פרוטוקול הוועדה לענייני בקורת מספר 4.2019

עיר
אשקלון
ועדה
פרוטוקולים ועדות
קטגוריה
פרוטוקולים ועדות
תאריך
15/11/2004
מקור
הקובץ המקורי באתר אשקלון

פתח את קובץ ה-PDF באתר המקור

1

עיריית אשקלון

הוועדה לענייני ביקורת

טלפון: 08-6792371, פקס 08-6792517

anny@ashkelon.muni.il

בס"ד

פרוטוקול מישיבת הוועדה לענייני בקורת מס' 4-19 שהתקיימה בתאריך 4.11.19

נכחו

מר אייל אביטל, עו"ד - יו"ר הוועדה לענייני בקורת מר יורם גניש - חבר הוועדה

מר אלכס גרינברג - חבר הוועדה

מוזמנים:

מר אריאל גמליאל, רו"ח - מבקר העירייה

גב' מלכה גרשון - מנהלת אגף משאבי אנוש

גב' הילה רווח, עו"ד - היועצת המשפטית

גב' יעל ארביב גבאי, עו"ד- סגנית היועצת המשפטית גב' רונית מצליח - מנכ"לית החברה העירונית

מר שמעון זליג - מנהל אגף אחזקה

גב' עינב דוד - סגנית מנהל אגף רישוי ופקוח על הבנייה גב' דקלה גנון - סגנית מנהל אגף לבטיחות וארגון מר אילן אמסלם - מנהל מח' רישוי עסקים

גב' ליז כהן - מנהלת מח' גני ילדים

גב' אני חדד - מנ' לשכת מבקר העירייה ומזכירת הוועדה

לא נכחו:

מר שי רובין, עו"ד - חבר הוועדה

מר רמי סופר - חבר הוועדה

גב' אירית איתן - מנכ"לית העירייה

מר איציק וייצמן - סמנכ"ל כספים

מר יובל זוזט - ראש מינהל חינוך ותנו"ס

גב' ויקטוריה ברנגל, אינג'- מהנדסת העיר

על סדר היום:

דיון בדו"חות מבקר המדינה- דו"חות על הבקורת בשלטון המקומי לשנת 2019 :

א. ליקויי בטיחות בגני ילדים.

ב. הפעלה ובטיחות של בריכות שחייה ציבוריות ברשויות המקומיות.

ג. צוברי גפ"ם (גז פחמימני מעובה) ובמחסני גפ"ם.

2

מהלך הישיבה

אייל אביטל: התכנסנו כאן לדון בדוח" ות הנ" ל של מבקר המדינה. הוועדה רוצה לשמוע

מכל אחד/ת מכם לגבי הנושאים ששייכים אליכם, ולשמוע מה נעשה לגבי תיקון הליקויים.

אריאל גמליאל: בדו"ח מבקר המדינה – דו"חות על הביקורת בשלטון המקומי 2019

מופיעים שלושהנושאי בקורת הנוגעים לרשויות מקומיות שונות , ביניהן בקורת גם על

עיריית אשקלון: א). ליקויי בטיחות בגני ילדים ב). הפעלה ובטיחות של בריכות שחייה

ציבוריות ברשויות המקומיות ג). צוברי גפ"ם (גאז פחמימני מעובה) ובמחסני גפ"ם.

נמצאים איתנו בוועדה מנהלים האמונים על הנושאים שהועלו בדו"ח מבקר המדינה:

ליקויי בטיחות בגני ילדים (168-139 )

גב' ליז כהן: בהתייחס לנושא שהועלה בדו"ח בנוגע לתיק בטחון, מי שבעצם מנהל את זה

לפי חוזר מנכ"ל זה הקב"טים של גני הילדים, הם אלה שמנהלים ועוברים על תיקי הבטחון.

כל תיקי הבטחון הוסדרו. בעת ביצוע הבקורת, היתה אי התאמה בין הגננת הקבועה לבין הגננת המשלימה. הופקו הלקחים מהבקורת, הקב"טים גם ישבו עם הגננות בנושא זה.

אייל אביטל: איפה הקב"טים?

גב' ליז כהן: אני המלצתי שהקב"טים גם יגיעו לישיבה.

אריאל גמליאל: דיברתי איתם, אמרו שהם לא צריכים לבוא.

דיקלה גנון: הקבטים עושים סיורי בטחון בגני הילדים. יש תיק בטחון ובטיחות מאוד מסודר

בכל גני הילדים.

אייל אביטל: בדו"ח מופיע הליקוי : "...עיריית אשקלון ניהלה תיקי ביטחון רק עבור חלק

מגני הילדים שבאחריותה..." (ע' 141). האם הפקתם את הלקחים מהבקורת והעלתם את זה בכתב?

דיקלה גנון: העברנו את התייחסותנו לדו"ח למנכ"לית - יו"ר "הצוות לתיקון ליקויים".

אריאל גמליאל: היום קיבלנו את העתק המכתב.

3

יורם גניש דיקלה, בתור הממונה על הבטיחות בגני ילדים, בכמה גני ילדים לא קיימת מערכת לגילוי אש?

דיקלה גנון: בסוף השנה הזו יהיו מערכות גילוי אש בכל גני הילדים. נותרו רק עוד מספר

גנים בודדים שאין להם.

אייל אביטל: מבקר המדינה אומר שני דברים, האחד שתיקי הבטחון יהיו מצויים בגנים.

דיקלה גנון: זה כאמור קיים.

אייל אביטל: דבר נוסף שיש להערך לבצע בדיקות חודשיות, שנתיות ותלת שנתיות

באמצעות מעבדה מאושרת.

אריאל גמליאל: בדו"ח המבקר יש פרק שמתייחס לגני המשחקים שבתוך גני הילדים.

שמעון זליג ממונה על נושא זה.

שמעון זליג: עם המעבר של תחזוקת גני ילדים במוסדות החינ וך ממינהל החינוך למינהל

התפעול הגנים הגיעו ללא תקן של כ- 5 שניםלדעתי, שלא היו להם אישורי בדיקה. הם לא עשו מעבדה מוסמכת. מבחינתנו, כשקיבלנו את הטיפול בנושא זה, דרשנו תקציבים. חלק מהתקציבים אכן שוחררו, וחלק לא. נכון להיום לפני כשנה ומשהו, כל אתרי המשחקים במוסדות החינוך, מתנהלים לפי התקן.

שמעון זליג יוצא מהישיבה.

אייל אביטל: בדו"ח מופיע הליקוי (ע' 411 ): "עיריית אשקלון... המציאו למשרד החינוך

אישורי בטיחות שנתיים עבור גני הילדים שבתחום שיפוטן, אף לא ערכו את כל בדיקות הבטיחות הנדרשות ולא בדקו כלל את התאמתם של מתקני המשחקים בגנים לתקן ישראלי ... עיריות אלו לא זו בלבד שלא מילאו את חובתן בעניין זה, אלא הן גם מסרו מידע מטעה למשרד החינוך".

האם כתבתם למנכ"לית העירייה מכתב התייחסות לגבי ליקויי מתקני המשחקים בגני הילדים?

דיקלה גנון: כן. ישנה התיי חסות בסיכום שהועבר היום למנכ"לית העירייה, עם העתק

למבקר העירייה.

4

יורם גניש: מופיע בדו"ח ליקוי (ע' 167,9) חמור מאוד: "אישורי תקינות מערכות החשמל

– בבדיקה עלה כי עיריית אשקלון הגישה אישורי בטיחות למשרד החינוך בדבר כשירות גני הילדים שבאחריותה אף שהיא לא ערכה בשנת 2016 בדיקה שנתית של ציוד מכשירי החשמל באופן חזותי (בשנים 2017-2018 היא כן ערכה בדיקות כאלה)...לא עלה בידי עיריית אשקלון מידע על זהות מבצעי התיקון ועל מועד התיקון, ולא תיעוד חתימתו של הגורם שביצע את התיקון על טופס דו"ח התיקון. היעדר מידע כזה עלול לפגוע ביכולת הרשות המקומית לקיים בקרה ופיקוח נאותים על טיב התיקונים שנערכו בגני הילדים ואף על ביצועם בפועל".

דיקלה גנון: לא מכירה דבר כזה.

יורם גניש: זה מה שבדיוק רשום בדו"ח.

אריאל גמליאל: יש לציין שמדובר על 2016, ובאותה תקופה זה לא היה בתחום אחריותה

של דיקלה.

מלכה גרשון: ב- 2017 ו2018 כבר נערכו הבדיקות השנתיות

דיקלה גנון: הליקוי המהותי היה לגבי מתקני משחקים.

יורם גניש: הנ"ל מתייחס לגבי חשמל. משרד החינוך מחייב את העיריות לערוך בדיקות

חשמל פעם בשנה, וזה לא נעשה.

אילן אמסלם: ברישוי עסקים, מכבי- אש דורש כל 4 שנים אישור

יורם גניש: בתחום החשמל זה אחרת, צריך כל שנה.

דיקלה גנון: אנחנו עורכים מבדקים בטרם פתיחת שנת לימודים. חלק ממכלול המבדקים זה

אישורי בטיחות של מכשירי חשמל, של מתקני משחק בגני שעשועים ועוד.

אייל אביטל: לגבי הליקוי הזה, מה שהכי חמור שהגישו אישורי בטיחות למשרד החינוך,

כשבפועל לא נבדק, ז"א זה היה אישור פקטיבי, זאת עבירה. זה אומר שבשנת 2016 מישהו בעירייה שיקר, הגיש דו"ח פקטיבי, זה מעשה שלא ייעשה. השאלה האם נבדק מי האיש שעשה זאת? זה חשוב מאוד לדעת מי האחראי לכך.

הילה רווח: בישיבה שהתקיימה במסגרת "הצוות לתיקון ליקויים" אצל המנכ"לית, היא

אכן דרשה לדעת בדיוק את זה. ידוע במי מדובר ומהברור שנערך עולה שזה לא מישהו

5

שיקר בכוונה ואותו אדם לא הבין את המשמעות של הטופס עליו חתם. בסופו של דבר הוסקו מסקנות והופקו לקחים.

אייל אביטל: בהתייחס לממצאים הנ"ל שה ועלו בדוח, לאחר התייעצות בין חברי הוועדה,

עולה לכאורה תמונה מדאיגה של שליחת דו "חות פקטיביים למשרד החינוך, בדבר כשירות גני הילדים. התמונה מדאיגה ומעלה לכאורה חשד לעבירות מאוד חמורות. אנו כוועד ה , לאחר התייעצות ביננו, מבקשים ממנכ"לית העירייה ומהממונים, לדעת האם נעשה תחקיר מקיף בנושא, מי ביצע את התחקיר ומה הם ממצאי התחקיר. הוועדה סבורה שכל דבר של הפקת לקחים ושיפור, הוא דבר מבורך, אבל מצב דברים של זיוף והגשת דו"חות פקטיביים הם דברים חמורים שדורשים ברור מעמיק מעבר לנדרש.

יורם גניש: אקריא את הליקוי (ע' 169): " לא היה בידי עיריית אשקלון.. מידע על זהות

מבצעי התיקון ועל מועד התיקון, ולא תיעוד חתימתו של הגורם שביצע את התיקון על טופס דו"ח התיקון. היעדר מידע כזה עלול לפגוע ביכולת הרשות המקומית לקיים בקרה ופיקוח נאותים על טיב התיקונים שנערכו בגני הילדים ואף על ביצועם בפועל".

לגבי הממצא הנ"ל שאין לעירייה רישום מדוייק של מי שביצע את התיקון כולל חתימתו ותאריך ביצוע התיקון, זה גורם לכך שאין בקרה ופיקוח על איכות התיקונים.

דיקלה גנון: זה לא מחוייב עפ"י חוזר מנכ"ל. אין תיעוד לגבי מי שביצע את התיקון, מועד

התיקון והחתמת עובדים. מבצעים התיקון וזהו.

אלכס גרינברג: ומה קורה אם התיקון לא בוצע כמו שצריך?

דיקלה גנון: כל התקלות שמתקבלות נכנסות במסגרת התלונות במוקד. יש מעקב

וכשהתקלה תוקנה, כותבים שטופל.

אייל אביטל: לא רושמים שמית מי תיקן את התקלה?

דיקלה גנון: לא. רושמים שהתיקון בוצע, לדוג' "הושלם הריצוף" וכו', מבלי לציין את שם

העובד שביצע, ושזה כאמור עפ"י חוזר מנכ"ל.

אייל אביטל: גם אם זה לא מחוייב עפ"י חוזר מנכ"ל, סה"כ חשוב לשפר את איכות השרות

לתושב. בכל המערכות הנותנות שרות לתושב – משטרה, מכבי אש, בתי מלון – חדרנית ועוד, מי שמטפל בפנייה, רושמים שמית את שם השוטר/ כבאי/ חדרנית ועוד

6

שביצעו בפועלאת העבודה, כדי שאם תהיה בעיה, ידעו למי בדיוק לפנות, ולא צריך חוזר מנכ"ל בשביל זה. צריך שכל ישר. אני חושב שכשרות לאזרח, צריך שיהיה רשום שם העובד שטיפל בתקלה.

יורם גניש: אם עובד תיקן תקלה כלשהי, ואח"כ התברר שלא תוקן כראוי, ותושב נפגע

כתוצאה מההתרשלות בתיקון המפגע, איך ידעו בדיוק למי לפנות אם לא רשום שם מבצע התיקון ומה מהות העבודה שביצע?

דיקלה גנון: בתלונת מוקד כתוב מה העובד עשה ובמה הוא טיפל, ומי שסוגר את הפנייה

יודע מי בדיוק תיקן את התקלה.

אייל אביטל: אם לדוג' היתה תקלה כלשהי ב-3/18 וכעבור מספר חודשים שוב אותה תקלה

השאלה אם ידעו לאתר מי העובד שתיקן שלא כראוי בפעם הראשונה? מבחינת התנהלות תקינה ושכ ל ישר, חייב שתהיה טביעת אצבע מי תיקן בפועל.

הובהר בדו"ח מבקר המדינה כי לא נרשם שם העובד שתיקן את הליקוי, כך שלא ניתן לעקוב במעקב עתידי ובראיה רטר וספקטיבית מי זה שתיקן. מבקר המדינה אומר שזהו ליקוי שצריך לתקן והנציגה דיקלה אומרת שהדבר לא מעוגן בחוזר מנכ"ל.

לסיכום, הוועדה סבורה שהצדק עם מבקר המדינה ו זה גם לפי השכל הישר . ע"י תעוד ורישום שמו ופרטיו של מי שתיקן בפועל את הליקוי, ניתן יהיה לעקוב באופן רציני בעתיד.

היועצת המשפטית גם ציינה שבמקרה של תביעה נגד העירייה, ניתן להתחקות אחר מבצע התיקון.

הילה רווח: צריך שיהיה תעוד פנימי במחלקה, ולא כלפי התושב במוקד.

יעל ארביב גבאי: לפי מה שאני הבנתי יש תעוד פנימי, רק שלא צריך שהמידע הזה יהיה

במוקד.

אייל אביטל: שאלתי את דיקלה אם לדוג' אירעה תקלה בשנת 2017, ושוב אחרי מספר

חודשים אותה תקלה חוזרת על עצמה, האם זה ששלח את המתקן, יודע את מי בדיוק הוא שלח לפני מספר חודשים? דיקלה ענתה "אני לא יודעת". אז למה את אומרת כאן שיש רישום פנימי?

7

הילה רווח (שואלת טלפונית את שמעון זליג, שיצא בנתיים מהישיבה), האם כשאתה שולח עובד לבצע תיקון בגני ילדים או בכל מקום אחר, יש אצלך תיעוד מי בדיוק ביצע את התיקון?

מתי בוצע, מה נעשה וכו'?

שמעון זליג: כל עובד שמקבל את הפנייה, חותם על טופס בסוף העבודה.

הילה רווח: ואיפה התעוד הזה של מי שביצע את התיקון נמצא?

שמעון זליג: זה נמצא במערכת הממוחשבת.

יורם גניש: לפי מה שאני מבין, זליג הפיק לקחים מדו"ח מבקר המדינה, ועכשיו זה רשום

במערכת הממוחשבת, לעומת מה שהיה בעבר שלא היה רשום.

הפעלה ובטיחות של בריכות שחייה ציבוריות (245-187 )

אריאל גמליאל הדו"ח מתייחס גם לרישוי עסקים וגם לחברה העירונית האחראית על הבריכה העירונית.

אילן אמסלם: יש חוק הסדרת מקומות רחצה שאחראי עליו שר הפנים. השר רשאי לקבוע

בצו מקומות רחצה מוכרזים (כמו חוף דלילה ועוד) שחלים עליהם הוראות חוק, ומקומות רחצה אסורים. בשלב מסויים נכנסו גם בריכות שחייה שגם הן מוכרזים. כשמוקמת בריכת שחייה בעיר כלשהי, היא יכולה לפעול רק אחרי ששר הפנים חותם בצו שזה מקום רחצה מוכרז. משרד הפנים החליט, עקב ריבוי תביעות משפטיות בגלל ריבוי טביעות במקומות רחצה, להעביר לרשויות המקומיות שהן יהיו אחראיות על הבריכות.

בשנת 2004 נקבעו תקנות להסדרת מקומות בריכות שחייה ובמידה מסויימת עשו את זה מתחת לרדאר. באותן תקנות הם ביטלו את הצו, ז"א השר כבר לא צריך להכריז על בריכות שחייה והרשויות המקומיות הן אלה שאחראיות, ואף אחד לא צריך לחתום כי בריכת שחייה לא צריך להכריז עליה. מה שעשו זה שבעצם "הפילו תיק" על הרשויות המקומיות. ובמקום שנציגי משרד הפנים ירוצו לבתי משפט במקרים של תביעות משפטיות, נציגי הרשויות המקומיות יעשו זאת.

8

באותן תקנות בשנת 2004 גםלכל בעל בריכה יש אחריות על הבריכה שלו. נקבע גם שראש עירייה ימנה מפקח שיפקח על הבריכות. רוב הרשויות המקומיות לא מינו מפקח, בניהן גם עיריית אשקלון לא מינתה.

הבקורת של מבקר המדינה באה עקב טביעות רבות שארעו בכל מיני בריכות כמו בצימרים וכו'. לאחרונה, לאחר הבקורת, ראש העיר מינה מפקח בריכות ונעשות על ידו בקורות ומתקיים פיקוח עליהן.

מלכה גרשון: ללו ביטון הוא המפקח על הבריכות ויש לו כתב מינוי לכך.

אילן אמסלם: באותן תקנות מדברים על כך שהמציל בבריכה יהיה עם תעודה, שבחדר עזרה

ראשונה יהיה ציוד כזה וכזה, גלגל הצלה, סימונים בבריכה ועוד. המפקח בודק אם מתקיימות בבריכות כל ההוראות, ומוודא שאותו מחזיק בריכה יקיים ההוראות. המפקח צריך לדווח לבעל הבריכה לגבי כל הליקויים שמצא ועוד.

הילה רווח: מי אוכף על פי חוק, אם בעל הבריכה לא מיישם?

אילן אמסלם: אם הליקויים חוזרים ונשנים, זה מגיע לרישוי עסקים.

יורם גניש: חוק הנגישות מחייב נגישות לבריכות, כגון מעלון מיוחד לכניסת נכה לתוך

הבריכה.

אילן אמסלם: כל הבריכות הציבוריות – מה שנקרא הקאנטרי, יש לנו אישורים על נגישות.

יש מורשה נגישות לבריכה, ואני מניח שהוא בדק גם לגבי עניין של כניס ת נכים לתוך המים.

גם לגבי הבריכה העירונית וגם לגבי בריכות הקאנטרי יש אישור של מורשה נגישות.

יורם גניש: בבריכה העירונית היתה תקופה שהמעלון לא עבד, ותיקנו את זה. במתנ"ס

וולדנברג, יש מעלון אבל מזה כ-7 שנים שהמעלון לא עובד. שאלתי למה לא מתקנים, התשובה שקיבלתי שאין כסף לתקן אותו.

אייל אביטל: שיתלוננו במוקד 106 לגבי המעלון. ישמפקח, שיבדוק זאת.

מקריא הליקוי: (ע' 222 )"בטיחות כללית: לא נמצאו אסמכתאות שהעידו כי המצילים

בבריכת השחייה הציבורית שבבעלות העירייה עברו בדיקות רפואיות כנדרש, לא הו כנו נהלים לטיפול במצבי חירום וצוות הבריכה לא תורגל לטפל במצבים האלה.." נמצאו

9

ליקויםנוספים כגון סולם ירידה למים פגום, גדר בטיחות המקיפה את בריכת הפעוטות שאיננה תקנית, פגמים בחשמל, מחסור בציוד במספר עמדות כיבוי אש, שילוט לא תואם לנדרש לגבי אחסון חומרים מסוכנים, תעוד לא מספיק ביומן האירועים במרפאת עזרה ראשונה ומחסור בציוד חובה שאמור להיות במרפאה לרבות ערכת חמצן ניידת, תרמיל חובש, מפוח הנשמה ומד לחץ דם. לגבי נגישות- שרותי הנכים במלתחות הגברים נעולה וידית הכניסה אליהם שבורה ועוד. זה חשוב לכל תושב ותושב. אלה דברים בל ייעברו.

רונית מצליח: הכל תוקן, הכל טופל. היה מציל שלא היתה לגביו אסמכתא. היום לכל מציל

יש תיק, כל אחד שמתקבל עובר בדיקות רפואיות. ישנם סימונים לגבי מרחב מוגן, מתרגלים את הילדים.

אייל אביטל: לגבי נהלים לטיפול במצבי חרום, יש נוהל או אין נוהל? חשוב לדעת מה עושה

צוות הבריכה אם מישהו טובע?

יעל ארביב גבאי: האם זה לא חובה שיהיה נוהל חרום לגבי הבריכות?

אילן אמסלם: לא לפי התקנות הקיימות, אולי במסגרת התארגנות של העירייה.

רונית מצליח: (בשיחה עם מנהל בריכת השחייה) יש נוהל חרום. הנוהל תלוי במשרד והיה

תדרוך ותירגול. בוצע תרגול לפני כחצי שנה.

אייל אביטל: אני חושב שנושא הבטיחות בבריכות ציבוריות צריך להיות בראש סדר

העדיפויות אצל האחראים. אני מקווה שהפגמים והליקויים שהועלו בדו"ח מבקר המדינה יתוקנו במלואם, כמו שצריך, תוך שימת לב לחשיבות הרבה של נושא זה.

רונית מצליח: הליקויים תוקנו, כאמור.

טיפול בצוברי גפ"ם (גז פחמימני מעובה) ( 407-371 )

עינב דוד הבקורת מתייחסת לשני נושאים עיקריים בנוגע לצוברי גפ"ם:

נושא אחד – מתייחס לצוברי גפ"ם חדשים שמתקינים אותם בבניינים חדשים. הליקוי היה שבהיתרי בנייה, הוועדה לתכנון ובנייה לא דרשה אישור מעבדה לעניין צובר הגז. הסתפקנו באישורי כיבוי אש שנוגעים לצרכי בטיחות, אבל הבקורת לא הסתפקה בכך,

10

אמרה שזה לא מספיק. פרדי כתב נוהל המתייחס גם לצוברים חדשים וגם לצוברים הישנים במסגרת הנוהל הכנסנו בהיתרי הבנייה א). כתנאי לקבלת היתר בדרישות הוועדה ואנחנו מבקשים שיציגו לנו הסכם עם מעבדה הכולל בדיקת הצוברים לאחר התקנתם. ב). בטרם מתן תעודת גמר , יהיה אישור מהמעבדה שהצובר נבדק ונמצא תקין. טופל במסגרת נוהל.

אייל אביטל: מי שרוצה לבנות בניין, צריך מראש לקבל את התנאים להתקנת צובר?

עינב דוד: מתכנן בנייה מתייעץ עם משרד העבודה וכיבוי אש לעניין מיקום צובר הגז. עתה

גם צריך שיקבל אישור מעבדה לאחר התקנתו.

אייל אביטל: האם מקובלים עליכם במינהל ההנדסה ממצאי הבקורת?

עינב דוד: כן מקובלת עלינו בקורת המבקר. טיפלנו בכל מה שטעון תיקון ופעלנו בהתאם.

הנושא הש ני - המבקר מתייחס לצוברי גפ"ם הקיימים בבניינים קיימים . אלו מקרים שקיימים מיכלים נייחים של פעם והיום מבחינה בטיחותית מחליפים אותם לגפ"ם ומטמינים אותם. כשוועד בית אומר שהם מעוניינים להחליף את המיכלים הישנים, הם פונים לחברת הגז, וחב' הגז פועלת למען קבלת האישור מול משרד העבודה. עד היום, במשך שנים היינו מקבלים את האישור שהצובר גז נבדק ע"י משרד העבודה והוטמן.

יורם גניש: לדעתי צריך שיהיה אישור של מכון התקנים כדי לוודא לדוג' שיש הרקה,

שעומק ההטמנה הוא לפי התקן, שהצנור עם הגנה ועוד. לדעתי אנחנו כרשות מקומ ית צריכים לדרוש את זה.

עינב דוד: כל הנושא הזה אכן לא היה מסודר, מחוסר מודעות. היום הם מתקינים צובר

ומפנים לעירייה תוכנית ואישור. הוצאנו מכתבים רשומים לכל חברות הגז בארץ ( 60 חברות) ציטטנו במכתב את החוק ודרשנו שבכל התקנת צובר, הם מחוייבים לבקש היתר בנייה, וז ה כתוב בנוהל איך יעשו זאת.

כל צובר שמוטמן בעיר, אנו מקבלים בגינו אישור ממשרד העבודה. שולחים מפקח לשטח והוא מוציא דו"ח לחברת הגז ומבקש מהם שימציאו לנו אישורים ואסמכתאות של בדיקת מעבדה, בדיקת מהנדס וכו'.

11

אייל אביטל אני רוצה לציין לטובה את עינב, שהגיעה לוועדה כמו שצריך, מוכנה בצורה מקצועית ומסודרת. כל הכבוד לך עינב.

החלטת הוועדה לענייני בקורת - (פה אחד):

ממליצים לקבל את המלצות דו"ח מבקר המדינה- דו"חות על הבקורת בשלטון המקומי

לשנת 2019 בנושאים:

א. ליקויי בטיחות בגני ילדים.

ב. הפעלה ובטיחות של בריכות שחייה ציבוריות ברשויות המקומיות.

ג. צוברי גפ"ם (גאז פחמימני מעובה) ובמחסני גפ"ם.

ומאשרים דו"ח מבקר המדינה הנ"ל והעברתו לדיון ואישור מועצה.

רשמה: אני חדד

______________________

אייל אביטל, עו"ד

יו"ר הוועדה לענייני ביקורת

העתק:

מר תומר גלאם, ראש העיר.