש - מ"מ מנכ"לית העירייה עו"ד שרון שטיין - יועץ משפטי

מר אריה ברסקי - מבקר העירייה

מר ג'והר חלבי - גזבר העירייה

מר עדנאן עיסא - מהנדס העירייה

רו"ח רוני דנה - רואה חשבון

מר מיכאל אלטיניקוב - מנהל מחלקת המחשוב

מר אלי גיל-עד - מנהל האגף לשירותים חברתיים

גב' אמליה בירנבאום - מנהלת אגף שפ"ע

גב' שרה פרא - מנהלת אגף החינוך

מר אלי נובוסלסקי - מ"מ מנהל אגף הביטחון

מר ברוך אנגל - מנהל מחלקת רישוי ואכיפה

2

ישיבת מועצה מספר 85 (שלא מן המניין) 18.15.50

על סדר היום:

1. דיווח ראש העיר.

2. הצגת תוכניות עבודה לשנת 2112 – מנהלי העירייה.

הפסקה – ארוחת צהריים

3. אישור שינוי מס' 5 – תקציב לשנת 2111 – מצ"ב הצעת שינוי מס' .5

4. אישור תוכנית פיתוח רב שנתית לשנים ,2112-2113 מצ"ב תוכנית הפיתוח.

5. אישור הצעת תקציב .2112 מצ"ב הצעת התקציב לשנת .2112

6. אישור שכר מבקר העירייה לשנת .2112

7. אישור תקן כח אדם לשנת .2112 מצ"ב (נמצא בספר התקציב)

תוספת לסדר היום:

8. מינוי יועץ משפטי לעירייה – עו"ד שרון שטיין.

3

ישיבת מועצה מספר 85 (שלא מן המניין) 18.15.50

מר רון נחמן-ראה"ע: יש לי בקשה אליכם. בגלל הכימותרפיה הגרון שלי נפגע ואני לא יכול

לצעוק. מיתרי הקול נפגעים. אני מבקש מכם שנהיה פה בשקט, על מנת שאני אוכל להוביל את הישיבה הזאת ושתעזרו כאן.

אנחנו פותחים ישיבת מועצה 58 ביום ,5.1.2112 וכמו כל שנה אנחנו סוקרם את תוכניות העבודה. ואני מבקש את נאוה, מ"מ מנכ"ל, להציג את הדברים, בבקשה.

דרך אגב, על השולחנות לא שמנו אוכל הואיל והיום זה י' בטבת, ואנשים צמים, דתיים, ושמנו בצד. מי שירצה לאכול – יכול לאכול מהשולחן שמה, אבל צריך לכבד את אלה שהם צמים. זו הסיבה שאין שום דבר על השולחנות.

2. הצגת תוכניות עבודה לשנת 2102 – מנהלי העירייה

גב' נאוה בן הרוש: בוקר טוב לכולם. ברוכים הבאים לישיבת המועצה מספר .58 אנחנו נציג

לכם את תוכניות העבודה. ישיבת התקציב השנתית מאפשרת לנו, מנהלי העירייה, לעמוד בפני חברי המועצה ולהציג בפניהם את העשייה העתידית שלנו. אני בטוחה ומקווה שהיא תהיה בהירה ומובנת.

אנחנו נעשה את זה בצורה של כל מנהל יעלה ויציג את החומרים שלו. אז שיהיה לכם שעות מהנות.

בראשית הדברים אני רוצה להציג את המבנה הארגוני של עיריית אריאל, שכמובן הוא תקף ועומד הרבה שנים, אבל השינוי היחיד פה שאנחנו יכולים לראות זה בנושא של החברה העירונית החדשה – "גוונים אריאל בע"מ", שבעצם מאגדת בתוכה את היכל התרבות והמרכז הבינתחומי, ולכן היא מופיעה לנו פה כחברת בת נוספת של עיריית אריאל. יתר הדברים, האגפים, הכול כפי שהיה.

כדי שנוכל לדעת באמת בתוכניות העבודה מיהם האנשים שעושים ונושאים בנטל כל השנה, הבאתי לכם מעט מספרים, כדי שנוכל להתרשם.

מספר עובדי עיריית אריאל נכון להיום זה 242 עובדים. 124 עובדים קבועים ועוד 55 עובדים זמניים. כפי שאתם רואים, יש לנו גם 81 פנסיונרים, שמהווים כשליש מעובדי הרשות המקומית, שזה מספר שהולך וגדל. ואפרופו תקציב של שכר, צריך לקחת את הנתון הזה בחשבון, זה נתון שעולה וגדל וכך גם הנתח התקציבי שלו עולה וגדל מדי שנה.

כדי שתקבלו מעט פרופורציות על החלוקה של העובדים שלנו, איך הם מחולקים בתוך האגפים, אז הכנתי לכם את העוגה המספרית הזו, שאתם לפיה יכולים לראות שעובדי החינוך מהווים את הנתח הגדול ביותר מבין עובדי העירייה. מחלקת הרווחה אחריה ואחריה מחלקת שפ"ע. אולם המופעים 4

ישיבת מועצה מספר 85 (שלא מן המניין) 18.15.50

שמופיע אצלנו פה, יש לנו פה 12 עובדים שהולכים לעזוב אותנו לטובת החברה העירונית, הם ייקלטו שם, אנחנו היינו מעין תקופת מעבר עד הרגע שהם יעברו לשם. זה כמובן עובדים שעתיים, הם לא יושבים על התקנים שלנו, אבל הם גם כן יעברו, אני מקווה, בשבועות הקרובים, כי כמו שאתם יודעים החברה כבר הוקמה.

מעבר לזה, אתם יכולים לראות פה את הדגש על הפנסיונרים, שאמרתי קודם, ויתר העובדים, פה אנחנו לא הרבה, אנחנו מעט, מעט חבר'ה שעושים הרבה עבודה, ואני באמת מקווה שהתוכניות יציגו לכם את עומס העבודה שמוטל ובגאווה רבה אנחנו עושים את זה.

אז אני מזמינה כרגע את אלי להציג את שירותים חברתיים. אלי עושה את זה ראשון כי הוא קצת לא חש בטוב ואני מקווה שקולו לא יבגוד בו. תודה רבה לכם והקשבה נעימה.

מר יחיאל טוהמי: אני רוצה להגיד משהו. בשנה שעברה היתה לנו אותה ישיבה. הייתי רוצה

לדעת מה השנה הזו נעשה, מה נעשה ממה שהצגתם לנו בעבר ומה אתם הולכים לעשות בשנה הבאה.

שלא יהיה מצב שתצביעו על מה אתם עושים וכל הזמן בשנה הבאה, בשנה הבאה. אני רוצה לדעת, על תוכנית העבודה שהיתה בשנה שעברה, מה בוצע, מה לא בוצע ומה שנה אחרי זה.

גב' נאוה בן הרוש: תוכניות העבודה שיוצגו היום הן תוכניות עבודה עתידיות לשנת .2112

מר יחיאל טוהמי: מה נעשה?

גב' נאוה בן הרוש: לא יוצגו מה נעשה.

מר יחיאל טוהמי: למה?

גב' נאוה בן הרוש: כי אנחנו לא מציגים מה נעשה אלא מה ייעשה. במידה ויש דבר ספציפי

שאתה יודע, שאתה רוצה לדעת אם נעשה, מנהלים הודרכו להביא איתם את החומרים ולענות על התשובות. או קיי? זאת אומרת, אם יש משהו שמטריד אותך מה נעשה בעבר, יעלה היום כתשובה, תשאל.

5

ישיבת מועצה מספר 85 (שלא מן המניין) 18.15.50

מר יחיאל טוהמי: לא, סליחה, עם כל הכבוד, מה זה מטריד אותי? סליחה. את מציגה לי

משהו שאני שנה הבאה לא יודע מה דחית. אני רוצה, הצגת לי, באת לפה, אמרת לי את תוכנית העבודה שלך, תגידי לי – היתה תוכנית בשנה שעברה כך וכך, ביצענו כך וכך, עשינו כך וכך, שנה הבאה עושים כך וכך. מה זה? מה זה, עתידי? מה, אני צריך לנחש?

גב' נאוה בן הרוש: לא, חלילה. תוכנית העבודה שמוצגת לך היא עתידית.

מר רון נחמן-ראה"ע: בלי אגרסיביות, יחיאל.

מר יחיאל טוהמי: אני לא אגרסיבי. זה עבודה בעיניים, רון, סליחה. אני רוצה לדעת מה

נעשה.

מר רון נחמן-ראה"ע: יחיאל, אבל הסגנון, אני מבקש ממך.

גב' נאוה בן הרוש: יחיאל, אתה מוכן לתת לי לענות לך?

מר יחיאל טוהמי: כן, תעני, בבקשה.

גב' נאוה בן הרוש: כמו התקציב, שהוא תקציב עתידי, גם תוכניות העבודה הן תוכניות

עתידיות. ברגע שאתה רוצה לדעת בתחום מסוים אם נעשה משהו, יש לך פה את כל האינפורמציה ותקבל תשובה לכל שאלה.

מר רון נחמן-ראה"ע: נאוה, סליחה, רגע אחד. השאלה/הערה של טוהמי היא הערה נכונה.

כשמביאים, אומרים מה היה ב-,2111 מה היה ב-,2112 מה יהיה ב-.2112 זאת אומרת, תוכנית העבודה של שנה שעברה תורגמה גם לתקציב.

גב' נאוה בן הרוש: נכון.

6

ישיבת מועצה מספר 85 (שלא מן המניין) 18.15.50

מר רון נחמן-ראה"ע: והיו צריכים לבצע שני דברים – את המשימה ואת הניצול התקציבי. מה

אומר יחיאל – על בסיס מה אני אשווה? מה שיש לשנה הבאה זה בסדר, אבל אולי פה יש דברים שטרם בוצעו. אולי יש דברים שנתקעו. אולי יש דברים שכבר בוצעו ולא צריך. אני צריך לעשות השוואה. ולכן, זאת השאלה שלו, כרגע זה איננו, זה יובא למועצה.

מר יוסי חן: אפשר שאלה אחת? דיברת שם על החברה החדשה, שבתוכה, אני לא

ידעתי, את כללת שם את כל המרכז הקהילתי, מתנ"ס. את יכולה לתת לנו פה הסבר בדיוק למה הכוונה?

מר רון נחמן-ראה"ע: את לא תתני לו שום הסבר.

מר יוסי חן: מה קורה עם העובדים האלה?

מר רון נחמן-ראה"ע: את לא תתני לו שום הסבר.

מר יוסי חן: אתה תרשה לי, ברשותך, לסיים את השאלה, ושלא תיתן הסבר. זה

בסדר, אנחנו פה חבורה של אילמים. אני רוצה לדעת מה קורה עם עובדי המתנ"ס, מה קורה שמה.

מר רון נחמן-ראה"ע: לא עניינך בכלל.

מר יוסי חן: ענייני ועוד איך ענייני.

מר רון נחמן-ראה"ע: לא ענייני בכלל.

מר יוסי חן: זה ענייני ועניינם של כל חברי מועצת העיר שיושבים פה. לא יכול להיות

מצב שאנחנו חיים פה בעמימות, מה קרה, זה סוד צבאי? היום יש שקיפות, מותר לשאול.

מר רון נחמן-ראה"ע: אתה רוצה לפוצץ את הישיבה, כדרכך בקודש?

7

ישיבת מועצה מספר 85 (שלא מן המניין) 18.15.50

מר יוסי חן: מה פתאום? מה פתאום? לא, לא, לא, אני הכי רגוע שבעולם.

מר רון נחמן-ראה"ע: את לא עונה לו. את שומעת?

מר יוסי חן: היא הציגה את זה. רק בגלל שהיא הציגה, אם לא היתה מציגה לא הייתי

שואל שאלה.

מר רון נחמן-ראה"ע: אתה אבל חבר מועצה דגול, ישבת במועצה. אתה מדבר כמו תינוק.

מר יוסי חן: נכון. נכון.

מר רון נחמן-ראה"ע: אין לך מושג. תפתח את העיניים שלך.

מר יוסי חן: אז אני באתי ללמוד.

מר רון נחמן-ראה"ע: תשאל את ראש העיר. אל תפנה אליה.

מר יוסי חן: היא הציגה, אז אני שואל אותה.

מר רון נחמן-ראה"ע: אז אני אענה לך אם אני ארצה.

מר יוסי חן: אז עכשיו אני שואל אותך.

מר רון נחמן-ראה"ע: אחר כך, בסוף היום. בסוף היום.

מר יוסי חן: העיקר שנקבל תשובה.

מר רון נחמן-ראה"ע: ואני מבקש ממך, יש לך בעיה – תפנה לראש העיר, לא אליה.

8

ישיבת מועצה מספר 85 (שלא מן המניין) 18.15.50

מר יוסי חן: למה?

מר רון נחמן-ראה"ע: ככה.

מר יוסי חן: אז בוא נשלח את כולם הביתה. חברים, אני מציע, כל מנהלי האגפים

יילכו הביתה, אני אשאל אותך את כל השאלות. למה אנחנו עושים פה את כל ההצגה? הצגות עושים ב"הבימה", בהיכל התרבות, לא פה. עזוב אותך, עכשיו מה באנו פה, לעשות הצגות, לבזבז את הזמן שלנו? אני באתי לתרום מזמני, אני מתנדב. לא מתאים לך שאנחנו נשאל אותם שאלות? אין שום בעיה, שלח אותם הביתה, בוא נקיים ישיבת מועצה רגילה. יש פה אנשים שהיום הפסידו יום עבודה. בוא נקיים ישיבת מועצה רגילה בלי הצגות.

מר רון נחמן-ראה"ע: תשמע, עכשיו אני נותן לך רשות דיבור 5 דקות. אם אתה לא תעמוד בזה,

מר יוסי חן: מה תעשה?

מר רון נחמן-ראה"ע: אני אזהיר אותך פעם ראשונה.

מר יוסי חן: תזהיר. ומה יהיה פעם שניה?

מר רון נחמן-ראה"ע: ופעם שלישית תצא החוצה.

מר יוסי חן: תגיע לפעם שלישית ישר.

מר רון נחמן-ראה"ע: תצא החוצה.

מר יוסי חן: מה אתה אומר?

2

ישיבת מועצה מספר 85 (שלא מן המניין) 18.15.50

מר רון נחמן-ראה"ע: כן. ואני מזהיר אותך.

מר יוסי חן: הנה, תגיד שלוש ואני לא יוצא. מה אתה משחק משחקים? תגיד לי, מה

כל ההצגות האלה? על מי אתה רוצה פה להרשים? על מי אתה רוצה להרשים?

מר רון נחמן-ראה"ע: אני אומר לך, יוסי חן, אתה לא תתנהג בבריונות, אתה תעבוד לפי

הפרוטוקול.

מר יוסי חן: תרשה לי בכלל לא להתייחס.

מר רון נחמן-ראה"ע: 5 דקות יש לך רשות לדבר.

מר יוסי חן: אני לא רוצה אפילו דקה.

מר רון נחמן-ראה"ע: אתה לא תתווכח איתי.

מר יוסי חן: לא רוצה דקה לדבר.

מר רון נחמן-ראה"ע: לא תחזיק את הדיון הזה כדרכך בחודש. תבקש רשות דיבור, אני אספור

לך את 5 הדקות – תדבר. ובזה נגמר. תלך תפר את הכללים,

מר יוסי חן: מה תעשה?

מר רון נחמן-ראה"ע: אני אומר לך, לפי החוק, אני פועל לפי החוק,

מר יוסי חן: נו, מה תעשה?

מר רון נחמן-ראה"ע: לפי החוק. קריאה ראשונה, קריאה שניה, קריאה שלישית והחוצה.

11

ישיבת מועצה מספר 85 (שלא מן המניין) 18.15.50

מר יוסי חן: זה בכנסת, לא פה.

מר רון נחמן-ראה"ע: גם פה.

מר יוסי חן: לא, לא, יש לך טעות.

מר רון נחמן-ראה"ע: או קיי, נראה.

מר יוסי חן: נראה.

מר רון נחמן-ראה"ע: בסדר.

מר יוסי חן: יאללה, בוא.

מר רון נחמן-ראה"ע: קדימה, אלי, בבקשה.

סקירת האגף לשירותים חברתיים

מר אלי גיל-עד: שלום לכולם. אני אשתדל במהלך המצגת שלי גם לדבר תוך כדי גם על

שנה שעברה. אני חושב שזה יוכל לבוא לידי ביטוי דרך השנה.

בשנה שעברה כתבנו – הקמת בית חם לנערה. בית חם לנערה יוקם השבוע ממש, הוא נפתח, ולכן כתבנו פה הפעלת בית חם לנערה. מדובר בעצם בסוג של מועדונית, פעמיים בשבוע נערות בגילאי 13-15 שאותרו על ידי יועצות בתי הספר, ביחד עם עובדת סוציאלית של הנערות באגף אצלי, והן אותרו כנערות בסיכון, נערות שעלולות לבוא לידי שוטטות, לידי התמכרויות שונות, לידי סיכון ברחובות, כי המשפחה לא מצליחה למנוע את זה בכוחות עצמה ולתת לנערה מה שהיא צריכה, הם יגיעו פעמיים בשבוע לבית הזה, יקבלו שם ארוחת צהריים חמה, פעילות, תהיה שם אם בית, תהיה שם מדריכה, תהיה שם עובדת סוציאלית. זה בית שאנחנו שכרנו בכיכר ה' באייר והוא יתחיל לפעול בשבוע הבא.

הפעלת קבוצת התנדבות בחונכות לנערות שטופלו בקבוצת אילוף כלבים. בשנה שעברה היתה קבוצת 11

ישיבת מועצה מספר 85 (שלא מן המניין) 18.15.50

אילוף כלבים לנערות בתיכון שהרגשנו שהן צריכות חיזוק והעצמה. הנערות האלה סיימו את זה בשנה שעברה והשנה הן מלוות כמתנדבות לחונכות לילדים אחרים. זו קבוצה מגובשת והם התחילו את זה כבר.

הקמת מרכז הורים וילדים – נתיבים להורות – כאן אנחנו מדברים על מעט משפחות. אני רק אסביר.

הפיתרונות שמוצגים בפניכם זה בעצם ניסיונות שלנו להשאיר כמה שיותר ילדים בסיכון, להשאיר אותם כאן במסגרת הקהילה ולתת להם מענים כאן במסגרת הקהילה. כשילד נמצא בסיכון ולא ניתן לתת לו פיתרונות במסגרת הקהילה, המשמעות היא שאנחנו מחפשים פיתרונות שהם פיתרונות במסגרת פנימיות ומשפחות אומנה וכדומה.

אחד הפיתרונות שאנחנו מנסים השנה להורים זה 'נתיבים להורות', מרכז הורים וילדים, מדובר בסך הכול על משהו כמו 3 או 4 משפחות, כאשר כל אחד מבני המשפחה מגיע ויהיה לו את הטיפול שהוא צריך וטיפול משפחתי ביחד. מדובר על מרכז במסגרת האגף אצלי, במסגרת המשרדים אצלנו, בשעות אחה"צ, יש אם בית שמקבלת אולם, יש קצת talking small עם האמא, אפילו קצת ארוחה קלה, ולאחר מכן פגישה עם עובדת סוציאלית, אם צריך מטפלת באומנות וכדומה לילדים. כל התקציבים, דרך אגב, שאתם רואים, כולם מתוקצבים על ידי משרד הרווחה והשתתפות של העירייה כנוהג המקובל – .75-25 במידה ולא נצליח להקים אותו, אם אנחנו נראה שמבחינה תקציבית משרד הרווחה לא ייתן לנו את מה שאנחנו מצפים שייתן, אנחנו לפחות נרחיב את הרפרטואר הטיפולי הפרטני בילדים. רק אני אסביר, 51,111 ₪, כשמדובר למשל על פסיכולוג שלוקח 251 ₪ לשעה, וסך הכול מדובר פה על 16 שעות שבועיות.

זה מגיע ל-51,111 ₪ בשנה. כל הדברים האלה הם דברים מאד מאד יקרים, וכמובן שאנחנו נעדיף להקים את הנתיבים להורות, שביחסית מעט כסף מאפשר לנו הרבה יותר.

הפעלת קייטנת קיץ לילדים בסיכון גבוה – אנחנו כל שנה בוחנים מחדש את הצורך שלנו וכל שנה אנחנו מגלים מחדש שאין לנו ברירה אלא לעשות את הקייטנה הזאת. זה הוקם בשנתיים האחרונות בשיתוף פעולה עם קהילת נצרים. קייטנה קטנטנה, 11 ילדים למשפחות, לילדים שהם בסיכון הגבוה ביותר בעיר, בימים של אוגוסט, בימים שאין קייטנות עירוניות ואין בתי ספר, פשוט שילדים קטנים יגיעו לשם ולא למשל יהיו לבד בבית. אני מדבר על ילדים בגילאי א'-ב', ושם הם יקבלו את כל מה שהם צריכים עד שעות הצהריים שההורים מגיעים בחזרה.

הפעלת סדנא להורים וילדים לשליטה עצמית והתמודדות עם כעסים, בשיתוף עם אגף החינוך, היועצות ומנחת קבוצות. בחרנו 2 ילדים שלהם הכי קשה לשבת בכיתה ומטבע הדברים זה גם בא לידי ביטוי המון המון בבית, גם בנושא של ההורים בדרך ההתמודדות שלהם עם הילדים שהיא דרך התמודדות לא יעילה.

12

ישיבת מועצה מספר 85 (שלא מן המניין) 18.15.50

מוקמת קבוצה שהקבוצה הזאת, עובדים בה ביחד עם הילדים לבד, ההורים לבד ועם כולם ביחד. מחר יש את הראיונות להורים ולילדים והיא תתחיל לפעול או בשבוע הבא או בשבוע שלאחר מכן.

וקבוצות להדרכה הורית לחד הוריות ולעולות ממדינות דוברות אנגלית, משפחות שחלק מהן מתקשות עם הילדים בבית, בטח עם הקשיים של הילדים להסתדר בבית הספר עם קשיי השפה. ואנחנו, ביחד עם תקציב קטן ממשרד הקליטה ותקציב גדול מהרווחה וקצת מהעירייה אנחנו התחלנו את הקבוצה הזאת.

במסגרת המועדונית אנחנו מחדשים, יש לנו כבר הרבה שנים מועדונית לילדים מכיתות א' עד ד'. גם לאגף החינוך יש מועדונית דומה. במסגרת המועדונית מוקמת חממה לחוג גינון טיפולי ביחד עם הילדים, והתחילה קבוצה שאנחנו קוראים לה 'מאסטר-שף', זה האמהות או האבות עם הילדים ביחד, עושים בישולים במועדונית. כמובן שהבישול זה רק האמצעי, המטרה היא חיבור בין ההורים והילדים. כל הילדים במועדונית הם נמצאים במועדונית לא כי המועדונית היא בייבי-סיטר עבור ילדים שאין להם, אלא כי יש קושי משמעותי במשפחה לדעת איך להתמודד עם הילד ואיך לגדל אותו.

הפעלת קבוצה לילדים עדים לאלימות – אנחנו מפעילים את זה גם כבר שנה שלישית. ילדים שעדים לאלימות בבית. אלימות גם יכולה להיות שאבא אומר לאמא – הילדים לא נוגעים באוכל שלך כי האוכל שלך הוא טמא, הם נוגעים רק באוכל שלי. זו אלימות גדולה מאד, והילדים חווים את זה, והם חווים את זה הרבה, ומישהו צריך לעזור לילדים האלה להתמודד. בלי קשר לזה שאנחנו גם מטפלים באמא ואנחנו גם נטפל באבא, כפי שאתם תראו, אבל גם הילדים צריכים פה עזרה.

טיפול בהתמכרויות – לפני שנה וחצי הצלחנו להקים יחידה לטיפול בהתמכרויות אצל אנשים מבוגרים.

השנה אני מאד מקווה שנצליח לקבל תקן ממשרד הרווחה לטיפול בהתמכרויות נוער. בעיקר סמים, אבל בעיקר בעיקר בעיקר אלכוהול. אלכוהול זה הרבה יותר מבחינתנו מסוכן וקשה מהסמים, כי זה הרבה יותר נגיש. יש לו איזו שהיא לגיטימציה של החברה ולכן הוא מהווה סיכון גבוה מאד.

מר יעקב עמנואל: גם הימורים?

מר אלי גיל-עד: ברמת העיקרון יש את זה ביחידה לטיפול בהתמכרויות, אבל צריך ללמוד

איך מטפלים בזה, עדיין לא יודעים כל כך. אבל כן, זה נחשב להתמכרות גם.

מר אלי שבירו: על כמה אנשים מדובר?

13

ישיבת מועצה מספר 85 (שלא מן המניין) 18.15.50

מר אלי גיל-עד: אנחנו יודעים שמדובר בהיקפים של יותר מעשרות. רק בקידום נוער

אנחנו יודעים שכמעט כל בני הנוער בקידום נוער הם צורכים אלכוהול. לא כולם מכורים, אבל הם בהחלט צורכים והם עלולים להגיע להתמכרויות. אנחנו יודעים שבלילות, בעיקר בלילות חמישי וששי, יש פה הרבה בני נוער שמשתכרים, חלקם ילדים קטנים מאד, אולי ברוך יוכל להרחיב על זה כשהוא ידבר, שממש מגיעים לידי מצב מסוכן של שכרות. אני יכול להגיד לכם שגם אני לילה אחד התלוויתי לבחור ממועצה אזורית שומרון והסתובבתי איתו בלילה כדי לראות איך זה נראה בלילה בגנים החשוכים, איך מחביאים את האלכוהול בין השיחים, מקבלים טלפון שהמשטרה קרובה ואז בודקים איפה לשים את זה. ובאמת, זו חוויה לא נעימה רק לראות את הילדים האלה, לאיזה מצבים הם מגיעים.

התקן הזה הוא תקן שיאפשר לנו לא רק מענה ברחובות, שאת זה עושים בקידום נוער והסיירת הורים והשיטור הקהילתי, אלא גם טיפול באותם ילדים, לבוא ולטפל בהם טיפול פרטני ולפעמים קבוצתי. אם נצליח לקבל את התקן הזה, המשמעות היא שהתקן הזה יילך לקידום נוער כדי שבקידום נוער תהיה שם עובדת סוציאלית שיכולה לטפל באותם ילדים, שאין יחידה יותר טובה מקידום נוער להכיר את אותם ילדים. אני יכול להגיד שזה פחות או יותר מתחלק לשתי קבוצות: יש קבוצה, שהיא כמה קבוצות, של בני הנוער הותיקים בארץ. ויש קבוצה שאנחנו לא מצליחים בכלל לחדור אליה, שהיא קבוצה של הנוער העולה, בלילות. מי שמכיר אותם יותר טוב זה בקידום נוער, ששם גם יש נוער עולה, ולנה עצמה דוברת רוסית ויודעת איך לטפל בנושא של אלכוהול. ולכן אנחנו צריכים מענה מיוחד בשביל אותם בני נוער. זה יכול להיות שבשנה שעברה נראה שלא הצלחנו, והסיבה שלא הצלחנו זה שלא הצלחנו לקבל את התקציב ממשרד הרווחה ואנחנו עובדים מאד קשה כדי שהשנה נצליח לקבל את זה.

עבודה קהילתית – עבודה עם מתנדבים. אנחנו מנסים השנה לעשות איזה שהוא סוג של הכשרה שוטפת למספר מתנדבים מועט, מבוגרים, שיעזרו בשעת חירום למכלול טיפול באוכלוסיה בשעת חירום. אם נגיד נופלים פה טילים וכדומה או מגיעות אוכלוסיות מפונות ממרכז הארץ, שזה התרחיש של פיקוד העורף, אז אנחנו צריכים לתת להם פיתרון. מישהו צריך לתת מענה באתרי דחק לנפגעי חרדה. אנחנו נזדקק למתנדבים. אנחנו רוצים השנה לעשות להם איזו שהיא הכשרה קצרה.

שילוב מתנדבי נוער ממוסדות חינוך – מגיעים בני נוער מבית אל ומעופרה, הם משתלבים בבתי הילדים ובבתים עם קשישים כדי לסייע להם. זה קורה כל שבוע. אתמול אני יודע היה ערב הוקרה לאותם מתנדבים. וליווי מתנדבים מבוגרים שמלווים משפחות נזקקות בקהילה.

סביבה בונה – פרויקט שהקמנו לפני שנתיים. בני נוער, ביחד עם רכז, שמגיעים לבתי נזקקים שלא יכולים לשפץ את הבית בעצמם, מכל מיני סיבות, בעיקר קשישים ונכים, ועושים שיפוצים קלים בבית.

14

ישיבת מועצה מספר 85 (שלא מן המניין) 18.15.50

קהילה נגישה – זה פרויקט אדיר. זה בעצם אולי גולת הכותרת של שיתוף הפעולה עם המרכז האוניברסיטאי היום. כל בית הספר לעבודה סוציאלית, במהלך סמסטר ב', כל שנה א', מגיעים ל-8 פרויקטים ברחבי העיר שקשורים להנגשת הקהילה לאנשים עם נכויות. זה אומר לאו דווקא הנגשה פיסית, אבל בהחלט הנגשה מנטאלית. זאת אומרת, עבודה ביחד עם מוסדות החינוך, ביחד עם גני הילדים במרכז הבינתחומי, כדי שאנשים עם נכויות ירגישו ככל האדם בעיר שלנו. אני יכול להגיד שהתחלנו את זה בשנה שעברה ושמענו, שרה ואני, סיפור מרגש מאד מאישה נכה, שעמדה ב'סופר' בתור והיא מגיעה לקופה ושם ילד מחכה לה, כי הוא היה בכיתה בשנה שעברה שעברה את זה, והוא מחכה לה בקופה ואומר לה בקופה – אני מחכה לך, כי היית בכיתה שלי ואני זוכר שאת אישה נכה, ואמא שלי מחכה לך בחוץ לעזור לך עם הקניות. עובדים בצוותי משימה עם אנשים עם נכויות כאן בעיר על כל מיני נושאים. ופורום פעולה תעסוקתי לאנשים עם צרכים מיוחדים שייגע גם בנושא של המפעל השיקומי כדי למצוא פיתרונות נוספים בעיר לאנשים עם נכויות שיוכלו למצוא כאן תעסוקה, כאן ובסביבה.

בריאות הנפש – יש לנו כבר שנים רבות מרפאה לבריאות הנפש, שאני חושב שהיא באמת דוגמא לכל בריאות הנפש בארץ. אלא מה, שזה, במקום שמשרד הבריאות ייקח פה את החסות, כמו שהוא אמור לעשות, זה באיזה שהוא שיתוף פעולה עם העירייה, לצערנו, כי אחרת לא תהיה פה בריאות נפש בעיר.

השנה אנחנו נצליח, אחרי לחצים שנמשכו, אני יודע לפחות על 4 שנים, אנחנו נצליח לפתוח לראשונה בריאות נפש לילדים ולנוער כאן בעיר פעם בשבוע, לפחות פעם בשבוע, שיגיע לפה מענה של פסיכיאטר וגם טיפולים פסיכותרפויתים לילדים שזקוקים לזה. חשוב לזכור שילד כזה שזקוק למענה של בריאות הנפש, הוא נמצא בכיתות, רגיל, מטבע הדברים מאד מאד מאד קשה לו, מטבע הדברים הוא מפעיל את כל הכיתה שלו, שגם כולם לועגים לו וגם הוא מטבע הדברים מפריע בכיתה, הוא לא מצליח להשתלב, ובעצם סביבה שלמה סובלת, כשבראש וראשונה מי שהכי סובל זה הילד כי הוא לא מקבל שום טיפול. אז השנה, בעזרת השם, כנראה בתחילת פברואר כבר ייפתח טיפול על ידי המשרד לבריאות הנפש כאן בעיר.

פרט ומשפחה – גם זה, משרד הרווחה כנראה השנה ייענה לתוכנית חדשה של משרד הרווחה, לעבוד ספציפית עם נושא של אוכלוסיות עניות כרוניות. זאת אומרת, אותם אנשים שאנחנו יודעים שבמשך שנים צריכים לקבל עזרות חומריות שונות, אבל בעצם אי אפשר להגיד שיש משהו טיפולי שכרגע מסייע להם. זאת אומרת, לצורך העניין מקבלים דגים, אבל לא מצליחים לעשות פעולה עם חקה. מרכז עוצמה אמור לבוא ולעשות פעולה עם אותן משפחות כדי קצת לתת חקות במה שניתן ולרכז את המענים החומריים במקום אחד שרואה את התמונה באופן כללי.

מניעת אלימות במשפחה – ממשיכים עם קבוצות לגברים שעובדים בצורה נפלאה ויש להם השפעה מאד 15

ישיבת מועצה מספר 85 (שלא מן המניין) 18.15.50

מאד גדולה אחר כך בבית, אצל אותן משפחות. שתי קבוצות לנשים וביצוע ערב שיא, כמו שאנחנו משתדלים לעשות ערב שנה לפיתוח המודעות.

בעניין הקשישים, חוץ מהדברים שידוע לכם שפועלים כל שנה, המועדונים והוטרנים וכדומה, מעבר לכל הדברים האלה, השנה אנחנו עושים פעולה שתחשוף את מרכז היום לקשיש שפועל על ידי חברה טיפולית.

יש 82 קשישים שגרים בעיר ואנחנו יודעים שהם, בפוטנציאל הם יכולים להיעזר במרכז יום לקשיש, הם קשישים סיעודיים. אבל במקום זה הם מקבלים את השעות הביתה, שזה חוק סיעוד של עזרה. חלק מהם זה פשוט נובע, כי אנחנו יודעים שהמשפחה שגרה ביחד עם אותו קשיש כבר מקבלת ככה גם קצת ניקיון בבית וקצת מכינים את האוכל וקצת זה מוריד להם מהראש, אבל זה לא כל כך טיוב לקשיש. כי אם הוא יקבל בדיוק את אותם דברים רק במסגרת חברתית, זה מעולה. אז קצת להוריד את השעות של הטיפול בבית וקצת להעלות את השעות במועדון, זה בהחלט יהיה להם עדיף. אנחנו נכנסים השנה לפרויקט ביחד עם מרכז היום לקשיש וביחד עם תחום התקשורת במרכז הבינתחומי, לעשות חשיפה של המרכז הזה, פשוט פרטני אצל כל הקשישים האלה בבית, מי שכמובן יסכים לארח אותנו, כדי לחשוף את זה ולהגיד לו – אתה זכאי וחבל שלא תשתמש.

מר אלי שבירו: ההחלטה אם הוא מצמצם את השעות שלו בבית,

מר אלי גיל-עד: רק שלו.

מר אלי שבירו: רק שלו.

מר אלי גיל-עד: כן. בדרך כלל רק שלו. אם זה קשיש סיעודי, זה בדרך כלל, אם יש

משפחה מורחבת זה יותר המשפחה המורחבת ולא כל כך שלו, ופה אנחנו מנסים קצת למנוע את זה.

לעשות מה שטוב לו. אני חושב שסיימתי.

מר רון נחמן-ראה"ע: כן, יחיאל.

מר יחיאל טוהמי: אלי, אני יודע שאתה עושה עבודה טובה ותמיד כשפניתי אליך היתה אוזן

קשבת, ואני מעריך את כל העבודה שלך. אבל יש פה דברים שנופלים בין הכיסאות. אנחנו חברי מועצה, 16

ישיבת מועצה מספר 85 (שלא מן המניין) 18.15.50

אנשי ציבור, לא פונים אל ראש העיר, פונים אלינו, מה לעשות? והיה מקרה עכשיו של בן אדם שאין לו איפה לגור, נכה ב-%,111 והוא ישן כל יום במקום אחר. אני לא מבין, אין איזו שהיא אשקובית, משהו, לתת לבן אדם עזרה? עזרה זמנית של חודשיים, שלושה, עד שימצאו לו את הפיתרון. עד שתעשה לו, לא יודע מה, תעזור לו במשרד השיכון, לא יודע מה תעשו. איזו שהיא עבודה איך להציל את האנשים האלה.

לא ייתכן שבן אדם ישן כל יום במקום אחר, בבית אחר. לא ייתכן דבר כזה. איפה אנחנו? מה אנחנו אומרים לאנשים האלה? תגיד לי, מה? אני אומר לך את זה, לי כואב. אני באתי ממשפחה של 11 אחים, אני יודע מה זה לישון, אני יודע מה זה איפה לישון, אני יודע איך החיים שלי עברו לי. ואני אומר לך את זה, אנחנו צריכים פה להיות רגישים לאנשים האלה. לא יתכן שבן אדם, ואני לא אגיד את השם שלו, כולם מכירים אותו פה, כל יום ישן בבית אחר. לא יתכן. אני אומר לך, אלי, זה לא יכול להיות. מה זה רווחה? רווחה למי? להגיד פה איזו מילה שאני אקפיץ את הפיוזים של האנשים פה? רווחה לרוסים?

רווחה למי? רווחה למי? קליטה – רוסים; רווחה – רוסים; זה – רוסים. מספיק. אני אומר לך, זה לא יתכן דבר כזה. אני אומר לך, לא יתכן. לא ניתן פה, באמת אני אומר לך, לא ניתן פה, אני אומר לך, אני אישית אומר לך, אני לא אתן פה שבן אדם יישן כל יום בבית אחר ואנחנו נגיד – תשמע, נדבר עם משרד השיכון, נעשה מפגש. האנשים האלה צריכים, 'אד-הוק' האנשים האלה צריכים להיכנס לתוך בית, לתוך מסגרת, לתוך אשקובית. כמו שאישה שמקבלת מכות מבעלה,מכניסים אותה למקלט לנשים מוכות, גם אדם כזה צריך להכניס אותו לאשקובית – חודש, חודשיים. להגיד לו – אדוני, חודשיים אנחנו מטפלים בך. אני לא יודע מה עושים. אני לא יודע. אין לי פיתרון. אין לי דירות פה באריאל לחלק, אני לא אומר, אני רק אומר שצריך למצוא לזה פיתרון, למצוא פיתרון. אי אפשר להגיד – תשמע, הכול בסדר. לבוא עכשיו, להגיד לי שם הפרויקט, פירוט, עלות. אותי זה לא מעניין. אני אומר לך את האמת, אלי, זה לא מעניין. זה לא אישי נגדך, אתה יודע שאני מעריך אותך מאד.

מר אלי גיל-עד: אני יודע, אני יודע, בסדר.

מר יחיאל טוהמי: אני, זה כואב לי שבן אדם מסתובב ככה ואין לו בית לישון.

מר רון נחמן-ראה"ע: גמרת?

מר יחיאל טוהמי: כן. תודה.

17

ישיבת מועצה מספר 85 (שלא מן המניין) 18.15.50

מר רון נחמן-ראה"ע: אני רוצה להעיר לך, שוב פעם, לגבי הסגנון.

מר יחיאל טוהמי: בסדר, רון, אתה אל תחנך אותי, בסדר רון? אל תגיד לי סגנון. אל תחנך

אותי.

מר רון נחמן-ראה"ע: הפרעתי לך מילה?

מר יחיאל טוהמי: למה אתה אומר לי סגנון? אני, הסגנון שלי כזה, כי אני חייתי קשה והיו

לי חיים קשים. והסגנון שלך אחר, אתה באת מנס ציונה, היו לך קרקעות, היו לך מגרשים, לא הרגשת כלום. ישנת בבית של 511 מטר. מה אתה מקשקש לי? בחייך. עשה לי טובה, בחייך רון.

מר רון נחמן-ראה"ע: טוהמי, הפרעתי לך שדיברת?

מר יחיאל טוהמי: אל תגיד לי סגנון שלי, רון, עשה לי טובה.

מר רון נחמן-ראה"ע: הפרעתי לך שדיברת? קודם כל תלמד את החומר. את כל ההצהרות

הגדולות שלך,

מר יחיאל טוהמי: אל תגיד לי סגנון , רון, עשה לי טובה. זה לא נגדך. אני מפרגן למנהל ואני

אומר שהוא עושה עבודת קודש. צריך למצוא פיתרון, די , נגמר הסיפור. אתה רוצה שהאנשים האלה ישנו לידך באוהל?

מר רון נחמן-ראה"ע: אני אומר את זה לך, פה זה לא בימת העיר.

מר יחיאל טוהמי: זה לא בימה. אני מדבר מהבטן, אתה אומר לי בימה.

מר רון נחמן-ראה"ע: אתה יכול לדבר מאיפה שאתה רוצה. עכשיו רק תדע, קודם כל תלמד את

18

ישיבת מועצה מספר 85 (שלא מן המניין) 18.15.50

המצב המשפטי חוקי. אחרי שתלמד את זה תיתן את ההצהרות שלך. פופוליזם זה טוב מאד.

מר יחיאל טוהמי: תן לי להחליף אותך חודש, אני מבטיח לך, אנשים פה יחייכו. עזוב אותי,

בחייך רון, עשה לי טובה, בחייך.

מר רון נחמן-ראה"ע: יש לך הזדמנות עוד מעט, אולי.

מר יחיאל טוהמי: לא, אין לי שום הזדמנות, תהיה בריא. אין לי בעיה עם זה בכלל. אפשר

לעשות את החיים יותר קל, רון

מר רון נחמן-ראה"ע: יחיאל, אני מבקש בלי אגרסיביות, שמעת?

מר יחיאל טוהמי: אני לא אגרסיבי. שמעת אגרסיבי?

מר רון נחמן-ראה"ע: שמעת מה אני אומר לך?

מר יחיאל טוהמי: תגיד לי, רון, כשאתה מדבר זה לא אגרסיבי?

מר רון נחמן-ראה"ע: אני מבקש, אמרתי לך, הגרון שלי כואב,

מר יחיאל טוהמי: תהיה בריא.

מר רון נחמן-ראה"ע: אמרתי לך, תשתוק כשאני מדבר ואני אשתוק כשאתה מדבר. קודם כל

נימוס, תלמד את הדבר הזה.

מר יחיאל טוהמי: אין בעיה.

מר רון נחמן-ראה"ע: אולי אתה לא צודק בכל מה שאמרת? ואולי לי קשה ולכל אחד קשה

12

ישיבת מועצה מספר 85 (שלא מן המניין) 18.15.50

לראות מישהו 'הומלס'? אולי אתה יודע מה הפיתרונות של מדינת ישראל ל'הומלסים'? הוא הפיתרון?

מר יחיאל טוהמי: אני לא אמרתי את זה.

מר רון נחמן-ראה"ע: אני בכלל לא עושה דו-שיח. לכן, יש לך בעיה, אדוני, אתה סגן ראש העיר,

תכתוב בבקשה לשר השיכון אטיאס, ותכתוב – אני גדלתי בבית עם 11 ילדים, אני רואה את התופעה הזאת, התופעה הזאת קשה מאד, לא מוצא חן בעינינו. תשלחו לחבר שלך, כחלון, שר הרווחה, לשניהם.

לאטיאס ולכחלון תצלח את המכתב, תיתן את כל הדברים האלה, הוא מהצד הזה יעשה את הדברים.

אבל תקשיב, הוא פה בעיריית אריאל, אין לו פיתרונות כמו בכל עיר אחרת במדינת ישראל, למצבים שכאלה. לכן מדינת ישראל יש לה את משרד הרווחה, יש לה את משרד השיכון, יש לה דירות ציבוריות, אלה הם הדברים. זה הכול. ברור?

מר יחיאל טוהמי: הכול טוב ויפה, אני מקבל את כל מה שאמר רון, אבל יש מה שנקרא

עזרה מיידית לבן אדם.

מר רון נחמן-ראה"ע: קח אותו אליך הביתה.

מר יחיאל טוהמי: ורון יכול לספר לי סיפורים. רון יכול לספר לי סיפורים עד מחר.

מר רון נחמן-ראה"ע: יחיאל, יש לך בית גדול. יש לך בית גדול, יחיאל, קח אותו הביתה.

מר אלי גיל-עד: אני יכול לענות.

מר יחיאל טוהמי: סליחה רגע, סליחה. רון, תסלח לי, אתה לא תנהל את זה איך שאתה

רוצה.

מר רון נחמן-ראה"ע: אני אנהל את זה, כי אני יושב-ראש, לא אתה.

21

ישיבת מועצה מספר 85 (שלא מן המניין) 18.15.50

מר יחיאל טוהמי: בסדר. תן לי בבקשה להגיד מה שאני רוצה להגיד. אתה יכול לעזור לבן

אדם הזה בשכר דירה חודשיים, שלושה חודשים?

מר רון נחמן-ראה"ע: הוא לא יכול לעזור.

מר יחיאל טוהמי: אתה יכול לעזור? אל תגיד לי שאתה לא יכול לעזור. אל תספר לי

סיפורים, רון.

מר רון נחמן-ראה"ע: הוא לא יכול לעזור. תיקח אותו, במקום שכר דירה, אליך הביתה. יש לך

הרבה חדרים.

מר אלי גיל-עד: רון, אם תיתן לי רגע, רק לעניין הזה. כמו שאמר ראש העיר, אנחנו

יודעים, הפיתרונות של דיור הם בידי משרד השיכון, זה לחלוטין לא קשור לרווחה. ממש כמו שמכבי אש לא קשור לרווחה. אלא מה? ואני יכול גם להגיד, ורון יודע בעצמו שהוא כתב גם כשאני ביקשתי, כשהיו משפחות שהיו פה, היה פה איזה זוג שכבר אושר לדיור ציבורי, גר פה חודשיים, באוגוסט אחד לפני, גרו פה עם סככה מעל הראש, פשוט משהו נורא, וכבר אושרו לדיור ציבורי ופשוט לא שיפצו להם פה. ורון כתב מכתב למנכ"ל עמידר על העניין הזה. ויש עוד מקרים כאלה. אני יודע כי מגיעים אלינו, יחיאל, מגיעים אליך חלק מהם, אלינו מגיעים כמעט כולם, או קיי? אנחנו יודעים. ואני בהחלט מסכים, זה כואב הלב עם העניין הזה. הדיור הציבורי זה המכה, אני הכי מרגיש אותה, המכה הכי גדולה במדינה היום.

ואם רק להקיש באינטרנט 'דיור ציבורי' ולראות מה קורה במדינה, אריאל זה באמת המיקרו של מה שקורה בכל מקום, זה כאב לב גדול בעניין הזה.

רק אני אגיד, במקרה שיש אדם בוגר, מעל גיל ,18 שהוא באמת מסתובב ברחובות, הפיתרון שלנו, יש מקומות שנועדו לאנשים האלה, למחוסרי דיור, שבהם אנחנו ברווחה,

מר יוסי חן: אנחנו לא מעוניינים בהוסטלים שאתה מציע לנו. אנחנו לא מעוניינים

בזה.

מר אלי גיל-עד: נכון. אני יודע, יוסי, אני מסכים איתך.

21

ישיבת מועצה מספר 85 (שלא מן המניין) 18.15.50

מר יוסי חן: אז עזוב, ההצעה הזו לא רלוונטית.

מר אלי גיל-עד: אבל יוסי, אני אומר, אתה צודק,

מר יוסי חן: אני יודע למה אתה מתכוון, זה לא רלוונטי.

מר אלי גיל-עד: אבל לדעת שזה הפיתרונות שיש לנו.

מר יוסי חן: אז אנחנו ננסה למצוא מחוץ לקופסא. אפשר, ברשותך, אדוני ראש העיר?

קודם כל, אני היום באמת רוצה לחזק את יחיאל טוהמי. היום הוא קם כמו שהוא בימים הטובים שלו.

אני באמת מחזק את כל מה שאתה אומר. וזו הדרך, אם אתה רוצה באמת להמשיך את דרכך הפוליטית, הנה, אני אומר לך פה ליד כולם, זו הדרך. כי אתה תמיד צריך לזכור מאיפה באת ולזכור את האנשים האלה שאין להם בית גדול כמו שלי ולך יש.

אבל בוא אני אגיד לך, אלי, אני גם מכיר את הסיפורים, כמו שאתה אומר, ויותר מקרים ממה שיחיאל מכיר. וההצעה שלך שאתה מציע לאותם אנשים 611 שקלים השתתפות,

מר אלי גיל-עד: 611 זה משרד השיכון, לא אנחנו.

מר יוסי חן: משרד השיכון. ה-611 שקלים האלה, לצערי לא מספיקים.

מר אלי גיל-עד: זה לא קשור אלינו.

מר יוסי חן: אז אני אומר פה, אולי באמת אנחנו ניתן חשיבה מעבר לקופסא, כי בסך

הכול זה לא הרבה מקרים, זה באמת לא הרבה מקרים. יחסית לעיר הזו זה לא הרבה מקרים. אולי אפשר באמת, כמו שיחיאל אומר, לעשות טיפה מאמץ, לראות אפילו להעביר ממקומות אחרים, בתוך התקציב לשחק, לראות אולי לבקש מהגזבר לתת עוד, כשהגזבר רוצה הוא פתאום מוצא לך עוד תקציב, כדי למצוא פיתרון לאנשים האלה שהיום הם ברחובות. אני מכיר אחד ישן במכונית, ואתה יודע למי אני 22

ישיבת מועצה מספר 85 (שלא מן המניין) 18.15.50

מתכוון. ודרך אגב, הם כולם נכים, כולם אנשים נכים, הם לא אנשים בריאים.

דבר נוסף שאני רוצה להגיד לך, דווקא השנה, ב-,2111 היו הרבה תלונות על הרווחה. הרבה תלונות. היו תלונות של אחת שהפכה להיות סיעודית ולא קיבלה את המענה, בינתיים היא נפטרה. עכשיו כשאני אומר לך נפטרה, אתה בטח יודע למי אני מתכוון, שהמשפחה לא קיבלה את הסיוע בזמן אמת ונשארה להם צלקת.

מר אלי גיל-עד: אני יודע למי אתה מתכוון. מה סיעודית? היא היתה חולה, חולה במחלה

קשה.

מר יוסי חן: היא היתה חולה, אבל היא הפכה להיות סיעודית. היא הגיעה למצב

שהיא היתה צריכה אותנו ברגע האמת.

מר רון נחמן-ראה"ע: חבר'ה, יש פה הצגת תוכניות עבודה ולא טיפול פרטני. השאלה עלתה. מה

שאומר יוסי, אם אני מבין נכון, מה שאומר יוסי, שלא מספיק מה שמדינת ישראל נותנת לשכר דירה לאותן משפחות, כי זה מעט, שעיריית אריאל תוסיף, תתקצב את הדברים האלה. זה בעצם מה שאתה אומר, נכון?

מר יוסי חן: מה שאני אומר שזה גם קיים בערים אחרות.

מר רון נחמן-ראה"ע: אני שואל.

מר יוסי חן: מה שאני אומר שזה גם קיים בערים אחרות, לצאת טיפה מחוץ לקופסא.

מר רון נחמן-ראה"ע: אני שואל, קודם כל יוסי, הדברים הם ברורים,

מר יוסי חן: אז אני אומר, הדברים ברורים. מה שאני אומר, טיפה, כן, נכון, קודם כל

לצאת טיפה מעבר לקופסא ולראות במקרים חריגים שאנשים היום בחורף נמצאים ברחובות, כמו שיחיאל אמר, לעזור הם לכמה חודשים. ובנוסף, שגם יחיאל וגם יוסי חן וגם רון נחמן ינסו לעזור להם 23

ישיבת מועצה מספר 85 (שלא מן המניין) 18.15.50

מול הגורמים שאתה ציינת קודם.

מר אלי שבירו: קודם כל, אני חושב שעצם העלאת הנושא כאן – בסדר, אבל אני חושב

שאת המשך העבודה נצטרך לעשות לא פה בשולחן הזה ולא עכשיו בהצגה של תוכניות העבודה. אני חושב שהנושא הזה הוא חשוב, אני חושב שבאמת צריך לחשוב מחוץ לקופסא ולנסות למצוא לזה פיתרונות. אני לא חושב שאם אנחנו נמשיך לדבר על זה עכשיו אנחנו נגיע לאיזה שהם פיתרונות.

דבר שני – אני רוצה דווקא לחזק את ידיו של,

מר יחיאל טוהמי: לא הבנתי, כמה ישיבות היו כאלה? לא הבנתי, אלי. זו ההזדמנות להגיד

את זה.

מר רון נחמן-ראה"ע: חבר'ה, אי אפשר ככה, יש לנו עוד הרבה אנשים, לא נגמור פה היום. נעשה

יום שלם של דיונים על מקרים פרטניים וגמרנו את תוכנית העבודה.

מר אלי שבירו: זה לא משנה את העובדה שצריך לשבת ולמצוא לזה פיתרון. אבל אני

אומר, אם אנחנו נשב ונדבר על זה עכשיו פה עוד שעה או שעתיים, לא נמצא את הפיתרונות. נצטרך לשבת בצוות מצומצם, ואלי יצטרך לראות איך עושים ולמצוא לזה פיתרון.

אני רוצה לחזק את ידיו של אלי ושל הצוות שלו, כי אני יודע שהם עושים עבודה מצוינת בעיר ואני יודע שחלק גדול מהאנשים גם עושים עבודה בהתנדבות, בתוך המחלקה שלו, בתוך האגף שלו. ולכן, אני רוצה להגיד לך גם בשמי וגם בשם האנשים שלי, יישר כוח והמשך בדרך הזו.

גב' שירה דקל: אני מצטרפת כמובן לדברים, אבל שתי הערות חשובות. קודם כל, לגבי

נוער ואלכוהול, משהו שצורם ואנחנו כולנו צריכים לדעתי להיות מודעים אליו. נושא האלכוהול בקרב בני נוער לא מגיע רק, הוא מאפיין ייחודי של קידום נוער היום. לפי הנתונים הרשמיים שיש, מעל %71 מבני הנוער שותים אלכוהול על בסיס קבוע. בסיס קבוע זה אומר לפחות אחת לשבוע, זה חלק מנורמת הבילוי, זה חלק מתרבות בני הנוער היום. זה לא מאפיין רק נוער בסיכון, ההיפך, זה מאפיין גם בני נוער מאד מאד חזקים ומאד טובים.

24

ישיבת מועצה מספר 85 (שלא מן המניין) 18.15.50

מר רון נחמן-ראה"ע: שירה, מה זה נוגע לתוכנית העבודה?

גב' שירה דקל: אני אגיד. אני מגיעה לזה, כי הוא התייחס לנוער ששותה אלכוהול

ולתוכנית שהם מנסים להכניס ולקושי ולתקציב, ויש לי הצעה. אני רוצה להגיד רק בהקשר הזה, שקודם כל זה חותך את כולם ואת כל טווח הגילאים, וזה מתחיל כבר מכיתה ו' ולא מגילאים, קידום נוער עוד לא נוגע ב-ו', אז יש לנו גילאים הרבה יותר צעירים.

ומעבר לזה, רציתי להגיד, הרשות למלחמה בסמים, יש לה הרבה מאד תקציבים, את הידע, את המתודולוגיה, את כל מה שנדרש. יש פה משהו היסטורי, ופה אני פונה גם לרון, משהו היסטורי עוד מהעבר, שהרשות לא פועלת כאן. אני חושבת שזו הזדמנות לבחון מחדש את הנושא של אפשרות להכניס כן את הרשות למלחמה בסמים. אני יכולה להגיד שהם עכשיו החליטו, וזה מתקשר לנוער עולה ולאלכוהול, הקישור הזה, ויש קישור כי זה חלק מתרבות גם בבית, הם היום נותנים תקן של משרה מלאה, שהם לא רוצים השתתפות רשותית, לרשות שיש בה אחוז מסוים של נוער עולה. ולכן אני, רון, מציעה, כן לנסות לחדש את הפניה לרשות למלחמה בסמים. יש גם תקציבים וגם,

מר רון נחמן-ראה"ע: בואי אני אגיד לך ככה, מאיפה שאפשר להביא כסף, מאיפה שאפשר

להביא תקנים – נביא.

גב' שירה דקל: מצוין. אז הרשות למלחמה בסמים היא הגורם. לא צריך להתאמץ

בכיוונים אחרים. הם גם מחפשים להיכנס לרשויות.

מר רון נחמן-ראה"ע: שירה, אנחנו לא יושבים פה עכשיו בדיון בדברים האלה. זו תוכנית עבודה

של 6-7 מנהלים. הבנו את הנקודה. רשמנו את זה בפרוטוקול. מופיעה ההצעה שלך.

גב' שירה דקל: זה לא לפרוטוקול. זו הצעה שאפשר ליישם אותה.

מר רון נחמן-ראה"ע: אבל אני אומר, פה זה רשום בפרוטוקול, הרי עושים מעקב. אז הדברים

הם לא סתם מוקלטים, זה לא סתם מילה. זה נמצא כאן, record ,on אמרת מה שאמרת. אני לא רוצה להיכנס לויכוחים כך או אחרת או להשגות כאלה ואחרות. אמרת את אשר אמרת, נרשם, זה יבוא 25

ישיבת מועצה מספר 85 (שלא מן המניין) 18.15.50

לפרוטוקול ויראו. אני מקווה שנצליח, תיכף אני אתן לכם כמה נתונים אולי, שאתם תדעו איפה אתם חיים בכלל, לגבי תקציב המדינה מאתמול. רק פשוט שתדעו. אז אולי קצת הפרופורציות ישתנו. אבל נלך הלאה. קדימה. תודה רבה לך אלי. תודה לאלי.

גב' שירה דקל: רגע, רגע, הוא רוצה לענות.

מר רון נחמן-ראה"ע: אני מנהל את הישיבה.

גב' שירה דקל: רון, תן לו לענות אבל.

מר רון נחמן-ראה"ע: אל תגידי לי מה לעשות.

גב' שירה דקל: זה היה ענייני נטו. אף אחד לא תוקף אף אחד אפילו.

מר רון נחמן-ראה"ע: אבל יש לי ישיבה לנהל, תקשיבי לי טוב. אלי, תודה רבה לך. יש לך

הערכה מכל חברי מועצת העיר.

גב' שירה דקל: אז אנחנו סתם יושבים פה, אז הם צודקים.

מר יוסי חן: אנחנו לא ממהרים לשום מקום, רון, באנו באמת לשמוע אותם.

מר רון נחמן-ראה"ע: אני יודע. יש לך עוד כמה אנשים לשמוע. מיכאל, בבקשה. כל אחד לפי

אהבתו, קרבתו לנושא. ככה זה עובד פה. עכשיו אנחנו דנים פה בתוכניות עבודה. לא באופן פרטני ולא בתקנים ולא במה שקורה במדינת ישראל. תוכניות עבודה. נרשם. אם יש פה את המלחמה בסמים, היה פה חבר כנסת, קוראים לו יחיאל חזן, הוא היה ראש הוועדה בכנסת. הוא היה חבר כנסת, הוא היה ראש הוועדה לסמים. היה פה? לא משנה, אני רק אומר, יש דבר כזה, ייבדק, נגמר הסיפור. למה סימפוזיונים?

קדימה.

26

ישיבת מועצה מספר 85 (שלא מן המניין) 18.15.50

סקירת מחלקת המחשוב

מר מיכאל אלטיניקוב: שלום, צהריים טובים. אני אציג את הפרויקטים, מה שנקרא,

הפרויקטים שהם לא פרויקטים שגרתיים שנגדיר אותם ככה. כי, מה לעשות? רוב הפעילות של מחלקת מחשוב זה התעסקות בשוטף, התעסקות בתחזוקה, התעסקות בשדרוגים שוטפים של מערכות, בעדכונים של גרסאות והחלפת ציודים שעם הזמן כמובן מתבלים או מתיישנים.

השנה אנחנו ממשיכים בפרויקט של החלפת מערכת נוכחות בעירייה. אנחנו התחלנו את זה באמצע .2111 נעשתה עבודה בהטמעת המערכת הזאת להסכמים שקיימים בעיריית אריאל, ומסתבר שיש לא מעט הסכמי תעסוקה וזה לא היה פשוט לכתוב אותם מחדש ולתכנן אותם כי, נגיד ככה, הפתענו קצת את הספק בכמות השינויים שהיו צריכים לעשות למערכת הסטנדרטית שהם היום מספקים. אז אנחנו מאד מקווים להפעיל את המערכת בחודשים הקרובים והיא תאפשר לנו פשוט גישה למערכת נוכחות לאותם עובדים שיוכלו גם לעדכן את הפרטים של נוכחות, מתי הגיעו, מתי יצאו, ואולי גם בדרך הזאת נחסוך בכמות הניירת שאנחנו כל חודש מוציאים להדפסה ואולי קצת נהיה ירוקים בדרך.

הפרויקט הגדול הבא שתכננו לשנת 2112 זה הטמעת מערכת CRM במשרדי העירייה. אנחנו הבנו שהפיתרון הקיים שאנחנו משתמשים היום במערכת 'מוקד 2111' מבית CRMC פשוט לא מספקת את הדרישות שלנו. היא פשוט לא מספיק גמישה ולא מספיק מורכבת בשביל לתת מענה לכל הדרישות שצפו בשנתיים האחרונות. אנחנו כן רואים שצריך לטפל בפניות של תושבים בצורה מאד מדויקת ומאד מאד טובה, ושיהיה מעקב מתחילת הפניה ועד הסגירה, כולל כל המשימות שצריך לעשות בדרך. אז כמו שאמרתי, הפיתרון הקיים לא מתאים ואנחנו מחפשים, אנחנו נצא עכשיו לשלב האפיונים, נפרסם מכרז או מכרז זוטא בהתאם לאומדנים שאנחנו נקבל, ואני מקווה מאד שהשנה נצליח להביא מערכת מסוג CRM למשרדי העירייה, שתאפשר לנו באמת טיפול טוב יותר בפניות הציבור.

המשך הפרויקט שהתחלנו גם בשנה הקודמת זה הפיכת כל הטפסים שישנם במשרדי העירייה לטפסים מקוונים. חלק מהם הוסבו כבר, נמצאים באתר, חלק עדיין צריך לבדוק האם הם בכלל בתוקף, האם חלקם רלוונטיים, האם בכלל אפשר להפוך אותם לטפסים מקוונים. חלק מהטפסים הועברו כבר לתכנות וצריכים גם לחזור ברובם. זה פשוט אמור לאפשר לנו גם כן לחסוך קצת בתהליכים של מילוי טפסים, הגעה למשרדים. יש פה ושם כמובן סוגיות משפטיות, שבחלק מהמקומות, בחלק מהפניות על אותם טפסים אנחנו עדיין מחויבים בחתימה בפועל. מכיוון שעדיין לא קיימות, מה שנקרא תעודות זהות דיגיטליות במדינה, אז יש פה איזה שהוא פלונטר שלא מאפשר תמיד ליישם חלק מהטפסים בצורה 27

ישיבת מועצה מספר 85 (שלא מן המניין) 18.15.50

מקוונת. זה גם כן תהליך מאד מאד מורכב, שצריך באמת לבחון כל טופס וטופס ולראות האם באמת הטופס הזה מחייב איזו שהיא חתימה בפועל של אותו פונה.

עוד המשך פרויקט משנה קודמת, זה השלמת מערך .DRP מה זה מערך DRP? בטח חלק מכם יודעים.

לחלק שלא יודעים, זה איזה שהוא תהליך התאוששות לאחר אסון מה שנקרא. ככה זה מוגדר בשפה המקצועית. אנחנו באמת מתכוננים לשלב, מה שנקרא, התאוששות בצורה כזאת שאנחנו מפרידים, א', את חדרי השרתים שלנו לשני מקומות, מפצלים את זה, כך שהנתונים שאנחנו משתמשים בהם יישמרו כל הזמן בשני מקומות ובשני עותקים בו זמנית. כמובן יש לזה גם, מחוברת תוכנית גיבויים, שמאפשרת, גם במידה ושני המקומות האלה נפגעו, לשחזר נתונים מתוך הגיבויים עצמם. וכחלק מהפרויקט הזה, אנחנו גם מתכננים להביא מערכות גנרטור, מערכות גיבוי חשמל, שייתן לנו גם מענה בתקופה שחברת חשמל לא תוכל לספק לנו חשמל באופן סדיר. ובמידה ונצטרך שירותי מערכות מידע באותה תקופה, שיהיה לנו פיתרון גם לשעות כאלה. כלומר, זה לא איזה שהוא מענה שצריך להיות בבסיס קבוע, אלא באמת מדובר על שעות חירום, שעות של עשרות שעות, ימים ספורים. זה הפרויקט.

אז השנה, מה שנקרא, אם יש שאלות מה נעשה גם בנושא הזה שנה קודמת, שבשנה הקודמת הבאנו כמה יועצים, בדקנו מה צריך לעשות, נעשה איזה שהוא אפיון ונעשתה תוכנית עבודה – מה צריך בשביל להתקין מערכות מהסוג הזה. כלומר, יש שם שינוי לא קטן גם בלוחות החשמל שצריך לעשות, בחיבורים שונים של חברת חשמל שיש שם שינוי קטן. אלה הפרויקטים שלוקחים קצת זמן.

עם הזמן כבר הרחבנו ויש לנו לא מעט ציודים, שעם הזמן פשוט הבנו שאנחנו פשוט זקוקים במערכת בקרה וניטור לאותן מערכות, כי אחרת אנחנו פשוט מאבדים שליטה בחלק מהמקרים. לכן התחלנו גם בפרויקט של התקנת מערכת בקרה וניטור, לאחר כל הציודים, ציודי רשת, שרתים, מדפסות. בכלל, כל דבר שאפשר לנטר אותו ולבקר באופן סדיר ולראות מה המצב של אותם ציודים ואותם שרתים ואם יש איזו שהיא מצוקה ונדרשת איזו שהיא פעולה מונעת על מנת שהציוד הזה ימשיך לתפקד ולא יהיו נפילות בדרך. נפילות, מה שנקרא, לא מתוכננות.

אז אנחנו התחלנו, בחרנו במערכת ניטור ובקרה שמבוססת על קוד פתוח, מכיוון שפשוט לא היה לנו מספיק תקציב לזה, אז בחרנו במערכת שלא תעלה לנו כסף. ה-catch פה שאנחנו נצטרך פשוט להשקיע יותר מזמננו בהטמעה של מערכת כזאת, כי זה בא או לכיוון תקציב יחסית גדול, כי המערכות האלה לא זולות, או שאנחנו הלכנו מה שנקרא במסלול שלנו שבחרנו מערכת שהיא, מה שנקרא זולה, מערכת שהיא חינמית, אבל היא דורשת מאיתנו קצת יותר זמן בהטמעה ובהפעלה שלה. וכך אנחנו פשוט חסכנו קצת, לא קצת, חסכנו בתקציב השוטף מה שנקרא של המחלקה שלנו.

28

ישיבת מועצה מספר 85 (שלא מן המניין) 18.15.50

עוד נושא שנהיה מאד אקטואלי בזמן האחרון, זה הקמת ארכיון עבור כל ההודעות האלקטרוניות, עבור כל הודעות הדואר, שפשוט עם הזמן השרת exchange שלנו קצת גדל וצמח, וגם כמות המידע שאנחנו מחזיקים בשרת התפעולי היא כבר עצומה. אז הבנו שאנחנו חייבים להוריד חלק מהנתונים הצידה, אבל עדיין לאפשר גישה לאותם נתונים. אז לכן אנחנו מציעים עכשיו גם פיתרון להקמת ארכיון של דואר אלקטרוני, שזה פרויקט שיאפשר לנו להוריד עומס מהשרת התפעולי וכך ניתן ביצועים טובים יותר וגם גישה לנתונים אחורה, רטרואקטיבית, מה שקובע תכל'ס התקן שאנחנו חייבים לשמור מידע לתקופה של 7 שנים לפחות במקרים של הנהלת חשבונות ואפילו יכול להגיע לתקופות ארוכות יותר.

מה שקשור למוסדות חינוך, השנה נעשתה עבודה רבה בבתי ספר ובגני ילדים. במשך הקיץ האחרון שדרגנו תשתיות אינטרנט ותשתיות פסיביות ב-4 בתי ספר יסודיים. הוחלפו קווי אינטרנט לקווי .MGM באותה עת גם בזק אפשר לנו לעשות את זה, כשפרס את הרשת המהירה שלו בעיר והחליף את כל התשתית שלו בכל השכונות בעיר. והדבר הזה אפשר לנו פשוט חיבור לקווים מהירים יותר וכמובן גלישה הרבה יותר נוחה באותם מקומות. בכל גני הילדים גם הוחלפה התשתית במטרה להוזיל פשוט את העלות השוטפת, תשתית של בזק, מקווים אנלוגיים לקווי ,ADSL לקווי VPN .IP הותקנו גם מספר קווים במקום קווי שלוחה לקווים חיצוניים, כך שזה אפשר גם לכל התושבים פשוט לגשת ישירות לאותם גני ילדים. המספרים פורסמו, כך שההורים היום יכולים באמת להתקשר ישירות לגן ולא תלויים במרכזיות ואין איזה שהוא מעבר באמצע כשצריכים באמת ליצור קשר עם גני הילדים.

מר אלי שבירו: צריך לראות שאשכולות הפיס לא נופלים בין הכיסאות, בין המערכת של

אורט לבין המערכת, הרי בבוקר היא נותנת שירותים לבית הספר אורט ובערב במרכז הבינתחומי, צריך לראות שהשדרוג ייתן מענה גם לבית הספר.

מר מיכאל אלטיניקוב: ב-4 בתי ספר יסודיים הוחלפו גם שרתי קבצים, שרתים בית ספריים מה

שנקרא, במערכות חדשות. בשני בתי ספר הוחלפו גם שתי מעבדות. וכשמדובר בבית ספר נחשונים, אנחנו הלכנו גם לפיתרון חדשני, לפיתרון שמבוסס על server point multi ,Microsoft שאפשר לנו לצמצם בכמות, מה שנקרא, יחידות קצה. והתקנו במקום, עבור 31 עמדות התקנו רק 6 מחשבי, מה שנקרא מחשבי שרת, שאפשר לנו, א' – לצמצם בעלויות; ו-ב' – לתת באמת כמות עמדות יותר גדולה במקום הפיסי מצומצם יותר. כלומר, זה איזה שהוא פיתרון חדשני שהוא רק בשנת 2111 יצא לפועל ואימצנו 22

ישיבת מועצה מספר 85 (שלא מן המניין) 18.15.50

אותו, בדקנו. הוא נקרא גם פיתרון ירוק שהוא חוסך בחשמל. לכאורה הוא די מצליח, אז אנחנו כנראה ניישם את השיטה הזאת גם לבתי ספר אחרים וגם בשנה הזאת, בשנת .2112 אלה פחות או יותר התוכניות הגדולות. אם יש לכם שאלות – נשמח.

מר יעקב עמנואל: איך אתה מאובטח לפריצות, אבטחת מידע, לאור מה שקרה דווקא

השבוע, האם גם העירייה חשופה לכל מיני סכנות כאלה?

מר מיכאל אלטיניקוב: שאלה מצוינת, כי לאורך כל הפעילות שלנו השוטפת, אני גם אחראי על

אבטחת מידע בארגון שלנו, אז חלק מהתפקיד שלי זה באמת לשמור על המידע כך שהמידע הזה באמת, מידע ששמור ברמה שזה מוגדר א' על ידי משרד המשפטים. ו-ב' גם איזה שהוא היגיון בריא שיכול להגיד שכל המידע החסוי צריך להיות באמת נגיש רק לאנשים שיש להם הרשאה לראות את המידע הזה.

כלומר, חומר שנמצא ברווחה, כמובן אף אחד אחר, גם במשרדי העירייה, לא צריך לראות את זה. מה סיווגי המידע, סיווגים והרשאות? א' – זה מנוהל ברמה השוטפת. כלומר, אין איזה שהוא פרויקט שאנחנו מתחילים ומסיימים, אלא זה באופן שוטף נכנס לתוכניות העבודה והפעילות היום יומית. וכמובן יש לזה גם כן, מה שנקרא, הביטוי היום יומי, שישנן מערכות ש-א', שומרים על כל רשת העירייה שלנו, זו מערכת שמבקרת את הגישה לרשת הפיסית. כלומר, אתה לא יכול לחבר איזה שהוא מחשב ואנחנו לא נדע תוך 5 דקות, ואנחנו נדע גם באיזה ,port ברמת ה-port זה מחובר, ואנחנו כמובן ניגשים לשם וה-

port הזה נחסם קודם כל. ואם זה מדובר על שרתי אינטרנט שאנחנו מפרסמים החוצה, אז אנחנו כן כמובן דואגים שחשיפה של השרת לא תהיה מוקדם יותר, אלא אם כן הוא עבר את כל ה-list check הנדרש על מנת ששרת כזה יעלה החוצה. וכמובן המידע החסוי אף פעם לא יופיע בצורה גלויה ובצורה לא מוצפנת מה שנקרא בהישג יד דרך האינטרנט. כלומר, ברור שזה כאילו מנוהל ברמה היום יומית. כלומר, לא ברמת פרויקטים אלא ברמה היום יומית, פשוט נכנס לתוך העבודה עצמה.

מר מקס צ'רנוגלז: יש לי יותר הצעה משאלה, כי הנושא עלה בישיבה של אחת הוועדות,

ועדת ביקורת אם אני לא טועה, כי זו ועדה שמתעסקת עם הרבה ניירת, ומיכאל אמר פה על חיסכון וירוק. אז עלתה הצעה לנסות להשתמש במכשירים ניידים בעבודה השוטפת של חברי מועצה למשל, כי לרוב האנשים יש מחשבים ואפשר לשלוח, במקום לשלוח ערימות נייר לפני ישיבות ועדות, לשלוח פשוט 31

ישיבת מועצה מספר 85 (שלא מן המניין) 18.15.50

קבצים שאנשים ישתתפו בוועדות עם המחשבים. כמובן, מי שלא רוצה, לא יכול, אין לו מחשב מאיזו שהיא סיבה, כמובן שאף אחד לא יחייב אותו. אבל אם קיימת אפשרות כזו, כמו שעשינו עם פרוטוקולים,

מר רון נחמן-ראה"ע: אני כבר אומר לך כן. אני כבר אומר לך כן. כל מה שאפשר להביא

לדיגיטציה, כל מה שאפשר לחסוך בניירת. כל מה שניתן – אני בעד לקדם את זה. והדבר הזה בהחלט נכון.

מר מקס צ'רנוגלז: כמו שעשינו בפרוטוקולים של ישיבות מועצה למשל.

מר רון נחמן-ראה"ע: זה דבר שבכל העולם היום הולך ואין שום סיבה שבעולם שחומר

שצריכים לקבל לוועדה לא יועבר באופן אינטרנטי. אין שום סיבה שבעולם. לא צריך להדפיס את כל הדברים האלה. מי שיודע להשתמש, מקבל, יש לו מחשב, או בבית או לפ-טופ או אני לא יודע מה –

יקבל. לכל אחד יש דואר אלקטרוני – יכול לקבל את זה. זה הדבר הכי פשוט.

עו"ד אריאל עזריה: אני נתקלתי כמה פעמים במצב שאין סנכרון בין היומנים של הוועדות

השונות. האם אפשר למחשב את העניין הזה של סנכרון המועדים של הישיבות?

מר רון נחמן-ראה"ע: זה עניין טכני. נאוה, זה צריך לראות, אצל מזכירות המנכ"ל, הם יודעים

את ישיבות הוועדות השונות, הם צריכים לתת את הנתונים מתי ואיזו שעה וזה יסונכרן.

מר מיכאל אלטיניקוב: יותר מזה, אני גם מציע שכאן, כל חברי המועצה, נחזיק להם יומנים על

שרתים שלנו, כך שהפקידים יוכלו לסנכרן את היומנים ברגע שיש ועדות.

מר רון נחמן-ראה"ע: אין שום בעיה. בסדר. עוד איזה שאלות?

גב' שירה דקל: רק הערה, שהאתר נראה מעולה.

31

ישיבת מועצה מספר 85 (שלא מן המניין) 18.15.50

מר מיכאל אלטיניקוב: כן, זה אחד מהפרויקטים של .2111

גב' שירה דקל: הוא נראה ממש טוב וכיף להיכנס אליו.

מר רון נחמן-ראה"ע: מה זה?

מר מיכאל אלטיניקוב: האתר העירוני.

גב' שירה דקל: האתר העירוני, נראה ממש טוב.

מר מיכאל אלטיניקוב: זה אפרופו מה שנעשה בשנה הקודמת, למרות שהיו גם דעות אחרות לגבי

צבע וזה. אבל כנראה שזה עניין מאד אישי.

מר רון נחמן-ראה"ע: מי שעשה את האתר הזה זאת היתה חן קדם. יש שמה עניין של תוכן,

אבל שינו את כל הפלטפורמה. והתוכן, עם הפלטפורמה, הוא אתר מאד טוב. אני מקווה שאנשים נכנסים לראות את זה.

גב' שירה דקל: אני נכנסתי.

סקירת אגף הביטחון

מר אלי נובוסלסקי: בוקר טוב. לגבי הביטחון – אנחנו יזמנו הקמת מרכז הפעלה משולב של

אגף הביטחון. כמו שאתם יודעים, מרכז ההפעלה שקיים היום, הוא נמצא במקלט של מגה בעיר במרכז רובע א'. המקלט שמה יחסית קטן ונמצא בו רק מרכז ההפעלה. הכוונה שלנו להקים מרכז הפעלה אחוד, שיכלול את המוקד בפנים ואגף הביטחון יפעל מתוך אגף ההפעלה בשגרה ובחירום יפעלו משמה כל אגפי העירייה. מקום שפועל בשגרה ביום יום אז הוא גם יעבוד היטב בחירום וכל המערכות שבו יעבדו היטב.

זו הכוונה. ראש העיר גייס לטובת העניין הזה משרדי ממשלה ואנחנו נקים את זה. למעשה מי שמתכנן את העניין זה אגף ההנדסה ולגבי המיקום ופרטים – עדנאן יוכל להתייחס לזה.

שיפור כניסה לעיר – העיר גדלה, המרכז האוניברסיטאי גדל, האוניברסיטה שלנו, כמות הרכבים שנכנסת 32

ישיבת מועצה מספר 85 (שלא מן המניין) 18.15.50

כל יום לעיר משנה לשנה זה גדל. בשעות הבוקר יש לנו פקקי תנועה, בשעות אחה"צ יש עומס תנועה כבד מאד, ובהנחיית ראש העיר אנחנו מרחיבים נתיבי כניסה לעיר, נציב שמה סככות, הקמת מצלמות, שיפור המחסומים, גם חזות הכניסה תשתנה, תהיה יותר ידידותית. גם הפרויקט הזה כרגע נמצא בתכנון, למעשה כבר הועבר תכנון של ההנדסה, מחכים לאישור ממשרד התחבורה, גם לגבי זה עדנאן בטח יתייחס.

שיקום ושיפור מרכיבי ביטחון – יש לנו, החלפת רכב ממוגן ירי – יש לנו רכב ניסן בן 11 שנים, מוגן ירי, שעלויות האחזקה שלו מאד גבוהות. הגעתי לאיזו שהיא הסכמה עם פיקוד העורף שיחליפו לנו אותו לרכב חדש. חלק זה מימון שלנו וחלק מימון של העירייה.

שיקום דרך ביטחון צפונית – ראש העיר גם כן הצליח להשיג פה איגום כספים ממשרד הביטחון, פיקוד העורף, לשיקום דרך הביטחון. בישיבת מועצה הקודמת דיברו על תאורה שלא עובדת ודברים כאלה. כל זה נכנס לתוך השיקום הזה של דרך הביטחון. למעשה כבר היינו אמורים להתחיל את הפרויקט הזה השנה, הוא כרגע מתעכב בגלל אישור של המינהל האזרחי שצריכים לאשר שאנחנו עובדים בתוך קו כחול ועל פי אישורים, אז נתחיל את הפרויקט הזה השנה.

שדרוג אבטחה באזור תעשיה אריאל מערב – כמו שאתם יודעים, אזור תעשייה אריאל מערב גדל, ברוך השם, כל יום שמה נוספים עוד מפעלים וגם כמות הפועלים הולכת וגדלה. אנחנו, ביחד עם צה"ל, מכינים כרגע תוכנית אבטחה חדשה לאזור התעשייה, שתתאים לכמות הפועלים שפועלת במקום ונשדרג את האבטחה הפיסית במקום.

אנחנו רוצים השנה גם להחליף את המפענחת של מערכות אזעקה ומצוקה שנותנת שירות למשרדי העירייה, מוסדות חינוך. המפענחת שיש לנו היום היא כמעט בת 21 שנה, מאד ישנה, ואנחנו הולכים לשדרג אותה.

ביטחון ובטיחות במוסדות חינוך – כל שנה אנחנו משדרגים מרכיבי ביטחון במוסדות חינוך, משדרגים את הנושא של הבטיחות. יש גם התאמה של תקנים חדשים שיוצאים מפעם לפעם במוסדות חינוך. אנחנו מתאימים את הבטיחות לתקנים החדשים. אני בטוח שגם שרה תתייחס לעניין הזה.

שיפוץ מקלטים ציבוריים – במסגרת שיפוץ מקלטים ציבוריים אנחנו השנה עשינו גם הצטיידות של ציוד, אם זה ציוד כיבוי אש ובדיקת ציוד חירום למקלטים והשלמת ציוד נוסף שביצענו. השנה אנחנו הולכים לעשות שיקום של דלתות, פתחי חירום וצביעת מקלטים. בסך הכול המקלטים שלנו הציבוריים במצב מצוין.

ואחרון חביב – נשאר לנו טיפוח של מתנדבים. יש לנו מתנדבים בכיתת כוננות אריאל. יש לנו מתנדבים 33

ישיבת מועצה מספר 85 (שלא מן המניין) 18.15.50

באגודה למען החייל והמשמר האזרחי. חבר'ה שפועלים כל השנה, חלק רואים אותם, חלק פחות רואים אותם, ומדי פעם צריך גם לתת את תשומת הלב לחבר'ה האלה, אם זה בחגים לתת איזה שהוא שי, הרמת כוסית ודברים מהסוג הזה. זה הדברים שאנחנו עושים.

מר אלי שבירו: התקציב של ה-8,111 ₪ זה כולל את כולם?

מר אלי נובוסלסקי: כן.

מר אלי שבירו: זה בלי קשר לתקציב של המשמר האזרחי?

מר אלי נובוסלסקי: זה לא כולל את התקציב שלהם. זה לא כולל את תקציב התמיכות.

גב' נאוה בן הרוש: זה השתתפות העירייה בטיפוח המתנדבים.

מר יוסי חן: כמה שאלות יש לי. 1 – קודם כל, הזכרת פה את העניין של התאורה על

הגדר שעלה כבר בישיבת מועצת עיר ואת הסיורים, בעיקר מקביל לרחוב הדקל שמה, כל הרחובות שחותכים. יש שמה, כבר העליתי את זה, שתושבים שמה ממש חוששים בלילה, הם לא ישנים. יש אנשים שזה סיוט בשבילם. ואני אומר לך באחריות מלאה, הם לא ישנים בלילות. אז אם אפשר כמה שיותר מהר להפעיל את התאורה חזרה ואת הסיורים.

דבר שני – לגבי השער החשמלי שמותקן בצד המערבי. אם שמת לב בטח, אלי, ואתה נכנס ויוצא הרבה, כאשר השער סגור, כדי להגיע לפעמון שמה ולצלצל לשומר בשער, הרכב שמה חונה וחוסם נתיב נסיעה.

היה אפשר לקחת את כל השער הזה, להכניס אותו טיפה פנימה, כדי שהרכב יוכל לעשות פניה ואז הוא לא חוסם נתיב נסיעה, לא מסכן לא את עצמו ולא את הדרך שמה.

דבר נוסף שצורם את העין, זה בעיקר אפליה לגבי מעסיקים שמכניסים עובדים. יש כאלה שדורשים מהם דרישות מוגזמות אפילו לדעתי, לעומת אחרים שמקלים עם כל הנושא של הליווי, גם בעיר וגם בכניסה.

יש עוד דבר שמפריע מאד, בעיר ב-1 לכל חודש מגיעים למצב שקבלן ששוכח להכניס את הדף ממחלקת הביטחון, מתחיל להיות בלגאן ולחץ שמה. אולי לראות לשנות את הנוהל, שהדף הזה יהיה מותאם לאישור שקיים לעובד מהמינהל. אז אם יש לעובד אישור מינהל ל-3 חודשים, שגם הדף יהיה תואם ל-3 34

ישיבת מועצה מספר 85 (שלא מן המניין) 18.15.50

חודשים, שלא יצטרכו לרוץ כל חודש.

דבר נוסף – דובר לפני שנתיים כבר על התקנה של לפחות ברז מים, ברז מים בכניסה שמה, שהעובדים האלה שמגיעים, בשני השערים, בן אדם רוצה לשטוף את הפנים, רוצה לשתות משהו, רוצה איזה משהו מחסה, לעשות איזה משהו הצללה כשהוא עומד עד שהוא נכנס, עד שהמעסיק מגיע לקחת אותו. אנחנו לא מתייחסים אליהם לדעתי בכבוד. צריך שמה בכניסות האלה לעשות איזה ספסל, איזה מחסה ואיזה ברז מים. ואולי אם אפשר, אני לא יודע, אולי זו דרישה מוגזמת, גם איזה שירותים. זה דברים מינימאליים שלדעתי חייבים לטפל בהם.

מר אלי נובוסלסקי: לגבי התאורה – כמו שאמרתי לך, יוסי, אנחנו הולכים לטפל בנושא של

הזה, היינו צריכים השנה להתחיל את זה, כרגע המינהל האזרחי מעכב אותנו.

מר רון נחמן-ראה"ע: אתה מדבר על זה. הפרוטוקול לא יודע מה זה זה, אז תהיה מדויק.

נשאלת שאלה והשאלה על דרך הביטחון שכוללת תאורה. אז אל תדבר לי על זה, תדבר בבקשה על דרך הביטחון הכוללת תאורה, כי זה פרוטוקול, נרשם. מה זה זה?

מר אלי נובוסלסקי: מקבל את ההערה של ראש העיר. לגבי תאורת הביטחון, כמו שאמרתי

לך, אנחנו היינו אמורים להתחיל השנה את השדרוג, כרגע המינהל האזרחי מעכב אותנו, ברגע שיאשר אנחנו ניכנס לעבודה. ייצא מכרז ונצא לעבודה.

מר אלי שבירו: המינהל האזרחי לא מאשר לנו לעשות טיפול בתאורת הגדר שלנו?

מר אלי נובוסלסקי: לא. בשביל שפיקוד העורף יעביר לנו את התקציב אלינו, הם צריכים

לקבל אישור מהמינהל האזרחי שאנחנו עושים את זה בתוך שטח קו כחול. עד שהמינהל האזרחי לא מעביר לפיקוד העורף את האישור הזה, אנחנו לא מקבלים את הכסף. לא מקבלים את ההרשאה – לא יכולים לצאת למכרז.

מר אלי שבירו: וכולם יודעים שאין לנו תאורה.

35

ישיבת מועצה מספר 85 (שלא מן המניין) 18.15.50

מר רון נחמן-ראה"ע: איפה זה נמצא עכשיו במינהל האזרחי?

מר אלי נובוסלסקי: אני לא יודע בדיוק איפה זה נמצא.

מר רון נחמן-ראה"ע: זה אצל מרקו?

מר אלי נובוסלסקי: אני לא יודע בדיוק מי מטפל בזה.

מר רון נחמן-ראה"ע: נאוה, תרשמי את זה. הסיפור של הקו כחול בצד הצפוני של העיר, צריך

לטפל מול משרד הביטחון.

מר אלי נובוסלסקי: אני הייתי שבוע שעבר בפיקוד העורף והם אמרו לי – זה הדבר היחידי

שמעכב אותנו.

מר רון נחמן-ראה"ע: בסדר, אני אטפל בזה.

מר יוסי חן: אבל יש שמה תאורה, רק היא לא דולקת.

מר אלי שבירו: צריך להחליף שם את הכבל.

מר אלי נובוסלסקי: יש שמה כבל פגום שאנחנו צריכים להחליף אותו.

מר רון נחמן-ראה"ע: כל דבר 'מישפטיזציה', סטטוטורי. יש שאלות לאלי?

מר יוסי חן: הוא לא ענה לי לגבי השער החשמלי. הוא לא ענה לי לגבי השער, להכניס

אותו פנימה שמה, שזה מפריע, חוסם נתיב.

מר אלי נובוסלסקי: ברגע שאנחנו נעשה את השדרוג של השערים ייבחנו גם ההערות האלה.

36

ישיבת מועצה מספר 85 (שלא מן המניין) 18.15.50

מר יוסי חן: זה רק לדחוף אותו טיפה פנימה, איך שהוא.

מר אלי נובוסלסקי: זה לא רק זה. זה להעביר חיווט, זה לא פשוט כמו שזה נשמע.

מר יוסי חן: יש לך חיווט במצב קיים.

מר רון נחמן-ראה"ע: יוסי, אמרת את זה – נרשם.

מר יוסי חן: בסדר, אבל רון, תאמין לי, תבדוק את זה. תיסע מחר. חבל, תהיה תאונה

שמה יום אחד ומישהו ייהרג.

מר רון נחמן-ראה"ע: אני יודע, אמרו לי את זה, זה נבדק. הולך להיות שמה שינוי בכלל, הוא

אמר בהתחלה, כל שער הכניסה לאריאל, עם הפניה לסלפית. אתה עולה לסלפית, יש שמה את הצבא?

מר יוסי חן: כן.

מר רון נחמן-ראה"ע: ישנה בעיה של הלחץ מהכיכר על החוצה שומרון ועד השער. במקום יש

בעיה של אדמה שהיא לא שייכת לנו. בקטע הזה, אני ישבתי עם ראש המינהל האזרחי, על מנת שיאפשרו את ההרחבה שמה. עדנאן יושב מול מערכת הביטחון, מול פיקוד העורף, אבל בעיקר מול משרד הביטחון, גם מבחינת התקציבים והתכנון. בעיקרון אישרו לנו שמה את זה, זה כמה מיליונים, ועכשיו אנחנו צריכים לטפל בתכנון, וזה מסובך מאד, בגלל שאתה שומע מה קורה עם המאחזים היום, שאתה נוגע בקרקע שלכאורה היא לא שלך, מה אז קורה. לכן, הדברים האלה נמצאים בטיפול. וכאשר יטופל –

יטופל גם השער השני, שלמעשה הוא שער היציאה היום, פעם היה שער הכניסה לאריאל. בסקירה אחר כך אני אדבר על הנושא של כיבוי אש, על פרויקטים שאנחנו רוצים לעשות, אז אני אעדכן אתכם גם בקטע הזה.

מר יוסי חן: אני התכוונתי לשער שנכנסים וצריך ללחוץ,

37

ישיבת מועצה מספר 85 (שלא מן המניין) 18.15.50

מר רון נחמן-ראה"ע: אני יודע, שמרימים אותו.

מר יוסי חן: שצריך ללחוץ בפעמון שם.

מר רון נחמן-ראה"ע: אני יודע. אני יודע. בין השער הזה לבין השער, אתה מדבר על השער על

הכביש, אנחנו מבינים, יודעים. אני אחר כך אעדכן את הדברים האלה.

קודם כל, אלי, תודה רבה. ואני רק רוצה להגיד דבר אחד, התחושה של התושבים באריאל, מבחינת הביטחון, לא עשיתי סקר, לא עשינו סקר, אבל יש לי תחושה שמבחינת ההרגשה של הביטחון בהיבט הביטחוני תושבי אריאל חשים טוב כאן באריאל, וגם אלה שבאים לאוניברסיטה או כל מי שחוצה פה.

וזה לא נעשה על ידי שמים ומלאכים, זה נעשה בעיקר על ידי אלי, עם הסיורים שלו והפטרולים, ואני מקווה שלא נצטרך אף פעם את כל הדברים האלה.

סקירת אגף שפ"ע

גב' אמליה בירנבאום: שלום לכולם. אני אציג את התוכנית של אגף שפ"ע.

תיקוני מפגעים ברחובות העיר – שהתיקונים בעצם, אני לא קוראת לזה תיקונים, אלא זו תחזוקה שוטפת של קולטנים, תיקוני אספלט אם יש בורות קטנים שאנחנו יכולים לטפל בהם, תיקונים של מרצפות, התקנה של מאחזי יד במקומות חדשים וגיזומי עצים. יש לנו תוכנית שנתית שלפיה אני עובדת.

בנוסף אנחנו מסתמכים הרבה מאד על פניות תושבים למוקד. 5 אנשי תחזוקה לא יכולים לראות כל הזמן את המפגעים, אז אנחנו הרבה הרבה מסתמכים על תלונות תושבים ואנחנו מטפלים במיידי.

לדוגמא, השנה התוכנית היא לטפל בכל דרך הציונות, שזה רחוב ראשי, רחוב מאד ארוך, בכל המפגעים של הריצופים והמדרכות. אנחנו רוצים להתקין מאחזי יד בין רחוב השקמה לדקל, שיש שם אנשים מבוגרים ויש שם הרבה מאד מדרגות. גם זה בתוכנית שלנו.

גיזומי עצים – יחיאל, זה לך, גיזומי העצים, אני רוצה שתבינו, מגיעות הרבה מאד תלונות מתושבים, אין מה לעשות, יש באריאל הרבה עצים נשירים. לא כל אחד אוהב על יד הבית שלו עץ נשיר שמלכלך.

אנחנו פועלים על פי תוכנית והנחיות של יועצת הגינון שלנו במשרד החקלאות. יש את חוק האילנות, אסור לכרות עצים, אסור לפגוע בעצים, ומטפלים בהם לפי עונות. לדוגמא, הפיקוסים באורי בר און ובמרכז המסחרי, מותר לעשות להם גיזום רק בחודש מרץ. אם נעשה לפני הם יקפאו וימותו. אז אנחנו 38

ישיבת מועצה מספר 85 (שלא מן המניין) 18.15.50

מטפלים. אם יש בעיה באמת חריגה, אנחנו מטפלים ולא מחכים לתקופה שממליצה יועצת הגינון.

מר יוסי חן: בנושא של העצים, אולי כדאי כששותלים עץ לחשוב גם על ההשלכות. יש

לנו עצים, אצלנו ברח' התאשור,

גב' אמליה בירנבאום: גם בשקד.

מר יוסי חן: בשקד זה פחות דווקא, העצים פחות נשירים בשקד. זה מלכלך בצורה

מזעזעת. וחבל, זו עבודה גם בשבילכם.

גב' אמליה בירנבאום: נכון מאד.

מר רון נחמן-ראה"ע: אני רוצה לענות כאן. אמליה, השאלה של יוסי היא שאלה. מי שתכנן

בזמנו את הפיתוח באריאל, כולל גינון, כולל שצ"פים, זה היה משרד השיכון, ההנהלה המרכזית. והם עשו את השתילה. אני אתן לך דוגמא – תעלה ברחוב מוריה, למעלה, על הגבעה, שתלו שמה אורנים.

למה? למה אורנים? תסביר למה? אורן, שום דבר לא גר תחתיו. הפיקוסים, למה נשתלו אז? כי אריאל, לא היה בה טיפת ירק. וביקשו, גם במרכז המסחרי וגם לאורך אורי בר און, שתהיה צמחיה ירוקה כל השנה. רק מה שכחו? שהפיקוסים יש להם שורשים שהם הולכים הצידה. ועל הסלע, הוא לא חודר. וזה כל המומחים. ביום מסוים החלטנו שאנחנו מפסיקים את זה, לוקחים ייעוץ גינון והולכים בהתאם למה שמתאים לסביבה של העיר הזאת, כמו בירושלים, לא צריך להמציא את הגלגל. אז 'איל פאט מאט', מה שהיה היה, היום זה תהליך אחר לחלוטין. ולכן, צריך לראות מה בעבר.

הבעיה היא כזאת, אם אני יכולתי היום ללכת ולתת הוראה לאמליה – תחתכי את כל הפיקוסים במרכז המסחרי – זו עבירה על החוק. אתה לא יכול. זו הבעיה. או באורי בר און, אז כל הזמן צריך להתמודד שעולה המדרכה. דברים אבסורדים.

מר יחיאל טוהמי: רון, לא צריך להשתמש במה שאתה אומר כרגע. יש בעיות שהן אקוטיות.

אתה בא לבן אדם, היינו יום אחד במפגש, אז הגוזם אומר – לא, אני בעצים לא נוגע. באה יועצת הגינון ואומרת – כן, אפשר מהצדדים, לא קורה כלום.

32

ישיבת מועצה מספר 85 (שלא מן המניין) 18.15.50

גב' אמליה בירנבאום: ועשינו, נכון.

מר רון נחמן-ראה"ע: זה בסדר.

מר יחיאל טוהמי: לא העיקר להגיד – אני לא רוצה לגעת.

גב' אמליה בירנבאום: יחיאל, אבל זה כמו שאמרתי, זה נקודתי.

מר רון נחמן-ראה"ע: בחייך, יחיאל, אתה מסתפר תספורת קצרה,

מר יחיאל טוהמי: אין לי שערות אבל, זה העניין. אבל זה לא העניין, רון, העניין הוא אחרת,

שתמיד אפשר לצבוע את זה. אתה יודע מה? אתה מקצוען. אני אומר לך את האמת, אתה מקצוען. אתה צובע את זה יפה. אתה מקצוען, עזוב, אתה מקצוען לכל הכיוונים. אל תיקח את זה ככה. תיקח את זה איך שאתה רוצה. כשאתה רוצה להגיד הפיקוסים זזים, זז, גלגלים, העצים הולכים – תקשיב לי, רון, אתה מקצוען, אני מעריך אותך. 16 שנה זה לא בא ברגל איתך. אבל, אפשר לתת תמיד מענה ולהראות את הפנים היפות שלנו.

מר רון נחמן-ראה"ע: זה נכון, אבל זה לא שייך לצמח. זה שייך לבן אדם, לא לצמח.

מר יחיאל טוהמי: זה מתאים לבן אדם.

מר רון נחמן-ראה"ע: זה שייך לבן אדם.

מר יחיאל טוהמי: אני דיברתי רק על בן האדם.

מר רון נחמן-ראה"ע: זה הכול. אמליה, נא לרשום לפנייך, אומר יחיאל שבפנים מסבירות או

מסבירי פנים, אפשר לפתור הרבה בעיות. בין אפס למאה יש מספיק מקום. פעם, כשהיו התקפות ב-כיפ 41

ישיבת מועצה מספר 85 (שלא מן המניין) 18.15.50

אל חארס, עם האינתיפאדה, והיה שמה חגיגות, אז בא ה-מג"ד שהיה, הפרשן הצבאי רוני דניאל, הוא היה מג"ד, והוא קיבל הוראה לחתוך את העצים של הזיתים בגלל הבקבוקים שהושלכו. והוא סירב פקודה, לא הסכים, וחתך את הענפים. ואנחנו הלכנו והתלוננו על העניין הזה. אמרנו, הוא יכול להתחבא אחרי העץ, לא אחרי הענפים. אני נותן את הדוגמא הזאת בכוונה בהגזמה לקטע הזה. יש היום, לטייקונים יש תספורת.

גב' אמליה בירנבאום: הם יקבלו תספורת לעניין, אל תדאג. כל בעיה תטופל.

מר יוסי חן: כשרצו לבנות ברחוב הערבה והיו עצים שהפריעו, מישהו שם זרק גפרור,

הכול נשרף. יש שיטות. מה הבעיה? כמה שנים אחרי – בנו.

מר רון נחמן-ראה"ע: לא שמעתי.

מר יוסי חן: אתה זוכר את רחוב הערבה? את השריפה הגדולה שהיתה שמה, מה

שהיום רחוב הערבה? אז בכלל זה היה יער.

מר רון נחמן-ראה"ע: איפה זה רחוב הערבה?

מר יוסי חן: כל הפרויקט של בן עיון שמה, החדש, ודונה. אז אתה זוכר שהיו שמה

עצים, כל הזה היה שתילה של עצים שאתה הובלת שם?

מר רון נחמן-ראה"ע: החורשה של האורנים.

גב' אמליה בירנבאום: החורשה, כן.

מר יוסי חן: כן. כל ט"ו בשבט היו הולכים הילדים, שותלים עצים. יום אחד היתה

שריפה שמה ושרפו, ואחרי זה בנו. זה מה היה.

41

ישיבת מועצה מספר 85 (שלא מן המניין) 18.15.50

גב' אמליה בירנבאום: נמשיך. שדרוג גני משחקים – כמו בכל שנה, אנחנו מנקים פעמיים בשנה

את החול בגנים. הצללנו בשנת 2111 שני גנים, את הגן ברחוב הנגב-גליל, אנחנו קוראים לו גן הוטראנים, ואת הגן ברובע א', גן נחשונים, הצללה דרך משק וכלכלה. וב-2112 אנחנו נצליל, אני מאד מקווה, תלוי בתקציב, את פארק הגומי, גן הצופים בדרך אפרתה. יש שם, זה שני גנים, לפעוטות וגדולים, אנחנו נצליל את שניהם.

מר יוסי חן: מה עם עיר היונה למעלה, אולי השנה זה יכנס? יש מלא משפחות שמה

שגרות.

גב' אמליה בירנבאום: אני אגיד לך מה, יוסי, אנחנו עשינו איזו שהיא בחינה. גם שם זה יהיה

בתוכנית. אנחנו הולכים לפי גנים עם הרבה מאד. למשל, נגב גליל, כל הערבה שאמרת, כל אילות, משפחות מרובות ילדים, דתיים, אז עשינו קודם שם. מרכז רובע א' – גם הרבה מאד אוכלוסיה. דרך אפרתה, פארק הגומי – הגן תמיד מלא ומפוצץ. ובשלב הבא נעשה למעלה, ביפה נוף. זה לא עיר היונה.

יפה נוף .2

מר אלי שבירו: ביפה נוף יש הרבה מאד זוגות צעירים, עם הרבה מאד ילדים, ואין גנים.

מר יוסי חן: יש גן אחד.

גב' אמליה בירנבאום: לא, יש להם שלושה. יש להם ביפה נוף ,4 יש להם ביפה נוף 2 ויש להם

בתחילת מוריה, ליד תיבות הדואר.

מר יוסי חן: אני חושב ששם יש הכי הרבה ילדים מכל אריאל.

גב' אמליה בירנבאום: גם. לא הכי, אבל יש. אנחנו נטפל גם בזה.

החלפה, שדרוג, תוספת של עמודי תאורה – אתם בוודאי ראיתם, ברחוב יהודה החלפנו חלק מהעמודים, בדרך חברון החלפנו. אני מדברת על תוכנית של שפ"ע. במרכז המסחרי שדרגנו, כל פנסי התאורה הוחלפו לחדשים. צבענו את כל עמודי התאורה. אנחנו נמשיך עם זה ב-.2112 ותראו את הרחובות, יש לנו תוכנית 42

ישיבת מועצה מספר 85 (שלא מן המניין) 18.15.50

גדולה עם מעט מאד כסף, שכמו שרון אמר, קיצצו גם בתקציב, על זה הוא ירחיב. אנחנו מקווים שבאמת נספיק להוסיף תאורה בכל השבילים והרחובות שרשומים לכם.

החזקת מערכות השקיה על ידי חברת אקווה – זו תוכנית רב שנתית. אנחנו השנה לקראת סיום, לדעתי בפברואר חברת אקווה תסיים את השדרוג של כל המערכות ואז נתחיל בתחזוקה שלהן.

מבחינת איכות הסביבה – הפרדת פסולת במקום, אנחנו אישרנו את התוכנית. אני מקווה שלקראת אמצע ,2112 אני לא יודעת בדיוק מה כי זה תלוי בהרבה מאד גורמים, זה במשרד לאיכות הסביבה וזה די מתנדנד, אני מאד מקווה שאנחנו נמשיך עם זה.

החלפת כלי אצירה.

גב' נאוה בן הרוש: תצייני שהגורמים הנוספים הם גורמים ממשלתיים שעדיין לא התקבלה

החלטה.

גב' אמליה בירנבאום: רק ממשלתיים, בוודאי, שהם לא קיבלו החלטה. כי לדעתי, אני הייתי

בכמה פגישות, הם לא יודעים בעצמם איך לאכול את ההפרדה הזאת. הם לא יודעים איך לאכול אותה ואיך בעצם ליישם אותה בשטח.

מר פבל פולב: אנחנו הראשונים שעושים את זה?

גב' אמליה בירנבאום: לא, לא, לא, אנחנו לא הראשונים.

גב' נאוה בן הרוש: יש פיילוט ברשויות אחרות.

גב' אמליה בירנבאום: פבל, יש פיילוט ברשויות אחרות. הם בודקים את עצמם. זה לא יהיה

בעוד שנה ובעוד שנתיים, הם כל הזמן מנסים.

גב' נאוה בן הרוש: מדובר בעלויות מאד מאד גבוהות, כי הפרדת פסולת היא משהו שנוגע

לכל אדם.

43

ישיבת מועצה מספר 85 (שלא מן המניין) 18.15.50

מר רון נחמן-ראה"ע: אני רק רוצה להסביר לכם, לתת לכם אומדן. מה שגלעד ארדן רוצה

בהפרדת הפסולת היום עולה לעיריית תל-אביב 811 מיליון שקל. שמעתם? הפרדת פסולת בתל-אביב 811 מיליון שקל. שואל רון חולדאי – מאיפה לוקחים את הכסף? מי נותן? זה טוב שרוצים לעשות הפרדה. אז אם תל-אביב העצמאית הגדולה אומרת, מה יגידו החלשים?

גב' נאוה בן הרוש: האומדנים שלנו זה כמעט 41 מיליון שקל. מדובר בסכומים

אסטרונומיים.

מר יוסי חן: זה חד פעמי ההוצאה הזו?

עו"ד שרון שטיין: זה גם וגם. גם המתקנים וגם מערך הפינוי.

גב' אמליה בירנבאום: זה גם וגם. זה הפינוי, זה הרכישה של הפחים, זה התחזוקה של הפחים.

זה משהו מאד רחב וגדול.

אנחנו מבצעים, כמו בכל שנה גם השנה, ריסוס נגד מכרסמים סביב כל חגורת הביטחון. אנחנו מרססים נגד מונעי נביטה בשטחי הבור, במדרכות, שלא תהיה עשביה. אתם בוודאי רואים את זה. ברחובות החדשים – ערבה, אילות וכלילת יופי, אנחנו עכשיו בהליך של להציב שם מתקנים למחזור - נייר, בקבוקים וקרטוניות.

מבחינת החזקה של מזגנים במוסדות הציבור וחינוך – זו עבודה שוטפת. על פי דרישות אנחנו מטפלים בזה.

איטום גגות – כנ"ל.

אחזקת מבני ציבור – בשנת 2112 אנחנו רוצים לשדרג את אגף הרווחה, את המוקד. זה יהיה בתיאום עם אלי, אם לא נעבור למבנה מה שאלי דיבר, אנחנו קצת בקטנה, ואת אגף שפ"ע.

החלפת 3 מיולים – אנחנו חייבים לשים השנה דגש ובאמת להחליף לפחות ,3 במחלקת אחזקה ובתברואה, שזה בניקיון, המיולים ישנים מאד, הבלאי הוא גדול וההוצאות על תיקונים הן רבות. אני מאד מקווה שיאשרו באמת לרכוש .3 זה מחייב אותנו.

רכישה והתקנה של תמרורים סולריים – זה משהו חדש שאני רוצה להחיל אותו בדרך הציונות, לראות איך זה הולך. זה האור שמהבהב להולכי רגל. זה יהיה רק במעברי חציה, ואז זה יהיה בולט. אנחנו רוצים 44

ישיבת מועצה מספר 85 (שלא מן המניין) 18.15.50

בדרך הציונות, שהוא רחוב ראשי וארוך.

בטיחות וגהות וכיבוי אש – כל משרדי העירייה, כל מבני הציבור, כולל מגרש הכדורגל, מבחינת כיבוי האש עברו ביקורת של דני בינר. אנחנו עומדים בכל הדרישות. עשינו את כל מה שנדרש מאיתנו וקיבלנו על זה אישורים, כולל המעון לקשישים בשער הגיא, ואנחנו ממשיכים. כל שנה אנחנו מחליפים את המטפים ועושים מה שצריך.

מר יחיאל טוהמי: רק מילה קטנה. אני רוצה להגיד לך תודה על מה שאת עושה בשבילנו.

כשפונים אלייך, את עושה את זה בצורה בלתי רגילה. לדעתי את עושה עבודה, באמת, כל פעם שפניתי אלייך עשית את זה בצורה הכי טובה ותודה לך. זה מה שרציתי להגיד לך. זה מגיע לך. תודה.

מר יעקב עמנואל: כמה דברים קטנים. קודם כל, מה עושים נגד מכת החתולים הזאת?

גב' אמליה בירנבאום: אז אני אסביר לך. הרבה אין לנו מה לעשות. אנחנו מבצעים אכיפה, ביחד

עם ברוך והשיטור העירוני, באמת, יש את הקשישות שמאכילות את החתולים וזה לא בסדר, הן מקבלות התראות, מקבלות דו"חות. יש חוק שאסור לפגוע בחתולים. אי אפשר לעשות שום דבר.

מר יעקב עמנואל: לא צריך לפגוע. אולי, אני לא יודע, לעקר אותם, אני לא יודע מה לעשות.

גב' אמליה בירנבאום: לעקר אותם זה הרבה מאד כסף וזה לא עוזר, כי כמות החתולים,

עו"ד שרון שטיין: העיקור באמצעות הכדורים הוא לא אפקטיבי. צריך לעשות עיקור בפועל

על ידי הוטרינר. זה לא פשוט. זה עלויות אדירות.

גב' אמליה בירנבאום: לא רק זה. ניסו את זה בעיריית הרצליה, בפתח תקווה, והפסיקו עם זה.

מר רון נחמן-ראה"ע: צריך לעקר את אלה שנותנים להם אוכל.

מר פבל פולב: אוכל יתנו. אתה לא יכול לעצור אנשים שיתנו. רק צריך אולי לתת

45

ישיבת מועצה מספר 85 (שלא מן המניין) 18.15.50

מרכזים שהם לא יעשו את זה בכל מקום שהם רוצים ואנחנו לא יודעים איפה.

גב' אמליה בירנבאום: מרכזי האכלה. זה מה שעשו עכשיו באוניברסיטה.

מר פבל פולב: זה כבר עובד בערים אחרות. לא תוכל לעצור את התאוצה הזאת. זה עניין

חשוב מאד, כי יש כמות גדולה.

עו"ד אריאל עזריה: אני יכול לומר ולעדכן שבוועדה לאיכות הסביבה דנו בנושא, ובעניין הזה

גם נפגשנו עם הוטרינר שהיא הציעה, יובל, והמסקנה היא שככל הנראה לא כדאי, אלא אם כן זה איזה שהוא מעשה דרמאטי, משקאות של מאות אלפי שקלים לצורך עיקור, אבל אני לא חושב שזה בסדר עדיפויות של העירייה. כי עיקור קטן ולא משמעותי, אין לו שום אפקטיביות. מה גם שברגע שאנחנו מעקרים חתולים אנחנו מאריכים את תוחלת החיים שלהם פי 2 בערך, ואז גם הארכנו את תוחלת החיים וגם לא צמצמנו את ההמלטה שלהם. לכן, כדי שזה יקרה יש כאן שאלה של תקציבים אדירים, שלדעתי הם בכלל לא בסדר העדיפויות.

מר יחיאל טוהמי: על מה אתה מדבר בכלל? בכל עיר מעקרים.

עו"ד אריאל עזריה: לא. ממש לא. ממש לא.

מר יחיאל טוהמי: אז אתה לא מכיר את זה.

עו"ד אריאל עזריה: יחיאל, טיפלנו בזה,

עו"ד שרון שטיין: ולא רק זה. זה יותר סבך של הליכים משפטיים בכמויות שאתם לא

מתארים, הנושא של עיקור.

מר יחיאל טוהמי: זה סיפור אחר. זה סיפור אחר. כן. זה משהו אחר.

46

ישיבת מועצה מספר 85 (שלא מן המניין) 18.15.50

עו"ד שרון שטיין: זה התמודדות של הרשות עם כל גוף כזה של צער בעלי חיים וזה. יש

רשויות שנמצאות על בסיס יומי בסכסוכים משפטיים.

עו"ד אריאל עזריה: לא, אבל אין בעיה לעקר. אין בעיה, הם בעד לעקר. אין בעיה לעקר, זו רק

שאלה של כסף. בעניין הזה צריך לעשות סדר.

גב' אמליה בירנבאום: או קיי, אנחנו נבדוק את זה.

מר יעקב עמנואל: אמליה, נתפסו שני חבר'ה שציירו גרפיטי. שקלתם לתבוע את ההורים

שלהם, שישלמו כסף?

גב' אמליה בירנבאום: כן. כן.

עו"ד אריאל עזריה: אני רק, אם אפשר לומר מילה אחת בנושא של החתולים, שהוא בסך

הכול נושא שנוגע לאיכות הסביבה. ושוב, אני אומר את זה כמי שהוא יו"ר הוועדה. אנחנו ישבנו, חשבנו ודיברנו וחשבנו שאחד הדברים ואחת הדרכים לפתור בעיות של איכות הסביבה, שאחת הבעיות זה לדוגמא הנושא הזה של החתולים, ומה שפבל עכשיו דיבר – האכלת חתולים, אחת הדרכים לפתור את הבעיה היא באמצעות יצירת הגברת התודעה בקרב הציבור בעניינים האלה. ולכן אני חושב שבדרך כלשהי, ואני לא יודע להצביע על סכומים כיוון שגם, שוב, אני ניסיתי לעשות את זה ולא הגעתי עדיין אולי, לא יודע, מכל מיני סיבות לא הגענו לסכומים. אבל צריך להגדיל בצורה משמעותית את תקציב ההסברה בנושא איכות הסביבה.

מר יוסי חן: אמליה, אני רק רוצה באמת לחזק את הדברים של יחיאל, והיום זו פעם

שלישית כבר שאני מסכים איתו, זה יותר מדי. מחלקת ה-שפ"ע, אני חושב שזו היתה המחלקה הבולטת ב-2111 מבחינת עבודה ושירות לתושב, והיחס שלך בעיקר לכל התושבים.

מר פבל פולב: מהירות מענה וביצוע – .11

47

ישיבת מועצה מספר 85 (שלא מן המניין) 18.15.50

מר יוסי חן: ואני שומע את זה מהרבה תושבים, וזה לזכותך, ואני חושב שזה גם

היתרון שאת תושבת העיר ואת רואה את זה בכל שעות היום, גם כשאת לא במהלך עבודה את עובדת.

ותמסרי באמת לעובדים שמה, לכל העובדים, הם צריכים לדעת מזה, את ההערכה של פה מקיר לקיר, וזה קשה לקבל מקיר לקיר. ואני רוצה לפנות לראש העיר, שניה, שירים את הראש מהתקנון, לראות איך אפשר באמת "לצ'פר" את החבר'ה האלה שם שעובדים בשכר מינימום. תזכרו אותם. החבר'ה האלה עוד מעט יצטרכו גם, כשהם ייצאו לפנסיה הם יצטרכו השלמת הכנסה. אז נאוה, באמת, לראות איך באמת "לצ'פר" אותם. אם זה דרך תוספות משרד הפנים, ג'והר לא אוהב, שומע תוספות הוא נבהל. ואם זה בדרך של בונוסים, לא יודע איך, "לצ'פר" את האנשים האלה.

מר יחיאל טוהמי: רכב. רכב.

מר יוסי חן: בכל דרך שהיא שאפשר לתת להם – לתת להם, כי הם מחזיקים את העיר

ובאמת בכסף קטין.

מר אלי שבירו: אני רוצה גם להעיר איזו שהיא הערה. קודם כל, יש לנו אתר פינוי אשפה

זמני. אני לא יודע אם זאת ההגדרה שלו.

גב' אמליה בירנבאום: זה לא אשפה, זה גזם, גזם וגרוטאות.

מר אלי שבירו: האתר הזה זה אתר שחדשות לבקרים נשרף. ועוד אנחנו נגיע לאיזה שהוא

היום שבו, לא רק שהוא יישרף, הוא גם ישרוף את הפרויקט הגדול, רון, שלך, הסיפור של פארק אתגרים.

מר רון נחמן-ראה"ע: איזו שריפה? מה יישרף?

מר אלי שבירו: יש אתר שצמוד לפארק האתגרים, ששמים שם את הגזם.

עו"ד אריאל עזריה: כבר לא שמים שם גזם המון זמן. אתה טועה.

48

ישיבת מועצה מספר 85 (שלא מן המניין) 18.15.50

מר אלי שבירו: לא, לא, לא, יש לי הפתעות בשבילך.

גב' אמליה בירנבאום: רק הקבלן וזה גזם שאנחנו מפנים אותו. זה נקרא תחנת מעבר. אנחנו

בשוטף מפנים אותו.

מר אלי שבירו: אותה תחנת מעבר, ואני חושב שאם אנחנו נמשיך איתה ואנחנו נגיע

איתה גם לקיץ, לא יודע איך היא נשרפת, אבל היא נשרפת, זה גם יפגע לגבי כל,

עו"ד אריאל עזריה: בהחלט. אבל כמה שלי ידוע, בישיבות האחרונות נאמר לי שלא מפנים

לשם.

גב' אמליה בירנבאום: הוא כבר לא כמו שהיה פעם שזרקו גרוטאות, זה רק גזם.

עו"ד אריאל עזריה: לא, אבל אני מבין שלא מפנים יותר.

גב' אמליה בירנבאום: מה זה?

עו"ד אריאל עזריה: אני מבין, מהישיבות שלנו, של הוועדה לאיכות הסביבה, שלשם לא

מפנים יותר.

גב' אמליה בירנבאום: לא, לא, רק גזם. גזם נקי. רק גזם נקי. ולא בצורה,

מר אלי שבירו: אני אומר, זה משהו שאנחנו צריכים לראות. אתה צודק, אסור לפנות

לשם, זה מפגע שבסופו של דבר יעלה לנו הרבה מאד.

ודבר אחרון – אני מצטרף למה שאמר גם יוסי וגם טוהמי, אני חושב שמגיע לכם יישר כוח גדול ולהגיד את זה גם באמת לעובדים. יש כאן באמת הסכמה מקיר לקיר. תודה.

גב' אמליה בירנבאום: תודה רבה.

42

ישיבת מועצה מספר 85 (שלא מן המניין) 18.15.50

מר פבל פולב: לגבי הקרטוניות שקרובים מאד לגני ילדים, יש סיבה למה זה לא זז

משמה? או שלא קיבלתם הוראה או שיש בעיה כספית. קרטוניה צמודה לגן ילדים – סכנת בריאות. למה זה לא זז משמה? יש בעיה, רון?

עו"ד אריאל עזריה: אבל התקבלה החלטה להזיז את זה.

מר פבל פולב: אז אני שואל איזו בעיה יש. אין הוראה? אין כסף?

עו"ד אריאל עזריה: לא, אבל התקבלה החלטה להזיז את זה.

מר פבל פולב: מתי? יגיע הקיץ, עוד פעם יהיה חם מאד.

עו"ד אריאל עזריה: סטס דיווח לנו בישיבה לפני אחרונה.

גב' אמליה בירנבאום: אני אטפל בזה. אני אבדוק את זה.

מר פבל פולב: תודה.

מר מקס צ'רנוגלז: אפשר עוד משהו קטן? קודם כל, אני גם מצטרף לכל המילים הטובות

שאמרו לגבי הפעילות של שפ"ע, לכולם, כל מי שאמר. ובאמת, המענה מאד מהיר, רק יש אבל קטן אחד – המענה מהיר וטוב רק כשהמידע מגיע למחלקת שפ"ע. לפעמים יש איזה שהוא נתק בין פניות של תושבים למוקד לבין שפ"ע שמידע לא מגיע. כשבסוף, אחרי תלונות וזה זה מגיע ל-שפ"ע, הכול מטופל מהר. זאת אומרת, איפה שהוא יש תקלה במוקד, שזה לא מגיע. לפעמים לאנשים אומרים – המחשב נתקע, זה נתקע, וגם אי אפשר לבדוק מה קורה. זאת אומרת, לא יודע, זה לא רק מחשב, זה איזה שהוא נתק.

ודבר שני – אני דווקא לאריאל פונה, אם חוזרים לחתולים המסכנים, היה איזה שהוא פיילוט בשנה שעברה בנוגע לזה, אז תבדוק מה יצא, כי גם הציעו לאריאל, לאריאל כאילו לעיר, איכשהו זה לא יצא 51

ישיבת מועצה מספר 85 (שלא מן המניין) 18.15.50

לפועל, אבל תבדוק אם הפיילוט הזה,

עו"ד אריאל עזריה: זה לא אפקטיבי.

מר מקס צ'רנוגלז: שניה, לא, זה לא זה, משהו אחר. אם הפיילוט הזה הצליח, אז אולי

באמת,

עו"ד אריאל עזריה: אתה מדבר על פיילוט שנעשה לסירוס חתולים?

מר מקס צ'רנוגלז: גם, כן.

עו"ד אריאל עזריה: אז אני אומר לך שזה לא אפקטיבי.

מר מקס צ'רנוגלז: קודם כל, יש דברים שכן אפקטיביים. יש פה וטרינרים שאמרו שהם יעשו

את זה במחיר מינימום ולא עם כדורים. סירוס אמיתי.

גב' אמליה בירנבאום: מקס, אני רוצה רק לסבר את האוזן. לעקר חתולים עולה 111 שקלים

לחתול, לפני מע"מ. צריך לתפוס אותו, לקחת אותו לרופא וטרינר, הוא חותך לו את האוזן, כדי שאפשר יהיה אחר כך לזהות אותו, הוא מסרס אותו ומוציא. והמון חתולים. זה מדובר בהרבה מאד כסף, בהשקעה מאד גדולה, ב-להקים בכלל מרפאה וטרינרית רשותית. זה לא כמו היום שיש לנו את הוטרינר ב-%75 משרה וזה גם, אני אומרת לך, עשו את הפיילוט בעיריית הרצליה ופתח-תקווה, אני בדקתי איתם, וזה לא עבד, והם הפסיקו את זה.

מר מקס צ'רנוגלז: לא, אולי זה משהו אחר, כי היה פיילוט שגם מימנו את זה.

גב' אמליה בירנבאום: יש קול קורא, אבל מעט מאד מממנים את זה. אנחנו בדקנו, בדקנו את

זה.

51

ישיבת מועצה מספר 85 (שלא מן המניין) 18.15.50

מר מקס צ'רנוגלז: צריך לבדוק אם מדובר על אותו פרויקט או לא.

גב' אמליה בירנבאום: על אותו דבר. או קיי. תודה רבה.

גב' שירה דקל: מיכאל, לגבי החיבור עם המוקד, מה שמקס אמר, אתה בטח מכיר, אבל

יש מערכות ממוחשבות שנותנות פיד-בק מיידי.

מר מקס צ'רנוגלז: הם אומרים שיש להם את זה.

מר מיכאל אלטיניקוב: א' – מודדות תוך כמה זמן התושב קיבל תשובה?

מר מקס צ'רנוגלז: יש להם את זה.

גב' שירה דקל: אז איך יש נתק?

מר מקס צ'רנוגלז: לא, הנתק הוא שלא רושמים אולי חלק מהדברים.

מר מיכאל אלטיניקוב: אני אוכל לבדוק. תנו לי איזו שהיא דוגמא ספציפית, אני אוכל לבדוק את

זה.

מר מקס צ'רנוגלז: אני לא בטוח שזה אגב בעיית מחשב, אולי לא תמיד, אבל זו התשובה,

נגיד התושב אומר – תן לי מספר פניה – אין לי עכשיו. ולמחרת אומרים – נו, למה לא טופל? אומרים –

אין לנו פניה. לא רשום.

מר אבי סמו: זה חלק מה-CRM שהוא דיבר עליו.

מר מיכאל אלטיניקוב: זו אחת מהסיבות שאנחנו רוצים, א' – להחליף את המערכת.

52

ישיבת מועצה מספר 85 (שלא מן המניין) 18.15.50

סקירת אגף החינוך

גב' שרה פרא: צהריים טובים. חינוך, יש לו בעיה אחת לחינוך, יש שנה קלנדרית ויש

שנת לימודים, שהם לא מסתנכרנות אחת עם השניה, ומדוע? אנחנו בעצם יושבים על תקציב של שנה קלנדרית, אבל שנת לימודים מתחילה בספטמבר, תוכניות של משרד החינוך נכנסות במאי. זאת אומרת, הרבה מאד פעמים אנחנו מוצאים את עצמנו שמשרד החינוך בא בהנחתות או הנחיות חדשות, לדוגמא מה שאלי אמר – בטיחות מוסדות חינוך, כל התקנים שמשתנים, צרכים חדשים, ואנחנו בעצם לא מוכנים, ואלה הפתעות שאני כל פעם עושה לגזבר שלנו ולכם כחברי מועצה, כי מה לעשות, אנחנו חייבים להיות, קודם כל חינוך של שנת לימודים.

עוד הערה אחת – חינוך זה לא פרויקטים. חינוך זה עשיה, חינוך זה תוכניות. אבל מכיוון שהמצגת מדברת על פרויקטים, השארנו גם את החינוך כפרויקטים.

השנה אנחנו נכנסנו לשתי תוכניות חדשות של משרד החינוך – לאופק חדש לגני החובה ובתי ספר יסודיים, שבעצם נותן שהיה ארוכה יותר של עובדי ההוראה במוסדות החינוך, גני הילדים, בתי ספר יסודיים, עם היכולת לתת מענה פרטני, אישי, רגשי, חברתי, יותר לילדים.

עוז לתמורה – אנחנו נכנסנו לפיילוט. תבינו, השנה בעצם זה פיילוט של עוז לתמורה ומכיוון שראש העיר בא ולחץ במקומות הנכונים, הכניסו אותנו. הבעייתיות עם עוז לתמורה, מכיוון שיש בתי ספר 6 שנתיים, החטיבה, עוד לא החליטו פשוט, לא ישבו גדולי העולם של הארגון וההסתדרות, להחליט איך מכניסים חטיבות ב-6 שנתי. לכן אצלנו החטיבה העליונה בעוז לתמורה, שוב, תוספת שעות לעובדי ההוראה, ובחטיבת הביניים אין עוז לתמורה, יש יום לימודים רגיל, בלי כל התוספות שנכנסו מעוז לתמורה.

שוב במאמר מוסגר – ישנם קשיים מאד חזקים בנושא של עוז לתמורה. הארגונים יודעים את זה. אורט יודעים את זה. בכל העיריות יודעים את זה. הם התחילו עם פרויקט שלא יודעים עוד איך לאכול אותו ואנחנו לא יודעים, מכיוון שזה הסכם קיבוצי הוא יצטרך להמשיך.

מר פבל פולב: איפה הבעיה, כסף או הארגונים?

גב' שרה פרא: זה הארגונים, זה הארגונים, זה הארגונים ביניהם, עם משרד הפנים. זה

לא אנחנו, תודה לאל הפעם זה לא אנחנו. אנחנו לא אשמים.

תוכניות שאנחנו מדברים בכלל על העיר, אנחנו מדברים על שיפור הישגים ומצוינות בהלימה למנהיגות חינוכית, מנהיגות של התלמיד והיכולת לתת להם את הכוחות שהם מכלול של דברים. תוכנית זה 53

ישיבת מועצה מספר 85 (שלא מן המניין) 18.15.50

תחרות לגו רובוטיקה בחטיבה. התחלנו את זה בשנה שעברה, ולמרות שהתחלנו את זה דקה לפני התחרות, אנחנו זכינו במקום שלישי. אני מאמינה שהפעם אנחנו נזכה במקום ראשון, בשיתוף המרכז האוניברסיטאי. סטודנטים מהמרכז האוניברסיטאי מלמדים את התלמידים שלנו, מכינים איתם את הפרויקט ואני חושבת שבאמת הם עושים עבודה מדהימה.

יש לנו 7 כיתות מופת בעיר, כאשר כיתה ז' פתחנו השנה, עם עתודה מדעית טכנולוגית, גם בשיתוף עם המרכז האוניברסיטאי, וכמובן שאנחנו מתחילים מהצעירים.

פרויקט טל – זה העשרה לתלמידים מחוננים, שעברו אבחון במכון סאלד. יש לנו 3 תלמידים שנוסעים פעם בשבוע והם מקבלים את הלמידה האחרת בהוד השרון.

הזנק לתעשייה – גם כן בזכות ראש העיר, הצלחנו לפתוח השנה כיתה י' בשיתוף עם המרכז האוניברסיטאי, חיל חימוש ואיגוד התעשיינים, כאשר אנחנו מדברים על הכנה של תלמידים עם יכולות בינוניות ומטה, לתת להם לרכוש מקצוע לעתיד, מקצוע בצבא, ולהכניס אותם לשוק התעסוקה. בתוכנית הזאת, נכון לשנה הראשונה, יום בשבוע הם לומדים במרכז האוניברסיטאי, עם מרצים של המרכז האוניברסיטאי, במעבדות של המרכז האוניברסיטאי. בשנה הבאה יהיה להם יום למידה במרכז האוניברסיטאי פלוס יום תעסוקה כבר במפעלים שהם מקבלים את ההכשרה. בכיתה הזאת יש לנו בנים ובנות ביחד, שלומדים, זה מגמת הספק ובקרה, כאשר מחפשים את הכוחות האלה לצבא. זאת אומרת, אנחנו כבר מכינים אותם שבצבא יהיה להם תפקיד מאד משמעותי. יש להם גאוות יחידה. ילדים שלא היתה להם מוטיבציה לימודית, באים בשמחה והתגובות שאנחנו מקבלים מההורים הן מדהימות.

הילדים שלנו באים עם חיוך על השפתיים לבית הספר. והרי זה מה שרצינו, לתת מענה למגוון רחב של ילדים כאן בעיר אריאל.

מד"צים במדעים – פעילות ליסודיים בגני הילדים. הראיה שלנו בעצם לתת, לכל תלמיד יש תפקיד.

וברגע שלכל אחד יש תפקיד הוא מרגיש שותף, הוא מרגיש שייך, הוא תורם, הוא עושה, שזה מושך אחרים. ולכן הקמנו קבוצות של מד"צים – מדריכים צעירים בתחומים מסוימים, על פי המכוונות שלהם, על פי המוכשרות שלהם, והם בעצם באים ותורמים לקהילה. זה מתחבר, אתם תראו אחר כך, זה מתחבר בעצם לתעודת בגרות חברתית שאנחנו כאן בעיר אריאל התחלנו בשנה שעברה, שילדים צוברים ניקוד ובסוף י"ב יקבלו תעודת בגרות רגילה על הישגים לימודיים, כולל תעודת בגרות חברתית על תרומה לחברה, על עשייה למען. וההתחלה מתחילה מכאן.

יוזמות חינוכיות – וכאן אני בדיוק מתחברת למה שאמרתי קודם, משרד החינוך. משרד החינוך בתחילת כל שנה בא עם יוזמות חינוכיות. יוזמה של ספרי קריאה לשכבות ד'-ה', יוזמה של מתמטיקה, יוזמה 54

ישיבת מועצה מספר 85 (שלא מן המניין) 18.15.50

שקשורה לבריאות. אנחנו צריכים בעצם להכין את עצמנו שבאים עם יוזמות, כמו יוזמה של חינוך מיוחד, עוד חומרים לחינוך המיוחד, עוד לתרפיות. ככל שפותחים יותר מסגרות, היוזמות גדלות, ולכן אנחנו צריכים לקחת את זה בחשבון ולהכין את עצמנו ליוזמות האלה, שמשרד החינוך בא ואומר –

אנחנו רוצים לעשות אתכם יוזמה ואז זה ה-matching של העיר עם משרד החינוך.

פרחי מדע בשיתוף המרכז האוניברסיטאי ולשכת המדען הראשי – תגבור מקצועות המדעים לתלמידי י"א-י"ב. אנחנו התחלנו השנה גם עם תלמידי י', אנחנו מכניסים את זה. ילדים שבעצם יושבים על ציונים בינוניים ומטה, במקצועות המדעים, מדברים על מתמטיקה, כימיה, פיסיקה, ביולוגיה.

סטודנטים מהמרכז האוניברסיטאי, מצמידים סטודנט לשני תלמידים, כאשר הם נותנים להם את הלמידה הפרטנית והכנה לבגרויות.

תמיכה ומינוף חברתי לימודי – כדי להגיע להישגים טובים, אנחנו תמיד מדברים על הפן החברתי, שאני שייך, שאני מרגיש שהסביבה מקבלת אותי, יש לי מוטיבציה לתת, יש לי מוטיבציה להוכיח במה אני טוב.

סיירת זאטוטים לתלמידי א'-ב' בשיתוף עמותת ידידים – סטודנט שמלווה במשך שנתיים תלמיד שזה גם חברתי וגם לימודי. אותם תלמידים בעצם אותרו על ידי יועצות בתי הספר. כי אנחנו באים ואומרים, אם מלווים ילד לשנה, זה בעצם נגיעה, עוד לא הכירו אותו, עוד לא התחברו אליו. זו העצמה אישית, העצמה חברתית וקידום בהישגים. על סמך המשובים שאנחנו מקבלים, בסוף שנה אנחנו מוסרים משובים גם ליועצות, גם להורים וגם לתלמידים וגם לחונכים, על סמך המשובים קיים קידום לאותם ילדים. הם יוצאים מאיזה שהוא מעגל שהם נמצאים בו.

מרכז תקשורת אורנג' ופר"ח – אתם בטח שמעתם עליו, כמויות של תלמידים מגיעים למרכז הזה כל יום, הכנת שיעורים, תחומי העשרה, פעילויות שונות ומגוונות על ידי סטודנטים. ולאו דווקא ילדי פר"ח. כל ילדי היסודיים מגיעים למרכז התקשורת.

מרכז למידה לתלמידי החטיבה בשיתוף עמותת ידידים – גם כן, פועל פעמיים בשבוע מ-17:11 אחה"צ עד 21:11 בערב. קידום לימודי בכל המקצועות. מה שהתלמיד רוצה הוא מקבל שם. הוא מגיע עם חומרים משלו, אם זה הכנת שיעורים, הכנת עבודות, להתכונן למבחנים, המרכז הזה עובד.

מר יעקב עמנואל: מה ההבדל בינם לבין פר"ח?

גב' שרה פרא: ב-פר"ח זה תלמידי היסודיים. מרכז הלמידה הזה הוא לחטיבה. זה

55

ישיבת מועצה מספר 85 (שלא מן המניין) 18.15.50

ההבדל. אנחנו בעצם מיפינו את העיר. נתנו לכל קבוצה את התחום שלהם – למרכז התקשורת תלמידי יסודיים, לחטיבה מרכז למידה, ולעל יסודי י' עד י"ב את פרחי מדע. זאת אומרת שכל אחד יקבל בעצם את מה שהוא צריך, עם המומחיות שלו.

סטודנטים פר"ח ורכזים בעיר – לחינוך רק יש 161 סטודנטים של פר"ח שנותנים מענים שונים.

פרויקט שחר רווחה חינוכית – כאשר אנחנו מדברים על כל ההעשרה ועל ה-מעבר שאנחנו בעצם נותנים לתלמידים. עם כניסה של סטודנטים לבתים ועם פעילויות שאנחנו עושים כאן בעיר, כיתות אתגר מב"ר, כל הדברים האלה זה בעצם תמיכה לימודית חברתית.

קידום נוער – דיברנו על קידום נוער. אני רוצה להגיד עוד דבר אחד כאן בתוספת. שיתוף הפעולה של השירותים החברתיים עם החינוך זה גוף אחד, כי אנחנו רואים את הילד במהלך כל היום וכל המסגרת המשפחתית שלו. זה לא ילד שמגיע לבית הספר או לגן ובזה נגמר. לכן שיתופי הפעולה הם מאד נרחבים והחשיבה היא משותפת.

יש לנו פעילות עם מג"ב שהם מתנדבים בקידום נוער. וכאן המקום בעצם לתת לאותם ילדים לראות שיש להם איזה שהוא אופק, איזה שהוא צפי. שהם יכולים להגיע לדברים מסוימים בחיים שלהם. ובאמת אחד מתלמידי קידום נוער התגייס עכשיו ל-מג"ב. אני חושבת שבשבילנו זו ממש הצלחה.

תוכנית עו"ס, בשיתוף עם משטרת מרחב שומרון ושירות מבחן לנוער, לנערים ונערות עוברי חוק, שבמהלך חצי שנה הם פעמיים בשבוע מתאמנים באמנויות הלחימה, מקבלים תמיכה רגשית וחברתית ונמחקים להם תיקים במשטרה.

סל"ע תוכנית לבנות, בשיתוף האגף לשירותים חברתיים. סיכויים – תוכנית לבנים בשיתוף האגף לשירותים חברתיים. זה, שוב, נערים ונערות עוברי חוק, או על סף נשירה, בסיכון. ושירה, זה גם אלה שנמצאים בקו האדום של סמים ואלכוהול, שאנחנו נותנים את התמיכות. גם לבנות וגם לבנים.

רוכבים בגדול – בשיתוף האגף לשירותים חברתיים – עד השנה הזאת רוכבים בגדול מומנו חלק על ידי עמותת ישראל לעד, הם לא משיגים יותר תקציבים ולכן, בחשיבה משותפת עם האגף לשירותים חברתיים, אנחנו נמשיך להפעיל את זה ולא מתקציבי העמותה, כמובן בשיתוף העירייה.

חינוך לערכים – בלי ערכים אין חינוך, אין קידום הישגים.

תעודת בגרות חברתית בעל יסודי – כבר אמרתי לכם את זה. בוגרי י"ב אצלנו יסיימו עם שתי תעודות בגרות. האוניברסיטאות עכשיו עושות שינוי של קבלת תלמידים, כאשר תלמידים יגיעו עם תעודת בגרות חברתית, היא תיחשב להם כחלק מתעודת הבגרות הרגילה. היא תיתן להם יותר ניקוד לכניסה למקצועות עדיפויים באוניברסיטה.

56

ישיבת מועצה מספר 85 (שלא מן המניין) 18.15.50

תוכנית זוזו חממות בחינוך גופני – לשכבות ה'-ו' – השנה היא שנת בריאות.

מר אריה ברסקי: אין לזה ציון, זאת אומרת שזה השקלול לאוניברסיטה.

גב' שרה פרא: זה לא ציון כציון, אלא זה ניקוד כתרומה. זה ממש כתעודת בגרות, ציון

להתנדבות, ציון לעשייה. זה כמו למידה בפן ההתנדבותי.

גב' שירה דקל: זה לא ציון, רגע, לתקן. תעודת בגרות חברתית, נדרש כל שנה נער לעשות

61 שעות עבור הקהילה במינימום. מודדים, בודקים שהוא באמת עשה את ה-.61 מי שסיים 3 שנים 61 שעות לשנה, מקבל תעודת בגרות חברתית שכרגע היא תעודת הערכה, זה לא ציון.

גב' שרה פרא: היא נקראת תעודת בגרות חברתית.

מר אריה ברסקי: אבל מה המשמעות של זה?

גב' שירה דקל: המשמעות פה היא אדירה, כי זה אומר שמשרד החינוך הכיר בזה שבני

הנוער, וזה רק ההתחלה, זו שנה ראשונה שזה נכנס,

גב' שרה פרא: שנה שניה אצלנו.

גב' שירה דקל: שנה שניה. היה פיילוט בחלק מבתי הספר, קטן, השנה הם נכנסים כבר

במסה הרבה יותר גדולה. המשמעות היא שמשרד החינוך היום מכיר בזה שהוא לא נמדד רק בהישגים הנער, אלא שיש הערכה גם על הפעילות החברתית שלו. והשאיפה היא, חזון אחרית הימים, שהאוניברסיטאות באמת יחשיבו את זה במדדי כניסה שלהם.

גב' שרה פרא: אני ישבתי בכמה ועדות. א' – הם בדרך לשם. שירה, ועוד דבר אחד

שייכנס, בסוף י"ב התלמיד צריך להכין עבודה על ההתנדבות שלו. אז כן יהיה ציון בתוך זה. זאת אומרת, תעודת הבגרות,

57

ישיבת מועצה מספר 85 (שלא מן המניין) 18.15.50

גב' שירה דקל: אבל עוד לא. הלוואי ויגיעו לשם.

גב' שרה פרא: אנחנו ניכנס לזה.

פרויקט מעוף קק"ל סיירת ירוקה – יסודיים וחטיבה. כמובן ט"ו בשבט, שאנחנו צריכים לחפש את המקומות עוד לטעת כאן בעיר אריאל. טיולים לחינוך הפורמאלי והבלתי פורמאלי. חידון תנ"ך – אנחנו רגילים לזה, בשיתוף התרבות התורנית.

השנה, בזכות ראש העיר, אנחנו לוקחים את שכבת ו' בסוף שנה, במסגרת תוכנית מעברים, פועלים איתם יומיים במרכז האתגרים, עם לינה, עם שיתוף ההורים. זה חלק של גיבוש, של היכרות והתנסות בפארק אתגרים, כי אנחנו צריכים בעצם להכין את הקאדר שיהיה שם בפארק אתגרים. וזה, שוב, תודה לראש העיר.

פעילות על יסודי במרכז האתגרים – שוב, ראש העיר דאג שכל תלמידי על יסודי, מ-ז' עד י"ב, יילכו לפעילות בפארק אתגרים.

תוכנית מבראשית – יסודיים וגני ילדים. שוב, החלק לערכים, למורשת, לארץ ישראל ולתנ"ך.

מד"צים – כשאני מתחברת ל-מד"צים, תעודת בגרות חברתית בבית הזיכרון. אני רק רוצה לומר לכם שהיה לנו סיור של הנהלת אורט ולקחנו אותם לבית הזיכרון, וה-מד"צים העבירו אותם שם את הסיור בבית הזיכרון. ישב מנכ"ל אורט עם דמעות בעיניים והוא אמר שכזה דבר הוא לא חווה מעולם והוא הולך להוציא הוראה לכל תלמידי בתי הספר של אורט בארץ להגיע לכאן לאריאל ושהמד"צים שלנו הם אלה שידריכו אותם. (מד"צים – מדריכים צעירים).

מרוץ הלפיד – כחלק מעשייה ערכית, אני חושבת שקיבלתם את ההדים על תלמידים שלנו, על החוויה שזה נותן להם. ושוב מתחבר ליעדי משרד החינוך של בריאות וחינוך וכל מה שאנחנו מדברים.

גני ילדים, תוכנית מעברים, גן א'. טקס יום העצמאות. קייטנות, שכבר בשנה שעברה שדרגנו את הקייטנות כאן בעיר. בסדר, שירה? משתדלים?

גב' שירה דקל: ראיתי השנה, זה ממש כיף לראות את זה.

מר יוסי חן: בזכות ראש העיר.

58

ישיבת מועצה מספר 85 (שלא מן המניין) 18.15.50

גב' שרה פרא: בזכות כולם.

מר יוסי חן: אז תגידי כולם. תפסיקי עם ראש העיר. בסדר, הוא יודע, הוא יודע כמה

את מחמיאה לו, זה בסדר.

גב' שרה פרא: למה פניתי לשירה? אני פניתי לשירה כי שירה, בשנה הראשונה שלי שירה

האירה את עיני והיא באה והיא אמרה – שרה, תעשו משהו אחר, תחשבו קצת אחרת, שיפרצו את הקופסא – ואני מקווה שאנחנו נמשיך עוד.

ספריה – עוד דבר אחד שאנחנו התחלנו השנה, וההדים שקיבלנו הם מדהימים. שעת סיפור בספריה, ילדי הגנים, ילדי היסודיים, עם הפעלה, זה גם המקום לקרב את הילדים לספריה. בעצם זה שהם באים שם לשעת סיפור, נפגשים עם סופר, כבר מתחילים להחליף ספרים, וזה להתחיל מגיל הגן. ואנחנו רואים שהמנויים של ילדי הגנים פשוט גדלו בעיר אריאל. אז כדי להביא את הילדים צריך לתת להם משהו, את הסוכריה, אז זה מה שאנחנו עושים איתם.

שונות – הנחות מפעל הזנה - 51,111 ₪ ניתנו להנחות למשפחות, על פי קריטריונים של משרד הפנים.

מלגות – הנחה לבתי הספר – העיר נותנת מלגות, כאשר כל בית ספר יושב, יש לו את הוועדות שלו, של ילדים עם צרכים ועל פי הוועדות הבית ספריות מחליטים כמה לתת לכל תלמיד ובאיזה תחום לתת, מתשלומי הרשות. הנחות לגני הילדים – יש היום גם אצלנו ילדים של צהרוניות, שאנחנו גם כן נותנים הנחות למשפחות. שי לגני הילדים סוף שנה; שי לבוגרי החטיבה העליונה; שי לבוגרי היסודיים, שקיבל הסבה לפעילות בפארק אתגרים.

מועדונית – אלי דיבר על מועדונית רווחה. יש מועדונית חינוך ורווחה. מועדונית אורט, שהשנה עברה למבנה של אורט זבולון, כדי לתת מענה ליותר ילדים מאורט זבולון שיהיו במועדונית, ובאמת רוב הילדים הם ילדים של אורט זבולון. המועדונית נקראת גם אורט. פעילות העשרה, ציוד מתכלה והזנה.

במועדונית אורט יש זואותרפיה, טיפול דרך בעלי חיים. שמעתי במועדונית של אלי יש חממה של גידול צמחים או טיפול דרך גידול צמחים. כאן יש טיפול דרך בעלי חיים. וגם כאן יש חוג בישול ואפייה, מי שרוצה לבוא לאכול ולטעום, כל יום שלישי יש שם חוג בישול ואפייה, הם עושים דברים מדהימים.

העצמת צוותי חינוך ושיתופי פעולה – אם אנחנו באמת רוצים להעצים את התלמידים צריך להעצים גם את צוותי החינוך. זה הולך ביחד. כי מורה מאושר מועצם הוא נותן יותר מעצמו ואנחנו רואים את זה.

גם בזכות מחשב לכל מורה, שהמורים מרגישים שמתייחסים אליהם, עושים בשבילם, באמת שהעיר 52

ישיבת מועצה מספר 85 (שלא מן המניין) 18.15.50

מתכווננת להעצים אותם והם מעצימים את התלמידים.

טקס הצדעה למערכת החינוך. פעילות צוותי חינוך במרכז המנהיגות, ש-3 בתי ספר כבר הגיעו למרכז המנהיגות ופעלו שם, והתודות והשבחים מכאן עד הודעה חדשה. וזה צורת המניפה, כי הם באים ומדברים בבתים ורוצים את המשפחות לשלוח. הם מדברים במקומות אחרים, כי לא כולם גרים אצלנו.

ובאה דרישה מערים אחרות לקחת חלק כאן ולהשתתף כאן בפעילויות.

מחשב לכל גננת – אנחנו כבר סגרנו, אנחנו בהתנעה של זה. גננות תקבלנה מחשבים. כנראה בתחילת פברואר ייערך טקס הגננות וכל הגננות גם כן תקבלנה מחשב נייד. אני רוצה להגיד לכם שזה המקום הראשון בארץ שגננות תקבלנה מחשבים. והיום דיברתי עם מנכ"ל קרן אתנה ואמרתי לו – טוב, אנחנו נסיים עם הגננות, אז אנחנו נרד לתלמידים. אז הוא אומר – לא, אני רק להעצמת צוותי חינוך. אמרתי –

או קיי, תעשה הסבה. אנחנו רוצים תלמידים, רוצים 'טאבלטים', רוצים את כל הדברים האלה. אז כבר זרקתי לו עוד איזו שהיא בעיה.

שירות פסיכולוגי – כאן יש לנו איזה שהוא עקב אכילס ואני חייבת לשתף אתכם. אנחנו מדברים על העצמה. מדברים על עשייה. מדברים על לתת יותר. והשירות הפסיכולוגי שלנו קטן, לא יכול לתת מענה נרחב, כי זו לא תחנה שנותנת הדרכה. אם התחנה הזאת לא תהיה תחנה שנותנת, מאושרת לתת הדרכה, לא יהיו לנו פסיכולוגים חדשים, אנחנו לא נוכל לקלוט מתמחים כי אנחנו צריכים לעשות את זה. זה אחד הדברים שאנחנו בעצם תקועים שם. יש לנו כאן במרכז האוניברסיטאי, תואר שני לפסיכולוגים, פסיכולוגים שיקומיים, שפסיכולוג שיקומי יכול להיות גם חינוכי. חינוכי לא יכול להיות שיקומי. ואנחנו רוצים שאותם סטודנטים יבואו ויעשו אצלנו את הסטאז', את ההתמחות אצלנו.

מר יעקב עמנואל: אז מה הבעיה?

גב' נאוה בן הרוש: אז תספרי על ההתקדמות.

גב' שרה פרא: יפה. ההתקדמות שלנו – אנחנו הגשנו בקשה לקבל את התחנה הזאת

כתחנה מתמחה בזכות שיהיה לנו פסיכולוג שהוא מדריך, שיש לו את התעודה לתחנת הדרכה. אנחנו צריכים %51 תוספת משרה לשירות הפסיכולוגי, שזה בעוכרנו. זה גם יעצור את כל הסיכון, סמים וכל מה שזה נקרא, וזה אחד הדברים הכי חשובים. כי אנחנו מדברים, גוף ונפש ביחד, וכל מה שדיברתי עד עכשיו, זה מתחיל בדברים האלה.

61