ישיבת מועצת העיר מיוחדת 3/22 מיום 13.07.22
סוג דיון ישיבת מועצה מיוחדת מתאריך: 13/07/2022 מספר דיון 29605 הודפס בתאריך 03/11/2022 עמוד 1 מתוך 6
-- printed by QM7control system --
ישיבת מועצה מיוחדת מאושר
מספר דיון: 29605 התקיים בתאריך 13/07/2022
נוהל ע"י עו"ד גבי כנפו מיקום הישיבה: חדר ישיבות המועצה
תועד ע"י: בת שבע רביבו תאריך אישור: 24/07/2022
הוקלד ע"י בת שבע רביבו הודפס ע"י: בת שבע רביבו
נושא הדיון:
ישיבת מועצה מיוחדת מס' 3/2022
השתתפו ד"ר יחיאל לסרי - ראש עיר- לשכת ראש העיר; עו"ד גבי כנפו - ממ"ק רה"ע- לשכת ממ"ק רה"ע כנפו;
אינג' שמעון כצנלסון - סגן רה"ע- סגן רה"ע כצנלסון; הרב אברהם אמסלם - ממ"ק רה"ע- לשכת ממ"ק רה"ע אמסלם; הרב יחיאל ויינגרטן - סגן רה"ע- סגן רה"ע ויינגרטן; מר משה בוטרשוילי - משנה לראש העיר- משנה לראש העיר; מר יניב קקון - משנה לראש העיר- משנה לראש העיר; מר ולדימיר בורודה - חבר מועצה- חבר מועצה; מר גרשון פלדמן - חבר מועצה- חבר מועצה; הרב חיים אמסילי - חבר מועצה- חבר מועצה; עו"ד הלן גלבר - חבר מועצה- חבר מועצה; עו"ד קוני טובול - חבר מועצה- חבר מועצה; עו"ד אלכסנדר אוברפלד - חבר מועצה-
חבר מועצה; עו"ד אופיר לסרי - חבר מועצה- חבר מועצה; ד"ר, רו"ח ועו"ד אלי לחמני - חבר מועצה- חבר מועצה;
הרב אפרים וובר - חבר מועצה- חבר מועצה
נעדרו: עו"ד אלי נכט - סגן רה"ע- סגן רה"ע נכט; גב' שרון מרק - חבר מועצה- חבר מועצה; הרב אהרון כהן - חבר מועצה- חבר מועצה; הרב דוד טוויטו - חבר מועצה- חבר מועצה; הרב מני אזולאי - חבר מועצה- חבר מועצה; הרב שמואל שוק - חבר מועצה- חבר מועצה; יהושוע טננהויז - חבר מועצה- חבר מועצה; מר אברהם דרעי - חבר מועצה- חבר מועצה; מר מאיר אברז'ל - חבר מועצה- חבר מועצה; עו"ד אורית אלמוזלינו רייז - חבר מועצה- חבר מועצה; עו"ד חנוך דרך ארליך - חבר מועצה- חבר מועצה; רו"ח סטלה שנקל וינשטיין - חבר מועצה- חבר מועצה;
שמעון ממן - חבר מועצה- חבר מועצה
מכותבים: אילן בן-עדי - מנכ"ל- מנכ"ל העירייה; עודד לוי - גזבר- גזבר העירייה; רוני עמיר - יועץ משפטי- היועץ המשפטי; אדי בן-חמו - דובר העירייה- דובר העירייה; שלומי כהן - עוזר מקצועי- לשכת ממ"ק רה"ע כנפו; אוהד צויק - סגן מנהל אגף- יחסי ציבור ופרסום
סעיף 1 :הודעות
עו"ד כנפו פותח את הישיבה בעדכון על פסטיבל אשדודאנס המתקיים בשבוע זה.
מזמין את כולם להשתתף.
סעיף 2 :הנושאים לדיון
1.חוק עזר לאשדוד (שטחים ציבוריים פתוחים) (תיקון) התשפ"ב– 2022 .
2.חוק עזר לאשדוד (סלילת רחובות) (תיקון), התשפ"ב– 2022.
3.חוק עזר לאשדוד (תיעול) (תיקון), התשפ"ב– 2022 .
סוג דיון ישיבת מועצה מיוחדת מתאריך: 13/07/2022 מספר דיון 29605 הודפס בתאריך 03/11/2022 עמוד 2 מתוך 6
-- printed by QM7control system --
סעיף 3 :–.חוק עזר לאשדוד (שטחים ציבוריים פתוחים) (תיקון) התשפ"ב1 .חוק עזר לאשדוד (סלילת רחובות 2 2022 2022 –(תיקון), התשפ"ב
. 2022 –(תיעול) (תיקון), התשפ"ב .חוק עזר לאשדוד 3 עו"ד כנפו נדון על כל חוקי העזר ביחד.
ד”ר לחמני: הגבייה היא גבייה כפולה. מישהו עושה טעות, לא יכול להיות שלוקחים את השטח פעמיים ופעמיים גובים. פעם אחת לוקחים אותו כשטח קרקע, ופעם אחת לוקחים אותו כשטח מבנה. זה אבסורד.
מבין את הלחץ מבחינת עדכון החוק, אבל אני חושב שכדאי שישבו על המדוכה.
לבחון את כל הדברים מחדש, לראות האם אנחנו רוצים לא להעמיס , לא בחנתי אם מישהו תקף את זה משפטית.
צריך לעשות חשיבה בעניין ,לא נראה שזה פייר.
העירייה בכל 5 שנים העלתה יותר מאשר המדד, וכל פעם בתחשיבים העלו גם קצת יותר מהמדד ואם לוקחים את המדד מחוק העזר שנחקק עד היום, יש פערים של 30 ,40% בין התעריף המדד לבין התעריף הריאלי שגובים אותו היום.
אחרי ההמלצה של השמאי שבדק ומצא שיש להעלות ,הייתה החלטה שלא להעלות אלא בהצמדה.
אם לוקחים את שיעור עליית האינפלציה, אנחנו למעשה מגיעים לאותם תעריפים שהמליץ המומחה.
ההעמסה היא העמסה כבדה, וצריך לבחון אותה.
האם בכל התחשיבים שנלקחו ע"י המומחה, אין אותם בחישובים אחרים, באגרות הבנייה וכיוצ״ב?
איך עד 2008 הסתדרו, שלא היו אגרות ומה קרה מ2008?
עו”ד כנפו: זה לא טעות.
עו”ד לסרי: בדקתי בערים אחרות את כל התהליך משנת 2017, ושם ההיטל הוא בדיוק כמו שאמרת, בלי זיקה להקמה או אפילו קנייה של מבנים נשוא הנכס שעליו, ואותו מחייבים.
האם יש הגדרה אחידה להיטל של שטחים ציבוריים שמגדיר אם יש זיקה או אין זיקה להקמה או קנייה של הנכס עצמו מבחינת חיוב כפול גם של הקרקע וגם של הנכס?
האם יש הגדרה כזו בתקנה, חוק או נוהל שהשתרש בערי ישראל וקיבל את הגושפנקא של משרד הפנים?
או שעכשיו עושים משהו שהוא חריג מההגדרה ,שהזיקה הזו לא קיימת לקנייה או להקמה של הנכסים נשוא הנכס המחויב?
עו”ד כנפו: שיטת החישוב נעשתה על ידי המומחה, המומחה לא מחייב פעמיים.
הם לוקחים את החצר ,לוקחים את הבנייה הפוטנציאלית, מחשבים אותה ככה שבסוף התוצאה של העלויות היא אחד.
היה נכון לעשות חיוב פעם אחת על הקרקע, ואם הוא בונה מבנה בגודל של התכסית של הרצפה לא צריך לחייב אותו עוד פעם.
אבל זה לא החישוב שהם עשו. הם חילקו את זה, נתנו לחצר תעריף נמוך יותר, ולמבנה גבוה יותר.
מר לוי: התחשיב שלנו תלוי פיתוח, מתחיל קודם כל מצד ההוצאות, מחשבים כמה עולה לפתח את כל התשתיות
בעיר וזה המונה.
נשאר לחלק אותו בשטח שאותו מחייבים.
לשיטתכם, המשמעות היא שנחייב פחות שטח קרקע.
סוג דיון ישיבת מועצה מיוחדת מתאריך: 13/07/2022 מספר דיון 29605 הודפס בתאריך 03/11/2022 עמוד 3 מתוך 6
-- printed by QM7control system --
המשמעות היא שנצטרך להעלות את התעריף, כי צריך להגיע לאותן עלויות בסך הכול על כלל העיר ולכן אין פה חיוב כפול.
במקביל פנינו למשרד הפנים,בדקנו את הנוהל. האם יש אפשרות לעשות את מה שאתם עושים. בדקנו את זה גם ע"י היועצת המשפטית שלנו, שבדקה את נוהל משרד הפנים. נוהל משרד הפנים מדבר במפורש על השיטה הזאת ולא שיטה אחרת.
עשינו, את התחשיב שאתם מדברים עליו. המשמעות היא להעלות את התעריף ב-45% .
המשמעות היא, אם נעשה את זה לפי השיטה שלכם, התעריף של הקרקע יצטרך לגדול בין 40 ל50%, תלוי בחוק העזר.
ד”ר לחמני: יפה מאוד שאנחנו הולכים בהוצאה ומעמיסים את זה.
מה עשינו עד 2007 ?מאיפה נגבה הכסף הזה
מר לוי: אותו דבר, היו היטלים.
עו"ד עמיר: השיטה של ההיטל הומצאה בהרצליה ב-84 .
ברוב הרשויות בארץ הם עברו לשיטה של ההיטל הרבה לפני אשדוד אשדוד עד 2007 בעיקר עבדה בשיטה של דמי השתתפות ולאחר מכן החליטו לעבור להיטל ואז, יש בחוק העזר איזשהו התייחסות למי ששילם לפני כן, על עורקי, שיטה די מסובכת.
רוב חוקי העזר בארץ, אם לא כולם, עובדים בשיטה הזאת כבר מזמן.
ד”ר לחמני: חוכמה גדולה לצאת באקסיומה ולהגיד עכשיו זה המספר, אז צריך להגיע למספר הזה.
מה זה משנה איך אני אחלק אותו? אני אחלק אותו בשטחים שהם שטחים, איך אני מגיע לחיוב? אני צריך להגיע למספר למעלה.
שואל למה צריך להגיע למספר, למה חלק מהחיובים אמורים להיות בהיטלים האחרים, באגרות בנייה וכיוצ"ב, שנכללו בעבר, אז פעמיים גובים.
עו"ד לסרי: הכספים שנגבים במסגרת ההיטל הם כספים ייעודיים שהולכים אך ורק למטרה שלשמה הם נגבים, או
שיש מטרות נוספות שהם משמשים אותם?
מר לוי: הכספים מופקדים לקרנות ייעודיות, משנת 2020 הם מופקדים לקרנות ייעודיות. עד 2020 זה המופקד
בקרן כללית, אבל מ2020 זה מופקד בקרנות ייעודיות כלומר, מה שנקבע לשצ"פ, הולך לשצ"פ. מה שנקבע לסלילה, הולך לסלילה.
והרבה בזכות אלי בוועדת הביקורת שלו.
ד”ר לחמני: תודה רבה.
ד”ר לסרי: מאוד מפתה לקחת את הסוגיה, לנסות להעמיק בה, ולראות מה נכון ומה צודק בכל אחד מחוקי העזר האלה.
ואם אפשר לתקן, אם נעשה עוול, ואנחנו רוצים לעשות זה יותר טוב, יותר מדויק, ויותר נכון ויותר צודק.
וכולנו שם, זו שאיפה לגיטימית, ואנחנו בוודאי כשליחי ציבור צריכים להיות נאמנים לאמת ולעשות הכי טוב והכי הוגן.
סוג דיון ישיבת מועצה מיוחדת מתאריך: 13/07/2022 מספר דיון 29605 הודפס בתאריך 03/11/2022 עמוד 4 מתוך 6
-- printed by QM7control system --
אין לנו את הפריבילגיה הזאת לעשות את הדיון הזה היום מכיוון שאם עכשיו נרצה לשנות, ייקח לנו שנתיים ויותר עד שנשנה.
התייעצנו במשרד הפנים. אמרו לנו, כדאי לכם שתשתמשו בתחשיבים בבסיס התחשיבים שאתם עושים עד היום.
וכדי שתוכלו להמשיך לגבות, תאריכו. אם אתם אומרים שזה חוקי העזר, כל מה שמשתנה שם זה התאריך. לא שום דבר אחר. תאריכו.
זה מה שאנחנו עושים עכשיו.
אין לנו ברירה אחרת. אחרי שנעשה את זה, גם גבי השתכנע, אחרי שנעשה את זה, אנחנו במקביל, במהלך השנה הקרובה נשב על המדוכה, נלמד, נגיש בקשה אחרי שנסכים, נגיש בקשה בתקווה שיאשרו.
לא יודע מתי, כמה זמן ייקח ,אבל את הפעולה שאנחנו עושים היום אנחנו חייבים, אין לנו ברירה אחרת.
עו”ד גלבר: מסכימה שזאת עבודה וצריך ללכת למשרד הפנים.
החוק הזה למעשה יוצר מצב לא שוויוני, כשאתם אומרים תאריכו, הייתי יכולה לקבל את זה, אם הדברים שהסברתם לנו בעוד מועד בשנת 2009 .
אם מה שהסברתם לנו בזמנו ואם מה שהסברתם לנו ב1.9.21, אם זה היה מתקיים בפועל, אז אין לי שום בעיה להאריך.
אני שואלת האם מחויבים רק מי שעושים בנייה חדשה?
האם מחויבים גם בנייה קיימת, ואתם אומרים לא.
ואז אני שומעת שגם בנייה קיימת מחויבת. בישיבה הקודמת שאלתי את הגזבר והוא ענה שפעם אחת, אנחנו מחייבים.
מר לוי: כל נכס משלם פעם אחת בחיי הנכס.
אם הוא לא שילם מאיזושהי סיבה בשנים שקדמו לו, אז הוא יחויב כשאנחנו מאתרים את זה. אין מצב של נכס משלם פעמיים.
עו”ד גלבר: זה מה שמדאיג אותי. פוחדת מחיוב של תושבים.
מר לוי: לא יהיה חיוב של תושבים. תראי לי תושב אחד שחויב פעמיים.
עו”ד גלבר: הולכים לאשר חוק שהוא לא יכול לסייג אף אחד, אלא אם אנחנו נגיד שאנחנו מסייגים את המגורים.
מה היה לפני החוק? הרי החוק הזה,מ 2009.
בניינים כמו ספיר, גינות כמו ספיר ברובע י"ז, זה היה לפני החוק. הם לא חויבו עכשיו עושים בנייה חדשה של פארק ברובע י"ז. נחייב אותם?
אני חוששת מהחיוב של התושבים גם בפעם הראשונה, כי ישנה בנייה שלא חייבו אותה גם פעם אחת.
וזה מטריד , כי אם אתה הולך על סימול ומחייב אותו, מחר תלך על בניין שליד סימול ותחייב אותם, אם הם לא שילמו את הפעם הראשונה, כי הבניין שלה הוקם ב1980.
אני מוטרדת שיש לנו כאן איזשהו חוק שמביא אותנו לבעיה חמורה, שחלק מהתושבים יכולים לקבל חיוב
עו”ד כנפו: את מדברת על חיובים אחורה, לא קשור לחוק הזה.
עו”ד גלבר: מדברת על החוק העזר הזה, שמחייבים תושבים עכשיו בימים אלה, על ידי חברה קבלנית בשם בונוס.
עו”ד כנפו: החוק הזה לגבי העבר, שריר וקיים. אי אפשר לתקן אותו.
סוג דיון ישיבת מועצה מיוחדת מתאריך: 13/07/2022 מספר דיון 29605 הודפס בתאריך 03/11/2022 עמוד 5 מתוך 6
-- printed by QM7control system --
עו”ד כנפו: מה שמאשרים עכשיו זה קדימה, כל מה שגבו, בנו בעבר, זה מהחוקים האלה.
ד”ר לחמני: הם לא יכולים, החוק מדבר רק, על חדש.
עו”ד גלבר: מדברים על הארכה. לא יכול להיות עם מישהו קיבל חיוב כזה.
עו”ד כנפו: אלי. אתה בעל נכס. אתה בעל נכס. עשו לך ביקורת ומצאו שיש לך עוד 2,000 מ' שלא שילמת עליהם אתה תשלם עליהם.
ד”ר לחמני: אין בעיה, אבל אם מבנה נבנה ב1980, החוק לא היה קיים, אתה לא יכול לחייב אותו
עו”ד כנפו: לא מחייב.
ד”ר לחמני: לכן לא יכול להיות שמישהו יחויב על מבנה שנבנה לפני 2007 .
עו”ד כנפו: אין דבר כזה.
עו”ד גלבר: לקחת נקודת זמן, אני אומרת נבנה לפני 2009.
לפני החוק לא חייבנו את הפעם הראשונה
מר לוי: חייבנו בשיטה אחרת. כל אחד חויב.
עו”ד גלבר: בסימול חייבנו 15 מיליון₪ עכשיו. האם מבנה מגורים שליד סימול, שזה אותו דבר, לא יקבל חיוב ?
ברגע שנאשר, הם יוכלו לחייב. לא רוצה שזה יקרה, זה לא תאוריה.
עו”ד גלבר: למה סימול חויב ? למה אלתא חוייבה? למה בניינים נוספים חויבו ? אני מוטרדת מהחוק הזה.
בסוף זה יגלוש לתושבים שלנו, ולשוכרים בסימול, 1,000 משפחות הם מפרנסים. אנשי עסקים, משפחות, אנחנו מטילים עליהם 15 מיליון
פוחדת גם שזה יגיע לתושבים.
אינג' כצנלסון נכנס לאולם באיחור .
3 חברי מועצה הצביעו נגד (גלבר,לחמני ואופיר.
יתר חברי המועצה (14 )הצביעו בעד (ד"ר לסרי כנפו, בוטרשוילי, כצנלסון, גרשוב, גרשון, טובול, אמסלם, אמסילי, אוברפלד,קקון,ויינגרטן,לחמני,וובר).
סוג דיון ישיבת מועצה מיוחדת מתאריך: 13/07/2022 מספר דיון 29605 הודפס בתאריך 03/11/2022 עמוד 6 מתוך 6
-- printed by QM7control system --
החלטות
נושא ההחלטה תוכן ההחלטה מכותבים תחילת תוקף
חוק עזר
לאשדוד (שטחים
ציבוריים
פתוחים) (תיקון)
התשפ"ב –
2022
מועצת העירייה החליטה ברוב קולות
להאריך את מועד מגבלת הגביה של
חוק העזר לשטחים ציבוריים פתוחים,
תשס"ט- 2009 עד ליום י"ד בסיון
התשפ"ז (19 ביוני 2027)
רוני עמיר- יועץ
משפטי- היועץ
המשפטי
13/07/2022
חוק עזר
לאשדוד (סלילת
רחובות) (תיקון),
התשפ"ב –
2022
מועצת העירייה החליטה ברוב קולות
להאריך את מועד מגבלת הגביה של
חוק העזר לאשדוד (סלילת רחובות)
תשס"ז- 2007 עד ליום י"ד בסיון
התשפ"ז (19 ביוני 2027)
רוני עמיר- יועץ
משפטי- היועץ
המשפטי
13/07/2022
חוק עזר
לאשדוד (תיעול)
(תיקון),
התשפ"ב –
2022
מועצת העירייה החליטה ברוב קולות
להאריך את מועד מגבלת הגביה של
חוק העזר לאשדוד (תיעול) תשס"ז-
2007 עד ליום י"ד בסיון התשפ"ז19
ביוני 2027)
רוני עמיר- יועץ
משפטי- היועץ
המשפטי
13/07/2022