פרוטוקול ועדת שמות מספר 1.2014

עיריית אשקלון

עמוד 1 מתוך 12

פרוטוקול דיוןועדת שמות

ישיבה 01/2014

דיון ביום 05/03/2014 בשעה 18:00

נוכחים

אברהם עשור, יו"ר מזל אביבי, חברה נציגים:

משה בוזגלו, חבר דב גלבוע, חבר יעקב זגורי, נציג אגף שפ"ע ברששת ריימונד, חבר מאיר דינר, חבר אלן מרכוס, נציג אגף תכנון אסטרטגי בוריס מנור, חבר רות טרב, נציגת אגף התכנון

ציונה ליבוביץ, חברה שגית טובי-יקותיאל, מרכזת הועדה שרון מילר, חבר

יעקב אביטן, חבר

קברט ביינסין, חבר

נושאים לסדר היום:

א. אישור נוהל קביעת שמות של רחובות, מעודכן לשנת 2014, בהתאם להחלטות הועדה אשר אושרו ככלליםבשנים

האחרונות.

מהלך הדיון:

מזל אביבי – אבקש לקבל את הנוהל, אני חדשה ואיני מכירה את הנוהל.

דב גלבוע – אבקש לקבל רשימה של רחובות שטרם ניתן להם שם, ורשימה של מי שהובטח לו שם וטרם אותר.

אני לא רוצה שנחלק רחובות חדשים, מבלי שאלה שהוחלט לגביהם בעבר יקבלו רחוב.

אברהם עשור– אני מביא את הנוהל המעודכן לאישור הועדה

אלן מרכוס – מהם השינויים שהובאו להצבעה?

שגית טובי – מדובר ב -3 שינויים מהנוהל בנוסחו הקודם, לגבי חלקם הצביעה הועדה בעבר, ומדובר בעדכון הנוהל לפי המדיניות שנקבעה.

מזל אביבי – אני מבקשת לדעת מה השינויים.

שגית טובי –

1. הקביעהששמות כיכרות לא ינתנו לאנשים פרטיים אלא לקבוצות אנשים, או לצרכי עידוד תיירות או תעשייה.

מובא להצבעה –

מאושר ברב קולות.

2. הקביעה שבקשה שנדחתה לא תשוב לדיון לפני שיחלפו 36 חודש, אלא אם ימסר מידע משמעותי חדש

מובא להצבעה –

מאושר ברב קולות.

3. כחלק מיקירי אשקלון, ייקבע קריטריון ש"תושבי העיר אשקלון, מעל 10 שנים לפחות, אשר שימשו בתפקיד

שגריר ישראל מעל 3 שנים. במקרה זה, ניתן יהיה לקבוע שם בטרם פטירת האישיות".

עיריית אשקלון

עמוד 2 מתוך 12

דב גלבוע – אני מציע שלא נפסול מתן שמות רחובות לתושבי אשקלון ו/או לאישיות לאומית גם בעודם בחיים, במקרה בו מדובר באישיות שעשתה מעשה ראוי לשבח, בצורה שאינה משתמעת לשני פנים, ובלבד שהועדה מצאה שהם ראויים לכך ברב של 10 מחברי הועדה לפחות הרב אביטן – כדוגמת שגרירים ורבנים.

בוריס מנור – ראוי לציין גם מדענים, זוכי פרס נובל וכו'

מאיר דינר – לא צריך לציין רשימת מקצועות – בכל מקרה ראוי שהועדה תבדוק ותחליט.

אברהם עשור – אני מצטרף לדעתו של דב – מציע לצמצם זאת לתושבי אשקלון בלבד.

שרון מילר – אני תומך בעמדה של דב, וראוי כי זה יוגבל לתושבי אשקלון.

קריטריון להצבעה:

"תושבי העיר אשקלון, מעל 10 שנים לפחות , אשר בפעילותם הציבורית פעלו באופן שהם ראויים בעיני חברי הועדה ברב של 8 מחברי הועדה לפחות, לקריאת שם רחוב על שמם בעודם בחיים

מובא להצבעה:

התקבל ברב קולות.

עוברים לדיון בבקשות אשר הוגשו לועדה, בהתאם לקריטריונים ולנוהל המאושרים:

פניות ובקשות מתושבי העיר למתן שמות לרחובות:

ב. בקשתו של מר אברהם עשור, יו"ר ועדת שמות, ומר חיים סופר מנכ"ל העירייה לקריאת רחוב/שביל על שמו של

הרב יעקב מימון חורי ז"ל. הרב מימון חורי ז"ל, שימש כרבה של העדה הטוניסאית בעיר אשקלון ומלמד תורה וטעמים. היה תושב העיר אשקלון, ועסק רבות במת ן שיעורי תורה ולימוד גמרא, וכן בלימוד קריאת התורה וטעמיה. הרב חורי נפטר בשנת 2006.

הרב עסק שנים רבות בלימוד נערים לקראת בר המצוה, תוך שהקפיד ללמדם את כל הדקויות אך מתוך אהבת התורה וטעמיה ובספר פנים טובות, אשר בו קידם כל אדם.

מתוך ענווה אמיתית הדגיש תמיד כ י הוא רואה עצמו כתלמיד המוסר שיעור לפני רבותיו, והקפיד לשאול בשלומו של כל אדם. כל זאת ועוד עשה מתוך ענוה וצניעות ללא גינוני כבוד שהתרחק מהם כמטווחי קשת.

התייחסות לקריטריונים ולכללים:

יש לקבל החלטה בשני שליש מחברי הועדה.

איתור פוטנציאלי:

שביל להולכי רגל, המופיע בתרש"צ 5/45/22.

החלטה

מאושר

עיריית אשקלון

עמוד 3 מתוך 12

ג. בקשתו של מר אברהם עשור לקריאת שם של רחוב על שמו הרב עובדיה יוסף זצוק"ל. הרב יוסף זצוק"ל, היה

תלמיד חכם, פוסק ומחבר חרדי ספרדי, כיהן כרב הראשי הספרדי ('הראשון לציון') בשנים 1973 - 1983, והיה למנהיגה הרוחני ולנשיא מועצת חכמי התורה של מפלגת ש"ס מאז הקמתה, חתן פרס ישראל לספרות תורנית לשנת תש"ל (1970) ופרס הרב קוק לשנת תשי"ד. נחשב בעיני רבים כבכיר הרבנים הספרדים בדורו וכונה בפי תלמידיו "מרן" ו"פוסק הדור". בשנת ה'תשכ"ט (1968) נבחר לכהן כרב ראשי בתל אביב-יפו, לצד הרב שלמה גורן. הוא הוכתר לתפקיד ב -17 ביוני 1969. בכהונתו כרבה של תל אביב, כמו גם בכהונתו כדיין בפתח תקווה ובירושלים, התעמת עם רבנים אשכנזים מתוך רצון להסיר את כפיפותה של הפסיקה הספרדית לזו של הפסיקה האשכנזית, ומתוך רצון להקל על הציבור ולא להחמיר.

אחד מעקרונות היסוד הפסיקתיים של הרב יוסף היה בנקיטת הגישה של כוח דהיתרא עדיף, שלפיה יש לפסוק להקל ולא לחומרא, ככל שהדבר ניתן. הרב יוסף ראה עיקרון זה כמייחד את מסורת הפסיקה הספרדית ביחס לזו האשכנזית. הרב יוסף העלה על נס עיקרון זה והפכו לאידאל, עד כדי כך שאם "הוא נשאל בעניין ריטואלי-

הלכתי והצליח להוכיח שעמדה מקלה היא הנכו נה מבחינה הלכתית, הוא רואה בכך הישג חיובי" . הרב נפטר ביום 7 באוקטובר 2013 ,ג' בחשוון ה'תשע"ד, בגיל 93.

התייחסות לקריטריונים ולכללים

טרם חלפו 24 חודש מיום הפטירה. מובא להחלטה עקרונית בלבד

איתור פוטנציאלי:

טרם אותר.

החלטה

מאושר

ד. בקשה של גב' סופיה ביילין, משנה לראש העיר, לקריאת רחוב ע"ש זאב בוים ז"ל. זאב בוים נולד בשנת 1943

ונפטרבשנת 2011. היה חבר כנסת ושר בממשלות ישראל. בצעירותו היה חניך ומדריך במעו"ז בית"ר. שירת בנח"ל והיה מ"פ בשריון. זאב היה מחנך ומנהל בבית ספר מקיף בקרית גת. בשנת 1986 נבחר לראש העירייה של קריית גת ועמד בראשה עשר שנים, עד בחירתו לכנסת ה - 14 בשנת 1996, בה כיהן כיושב ראש סיעת הליכוד ויושב ראש הקואליציה. בשנת 2003 מונה לסגן שר הביטחון ובשנת 2006 מונה לשר הבינוי והשיכון ולשר החקלאות. בשנת 2007 מונה לתפקיד שר לקליטת עלייה וב- 4 ביולי 2007, במסגרת סבב תיקים בממשלה, מונה לתפקיד שר הבינוי והשיכון, הממונה על מינהל מקרקעי ישראל. בשנים 2009 – 2011 היה חבר בוועדת החוץ והביטחון ויושב ראש ועדת המשנה לבחינת מוכנות העורף במצבי חירום.

הנצחה קיימת: בי"ס אורט קרית גת, קרוי על שמו. שדרת פיקוסים בעיר עכו, נקראת על שמו.

התייחסות לקריטריונים ולכללים:

עומד בקריטריונים לאנשי ציבור.

איתור פוטנציאלי:

אין איתור. יש לקבל החלטה עקרונית.

החלטה

כיוון שישנה הנצחה ברמה הבינלאומית, ו לאור העובדה כי אין קשר משמעותי לעיר אשקלון ולפעילותו של המנוח, נדחית הבקשה.

עיריית אשקלון

עמוד 4 מתוך 12

ה. בקשה של עו"ד גיל-עד חריש, לקריאת גן ע"ש אריה לובה אליאב ז"ל, נדונה בוועדת שמות מס' 8/2011, בתאריך

29/12/2011 ואושרה עקרונית במועצת העיר בישיבה מס 47-2012, בתאריך 01/02/2012. מאחר וחלפו 24 חודשים מיום הפטירה יש להחליט על מיקום הגן

הנצחה קיימת: על שמו נקרא היישוב אליאב )שמו הקודם: חרוב) בחבל לכיש אשר אבן הפינה להקמתו הונחה

בידי חברי היישוב ביום פטירתו של אליאב. כמו כן, נקראים על שמו "פארק אליאב" ליד הכניסה הצפונית של קרית-גת, בירת חבל לכיש, ובית הספר היסודי בלכיש .מכינת בינה, מכינה קדם-צבאית בישיבה החילונית בדרום תל אביב נקראת אף היא על שמו. לצי ון יום הולדתו התשעים החליטה עיריית תל אביב לקרוא רחוב על שמו.

בחבל ניצנה נקראו על שם לובה אליאב מעבר ניצנה על גבול ישראל-מצרים והקהיליה החינוכית ניצנה.

הבקשה מובאת לדיון חוזר.

איתור פוטנציאלי: אין.

החלטה:

לאור ההנצחה הרבה הקיימת ברמה הארצית, והחשש מבילבול בשל העובדה כי קיים בעיר רחוב "אורי אליאב", מחליטים לדחות את הבקשה.

ו. בקשה של גב' שושנה מלכה ומר מומי מלכה לקריאת גן ע"ש בתם טלי חטואל ונכדו תיהם הילה, הדר, רוני

ומירב ז"ל- הובא לדיון בועדת שמות מס' 02/2014 ואושר במועצת העיר

ז. בקשה של גב' גאולה זיו ומר שמעון זיו, לקריאת גן ע"ש אחיהם מיכה עמיר ז"ל, נדונה בישיבה מס' 10/2012

מיום 06/12/2012 וההצעה לא זכתה לרוב הדרוש בוועדה לפי הנוהל, אין לדון מחדש, ללא קבלת מידע משמעותי חדש, בטרם יחלפו 36 חודשים ממועד הדיון הועדה צריכה להחליט האם קבלת מכתבי המלצה נוספים ממר אלי דיין, עו"ד וראש העיר אשקלון בשנים 1991-1978 וממר משה ינאי, סמנכ"ל לחינוך וחברה לשעבר, מהווה מידע משמעותי בשלו יש להקדים את מועד הדיון מחדש.

החלטה:

הבקשה נדחית .

ח. בקשה של גב' סופיה ביילין, משנה לראש העיר, ומר בוריס מנור, חבר מועצת העיר וחבר ועדת שמות, לקריאת

רחוב ע"ש ח"כ לשעבר ד"ר מרינה סולודקין ז"ל. ד"ר מרינה סולודקין נולדה בשנת 1952 ונפטרה בשנת 2013.

מרינה עלתה לארץ בשנת 1991 והתגוררה מאז בעיר אשקלון. היא עזרה למאות תושבי אשקלון, בעיקר עולים חדשים, במציאת פתרון ובמתן מענה לבעיות סבוכות ומורכבות. מרינה כיהנה כחברת כנסת משנת 1996 ועד 2013. בתפקידיה הציבוריים והבולטים כיהנה כיו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה וכסגנית השר לקליטת עלייה. במהלך כהונתה בכנסת יזמה מספר חוקים: תיקון לחוק הטבות לניצולי שואה נזקקים, חוק הזכות לעבודה בישיבה, תיקון לחוק הבטחת הכנסה, תיקון לחוק עבודת נשים, חוק הצבת מכשירי החייאה במקומות ציבוריים.

התייחסות לכללים וקריטריונים

לא חלפו 24 חודשים ממועד הפטירה (פחות משנה). יש לדון ראשית בשאלה האם יש מקום לחרוג מן הכלל בעניין זה.

עיריית אשקלון

עמוד 5 מתוך 12

החלטה

נדחה לדיון בחלוף 24 חודש

ט. בקשה של גב' נורית דאבוש, לקריאת גן או כיכר מול בית הכנסת "שער השמים", בשכונת גבעת ציון ע"ש אביה

אברהם דאבוש ז"ל . אברהם נולד בשנת 1926 ונפטר בשנת 2010. אברהם היה מופת ומודל לחיקוי לקהילה שלמה בשכונת גבעת ציון. הוא הקים את בית הכנסת "שער שמים" ובמשך כחמישה עשורים היה הגבאי שהפך את בית הכנסת למרכז חברתי למשפחות עולים ממדינות המזרח. במשך כ - שלושה עשורים היה יו"ר ועד ההורים בבית ספר היסודי ע"ש "רמבם" וחבר ועד ההורים בבית הספר התיכון ע"ש "רוגוזין". הוא היה פעיל בחברת קדישא והיה ממקימי קרן מלגות עבור סטודנטים בני העדה הלובית. מבקשים קריאת כיכר או גן בסמיכות לבית כנסת שערי שמיים בו היה גבאי, על שמו.

התייחסות לקריטריונים וכללים:

יש לקבל החלטה ברב של שני שליש מחברי הועדה הנוכחים, בדבר מעמדו של הנפטר.

איתור פוטנציאלי:

הכיכר בסמיכות לבית הכנסת כבר נושאת שם. לא קיים גן מול בית הכנסת.

החלטה:

הבקשה נדחית.

י. בקשה של גב' הילה שפר (וקשטוק), לקריאת רחוב או גן ע"ש הוריה שרה ומנחם וקשטוק ז"ל. שרה וקשטוק

נולדה בשנת 1936 ונפטרה בשנת 2008. מנחם וקשט וק נולד בשנת 1927 ונפטר בשנת 2012. מנחם עלה לארץ בשנת 1947, הגיע לאשקלון בשנת 1949 ונמנה עם ראשוני העירמנחם היה פעיל בתחום התיירות והיה סוכן הנסיעות הראשון באשקלון ובכל אזור הדרום. במשך שנים רבות, הביא לעיר המוני תיירים, סוכנים, נציגי תיירות שונים וייצג את העיר אשקלון בארץ ובחו"ל.

כמו כן, התנדב לפעילויות רבות במסגרת רוטרי, באגודה למען החייל וכשפרש לגמלאות התנדב במשמר האזרחי. שרה תרמה לעיר בתחום החינוך. הייתה מורה ומחנכת בבי"ס תיכון ע"ש תגר במשך כ - 30 שנה הנחילה לדורות רבים ידע בתולדות העיר ואהבה לאשקלון. בנוסף שרה הייתה רכזת בפרויקט מלא"י במחלקת חינוך ורווחה, התנדבה בבית אבות הלפרין, באגודת אנו"ש וברוטרי נשים.

התייחסות לקריטריונים וכללים:

יש לקבל החלטה ברב של שני שליש מחברי הועדה הנוכחים, בדבר מעמדם של הנפטרים.

איתור פוטנציאלי:

שביל להולכי רגל בשכונת ברנע, משד' האצ"ל.

החלטה:

הבקשה מאושרת ברב קולות.

עיריית אשקלון

עמוד 6 מתוך 12

יא. בקשה של גב' רבקה עמיצור, לקריאת רחוב ע"ש בעלה יעקב עמיצור ז"ל. יעקב נולד בשנת 1933 ונפטר בשנת 2009. יעקב היה איש חינוך בכל רמ"ח איבריו, שימש כמורה וכסגן מנהל בביה"ס התיכון "רוגוזין", כמנהל "אורט אדיבי" וכסגן מנהל ביה"ס "אורט אפרידר". עם יציאתו לגמלאות התנדב לפעילות קהילתית וחברתית בקרב הגמלאים ועשה רבות למען רווחתם. הקים וניהל "מכללה עממית" למבוגרים, בה יכלו ללמוד גמלאים ועקרות בית שלא זכו ללמוד, העביר חוגים במרכזי הגמלאים, ערך את העיתון "גמלאון" במשך שנים רב ות.

למעלה מעשור הוציא דף פרשת השבוע בשם "נועם שיח" ובו שילב דברי חז"ל ומסר לחברה ולימד בהתנדבות באופן קבוע שיעור בפרקי אבות. יעקב היה איש תרבות וספורט. כשהגיע לאשקלון יחד עם אביו בן ציון סייעו רבות בהקמת קבוצת הסייף של הפועל אשקלון. בשנת 1972 זכתה הפועל אש קלון באליפות ראשונה שלה בניצחון על מכבי ר"ג. התקבלו מכתבי המלצה ממר משה ינאי, סמנכ"ל לחינוך ולחברה, ממר אבנר מימון, סגן מנהל אגף לחינוך ותרבות, מעו"ד אלי דיין, ראש העיר בשנים 1978 – 1991, מהרב אפרים הלפרין, רב ביהכ"נ "נעם יצחק".

התייחסות לקריטריונים וכללים:

יש לקבל החלטה ברב של שני שליש מחברי הועדה הנוכחים, בדבר מעמדו של הנפטר.

איתור פוטנציאלי: אין

החלטה: מאושר ברב של שני שליש מחברי הועדה הנוכחים. יש לאתר שצ"פ מתאים.

יב. בקשה של מר בני וקנין, ראש העיר אשקלון לשעבר, לקריאת כיכר בצומת הרחובות שד' יצחק רבין / שד' עופר על שמם של קולט ופיטר לוי. קולט ופיטר לוי הינם מהתורמים הגדולים של העיר אשקלון, תרמו סכומים גדולים לבריכה העירונית, גן הסיפי, מתנ"ס נווה אילן, מרכז הטניס, בית הצופים, ביה"ח ברזילי ועוד. קולט ופיטר לא הסתפקו רק בתרומות כספיות, הם למעלה מ - 30 שנה הם מע ודדים תורמים אחרים להגיע לעיר ולסייע לה. הם שלחו לעיר מאות מתנדבים בתחום רפואת השיניים והסיוע לקהילה.

התייחסות לקריטריונים וכללים:

יש לקבל החלטה האם ישנו מקום לחרוג מהכללים במקרה זה, וקריאת שם על מי שעודו בחיים.

החלטה:

אין מקום לחרוג מן הכלל וליתן שם במקרה זה.

יג. בקשה של מר רימונד ברששת, חבר ועדת שמות, המבקש לשקול מחדש את החלטות ועדת שמות מס' 5/2010 מיום 17/03/2010 והחלטת ועדת שמות מס 6/2010 מיום 30/12/2010, בנוגע להנצחתהרב יצחק ברזאני ז"ל.

מצ"ב הנוסח כפי לפני שהובא הוועדה: " הרב יצחק ברזאני זצ"ל נולד בשנת 1892 בעיראק ונפטר בשנת 1978 במושב עין-העמק. הרב יצחק ברזאני זצ"ל היה נצר למשפחת ברזאני, שממנה יצאו במשך דורות רבים רבנים מפורסמים. היה הרב הראשי של קהילת ארביל בכורדיסטאן העיראקי ת בשנים 1927 – 1951 ואב בית הדין הרבני. בתוקף תפקידו כאב בית -דין עסק בנושא קי דושין, גירושין והתרת עגונות. פעל רבות בקרב קהילתו לעידוד העלייה לישראל. הרב היה נציג נאמן של הקרן הקיימת והתנועה הציונית בכורדיסטאן העיראקי ת.

בשנת 1951 עלה לארץ ישראל במבצע "עזרא ונחמיה" לאחר שסייע בארגון עלייתם של יהודי ארביל והיהודים מכפרי הסביבה. עם הגיעו לארץ, הצטרף לבתו ולחתנו במושב עין-העמק, שם שימש כרב המושב. את ההסמכה לרב קיבל לאחר שנבחן והוסמך ע"י הרבנים הראשיים הרב יצחק הרצוג זצ"ל והראשון לציון הרב בן-ציון חי עוזיאל זצ"ל. הוא מונה לרב האזורי של חבל מגידו. הוא כיהן בתפקיד זה כ- 20 שנה, בהן עסק בכל תחומי הדת כולל חזנות, שחיטה, חופות, כשרות והלוויות.

עיריית אשקלון

עמוד 7 מתוך 12

בקשה זו נדונה במועצת העיר בתאריך 05/05/2010 ולא זכתה לרוב הדרוש בוועדה. מר שלמה ארבלי הגיש ערעור על החלטת מועצת העיר, מאחר שהוא סבור שלא הגיעו לידיעת חברי הוועדה החומרים הדרושים להחלטה נכונה.

מצ"ב מסמכים נוספים על אודות קורות חייו ופעילותו של הרב.

הבקשה נדונה שוב במועצת העיר בתאריך 02/02/2011 וההחלטה הייתהההצעה לא זכתה לרוב הדרוש בוועדה.

בתום שלוש שנים ניתן יהיה להביא שוב את הבקשה לדיון בוועדה". באותו פרוטוקול, הועלה העניין, שבקשות שלא זכו לרוב הדרוש בוועדה, מוגשות שוב לדיון בוועדת השמות. לכן הוחלט, שרק בתום שלוש שנים מיום דחיית הבקשה למתן שם לרחוב, ניתן יהיה להביאה שוב לדיון בוועדת השמות. בוועדת שמות מס' 7/2011 מיום 12/05/2011, מר ריימונד ברששת ביקש לדון שוב בבקשה של מר שלמה ארבלי. יו"ר הוועדה, מר שלמ ה כהן, השיב שבקשות מכל סוג שהוא יש להגיש בכתב. על פי מכתבו של מר ברששת, הרב יצחק ברזאני ז"ל, ידוע ומכובד ביותר בקרב יוצאי עיראק בארץ, בשל פעולותיו למען המדינה בארץ ובעולם. מעשיו ופועלו מתועדים בספרים רבים שכולם שיר הלל לאישיותו ובקיאותו בתורה ובנפש האדם.

הנצחה קיימת: ספר בשם "תולדות יצחק" על תולדותיו של הרב ז"ל.

התייחסות לקריטריונים וכללים:

יש לקבל החלטה ברב של שני שליש מחברי הועדה הנוכחים, בדבר מעמדו של הנפטר.

איתור פוטנציאלי: שביל בשכונת רמת כרמים

דיון:

דב גלבוע: אני חושב שאין מקום לאשר לשמו של הרב הספצי פי, אלא לקרוא על שם כללי – יהדות עיראק

וכורדיסטן.

משה וריימונד: אנו חושבים שזה נכון וראוי לקרוא על שמו של הרב ברזאני ז"ל.

החלטה:

8 קולות בעד. ההחלטה מאושרת

יד. בקשה של גב' סופיה ביילין, משנה לראש העיר, לקריאת רחוב או גן ע"ש אליהו גניש ז"ל. אליהו גניש ז"ל נולד בשנת 1936 ונפטר בשנת 2003. אליהו גניש ז"ל, היה בנו של רב הקהילה רבי חואטו גניש זצ"ל. הוא הגיע לאשקלון בשנת 1949 והיה מבוני העיר אשקלון. עבד בעירייה במשך 42 שנים, היה ממנהיגי העדה הלובית וחבר ארגון עולי לוב העולמי. אליהו היה מתנדב באירועי שמחה ויגון, מקים חברת שירי דוד, זמר, חזן, משורר ופייטן שכל כולו אהבה בלי גבולות לעמו, מולדתו ולצה"ל. התקבלו מכתבי המלצה מהרב יוסף שרביט, רב ראשי ואב בית הדין, אינג' מיכאל רוזן, מנהל לשעבר של אגף המים והביוב בעירייה ושל מר מרדכי בריגה. בקשה זו נדונה בוועדת שמות מס' 6/2010, בתאריך 30/12/2010 וההחלטה הייתהההצעה לא זכתה לרוב הדרוש בוועדה."

הבקשה מובאת לדיון חוזר מאחר והמשפחה הציגה מסמכים נוספים, המעידים על פועלו של אליהו גניש. אליהו לימד ילדים בהתנדבות, פרקי תהילים ופיוטים לאירועי שמחה, חתונה, ברית מילה, בר מצווה ולהבדיל לאירועי הלוויה, שלוש פעמים בשבוע, במשך כ- 20 שניםכמו כן, דאג להוציא תקליטים של השירים והפיוטים.

התייחסות לקריטריונים וכללים:

יש לקבל החלטה ברב של שני שליש מחברי הועדה הנוכחים, בדבר מעמד הנפטר . מצ"ב המסמכים הנוספים שצירפה המשפחה – כנספח א'.

קיים רחוב בשם "הרב גניש", בשכונת מגדל בעיר, ועל כן ישנו חשש לבילבול של התושבים באשר לשמות, וזאת בניגוד לכללים.

איתור פוטנציאלי: אין

החלטה: מחליטים עקרונית לאשר. תיעשה פניה למשפחה על מנת שיציעו שם שיעיד על פעילותו ולא יהיה בו כדי

לבלבל עם רחוב הרב גניש.

עיריית אשקלון

עמוד 8 מתוך 12

טו. בקשה של מר בוריס מנור, חבר מועצת העיר וחבר ועדת שמות, לקריאת רחוב, ע"ש עין יהודית, פסטיבל עולמי לסרטים יהודיים, המתקיים במרכז הכנסים הבינלאומי במכללה האקדמית באשקלון. זהו פסטיבל סרטים שנושאם הוא התרבות והזהות היהודית. לפסטיבל מגיעים סרטים מכל העולם: סרטים עלילתיים, תיעו דיים וסרטים קצרים. הפסטיבל מקרין את הסרטים בהקרנת בכורה ישראלית ומהווה במה כמעט יחידה להקרנתם בישראל. השנה "עין יהודית" חוגג עשור וחשוב לתושבי העיר ששמות הרחובות לא רק יבטאו שמות של אישים שהטביעו חותמם בהיסטוריה, אלא גם להשאיר בזיכרון הקולקטיבי של תושבי הע יר שמות של אירועים תרבותיים גדולים, ששינו את פני העיר מבחינה חינוכית, תרבותית ואמנותית.

התייחסות לקריטריונים וכללים:

לא עומד בקריטריונים למתן שמות לרחובות.

החלטה: נדחה.

טז. בקשה של מר דודי חסן, לקריאת רחוב ע"ש אביו פנחס חסן ז"ל. פנחס נולד בשנת 3919 ונפטר בשנת 2010 .פנחס היה מראשוני המתיישבים באשקלון שעלו לארץ בשנת 1950 .הוא עבד בעיריית אשקלון ונמנה בין שלושת המצילים הראשונים בחוף ימה של העיר וממקימי החוף הראשון באשקלון. ניהל את החוף השקט (ברנע) למעלה מ- 25 שנה

התייחסות לקריטריונים וכללים:

יש לקבל החלטה ברב של שני שליש מחברי הועדה הנוכחים, בדבר מעמדו של הנפטר.

החלטה: נדחה.

יז. בקשה של מר יוסף בוקרא, לקריאת גן ע"ש אשתו יוספה בוקרא ז"ל. יוספה נולדה בשנת 1933 ונפטרה בשנת 2001. יוסף מבקש שהגן הנמצא מולביתם ברחוב ברגסון 5/1 ,ייקרא על שם אשתו משום שהיא דאגה לניקיונו.

יוספה ז"ל התלוותה לבעלה בכל הפעילויות שלו במשטרה ובמועצה הלאומית למניעת תאונות.

התייחסות לקריטריונים וכללים:

יש לקבל החלטה ברב של שני שליש מחברי הועדה הנוכחים, בדבר מעמדה של הנפטרת.

איתור פוטנציאלי:

לא קיים גן רשמי, במיקום המבוקש.

החלטה: נדחה.

יח. בקשה של מר מורים סעדון, לקריאת רחוב ע"ש אביו שרלי סעדון ז"ל. שרלי נולד בשנת 1939 ונפטר בשנת 2011 (אוגוסט שרלי היה ממקימי העיר אשקלון, עבד בעירייה במחלקת תיירות ואירועים ובאגף שפע. שרלי התנדב במשך שנים רבות ועזר לארח ולתרגם עבור עולים שהגיעו מצרפת לאשקלון.

התייחסות לקריטריונים וכללים:

יש לקבל החלטה ברב של שני שליש מחברי הועדה הנוכחים, בדבר מעמדו של הנפטר.

החלטה: נדחה.

עיריית אשקלון

עמוד 9 מתוך 12

יט. בקשה של גב' אילנה עמיקם, לקריאת רחוב ע"ש ב עלה סגן ניצב אהרון עמיקם ז"ל. אהרון נולד בשנת 1929 ונפטר בשנת 2011 (נובמבר. אהרון היה ממקימי העיר אשקלון, התגייס למשטרת ישראל בשנת 1956 ועד שנת 1969 שירת בנפת הנגב, בתחנת אשקלון, בתפקידי חקירות וסיור והיה ראש משרד סיור וראש משרד חקירות בשנת 1969 שימש מ"מ מפקד תחנת אשקלון ולאחר מכן התמנה למפקד התחנה עד שנת 1976. בפיקודו קיבלה התחנה ציון לשבח כתחנה מצטיינת. בשנת 1980 שימש מ"מ מפקד נפת עזה וב-1981 התמנהסגן מפקד מרחב לכיש עד לפרישתו ב- 1986 .במשך 30 שנה נתן שיעורי תורה בבית הכנסתהתקבלו מכתבי המלצה ממר דוד בכר ומהרב גבריאל חדד.

התייחסות לקריטריונים וכללים:

יש לקבל החלטה ברב של שני שליש מחברי הועדה הנוכחים, בדבר מעמדו של הנפטר.

החלטה: נדחה.

כ. בקשה של מר צבי אלדר, סמנכ"ל תפעול איטונג, לקריאת כיכר ע"ש איטונג. מר צבי אלדר מבקש לקרוא לכיכר

שבצומת הרחובות שד' חיים בר לב / האומן שבאזור התעשייה הדרומי, ע"ש איטונג. מפעל איטונג הינו המפעל הראשון שהוקם באזור התעשייה הדרומי בשנת 1991. חברת איטונג מעסיקה כ- 30 עובדים שכולם תושבי העיר אשקלון וכן נהגים, ספקי ציוד, קבלנים וכדומה שהם ברובם תושבי העיר.

התייחסות לקריטריונים וכללים:

עומד בקריטריונים ובכללים למתן שמות לכיכרות, לעידוד תעשייה.

החלטה: נדחה.

כא. בקשה של גב' רחל עובד, לקריאת רחוב או כיכר ע"ש אביה שלמה גולדשטיין ז"ל. שלמה נולד בשנת 1922 ונפטר בשנת 2005 .שלמה עלה לארץ בשנת 1949 ובשנת 1950 הגיע לאשקלון ופתח מכולת בצפון ב' (בשכונת מגדל). הוא היה בין היזמים לבניית חנויות ברחוב העבודה, מעשה שגרם לתנופה אדירה בפיתוח המסחר בעיר. הוא היה איש פעלתן, סוחר הגון. היטה כתף לאנשים רבים, באותם הימים, וכל מי שנזקק לסיוע כספי ו/או חברתי ו/או למילה טובה, תמיד מצא "אוזן קשבת" ויד מושטת. לאחר שפעל רבות ופיתח את ענף המסחר הקמעונאי בעיר (היו לו 3 מכולות) עבר לתחום בתי הקולנוע ואולם שמחות. שלמה היה בין השותפים שניהלו את בתי הקולנוע "מאור", "חן" ו"אסתר" והיה ממקימי אולמי "הדר" שבעיר. במשך השנים קולנוע "מאור" הוסב לאולמי "המלך שלמה"

וקולנוע "חן" הושכר ל"יינות ביתן" שהסב את המקום לסופרמרקט שהחיה את הסביבה כולה ובעקבותיו נפתחו עסקים חדשי ם והמקום הפך להיות שוקק חיים. שלמה גולדשטיין תרם תרומה חשובה לפתוח העיר אשקלון ולרווחת תושביה, מבחינה כלכלית ומבחינה חברתית. התקבלו מכתבי המלצה ממר נחום ביתן, מנהל חברת יינות ביתן בע"מ, עו"ד אבינועם ארדן, רו"ח מורים כהן וממר יעקב דהן, חבר הנהלת (קולנוע מאור בע"מ) אולמי המלך שלמה כיום.

התייחסות לקריטריונים וכללים:

יש לקבל החלטה ברב של שני שליש מחברי הועדה הנוכחים, בדבר מעמדו של הנפטר.

החלטה: נדחה.

כב. בקשה של מר ריימונד ברששת, חבר מועצת העיר וחבר ועדת שמות, לקריאת רחוב או מתחם, ע"ש ראש הממשלה לשעבר, יצחק שמיר ז"ל, נדונה בוועדת שמות מס' 10/2012, בתאריך 06/12/2012 ואושרה עקרונית במועצת העיר בישיבה מס' 62-2013, בתאריך 02/01/2013. יש להחליט על מיקום הרחוב או המתחם

איתור פוטנציאלי: לא נמצא.

החלטה – יובא לדיון כשיהיה איתור פוטנציאלי.

עיריית אשקלון

עמוד 10 מתוך 12

כג. בקשתם של משפחות קטני טויטו ובוקו בזה, לקריאת צומת מרומזר 21, "שלוש האימהות", על שמן של לאה קטני ז"ל, ורדה בוקובזה ז"ל ואלינור טויטו ז"ל, אשר נהרגו בתאונה קטלנית בצומת זו, ביום 08.10.2009. וזאת לזכר מסירותן של לאה וורדה ז"ל לתפקיד האימהות, ולזכר כך שאלינור ז"ל, לא זכתה להיות אם. מבקשים להקים גלעד בצומת.

התייחסות לקריטריונים וכללים:

לא עומדים בקריטריונים. נפטרים שמתו בנסיבות טרגיות, יונצחו לפי הנוהל ביד לבנים. יצויין עוד, כי לא מתקיים הליך של מתן שמות לצמתים ע"פ הנוהל הקיים.

החלטה: נדחה בשל אי עמידה בקריטריונים.

כד. בקשת אגף התכנון, לקריאת קטע הרחוב שבין רח' צה"ל ורח' העבודה, בשם רח' הנח"ל, כהמשכו הטבעי של תוואי רח' הנח"ל המתוכנן דרומה משם. הבקשה נובעת מקשיים במיספור הנכסים בקטע רחוב זה, אם יהווה המשך דרומי של רח' אבן עזרא, כיוון שהדבר יהווה מיספור שלילי.

התייחסות לקריטריונים וכללים: עומד בקריטריונים והכללים.

איתור פוטנציאלי: קטע רחוב בין רחוב העבודה ורח' צה"ל, המשכו הצפוני של רח' הנח"ל.

החלטה: מאושר

כה. בקשתו של היחצן רן רהב, לקריאת גן ו/או רחוב על שמה של הסופרת דבורה עומר ז"ל. דבורה עומר, נולדה ב1932, ונפטרה ב– 2 במאי 2013. היתה סופרת ילידם ונוער מוערכת אשר זכתה בפרסים רבים על יצירתה, בהם פרס ישראל לשנת 2006 .למדה בסמינר אורנים ועבדה כמורה בקיבוצים מעוז חיים ומשמר השרון ובבית ספר יהודי בקנדה, ובמקביל החלה בשנת 1955 לפרסם בעיתוןדבר לילדים" מדור בשם "דפי תמר", שנכתב כיומן של נערה בת קיבוץ. מדור זה הפך מאוחר יותר ל סדרת ספרים , שהראשון בהם, "דפי תמר", יצא לאור בשנת 1959. זו הייתה ההתחלה שבעקבותיה באו עשרות ספרים נוספים ועומר הפכה לאחת הסופרות האהובות על הילדים ובני הנוער ב ישראל. בין השנים 1960–1964 לימדה בבית ספר יהודי בעיר ויניפג שבקנדה, כאחת השליחות הראשונות שם. רבים מספריה של עומר הם ביוגרפיות המעובדות לקריאת בני נוער ועוסקות בדמויות מתולדות הציונות והיישוב העברי. היא החלה בכך בשני ספרים שפרסמה בשנת 1967" :הבכור לבית אב"י", על איתמר בן אב"י, ו"שרה גיבורת ניל"י", אודות שרה אהרונסון ומחתרת ניל"י.

התייחסות לכללים וקריטריונים:

לא חלפו 24 חודשים ממועד הפטירה (פחות משנה). יש לדון ראשית בשאלה האם יש מקום לחרוג מן הכלל בעניין זה.

החלטה:

יובא לדיון בחלוף 24 חודש

כו. בקשתו של עו"ד אלון גורן לשינוי שמו של רחוב בית המשפט לרחוב "הגורן". הנימוק לבקשה, הינו שהשם ניתן בתקופה בה התקיים בית משפט ברחוב, וכיום עם העברתו של בית המשפט, השם מהווה שם מיושן, ולטענת המבקש מטעה. לדבריו השם המבוקש "הגורן", אינו מבוקש כהנצחה, אלא כציון של "הגורן" כאסם תבואה, המוזכר בתנ"ך, כמקום מפגשם של רות ובועז.

התייחסות לקריטריונים וכללים:

עיריית אשקלון

עמוד 11 מתוך 12

כיוון שמדובר בשינוי שם רחוב קיים, יש לפרסם במשך חודש לפחות, במיקום המבוקש, במשרדי העיריי ה ובעיתונות, את הכוונה לשנות את שמו של הרחוב, ולאפשר שמיעת התנגדויות, וזאת בטרם ניתן יהיה לקיים דיון במועצת העיר בעניין זה. יש לשים לב, לחשיבותו של השם הנוכחי לאיזכור ההיסטורי של הפעילות אשר התרחשה בחלק זה של אשקלון.

עוד יש לציין, כי השם המבוקש, אינו עומד בכללים, לפיהם לא יינתן שם הדומה לשם רחוב קיים, ובאשקלון ישנו רחוב על שם אביו של המבקש, רח' יונה גורן, והשם המבוקש "הגורן", יש בו כדי להוות שם מטעה מול שם הרחוב הקיים.

איתור פוטנציאלי: המדובר במיקום מבוקש, הדורש החלפת שם לרחוב.

החלטה: נדחה לאור אי העמידה ב קריטריונים, ולאחר שהתברר שאין בעיה להגעה לרחוב הנכון באמצעות

תוכנות ניווט שונות, וכדי לא לפגוע בערכו ההיסטורי של השם שניתן בעבר.

כז. בקשתו של מר אלי אלוני אל"מ במיל' לקריאת שם רחוב על שמו של דן שומרון ז"ל, אשר היה הרמטכ"ל ה-13 של צה"ל בין השנים 1987-1991, עלפועלו ותרומתו לביטחון המדינה. דן שומרון ז"ל, נולד ב5 באוגוסט 1937 , ונפטר ב26 בפברואר 2008 .זוכה עיטור המופת, על שביום ה-6 ביוני 1967, לפנות בוקר, חדר רס"ן דן שומרון עם ג'יפ לתוך מוצב פלוגתי, ליד אל-עריש וטווח עליו ארטילריה. ב-8 ביוני 1967, מערבה מ-אל עריש הוביל רס"ן דן שומרון ג'יפ תול"ר בשטח פתוח בהתקפה אגפית על טנקי אויב.

הכוח שלו השמיד 6 טנקים מסוג "ט-55". ב-9 ביוני 1967, הוא עבר עם הג'יפים שלו דרך משימת אש סכנה של מרגמות 160 מ"מ והסתער במסגרת כוחות נוספים על מוצב אויב דרומה מקנטרה, כשהכח שהוא הוביל הסתער בג'יפים.

הנצחה קיימת: ב-2011 נחנך ב כוכב הירדן מצפור על שמו. כמו כן נקרא על שמו: "מכון כנרת למחקר קשרי

חברה, ביטחון ושלום ע"ש דן שומרון" במכללה האקדמית כנרת. ב-20 ביוני 2011 נחנךמיצב לזכר דן שומרון בפארק עוצבות השריון בלטרון. ב-13 ביולי 2011 הוחלט בצה"ל על שינוי שמו של המרכז הלאומי לא ימונים ביבשה ל"מחנה שומרון" על שם רא"ל דן שומרון.

התייחסות לקריטריונים וכללים:

עומד בקריטריונים והכללים.

איתור פוטנציאלי:

המשכו של רחוב גמלא, בת"מ 4/במ 1/92

החלטה: מאושר

כח. בקשתו של מיכאל אביב ותושבים נוספים לקריאת כיכר ברח' מלכי ישראל על שמו של מרדכי גרוס ז"ל. מרדכי ז"ל, הגיע לאשקלון בשנת 1952 והחל לשמש כמורה בבית ספר אסף, ובהמשך, החל לעבוד במועצה הדתית במהלך חייו, התנדב מרדכי ז"ל בבית אבות הלפרין, כ-20 שנה, וסייע לקשישים במיצוי זכויותיהם, ובמתן אוזן קשבת. מרדכי ז"ל, ניהל במשך עשרות שנים קופת גמ"ח בשם "זיכרון קדושים", וסייע באמצעותה למאות אנשים. כמו-כן, התנדב באגף לייעוץ לקשיש בביטוח לאומי, על מנת לדאוג למיצוי זכויותיהם של קשישים בעיר אשקלון. עוד ראוי וחשוב לציין, את פעילותו העניפה בסיוע לעולים ולנזקקים, בהכנה לבר -מצוה של ילדיהם, הדרכה וסיוע בהליכי גיור, ובמתן תשמישי קדושה, ארגון סדרי פסח ועוד.

נתקבלו מכתבי המלצה רבים, המציינים את פעילותו העניפה והמבורכת של מר גרוס ז"ל, לרווחת תושבי העיר אשקלון. מרדכי ז"ל, נפטר ביום 01/10/2012 בתאונת דרכים ברחוב מלכי ישראל

עיריית אשקלון

עמוד 12 מתוך 12

הנצחה קיימת: ישנה הנצחה פרטית ביוזמת המשפחה, אשר פעלה לשינוי שמו של הגמ"ח אשר ניהל מרדכי ז"ל

ל"חסד למרדכי" לזכרו של מרדכי ז"ל.

התייחסות לקריטריונים וכללים:

טרם חלפו 24 חודש מתאריך הפטירה. ישנה החלטה בכללי מתן שם, כי לא יינתנו שמות פרטיים לכיכרות

החלטה על מתן השם, צריכה להתקבל ברב של שני שליש מחברי הועדה הנוכחים בישיבה.

איתור פוטנציאלי:

מבקשים – כיכר ברחובות מלכי ישראל / פינס.

החלטה:

יובא לדיון בחלוף 24 חודש

כט. בקשת אגף התכנון לשינוי תווי רחוב הנחשון, כך שיותאם למצב בפועל ובת"מ. ישנו פרוייקט מתוכנן על תוואי הרחוב המיועד, ולכן אישור הרחוב בתוואי הנדרש הינו דחוף.

התייחסות לקריטריונים וכללים: עומד בכל התנאים והקריטריונים.

איתור פוטנציאלי: תוואי מתוכנן לפי אגף התכנון.

החלטה: מאושר.

ל. סעיף זה אינו מובא לאישור המועצה.

הישיבה ננעלה.