ישיבת מועצת העיר רגילה 8 17/10/2012
1/14
2474
ישיבת מועצה
17/10/201
2
סוג דיון
מתאריך:
מספר דיון:
עמודים:
06/11/2012
הדפס בתאריך
תאריך אישור:
נושא הדיון:
ישיבת מועצה
מספר דיון:
נוהל ע"י:
תועד ע"י:
מיקום הישיבה:
2474
גבי כנפו - יו"ר המועצה
בת שבע רביבו
התקיים בתאריך:
17/10/2012
19:00
י
שיבת
מועצה
מס'
8/12
חדר ישיבות המועצה
05/11/2012
הוקלד ע"י
בת שבע רביבו
הדפס ע"י:
12-00-008
סימוכין
משתתפים:
חיצוניים
השתתפו:
בוריס גיטרמן,לאון בנלולו -חבר מועצה,מרדכי ליברמן,ולדמיר גרשוב,גבי כנפו,דוד טלקר- חבר מועצה,לובה בורשטיין- חברת מועצה,יעקב טסלר- חבר מועצה,מאיה סלוצקי- חברת מועצה,הלן גלבר- חברת מועצה,שלמה אלבז- חבר מועצה,יהודה פרנקל,צבי צילקר- חבר מועצה,אריה ללוש- חבר מועצה,לריסה לנין- חברת מועצה,הרב אפרים וובר חבר מועצה,משה בוטרשוילי- חבר מועצה,מרי ברוסקין,בועז רענן
נעדרו:
יחיאל לסרי ,עמרם כנפו,ד"ר יבגני טיומקין- חבר מועצה,עו"ד גבאי איציק- חבר מועצה,עו"ד אנטון קוזין- חבר מועצה,עו"ד בני חדד- חבר מועצה,רו"ח שמעון אטיאס- חבר מועצה,דרי יצחק- חבר מועצה
מכותבים:
אילן בן-עדי,אילנית הראל,אסתי פילוס,דינה בר-אולפן,רוני עמיר,אתי אטיאס,שמעון לסרי,אדי בן-חמו,עודד לוי,מזל אסולין,רמי לב,כוכי ברדה,שלמה רוטנברג,דבורה זיו,רונית צור,מרים שרביט,מיקי רוזנברג,אדי בן ליש,איריס נפתלי,שלמה נער,דני אלגרט,יהודה אבידן,שרית ביסמוט,סמדר איצקוביץ',יצחק גל,אבירם עמר כותרת המסמך
מסמכים מצורפים:
מועצה רגילה
מקצועית
מקצועית
סעיף
1
סדר היום
הצעות
לסדר:
1
השבת
דמי
ארנונה
בגין
חניות
מקורות
בבניינים
רבי
קומות
–
דיון
עפ"י
בקשת
סיעת
אשדוד
מנצחת
.
2
ביטול
הקפות
שמחת
תורה
ברובע
ב'-דיון
עפ"י
בקשת
סיעת
אשדוד
מנצחת.
3
הורדת
כלי
שיט
באופן
בטיחותי
במקום
מוסדר
להורדת
אופנוע
ים–
דיון
עפ"י
בקשת
סיעת
אשדוד
מנצחת
.
הנושאים
לדיון:
1
הסכם
רשות
ופיתוח
בין
עיריית
אשדוד
לבין
עמותת
אבות
קדושים
להגדלת
שטח
חלק
מחלקה
2071
מגרש
260
תא
שטח
3
רח
ארלוזורוב
רובע
ה'
אשדוד
–
(זיו)
.
2
פרוטוקול
מישיבת
ועדת
תמיכות
מקצועית
מס'
11/12
ופרוטוקול
ועדת
משנה
משאל
טלפוני
מס'
8/12
מיום
24.9.12
–
(מזל
.
3
פרוטוקול
מישיבה
משותפת
של
ועדת
התמיכות
משנה
ומקצועית
מס'
12/12
ומשנה
מס'
9/12
מיום
15.10.12
–
(מזל
.
4
פרוטוקול
מישיבת
הועדה
למחיקת
חובות
מס'
7/12
מיום
23.9.12
–
(מזל
.
5
הסמכת
חפ"א
לביצוע
עבודות
הפיתוח
במתחם
הטיילת
הריוויירה
הדרומית
.
6
הסמכת
חפ"א
לביצוע
בניית
מתנ"ס
ברובע
טו'
.
7
אישור
הסכם
למתן
הרשאה
ולהקמת
חניון
תת
קרקעי
מתחת
לשצ"פ
ברחוב
רוגוזין
-
מנופים
פיננסיים
–
(רוני)
.
8
אישור
העסקה
בחוזה
בכירים
לפי
רשימה
-
(ראובן)
.
ברכות
:
עו"ד
כנפו
מברך
בשם
חברי
המועצה
את
ד"ר
יחיאל
לסרי
ומשפחתו
לרגל
נישואי
בנו
דן
,מזל
טוב.
בשל
האירועים
,
ראש
העיר
נעדר
מהישיבה.
2/14
2474
ישיבת מועצה
17/10/201
2
סוג דיון
מתאריך:
מספר דיון:
עמודים:
06/11/2012
הדפס בתאריך
הצעות
לסדר:
1
השבת
דמי
ארנונה
בגין
חניות
מקורות
בבניינים
רבי
קומות
–
דיון
עפ"י
בקשת
סיעת
אשדוד
מנצחת
.
2
ביטול
הקפות
שמחת
תורה
ברובע
ב'-דיון
עפ"י
בקשת
סיעת
אשדוד
מנצחת.
3
הורדת
כלי
שיט
באופן
בטיחותי
במקום
מוסדר
להורדת
אופנוע
ים–
דיון
עפ"י
בקשת
סיעת
אשדוד
מנצחת
.
הנושאים
לדיון:
1
הסכם
רשות
ופיתוח
בין
עיריית
אשדוד
לבין
עמותת
אבות
קדושים
להגדלת
שטח
חלק
מחלקה
2071
מגרש
260
תא
שטח
3
רח
ארלוזורוב
רובע
ה'
אשדוד
–
(זיו)
.
2
פרוטוקול
מישיבת
ועדת
תמיכות
מקצועית
מס'
11/12
ופרוטוקול
ועדת
משנה
משאל
טלפוני
מס'
8/12
מיום
24.9.12
–
(מזל
.
3
פרוטוקול
מישיבה
משותפת
של
ועדת
התמיכות
משנה
ומקצועית
מס'
12/12
ומשנה
מס'
9/12
מיום
15.10.12
–
(מזל
.
4
פרוטוקול
מישיבת
הועדה
למחיקת
חובות
מס'
7/12
מיום
23.9.12
–
(מזל
.
5
הסמכת
חפ"א
לביצוע
עבודות
הפיתוח
במתחם
הטיילת
הריוויירה
הדרומית
.
6
הסמכת
חפ"א
לביצוע
בניית
מתנ"ס
ברובע
טו'
.
7
אישור
הסכם
למתן
הרשאה
ולהקמת
חניון
תת
קרקעי
מתחת
לשצ"פ
ברחוב
רוגוזין
-
מנופים
פיננסיים
–
(רוני)
.
8
אישור
העסקה
בחוזה
בכירים
לפי
רשימה
-
(ראובן)
.
ברכות
:
עו"ד
כנפו
מברך
בשם
חברי
המועצה
את
ד"ר
יחיאל
לסרי
ומשפחתו
לרגל
נישואי
בנו
דן
,מזל
טוב.
בשל
האירועים
,
ראש
העיר
נעדר
מהישיבה.
סעיף
2
השבת דמי ארנונה בגין חניות מקורות בבניינים רבי קומות – דיון עפ"י בקשת סיעת אשדוד מנצחת לאחר
הצגת
ההצעה
לסדר
ע"י
המגיש
הוחלט
להעביר
הנושא
כסעיף
מס'
9
בסדר
היום.
סעיף
3
ביטול הקפות שמחת תורה ברובע ב'-דיון עפ"י בקשת סיעת אשדוד מנצחת לאחר
הצגת
ההצעה
לסדר
ע"י
המגיש
הוחלט
להעביר
הנושא
כסעיף
מס'
10
בסדר
היום
.
סעיף
4
הורדת כלי שיט באופן בטיחותי במקום מוסדר להורדת אופנוע ים– דיון עפ"י בקשת סיעת אשדוד מנצחת
לאחר
הצגת
ההצעה
לסדר
ע"י
המגיש
הוחלט
להעביר
הנושא
כסעיף
מס'
11
בסדר
היום.
סעיף
5
הסכם רשות ופיתוח בין עיריית אשדוד לבין עמותת אבות קדושים להגדלת שטח חלק מחלקה 2071
מר
צילקר
:
הגודל
המוצע
לבית
הכנסת
מתאים
לגודל
של
בית
ספר
.
גב'
זיו:
בנוסף
לבית
כנסת
מדובר
גם
בכולל
.
מר
צילקר
נמנע.
ID
החלטות
ת.תוקף
3/14
2474
ישיבת מועצה
17/10/201
2
סוג דיון
מתאריך:
מספר דיון:
עמודים:
06/11/2012
הדפס בתאריך
ID
החלטות
ת.תוקף
2106
מחליטים
פה
אחד
לאשר
הסכם
רשות
ופיתוח
בין
עיריית
אשדוד
לבין
עמותת
אבות
קדושים
להגדלת
שטח
חלק
מחלקה
2071
מגרש
260
תא
שטח
3
רח
ארלוזורוב
רובע
ה'
אשדוד
17/10/2012
ID
משימות
אחראי
יעד
22502
מועצת
העיר
בישיבתה
מיום
17.10.12
החליטה
ברוב
קולות
לאשר
הסכם
רשות
ופיתוח
בין
עיריית
אשדוד
לבין
עמותת
אבות
קדושים
להגדלת
שטח
חלק
מחלקה
2071
מגרש
260
תא
שטח
3
רח
ארלוזורוב
רובע
ה'
אשדוד
דבורה זיו - מנהל מחלקה
18/12/2012
סעיף
6
פרוטוקול מישיבת ועדת תמיכות מקצועית מס
8/12
ID
החלטות
ת.תוקף
2107
מחליטים
פה
אחד
לאשר
פרוטוקול
מישיבת
ועדת
תמיכות
מקצועית
מס'
11/12
ופרוטוקול
ועדת
משנה
משאל
טלפוני
מס'
8/12
מיום
24.9.12
17/10/2012
ID
משימות
אחראי
יעד
22503
מועצת
העיר
בישיבתה
מיום
17.10.12
החליטה
פה
אחד
לאשר
פרוטוקול
מישיבת
ועדת
תמיכות
מקצועית
מס'
11/12
ופרוטוקול
ועדת
משנה
משאל
טלפוני
מס'
8/12
מיום
24.9.12
מזל אסולין - אחראי נושא
18/12/2012
סעיף
7
פרוטוקול מישיבה משותפת של ועדת התמיכות משנה ומקצועית מס 15.10.12
מר
בן
עדי:
מבקש
להוסיף
הערה
בפרוטוקול
,בהחלטה
מס'
2
הרב
וובר
לא
השתתף
בהצבעה.
הרב
וובר
לא
השתתף
בהצבעה
על
החלטה
מס'
2
.
מר
צילקר
לא
נמנע.
ID
החלטות
ת.תוקף
2108
מחליטים
ברוב
קולות
לאשר
פרוטוקול
מישיבה
משותפת
של
ועדת
התמיכות
משנה
ומקצועית
מס'
12/12
ומשנה
מס'
9/12
מיום
15.10.12
17/10/2012
ID
משימות
אחראי
יעד
4/14
2474
ישיבת מועצה
17/10/201
2
סוג דיון
מתאריך:
מספר דיון:
עמודים:
06/11/2012
הדפס בתאריך
ID
משימות
אחראי
יעד
22504
מועצת
העיר
בישיבתה
מיום
17.10.12
החליטה
ברוב
קולות
לאשר
פרוטוקול
מישיבה
משותפת
של
ועדת
התמיכות
משנה
ומקצועית
מס'
12/12
ומשנה
מס'
9/12
מיום
15.10.12
ובתוספת
הערה
לפרוטוקול
בהחלטה
מס'
2
הרב
וובר
לא
השתתף
בהצבעה
מזל אסולין - אחראי נושא
18/12/2012
סעיף
8
פרוטוקול מישיבת הועדה למחיקת חובות מס
ID
החלטות
ת.תוקף
2109
מחליטים
פה
אחד
לאשר
פרוטוקול
מישיבת
הועדה
למחיקת
חובות
מס'
7/12
מיום
23.9.12
17/10/2012
ID
משימות
אחראי
יעד
22505
מועצת
העיר
בישיבתה
מיום
17.10.12
החליטה
פה
אחד
פרוטוקול
מישיבת
הועדה
למחיקת
חובות
מס'
7/12
מיום
23.9.12
מזל אבוטבול - מנהל אגף
18/12/2012
סעיף
9
הסמכת חפ"א לביצוע עבודות הפיתוח במתחם הטיילת הריוויירה הדרומית מר
צילקר
:
בעד
הסמכה
,מבקש
פרטים
על
התקציב.מבקש
לצרף
הפירוט
לפרוטוקול
.
מר
בן
עדי
:
הקופה
שעומדת
לרשות
הפרוייקט
היא
קופה
מלפני
כ
20
שנה
ויש
יתרה
של
כ
13
מלש"ח
זה
האומדן
והיקפי
העבודה
.
במסגרת
המהלך
האחרון
של
החובות
של
מינהל
מקרקעי
ישראל
לרבות
הבאת
חלק
א'
של
הפרוייקט
למצב
מסירה.
ID
החלטות
ת.תוקף
2110
מחליטים
פה
אחד
לאשר
הסמכת
חפ"א
לביצוע
עבודות
הפיתוח
במתחם
הטיילת
הריוויירה
הדרומית
17/10/2012
ID
משימות
אחראי
יעד
22506
מועצת
העיר
בישיבתה
מיום
17.10.12
החליטה
פה
אחד
הסמכת
חפ"א
לביצוע
עבודות
הפיתוח
במתחם
הטיילת
הריוויירה
הדרומית
יהודה אבידן
18/12/2012
סעיף
10
אישור הסכם למתן הרשאה ולהקמת חניון תת קרקעי מתחת לשצ"פ ברחוב רוגוזין - מנופים פיננסיים
גב'
גלבר:
חסרות
חתימות
בהסכם
,אין
חתימות
בנספחי
הביטוח,האם
יש
בקשה
תקפה
?
האם
החניה
אושרה
ע"י
הועדה?
דו"ח
שמאי
ע"ש
המבקש
מימון
יצחק
ואילו
ההסכם
הוא
ע"ש
מנופים
פיננסיים
,האם
יש
יפוי
כח
של
מימון
למנופים
פיננסיים?
בהסכם
נרשם
כי
יהיו
102
חניות
,שואלת
,כמה
חניות
יהיו
לטובת
המגורים,למסחר
ולציבור
הרחב
מה
אמור
להיות
בפועל
בעניין
תקן
החניה?
מה
יהיה
כשיהיה
מחסום
בכניסה
לחניה
?
בשצ"פ
העליון
מאפשרים
רק
17
חניות
לציבור
האם
זה
מספיק?
כמה
היו
חניות
קודם
להסכם?.
סעיף
10
ח
וט'
ו
11
סכום
הפיצוי
שיגיע
לעירייה
באיזה
כספים
מדובר?
האם
משרד
התחבורה
משתתף
בחניון
הציבורי?
לא
ניתן
פתרון
ולא
צויינו
החניות
לציבור
הרחב.
יש
לדאוג
שיצא
היתר
במקביל
לחניות.
היו
הערות
לפרוטוקול
בשנת
2010
והם
לא
נרשמו
בפרוטוקול
(מקריאה
את
מכתבה
של
גב'
כהן).
גם
בעניין
התמורה
הייתה
הערה
שלא
לתת
בחינם
ולפתור
את
היזם
ממכרז.
לא
נכון
לתת
קרקע
במחיר
אפס.
מדוע
לבקש
פטור
ממכרז
והאם
זה
חוקי?
מציעה
לא
לאשר
ההסכם
,מציעה
גם
לצאת
למכרז
מסודר,
חייבים
לקבל
כופר
חניה
או
תשלום
עבור
שימוש
לא
יתכן
שנותנים
שטח
בחינם
ליזם
שבבוא
הזמן
יניב
לו
רווחים
ולאחר
שישביח
השטח
ימכור
ליזם
אחר
לדעתה
מי
שקבע
את
שווי
מקום
החניה
הוא
ליאור
ישראלי
,מבקשת
לדעת
איך
נקבע
שווי
חניה?
ואיך
נקבע
שווי
הקמת
חניה
בחניון
תת
קרקעי?
לא
ברור
לה
מדוע
העירייה
הופכת
עולמות
לאשר
קרקע
חינם
ולא
מקשיבה
לחברי
המועצה
וגם
ליועץ
המשפטי
של
משרד
הפנים
ולהביא
שמאי
אחר
ולבקש
תמורה
בעבור
השטח.
משרד
הפנים
העיר
על
הנושא
ומערער
על
התנהלות
העירייה
בנושא
ומעיר
כי
חייב
לצאת
למכרז.
עו"ד
עמיר
:
מנופים
פיננסיים
זכאים
להירשם
כבעלים,יש
יפוי
כח
של
מימון
.
מדובר
בסכום
פיצוי
בעת
העבודות
על
נזקים
.
טופס
4
לא
ינתן
אם
לא
ימולאו
התנאים.
מר
צילקר
:
במקום
צריך
לקום
בניין
של
80
דירות
בערך
,נקבע
מפורשות
שהיזם
יצטרך
לתת
פתרונות
חניה
בבניין
.
מאחר
ויש
צורך
של
ב
94
מקומות
חניה
,אם
זה
עונה
עפ"י
כל
חוק
אז
אין
בעיה
לדעתו.
רוצה
שיהיה
שם
בדיוק
מה
שצריך
לעשות.
עו"ד
עמיר
:
מדובר
בתב"ע
שאושרה
למתן
תוקף
ב
1998
שעברה
את
אישור
משרד
הפנים
,המטרה
של
התב"ע
לשדרג
ולהחיות
הרובע
ולאפשר
לבנות
בניין
של
עד
80
יח"ד
,מאחר
ומדובר
בחלקה
שהיא
כלואה
הפתרון
לחניה
היה
מתחת
לשצ"פ
הקמת
שתי
קומות
חניה
תת
קרקעיות
מתחת
לבניין
בעלות
הקמה
גבוה
שהקבלן
לא
שש
לעשות
אותו
וכך
אושרה
התוכנית
במעמד
של
בניין
עיר
מעמד
של
חיקוק
.
משרד
הפנים
ביקש
להביא
לאישור
המועצה
לצורך
קבלת
פטור
ממכרז
אם
המועצה
סבורה
שלא
תהיה
תועלת
כלכלית
,מר
אלמוג
לא
הציע
לצאת
למכרז
.
הקריא
מייל
של
גב'
כרמלה
כהן
בנושא
התמורה
ואומרת
כי
ניתנה
התמורה
במסגרת
היטל
השבחה
שגבתה
הועדה
המקומית
בעירייה
.
גב'
גלבר
:האם
גם
ב
1998
גם
ליזם
הקודם
ניתן
השצ"פ
בחינם
?
רוני
:
לא,
כתבו
שזה
יהיה
בהסכמה.
מפנה
את
היועץ
המשפטי
למכתבו
של
עו"ד
אלמוג
רון
הממליץ
לצאת
למכרז.
האם
שולמו
היטלי
ההשבחה
?
העירייה
קשרה
את
היטלי
ההשבחה
ששולמו
בעת
המכירה
להיטל
ששולם
ב
98
.
מר
ללוש
:
איך
מבטיחים
את
אינטרס
הסוחרים
ברובע
א'
?
השיפוץ
ימשך
פרק
זמן
שלסוחרים
תהיה
ירידה
בהכנסות
העירייה
תהיה
חשופה
בפני
תביעות
האם
חשבו
על
פתרון
לכך
.
אין
התייחסות
לפגיעה
בסוחרים
,יש
להבטיח
את
זכויות
הסוחרים
.האם
יש
שיפוי
על
כל
נזק
שהעירייה
תתבע?
עו"ד
עמיר
:
המימוש
היה
בעת
המכר
ב
2005
מפנה
את
מר
ללוש
לסעיפים
שמתייחסים
לשיפוי.
גב'
גלבר
:
שוחחה
עם
השמאי
המכריע
והוא
אמר
לה
שהשמאות
שלו
מתייחסת
רק
לחלקה
139
בלבד
שואלת
האם
היטל
ההשבחה
ששולם
בעת
המכירה
האם
הוא
כלל
בתוכו
את
התשלום
של
החניון
התת
קרקעי
והשימוש
בו?
מר
ללוש
:
מציע
לדרוש
מהיזם
ערבות
בנקאית
במשך
כל
זמן
העבודות
לנזקים
שיגרמו
.
עו"ד
כנפו
:
ראוי
שבועדת
בניין
ערים
ידרש
כל
יזם
או
קבלן
לערבות
בנקאית
להגנה
על
העירייה
ובאופן
קבוע
.
עו"ד
עמיר
:
בהיתר
בניה
לוקחים
ערבות
בנקאית
לא
לנזקים
.
מר
צילקר
עזב
את
אולם
הישיבות
.
מר
שי
חזן
-
שמאי
מקרקעין:
ערך
את
השומה
בשנת
2010
ובה
נקבע
סכום
עלות
הקמת
החניון
.
לגבי
היטל
ההשבחה
וההסכמה,בתב"ע
כתוב
שהחניון
יהיה
מתחת
לשפ"צ
בהסכמת
העירייה,
ההסכמה
היא
פורמאלית,
אם
היו
רוצים
לרשום
שההסכמה
כרוכה
בתשלום
בכפוף
לשמאי
כלשהו
אז
היו
רושמים
זאת,ההסכמה
של
העירייה
הפורמאלית
לא
גוררת
בתוכה
סכום
כסף
כלשהו.
לגבי
היטל
ההשבחה
השמאי
המכריע
קבע
ששווי
הנכס
לצורך
היטל
השבחה
הוא
השווי
ששולם
ע"י
היזם,
היזם
שקובע
את
השווי
שהוא
מוכן
לשלם
על
נכס
מסוים
הוא
לוקח
בחשבון
את
כל
ההכנסות,
ההוצאות
והרווח
שיש
לו
מהנכס
.בשווי
מגולם
מבחינת
היזם
כל
מה
שצריך
לשלם
.
אם
היזם
היה
צריך
לשלם
סכום
נוסף,
את
אותו
הסכום
שהשמאי
המכריע
קבע
אזי
היה
צריך
להוריד
מההיטל
את
הסכום
כי
זו
הוצאה
נוספת.
השמאי
אמר
במפורש
שהשווי
של
נכס
זה
הוא
השווי
וזה
מה
שהיזם
מוכן
לשלם
כולל
הוצאותיו
והכנסותיו
ובכלל
זה
עלות
הקמת
החניון.
היזם
חתום
על
התחייבות
להקים
גם
את
המרתף
שהוא
עצמו
אמד
בסך
של
4-6
מלש"ח
לדעתו
זה
לא
הוקם
עדיין
בגלל
העלויות
הרבות
והיותר
גבוהות
יש
לעבוד
בצורה
זהירה
כדי
לא
לפגוע
בסובבים,המרתף
אמור
לקום
בקו
בניין
אפס,
עבודה
מורכבת
ולדעתו
היא
לא
כלכלית
למכרז.
אם
זה
יצא
למכרז
אין
שום
סיכוי
בעולם
שיבוא
יזם
אחד
שיסכים
לקחת
זאת
על
עצמו
,החניון
לא
כלכלי
בכל
קנה
מידה
,המיקום
בעייתי,לא
כלכלי.
היזם
קנה
את
הגיבנת
עם
התחייבות
להקמת
מרתף.השווי
שהיזם
הציע
כולל
התחייבויות
של
הוצאותיו.
גב'
גלבר:
שואלת
האם
בחניה
תת
קרקעית
יהיו
מקומות
חניה
לציבור
הרחב?
מבקשת
לדעת
כמה
חניות
יהיו
למסחר?
כמה
חניות
יהיו
למגורים
וכמה
חניות
יהיו
לטובת
הציבור?
עו"ד
עמיר
:
יהיו
17
חניות
בחניון
העליון.בחניון
התת
קרקעי
יהיו
102
חניות
רק
למגורים
הוסכם
להפרדה
,הם
יבצעו
החניות
העיליות,
את
השלב
המסחרי
ביצעו
קודם.הועדה
לא
תוציא
היתר
בניה
אם
זה
לא
עומד
בתקן
החניה.
מר
ללוש
:
גם
בהסכם
זה
חובה
לדרוש
ערבות
מהיזם,מציע
לאשר
ההסכם
בתוספת
שהיזם
יתחייב
לערבות
של
סכום
מסויים
עד
גמר
הבניה.
עו"ד
כנפו
:
ממליצים
למחלקה
המשפטית
לצרף
את
נושא
הערבויות
בהסכמים
מסוג
זה
שיתנו
ערבויות
כספיות
שאפשר
יהיה
לממש
אותן
למקרה
שמפרים
.
גב'
גלבר
:
שואלת
האם
היזם
שמכר
את
השטח
ושילם
את
היטלי
ההשבחה
האם
הוא
ידע
שהקרקע
היא
חינם
?
האם
היטל
ההשבחה
כלל
את
התב"ע?
עו"ד
עמיר
:
היזם
ידע
מה
יש
לו
בתב"ע
הוא
שילם
היטל
לפי
מה
שנקבע
לו
בתב"ע.
היזם
שילם
היטלים
גם
על
החניון
התת
קרקעי
.
גב'
גלבר
הצביעה
נגד
יתר
החברים
הצביעו
בעד
(רענן,טסלר,בורשטיין,
לנין,
ללוש,פרנקל,סלוצקי,אלבז,וובר
בנלולו,גיטרמן,עו"ד
כנפו,גרשוב,ליברמן).
5/14
2474
ישיבת מועצה
17/10/201
2
סוג דיון
מתאריך:
מספר דיון:
עמודים:
06/11/2012
הדפס בתאריך
גב'
גלבר:
חסרות
חתימות
בהסכם
,אין
חתימות
בנספחי
הביטוח,האם
יש
בקשה
תקפה
?
האם
החניה
אושרה
ע"י
הועדה?
דו"ח
שמאי
ע"ש
המבקש
מימון
יצחק
ואילו
ההסכם
הוא
ע"ש
מנופים
פיננסיים
,האם
יש
יפוי
כח
של
מימון
למנופים
פיננסיים?
בהסכם
נרשם
כי
יהיו
102
חניות
,שואלת
,כמה
חניות
יהיו
לטובת
המגורים,למסחר
ולציבור
הרחב
מה
אמור
להיות
בפועל
בעניין
תקן
החניה?
מה
יהיה
כשיהיה
מחסום
בכניסה
לחניה
?
בשצ"פ
העליון
מאפשרים
רק
17
חניות
לציבור
האם
זה
מספיק?
כמה
היו
חניות
קודם
להסכם?.
סעיף
10
ח
וט'
ו
11
סכום
הפיצוי
שיגיע
לעירייה
באיזה
כספים
מדובר?
האם
משרד
התחבורה
משתתף
בחניון
הציבורי?
לא
ניתן
פתרון
ולא
צויינו
החניות
לציבור
הרחב.
יש
לדאוג
שיצא
היתר
במקביל
לחניות.
היו
הערות
לפרוטוקול
בשנת
2010
והם
לא
נרשמו
בפרוטוקול
(מקריאה
את
מכתבה
של
גב'
כהן).
גם
בעניין
התמורה
הייתה
הערה
שלא
לתת
בחינם
ולפתור
את
היזם
ממכרז.
לא
נכון
לתת
קרקע
במחיר
אפס.
מדוע
לבקש
פטור
ממכרז
והאם
זה
חוקי?
מציעה
לא
לאשר
ההסכם
,מציעה
גם
לצאת
למכרז
מסודר,
חייבים
לקבל
כופר
חניה
או
תשלום
עבור
שימוש
לא
יתכן
שנותנים
שטח
בחינם
ליזם
שבבוא
הזמן
יניב
לו
רווחים
ולאחר
שישביח
השטח
ימכור
ליזם
אחר
לדעתה
מי
שקבע
את
שווי
מקום
החניה
הוא
ליאור
ישראלי
,מבקשת
לדעת
איך
נקבע
שווי
חניה?
ואיך
נקבע
שווי
הקמת
חניה
בחניון
תת
קרקעי?
לא
ברור
לה
מדוע
העירייה
הופכת
עולמות
לאשר
קרקע
חינם
ולא
מקשיבה
לחברי
המועצה
וגם
ליועץ
המשפטי
של
משרד
הפנים
ולהביא
שמאי
אחר
ולבקש
תמורה
בעבור
השטח.
משרד
הפנים
העיר
על
הנושא
ומערער
על
התנהלות
העירייה
בנושא
ומעיר
כי
חייב
לצאת
למכרז.
עו"ד
עמיר
:
מנופים
פיננסיים
זכאים
להירשם
כבעלים,יש
יפוי
כח
של
מימון
.
מדובר
בסכום
פיצוי
בעת
העבודות
על
נזקים
.
טופס
4
לא
ינתן
אם
לא
ימולאו
התנאים.
מר
צילקר
:
במקום
צריך
לקום
בניין
של
80
דירות
בערך
,נקבע
מפורשות
שהיזם
יצטרך
לתת
פתרונות
חניה
בבניין
.
מאחר
ויש
צורך
של
ב
94
מקומות
חניה
,אם
זה
עונה
עפ"י
כל
חוק
אז
אין
בעיה
לדעתו.
רוצה
שיהיה
שם
בדיוק
מה
שצריך
לעשות.
עו"ד
עמיר
:
מדובר
בתב"ע
שאושרה
למתן
תוקף
ב
1998
שעברה
את
אישור
משרד
הפנים
,המטרה
של
התב"ע
לשדרג
ולהחיות
הרובע
ולאפשר
לבנות
בניין
של
עד
80
יח"ד
,מאחר
ומדובר
בחלקה
שהיא
כלואה
הפתרון
לחניה
היה
מתחת
לשצ"פ
הקמת
שתי
קומות
חניה
תת
קרקעיות
מתחת
לבניין
בעלות
הקמה
גבוה
שהקבלן
לא
שש
לעשות
אותו
וכך
אושרה
התוכנית
במעמד
של
בניין
עיר
מעמד
של
חיקוק
.
משרד
הפנים
ביקש
להביא
לאישור
המועצה
לצורך
קבלת
פטור
ממכרז
אם
המועצה
סבורה
שלא
תהיה
תועלת
כלכלית
,מר
אלמוג
לא
הציע
לצאת
למכרז
.
הקריא
מייל
של
גב'
כרמלה
כהן
בנושא
התמורה
ואומרת
כי
ניתנה
התמורה
במסגרת
היטל
השבחה
שגבתה
הועדה
המקומית
בעירייה
.
גב'
גלבר
:האם
גם
ב
1998
גם
ליזם
הקודם
ניתן
השצ"פ
בחינם
?
רוני
:
לא,
כתבו
שזה
יהיה
בהסכמה.
מפנה
את
היועץ
המשפטי
למכתבו
של
עו"ד
אלמוג
רון
הממליץ
לצאת
למכרז.
האם
שולמו
היטלי
ההשבחה
?
העירייה
קשרה
את
היטלי
ההשבחה
ששולמו
בעת
המכירה
להיטל
ששולם
ב
98
.
מר
ללוש
:
איך
מבטיחים
את
אינטרס
הסוחרים
ברובע
א'
?
השיפוץ
ימשך
פרק
זמן
שלסוחרים
תהיה
ירידה
בהכנסות
העירייה
תהיה
חשופה
בפני
תביעות
האם
חשבו
על
פתרון
לכך
.
אין
התייחסות
לפגיעה
בסוחרים
,יש
להבטיח
את
זכויות
הסוחרים
.האם
יש
שיפוי
על
כל
נזק
שהעירייה
תתבע?
עו"ד
עמיר
:
המימוש
היה
בעת
המכר
ב
2005
מפנה
את
מר
ללוש
לסעיפים
שמתייחסים
לשיפוי.
גב'
גלבר
:
שוחחה
עם
השמאי
המכריע
והוא
אמר
לה
שהשמאות
שלו
מתייחסת
רק
לחלקה
139
בלבד
שואלת
האם
היטל
ההשבחה
ששולם
בעת
המכירה
האם
הוא
כלל
בתוכו
את
התשלום
של
החניון
התת
קרקעי
והשימוש
בו?
מר
ללוש
:
מציע
לדרוש
מהיזם
ערבות
בנקאית
במשך
כל
זמן
העבודות
לנזקים
שיגרמו
.
עו"ד
כנפו
:
ראוי
שבועדת
בניין
ערים
ידרש
כל
יזם
או
קבלן
לערבות
בנקאית
להגנה
על
העירייה
ובאופן
קבוע
.
עו"ד
עמיר
:
בהיתר
בניה
לוקחים
ערבות
בנקאית
לא
לנזקים
.
מר
צילקר
עזב
את
אולם
הישיבות
.
מר
שי
חזן
-
שמאי
מקרקעין:
ערך
את
השומה
בשנת
2010
ובה
נקבע
סכום
עלות
הקמת
החניון
.
לגבי
היטל
ההשבחה
וההסכמה,בתב"ע
כתוב
שהחניון
יהיה
מתחת
לשפ"צ
בהסכמת
העירייה,
ההסכמה
היא
פורמאלית,
אם
היו
רוצים
לרשום
שההסכמה
כרוכה
בתשלום
בכפוף
לשמאי
כלשהו
אז
היו
רושמים
זאת,ההסכמה
של
העירייה
הפורמאלית
לא
גוררת
בתוכה
סכום
כסף
כלשהו.
לגבי
היטל
ההשבחה
השמאי
המכריע
קבע
ששווי
הנכס
לצורך
היטל
השבחה
הוא
השווי
ששולם
ע"י
היזם,
היזם
שקובע
את
השווי
שהוא
מוכן
לשלם
על
נכס
מסוים
הוא
לוקח
בחשבון
את
כל
ההכנסות,
ההוצאות
והרווח
שיש
לו
מהנכס
.בשווי
מגולם
מבחינת
היזם
כל
מה
שצריך
לשלם
.
אם
היזם
היה
צריך
לשלם
סכום
נוסף,
את
אותו
הסכום
שהשמאי
המכריע
קבע
אזי
היה
צריך
להוריד
מההיטל
את
הסכום
כי
זו
הוצאה
נוספת.
השמאי
אמר
במפורש
שהשווי
של
נכס
זה
הוא
השווי
וזה
מה
שהיזם
מוכן
לשלם
כולל
הוצאותיו
והכנסותיו
ובכלל
זה
עלות
הקמת
החניון.
היזם
חתום
על
התחייבות
להקים
גם
את
המרתף
שהוא
עצמו
אמד
בסך
של
4-6
מלש"ח
לדעתו
זה
לא
הוקם
עדיין
בגלל
העלויות
הרבות
והיותר
גבוהות
יש
לעבוד
בצורה
זהירה
כדי
לא
לפגוע
בסובבים,המרתף
אמור
לקום
בקו
בניין
אפס,
עבודה
מורכבת
ולדעתו
היא
לא
כלכלית
למכרז.
אם
זה
יצא
למכרז
אין
שום
סיכוי
בעולם
שיבוא
יזם
אחד
שיסכים
לקחת
זאת
על
עצמו
,החניון
לא
כלכלי
בכל
קנה
מידה
,המיקום
בעייתי,לא
כלכלי.
היזם
קנה
את
הגיבנת
עם
התחייבות
להקמת
מרתף.השווי
שהיזם
הציע
כולל
התחייבויות
של
הוצאותיו.
גב'
גלבר:
שואלת
האם
בחניה
תת
קרקעית
יהיו
מקומות
חניה
לציבור
הרחב?
מבקשת
לדעת
כמה
חניות
יהיו
למסחר?
כמה
חניות
יהיו
למגורים
וכמה
חניות
יהיו
לטובת
הציבור?
עו"ד
עמיר
:
יהיו
17
חניות
בחניון
העליון.בחניון
התת
קרקעי
יהיו
102
חניות
רק
למגורים
הוסכם
להפרדה
,הם
יבצעו
החניות
העיליות,
את
השלב
המסחרי
ביצעו
קודם.הועדה
לא
תוציא
היתר
בניה
אם
זה
לא
עומד
בתקן
החניה.
מר
ללוש
:
גם
בהסכם
זה
חובה
לדרוש
ערבות
מהיזם,מציע
לאשר
ההסכם
בתוספת
שהיזם
יתחייב
לערבות
של
סכום
מסויים
עד
גמר
הבניה.
עו"ד
כנפו
:
ממליצים
למחלקה
המשפטית
לצרף
את
נושא
הערבויות
בהסכמים
מסוג
זה
שיתנו
ערבויות
כספיות
שאפשר
יהיה
לממש
אותן
למקרה
שמפרים
.
גב'
גלבר
:
שואלת
האם
היזם
שמכר
את
השטח
ושילם
את
היטלי
ההשבחה
האם
הוא
ידע
שהקרקע
היא
חינם
?
האם
היטל
ההשבחה
כלל
את
התב"ע?
עו"ד
עמיר
:
היזם
ידע
מה
יש
לו
בתב"ע
הוא
שילם
היטל
לפי
מה
שנקבע
לו
בתב"ע.
היזם
שילם
היטלים
גם
על
החניון
התת
קרקעי
.
גב'
גלבר
הצביעה
נגד
יתר
החברים
הצביעו
בעד
(רענן,טסלר,בורשטיין,
לנין,
ללוש,פרנקל,סלוצקי,אלבז,וובר
בנלולו,גיטרמן,עו"ד
כנפו,גרשוב,ליברמן).
6/14
2474
ישיבת מועצה
17/10/201
2
סוג דיון
מתאריך:
מספר דיון:
עמודים:
06/11/2012
הדפס בתאריך
גב'
גלבר:
חסרות
חתימות
בהסכם
,אין
חתימות
בנספחי
הביטוח,האם
יש
בקשה
תקפה
?
האם
החניה
אושרה
ע"י
הועדה?
דו"ח
שמאי
ע"ש
המבקש
מימון
יצחק
ואילו
ההסכם
הוא
ע"ש
מנופים
פיננסיים
,האם
יש
יפוי
כח
של
מימון
למנופים
פיננסיים?
בהסכם
נרשם
כי
יהיו
102
חניות
,שואלת
,כמה
חניות
יהיו
לטובת
המגורים,למסחר
ולציבור
הרחב
מה
אמור
להיות
בפועל
בעניין
תקן
החניה?
מה
יהיה
כשיהיה
מחסום
בכניסה
לחניה
?
בשצ"פ
העליון
מאפשרים
רק
17
חניות
לציבור
האם
זה
מספיק?
כמה
היו
חניות
קודם
להסכם?.
סעיף
10
ח
וט'
ו
11
סכום
הפיצוי
שיגיע
לעירייה
באיזה
כספים
מדובר?
האם
משרד
התחבורה
משתתף
בחניון
הציבורי?
לא
ניתן
פתרון
ולא
צויינו
החניות
לציבור
הרחב.
יש
לדאוג
שיצא
היתר
במקביל
לחניות.
היו
הערות
לפרוטוקול
בשנת
2010
והם
לא
נרשמו
בפרוטוקול
(מקריאה
את
מכתבה
של
גב'
כהן).
גם
בעניין
התמורה
הייתה
הערה
שלא
לתת
בחינם
ולפתור
את
היזם
ממכרז.
לא
נכון
לתת
קרקע
במחיר
אפס.
מדוע
לבקש
פטור
ממכרז
והאם
זה
חוקי?
מציעה
לא
לאשר
ההסכם
,מציעה
גם
לצאת
למכרז
מסודר,
חייבים
לקבל
כופר
חניה
או
תשלום
עבור
שימוש
לא
יתכן
שנותנים
שטח
בחינם
ליזם
שבבוא
הזמן
יניב
לו
רווחים
ולאחר
שישביח
השטח
ימכור
ליזם
אחר
לדעתה
מי
שקבע
את
שווי
מקום
החניה
הוא
ליאור
ישראלי
,מבקשת
לדעת
איך
נקבע
שווי
חניה?
ואיך
נקבע
שווי
הקמת
חניה
בחניון
תת
קרקעי?
לא
ברור
לה
מדוע
העירייה
הופכת
עולמות
לאשר
קרקע
חינם
ולא
מקשיבה
לחברי
המועצה
וגם
ליועץ
המשפטי
של
משרד
הפנים
ולהביא
שמאי
אחר
ולבקש
תמורה
בעבור
השטח.
משרד
הפנים
העיר
על
הנושא
ומערער
על
התנהלות
העירייה
בנושא
ומעיר
כי
חייב
לצאת
למכרז.
עו"ד
עמיר
:
מנופים
פיננסיים
זכאים
להירשם
כבעלים,יש
יפוי
כח
של
מימון
.
מדובר
בסכום
פיצוי
בעת
העבודות
על
נזקים
.
טופס
4
לא
ינתן
אם
לא
ימולאו
התנאים.
מר
צילקר
:
במקום
צריך
לקום
בניין
של
80
דירות
בערך
,נקבע
מפורשות
שהיזם
יצטרך
לתת
פתרונות
חניה
בבניין
.
מאחר
ויש
צורך
של
ב
94
מקומות
חניה
,אם
זה
עונה
עפ"י
כל
חוק
אז
אין
בעיה
לדעתו.
רוצה
שיהיה
שם
בדיוק
מה
שצריך
לעשות.
עו"ד
עמיר
:
מדובר
בתב"ע
שאושרה
למתן
תוקף
ב
1998
שעברה
את
אישור
משרד
הפנים
,המטרה
של
התב"ע
לשדרג
ולהחיות
הרובע
ולאפשר
לבנות
בניין
של
עד
80
יח"ד
,מאחר
ומדובר
בחלקה
שהיא
כלואה
הפתרון
לחניה
היה
מתחת
לשצ"פ
הקמת
שתי
קומות
חניה
תת
קרקעיות
מתחת
לבניין
בעלות
הקמה
גבוה
שהקבלן
לא
שש
לעשות
אותו
וכך
אושרה
התוכנית
במעמד
של
בניין
עיר
מעמד
של
חיקוק
.
משרד
הפנים
ביקש
להביא
לאישור
המועצה
לצורך
קבלת
פטור
ממכרז
אם
המועצה
סבורה
שלא
תהיה
תועלת
כלכלית
,מר
אלמוג
לא
הציע
לצאת
למכרז
.
הקריא
מייל
של
גב'
כרמלה
כהן
בנושא
התמורה
ואומרת
כי
ניתנה
התמורה
במסגרת
היטל
השבחה
שגבתה
הועדה
המקומית
בעירייה
.
גב'
גלבר
:האם
גם
ב
1998
גם
ליזם
הקודם
ניתן
השצ"פ
בחינם
?
רוני
:
לא,
כתבו
שזה
יהיה
בהסכמה.
מפנה
את
היועץ
המשפטי
למכתבו
של
עו"ד
אלמוג
רון
הממליץ
לצאת
למכרז.
האם
שולמו
היטלי
ההשבחה
?
העירייה
קשרה
את
היטלי
ההשבחה
ששולמו
בעת
המכירה
להיטל
ששולם
ב
98
.
מר
ללוש
:
איך
מבטיחים
את
אינטרס
הסוחרים
ברובע
א'
?
השיפוץ
ימשך
פרק
זמן
שלסוחרים
תהיה
ירידה
בהכנסות
העירייה
תהיה
חשופה
בפני
תביעות
האם
חשבו
על
פתרון
לכך
.
אין
התייחסות
לפגיעה
בסוחרים
,יש
להבטיח
את
זכויות
הסוחרים
.האם
יש
שיפוי
על
כל
נזק
שהעירייה
תתבע?
עו"ד
עמיר
:
המימוש
היה
בעת
המכר
ב
2005
מפנה
את
מר
ללוש
לסעיפים
שמתייחסים
לשיפוי.
גב'
גלבר
:
שוחחה
עם
השמאי
המכריע
והוא
אמר
לה
שהשמאות
שלו
מתייחסת
רק
לחלקה
139
בלבד
שואלת
האם
היטל
ההשבחה
ששולם
בעת
המכירה
האם
הוא
כלל
בתוכו
את
התשלום
של
החניון
התת
קרקעי
והשימוש
בו?
מר
ללוש
:
מציע
לדרוש
מהיזם
ערבות
בנקאית
במשך
כל
זמן
העבודות
לנזקים
שיגרמו
.
עו"ד
כנפו
:
ראוי
שבועדת
בניין
ערים
ידרש
כל
יזם
או
קבלן
לערבות
בנקאית
להגנה
על
העירייה
ובאופן
קבוע
.
עו"ד
עמיר
:
בהיתר
בניה
לוקחים
ערבות
בנקאית
לא
לנזקים
.
מר
צילקר
עזב
את
אולם
הישיבות
.
מר
שי
חזן
-
שמאי
מקרקעין:
ערך
את
השומה
בשנת
2010
ובה
נקבע
סכום
עלות
הקמת
החניון
.
לגבי
היטל
ההשבחה
וההסכמה,בתב"ע
כתוב
שהחניון
יהיה
מתחת
לשפ"צ
בהסכמת
העירייה,
ההסכמה
היא
פורמאלית,
אם
היו
רוצים
לרשום
שההסכמה
כרוכה
בתשלום
בכפוף
לשמאי
כלשהו
אז
היו
רושמים
זאת,ההסכמה
של
העירייה
הפורמאלית
לא
גוררת
בתוכה
סכום
כסף
כלשהו.
לגבי
היטל
ההשבחה
השמאי
המכריע
קבע
ששווי
הנכס
לצורך
היטל
השבחה
הוא
השווי
ששולם
ע"י
היזם,
היזם
שקובע
את
השווי
שהוא
מוכן
לשלם
על
נכס
מסוים
הוא
לוקח
בחשבון
את
כל
ההכנסות,
ההוצאות
והרווח
שיש
לו
מהנכס
.בשווי
מגולם
מבחינת
היזם
כל
מה
שצריך
לשלם
.
אם
היזם
היה
צריך
לשלם
סכום
נוסף,
את
אותו
הסכום
שהשמאי
המכריע
קבע
אזי
היה
צריך
להוריד
מההיטל
את
הסכום
כי
זו
הוצאה
נוספת.
השמאי
אמר
במפורש
שהשווי
של
נכס
זה
הוא
השווי
וזה
מה
שהיזם
מוכן
לשלם
כולל
הוצאותיו
והכנסותיו
ובכלל
זה
עלות
הקמת
החניון.
היזם
חתום
על
התחייבות
להקים
גם
את
המרתף
שהוא
עצמו
אמד
בסך
של
4-6
מלש"ח
לדעתו
זה
לא
הוקם
עדיין
בגלל
העלויות
הרבות
והיותר
גבוהות
יש
לעבוד
בצורה
זהירה
כדי
לא
לפגוע
בסובבים,המרתף
אמור
לקום
בקו
בניין
אפס,
עבודה
מורכבת
ולדעתו
היא
לא
כלכלית
למכרז.
אם
זה
יצא
למכרז
אין
שום
סיכוי
בעולם
שיבוא
יזם
אחד
שיסכים
לקחת
זאת
על
עצמו
,החניון
לא
כלכלי
בכל
קנה
מידה
,המיקום
בעייתי,לא
כלכלי.
היזם
קנה
את
הגיבנת
עם
התחייבות
להקמת
מרתף.השווי
שהיזם
הציע
כולל
התחייבויות
של
הוצאותיו.
גב'
גלבר:
שואלת
האם
בחניה
תת
קרקעית
יהיו
מקומות
חניה
לציבור
הרחב?
מבקשת
לדעת
כמה
חניות
יהיו
למסחר?
כמה
חניות
יהיו
למגורים
וכמה
חניות
יהיו
לטובת
הציבור?
עו"ד
עמיר
:
יהיו
17
חניות
בחניון
העליון.בחניון
התת
קרקעי
יהיו
102
חניות
רק
למגורים
הוסכם
להפרדה
,הם
יבצעו
החניות
העיליות,
את
השלב
המסחרי
ביצעו
קודם.הועדה
לא
תוציא
היתר
בניה
אם
זה
לא
עומד
בתקן
החניה.
מר
ללוש
:
גם
בהסכם
זה
חובה
לדרוש
ערבות
מהיזם,מציע
לאשר
ההסכם
בתוספת
שהיזם
יתחייב
לערבות
של
סכום
מסויים
עד
גמר
הבניה.
עו"ד
כנפו
:
ממליצים
למחלקה
המשפטית
לצרף
את
נושא
הערבויות
בהסכמים
מסוג
זה
שיתנו
ערבויות
כספיות
שאפשר
יהיה
לממש
אותן
למקרה
שמפרים
.
גב'
גלבר
:
שואלת
האם
היזם
שמכר
את
השטח
ושילם
את
היטלי
ההשבחה
האם
הוא
ידע
שהקרקע
היא
חינם
?
האם
היטל
ההשבחה
כלל
את
התב"ע?
עו"ד
עמיר
:
היזם
ידע
מה
יש
לו
בתב"ע
הוא
שילם
היטל
לפי
מה
שנקבע
לו
בתב"ע.
היזם
שילם
היטלים
גם
על
החניון
התת
קרקעי
.
גב'
גלבר
הצביעה
נגד
יתר
החברים
הצביעו
בעד
(רענן,טסלר,בורשטיין,
לנין,
ללוש,פרנקל,סלוצקי,אלבז,וובר
בנלולו,גיטרמן,עו"ד
כנפו,גרשוב,ליברמן).
7/14
2474
ישיבת מועצה
17/10/201
2
סוג דיון
מתאריך:
מספר דיון:
עמודים:
06/11/2012
הדפס בתאריך
גב'
גלבר:
חסרות
חתימות
בהסכם
,אין
חתימות
בנספחי
הביטוח,האם
יש
בקשה
תקפה
?
האם
החניה
אושרה
ע"י
הועדה?
דו"ח
שמאי
ע"ש
המבקש
מימון
יצחק
ואילו
ההסכם
הוא
ע"ש
מנופים
פיננסיים
,האם
יש
יפוי
כח
של
מימון
למנופים
פיננסיים?
בהסכם
נרשם
כי
יהיו
102
חניות
,שואלת
,כמה
חניות
יהיו
לטובת
המגורים,למסחר
ולציבור
הרחב
מה
אמור
להיות
בפועל
בעניין
תקן
החניה?
מה
יהיה
כשיהיה
מחסום
בכניסה
לחניה
?
בשצ"פ
העליון
מאפשרים
רק
17
חניות
לציבור
האם
זה
מספיק?
כמה
היו
חניות
קודם
להסכם?.
סעיף
10
ח
וט'
ו
11
סכום
הפיצוי
שיגיע
לעירייה
באיזה
כספים
מדובר?
האם
משרד
התחבורה
משתתף
בחניון
הציבורי?
לא
ניתן
פתרון
ולא
צויינו
החניות
לציבור
הרחב.
יש
לדאוג
שיצא
היתר
במקביל
לחניות.
היו
הערות
לפרוטוקול
בשנת
2010
והם
לא
נרשמו
בפרוטוקול
(מקריאה
את
מכתבה
של
גב'
כהן).
גם
בעניין
התמורה
הייתה
הערה
שלא
לתת
בחינם
ולפתור
את
היזם
ממכרז.
לא
נכון
לתת
קרקע
במחיר
אפס.
מדוע
לבקש
פטור
ממכרז
והאם
זה
חוקי?
מציעה
לא
לאשר
ההסכם
,מציעה
גם
לצאת
למכרז
מסודר,
חייבים
לקבל
כופר
חניה
או
תשלום
עבור
שימוש
לא
יתכן
שנותנים
שטח
בחינם
ליזם
שבבוא
הזמן
יניב
לו
רווחים
ולאחר
שישביח
השטח
ימכור
ליזם
אחר
לדעתה
מי
שקבע
את
שווי
מקום
החניה
הוא
ליאור
ישראלי
,מבקשת
לדעת
איך
נקבע
שווי
חניה?
ואיך
נקבע
שווי
הקמת
חניה
בחניון
תת
קרקעי?
לא
ברור
לה
מדוע
העירייה
הופכת
עולמות
לאשר
קרקע
חינם
ולא
מקשיבה
לחברי
המועצה
וגם
ליועץ
המשפטי
של
משרד
הפנים
ולהביא
שמאי
אחר
ולבקש
תמורה
בעבור
השטח.
משרד
הפנים
העיר
על
הנושא
ומערער
על
התנהלות
העירייה
בנושא
ומעיר
כי
חייב
לצאת
למכרז.
עו"ד
עמיר
:
מנופים
פיננסיים
זכאים
להירשם
כבעלים,יש
יפוי
כח
של
מימון
.
מדובר
בסכום
פיצוי
בעת
העבודות
על
נזקים
.
טופס
4
לא
ינתן
אם
לא
ימולאו
התנאים.
מר
צילקר
:
במקום
צריך
לקום
בניין
של
80
דירות
בערך
,נקבע
מפורשות
שהיזם
יצטרך
לתת
פתרונות
חניה
בבניין
.
מאחר
ויש
צורך
של
ב
94
מקומות
חניה
,אם
זה
עונה
עפ"י
כל
חוק
אז
אין
בעיה
לדעתו.
רוצה
שיהיה
שם
בדיוק
מה
שצריך
לעשות.
עו"ד
עמיר
:
מדובר
בתב"ע
שאושרה
למתן
תוקף
ב
1998
שעברה
את
אישור
משרד
הפנים
,המטרה
של
התב"ע
לשדרג
ולהחיות
הרובע
ולאפשר
לבנות
בניין
של
עד
80
יח"ד
,מאחר
ומדובר
בחלקה
שהיא
כלואה
הפתרון
לחניה
היה
מתחת
לשצ"פ
הקמת
שתי
קומות
חניה
תת
קרקעיות
מתחת
לבניין
בעלות
הקמה
גבוה
שהקבלן
לא
שש
לעשות
אותו
וכך
אושרה
התוכנית
במעמד
של
בניין
עיר
מעמד
של
חיקוק
.
משרד
הפנים
ביקש
להביא
לאישור
המועצה
לצורך
קבלת
פטור
ממכרז
אם
המועצה
סבורה
שלא
תהיה
תועלת
כלכלית
,מר
אלמוג
לא
הציע
לצאת
למכרז
.
הקריא
מייל
של
גב'
כרמלה
כהן
בנושא
התמורה
ואומרת
כי
ניתנה
התמורה
במסגרת
היטל
השבחה
שגבתה
הועדה
המקומית
בעירייה
.
גב'
גלבר
:האם
גם
ב
1998
גם
ליזם
הקודם
ניתן
השצ"פ
בחינם
?
רוני
:
לא,
כתבו
שזה
יהיה
בהסכמה.
מפנה
את
היועץ
המשפטי
למכתבו
של
עו"ד
אלמוג
רון
הממליץ
לצאת
למכרז.
האם
שולמו
היטלי
ההשבחה
?
העירייה
קשרה
את
היטלי
ההשבחה
ששולמו
בעת
המכירה
להיטל
ששולם
ב
98
.
מר
ללוש
:
איך
מבטיחים
את
אינטרס
הסוחרים
ברובע
א'
?
השיפוץ
ימשך
פרק
זמן
שלסוחרים
תהיה
ירידה
בהכנסות
העירייה
תהיה
חשופה
בפני
תביעות
האם
חשבו
על
פתרון
לכך
.
אין
התייחסות
לפגיעה
בסוחרים
,יש
להבטיח
את
זכויות
הסוחרים
.האם
יש
שיפוי
על
כל
נזק
שהעירייה
תתבע?
עו"ד
עמיר
:
המימוש
היה
בעת
המכר
ב
2005
מפנה
את
מר
ללוש
לסעיפים
שמתייחסים
לשיפוי.
גב'
גלבר
:
שוחחה
עם
השמאי
המכריע
והוא
אמר
לה
שהשמאות
שלו
מתייחסת
רק
לחלקה
139
בלבד
שואלת
האם
היטל
ההשבחה
ששולם
בעת
המכירה
האם
הוא
כלל
בתוכו
את
התשלום
של
החניון
התת
קרקעי
והשימוש
בו?
מר
ללוש
:
מציע
לדרוש
מהיזם
ערבות
בנקאית
במשך
כל
זמן
העבודות
לנזקים
שיגרמו
.
עו"ד
כנפו
:
ראוי
שבועדת
בניין
ערים
ידרש
כל
יזם
או
קבלן
לערבות
בנקאית
להגנה
על
העירייה
ובאופן
קבוע
.
עו"ד
עמיר
:
בהיתר
בניה
לוקחים
ערבות
בנקאית
לא
לנזקים
.
מר
צילקר
עזב
את
אולם
הישיבות
.
מר
שי
חזן
-
שמאי
מקרקעין:
ערך
את
השומה
בשנת
2010
ובה
נקבע
סכום
עלות
הקמת
החניון
.
לגבי
היטל
ההשבחה
וההסכמה,בתב"ע
כתוב
שהחניון
יהיה
מתחת
לשפ"צ
בהסכמת
העירייה,
ההסכמה
היא
פורמאלית,
אם
היו
רוצים
לרשום
שההסכמה
כרוכה
בתשלום
בכפוף
לשמאי
כלשהו
אז
היו
רושמים
זאת,ההסכמה
של
העירייה
הפורמאלית
לא
גוררת
בתוכה
סכום
כסף
כלשהו.
לגבי
היטל
ההשבחה
השמאי
המכריע
קבע
ששווי
הנכס
לצורך
היטל
השבחה
הוא
השווי
ששולם
ע"י
היזם,
היזם
שקובע
את
השווי
שהוא
מוכן
לשלם
על
נכס
מסוים
הוא
לוקח
בחשבון
את
כל
ההכנסות,
ההוצאות
והרווח
שיש
לו
מהנכס
.בשווי
מגולם
מבחינת
היזם
כל
מה
שצריך
לשלם
.
אם
היזם
היה
צריך
לשלם
סכום
נוסף,
את
אותו
הסכום
שהשמאי
המכריע
קבע
אזי
היה
צריך
להוריד
מההיטל
את
הסכום
כי
זו
הוצאה
נוספת.
השמאי
אמר
במפורש
שהשווי
של
נכס
זה
הוא
השווי
וזה
מה
שהיזם
מוכן
לשלם
כולל
הוצאותיו
והכנסותיו
ובכלל
זה
עלות
הקמת
החניון.
היזם
חתום
על
התחייבות
להקים
גם
את
המרתף
שהוא
עצמו
אמד
בסך
של
4-6
מלש"ח
לדעתו
זה
לא
הוקם
עדיין
בגלל
העלויות
הרבות
והיותר
גבוהות
יש
לעבוד
בצורה
זהירה
כדי
לא
לפגוע
בסובבים,המרתף
אמור
לקום
בקו
בניין
אפס,
עבודה
מורכבת
ולדעתו
היא
לא
כלכלית
למכרז.
אם
זה
יצא
למכרז
אין
שום
סיכוי
בעולם
שיבוא
יזם
אחד
שיסכים
לקחת
זאת
על
עצמו
,החניון
לא
כלכלי
בכל
קנה
מידה
,המיקום
בעייתי,לא
כלכלי.
היזם
קנה
את
הגיבנת
עם
התחייבות
להקמת
מרתף.השווי
שהיזם
הציע
כולל
התחייבויות
של
הוצאותיו.
גב'
גלבר:
שואלת
האם
בחניה
תת
קרקעית
יהיו
מקומות
חניה
לציבור
הרחב?
מבקשת
לדעת
כמה
חניות
יהיו
למסחר?
כמה
חניות
יהיו
למגורים
וכמה
חניות
יהיו
לטובת
הציבור?
עו"ד
עמיר
:
יהיו
17
חניות
בחניון
העליון.בחניון
התת
קרקעי
יהיו
102
חניות
רק
למגורים
הוסכם
להפרדה
,הם
יבצעו
החניות
העיליות,
את
השלב
המסחרי
ביצעו
קודם.הועדה
לא
תוציא
היתר
בניה
אם
זה
לא
עומד
בתקן
החניה.
מר
ללוש
:
גם
בהסכם
זה
חובה
לדרוש
ערבות
מהיזם,מציע
לאשר
ההסכם
בתוספת
שהיזם
יתחייב
לערבות
של
סכום
מסויים
עד
גמר
הבניה.
עו"ד
כנפו
:
ממליצים
למחלקה
המשפטית
לצרף
את
נושא
הערבויות
בהסכמים
מסוג
זה
שיתנו
ערבויות
כספיות
שאפשר
יהיה
לממש
אותן
למקרה
שמפרים
.
גב'
גלבר
:
שואלת
האם
היזם
שמכר
את
השטח
ושילם
את
היטלי
ההשבחה
האם
הוא
ידע
שהקרקע
היא
חינם
?
האם
היטל
ההשבחה
כלל
את
התב"ע?
עו"ד
עמיר
:
היזם
ידע
מה
יש
לו
בתב"ע
הוא
שילם
היטל
לפי
מה
שנקבע
לו
בתב"ע.
היזם
שילם
היטלים
גם
על
החניון
התת
קרקעי
.
גב'
גלבר
הצביעה
נגד
יתר
החברים
הצביעו
בעד
(רענן,טסלר,בורשטיין,
לנין,
ללוש,פרנקל,סלוצקי,אלבז,וובר
בנלולו,גיטרמן,עו"ד
כנפו,גרשוב,ליברמן).
ID
החלטות
ת.תוקף
2111
מחליטים
ברוב
קולות
14)
חברים
לאשר
הסכם
למתן
הרשאה
ולהקמת
חניון
תת
קרקעי
מתחת
לשצ"פ
ברחוב
רוגוזין
לחברת
מנופים
פיננסיים
17/10/2012
ID
משימות
אחראי
יעד
22507
מועצת
העיר
בישיבתה
מיום
17.10.12
החליטה
ברוב
קולות
14)
חברים
לאשר
הסכם
למתן
הרשאה
ולהקמת
חניון
תת
קרקעי
מתחת
לשצ"פ
ברחוב
רוגוזין
לחברת
מנופים
פיננסיים
רוני עמיר - יועץ משפטי,שלמה נער - מנהל
אגף
18/12/2012
סעיף
11
אישור העסקה בחוזה בכירים לפי רשימה
מר
אבירם
עמר
יו"ר
ועד
העובדים
ביקש
להתבטא
בישיבה
ויו"ר
המועצה
לא
אפשר
לו
זאת.
מר
ללוש:
מזכיר
לכולם
שתמיד
יו"ר
המועצה
אפשר
ליו"ר
ועד
להתבטא
בנושא
העובדים
ולהשמיע
את
דבריו
בישיבה
.
הקפיד
עפ"י
תפיסתו
תמיד
לאשר
כל
הסכם
בנושא
כ"א
שבא
לאישור
המועצה
,
האווירה
בעירייה
קשה
ולחברי
המועצה
יש
הזדמנות
להרגיע
הרוחות
.
מציע
להמתין
להחלטת
בית
המשפט
ולהוריד
הנושא
מסדר
היום.
מר
בן
עדי:
נושא
חוזים
אישיים
הוא
לא
עניין
אשדודי
אלא
זה
עניין
ברמה
הארצית
,כל
החוזים
האישיים
שמאושרים
במועצה
טעונים
את
אישורו
של
משרד
הפנים
.
משרד
הפנים
פועל
כפי
שהוא
מוצא
לנכון
לפעול
מול
ההסתדרות
ומול
המרכז
השלטון
המקומי
בטרם
הוא
מאשר
לרשות
המקומית
את
החוזים
האישיים.
ועד
העובדים
רוצה
לנהל
דיון
בנקודה
העקרונית
שחוצה
את
המדינה
מבחינת
הנהלת
העיר
אם
לא
יהיו
חוזים
אישיים
באשדוד
לא
יהיו
חוזים
אישיים
בכל
הארץ.
זה
לא
עניין
לסכסוך
עבודה
מקומי
אלא
לסכסוך
ארצי
ואין
סיבה
שמאבק
ארצי
יהיה
על
גב
עובדי
עיריית
אשדוד
.
לכן
אין
בזה
הליך
להרגעת
הרוחות
.
הקמת
צוות
זה
הליך
מבורך
.
יש
להמתין
להכרעת
בית
הדין.
לא
רואה
סיבה
לשנות
הנוהגים
הקיימים
וכפי
שנוהגים
היום
אנו
נוהגים
כדין
מבחינתנו.
יש
משרות
שמחכות
לאיוש,רצף
העבודה
הסדיר
של
העירייה
חייב
להימשך
.כל
משרה
תלויה
באישורו
של
משרד
הפנים
,משרד
הפנים
מודע
למצב
הקיים.
ירצה
יאשר
לא
ירצה
לא
יאשר
.
ובאם
עד
למימוש
החלטות
תהא
החלטה
של
בית
הדין
ננהג
כמובן
עפ"י
החלטת
בית
הדין.
מר
עמר
:
העירייה
חושפת
עצמה
לתביעות
עתידיות.
מר
ללוש
:
מציע
להוריד
הנושא
מסדר
היום
עד
לאחר
הדיון
בבית
המשפט
.
מר
בנלולו
לא
משתתף
בהצבעה
3
חברי
מועצה
הצביעו
בעד
(ללוש,גלבר
ורענן)
.
יתר
החברים
הצביעו
נגד
ההצעה
נפלה
ברוב
קולות.
עו"ד
כנפו
מביא
להצבעה
את
אישור
ההעסקה
כפי
שהובאה
למועצה.
מר
בועז
רענן
נמנע.
מר
בנלולו
לא
משתתף
בהצבעה
יתר
החברים
הצביעו
בעד.
8/14
2474
ישיבת מועצה
17/10/201
2
סוג דיון
מתאריך:
מספר דיון:
עמודים:
06/11/2012
הדפס בתאריך
מר
אבירם
עמר
יו"ר
ועד
העובדים
ביקש
להתבטא
בישיבה
ויו"ר
המועצה
לא
אפשר
לו
זאת.
מר
ללוש:
מזכיר
לכולם
שתמיד
יו"ר
המועצה
אפשר
ליו"ר
ועד
להתבטא
בנושא
העובדים
ולהשמיע
את
דבריו
בישיבה
.
הקפיד
עפ"י
תפיסתו
תמיד
לאשר
כל
הסכם
בנושא
כ"א
שבא
לאישור
המועצה
,
האווירה
בעירייה
קשה
ולחברי
המועצה
יש
הזדמנות
להרגיע
הרוחות
.
מציע
להמתין
להחלטת
בית
המשפט
ולהוריד
הנושא
מסדר
היום.
מר
בן
עדי:
נושא
חוזים
אישיים
הוא
לא
עניין
אשדודי
אלא
זה
עניין
ברמה
הארצית
,כל
החוזים
האישיים
שמאושרים
במועצה
טעונים
את
אישורו
של
משרד
הפנים
.
משרד
הפנים
פועל
כפי
שהוא
מוצא
לנכון
לפעול
מול
ההסתדרות
ומול
המרכז
השלטון
המקומי
בטרם
הוא
מאשר
לרשות
המקומית
את
החוזים
האישיים.
ועד
העובדים
רוצה
לנהל
דיון
בנקודה
העקרונית
שחוצה
את
המדינה
מבחינת
הנהלת
העיר
אם
לא
יהיו
חוזים
אישיים
באשדוד
לא
יהיו
חוזים
אישיים
בכל
הארץ.
זה
לא
עניין
לסכסוך
עבודה
מקומי
אלא
לסכסוך
ארצי
ואין
סיבה
שמאבק
ארצי
יהיה
על
גב
עובדי
עיריית
אשדוד
.
לכן
אין
בזה
הליך
להרגעת
הרוחות
.
הקמת
צוות
זה
הליך
מבורך
.
יש
להמתין
להכרעת
בית
הדין.
לא
רואה
סיבה
לשנות
הנוהגים
הקיימים
וכפי
שנוהגים
היום
אנו
נוהגים
כדין
מבחינתנו.
יש
משרות
שמחכות
לאיוש,רצף
העבודה
הסדיר
של
העירייה
חייב
להימשך
.כל
משרה
תלויה
באישורו
של
משרד
הפנים
,משרד
הפנים
מודע
למצב
הקיים.
ירצה
יאשר
לא
ירצה
לא
יאשר
.
ובאם
עד
למימוש
החלטות
תהא
החלטה
של
בית
הדין
ננהג
כמובן
עפ"י
החלטת
בית
הדין.
מר
עמר
:
העירייה
חושפת
עצמה
לתביעות
עתידיות.
מר
ללוש
:
מציע
להוריד
הנושא
מסדר
היום
עד
לאחר
הדיון
בבית
המשפט
.
מר
בנלולו
לא
משתתף
בהצבעה
3
חברי
מועצה
הצביעו
בעד
(ללוש,גלבר
ורענן)
.
יתר
החברים
הצביעו
נגד
ההצעה
נפלה
ברוב
קולות.
עו"ד
כנפו
מביא
להצבעה
את
אישור
ההעסקה
כפי
שהובאה
למועצה.
מר
בועז
רענן
נמנע.
מר
בנלולו
לא
משתתף
בהצבעה
יתר
החברים
הצביעו
בעד.
ID
החלטות
ת.תוקף
9/14
2474
ישיבת מועצה
17/10/201
2
סוג דיון
מתאריך:
מספר דיון:
עמודים:
06/11/2012
הדפס בתאריך
ID
החלטות
ת.תוקף
2112
מחליטים
ברוב
קולות
לאשר
העסקה
בחוזה
בכירים
לגב'
בדש
שירי
עובדת
ביקורת
,מאשרים
העסקתה
בחוזה
בכירים
ברמת
שכר
של
10,300
₪
ותוספת
תשלום
בגין
שעות
נוספות
בדיווח
בהיקף
של
עד
30
שעות
בחודש,
ובכפוף
לאישור
משרד
הפנים
.
כמו
כן
מאשרים
העסקה
בחוזה
בכירים
למר
עמית
גופר
ס/מנהל
אגף
רישוי
ופיקוח
על
הבניה,
מאשרים
העסקתו
בחוזה
בכירים
ברמת
שכר
של
17,600₪
ותוספת
תשלום
בגין
שעות
נוספות
בדיווח
בהיקף
של
עד
30
שעות
בחודש
ובכפוף
לאישור
משרד
הפנים
.
17/10/2012
ID
משימות
אחראי
יעד
22510
מועצת
העיר
בישיבתה
מיום
17.10.12
החליטה
ברוב
קולות
לאשר
העסקה
בחוזה
בכירים
לגב'
בדש
שירי
שזכתה
עובדת
ביקורת
ברמת
שכר
של
10,300
₪
ותוספת
תשלום
בגין
שעות
נוספות
בדיווח
בהיקף
של
עד
30
שעות
בחודש,
ובכפוף
לאישור
משרד
הפנים
.
כמו
כן
מאשרים
העסקה
בחוזה
בכירים
למר
עמית
גופר
ס/מנהל
אגף
רישוי
ופיקוח
על
הבניה,
מאשרים
העסקתו
בחוזה
בכירים
ברמת
שכר
של
17,600₪
ותוספת
תשלום
בגין
שעות
נוספות
בדיווח
בהיקף
של
עד
30
שעות
בחודש
ובכפוף
לאישור
משרד
הפנים
.
ראובן פרידון - מנהל אגף
17/11/2012
סעיף
12
הסמכת חפ"א לביצוע בניית מתנ"ס ברובע טו' – ירד מסדר היום מר
בנלולו
:
באחת
מישיבות
המועצה
בנושא
התקציב
הטילו
על
חב'
תשתית
להוביל
את
הפרוייקט
והתכנון
של
מתנ"ס
טו'
הוא
מונה
להוביל
את
התכנון
.
זה
לא
הפרוייקט
הראשון
שעובר
מחב'
תשתית
לחפ"א
.
מבקש
הסברים
עו"ד
כנפו:
משאותרה
ההחלטה
המקורית
–
ירד
הנושא
מסדר
היום.
סעיף
13
השבת דמי ארנונה בגין חניות מקורות בבניינים רבי קומות גב'
גלבר
:
חוק
ההסדרים
–
לצורך
הטלת
ארנונה
בשנת
1998
סך
כל
שטחו
של
הנכס
כסך
כל
השטח
כפי
שחושב
בשנת
1997
בשנת
1997
–
חניות
המשמשות
לחניה
במבנים
למגורים
–
לא
יכללו
בשטח
המבנה
לחיוב
ארנונה.
שנת
1998
בניגוד
לחוק
ההסדרים
–
ההחלטה
שונתה
–
חניה
בלבד
לצמודי
קרקע
לא
יכללו,
המשמעות
מתחילים
לחייב
את
רבי
הקומות.
שנת
2005
–
אילן
בן
עדי
פנה
למשרד
פנים
בבקשה
להגדיל
את
בסיס
החיוב
לחניות
מקורות
ברבי
בניינים
ולבטל
את
ההנחה
לחניות
צמודי
קרקע
,כשהגזבר
דאז
הבין
שהגביה
לא
חוקית
ברבי
קומות
–
ביקש
לקבל
בדיעבד
את
אישור
משרד
הפנים-
רטרואקטיבי
בטענה
ציטוט
שההנחה
היסטורית
שאינה
עולה
בקנה
אחד
עם
הוראות
הדין
ויוצרת
אפליה
הגורמת
לתרעומת
מצד
התושבים,
שכן
שטחי
חניות
במבנים
צמודי
קרקע
של
אוכלוסיה
מבוססת
יותר
דווקא
פטורים
מתשלום
ארנונה.
בשנת
2006
עתרה
יחד
עם
תושבים
לבית
המשפט
המחוזי,
בשנת
2007
ערערה
לבית
המשפט
העליון
ובשנת
2011
התקבל
פסק
דין
ברור
כשמש,
שבו
נאמר
מפורשות
שהעירייה
פעלה
ללא
סמכות
בסעיף
החניות
לכל
העיר
בלי
יוצא
מן
הכלל
.
בין
הערעור
לפסק
הדין
בעליון
–
שנת
2009
הוגשה
בקשה
לתביעה
ייצוגית
,
העירייה
סגרה
פשרה
ללא
אישור
מועצה,
על
פי
סעיף
9
ב
לתביעות
ייצוגיות
–
החלטה
עגומה
זו
חסמה
מכל
תושבי
העיר
לקבל
את
החזר
הכספים
שנגבו
ללא
סמכות
ושולמו
ממיטב
כספם
–
היחידים
שהרוויחו
הם
עורכי
הדין
משני
הצדדים
והתובע
,היחידים
שהפסידו
הם
התושבים
שמימנו
את
עורכי
הדין,
וההוצאות
של
כל
הצדדים
.
בפברואר
2011
פסק
בית
המשפט
העליון
כי
הגביה
נעשתה
ללא
סמכות
ולכן
היא
בטלה
(יש
לקבוע
כי
החלטת
המשיבה
להטיל
על
המערערים
חיוב
בגין
חניות
לרכב,
למרות
שרכיב
זה
הוחרג
מפורשות
בצווי
הארנונה
שלה
בעבר,
נעשתה
ללא
סמכות
ועל
כן
בטלה,
בצרוף
הודאת
העירייה
וחדילה
מגבייה
-מוכיח
כי
העירייה
מסכימה
שהיא
טעתה
ומפסיקה
את
הגבייה.
צמודי
הקרקע
קיבלו
החזר
–
משנת
2006
עד
2010
ואילו
רבי
הקומות
לא
קיבלו
החזר
,שואלת
מדוע
לעשות
אפלייה
.
שנת
-
2011
בישיבת
מועצה
דרשה
להחזיר
את
הכספים
לתושבים
ולא
להוביל
את
התושבים
ואת
העירייה
לבתי
משפט
-
הצעתה
נפלה
.
כעת
תושבים
רבים
תובעים
ומבקשים
לתבוע
את
העירייה
ולדרוש
את
כספם
חזרה
ובצדק.
בתי
המשפט
כיום
רואים
בחומרה
רבה
התנהלות
מעין
זו,
הנחת
היסוד
היא
שהתושב
סומך
על
הרשות
המקומית
בכל
הקשור
להתנהלותה
ולבטח
בגביית
כספי
הארנונה
המפוקחים
ע"י
משרד
הפנים,
והתנהלות
מעין
זו
מביאה
להתפוררות
וריסוק
האמון
בין
התושב
לרשות
המקומית.
קיימת
לחברי
המועצה
מחוייבות
ציבורית
מוגברת
,יש
להחזיר
את
הכספים
שנגבו
בצורה
לא
חוקית
,
ולא
להוביל
את
התושבים
לבתי
משפט
-
שהמפסידים
היחידים
הם
התושבים
והקופה
הציבורית.
ברגע
שהעירייה
גלתה
שהיא
גבתה
לא
לפי
החוק
–
העירייה
חדלה
מגבייה.
נאמנות
המועצה
כלפי
הציבור
,
תושבים
לא
ידעו
על
ההסכם
הזה,
הם
לא
ידעו
שגבו
מהם
לא
על
פי
חוק,
היו
צריכים
לבוא
למועצה
ולהגיד
שצריך
להחזיר
לתושבים,
נאמנות
כלפי
הציבור,
עשו
הכל
בחדרי
חדרים,
התושבים
סמכו
על
העירייה
והם
לא
ידעו
שפעלו
שלא
לפי
החוק,
מן
הראוי
שהתושבים
ששלמו
שלא
על
פי
חוק
היה
צריך
לשלם
כסף
לתושבים
לאור
העובדה
שראש
העיר
חדל
מלגבות
למרות
שהיה
מעוגן
בצו
המיסים,
ברגע
שמתקבלת
החלטה
להחזיר
את
הכסף
,
למה
באותו
רגע
לא
התייחסו
להחלטה
שלהחזיר
את
הכסף
לתושבים.
עו"ד
לימור
ספצ'יק
ממשרד
טוייסטר
:
מציינת
שהנושא
שעלה
לסדר
היום
מצוי
במספר
דיונים
בבית
המשפט
באשדוד
בעקבות
תביעות
השבה
שהגישו
תושבים
ולכן
יש
להימנע
מדיון
במקביל
במועצת
העיר.
גב'
הלן
גלבר:
יש
תושבים
רבים
שעדין
לא
תבעו
וזו
זכותם.
עו"ד
ספצ'יק
לימור:
מציגה
תמונה
בהירה,
הצעה
לסדר
נתמכת
על
הליכים
של
עתירה
מנהלית
וערעור
מנהלי
שהוגשו
משנת
בית
המשפט
המחוזי
ב
דחה
באופן
מלא
את
העתירה
שהגישה
הלן
וקבע
שהתנהלות
העירייה
הייתה
חוקית
לרבות
ברכיב
החניה.
עוד
לפני
שהיה
דיון
בביהמ"ש
הוגשה
תובענה
ייצוגית
בנושא
חניות
בעוד
שבידי
ראש
העיר
פסק
דין
המכשיר
את
פעילותו
החליט
ד"ר
לסרי
להכריז
על
חדילת
גביה
של
חניה
מקורה
במגורים
מחיוב
הגביה
ולבוא
לטובת
התושבים.
המשמעות
הייתה
שהעירייה
יכולה
הייתה
משנת
2009
לחדול
מחיוב
כל
תושבי
העיר
ברכיב
של
חניה
מקורה
במגורים.כל
החלטה
אחרת
הייתה
גוררת
את
התושבים
להמשך
הבירור
של
התובענה
היצוגית
ויתכן
שעד
היום
היו
מצויים
באותה
מסגרת
של
אותם
הליכים
משפטיים.
להעלות
במועצה
נושא
של
חניה
מקורה
והשבת
ארנונה
הוא
נושא
מורכב
מבחינה
משפטית
לא
נושא
של
מה
בכך
אין
לדון
בכך
על
רגל
אחת
מדובר
בנושא
סבוך
ביותר,
אין
הכרעה
של
שום
ערכאה
משפטית
שאומרת
שהחיובים
בארנונה
על
חניה
היו
בגדר
של
חריגה
מסמכות,
בית
המשפט
המחוזי
שדן
בתובענה
הייצוגית
מחק
אותה.
בית
המשפט
העליון
שדן
במינהלי
דן
רק
על
רכיבי
חיוב
של
בתים
צמודי
קרקע
ולא
של
בניה
רוויה
,יתרה
מכך
בשנת
2001
העירייה
פנתה
למשרד
הפנים
ביקשה
להחיל
פטור
מארנונה
על
חניות
מגורים
הבקשה
לא
נענתה
וכך
בפעם
נוספת
בשנת
2002
פנתה
העירייה
באותו
נושא
וגם
הפעם
העירייה
לא
נעתרה.
המצב
מסובך
ומציעה
להמתין
עד
להכרעת
בית
המשפט.
גב'
גלבר:
העלתה
הנושא
כנציגת
ציבור,
הכסף
לגבי
החניות
חזר
לצמודי
הקרקע
ואין
סיבה
שלא
יחזור
לרבי
הקומות.בית
המשפט
העליון
אמר
את
דברו
בנושא.
המחויבות
הציבורית
חשובה.
עצם
העובדה
שהעירייה
הודתה
בתביעה
הייצוגית
בכך
שהפסיקה
החיוב
הודתה
בכך
שזה
לא
תקין.הציבור
צריך
לקבל
את
כספו
בחזרה.
מר
ללוש:
כמה
כסף
העירייה
גבתה
מהחניות
המקורות
במגורים?
מר
לוי:
הסכום
בהערכה
בסדר
גודל
של
1
מלש"ח
מר
ללוש:
משמעות
הדבר
200
₪
לשנה
לתושב
שיש
לו
חניה
מקורה.חושב
שלגרום
לתושב
לפנות
בתביעה
ולדרוש
את
הסכום
שיעמוד
על
600
₪
בסה"כ
וכתוצאה
מכך
יצטרך
לפנות
לעו"ד
או
לתביעות
קטנות
משמעות
הדבר
ההוצאות
יהיו
גבוהות
מההחזר.
צמודי
הקרקע
קיבלו
החזר,
למה
אי
אפשר
להתאמץ
ולא
בשיטת
מצליח
להשיב
את
הסכומים
שנגבו
מהתושבים.
לא
ברור
לו
מדוע
מתמהמהים
ולא
סוגרים
חשבון.
מר
בן
עדי:
מקריא
מנשר
בנושא
ההשבה
שנשלח
לתושבים
המזמין
קהל
למועצה.
זהו
הסגנון
המסית
שמלווה
את
גברת
גלבר
בכל
פעם
שהיא
מזהה
מצוקה
כמו:
פלדות,ארנונה,
רובע
ב',חשבונות
מים
צריכה
משותפת.
במסגרת
סגנון
זה
מקבצת
מסביבה
של
גברת
גלבר
תושבים
ממורמרים
ובכך
היא
מסיתה
אותם,
מפתחת
בהם
ציפיות
ומוליכה
אותם
שולל
היא
מזינה
אותם
באינפורמציה
לא
נכונה
ומשלחת
אותם
בהנהלת
העיר,
הסגנון
הזה
צריך
להיפסק
כי
הוא
גורם
נזק
לעירייה
ולעובדיה
.
הדוגמה
לכך
נושא
הארנונה
כשאמרה
גב'
גלבר
לנישומים
לא
לשלם
ואח"כ
היה
צריך
לחייב
אותם
בריבית
וכך
היא
הסלימה
את
הויכוח
ובכך
הסבה
להם
ולעירייה
נזק.
ראש
העיר
ד"ר
לסרי
ב
קיבל
החלטה
לבטל
את
החיוב
ראש
העיר
עשה
זאת
כשבידו
הייתה
ההחלטה
של
המחוזי
שאפשר
לו
לגבות.
חרף
העובדה
הזו
הוא
ביטל
החיוב
,אפילו
גב'
גלבר
בירכה
את
ראש
העיר
על
כך.
מי
ש"דפקה"
את
הפשרה
לכל
אורך
הדרך
הייתה
זו
גברת
גלבר
והיא
הסבה
נזק
לתושבים.
הגיע
הזמן
להפסיק
להסית
את
העובדים
והתושבים.
תוך
כדי
הסתה
מנסה
הגב'
גלבר
ליצר
מצב
שהוא
בלתי
חוקי.השיטה
הזו
בה
מחבלים
ומונעים
פשרה
ואחרי
זה
מאשימים
את
העירייה
צריכה
להיפסק.
מציע
לגברת
גלבר
להפסיק
עם
הסגנון
הנ"ל.
ההנהלה
נתנה
פתרונות
עוד
בטרם
העלתה
גברת
גלבר
לדיון
ציבורי.
גב'
גלבר:
שמחה
שהתושבים
כתבו
את
המנשר
כל
הנושאים
שהעלתה
במועצה
הצליחו.
בית
המשפט
העליון
פסק
ומה
שהמנכ"ל
יאמר
לא
נכון.
לגבי
הסכמי
הפשרה,
המנכ"ל
חותם
ולא
מביא
לאישור
המועצה.
בית
המשפט
פסק
שמגיע
לתושבים
החזר
והעובדה
שהכסף
הוחזר
לצמודי
הקרקע.
אפליה
כשרוצים
לפנות
למשרד
הפנים
לגבות
הכספים
וכשרוצים
להחזיר
את
הכסף
זו
לא
אפליה.
החזירו
לצמודי
הקרקע
את
החיוב
אז
יש
להחזיר
לשאר
בעלי
הבתים
את
הסכומים
שנגבו
שלא
כדין.
בזכותה
איכות
הסביבה
ומשרד
הבריאות
קיבלו
הוראה
לשיפוץ
במתחם
פלדות
העלתה
הנושא
לדיון
ציבורי
ארצי.
אין
מיגון
שנתיים
ובזכותה
קיבלו
התושבים
מיגון.
מציעה
לשקול
ולהחזיר
הסכומים
שנגבו
מהתושבים
מבלי
לגרור
אותם
לבתי
משפט.
להצעת
הלן
הצביעו
בעד
3
חברי
מועצה
(רענן,ללוש
וגלבר)
יתר
החברים
הצביעו
נגד.
ההצעה
של
גב'
גלבר
נפלה
ברוב
קולות.
10/14
2474
ישיבת מועצה
17/10/201
2
סוג דיון
מתאריך:
מספר דיון:
עמודים:
06/11/2012
הדפס בתאריך
גב'
גלבר
:
חוק
ההסדרים
–
לצורך
הטלת
ארנונה
בשנת
1998
סך
כל
שטחו
של
הנכס
כסך
כל
השטח
כפי
שחושב
בשנת
1997
בשנת
1997
–
חניות
המשמשות
לחניה
במבנים
למגורים
–
לא
יכללו
בשטח
המבנה
לחיוב
ארנונה.
שנת
1998
בניגוד
לחוק
ההסדרים
–
ההחלטה
שונתה
–
חניה
בלבד
לצמודי
קרקע
לא
יכללו,
המשמעות
מתחילים
לחייב
את
רבי
הקומות.
שנת
2005
–
אילן
בן
עדי
פנה
למשרד
פנים
בבקשה
להגדיל
את
בסיס
החיוב
לחניות
מקורות
ברבי
בניינים
ולבטל
את
ההנחה
לחניות
צמודי
קרקע
,כשהגזבר
דאז
הבין
שהגביה
לא
חוקית
ברבי
קומות
–
ביקש
לקבל
בדיעבד
את
אישור
משרד
הפנים-
רטרואקטיבי
בטענה
ציטוט
שההנחה
היסטורית
שאינה
עולה
בקנה
אחד
עם
הוראות
הדין
ויוצרת
אפליה
הגורמת
לתרעומת
מצד
התושבים,
שכן
שטחי
חניות
במבנים
צמודי
קרקע
של
אוכלוסיה
מבוססת
יותר
דווקא
פטורים
מתשלום
ארנונה.
בשנת
2006
עתרה
יחד
עם
תושבים
לבית
המשפט
המחוזי,
בשנת
2007
ערערה
לבית
המשפט
העליון
ובשנת
2011
התקבל
פסק
דין
ברור
כשמש,
שבו
נאמר
מפורשות
שהעירייה
פעלה
ללא
סמכות
בסעיף
החניות
לכל
העיר
בלי
יוצא
מן
הכלל
.
בין
הערעור
לפסק
הדין
בעליון
–
שנת
2009
הוגשה
בקשה
לתביעה
ייצוגית
,
העירייה
סגרה
פשרה
ללא
אישור
מועצה,
על
פי
סעיף
9
ב
לתביעות
ייצוגיות
–
החלטה
עגומה
זו
חסמה
מכל
תושבי
העיר
לקבל
את
החזר
הכספים
שנגבו
ללא
סמכות
ושולמו
ממיטב
כספם
–
היחידים
שהרוויחו
הם
עורכי
הדין
משני
הצדדים
והתובע
,היחידים
שהפסידו
הם
התושבים
שמימנו
את
עורכי
הדין,
וההוצאות
של
כל
הצדדים
.
בפברואר
2011
פסק
בית
המשפט
העליון
כי
הגביה
נעשתה
ללא
סמכות
ולכן
היא
בטלה
(יש
לקבוע
כי
החלטת
המשיבה
להטיל
על
המערערים
חיוב
בגין
חניות
לרכב,
למרות
שרכיב
זה
הוחרג
מפורשות
בצווי
הארנונה
שלה
בעבר,
נעשתה
ללא
סמכות
ועל
כן
בטלה,
בצרוף
הודאת
העירייה
וחדילה
מגבייה
-מוכיח
כי
העירייה
מסכימה
שהיא
טעתה
ומפסיקה
את
הגבייה.
צמודי
הקרקע
קיבלו
החזר
–
משנת
2006
עד
2010
ואילו
רבי
הקומות
לא
קיבלו
החזר
,שואלת
מדוע
לעשות
אפלייה
.
שנת
-
2011
בישיבת
מועצה
דרשה
להחזיר
את
הכספים
לתושבים
ולא
להוביל
את
התושבים
ואת
העירייה
לבתי
משפט
-
הצעתה
נפלה
.
כעת
תושבים
רבים
תובעים
ומבקשים
לתבוע
את
העירייה
ולדרוש
את
כספם
חזרה
ובצדק.
בתי
המשפט
כיום
רואים
בחומרה
רבה
התנהלות
מעין
זו,
הנחת
היסוד
היא
שהתושב
סומך
על
הרשות
המקומית
בכל
הקשור
להתנהלותה
ולבטח
בגביית
כספי
הארנונה
המפוקחים
ע"י
משרד
הפנים,
והתנהלות
מעין
זו
מביאה
להתפוררות
וריסוק
האמון
בין
התושב
לרשות
המקומית.
קיימת
לחברי
המועצה
מחוייבות
ציבורית
מוגברת
,יש
להחזיר
את
הכספים
שנגבו
בצורה
לא
חוקית
,
ולא
להוביל
את
התושבים
לבתי
משפט
-
שהמפסידים
היחידים
הם
התושבים
והקופה
הציבורית.
ברגע
שהעירייה
גלתה
שהיא
גבתה
לא
לפי
החוק
–
העירייה
חדלה
מגבייה.
נאמנות
המועצה
כלפי
הציבור
,
תושבים
לא
ידעו
על
ההסכם
הזה,
הם
לא
ידעו
שגבו
מהם
לא
על
פי
חוק,
היו
צריכים
לבוא
למועצה
ולהגיד
שצריך
להחזיר
לתושבים,
נאמנות
כלפי
הציבור,
עשו
הכל
בחדרי
חדרים,
התושבים
סמכו
על
העירייה
והם
לא
ידעו
שפעלו
שלא
לפי
החוק,
מן
הראוי
שהתושבים
ששלמו
שלא
על
פי
חוק
היה
צריך
לשלם
כסף
לתושבים
לאור
העובדה
שראש
העיר
חדל
מלגבות
למרות
שהיה
מעוגן
בצו
המיסים,
ברגע
שמתקבלת
החלטה
להחזיר
את
הכסף
,
למה
באותו
רגע
לא
התייחסו
להחלטה
שלהחזיר
את
הכסף
לתושבים.
עו"ד
לימור
ספצ'יק
ממשרד
טוייסטר
:
מציינת
שהנושא
שעלה
לסדר
היום
מצוי
במספר
דיונים
בבית
המשפט
באשדוד
בעקבות
תביעות
השבה
שהגישו
תושבים
ולכן
יש
להימנע
מדיון
במקביל
במועצת
העיר.
גב'
הלן
גלבר:
יש
תושבים
רבים
שעדין
לא
תבעו
וזו
זכותם.
עו"ד
ספצ'יק
לימור:
מציגה
תמונה
בהירה,
הצעה
לסדר
נתמכת
על
הליכים
של
עתירה
מנהלית
וערעור
מנהלי
שהוגשו
משנת
בית
המשפט
המחוזי
ב
דחה
באופן
מלא
את
העתירה
שהגישה
הלן
וקבע
שהתנהלות
העירייה
הייתה
חוקית
לרבות
ברכיב
החניה.
עוד
לפני
שהיה
דיון
בביהמ"ש
הוגשה
תובענה
ייצוגית
בנושא
חניות
בעוד
שבידי
ראש
העיר
פסק
דין
המכשיר
את
פעילותו
החליט
ד"ר
לסרי
להכריז
על
חדילת
גביה
של
חניה
מקורה
במגורים
מחיוב
הגביה
ולבוא
לטובת
התושבים.
המשמעות
הייתה
שהעירייה
יכולה
הייתה
משנת
2009
לחדול
מחיוב
כל
תושבי
העיר
ברכיב
של
חניה
מקורה
במגורים.כל
החלטה
אחרת
הייתה
גוררת
את
התושבים
להמשך
הבירור
של
התובענה
היצוגית
ויתכן
שעד
היום
היו
מצויים
באותה
מסגרת
של
אותם
הליכים
משפטיים.
להעלות
במועצה
נושא
של
חניה
מקורה
והשבת
ארנונה
הוא
נושא
מורכב
מבחינה
משפטית
לא
נושא
של
מה
בכך
אין
לדון
בכך
על
רגל
אחת
מדובר
בנושא
סבוך
ביותר,
אין
הכרעה
של
שום
ערכאה
משפטית
שאומרת
שהחיובים
בארנונה
על
חניה
היו
בגדר
של
חריגה
מסמכות,
בית
המשפט
המחוזי
שדן
בתובענה
הייצוגית
מחק
אותה.
בית
המשפט
העליון
שדן
במינהלי
דן
רק
על
רכיבי
חיוב
של
בתים
צמודי
קרקע
ולא
של
בניה
רוויה
,יתרה
מכך
בשנת
2001
העירייה
פנתה
למשרד
הפנים
ביקשה
להחיל
פטור
מארנונה
על
חניות
מגורים
הבקשה
לא
נענתה
וכך
בפעם
נוספת
בשנת
2002
פנתה
העירייה
באותו
נושא
וגם
הפעם
העירייה
לא
נעתרה.
המצב
מסובך
ומציעה
להמתין
עד
להכרעת
בית
המשפט.
גב'
גלבר:
העלתה
הנושא
כנציגת
ציבור,
הכסף
לגבי
החניות
חזר
לצמודי
הקרקע
ואין
סיבה
שלא
יחזור
לרבי
הקומות.בית
המשפט
העליון
אמר
את
דברו
בנושא.
המחויבות
הציבורית
חשובה.
עצם
העובדה
שהעירייה
הודתה
בתביעה
הייצוגית
בכך
שהפסיקה
החיוב
הודתה
בכך
שזה
לא
תקין.הציבור
צריך
לקבל
את
כספו
בחזרה.
מר
ללוש:
כמה
כסף
העירייה
גבתה
מהחניות
המקורות
במגורים?
מר
לוי:
הסכום
בהערכה
בסדר
גודל
של
1
מלש"ח
מר
ללוש:
משמעות
הדבר
200
₪
לשנה
לתושב
שיש
לו
חניה
מקורה.חושב
שלגרום
לתושב
לפנות
בתביעה
ולדרוש
את
הסכום
שיעמוד
על
600
₪
בסה"כ
וכתוצאה
מכך
יצטרך
לפנות
לעו"ד
או
לתביעות
קטנות
משמעות
הדבר
ההוצאות
יהיו
גבוהות
מההחזר.
צמודי
הקרקע
קיבלו
החזר,
למה
אי
אפשר
להתאמץ
ולא
בשיטת
מצליח
להשיב
את
הסכומים
שנגבו
מהתושבים.
לא
ברור
לו
מדוע
מתמהמהים
ולא
סוגרים
חשבון.
מר
בן
עדי:
מקריא
מנשר
בנושא
ההשבה
שנשלח
לתושבים
המזמין
קהל
למועצה.
זהו
הסגנון
המסית
שמלווה
את
גברת
גלבר
בכל
פעם
שהיא
מזהה
מצוקה
כמו:
פלדות,ארנונה,
רובע
ב',חשבונות
מים
צריכה
משותפת.
במסגרת
סגנון
זה
מקבצת
מסביבה
של
גברת
גלבר
תושבים
ממורמרים
ובכך
היא
מסיתה
אותם,
מפתחת
בהם
ציפיות
ומוליכה
אותם
שולל
היא
מזינה
אותם
באינפורמציה
לא
נכונה
ומשלחת
אותם
בהנהלת
העיר,
הסגנון
הזה
צריך
להיפסק
כי
הוא
גורם
נזק
לעירייה
ולעובדיה
.
הדוגמה
לכך
נושא
הארנונה
כשאמרה
גב'
גלבר
לנישומים
לא
לשלם
ואח"כ
היה
צריך
לחייב
אותם
בריבית
וכך
היא
הסלימה
את
הויכוח
ובכך
הסבה
להם
ולעירייה
נזק.
ראש
העיר
ד"ר
לסרי
ב
קיבל
החלטה
לבטל
את
החיוב
ראש
העיר
עשה
זאת
כשבידו
הייתה
ההחלטה
של
המחוזי
שאפשר
לו
לגבות.
חרף
העובדה
הזו
הוא
ביטל
החיוב
,אפילו
גב'
גלבר
בירכה
את
ראש
העיר
על
כך.
מי
ש"דפקה"
את
הפשרה
לכל
אורך
הדרך
הייתה
זו
גברת
גלבר
והיא
הסבה
נזק
לתושבים.
הגיע
הזמן
להפסיק
להסית
את
העובדים
והתושבים.
תוך
כדי
הסתה
מנסה
הגב'
גלבר
ליצר
מצב
שהוא
בלתי
חוקי.השיטה
הזו
בה
מחבלים
ומונעים
פשרה
ואחרי
זה
מאשימים
את
העירייה
צריכה
להיפסק.
מציע
לגברת
גלבר
להפסיק
עם
הסגנון
הנ"ל.
ההנהלה
נתנה
פתרונות
עוד
בטרם
העלתה
גברת
גלבר
לדיון
ציבורי.
גב'
גלבר:
שמחה
שהתושבים
כתבו
את
המנשר
כל
הנושאים
שהעלתה
במועצה
הצליחו.
בית
המשפט
העליון
פסק
ומה
שהמנכ"ל
יאמר
לא
נכון.
לגבי
הסכמי
הפשרה,
המנכ"ל
חותם
ולא
מביא
לאישור
המועצה.
בית
המשפט
פסק
שמגיע
לתושבים
החזר
והעובדה
שהכסף
הוחזר
לצמודי
הקרקע.
אפליה
כשרוצים
לפנות
למשרד
הפנים
לגבות
הכספים
וכשרוצים
להחזיר
את
הכסף
זו
לא
אפליה.
החזירו
לצמודי
הקרקע
את
החיוב
אז
יש
להחזיר
לשאר
בעלי
הבתים
את
הסכומים
שנגבו
שלא
כדין.
בזכותה
איכות
הסביבה
ומשרד
הבריאות
קיבלו
הוראה
לשיפוץ
במתחם
פלדות
העלתה
הנושא
לדיון
ציבורי
ארצי.
אין
מיגון
שנתיים
ובזכותה
קיבלו
התושבים
מיגון.
מציעה
לשקול
ולהחזיר
הסכומים
שנגבו
מהתושבים
מבלי
לגרור
אותם
לבתי
משפט.
להצעת
הלן
הצביעו
בעד
3
חברי
מועצה
(רענן,ללוש
וגלבר)
יתר
החברים
הצביעו
נגד.
ההצעה
של
גב'
גלבר
נפלה
ברוב
קולות.
11/14
2474
ישיבת מועצה
17/10/201
2
סוג דיון
מתאריך:
מספר דיון:
עמודים:
06/11/2012
הדפס בתאריך
גב'
גלבר
:
חוק
ההסדרים
–
לצורך
הטלת
ארנונה
בשנת
1998
סך
כל
שטחו
של
הנכס
כסך
כל
השטח
כפי
שחושב
בשנת
1997
בשנת
1997
–
חניות
המשמשות
לחניה
במבנים
למגורים
–
לא
יכללו
בשטח
המבנה
לחיוב
ארנונה.
שנת
1998
בניגוד
לחוק
ההסדרים
–
ההחלטה
שונתה
–
חניה
בלבד
לצמודי
קרקע
לא
יכללו,
המשמעות
מתחילים
לחייב
את
רבי
הקומות.
שנת
2005
–
אילן
בן
עדי
פנה
למשרד
פנים
בבקשה
להגדיל
את
בסיס
החיוב
לחניות
מקורות
ברבי
בניינים
ולבטל
את
ההנחה
לחניות
צמודי
קרקע
,כשהגזבר
דאז
הבין
שהגביה
לא
חוקית
ברבי
קומות
–
ביקש
לקבל
בדיעבד
את
אישור
משרד
הפנים-
רטרואקטיבי
בטענה
ציטוט
שההנחה
היסטורית
שאינה
עולה
בקנה
אחד
עם
הוראות
הדין
ויוצרת
אפליה
הגורמת
לתרעומת
מצד
התושבים,
שכן
שטחי
חניות
במבנים
צמודי
קרקע
של
אוכלוסיה
מבוססת
יותר
דווקא
פטורים
מתשלום
ארנונה.
בשנת
2006
עתרה
יחד
עם
תושבים
לבית
המשפט
המחוזי,
בשנת
2007
ערערה
לבית
המשפט
העליון
ובשנת
2011
התקבל
פסק
דין
ברור
כשמש,
שבו
נאמר
מפורשות
שהעירייה
פעלה
ללא
סמכות
בסעיף
החניות
לכל
העיר
בלי
יוצא
מן
הכלל
.
בין
הערעור
לפסק
הדין
בעליון
–
שנת
2009
הוגשה
בקשה
לתביעה
ייצוגית
,
העירייה
סגרה
פשרה
ללא
אישור
מועצה,
על
פי
סעיף
9
ב
לתביעות
ייצוגיות
–
החלטה
עגומה
זו
חסמה
מכל
תושבי
העיר
לקבל
את
החזר
הכספים
שנגבו
ללא
סמכות
ושולמו
ממיטב
כספם
–
היחידים
שהרוויחו
הם
עורכי
הדין
משני
הצדדים
והתובע
,היחידים
שהפסידו
הם
התושבים
שמימנו
את
עורכי
הדין,
וההוצאות
של
כל
הצדדים
.
בפברואר
2011
פסק
בית
המשפט
העליון
כי
הגביה
נעשתה
ללא
סמכות
ולכן
היא
בטלה
(יש
לקבוע
כי
החלטת
המשיבה
להטיל
על
המערערים
חיוב
בגין
חניות
לרכב,
למרות
שרכיב
זה
הוחרג
מפורשות
בצווי
הארנונה
שלה
בעבר,
נעשתה
ללא
סמכות
ועל
כן
בטלה,
בצרוף
הודאת
העירייה
וחדילה
מגבייה
-מוכיח
כי
העירייה
מסכימה
שהיא
טעתה
ומפסיקה
את
הגבייה.
צמודי
הקרקע
קיבלו
החזר
–
משנת
2006
עד
2010
ואילו
רבי
הקומות
לא
קיבלו
החזר
,שואלת
מדוע
לעשות
אפלייה
.
שנת
-
2011
בישיבת
מועצה
דרשה
להחזיר
את
הכספים
לתושבים
ולא
להוביל
את
התושבים
ואת
העירייה
לבתי
משפט
-
הצעתה
נפלה
.
כעת
תושבים
רבים
תובעים
ומבקשים
לתבוע
את
העירייה
ולדרוש
את
כספם
חזרה
ובצדק.
בתי
המשפט
כיום
רואים
בחומרה
רבה
התנהלות
מעין
זו,
הנחת
היסוד
היא
שהתושב
סומך
על
הרשות
המקומית
בכל
הקשור
להתנהלותה
ולבטח
בגביית
כספי
הארנונה
המפוקחים
ע"י
משרד
הפנים,
והתנהלות
מעין
זו
מביאה
להתפוררות
וריסוק
האמון
בין
התושב
לרשות
המקומית.
קיימת
לחברי
המועצה
מחוייבות
ציבורית
מוגברת
,יש
להחזיר
את
הכספים
שנגבו
בצורה
לא
חוקית
,
ולא
להוביל
את
התושבים
לבתי
משפט
-
שהמפסידים
היחידים
הם
התושבים
והקופה
הציבורית.
ברגע
שהעירייה
גלתה
שהיא
גבתה
לא
לפי
החוק
–
העירייה
חדלה
מגבייה.
נאמנות
המועצה
כלפי
הציבור
,
תושבים
לא
ידעו
על
ההסכם
הזה,
הם
לא
ידעו
שגבו
מהם
לא
על
פי
חוק,
היו
צריכים
לבוא
למועצה
ולהגיד
שצריך
להחזיר
לתושבים,
נאמנות
כלפי
הציבור,
עשו
הכל
בחדרי
חדרים,
התושבים
סמכו
על
העירייה
והם
לא
ידעו
שפעלו
שלא
לפי
החוק,
מן
הראוי
שהתושבים
ששלמו
שלא
על
פי
חוק
היה
צריך
לשלם
כסף
לתושבים
לאור
העובדה
שראש
העיר
חדל
מלגבות
למרות
שהיה
מעוגן
בצו
המיסים,
ברגע
שמתקבלת
החלטה
להחזיר
את
הכסף
,
למה
באותו
רגע
לא
התייחסו
להחלטה
שלהחזיר
את
הכסף
לתושבים.
עו"ד
לימור
ספצ'יק
ממשרד
טוייסטר
:
מציינת
שהנושא
שעלה
לסדר
היום
מצוי
במספר
דיונים
בבית
המשפט
באשדוד
בעקבות
תביעות
השבה
שהגישו
תושבים
ולכן
יש
להימנע
מדיון
במקביל
במועצת
העיר.
גב'
הלן
גלבר:
יש
תושבים
רבים
שעדין
לא
תבעו
וזו
זכותם.
עו"ד
ספצ'יק
לימור:
מציגה
תמונה
בהירה,
הצעה
לסדר
נתמכת
על
הליכים
של
עתירה
מנהלית
וערעור
מנהלי
שהוגשו
משנת
בית
המשפט
המחוזי
ב
דחה
באופן
מלא
את
העתירה
שהגישה
הלן
וקבע
שהתנהלות
העירייה
הייתה
חוקית
לרבות
ברכיב
החניה.
עוד
לפני
שהיה
דיון
בביהמ"ש
הוגשה
תובענה
ייצוגית
בנושא
חניות
בעוד
שבידי
ראש
העיר
פסק
דין
המכשיר
את
פעילותו
החליט
ד"ר
לסרי
להכריז
על
חדילת
גביה
של
חניה
מקורה
במגורים
מחיוב
הגביה
ולבוא
לטובת
התושבים.
המשמעות
הייתה
שהעירייה
יכולה
הייתה
משנת
2009
לחדול
מחיוב
כל
תושבי
העיר
ברכיב
של
חניה
מקורה
במגורים.כל
החלטה
אחרת
הייתה
גוררת
את
התושבים
להמשך
הבירור
של
התובענה
היצוגית
ויתכן
שעד
היום
היו
מצויים
באותה
מסגרת
של
אותם
הליכים
משפטיים.
להעלות
במועצה
נושא
של
חניה
מקורה
והשבת
ארנונה
הוא
נושא
מורכב
מבחינה
משפטית
לא
נושא
של
מה
בכך
אין
לדון
בכך
על
רגל
אחת
מדובר
בנושא
סבוך
ביותר,
אין
הכרעה
של
שום
ערכאה
משפטית
שאומרת
שהחיובים
בארנונה
על
חניה
היו
בגדר
של
חריגה
מסמכות,
בית
המשפט
המחוזי
שדן
בתובענה
הייצוגית
מחק
אותה.
בית
המשפט
העליון
שדן
במינהלי
דן
רק
על
רכיבי
חיוב
של
בתים
צמודי
קרקע
ולא
של
בניה
רוויה
,יתרה
מכך
בשנת
2001
העירייה
פנתה
למשרד
הפנים
ביקשה
להחיל
פטור
מארנונה
על
חניות
מגורים
הבקשה
לא
נענתה
וכך
בפעם
נוספת
בשנת
2002
פנתה
העירייה
באותו
נושא
וגם
הפעם
העירייה
לא
נעתרה.
המצב
מסובך
ומציעה
להמתין
עד
להכרעת
בית
המשפט.
גב'
גלבר:
העלתה
הנושא
כנציגת
ציבור,
הכסף
לגבי
החניות
חזר
לצמודי
הקרקע
ואין
סיבה
שלא
יחזור
לרבי
הקומות.בית
המשפט
העליון
אמר
את
דברו
בנושא.
המחויבות
הציבורית
חשובה.
עצם
העובדה
שהעירייה
הודתה
בתביעה
הייצוגית
בכך
שהפסיקה
החיוב
הודתה
בכך
שזה
לא
תקין.הציבור
צריך
לקבל
את
כספו
בחזרה.
מר
ללוש:
כמה
כסף
העירייה
גבתה
מהחניות
המקורות
במגורים?
מר
לוי:
הסכום
בהערכה
בסדר
גודל
של
1
מלש"ח
מר
ללוש:
משמעות
הדבר
200
₪
לשנה
לתושב
שיש
לו
חניה
מקורה.חושב
שלגרום
לתושב
לפנות
בתביעה
ולדרוש
את
הסכום
שיעמוד
על
600
₪
בסה"כ
וכתוצאה
מכך
יצטרך
לפנות
לעו"ד
או
לתביעות
קטנות
משמעות
הדבר
ההוצאות
יהיו
גבוהות
מההחזר.
צמודי
הקרקע
קיבלו
החזר,
למה
אי
אפשר
להתאמץ
ולא
בשיטת
מצליח
להשיב
את
הסכומים
שנגבו
מהתושבים.
לא
ברור
לו
מדוע
מתמהמהים
ולא
סוגרים
חשבון.
מר
בן
עדי:
מקריא
מנשר
בנושא
ההשבה
שנשלח
לתושבים
המזמין
קהל
למועצה.
זהו
הסגנון
המסית
שמלווה
את
גברת
גלבר
בכל
פעם
שהיא
מזהה
מצוקה
כמו:
פלדות,ארנונה,
רובע
ב',חשבונות
מים
צריכה
משותפת.
במסגרת
סגנון
זה
מקבצת
מסביבה
של
גברת
גלבר
תושבים
ממורמרים
ובכך
היא
מסיתה
אותם,
מפתחת
בהם
ציפיות
ומוליכה
אותם
שולל
היא
מזינה
אותם
באינפורמציה
לא
נכונה
ומשלחת
אותם
בהנהלת
העיר,
הסגנון
הזה
צריך
להיפסק
כי
הוא
גורם
נזק
לעירייה
ולעובדיה
.
הדוגמה
לכך
נושא
הארנונה
כשאמרה
גב'
גלבר
לנישומים
לא
לשלם
ואח"כ
היה
צריך
לחייב
אותם
בריבית
וכך
היא
הסלימה
את
הויכוח
ובכך
הסבה
להם
ולעירייה
נזק.
ראש
העיר
ד"ר
לסרי
ב
קיבל
החלטה
לבטל
את
החיוב
ראש
העיר
עשה
זאת
כשבידו
הייתה
ההחלטה
של
המחוזי
שאפשר
לו
לגבות.
חרף
העובדה
הזו
הוא
ביטל
החיוב
,אפילו
גב'
גלבר
בירכה
את
ראש
העיר
על
כך.
מי
ש"דפקה"
את
הפשרה
לכל
אורך
הדרך
הייתה
זו
גברת
גלבר
והיא
הסבה
נזק
לתושבים.
הגיע
הזמן
להפסיק
להסית
את
העובדים
והתושבים.
תוך
כדי
הסתה
מנסה
הגב'
גלבר
ליצר
מצב
שהוא
בלתי
חוקי.השיטה
הזו
בה
מחבלים
ומונעים
פשרה
ואחרי
זה
מאשימים
את
העירייה
צריכה
להיפסק.
מציע
לגברת
גלבר
להפסיק
עם
הסגנון
הנ"ל.
ההנהלה
נתנה
פתרונות
עוד
בטרם
העלתה
גברת
גלבר
לדיון
ציבורי.
גב'
גלבר:
שמחה
שהתושבים
כתבו
את
המנשר
כל
הנושאים
שהעלתה
במועצה
הצליחו.
בית
המשפט
העליון
פסק
ומה
שהמנכ"ל
יאמר
לא
נכון.
לגבי
הסכמי
הפשרה,
המנכ"ל
חותם
ולא
מביא
לאישור
המועצה.
בית
המשפט
פסק
שמגיע
לתושבים
החזר
והעובדה
שהכסף
הוחזר
לצמודי
הקרקע.
אפליה
כשרוצים
לפנות
למשרד
הפנים
לגבות
הכספים
וכשרוצים
להחזיר
את
הכסף
זו
לא
אפליה.
החזירו
לצמודי
הקרקע
את
החיוב
אז
יש
להחזיר
לשאר
בעלי
הבתים
את
הסכומים
שנגבו
שלא
כדין.
בזכותה
איכות
הסביבה
ומשרד
הבריאות
קיבלו
הוראה
לשיפוץ
במתחם
פלדות
העלתה
הנושא
לדיון
ציבורי
ארצי.
אין
מיגון
שנתיים
ובזכותה
קיבלו
התושבים
מיגון.
מציעה
לשקול
ולהחזיר
הסכומים
שנגבו
מהתושבים
מבלי
לגרור
אותם
לבתי
משפט.
להצעת
הלן
הצביעו
בעד
3
חברי
מועצה
(רענן,ללוש
וגלבר)
יתר
החברים
הצביעו
נגד.
ההצעה
של
גב'
גלבר
נפלה
ברוב
קולות.
12/14
2474
ישיבת מועצה
17/10/201
2
סוג דיון
מתאריך:
מספר דיון:
עמודים:
06/11/2012
הדפס בתאריך
גב'
גלבר
:
חוק
ההסדרים
–
לצורך
הטלת
ארנונה
בשנת
1998
סך
כל
שטחו
של
הנכס
כסך
כל
השטח
כפי
שחושב
בשנת
1997
בשנת
1997
–
חניות
המשמשות
לחניה
במבנים
למגורים
–
לא
יכללו
בשטח
המבנה
לחיוב
ארנונה.
שנת
1998
בניגוד
לחוק
ההסדרים
–
ההחלטה
שונתה
–
חניה
בלבד
לצמודי
קרקע
לא
יכללו,
המשמעות
מתחילים
לחייב
את
רבי
הקומות.
שנת
2005
–
אילן
בן
עדי
פנה
למשרד
פנים
בבקשה
להגדיל
את
בסיס
החיוב
לחניות
מקורות
ברבי
בניינים
ולבטל
את
ההנחה
לחניות
צמודי
קרקע
,כשהגזבר
דאז
הבין
שהגביה
לא
חוקית
ברבי
קומות
–
ביקש
לקבל
בדיעבד
את
אישור
משרד
הפנים-
רטרואקטיבי
בטענה
ציטוט
שההנחה
היסטורית
שאינה
עולה
בקנה
אחד
עם
הוראות
הדין
ויוצרת
אפליה
הגורמת
לתרעומת
מצד
התושבים,
שכן
שטחי
חניות
במבנים
צמודי
קרקע
של
אוכלוסיה
מבוססת
יותר
דווקא
פטורים
מתשלום
ארנונה.
בשנת
2006
עתרה
יחד
עם
תושבים
לבית
המשפט
המחוזי,
בשנת
2007
ערערה
לבית
המשפט
העליון
ובשנת
2011
התקבל
פסק
דין
ברור
כשמש,
שבו
נאמר
מפורשות
שהעירייה
פעלה
ללא
סמכות
בסעיף
החניות
לכל
העיר
בלי
יוצא
מן
הכלל
.
בין
הערעור
לפסק
הדין
בעליון
–
שנת
2009
הוגשה
בקשה
לתביעה
ייצוגית
,
העירייה
סגרה
פשרה
ללא
אישור
מועצה,
על
פי
סעיף
9
ב
לתביעות
ייצוגיות
–
החלטה
עגומה
זו
חסמה
מכל
תושבי
העיר
לקבל
את
החזר
הכספים
שנגבו
ללא
סמכות
ושולמו
ממיטב
כספם
–
היחידים
שהרוויחו
הם
עורכי
הדין
משני
הצדדים
והתובע
,היחידים
שהפסידו
הם
התושבים
שמימנו
את
עורכי
הדין,
וההוצאות
של
כל
הצדדים
.
בפברואר
2011
פסק
בית
המשפט
העליון
כי
הגביה
נעשתה
ללא
סמכות
ולכן
היא
בטלה
(יש
לקבוע
כי
החלטת
המשיבה
להטיל
על
המערערים
חיוב
בגין
חניות
לרכב,
למרות
שרכיב
זה
הוחרג
מפורשות
בצווי
הארנונה
שלה
בעבר,
נעשתה
ללא
סמכות
ועל
כן
בטלה,
בצרוף
הודאת
העירייה
וחדילה
מגבייה
-מוכיח
כי
העירייה
מסכימה
שהיא
טעתה
ומפסיקה
את
הגבייה.
צמודי
הקרקע
קיבלו
החזר
–
משנת
2006
עד
2010
ואילו
רבי
הקומות
לא
קיבלו
החזר
,שואלת
מדוע
לעשות
אפלייה
.
שנת
-
2011
בישיבת
מועצה
דרשה
להחזיר
את
הכספים
לתושבים
ולא
להוביל
את
התושבים
ואת
העירייה
לבתי
משפט
-
הצעתה
נפלה
.
כעת
תושבים
רבים
תובעים
ומבקשים
לתבוע
את
העירייה
ולדרוש
את
כספם
חזרה
ובצדק.
בתי
המשפט
כיום
רואים
בחומרה
רבה
התנהלות
מעין
זו,
הנחת
היסוד
היא
שהתושב
סומך
על
הרשות
המקומית
בכל
הקשור
להתנהלותה
ולבטח
בגביית
כספי
הארנונה
המפוקחים
ע"י
משרד
הפנים,
והתנהלות
מעין
זו
מביאה
להתפוררות
וריסוק
האמון
בין
התושב
לרשות
המקומית.
קיימת
לחברי
המועצה
מחוייבות
ציבורית
מוגברת
,יש
להחזיר
את
הכספים
שנגבו
בצורה
לא
חוקית
,
ולא
להוביל
את
התושבים
לבתי
משפט
-
שהמפסידים
היחידים
הם
התושבים
והקופה
הציבורית.
ברגע
שהעירייה
גלתה
שהיא
גבתה
לא
לפי
החוק
–
העירייה
חדלה
מגבייה.
נאמנות
המועצה
כלפי
הציבור
,
תושבים
לא
ידעו
על
ההסכם
הזה,
הם
לא
ידעו
שגבו
מהם
לא
על
פי
חוק,
היו
צריכים
לבוא
למועצה
ולהגיד
שצריך
להחזיר
לתושבים,
נאמנות
כלפי
הציבור,
עשו
הכל
בחדרי
חדרים,
התושבים
סמכו
על
העירייה
והם
לא
ידעו
שפעלו
שלא
לפי
החוק,
מן
הראוי
שהתושבים
ששלמו
שלא
על
פי
חוק
היה
צריך
לשלם
כסף
לתושבים
לאור
העובדה
שראש
העיר
חדל
מלגבות
למרות
שהיה
מעוגן
בצו
המיסים,
ברגע
שמתקבלת
החלטה
להחזיר
את
הכסף
,
למה
באותו
רגע
לא
התייחסו
להחלטה
שלהחזיר
את
הכסף
לתושבים.
עו"ד
לימור
ספצ'יק
ממשרד
טוייסטר
:
מציינת
שהנושא
שעלה
לסדר
היום
מצוי
במספר
דיונים
בבית
המשפט
באשדוד
בעקבות
תביעות
השבה
שהגישו
תושבים
ולכן
יש
להימנע
מדיון
במקביל
במועצת
העיר.
גב'
הלן
גלבר:
יש
תושבים
רבים
שעדין
לא
תבעו
וזו
זכותם.
עו"ד
ספצ'יק
לימור:
מציגה
תמונה
בהירה,
הצעה
לסדר
נתמכת
על
הליכים
של
עתירה
מנהלית
וערעור
מנהלי
שהוגשו
משנת
בית
המשפט
המחוזי
ב
דחה
באופן
מלא
את
העתירה
שהגישה
הלן
וקבע
שהתנהלות
העירייה
הייתה
חוקית
לרבות
ברכיב
החניה.
עוד
לפני
שהיה
דיון
בביהמ"ש
הוגשה
תובענה
ייצוגית
בנושא
חניות
בעוד
שבידי
ראש
העיר
פסק
דין
המכשיר
את
פעילותו
החליט
ד"ר
לסרי
להכריז
על
חדילת
גביה
של
חניה
מקורה
במגורים
מחיוב
הגביה
ולבוא
לטובת
התושבים.
המשמעות
הייתה
שהעירייה
יכולה
הייתה
משנת
2009
לחדול
מחיוב
כל
תושבי
העיר
ברכיב
של
חניה
מקורה
במגורים.כל
החלטה
אחרת
הייתה
גוררת
את
התושבים
להמשך
הבירור
של
התובענה
היצוגית
ויתכן
שעד
היום
היו
מצויים
באותה
מסגרת
של
אותם
הליכים
משפטיים.
להעלות
במועצה
נושא
של
חניה
מקורה
והשבת
ארנונה
הוא
נושא
מורכב
מבחינה
משפטית
לא
נושא
של
מה
בכך
אין
לדון
בכך
על
רגל
אחת
מדובר
בנושא
סבוך
ביותר,
אין
הכרעה
של
שום
ערכאה
משפטית
שאומרת
שהחיובים
בארנונה
על
חניה
היו
בגדר
של
חריגה
מסמכות,
בית
המשפט
המחוזי
שדן
בתובענה
הייצוגית
מחק
אותה.
בית
המשפט
העליון
שדן
במינהלי
דן
רק
על
רכיבי
חיוב
של
בתים
צמודי
קרקע
ולא
של
בניה
רוויה
,יתרה
מכך
בשנת
2001
העירייה
פנתה
למשרד
הפנים
ביקשה
להחיל
פטור
מארנונה
על
חניות
מגורים
הבקשה
לא
נענתה
וכך
בפעם
נוספת
בשנת
2002
פנתה
העירייה
באותו
נושא
וגם
הפעם
העירייה
לא
נעתרה.
המצב
מסובך
ומציעה
להמתין
עד
להכרעת
בית
המשפט.
גב'
גלבר:
העלתה
הנושא
כנציגת
ציבור,
הכסף
לגבי
החניות
חזר
לצמודי
הקרקע
ואין
סיבה
שלא
יחזור
לרבי
הקומות.בית
המשפט
העליון
אמר
את
דברו
בנושא.
המחויבות
הציבורית
חשובה.
עצם
העובדה
שהעירייה
הודתה
בתביעה
הייצוגית
בכך
שהפסיקה
החיוב
הודתה
בכך
שזה
לא
תקין.הציבור
צריך
לקבל
את
כספו
בחזרה.
מר
ללוש:
כמה
כסף
העירייה
גבתה
מהחניות
המקורות
במגורים?
מר
לוי:
הסכום
בהערכה
בסדר
גודל
של
1
מלש"ח
מר
ללוש:
משמעות
הדבר
200
₪
לשנה
לתושב
שיש
לו
חניה
מקורה.חושב
שלגרום
לתושב
לפנות
בתביעה
ולדרוש
את
הסכום
שיעמוד
על
600
₪
בסה"כ
וכתוצאה
מכך
יצטרך
לפנות
לעו"ד
או
לתביעות
קטנות
משמעות
הדבר
ההוצאות
יהיו
גבוהות
מההחזר.
צמודי
הקרקע
קיבלו
החזר,
למה
אי
אפשר
להתאמץ
ולא
בשיטת
מצליח
להשיב
את
הסכומים
שנגבו
מהתושבים.
לא
ברור
לו
מדוע
מתמהמהים
ולא
סוגרים
חשבון.
מר
בן
עדי:
מקריא
מנשר
בנושא
ההשבה
שנשלח
לתושבים
המזמין
קהל
למועצה.
זהו
הסגנון
המסית
שמלווה
את
גברת
גלבר
בכל
פעם
שהיא
מזהה
מצוקה
כמו:
פלדות,ארנונה,
רובע
ב',חשבונות
מים
צריכה
משותפת.
במסגרת
סגנון
זה
מקבצת
מסביבה
של
גברת
גלבר
תושבים
ממורמרים
ובכך
היא
מסיתה
אותם,
מפתחת
בהם
ציפיות
ומוליכה
אותם
שולל
היא
מזינה
אותם
באינפורמציה
לא
נכונה
ומשלחת
אותם
בהנהלת
העיר,
הסגנון
הזה
צריך
להיפסק
כי
הוא
גורם
נזק
לעירייה
ולעובדיה
.
הדוגמה
לכך
נושא
הארנונה
כשאמרה
גב'
גלבר
לנישומים
לא
לשלם
ואח"כ
היה
צריך
לחייב
אותם
בריבית
וכך
היא
הסלימה
את
הויכוח
ובכך
הסבה
להם
ולעירייה
נזק.
ראש
העיר
ד"ר
לסרי
ב
קיבל
החלטה
לבטל
את
החיוב
ראש
העיר
עשה
זאת
כשבידו
הייתה
ההחלטה
של
המחוזי
שאפשר
לו
לגבות.
חרף
העובדה
הזו
הוא
ביטל
החיוב
,אפילו
גב'
גלבר
בירכה
את
ראש
העיר
על
כך.
מי
ש"דפקה"
את
הפשרה
לכל
אורך
הדרך
הייתה
זו
גברת
גלבר
והיא
הסבה
נזק
לתושבים.
הגיע
הזמן
להפסיק
להסית
את
העובדים
והתושבים.
תוך
כדי
הסתה
מנסה
הגב'
גלבר
ליצר
מצב
שהוא
בלתי
חוקי.השיטה
הזו
בה
מחבלים
ומונעים
פשרה
ואחרי
זה
מאשימים
את
העירייה
צריכה
להיפסק.
מציע
לגברת
גלבר
להפסיק
עם
הסגנון
הנ"ל.
ההנהלה
נתנה
פתרונות
עוד
בטרם
העלתה
גברת
גלבר
לדיון
ציבורי.
גב'
גלבר:
שמחה
שהתושבים
כתבו
את
המנשר
כל
הנושאים
שהעלתה
במועצה
הצליחו.
בית
המשפט
העליון
פסק
ומה
שהמנכ"ל
יאמר
לא
נכון.
לגבי
הסכמי
הפשרה,
המנכ"ל
חותם
ולא
מביא
לאישור
המועצה.
בית
המשפט
פסק
שמגיע
לתושבים
החזר
והעובדה
שהכסף
הוחזר
לצמודי
הקרקע.
אפליה
כשרוצים
לפנות
למשרד
הפנים
לגבות
הכספים
וכשרוצים
להחזיר
את
הכסף
זו
לא
אפליה.
החזירו
לצמודי
הקרקע
את
החיוב
אז
יש
להחזיר
לשאר
בעלי
הבתים
את
הסכומים
שנגבו
שלא
כדין.
בזכותה
איכות
הסביבה
ומשרד
הבריאות
קיבלו
הוראה
לשיפוץ
במתחם
פלדות
העלתה
הנושא
לדיון
ציבורי
ארצי.
אין
מיגון
שנתיים
ובזכותה
קיבלו
התושבים
מיגון.
מציעה
לשקול
ולהחזיר
הסכומים
שנגבו
מהתושבים
מבלי
לגרור
אותם
לבתי
משפט.
להצעת
הלן
הצביעו
בעד
3
חברי
מועצה
(רענן,ללוש
וגלבר)
יתר
החברים
הצביעו
נגד.
ההצעה
של
גב'
גלבר
נפלה
ברוב
קולות.
סעיף
14
ביטול הקפות שמחת תורה ברובע ב'-דיון עפ"י בקשת סיעת אשדוד מנצחת גב'
גלבר
:
לצערם
ואכזבתם
הרבה
של
תושבי
רובע
ב'
ותושבי
רובעים
אחרים
בעיר
שהגיעו,
כדי
לחגוג
ולשמוח
בהקפות
שמחת
תורה
–
מסורת
רבת
שנים
,
התברר
,
כי
לא
יתקיימו
הקפות
ברובע
ב'
וכי
החגיגות
הועתקו
למקום
אחר
בעיר.
התושבים
הרבים,
וביניהם
נכים
ומשפחות
עם
ילדים,
חרדים,
ותושבים
מכל
הרובעים
הסמוכים,
שלא
ידעו
כי
האירועים
הועתקו
למקום
אחר,
היו
ממורמרים
וטענו
טענות
קשות
כנגד
העירייה
שלטענתם
לא
קיבלו
הודעה
על
העברת
האירוע.
הסוחרים
במקום
אף
הם
הביעו
תרעומת
בטענה
שזה
היום
היחיד
ששמח
כאן
ומגיעים
מכל
רחבי
העיר
ונפגעו
שגם
את
זה
לקחו
מהם
דבר
שפגע
בהם
גם
כלכלית.
תגובת
העירייה
–ההקפות
השניות
התקיימו
השנה,
לראשונה,
ברחבת
העירייה
ועל
פי
כמות
המשתתפים
5,500)
איש
נראה
שהבחירה
הייתה
יותר
מנכונה.
לבד
מהאירוע
המרכזי,
התקיימו
בעיר
עשרות
אירועים
קהילתיים
אשר
משכו
אליהם
את
ציבור
התושבים
בשכונה.
אכן,
העיר
גדלה,
ומברכת
על
האירועים
השונים
שנעשים
בעיר,
אך
נשאלת
השאלה
מדוע
לא
יכלו
להמשיך
את
המסורת
רבת
השנים
של
החגיגות
ברובע
ב'
בנוסף
לעשרות
האירועים
שהתקיימו.
כמות
האנשים
שהתייחסו
בתגובה
אינה
רלוונטית,
גם
בעבר
אלפי
אנשים
הגיעו
לחגיגות
ברובע
ב'
–
ניתן
היה
לבחון
זאת
על
פי
הזמן.
מציעה
לאפשר
לרובע
ב'
להמשיך
את
המסורת
של
החגיגות
במקביל
לאירוע
בסיטי
.
באופן
עקרוני
יש
צורך
לידע
את
התושבים
על
שינויים
בכדי
לא
לגרום
להם
לעוגמה
ולמפח
נפש.
מר
ללוש:
מדוע
לא
הודיעו
על
ההעתקה
מראש
כך
שהאנשים
יוכלו
להתארגן
מראש?
עו"ד
כנפו:
נעשתה
הערכת
מצב
עם
המשטרה
בטרם
ובגלל
צפי
קהל
גדול
המשטרה
ביקשה
להעביר
האירוע
למקום
אחר,
בנוסף
הייתה
פניה
לרבנים
הראשיים
וקיבלו
את
ברכתם
להעתיק
ההקפות
למקום
אחר
כ
5,500
איש
היו
בהקפות
,יצאה
הודעה
בעיתונות
המקומית
והיה
לכך
פרסום.
מר
ללוש:
בסוכות
היה
פסטיבל
שלדעתו
היה
פסטיבל
מצוין
מהנה
אך
ליבו
החמיץ
על
כך
שהתושבים
בהמוניהם
לא
הגיעו,אנשים
לא
ידעו
על
האירוע
.
בתחילת
הקדנציה
היו
מוקדים
של
הקפות
בכל
מיני
רבעים
זה
היה
מוצלח,
יש
לחשוב
איך
לקרב
זאת
ובמקביל
לצאת
בפרסום
ראוי
ובזמן.
נראה
לו
שלא
עשו
מספיק.
מציע
לפזר
ההקפות
במספר
מוקדים
ברחבי
העיר.
גב'
נפתלי:
לגבי
ההקפות
ברובע
ב'
הנושא
פורסם
בכל
כלי
התקשורת
האפשריים
מקבלת
את
ההערות
שהושמעו
ותפעל
בהתאם
לתקן
להבא.
מר
בן
עדי:
צריך
לקיים
דיון
להפקת
לקחים.
13/14
2474
ישיבת מועצה
17/10/201
2
סוג דיון
מתאריך:
מספר דיון:
עמודים:
06/11/2012
הדפס בתאריך
גב'
גלבר
:
לצערם
ואכזבתם
הרבה
של
תושבי
רובע
ב'
ותושבי
רובעים
אחרים
בעיר
שהגיעו,
כדי
לחגוג
ולשמוח
בהקפות
שמחת
תורה
–
מסורת
רבת
שנים
,
התברר
,
כי
לא
יתקיימו
הקפות
ברובע
ב'
וכי
החגיגות
הועתקו
למקום
אחר
בעיר.
התושבים
הרבים,
וביניהם
נכים
ומשפחות
עם
ילדים,
חרדים,
ותושבים
מכל
הרובעים
הסמוכים,
שלא
ידעו
כי
האירועים
הועתקו
למקום
אחר,
היו
ממורמרים
וטענו
טענות
קשות
כנגד
העירייה
שלטענתם
לא
קיבלו
הודעה
על
העברת
האירוע.
הסוחרים
במקום
אף
הם
הביעו
תרעומת
בטענה
שזה
היום
היחיד
ששמח
כאן
ומגיעים
מכל
רחבי
העיר
ונפגעו
שגם
את
זה
לקחו
מהם
דבר
שפגע
בהם
גם
כלכלית.
תגובת
העירייה
–ההקפות
השניות
התקיימו
השנה,
לראשונה,
ברחבת
העירייה
ועל
פי
כמות
המשתתפים
5,500)
איש
נראה
שהבחירה
הייתה
יותר
מנכונה.
לבד
מהאירוע
המרכזי,
התקיימו
בעיר
עשרות
אירועים
קהילתיים
אשר
משכו
אליהם
את
ציבור
התושבים
בשכונה.
אכן,
העיר
גדלה,
ומברכת
על
האירועים
השונים
שנעשים
בעיר,
אך
נשאלת
השאלה
מדוע
לא
יכלו
להמשיך
את
המסורת
רבת
השנים
של
החגיגות
ברובע
ב'
בנוסף
לעשרות
האירועים
שהתקיימו.
כמות
האנשים
שהתייחסו
בתגובה
אינה
רלוונטית,
גם
בעבר
אלפי
אנשים
הגיעו
לחגיגות
ברובע
ב'
–
ניתן
היה
לבחון
זאת
על
פי
הזמן.
מציעה
לאפשר
לרובע
ב'
להמשיך
את
המסורת
של
החגיגות
במקביל
לאירוע
בסיטי
.
באופן
עקרוני
יש
צורך
לידע
את
התושבים
על
שינויים
בכדי
לא
לגרום
להם
לעוגמה
ולמפח
נפש.
מר
ללוש:
מדוע
לא
הודיעו
על
ההעתקה
מראש
כך
שהאנשים
יוכלו
להתארגן
מראש?
עו"ד
כנפו:
נעשתה
הערכת
מצב
עם
המשטרה
בטרם
ובגלל
צפי
קהל
גדול
המשטרה
ביקשה
להעביר
האירוע
למקום
אחר,
בנוסף
הייתה
פניה
לרבנים
הראשיים
וקיבלו
את
ברכתם
להעתיק
ההקפות
למקום
אחר
כ
5,500
איש
היו
בהקפות
,יצאה
הודעה
בעיתונות
המקומית
והיה
לכך
פרסום.
מר
ללוש:
בסוכות
היה
פסטיבל
שלדעתו
היה
פסטיבל
מצוין
מהנה
אך
ליבו
החמיץ
על
כך
שהתושבים
בהמוניהם
לא
הגיעו,אנשים
לא
ידעו
על
האירוע
.
בתחילת
הקדנציה
היו
מוקדים
של
הקפות
בכל
מיני
רבעים
זה
היה
מוצלח,
יש
לחשוב
איך
לקרב
זאת
ובמקביל
לצאת
בפרסום
ראוי
ובזמן.
נראה
לו
שלא
עשו
מספיק.
מציע
לפזר
ההקפות
במספר
מוקדים
ברחבי
העיר.
גב'
נפתלי:
לגבי
ההקפות
ברובע
ב'
הנושא
פורסם
בכל
כלי
התקשורת
האפשריים
מקבלת
את
ההערות
שהושמעו
ותפעל
בהתאם
לתקן
להבא.
מר
בן
עדי:
צריך
לקיים
דיון
להפקת
לקחים.
סעיף
15
הורדת כלי שיט באופן בטיחותי במקום מוסדר להורדת אופנוע ים– דיון בבקשת סיעת אשדוד מנצחת
גב'
גלבר:
הספורט
הימי
התפתח
לאחרונה
בצורה
מואצת
–
בארץ
כולה
ובאשדוד
בפרט.
ראש
העיר
–
מעודד
ספורט
בכלל
וספורט
ימי
בפרט.
תושבים
שלהם
אופנועי
ים
עוברים
ייסורים
רבים
תנאי
השטח
בחופים
שהוקצו
לא
מתאימים
–
רכב
רגיל
עם
התקן
גרירה
–
לא
יכול
לחצות
את
החולות
–
דורש
להוריד
לחץ
אוויר
ולנפח
חזרה
ביציאה
–
הנסיעה
לחוף
בחולות
הטובעניים
מצריכה
האצה
כדי
לא
לשקוע
–
מסכנים
את
עצמם
ואת
המתרחצים
ומשפחותיהם
בחופים.
הקושי
חוזר
על
עצמו
לאחר
השיט
מצריך
ירידה
נוספת
עם
הרכב
בסמוך
למתרחצים,
ואם
חלילה
שוקעים
במים
–
כלי
החילוץ
נעשה
בעזרת
טרקטור
בלבד
פינוי
חוזר
של
התושבים
–
למנוע
סכנה
–
פוגעות
ומטרידות
את
המתרחצים
שבאו
לנפוש
בים,
כמו
חלילי
עלולה
לסכן
את
חייהם
–
לא
יכולים
לצפות
מה
עלול
לקרות
אשקלון
-
ישנה
אפשרות
להורדת
כלי
שיט
במרינה
בתשלום
חד
פעמי
של
100
₪
או
במנוי
חצי
שנתי
בסך
1500
₪
.
בנתניה
-
י
שנו
כביש
אספלט
מוסדר
מהכביש
הרצוף
אל
שפת
הים
להורדת
כלי
שייט
.
בחופי
הכנרת
ישנו
שירות
של
טרקטור,
אשר
רק
לטרקטור
יעודי
זה
ישנה
אפשרות
להורדת
כלי
השייט
לאורחים
ולמנויים
של
אותו
החוף
בלבד.
לדעתה
יש
תכנון
קיים
של
חניה
די
גדולה
באזור
הריביירה
ואחרי
זה
שני
שבילי
שצ"פ
שמגיעים
עד
קו
של
100
ל
(השצ"פ
לא
מוגדר
כדרך
אלא
כשטח
ציבורי
פתוח
אולי
אפשר
לעשות
אותו
לשביל)
?
–
גישה
אליו
יכולה
לפתור
גם
את
הבעיה
של
אופנועי
הים.
פיתוח
כביש
אפילו
ללא
אישור
לגישה
בחוף
הדתי
–
שזה
מצויין
לעזור
לאוכלוסיה
זו
אך
חשוב
לעזור
לאוכלוסיות
אחרות.
לאור
הסכנה
למתרחצים
הכרוכה
בכך
–
יש
למצוא
פתרון
הולם
ומהיר
–
ויפה
שעה
אחת
קודם.
בעיר
אשדוד
הוקצו
2
חופים
להורדת
כלי
שייט
:דרומית
לחוף
מי
עמי
וצפונית
לחוף
טו'
מציעה
לאפשר
להם
הורדת
כלי
שייט
בריוויירה.
מר
בן
עדי:
אופנוע
ים
הוא
כלי
,מזהם,
מרעיש
מפריע
לשוהים
בחוף
ומסכן
חיים
של
המתרחצים,
רוב
בעלי
אופנועי
הים
הם
לא
תושבי
העיר
אשדוד.
הכלי
הוא
לא
ספורט
ימי.
וגם
אם
ישנו
הכרח
לספק
פתרון
לירידה
בים
יש
להוביל
את
אינטרס
המתרחצים
והשוחים
בחוף
ולאזן
היטב
בין
האינטרסים
.
מר
רוטנברג:
לא
מעט
ערים
אסרו
על
הכנסת
אופנועי
הים
לחופים.
בשל
כך
הם
מגיעים
לאשדוד
שאיפשרה
להם
זאת
התשתית
באשדוד
שונה
מזו
של
הכנרת,הארגוניים
הירוקים
אוסרים
לגעת
בתשתית
בחול
הלבן,
לא
ניתן
לסלילה.
עד
לפני
שנה
הם
יכלו
להיכנס
חופשי
ומאז
הוסטו
לפאתי
החופים.
הבעיה
היא
שהם
מביאים
את
האופנוע
עם
רכבי
הג'יפים
והם
מעוניינים
להשאיר
את
הרכב
על
החוף
דבר
שהוא
מפריע
ומסוכן.
כיום
ההנחיה
היא
לפנות
הרכבים
מהחוף.
לאחר
הורדת
האופנוע.
מר
בן
עדי:
לפני
חמש
שנים
בחופי
הים
היו:
אופנועים,סוסים,ג'יפים
וטרקטורונים
העירייה
והמשטרה
הצליחו
למגר
התופעה
של
האופנועים,
הג'יפים,
הסוסים
וטרקטורונים
,צריך
לרסן
עד
כמה
שאפשר
את
התופעה
ופועלים
באמצעות
הכלים
החוקיים
הקיימים.
עצר
את
המצודה
והיא
נסגרה
בפניהם
בקרב
לא
קטן
ועקב
כך
הם
נדחפו
לפינות.בשלב
הבא
נייצר
מקום
הורדה
אחד
מוסדר
ע"י
חוק
עזר
והיתרים,
במקביל
יש
לרסן
את
תופעת
אופנועי
הים.
גב'
גלבר
מקבלת
את
דבריו
של
מר
בן
עדי
מבחינת
הסיכון
,במקביל
לא
נכון
לתת
להם
מקום
ומצד
שני
למנוע
מהם
הגישה,או
שנותנים
להם
מקום
ומרחיקים
אותם
ואז
אף
אחד
לא
יפגע
,זו
הצעתה
.
14/14
2474
ישיבת מועצה
17/10/201
2
סוג דיון
מתאריך:
מספר דיון:
עמודים:
06/11/2012
הדפס בתאריך
גב'
גלבר:
הספורט
הימי
התפתח
לאחרונה
בצורה
מואצת
–
בארץ
כולה
ובאשדוד
בפרט.
ראש
העיר
–
מעודד
ספורט
בכלל
וספורט
ימי
בפרט.
תושבים
שלהם
אופנועי
ים
עוברים
ייסורים
רבים
תנאי
השטח
בחופים
שהוקצו
לא
מתאימים
–
רכב
רגיל
עם
התקן
גרירה
–
לא
יכול
לחצות
את
החולות
–
דורש
להוריד
לחץ
אוויר
ולנפח
חזרה
ביציאה
–
הנסיעה
לחוף
בחולות
הטובעניים
מצריכה
האצה
כדי
לא
לשקוע
–
מסכנים
את
עצמם
ואת
המתרחצים
ומשפחותיהם
בחופים.
הקושי
חוזר
על
עצמו
לאחר
השיט
מצריך
ירידה
נוספת
עם
הרכב
בסמוך
למתרחצים,
ואם
חלילה
שוקעים
במים
–
כלי
החילוץ
נעשה
בעזרת
טרקטור
בלבד
פינוי
חוזר
של
התושבים
–
למנוע
סכנה
–
פוגעות
ומטרידות
את
המתרחצים
שבאו
לנפוש
בים,
כמו
חלילי
עלולה
לסכן
את
חייהם
–
לא
יכולים
לצפות
מה
עלול
לקרות
אשקלון
-
ישנה
אפשרות
להורדת
כלי
שיט
במרינה
בתשלום
חד
פעמי
של
100
₪
או
במנוי
חצי
שנתי
בסך
1500
₪
.
בנתניה
-
י
שנו
כביש
אספלט
מוסדר
מהכביש
הרצוף
אל
שפת
הים
להורדת
כלי
שייט
.
בחופי
הכנרת
ישנו
שירות
של
טרקטור,
אשר
רק
לטרקטור
יעודי
זה
ישנה
אפשרות
להורדת
כלי
השייט
לאורחים
ולמנויים
של
אותו
החוף
בלבד.
לדעתה
יש
תכנון
קיים
של
חניה
די
גדולה
באזור
הריביירה
ואחרי
זה
שני
שבילי
שצ"פ
שמגיעים
עד
קו
של
100
ל
(השצ"פ
לא
מוגדר
כדרך
אלא
כשטח
ציבורי
פתוח
אולי
אפשר
לעשות
אותו
לשביל)
?
–
גישה
אליו
יכולה
לפתור
גם
את
הבעיה
של
אופנועי
הים.
פיתוח
כביש
אפילו
ללא
אישור
לגישה
בחוף
הדתי
–
שזה
מצויין
לעזור
לאוכלוסיה
זו
אך
חשוב
לעזור
לאוכלוסיות
אחרות.
לאור
הסכנה
למתרחצים
הכרוכה
בכך
–
יש
למצוא
פתרון
הולם
ומהיר
–
ויפה
שעה
אחת
קודם.
בעיר
אשדוד
הוקצו
2
חופים
להורדת
כלי
שייט
:דרומית
לחוף
מי
עמי
וצפונית
לחוף
טו'
מציעה
לאפשר
להם
הורדת
כלי
שייט
בריוויירה.
מר
בן
עדי:
אופנוע
ים
הוא
כלי
,מזהם,
מרעיש
מפריע
לשוהים
בחוף
ומסכן
חיים
של
המתרחצים,
רוב
בעלי
אופנועי
הים
הם
לא
תושבי
העיר
אשדוד.
הכלי
הוא
לא
ספורט
ימי.
וגם
אם
ישנו
הכרח
לספק
פתרון
לירידה
בים
יש
להוביל
את
אינטרס
המתרחצים
והשוחים
בחוף
ולאזן
היטב
בין
האינטרסים
.
מר
רוטנברג:
לא
מעט
ערים
אסרו
על
הכנסת
אופנועי
הים
לחופים.
בשל
כך
הם
מגיעים
לאשדוד
שאיפשרה
להם
זאת
התשתית
באשדוד
שונה
מזו
של
הכנרת,הארגוניים
הירוקים
אוסרים
לגעת
בתשתית
בחול
הלבן,
לא
ניתן
לסלילה.
עד
לפני
שנה
הם
יכלו
להיכנס
חופשי
ומאז
הוסטו
לפאתי
החופים.
הבעיה
היא
שהם
מביאים
את
האופנוע
עם
רכבי
הג'יפים
והם
מעוניינים
להשאיר
את
הרכב
על
החוף
דבר
שהוא
מפריע
ומסוכן.
כיום
ההנחיה
היא
לפנות
הרכבים
מהחוף.
לאחר
הורדת
האופנוע.
מר
בן
עדי:
לפני
חמש
שנים
בחופי
הים
היו:
אופנועים,סוסים,ג'יפים
וטרקטורונים
העירייה
והמשטרה
הצליחו
למגר
התופעה
של
האופנועים,
הג'יפים,
הסוסים
וטרקטורונים
,צריך
לרסן
עד
כמה
שאפשר
את
התופעה
ופועלים
באמצעות
הכלים
החוקיים
הקיימים.
עצר
את
המצודה
והיא
נסגרה
בפניהם
בקרב
לא
קטן
ועקב
כך
הם
נדחפו
לפינות.בשלב
הבא
נייצר
מקום
הורדה
אחד
מוסדר
ע"י
חוק
עזר
והיתרים,
במקביל
יש
לרסן
את
תופעת
אופנועי
הים.
גב'
גלבר
מקבלת
את
דבריו
של
מר
בן
עדי
מבחינת
הסיכון
,במקביל
לא
נכון
לתת
להם
מקום
ומצד
שני
למנוע
מהם
הגישה,או
שנותנים
להם
מקום
ומרחיקים
אותם
ואז
אף
אחד
לא
יפגע
,זו
הצעתה
.
סעיף
16
הודעות אישיות
מר
רענן
:
מקריא
מכתב
של
עו"ד
עמיר
המתייחס
לנושא
הקיוסק
של
מר
ביטון
,בתשובה
נכתב
בסכמת
מר
ביטון
,ביקש
לראות
בכתובים
את
הסכמת
ביטון
ולהפתעתו
אין
שום
הסכמה
,זו
סאגה
שמתנהלת
שנים
רבות,
התשובה
ניתנה
כשלופה
מהמותן
,הדבר
מערער
את
אמונו
באנשי
המקצוע.
עו"ד
עמיר:
יש
הסכמה
מסוייגת
של
מר
ביטון
בכתב
ואח"כ
הייתה
הסכמה
בע"פ
במשרדה
של
המשנה
למנכ"ל.
פרוטוקול הועדה המקצועית עיריית אשדוד
2012 1 1 10.9.2012
נכחו :
ר הועדה המקצועית לתמיכות" יו-מר אילן בן עדי
גזבר העיירה חבר ועדה –מר עודד לוי
יועץ משפטי–ד רוני עמיר "עו
יועץ משפט/ ס–ד סימה אזוגי "עו
מזכירת ועדה-מזל אסולין ' גב
:דר היום על ס
תמיכה עקיפה דמי שימוש מס אשדוד
ערבות לאשריי בנקאי כדורסל בנים
סיום פעילות–ישיבת יחד בתורה
העוגן לשכת הבונים החופשיים
העמותה איחוד מוסדות גור
העמותה משיבי חיים
)כמוני כמוך(העמותה איגי
העמותה מפעלי גבורה שבחסד
ה הדתית תמיכה במועצ
1
בגין זכיון לפירסום באצטדיון
לעמותה מס אשדוד
2
הוועדה ממליצה לאשר ערבות במסגרת אשרי לקבוצת הכדורסל מכבי אשדוד בנים בסך לשנה אחת
3
ומבקשת בכל זאת לבחון להעביר לה
. שעדיין אל שוחררה
.הוועדה דוחה את בקשת העמותה לאור העובדה כי הופסקה פעילותה
4
העמותה לשכת העוגן טוענת כי לא הגיע מפקח למקום הפעילות לבחון את הפעילות לעניין .על כן הוועדה ממליצה לדון בבקשת העמותה לאחר התייחסות של הגורם המקצועי ,ההמלצה
5
העמותה איחוד חסידי גור מסתייגת מהחלטת הוועדה לעניין אי מתן תמיכה בעקבות ביקורת
החלטה קודמת' מצב.תמיכה לאחר מתן
4.7.2012
? האם ניתן לתמוך בעמותה –" מוסדות המאוחדים של חסידי גור"דיון בנושא העמותה במסקנות הביקורת לאחר מתן תמיכה עולה השאלה האם ניתן לתמוך בעמותה אשר כל מהות פעילותה בעיר .יה י העירי"מסתכם בתמיכה לעמותות אחרות אשר חלקן נתמכות ע . ומבטלת החלטה קודמת לגבי העמותה
.כמו כן מצטרפת הודעה לעמדה שאין עמותה נתמכת יכולה לתמוך עמותות נתמכות יחד עם זאת נשלח מכתב לעמותה עם מסקנות הביקורת ואפשרות להסתייג בכתב מהמלצת הביקורת עד ה 31.7.2012 .
וועדה אינה יכולה להסתמך על מכתב שאין בו אסמכתאות המוכיחות פעילות ישירה על ידי ה .העמותה ולא באמצעות העבה לגורם שלישי
באם יציגו אסמכתאות יובא לדיון שנית
6
העמותה משיבי חיים מערערת על החלטת הוועדה לעניין תקציב חיפוי בחלק שלא ניתן במוסד חינוכי באולם בשיקול מחדש הוועדה חוזרת על החלטה כי מדובר .על כן לא ניתן לתקצב בסעיף חיפוי,להפרדה
החלטה לדיון שנית*
7
מפקח לפני מתן תמיכה לקבלתטענה כי לא מצאה מענה לעניין ) כמוני כמוך(העמותה איגי וענת כי העמותה לא פנתה לגורם המקובל מנגד המחלקה לתרבות ט הוועדה ממליצה לקבל את חוות דעתה של מזל שלתיאל לעניין פעילות העמותה מגובה עם חתימת . המפקחת המקצועית תחום זה
לא נידונההחלטה *
8
ת הועברה תמיכה לאור הביקורת כי העמותה מקיימת פעילו לא לעמותה מפעלי גבורה שבחסד ך ביקורת ו לערשל העמותה הסתייגות ה ממליצה לאור מכתב ועדההו,ח מחוץ לעיר אשדוד "הגמ . נוספת במקום הפעילות עליו מדווחת העמותה
מזל אסולין' גב
מזכירת הועדה
מר אילן בן עדי
ר הועדה"יו
2012 8
לין י מזל אסו"משאל טלפוני ע
24.09.2012
9.10.2012 (
7 – אותו ביקש להעביר לועדת המשנה הבאה
2012 11
7
11/2012
מאשר - דוד טלקר מר – ר הועדה"יו
מאשר - אלבזה מר שלמ –חבר הועדה
מאשר - מר יעקב טסלר–חבר הועדה
לבדוק שוב מבקש
) אם ניתן במקום חיפוי לתת שיפוצים והצטיידות מאשר- מר משה בוטראשוילי– חבר הועדה
מאשר- מר אריה ללוש–חבר הועדה
מאשרת- לריסה לנין' גב-רת הועדהחב
אשרתמ- מאיה סלוצקי' גב- ועדה חברת
בברכה
מזל אסולין
רכזת הוועדה
:העתקים
ל העירייה" מנכ-מר אילן בן עדי
גזבר העירייה–מר עודד לוי
מבקר העירייה-מר שלמה בן עזרא
יועץ משפטי –מר רוני עמיר
יועץ משפטי/ ס–סימה אזוגי ' גב
תיק
2012 12
עיריית אשדוד
נכחוחברי ועדה מקצועית :
ר הועדה המקצועית לתמיכות" יו-מר אילן בן עדי
גזבר העיירה נציג – רמי לב מר
יועץ משפטי – רוני אמיר ד "עו
מזכירת ועדה-מזל אסולין ' גב
חברי ועדת משנה
נכחו
"יו מר דוד טלקר–הועדה ר
לריסה לנין' גב-חברת הועדה
מר אפריים וובר מחליף מר יעקב טסלר( )
נעדרו
מר שלמה אלבז-חבר ועדה
מר משה בוטראשוילי–חבר הועדה
מר אריה ללוש–חבר הועדה
מאיה סלוצקי' גב-חברת ועדה
:על סדר היום
מענק לכדורסל בנים אשדוד
נספח א– סל תלמיד–שלא חל נהרי עמותות
י"תוספת תמיכה תחום עידוד יזמות מט
תמיכה לעמותה משיבי חיים
תוספת תמיכות לעמותות כלליות
תוספת תמיכה לעמותות רווחה
עמותות שהוצגה תמיכה
תוספת תמיכות פיתוח
1 –
גברים ניהעמותה כדורסל מתקציב
ווינר עפלה למשחק גמר גביעמענק בגין ה- ) ב
ח" ש
2 –
. תקציב רגיל - חוק נהרי עליהןתמיכה במוסדות שלא חל על פי סל תלמיד תמיכה למוסדות חינוך שאינם כלולים בחוק נהרי עבור הועדה ממליצה לאשר א נספח–טבלה מצורפת
תוקן במועצה אפרים וובר לא השתתף בהחלטה*
3
התאם לבקשת העמותה תוספת תמיכה בתחום עידוד יזמות עבור העמותה בהוועדה ממליצה ח" ש
4
הוועדה ממליצה תמיכה בתחום חיפוי עבור העמותה משיבי חיים סך התמיכה תעמוד 50,000 ₪
5
מתקציב שיקול ' טבלה מצורפת נספח בהועדה ממליצה תוספת תמיכה עבור עמותות בתחום כלליות על פי דעת ומכספי יתרות
6
מתקציב ' הועדה ממליצה תוספת תמיכה עבור עמותות בתחום רווחה על פי טבלה מצורפת נספח מספר ג שיקול דעת ומכספי יתרות
7
ובסופו של דבר לא שוחרר מאחר הובא לידיעת הוודעה כי עמותות שהוצגה להן תמיכה בטבלה המקורית .מפעלי גבורה שבחסד ,קופת רמבען, רפואה וישועה –לא הוגשה הניירת הנדרשת ו
8
הוועדה ממליצה תוספת תמיכה בהתאם ליתרות בתחום פיתוח 840,000 (
840,000 (
)תוספת לבנייה בשלב השלד
מר דוד טלקר
ר ועדת משנה "יו
נספח א
כתובת מס' עמותהשם העמותהיחידה מקבלתסמל שם בית הספר תשלום לפי תלמידתשלום לפי כתותתשלום לפי מוסד הסכום לתשלום בתי ספר יסודי כתותמוסד
מס' תלמידים
תשע"ב 5,350.01 ₪ 1,115.78 ₪ 138.32
בני אברהם 613885 9024
קרית חינוך תורה
וחסד 580227205 19215 5,350.01 ₪ 10,041.99 ₪ 29,739.11 ₪ 45,131.11 בעלז 613539 9026
ת"ת מחזיקי הדת
אשדוד 580115558 131 879 5,350.01 ₪ 34,589.07 ₪ 121,584.56 ₪ 161,523.64 חדר הרב / אש דת חדר הרב 580035251 111 264 5,350.01 ₪ 12,273.54 ₪ 36,516.86 ₪ 54,140.41 כלל חסידי דעת מישרים דעת מישרים 580277283 110 206 5,350.01 ₪ 11,157.77 ₪ 28,494.22 ₪ 45,001.99 מרכז חסידי ויז'ניץ מרכז חסידי ויז'ניץ 580476802 17119 5,350.01 ₪ 7,810.44 ₪ 16,460.25 ₪ 29,620.69 צמח צדיק 614776 9010
מרכז מוסדות
ויז'ניץ 580288090 115 345 5,350.01 ₪ 16,736.65 ₪ 47,720.90 ₪ 69,807.56 683 2,028 ₪ 32,100.03 ₪ 92,609.46 ₪ 280,515.90 ₪ 405,225.40 ₪ 405,225.40
חרדי
מר אילן בן עדי
ר הועדה"יו
בקשה
בתחום מספר עמותה
תיק
עמותה סה"כ תוספת לעמותהשם העמותה
התאחדות
עולים 58-048-448-3 401
עמותת ילדי
השואה
ברה"מ ומזרח
אירופה 2,008
התאחדות
עולים 58-037-068-2 408 זכרון 2,021
התאחדות
עולים 58-046-657-1 437
אדיר - עמותה
לקידום
קהילה דוברת
צרפתית 2,098
תגבור
למודי 58-028-843-9 446 צעד ראשון 2,057
תגבור
למודי 58-027-040-3 500 הליכות הארץ 2,211
תגבור
למודי 58-024-389-7 431
ת.פ.מ תגבור
פיזיקה
מתמטיקה 2,330
תגבור
למודי 58-043-964-4 407 ידע זה דרך 2,008
התאחדות
עולים 58-034-870-4 432
אלפא-אשדוד
פרוספריטי 2,157
התאחדות
עולים 58-033-748-3 424
בית
טכנולוגיה
ומדע/
התאחדות
צעירים
בישראל
לקידום מדע
תרבות וחינוך 2,063
פעולות
תרבות 58-045-395-9 406
ברית יוצאי
אגדיר 2,001
פעולות
תרבות 58-038-226-5 430
עמותה
לקידום
אמנות הריקוד 2,047
בקשה
בתחום מספר עמותה
תיק
עמותה שם העמותה
תוספת תמיכה
מומלצת לא תעלה על
5,000
תרבות
תורנית/חוגי
ם לנוער 58-025-421-7 114
בית כנסת
יצחק ירנין
אשדוד 2,746
תרבות
תורנית/חוגי
ם לנוער 58-036-146-7 304 ברכת משה 2,332
תרבות
תורנית/חוגי
ם לנוער 58-037-384-3 305 הדור הרבעי 3,387
תרבות
תורנית/חוגי
ם לנוער 58-038-424-6 308
למען אחי
שע"י אברכים
יוצאי גרוזיה
בא"י 2,704
תרבות
תורנית/חוגי
ם לנוער 58-039-556-4 319 דור המשיח 3,567
תרבות
תורנית/חוגי
ם לנוער 58-044-940-3 329 והלכת בדרכיו 3,796
תרבות
תורנית/חוגי
ם לנוער 58-028-159-0 368
מאיר עיני
ישראל 3,345
חוגים לנוער 58-003-492-4 387 אקים ישראל 3,359 פעולות
גמ"ח
/קמחא
דפסחא 58-036-573-2 4
מוסדות
טשארנאביל 4,122
פעולות
גמ"ח
/קמחא
דפסחא 58-042-037-0 339
אהבת חסד
בארץ הקודש 5,000
פעולות
גמ"ח
/קמחא
דפסחא 58-040-399-6 113 אבות קדושים 3,231
פעולות
גמ"ח
/קמחא
דפסחא 58-019-819-0 320
קופת גמ"ח
אהבת חסד
אשדוד 3,862
פעולות
גמ"ח
/קמחא
דפסחא 58-025-597-4 353 אורחות צדקה 2,539