פרוטוקול מועצת העיר מס' 20

הישיבה ה-02 (שלא מן המניין) של מועצת העירייה

מיום ראשון ה' בשבט תשע"ה ()0212510252

ישיבת תקציב

ישיבת מועצה מספר 02 (שלא מן המניין) 02.25.52

עיריית אריאל

הישיבה ה-02 (שלא מן המניין) של מועצת העירייה

מיום ראשון, ה' בשבט תשע"ה ()02125152

נוכחים: מר אליהו שבירו - ראש העיר

מר יחיאל טוהמי - מ"מ ראש העיר

גב' שירה דקל-כץ - סגנית ראש העיר

מר אריק דושי - חבר מועצת העיר

מר יבגני יעקובוב - חבר מועצת העיר

מר יוסי חן - חבר מועצת העיר

מר מקס צ'רנוגלז - חבר מועצת העיר

מר מיקי חג'בי - חבר מועצת העיר

מר גלב רבינוביץ - משנה לראש העיר

מר איתי אהרוני - חבר מועצת העיר

מר פבל פולב - סגן ראש העיר

חסרים: גב' לודמילה גוזב - חברת מועצת העיר

גב' ורד טוויל - חברת מועצת העיר

משתתפים: מר אבי עזר - מנכ"ל העירייה

עו"ד דוד זיו - יועץ משפטי

מר ג'והר חלבי - גזבר העירייה

מר אריה ברסקי - מבקר העירייה

מר רפי סיטון - מהנדס העירייה

רו"ח רוני דנה - רואה חשבון

גב' נאוה בן הרוש - מנהלת משאבי אנוש

גב' אמליה בירנבאום - מנהלת אגף שפ"ע

גב' מאירה - אגף מערכות מידע ותקשורת

מר אלי נובוסלסקי - מנהל אגף הביטחון

מר ברוך אנגל - מנהל פיקוח ורישוי עסקים

מר אלי גיל עד - מנהל האגף לשירותים חברתיים

גב' אילנה נולמן - מנהלת אגף החינוך

2

ישיבת מועצה מספר 02 (שלא מן המניין) 02.25.52

על סדר היום:

1. ישיבת תקציב :2112

הצגת תוכניות עבודה 2112 ע"י מנהלי האגפים;

הצגת תקציב .2112

3

ישיבת מועצה מספר 02 (שלא מן המניין) 02.25.52

מר אליהו שבירו-ראה"ע: אני רוצה לפתוח את ישיבת המועצה שלא מן המניין מס' 21 – הצגת

תוכניות העבודה של מנהלי האגפים לשנת העבודה 2112 והצבעה על תקציב .2112

הצגת תוכניות העבודה 5102 על ידי מנהלי האגפים.

מר אליהו שבירו-ראה"ע: אני מתחיל בדיווח ראש העיר – אני יכול לומר ששנת 2114 בעצם

הסתיימה ואנחנו עומדים, כמו שאמרתי, לאשר גם את תוכניות העבודה ואת התקציב לשנת .2112 הצטרפו אלינו מנהלי האגפים ואני חושב שמן הראוי להגיד להם קודם כל תודה רבה על ההיערכות של העירייה בתקופת השלג, על עבודת הצוות המצוינת שהיתה בין כל אגפי העירייה, על עצם העובדה שהצלחנו לשמור על חיי שגרה, על עצם העובדה שהצלחנו לשמור על צירים פתוחים, ומגיע לכם יישר כוח, אמרתי בישיבה הקודמת, ממנכ"ל העירייה עד אחרון העובדים, כולל המתנדבים שהיו כאן. ואתם זוכרים, היו פה הרבה מאד מתנדבים.

מר מיקי חג'בי: בהמשך אתה יכול לבוא ולהגיד שגם אנחנו מברכים אותם, למרות

שאנחנו באופוזיציה, אבל אין קשר, הם עשו עבודה נפלאה. ברכות.

מר אליהו שבירו-ראה"ע: אני שמח על התוספת שאמר מיקי. אני חושב שזה באמת חוצה את כל

חברי המועצה. ואתם יודעים, אנחנו קיבלנו תגובות מאד חמות גם מקרב תושבים ואנחנו נמשיך בדרך הזו. אני יכול גם לעדכן אתכם שעשינו סקר. אתם יודעים, בשנת 2112 נעשה סקר על ידי האוניברסיטה, על ידי המו"פ של האוניברסיטה, בנושא של סקר שביעות רצון. והשנה, בשנת ,2114 עשינו סקר נוסף.

ואני יכול להגיד בסיפוק רב, ואנחנו גם נפרסם כשנקבל את כל התוצאות, אנחנו נפרסם את התוצאות כדי שכולם יידעו, אבל אני יכול להגיד כבר עכשיו בסיפוק רב, שכל אגפי העירייה, אבל כל אגפי העירייה, היה להם שיפור בסקר שביעות רצון. ואני יכול לציין, בלי שום קשר לזה, ואחרי זה אני גם אגע בסקר, את השיפור שהיה במערכת החינוך, העלייה ל-%52 בגרות לפני מועד חורף. הבלימה של התלמידים מכיתות א' שירדו בהמוניהם בעבר לשפלה. והעצירה של מעבר הילדים לחטיבת הביניים במעלה אפרים. אני יכול להגיד לכם שאני מלווה באופן צמוד את מערכת החינוך. אני נפגש עם צוותי ההוראה בכל בתי הספר. אני נפגש עם תלמידים, פרלמנט הנוער, ועוקב אחרי התוכניות החדשות שהנהגנו במערכת החינוך, והחיבור ההדוק שיש לנו עם האוניברסיטה, מכל הרבדים, מגן חובה ועד 4

ישיבת מועצה מספר 02 (שלא מן המניין) 02.25.52

לתואר אנחנו קוראים לזה, ואני יכול להגיד גם כאן בסיפוק רב שבכל מקום שאני מגיע, גם צוותי ההוראה, גם התלמידים, גם הורים, מציינים את השינוי במערכת החינוך, ומגיע יישר כוח לאילנה שמובילה את זה ולכל צוות החינוכאים, וגם מאיתנו, אני מעריך שכולם מצטרפים לברכה הזו להעביר את זה הלאה.

אני רוצה לציין שהאגף לשירותים חברתיים עלה בסקר שביעות רצון ב-%.24 השיטור העירוני עלה ב-

%,12 וזה גם המקום לציין, כמו שאמרתי בישיבה הקודמת, שהשיטור העירוני קיבל מקום ראשון ארצי, קיבל אות הצטיינות ממפקד המחוז, והוא יוזמן גם ברמה הארצית לקבל פרס על כך. אגף ההנדסה עלה ב-%,14 אגף שפ"ע עלה ב-%,8 ואני חייב לציין שהציון הגבוה ביותר מי שקיבל זה היה הגביה והמוקד העירוני. מגיע כל הכבוד, יישר כוח לכל המנהלים, לכל העובדים. ואני רוצה להגיד, אחד הדברים שאנחנו שמנו לנו כיעד לשנת 2112 זה להעלות את רמת השירות שלנו כלפי התושבים עוד ועוד.

יש עוד הרבה מה לעשות. המלאכה מרובה. ואנחנו בעצם נעשה זאת.

גם בנושא הפיתוח – אנחנו הצלחנו לעמוד ביעדים שהצבנו לעצמנו בשנת .2114 אני רוצה לציין ששיפצנו את בי"ס עליזה בגין ואור זבולון. שדרגנו בצורה מאד משמעותית, עם אותו צוות שנעשה כאן, עם חברי המועצה, חבר המועצה מסיעת לב אלכסיי, יחד עם שירה ויחד עם הורים שהיו, שדרגנו 4 חצרות של גני ילדים. פיתחנו גני משחקים, השלמנו את הפיתוח, ברחוב אורי בראון, באזור של המרכז המסחרי, רחוב בית לחם, רחוב הירדן, ואנחנו עומדים לקראת סיום של פיתוח גן משחקים ומגרש קט-רגל בדרך הציונות, ליד בי"ס היובל. קירינו את מגרש הכדורסל והקמנו מגרש כושר בחטיבת הביניים, והתחלנו בפיתוח של שבילי אופניים.

בשנת העבודה הקרובה אנחנו עומדים להשלים את אתר ההנצחה לזכרו של רון ז"ל, וזו שוב ההזדמנות להזמין את כולנו לטקס שייערך ביום שלישי הקרוב בשעה 3 אחה"צ. זה טקס אזכרה לרון וזה גם טקס שבו אנחנו נניח את אבן הפינה לבית הראשונים, שזה יהיה הפרויקט לזכרו של רון.

אנחנו עומדים להשלים השנה הזו את מרכז הצעירים. מרכז הצעירים, אנחנו הולכים לבנות אותו פה במרכז הישן, מעל הבריכה. ואנחנו נשלים, ואני מעריך שאנחנו לקראת מרץ-אפריל נפתח מוקד רפואי שהוא יהיה בעצם מוקד זמני עד הקמת בית המרפאות הגדול באוניברסיטה.

אנחנו פועלים יחד עם האוניברסיטה, בתכנון פרויקטים בתוך העיר. אנחנו חברנו לשני גופים בתוך האוניברסיטה – אחד זה המחלקה לארכיטקטורה והשני זה בי"ס להנדסאים, ואנחנו הולכים לעשות תחרות בתכנון אתר הנצחה לזכרם של נופלים מקרב תושבי העיר במלחמות ישראל ופעולות איבה.

אנחנו הולכים לתכנן, לעשות תחרות לתכנון מחדש של המרכז המסחרי ומיתוגו. ואנחנו הולכים גם 2

ישיבת מועצה מספר 02 (שלא מן המניין) 02.25.52

לעשות איזו שהיא תוכנית ופרויקט יחד עם האוניברסיטה לנושא של מיתוג העיר.

אנחנו חידשנו השנה את שיתוף הפעולה עם האמריקאים במרכז לפיתוח מנהיגות ואנחנו נתחיל השנה כבר בפיתוח של המרכז לפיתוח מנהיגות. אני מדבר על פיתוח של תשתיות. אנחנו גם אישרנו בשנה שעבר תב"ר לטובת הנושא הזה, ואנחנו עושים שינויים מאד מרחיקי לכת בכל נושא התכנים במרכז לפיתוח מנהיגות, והילדים שלנו נכנסים לתוכניות מסודרות בתוך המרכז לפיתוח מנהיגות.

לפני שאנחנו נעבור להצגה של תוכניות העבודה, אני רוצה לבקש,

מר יוסי חן: אני רוצה להגיב על הדברים שלך, על מה שאמרת.

מר אליהו שבירו-ראה"ע: אין בעיה. מה שאני רוצה לבקש מהמנהלים – הצגה קצרה ותכליתית.

תשובות, מי שנותן זה אני. ואם אני אתן למישהו את זכות הדיבור – אנחנו ניתן לו את זכות הדיבור.

בבקשה,יוסי.

מר יוסי חן: קודם כל, תודה שאתה נותן זכות דיבור. אני רוצה להתייחס ממש על

קצה המזלג. אחד – קודם כל, כל מה שציינת – עשינו ובנינו – אז אני רוצה,

מר אליהו שבירו-ראה"ע: דרך אגב, אתה שותף, גם אם אתה באופוזיציה.

מר יוסי חן: אני רוצה להזכיר לך שלגבי מגרש הקט-רגל ומגרש המשחקים שם

והקירוי של מגרש הספורט, זה הכול עוד מהקדנציה הקודמת. אתה לדעתי, ממה שאני עוקב, עד היום, בשנה הזו עוד לא עשית שום דבר שאתה יכול לשים את האצבע ולהגיד – זה משהו שאני התחלתי אותו, זה משהו שאני הבאתי לו תקציב. אולי אתה תעשה את זה בשנה הבאה, בעוד שנתיים. שתיים – אני שמח מאד שנגעת בנושא של החינוך ואמרת – שם אני מעורב, שם אני שותף ושם אני פעיל. ואתה גם מברך. %,52 לטענתך, עוברים את הבגרות השנה. ואני אומר לך שכל ילד שני באריאל לא עובר את הבגרות, לפי הנתונים של משרד החינוך. דבר שני – אני לא יודע, אולי אתה לא מעודכן, הילדים החלשים לא קיבלו אותם לבית הספר, ואת הילדים החזקים, חלק עזבו וחלק יעזבו. זאת אומרת, אתה השארת,

6

ישיבת מועצה מספר 02 (שלא מן המניין) 02.25.52

מר אליהו שבירו-ראה"ע: יוסי, יוסי,

מר יוסי חן: רגע, תרשה לי, לא הפרעתי לך. שמעתי אותך בקשב רב. זאת אומרת,

אנחנו הפכנו להיות פה מחלקת חינוך של הבינוניים. מי שבינוני. אם אני היום צריך להתגאות בזה שאני מתחרה במעלה אפרים, שתושבים רק בגלל שאי אפשר לעבור בצורה חופשית ללא אישור של הרשות ממערכת למערכת,

מר אליהו שבירו-ראה"ע: אתה טועה.

מר יוסי חן: אני לא טועה. אני יודע על כאלה שרצו לעבור והקשיתם עליהם. אז אם

בזה אתה מתגאה, אז אני אומר לך שאתה טומן את הראש בחול. ואני מקווה שאתה תתעורר, כי החינוך הוא מאד חשוב. ואני מכיר הרבה הורים שעוזבים את העיר בגלל מערכת החינוך, בגלל שהילדים שלהם לצערם לומדים מחוץ לישוב שלא קיבלו אותם פה לבית ספר. ויש כאלה שהם טובים מדי למערכת וגם ההורים שלהם עוזבים. אז שווה שתיתן את הדעת. ואנחנו עכשיו הרי לא בשנת בחירות. דיברת לפרוטוקול, נכון? אז אני מציע לך שתבדוק בדיקה יותר מעמיקה ואל תקבל דברים כמובן מאליו, ותהיה יותר עם אצבע על הדופק.

מר אליהו שבירו-ראה"ע: אני רוצה להגיד לך דבר מאד פשוט, כדאי שאתה תבדוק את הנתונים.

אחוזי הבגרות, אני רוצה להזכיר לך, לפני 3 שנים או 4 שנים, היו מתחת ל-%,21 בסביבות %,43 ואנחנו היום בסביבות %.52 הנתונים הם נתונים שונים, אבל את מה שאמרת, רשום בפרוטוקול.

מר יוסי חן: כמה ילדים לא לומדים השנה כי אותם ילדים לא קיבלו אותם לבית

ספר כדי להגיע לאחוזים?

מר אליהו שבירו-ראה"ע: לא הפרעתי לך.

מר יוסי חן: אבל אני מחדד לך רק,

5

ישיבת מועצה מספר 02 (שלא מן המניין) 02.25.52

מר אליהו שבירו-ראה"ע: אבל זה לא הדיון. בבקשה, אבי.

???: גם הפרויקטים זה לא נכון מה שהוא אמר.

מר אליהו שבירו-ראה"ע: הוא יכול להגיד. הכול רשום. אבי, בבקשה.

מר יוסי חן: אז בוא תגיד לי מה לא נכון.

מר מיקי חג'בי: אני רוצה רק הבהרה, אבי, ברשותך, סליחה. כל ראש אגף מציג את

תוכנית העבודה שלו לשנת .2112

מר אליהו שבירו-ראה"ע: נכון.

מר מיקי חג'בי: אני לא יודע האם לשאול את אותו ראש אגף לגבי תחום עיסוקו או

עכשיו אני צריך לתת את השאלות שלי.

מר אליהו שבירו-ראה"ע: לא, לא, כל ראש אגף,

מר מיקי חג'בי: כל ראש אגף בתחום שלו יקבל את השאלה ונקבל מענה.

מר אליהו שבירו-ראה"ע: נכון. בדיוק. בבקשה, אבי.

מר יוסי חן: הוא יקבל אישור אם לענות.

מר מיקי חג'בי: ראש העיר יענה. לא חשוב.

מר אבי עזר: אני רוצה להתחיל, וגם אני אבקש את מה שביקש אלי, אנא, בנחת,

ברוגע, בסוף אם יהיו שאלות נענה לכל השאלות. לא באמצע. ניתן למנהלי האגפים להציג את תוכנית 8

ישיבת מועצה מספר 02 (שלא מן המניין) 02.25.52

העבודה. סדר דוברים הופץ לכל אחד, כך שיש לנו כאן את סדר הדוברים. אני עושה את זה במקרו, הם נכנסו קצת יותר למיקרו. התוכנית שלנו כ-11 דקות לכל אחד ובכך נמצה את זה. ב-12:31 יש לנו ארוחת צהריים פה.

בגדול, אני אתחיל על מדיניות השכר. מדיניות השכר שלנו בעירייה היתה להשתדל לתת כמה שאפשר יותר לבעלי השכר הנמוך. אנחנו לא מתחילים בשכר מינימום. היתה לנו שאיפה ששכר המינימום שלנו יהיה באזור ה-2,311 שקל. זו התוכנית. אנחנו צריכים לקחת בחשבון ששכר המינימום יעלה ב-3 פעימות ל-2,111 שקל במהלך18 החודשים הקרובים.

מר יוסי חן: אבי, זה שכר כולל שעות נוספות מה שאתה אומר.

מר אבי עזר: לא, לא, לא.

מר אליהו שבירו-ראה"ע: אבי, אמרנו בלי שאלות. קדימה, בבקשה.

מר יוסי חן: לא, אז מה, להגיד לו אחרי זה תעצור, אתה חייב? יש תוך כדי.

מר אליהו שבירו-ראה"ע: תרשום ואחרי זה תשאל את השאלה.

מר יוסי חן: זה לא עובד ככה.

מר אליהו שבירו-ראה"ע: עובד איך שאני קובע, לא איך שאתה קובע.

מר יוסי חן: אתה לא קובע, עזוב אותך, נו, אתה יודע שאתה לא קובע כלום. אתה

יכול לקבוע אצלך במשרד.

מר אבי עזר: יוסי, יוסי, יוסי, תן לי.

מר יוסי חן: לא, אם הוא רוצה להתחיל בצורה הזו, אז אני אקבע אצלו במשרד.

9

ישיבת מועצה מספר 02 (שלא מן המניין) 02.25.52

מר אליהו שבירו-ראה"ע: תמשיך.

מר יוסי חן: אנחנו נשאל, איזו שאלה שאני רוצה אני אשאל.

מר אבי עזר: טוב. שיפור איכות השירות לתושב – יש לנו מטרה להמשיך בשיפור

איכות השירות לתושב בכל התחומים, לרבות נושא החינוך, לרבות הנושאים הפיסיים. אנחנו רוצים להשקיע עוד בניקיון העיר וגינון העיר. המטרה שלנו ללכת בגרף עולה בצורה פלוס מינוס ליניארית, שכל שנה נוסיף עוד קצת כסף לטובת שיפור חזות העיר, ניקיון העיר. אנחנו צריכים לקחת בחשבון שברבעון השני, כלומר באפריל, שכר המינימום יעלה, הוא ישפיע לנו על התוצאות של מכרזי הקבלן, כי הם צמודים לשכר מינימום. זה אומר ב-3 פעימות גם הם יצטרכו להעלות. זה קצת יקשה עלינו. יחד עם זאת, המטרה היא באמת שאיכות החיים שלנו תהיה גם טובה יותר בנושא הזה.

אנחנו רוצים לשדרג את המרחב הציבורי ולהרחיב את המרחב הציבורי. המרחב הציבורי מבחינתי זה שצ"פים. אם שאלתם, כמו גם במרכז בנחשונים, בדרך בית לחם. אנחנו רוצים לעשות עוד גנים. יש לנו תוכנית להתקדם ולפתח את המרחב הציבורי. יש לנו מטרה לשים דגש על איכות הסביבה. במסגרת זו אנחנו מכניסים את הפחים הכתומים. עמליה תיגע בזה.

התייעלות אנרגטית – אנחנו נמצאים היום בעיצומו של מכרז בתחום ההתייעלות האנרגטית, מעבר ל'לדים'. זה מכרז די גדול. אנחנו בגיבוש שלו. נצא לפיילוט קטן ואחרי זה נצא לכל הפרויקט. סה"כ פרויקט יפה, שלמעשה הוא מעין .BOT התשלום לזכיין יהיה מתוך החיסכון בעלויות החשמל שלנו, כך שאנחנו לא נוציא כסף מהשוטף ונקבל את ה-benefit של העמודים. התוספת הזו, נקרא לזה, בעלות הראשונית יהיה לנו את החיסכון והעלות המתמשכת, קרי עלות האחזקה, גם בעלות האחזקה יהיה לנו חיסכון, כי אנחנו מקבלים אחריות ל-11 שנים. זה אומר, החלפת מנורות, זה פעם ב-11 שנים, זה יוריד לנו גם את רמת האחזקה של התאורה.

אנחנו עוסקים בקידום תב"עות כמלאי אסטרטגי. אנחנו הולכים להכין כמה תב"עות גדולות של כמה אלפי יחידות דיור, של מעל 2,111 יחידות דיור, כאשר אישורי הפרסום מותנים בדרג המדיני. אנחנו עושים את כל העבודה עד לפרסום ועד לקבלת תוקף.יחד עם זאת, אנחנו גם דואגים ומשתדלים לקדם שיווקים של יחידות דיור. אנחנו כבר נמצאים בשיווק של 61 יחידות דיור שנמצאים עכשיו. 21 יחידות דיור, כבר יש זכיין, חנן מור, על יד איפה שיושבת נצרים. יש לנו עוד 21 יחידות דיור שהן בהליך של 11

ישיבת מועצה מספר 02 (שלא מן המניין) 02.25.52

בחינה של שמאות, מעל מגה, בכיכר. בסה"כ אנחנו עוסקים בזה, שזה מעבר ליחידות דיור, גם תב"עות בפן האסטרטגי, שיהיה לנו במחסנית, לרגע שאפשר יהיה להוציא לשיווק נוכל להוציא לשיווק.

במסגרת זו אנחנו עושים קידום של תכנון מוסדות חינוך וציבור בעיר. תכנון של בתי ספר עתידיים.

תכנון גני ילדים. תכנון של מעונות. המטרה היא לקדם את התכנון וברגע הכושר לצאת לבנייה. כאן אין כושר, הכושר הוא מבחינת קבלת התקציבים.

אנחנו מדברים היום על תוכנית פינוי בינוי. הממשלה אישרה תוכנית פינוי בינוי. אנחנו יוצאים לכנס של כל הבעלים, 198 יחידות. הכנס יהיה ב-23 לחודש כמו שראש העיר אמר בישיבה הקודמת. התפיסה שלנו היא לשאוף למה שיותר מהר להגיע לרמה של תב"ע מקומית ו-תב"ע מחוזית, קרי, תב"ע במינהל.

סדר גודל שאנחנו צריכים להגיע תוך 12 חודשים תב"ע מקומית, תוך שנתיים וחצי תב"ע מחוזית, ואז אני מקווה שנוכל לצאת לדרך. התחלנו, אנחנו בצעד הראשון, אני מקווה שאנחנו נוכל לראות את זה מה יותר מהר.

אנחנו רוצים לטייב את הנתונים של כל המערכות שלנו בפן של האוכלוסייה שקיימת כאן. יש לנו עדיין פער בזה. אנחנו התנסינו גם ב'צוק איתן' וגם בכוננות השלג שהיתה, בהפעלת כוננות השלג, בהעברת המידע לכל התושבים. גם בנושא הזה אנחנו רוצים להשתפר ולטייב את הנתונים, וזה בסעיף של טיוב הנתונים.

התארגנו לחירום והפקנו לקחים מ'צוק איתן'. סה"כ בתקופה האחרונה קלטנו פה מעל אלפיים אנשים בזמן 'צוק איתן', כולל אירוח במעונות האוניברסיטה, כאשר כל זה אורגן ותוכנן בניהול ראש העיר וכל המנהלים. אירחנו אותם, דאגנו להם, שיפרנו להם קצת, בכמה שיכולנו, את איכות החיים בזמן המבצע.

ותוך כדי זה אנחנו גם עושים את הצעדים להיות עיר קולטת בזמן חירום.

התארגנות ומוכנות לשלג – סה"כ חלק מהתקציבים שהוצאנו הם תקציבי החירום שהיו לנו, כמו שגם עכשיו, היום אישרנו חלק לדברים עתידיים שיהיו. התארגנו, קנינו את הציודים. יתכן ואנחנו גם נשופה על ידי משרד הפנים בתוספת או בהשתתפות בחלק מההוצאות שהוצאנו לכוננות השלג. אני מאמין שאנחנו נקבל את זה.

אנחנו שוקדים על טיפוח המתנדבים. אני רוצה לומר לכם שגם ב'צוק איתן' וגם במוכנות לשלג היה למתנדבים נתח נכבד בסיוע שלנו, לרבות יחידת הג'יפים, שעשו עבודה נפלאה, לרבות יחידות ההצלה, מד"א. אני רוצה לומר לכם שאני התפעלתי ואמרתי שאני גאה בכל אלה שעסקו במלאכה. יישר כוח אמרתי לכולם. ואני מאד משח שעברנו את זה בשקט וכמו שצריך.

ביצענו סקר נכסים ושילוט – סקר נכסים אנחנו מחויבים על ידי משרד הפנים לבצע אחת ל-2 שנים.

11

ישיבת מועצה מספר 02 (שלא מן המניין) 02.25.52

עשינו את הסקר הזה ואנחנו לקראת סיומו והזרמת הנתונים. זה מה שאנחנו נעשה וככה אנחנו נמשיך בהתאם לנהלים הקיימים.

אנחנו מקדמים את פארק התעשיות – פארק התעשיות גדל. יש לנו תוכנית לגדול בעוד כ-1,311 דונם ועל זה אנחנו שוקדים על תב"ע. סה"כ הפארק מתמלא. אנחנו כמעט מגיעים לאפס שטחים פנויים וזה דבר טוב.

אנחנו רוצים להגביר והגברנו את האכיפה ושמירת הסדר הציבורי. אנחנו משתדלים למנוע עד כמה שאפשר את הוונדליזם. אנחנו גם, במסגרת האכיפה הזאת, שומרים גם על בריאות הציבור. היה לנו אירוע לא נעים שהסליקו חצי טון בשר בתוך חדר מוסתר, מוטמן, שמוסתר מאחורי קיר וספריה. זה הגיע על ידי הלשנה, ואז בחיפוש שעשינו מצאנו חצי טון בקר שעבר מעל שנה תוקף.

מר מיקי חג'בי: מידע מודיעיני, לא הלשנה.

מר אבי עזר: אני אומר לך אתה אמת. זאת האמת. אבל הבחור יודע מי זה, כי הוא

פיטר מישהו.

???: גם מידע מודיעיני זה נכון.

מר אבי עזר: אנחנו שוקדים על נושא של טיפול באוכלוסיות מיוחדות, לרבות

האנשים החלשים בחברה שעובדים במפעל השיקומי. אנחנו נשאף להגדיל את זה. היום אישרנו תב"ר לטובת ההרחבה, בהשתתפות ביטוח לאומי. אנחנו עושים מאמצים ש"צ'יימס" ימשיך ויפעיל את המקום ואני מאמין שאנחנו נצליח בזה. סה"כ, לא נעים להגיד, אבל זה דמי כיס שהם מקבלים והמטרה שלנו לראות איך אנחנו נוכל להגדיל להם את דמי הכיס, כי באמת זה מעות.

נדבר על נושא של ניצולי שואה – שמנו לנו ליעד השנה לטפל בניצולי שואה. יש לנו ,391 היו ,393 בין תחילת הטיפול בנושא הזה, נכון להיום, ואנחנו מתמעטים בכמות האנשים. יש לנו כיום .391 יש את המבצע של יד ביד, והמטרה היא לגעת בכל ניצול שואה, והמטרה שלנו היא לגעת בכל קשיש ובכל ערירי בעיר אריאל. עושה את זה מחלקת הרווחה, אגף הרווחה עושה את זה טוב מאד. אנחנו נמשיך בזה ובאותה מסגרת אנחנו נוודא שכל עובדי העירייה יגיעו ליד ושם ויראו ויידעו, שזה ייחרט בזיכרון של כולנו.

12

ישיבת מועצה מספר 02 (שלא מן המניין) 02.25.52

אנחנו במקביל ממשיכים בהעמקת הגבייה. העמקת הגבייה של הארנונה והאגרות למיניהן. המטרה שלנו לעלות ברמת הגבייה, כך שנגיע לאחוז יותר גבוה, למרות שכבר היום אנחנו נמצאים באחוז גבוה.

אבל יחד עם זאת, אסור לנו לשקוט על השמרים ולהמשיך ולהעמיק את הגבייה.

בנושא החינוך – אנחנו עוסקים גם במוסדות החינוך, גם בתכנים. אילנה תיגע בזה ביתר פירוט. תודה.

נאוה.

מר אליהו שבירו-ראה"ע: רגע, שאלה, הוא רצה לשאול שאלה. יוסי, בבקשה.

מר יוסי חן: שתי נקודות: נקודה אחת – ציינת את העובדים שעובדים בשכר

מינימום. אני אומר לך ואתה יודע, שלחיות משכר מינימום זה כמעט, זה בלתי אפשרי, אי אפשר להגיד כמעט, בלתי אפשרי לחיות משכר המינימום במדינת ישראל. וכל עובדי העירייה, זה בסדר, אלי, אתה יכול לענות גם אתה, כל עובדי העירייה, ואני בדקתי, שמגיעים לשכר שלהם, לפעמים הם עוברים את שכר המינימום, זה רק עם כוננויות וכל מיני תוספות, שעות נוספות שהם עושים וכל מיני כאלה. כשהם ייצאו לפנסיה, דרך אגב, כולם יצטרכו השלמת הכנסה. אז פה צריך לתת באמת את הדעת, במיוחד שאתה הולך להעלות את השכר היום לראש העיר ולממלא מקום ראש העיר ב-21,111 שקל לשנה, אז אתה צריך לתת את הדעת לנושא הזה ולראות כמה אפשר,

מר יחיאל טוהמי: איפה אתה רואה את זה? איפה זה?

מר יוסי חן: תקרא את זה בספר התקציב, בין ההפרש לשנה הקודמת. אם אתה לא

יודע שמעלים לך, אז מעלים לך את השכר. אולי לא ביקשת. דבר שני – אתה נוגע בנקודה של העמקת הגביה. אני אומר לך שפונים אלי היום הרבה תושבים שזוכרים שהייתי חבר בוועדת הנחות, אבל לצערי אני לא חבר בוועדה הזאת, שהם ממעמד ביניים, שמתביישים בכלל לפנות לרווחה או מתביישים לבקש הנחה. ואם יש פה מישהו שאמון על הגבייה, אולי ג'והר יגיד לנו, אני אומר לך, ג'והר, השנה תהיה לך בעיה מאד קשה לגבות את מה שגבית בשנה קודמת. אז כשאתה אומר העמקת הגבייה, אני אומר לך, תבדוק את עצמך טוב טוב טוב. למה? כשאני הייתי בוועדה הזו, אני אומר לך ויגיד לך גם יחיאל, עדיף לקחת הלוואה בשוק אפור מאשר להיות חייב כסף לעיריית אריאל. אז אני מציע שבאמת תיזהרו עם זה, כי באמת, זה מאד רגיש. תושבים שיפלו, אין לנו הרי אינטרס להפיל את התושב, מי שלא יכול 13

ישיבת מועצה מספר 02 (שלא מן המניין) 02.25.52

לשלם זה לא בגלל שהוא לא רוצה. וצריך לבדוק, אם תושב ששילם במשך שנים את המיסים ואת כל התשלומים, פתאום הוא נקלע לאיזה שנה שנתיים של בעיה, לבדוק למה זה קורה. כי זה לא מישהו שמשתמט. אז תהיו מאד זהירים עם הנושא הזה.

מר אליהו שבירו-ראה"ע: יוסי, אני מבקש להיות קצת יותר תמציתי.

מר יחיאל טוהמי: יוסי, יש ועדת הנחות.

מר יוסי חן: ביקשתי התחשבות בנושא של הזה.

מר מיקי חג'בי: אני מבקש להשלים על מה שאמר אבי. אבי, אתה נגעת בנושא של שיפור

תנאי שכר לעובדים, והשאלה שלי, ישנם שני מקומות שבעצם תמיד לא התייחסו אליהם או התייחסו אליהם כזה יחסית, לא מי יודע מה, וזה המגזר של אגף שפ"ע, עובדי אגף שפ"ע, והסייעות בגני הילדים.

אני לא יודע אם העליתם להם, אין לי מושג, לא בדקתי,

מר יחיאל טוהמי: אתה יודע כמה סייעת מקבלת? תעשו שיעורי בית. אתה יודע כמה סייעת

מקבלת היום?

מר מיקי חג'בי: תאמין לי שאני יודע. במקרה הזה קלעת לא נכון, כי אני יודע כמה

מקבלות.

מר יחיאל טוהמי: אז תגיד, בבקשה. לא להגיד סיסמאות.

מר מיקי חג'בי: בוא תגיד לי כמה מקבלת סייעת בעיריית אריאל.

מר אליהו שבירו-ראה"ע: עצרו, עצרו, עצרו.

מר מיקי חג'בי: שניה, אלי, הוא נתן לי שאלה.

14

ישיבת מועצה מספר 02 (שלא מן המניין) 02.25.52

מר אליהו שבירו-ראה"ע: הוא נתן לך שאלה, אבל מי שמנהל את הדיון זה אני.

מר מיקי חג'בי: אז בבקשה, כמה מקבלת סייעת היום?

מר יוסי חן: למה הן ממורמרות?

מר מיקי חג'בי: כמה מקבל אגף שפ"ע? תענו בלי טיוחים. לענות בבקשה.

מר אליהו שבירו-ראה"ע: אני אענה לך. מה שאני מבקש, אני אענה ומכאן אני עובר הלאה, כי אני

לא מתכוון על כל דבר לעשות 3 שעות סימפוזיון.

מר מיקי חג'בי: אלי, אתה,

מר אליהו שבירו-ראה"ע: תקשיב.

מר מיקי חג'בי: בוא אני אקשיב לתשובה שלך.

מר אליהו שבירו-ראה"ע: אני אומר לכם בצורה מאד ברורה,

מר יוסי חן: פעם בשנה שואלים אותך את השאלות.

מר אליהו שבירו-ראה"ע: יוסי, אני אומר לכם בצורה מאד ברורה, כל עובדי העירייה, כל עובדי

העירייה מקבלים שכר מעל שכר המינימום, בלי שעות נוספות. כל עובדי העירייה. דבר שני שאני רוצה לציין, אני לא מתכוון לפרוץ מסגרות תקציביות. לא מתכוון להוביל את העירייה למצב של גירעון. לא מתכוון ליצור מצב שבו לא נוכל לתת שירות לתושבים. ולכן, 12

ישיבת מועצה מספר 02 (שלא מן המניין) 02.25.52

מר מיקי חג'בי: אנחנו נגיע לסעיפים תקציביים ואני אגיד לך בדיוק איך עושים כדי לתת

לאגף שפ"ע ולסייעות.

מר יוסי חן: הוא לא השלים. תן לו להשלים.

גב' שירה דקל: משהו בקצרה, לא בהקשר לזה אלא בהקשר למה שאלי אמר קודם.

אמרתי את זה גם בישיבה שלנו, אבל אני חושבת שזה חשוב להגיד בפורום של המנהלים, להתייחס לנושא הזה של השלג. אני כתושבת שגרה למעלה למעלה וחוותה את הפעם הקודמת, הפער בין הפעם הקודמת לפעם הזו היתה שמים וארץ. הרגיש שיש מישהו בשטח. המהירות שבה הטרקטורים הגיעו, הקשר, המוכנות, כל הזמן עבדו, כל הזמן בקשר, כל הזמן תקשורת. הדף שקיבלנו הביתה ביום לפני עם ההנחיות בעברית ורוסית, דרך מוסדות החינוך. בקיצור, זה באמת להוריד את הכובע בפניכם, זה היה היערכות מדהימה. ולהגיד שבאמת זה 'פיד-בק' שהגיע מכל ההורים והתושבים, אחרי שבפעם הקודמת היו לכודים, היתה תחושה שהפעם יש מישהו שנמצא שם ודואג וזה, אז באמת תודה וכל הכבוד. היה חשוב לי להגיד את זה.

מר אליהו שבירו-ראה"ע: נאוה, בבקשה.

גב' נאוה בן הרוש: קודם כל, לפני שאני אתחיל, אני מבקשת לענות לכם בנושא השכר,

משהו שהוא מאד ברור. קודם כל, כל מדיניות השכר נקבעת על ידי משרד הפנים ומשרד האוצר.

הרשות המקומית, הדלתא שהיא יכולה לתת בעבור תוספות שכר היא מאד מאד מוגבלת. עכשיו, סייעות גני ילדים, לשמחתי הרבה, בשנתיים האחרונות העלו את שכרן בעשרות אחוזים, לא עיריית אריאל, ההסתדרות, בשיתוף מרכז שלטון מקומי. היום סייעת גני ילדים מרוויחה ברוטו בסביבות 6,211 שקל. אני רק רוצה לספר לך, שאיתי עובדת בחורה אקדמאית, עובדת אצלי 3 שנים, שהיא מרוויחה פחות מסייעת גני ילדים.

גב' שירה דקל: ובלי חודשיים חופש ובלי כל החגים.

גב' נאוה בן הרוש: אני כבר לא מדברת על התנאים הסוציאליים, אבל שתדעו שהסקטור

16

ישיבת מועצה מספר 02 (שלא מן המניין) 02.25.52

הזה טופל מצוין. ובאמת,

גב' שירה דקל: אם צריך לדאוג לסקטור, זה לא לסקטור הזה דרך אגב, סליחה שאני

מפריעה לך.

גב' נאוה בן הרוש: ובאמת, הן מקבלות שכר, אני לא אגיד שזה השכר הכי טוב בעולם, אבל

זה הולם עובד רשות מקומית, בעיקר ביחס גם לדירוגים אחרים שעדיין נשארו נמוכים.

בעניין עובדי שפ"ע – יש מדרגים – יש עובדים ותיקים, יש עובדים חדשים יותר. העובדים הוותיקים מטבע הדברים מקבלים יותר. העובדים החדשים מקבלים, יש להם כאילו מסלול קידום. כמו שאבי אמר, אבי בא במגמה, מתחילת תפקידו ואמר – אני לא מוכן שעובדים פה יעבדו עפ"י שכר מינימום.

שכר המינימום לא נחשב עפ"י שעות נוספות וכוננות, זה לא קשור בכלל. כל עובדי העירייה מקבלים לפחות 1,111 שקל מעל שכר המינימום. ועובדי שפ"ע, כמובן בהתאם לכישורים שלהם. ותיכף אני אספר לכם גם מה עשינו ומה אנחנו הולכים לעשות בעניין הזה של השכר.

מר מיקי חג'בי: את השיקול הזה את עושה גם עם הבכירים?

גב' נאוה בן הרוש: בכירים, ואגב, גם ההערה שנאמרה קודם בעניין התקציב של השכר,

אנחנו לא קובעים את השכר לא של ראש רשות, לא של סגנו, כל השכר הזה הוא מותנה אגב בשכר ח"כים, זה מדרג מתוך שכר הח"כים, ואנחנו מתקנים בהתאם להוראות משרד הפנים. אנחנו בעניין הזה נוהגים בשיא ההגינות. אני באמת רוצה להגיד,

מר יוסי חן: אני אגיד לך משהו, אבל דיברו על הח"כים שהם מוותרים על התוספת

שלהם. יכול היה גם ראש העיר לוותר על התוספת. אבל בוא אני אעזור לך, אם יוסי חן היה ראש עיר, את יודעת את זה, שעד היום אנחנו מקבלים את השכר לפי מועצה מקומית. אם היינו נחשבים עירייה, ותבדקי את מה שאני אומר אם את לא יודעת, אם אנחנו היינו נחשבים, עובדי העירייה היו נחשבים מקבלים שכר לא כמועצה מקומית, כעירייה, היה אפשר לשדרג את השכר של כל אלה שמקבלים את שכר המינימום שבקושי חיים על הקשקש.

15

ישיבת מועצה מספר 02 (שלא מן המניין) 02.25.52

גב' נאוה בן הרוש: אז אני אתקן לך משהו. אנחנו באמת במשרד הפנים נחשבים לפי מועצה

מקומית ולא כעירייה. אבל, במסלול הדירוג של העובדים אנחנו נהגנו אחרת, עשינו לפי עירייה. כל עובד פה היום, אגב, לא רק היום, זה כבר כמה שנים, מקבל את הדרגות שלו כאילו הוא עובד עירייה. לא לפי עובד מועצה מקומית.

מר יוסי חן: אלה נתונים שקיבלתי מהממונה.

מר אליהו שבירו-ראה"ע: נאוה, למצגת בבקשה.

גב' נאוה בן הרוש: אנחנו פה רואים את עץ המבנה, בעצם את המבנה הארגוני של הרשות

המקומית. זה באמת כדי שתוכלו להסתכל קצת על יחסי הגומלין וההיררכיה שלנו. זה להתרשמות וזה צריך להיות חלק מהנושא של התקציב.

יש לנו 268 עובדים בעיריית אריאל, מתוכם 219 עובדים קבועים ועוד 49 זמניים. 92 פנסיונרים, אני תיכף אגע בהם. סה"כ אנחנו מנפיקים בחודש 361 תלושים, פנסיונרים ועובדים.

מר אליהו שבירו-ראה"ע: אתם יודעים, המספר הזה, ,361 זה מספר יפה. זה 21 פעם ח"י.

מר פבל פולב: אנחנו בניצול %111 של התקנים?

גב' נאוה בן הרוש: תראה, אני מעריכה דווקא שיהיה פה שינוי, כי אנחנו גדלים.

מר אליהו שבירו-ראה"ע: לא משנה, אבל כרגע, כרגע אנחנו 21 פעם ח"י.

גב' נאוה בן הרוש: פה יש לכם ככה להתרשם קצת מחלוקת העובדים, בעצם ההתפלגות

שלהם.

מר יוסי חן: בגלל זה אתה רוצה את הסייעות להעביר לגוונים, להישאר ב-ח"י?

18

ישיבת מועצה מספר 02 (שלא מן המניין) 02.25.52

מר אליהו שבירו-ראה"ע: שלא נמות.

מר יוסי חן: אבל אתה יודע מה אתה גורם לסייעות האלה שאתה מעביר אותן

מהעירייה לגוונים? גוונים מחר יפשטו שם רגל, הם יעברו עוד פעם את מה שזה? הרי היה כבר,

מר אליהו שבירו-ראה"ע: בבקשה אל תפריע. למה אתה מפריע לה?

מר יוסי חן: עכשיו אני מבין למה אתה מעביר את הסייעות לגוונים. עכשיו נפל לי

האסימון.

מר אליהו שבירו-ראה"ע: למה אתה מפריע לה?

מר יוסי חן: שיהיה 21 פעם ח"י.

גב' נאוה בן הרוש: זו ההתפלגות של עובדי העירייה. אתם שמים לב שאגף החינוך כמובן

לוקח פה את החלק הכי גדול, %,61 רוב העובדים הם שם. יתר האגפים הם בסה"כ בסטנדרט רגיל כבר הרבה שנים, אנחנו לא משנים. אגב, ישנו גידול משנה שעברה במספר העובדים, בעיקר בנושא חינוך. כל הגידול שלנו בעובדים נובע מתקנים שאנחנו מוסיפים לקבל, גם תקנים ייעודיים ממשרדי ממשלה. אז צריך לקחת בחשבון, העירייה גדלה, אנחנו גדלים בהתאם לגידול התושבים. זה הולך בקו ישר.

לגבי העצמת עובד – העצמת עובד, אנחנו מדברים פה על כל נושא ההשקעה שלנו בעובד מבחינת ההשתלמויות שלו ומבחינת היכולת התפקודית שלו בתוך המערכת. אנחנו סיימנו השנה קורס למזכירות, אספנו את כל מזכירות העירייה, עשינו להן קורס השתלמות בנושא של העצמה אישית ושיפור השירות לתושב. אנחנו השנה נעשה להם המשך לקורס הזה. השנה לקחנו את כל העובדים למרכז לפיתוח מנהיגות, העברנו אותם סדנא של יום אחד, שהיתה אגב מצוינת. כל אגף לקח את העובדים שלו ושם בעצם יצרנו חיבור וקישור בין העובדים. זו היתה, אני מקווה שנמשיך את זה גם בהמשך. השתלמויות מקצועיות – כמובן שאנחנו מכשירים את האנשים לפי תחום עיסוקם. ישנה חקיקה חדשה, ישנם דברים חדשים שאנחנו מחויבים להם בכל מיני תחומים. אנחנו כמובן נשמעים להוראות הרגולטור שלנו ואנחנו מכשירים את האנשים בתחומים. השבוע מתחילה קבוצה ללמוד גמול 19

ישיבת מועצה מספר 02 (שלא מן המניין) 02.25.52

ב', לימודים של שנתיים, 31 עובדים, שהולכים ללמוד במשך שנתיים. אנחנו גאים בזה. בתום הלימודים הם יקבלו גמול ב', עוד סכום כספי לשכר הבסיס שלהם, שבהחלט ישפר קצת את שכרם. מעבר לזה, ראש העיר קיבל החלטה לאשר לימודים אקדמאיים, יום לימודים לעובד שירצה בכך, וכמובן שהלימודים שלו יתאימו לצרכי המערכת. ואנחנו, לכל עובד שירצה, אנחנו נאשר יום כזה בהתאם לקריטריונים שקבענו.

בנושא רווחת העובד – רווחת העובד זה נושא שלשמחתי הרבה תופס קצת תאוצה בשנים האחרונות.

רווחת העובד זה כל הסכומים שמוקצים לנו בתקציב כדי שנעשה למען העובדים שלנו, ללא קשר להשתלמויות מקצועיות. התקציב הזה לשמחתי הולך וגדל. אנחנו נשתדל למצות אותו. אנחנו יוצאים במרץ להשתלמות שנתית בת 3 ימים, כמנהגנו בקודש, שבה אנחנו מביאים לעובדים את הטוב ביותר, גם העצמה שלהם וגם ידע כללי וכל מה שאנחנו יכולים לעשות למענם. אבי דיבר על נסיעה ליד ושם, אנחנו הולכים להוציא את כל העובדים ליד ושם. וגם דיברנו ככה בחצי רגל על נסיעה, להוציא משלחת לפולין לעובדים שירצו. כמובן שאנחנו נכין את זה ונעשה את זה בשיתוף עם החינוך. אנחנו נבנה את זה לקראת סוף השנה.

מר מיקי חג'בי: המימון על ידי הרשות המקומית?

גב' נאוה בן הרוש: לא, המימון על ידי העובדים. יש דברים שאנחנו,

מר אליהו שבירו-ראה"ע: יש דברים שמותר לנו, יש דברים שאסור לנו.

גב' נאוה בן הרוש: לגבי מדיניות השכר – מעבר למה שאמרתי, בשנה האחרונה, בשנה

הזאת אנחנו פעלנו ונתנו ל-כמעט 22 עובדים דרגות אישיות. אני קצת רוצה לספר, עובד שמגיע לדרגת המכסימום שלו ובעצם תקוע בשכר שלו, ישנה אפשרות בהנחיות משרד הפנים ל-%22 מהעובדים לתת דרגות אישיות. עשינו את זה השנה. המגמה לעשות את זה גם בשנה הזו. ואנחנו באמת עוברים עובד עובד בהמלצת המנהל, עובדים טובים אנחנו רוצים לקדם. אבי הקים מחדש את נושא ועדת מנגנון, אנחנו יושבים, אנחנו דנים בבקשות של מנהלים, ובמקום שבאמת אנחנו יכולים לתת ואנחנו רוצים לקדם את העובדים הטובים, אנחנו נותנים. אנחנו ערים לעובדה שהשכר פה הוא שכר לא גבוה, ואנחנו באמת עושים את המכסימום כדי לייעל גם בתחום הזה.

21

ישיבת מועצה מספר 02 (שלא מן המניין) 02.25.52

אני רוצה קצת לספר לכם לגבי גמלאים ופנסיונרים, זה חשוב שאתם תדעו כמי שמקבל גם, מי שבסופו של דבר צריך לאשר את התקציב. כמו שראיתם, יש לנו 92 פנסיונרים. 92 פנסיונרים יושבים על תקציב העירייה. נכון שיש לנו מימון של זה ממשרד הפנים, אבל אתם צריכים להבין, יש לנו בעצם שני סוגים של פנסיונרים – עד סוף שנת 2111 כל מי שעובד עירייה זכאי לפנסיה תקציבית, שזה פנסיה בעצם שממומנת על ידי המדינה.מתחילת ,2111 עפ"י הוראות משרד האוצר ומשרד הפנים, כל העובדים שייכים לפנסיה צוברת. זאת אומרת, הפנסיה הזאת לא יושבת עלינו יותר, היא יושבת בתוך קרנות פנסיה, שגם פה אנחנו מנסים לעשות את המכסימום כדי שהעובדים יזכו לקרנות טובות שיתנו להם בעתיד גם תשואות טובות. צדקת, יוסי, שכל אחד ייצא נתמך בסוף. אבל מה לעשות? עובד רשות מקומית, גם אם הוא יוצא מפנסיה כזאת או מפנסיה אחרת, אחר כך צריך השלמה. הלוואי והיינו יכולים לשנות את זה. זה חוקי המדינה. בגלל זה אגב עברו לפנסיה צוברת כדי שלא יפול על המדינה שום דבר. זה לא סתם עשו.

מר יוסי חן: אבל פה אני מציע לך בנקודה הזו, שתנסי להיכנס למו"מ עם הקרנות

האלה, כדי שהעמלה תהיה כמה שיותר נמוכה.

גב' נאוה בן הרוש: אנחנו כל הזמן במו"מ. אנחנו דואגים לזה, כי אנחנו יודעים אגב שהם

לוקחים המון כסף עמלה. אבל שוב, מה שבידינו בידינו, מה שלא – אנחנו עושים מאמצים באמת עילאיים בשביל שהעובדים לא ייפגעו. אגב, היום, מתוך 268 עובדים שיש לנו, 95 הם עדיין יושבים על פנסיה תקציבית, כך שצריך לקחת בחשבון שהם גם יישבו על התקציב של העירייה יותר מאוחר. זהו.

תודה.

מר פבל פולב: אני שאלתי שאלה ולא קיבלתי תשובה – אנחנו ניצלנו תקנים %111 או

שיש לנו תקנים ממשרד הפנים?

גב' נאוה בן הרוש: אין תקנים ממשרד הפנים. אתה היום יושב בישיבת תקציב ומאשר,

בעצם אמור לאשר את מספר התקנים שיהיו בשנה הבאה לעירייה.

מר ג'והר חלבי: על פי היכולת התקציבית של העירייה.

21

ישיבת מועצה מספר 02 (שלא מן המניין) 02.25.52

גב' נאוה בן הרוש: על פי היכולת התקציבית של הרשות המקומית.

מר פבל פולב: ניצול %.111

מר אבי עזר: היום אנחנו ב-%111 ניצול.

גב' נאוה בן הרוש: אנחנו ב-%111 ניצול, אלא אם כן נקבל ייעודי מכל מיני מקומות

אחרים.

מר פבל פולב: תודה רבה.

גב' אמליה בירנבאום: בוקר טוב. אני אתחיל קצת על אגף שפ"ע. באגף שפ"ע 21 עובדים. אנחנו

אחראים על תחזוקת רחובות העיר, ניקיון העיר, פינוי אשפה וגזם, הגינון, המחלקה הוטרינרית, תחזוקת מבני חינוך וציבור, וכל התחום הלוגיסטי באירועים בעיר. כל תוכנית העבודה, כפי שאמר אבי, מותנית בתקציב ובאפשרויות.

שדרוג גני משחקים – יש תוכנית רב שנתית. הרצון שלנו הוא לעבור מחול למגמשות בגני המשחק, ואנחנו עושים את זה בשלבים. השנה אנחנו נעשה את זה בגן ילדים אחד. אנחנו ממשיכים להתקין את ההצללות (ממברנות) בכל גני המשחקים. גם השנה אנחנו נתקין הצללה בגן משחקים, שהוא בעצם מרכזי וגדול בעיר.

תיקוני מפגעים ברחובות העיר על פי פניות תושבים – למוקד, כפי שאתם יודעים, מגיעות פניות תושבים בכל מיני נושאים. אנחנו מטפלים בהן. יש פניות של הפיקוח שרואים מפגעים, יש פניות שלנו, של העובדים. אנחנו רוצים להוסיף מאחזי יד במקומות שבהם יש אוכלוסיה מבוגרת. תיקוני משתלבות ברחבי העיר. תיקוני אספלט. אנחנו רוצים גם להוסיף פינות לגזם בכמה רחובות, שיהיה מקום מסודר לשים את הגרוטאות וזה לא יהיה על הכביש ועל המדרכה. ואנחנו ממשיכים לתקן את קולטני הגשם ואת אבני השפה שמעל.

איכות סביבה – אז כמו שאבי אמר, אנחנו נכנסים לפרויקט של חוק האריזות. אנחנו נפזר כ-411 פחים כתומים ברחבי העיר. הנושא כרגע בהכנת מכרז. אני מקווה שהוא יסתיים בהקדם. הנושא הזה של 22

ישיבת מועצה מספר 02 (שלא מן המניין) 02.25.52

יישום חוק האריזות יחסוך לעירייה כסף גם בהטמנה וגם בפינוי, כי בעצם תאגיד תמיר לוקח על עצמו את כל הנושא הזה ובעצם העירייה בשלב הראשון לא משלמת.

מר ג'והר חלבי: היא משלמת, מקבלת חזרה.

גב' אמליה בירנבאום: מקבלת חזרה. כל מה שנשלם נקבל חזרה מתאגיד תמיר.

מר יחיאל טוהמי: איפה הפחים יהיו?

גב' אמליה בירנבאום: אנחנו עכשיו בשלב של הכנת מכרז וזה יהיה בכל רחובות העיר. אתם

תראו, אני מעריכה שברגע שנסיים תראו פחים כתומים וגם נצטרך להעביר מידע לתושב איך עושים, מה צריך לזרוק שם. ברור.

התייעלות אנרגטית – כפי שאמר המנכ"ל, אנחנו נכנסנו לפיילוט של החלפת פנסי תאורה. בשלב הראשון נעשה את זה בכמה רחובות, לראות באמת איך זה הולך, זה הפיילוט. בשלב השני אנחנו מתעתדים להחליף כ-3,111 פנסים ברחבי העיר וכולי תקווה, קודם כל, איך מישהו אמר? העיר אריאל היא חשוכה. אז יהיה הרבה יותר אור, אנחנו נוכל ליהנות מזה, וזה גם יחסוך לנו בעלויות של החשמל בעוד כמה שנים.

המחלקה הוטרינרית – יש אתך הפקח הוטרינרי. אנחנו מגבירים את הפיקוח הוטרינרי בעסקים בעיר.

אז כמו שבאמת אמר אבי, אנחנו השמדנו כ-211 קילו בשר בעסק בעיר, עם הוטרינר שלנו ובעזרת הפיקוח. אנחנו מבצעים ביקורות על המזון שנכנס למוסדות החינוך. ד"ר יובל הדר, באופן שוטף, בלי להגיד, עושה ביקורות פתע גם על זה, והוא מעביר את הממצאים לאגף החינוך. אני מעריכה ש'או-טו-

טו' תיכנס תוכנה חדשה לרישוי כלבים, כל בעל כלב יקבל הביתה שובר תשלום, עם הסכום שאותו הוא צריך לשלם עבור חיסון לכלב. כלב מסורס או לא, זה יגיע כשובר. התושב יגיע לגביה וישלם את התשלום ועם זה יגיע לוטרינר לחסן את הכלב.

מר פבל פולב: זה יהיה מתי שהוא ממוחשב אולי?

גב' אמליה בירנבאום: הכול יהיה ממוחשב. אתה תקבל הביתה מה אתה צריך לשלם. תגיע,

23

ישיבת מועצה מספר 02 (שלא מן המניין) 02.25.52

תשלם ותגיע לחסן את הכלב. אנחנו כמובן שממשיכים בפרויקט של סירוס ועיקור חתולי רחוב.

בנושא הגינון – כפי שאתם יודעים, אנחנו בשנת שמיטה ולכן השנה אנחנו לא שותלים. בספטמבר, כשתסתיים שנת השמיטה, אנחנו נעשה סיור, נראה את כל המקומות שנפגעו עקב הסופה, עקב מזג האוויר, נעשה השלמות של עצים, פרחים ושתילים, ואתם תראו את העיר, גם עכשיו היא פורחת, הכיכרות וגינת הכניסה, אבל יהיה הרבה יותר.

מר פבל פולב: מישהו מבקש מאיתנו לעשות, לא שאני מתלונן, אני פשוט רוצה לדעת

את השם של הבן אדם שמעצב את העצים כל כך יפה. אני מתלהב. אני אישית מתלהב.

גב' אמליה בירנבאום: יש לנו, הגנן.

מר פבל פולב: מישהו ביקש או שזה הוא לבד?

גב' אמליה בירנבאום: יש מפקחת גינון, שהיא פעם בשבוע אצלנו, היא נותנת הוראות לגננים,

ובתוך עובדי הגינון יש מישהו שזו ההתמחות שלו והוא עושה את זה. ואנחנו ממשיכים בשדרוג מערכות ההשקיה במוסדות החינוך. זהו. תודה לכם.

מר אליהו שבירו-ראה"ע: רפי, בבקשה.

מר אריק דושי: רפי, ברשותך רגע, אני רוצה כמה דברים לשאול. לגבי פחי הזבל, כל

העניין הזה. אצלנו באזור התעשייה רוב פחי הזבל והקרטונים נמצאים על המדרכות. גם ככה באזור התעשייה קשה ללכת, קשה להתנייד, עם עגלה של תינוק או אפילו ברגל או לא משנה מה. אז אני מבקש אם אפשר לחשוב, ביחס עם סטס, לא משנה, מי שצריך, מה אנחנו עושים עם זה.

גב' אמליה בירנבאום: לעשות אולי מוקדים. או קיי.

מר אליהו שבירו-ראה"ע: אנחנו נעשה סיור במקום ונראה מה אנחנו יכולים לעשות.

24

ישיבת מועצה מספר 02 (שלא מן המניין) 02.25.52

מר אריק דושי: לגבי העניין של הבשר פג תוקף. חבר'ה, חשוב לי להגיד את זה, אנשים

נכנסו לעופר למרכז ושאלו אותו אם הוא מכר בשר פג תוקף. אנחנו מפרסמים את זה – תפסנו בשר, תפסנו בשר. אז אולי משפטית אנחנו לא יכולים להגיד אצל מי תפסנו כי אנחנו פוחדים מתביעות של הוצאת דיבה וכאלה, אבל ,

מר מקס צ'רנוגלז: להגיד אזור לפחות.

מר אריק דושי: שניה רגע, חבר'ה, אני יודע מה אני א ומר. חשוב להגיד אזור. לפחות 11

לקוחות נכנסו לעופר בשבוע שעבר ושאלו אותו אם תפסו אצלו בשר פג תוקף. וזה פגע בו באופן ישיר.

מר יוסי חן: אריק, אני חושב שלא רק אזור, צריך גם להגיד במי מדובר.

מר אריק דושי: מותר להגיד במי מדובר?

מר אליהו שבירו-ראה"ע: בוודאי.

מר אריק דושי: כי חשוב שאנשים ייזהרו. לגבי עניין החתולים וכל זה – אני מבקש

לשבת עם יובל, ושוב, אחרי שדיברתי איתו הרבה פעמים, להסדיר את עניין ההאכלה. הסברתי לו ואמרתי לו הרבה פעמים, יש לי שכנים, ש-עזבי אוכל יבש, יוצאים עם בשר חי, מפזרים אותו בכל הרחוב. יש לי עשרות תמונות בטלפון, אני יכול לשלוח לך, בשעות קבועות. וכשאני תופס אותו על חם אז הוא רץ ובורח ממני. אחרי שאמרתי גם לעודד וגם לזה איפה הם מאכילים. יש לי ילדים שם ואז הילדים שלי מתמלאים בפשפשים בגלל אותם חתולים.

מר פבל פולב: למה אתה פונה לאמליה אבל? צריך כסף לעשות מקומות מסודרים, זה

הכול.

מר אריק דושי: אם השנה אין לנו, באמת אנחנו בשנת שמיטה ואין לנו יותר מדי שתילה,

אז אני חושב שאפשר ככה יותר קצת באמת להשקיע בעניין הגיזומים וכל העניין הזה, מה שנקרא, 22

ישיבת מועצה מספר 02 (שלא מן המניין) 02.25.52

יותר לגרף, יותר זה.

גב' אמליה בירנבאום: אנחנו עושים, עושים, עושים. זה מותר ואנחנו עושים את זה.

גב' שירה דקל: מה עושים לגבי האמפי הגדול שהוא הפך להיות אמפי לכלבים? אני

יודעת ששמתם שלטים ופיקוח,

מר אליהו שבירו-ראה"ע: מה שאנחנו מתכוונים לעשות, אנחנו מתכוונים בשנת העבודה הנוכחית

להקים פארק כלבים וברגע שאנחנו נפתח את פארק הכלבים נוכל לעשות את האכיפה במקום ההוא.

מישהו רוצה עוד לשאול שאלה את אמליה? יפה מאד. תודה רבה.

מר מיקי חג'בי: אני הייתי מצפה שבאמת יעזרו לאותם החברים שלכם, שהם בסה"כ

כמות מעטה מאד של עובדים, שהם באמת נותנים %.211 צריך להעריך אותם, או בשכר, או לתת להם קצת כוח אדם. הם עובדים מאד קשה, זה אני יודע.

מר פבל פולב: אבל ניצלנו את כל התקנים. שאלתי עכשיו. איך נוסיף?

מר יוסי חן: מיקי, זה עולה כל שנה וגם בשנה הבאה זה יעלה ולא יקרה כלום.

מר אליהו שבירו-ראה"ע: רפי, בבקשה.

מר רפי סיטון: בוקר טוב. ראשית, אני רוצה להגיד שזו שנת עבודת תקציב ראשונה

שלי, אז ניסיתי איכשהו בתוך תוכנית העבודה הזאת להכניס כמה מוטיבים שלי אישיים שזיהיתי ואני מצטרף לדברי מנכ"ל וראש העיר לגבי שיפור איכות השירות לתושב ושאני רואה את זה כדבר בסיסי, דבר הכרחי. זה דגל שכולנו צריכים להרים את זה, כי בסך הכול כולנו נותני שירות לתושבים, ותוכנית העבודה שלי היא בעצם גם מהווה בסיס לזה.

הנושא של היתרי בנייה – לפני שאני אצלול – היתרי בנייה באגף גדלו בצורה דרמאטית, וזה רק מביא לי, מחזיר לי בעצם שהתושבים, יש להם אמון בתוך המערכת. כי מי שמגיש היתרי בנייה, רוצה בעצם 26

ישיבת מועצה מספר 02 (שלא מן המניין) 02.25.52

או להכשיר או לבצע עסקה קניינית. וברגע שיש לו כתובת, הוא מגיע ומכשיר בעצם את הבנייה שלו, וזו נקודת זכות. הנושא של בקשות מצומצמות – אני הולך להרחיב את הנושא של בקשות מצומצמות ולקצר את לוחות הזמנים בהיתרי הבנייה.

הנושא השני זה הגדלת נפחי והיקפי עבודות- תיכף אני אגע בזה בתוך תוכנית העבודה. הגדלת מלאי תב"עות עבור בניית יחידות דיור – זה מה שהיה חסר בעצם כל השנים. התאמה בין אדמות המדינה לקו המוניציפאלי של העיר – זה הישג מאד גדול, ברגע שהגעתי ראיתי שאין התאמה בין השטח המוניציפאלי של העיר לאדמות המדינה. ברגע שיש התאמה כזאת, אתה יכול גם לקדם תב"עות וגם תב"עות פרטיות, וזה הישג. אני הולך להגביר את הרגולציה על חברות הבת, החכ"ל, ולהעביר בהתאם החלטה שהתקבלה של מדיניות הנהלת העירייה, שהחברה הכלכלית תתעסק בביצוע, אגף הנדסה יותר בתכנון וקידום עתידי של תב"עות ותוכניות ואישורן, וכל הביצוע בעצם יעבור לחכ"ל. כשנכנסתי ראיתי שהיה מן איזה שעטנז מסוים, שמשרד השיכון עובד והאגף עובד והחכ"ל בצורה מצומצמת עובד.

השקפת העולם שלי, וגם קיבלתי את זה יחד עם אבי והנהלת העירייה, החכ"ל הם הגורם בעצם שצריך לבצע בעיר ולא אגף הנדסה.

נעבור לתוכנית. בניית בי"ס יסודי חדש ברח' מוריה, זה בעצם נחשונים החדש. 12 כיתות לימוד. 1,511 מ"ר בשתי קומות. מותנה בתקציב. התוכניות קיימות ומאושרות. בניית 3 גני ילדים דו כיתתיים בערבה, בנווה שאנן, 221 מ"ר כל אחד. בניית 3 מעונות יום – בעקבות הרפורמה של משרד הכלכלה הצלחנו בפרק זמן מאד קצר לנסות לגייס תקציבים ממשרד הכלכלה בעקבות הרפורמה שלו. התקציב, אנחנו מקווים שיהיה %91 מימון משרד הכלכלה. אנחנו מכוונים ל-%,111 ברחוב הגלבוע, ערבה, בית לחם, בשטח של 451 מ"ר כל אחד. שדרוג והקמת מגרש ספורט בבי"ס עליזה בגין. הקמת מושבים, מתקנים ופיתוח חצר. הנגשת מבני חינוך – 6 בתי ספר, קיבלנו תקציב %111 עבור הנגשת בתי ספר, משביל הגישה עד לתוך בית הספר. אתר הנצחה בית הראשונים – זה מבנה רב תכליתי, לטקסים, כ-221 מ"ר. כולכם ודאי שמתם לב לרעש שאתם רואים מהגבעה הדרומית שם.

מר יוסי חן: בית הראשונים, גם צריך לדאוג להנגשה.

מר אליהו שבירו-ראה"ע: תהיה הנגשה.

מר רפי סיטון: בתוך ההיתר זה מחויב.

25

ישיבת מועצה מספר 02 (שלא מן המניין) 02.25.52

מר אליהו שבירו-ראה"ע: כמו שאמרתי קודם, אנחנו הולכים לעשות פיתוח גם של הדרכים שם ו

ברגע שאנחנו נעשה את הפיתוח של הדרכים זה יהיה נגיש.

מר רפי סיטון: כביש הטבעת עוקף אוניברסיטה – אנחנו רוצים ליצור כביש טבעת

לאריאל, שהוא אמור לקשר בין השכונות למרכז העיר. הנושא שהכי חשוב, הוא מסיט את התנועה בעצם מהצירים הפנימיים של העיר, מסיט אותם לתוך הטבעת, ועל ידי כך אתה, א' – מגביר את הבטיחות, כי תנועת אוטובוסים תעבור לתוך הטבעת. ונפחי התנועה בתוך השכונות, הקטנים, המצומצמים, יפחתו, ואז הטבעת בעצם תישא את כל היקף הנפחים של הכביש. הכביש הזה יפתח גם את הבינוי לאוניברסיטה. כרגע הוא בשלבים סופיים של בדיקה כלכלית של משרד התחבורה. כביש עלות גבוהה. אנחנו מקווים שהתקציבים יגיעו לקראת .2112 הסדרת ציר כניסה ויציאה מהעיר דרך עפרון. הסדרה בטיחותית ויצירת דו-סטרי וכמובן הנושא של הבידוק הביטחוני שם גם יהיה נדבך חשוב.

תוכנית אב לשבילי אופניים – אנחנו מריצים תוכנית אב לשבילי אופניים, שמשלבת בין השבילים והשטחים הפתוחים. השביל ייצור יכולת הנגשה עבור מוסדות החינוך ומערכת הכבישים הקיימת. יהיו מספר מסלולים – מסלול ירוק זה פארק אתגרים, ממקורות תקציביים חוץ עירוניים. המסלול האדום הוא פנים עירוני והתחברויות למערכת כבישים ומוסדות חינוך. חשוב מאד להדגיש ששבילי אופניים זה היום נושא תנועתי לכל דבר. הוא אמור להחליף חלק מהתחבורה הציבורית. לדוגמא, אם אני היום יוצר ציר אופניים מפארק היובל ממזרח עד לרמי לוי, קניון, אזור מלאכה, כניסה לעיר, התוכנית בעצם באה ואומרת שיכולים ילדים או כל מי שרוצה לרכב על אופניים לנוע בתוך המערכת ממזרח למערב ולא צריך לנוע על כבישים.

פארק הנחל שלב ג' ופארק היובל. אתם רואים כרגע את שלבי הסיום בפארק היובל. שלב ג' של פארק הנחל מבוצע על ידי קק"ל. בחלק מזה נגעו, זה בעצם יצירת מושבים באמפי, כ-311-411 מושבים.

התחדשות עירונית אזור המלאכה – יש שני פרויקטים שהם התחדשות עירונית, אחד זה פינוי בינוי ואחד זה התחדשות עירונית באזור המלאכה. באזור המלאכה, אזור בעל פוטנציאל אדיר, המיקום שלו טוב, כניסה לעיר, יושב על שני צירים ראשיים. כרגע אנחנו בהכנת שלב תכנון ופרוגרמה.

התחדשות עירונית פינוי בינוי – התוכנית אושרה על ידי הממשלה, לכל אלה שהיו סקפטיים, ואנחנו כרגע בשלב הכנת תב"ע.

28

ישיבת מועצה מספר 02 (שלא מן המניין) 02.25.52

קידום תוכנית מתאר לעיר והכנת תב"עות – התוכנית בעצם אמורה להגדיר את ייעודי הקרקע ואת כל חיבור ה-תב"עות, שאכן יש חיבורים בין ה-תב"עות. הכנת תב"עות עתידיות להגדלת יחידות דיור, איך שהגעתי אמר לי ראש העיר – אין תב"עות בעיר. זאת אומרת, אם אנחנו רוצים היום לשווק, בעצם מילאנו ומיצינו את כל מלאי המגרשים בעיר. אנחנו כרגע מקדמים באמצעות משרד השיכון 2 תב"עות, סה"כ 911 יחידות דיור, אחד זה דרום מזרח, ואז בעצם אנחנו ממצים את כל הראה המזרחית. פלוס בנה ביתך, שזה בצפון מזרח, כ-81 יחידות דיור, ובעצם אנחנו, הראה המזרחית של העיר אריאל, היא בעצם מכוסה. השלב השני, ואני מניח שזה יהיה שלב קצר מאד, אנחנו הולכים לכיוון מערב, שם זה בעצם החלק הגדול, גם שם קיבלנו אור ירוק לקדם הרשאות לתכנון וזה יהיה השלב הבא.

תחנות אוטובוס מונגשות – 11 תחנות אוטובוס מונגשות, חדישות. שילוט אלקטרוני RTI סולארי בתחנות אוטובוס, זה הגעת אוטובוס בזמן אמת, זה ה-information time .real הוא משדר אמינות לתושב. התושב יודע בדיוק מתי האוטובוס מגיע לתחנה ועל פי זה גם יכול לתכנן את הזמנים שלו.

שפת רחוב – זה בעצם איך הרחוב משדר לתושב מבחינת ריהוט רחוב וכל האלמנטים של העיצוב. שפת רחוב היום היא שפה שהיא, בעיר אריאל כיום יש קצת, הייתי קורא לזה, קצת שעטנז של צבעים, שעטנז של כל מיני עמודי תאורה, שלא מדברים אחד עם השני. שפת רחוב בעצם באה להכין פרטים סטנדרטיים פלוס חוברת ליצירת מרחב ציבורי אורבאני, אחיד, כאשר זה כולל את ה-שצ"פים שיקבלו שפה אחידה, רחובות והמרכזים המסחריים. זה בעצם 3 האזורים שבהם שפת רחוב תטפל. אתם יכולים כבר עכשיו לראות, בפארק התעשייה בוצעו מדרכות על פי שפת רחוב החדשה ובפארק היובל. מי שהיה לו זמן להיות בפארק היובל כרגע, שם לב לעמודי תאורה חדישים,

מר אליהו שבירו-ראה"ע: פארק השלושה.

מר רפי סיטון: פארק השלושה. יש שפת רחוב, שזו בעצם שפת הרחוב שאני רוצה

להוביל באריאל בשנים הבאות.

מר פבל פולב: לגבי השילוט – מי מתעסק? מי אחראי עליהם?

מר רפי סיטון: אחזקה של השילוט? איזה שילוט, פרסום או שילוט הכוונה?

29

ישיבת מועצה מספר 02 (שלא מן המניין) 02.25.52

מר פבל פולב: הכוונה בתחנות אוטובוס.

מר רפי סיטון: ה-RTI %111 אפיקים.

מר פבל פולב: הם מתחזקים גם אם יש תקלה?

מר רפי סיטון: גם מתחזקים, גם ביטוח וגם אחזקה.

מר פבל פולב: כי יש תלונות, פשוט שאני אדע למי להפנות. כי באים אלינו בטענות.

מר רפי סיטון: תפנה אלי, אני אעביר את זה לאפיקים.

מר אליהו שבירו-ראה"ע: אני רוצה שני דברים להגיד לפני שאנחנו עוברים לשלב הבא. אחד – כל

נושא שפת רחוב, שדיבר עליו המהנדס, זה תהליך שאנחנו נצטרך להיכנס אליו. זה לא משהו שאנחנו יכולים להחליף את כל העיר בבת אחת. אתם צריכים להבין את זה. וזה איזה שהוא תהליך שהוא יהיה תהליך מתמשך, בייחוד בשכונות החדשות. ואנחנו נראה, לפי התקציבים שיהיו לנו, איך אנחנו משדרגים גם שכונות ישנות.

דבר שני שאני רוצה לומר ולחדד, בנושא ה-תב"עות – אחת הבעיות המרכזיות שלנו, שאנחנו בעצם גמרנו את כל ה-תב"עות המאושרות. אנחנו הולכים לצאת עכשיו במספר מכרזים, משרד השיכון הולך לצאת במספר מכרזים להשלמות, אבל אחת הבעיות המרכזיות זה שאין לנו תב"עות חדשות. ולכן הנושא הזה הוא נושא קריטי וזה דבר שהנחיתי את רפי לראות איך אנחנו מקדמים, כדי שנוכל באמת לראות איך אנחנו ממשיכים לבנות גם בעתיד. תזכרו אבל שגם נושא של קידום תב"עות מותנה באישורים מדיניים וזה לא דבר שהוא תלוי רק בנו.

הדבר האחרון שאני רוצה לחדד אותו, אנחנו, אם שמתם לב, ועדות תכנון ובנייה הן ועדות יותר מצומצמות, כי כל בקשה של תושב שהיא עומדת ב-תב"ע ואין לה התנגדות שכנים, מגיעה לוועדת רשות רישוי. ועדת רשות רישוי זו ועדה של ,2 זה מהנדס ואני, וכל דבר שנמצא בהתאם ל-תב"ע, כמו שאמרתי, אנחנו מאשרים ואנחנו מקדמים. ולכן באמת יש כמות גדולה יותר של בקשות שמגיעות ובקשות שמאושרות.

31

ישיבת מועצה מספר 02 (שלא מן המניין) 02.25.52

מר יוסי חן: יש לי שתי שאלות לרפי. קודם כל, רפי, אני רוצה באמת לאחל לך

בהצלחה. אני חושב שבאת עם הרבה כוונות טובות ואני באמת מכל הלב, מקווה שתצליח.

שתי השאלות שלי, אחת זה לגבי חוק הפרגולות שנכנס במדינת ישראל. הייתי רוצה לדעת מה הדין לגביו פה אצלנו בעיר. השאלה השניה זה ה-תב"ר של שכונת בנה ביתך, איפה זה עומד? והדבר האחרון, כמו שאנחנו יודעים, כשאנחנו דנים בתכנון ובנייה, למקום, אם הוא לא תואם תב"ע, אז אתה בכלל לא מביא אותו לדיון. כמו שאתה יודע, בישיבה שהיינו בוועדת התנגדויות, להפתעתי, מגרש החניה שהצביעו פה כל החברים בעד לאשר חניה לאוניברסיטה, התברר שהבקשה לא היתה תואמת תב"ע, ואני אפילו לא ידעתי. אני יושב בוועדת התנגדויות, תוך כדי הוועדה רק נודע לי שזה לא תואם תב"ע.

אז אני הייתי רוצה את ההתייחסות שלך לעניין הזה.

מר אבי עזר: רפי, בנושא של החוק, ייתן היועץ המשפטי את התשובה.

עו"ד דוד זיו: תיקון 111 ... פרגולות ... לא חל על איו"ש לצערנו.

מר אליהו שבירו-ראה"ע: אחד הדברים שאנחנו ביקשנו משר הפנים,

עו"ד דוד זיו: אם תיקון 111 היה חל עלינו אז היו לנו חיים קלים, לנו, לתושבים,

לכולנו.

מר יוסי חן: מה אנחנו אמורים לעשות כדי להחיל את זה?

מר אליהו שבירו-ראה"ע: לפנות למשרד הפנים. אני פניתי למשרד הפנים, דיברתי עם שר הפנים

ואחד הדברים שביקשנו ממנו, זה לא רק אני, זה כל ראשי הרשויות ביהודה ושומרון, ביקשנו שיחילו את החוק, גם משרד הפנים וגם שר הביטחון, שהאלוף יחתום על צו שמאשר שהחוק הזה תקף גם ביהודה ושומרון.

מר יוסי חן: עכשיו זו ההזדמנות, עכשיו, בימים האלה, להפעיל את הלחץ.

31

ישיבת מועצה מספר 02 (שלא מן המניין) 02.25.52

מר אליהו שבירו-ראה"ע: אין ספק.

מר יוסי חן: אני רוצה להגיד לך, אני מחר נפגש עם ראש הממשלה ואני מתכוון

להעלות את הנושא הזה.

מר אליהו שבירו-ראה"ע: א', אני שמח. אני מעריך שניפגש עם ראש הממשלה בחלק הראשון

ביחד.

מר יוסי חן: אני אשמח.

מר אליהו שבירו-ראה"ע: ואחרי זה אנחנו נפגשים איתו כפגישה מצומצמת.

מר יוסי חן: אז ביחד נעלה איפה שצריך.

מר אליהו שבירו-ראה"ע: אז אני אשמח מאד, באמת אני אומר, אני לא אומר את זה בציניות,

מר מיקי חג'בי: שיהיה שיתוף פעולה.

מר אליהו שבירו-ראה"ע: שיתוף פעולה, כמה שיותר יותר טוב.

מר רפי סיטון: לגבי חוק הפרגולות, למרות שהחוק לא חל, אנחנו עדיין מביאים את זה

כבקשה מצומצמת. זה הליך שעוזר לתושב. זאת אומרת, יצרנו מן איזה מסלול עוקף כביכול, אם זה לא חל פה, אז מחזיר את זה לבקשה מצומצמת. יוסי, זה חוסך לתושב 11,111 שקל.

מר יוסי חן: אני יודע.

מר רפי סיטון: נושא של בנה ביתך – אמור לצאת לביצוע ברבעון השני של .2112

32

ישיבת מועצה מספר 02 (שלא מן המניין) 02.25.52

מר אבי עזר: יוסי, אנחנו מדברים פה על בנה ביתך החדש, 84 יחידות, לא על הישן.

הישן יש תב"ע בתוקף.

מר יוסי חן: אני מדבר על הישן שאושר עכשיו, ה-תב"ע אושרה ויש תקציב.

מר רפי סיטון: יוסי, זה הרבעון השני. לגבי ה-תב"ע של מגרש החניה באוניברסיטה –

בוא נדייק, בחלקו זה היה ב-תב"ע ובחלקו זה לא. נכון,יוסי?

מר יוסי חן: איפה שאני התנגדתי לא היה ב-תב"ע. אתה זוכר שאני אמרתי להם

ששם אני מוכן כן? איפה שאני התנגדתי לא היה תב"ע.

מר רפי סיטון: אני אומר, בחלקו אתה צודק, בחלקו היה תב"ע. בדרך כלל, אם אני

רוצה לעשות שימוש ייעוד ולשנות שימוש ייעוד ב-שצ"פ, יש לי את האפשרות לעשות בקשה חורגת, בקשה שהיא חורגת לתקופת זמן, פרק זמן מסוים. ניתן לעשות את זה. עושים את זה, דרך אגב, מחוץ לאיו"ש עושים את זה הרבה להכשרות חניה, כי יש בעיה של חניה. יוסי, יש בעיה של חניה. בירושלים הייתי עושה את זה המון, המון, כי זה גם מכניס כסף לעירייה, במידה והעירייה גובה, וזה בעצם מכשיר לך ומסדיר לך את נושא החניה בעיר, הפיראטית. באיו"ש, במיוחד שזה גם שטח של האוניברסיטה, לא שלא ידענו או שהטעינו, אנחנו הלכנו במגמה כזאת שלפרק זמן מסוים, 41 מקומות חניה, שזה בעצם מתוך ,121 הם יושבים על שצ"פ שהוא אינו מוכשר כדרך או מגרש חניה. והערר הגיב כמו שהוא הגיב.

אני לא ראיתי שהוא היה דרמאטי. הוא לא זרק אותנו ואמר – תשמע,

מר יחיאל טוהמי: רפי, תן רגע למיקי להגיד משהו.

מר מיקי חג'בי: רציתי גם לשאול אותך, אבי, שאלה שפשוט לא הספקתי להגיד אותה,

וזה מתקשר לאגף ההנדסה, זה הנושא של הדיור לזוגות צעירים. אני שומע פה בנה ביתך ואני שומע פה המון דברים שהם טובים, אבל חברים, יש לנו פה זוגות צעירים, 33

ישיבת מועצה מספר 02 (שלא מן המניין) 02.25.52

מר אבי עזר: מיקי, אנחנו מטפלים בזה, יש תוכנית, אנחנו נודיע אותה כשהיא

תבשיל.

מר מיקי חג'בי: אם אנחנו מטפלים בזה, אני רגוע.

מר אבי עזר: היא בשלב מתקדם מאד.

מר מיקי חג'בי: או קיי, בבקשה, בואו נדאג לצעירים שלנו.

מר אבי עזר: אנחנו דואגים.

מר מיקי חג'בי: כי אנחנו הזדקנו בסך הכול. צריכים להמשיך.

מר אבי עזר: מיקי, דואגים, תן לנו לעשות את זה בשקט מתחת לרדאר. כשזה יובשל

אנחנו נגיד וזה יהיה בזמן הקרוב.

מר אליהו שבירו-ראה"ע: כמו שעשינו עם הפינוי-בינוי, גם כאן.

מר מיקי חג'בי: רפי, אתה אמרת שבאזור תעשייה זעיר אריאל יש איזו שהיא התחדשות

ופוטנציאל אדיר.

מר רפי סיטון: באזור המלאכה.

מר מיקי חג'בי: המלאכה זה כל אזור התעשייה הזעיר.

מר אריק דושי: הפוטנציאל קיים, ההתחדשות תהיה.

מר אליהו שבירו-ראה"ע: יפה.

34

ישיבת מועצה מספר 02 (שלא מן המניין) 02.25.52

מר מיקי חג'בי: או קיי. אני לא יודע מה תוכל לחדש שם, כאשר כל אחד עושה מה שהוא

רוצה.

מר אריק דושי: נעשה יישור קו.

מר מיקי חג'בי: שניה אחת. מה זה יישור קו?

מר יוסי חן: אם היית סגן ראש עיר היו אומרים לך שאתה בניגוד עניינים.

מר מיקי חג'בי: שניה, שם דבר, אני די מודע למה שקורה שם. אם לא נאכוף את החוק

כמו שצריך, אני אומר לך, שום התחדשות ושום פוטנציאל. והאכיפה צריכה להיות שווה בין שווים, או קיי? זה משפט שהוא חשוב. אני לא נגד אכיפה, כלפי כולם, זה בסדר גמור, ומי שלא עומד בסטנדרטים יקבל את שלו. כולל סגירה, כולל מה שאתה רוצה. אבל אני מאד מבקש לא לעשות איפה ואיפה באכיפת החוק באזור התעשייה. תשובות אני אתן לך ב-4 עיניים אם תרצה.

מר יוסי חן: לכל העיר.

מר מיקי חג'בי: אני לא יודע, לפחות לגבי אזור תעשייה.

מר יוסי חן: לכל העיר. למה באזור התעשייה?

מר יחיאל טוהמי: מיקי, גם בקדנציה הקודמת שלך אמרת ככה?

מר אליהו שבירו-ראה"ע: לא, לא, זה בסדר גמור. זה לא משנה.

מר יחיאל טוהמי: אמרת את זה?

32

ישיבת מועצה מספר 02 (שלא מן המניין) 02.25.52

מר מיקי חג'בי: תקבל תשובה. כשאתה תפסיק לאכול את יזמים שהשקיעו בך, כשאתה

תפסיק לאכול אצלם במסעדה, כשאתה לא תלך אליהם הביתה לא יהיה לך ניגוד אינטרסים. אתה תעשה את העבודה שלך כמו שצריך. תעשה את העבודה שלך כמו שצריך, כי אתה לא עושה את העבודה שלך כמו שצריך. תתבייש לך.

מר אליהו שבירו-ראה"ע: מיקי, אני רוצה להגיד כמה דברים.

מר מיקי חג'בי: אתה תפתח, אני אפתח עליך, אין שום חוכמות. ניסיתי לא לפתוח.

מר אליהו שבירו-ראה"ע: מיקי, אני רוצה להגיד את הדברים הבאים: קודם כל, מה שאתה אמרת

מקובל לחלוטין.

מר מיקי חג'בי: יפה.

מר אליהו שבירו-ראה"ע: וזה בכלל לא קשור אם אמרת את זה בקדנציה הקודמת או לא אמרת

את זה בקדנציה הקודמת. זה לא משנה בכלל.

מר מיקי חג'בי: את זה תגיד לממלא מקום. בקדנציה הקודמת לא הייתי. 2114-2118

הייתי.

מר אליהו שבירו-ראה"ע: לא משנה. מיקי, זה בכלל לא קשור, זה לא משנה.

מר מיקי חג'בי: תדייק.

מר אליהו שבירו-ראה"ע: מיקי, האמירות שלך הן אמירות נכונות ואנחנו מתכוונים להיכנס

בצורה סדורה ומסודרת לדבר הזה. אין לזה קשר, דרך אגב, לתכנון שאנחנו רוצים לעשות באזור התעשייה בהתחדשות.

36

ישיבת מועצה מספר 02 (שלא מן המניין) 02.25.52

מר מיקי חג'בי: בסדר גמור. אלי, אני מקבל את זה. אם אתם מקבלים את הנושא הזה,

ואני חושב שזה לטובת כל הישוב,

מר אליהו שבירו-ראה"ע: מקבל.

מר מיקי חג'בי: בין אם זה אדם פרטי ובין אם זה תעשייה. אכיפת החוק שווה בעיני

כולם וליישם אותו הלכה למעשה.

מר אליהו שבירו-ראה"ע: מקס, בבקשה.

מר מיקי חג'בי: רגע, זה רק אחד. אני אשתדל לקצר.

מר אליהו שבירו-ראה"ע: אז בוא תקצר, כי הרי יש זמנים, אנחנו לא רוצים לשבת עד הערב.

מר מיקי חג'בי: אני מאד מקווה ששיתוף הפעולה בין ההנדסה לבין רישוי עסקים הוא

צמוד וטוב.

מר יחיאל טוהמי: הוא מצוין.

מר מיקי חג'בי: כי ה-ביחד שלכם הוא מאד חשוב כדי לאכוף את החוק כמו שצריך. זו

הערה והארה. שתיים – בפעם הקודמת אני ביקשתי ממך בוועדת תכנון ובנייה ליצור מצב שאתה נפגש עם המהנדסים, עם המודדים ועם כל בעלי המקצוע שבאים במגע כמעט יום יומי עם אגף ההנדסה. יש להם הצעות ייעול, יש להם טענות, יש להם הערות ויש להם הארות. אנא, תיפגש איתם.

מר אליהו שבירו-ראה"ע: דרך אגב, כל מהנדס שרוצה נפגש ואני עד למספר המהנדסים. אז מי

שרוצה שיפנה, אל תדברו בסיסמאות.

מר יחיאל טוהמי: הוא נפגש עם כולם.

35

ישיבת מועצה מספר 02 (שלא מן המניין) 02.25.52

מר אליהו שבירו-ראה"ע: יש שם של מישהו שהוא רצה להיפגש ולא רצינו להיפגש?

מר מיקי חג'בי: זה לא אמרתי, אלי. אותם מהנדסים ומודדים פנו אלי, אמרתי - חברים,

תבקשו, שבו בפגישה, וכל ההערות החשובות שלכם תעירו, אם אפשר לתקן – נתקן. זה הקטע.

מר אליהו שבירו-ראה"ע: לגיטימי לחלוטין. בסדר גמור.

מר יחיאל טוהמי: מיקי, פנו גם אלי והדלת פתוחה.

מר אליהו שבירו-ראה"ע: מיקי, יש לך עוד משהו? מקס, בבקשה.

מר מקס צ'רנוגלז: מה שרציתי להגיד בעצם עכשיו מתחבר למשפטים האחרונים. מחלקת

ההנדסה היתה בעבר אחת מהמחלקות שקיבלנו הכי הרבה תלונות בתור חברי מועצה. אני יודע שגם אני וגם אחרים קיבלו הכי הרבה תלונות. ועכשיו, לא רק תלונות, אני מקבל ההיפך, אני מקבל תשבחות ומבקשים, תמסור וזה, ותדעו שהשירות מאד משתפר. יש עוד מה לשפר, עדיין, וזה תמיד טוב כי אחרת היה לכם משעמם שם. אבל באמת, יש שיפור מאד טוב והתושבים אומרים שעכשיו פשוט אפילו נעים לבוא לשם.

מר יחיאל טוהמי: זה נכון.

מר מקס צ'רנוגלז: אני יכול להגיד שפעם היו לי הרבה שאלות שפעם היו לי הרבה שאלות,

נגיד אפילו בישיבות כאלה, עכשיו בישיבה אין לי שאלות, כי בעצם כל שאלה שאני מפנה לשם אני מקבל תשובה יחסית מהירה ומאד מקצועית. אז יישר כוח ותמשיכו ככה.

מר יחיאל טוהמי: גם ממני, רפי.

גב' מאירה: אני היום מחליפה את מיכאל, הוא חולה, אז אני אנסה ככה לעשות את

38

ישיבת מועצה מספר 02 (שלא מן המניין) 02.25.52

זה כמה שיותר טוב. המחלקה שלנו מונה 2 עובדים. אנחנו מטפלים בכל מוסדות העירייה, בתי הספר, הגנים. מטפלים בלמעלה מ-611 מחשבים ושרתים. מה שעכשיו עלתה בקשה מבתי הספר, לשדרג את האתרים שלהם, וכרגע זה נמצא בשלבי אפיון.

מקרנים לגני הילדים ובתי הספר במסגרת תוכנית התקשוב הלאומית – החלפה ושדרוג של שני שרתים, שרת קבצים ושרת .VM שדרוג רישוי מערכות הפעלה של windows שמיקרוסופט מפסיקים לתמוך בהם כרגע. הקמת אתר ,DR שזה recovery disaster שנשרף לנו פה בקומה השלישית. זה בעצם שחזור של האתר. מערכות ,GIS שדרוג של הפלטפורמה של מערכת ה-.GIS מכרז מערכות תפעוליות – החוזה שלנו עם אוטומציה מסתיים השנה. אנחנו נצטרך לצאת למכרז חדש. הקמת אתר אינטרנט חדש, שזה בדגש מותאם לסלולר ונגיש לבעלי מוגבלויות כמובן, שהחוק נכנס לתוקף, אבל יש לנו איזו תקופת זמן של שנה להנגיש אותו. אפליקציה עירונית – שוב, עוד ערוץ תקשורת עם התושבים. ודף פייסבוק לעירייה, שוב, עוד ערוץ של תקשורת עם התושבים.

מר יוסי חן: אני רוצה להגיד לך באמת, שאתם עושים עבודה טובה. אני לא מקבל אף

פעם תלונות על המחלקה שלך, אז זה כבר טוב.

גב' מאירה: אתה יודע למה, כי אנחנו נותנים שירות לעירייה, לא לתושבים.

מר יוסי חן: אני יודע, אני יודע למה. ובמשך שנים. והכי חשוב לאחל למיכאל באמת

בריאות ורפואה שלמה.

גב' מאירה: תודה. אמן.

מר אלי נובוסלסקי: אני אפתח דווקא במה שראש העיר סיים, שהמוקד העירוני שלנו הגיע

לרמה גבוהה מבחינת הציון של התושבים וזה הוכח גם בסופה האחרונה וגם במלחמה האחרונה.

???: מי זו המנהלת שם? לא מכירים אותה.

39

ישיבת מועצה מספר 02 (שלא מן המניין) 02.25.52

מר אלי נובוסלסקי: באמת עושה עבודה מצוינת שם, מנהלת היטב את המוקד הזה.

מר אליהו שבירו-ראה"ע: לפני כמה שנים, דרך אגב, היא היתה עובדת מצטיינת של המדינה.

מר יוסי חן: מצטיינת נשיא.

מר אליהו שבירו-ראה"ע: מצטיינת מדינה.

מר אלי נובוסלסקי: פה אנחנו יכולים לראות את ההתפלגות של הפניות עפ"י האגפים של

העירייה. אנחנו השנה, כמו כל שנה גם השנה נשפץ את המקלטים. השנה פתחנו את המקלטים למשך חודשיים במהלך 'צוק איתן'. המקלטים היו פתוחים. וסך הכול התושבים שמרו על המקלטים ולא גרמו לנזק. והשנה אנחנו נכניס עוד מקלטים ועוד שיפורים למסגרת השיפוץ.

במסגרת היערכות לחירום – אנחנו הולכים להקים מוקד ומרכז הפעלה אחוד בקומת המרתף של הקאונטרי. הוא נמצא כבר בתכנון מפורט וזה כמובן מותנה באיגום התקציבי.

אנחנו רוצים להכניס השנה מערכת של סגירת מעגל פועלים פלשתינאים. היום אנחנו מעסיקים בעיר כ-

3,111 פועלים פלשתינאים שנכנסים מדי יום, אנחנו בודקים אותם, כולל אזור תעשייה כמובן, אנחנו בודקים אותם וצריכים לוודא גם שכל הפועלים שנכנסו יצאו, והמערכת הזאת תסייע לנו בבקרה הזו.

שיפור מרכיבי ביטחון ובטיחות במוסדות חינוך – כל שנה אנחנו עושים את זה, וגם השנה אנחנו נשפר את זה. כמובן שזה מותנה בתקציבים שנקבל ממשרד החינוך.

שיפור וטיפול בבידוק פועלים והקמת סככות לפועלים בשערי הכניסה – גם כן, זה מותנה בתקציב וזה מתוכנן.

טיפוח מתנדבים והרחבת מעגל המתנדבים – אנחנו ראינו במהלך הסופה וגם במהלך המלחמה המון מתנדבים שסייעו לתושבים פה במערך הביטחון, החירום, ומגיע לטפח את המתנדבים האלה ולהגדיל את המעגלים של המתנדבים. במסגרת המתנדבים אנחנו עומדים השנה גם להקים צוות נוסף של מתנדבים לחירום. עשינו הכשרה כזאת במסגרת עובדי עירייה. והשנה אנחנו נעשה במסגרת מתנדבים.

הקמת מחסן מל"ח – היות והמחסן שלנו, הולכים להרוס אותו ליד רמי לוי, אז יבנו מחסן חדש.

מצלמות במסגרת הפרויקט עיר ללא אלימות – אנחנו מתכוונים להקים מערך של מצלמות בעיר. יש לנו כבר חלק עובדות ופועלות, והכוונה לשתף גם את הרישוי והאכיפה במסגרת מספר מצלמות ניידות, 41

ישיבת מועצה מספר 02 (שלא מן המניין) 02.25.52

שאפשר יהיה להתקין למניעת אלימות בעיר.

אנחנו החלפנו השנה חברת שמירה. יש לנו חברת שמירה חדשה. אנחנו מבצעים בקרה על החברה.

סה"כ החברה עושה עבודה טובה. יש כוח אדם צעיר ואיכותי בחברה.

בראשותו של המנכ"ל עשינו הערכות לחירום לשלג, רעננו את כל הנהלים ורכשנו ציוד רב מאד. וסה"כ, כמו שגם המנכ"ל וגם ראש העיר הציגו, העיר היתה ערוכה ומוכנה לשלג ומבחינתי זה לכל אירוע חירום אחר. תודה.

מר יוסי חן: אני רוצה שתי נקודות, אלי. קודם כל אליך, אבי, במה שאלי פה התייחס

לגבי הסככות. קודם כל, שתדע שבבוקר, אני מציע לך להגיע בבוקר לשערים, לראות איך מתייחסים שם לעובדים, איך הם עומדים שם מרחוק. יצא לי פעמיים להיות שם בחודש האחרון, עומדים בגשם, בשלג, תחת כיפת השמיים, אין להם לא ברז מים, לא שירותים. ומדובר פה במאות של עובדים שנכנסים פה בבקרים, וזה בסה"כ לא משרת את האינטרסים של העיר ולא מראה אותנו בצורה הכי יפה. כל מי שעובר ורואה את זה, זה נראה כמו איזה שוק עבדים. הדבר השני שהייתי רוצה לשאול,

מר אבי עזר: דרך אגב, יוסי, זו הסיבה שהכנסנו את זה כיעד השנה.

מר יוסי חן: אז הוא אמר אם יהיה תקציב, אני מאד מקווה שיהיה לזה תקציב. דרך

אגב, דיברנו על זה כבר לפני כמה שנים וזה לא קרה. אז אני מאד מקווה שהפעם זה כן יקרה.

מר אבי עזר: אני מאמין שכן.

מר אליהו שבירו-ראה"ע: אנחנו מקווים שאנחנו נצליח להשיג תקציב לנושא.

מר יוסי חן: אני חושב שזו חובה להשיג תקציב, גם על חשבון דברים אחרים.

מר אבי עזר: יוסי, בסדר. זה כיעד. שמנו את זה כיעד השנה.

מר יוסי חן: והדבר השני, אלי, היית מנהל אגף והיית מנהל טוב, אתה לא שמעת

41

ישיבת מועצה מספר 02 (שלא מן המניין) 02.25.52

ממני אף פעם תלונה, נכון? אני אופוזיציה ואתה יודע שתוקף, מה קרה שהסכמת לחזור אחורה ולהיות רבש"צ?

מר אליהו שבירו-ראה"ע: זו היתה ישיבה סגורה.

מר אבי עזר: יוסי, זה לא נכון.

מר יוסי חן: אהה, זה לא נכון?

מר אבי עזר: לא. לא כאן במעמד כולם.

מר יוסי חן: או קיי, אז אני אעלה את זה בישיבה, כשאני אהיה אתכם. אני רוצה

לקבל הסבר.

מר אריק דושי: כמה משפטים, באמת בקצרה. קודם כל, אני מחזיק את תיק הביטחון.

אני עובד באופן ישיר מול אלי, בעבר מול שי ומול כל גורמי הביטחון, היום גם מול משה ... אני חייב להגיד שאנחנו כל השנה עובדים שוטף, שזה אומר גם הערכות מצב, היום עושים כל שבוע הערכות מצב. כל הפקות הלקחים שהעלינו אלי ואני בזמנו בוצעו. אני ישבתי עם אלי לפני הסופה, ממש יומיים לפני הסופה, ככה להתעדכנות, וסימנתי V על כל מה שישבנו אני והוא. באמת, הכול התבצע, תודות גם לאבי ולאלי, הכול התבצע.

מר אלי נובוסלסקי: אבי הוביל את זה.

מר אריק דושי: אבי הוביל את זה, אבל הוביל את זה, אבל אתה זוכר כמה דברים

העלינו, באמת, הכל בוצע. מבחינת הפועלים, גם, יש נהלים חדשים שגם אלי שבירו וגם אלי, לגבי כל נושא פועלי ניקיון רחובות והגינון, שזה גם, זה אחרי פניות של תושבים והכול בוצע. לפי דעתי יש תחושת ביטחון מאד מאד מאד טובה בעיר. אני מקווה באמת שכל מה שאלי אמר שנעשה בעתיד נעשה, כולל סגירת המעגל, כולל עוד תוכנית שאנחנו רוצים לעשות. זהו, באמת כל הכבוד.

42

ישיבת מועצה מספר 02 (שלא מן המניין) 02.25.52

מר מיקי חג'בי: בעצם מה שאמרת, שהוא ראש אגף טוב.

מר אריק דושי: שאני אוהב לעבוד איתו, זה מה שאמרתי.

מר מיקי חג'בי: זה משתמע ממה שאמרת.

מר אריק דושי: לא נכנסתי לזה.

מר אליהו שבירו-ראה"ע: תודה רבה. ברוך, בבקשה.

מר ברוך אנגל: קצת על המחלקה שלנו. כוח אדם – מנהל, מזכירה, 2 פקחים מסיירים

ובשיתוף איתנו עובדים 5 שוטרים שצמודים אלינו ביום יום בכל המשמרות.

אני אדבר על הנושא הראשון שזה הנושא של השילוט. אני יכול להגיד לכם שהסתיים סקר השילוט בעיר. ביצענו סקר לאיתור כל השילוט בעיר. כרגע חוק העזר העירוני נמצא בתהליך של אישור סופי ובנושא הזה אנחנו בודקים כרגע עכשיו איזו שהיא תוכנה לניהול הנושא של השילוט, לרכוש אותה לטובת הנושא הזה של השילוט.

רישוי עסקים – כפי שדיווחתי בשנתיים האחרונות, הרפורמה ברישוי עסקים נכנסת לאיטה. אפשר להגיד שהרבה תיקי רישוי עסקים בוטלו בעקבות הרפורמה הזאת, אבל בכל מקרה, כל התיקים שהיו פעם ברישיונות, שהיה להם רישיון לצמיתות, בוטלו, וחזרו לטיפול היום יומי שלנו. כרגע אנחנו עומדים על %52 של עסקים עם רישיונות עסק. הפעלנו תוכנה חדשה השנה, אנחנו כרגע מעדכנים, נמצאים ממש בסיום של התוכנה החדשה, מעדכנים את התיקים, מעדכנים את כל המסמכים, וזה מה שקשור ברישוי עסקים.

השיטור העירוני, פיקוח ובטיחות בדרכים – אלה 3 נושאים שאנחנו מטפלים בהם, שסל העבירות שלהם הוא כמעט זהה. לכן אנחנו מקריאים את זה באותו מעמד. אנחנו פועלים עפ"י סל עבירות שנקבע על ידי הממשלה ועל ידי הנחיות של ועדת האכיפה, שוועדת האכיפה הזאת בראשות ראש העיר ובראשות מפקד המרחב פה, קיבלנו עוד פקח לשיטור העירוני. כפי שראש העיר כבר אמר, היחידה שלנו זכתה במקום הראשון בקטגוריה של הערים הקטנות, עם ציון של 111 בשיטור העירוני.

43

ישיבת מועצה מספר 02 (שלא מן המניין) 02.25.52

נושא של החניה – אנחנו כרגע גם, הנושא של החניה נכנס לחוק העזר, נמצא כרגע בתהליך של בדיקה ואישור. אנחנו רוצים יותר לטפל באיסורי חניה, שאיסורי החניה זה תמרורים מסכני חיים, אנחנו רוצים לטפל בהם ולהכניס אותם לחוק העזר החדש שיהיה. בינתיים אנחנו אוכפים כרגיל אדום-לבן.

במהלך השנה הזאת הרחקנו מתוך העיר כ-61 גרוטאות רכב, שזה טיפול כמעט יום יומי, כל יום אנחנו מתעסקים עם גרוטאות רכב. זהו.

מר יוסי חן: ברוך, אני רוצה לשאול אותך שתי שאלות. אחת – הסתובבתי אתמול

ברחוב הערבה וראיתי שם את הבנייה ומהבנייה, אלה שבונים, מהקומות האחרונות יורד שרוול שמנקז את כל, אתה יודע, כשרוצים לזרוק פסולת זורקים דרך השרוול. אתה מכיר את זה? אז למה ברחוב השקד, אני מתלונן כבר כמה חודשים, פניתי גם לאיצ'ה, וזורקים שם פסולת מקומה 11 ו-13 עד למטה ואף אחד לא עושה כלום. זו שאלה שמאד מסקרנת אותי. דרך אגב, רפי, פניתי גם לפקח שלך, לא קיבלתי תשובה. ורק אני רואה שממשיכים עדיין לזרוק שם מקומות אחרונות, בכמויות. אפשר לראות את זה עד היום שם.

מר אבי עזר: יוסי, יטופל.

מר ברוך אנגל: יהיה פיקוח שלי בנושא. יטופל.

מר יוסי חן: דרך אגב, פניתי גם לפקח ולא ראיתי תשובה.

מר אבי עזר: יטופל.

מר יוסי חן: דבר שני – דיברת על רישוי עסקים, הבניין הגבוה בדרך הציונות, מה

קורה שם באמת עם הבניין הזה, שהם שם ללא רישיון עסק? איפה זה עומד? שנים כבר, מדובר בהרבה שנים, כמו שאנחנו יודעים כולם, בהיתר שהם קיבלו, אני אומר את זה גם לרפי, בהיתר שהקבלן קיבל שם, הוא התחייב לשפץ את הבניין כדי להתאים אותו ל-תב"ע. אני מקווה שעכשיו סוף סוף זה יקרה כי זה כבר יותר מדי זמן.

44

ישיבת מועצה מספר 02 (שלא מן המניין) 02.25.52

מר אליהו שבירו-ראה"ע: כל מה שאמרת זה נכון. הקבלן צריך להשלים את כל הפגמים שיש שם

כדי שבסופו של דבר נוכל לתת רישוי עסקים. זה לא עניין של,

מר אבי עזר: זה בביצוע. חילקנו את זה לשניים – המגורים כבר בהליך מתקדם, גם

הנושא של המסחר. הקבלן, אנחנו עומדים על זה, יושבים לו על הצוואר שיעשה את זה.

מר מיקי חג'בי: האמת היא שאני התכוונתי לשאול המון שאלות. זה גילוי נאות. רציתי

לשאול שאלות את רישוי עסקים ואת ברוך, והיתה לנו איזו שהיא שיחה מקדימה לפני הישיבה, ואני חושב שאנחנו נשמע אחד את השני בנוגע לאיזה שהן הסכמות. זה מה שרציתי לומר.

מר אליהו שבירו-ראה"ע: או קיי. תודה. אלי, בבקשה.

מר אלי גיל עד: בוקר טוב. האגף לשירותים חברתיים טיפל במהלך 2114 ב-כמעט 1,811

משפחות, .1,591 אני אספר על הדברים שאנחנו מתכננים לשנה הקרובה.

מבחינת ילדים ונוער – גם השנה יהיה לנו את מרכז הנתיבים להורות, מרכז הורים וילדים, למשפחות שבהן ילדים מגילאי 2 עד .12 זה איזה שהוא מוצא אחרון לפני הוצאה למענה חוץ ביתי, לעבוד על יחסים בתוך הבית – צמצום מצבי סיכון. עובדים בבית הזה עם כל המשפחה, עובדת סוציאלית, פסיכולוגית ואם בית. בנוסף לזה, תוכניות במועדוניות – השנה אנחנו עושים שתי תוכניות מרכזיות –

האחת תעבוד על הקשר בין הורים וילדים, והשניה תעבוד על ילדים שהם עדים לאלימות. באחת המועדוניות איתרנו שיש קבוצה גדולה של ילדים שעדים לאלימות בתוך הבית ואיתם אנחנו נעבוד.

במהלך השנה תיכנס באריאל תוכנית ,361 התוכנית הלאומית לטיפול בילדים. מה זה אומר, אנחנו נדע מחר, אילנה ואני נוסעים מחר כדי ללמוד אותה ולהתחיל ליישם אותה כאן בעיר.

בחינת משפחות- המרכז לטיפול באלימות, קבוצות לנשים, קבוצות לגברים, כמובן טיפול פרטני. צריך לציין שבמהלך השנתיים האחרונות, אנחנו עוד לא יודעים למה לקשר את זה, אבל לא היינו צריכים להוציא נשים למקלטים לנשים נפגעות אלימות, וזה דבר די נדיר. כמובן כאשר נצטרך, מיד נעשה את זה. אנחנו מקשרים את זה לקבוצה לגברים לשליטה בכעסים, אבל אנחנו לא בטוחים. ובמהלך השנה יהיה גם ערב עירוני לנושא של מניעת אלימות כלפי נשים. יש ועדה עירונית שמתכנסת בנושא ומכינה את זה.

42

ישיבת מועצה מספר 02 (שלא מן המניין) 02.25.52

מבחינת הביטחון התזונתי – מה שנקרא חבילות מזון, אבל זה לא רק חבילות מזון, יש ועדה עירונית בראשות מ"מ ראש העיר שמתכנסת, כוללת את כל העמותות, ומי שמנחה אותה זו עובדת סוציאלית של אש"ל ירושלים, שאנחנו קיבלנו אלינו. יש סדנאות של ענבלים, פעמונים, סדנאות למשפחות שמה שנקרא במצוקה מתמשכת, כדי לעבוד על כל הנושא של כלכלת בית נכונה. יש קריטריונים מאד ברורים שבנו באש"ל ירושלים לגבי נושא של משפחות שלא רק נזקקות, אלא זכאיות. אנחנו רואים את זה בתור משפחה שזקוקה לזה והיא באמת זקוקה על פי הקריטריונים, זה אומר שהיא זכאית לעזרה בתחום ביטחון תזונתי, כמו שכל אדם זכאי לכל מיני דברים מבחינת המדינה.

ואחרון חביב – אנחנו מאד רוצים השנה להצליח להוציא הורים וילדים, ילדים שבמצבי הזנחה שונים, להוציא אותם לסדנאות ביחד, בתנאי נופש. מדובר לא רק על כיף, אלא עבודה. עבודה של ההורים והילדים יחד כדי לשפר יחסים בתוך המשפחה.

מבחינת עבודה קהילתית- יש לנו את הפרויקט, ספינת הדגל שלנו, עם בית הספר לעבודה סוציאלית כאן באוניברסיטה. במסגרת מעגלים מתרחבים נעבוד השנה עם כל בתי הספר על סדנאות לתקשורת בין אישית שמונעת ומיישבת קונפליקטים. נעבוד בכיתות ז' על הנושא של חרם, שימוש לרעה באינטרנט. ונעבוד עם קידום נוער על מה שנקרא 'סור מרע'. איך? על ידי זה שתעשה טוב, לעשות נתינה, לעשות נתינה למען האחר, וזה יהיה עם אנשים קשישים.

תוכנית 'כשאת אומרת לא – למה את מתכוונת?' תוכנית עם נערות מכיתות ז', שיעבדו כפעילות על הנושא הזה. כל הנושא של יחסים בין המינים, במטרה להביא לערב שיביא גם את ההורים. יש בעיה.

אנחנו מאד רוצים לתת, ובעיקר להורים, אבל הורים לאל כל כך באים. אז אנחנו מנסים דרך הנערות להביא גם את ההורים לערב הזה.

ואחרון חביב – שירות ייעוץ לאזרח – שירות התנדבות שכל האנשים שם הם מתנדבים, שהתחיל לעבוד עם 3 אנשים מאד נחמדים פה באריאל, ואנחנו מנסים לתמוך בהם כדי להביא להקמה של השירות הזה.

מבחינת קשישים, הזכיר אבי את הנושא של ניצולי שואה, יד ביד. המטרה שלנו השנה להגיע לכל ניצול שואה בעיר. אנחנו עושים את זה בשתי דרכים – האחת זה נוער וסטודנטים שמגיעים לניצולי שואה, נוער שעבר הכשרה בנושא, מגיעים לניצולי שואה כאן בעיר פעם בשבוע, לבקר, לתמוך, לשמוע, ללמוד.

ובנוסף לזה, לכל ניצולי השואה בעיר, להגיע ביום ההולדת, עם מכתב מראש העיר, עם איזו שהיא מתנה קטנטנה בשם העיר, כדי שהאנשים האלה יידעו בשלהי חייהם שאנחנו זוכרים אותם ושמחים שהם איתנו.

46

ישיבת מועצה מספר 02 (שלא מן המניין) 02.25.52

במהלך השנה אנחנו מקווים, זה תלוי תקציב, אמור להגיע לנו תקציב מוועדת עזבונות, נשפץ את מועדון 'אמצע הדרך' בעזרת השם. אישרו לנו מביטוח לאומי תקציב שיגיע למיליון שקלים להרחבה של מעון היום לקשיש. ובנוסף לזה, חודש הקשיש - בשנת 2114 התכנסה ועדה שתכננה את חודש הקשיש, נמשיך עם זה גם בשנה הבאה. זה היה שיא בשנה שעברה של פעילויות ואנחנו לא נרד מזה בשנה הקרובה.

נכויות ומוגבלות שכלית – המפעל השיקומי – השנה אנחנו ניתן יותר תשומות שיקומיות. צ'אנס יכניסו לשם, בעזרתנו, יכניסו עובדת סוציאלית למפעל. אנחנו במהלך שנה מנסים לעבוד על הנושא של הרחבה של המפעל, לקבל תקציבים מכל מיני גורמים ולהגיע לאוכלוסיות נוספות, בדגש על אוכלוסיה של בריאות הנפש, וזה תלוי בין השאר בהרחבה הפיסית של המקום.

מועדון מתחברים – מועדון לאנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית. פתחנו אותו שוב עכשיו, ממש לפני כמה חודשים, ונמשיך איתו במהלך השנה. אנחנו מחזיקים את המועדון הזה בשיניים. כרגע יש -5 8 חברי מועדון. והחשוב הוא שהאנשים האלה מגיעים הביתה אחרי העבודה במפעל השיקומי, מאותו רגע בדרך כלל אחד מבני הבית מרותק לבית כדי לשמור עליו. אבל מועדון שפועל במשך 3 ימים בשבוע, לא רק נותן לאותו אדם קצת אוויר וקצת כיף, זה נותן גם למשפחה.

ולבסוף, כל הנושא של השירות לצעירים וצעירות, מתבגרים ומתבגרות – יש לנו את המרכז לנערה שפתחנו. השנה אנחנו מגבירים שם גם פעילויות, גם תוכניות. תוכנית מתבגרים בעלייה – תוכנית למניעת סמים ואלכוהול, עם שתי קבוצות, שזה מתקיים בקידום נוער, קבוצות מעולות, גם לנוער וגם להורים. ובמהלך השנה נכנסה, ממש לפני כמעט חודשיים, נכנסה מתאמת מטעם הרשות למניעת סמים ואלכוהול, היא התחילה את עבודתה אצלנו, והשנה אנחנו נעשה די הרבה פעילויות אני מעריך ברחבי העיר לנושא הזה.

מר אבי עזר: תודה, אלי. שאלות.

מר מיקי חג'בי: כמה מועדוניות יש לך, אלי?

מר אלי גיל עד: מועדונית אחת בניהול הרווחה ומועדונית אחת בניהול החינוך.

45

ישיבת מועצה מספר 02 (שלא מן המניין) 02.25.52

מר מיקי חג'בי: קודם כל, אני רוצה להגיד לפבל 'שאפו'. אתה קיבלת תקצוב מלא

שבעצם הוא בכפוף או זהה לאגף הרווחה.

מר יוסי חן: איזה תקציב?

מר מיקי חג'בי: שניה אחת. זה בתקציב שירותים לעולים,

מר אליהו שבירו-ראה"ע: רגע, בוא, אנחנו,

מר מיקי חג'בי: שימו לב, רגע, זה שייך, זה שייך.

מר אליהו שבירו-ראה"ע: הוא מדבר על תוכנית העבודה.

מר מיקי חג'בי: אני שואל את השאלה, יש פה חפיפה, זאת אומרת, יש פה שירותים

שבעצם הרווחה נותנת, אז מה בעצם אומרת הרווחה? יש פה קטגוריה לעולים. א', למה ההפרדה הזאת? עכשיו, תגדיר לי מה זה עלה, כמה זמן אנחנו צריכים לקרוא לו עולה. ההגדרה של עולה – כמה זמן הוא עולה?

מר אלי גיל עד: אני אסביר. מבחינת משרד הרווחה, מכיוון שבעיר אצלנו יש עולים, משרד

הרווחה מתגבר אותנו בסעיפים לעולים, כאשר בדיוק, למשל אדם קשיש שמקבל את אותו שירות בסעיף שקוראים לו קשישים במצוקה, כאשר הוא עולה באופן אוטומאטי זה הולך לסעיף שנקרא קשישים במצוקה עולים.

מר מיקי חג'בי: אתם מנתבים אם זה עולה מחבר העמים – או קיי, להעביר אותו לפבל

כי יש לו תקציב.

מר אלי גיל עד: לא אנחנו, זה קורה לבד במחשב.

48

ישיבת מועצה מספר 02 (שלא מן המניין) 02.25.52

מר מיקי חג'בי: פבל קיבל כיבודים, תשמע, כל הקטע הזה זה יפה.

מר אלי גיל עד: אבל זה לא שייך לפבל.

מר אליהו שבירו-ראה"ע: אלי, עצור. כיבודים, לא כיבודים, בואו נעבור לנושא הבא.

מר מיקי חג'בי: בוודאי כיבודים. זה כל כך ברור שיש פה כפילות,בוודאי.

מר יוסי חן: רגע, אני רוצה שאלות. יש לי שתי נקודות שאני רוצה. אחת – כמו

שאתה זוכר, אלי, תקן אותי אם אני טועה, בשנה שעברה הוצג לנו שהיו 1,511 משפחות מטופלות ברווחה.

מר אלי גיל עד: קצת יותר, כן.

מר יוסי חן: השנה יש לנו .1,591 זאת אומרת, שי שעליה.

מר אלי גיל עד: כן.

מר יוסי חן: השאלה שלי אם אתם בדקתם מה הסיבה לעלייה הזאת. בדקתם עם

האנשים? ישבתם איתם? שאלתם אותם איך הם הגיעו למצב הזה? זה מאד מסקרן לדעת כדי שנדע איך לעזור. זו השאלה הראשונה. שאלה שניה – פנו אלי מהמפעל השיקומי בפחד נוראי,

מר מיקי חג'בי: וזה עולים או לא עולים?

מר יוסי חן: לא, למה עולים? זה מפעל לנכים שם. נכון? זה המפעל השיקומי,

שמנצלים אותם שם, שהם צריכים להביא קפה מהבית, שהם עובדים שעות תמורת 2 שקלים לשעה או משהו כזה. האם מישהו מבקר את זה? בודק את זה שם? לראות איך להגן על האנשים המסכנים האלה.

49

ישיבת מועצה מספר 02 (שלא מן המניין) 02.25.52

מר אלי גיל עד: אני אתחיל מהשאלה הראשונה.

מר אליהו שבירו-ראה"ע: קצר.

מר אלי גיל עד: או קיי. לאורך כל השנים, מספר הפונים עולה, משנה לשנה. זה לא

משהו שקרה רק השנה. אני לא מכיר שום שנה שבה זה לא עלה. אני זוכר, כשאני התחלתי לפני 6 שנים, היו 1,611 וקצת. אנחנו מגיעים כמעט ל-.1,811 הסיבה היא בין השאר כי אנחנו מציעים יותר שירותים ממה שהוצעו בעבר. זאת אומרת, אנחנו מסוגלים להגיע לכל מיני אנשים שבעבר לא יכלו לקבל אצלנו שירותים. אני מתאר לעצמי שיש גם סיבות אחרות, אבל קשה לי לעלות עליהן.

לגבי המפעל השיקומי – המפעל השיקומי נחשב מועדון תעסוקתי. זאת אומרת, יש רצף של שיקום תעסוקתי, החל מעבודה בשוק החופשי וכלה במקום הנמוך ברצף, זה מועדון תעסוקתי. מועדון תעסוקתי זה אומר אנשים שהיכולות התעסוקתיות שלהם לא רק שלא מאפשרות להם לעבוד בשוק החופשי, גם במסגרת תעסוקה נתמכת, זאת אומרת לקבל שכר מינימום, היכולות התעסוקתיות שלהם לא מספיקות. ולכן הם במפעל שיקומי, או יותר נכון, מועדון תעסוקתי, ששם הם עובדים כאשר עובדים איתם על תחומי השיקום השונים. זה בין השאר גם מועדון חברתי. המועדון התעסוקתי, המפעל השיקומי שלנו, לצערי הוא נחשב למשכורות יחסית גדולות לעומת מועדונים תעסוקתיים אחרים.

הסכום הממוצע שאותו מרוויחים אנשים זה 1,111 שקלים בחודש. רק להשוואה, במועדונים תעסוקתיים אחרים, ואני יודע כי אני עבדתי עם זה עוד לפני שהגעתי לאריאל,מרוויחים כ-,411 ,611 621 שקלים בממוצע, ואצלנו זה מגיע ל-,1,111 בזכות עבודה שיש לנו במפעל עם אדם שבעצם קשר את גורלו יחד איתנו, דב נכטיילר, אם אתה מכיר. זאת התשובה.

מר יוסי חן: ואי אפשר לשפר שם את השכר?

מר אלי גיל עד: הלוואי. הלוואי. אם יהיו לנו עוד עבודות – מעולה, זה רצון של כולם.

גב' שירה דקל: קודם כל, כל הכבוד. אחד הדברים, רק לגבי ניצולי שואה, זה הנושא

הזה שמסייע להם להגיע למיצוי זכויות. זאת אומרת, כשאתם מגיעים אליהם אתם גם עוזרים להם 21

ישיבת מועצה מספר 02 (שלא מן המניין) 02.25.52

בזה?

מר אלי גיל עד: הנושא של מיצוי זכויות, עוסקים בזה בכמה פנים. קודם כל, גם היום

אנחנו עוסקים בזה. יש את זה גם בנושא של המשרד לאזרחים ותיקים. יש אישה נחמדה שיצרה איתנו קשר, שברגע שהנערים מגיעים לאיזה שהוא בית ואנחנו רואים שאולי יש צורך במקום, אנחנו נותנים לה את הטלפון ואנחנו מנסים לארגן את זה גם במסגרת שי"ל, יגיעו אנשים מבוגרים, כי נערים לא יכולים לעשות את זה. אבל שתדעו שגם היום אנחנו עושים את זה.

גב' שירה דקל: זו נקודה שבאמת חשוב. הרבה מהם לא מנצלים בכלל את הזכויות

שלהם וזה משהו, מעבר לזה שזה מדהים להגיע לכל אחד. והדבר היחיד, יכול להיות שאין זמן עכשיו, כן במשפט, נכנסנו לתוכנית, נכון?

מר אלי גיל עד: זה. זה התוכנית הלאומית .361

גב' שירה דקל: זה ה-361? או קיי, בסדר.

מר אבי עזר: אילנה, בבקשה.

גב' אילנה נולמן: מטרת העל של אגף החינוך היא בעצם לקדם, לטפח ולמצות באופן

מכסימאלי יכולות של תלמידים. כדי להגיע לזה, ניתחנו במשך כמעט שנה את מערכת החינוך בעיר וכתבנו תוכנית מערכתית מאד גדולה, קראנו לה תוכנית 'גרמר', יש לה כמה וכמה עקרונות. היא נותנת מענה מאד רחב ומאד מקיף לכל שדרות וגילאי החינוך בעיר והמטרה שלה בעצם גם לשקם את כל המערכת מגני הילדים ועד לאוניברסיטה וגם לשדרג את המערכת שלנו. היא מתייחסת לתלמידים, לחינוכאים, למוסדות חינוך וכמובן גם להורים. ובעטיה של התוכנית הזאת התחלנו השנה כמה תוכניות לימודים חדשות ואני רוצה להציג לכם אותן.

תוכנית הרובוטיקה – מגן הילדים ועד לתואר. התחילה בשנה שעברה כפיילוט קטן, מאד מאד מוצלח, והשנה הרחבנו אותו לכל מערכת החינוך. כל גני החובה לומדים רובוטיקה. כל כיתות א' עד ג' לומדים חובה רובוטיקה. מכיתות ד' מתחילות נבחרות ברובוטיקה. זה מגיע למסלול רובוטיקה ומדעי המחשב 21

ישיבת מועצה מספר 02 (שלא מן המניין) 02.25.52

בחטיבת הביניים, 1 מתוך 6 מסלולים שונים, וזה מגיע ל-12 יחידות לבגרות בתיכון שלנו. זאת אומרת, זו תוכנית אורך מאד מאד רצינית, הראשונה במדינת ישראל, וכנראה שאלי, זה חידוש, אנחנו מציגים תקציב למחקר ... זה ממש ממש חדש חדש. אנחנו בעצם עושים את זה, כי רובוטיקה מפתחת את החשיבה הלוגית בצורה פנטסטית. זה מוכח על ידי מחקר מאד גדול שעשה האו"ם כמה וכמה שנים, וזו דרך נהדרת. הילדים מאד נהנים מזה והם אפילו לא יודעים שהם עושים מתמטיקה, וזה נפלא.

הגן המוסיקאלי – שוב, במסגרת תוכנית 'גרמר', אנחנו חושפים את כל ילדי גני החובה בעיר ליסודות המוסיקה הקלאסית. תחום חדש, מרגש, מצוין מבחינתי, משום שאמנות זה המקום שבו נמצאת הרוח של האדם. וככל שניתן יותר ויותר אמנות לילדים מגיל צעיר, אז ניתן להם עוגנים שהם רוחניים גם.

מר אליהו שבירו-ראה"ע: אגב, הגן המוסיקאלי זה בעקבות תרומה שהצלחנו להשיג דרך קרן

אריאל לפיתוח.

גב' אילנה נולמן: נכון. בעזרתה קנינו גם את הכלים ואת הציוד ואת הריהוט. ומשרד

החינוך העמיד לנו מורה מצוינת. הילדים אמורים להגיע אחת לשלושה שבועות לפעילות של 42 דקות בגן, וזה ממש ממש מרגש. אני מזמינה, מי שרוצה לצפות כמה שזה יפה.

מר מיקי חג'בי: הילדים מוסעים לגן המוסיקאלי, נכון?

גב' אילנה נולמן: מוסעים.

מר מיקי חג'בי: ההורים משתתפים בהסעה?

גב' אילנה נולמן: לא. זה הכול על חשבון קרן קריב. בבתי הספר היסודיים, במסגרת

תוכנית 'גרמר', התחלנו תהליך מרתק של הגדרת ייחודיות. כל בית ספר יגדיר את הייחודיות שלו. אני מקווה שעד חודש אפריל כל בית ספר כבר יגבש את הייחודיות שלו. בהתאם לזה יכין תוכניות לימודים מ-א' ועד כיתה ו' כולל לכל התלמידים, זאת אומרת, זה איזה שהוא חוט שני כזה שיעבור לכל רוחב העשייה, אורך ורוחב העשייה הבית ספרית. ופתחנו בצורה מאד ככה מרגשת גם נבחרות בסופי היום.

אין ילד שאין לו חוזקה, אין ילד שלא נמצא לפחות בנבחרת אחת, כשהלימודים בעצם מסתיימים. הם 22

ישיבת מועצה מספר 02 (שלא מן המניין) 02.25.52

מסתיימים ב-,14:31 מרבית הילדים נשארים לפחות פעם אחת בשבוע לנבחרות שמתקיימות 4 ימים בשבוע. סידרנו את הכול עם הסתדרות המורים, היתה שם איזו שהיא בעיה, הגענו להסכמות והבנות ואנחנו מאפשרים לילדים האלה בעצם העשרות מאד מגוונות, בתוך בתי הספר, באפס כסף.

בחטיבת הביניים פתחנו 6 מסלולי מצוינות. כתוצאה מזה, הורדנו באופן דרמאטי את הירידה בהשוואה לשנה קודמת. למעלה מ-%,21 ו זה הישג מאד מאד גדול. 6 מסלולי מצוינות, זאת אומרת, שכל תלמיד שנכנס השנה, ב-תשע"ה, לחטיבת הביניים לכיתה ז', כולל כיתת לקויות הלמידה, לכל ילד יש מסלול מצוינות שאליו הוא רשום והוא מקבל 4 שעות תוספתיות – גם לימודים עיוניים, גם לימודים הנדסיים.

זה מרגש, זה מוצלח, יש תגובות מצוינות גם מהתלמידים, גם מההורים וגם מהמורים. אנחנו בדרך לתקצב את זה בצורה שונה בשנה הבאה, בשיתוף הורים, על ידי תל"ן. דבר נוסף שהכנסנו השנה עם האוניברסיטה, זה מכינה אקדמית בכיתה ט', כי האוניברסיטה שלנו עברה מכרז של משרד החינוך והחל מהשנה הבאה תלמידים שלנו יוכלו לעשות בעצם נקודות זכות לתואר באוניברסיטה ואת המכינה התחלנו השנה.

מר אליהו שבירו-ראה"ע: זה לא סתם, זה על חשבון בגרות.

גב' אילנה נולמן: כן. כן. זה בעצם ממיר מבחן בגרות כדי שהם יצליחו לעשות את זה. כי

כל התוכניות שהיו עד היום, כולל באריאל, בעצם נכשלו, כי הם היו תוספתיות לבגרות, לא הקלו עם התלמידים החזקים. עכשיו זה במקום בגרות. זה ממיר בגרות וזה נפלא, זה פנטסטי. ולא כל אוניברסיטה שניגשה למכרז זכתה. האוניברסיטה שלנו ניגשה וזכתה. אז התלמידים שלנו בשמיים מהבחינה הזאת, ו-ט' השנה עושים כבר מכינה. בשנה הבאה הם יתחילו לצבור נקודות זכות באוניברסיטה.

בעל יסודי – שילבנו את כל התלמידים בתוכניות באוניברסיטה. אני חוזרת ומדגישה, את כל התלמידים שילבנו בתוכניות באוניברסיטה.לא משנה מה הרמה שלהם, לא משנה באיזו כיתה הם לומדים, כולם לומדים באוניברסיטה. זו פריצת דרך אדירה. זה עולה לנו הרבה מאד כסף. אורט ואנחנו ב-matching מלא ואנחנו מאד גאים על כך.

תוכנית התקשוב הלאומית נכנסה לכל בתי הספר היסודיים השנה. כתוצאה מזה, כל בתי הספר היסודיים מקבלים פורטל מאד מאד רחב מטעם משרד החינוך, גלישה בהמון אתרים שעד עכשיו עלו יקר וכרגע מקבלים אותם בחינם. לכל בית ספר מונה רכז תקשוב בית ספרי, שמקבל הכשרה ברמה 23

ישיבת מועצה מספר 02 (שלא מן המניין) 02.25.52

מאד גבוהה על ידי משרד החינוך. העיר קנתה מקרנים. אנחנו לא נצליח עד סוף השנה למקרן את כל כיתות הלימוד, אבל בהחלט אנחנו בתהליך של מקרון של רוב הכיתות. ואנחנו יוצאים בתהליך מאד יפה, שבתי הספר היסודיים קבעו, כל בית ספר קבע 3 אתרים בעיר כדי שביום העצמאות המשפחות יוכלו לעשות טיול משפחות. אנחנו הולכים להעמיד עמודים, הולכים להעמיד על העמוד את השם של האתר ואיזה שהוא בר-קוד ומשפחות ביום העצמאות יוכלו לטייל, לסרוק את הבר-קוד ואז הם יגלו מידע על האתר הזה והפעלה באתר הזה. ואת הכול הכול מכינים הקטקטים מכיתה ד' ועד כיתה ו'

באמצעות המורים שלהם, וזו בעצם תוכנית היישום של תוכנית התקשוב הלאומית השנה. אם ירצה השם, אנחנו בשנה הבאה, כמו שאבי ביקש, אנחנו נרחיב את המקום הזה ואז יהיו המון עמודים כאלה ברחבי העיר, וזה ממש הופך אותנו לעיר תיירותית.

מר אליהו שבירו-ראה"ע: דרך אגב, זה לא רק יום העצמאות, זה כל יום במהלך השנה, מי שרוצה

לעבור ולראות ולהבין מה יש בכל מקום – עושה סריקה על הבר-קוד,

גב' אילנה נולמן: לגמרי. אנחנו רוצים את ההשקעה לעשות ביום העצמאות, אבל כמובן

שאחר כך,

מר פבל פולב: זה פיילוט או שזה קיים באיזו שהיא עיר?

גב' אילנה נולמן: אנחנו עובדים על זה ממש עכשיו. זאת עבודה יפה של המורים עם

התלמידים.

תוכנית לתמיכה ולמינוף חברתי – בחטיבת הביניים פתחנו בעצם כיתה חדשה שנקראת כיתת תל"מ, שוב, matching של אורט ושל העירייה. ובעצם לקחנו 22 תלמידים שהם תלמידים עם יכולות די בינוניות, אבל עם מוטיבציה לימודית טובה והתנהגות טובה, ועשינו להם בעצם כיתה שנקראת טרום מב"ר, הצלת נפשות. התוכנית הזאת, הם נכנסים חלק אחר כך לכיתה עם בגרות מלאה ואנחנו מתחילים את זה ב-ט'. זו תוכנית חדשה שהכנסנו השנה. דבר נוסף זה, פתחנו חממה לימודית יחד עם קידום נוער. לקחנו קבוצת תלמידים שהם בסכנת נשירה מבית הספר, מדובר ב- שנה שעברה היו ,13 השנה בקבוצה הזאת יש גם 13 תלמידים. ואגב, שנה שעברה היה %111 הצלחה. כל התלמידים שסומנו בתחילת כיתה ט' בסכנת נשירה, בעקבות התוכנית הזאת של אגף שחר, שנותן לנו את התקציבים דרך 24

ישיבת מועצה מספר 02 (שלא מן המניין) 02.25.52

קידום נוער, הצלנו את כל התלמידים האלה, 3 בחרנו על דעת עצמם עם ההורים ללכת לפנימיות, אבל כולם נקלטו לכיתות וכולם ממשיכים את מערכת החינוך ואף אחד מהם לא נשר. הצלחה כל כך מרגשת, אז פתחנו את זה גם השנה, זה עומד ממש להיפתח בעוד כמה ימים בחטיבת הביניים כיתה ט'. בחטיבה העליונה בכיתה י' פתחנו לראשונה בתולדות אריאל כיתה של חינוך מיוחד לתלמידים עם לקויות למידה. מטרת העל שלנו זה לצמצם מאד את מספר התלמידים שיורדים מהעיר. כתוצאה מזה אנחנו צריכים לפתוח להם כיתות ואפילו לפתוח להם בתי ספר, ואנחנו בתכנון של הקמת שני בתי ספר מיוחדים בעיר, ואני ארחיב על זה בהמשך. זאת כיתה מאד מוצלחת, מנהלת קרית החינוך מלמדת בה.

אנחנו שמנו שם את התותחים הגדולים ביותר, כדי להראות שאפשר לעשות את זה ואנחנו מאד נרגשים על זה. הוספנו לאשכול הפיס 12 סטודנטים שעוזרים בכל מיני תוכניות ביסודי ובחטיבת הביניים, בתחום הרובוטיקה, המדעים ואמנויות, מפר"ח, קראנו להם פרחי מדע, זה עובד נהדר.

תוכניות חברתיות וערכיות בבתי הספר – התחלנו השנה, אחרי שכתבנו תוכנית מאד רצינית על ביקור של כיתה, כיתת אם, עם מחנכת הכיתה, במרכז הארצי לפיתוח ערכים ומנהיגות, התגובות שמגיעות הן תגובות מצוינות, משום שכיתה הולכת עם המחנכת שלה ל-8 שעות פעילות בפארק. הפארק הזה עובד הרבה מאד על ה-אני ועל ה-יחד, על היחיד והיחד, והתגובות מהביקורים האלה מצוינות. כל תלמידי החינוך המיוחד בעיר, מכיתה ה' ועד סיום התיכון, יבקרו בפארק פעמיים בשנה, כי חשוב לנו להשקיע בילדים של החינוך המיוחד ולטעת בהם את תחושת הערך והמסוגלות. כל כיתות ו' מבקרות השנה, כיתות ז' מבקרות השנה, כל כיתות המב"ר והאתגר מבקרות פעם בשנה. זו תוכנית מאד מאד יקרה, אבל מאד חשובה לנו.

חידון התנ"ך – החידוש שאני מזכירה אותו, משום שאנחנו מחזירים עטרה ליושנה, ותלמידי חטיבת הביניים השנה חוזרים להשתתף בחידון התנ"ך. זה היה בתקופתי, זה נעלם, אז אנחנו מחזירים את זה.

זה חשוב מאד.

מר מיקי חג'בי: יש שם קהילת נצרים?

גב' אילנה נולמן: הם לא רוצים. אנחנו תמיד מציעים להם, הכול פתוח להם, אבל זה נתון

לבחירתם.

תוכניות במוסדות הכפופים וקשורים באגף החינוך – השירות הפסיכולוגי נמצא בתהליך מתקדם לקראת הכרה כתחנה מוכרת. זה ייתן לנו הרבה מאד תקציבים וגם כוח אדם חדש, כי הסטאז'רים 22

ישיבת מועצה מספר 02 (שלא מן המניין) 02.25.52

שלומדים פסיכולוגיה באוניברסיטה יוכלו בסיום התואר הראשון לעשות אצלנו סטאז'. והמתמחים, בסיום התואר השני יוכלו לעשות אצלנו התמחות. כלומר, השירות הפסיכולוגי יקבל הרבה מאד פסיכולוגים נוספים למערכת והצרכים גדולים, אנחנו זקוקים להם.

השתתפות בתוכנית 2 הערים של יד ושם – זו תוכנית הדגל של בית הספר להוראת השואה ביד ושם, וזו המלצה של יולי אדלשטיין שביקר פה במאי שנה שעברה, ביקר במוזיאון השואה, מאד התרגש, והמליץ ליד ושם לצרף אותנו כעיר החמישית לתוכנית. אנחנו כרגע בונים תוכניות נוספות לביקור נוסף של תלמידים נוספים במוזיאון. מבחינתנו המוזיאון זה האבן השואבת להוראת השואה בעיר ומשמעויותיה. ועכשיו אנחנו מכיתה ה' ועד כיתה ט' בונים ממש רצף של תוכניות, וכל שנה יוכלו תלמידים מכיתה ה' ועד ט' להגיע עם תוכנית אחרת. במרכז המודל הסרט של קובה והסרט של אירנה.

שיפוצים והקמה של מוסדות חינוך חדשים – אז אנחנו, כמו שרפי ציין, אנחנו בתהליך סוף סוף לראות את היסודות של בית הספר נחשונים עולים לקרקע. גני ילדים. ואנחנו בתהליך של הקמה של שני בתי ספר לחינוך מיוחד בעיר ו-מח"ט. מח"ט על יסודי זה מרכז חינוך טכנולוגי. יש לנו ילדים שזקוקים לחינוך טכנולוגי מקצועי ואין לנו מענה בעיר. הצעתי בפני ראש העיר רעיון, לפתוח באוניברסיטה, בשיתוף האוניברסיטה, מרכז חינוך טכנולוגי לתלמידים מ-י' עד י"ב, שלא יירדו למטה לבתי ספר מקצועיים, שיעשו את זה אצלנו. כרגע מונחות בפנינו 3 תוכניות של 3 רשתות שיודעות לעשות את זה בהצלחה רבה בארץ. אנחנו נבחר את אחת מהרשתות. ראש העיר פנה לאוניברסיטה וקיבל בהתלהבות רבה את הרעיון הזה. אז אנחנו בדרך כנראה לפתוח בית ספר מקצועי בעיר. וגם בית ספר לחינוך מיוחד, אנחנו לא יודעים איזה, משרד החינוך עוזר לנו עכשיו לעשות מיפוי מאד מאד גדול בכל האזור. וכמה שפחות ילדים שנצטרך לשלוח מחוץ לעיר – כן ייטב, אבל זה אומר השקעה מאד ארוכה ויקרה.

מר אליהו שבירו-ראה"ע: חשוב להדגיש שאנחנו לא מדברים על שנת הלימודים הנוכחית אלא על

שנת הלימודים הבאה.

גב' אילנה נולמן: אולי. הלוואי. יכול להיות שעם בית הספר המקצועי כן, עם בית הספר

לחינוך מיוחד כנראה זה ייקח אפילו עוד שנה. ומשרד החינוך מאד מתלהב, אז הוא מאד עוזר לנו.

גב' שירה דקל: מה ההבדל בין בית ספר לחינוך מיוחד לבין כיתה לחינוך מיוחד בבית

ספר רגיל?

26

ישיבת מועצה מספר 02 (שלא מן המניין) 02.25.52

גב' אילנה נולמן: מצוין. שאלה מעולה. התקציבים והמשאבים שעומדים לרשות

התלמידים. כיתה של חינוך מיוחד בתוך בית ספר רגיל, יש לה משאבים, אבל הם הרבה יותר מצומצמים מאשר בית ספר. ולעיתים, אתה שולח ילד לכיתת חינוך מיוחד בתוך בית ספר רגיל, אתה עושה שם את המכסימום, אתה רואה שזה לא מספיק, חבל על השנים של הילד. אנחנו רוצים שהוא ייצא לבית ספר לחינוך מיוחד, יקבל כמה שיותר מהר, באמת, בהתאם לצרכים שלו, את מה שהוא זקוק, ויחזור חזרה אלינו. והילדים שחוזרים אלינו חוזרים מדהימים, נהדרים ומשתלבים חזרה במערכת שלנו ואנחנו מאד שמחים על כך.

מר גלב רבינוביץ: חינוך מיוחד, זה קשור רק למשרד החינוך?

גב' אילנה נולמן: רק משרד החינוך.

מר גלב רבינוביץ: לגבי רובוטיקה, בגני ילדים או בבית ספר, שמורים מתחילים עכשיו

להעביר את הרובוטיקה, הם מקבלים איזו שהיא הדרכה?

גב' אילנה נולמן: בטח. הדרכה מאד רצינית. לא רק זה, בשבוע שעבר היה מפגש מאד מאד

גדול, שכינסתי את כל מורי המתמטיקה, המדעים, האמנות והרובוטיקה של כל בתי הספר היסודיים.

מסתבר שהרבה מאד בעיות בהבנה מתמטית, שמורים למתמטיקה לא מצליחים לפתור,מורים לרובוטיקה מצליחים לפתור את זה מהר מאד. וככל שהם יעבדו בשיתוף פעולה,

מר גלב רבינוביץ: לא, בית ספר זה בסדר, אבל מה בגני הילדים? שמעתי שהם לא עוברים

את ההדרכה.

גב' אילנה נולמן: הם מקבלים הדרכה, אנחנו קנינו את הערכות מאיזו שהיא חברה שהיא

חברה מונופוליסטית בארץ לערכות מהסוג הזה, ויש להם יחידה פדגוגית, והם מקבלים את כל ההדרכה שהם צריכים מהיחידה הפדגוגית.

25

ישיבת מועצה מספר 02 (שלא מן המניין) 02.25.52

מר איתי אהרוני: אילנה, יש לי שאלה, מה לגבי המכינה של 'אחרי' בשנה הבאה? איפה זה

עומד?

גב' אילנה נולמן: אנחנו באמת ישבנו אצל ראש העיר עם המנכ"ל ועם הנציגים של 'אחרי'.

אנחנו בתהליך של איזה שהוא בירור מולם, כי הסתבר לנו שבשנתיים הראשונות כל המימון יצטרך להיות על חשבון העיר, ואנחנו נתנו להם כמה שאלות ומחכים לתשובות.

מר אליהו שבירו-ראה"ע: אנחנו בוחנים, דרך אגב, לא רק מכינה על בסיס 'אחרי', אלא מכינה גם

שונה לחלוטין שיכולה להיות גם כן. זאת אומרת, זה לא חייב להיות דרך 'אחרי'. אנחנו בוחנים לראות באיזו צורה אנחנו נוכל להקים כזאת מכינה ויכול להיות שאנחנו נעשה איזו שהיא מכינה בשיתוף יחד עם האוניברסיטה, משהו אחר לגמרי. אבל זה בתהליך בחינה. כשזה יבשיל אז אנחנו נוכל לדעת בדיוק.

כן, מיקי.

מר מיקי חג'בי: יש קשר, אני מדבר על החינוך הבלתי פורמאלי, התקבלה החלטה

להעביר את כל הנושא של הצהרונים מהגנים של הרשות המקומית לחברת גוונים. השאלה שלי היא בעצם שתי שאלות.

מר אבי עזר: מיקי, זה לא לאילנה.

מר אליהו שבירו-ראה"ע: לא משנה, אנחנו נענה.

מר מיקי חג'בי: יש לזה קשר חינוכי, כי קבלת ההחלטה, יחד איתה אני בטוח שהיה, זה

קשור לחינוך. נכון שהוא לא החינוך הפורמאלי, הוא הבלתי פורמאלי, אבל קשור.

השאלה, האם הרשות המקומית, היות ויש השאלת עובדים, הלא לא נפטר את 14 או 21 העובדות שיש בחינוך הפורמאלי לבלתי פורמאלי, מבלי שמישהו ישלם את שכרן. השאלה שלי – מי משלם את שכרן?

אם הרשות המקומית משלמת את שכרן, כי אז חברת גוונים אמורה להחזיר את הכסף לרשות המקומית. זה תאגיד והוא חייב להחזיר את זה חזרה. זה אחד. שתיים – הנושא הזה של העזרה והסבסוד של הרשות המקומית, בסביבות 321,111 שקל לטובת הצהרונים בגוונים. עבור מה זה?

28

ישיבת מועצה מספר 02 (שלא מן המניין) 02.25.52

מר אליהו שבירו-ראה"ע: כשנגיע לספר התקציב נשב על התקציב.

מר מיקי חג'בי: או קיי. אז יש 321,111 שקל,

מר אליהו שבירו-ראה"ע: נדבר על זה בישיבת התקציב.

מר מיקי חג'בי: יש 321,111 שקל שעובר מהרשות המקומית לטובת הצהרונים,

מר אליהו שבירו-ראה"ע: מיקי,

מר מיקי חג'בי: רגע, זה שייך, מה זה מיקי?

מר אליהו שבירו-ראה"ע: זה לא קשור.

מר מיקי חג'בי: אבל זה שייך.

מר אליהו שבירו-ראה"ע: אבל זה לא קשור. אם אתה מדבר על סעיפים תקציביים, פה אנחנו

מדברים על תוכנית עבודה. אם אתה מדבר על סעיפים תקציביים, מיד אחרי האוכל נחזור,

מר מיקי חג'בי: אתם דיברתם פה על מיליוני שקלים,

מר אליהו שבירו-ראה"ע: היא לא דיברה על שקל.

מר מיקי חג'בי: לא היא בכלל, דיברתם.

מר אליהו שבירו-ראה"ע: אבל אנחנו לא דיברנו.

29

ישיבת מועצה מספר 02 (שלא מן המניין) 02.25.52

מר מיקי חג'בי: אז אני שואל את השאלה.

מר אליהו שבירו-ראה"ע: תשאל. תשאל. תשאל.

מר מיקי חג'בי: מדוע הרשות המקומית תקצבה או מתקצבת את הצהרונים? זה אחד.

שתיים – האם ומי משלם את המשכורות לעובדים באותה השאלה? בבקשה תשובות.

מר אליהו שבירו-ראה"ע: או קיי. אז קודם כל, הנושא של הצהרונים, אנחנו קיבלנו החלטה, על

מנת לטייב את התוכניות שאנחנו עושים עם הילדים, להעביר את הצהרונים האלה לחברת גוונים. הם גם מקבלים יותר ימים, כי הם מקבלים גם את הפעילות בחופשים, מה שאנחנו לא ידענו לתת. ולכן זה עבר לשם. הכספים, אנחנו משאילים את העובדות, מי שרוצה, אנחנו משאילים את העובדות לגוונים וגוונים מחזיר לנו את הכסף. ובאשר לשאלה של התקציב – בישיבת התקציב.

מר ג'והר חלבי: זה ה-.321מה שאמרת עכשיו, זה כסף חזרה, לא כסף שאנחנו משלמים.

מה שראית זה כסף חזרה.

מר אבי עזר: הוא הולך אליה וחוזר אלינו. הם משלמים אותו חזרה.

גב' שירה דקל: ורק עוד הערה אחת עניינית, זה שזה היה מהלך שאנחנו, כהורים אני

מדברת עכשיו, ביקשנו אותו הרבה מאד. דיברנו עליו הרבה זמן. הנושא הזה של ההשלמה היתה לא מספיק טובה בעיר, ועכשיו, אני חייבת להגיד, זה שרואים את כל החופשים, זה משהו שחיכינו לו והוא נהדר. מבחינת המענה לתושב ולהורים של הילדים, זה מענה מצוין. ומבחינה תקציבית, באמת אחר כך. ולהגיד כל הכבוד לאילנה, זה באמת מעורר התפעלות כל ההישגים. תודה.

מר אבי עזר: מה שאני מבקש, אנחנו מזמינים את כולם לצהריים, כולל המנהלים.

אחרי ארוחת הצהריים אנחנו נתכנס כאן לסעיף ישיבת התקציב. המנהלים יהיו חופשיים אחרי ארוחת צהריים.

61