פרוטוקול מועצת העיר מס' 5

הישיבה ה-5 (שלא מן המניין) של מועצת העירייה

מיום ראשון, כ"ו בטבת תשע"ד ()1129121.92

ישיבת מועצה מספר 5 (שלא מן המניין) 11.91.92

עיריית אריאל

הישיבה ה-5 (שלא מן המניין) של מועצת העירייה

מיום ראשון, כ"ו בטבת תשע"ד ()11291292

נוכחים: מר אליהו שבירו - ראש העיר

מר יחיאל טוהמי - מ"מ ראש העיר

מר פבל פולב - סגן ראש העיר

גב' שירה דקל-כץ - סגנית ראש העיר

מר גלב רבינוביץ - משנה לראש העיר

מר מקס צ'רנוגלז - חבר מועצת העיר

גב' ורד טוויל - חברת מועצת העיר

מר אריק דושי - חבר מועצת העיר

מר יבגני יעקובוב - חבר מועצת העיר

מר איתי אהרוני - חבר מועצת העיר

מר יוסי חן - חבר מועצת העיר

עו"ד אלכסיי גולוביי - חבר מועצת העיר

גב' חנה גולן - חברת מועצת העיר

משתתפים: עו"ד דוד זיו - יועץ משפטי

מר עדנאן עיסא - מהנדס העירייה

מר ג'והר חלבי - גזבר העירייה

מר אריה ברסקי - מבקר העירייה

רו"ח רוני דנה - רואה חשבון

גב' נאוה בן הרוש - מנהל משאבי אנוש

גב' אמליה בירנבאום - מנהלת אגף שפ"ע

מר אלי גיל-עד - מנהל האגף לשירותים חברתיים

מר מיכאל אלטיניקוב - מנהל מחלקת מחשוב

גב' אילנה נולמן - מנהלת אגף החינוך

מר אלי נובוסלסקי - מנהל מחלקת חירום וביטחון

מר ברוך אנגל - מנהל רישוי ואכיפה

2

ישיבת מועצה מספר 5 (שלא מן המניין) 11.91.92

על סדר היום:

1. דיווח ראש העיר.

2. הצגת תוכניות עבודה לשנת 2112 – מנהלי העירייה.

הפסקה – ארוחת צהריים

3. אישור הצעת תקציב לשנת .2112

2. אישור תקן כוח אדם לשנת .2112

5. תוכנית פיתוח 2112 – אישור "תקציב פיתוח בלתי רגיל" מעודפי תקציב 2113 וממקורות

נוספים (הוסר מסדר היום והועבר לישיבת המועצה מספר .)6

6. אישור שכר מבקר העירייה לשנת .2112

7. אישור שכר יועץ משפטי לשנת .2112

3

ישיבת מועצה מספר 5 (שלא מן המניין) 11.91.92

מר אליהו שבירו-ראה"ע: אני מתכבד לפתוח את ישיבת המועצה מס' 5 שלא מן המניין. על סדר

היום יש לנו את דיווח ראש העיר ולאחר מכן הצגת תוכניות העבודה לשנת .2112 אנחנו נצא להפסקת צהריים ונמשיך באישור הצעת תקציב לשנת ,2112 אישור תקן כ"א, אישור שכר של המבקר ואישור שכר של היועץ המשפטי. אנחנו נסגור את הישיבה ולאחר מכן אנחנו נפתח את ישיבה מספר 6 שמן המניין.

לפני שאני מתחיל בדיווח ראש העיר, אני רוצה להעלות להצבעה שינוי בסדר היום של הישיבה. את סעיף 5 – תוכנית הפיתוח לשנת 2112 – אנחנו נסיר אותו מסדר היום של הישיבה הזו ונעביר אותו לסדר היום של הישיבה הבאה, ישיבה מספר ,6 והיא תהיה בסעיף מספר /2א. מי בעד לאשר את ההצעה? אושר פה אחד. תודה. בואו נגיד את השמות, כדי שנוכל גם אחרי זה, כשאנחנו אומרים פה אחד, לדעת מי נמצא: יוסי חן, יבגני, פבל, אלי, יחיאל, גלב, מקס, אריק וורד. אלה האנשים שנמצאים כרגע פה בישיבה.

החלטה: הוחלט פה אחד להסיר מסדר היום של הישיבה את סעיף מספר 5 – תוכנית פיתוח

4102 – ולהעבירו לישיבת המועצה מספר 6 כסעיף /4א.

0. דיווח ראש העיר.

מר אליהו שבירו-ראה"ע: ישיבת תקציב .2112 התקציב לשנת 2112 התגבש בעבודת מטה רחבה,

תוך שמירה על איזון תקציבי ומניעת גרעון. התקציב הוכן על פי היכולת שלנו ובהתאם ליעדים שהצבנו לעצמנו, תוך שאנו מתייחסים למספר פרמטרים, וחשוב לי להגיד אותם ולהדגיש אותם.

*** חנה גולן ושירה דקל הצטרפו לישיבה ***

צמצום מענק האיזון של משרד הפנים; תוספת בהוצאות השכר והפנסיה של העובדים כתוצאה מתוספת יוקר והסכמים קיבוציים; ועליה משמעותית בעלויות החוזים החדשים, כמו שמירה, ניקיון, גזם וכל מה שקשור לזה. אני רוצה כבר עכשיו להגיד לכם, לתת לכם דוגמא: רק בחוזה השמירה החדש שיש, החוזה החדש לעומת החוזה הישן, יש לו עליה של %.21 ועכשיו, בעקבות חוק התמ"ת בנושא העסקת עובדי קבלן, יש לנו %16 נוספים. את נושא אגרת השמירה אנחנו נשמור ונדון גם בהמשך, אבל 2

ישיבת מועצה מספר 5 (שלא מן המניין) 11.91.92

באופן עקרוני יש לנו מספר פרמטרים שגרמו לנו שהתקציב שלנו מצטמצם מבחינת ההכנסות. מצד שני, יש לנו גם העלאה בהכנסות. יש העלאה של תעריפי הארנונה בשיעור של .3.36 זו העלאה אוטומאטית לפי חוק ההסדרים. ואנחנו העלינו את הארנונה לתעשייה בשיעור חריג, בהתאם למתחייב מהוראות משרד הפנים. גם כאן אני רוצה להדגיש נקודה. אני הולך להיפגש, יחד עם התעשיינים, השבוע. אנחנו הולכים להכין מסמך משותף. כי אני חושב שהעלייה הזו, שמשרד הפנים חייב אותנו להעלות לתעשיינים, הולכת לפגוע בתעשיינים, ואנחנו רוצים ללכת ביחד למשרד הפנים, על מנת שיאשרו לנו שלא להעלות את העלייה הזו ושזה לא יפגע לנו במענק האיזון. כי אתם יודעים, אם אנחנו מחליטים שלא לגבות כסף כתוצאה מעליית ארנונה, משרד הפנים בצד השני פוגע בנו גם במענק האיזון. אנחנו רוצים לראות איך הם ישפו אותנו על הדבר הזה. כל זאת, כל מה שאמרתי, תוך העמדת החינוך הפורמאלי והבלתי פורמאלי בראש סדר העדיפות. אתם תראו את זה גם בתקציב ובתוספות שעשינו בנושא הזה, ונתינת דגש מיוחד לשיפור רמת השירות של התושב. ומכאן אני רוצה לעבור להצגת תוכניות העבודה. ג'והר, בבקשה.

מר ג'והר חלבי: אני פשוט אמלא את תפקידו של קוקי, הוא חולה ו -

מר אליהו שבירו-ראה"ע: קוקי חולה.

גב' חנה גולן: ...

מר אליהו שבירו-ראה"ע: לא, אין לזה שום קשר בין זה. הוא כבר הודיע למנהלים. אם חנה אמרה

אז אני אציין, הוא כבר הודיע למנהלים, הוא ביקש לסיים את תפקידו. יצא מכרז. אנחנו נמצאים במסגרת איתור מנכ"ל. אבל בלי שום קשר, זה שהוא לא הגיע לכאן זה בגלל שהוא לא מרגיש טוב, הוא עם חום ולכן הוא לא מגיע. ג'והר בבקשה.

4. הצגת תוכניות עבודה לשנת 4102 – מנהלי העירייה.

מר ג'והר חלבי: אנחנו מציגים בפניכם את תוכניות העבודה. תוכנית העבודה לשנת 2112

בנויה על הבסיס הצעת התקציב לשנת ,2112 בהתבסס על כל התוכניות שהיו לנו בשנת ,2113 אנחנו 5

ישיבת מועצה מספר 5 (שלא מן המניין) 11.91.92

ממשיכים אותן עם שינויים, כפי שהציג ראש העיר, כתוצאה מקיטון בתקציב העירייה, בעיקר בנושא של מענק משרד הפנים, מענק האיזון, ובמקביל גם יש לנו גידול בהכנסות אחרות , שדיבר עליהן גם ראש העיר, בנושא של הארנונה. בסך הכול התוכנית העבודה גובשו והותאמו להצעת התקציב שלנו לשנת .2112

אנחנו גם ניתן דגש השנה על שיפור השירות, מתן דגש על שיפרו השירותים המוענקים לתושב, תוך מתן דגש לבקרה על מידע רציף לציבור. חיזוק הקשר וההתקשרות עם התושב. גם בנושא החינוך אנחנו ניתן דגש מיוחד השנה על כל הנושא של טיפוח מצוינות, קידום הישגים, תוך דגש על אוכלוסיות בעלי צרכים מיוחדים. צמצום פערים ומניעת נשירה. חתירה לאקלים חינוכי מיטיב. העשרה תרבותית וחיזוק החינוך הערכי. שילוב האוניברסיטה ברצף הלימודי, מגן חובה ועד חטיבה עליונה, בתחום הרובוטיקה.

קידום תוכניות מתאר, גם עדנאן בתוכנית שלו הוא יציג את זה. חזות העיר – גם ניתן דגש על כל מיני נושאים בשיפור רמת התושב, בנושא תחזוקה ותברואה ועיר בריאה, כפי שעד כה עשינו. אמליה תיתן דגש מיוחד על הנושא הזה, בתוכנית שלה. תרבות הפנאי. רווחה – כנ"ל, אלי ייתן את ההצגה שלו בתוכנית העבודה. הנושא הכספי – אני אציג את זה בתוכנית התקציב של שנת .2112 בנוסף, אחרי זה אנחנו גם ניתן, נעבור על שינויים בתקציב ,2113 עם תוכנית פיתוח שעיקרה בנוי מעודפי תקציב .2113 יש לנו גם את המבנה הארגוני של העירייה, הוא כמעט וללא שינוי. המבנה הארגוני, אין לנו פה שינוי מיוחד.

גב' חנה גולן: אני דווקא שמתי לב שיש התכנסות סביב, תסתכל במבנה הארגוני, אולי

זו טעות, אני לא יודעת, אבל תחת משאבי אנוש יש – מחשוב, קליטה, עיר ללא אלימות, רישוי ופיקוח וממונה על איכות הסביבה.

גב' נאוה הרוש: ממש לא.

גב' חנה גולן: אבל זה מה שכתוב. אז אולי זו טעות.

גב' נאוה הרוש: לא, לא, ממש לא טעות. מי ששם לב למבנה הארגוני, כל התחום הזה

שייך בעצם ללשכת מנכ"ל ואין בזה שום שינוי משנים עברו.

6

ישיבת מועצה מספר 5 (שלא מן המניין) 11.91.92

גב' חנה גולן: אז כל הדבר הזה בבלוק אחד תחת אחריותו של המנכ"ל?

גב' נאוה הרוש: כן.

גב' חנה גולן: או קיי.

מר ג'והר חלבי: הרי כל מי שנמצא מתחת למנכ"ל הוא שייך למנכ"ל.

גב' חנה גולן: בסדר גמור. עכשיו זה יותר ברור.

מר ג'והר חלבי: מספר העובדים בעירייה הוא 222 עובדים – 221 עובדים קבועים פלוס

22 זמניים שעתיים ועוד 77 פנסיונרים.

מר גלב רבינוביץ: אפשר לשאול? (כן) רשום בתקציב, בדף ,51 שיש לנו 233.62 עובדים.

גב' נאוה בן הרוש: לא. מה שאתה רואה זה מספר תקנים. מספר התקנים הוא לא חופף

למספר העובדים כי יש עובדים שעובדים בחצאי משרות או בחלקיות משרה, ולכן זה נתון שונה. אלה האנשים שעובדים אצלנו, מבחינת מספר עובדים.

מר ג'והר חלבי: יש לנו פה את החלוקה לפי נתח סך הכול העוגה של כוח האדם. אחרי

זה, יש לנו פה את מסגרת התקציב לשנת ,2112 עם השוואה לתקציב 2112 מתוקן, סליחה, תיקון 2113 וביצוע .2112 זה הדף של התקציב שמיועד ל-.2112 נתחיל עם התוכנית של עדנאן – הנדסה.

מר עדנאן עיסא: שלום לכולם, בוקר טוב. אני מציג את הפרויקטים שאנחנו מתכננים

לשנת .2112 רוב הפרויקטים באגף הנדסה מבוססים על תקציב של משרדי הממשלה ולא על תקציב העירייה. הפרויקטים שאני מציג כאן, נקבל תקציב ממשרדי הממשלה – נצא לביצוע, לא נקבל – זה יידחה.

הפרויקט הראשון זה בית ספר ירוק ברחוב מוריה, בית ספר יסודי, שאמור להחליף את בית ספר 7

ישיבת מועצה מספר 5 (שלא מן המניין) 11.91.92

נחשונים. בית הספר הזה, קיבלנו תקציב לתכנון. יש לו היתר בניה, תכננו אותו. אנחנו אמורים לקבל תקציב בשנת .2112 ברגע שנקבל את התקציב ממשרד החינוך, נצא למכרז ונתחיל בביצוע. עלות הפרויקט הזה בסביבות 13 מיליון שקל.

שיקום חצר בית ספר עליזה בגין – אנחנו מתכננים לשפץ בבתי הספר היסודיים, אנחנו עושים חצרות פדגוגיות. התחלנו בבית ספר מילקן. השנה אנחנו מתכננים לעשות את זה בבית ספר עליזה בגין, בשיתוף עם אגף החינוך. החצרות הפדגוגיות זה חצרות שמייצרים אותם לשכבות שונות ללימודים, כאילו מכיתה א' עד ג' או עד ד',

גב' נאוה בן הרוש: תלוי, גם עד ו'.

מר עדנאן עיסא: עושים לכל שכבת גיל חצר פדגוגית, חצר לפעילות מיוחדת. נקבל תקציב

– נצא לביצוע. אנחנו עכשיו נמצאים בשלב של התכנון.

הסדרת צמתים – קיבלנו ממשרד התחבורה תקצוב לשינויים גיאומטריים בכל מיני צמתים ברחבי העיר. במהלך השנים ביצענו עבודות בצמתים של אורי בר און, צה"ל, כיכר המציל היהודי. יש לנו תוכניות לרחוב הפסגה, אורי בר אור מול בנק אוצר החייל, יש תוכנית מאושרת. הרחוב הזה היה בעבר, רחוב הפסגה היה רחוב דו סטרי שהפך לרחוב חד סטרי, וכתוצאה מהפיכתו לחד סטרי, נוצר מצב משפך גדול כזה, רחב, שהוא לא בטיחותי. אנחנו תכננו לעשות שינויים גיאומטריים שם, לסדר מקומות חניה ולסדר את הנתיב. התכנון אושר על ידי משרד התחבורה. אנחנו מגישים השנה בקשה למשרד התחבורה לתקצב אותנו. ברגע שנקבל תקציב – נצא לביצוע.

הסדרת ציר כביש המציל היהודי – רחוב המציל היהודי זה הכביש שנמצא מערבית למעונות הסטודנטים, לקרוואנים. הוא מחבר בין רמת הגולן לבין שדרות ירושלים. הכביש הזה בוצע לפני מספר שנים על ידי משרד השיכון. נעשתה שכבה אחת של אספלט. לא השלימו את המדרכות. אנחנו מבקשים ממשרד התחבורה לתקצב אותנו להשלים את העבודות שם, שכבה נוספת ומדרכות.

הסדרת צומת רחוב המציל היהודי שדרות ירושלים – המציל היהודי, החיבור בין המציל היהודי לשדרות ירושלים, המצב הקיים היום, יש פניה ימינה רק. אנחנו קיבלנו תקציב ואנחנו נמצאים בשלב של תכנון של כיכר. קיבלנו תקציב לתכנון ממשרד התחבורה. אני מאמין שתוך חודש-חודשיים נסיים את התכנון וכבר הגשנו בקשה לשר לקבל תקציב לביצוע הכיכר. עם קבלת התקציב – נצא לביצוע.

שיקום וריבוד כבישים והחלפת מדרכות – לאורך כל השנים, כאילו בשכונות הותיקות, משרד הפנים 7

ישיבת מועצה מספר 5 (שלא מן המניין) 11.91.92

בדרך כלל נותן תקציב פיתוח. אנחנו יש לנו רשימה של כל הרחובות שהמצב של שכבת האספלט והמדרכות הוא ניזוק או ירוד. יש לנו רשימה מסודרת. אנחנו כל שנה משקמים ומחליפים שכבות ברחובות מסוימים. יש לנו רשימה ארוכה. נקבל תקציב השנה גם על פי הרשימה ועל פי סדר העדיפות –

ניכנס לביצוע של ריבוד ושיקום מדרכות.

קירוי מגרש ספורט בית ספר היובל – קיבלנו תקציב לעשות קירוי למגרש הכדורסל בבית ספר היובל.

הפרויקט נעשה על ידי החברה למשק וכלכלה. יצא מכרז. השבוע היה סיור קבלנים. אני מאמין שתוך 3 שבועות, במהלך ינואר, הקבלן יעלה על השטח.

מעון יום חדש – אנחנו מתכננים להקים מעון יום בשכונת נוימן. שכונת נוימן זו השכונה ברחוב הערבה, שכונה שנמצאת בבניה. קיבלנו תקציב ממשרד השיכון. אנחנו נמצאים בשלבי תכנון, בשלב סיום של התכנון, לקראת ההיתר. עם סיום ההיתר נצא למכרז ונתחיל בביצוע הקמת מעון יום.

מרכז הפעלה לשעת חירום – אנחנו מתכננים להקים מרכז הפעלה יחד עם פיקוד העורף. הוחלט סופית לעשות את המרכז הזה מתחת לקאונטרי. מתחת לקאונטרי יש את בריכת השחיה והקאונטרי נמצא על קומת עמודים. יש חלל מתחת לקומת הקרקע, שם הוחלט להקים את מרכז ההפעלה. אנחנו נמצאים בשלבי תכנון. העברנו את האישור של הג"א. עם קבלת תקציב נצא לביצוע.

גני ילדים – יש לנו בתוכנית להקים 6 גני ילדים – 3 דו. דו אחד, אנחנו נקים אותו ברחוב הערבה, בשכונת נוימן, בבניה החדשה. קיבלנו אישור עקרוני של משרד החינוך. אנחנו מחכים לקבל את האישור התקציבי הסופי ואז נצא לתכנון וביצוע. 2 גנים יהיו בשכנות עדלי, מה שנקרא שכונת גבעת האוניברסיטה, איפה שנצרים בונים וניצני אריאל. גם שם קיבלנו אישור ל-3 גנים. אנחנו מבקשים עוד גן אחד. כשנקבל את האישור התקציבי – נצא לתכנון ולביצוע.

כביש מספר ,16 עוקף האוניברסיטה – עפ"י תב"ע בתוקף, רחוב רמת הגולן שמוביל לכיכר מוריה, בעתיד, אחרי שהאוניברסיטה תתפתח, אמור להיסגר, להפוך לכביש פנימי בתוך מתחם האוניברסיטה, ואז תכננו כביש עוקף אוניברסיטה מהשער המזרחי שעוקף את האוניברסיטה צפונה ומתחבר בחזרה מאחורי מעונות הסטודנטים לרמת הגולן. הכביש הזה נמצא ב-תב"ע, הוא מאושר, עבר תכנון וקיבל אישור משרד התחבורה. אנחנו הגשנו בקשה לתקצוב. זה נמצא בבדיקה כלכלית של משרד התחבורה.

עם קבלת תקציב נצא לביצוע של הכביש הזה.

מר יחיאל טוהמי: אין פה שום הרשאה אני מבין.

2

ישיבת מועצה מספר 5 (שלא מן המניין) 11.91.92

מר עדנאן עיסא: לא, לא, עדיין אין הרשאה.

אמפי ישן ברובע א' – האמפי נמצא בפינת עפרון גליל, יש שם במה שלא מנוצלת. אנחנו מתכננים להקים שם מתקני משחק וגן שעשועים.

פארק השלושה, פארק היובל – הפארק שגובל במיני גולף, לאורך רחוב דרך הציונות – אנחנו מתכננים להיכנס להשלמות הפיתוח של הפארק הזה. התקבל תקציב ממשרד השיכון. אנחנו ממש בימים הקרובים עולים על הקרקע ומתחילים לעבוד שם.

פארק הוואדי שלב ב' – הפארק הקיים, בין בקעת הירדן וששת הימים, כתוצאה מהגשמים נוצר סחף ואפיק המים נסתם והמים התחילו לגלוש לתוך הבתים. אנחנו נמצאים בשלב של תכנון לשקם את אפיק הוואדי ולעשות תכנון מחדש. תוך שבועיים שלושה אנחנו מסיימים את התכנון. עם קבלת התקציב נוכל לצאת לביצוע.

מספור בתים – זה פרויקט מתמשך, לקחנו פרויקט ארוך טווח שאנחנו כל שנה מחליפים או מוסיפים את מספרי הבתים ברחבי העיר. השלמנו את כל רובע א', אנחנו ממשיכים ברובע ב', מאזור אורי בר און צה"ל ומזרחה. זה פרויקט מתמשך.

הוספת מתקני משחק ב-שצ"פ – ה-שצ"פ שנמצא ברחוב בית לחם, יש שם משטח עגול עם מן ארגז חול כזה לא מנוצל. אנחנו מתכננים שם לעשות מגלשת ולהכניס מתקני משחק.

מתקני בטיחות ברחבי העיר – זה פרויקט גם מתמשך, שמבוסס על תקציב משרד התחבורה. אנחנו מגישים כל שנה בקשה למשרד התחבורה לקבל תקציב. אנחנו יוצאים לביצוע, שזה כולל סימון כבישים, מתקני בטיחות, מעקות בטיחות וצביעה, סימון כבישים, אבני שפה ומעברי חציה ברחבי העיר.

פרויקט הנגשה – הוגשה בקשה למשרד התחבורה להנגיש, עפ"י החוק צריך להנגיש את כל המקומות הציבוריים, אם זה מוסדות חינוך, וגם תחנות האוטובוס. אנחנו הגשנו בקשה למשרד התחבורה לקבל תקציב להנגשת 31 תחנות. עם קבלת תקציב נצא לביצוע.

שיפוץ חזית המרכז הבינתחומי – המרכז הבינתחומי זה המבנה שאנחנו נמצאים בו, שהוא מחובר להיכל התרבות. היכל התרבות בוצע על ידי משרד השיכון בעבר ובדצמבר 2112 הועבר לעיריית אריאל, עם תקציב להשלים את הליקויים שנמצאים בהיכל וגם לשפץ חלק מהבניין שאנחנו נמצאים בו, שזה החזית של המרכז הבינתחומי. במהלך השנה אנחנו נבצע את העבודות.

מר מקס צ'רנוגלז: של מי זה התקציב הזה?

11

ישיבת מועצה מספר 5 (שלא מן המניין) 11.91.92

מר עדנאן עיסא: משרד השיכון. תוכנית תמרור – יש לנו באריאל תוכנת ניהול

לתמרורים.לאחר סריקה וסקר שנעשה על כל התמרורים ברחבי העיר, יש כל מיני צמתים שיש בהם ויש תמרורים שהם חסרים או מוספים, אנחנו מתכננים עכשיו, יחד עם משרד התחבורה או קמ"ט תחבורה, לעשות תוכנית של כל העיר, לאשר אותה עם קמ"ט תחבורה ואז לסדר את כל מערך התמרורים ברחבי העיר.

מטה בטיחות בדרכים – זו תוכנית עבודה רב שנתית שמנהל אותה גל, יחד עם משרד השיכון. כל נושא הבטיחות בדרכים, פשוט מקבלים תקציב, נותנים הסברה לתלמידים, בעיקר לתלמידי בתי הספר, ויש להם תקציב קטן אחד שמקבלים מדי פעם כסף לעשות סימון כבישים, מעברי חציה ברחבת בתי הספר.

יש פרויקט שלא מופיע כאן, פשוט קיבלתי בדואר השבוע שאושר במשרד הפנים תקציב להקמת קיר אקוסטי מפריד בין אזור המלאכה לבין שכונות ברחוב גנים. פשוט זה לא מופיע ברשימה. אני מכניס את זה גם לרשימה. התקבל אישור של משרד הפנים. אנחנו נתכנן את הקיר ונצא לביצוע במהלך .2112

מר אליהו שבירו-ראה"ע: אנחנו נדבר על זה בישיבה הבאה.

מר יחיאל טוהמי: ... איפה אפשר לשים 'במפרים' בתוך העיר הזאת? יש רחובות שצריך כן

לשים. וגם לראות איך אפשר להפוך רחובות לחד סטריים. יש רחובות מאד מסוכנים בתוך העיר הזאת.

מר עדנאן עיסא: אני אתייחס למה שיחיאל,

מר פבל פולב: אתה עושה את זה ... אני מעלה את זה בוועדה, כיו"ר ועדת תחבורה.

מר יחיאל טוהמי: מה זה קשור עכשיו?

מר פבל פולב: זה קשור לוועדת תחבורה.

מר יחיאל טוהמי: מה זה קשור, לא הבנתי, לתחבורה?

מר יוסי חן: פבל, קודם כן הוא צודק. אנחנו מעלים את זה גם בוועדת תחבורה ולא

11

ישיבת מועצה מספר 5 (שלא מן המניין) 11.91.92

נעשה כלום. גם אני רוצה לשאול את המהנדס כמה שאלות, אולי לרענן גם את הזיכרון שלך, פבל, שלא נעשה כלום בוועדת תחבורה. מסכמים בוועדת תחבורה דברים ולא נעשה בפועל. אני רוצה בבקשה לשאול את עדנאן כמה שאלות.

עדנאן, אם אתה זוכר, בישיבת ועדת תחבורה אחרונה שהתקיימה לפני מספר חודשים, העלינו את הנושא של תחנת האוטובוס מול הקאונטרי. כל פעם שהאוטובוס עומד שם הוא חוסם את הנתיב. יותר מזה, יש שם בעיה קשה של עץ שחוסם מעבר של עגלות ונכים, הם נאלצים לרדת עם הגב לכביש, וזה ממש מסוכן. אז הייתי רוצה, אם אתה יכול,

מר עדנאן עיסא: איפה, ברחוב הציונות?

מר יוסי חן: מול הקאונטרי, בדיוק, ברחוב הציונות.

מר אליהו שבירו-ראה"ע: אני לא רוצה לעשות פינג-פונג. תשאל את כל השאלות. אני רק רוצה

להגיד מבחינה ארגונית מה שיקרה. אנחנו נרשום את הדברים, הדברים יעלו בוועדת תחבורה,

מר יוסי חן: הם עלו כבר. זה דברים שעלו ולא נעשו.

מר אליהו שבירו-ראה"ע: הם יעלו בוועדת תחבורה. ואנחנו, אם אתה רוצה שנקיים, אנחנו עכשיו

לא נתחיל לקיים דיון על ... אנחנו נרשום את כל הדברים, נעלה את זה בוועדת תחבורה ונטפל בזה במסגרת ועדת תחבורה. אחרי זה גם נציג את זה למועצה.

מר יוסי חן: אז אני אגיד לך משהו, אלי, אני עכשיו לא מעלה ולא דיון ולא זה. אני

שואל – למה זה לא נעשה בעקבות החלטות שהתקבלו בוועדת תחבורה בעבר ולפני הרבה חודשים?

אתה תעשה מה שאתה מבין, זה התפקיד שלך. התפקיד שלי זה להתריע למה לא עשו את זה עד היום.

מר אליהו שבירו-ראה"ע: בסדר גמור. %.111

מר יוסי חן: אז יש כמה דברים: אחד זה תחנת האוטובוס מול הקאונטרי, בדרך

12

ישיבת מועצה מספר 5 (שלא מן המניין) 11.91.92

הציונות. הדבר השני, זה כל מעברי החציה, אם תשימו לב בעיר, יש בעיה קשה, שהתאורה שם היא לא מספיקה. ומי שנוהג ונוסע בעיר שם לב לזה, בעיקר בלילה, שקשה מאד לראות את הולכי הרגל, וצריך לבדוק את זה. בעיקר, אם תשימו לב, זה ביציאה של הצומת שדיברנו עליה, עדנאן, שאמרת שאולי יש שם כיכר שיוצאים מרחוב השקד, מהכיוון המערבי. אני רוצה לדעת גם סוף סוף מה יהיה עם רחוב השקד, שמדברים להפוך לחד סטרי, והעלינו את זה גם כן, לא מעברי חציה, לא במפרים, לא מעקות בטיחות, אין שום אפשרות לעגלות ולנכים לחצות באמצע הרחוב, אין שום מעברים כאלה. זה, גם דיברנו על זה. זה בעיקר שלושת הדברים שדיברנו. אני לא רוצה עכשיו להרחיב את זה, אבל זה שלושת הדברים שדיברנו עליהם בוועדת תחבורה ולא נעשה איתם כלום כבר הרבה זמן.

מר אליהו שבירו-ראה"ע: %.111 נרשם.

מר פבל פולב: אלי, מילה אחרונה. בטענה לראש העיר המכהן היום, אנחנו נבוא בטענה

אחרי שתהיה ועדת תחבורה ראשונה שהוא מכהן כראש העיר. כי הוועדות שהיו, זה לא היה מול אלי, אני לא רוצה לחזור אחורה. תהיה ועדה דחופה, יש המון נושאים.

מר יוסי חן: אלי היה ראש העיר, להזכיר לך, אלי היה ראש העיר.

מר פבל פולב: בסדר, לפני 6 חודשים, בלי תקציב, בלי כלום. הוועדה תתכנס דחופה

להרבה נושאים, אחרי זה אני אבוא אליו בטענות שהוא לא מביא כסף, או שלא יעשה כלום בשביל לגייס את המשאבים.

מר יוסי חן: פבל, אם תתחייב שבמהלך 2112 זה ייעשה, תאמין לי, הכול בסדר.

מר פבל פולב: אני מתחייב לוועדה דחופה ולעשות הכול שמשאבים יגיעו. זה לא הכול

תלוי בנו, יוסי. אבל אתה מכיר אותי, נעשה הכול שזה יתקיים, המכסימום שתלוי בנו.

מר אליהו שבירו-ראה"ע: יש עוד מישהו שרוצה לשאול משהו את עדנאן? שפ"ע, בבקשה.

13

ישיבת מועצה מספר 5 (שלא מן המניין) 11.91.92

גב' אמליה בירנבאום: בוקר טוב לכולם. בשנת ,2112 התוכנית שלנו – תיקוני מפגעים

ברחובות, שזה תוספת של מאחזי יד, פינות גזם. אנחנו רוצים, יש במפעל השיקומי איזה שהוא שטח שאנחנו נרצף אותו. תיקון של קולטנים. תוספת של קולטנים. העלות היא כ-361,111 שקלים, שזה מ-

תב"ר שיהיה. החזקה והחלפת מזגנים מוסדות חינוך וציבור – אנחנו עושים את זה ואנחנו נמשיך בפרויקט הזה, בעיקר בבתי הספר ובגני הילדים. טיפול שוטף במבני ציבור וחינוך – אנחנו מטפלים בשוטף בכל מה שקשור במבני הציבור והחינוך, בתי ספר, גנים. אנחנו ממשיכים. העלות, כפי שאתם רואים, כ-71,111 שקלים. בטיחות וגהות – אנחנו מוציאים כל שנה את העובדים להשתלמויות בגובה.

אנחנו נותנים להם עוד השתלמויות. מחר, לדוגמא, יש השתלמות בעזרה ראשונה לכל העובדים שלנו, שזה רענון. אנחנו עושים ביקורת של הספרינקלרים, גלאי עשן וכל מערכות הכיבוי בכל מוסדות החינוך והציבור. העלות היא כ-61,111 שקלים. אני אומרת כ- כי זה יכול להיות יותר ויכול להיות גם פחות.

שדרוג גני משחק – אז השנה אנחנו עשינו הצללה בגן ברוך. אני מקווה שעד אפריל, לא מקווה, עד אפריל היא תותקן. אנחנו עשינו דשא סינתטי בגן המשחקים ברחוב החרמון. ואנחנו רוצים להמשיך ולעשות, לרצף את השבילים בגן המשחקים ברחוב החרמון ולסיים את הגן הזה. אנחנו החלפנו השנה הרבה מאד מתקני משחק בסוף רחוב הירדן, ברחוב הכלניות, בגנים, ואנחנו ממשיכים בפרויקט הזה.

אנחנו ממשיכים, כל שנה מחליפים בגן שהוא ישן למתקנים חדישים. אנחנו רוצים לרכוש ספסלים, אשפתונים וברזיות לעוד גני משחק. תיקונים והחלפת כל מיני חלקים בפארקים של הספורט שיש לנו ברחבי העיר, יש כ-5 פארקים לספורט, שאנחנו משדרגים אותם השנה. נחליף ונשפר אותם. יש לי פה הקמת מתחם לכלבים, שזו דרישה של בעלי הכלבים. אנחנו היינו בסיור. יש לנו מקום. במידה ויהיה תקציב, אני מקווה שנוכל לבנות את המתחם. המתחם הזה הוא כולל גידור, תאורה, ברזיה לכלבים, ספסלים מחוץ למתחם. זה יהיה שטח גדול, ששם כל בעלי הכלבים בעיר יוכלו להגיע ולא ישחררו אותם פה. המקום שתוכנן הוא בחניה בשער הגיא, בחלק הימני ביותר. יש לנו כבר תוכנית, יש גם הצעות מחיר. ברגע שיהיה תקציב, אני מקווה שנוכל להריץ את זה.

מר גלב רבינוביץ: יהיו שם מתקנים, נכון?

גב' אמליה בירנבאום: הכול. כן. ויש לנו גם תוכנית, יש 2 מתחמים לכלבים ברחבי העיר,

שמפוזרים. אנחנו רוצים בכל מתחם לנסות ולהוסיף מתקן לכלבים למשחק. יש מתקנים קטנים כאלה ששמים ואז אפשר להעסיק את הכלבים. תיקון מגרש המיני פיץ' – המיני פיץ', למי שיודע, או לא יודע, 12

ישיבת מועצה מספר 5 (שלא מן המניין) 11.91.92

נמצא בפארק ז'בוטינסקי, יש שם מגרש לילדים שמשחקים כדורגל וכדורסל. אנחנו צריכים שם לתקן את הדשא הסינתטי. יש דשא והוא כולו, קרעו אותו.

מר אליהו שבירו-ראה"ע: מתחם המיני-פיץ' בפארק הזה הולך להתבטל בתוכנית חדשה שהולכת

להיכנס לשם, שמשלימה את הפיתוח של הפארק מהאזור שהוא כרגע נמצא עד רחוב ששת הימים, ואנחנו מקימים מתקן חדש של מגרש קט רגל באזור של גן השלושה, האזור של פארק הגלגיליות. הוא יהיה עם דשא סינתטי. הלאה.

גב' אמליה בירנבאום: או קיי, אז זה מבוטל. אני מאד מקווה שיהיה תקציב ונוכל להתקין

שירותים ציבוריים בפארק הגומי, בדרך אפרתה. יש כרגע רק בפארק, בגן המשחקים ברובע א' יש, מעל הבריכה, ויש ליד הקואופ, ויש בפארק ז'בוטינסקי 2 תאים. אנחנו מאד רוצים גם בפארק הגומי.

מר גלב רבינוביץ: יש לכם פרויקט על השירותים, עלות של השירותים?

גב' אמליה בירנבאום: יש, יש, כן. זה העלות של לקנות את המבנה.

מר גלב רבינוביץ: לא, לא עולה ככה. אנחנו עשינו בדיקה, עולה הרבה יותר.

גב' אמליה בירנבאום: לא. אז לנו יש הצעות מחיר שהבאנו, זה משהו אחר. יש לנו שירותים,

כמו שתאגיד המים שם מעל הבריכה, וזו העלות, אבל נדבר על זה. זו התוכנית.

בנושא תאורה – יהיו תוספת של 3 עמודים ברחוב הורדים. יש שם מעבר, שאנחנו רוצים להוסיף עמודי תאורה כדי שהשביל הזה יהיה מואר. תוספת של 2 עמודים סולאריים במעבר מרחוב הארז לרחוב הדלק, גם שם יש מעבר שהוא חשוך. יש בקשה של תושבים. אנחנו נוסיף שם. דרך אגב, השנה אנחנו במשעול הברכה שמנו עמודים בולארדים קטנים, כדי להאיר את המעבר.

מר אליהו שבירו-ראה"ע: אני חושב שמה שחשוב להדגיש גם, שחברי המועצה יידעו, שאנחנו

בנושא התאורה הולכים להיכנס לאיזה שהוא פרויקט של להחליף תאורה רגילה בתאורת לדים, על מנת לחסוך בעלויות. עשינו את זה ברחוב שניר ואנחנו בוחנים כרגע את האפשרות איך אנחנו מרחיבים 15

ישיבת מועצה מספר 5 (שלא מן המניין) 11.91.92

את זה לרחובות נוספים בתוך העיר.

גב' אמליה בירנבאום: ואז, כל התוכנית הזו בעצם, של התאורה, היא תהיה במסגרת הזו.

תוספת שני עמודים סולאריים פלוס פרוז'קטורים, בגן המשחקים ביפה נוף .6 יש גן משחקים שאין תאורה, אנחנו גם שם רוצים. תוספת תאורה סולארית ופנס ברחוב דן. תאורה סולארית במיני גולף.

אבל זה הכול, ברגע שיהיה את התוכנית של הלדים אנחנו נתלבש על זה. והחלפת פלורוסנטים במשרדים. יש עכשיו פלורוסנטים שהם חסכוניים, אנחנו רוצים להחליף את הפלורוסנטים בכל המשרדים ובמוסדות החינוך. אנחנו ממשיכים בשדרוג מערכות ההשקיה לאקווה. במוסדות החינוך ובכמה רחובות בעיר עדיין לא סיימנו את השדרוג. מדובר ב-22 מערכות, שאנחנו נחליף אותן השנה.

רכב חדש ל-שפ"ע – יש לנו את הרכב 'קאיה', שהיא כבר ישנה וצריך להחליף לרכב חדש. ומה שאנחנו מבקשים זה רכב ,2X2 שאפשר להגיע איתו גם למקומות. וראינו בסופה האחרונה שנזקקנו לרכבי .2X2 המחלקה הוטרינרית – אתם בטח ראיתם את הפרסום, התחלנו בפרויקט של עיקור וסירוס חתולים, כ-

151 חתולים. זה פרויקט יפה, יש תמונות, העלינו לאתר. ואנחנו רוצים להמשיך, אבל זה הכול תלוי בתקצוב, אם וכאשר משרד החקלאות ייתן נמשיך בפרויקט הזה.

מר אליהו שבירו-ראה"ע: לא, זה לא אם ו- מה שקורה זה שבשנת העבודה 2113 קיבלנו תקציב

ממשרד החקלאות. אנחנו השלמנו את זה בעוד, זאת אומרת, אנחנו קיבלנו ,51 השלמנו את זה בעוד

51. כל שנה, ברגע שמבקשים – מקבלים. אנחנו הגשנו את הדרישה – נקבל. יש לנו תקציב שלנו מצד

שני. ואנחנו נמשיך בפרויקט הזה.

מר פבל פולב: דרך אגב, הגענו ל-211 חתולים.

גב' עמליה בירנבאום: הגענו? יפה. זה הפרויקט שאנחנו נמשיך איתו. המחלקה לאיכות

הסביבה – יש עבודה שוטפת של איכות הסביבה. אנחנו רוצים להוסיף, יש מלכודות זבובים בכל המרכזים המסחריים, אבל אנחנו רוצים להוסיף עוד מלכודות, כדי שיהיה טוב יותר. אתור וניטור מקורות דגירת יתושים. טיפול בתהלוכן האורן – אנחנו כל שנה עושים את זה, יש לנו הרבה מאד אורנים בישוב. אנחנו פשוט, מה שנקרא, מחסנים אותם, מזריקים להם חומר, כדי למנוע את התולעת שנמצאת על האורן. קידום פרויקט הפרדת פסולת במקור – אנחנו ממשיכים עם זה. קידום פרויקט 16

ישיבת מועצה מספר 5 (שלא מן המניין) 11.91.92

חוק האריזות – היתה ישיבה ואנחנו מקווים לקדם את הנושא של קידום של חוק האריזות בעיר ולהוסיף עוד מתקנים מיוחדים לזה. תוספת של מתקני מחזור בשכונות החדשות. תוספת של מתקנים לאיסוף זכוכית – זה משהו חדש, שאיגוד ערים עכשיו מפרסם, ואני ראיתי את זה כבר בכמה ערים, זה מתקן נחמד לאיסוף זכוכיות. אנחנו נשים כמה כפיילוט, בכמה רחובות בעיר. מה שאנחנו מאד רוצים, אבל עוד פעם, זה הכול תלוי תקציב, לרכוש קטנוע מיוחד, שזה נקרא 'קקנוע', שיש את זה בהרבה מאד עיריות, אני ראיתי את זה. זה פשוט אוסף צואת כלבים. אנחנו מבקשים גם לקנות ציוד חדיש לביקורות בעסקים. אתם תראו, יש את הפירוט של מדחום, לייזר, מכשיר למדידת רעש (מה שאין לנו בעירייה ואנחנו צריכים את זה). ומה שלא כתבנו פה, אנחנו עכשיו בהליך של תוכנית, זה עיר ללא עישון. אנחנו מכינים איזו שהיא תוכנית שגם בפארקים יהיו מקומות מאד מסודרים לעישון. לא בכל פארק או מקומות ציבוריים אפשר יהיה לעשן.

מר גלב רבינוביץ: בגני שעשועים, כל כמה זמן מחליפים חול?

גב' אמליה בירנבאום: אנחנו מנקים פעמיים בשנה. לא מחליפים חול. אתה לא צריך לנקות, יש

מכונות מיוחדות, יש קבלן שהוא מגיע פעמיים בשנה בקיץ והוא מנקה את החול. ואנחנו בשוטף, לעובדי הניקיון יש מגרפות, הם מגיעים לגן משחקים שנמצא בשכונה, הם מגרפים את החול ומנקים אותו. מה שצריך, אבל שוב, זה הפרויקט להעביר את כל ארגזי החול ל-או מגמשות או דשא סינתטי.

כבר עשינו את זה ב-2 גנים וזה הכול, זה הרבה מאד כסף, חברים. לעשות היום דשא סינתטי בגן שהוא לא גדול, כמו בחרמון, זה בסביבות ה-71,111 שקלים.

מר גלב רבינוביץ: אבל דשא סינתטי אתם תחליפו עוד פעם עוד שנתיים.

גב' אמליה בירנבאום: לא צריך להחליף אותו. לא, לא, ממש לא.

מר גלב רבינוביץ: למה? זה נקרא. המגמשות זה יותר איכותי.

גב' אמליה בירנבאום: המגמשות יותר איכותי, אבל זה הרבה יותר יקר. ודשא סינתטי זה

משהו שהרבה מאד עיריות, כי הוא זול יותר, הולכות. והוא לא נקרא, הוא דבוק. יש לנו אחריות. ויש 17

ישיבת מועצה מספר 5 (שלא מן המניין) 11.91.92

את זה כבר בגן, בחסן יש את זה כבר שנה שניה.

גב' שירה דקל: אמרתי גם לאלי, שעם כל ההבנה שהחול לא טוב, יש לחול המון

יתרונות. אז ההצעה שלי היתה כן להשאיר לפחות איזו שהיא משבצת מוגדרת, קטנה יותר, תחומה, אבל יש ילדים שזקוקים לזה. לי במקרה יש אחת כזאת בבית, וכשאין את זה,

גב' חנה גולן: יש את זה בגני הילדים של העירייה, מה זאת אומרת? בגני הילדים, בגן,

יש ארגזי חול.

גב' שירה דקל: לא בכל גן. חלק גם מתחילים להעביר. הרעיון הוא שגם,

גב' אמליה בירנבאום: לא, בגן של הילדים.

גב' שירה דקל: אני יודעת. אני יודעת. גם אחה"צ אבל חשוב שיהיה. צריך להשאיר איזו

שהיא משבצת מסוימת ואז יותר קל לתחזק אותה גם, שזה לא כל שטח הגן.

מר יחיאל טוהמי: אני מבין שיש לך תקציב גדול מאד, הבנתי.

גב' אמליה בירנבאום: מה זה,

מר יחיאל טוהמי: אז תשקלי ככה את מרכז א' שם, להחליף את המנורות בלדים. המרכז

שם מת.

גב' אמליה בירנבאום: יש לנו את זה בתוכנית, אבל בתוכנית ש – ברגע שייצא המכרז, אנחנו

נלביש.

מר אליהו שבירו-ראה"ע: סיימת?

17

ישיבת מועצה מספר 5 (שלא מן המניין) 11.91.92

גב' אמליה בירנבאום: כן.

גב' חנה גולן: אני רוצה לשאול. שמעתי את עדנאן, שמעתי את אמליה ונמשיך לשמוע

הלאה וזה יפה מאד. אני רוצה לשאול אותך, אלי, לא ראיתי לא אצל עדנאן ולא אצל אמליה, שזה שני האגפים שבעצם הם נותנים מענה בשעת חירום, כמו שקרה עכשיו בתקופת השלג. לא שמתי לב שיש איזו שהיא התייחסות אולי לכלים, אולי לאיזו שהיא היערכות, אולי כתוצאה ממה שקרה צריך להשקיע יותר. הכול בשגרה. התוכנית עבודה הן בשגרה. אתה תתייחס לזה?

מר אליהו שבירו-ראה"ע: אני מתייחס לזה, כי זה אחד הדברים שאני הולך לדבר עליהם בישיבה

הבאה.

גב' חנה גולן: פשוט לדעת מה הנזקים. צריך להשקיע.

מר אליהו שבירו-ראה"ע: אחד הדברים שאני אדבר עליהם בישיבה הבאה, כל נושא הסופה, אני

אדבר גם לגבי הסופה, גם לגבי הישיבה שאנחנו ערכנו להפקת הלקחים. אני אתן לכם בתמציתיות את הדברים, אני חושב שזה חשוב.

גב' חנה גולן: היתה ישיבת הכנה לסופה?

גב' אמליה בירנבאום: בוודאי, היו כמה ישיבות הכנה.

מר אליהו שבירו-ראה"ע: אני אומר עוד פעם, אנחנו נרחיב על זה בישיבה הבאה.

מר יוסי חן: אני רוצה גם לשאול אותך, מטבע הדברים, לפני שהתחילו תוכניות

העבודה ישבו איתך והתייעצו איתך, ונתת סדר עדיפויות איפה שחשבת שצריך פה או שם. אני לא רואה פה שום התייחסות למרכז המסחרי ברובע א'. המרכז המסחרי הגדול ברובע א' – התאורה, חשוך, בלילה זה ממש חשוך שם. דבר שני, העצים שם מרימים את כל הזה, והם מפגע רציני. ואני אומר לכם שגם התושבים מתלוננים שם גם על הניקיון. הם מנקים בעצמם. אז גם חשוך, גם לא נקי וגם מי שראה, 12

ישיבת מועצה מספר 5 (שלא מן המניין) 11.91.92

במיוחד אחרי, כל איזה אירוע קטן, הייתי באירוע לא בסופה, הייתי באירוע קטן של קצת גשם וזה היה קטסטרופה שם. אז הייתי מציע שגם פה תתנו את הדעת.

מר אליהו שבירו-ראה"ע: אז אתייחס. הרי אתה מתפרץ לדלת פתוחה. יחיאל בדיוק דיבר על זה

לפני רגע. אבל אני אומר, אנחנו הרי לא מפרטים כל אתר ואתר שאנחנו נכנסים. וכשאנחנו מתכוונים לעשות שינוי בנושא של התאורה, אז אני יכול להגיד לך שמה שאנחנו מתכננים, לפחות בשלבים הראשונים, לעשות שינוי גם במרכז המסחרי וגם באזור המלאכה. אלה שני מקומות שאנחנו חושבים שצריך לעשות שם את השינוי הראשוני. בלי שום קשר, בנושא של תאורת הלדים, אנחנו נבחן בכלל יציאה או למישהו חיצוני שיבצע את העבודה הכוללת בכל העיר כדי שנעשה את זה כפרויקט אחד גדול, ואז אתה מרוויח בעצם את החיסכון בחשמל, את החלק של החיסכון בחשמל, לא את כל החיסכון. או שאנחנו נפנה למשרד הפנים, אנחנו שוקלים את זה, אנחנו עושים איזו שהיא עבודה עם חברה, או שנפנה למשרד הפנים על מנת לקבל הלוואה על מנת לעשות החלפה של כל תאורת הרחובות, כמו שעשו במעלות. בצורה כזו, החיסכון בחשמל מכסה לך בעצם את ההלוואה בפרק זמן יותר קצר, אבל הסיכון הוא יותר גדול כי אתה מקבל, מה שנקרא, אחריות מהחברה שמבצעת לתקופה יותר ארוכה. יש לזה יתרון, יש לזה חיסרון, נצטרך לשבת ביחד ולראות מה אנחנו מחליטים. אבל אנחנו הולכים להיכנס ולטפל גם באזור של המרכז המסחרי. תודה. אלי.

מר אלי גיל-עד: מבחינת האגף לשירותים חברתיים, אני אפרט את הפעולות שאנחנו

נתעתד בעזרת השם לבצע השנה. דבר ראשון – הפעלת בית חם לנערה – פרויקט שהקמנו לפני שנתיים.

החידוש הגדול לגבי הבית הזה, זה שבימים האלה משפצים אשקובית גדולה כדי שהבית יעבור לבית קבע. עד היום אנחנו שכרנו דירה ובכל שנה היינו צריכים לחפש את הסכום שהיה דרוש בשביל השכירות. עכשיו יהיה בית קבע. עובדים. כנראה בעוד כ-3 שבועות זה כבר יהיה מוכן. בית יפהפה שאמור לשמש גם לבית חם לנערה וגם למרכז הורים וילדים שנמצא מתחתיו. מרכז הורים וילדים הוא מרכז טיפולי למשפחות עם ילדים בסיכון, שאנחנו מנסים בכל הכוח לאפשר את זה שהילדים ימשיכו להתגורר במסגרת הקהילה ובמסגרת המשפחה ולא לצאת למסגרות חוץ ביתיות. ובמרכז הזה עובדים יחד עם ההורים ויחד עם הילדים במגוון של טיפולים, גם קבוצות, אני אתייחס לזה אחר כך, כדי שהילדים ימשיכו ויגורו בחיק המשפחה.

הפעלת תוכנית מגן – תוכנית מגן מופעלת על ידי 'עיר ללא אלימות'. תוכנית מגן זו תוכנית שכאשר 21

ישיבת מועצה מספר 5 (שלא מן המניין) 11.91.92

מתקבל איזה שהוא דיווח על ילד בסיכון, יש רשימה, list ,check שעל פיה בודקים עד כמה הדיווח עלול להיות מסוכן, דחוף או לא דחוף. הדברים האלה הם קצת 'טריקים'. למשל, אומרים, ילד בהזנחה, זה נשמע לא דחוף. אבל אם הילד פחות מגיל 3 – זה כן דחוף. ובתוכנית הזאת הדברים מאד מאד שיטתיים, מסודרים, ממוחשבים. וגם המערכת של ה'פיד-בקים', המשובים, היא מאד משוכללת במערכת הזאת. אנחנו עובדים איתה כבר שנה אנחנו עומדים להמשיך איתה גם הלאה. הפעלת המועדונית לילדים בסיכון – מכירים, אני לא הולך לפרט. יש שם קבוצה, היתה בשנה שעברה ועתידה להיפתח שוב, קבוצת הורות. המילה הורות מורכבת משתי מילים – גם אור וגם הורות. קבוצה להורים, שמתבצעת ביום ששי. העובדת הסוציאלית אופה עוגה בבית, מגיעה לשם, יושבים על כוס קפה ועוגה ומדברים על דברים שקשורים לילדים שלהם. ובמסגרת מעגלים מתרחבים, פרויקט שאני אתייחס אליו אחר כך, מתוכננת השנה להיעשות פעילות של חיזוק הקשר הורה-ילד. שנה שעברה זה היה טיול משותף שההורים הכינו לילדים דברים. רק כדי להבין, זה נשמע שגרתי, אבל אצל חלק גדול מההורים במועדוניות זה בכלל לא שגרתי שההורים גם יושבים עם הילדים ועושים דברים עם הילדים. והמטרה של המועדונית זה לא להיות בייבי סיטר, המטרה זה מקום טיפולי. כי אצל חלק גדול מהילדים וההורים יש בעיות בקשר ביניהם.

מר גלב רבינוביץ: אלי, רשום שם 171,111 שקל, אבל בתקציב רשום 21,111 שקל.

מר אלי גיל-עד: במה?

מר גלב רבינוביץ: רשום בתקציב בעמוד 21 שיש לנו 61 פלוס ,31 כאילו 21,111 שקל.

בתקציב. ופה .171,111

מר אלי גיל-עד: 21,111 שקל – יש אחד על נושא של משכורות, יש אחד על נושא של

פעילות. זה אמור להרכיב ביחד ,125 זה אמור להשלים ביחד 125,111 שקלים. יכול להיות שיש איזה שהוא,

??? הוא בהכנסות.

21

ישיבת מועצה מספר 5 (שלא מן המניין) 11.91.92

מר פבל פולב: יש הבדל בין הכנסות והוצאות.

מר אלי גיל-עד: גלב, אני רק אגיד משהו, יש פה משהו שהוא באמת קצת מעבר לזה.

כשהכנסתי פה במצגת את התקציב, זה היה כולל עדיין הסכום של השכירות. כמו שהשכרתי, אנחנו בונים עכשיו, לא נצטרך את השכירות. בסכום הזה יש לנו עכשיו 21,111 שקל. זאת אומרת, אין לנו 21,111 שקל, אבל 21,111 שקל ירדו.

מר ג'והר חלבי: עוד מילה רק, סליחה. בקשר לתקציב של הרווחה, בדרך כלל הוא

מתעדכן במהלך השנה פעמיים שלוש, על פי מכסות שמתבצעות במהלך השנה וגם בכפוף לתקציב משרד העבודה והרווחה שמתעדכן מחודש לחודש. לכן, התקציב הוא לא סופי פה גם.

מר אלי גיל-עד: או קיי. הפעלת סדנאות וקבוצות טיפוליות להורים – התייחסתי, זה

במסגרת נתיבים להורות. אני אעבור הלאה. הפעלת קייטנת קיץ לילדים בסיכון גבוה – כל שנה אנחנו שומרים שיהיה לנו בתקציב לילדים, ילדים בסיכון גבוה זה אומר ילדים שבקיץ עלול לקרות משהו, ההורים לא שמים לב, לא בבית, כל מיני דברים כאלה, מאד קשה לנו לקבץ את אותם ילדים. מה שאנחנו עשינו בשנה שעברה, שנה שעברה ואנחנו מקווים גם השנה, הקרן לידידות נתנה סכום גדול מאד, של 61,111 שקל, כדי לפתוח קייטנה כאן במסגרת גוונים, ואנחנו הוספנו עוד 25,111 שקל כדי שיהיה ניתן לעשות את זה. 61 ילדים וילדות היו בקייטנה, גם ילדים בסיכון וגם ילדים עניים, זאת אומרת, ממשפחות עניות שהם לא בסיכון. זה היה בשנה שעברה. בעזרת השם זה יהיה גם השנה.

בריאות הנפש – יש מרפאה לבריאות הנפש באריאל, קיימת כבר 12 שנה. הבעיה היא שמשרד הבריאות לא מכיר בה. הוא מאד מאד נהנה שיש לו, על חשבון משרד הרווחה ועל חשבון העירייה, ומשרד הרווחה אומר לנו כבר לפני חצי שנה לשים לזה סוף, הוא לא מוכן לתקנן עובדת סוציאלית שתנהל את המרפאה על חשבונו. אם משרד הבריאות רוצה, שייקח את זה על עצמו. אנחנו עכשיו עובדים עם משרד הרווחה מול משרד הבריאות כדי שייקחו את העניין על עצמם.

פרט ומשפחה – הפעלת קבוצה לטיפול והעצמה לנשים חד הוריות. נשים חד הוריות, דרך אגב, משפחה חד הורית זה גם יכול להיות גברים וגם נשים, אבל במקרה הזה אנחנו מתייחסים לנשים, כי %21 מהם אלה נשים, נשים שהילדים בבית. אנחנו רואים בדרך כלל פער עצום, גם בנושא של ילדים בסיכון, המון המון המון הם ממשפחות חד הוריות. לא בגלל שהבעיה היא באמא, אלא בגלל שלאמא באותו זמן יש 22

ישיבת מועצה מספר 5 (שלא מן המניין) 11.91.92

לה לחץ גם כלכלי, גם נפשי, גם בדידות מאד גדולה, גם עומס פיסי. על ידי זה שאנחנו מקימים את אותה קבוצה, אנחנו יכולים לטפל ב-2 הדברים האלה, לפחות במידה חלקית. אלה דברים שבדרך כלל מאד עוזרים ואנחנו מנסים לעשות את זה השנה.

מר גלב רבינוביץ: וזה מספיק? התקציב שפה רשום, זה מספיק לכם?

מר אלי גיל-עד: כן. בהחלט.

מר אליהו שבירו-ראה"ע: זה אף פעם לא מספיק, אני כבר אומר לכם.

מר אלי גיל-עד: אבל במקרה הזה, בהחלט כן. אנחנו עושים את זה יחד עם סטודנטים

גם לעבודה סוציאלית, לכן זה עתיד להספיק.

ביטחון תזונתי – זה כל הנושא של חבילות מזון או כרטיסי מזון. הוקמה ועדת ביטחון תזונתי שמורכבת מנציגי כל העמותות, שמי שמנחה אותה זאת עובדת סוציאלית של עמותת אש"ל ירושלים, שנמצאת אצלנו, עובדת אצלנו. אנחנו מתכננים את המשך דרכי הפעולה בשיטתיות גדולה, יחד עם החלטות של הוועדה לביטחון תזונתי. שההחלטות לא יהיו אצל העובדות הסוציאליות, אלא ברגע שהעובדות הסוציאליות לא יודעות, המשפחה מבקשת, זה עובר לוועדה לביטחון תזונתי כדי שהיא תקבל את ההחלטה.

מר יוסי חן: למה אין פה תקצוב, אלי?

מר אלי גיל-עד: כי התקצוב שמגיע מפה הוא לא מהרווחה אלא מוועדת תמיכות. ובנוסף

לזה, העמותות, זה תרומות, תרומות שלהם.

מר יוסי חן: אני מבין. אבל יש פה איזה משהו לקוי לדעתי, שאתה למשל, דרך

הרווחה מפנה לנצרים. נזקקים שפונים אליך ואתה אומר להם – תפנו לנצרים. והם תלויים בכל מיני חסדים. ואפילו עשו מזה, נגיד הון פוליטי, של תושבים שפנו אלי ואמרו לי שאם הם לא יצביעו ככה או ככה הם לא יקבלו את החבילה. והיתה אחת שאפילו לא קיבלה. לכן אני רוצה שתשים לזה, 23

ישיבת מועצה מספר 5 (שלא מן המניין) 11.91.92

מר יחיאל טוהמי: איזה שטויות.

מר יוסי חן: שטויות? אני יכול להראות לך את זה ולהפגיש אותך עם הגברת הזו,

לפחות אחת או שתיים. ולא יכול להיות מצב שתושב פונה למחלקת רווחה ומפנים אותו לעמותה, שהעמותה תלויה ברשות עצמה. היא רוצה לתת – היא תיתן. אני לא יודע לפי איזה מבחן גם היא בוחנת. אתה יש לך יותר כלים לבחון למי מגיע, מה מגיע. וצריך לשים לזה סוף לדעתי, זה לא יכול להיות מצב שיהיו קבלני משנה.

מר גלב רבינוביץ: אבל יש לכם קריטריונים, נכון?

מר אלי גיל-עד: קשה לי לענות על זה,

מר יחיאל טוהמי: אני מתכוון שאני מתעסק בתיק הרווחה. יוסי, אתה מדבר על דבר כזה,

זה קודם כל ... שיתוף פעולה. הוא לא מחלק חבילות. מי שמחלק חבילות זה 'חסד לחיים' והם עובדים בשיתוף פעולה. אם יש בעיה, הוא לא יכול מחר בבוקר לקנות חבילות, אין לו תקציב לקנות חבילות.

גם כל החלוקה שנעשית, נעשית בתיאום עם 'חסד לחיים', עם העמותה של 'חסד לחיים'. נכון או לא?

מר אלי גיל-עד: 'חסד לחיים', נצרים, כוכבי, אש"ל ירושלים, יש כמה עמותות.

מר יחיאל טוהמי: כל הקבוצה הזו ביחד. כמה עמותות שזה מחובר. זה לא, הוא מתקשר,

אין לו חבילה – הוא מתקשר. אם היה לו מחסן לחבילות, היה אומר לה – תבואי, קחי חבילה, שלום על ישראל.

מר יוסי חן: אני מקבל את זה, זה בסדר. רק מה? אפשר להביא את כל החבילות

מהעמותות אל נקודה בעירייה,

מר אליהו שבירו-ראה"ע: בוא אני אגיד לך משהו, תראה, יוסי, יש דברים שאנחנו יכולים

22

ישיבת מועצה מספר 5 (שלא מן המניין) 11.91.92

להתעסק איתם, יש דברים שאנחנו לא יכולים להתעסק איתם. אנחנו יכולים לתקצב בתקציב התמיכות, וזה מה שאנחנו עושים, ואנחנו מעבירים לעמותות. העמותות האלה עובדות. וכדי שלא ייווצר את המצבים שאתה מדבר עליהם, נקבע שבעצם תהיה אותה ועדה של ביטחון תזונתי, כדי שיהיה מצב שמי שנמצא שם זה גם הרווחה וגם מי שאחראי על זה מבחינתנו זה יחיאל טוהמי, הוא אחראי על תיק הרווחה, יחד עם הנציגים של כל הגופים שתומכים. ובצורה כזאת אתה עושה בעצם סדר. ובצורה כזאת אתה יוצר מצב שלא בן אדם יילך גם לעמותה הזו וגם לעמותה הזו וגם לעמותה הזו. בצורה כזו סוף סוף יש סנכרון בין כל הדברים ובצורה כזו אתה יכול באמת לתת את השירות כמו שצריך.

מר יוסי חן: זה בסדר, אלי, זה בסדר וזה נחמד. רק שלא יהיה מצב שאומרים לאותו

נזקק – אם לא תצביע ככה, לא תקבל את החבילה.

מר אלי גיל-עד: חס וחלילה.

מר יוסי חן: ואני יכול להפגיש אותך עם האנשים, ואלי יודע על מה אני מדבר.

מר אלי גיל-עד: לא, לא, לא נכון, אני לא יודע.

מר יוסי חן: אתה לא יודע?

מר אלי גיל-עד: ממש לא. אצלנו, ממש, ממש לא.

מר יוסי חן: אתה לא יודע? אני אוכיח לך שאתה יודע.

מר אלי גיל-עד: באמת שלא.

מר אליהו שבירו-ראה"ע: אלי, אני מבקש להמשיך הלאה.

מר יוסי חן: הוא יודע, הוא עושה את עצמו.

25

ישיבת מועצה מספר 5 (שלא מן המניין) 11.91.92

מר אלי גיל-עד: חיזוק המיומנויות המשפחתיות בתחום כלכלת הבית במסגרת תוכנית

עם ענבלים – זו תוכנית של עמותת פעמונים שאנחנו עובדים יחד איתה. זו תוכנית שבמסגרתה למשפחות יש קבוצה, גם לנושא התעסוקתי, גם לנושא הכלכלי של כלכלת הבית, וגם לנושא של חיזוק הקשר המשפחתי. כי אין מה לעשות, כשבבית אין כסף, קורה גם דברים בין האיש לאישה. וגם להיפך, כשיש בין האיש לאישה, זה משפיע על החלק הכלכלי. ובנוסף לזה, מתרגל שעובד עם אותה משפחה. זו תוכנית מאד מאד יקרה. העלות שלה, עד כמה שזכור לי זה 71,111 שקל. יש עכשיו לפעמונים תרומה מקרן ידידות טורונטו, ולכן אנחנו יכולים סוף סוף להפעיל אותה, עם השתתפות עצמית שלנו של 5,111 שקל.

פיתוח מרכז עוצמה – זה במידה ומשרד הרווחה, אנחנו מנסים כבר לעבוד על זה במשך שנה, שמשרד הרווחה יפתח אצלנו מרכז עוצמה, מרכז שאחראי על כל התחומים הכלכליים של המשפחה, כדי להפריד את זה מהתחומים הטיפוליים, כי שני התחומים האלה ביחד זה לא מסתדר טוב. כשמגיע אדם והוא רוצה משהו לקבל חומרי, הוא לא כל כך רוצה לקבל גם חכה, אלא הוא רוצה כרגע את הדגים.

מרכז טיפול באלימות – הדברים שאנחנו עושים כבר במשך שנים, קבוצות טיפוליות לגברים ולנשים, כמובן מעבר לטיפולים הפרטניים. ב-7.1 יהיה יום לציון המאבק באלימות כלפי נשים. יש לי פה הזמנות, אני אשמח לתת אחר כך ואני אשמח שיגיעו כמה שיותר.

עבודה קהילתית – כל הנושא של מתנדבים, גם מתנדבי נוער, שירות לאומי. השנה אנחנו התחלנו לעשות עבודה יחד עם בני נוער שיושבים יחד עם סטודנטית לעבודה סוציאלית קהילתית וחושבים ביחד, ועם קשישים, על דברים שבני הנוער יכולים לעשות למען ועם קשישים. הם יושבים ומחליטים את ההחלטות בעצמם, כדי לבצע את זה במהלך השנה. ועבודה שיטתית שהולכת ומתפתחת עם ארגוני המתנדבים בעיר. כאשר אנחנו זקוקים לאיזה שהוא מתנדב או מתנדבת, אנחנו מדברים פה בדרך כלל על אנשים מבוגרים, בשביל משפחה מסוימת, בשביל איש או אישה מסוימים, אנחנו פונים אליהם, הם מחפשים לנו, מאתרים לנו את האנשים המתאימים ומתחילים לעבוד עם אותו פונה.

סביבה בונה מאחזי יד – פרויקט שעשינו אותו בהצלחה גדולה, יחד עם גוונים. גוונים אריאל זה מי שמפעילים את הפרויקט הזה. התקנת מאחזי יד בבתי קשישים. אנחנו, במידה והקרן לידידות יתנו לנו כסף גם השנה, אנחנו נפעיל את זה גם השנה.

מעגלים מתרחבים – זה הפרויקט הגדול שיש לנו עם בית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטה.

במסגרתו כ-111 סטודנטים במהלך סמסטר ב' עושים פה פעילות של מעורבות קהילתית ב-7 פרויקטים 26

ישיבת מועצה מספר 5 (שלא מן המניין) 11.91.92

שונים פה בעיר, רובם קשורים לעיר ללא אלימות. השנה אנחנו נעשה את זה יחד עם היחידה לקידום נוער, יחד עם האנשים עם צרכים מיוחדים, ה'ספיישל אולימפיק' ככל הנראה במיני גולף. עבודה עם בני נוער ממועדון דאורייתא. אנחנו עכשיו מגבשים את זה. מועדון דאורייתא זה מועדון שחלק גדול מהנוער שם זה נוער בסיכון.

פעילות בקרב בני נוער בתיכון על תקשורת מונעת קונפליקטים – התחלנו לדבר על זה. אנחנו מגבשים את זה במהלך החודשים הקרובים כדי שהסטודנטים יוכלו להיכנס לתיכון במהלך סמסטר ב'. ודיברתי על חיזוק קשר הורה ילד במועדונית.

פתחנו לפני כחודש יחידה לטיפול בהתמכרויות נוער. עובדת סוציאלית שאחראית על התחום. יש לנו בעיר, מה זה יש לנו בעיה? אין היום מקום שאין בו בעיה בתחום של התמכרויות נוער. נוער הוא סקרן, הוא מנסה, הוא משתמש, בדרך כלל מדובר על שימוש לרעה, אבל זה עלול להוביל להתמכרות. ביחידה הזאת, העובדת הסוציאלית תהיה יום בשבוע ביחידה לקידום נוער, שאר הימים באגף לשירותים חברתיים, והיא תטפל באותם בני נוער מכורים ומשתמשים לרעה. ותוכנית מתבגרים בעליה – תוכנית שהתבצעה בשנה שעברה ותתבצע גם השנה. קבוצה לבני נוער שמשתמשים לרעה בסמים ובאלכוהול.

ובנוסף לזה, הקבוצה היא גם קבוצה עם ההורים שלהם. 6 מפגשים יחד עם ההורים, שאנחנו מתכוונים להמשיך את זה גם השנה.

מבחינת קשישים – במסגרת מעגלים מתרחבים יש פרויקטים גם בנושא של קשישים, של הקשר הבין דורי בין בני הנוער לבין הקשישים. פעילות הסברה למטפלות בקשישים ולקשישים עצמם, בנושא של אלימות כנגדם. קו חם לקשיש שפתחנו בסוף שנה שעברה וממשיך ומשתדרג וגדל והולך גם לאורך השנה הזאת, לקשישים בודדים שמתקשרים אליהם לפחות פעם בשבוע. חודש הקשיש שמבוצע בכל שנה. ואנחנו, בעזרת השם, נפתח מחדש את המועדון לאנשים עם פיגור שכלי, שנסגר השנה מחוסר, לא היו פשוט אנשים. עכשיו 3 אנשים עברו את גיל 17 ואנחנו נהיה מסוגלים, אנחנו מקווים, לפתוח את המועדון מחדש.

מר אליהו שבירו-ראה"ע: זה חשוב מאד.

מר אלי גיל-עד: כן. ובאופן כללי, בכל הארץ יש רפורמה במחלקות לשירותים חברתיים

שמנהיג משרד הרווחה. גם אנחנו משולבים כחלק מזה ואנחנו הולכים לעבוד על זה מאד קשה השנה.

ככל הנראה יהיה לנו יועץ ארגוני מטעם משרד הרווחה לעניין הזה. אנחנו מעבירים השנה שאלון שיפור 27

ישיבת מועצה מספר 5 (שלא מן המניין) 11.91.92

שירות, שהפונים שלנו ימלאו כדי לדעת איפה המקומות שבהם אנחנו מסוגלים לעשות אחרת, לעשות יותר. כל הנושא של חירום בשיתוף עם הביטחון, כוח אדם והחינוך, על כל הנושא של צוותי צח"י –

צוות חירום ישובי. יש במסגרת הצוות הזה כבר 17 מתנדבים שעוברים הכשרה ואנחנו הולכים לתרגל השנה, בעזרת השם, שלא נצטרך לתפעל באופן אמיתי, את הנושא של תר"ח – תחנת ריכוז חללים. אני כבר יודע כמה מכילה מכולת קירור, כמה היא יכולה להכיל גופות, אני יודע כבר.

והדבר האחרון – אנחנו מתכוונים להכניס תוכנת מעגלי התערבות ותוכנת מתווה – זה תוכנות שבין השאר יהיה אפשר דרכן גם לנהל תיק של פונה, אבל גם לדעת לגבי הפניות אלינו איפה יש פקקים של אנשים שמחכים ולא מקבלים מענה. סיימתי.

מר יוסי חן: אלי, אני, קודם כל, בשנה האחרונה נחשפתי להרבה בתים, יצא לי

להיות, מטבע הדברים, בגלל מערכת הבחירות, אז תתקן אותי אם אני טועה, אני יודע מאיזה נתונים שיש 1,711 משפחות,

מר אלי גיל-עד: 1,731 משפחות טופלו במהלך .2112 2113 נדע עוד כמה ימים, זה יהיה

דומה.

מר יוסי חן: מהיציאה לשטח, מה שאני הבנתי מאנשים, שהיו הרבה פניות

שהתשובות שהם קיבלו, או שאין תקציב, או שנגמר התקציב. וגם כשאני רואה פה את התקציבים, הם ממש זעומים. מי שקורא את התוכניות האלה וחבר מועצה שפעם ראשונה מכהן עכשיו, קורא ואומר –

'וואי', איזה יופי. אבל אני אומר לך שבפועל יש פערים עצומים בין מה שעכשיו אתה מקריא לנו פה וזה נחמד וזה יפה, לבין מה שנעשה בשטח. אני לא יודע, אולי תגיד לי אתה, אם זה מפאת חוסר בתקציבים, אם מפאת חוסר בכוח אדם. אבל בפועל, אני אומר לך שיש מצוקה קשה, ואני שומע את זה מהתושבים. וזה חוזר על עצמו דרך אגב.

מר אלי גיל-עד: קודם כל, אצל אנשים שפונים לרווחה באמת יש מצוקה קשה, אני לא

חולק על זה. אני יכול רק להגיד שהרבה פעמים הפער נובע בין התפיסה של התפקיד שלנו לבין מה שאדם צריך או רוצה בפועל. בגדול מאד, במדינה, התחומים שקשורים לכסף עבור אנשים זה הביטוח הלאומי. והאגף לשירותים חברתיים אמור יותר לתת חכות כדי שאדם יוכל לעשות את זה בעצמו.

27

ישיבת מועצה מספר 5 (שלא מן המניין) 11.91.92

אפשר לראות גם בתקציב, שהדברים, רוב הדברים הם דברים של או דברים שנותנים חכות לאנשים, ללמד אותם, לעבוד איתם, לעבוד עם הילדים שלהם, לעבוד עם אנשים עם פיגור שכלי, לעבוד עם אנשים עם נכויות וכדומה. מעט מאד מהתקציב הולך באמת כדי לתת לאנשים כסף. וגם הדברים האלה, אלה דברים שאמורים לשמש כגשר ל- 'או-טו-טו', בינתיים קח כדי שלא, וככה זה בא לידי ביטוי. אני חושב שיש פער בין הדרך שבה אנשים, לא רק באריאל, זה קורה בכל הארץ, תופסים את התפקיד של הרווחה, לבין מה שעושים בפועל.

מר יוסי חן: פה אני רוצה לגעת בנקודה ספציפית, באיזו משפחה שאני לא אכנס

לשמות, אבל יש להם, כל ההכנסה שלהם מקצבת נכות היא 2,211 ומשהו. זה שני בני זוג, שזה מה שהם זכאים. מכיוון שהאישה היא עולה חדשה שלא עבדה בארץ ועברה את גיל הזה והיא לא זכאית. בגלל שהיא לא עבדה כשהיא הגיעה לארץ, אז היא לא זכאית לקצבת זקנה. עם 2,211 ומשהו, חיים עם זה, אין להם דירה משלהם, הם חיים בשכירות. ברור לך שאי אפשר לחיות עם זה. אז כשהם פונים לביטוח לאומי, ביטוח לאומי אומר – אתם מקבלים את הקצבה וזהו. השאלה איפה אתם נכנסים.

מר אליהו שבירו-ראה"ע: אני אגיד לך, התפקיד שלנו כרשות זה לא להיכנס במקום ביטוח לאומי.

אם יש קריטריונים של ביטוח לאומי והבן אדם לא עומד בקריטריונים של ביטוח לאומי, הוא לא יכול לבוא לרשות ולבקש שאנחנו נשלם במקום ביטוח לאומי. אחרת אנחנו נאבד פה את הכיוון בכלל. וכמו שאמר אלי, אם תרצה, אפשר יהיה לבדוק ספציפית את אותה משפחה. אבל באופן עקרוני, התפקיד של האגף לשירותים חברתיים זה באמת לתת את הכלים לאותן משפחות שנמצאות בבעיה, איך לצאת מאותה בעיה שלהם ואיך להתמודד עם זה אחרי זה גם לבד. אנחנו לא יכולים להחליף את הממשלה, אנחנו לא מחליפים, לא את משרד השיכון בדירות ולא את הביטוח הלאומי בהקצבות וכספים. ולכן, אנחנו צריכים להבין מה מקומנו ומה אנחנו יכולים לעשות ומה אנחנו לא יכולים לעשות.

מר יוסי חן: אז אנשים כאלה מגיעים למצב שהם תקועים. למשל, ניתקו להם חשמל

או דברים כאלה, אז הם בבעיה קשה.

מר אליהו שבירו-ראה"ע: אז אני אומר, אפשר לבדוק ספציפית לגבי אותה משפחה שאתה מדבר

עליה. חבל שאנחנו נרד לדבר הזה. אבל יש קריטריונים מסוימים ואנחנו צריכים לעבוד לפי 22

ישיבת מועצה מספר 5 (שלא מן המניין) 11.91.92

קריטריונים. אחרת, אתה יודע, יש פה הרבה מאד משפחות שאנחנו נצטרך לקחת את כל התקציב של העירייה, ואני לא בטוח אם זה יספיק.

גב' חנה גולן: אולי לעזור להם לקבל דיור ציבורי.

מר אליהו שבירו-ראה"ע: זה נכון. זה בסדר גמור.

גב' חנה גולן: במקום שיביאו מראש העין ,7 ,7 11 ילדים.

מר אליהו שבירו-ראה"ע: זה אני מסכים איתך ב-%111 וזה אחד הדברים שאני הולך להעלות גם

לשר השיכון, כשאני הולך להיפגש איתו. אנחנו דיברנו על זה. אנחנו דיברנו גם עם מנכ"ל משרד הקליטה שהיה כאן, על כך שמביאים אנשים לדיור המוגן שלנו מבחוץ ולא אנשים שלנו. זה – איתך ב-

%.111

גב' חנה גולן: יש גם כ-71 דירות ציבוריות, לא רק האשקוביות.

מר אליהו שבירו-ראה"ע: אני אומר, אני מדבר גם על הדיור הציבורי ואני מדבר גם על הדיור

המוגן.

מר יוסי חן: הדיור המוגן זה הפרויקט הזה שמגודר שם? זה נקרא דיור מוגן?

מר אליהו שבירו-ראה"ע: כן.

מר יוסי חן: ומה הקריטריון לקבל שם, זוג כזה נגיד של נכים וזה, יש איזו אופציה

שהם יכולים כן,

מר אליהו שבירו-ראה"ע: יש קריטריונים של משרד השיכון, יחד עם משרד,

31

ישיבת מועצה מספר 5 (שלא מן המניין) 11.91.92

מר יוסי חן: למי הם אמורים להגיש את הבקשה פה?

מר אלי גיל-עד: לעמידר הם מגישים את הבקשה הזאת.

מר אליהו שבירו-ראה"ע: אבל עוזרים להם אצלנו ברווחה.

מר אלי גיל-עד: פנינה העובדת הסוציאלית עושה את זה יחד איתם. חלק גדול מהתפקיד

שלנו זה גם התיווך. ואני יכול להגיד לך שחלק גדול ממה שאנחנו עושים זה לטרטר את אותם משרדים שאנחנו, ממש, זה מעיק, אבל זה חלק מהעניין.

מר אליהו שבירו-ראה"ע: אלי, תודה. מיכאל, בבקשה.

מר מיכאל אלטיניקוב: נתחיל מזה שיש פה איזו פריסה של תוכניות עבודה וגם עבודה שוטפת

של המחלקה שלנו, שהיא מתבססת גם על תקציבים שוטפים שהולכים לאשר אותם היום, וגם על ה-

תב"רים שעלולים להגיע לדיון מועצה מיוחד.

נתחיל עם פרויקט של מעגלי תרבות, שאלי דיבר עליו קודם – זה פרויקט לניהול ובקרה של כל הפעילות באגף הרווחה, מתחילת הפניה של אותו פונה ועד, מה שנקרא, העברת טיפול של משרד הרווחה. המערכת הזאת תיתן איזה שהוא מערך סטטיסטי ויוכלו לראות גם מה היקף הפעילות ומה הנושאים הכי מבוקשים גם לאותו אגף הרווחה.

מערכת נוספת שאנחנו מתכננים ליישם במשרדי העירייה, זו מערכת לניהול ומעקב לאחר החלטות ומשימות. תכננו את זה גם בשנה קודמת, בגלל בעיות תקציביות זה לא יצא לפועל. העברנו את זה לשנת ,2112 וכמובן גם עכשיו היא תלויה בתקצוב, במידה ויהיה תקצוב זמין.

הפרויקט הבא זה תוכנית משפחה, לניהול היחידה לשירות הפסיכולוגי בעירייה. השירות הפסיכולוגי החינוכי, הדגש. המחלקה הזאת כרגע צריכה איזה שהוא כלי גם כן לנהל את כל הפניות של כל המטופלים שלהם, ונכון לעכשיו אין להם שום דבר זמין, חוץ ממערכות office הסטנדרטיות, ואין להם שום דרך לדעת בהישג יד כמה מטופלים, מה המצב של כל פניה ופניה, ומה העומס על אותם פסיכולוגים שעובדים ביחידה. צריכים לעשות את כל העבודה בצורה ידנית.

הפרויקט הבא זה הבניה והתחזוקה של אתרים בכל הסביבות האינטרנטיות למיניהן. במידה ותיפול 31

ישיבת מועצה מספר 5 (שלא מן המניין) 11.91.92

החלטה לפתוח דף בפייסבוק, אז ניתן גם לזה מענה טכנולוגי. או, במידה ונצטרך להרחיב את האתר העירוני גם לשפות נוספות, כגון רוסית, אז נצטרך גם כן לתת לזה פיתרון.

הנושא הבא הוא אפליקציה לתושב במובייל, שזה עוד כלי שיאפשר לרשות לפתוח עוד ערוץ תקשורת מול התושבים, שהדו שיח הזה יהיה באמת דו כיווני, גם מהרשות כלפי התושב וגם התושב יוכל להחזיר פיד-בק ולדווח על כל מפגע או על כל בעיה שיש לו.

עוד פרויקט שהוא מתגלגל משנה לשנה ללא תקצוב, והשנה באמת ראינו שזה באמת must שאנחנו צריכים, זה איזו שהיא מערכת לגיבוי חשמל עבור אותן מערכות ממוחשבות שיש לנו. ובסופה ראינו את זה באמת, שהדבר הזה מאד חסר לנו. אנחנו מדברים פה על רכישת גנרטור והצמדה של אותו גנרטור לאותן מערכות אלקטרוניקה ומחשוב ברשות המקומית, שנוכל לתפקד גם בהעדר הספקת חשמל ארוכה. זה כ-51,111 שקל כל הפרויקט הזה אמור לעלות. גם רכישת גנרטור וגם התקנה של כל המערכות.

מר יחיאל טוהמי: באופן אוטומאטי זה יפעל? כשיש הפסקת חשמל, זה באופן אוטומאטי

יפעל?

מר מיכאל אלטיניקוב: כן. לכן יש שם עוד רכיב, מה שנקרא שינוי בלוח חשמל, שיאפשר גם

למערכת הזאת לפעול בתנאים מסוימים לאחר, לא יודע, 5 דקות של הפסקת חשמל.

מר יחיאל טוהמי: מה הגנרטור אמור להפעיל?

מר מיכאל אלטיניקוב: להפעיל את עצמו וכל הזנת החשמל צריכה לעבור,

מר יחיאל טוהמי: תקשורת של כל העירייה? הכול?

מר מיכאל אלטיניקוב: לא את כל העירייה. יהיה משרד שבו מרוכזים כל הרכיבים החיוניים,

כולל מרכזיה טלפונית, שנוכל להמשיך לתת מענה, כל השירותים החיוניים וקווי בזק למיניהם שיאפשרו גם לרשות להיות מחוברת לאינטרנט וגם לתושבים לתת פיד-בק חזרה.

32

ישיבת מועצה מספר 5 (שלא מן המניין) 11.91.92

מר גלב רבינוביץ: תגיד לי, למוקד 116 יש אפליקציה במכשיר הסלולרי, נכון?

מר מיכאל אלטיניקוב: אנחנו תכננו את זה כפרויקט אפליקציה לתושב. במסגרת האפליקציה לתושב

תהיה גם אפשרות לדווח למוקד ולקבל גם תשובה חזרה לגבי אותה פניה של התושב. כל זה זו תוכנית.

כרגע היא מתבססת על ה-תב"ר, שה-תב"ר הזה יועבר במועצה, במידה ויאושר הסכום שאנחנו מבקשים אז אנחנו כמובן,

מר יוסי חן: זוהר, מה אתה אומר על זה? זה טוב הדבר הזה?

מר אליהו שבירו-ראה"ע: תנו לו לגמור את הכול. בואו ניתן לו ברצף.

מר מיכאל אלטיניקוב: פרויקטים נוספים, שהם יותר פרויקטים תחזוקתיים, שזה פרויקטים

בתחום אבטחת מידע, שאנחנו רוצים מאד להעביר איזה שהוא סקר סיכונים גם לגבי מערכות מידע שלנו. פרויקט של שדרוג מערכת הטלפוניה שהתגלגל גם לפתחנו השנה, בעקבות השינוי הארגוני כל הנושא של התקשורת הועבר לטיפול של מערכות מידע, לכן גם השינוי בשם של המחלקה שלנו.

הפרויקט הזה מתוקצב. כרגע נמצא בשלבי ביצוע אחרונים. מסמכי המכרז כרגע נמצאים אצל דוד, היועץ המשפטי, ברגע שהם יהיו גמורים אנחנו נצא לפרסום ולביצוע של אותו פרויקט. מדובר בפרויקט הזה על החלפה של מרכזיה טלפונית, כולל כל המכשירים בכל המשרדים, שנוכל גם להתקדם לטכנולוגיה טיפה יותר חדשה.

עוד מערכת חדשה, זו מערכת שנקראת ארכוב של דואר ארגוני, שהמטרה של אותה מערכת ליצור עותק מכל הודעה שיוצאת ונכנסת, הודעות דואר אלקטרוני, שיוצאת ונכנסת לארגון, ומעוכבת, מה שנקרא, לתקופת זמן שהוגדרה על ידי הרגולציה.

גב' חנה גולן: באופן אוטומאטי?

מר מיכאל אלטיניקוב: אוטומאטית, כן. כלומר, יש איזו שהיא רגולציה שמחייבת אותנו לשמור

את כל ההתכתבות עם גורמים חיצוניים ופנימיים. לגבי תחזוקה והדרכה – אני אפרט את זה בשקף הזה. כלומר, אם יש שאלות מה זה תחזוקת מחשבים, מה שנקרא רכישה בשוטף של אותם ציודים, אז 33

ישיבת מועצה מספר 5 (שלא מן המניין) 11.91.92

ניתן לראות שמדובר על החלפת מסכים, ציודים מקיפים, כל מיני רכישת רישיונות. אני לא רוצה לפרט את זה, זה פשוט סתם מתיש לדעתי. אז אם מישהו ירצה לראות או מישהו ירצה לשאול, אז אני אשמח גם לפרט את כל הרשימה וכל שורה באותה רשימה.

יש עוד סעיף בתקציב השוטף שמצריך איזה שהוא הסבר מבחינתי. מדובר על סעיף שנקרא החזקה של שירות המחשוב. זה סעיף שעד השנה הנוכחית הוא היה בסביבות 51-61,111 שקל, השנה הוא מתוקצב בסביבות ,111-151 ,121 אני פשוט לא ראיתי את הצעת התקציב, אז אני מקווה שהוא בסעיף הזה.

מר ג'והר חלבי: זה בדיוק ככה. כל הרישיונות ...

מר מיכאל אלטיניקוב: כן. הסיבה לכך של גידול של אותו סעיף תקציבי, היא פשוט, המספר

הקודם אף פעם לא היה מספיק לאותה פעילות, מה שנקרא שוטפת. הפעילות השוטפת מכילה כל מיני תשלומים שהם שנתיים. כל שנה שאנחנו חייבים לשלם. אז לכן, אני ביקשתי מג'והר וכנראה גם,

מר אליהו שבירו-ראה"ע: זה אושר.

מר מיכאל אלטיניקוב: כן, קיבלתי איזה שהוא מענה, ויש פה פירוט של אותם חודשים ועלויות

של אותן שכירויות של תוכנות כאלה או שירותים כאלה או אחרים, ויש פה פירוט, ניתן לראות כמה כל דבר עולה. אם צריך פירוט לכל שורה, אז גם יש לי פה איזה שהוא אקסל.

מר אליהו שבירו-ראה"ע: לא צריך. שאלות, אם מישהו רוצה לשאול את מיכאל.

מר יוסי חן: אני רוצה רק שאלה אחת, מיכאל. היות ואתה איש מקצוע, אני לא מבין

בזה, בסופה האחרונה, מה שהעיק הכי הרבה על התושבים זה, הם לא יכלו ליצור קשר.

מר מיכאל אלטיניקוב: עם המוקד, נכון. אז אנחנו באחת מהישיבות של הפקת לקחים, למחרת,

מה היתה הבעיה להוסיף את זה בששי-שבת? כי לא יכולנו לתפוס את חברת תדיראן, שלמעשה מתחזקת לנו את המרכזיה. אז לכן, אחד מהלקחים החשובים, שגם אנחנו ניתן ביטוי בשדרוג של אותה מערכת טלפוניה, שלא נהיה תלויים בגורמים חיצוניים באותם ששי-שבת מה שנקרא, שהם לא ניתנים 32

ישיבת מועצה מספר 5 (שלא מן המניין) 11.91.92

להשגה.

מר יוסי חן: אנחנו צריכים אותם בזמן שיש תקלה.

מר מיכאל אלטיניקוב: בדיוק, כי הם לא עובדים מוקדי השירות שלהם. אז למעשה ביום ראשון

בבוקר, ברגע שהם התחילו לעבוד, אנחנו הוספנו עוד שתי עמדות במוקד ואיכשהו הורדנו טיפה את העומס. אז כמובן שלאחר כל הישיבות שביצענו, הוספנו בנוסף לאותן שתי נוספות שהוספנו ביום ראשון, הוספנו עוד 2 עמדות לחירום, שבמידה ונצטרך להוסיף עוד, אז שבסך הכול יהיה 6 עמדות טלפון במוקד זמינות לתושבים.

מר יוסי חן: יש עוד איזה ערוץ תקשורת שאנחנו יכולים,

מר מיכאל אלטיניקוב: יש ערוץ שנקרא פניות דרך האינטרנט, שראינו גם שהתושבים התחילו לפנות

למוקד 116 דרך האינטרנט, ורק מיום ראשון התחלנו לענות עליהם בגלל שלא היו פשוט אנשים זמינים לאותו ערוץ. זה כמובן קצת בעייתי, אבל ניתן לזה איזה שהוא פיתרון.

מר יוסי חן: אם ראש העיר רוצה למשל בזמן אמת, הם הרי רצו לשמוע את הקול

שלו, השאלה אם יש איזה, אני רוצה לחשוב על איזה משהו טיפה יותר קדימה. אם אתה למשל רוצה ליצור קשר עם התושב, במקרה כזה רצו לשמוע את הקול שלך, ואז מה שקרה, כל מיני מתנדבים, כל אחד העלה הודעות – כן יש גן, כן יש בית ספר, כן זה. מישהו מוסמך שיעלה לשידור.

מר אליהו שבירו-ראה"ע: בוא, אני אומר עוד פעם, אנחנו נדון בזה כשנדבר על הסופה. אבל באופן

עקרוני, יש פה כמה אמצעי תקשורת שאנחנו נצטרך לראות איך התושבים מתרגלים להשתמש בהם:

אחד זה האתר העירוני, ובאתר העירוני אנחנו פרסמנו כל הזמן, גם מה אנחנו עושים וגם מה הולך להיות. לגבי הנושא של מוסדות חינוך, מתי נפתחים, מתי תהיה תחבורה ציבורית וכל הדברים האלה.

דבר שני – אנחנו נוכל להפעיל במצב חירום, להפעיל את .116 הבעיה שב-,116 אם אין לך חשמל, בדרך כלל אנשים אין להם טרנזיסטורים בבית, אז אין להם גם עם מה לשמוע. ולכן הדבר הטוב ביותר זה הפייסבוק, זה האתר העירוני. אלה דברים שהם נגישים ואנשים יודעים להשתמש בהם ויש אפשרות 35

ישיבת מועצה מספר 5 (שלא מן המניין) 11.91.92

להגיע. אבל אנחנו מתרחבים ומתפרסים לדברים נוספים, אז בואו נתכנס רגע חזרה לישיבה שלנו. עוד מישהו רוצה?

גב' שירה דקל: מיכאל ...

מר מיכאל אלטיניקוב: יש במוסדות ציבור, במוסדות חינוך. כלומר, אינטרנט מטעמנו, מטעם

הרשות.

גב' שירה דקל: בגוונים אין.

מר מיכאל אלטיניקוב: יש בגוונים, במפלס השני ובספריה. זה מה שנקרא,

גב' שירה דקל: בספריה יש?

מר מיכאל אלטיניקוב: בספריה יש.

מר גלב רבינוביץ: באתר העירוני יהיה תרגום לרוסית?

מר מיכאל אלטיניקוב: אז עוד פעם, את הנושא הזה גם כן העליתי. במידה ותקבלו החלטה,

אנחנו ניתן לזה מענה. כי יש, כרגע הבעיה היא לא לתרגם את האתר אלא לתחזק אותו בשוטף. כי מישהו דובר רוסית צריך להעלות את האתרים בשוטף וגם לנסח אותם.

מר גלב רבינוביץ: אצלכם כולם דוברי רוסית.

מר מיכאל אלטיניקוב: לא משנה. זה לא המקצוע שלנו, מה שנקרא דוברות, דוברות ברוסית או

משהו כזה. גם השפה שלי, אני מאמין שהיא לא השפה הכי גבוהה שהייתי מעלה.

מר אליהו שבירו-ראה"ע: מיכאל, תודה. חינוך, בבקשה.

36

ישיבת מועצה מספר 5 (שלא מן המניין) 11.91.92

גב' אילנה נולמן: שלום לכולם. כמו שאתם יודעים, אין חפיפה בין שנת לימודים לשנה

קלנדרית, לכן חלק מהתוכניות שאני מציגה פה ב-7 פרקים שונים, הן תוכניות שההתחלה שלהן תהיה רק מספטמבר .2112 לגבי נושא התקציב – אני כתבתי פה את החלום הגדול. שוב, בהתאם להסכמים שייחתמו ולבריתות ולשותפים עתידיים שיהיו בכל פרויקט, אז אני אדע אם אני יכולה לממש את כל הרוחב או רק חלק מרוחב הפרויקט.

אז אנחנו רואים את זה למשל, בצורה מאד בולטת, בתוכנית הראשונה. הפרק הראשון מדבר בעצם על תוכניות אקדמיות בבתי הספר, תוכניות לימודים, שהן בעצם טיפוח מצוינות ותוכניות שנסמכות אוניברסיטה. אחת מהטעויות השגורות זה לבלבל בין הצטיינות למצוינות. אז בואו אנחנו לא נבלבל, בסדר? מצוינות זה כל אחד יכול, כל אחד יכול ביחס לעצמו להיות כל הזמן בתהליך של שיפור וזה לכל הרוחב. זה לא רק למצטיינים. מצטיין זה ביחס תמיד לאחרים. מצוין זה ביחס לעצמי. אז אלה תוכניות מצוינות. אנחנו רוצים לטפח את כל הילדים ביחס למקום שבו הם נמצאים. אז אתם תראו שיש פה תוכניות בתחום האומנות ויש פה תוכניות בתחום המדעים ויש פה תוכניות בתחום הספורט, ובאמת, בכל תחום אפשרי. כי לשם אנחנו חותרים. אנחנו רוצים שכל הרוחב, כל הכישרונות יעופו קדימה.

אז התחלנו השנה רובוטיקה מגן הילדים ועד לתואר. זו תוכנית באמת ככה מאד מאד יפה שתופסת, קורמת עור וגידים. השנה בשני גני ילדים. בכל ארבעת בתי הספר היסודיים. שני בתי ספר בשכבות א'-

ג' ושני בתי ספר בשכבות ד'-ו'. אינשאללה בשנה הבאה נוכל להרחיב את זה לכל עשרת גני הילדים. זה כתוב כאן, אבל זה תלוי תקציב. זאת דוגמא, בסדר? וביסודיים, שכל ארבעת היסודיים יעבדו באמת בשתי שכבות גיל. כלומר, גם לגיל הצעיר, שזה יהיה א' עד ג', וגם לגיל היותר בוגר, שזה יהיה ד' עד ו'.

שוב, תלוי תקציב.

ברשותכם, היות והתוכנית מאד מאד ארוכה, אני ארצה,

גב' חנה גולן: אני שמתי לב שאת כתבת שיש כמה גורמים שמשתתפים בעלויות.

גב' אילנה נולמן: נכון.

גב' חנה גולן: כמה משלמים ההורים?

37

ישיבת מועצה מספר 5 (שלא מן המניין) 11.91.92

גב' אילנה נולמן: תל"ן. ביסודי זה דרך קרב ובחטיבה זה דרך תל"ן. תל"ן זו תוכנית

לימודים נוספת.

מר אליהו שבירו-ראה"ע: יש לך שלושת רבעי שעה. קדימה.

גב' אילנה נולמן: ברשותכם, אני אתעכב על החידושים. אני עוברת כרגע לתוכנית השניה,

וזה ייחודיות בבתי הספר היסודיים. היות ואנחנו באמת רוצים לקדם מצוינות באריאל, כמו שאמרתי, לכל רוחב הגזרה, אז מה שאנחנו מתכוונים לעשות, אנחנו בימים אלה נמצאים במפגשים עם שני אגפים במשרד החינוך – עם האגף למחוננים ולמצטיינים, כדי לנסות להכניס לבתי הספר היסודיים את תוכנית אמירים, שזו תוכנית לתלמידים מצטיינים בבתי הספר. מצטיינים, אבל שוב, זה תלוי תחום תוכן שמורה שכותב את התוכנית עושה. אז בבית ספר אחד זאת יכולה להיות תוכנית בתחום המדעים ובבית ספר אחר זה יכול להיות בתחום הצילום או המחול. תחום התוכן של המורה שמוכן לקפוץ למים העמוקים ולכתוב תוכנית לתלמידים מצטיינים בתחום שלו. ואנחנו גם נפגשים השבוע עם גף לתוכניות ניסוייות, כי אנחנו רוצים שלפחות שני בתי ספר שלנו יהיו ניסויים. אז יש לנו כמה רעיונות פורצי דרך.

למשל, אני אתן לכם רק דוגמא אחת – בית ספר נחשונים החדש הולך להיות בית ספר ירוק, ולכן נחשונים כבר בונה תוכנית כרגע, אינשאללה תאושר עד סוף מרץ בגף לתוכניות ניסוייות, והוא יהיה בית ספר ירוק שפורץ דרך בתחום היזמות. זו דוגמא אחת. יש לי דוגמאות לכל בתי הספר, אין לנו כרגע זמן.

אני מדלגת ואני הולכת לאופק חדש. אופק חדש זו תוכנית, זאת רפורמה שנכנסה לבתי הספר היסודיים לפני שנתיים באריאל, השנה זאת השנה השלישית. החידוש שיצרתי השנה בבתי הספר, זה שהכנסתי שעות קצה כשעות תגבור לתלמידים ביומיים, ברביעי וחמישי. אני חייבת לציין בסיפוק אדיר, שזה יוצא מן הכלל. מה שאני מקבלת מהשטח מהורים, ממורים ואפילו מתלמידים, שזה נפלא, שזה מקדם. ואני שמחה לבשר לכם שבשנה הבאה יהיו 2 ימי קצה. פתרתי את הבעיה של ראשון ושני, בלי להוריד בכלל את השעות, הכול בסדר. אין זמן לספר לכם את זה, בהזדמנות אני אספר לכם. שנה הבאה יש 2 שיעורי קצה לילדי קצה חלשים ומורכבים ולילדים מצטיינים. אז תחשבו רק מה זה עושה לילד חלש שמתקשה, שמקבל 2 שיעורי קצה פרטיים, ולילד מצוין שמקבל 2 שיעורים לכוח שלו. זה פנטסטי.

37

ישיבת מועצה מספר 5 (שלא מן המניין) 11.91.92

התמחויות בחטיבת הביניים – השנה פתחנו 3 תחומי אמנויות בחטיבת הביניים – אמנות פלסטית, תאטרון ו-.musicals כ-תל"ן, בסוף יום ראשון, 3 שעות שבועיות, למי שרוצה, רב גילאי. הקורסים האלה מלאים ואנחנו מאד מאד שמחים על כך, ולכן אנחנו משדרגים את זה לשנה הבאה. בשנה הבאה אנחנו הולכים לפתוח ממש מסלולי התמחויות בכיתות ז'. אנחנו מתלבטים אם לעשות את זה לפי כיתות צבועות או לא. היה דיון מאד מאד רציני עם 5 מפקחים אצלי במשרד בשבוע שעבר, אנחנו הולכים ללמוד איך זה נעשה במקומות אחרים בארץ, האם לפי כיתות או רק לפי תחומי רוחב. אבל הרעיון הוא באמת לתת, לאפשר לילדים שונים שיש להם כישרונות שונים, ללמוד ברמה באמת הרבה יותר גדולה ובמיקוד למידה את התחום שהם מאד אוהבים. כמו למשל ספורט, מחול ותנועה; כמו למשל מדעים; כמו למשל אמנויות, אמנויות הבמה, ב-3 תחומים לפחות – בתחום השירה והאמנות הפלסטית והמחול כמו שאמרתי; בתחום המולטימדיה, התקשורת. יש לנו באמת המון המון רעיונות.

שוב, לפי השותפים ולפי התקציבים שאנחנו נגייס נוכל לעשות את הפרויקט הזה יותר גדול. נראה.

גב' חנה גולן: תהיה לזה המשכיות בתיכון?

גב' אילנה נולמן: בוודאי, זה בדיוק החלום שלנו, שכל תחום שאנחנו מתחילים ב-ז' הוא

פותח בעצם מגמה,

גב' חנה גולן: ולכן, טוב שזה ...

גב' אילנה נולמן: בדיוק. בדיוק. לכן ההתלבטות שלנו. יש, את יודעת, חיוב ושלילה,

יתרונות וחסרונות.

מר גלב רבינוביץ: ... הפרויקט של השחמט.

גב' אילנה נולמן: זה ממשיך, בהחלט. את כל הדברים הטובים אנחנו ממשיכים. יש קולות

חשיבה וכל הדברים הטובים אנחנו ממשיכים. אנחנו רק פותחים עוד דברים טובים. אני מקווה.

הנושא הבא זה שילוב האקדמיה במגמות השונות – התחלנו השנה לשלב את האוניברסיטה בהרבה מאד תחומים בחטיבה ובתיכון, וזה הולך ומתרחב לשנה הבאה בצורה ממש דרמאטית ואני מאד 32

ישיבת מועצה מספר 5 (שלא מן המניין) 11.91.92

שמחה על כך. אני לא ארחיב על זה את הדיון. כל שורה כזאת אפשר לשבת ולספר עליה הרבה מאד, אבל יש הרבה מאד תוכניות מגרה עם האוניברסיטה.

נס טכנולוגיות – פתחנו השנה, ראש העיר פתח השנה את המחזור השני. אנחנו בהתלבטות אם לפתוח את המחזור השלישי, רק בגלל סיבה אחת – אנחנו מאד רוצים לפתוח מסלול אקדמי לצבירת נקודות לתואר. אנחנו לא רוצים לעשות את זה כמו שזה נעשה בארץ ונכשל, שזה בנוסף לבגרות המלאה של הילד, כי זה מכשיל. ילדים לא עומדים בעומס. ולכן, רק אם אנחנו נקבל אישור מהאגף למחוננים ולמצטיינים שאנחנו נוכל לעשות המרה של 5 יחידות לבגרות עם תואר ראשון, עם נקודות זכות במשהו כמו, לפחות מחצית התואר, באוניברסיטה שלנו ולא באוניברסיטה הפתוחה, נוכל לעשות את זה. אני לא יודעת, הדבר בבדיקה עדיין, אז לכן אני לא בטוחה שנפתח עוד קבוצה של נס טכנולוגיות. אבל שוב, הכול בסימני שאלה בהתאם למה שאנחנו נצליח לעשות.

גב' חנה גולן: אילנה, כתוב שם 211,111 וזה נפתח בקיץ, נכון?

גב' אילנה נולמן: כן.

גב' חנה גולן: אז ה-211,111 זה שנתי או שזה,

גב' אילנה נולמן: לא, זה דו שנתי. זה שני מחזורים. זה מתחיל ב-ט' ומסתיים ב-י'. ופתחנו

השנה מחזור חדש של ט'. אז יש כרגע שני מחזורים שרצים. למחזור אחד זה .111,111 היות וזה שני מחזורים זה .211,111

מר יוסי חן: כמה זמן זה מחזור?

גב' אילנה נולמן: שנתיים, ט' ו-י'.

מר יוסי חן: זה תקציב לשנתיים.

גב' אילנה נולמן: כן. הילדים מאותרים ב-ט' ומגישים עבודת חקר מאד יפה, ברמה מאד

21

ישיבת מועצה מספר 5 (שלא מן המניין) 11.91.92

גבוהה, ב-י'.

מר יוסי חן: אז מה שיופיע עכשיו בספר התקציב, רק אחוז מסוים מה-211?

גב' אילנה נולמן: לא, לא. היות ויש שני מחזורים, אז זה באמת .211 היות ויש שני

מחזורים שרצים זה .211

מר יוסי חן: אבל אנחנו עכשיו דנים בתקציב .2112

גב' אילנה נולמן: בסדר, אבל הנה, הגזבר יגיד לך איך הוא כתב את זה בספר התקציב.

מר אליהו שבירו-ראה"ע: יש לזה גיבוי תקציבי.

גב' אילנה נולמן: כן, כן, כן.

גב' חנה גולן: לא. כל השאלה זה, האם זה 211 ל-,2112 או שזה 211 לשנתיים? זאת

השאלה.

גב' אילנה נולמן: לא. זה 211 ל-,2112 משום שמדובר בשני מחזורים שרצים במקביל.

מר יוסי חן: מה גם שאת מתחילה רק בסוף שנה.

גב' אילנה נולמן: לא, אני אמרתי שאת המחזור השלישי נקבל החלטה אם נפתח בשנה

הבאה, את המחזור השלישי. אני לא בטוחה שנפתח מחזור נוסף, שזה כבר השלישי. בסדר? שני מחזורים כרגע רצים.

מר יוסי חן: כבר התחילו לעבוד.

21

ישיבת מועצה מספר 5 (שלא מן המניין) 11.91.92

גב' אילנה נולמן: אחד התחיל בשנה שעברה והשני התחיל השנה.

הקבוצה הבאה של התוכניות זה תוכניות לתמיכה ולמינוף חברתי. שוב, אני אתעכב רק על החידושים שלנו. פרויקט 'זוזו' שהתחיל לפני שנתיים, וזאת השנה השלישית שלו, די צלע למען האמת. והוא צלע בשל מדריכים. מה שעשיתי השנה, בשונה מהשנים הקודמות, פשוט עשינו איגום משאבים. כינסתי את כל רכזי החינוך הגופני ביחד עם רכזת החינוך הגופני מגוונים אצלי במשרד, ושאלנו – מהם התחומים שהעיר רוצה לפתח? ונאמרו באופן מאד ברור שני תחומים – כדורעף וכדורסל. ולכן, פנינו למדריך שעובד בגוונים, שיהיה מדריך, איתי ברקן, שייתן את התוכנית בבוקר לבתי הספר. ברגע שיש אינטרסים הדדיים זה תמיד מצליח. ראו זה פלא, זה עובד נהדר. והחידוש הנוסף שהוספתי השנה, זה למרות הקיצוץ של התאחדות הספורט, שקיצצה לנו %21 בתקציב, העירייה נתנה תוספת של משהו כמו 6,111 שקל ואנחנו חיברנו גם את ה-ממ"ד לראשונה בפרויקט הזה.

הנושא הבא שאני רוצה לספר לכם, זה על סיירות הסטודנטים למען התלמידים. אז פועלות בעיר כבר שנתיים 2 סיירות בכיתות א'-ב'. קוראים להן 'סיירות זאטוטים', וזה באמת מעין אח גדול לתלמידים עם כל מיני מורכבויות. אני הוספתי סיירת חדשה השנה בחטיבת הביניים, למניעת נשירה. הסיירת הזאת עובדת בהלימה עם רכז המוגנות בחטיבת הביניים. בעוד שרכז המוגנות, שהוא דרך עיר ללא אלימות, עבוד בחטיבת הביניים עם ילדים שנמצאים בסכנת נשירה, אז לילדים האלה יש גם סטודנט אחה"צ. זאת אומרת, יצרנו רצף ויצרנו רצף גם לרכז חבורות רחוב שעובד בלילה ב'סקייטבורד' וב'מיני גולף'. ואז, אותם ילדים, אנחנו מסתכלים עליהם, ילדים בסכנת נשירה שאנחנו באמת רוצים לשמור ולהציל, אנחנו מסתכלים עליהם על רצף של באמת מבוקר עד בוקר, איך שקורא לזה שלומי, במטרה באמת להציל אותם.

הדבר האחרון שאני אקפוץ פה, זה בתחתית העמוד – אתם יודעים ששר החינוך מאד מאד חפץ לקצר כמה שיותר את חופשת הקיץ. ולכן, בשלושת השבועות הראשונים של חופשת הקיץ הולך להיות פה בית ספר של קיץ לכיתות א'-ב'. זאת תוכנית שבמהלך 3 שנים תגדל ותכיל את ילדי טרום עד סוף כיתה ד'. השנה אנחנו מתחילים ב-א'-ב'. זו תוכנית מאד לא פשוטה. זו תוכנית שיש לה השלכות מאד לא פשוטות. אנחנו לקראת ישיבה מאד גדולה בעיר. קחו רק אלמנט אחד – מתי משפצים את בתי הספר?

ומתי מוציאים את אב הבית לחופשה? סתם אלמנט אחד. אבל זהו. שר החינוך אמר ואנחנו נבצע.

גב' שירה דקל: משרד החינוך הצהיר אבל עוד לא תקצב.

22

ישיבת מועצה מספר 5 (שלא מן המניין) 11.91.92

גב' אילנה נולמן: עוד לא תקצב, שזה מאד מאד מתאים למשרד.

גב' שירה דקל: זה לא בטוח. צריכים להיות זהירים עם זה.

גב' אילנה נולמן: ברור. ברור.

גב' שירה דקל: כי אם משרד החינוך לא יתקצב אז זה לא,

גב' אילנה נולמן: זה לא יהיה. נכון. אז הכול מותנה, אבל אנחנו רוצים להתחיל להתכונן

לפחות ברמת החשיבה. לא להיתפס עם המכנסיים למטה כמו שאומרים.

הקבוצה הבאה של התוכניות זה תוכניות חברתיות וערכיות. אני מפנה אתכם להסתכל על העצמה אישית וחברתית, התוכנית השלישית, בבית הספר העל יסודי. בניתי ביחד עם שלמה דלל ומנהלות בתי הספר העל יסודי תוכנית שהיא פוגשת פעמיים בשנה את ילדי כיתות ז' לגיבוש, פעמיים בשנה. תוכנית הכנה בכיתה, עם המדריכים שהיו בפארק, פגישה בפארק ופגישת פוסט. כלומר, 3 פגישות כפול 2 במהלך שנה אחת לכיתות ז' לגיבוש רציני, ואותו דבר לכיתות המב"ר והאתגר בתיכון. כלומר, באמת לתת לילדים האלה איזו שהיא העצמה ולעשות איתם איזה שהוא תהליך שנתי ולא רק ביקור אחד.

במחויבות אישית – הדגש המשמעותי שלנו וגם ב-מד"צים, הדגש המשמעותי שלנו, זה הרחבת הפרויקט. אנחנו עושים כל מאמץ כדי שבסוף השנה, במסיבת הסיום של תלמידי י"ב, יעמדו הרבה יותר ילדים שמחזיקים תעודת בגרות חברתית. דהיינו, תרמו באמת ובתמים 3 שנים לקהילה. אז הרחבנו כל מיני אפשרויות שונות. למשל, סופת השלג, אנחנו עכשיו פותחים קבוצה של ילדים שבזמן שגרה יישבו במוקד. על אחת כמה וכמה, הם יישבו במוקד בזמן חירום. אז אנחנו ממש פותחים קבוצה כזאת, אנחנו נכשיר אותה. סתם, דוגמא אחת. אבל אנחנו פותחים עוד קבוצות. כי בשנה שעברה, אני מזכירה, מתוך 156 בוגרים שעמדו על הבמה, 31 קיבלו תעודת בגרות חברתית, לנו זה לא מספיק, אנחנו רוצים יותר. אבל יותר זה אומר, ואני אומרת את זה לנו פה, יותר זה אומר שהעיר פותחת לנו עוד מקומות התנדבות. זה לא פשוט. נמשיך הלאה.

תוכניות בגני הילדים – שוב, רובוטיקה מגן הילדים, שזו תוכנית נהדרת. אתם יודעים שהילדים מבקרים פעמיים בשנה, מגן חובה ועד סוף ו', הם מבקרים פעמיים בשנה באוניברסיטה על פי התוכנית הזאת והכול מתוקצב. שני גני הילדים, שני גני החובה כבר ביקרו את הביקור הראשון באוניברסיטה 23

ישיבת מועצה מספר 5 (שלא מן המניין) 11.91.92

והיה יוצא מן הכלל מרגש. אז אנחנו רוצים כמה שיותר מהר להרחיב את זה לכל גני החובה. גם ראש העיר מסייר איתי ועם שוש שמיר, מנהלת גני הילדים. אנחנו עושים סיור ככה בכל גני החובה, והגענו בשבוע שעבר לגן חובה אחד, בדיוק בזמן שהם עבדו על ערכות הלגו ועשו, מה שנקרא, שיעור ברובוטיקה. וראינו איך זה מתבצע הלכה למעשה, וזה ממש ממש מרגש.

הנושא הנוסף, החידוש הנוסף בגני הילדים זה העצמת הורים, בדיוק, העצמת הורים. יש לנו תוכנית בעיר שנקראת עיר ללא אלימות, אתם מכירים אותה. החידוש השנה שעשיתי, זה שחלק גדול מהשעות של המדריכה, של מנחת המנחים שלנו, היא בסדנאות להורים. והחידוש שעשינו השנה בגני הילדים, זה יש הורים מסוימים שהגננת ממליצה ונעשה תהליך ביחד עם הגננת, עם ההורים, גם בגן וגם בבית של ההורים, ואת זה מובילה תמי. אנחנו עושים את זה השנה בגני החובה, במטרה להרחיב את זה. כל היתר זה דברים יפים ורגילים ומתמשכים.

הנקודה האחרונה – אנחנו, כמו שאמר עדנאן, אנחנו קיבלנו סוף סוף אישור באמת לבנות גנים חדשים.

אנחנו יוצאים לדרך בתוכניות ואנחנו מאד מאד שמחים על כך. אינשאללה העיר הזו תגדל ויהיו יותר ילדים במערכת החינוך.

מר אליהו שבירו-ראה"ע: עדנאן דיבר על 3 צמדים ופה מופיע .2.5

גב' אילנה נולמן: נכון.

מר אליהו שבירו-ראה"ע: אנחנו בעצם קיבלנו את האישור ל-,2.5 ל-3 גנים. ואנחנו נמצאים כרגע

במה שנקרא עבודת מטה מול משרד החינוך על מנת שיכירו לנו גם בגן השלישי ושבאמת נוכל לבנות את כל צמדי הגנים בשנה הקרובה. את ההרשאה התקציבית עוד לא קיבלנו. את ההרשאה התקציבית אני מעריך שאנחנו נקבל משהו בסביבות חודש פברואר או מרץ ואז נמשיך ... אותו דבר זה גם לגבי ההרשאה התקציבית של בית הספר.

גב' אילנה נולמן: הפרק הבא עוסק בתוכניות במוסדות הנוספים שכפופים הקשורים לאגף

החינוך. אז קידום נוער, אני חושבת שאחד הפרויקטים היפים זה מיל"ה, ויש בכוונתנו לצאת לתוכנית נוספת לעוד קבוצה של 17 תלמידים. אתם יודעים שזו תוכנית בשיתוף עם הרווחה והמשטרה. השנה היתה תוכנית ראשונה עם 16 תלמידים, ש-13 הם מאריאל ו-3 היו מהשומרון. הצלחה מאד מאד יפה.

22

ישיבת מועצה מספר 5 (שלא מן המניין) 11.91.92

מה שראש העיר ביקש, זה שהתקציב של מיל"ה יושת על עיר ללא אלימות, אנחנו ממתינים להחלטה שלהם בעניין הזה.

הנושא הבא זה השירות הפסיכולוגי. תרשו לי טיפה להרחיב על השירות הפסיכולוגי, ה-שפ"כ. עדינה פרשה לגמלאות ואנחנו קלטנו מנהלת חדשה לשירות הפסיכולוגי, שהיא פסיכולוגית חינוכית, היא מדריכה והיא מומחית. זה אומר שסוף סוף, תודה לאל, אחרי 35 שנה, התחנה באריאל הולכת להיות תחנה מוכרת על ידי משרד הבריאות ומשרד החינוך. זה אומר שאנחנו צריכים עוד 2 פסיכולוגים חינוכיים בתחנה. אנחנו יצאנו למכרז. יש לנו 3 מועמדים. אינשאללה, אני מקווה, תוך השבוע הקרוב אנחנו סוגרים את זה ויש לנו 3 פסיכולוגים חינוכיים, ש-2 מהן מוסמכות, מומחיות, ואחת בדרך להסמכה. כלומר, שאנחנו תוך חודש יכולים לקבל את האישור לתחנה מוכרת. זה אומר המון תקציבים ממשרד הבריאות ומשרד החינוך, וזה אומר שבעצם אנחנו מתחילים להעסיק סטאז'רים. זה אומר הרבה הרבה הרבה יותר תקנים בתחנה. דיברתי עם יגאל כהן אורגד, הוא מוכן לצאת לדרך ולפתוח מסלול שלישי בפסיכולוגיה באוניברסיטה, פסיכולוגיה חינוכית. יש באוניברסיטה כרגע פסיכולוגיה התפתחותית וחברתית ושיקומית, הוא מוכן ללכת לחינוכית. זה אומר שזה ייקח עוד שנה וחצי. לנו יש סבלנות. העיר אריאל הולכת לעמוד על כנה כמה מאות רבות של שנים, אז אין לנו בעיה עוד שנה וחצי להמתין. זהו. בקיצור, אנחנו בדרך הנכונה וזה אומר שבקרוב יהיו לנו הרבה יותר תקנים ואנחנו זקוקים להרבה יותר תקנים. אני לא צריכה להזכיר לכולנו שהתמהיל של האוכלוסייה באריאל הוא מאד מאד מורכב, מאד לא פשוט, המון בעיות צצות. גם, אנחנו כבר רואים את הבעיות בטרום חובה, ולכן יש לנו תקציב מיוחד שאנחנו מאתרים ומאבחנים ילדים בגיל טרום חובה כבר, תקצבנו את זה. כי יש לנו המון בעיות שצצות כבר בגיל הכל כך מוקדם ואין לנו ברירה. משרד החינוך לא מתקצב לנו, העירייה מתקצבת את זה. משרד החינוך מתקצב מגן חובה. אפשר לחשוב שלפני כן אין בעיות. אז יש בעיות, אני מחדשת לכם. זהו. עברנו.

מרכז פסגה עובד נהדר, תענוג לשמו, שיתוף פעולה מלא. אין טעם להרחיב, חוץ מלשבח את חני ואת הבנות המדהימות שיש לה בפסגה.

מר אליהו שבירו-ראה"ע: אני חושב אבל ששווה לציין שהשנה לראשונה אנחנו מכניסים את

הסייעות של,

גב' אילנה נולמן: כן, כן, כן, נכון מאד. אני שמתי את זה במקום אחר, אבל זה נכון מאד

25

ישיבת מועצה מספר 5 (שלא מן המניין) 11.91.92

מה שאתה אומר. לי מאד חשובים שעובדים של העירייה ישתלמו, ושלחנו את הסייעות של הכיתות של ניהול ההתנהגות בחטיבת הביניים ובאורט זבולון להשתתף בהשתלמות בפסגה, ואנחנו נותנים להם בעצם, עבור 21 שעות ההשתלמות האלה, אנחנו מתגמלים אותם בקיץ. וזה נהדר ונפלא. הם ביקשו ללמוד – נפלא. מה יותר יפה מאשר לשלוח אותם ללמוד בפסגה אצלנו עם המחנכים שאיתם הם עובדים יום יום ושעה שעה בבתי הספר ובכיתות. אני מרחיבה את ההשתלמויות האלה גם לסייעות האחרות, אתם תראו את זה בהמשך.

לגבי עיר ללא אלימות – אני חושבת שהפרויקט המקסים הזה שמתנהל באריאל כבר שנה רביעית,

גב' חנה גולן: אפשר, דרך אגב, לדעת מי הרכז?

מר אליהו שבירו-ראה"ע: של עיר ללא אלימות? בוודאי. ראובן פרנקס.

גב' אילנה נולמן: מנחת המנחים שלנו, תמי סלוצקי, החידוש הגדול שלה השנה זה

סדנאות להורים. אני הבאתי לכם את הפלאיירים שקיבלו ההורים בבתי הספר היסודיים. אני אשמח אם כל חברי המועצה יקבלו דוגמא של פלייר. רצות כרגע במקביל 6 סדנאות לבתי הספר היסודיים, 3 ליסודי ו-3 לעל יסודי. כלומר, 6 סדנאות לבתי הספר. פלוס סדנאות לגני חובה, כמו שסיפרתי קודם.

פלוס סדנא להנהגת הורים. הנהגת הורים זה אומר כל יושבי ראש ועדי ההורים, עם סיירת ההורים ואיתי, עושים ביחד סדנא של מנהיגות עירונית. אז באמת, תמי, עיקר עבודתה השנה זה סדנאות מול הורים, כי זה צלע מאד חשוב. אנחנו לא מצליחים לקדם ילד אם אנחנו לא מצליחים לגייס את ההורים שלו. אנשי חינוך מבינים על מה אנחנו מדברים, זה מאד מאד חשוב. אז זה באמת החידוש הגדול בתחום הזה.

תוכניות מערכתיות – התוכנית הראשונה, חינוך למצוינות ערכים עם דעת, זה בעצם החזון העירוני שלנו ואני מפיצה אותו בכל דרך אפשרית. אני כותבת, אני מקווה שאתם מקבלים, אני משתדלת לשלוח לכם כל חודש אגרת – משולחנה של אילנה נולמן, האיגרת הזאת מגיעה לכל אנשי החינוך בעיר, לכל העובדים במערכת, לכל ההורים עד למייל בבית. אני מספרת להם על מה אנחנו עושים בהלימה לחזון שלנו. תלינו דגלים בעיר ושלטי חוצות, ואנחנו עוסקים הרבה הרבה מאד בשיווק, כי אנחנו רוצים, נאמנים לחזון ראש העיר שזו תהיה בעצם עיר מחוז בתחום החינוך, אנחנו כרגע נמצאים בעיצומם של ביקורים אצל ראשי ישובי לווין כדי בעצם להפיץ את החזון ואת התוכניות שנכתבו 26

ישיבת מועצה מספר 5 (שלא מן המניין) 11.91.92

בהלימה לחזון הזה. אז ביקרנו בברקן ואנחנו בדרך לאלקנה ולאורנית ולשערי תקווה ולמועצה אזורית שומרון. אנחנו ממש בימים אלה כותבים את החוברת הגדולה של איך הולכת להיראות מערכת החינוך העל יסודית, כי זה מה שאנחנו רוצים למכור להם, מ-ז' עד י"ב, איזה תוכניות יש וכו', וזה מרתק. זה אומר גם כנסים לחינוכיים. אני מקיימת 3 כנסים בשנה. הכנס הראשון יתקיים בנובמבר, עם מרצה מקסים, שדיבר על מנהיגות מעצבת. ההרצאה היתה כל כך מצוינת שהם ביקשו אותו להרצאה שניה, והרצאה שניה תהיה בעצם אפקט פיגמליון – איך מיישמים הלכה למעשה מנהיגות מעצבת. אז היא תהיה בפברואר, באשכול. וכמובן שהכנס השלישי זה כנס ההצדעה למערכת החינוך, כנס מסורתי בעיר, שהוא באמת ככה מאד יפה ומכובד ומפרגן לכולם. אז זה הכנס השלישי.

בנושא של השתלמויות – מאד חשוב לנו, כמו שאמרתי, שכל העובדים ישתלמו, ולכן באמת התחלנו בהשתלמות של סייעות פדגוגיות של אורט זבולון וחטיבת הביניים מכיתות לניהול התנהגות בפסגה.

בקרוב תחל השתלמות לסייעות פדגוגיות של עליזה בגין וגם למלוות בהסעה. הבנות אמרו לי שהן לא לומדות ואני רוצה שהן תלמדנה, וסגרנו את הכול עם משאבי אנוש, וזה יוצא לדרך ואנחנו מאד מאד שמחים על כך.

תוכנית שבילים – 5 בני נוער, בעלי צרכים מאד מאד מאד מיוחדים, מגילאי 12 עד ,17 אוטיסטים.

פתחנו תוכנית התנדבותית מאד מרגשת, עם 3 נשים מקסימות שמתנדבות בתוכנית הזאת, בשיתוף פעולה עם גוונים ועם הרווחה. 5 בני הנוער האלה, שמגיעים כל יום בחמש וחצי ולא יוצאים מהבית עד שהם שוב עולים לאוטו שמסיע אותם לבית הספר שלהם בשש וחצי בבוקר, מקבלים 2 פעילויות ערב מיוחדות: אחת במיני גולף, תודה לשלומי, שאנחנו שם מתארחים; והשניה עם הצופים ביום ששי.

חיברנו אותם לצופים ביום ששי, אני מאד שמחה על כך. תקציב קטן, כי זה נעשה ברוח ההתנדבות, אז אני שמחה שאנחנו מוצאים גם את הילדים האלה שזקוקים לנו כל כך. לא לומדים באריאל, אבל הם הילדים שלנו.

שיפוצים – הגעתי לנושא האחרון וזה שיפוצים. תראו, כתובים פה סכומים מאד גדולים. פרויקט איטום גגות וקירות, כתבתי 3 מיליון שקל. כשג'והר ראה את זה, הוא רצה להרוג אותי. אבל תראו, אני מבינה אותך ג'והר, ידידי היקר והטוב, אבל אני רוצה לומר שאנחנו חייבים, ואני חושבת שהסופה של השלג הראתה לנו שאנחנו צריכים להשקיע הרבה מאד כסף, באמת, בליישר קו בנושא של איטומים של גגות ונזילות מקירות ותקרות וכו'. אנחנו במצב לא כל כך טוב בעניין הזה. צריך לגייס את הכספים האלה.

צריך להחליט, איך אומר ראש העיר, אז על מה מוותרים?

27

ישיבת מועצה מספר 5 (שלא מן המניין) 11.91.92

מר יוסי חן: השאלה איך הגעת לסכום הזה. עשית איזו הערכת מצב או שסתם,

גב' אילנה נולמן: היות וסיירתי הרבה הרבה מאד עם עדנאן בימי השלג והלכנו והחלפנו

אחר כך פעמיים גם מכנסיים, גם גרביים וגם נעליים, בגדול זאת הערכה גסה, אבל היא לא רחוקה מהמציאות. אני חושבת שיהיה נכון לעשות תוכנית רב שנתית, אבל לשים את זה על סדר היום. הכוונה שלי זה לשים את זה על סדר היום ולבקש לגייס את התקציבים מן היקב ומן הגורן.

מר יחיאל טוהמי: שיפוצי קיץ, שיש לכם, להוסיף עוד סכום מסוים ולטפל בדבר הזה.

גב' אילנה נולמן: אי אפשר להמתין לשיפוצי הקיץ, אני מזכירה גם שבעקבות השלג קומה

שלמה בחטיבת היובל לא למדה, קומה שלמה, נסגרה וננעלה. ובית ספר שלם היה סגור.

מר אליהו שבירו-ראה"ע: לא למדו בקומה שלמה. הילדים למדו במקומות אחרים.

גב' אילנה נולמן: הילדים למדו, כי אנחנו מתעקשים שהם ילמדו. אבל צריך לטפל בזה.

מר יחיאל טוהמי: אבל זה בגלל מערכת חשמל.

גב' אילנה נולמן: צריך לטפל בזה. יש פה הערכה שטיראן שלח. צריך לעשות את זה,

בקיצור.

דבר נוסף אולי ואחרון שאני רוצה לדבר בנושא של שיפוצים ושדרוגים, זה תחזוקה ושיפוץ מבנים שוטף. גם שדרוג מתקני חצר למעלה בגני הילדים וגם, שני הדברים האלה, בדיוק. תראו, צריך להכין תוכנית רב שנתית. שושי ואני הכנו תוכנית רב שנתית בנושא של גני הילדים ושדרוג חצרות, וגם בנושא של שיפוצי קיץ רציניים במוסדות החינוך. צריך לעשות את זה. אנחנו הרבה שנים תיקנו בלאים.

מר אליהו שבירו-ראה"ע: אני אקדים משהו שהייתי אמור להגיד אותו בישיבה הבאה, אבל אם זה

עלה, אז שווה כבר להגיד אותו. אני דווקא חושב שכן שווה להגיד אותו. אנחנו קיבלנו אישור ל-

211,111 שקל לשנת ,2112 לשפץ ולשדרג גני ילדים, גני משחקים, זה מתקנים, זה, 27

ישיבת מועצה מספר 5 (שלא מן המניין) 11.91.92

גב' אילנה נולמן: גני ילדים. שושי.

מר אליהו שבירו-ראה"ע: 211,111 שקל. חינוך, גני ילדים. 211,111 שקל, זה משהו שקיבלנו אותו

בסוף שבוע שעברה. זה יעלה בישיבה הבאה.

גב' אילנה נולמן: איזו מתנה.

מר יוסי חן: הוא רצה לעשות לך הפתעה, אבל את נודניקית.

גב' אילנה נולמן: בוודאי שאני נודניקית.

מר יוסי חן: הוא רצה להפתיע אותך.

גב' אילנה נולמן: תודה רבה. וכמובן, תקשוב, תקשוב, תקשוב, כמה שיותר, אנחנו מנסים

לרוץ קדימה עם המאה ה-.21 פניתי לאורית טאטי ממשרד החינוך ושאלתי אותה – למה לא אנחנו בתוכנית התקשוב הלאומית? אז היא אמרה – אז אני רושמת את אריאל ראשונים בתור וכשמחוז מרכז יואיל בטובו להיכנס לתוכנית התקשוב הלאומית, כי הוא לא בתוכנית, אז אנחנו הראשונים בתור. אז נראה מתי נהיה. תודה רבה לכולם.

מר אליהו שבירו-ראה"ע: שאלות.

מר יוסי חן: קודם כל, אילנה, אני רוצה לאחל לך ולנו שנצליח ליישם יחד, את

תצליחי, אנחנו, ניישם פה את כל,

מר אליהו שבירו-ראה"ע: יחד, יחד.

מר יוסי חן: יחד. גם את מה שלא נגעת בחוברת, אבל כל מה שכתבת פה.

22

ישיבת מועצה מספר 5 (שלא מן המניין) 11.91.92

גב' אילנה נולמן: תודה.

מר יוסי חן: דבר שני, אני רוצה שתתני את הדעת, שלא יהיה לנו מצב כמו לפני שנת

הלימודים הנוכחית, שילדים נאלצו לעזוב את מערכת הלימודים פה. שנעשה את הפעולה הפוכה –

במקום שיעזבו, שנתחיל להחזיר ונתחיל לאסוף פה מכל ישובי הסביבה ולהחזיר עטרה ליושנה מה שנקרא.

גב' אילנה נולמן: לגמרי. זאת המטרה. בהחלט.

מר יוסי חן: אם נצליח בדברים האלה, אז תדעי לך שזה גם הצלחה שלך וגם הצלחה

של כולם.

גב' אילנה נולמן: תודה.

מר אליהו שבירו-ראה"ע: אילנה, תודה רבה. זה לא סתם שאמרנו שהנושא של חינוך ונוער עומד

בסדר עדיפות גבוה. זה בא לידי ביטוי גם בתקציבים וגם בתוכניות, ואני מאמין שבאמת ביחד, וכשאני מדבר ביחד זה כל השולחן שנמצא כאן, זה גם עובדי הרשות וגם חברי המועצה. אלי.

מר אלי נובוסלסקי: מחלקת ביטחון – אנחנו ... יש לנו דו"חות וביקורות שעשו לנו, ועל פי זה

אנחנו פועלים בתוכנית רב שנתית.

מרכז הפעלה אחוד – עדנאן נגע בעניין הזה. הנושא נמצא בתכנון מפורט אצל עדנאן ורגע שזה יסתיים אנחנו נבקש ממשרד הביטחון הרשאה תקציבית לביצוע הפרויקט. יש לנו הבטחה גם ממשרד הביטחון, גם פיקוד העורף, גם משרד הפנים ומשרד החינוך, יש הרבה שותפים בעניין הזה.

שיפור מרכיבי ביטחון – השנה היינו אמורים להחליף רכב ביטחון ומשום מה משרד האוצר לא העביר תקציב לפיקוד העורף ולכן לא בוצעה המשימה. אנחנו מתכוונים לבצע את זה השנה, במידה והתקציב יגיע.

בנוסף לזה, אנחנו מתכוונים לשקם דרך וגדר ביטחון מול גבעת האוניברסיטה, השכונה החדשה.

51

ישיבת מועצה מספר 5 (שלא מן המניין) 11.91.92

למזלנו עכשיו בשלג פשוט הגדר קרסה שם, אז אין לנו ברירה, נצטרך לבצע את זה בכל מקרה, בלי שום קשר לתקציב אם יגיע ממשרד הביטחון.

הקמת סככות בשערי הכניסה לעיר – אנחנו רוצים לקדם את הפרויקט הזה.

שיפור מרכיבי ביטחון ושעת חירום במוסדות חינוך – זה בהמשך למה שאילנה דיברה ומה שדיברתם על שיפוצי הקיץ – אז יש המון דברים שזה נושא של בטיחות במוסדות חינוך, שכל שנה אנחנו משקיעים בזה וגם השנה אנחנו מתכננים לשדרג ולהתאים את התקנים של בתי הספר לתקנים שנקבעו.

יש לנו את הנושא של העצמת עובדי המחלקה, שזה קורסים והשתלמויות לעובדים. טיפוח מתנדבים, טיפוח של האגודה למען החייל, כיתות כוננות ומשא"ז. אני סיימתי.

מר יוסי חן: פעם אחר פעם אני, כל ישיבה, זה כבר מספר שנים שאני רואה שאתם

משפצים את המקלטים. עכשיו, אתה יודע, אני נמצא בסניף הליכוד שהוא יושב במקלט, ואני אומר לך שבסניף הזה לא נעשה שום דבר הרבה שנים. במקלט הזה, עזוב סניף, במקלט הזה שהוא שייך לעירייה ולעירייה יש את המפתח, לא נעשה שם כלום. אם חלילה תבוא המלחמה במקרה חירום, כמו עכשיו עם השלג, אין שם שום חימום, שום אמצעי לחמם. השירותים שם במצב קטסטרופה. צריכים לתת את הדעת, אני לא יודע מה קורה ביתר המקלטים. צריך לבדוק. אם המצב הוא אותו מצב גם ביתר המקלטים, אז המצב לא טוב. אם אנחנו נהיה בשעת חירום, אנחנו שוב פעם ניתפס עם המכנסיים למטה. יכול להיות שהתקציב פה לא מספיק, לא יודע מה, אבל צריך לתת את הדעת לנושא הזה ולראות איך פותרים את הדברים האלה.

מר אליהו שבירו-ראה"ע: יוסי, אני רוצה להעיר משהו לגבי הנושא של המקלטים. בדרך כלל

אנחנו עושים בדיקות לגבי מקלטים ומביאים אותם למצב שבאמת הם יוכלו לתת מענה גם בשעת חירום. אחד הדברים שאנחנו מעודדים זה לעשות מקלטים דו שימושיים. מה זאת אומרת דו שימושי?

זאת אומרת, שאנחנו מקצים אותם לגוף מסוים, שהגוף המסוים יתחזק. אנחנו הרי גובים סכום שהוא מאד סמלי, הרשות גובה סכום מאד סמלי, ואותו גוף שמקבל את המקלט לרשותו הוא זה שצריך לתחזק. הוא צריך לראות שהשירותים עובדים כמו שצריך, ואם יש איזו שהיא תקלה לסדר אותה. ואם הוא רוצה לשפץ ולסדר, הוא יכול להוסיף דברים כמובן בתיאום איתנו. אחרת, מה יצא מזה? למה אני צריך לעשות מקלטים דו שימושיים? פה, אני אומר לך, גם כאחד שהוא חבר בליכוד, בוא נפנה לליכוד ביחד ובוא נראה איך אנחנו מצליחים להביא גם איזה שהוא כסף מהליכוד, כדי לשפץ את המקלט 51

ישיבת מועצה מספר 5 (שלא מן המניין) 11.91.92

ולעשות אותו קצת יותר טוב. המטרה של שיפוצי המקלטים זה לראות באמת שהמקלטים יהיו כאלה שבעת חירום אפשר יהיה להשתמש בהם. ואני אומר לך, כמה שיותר מקלטים דו שימושיים יותר טוב, אבל בתצורה שאני אמרתי.

מר יוסי חן: קודם כל, אני מקבל את מה שאמרת.

מר פבל פולב: תצטרפו לישראל ביתנו, המקלטים יהיו טובים.

מר אליהו שבירו-ראה"ע: חבל על הזמן. שמו שם מזגנים ושמו שם,

מר יוסי חן: למזלי ראש העיר, הוא שייך בינתיים לליכוד.

מר אליהו שבירו-ראה"ע: בסדר, אני אומר, נלך ביחד.

מר יוסי חן: אני אשמח להרים את הכפפה יחד איתך. כמובן שאתה יודע, אבל אם

מדברים על מקלטים, אז יש לנו בשער המזרחי את הבודקה של השומר, שהבנתי שהשומרים ברחו ולא יכלו לעמוד שם, בקור ובשלגים. ואם חלילה מישהו היה מנצל את הפרצה הזו, אז היינו בבעיה.

צריכים לתת דגש,

מר אלי נובוסלסקי: השומרים לא ברחו. השומרים היו במקום.

מר אליהו שבירו-ראה"ע: עוד שאלות אם יש.

מר אריק דושי: אני רוצה רק להוסיף דבר אחד, שדילגנו ככה בזריז, אבל ה-11,111

שקיבלנו ליחידת כוננות זה 11,111 יותר ממה שלא היה לנו כלל. ואני ואלי נשב ביחד, כמובן עם מי שצריך מהביטחון, איך לקדם את זה, יש לנו רבש"צ חדש, אז יהיה לנו גם יותר קל לעבוד. איך להגדיל את כיתת הכוננות, את המשאבים שלה, את הציוד שלה, שגם בשעת חירום, גם בשעת לחימה, בכל מצב שהוא אנחנו נראה הרבה יותר טוב. תודה, אלי.

52

ישיבת מועצה מספר 5 (שלא מן המניין) 11.91.92

מר אליהו שבירו-ראה"ע: תודה, אריק. רישוי ואכיפה, ברוך, בבקשה.

מר ברוך אנגל: ... הבקשה הצנועה שלנו לתקציב לשנת .2112 אין בה חידושים.

רישוי עסקים – אלה הנתונים לגבי רישוי עסקים. כמו העסקים שיש לנו. כמה הם בעלי רישיונות עסק, כמה עסקי מזון יש לנו פה. אני לא יודע אם אתם יודעים כולם, אבל רפורמה ברישוי עסקים החלה בנובמבר, בסוף השנה הזאת. ב-5 לנובמבר,

מר אליהו שבירו-ראה"ע: אני חושב ששווה שתדבר יותר מאשר על זה קצת על הנושא של

הרפורמה, כדי שבאמת אנשים יידעו על מה מדובר.

מר ברוך אנגל: ב-5 לנובמבר הכנסת אישרה את חוקי רישוי עסקים החדש, שבעצם זו

רפורמה ברישוי עסקים, שבאה להקל על בעלי העסקים. בסופו של דבר לקבל רישיונות עסק. כפי שאתם יודעים, לקבל רישיון עסק על פי החוק החדש, מאד מאד מאד קשה. בעצם מייאש מאד את בעלי העסקים. אנחנו, לפי החוק החדש, כמעט %51 מהעסקים היו צריכים להגיע לבתי משפט, אבל אנחנו לא הבאנו אותם לבתי המשפט, את העסקים, כי אנחנו ידענו שהחוק הזה מאד קשה. הרפורמה בעצם חייבה את כל משרדי הממשלה לפרסם דרישות באתר האינטרנט, בממשל הזמין, לאתר, משרד הבריאות היה אמור לפרסם את הדרישות למשל, סתם דוגמא אני אתן לכם, של מסעדה. מסעדה שקמה באריאל, אותם נתונים יהיו למסעדה שהוקמה בתל-אביב למשל. מה שלא היה נכון בחוק הקודם, שכיבוי אש היה בא בדרישות למסעדה, אותו דבר, כמו קפה קפה ניקח אותו כדוגמא, שזה ארצי, רשת ארצית. קפה קפה באריאל היה מקבל דרישות שונות מקפה קפה בראש העין. זה על פי גחמותיו של אותו קצין כיבוי אש או על פי אותו קצין משטרה שבא ונותן את הזה, אבל כל אחד עשה מה שהוא רוצה. היום הכניסו אותם, את כולם, לתוך מסגרת שאומרת – מסעדה באריאל תקבל אותם נתונים,

מר אליהו שבירו-ראה"ע: אותם קריטריונים.

מר ברוך אנגל: את אותם קריטריונים בכל עיר.

53

ישיבת מועצה מספר 5 (שלא מן המניין) 11.91.92

מר יחיאל טוהמי: למה היא לא מקלה? לא הבנתי.

מר ברוך אנגל: מקלה. מקלה. היא מקלה, ועוד איך שהיא מקלה. היא מקלה בגלל שבן

אדם היום רוצה לפתוח מסעדה, היום הוא יכול להיכנס לאתר של משרד הבריאות, יש שם פורמט שאומר מה הדרישות שלך להקים את המסעדה הזאת, כמובן מסעדה של 21 מטר, של 51 מטר, כל אחד יודע מה הולך, ואז אין לו הפתעות. אסור למשרד הבריאות לבוא היום ולהגיד לו – לא, אתה מקבל עכשיו עוד איזו שהיא בקשה מיוחדת. אין דבר כזה. מה שכיבוי אש פרסם, מה שמשרד הבריאות פרסם, מה שהמשטרה פרסמה, רק את זה הוא מחויב לעשות את זה. ולכן בעל עסק שבא אלי מקבל את הפרטים, אני יכול לעזור לו ולהוציא את כל האינפורמציה מהאתר, ויכול לקבל רישיון. מה שלוקח בדרך כלל בין שנה ל-3 שנים לקבל רישיון עסק, לעסקים גדולים אני מדבר, היום יוכלו לקבל את זה תוך 3 חודשים. אנחנו חייבים לתת את זה. זה בגדול הרפורמה בנושא של הרישוי עסקים.

מר יחיאל טוהמי: אני רוצה לדעת מה השינוי.

מר עדנאן עיסא: השינוי הוא שבמסגרת של בעל העסק, הוא יקבל פורמאט, נוהל כתוב,

אם הוא ממלא את הנוהל – הוא מקבל את הרישיון. כאילו הכדור אצלו, לא אצלנו.

מר יוסי חן: פעם הוא היה הולך, נציג כבאות, הקצין היה הולך, הוא לא היה חוזר.

מר ברוך אנגל: זה בעצם התלונות שהיו של בעלי העסקים, שהוא היה מקבל דו"ח

ראשוני, מכיבוי אש למשל.

מר יחיאל טוהמי: כמו בהנדסה.

מר ברוך אנגל: בביקורת הבאה היה מקבל עוד שניים. בביקורת הבאה עוד שניים. אף

פעם לא היה מסיים את הפרויקט הזה.

קצת על השיטור העירוני – כפי שאתם יודעים, השיטור העירוני הוקם לפני שנתיים וחצי, שבעצם בא לטפל בסל של עבירות של איכות חיים ולגרום לאיכות חיים בעיר. כפי שידוע, לפני שהיה פה את 52

ישיבת מועצה מספר 5 (שלא מן המניין) 11.91.92

השיטור העירוני, המשטרה היתה מטפלת בכל האירועים האלה. ולכן, תושב היה מקבל שירות, או שהוא היה מקבל שירות או שלא היה מקבל שירות, או שבגלל שאין להם כוח אדם אז הם לא היו בכלל מגיעים לאירועים האלה, או שממתינים 21 דקות לאירועים האלה. היום, בעקבות הניידת המשולבת של שוטר ופקח, והיא זמינה במהלך כל היום ובסופי שבוע 22 שעות ביממה, השירות ניתן במהירות ובעצם מטפל בכל התלונות של התושבים. קצת הבאתי לכם נתונים מה היה בשנת 2112 ו-.2113 כל שילוט פיראטי למשל, שזו היתה אחת מהמכות הקשות של העיר. על כל עמוד חשמל, על כל תחנת אוטובוס, על כל ספסל, ציפו את זה בדו"חות. היות ואנחנו נתנו לזה והבאנו אותם גם לבתי משפט, את האנשים האלה, יש ירידה מאד רצינית. אתם יכולים לראות את זה גם במרכז המסחרי ובאזור האוניברסיטה, שם על כל דירה שרוצים להשכיר היו מציפים את כל עמודי החשמל. אז מקבלים טיפול בנושא הזה.

אכיפת חניה, האכיפה בכלל שלנו היא תלויה בעדכון של חוקי העזר העירוניים. כרגע אנחנו מטפלים רק באדום-לבן. אתם יכולים לראות את הדו"חות שניתנים בנושא החניה. 123 דו"חות ניתנו ב-.2113 גרוטאות רכב – 62 גרוטאות רכב טופלו, שזה מפגע מאד רציני, במיוחד כשיש לנו מצוקת חניה בעיר ובשכונות, אז אנחנו מאתרים את הגרוטאות האלה ובדרך כלל תוך 21 יום אנחנו מוציאים את הגרוטאה הזאת, גם אם לא הצלחנו להגיע להסדר עם בעל הרכב. אנחנו בסופו של דבר, בסוף ה-21 יום האלה אנחנו גוררים את הרכב לאחסנה. סך הכול גרירות שעשינו זה 12 גרירות במהלך השנה.

קצת על הפיקוח העירוני – סך הכול רואים איתור מפגעים בשנת 2113 – 776 איתור מפגעים. הפיקוח טיפל ב-1,722 אירועים. זאת אומרת, זו כמות האירועים שהמוקד העירוני פתח לנו וטיפלנו בהם.

מתוכם ניתנו התראות 372 ודו"חות .77 אתם יכולים לראות לפי הנתון הזה, לפי כמות האירועים, ההתראות והדו"חות, היד שלנו לא קלה על ההדק, אנחנו משתדלים לבוא בהסבר לתושב ולא לתת דו"חות ולהעניש אותם. בדרך כלל אפשר לראות שמתוך ה-372 התראות שנתנו אותן, 77 דו"חות. זאת אומרת, המון הסירו את המפגע לפני שהגענו למצב של דו"חות. אלה כמויות הרעש שהיו במהלך השנה, 131 המשטרה נתנה דו"חות, אנחנו נתנו .2 הפרעות מנוחה – ,722 ירידה קלה משנת .2112 אתם יכולים רק לראות את הנתון ביולי-אוגוסט, .271 %25 מתוך הנתון הזה, זה רק ביולי אוגוסט. זאת אומרת, זה מעיד על החופש הגדול של הילדים, שאז כמות הרעש והפרעות המנוחה עולות. שפיכת אלכוהול – 277 אירועים. אתם יכולים לראות עליה של %.33 לצערנו, עם העליה של הכמויות של שפיכת אלכוהול שאנחנו עושים, אנחנו רואים שהנוער, ככל שהוא כבר בגיל יותר צעיר, אם היינו מטפלים פעם בגילאי ,16 ,17 ,17 היום אנחנו מטפלים בנוער שהוא בגיל 12 ואפילו ,12 יצא לנו גם לקחת אחת כזאת לתחנת 55

ישיבת מועצה מספר 5 (שלא מן המניין) 11.91.92

המשטרה, עד שהיא תתעורר ושנוכל לדעת מי ההורים שלה ולזמן אותם. במקרה הזה אני רוצה להגיד לכם שיש נקודה מסוימת שפה הגענו להחלטה עם המשטרה, כל הילדים שתפסנו אותם עם אלכוהול שהם קטינים, פה באריאל רק אני חושב שזה עובד, אנחנו מעלים אותם לתחנת המשטרה, מזמנים את ההורים שלהם, אנחנו לא פותחים להם חלילה תיקים או מענישים אותם באיזו שהיא צורה, 'נו-נו-נו', מעלים את ההורים שלהם וההורים שלהם מביאים אותם הביתה, לוקחים אותם הביתה. אתם יכולים לראות, %71 מההורים מגיבים ממש קשה למקרה הזה. יש כאלה שאומרים – טוב, לא משנה, לא קרה כלום. יש גם את זה. אבל אנחנו נוריד את הדבר הזה. הוונדליזם – תראו, ירידה של כמעט %71 בוונדליזם, בעבירות וונדליזם ובנזקים של וונדליזם משנה שעברה. טיפול בפסולת בניין – אתם יכולים לראות, 25 דו"חות, 15 התראות. שימוע לבעלי עסקים שמכרו אלכוהול לקטינים. עסק אחד סגר.

תאונות דרכים – לא יודע, נעלם לי פה הנתון הזה, אבל 31 קלות היו ו-2 קשות, ירידה ב-%5 משנת 2112 בתאונות הדרכים. הנזק שגרמו, כשאני מדבר על נזק זה נזק שנגרם לרכוש הציבורי, שהמשאיות התנגשו למשל, או מכוניות על הכיכרות, עלו על הכיכרות או מעקות ועמודים ותמרורים, זה הנזק שנגרם. 177 אירועים שקשורים לבריונות בתנועה.

מר יחיאל טוהמי: ברוך, דיווח על הוונדליזם, איזה גילאים אמרת?

מר ברוך אנגל: לא, לא אמרתי גילאים.

מר יחיאל טוהמי: באיזה גילאים זה?

מר ברוך אנגל: וונדליזם, אתה יודע, יכול להיות אירוע אחד בשנה שגרם נזק בסדר גודל

של 71-21,111 שקל רק אחד כזה. אחד כזה שעובר על כל מבני הציבור ו עושה עליהם גרפיטי, זה 71,111 שקל בלילה אחד הוא יכול לעשות.

מר יחיאל טוהמי: והשאלה השניה לאילנה, האם בבתי הספר מדברים על זה? זו השאלה.

מר אליהו שבירו-ראה"ע: ודאי.

56

ישיבת מועצה מספר 5 (שלא מן המניין) 11.91.92

גב' אילנה נולמן: זה חלק מהתוכנית, לגמרי.

מר יחיאל טוהמי: תודה.

מר אליהו שבירו-ראה"ע: לפני שאתה עובר לתרבות הדיור ולפני שאני אתן לאנשים לשאול

שאלות, אני רוצה להגיד שני דברים: אחד – פבל יזם פגישה עם השר לביטחון פנים. נפגשנו איתו לפני שבוע וחצי לערך ואנחנו ביקשנו ממנו להיכנס לתוכנית של מניעת סמים ואלכוהול. סמים, לשמחתי הרבה, אין לנו הרבה. אבל אלכוהול יש לנו בשפע. ולכן ביקשנו להיכנס לתוכנית הזו. הובטח לנו שיבחנו את הסוגיה הזו בחיוב. אנחנו נראה, אני מעריך בזמן הקרוב יהיה פה סיור של המשרד לביטחון פנים כדי לראות איך מצרפים אותנו. זה דבר אחד. דבר שני – נתנו דגש לברוך, לשיטור העירוני, לתת דגש לנושא צואת כלבים, הוצאה של פסולת בניין וגזם לא בימים הקבועים, כדי שנוכל לעשות קצת יותר סדר בתחום הזה גם בעיר. אם יש למישהו שאלות לברוך.

מר יוסי חן: אלי, אני רוצה שאלה אחת, בסעיף הקודם שכחתי להעלות. יש פה בעיר

תופעה של סחר באישורים. כל הפלשתינאים שנכנסים. אנשים גובים תמורת האישור ואותם פלשתינאים משלמים להם, ורק ככה הם יכולים להיכנס. אני רוצה גם להזכיר לך עוד משהו, שהיתה לנו פגישה לפני הבחירות בקטע הזה של השומרים והבטחת לי תשובה. קודם כל, יש את העניין הזה של שומר שנכנס עם עובד אחד, לעומת שומר אחד על 21 או 31 עובדים. והייתי באמת רוצה, אחד – שאתה תמגר את התופעה הזו של סחר באישורים. כי בסוף מי שמשלם את זה, זה התושב. וגם אני מחכה לתשובה עדיין לגבי אותם עובדים שצריכים שומר אחד על אחד. למשל, כל מנקי הבית. זה לא כלכלי כבר.

מר אליהו שבירו-ראה"ע: שמעתי אל התופעה שדיברת. אני גם עברתי יחסית לגבי הנושא הזה,

ומה שאני מבקש זה שבוועדת ביטחון יתכנסו, ידונו על הנושא ויבואו אלינו עם המלצות.

מר אלי נובוסלסקי: אז אני רוצה להגיד שהתכנסה ועדת ביטחון ביום של אירועי השלג, דנו

לפחות שעה על הנושא של האישורים של הפלשתינאים. גיבשנו איזו שהיא תוכנית שבהמשך אנחנו נעשה אותה. נכנס גם ה-רבש"צ החדש. לגבי הקטע של הפועל אחד על זה, אלי היום מחייב קבלן שיש לו 57

ישיבת מועצה מספר 5 (שלא מן המניין) 11.91.92

למעלה מכמות מסוימת של פועלים בשעת שומר. זאת אומרת, שאותו קבלן משלם למודיעין אזרחי כסף, שרק על אותו ספציפי, הוא יבדוק את הפועלים שלו כדי שלא יהיה לחץ בשער,

מר אליהו שבירו-ראה"ע: לא, הוא מדבר על משהו אחר. אבל בלי שום קשר, אני רוצה שתציגו את

זה כדי שנוכל גם,

מר יחיאל טוהמי: אי אפשר להכניס בן אדם אחד, לשים לו שומר.

מר אליהו שבירו-ראה"ע: יש הנחיות של הצבא.

מר יחיאל טוהמי: בסדר, הנחיות של הצבא, יש לנו איזה שהוא,

מר אליהו שבירו-ראה"ע: לא, אין לנו.

מר יחיאל טוהמי: אתה לא יכול להכניס בן אדם אחד עם שומר. נראה לך? רק יום עבודה

שלו זה 251-311 שקל.

מר אלי נובוסלסקי: לא מדובר על שומר, מדובר בנושא נשק.

מר יחיאל טוהמי: אז מה זה נושא נשק, הוא לא שומר? מה הוא עושה?

מר אליהו שבירו-ראה"ע: בואו לא ניכנס לדיון. בואו תגישו לנו את ההמלצות שלכם, אחרי זה

אנחנו נעשה פגישה ונדבר על זה.

מר יוסי חן: בעניין של ברוך, רישוי עסקים, אני חושב שהנתונים פה מדברים בעד

עצמם, שכמובן מי שאין לו רישיון עסק זו עבירה פלילית, נכון? אז יש פה 252 עסקים טעוני רישוי. מה הדין לגביהם? כי אני רואה פערים, בין 357 לעומת ,177 זה פערים עצומים. זאת אומרת, יש עדיין הרבה עסקים ללא רישיון עסק. ההשלכות של זה, זה מעבר לעבירה פלילית. אין ביטוח גם. אם מישהו נפצע 57

ישיבת מועצה מספר 5 (שלא מן המניין) 11.91.92

שם, אז גם אין ביטוח. אם הביטוח עולה על זה שאין רישיון עסק, והוא בדרך כלל בודק את זה, אז גם אותו בעל עסק לא מבוטח.

מר ברוך אנגל: אם הוא בתהליך של בקשת רישיון, אין בעיה.

מר יוסי חן: בדרך כלל, מהניסיון שלנו פה בעיר, אנחנו יודעים שיש כאלה שכבר

תקופה ארוכה, שנים גם, למשל, כל אלה בדרך הציונות בבניין הגבוה, במשך שנים אין להם רישיון עסק.

מר פבל פולב: בגלל שיש שם בעיה עם הבניין.

מר יוסי חן: צריך לראות איך פותרים את העניינים האלה.

מר ברוך אנגל: ישבו כבר על זה. אבל עכשיו, אנחנו נמצאים עכשיו בתוכנית החדשה.

העירייה דווקא די מטפלת וראש העיר גם מנחה את זה, הרבה הרבה אני רואה פה עסקים שהיו למשל תקועים על היתרי בניה, שזה אחד מגורמי האישור, מקדמים אותם וכן בסופו של דבר מצליחים לתת רישיונות זמניים לפחות, עד שהם יגמרו את היתרי הבניה שלהם. יודעים שהיתר בניה לוקח המון זמן.

אותו דבר כיבוי אש, גם, בשבוע שעבר קיים פגישה אצל ראש העיר, גם שם הם אמרו שהם באים לקראת, בגלל הרפורמה החדשה, הם יבואו לקראת התושבים וגם יתנו רישיון זמני, מה שהם לא נתנו אף פעם. אז אנחנו עם הפנים, אני מקווה שבשנה הבאה תהיה לנו תמונה הרבה יותר טובה, שנגיע במקום ל-%75 בעלי עסקים עם רישיון, נגיע ל-%.71 אנחנו פחות עכשיו, אנחנו ,61 בערך %.65 משרד הפנים דורש מאיתנו בדרך כלל שאנחנו נגיע ל-%71 של רישיונות.

מר אליהו שבירו-ראה"ע: תרבות הדיור.

מר מקס צ'רנוגלז: רגע, יש לי שאלה לפני זה, בקטע של הפיקוח. השאלה היא כזאת –

קודם כל, מי אחראי על אכיפת חוקים כמו עישון במקומות ציבוריים, זה אתם או משטרה?

52

ישיבת מועצה מספר 5 (שלא מן המניין) 11.91.92

מר ברוך אנגל: אנחנו.

מר מקס צ'רנוגלז: עושים את זה? בודקים את זה? מה שאמרו, שרוצים לעשות משהו

בגנים, פינות עישון ודברים כאלה.

מר ברוך אנגל: גני שעשועים הוא מתכוון, לא בגני ילדים.

מר מקס צ'רנוגלז: אבל חוץ מזה, יש אכיפה? מטפלים בזה?

מר ברוך אנגל: יש אכיפה. אנחנו נכנסים בסוף השבוע למועדונים. אתם יודעים שיש

הרבה שיטות, גם למנוע מאיתנו לעשות את זה. ברגע שנכנס שיטור עירוני לתוך פאב, מפעילים מכונת עשן, ואז אתה לא יכול. ברצינות אני מדבר אתכם, זה קורה. ואז אנחנו לא יכולים להבדיל. או שיש את השומר שיש להם סימן להגיד – השיטור העירוני נמצא בכניסה – ואז מכבים סיגריות או מעלימים את המאפרות. אנחנו משתדלים לעשות את האכיפה. אם אנחנו תוספים – זה מאד קשה. הבאנו לבית המשפט כבר כמה בעלי עסקים.

מר גלב רבינוביץ: יש מקרים כאלה שאתם מביאים לבית משפט?

מר ברוך אנגל: כן, הבאנו. דרך אגב, השופט מרחם עליהם, מוריד להם את הכמות של

ה- במקום 5,111 שקל, הוא נותן להם .1,111

מר מקס צ'רנוגלז: דברים כמו הסדרי תנועה מיוחדים או דברים כאלה, זה גם אתם, או

המשטרה? נגיד, יש מקומות בעיר, אני לא ארד עכשיו לפרטים, אני אעביר לך אם צריך, אבל יש מקומות בעיר שבשעות מסוימות יש שם בעיה מאד קשה עם בכלל לעבור עם האוטו. אז מה שאומרים בעצם, למה יש בעיה? בגלל שאנשים זורקים מכוניות, הולכים, לא יודע, לקופת חולים, לגן ילדים, ואז כל השאר תקועים. אז מבקשים בשעות האלה, לא יודע, זה שעה בבוקר, אולי שעה בערב, להציב שם פקח שיעשה סדר.

61