פרוטוקול ועדה לשימור אתרים מספר 1.2022

פרוטוקול ועדת שימור אתרים מס 1.22 מתאריך 21/02/03

סדר היום

1. סטטוס החלטות הוועדה הקודמת

2. המלצה להכרזה לשימור- סקירה והצגת עבודות גמר ע"י סטודנטים:

א. מרגוע לעובד.

ב. מג'דל.

3. עדכונים:

א. קבר השייח'.

ב. פסיפס "שמשון"- יצירתו של שלום סבא (חצר הסרקופגים).

ג. שיקום באר האנטיליה.

ד. קברים רומיים.

מצ"ב רשימת משתתפים ומצגת.

חברי ועדה

מס"ד שם פרטי שם משפחה תפקיד סטטוס הגעה

1 מיריי אלטיט יו"ר הוועדה וסגנית רה"ע V

2 אפי מור חבר מועצה X

3 שי רובין חבר מועצה X

4 יורם שפר חבר מועצה V

5 אסי דביר חבר/ נאמן שימור V

6 גד סובול היסטוריון/ נאמן שימור V

7 בנצי כהן חבר/ נאמן שימור V

8 עו"ד דב גלבוע חבר/ נאמן שימור V

9 מנשה דגן חבר/ נאמן שימור X

11 לאוניד פנקל חבר ועדה X

12 אילנה גורדון חברת ועדה X

בעלי תפקידים

מס"ד שם פרטי שם משפחה תפקיד סטטוס הגעה

1 רכז/ת הוועדה X

2 עופר יוגב המועצה לשימור X

3 סער גנור רשות העתיקות - מנהל מחוז

דרום V

4 מריה מצרפי המועצה לשימור V

5 שמיר זלקין אדריכל- יועץ תכנון X

6 פרופ אבי ששון היסטוריון/ארכיאולוג V

7 דפנה ביטון מנהלת אגף תנו"ס X

8 ניסים אבידן סמנכ"ל החכ"ל X

9 ויקטוריה ברנגל מהנדסת העיר V

10 אריאל גמליאל מבקר העירייה V

11 אביחי לוי יועמ"ש V

12 שלמה פרחיה מנהל יח' GIS X

13 סופי חוטובלי פנחס מנהלת מרכז קהילתי ברנע X 14 מירב שניר אדריכלית העיר V

מוזמנים

מס"ד שם פרטי שם משפחה תפקיד סטטוס הגעה

1 לירז סופר ע.סגנית רה"ע V

2 איילת טפירו ע. סגנית רה"ע X

3 אסתר תהילה בן לולו מנהלת לשכת סגנית X

4 ניסים בן דוד מנהל מרכז צעירים V

5 עדי סלע וינר יועצת שימור- ועדה מחוזית

דרום X

6 שחר רודריג אדריכל V

7 יעל אוטקין המועצה לשימור V

8 אלי דיזרעאלי V

הוועדה נפתחה בשעה 17:00

מיריי אלטיט - ס. רה"ע ויו"ר הוועדה : ערב טוב לכולם, ברוכים הנמצאים. אני פותחת את הוועדה הראשונה לשנת 2022. סבירלהניח שהשנה, לאור ההתקדמות של הפרויקטים השונים בתחום השימור, נקיים ועדות בתדירות גבוהה יותר מאחת לרבעון. מעדכנת כי בחודש האחרון קיימנו יום סיור עם רה"ע ומנכ"ל רשות העתיקות, אלי אסקוזידו, ביוזמה וליווי של סער גנור. כמו כן, בשבוע שעבר התקיים בעיר כנס של המועצה לשימור אתרי מורשת, ואחריו יצאנו לסיור עם רה"ע ומנכ"ל המועצה לשימור, עמרי שלמון.

שני המנכ"לים התרשמו מאוד מתהליכי השימור בעיר ומשיתופי הפעולה. אני מודה למריה ולסער על הליווי והשותפות, על זה שאתם דואגים לעיר. בסוף נזכה לגזור סרטים בעזרת השם.

בשל עניינים טכניים נשנה קצת את סדר היום, ונפתח את הוועדה בהצגה של עבודות הסטודנטים במרגוע לעובד ומג'דל. נמצא איתנו שחר רודריג שיציג לנו את עבודת הגמר של מרגוע לעובד.

שחר רודריג- אדריכל: שלום לכולם, שמי שחר רודריג, אני אדריכל, סיימתי את לימודיי בטכניון בשנת

2016 ואת פרויקט הגמר שלי באותה שנה עשיתי על בית ההבראה מרגוע לעובד, שנמצא בדרום מערב העיר כ-400 מטר מקו הים ברחוב הטייסים

אפשר לראות שהאתר במתכונתו הנוכחית הוא מעין שמורת טבע, אולי אפילו ג'ונגל עירוני. מתוך הצמחייה הסבוכה מציצים המבנים הפשוטים האלה, המגלמים בתוכם היסטוריה מתמשכת. כבר מתחילת דרכה

אשקלון מיתגה את עצמה כעיר תיירות ונופשניתן לראות כי בית ההבראה תוכנן בסביבה פתוחה וטבעית, כחלק מהתפיסה של בתי ההבראה באותם שנים, שתוכננו עם זיקה ישירה לנוף פתוח ואוו יר צח.

מעמדם של בתי ההבראה הלך והתדרדר עם השנים, בשנות ה-98 כמעט כולם כבר ננטשו. נשארנו עם מבנים ואתרים שהחשיבות הלאומית שלהם אבדה, והם הפכו מאיזושהי אידאה סוציאליסטית למלונות לעשירים בלבד, או לחלופין ננטשו לחלוטין, כמו במקרה של מרגוע לעובד.

בית ההבראה מ רגוע לעובד הוקם באמצע שנות ה 50 ע"י ההסתדרות, ותוכנן ע "י פרופ' אביה השמשוני.

האתר מתוכ נן כמבנים נמוכים, כשהזיקה בין החוץ לפנים מאוד חשובה ומשמעותית. הפעילות של בית ההבראה התרחשה בפנים, ולא ממש הייתה בתקשורת עם העיר, מלבד הקיוסק שהוקם בחלקו הצפוני של האתר. בשיחות שעשיתי עם אזרחים ותיקים, הקיוסק הזה מאוד זכור בהוויה האשקלונית כמקום של מפגש ואינטראקציה בין העיר לבית ההבראה.

מבחינה אדריכלית עולה השאלה מה צריך לשמר ומדוע. אני חושב שהמבנים כמבנים עצמאיים הם מבנים יחסית פשוטים, אבל כשמבינים את המשמעות ההיסטורית של הם, את הייחוד האדריכלי שלהם, אז מקבלים עוד הרבה מאוד ערכים. כשמסתכלים על התצ"א ניתן לראות תופעה ייחודית- מובלעת נופית. ניתן לראות איך האתר מושך את הטבע שמגיע מן הים אל פנים הרקמה העירונית. מדובר במעין ממשק ייחודי בין רצועת החוף לעיר.

מדובר באתר מוקדם וחשוב, שהוקם מאוד סמוך להקמתה של אשקלון כעיר, ומלווה אותה מאז ועד היום.

האתר הוא עדות נדירה לסגנון אדריכלי מקומי ורגיש, לטיפולוגיית נופש היסטורית בעלת פוטנציאל עכשווי.

הוא מעלה שאלות חשובות לגבי שימור ומורשת. מבחינה נופית- מדובר שבמורת טבע נטושה, עשירה ובלתי מוכרזת. לאחר התייעצות עם נאמני השימור, אנחנו מציעים לכלול את האתר ברשימת האתרים לשימור, לקבוע כי הערכים אשר זוהו יהוו בסיס לכל תכנון עתידי שיקודם, ולקבוע כי כל היתר או תכנית שיקודמו בשטח האתר ילוו בתיק תיעוד שעל בסיסו יוכנו תכניות בינוי ופיתוח אשר מתבססות על ערכיו.

מיריי אלטיט - ס. רה"ע ויו"ר הוועדה: שחר, תודה רבה. אני לא ממש יודעת איך להתייחס לזה מבחינת השימור. לרצועה הדרומית כבר יש תב"ע, המגרש הספציפי הזה היה מוזנח שנים והוא עדיין מוזנח, אבל הוא מגרש פרטי, ושוב אנחנו חוזרים לסוגיית המגרשים הפרטיים.

שחר רודריג- אדריכל: מדובר באותם בעלים מ-2016 .

מיריי אלטיט- ס. רה"ע ויו"ר הוועדה: איתנו הם חידשו עכשיו את תהליכי המשא ומתן. לגבי הנושא הנופי-

היינו שם לפני התכנית ותוך כדי התכנית, גם בגלל השבילים שצריכים לקום מרצועת החוף עד החלק הבנוי וגם בגלל החיבור של הים לעיר דרך השבילים. איתנו כל הירוקים וכל החבר'ה שיודעים מה צריך לשמר ומה לא צריך לשמר. מירב רוצה להתייחס?

מירב שניר- אדריכלית העיר: אני נמצאת כאן יחד עם ויקטוריה ואנחנו מקשיבות בקשב רב.

דב גלבוע- נאמן שימור: מה התב"ע החדשה?

מירב שניר- אדריכלית העיר: התב"ע נמצאת על השולחן בשלבים מתקדמים.

ויקטוריה ברנגל- מהנדסת העיר: התכנית החדשה תוכננה יחד עם הוועדה המחוזית, עם כל המשתתפים

הירוקים, יחד עם משרד התיירות. העיר חיכתה לתכנית 30 שנה, והיא נותנת פיתוח ומחברת את הים לעיר.

במקום הזה יהיו כל מיני רחבות ודרכים כדי שתהיה קישוריות לים, כי נכון לעכשיו היא מנותקת ע"י הטבע שהציג כאן האדריכל.

מירב שניר- אדריכלית העיר: אני חושבת שלכל הפחות היה ראוי מ -2016 ועד עכשיו לעשות מחקר על מה

קרה בתקופת זמן הזו ולנסות להבין אם יש דברים שיכולים להתחבר יחד. אני חוששת שעם כל הרצון הטוב וההערכה לעבודה שנעשתה, אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להשבית שטח שהוא בבעלות פרטית והוא כל כך גדול ומשמעותי. תיק תיעוד תמיד אפשר לעשות, ואם אפשר למצוא אלמנט אחד או שניים לטובת שימור הזיכרון והחוויה - מה טוב. נגיש למיריי חוות דעת כתובה שמתייחסת למה שהוצג כאן.

ויקטוריה ברנגל- מהנדסת העיר: עבדנו מאוד קשה על התכנית הזו, מ-2018. לאפשר למקום הזה של 28-

30 דונם להישאר כמו שהוא- זה פשוט בלתי ניתן. התכנית רוצה לחבר את רצועת הים לעיר. עיר של ים צריכה ליהנות מהים באמצעות שבילים, כבישים ושצ"פים.

גד סובול- נאמן שימור: עם חוות הדעת נקבל גם את התכנית?

מיריי אלטיט- ס. רה"ע ויו"ר הוועדה: אחרי שהתכנית תהיה מאושרת. יש כאן יזם שנמצא בתהליך מו"מ.

אני מבינה את הנושא הנופי והחוויתי, אבל אנחנו אפילו לא מדברים על שימור קלאסי כמו שוועדת השימור אמונה להכריז עליו.

בנצי כהן- נאמן שימור: יש שם כמה עצים מדהימים, אני זוכר בייחוד את הצאלונים, השאלה האם ואיך

אפשר במסגרת השימור לשמר אתם אותם העצים. העירייה צריכה להתייחס לעצים האלה כנכסי טבע ולראות כיצד הם משתלבים עם התכנית.

מיריי אלטיט- ס. רה"ע ויו"ר הוועדה: זה ברור. אני נכחתי בכמה סיורים והגיעו כל הצוותים כמו שציינה ויקי, הייתה התייחסות לעצים, לשבילים. אנחנו משדרגים את כל רצועת החוף הדרומית. בתוך הטיילת עצמה אנחנו דואגים להגדיר במה מותר לגעת ובמה אסור לגעת, גם אם עושים התחדשות של הטיילת. יהיו אזורים שיראו כמו יערות כי אסור לגעת בהם, אלא רק להוסיף אליהם מדרגות ומעקות וכו'. אני חושבת שכרגע אני ממש לא יכולה להתייחס לזה. אקבל את חוו"ד של המהנדסת והאדריכלית. יש לי בעיה עם הנושא של המגרשים הפרטיים.

ויקטוריה ברנגל- מהנדסת העיר: לא רק המגרשים הפרטיים, גם רמ"י שנתן את הכסף לקידום התכנית.

מריה מצרפי- המועצה לשימור: אני חושבת ששחר הציג לנו מחקר שהוא ביצע, ומצד שני הוא גם הציג לנו

את הפיתוח שאפשר לעשות ברוח של המקום. אני מבינה שיש תב"ע שמקודמת, אבל היא עדיין לא בשלב של הפקדה או של התחייבויות כאלה ואחרות. יתכן שאת אותם ערכים ששחר זיהה ניתן לשלב בתוך התכנית המקודמת. לכן הרצון לראות את התכנית המקודמת הוא די ברור מצד גד. אנחנו לא רוצים להחזיר את המתכנן אחורה, אלא לבדוק איך ניתן לשלב את הערכים ששחר זיהה בתכנון שהוא מקדם. לכן ראינו לנכון להביא את זה לוועדת שימור ולהכריז על זה כאתר לשימור. יש פה סיפור באמת יוצא דופן, יש פה הזדמנות פז לא רק לחבר את הים ואת העיר, אלא באמת ליצור משהו מאוד מיוחד - בית מלון או הארחה ברמה שהיא קצת מעל בתי מלון שאנחנו מכירים היום בארץ. מלון בוטיק דומה למה שקיים בזיכרון יעקב. שחר לא הציע לשמור את כל הביתנים, הוא מזהה את המועדון כמבנה חשוב בפני עצמו, ואפשר לקחת מבנה אחד או שניים ולראות איך עושים התאמות ושינויים.

מיריי אלטיט - ס. רה"ע ויו"ר הוועדה : שחר עשה עבודה מצוינת ומרשימה, אבל אני שוב אומרת - גם כשאנחנו מדברים על מקום שמיועד להיות בית הארחה- האם אני יכולה להיכנס לכיס של היזם ולהחליט עבורו? וגם אם כן, השלמת העלויות תהיה על חשבוננו.

ויקטוריה ברנגל- מהנדסת העיר: זה גם עניין הראייה הכוללת של התיירות- משרד התיירות רוצה להביא

תיירות לעיר עם זיקה לים. הוא רוצה להקים מלונות בקו ראשון, כאן מדובר בקו אחרון. אנחנו נלחמים על הקמת בתי המלון. העבודה מאוד מעניינת ומרשימה, אבל לשמר את הדבר הזה אפשר רק ביחידה אחת אחידה, לשמר מבנה אחד או שניים לא י יתן שום דבר- זה רק יהיה גוש זר ולא ברור על השטח, שלא יתחבר לשום דבר.

גד סובול- נאמן שימור: ויקטוריה, סליחה שאני מתפרץ, האם תהיה בניה רוויה? האם יהיו בתי מלון או

דירות מגורים? שימוש משותף הוא אסון למקום.

ויקטוריה ברנגל- מהנדסת העיר: כדי שזו תהיה עיר חיה, צריכים להיות בה שימושים מעורבים. יהיו בתי

מלון, יהיו מגורים, יהיו שטחי מסחר, יהיו מבני ציבור- יהיה הכל.

גד סובול- נאמן שימור: טוב, דמרי ניצח.

מיריי אלטיט - ס. רה"ע ויו"ר הוועדה : זה לא קשור לדמרי עצמו, זה קשור לרצועת חוף עם לא מעט מגרשים בבעלות פרטית.

דב גלבוע- נאמן שימור: כמי שגדל ליד בית מרגוע לעובד, וביקר בו פעמים רבות, אני חושב שמקום כזה כמו

שויקי מציגה אותו, קשה מאוד לשמר. אולי מבנה המועדון הוא המקום היחיד שאפשר לשמר. את שאר המקומות צריך לתת ולפתח למסחר. זה לא מקום לשימור אתרים. זה לא קבר השייח', זה מקום שבשעה טובה כל ההזנחה בו הגיעה לסיומה.

פרופ' אבי ששון- יועץ היסטורי: אני לא חשבתי שהישיבה תתקיים באולם, כי הניסיון מראה שקשה לנהל דיון בזום. אני חושב שאם אנחנו לא מצליחים להיפגש פרונטלית, עדיף להזיז את הפגישה. עוד הערה טכנית, מי שלא מסוגל לשבת ולהיות מרוכז, או שיכבה את המסך או שלא ישתתף, אי אפשר לראות פה תמונות מרצדות ולא לשמוע ברור, ואני מתנצל אם מישהו נפגע מההערות שלי. אני רוצה להודות לשחר על העבודה

הנהדרת, אני קצת שבוי כי אנחנו עובדים יחד על איזשהו עניין. צריך להזכיר שמה ששחר הציג זה לא תיק תיעוד לפי הנוהל, והוא רק בא להאיר את עינינו ולהעיר את תשומת הלב שלנו. זה שאנחנו יוצאים בהכרזות שאי אפשר ולא ניתן- זה לא המקום. בוא ו נלמד את הדברים קודם כל, גם את ההיסטוריה וגם את השטח, אני לא מקבל את התשובות האלה- "יש תכנית ואי אפשר לשנות". שחר לא מדבר על לסגור 30 דונם, ואף אחד לא אומר שהשטח הזה יהיה סגור או מנותק מהעיר, להיפך- יש כאן הזדמנות לקחת מקום ציבורי ולראות איך הוא משתלב. אני מבקש בעיקר מוויקטוריה ומירב - אל תגידו מה לא, אל תשכחו שזו וועדת שימור, אנחנו עוסקים במורשת. בואו נקדם את השימור.

מיריי אלטיט- ס. רה"ע ויו"ר הוועדה: אבי, אנחנו לא אמרנו מה לא, אנחנו בכוונה אמרנו מה כן. אנחנו אומרים שיש תכנית, אנחנו אומרים שהקרקע היא בבעלות פרטית, אנחנו אומרים שאי אפשר לכפות על היזם את שימור המבנה. אנחנו לא באים להגיד מה לא, אני אומרת שאני יודעת מה קיים כרגע ועל מה עובדים בשנים האחרונות. אני גם מבינה את מה שמריה אומרת וזה קצת מזכיר לי את הנושא של זולוטוב, בסדר? צריך גם שיהיה פה איזשהו איזון, אוקיי?

פרופ' אבי ששון- יועץ היסטורי: בסדר, אני מסכים איתך בגדול, מיריי. אנחנו לא כופים על אף אחד. אני הייתי רוצה שנשב, אולי גם עם שחר, שיודע להעביר את החוויות שלו ואת ההתרגשות שלו מהאתר, גם עם היזם, לצאת לשטח ושם לדון. יכול להיות שליזם יהיה רעיון. הוועדה לא באה לקבל החלטה מה כן או לא, היא באה לפקוח עיניים ולהסב את תשומת הלב, גם אם התכנית כבר גמורה ואוטוטו מוגשת לוועדות.

ויקטוריה ברנגל- מהנדסת העיר: היא כבר הייתה בוועדות. אתם מדברים על זולוטוב ונדלקת לי נורה

אדומה- מי שהכריז על האתרים האלה לשימור- זה קטסטרופה הומניטרית. המבנים האלה מתפרקים, אני הכרזתי על אחד מהם כמבנה מסוכן. לא ניתן לשחזר או לשקם אותו. צריך להרוס את המבנה הזה.

פרופ' אבי ששון- יועץ היסטורי: ויקטוריה, אני לא רוצה לדבר על זולוטוב או על מרגוע לעובד.

ויקטוריה ברנגל- מהנדסת העיר: אני רוצה לדבר על זולוטוב כי זה נורא כואב, מישהו החליט שזה מבנה

לשימור והאנשים שגרים שם צריכים לסבול את זה, הכל נופל שם ומתפרק.

מיריי אלטיט- ס. רה"ע ויו"ר הוועדה: אנחנו לא נכנסים עכשיו לנושא זולוטוב, אני רק נתתי דוגמא.

פרופ' אבי ששון- יועץ היסטורי: ויקטוריה, את כבר כמה שנים בוועדה, תראי לי נושא אחד שאמרת עליו כן מלכתחילה.

ויקטוריה ברנגל- מהנדסת העיר: יש המון מבנים, יש את מבנה בית האמידים שמהיום שהגעתי אני מנסה

לשקם אותו, זו פנינה. יש את המבנה של החאן, מבנה הקבר, יש מבנים ערביים שעשינו להם תכנית מדהימה במגדל. שם צריך לתת את כל הפוש כדי לשקם אותם. העבודה היא מדהימה, היא צריכה להישאר בתור מזכרת, אבל אי אפשר לשמר כל מזכרת. החיים ממשיכים. כמו שאמר דב, בכל עיר יש מזכרת, אבל לא ניתן לשמר הכל.

גד סובול- נאמן שימור: העניין ברור.

מיריי אלטיט- ס. רה"ע ויו"ר הוועדה: חבר'ה, אנחנו בדיון. לא צריך לכעוס. קצת פרופורציות.

יורם שפר- חבר מועצה: אתה צריך להבין שהעיר הזו נלחמה במשרד התיירות להוריד מ-10,000 חדרי מלון

שאין היתכנות לבנות בעיר הזו... לא הייתה אפשרות. גם דמרי הציג פה תוכניות בתקופת רוני מהצרי, אני מכיר אותן, הן היו אצלי גם, ולא הצלחנו כי המדינה אמרה 10,000 חדרי מלון, זו הייתה מלחמת חורמה לשכנע לרדת מ-10,000 חדרי מלוןל- 4,000- לעולם לא תצליח אם לא תעשה עירוב שימושים. זה לא ילך. זה מסחר, מגורים, מלונאות. זו התפיסה החדשנית של המדינה, זה לא הולך אחרת.

מיריי אלטיט- ס. רה"ע ויו"ר הוועדה: אני כן מסכימה עם מריה, מבחינתי אם שחר ייפגש עם היזם, והיזם ירצה לשמר את אחד מהחלונות או את האולם- אני יותר מאשמח, אבל לדעתי כל הכרזה צריכה להיות בתיאום איתו ובהסכמתו. אי אפשר לכפות עליו.

בנצי כהן- נאמן שימור: יש כאן כמה אלמנטים. הסיפור הוא סיפור- ניתן לתעד אותו. לשמר את האדריכלות

ניתן באמצעות בחירה של אלמנט מסוים. אבל מהבחינה הנופית- העצים שנמצאים שם...

ויקטוריה ברנגל- מהנדסת העיר: יש התייחסות לעצים בתוך התכנית שלנו. יש עצים מסומנים, יש קטעים

גדולים שגזרו מהיזם לצורך שימור הטבע. נתנו לזה משמעות מאוד גדולה וביד רחבה.

שחר רודריג - אדריכל: בנוסף לנוסטלגיה והסיפורים היפים, בסופו של דבר אני אדריכל ואני מבין את הכלים התכנוניים שיש לנו. אשמח לשבת עם מירב וו יקטוריה, אני מכיר הרבה מאוד תוכניות כוללניות של

ערים אחרות בארץ, יש דרכים לאפשר למקום הזה להמשיך להתקיים. והנקודה אולי הכי חשובה היא שאין חתך זהה לזה לאורך כל הרצועה. כחתך עירוני של חצי קילומטר אין לזה שני בכל העיר, ועל זה הייתי מאוד שמח לדבר ולעבוד עם כלים מקצועיים של תכנון עיר עם ויקטוריה ומירב.

מיריי אלטיט - ס. רה"ע ויו"ר הוועדה: לא מדויק שאין את זה, כל האזור האחר הוא כזה- כפר הנופש לחיילים, כפר הנופש הצרפתי.

שחר רודריג- אדריכל: כפר הנופש לא גובל בצד השני עם העיר. אין לו עיר שנושקת אליו. הוא אחרי העיר.

ולכן זה מאוד ייחודי ואי אפשר להתייחס לזה כמו לשאר הרצועה. זה השתמר ככה בגלל שזה לא היה מפותח, וזה כמעט נס שזה קרה, אי אפשר להתייחס אליו כמו אל כל שאר הרצועה בה החתך הוא מקוטע.

ספציפית במקום הזה יש סיטואציה שלא חוזרת על עצמה בשום מקום בעיר.

מיריי אלטיט - ס. רה"ע ויו"ר הוועדה: מי שיגיע לשם ולא מכיר את הסיפור של מרגוע לעובד, יחשוב שזה פשוט אתר מוזנח ולא מעבר.

שחר רודריג- אדריכל: אני גר בתל אביב, בית רומנו היה מוזנח במשך שנים, הגיע לשם השף אייל שני, והפך

אותו למקום הכי תוסס בעיר. זה הכל עניין של נרטיב. אי אפשר להתעלם מכך שבראייה רחבה יותר המקום הזה בעל ערכים מאוד גבוהים.

פרופ' אבי ששון - יועץ היסטורי : אני רוצה להציע לכם - מי שפנוי ביום שישי הקרוב שייסע לתל אביב לפארק החורשות, אתר שהיה אחת המזבלות האיומות של תל אביב, שהיה מחסה להומלסים ולנרקומנים.

האתר הזה הופך להיות אחת הפנינות היפות ביותר בגוש דן, גם כמרחב נופי וגם במרחב היסטורי.

מיריי אלטיט- ס. רה"ע ויו"ר הוועדה: רק שכאן אנחנו מדברים על מגרש בבעלות פרטית, על יזם שממתין שנים להשתלב בתכנית לבינוי ברצועה הדרומית. תודה אבי. נעבור להצגת מג'דל.

יעל אטקין- המועצה לשימור: שלום לכולם, אני יעל, אני המקבילה של מריה במחוז תל אביב במועצה

לשימור אתרים. מריה הזמינה אותי להציג לכם את פרויקט הגמר שלי על שכונת מג'דל, שנעשה במסגרת לימודי התואר השני בעיצוב אורבני בבצלאל. הפרויקט הזה עסק באיזשהו ניסיון לייצר מתודולוגיה להתחדשות עירונית של המרחב, שיודע לאזן בין השימור הפיזי של המבנים והאתר ים עצמם, לשימור

התרבותי שלהנרטיבים המרובים של המרחב הרב שכבתי שם. הפרויקט מתמקד בשט חי הריק במרחב הזה, כל השטחים הריקים העצומים שיש שם, ואני אציג בקצרה. הכוונה היא לנסות ולייצר "שימור גמיש", לא להפוך את המקום או את האתר או את הנרטיב הספציפי למעין אנדרטת זיכרון, אלא לייצר מרחב שהוא מתמשך בעבור התושבים, לא רק של השכונה עצמה אלא של כל העיר. אני חושבת שלמרות המיקום הגיאוגרפי של מג'דל שהיום נמצאת די במזרח, בגלל כל הערכים וכל המרכיבים של המרחב, יש לה פוטנציאל עצום להיות אבן שואבת לכל העיר.

מיריי אלטיט- ס. רה"ע ויו"ר הוועדה: דרך אגב, אנחנו ממוקדי מג'דל עכשיו.

יעל אטקין- המועצה לשימור: כן, אני יודעת. אני תכף אתן קרדיט לכל האנשים שסייעו לפרויקט הזה, בין

השאר הסקר המאוד מקיף ומקצועי שערך משה שפירא. ניסיתי לבנות את הפרזנטציה הזו בצורה של תיק תיעוד, כי אני חושבת שאי אפשר לגשת למרחב שהוא כ"כ מורכב וטעון בלי להכיר בפרוטרוט את הרקע ההיסטורי והתרבותי שלו. התחלתי בזום אאוט על העיר ונכנסתי לשכונה, גיליתי את היעדר הפרצלציה בחלק גדול ממנה, נחשפתי לסקר ומיפיתי את האתרים מבחינת דרגות השימור. עברתי על תכנית המתאר, והתחלתי במיפויים של מצב קיים כדי להבין מה אפשר לעשות ואיך לתקוף את המקום הזה. מבחינת תמהיל השימושים הרבה מזה לא השתנה, גם העיירה ההיסטורית הייתה מרכז סחר ותרבות ראשי בנפת עזה. זה עדיין רחוב ראשי, מעורב שימושים, מסחר, תעשייה, מעט מגורים. הגעתי למסקנה שיש שם פוטנציאל אדיר שלא כ"כ ממומש היום. התבססתי גם על עדויות שונות, ביניהן גם של אושר ערוסי שגרה בבית ערוסי, שהוא כמובן בית לשימור עם שלט כחול של המועצה, בצפון מזרח השכונה. היא סיפרה לי על ילדותה בשכונה ועל מוקדים עירוניים שעדיין קיימים וניתן לחדש ולהעצים. היא נתנה לי המון תמונות של הסבא והסבתא, היא מאוד שמחה לספר את סיפור המשפחה. הגת והאסם בבית ערוסי נשארו כפי שהיו בסוף המאה ה- 19 ,אני רואה כאן פוטנציאל עצום גם להתחדשות וגם לס פר את סיפורו של המרחב הזה מקום המדינה ועד היום.

עשיתי איזשהו ניתוח מרחבי של מג'דל אז והיום, אני מודה שהרבה לא השתנה, בטח סביב הציר של רחוב הרצל. עשיתי איזשהו ניתוח של קונפליקטים, מאחר ואנחנו מדברים על מרחב שחי ומתמשך גם היום. יחד עם זאת אני חושבת שכולכם תסכימו איתי שהרבה ממנו מוזנח. מצד שני רוב האתרים לשימור בסקר של משה נבנו לפני 1948, אז זה איזשהו דיסוננס שקיים בהרבה מאוד מרחבים כאלה שהיו בהם חיים לפני 1948- איך אנחנו מצד אחד שומרים על הזיכרון הזה והנרטיב הזה, אבל מצד שני כל הזמן מחדשים את

המרחב וזוכרים שהוא מתפקד עד היום. לבסוף יצרתי איזשהו קטלוג של מרכיבי שימור, שמורכב בין היתר

ממרכיבים מוחשיים כמו צמחייה, דרכים או טיפולוגיות, אבל גם ממצאים לא מוחשיים כמו רב תרבותיות זהות קהילתית, סיפורים וזיכרונות.

עברתי לשלב האסטרטגיה השימורית וגיליתי שמג'דל היא לא היחידה שיש בה הרבה מאוד שטחים ריקים, זה משהו שנובע מכך שבאשקלון יש הרבה פוטנציאל לחיבור וקישור, אבל זה עדיין צריך איכשהו להבשיל.

יצרתי מפה עם מדרג של רגישויות, וחילקתי את שטחי הריק לסקאלה של 3 רמות שנבעו מתוך המחקר שערכתי, כאשר רגישו ת א' מעידה על יישוב צפוף, בינוי, סימטאות, קרבה לגרעין העיירה ההיסטורי, ורגישות ג' מעידה על העורף החקלאי, שטחי ריק כבר לפני 1948 שמתאפיינים בבינוי חדש בעיקר של מוקדי מסחר החל משנות ה -90 .הצעתי שברגישות ג', הנמוכה ביותר, אפשר יהיה להתערב ולהציע בינוי חדש במסגרת העצמת מרכיבי השימור שזיהיתי - חצרות ובנייה מרקמית . ברגישות הביניים הצעתי לייצר שצ"פים כי זיהיתי שיש מחסור בשצ"פים איכותיים במרחב הזה. ברגישות הגבוהה ביותר הצעתי להשאיר את המצב כפי שהוא, לשבת בשולחן עגול ולהתדיין. יש כמובן שאלות ערכיות מאוד גדולות בהיותנו אנשי שימור, להתערבות במרחב כזה- איזה נרטיב אנחנו מציגים, האחריות הציבורית שלנו, החיבור בין ה- zoom in ל-zoom-out של העיר, נושא התכנון מלמטה, שיתוף התושבים ולהבין איך הם רואים את המרחב. מודה לכל השותפים בעבודה הזו.

מיריי אלטיט- ס. רה"ע ויו"ר הוועדה: תודה רבה יעל. לפחות יש לנו חלק מוכן למוזיאון.

מריה מצרפי- המועצה לשימור: יש הרבה מידע.

פרופ' אבי ששון- יועץ היסטורי: אני מבקש לשבח את יעל על העבודה היפה. הוויכוח בינינו נשאר, הכותרת של העבודה היא "אזור במחלוקת", אבל באשקלון אין מחלוקת לגבי מג'דל. אין מחלוקת מ בחינה היסטורית, הנוכחות הערבית בזיכרון ההיסטורי בעיר אשקלון היא דוגמא ומופת לכל הערים המעורבות או הערביות לשעבר בארץ. אין עיר שמנציחה ומנכיחה את הזיכרון של האויב יותר מאשר אשקלון. זה בא לידי ביטוי קודם כל בעצירת ההריסה של המבנים ההיסטוריים, ובשילוט רחב מאוד. אם תשימו לב במגדל אין כמעט סיפור של המורשת היהודית. רוב השלטים מספרים את המורשת הערבית. אז באשקלון אין כמעט מחלוקת לגבי התפיסה ההיסטורית, ואין מחלוקת לגבי השימור.

יעל אטקין- המועצה לשימור: אני חושבת שהמחלוקת היא לא הממצאים או המרקם או השילוט, זה יותר

השימושים. אני זורקת את זה לאוויר לא כדיון פוליטי או ויכוח חלילה, האם במסגד הגדול שהוא סמל

העיירה הערבית ראוי שיהיה מוזיאון לתולדות אשקלון שלא מספר את הסיפור לפני 1948? זה לא עניין פוליטי... האם אנחנו יכולים לחשוב ביחד אם אפשר להציג שם תערוכות שמספרות גם על החיים לפני 1948 ?

זה הלב הפועם של העיירה טרם 1948, וזה מסגד. ראוי לתת על כך את הדעת מיריי אלטיט - ס. רה"ע ויו"ר הוועדה: כן, אבל כל עוד זה מקום תיירותי אז למה לא? תמיד אפשר לספר.

אפשר לחלק את זה לפי תקופות, אני לא חושבת שזה בעייתי.

פרופ' אבי ששון- יועץ היסטורי: התוכנית של מה שהיה אמור להיות המוזיאון בהחלט מספרת את הפרק הזה. התוכנית של רשות העתיקות שאני מקווה שתצא לפועל לגבי קבר השייח', מתכוונת להציג את הסיפור המוסלמי באזור הזה. אז אין מ חלוקת גם על השימושים. ברוך השם שלא נשארו התושבים המקוריים והוקמה כאן עיר חדשה, אבל היא מתייחסת בכבוד גדול מאוד לשרידים.

מיריי אלטיט - ס. רה"ע ויו"ר הוועדה: אני כן יכולה לומר לך, יעל, שגם למגדל עצמה אנחנו עם תכנית לפני הפקדה, עם כל נושא השימור באופן מאוד מאוד יסודי. אנחנו גם ניגשנו לכל הקולות קוראים של משרד המורשת ואנחנו תקווה שבאפריל יזכו אותנו לפחות בחלק מכל מה שהגשנו. אנחנו כן מטפלים במספר אתרים במג'דל. יש לנו מספר אתרים שיש לגביהם מחלוקת. אנחנו שם.

יעל אטקין- המועצה לשימור: אני שמחה מאוד.

מיריי אלטיט- ס. רה"ע ויו"ר הוועדה: אנחנו נצרף אותך לצוות ההיגוי שלנו.

יעל אטקין- המועצה לשימור: בשמחה.

מיריי אלטיט- ס. רה"ע ויו"ר הוועדה: תודה רבה, נעבור לנושא הבא. פתחתי את הוועדה בזה שהיו לנו שני סיורים מוצלחים, אחד עם אלי אסקוזידו, מנכ"ל רשות העתיקות, ואחד עם עמרי שלמון, מנכ"ל המועצה לשימור אתרים, מתוך מטרה של שותפות, להבין שאנחנו רוצים להתקדם עם האתרים, ושאנחנו צריכים סיוע, כי לטפל בכל האתרים שהוזנחו במשך שנים זה לא עניין פשוט. לגבי קבר השייח' - אני מודיעה שסגרתי היום עם אורית שמיר מרשות העתיקות שאני יוצאת לסיור בבית שמש על מנת לבחור פריטים, מי שרוצה להצטרף מוזמן. מריה, תעדכני מה את נותנת לנו בקבר השייח'.

מריה מצרפי- המועצה לשימור: בקבר השייח' מאוד הייתי רוצה שזה לא ישאר סגור עם תערוכה שמציצים

עליה דרך הסורגים, אלא לקדם תכנון הנדסי כדי לשקם את המבנה. אני לא יודעת אם רשות העתיקות עושה את זה כרגע, יש לנו כאן את סער איתנו.

מיריי אלטיט- ס. רה"ע ויו"ר הוועדה: סער, אנחנו סגרנו שרם שואף עושה לנו את התכנית האדריכלית הפנימית. מה שמריה שואלת זה האם אתם עושים סקר הנדסי, כי והיה ולא המועצה לשימור תעשה אותו.

והיה ואתם כן, המועצה לשימור תיקח על עצמה פרויקט אחר.

סער גנור- רשות העתיקות: למיטב ידיעתי אנחנו לא עושים סקר הנדסי.

פרופ' אבי ששון- יועץ היסטורי: רגע, רשות העתיקות עשתה כבר סקר, צריך לחפש אותו.

מיריי אלטיט- ס. רה"ע ויו"ר הוועדה: סקר הנדסי?

פרופ' אבי ששון- יועץ היסטורי: כן, לפני הרבה שנים.

מריה מצרפי- המועצה לשימור: רוצה להעלות לדיון את היצירה של האמן שלום סבא בחצר הסרקופגים.

זו יצירה מיוחדת במינה שעשה האמן שלום סבא. פרופסור קרפלוס הגיע אלי כי הוא ביקש לדעת מה קורה עם המזגנים על החזית. בעוד שנה וחצי תהיה תערוכה במוזיאון ת"א שתציג את כל יצירותיו של שלום סבא, ואחת היצירות המשמעותיות שלו היא פסיפס עמודי שמשון באשקלון. צריך שכל המזגנים וכל התשתיות שראש העיר בסיור עם אלי אסקוזידו ביקש שיורידו מהחזית- אכן יורדו. יגיע צלם מקצועי עם הצוות של מוזיאון ת"א, יצלמו את קיר הפסיפס הזה, והוא יכנס לתערוכה. אני רוצה להוסיף שבעוד שנה וחצי כשתפתח התערוכה במוזיאון ת"א, יהיה לזה השלכות בשטח, אנשים יצביעו ברגליים ויבואו לראות את היצירה בשטח.

גד סובול- נאמן שימור: מריה, אני עובד עכשיו על כתבה גדולה על סיפורו של שלום סבא שתתפרסם בקרוב.

מיריי אלטיט - ס. רה"ע ויו"ר הוועדה: הנושא של המזגנים כבר בטיפול, אנחנו כבר סגורים עם רשות העתיקות, אלי אסקוזידו מטפל לנו בתימחורים, סער אמור לשלוח לנו את המחיר הסופי במהלך השבוע.

אני מאמינה שבתחילת אפריל כבר נהיה בשטח. בגלל שחצר הסרקופגים כולה מוכרזת לשימור, היצירה נכללת בתוכה. בנוסף, מעדכ נת שקיבלנו מעמרי שלמון את שיפוץ הבריכה במרכז אפרידר. הוא נתן לנו גם

מדידות בבית האמידים, סקר הנדסי וחידוש תיק תיעוד. בנושא שיקום באר האנטיליה- גד כבר שנים מבקש מאיתנו כסף, ראיתי התכתבות בנושא, הרט"ג מממנים.

גד סובול- נאמן שימור: אף אחד לא מממן.

אסי דביר- נאמן שימור: התנדבתי לבצע את העבודה ולא נתנו לי לבצע.

בנצי כהן- נאמן שימור: בביקור של אלי אסקוזידו, לקחתי אותו הצידה ושאלתי אותו אם הוא מוכן לתרום

לנו בעניין הזה. כתבתי לו מכתב בו הצגתי את עלויות הביצוע של הדבר הזה. עם כל הכבוד לרט"ג, הגן הלאומי נמצא באשקלון. לא יכול להיות שמשקיעים 25 מיליון שקל, ומחליטים שלא להשקיע אפילו אחוז בבאר האנטיליה, אתר היסטורי מאוד חשוב שהוא חלק ממערכת שלמה של בארות.

בפן המקצועי, אי אפשר לקחת מתנדבים לשקם ולשמר אתר היסטורי. רק גורם מקצועי ומומחה יכול לדעת איך משקמים באר אנטילית. יש איש מקצוע, ישו, שמתמחה בנושא הזה, והעביר הצעת מחיר מסודרת, סביב 250 אלף

מריה מצרפי - המועצה לשימור: סליחה, הוא לא היחיד שיודע לעשות את זה, ואם מיריי תרצה אוכל להעביר רשימה של מספר אנשי מקצוע רלוונטיים.

מיריי אלטיט- ס. רה"ע ויו"ר הוועדה: מי זו אורית בורטניק?

פרופ' אבי ששון- יועץ היסטורי: היא ממונה על ארכיאולוגיה ומורשת ברשות הטבע והגנים.

מיריי אלטיט - ס. רה"ע ויו"ר הוועדה: אז היא כותבת כאן שהיא לא קיבלה תיק תיעוד, מבקשת לקבלו כדי לבדוק אם הוא עומד בדרישות ומציינת כי הם מחויבים בהצעות מחיר לביצוע. אם היא רוצה הצעות מחיר, כנראה שיש נכונות לבצע.

גד סובול- נאמן שימור: מיריי, אנחנו מכירים את הסיפור הזה כבר 10 שנים. אם נצא בתהליך כזה, אני כבר

לא אזכה לראות את באר האנטיליה.

מיריי אלטיט - ס. רה"ע ויו"ר הוועדה: אל תאמר דבר כזה. אני אדאג יחד עם מריה לשוחח עם אורית בורטניק.

מריה מצרפי- המועצה לשימור: גד, בסך הכל צריך לפנות לעוד כמה אנשים ולקבל הצעת מחיר. זה עניין

של שבוע.

מיריי אלטיט- ס. רה"ע ויו"ר הוועדה: מריה, בואי נעשה את זה יחד.

מריה מצרפי- המועצה לשימור: אין בעיה, נשיג הצעות מחיר.

גד סובול- נאמן שימור: יתחילו שוב פרוצדורות של הצעות מחיר, דיונים, סיפורים... 10 שנים מתעסקים

עם זה כבר, די. יש הצעת מחיר- צריך לבצע.

מריה מצרפי- המועצה לשימור: גד, יש כמה אנשים שיודעים לבצע את זה.

גד סובול- נאמן שימור: אני לא מאמין לאף אחד, רק ישו. ראיתי את העבודה בנס ציונה, זוועה.

מריה מצרפי- המועצה לשימור: סליחה, איזו באר אנטיליה ישו שימר?

גד סובול- נאמן שימור: ישו עשה שתיים כאלו, אני כרגע לא זוכר איפה. הוא מומחה לזה.

מריה מצרפי- המועצה לשימור: אין דבר כזה "מומחה לזה". יש היום מספיק אנשי מקצוע שיכולים לעשות

את זה.

מיריי אלטיט- ס. רה"ע ויו"ר הוועדה: מריה, תביאי בבקשה הצעות מחיר ונבדוק את הנושא.

עדכון אחרון לגבי הקברים הרומיים - קיימנו פגישה עם המהנדסת והיזמים, היינו בשטח, הכל מתחיל להתפנות. אנחנו עובדים עכשיו על תכנית השצ"פ. יחד עם סער ורם שואף אנחנו בודקים מה ניתן לעשות-

תצפית מלמעלה, גידור וכו'.

בכבוד רב

מיריי אלטיט

ס. רה"ע ויו"ר הוועדה

ועדת שימור אתרים מס 1.22- החלטות לביצוע

החלטה אחראי ביצוע

תועבר למיריי אלטיט חוו"ד הנדסית לגבי מרגוע

לעובד.

מירב שניר וויקטוריה ברנגל

תיבחן אפשרות לפגישה של שחר רודריג והיזם.

יעל אטקין תצטרף לצוות ההיגוי של מג'דל.

המועצה לשימור תערוך סקר הנדסי בקבר השייח'. מריה מצרפי רשות העתיקות תעביר למועצה לשימור את

מדידות קבר השייח' שברשותה.

סער גנור

תתואם פגישה של מנכ"ל המועצה לשימור ורה"ע. לשכת רה"ע יאספו הצעות מחיר לשיקום באר האנטיליה. מריה מצרפי יפונו המזגנים מחזית קיר הפסיפס של שלום סבא. לשכת סגנית רה"ע