פרוטוקול הוועדה לענייני בקורת מספר 3.2020

1

עיריית אשקלון

הוועדה לענייני ביקורת

טלפון: 08-6792371, פקס 08-6792517

anny@ashkelon.muni.il

בס"ד

פרוטוקול מישיבת הוועדה לענייני בקורת מס' 3-20 שהתקיימה בתאריך 6.9.20

נכחו

מר אייל אביטל, עו"ד - יו"ר הוועדה לענייני בקורת מר רמי סופר - חבר הוועדה

מר אלכס גרינברג - חבר הוועדה

מוזמנים:

מר אריאל גמליאל, רו"ח - מבקר העירייה

גב' מלכה גרשון - מנהלת אגף משאבי אנוש ומינהל גב' יעל גבאי ארביב , עו"ד - סגנית היועצת המשפטית גב' שירן מורלי, עו"ד - לשכה משפטית

גב' מירב בוסקילה - סגנית מנהל אגף תקציבים וכלכלה גב' אני חדד - מנ' לשכת המבקר ומזכירת הוועדה

לא נכחו:

מר רמי סופר - חבר הוועדה

מר שי רובין, עו"ד - חבר הוועדה

מר איציק וייצמן - סמנכ"ל כספים

מר אייל איזמן, עו"ד - היועץ המשפטי

על סדר היום:

א. דיון בדו"ח מבקר העירייה 2019

ב. דיון בדו"ח מבקר המדינה 2020- התמודדותן של רשויות השלטון עם תהליכי

הרס המצוק החופי .

מהלך הישיבה:

אריאל גמליאל: מברך את פאני לוי באיחולי הצלחה לרגל תפקידה החדש כיו"ר הוועדה

לענייני בקורת (במקום יו"ר הוועדה הקודם עו"ד אייל אביטל שפרש מהמועצה).

הוועדה תדון היום בדו"ח מבקר העירייה 2019 ובדו"ח מבקר המדינה בנושא הרס המצוק החופי, לאחר הדיון בוועדה יעברו הדו"חות לדיון במועצה. "הצוות לתיקון ליקויים"

2

(בראשות מנכ"לית העירייה זימן לאחרונה את בעלי התפקידים הנוגעים ל דו"ח מבקר המדינה הנ"ל, ובמועד מאוחר יותר יועברו דיוווחי " הצוות לתיקון ליקויים" לוועדה לענייני בקורת, עם התייחסות לגבי יישום המלצות הבקורת – מה תוקן ומה לא תוקן מהממצאים שהועלו בדו"ח.

דו"ח מבקר העירייה 9201

דו"ח "הוצאות בגין צריכות חשמל" (מינהל תפעול) (עמ' 48-1 לדו"ח

פ אני לוי: האם מדובר בצריכות החשמל של כל הממסד או רק לגבי מבנה העירייה עצמו?

אני רואה שזה דו"ח חמור.

אריאל גמליאל: בדקנו את ההוצאות על צריכות החשמל בכל הממסד, כולל מקלטים,

מוסדות חינוך ועוד.

יורם גניש: מדובר בדו"ח חמור מאוד, בגלל זה הייתי רוצה לראות כאן את אנשי המקצוע

הנוגעים בדבר.

אריאל גמליאל: אנשי המקצוע מוזמנים ל"צוות לתיקון ליקויים", ודיווחי הצוות כאמור

מובאים לפני הוועדה לענייני בקורת.

יורם גניש:

עמ' 16, סע 6.4 - סקר מונים :

אני רואה למשל ש- 129 מוני חשמל מתוך 500 מונים שזה 23% מהם, לא יודעים בכלל איפה הם, והעירייה משלמת עבורם את החשמל!

אריאל גמליאל:

בגלל חומרת הממצאים, מצאתי לנכון, עוד באמצע הבקורת תוך כדי תהליך העבודה, לכתוב מכתב למנכ"לית וליידע אותה על כך, והמנכ"לית מיד נתנה לגורמים המקצועיים לטפל בנושאים שהעלתי, כי מדובר בבזבוז כסף רב והיה חשוב לטפל בכך מיידית.

3

אני גם המלצתי שימונה מישהו ש בהגדרת התפקיד שלו י תכלל את כל נושא החסכון האנרגטי.

יורם גניש: איך יתכן שיש 129 מוני חשמל שהעירייה משלמת עבור צריכת החשמל, ולא

יודעים איפה הם ממוקמים בכלל? מי עונה לנו איפה הם? האם יצאו לשטח לבדוק על מה העירייה משלמת צריכות חשמל אלה? אם בממוצע זה 1000 ₪ עלות כל מונה, זה אומר שהעירייה מוציאה לשווא 129 אלף ₪ לחודש

אריאל גמליאל: מספר המונים הזה כבר ירד, כמו שאמרתי, במהלך הבקורת כבר ניתנה

הוראה לאתר את מיקומם ולבדוק שייכותם.

פאני לוי: חשוב להעלות את זה במועצה שיבחר עובד שבמיוחד יטפל בכל הנושא הזה של

מעקב מסודר אחר מוני החשמל, מיספריהם ומיקומיהם.

יורם גניש:

עמ' 18, סע 3 – "מבדיקת הביקורת עולה כי מתוך 571 מונים פעילים, ל129 מונים.. חסר פירוט תיאור מקום הצריכה...כלומר לא מצויין האם מדובר בגינה ציבורית, מקלט, גן ילדים, תאורת רחוב וכדומה".

בעניין הזה שבמערכת "טרקלין החשמל" של העירייה אין תיאור ופירוט ולא יודעים את מקום הצריכה של ה-129 מונים האלה, אני לא רואה את התגובה של המבוקר לסעיף הזה

אריאל גמליאל:

הם לא הגיבו כי אין להם תשובה. גם אם העובד האחראי על כך היה מוזמן לוועדה זו והיה נמצא כאן איתנו פה, הוא לא היה נותן תשובה כי גם לי במהלך הבקורת לא נתן תשובה.

מה שמלכה אומרת, משמינו את אבי בוסקילה להיות אחראי, הוא יתכלל את כל הנושא הזה והוא יתבקש לבדוק ולתת מענה לגבי כל המונים האלה.

מלכה גרשון: נכון.

פאני לוי: למה זה לא נעשה לפני כן, ואז היינו יודעים את התשובה כאן בוועדה זו?

אריאל גמליאל: את הדיווח על כך, הוועדה תקבל מה"צוות לתיקון ליקויים" שמתפקידה

כחוק, לטפל בכל הממצאים שהועלו, ליישם את המלצות הבקורת ולתקן את הליקויים ככל שניתן.

4

יורם גניש אני מבקש ש"הצוות לתיקון ליקויים" ידווח לוועדה מה נעשה עם הנושא הזה של איתור 129 המונים, שזה יהיה לפי לוח זמנים מסודר ושנקבל תשובות ברורות איפה כל מונה נמצא.

אריאל גמליאל: כמו שאמרתי, בגלל שהערתי על כך כבר במהלך הבקורת, תוקנו חלק

מהליקויים. עובד העירייה שטיפל בנושא , איתר מונים במקומות שונים כמו בעמותות ועוד מקומות שהעירייה לא היתה צריכה לשלם את צריכו ת החשמל שלהם, ובוצעו העברות מונים ע"ש גופים אלה.

יורם גניש:

עמ' 20, סע 10 – "נמצא כי ישנם מקלטים שהעירייה הקצתה לצד ג', ואף על פי כן העירייה משלמת את חשבונות החשמל בגינם..." האם כל המקלטים עכשיו ברשות העמותות והגופים אליהם שייכים המונים משלמים בעצמם, או שהעירייה עדיין משלמת עבור צריכות ההחשמל שלהם?

אריאל גמליאל:

אני מקווה. המטרה של הבקורת היא להציף את הממצאים כדי שמישהו יקח אחריות ויטפל בזה.

יורם גניש:

עמ' 20 ,סע 11: "נמצא כי העירייה משלמת בגין הוצאות החשמל עבור חוזה... מקלט אשר משמש כגן......שאינו שייך לעירייה". למה שהעירייה תשלם את החשמל?

אריאל גמליאל:

מירי אוחנה, מנהלת אגף בקרה ותאום דאגה לכך שיתקנו את זה בתאום עם אבי בוסקילה, והגן ישלם בעצמו את חשבון החשמל.

מלכה גרשון: נכון, אבי בוסקילה ישב אצלי וסוכם שהעניין יטופל. יש לציין שיש לנו גם

חסכון אדיר גם בהוצאות המים בעקבות העלאת הנושא הזה בדו"ח המבקר.

יורם גניש: מי בעירייה יכול להמציא לנו טבלה עם רשימה שבה יהיו רשומים כל המקלטים

והגופים שעל שמם הועברו מוני החשמל, שנדע שמעכשיו הם אלה שמשלמים את החשבון ולא העירייה? מי האחראי על כך?

5

מירב בוסקילה אנחנו הסדרנו את הנושא הזה. אני מוכנה לבדוק איפה זה עומד כרגע.

מלכה גרשון: מירי אוחנה תוכל לתת רשימה מסודרת של מקלטים ועמותות שהעירייה כבר

לא תשלם במקומם עבור צריכות חשמל,כי היא ישבה כבר מול אבי בוסקילה בעניין זה.

יורם גניש:

עמ' 26, סע 2 – "מהמדגם שערכה הביקורת עולה כי בחודש נובמבר 2018 חייבה חב החשמל את העיריה בגין קריאה בהערכה של 10 מתוך 20 מונים שנבדקו, בגינם חוייבה העירייה...."

חב' החשמל מבצעת את הערכת צריכת החשמל. אני חושב שבמקום שחברת החשמל תבצע זאת (בסופו של דבר יוצא שזה עולה הרבה כסף לעירייה כי למשל יש אתרים שהצריכה היא אפס ובכ"ז צריך לשלם תשלומים חודשיים קבועים, ויש מצבים שמקלטים מכובים לגמרי וחב' החשמל מחשבת לפי ההערכות וכד'). אני מציע שעובד עירייה הוא זה שיבצע אחת לתקופה מסויימת את קריאות המונים בפועל במקומות האלה.

אריאל גמליאל: זה מבוצע כבר עכשיו, אבי בוסקילה מטפל בזה, הוא כבר עבר בהרבה

מקומות וסידר את זה. היום יש גם אפליקציה שמאפשרת לצלם את המונה ולשלוח לחב'

החשמל.

מלכה גרשון: אין בעיה, נבקש גם את זה. דקלה גנון היא האחראית על נושא המקלטים,

היא תקבל את המשימה ושיכניסו את זה לתוכנית העבודה שלכם.

יורם גניש:

עמ' 27, סע 6.6 – "התאמת תעריף החיוב לסוג השימוש בפועל... ממצא (עמ' 30): נמצא כי מקלטים אשר מתופעלים ע"י העירייה לעיתים מסווגים בתעריף כללי ולעיתים בתעריף ביתי... "

אריאל גמליאל: גם נושא זה טופל בעקבות הבקורת.

פאני לוי: ואתם רואים כבר תוצאות בהפחתת הצריכות?

אריאל גמליאל: ברור.

מלכה גרשון: כן בהחלט. גם בעניין צריכות המים היתה ירידה חדה.

6

יורם גניש עמ' 31, סע 6.7 חיובים חריגים: "חיובים חריגים יכולים להיות חיובים בגין מונים אשר אינם בשטחה המוניציפאלי של הרשות, חיבורים פירטיים הגורמים לקפיצות פתאומיות בצריכת החשמל של מונה מסויים...". חיבורים פירטיים זה פלילי.

אריאל גמליאל: אם למשל מישהו מהרחוב מתחבר לרשת, ברור שזה פלילי.

יורם גניש: לפי הטבלאות המופיעות בעמ' 33-31, מראות גידול רב של מעל ל100%

בצריכות החשמל, איך זה שדווקא כשעושים התייעלות אנרגטית, יש קפיצות כאלה גדולות לדוג' פינת אהרון חייבי, בי"ס נוף ים ב' ועוד, למה זה עלה ביותר מ100% ?

אריאל גמליאל זה בדיוק מה שהעלתי בדו"ח, למה קפץ ב100%. כאמור צוות לתיקון ליקויים יבדוק זאת, יפעל לתיקון הליקויים וידווח לוועדה. אגב אני יודע שאבי בוסקילה לפעמים מסתובב בבתי ספר אחרי שעות הלימודים ואף בלילות ובודק אם לא השאירו מזגנים דולקים, אורות דולקים וכד'.

יורם גניש: הדו"ח על החשמל חמור, יש פה הוצאות ובזבוז כסף. בהתייעלות אנרגטית צריך

לחשוב על פתרונות יצירתיים להפחתת הוצאות. אני במקצועי חשמלאי עצמאי ולדוג'

במועצה אזורית אשכול סמוך לקרית גת, כל בתי הספר, כשהתלמידים יוצאים מהכיתות, אחרי 10 דקות נכבה המזגן (כמו החיישנים בחדרי בתי מלון). זאת השקעה שמשתלמת לטווח רחוק.

אריאל גמליאל: גם פה חושבים לעשות זאת.

מירב בוסקילה: אישרנו לאחרונה התקשרות עם יועץ אנרגטי שיבדוק את כל הנושא של

התייעלות אנרגטית כדי לחסוך בצריכות החשמל.

יורם גניש: אם כבר אישרתם, זה יפה מאוד.

דו"ח "הוצאות טלפון" (אגף מע' מידע חדשנות וטכנולוגיה) (עמ' 76-49 לדו"ח

אריאל גמליאל: בדקנו בדו"ח זה את הוצאות הטלפונים. בדו"ח זה אחת ההמלצות שלי

היתה שמישהו ידע מי הוא האחראי על בדיקת חשבונות הטלפונים. היו ויכוחים בין שניים-

בין הנהלת חשבונות לבין העובדת האחראית על הטלפוניה.

מלכה גרשון: יש עכשיו מרכזיה חדשה.

יורם גניש: עמ' 66, סע 9.1 - תשלום לגורמים שאינם עירוניים- "מסקירת תשלומי

חשבונות הטלפון נמצאו תשלומים שאינם עבור עיריית אשקלון, לדוג' מעון ע"ש יוהנה, מעון יום לילדים, מטווח עירוני, החב' לתנו"ס – חברה עירונית, מבנה פרטי, האגודה למען 7

העיוור". מתברר שלא קיים בסיסי נתונים של נכסי העירייה שיאפשר הצלבה של החיובים למה העירייה צריכה לשלם הוצ' טלפון עבור גופים אחרים?

אריאל גמליאל: זה גם אחד הדברים שמסדירים אותם עכשיו, בעקבות הבקורת, זה אותו

הדבר כמו הדו"ח על הוצאות החשמל.

התגובה של האחרא ית על הטלפוני ם רשומה בעמ' 67, היא טוענת שאין זה מתפקידה כ"טכנאית הטלפוניה" לבצע מעקב אחר חשבונות וחיובי ספקים , לכן כמו שאמרתי בהתחלה, צריך להחליט מי העובד שצריך לבדוק את החשבונות.

יורם גניש: אני מסכים איתך.

אריאל גמליאל: מלכה כמנהלת משאבי אנוש או המנכ"ל צריכים להחליט מי העובד שצריך

לבדוק את חשבונות הטלפון.

מלכה גרשון: התקיימה פגישה של מנכ"לית העירייה עם אחראית הטלפוניה, והיא התבקשה

ע"י המנכ"לית לבדוק את החשבונות, לאשר ורק אח"כ להעביר לגזברות.

יורם גניש: עמ' 74 סע 11.2 ניטור המענה הטלפוני – "...הבקורת ביקשה לבחון מה היא

כמות השיחות אשר לא נענו בזמן בו הקו אינו פנוי במספר מחלקות..." מתברר כי במדגם השלוחות שנעשה, ישנן שלוחות שזמן ההמתנה גבוה ובתקופה המבוקרת לא נענו כ-300 שיחות שמשך ההמתנה הכולל עמד על כ- 23 שעות

אריאל גמליאל: בימים אלה ראש העיר נתן הוראה למלכה גרשון לטפל בנושא זה.

מלכה גרשון: אנחנו מטפלים בזה. נסיים את התקנת כל הטלפונים החדשים ויש לנו

אינדיקציה לבדוק מי העובד שלא ענה. אנחנו יכולים לרדת לרזולוציה של כמה פעמים צלצל הטלפון.

דו"ח "מחלקת רישוי עסקים" (מינהל תיפעול ) (עמ' 125-77 )

יורם גניש: עמ' 84, סע 3 "עובדי המחלקה אף לא השתתפו בהדרכות ובהשתלמיות

התקופתיות המועברות ע"י משרד הפנים בתחום רישוי עסקים". התוצאה היא שהם לא מעודכנים בחוקים חדשים כדי לעמוד בהוראות החוק.

מלכה גרשון: המנהל שלהם צריך ליזום בקשה להשתלמויות ואנו מתקצבים.

יורם גניש: עמ' 85 סע 1 (בהמלצות) "יש לבחון נאותות העסקת שני מפקחי רישוי

העסקים , אשר אינם עומדים בתנאי הסף לשמש כמפקחים.

8

אריאל גמליאל: מדובר במפקחים שהמנהל לא נתן לנו את התעודות שלהם. אמר שינסה

לאתר ולשחזר את התעודות. גם אצל מח' העסקה באגף משאבי אנוש לא מצאו את התעודות.

מלכה גרשון: בתקופה שלי, מאז שאני עובדת בעירייה, אין בכלל מצב שיגיע עובד להתקבל

לעבודה מבלי שימציא תעודות, חד וחלק.

יורם גניש: אם מדובר בעובדים שהתקבלו לעבודה (לפני התקופה שלך בעבודה), ולא

המציאו בזמנו תעודות ולא עמדו בתנאי הסף, אז הם לא יכולים להמשיך לעבוד לדעתי.

מלכה גרשון: אני רוצה את שמות המפקחים האלה, נבחן את העניין.

אריאל גמליאל: אני מאמין שהתעודות ישנן באיזה שהוא מקום, אך מאחר ולא מצאו אותן

ולא המציאו לנו, זה מה שרשמתי בדו"ח.

מלכה גרשון: אז אני אזמן אותם, אוציא את תיקיהם האישיים, חובת ההוכחה חלה עליהם

ונבדוק את זה אחרי שאקבל את שמותיהם.

יורם גניש: מעמ' 88, מסעיף 1 והלאה– כל הממצאים חמורים אחד אחד, כגון נושא שמירת

המסמכים של בתי העסק בקלסרי קרטון המאוחסנים על גבי מדפים פתוחים. הבקורת התרשמה כי מתאפשרת גישה לכל אדם שנכנס למחלקה לתיקים הפיזיים של בתי העסק, ואין מנגנון פיקוח ו/או שמירה על תיקים אלו ועוד.

מלכה גרשון: אנחנו בהליך של סריקה והמנכ"לית אישרה להם סורק והם התחילו לסרוק

והוקצב להם זמן מוגדר לסיים את סריקת כל הארכיב, מה גם שאנחנו צריכים את החדר הזה.

יורם גניש: אחד הממצאים אומר שעבור 1201 עסקים לא צויינופרטי מנהל העסק, עבור

2040 עסקים צויין 0 בשדה של גודל שטח העסק

אריאל גמליאל: יש את התגובה של מנהל המחלקה בדו"ח בעמ' 90 , הוא התייחס לזה

ואומר שאלה שדות שהם לא חייבים למלא, שזו רק אופציה, לא חייב שיהיה.

יורם גניש: פונה לעו"ד יעל, האם אכן צריך שיהיו רשומים הנתונים בשדות האלה, כגון

גודל העסק וכד'?

יעל ארביב גבאי: בענייני רישוי עסקים, עו"ד שלומי פרץ מטפל. לדעתי זה מאוד תלוי בסוג

העסק.

מלכה גרשון: מחלקת רישוי עסקים בקל ות יכולה להסתכרן עם מח' הכנסות ואז לרשום את

גודל העסק.

אריאל גמליאל: זו היתה אחת ההמלצות שלי.

9

יורם גניש "עבור 2053 עסקים לא צויין מספר משלם או שצויינה הספרה 0 בשדה המשלם".

מלכה גרשון: לדעתי ברגע שרישום גודל העסק יסוכרן עם הארנונה, גם מספר המשלם

יסוכרן.

יורם גניש: עמ' 93 – טבלה: "מספר עסקים חייבים ברישיון, מספר עסקים ללא רישיון"

ועוד. לגבי סוג העסק כגון "בריאות ורוקחות" - ל 33 עסקים אין רישיון, "דלק ואנרגיה"

- 5 עסקים ללא רישיוןבסוג העסקים האלה מדובר בחיי אדם, חייב שיהיה להם רישיון עסק.

אריאל גמליאל: תחנות דלק נמצאות בקטגוריה של "דלק ואנרגיה".

יורם גניש: כשאין רישיון עסק זה אומר שאין מעקב של קצין בטיחות, אין מעקב של כיבוי

אש, אין מעקב לגבי מערכת התראה לגילוי אש, מטפי אש וכד'.

אריאל גמליאל: אני מסכים איתך.

יורם גניש: לגבי "תעשיה, מלאכה, כימיה ומחצבים" - ל 68 עסקים איןרישיון!

אריאל גמליאל: מנהל המחלקה טוען שהסרוב למתן רישיון בעסקי המזון זה בעיקר בגלל

תכנון ובנייה.

יורם גניש: מקום כזה הוא מסוכן אם אין פקוח ומעקב. מדובר בחיי אדם , מה יהיה אם

חלילה יקרה אסון? אם אין רישיון עסק – שייסגר העסק.

אריאל גמליאל: ומה עם אולמות? צריך שתהיה מדיניות לגבי כל בתי העסק. בעבר היתה

החלטה שמקום "עתיר קהל" – אין פשרות וצריך לנהוג כלפיהם בחומרה.

אלכס גרינברג: צריך להקצות זמן מסויים לבעל העסק עד שיסדיר את רישיון העסק, ואח"כ

לוודא שהעניין הוסדר.

יורם גניש: אפשר גם לבוא לקראת בית העסק ולעזור לו להסדי ר את הרישיון.

אריאל גמליאל: נכון אבל לפעמים אין אפשרות להסדיר. אם לדוג' יש לעסק בעיה של

תכנון ובנייה מלפני מספר שנים וכד'.

יורם גניש: עמ' 106, סע 2: "נמצא כי ישנם 18 עסקים שהעירייה העניקה לכם היתר זמני

אשר נכון למועד הפקת הנתונים מהמערכת פג תוקפם מבלי שבוצע טיפו ל אחר בתיק ומאז פועל ללא רישיון.

אריאל גמליאל: מנהל מח' רישוי עסקים כתב שהוא יבדוק את זה, ויכול להיות שבנתיים

העניין סודר. כשהמנהל יזומן ל"צוות לתיקון ליקויים", הוא יגיב האם העניין הוסדר או לא.

10

יורם גניש: עמ' 124, סע 8.4: "הקמת עמדת עיון- הרשות המקומית מחוייבת להעמיד

לרשות הציבור את האפשרות לעיין במידע זה. חייב למצוא מקום שתהיה עמדת עיון לציבור.

אריאל גמליאל: אני מניח שיעשו את זה.

דו"ח "מחלקת מכרזים" ( לשכה משפטית ) (עמ' 179-126 )

אריאל גמליאל: לפי מה שהבנתי, אחת מההמלצות בדו" ח עומדת להתבצע בקרוב –

מחלקת מכרזים תעבור לאגף הרכש (בעבר מח' המכרזים היתה ברכש, עבר למשפטית ועכשיו יחזור לרכש)

מלכה גרשון: כן. בימים אלה עומדים לצאת למכרז מנהל מח' מכרזים, במקום מנהלת

המחלקה שפורשת לפנסיה.

דו"ח "נגישות " (מינהל תפעול ) (231-180 )

אריאל גמליאל: את הדו "וח הזה התחלתי כבר ב- 2018 ואז המשכתי ב-2019 .בהתחלה

טיפלה דקלה שילאן בנושא נגישות, אחרי שפרשה מהעבודה, טיפל בזה אריאל שורר, וכשגם הוא פרש מהעבודה, מונתה דקלה גנון לטפל בנושא הנגישות.

מלכה גרשון: רואים שבוצעו בשטח עבודות בנושא נגישות, - לדוג' הותקנו פסים על

מדרגות בניין העירייה, שינו מעקות, שילטו שלטים מתאימים, מניעת החלקה ועוד.

יורם גניש: אני רואה שאכן יש עשייה בנושא הנגישות אבל צריך לעשות עוד המון.

מירב בוסקילה: יש לציין שכל ההוצאות בענייני נגישות זה כמעט נטו מ כספי עירייה.

עו"ד שירן עזבה את הישיבה

אריאל גמליאל: לגבי נגישות בבתי ספר - לילדים עם ליקויים שונים, העירייה כן מקבל ת

השתתפות תקציבית, לדוג' עבור יל דים עם ליקויי שמ יעה שצריכים ללמוד בכיתה עם

אקוסטיקה.

יורם גניש: אני מטפל במקרה ב-4 ילדים שיש לגביהם הרשאה ובכ"ז עדיין לא טופל כי

נאמר לי שאין תקציב ויקח עוד קצת זמן. נאמר שהפרוצדורה השתנתה. כשילד אובחן כלקוי למידה, הוא הולך לוועדת השמה, הוועדה מגישה נספח למשרד החינוך בו היא מודיעה על כך שיש לילד לקות שמיעה ומשרד החינוך מתקצב תקרה אקוסטית בכיתה שבה הילד לומד.

מה שקורה שלוקח זמן למשרד החינוך להעביר את הכסף ובנתיים קורה שהילד משך מספר 11

חודשים לא מקבל כיתה עם אקוסטיקה . ידוע לי שהיו מקרים שהעירייה מימנה את זה מתקציבה ואח"כ קיבלה את ההחזר ממשרד החינוך.

מירב בוסקילה: העירייה מבצעת עם מימון ביניים.

יורם גניש: מטעם ההנהלה צריך שיהיה מישהו ממונה על נגישות. אני מדבר גם על כך

שאין וועדת נגישות בעירייה.

יעל ארביב גבאי: אני יודעת שבחודשים האחרונים נתנו במה נכבדת לכל נושא הנגישות,

ופועלים ללא הרף בעניין זה.

אריאל גמליאל: כי יש את עניין הצווים.

יעל ארביב גבאי: יש לעירייה יועצת חיצונית מחוץ לעיר, היא עושה עבודה מצויינת בנושא

נגישות. אצלנו במשפטית עו"ד שלומי פרץ מלווה את נושא הנגישות ואני יחד איתו.

יורם גניש: חוק הנגישות נכנס לתוקף בערך בפברואר 2020, אחרי דחיות של מספר שנים

אם לדוג' מגיע נכה למעלית ולא מצליח להכנס, זה יכול להיות תביעה פלילית.

אריאל גמליאל: אגב בלשכה המשפטית עצמה אין נגישות- אין מעלית. נכה לא יכול להגיע

למשרדי הלשכה.

יורם גניש: רוב בתי הספר לא נגישים, במיוחד בתי ספר תיכוניים.

מירב בוסקילה: כשאתה מסתכל על בעיית הנגישות מנקודת המבט של המשפחות, זה נראה

אחרת לגמרי, הם מדברים מדם ליבם.

אלכס גרינברג: יש שכונות ישנות שבצמתים היכן שיש מעברי חצייה, חלק מהמקומות לא

מונגשים למעבר כסא גלגלים כראוי.

אריאל גמליאל: תעביר את שמות המקומות לאגף התפעול. בזמנו אמר לי מנהל אגף התפעול

שכל המקומות הונגשו. היה גם שינוי בחוק בנוגע לעניין המפלס של 00- שפעם היה יותר גבוה ועכשיו הורידו את זה ל 00, כדי שלא תהיה קפיצה ליושב על הכסא גלגלים

יורם גניש: פעם היו כסאות גלגלים ידניים והיום הם חשמליים, לכן חשוב שהמפלס יהיה

00 לא הבדלי גובה, כי הנכים עם הכסאות גלגלים לא יכולים לקפוץ את המדרגה הקטנה הזו.

אריאל גמליאל: זה בעייתי, כי אם העירייה כבר הנגישה בהתאם לכסאות ידניים, זה אומר

שעכשיו היא צריכה לשנות את הכל שיהיה מותאם לכסאות חשמליים.

12

יורם גניש עמ' 191 – הנגשת היכל התרבות: רשום שהתקציב הוא 2 מיליון ₪ להנגשה בפועל קיים תקציב של 500 אלף ₪ בלבד, מה קרה עם 1.5 מיליון ₪? ועדיין היכל התרבות לא נגיש.

מלכה גרשון: כתוב שהתקציב הזה של 2 מיליון₪ הוא עבור היכל התרבות וגם עבור בניין

העירייה, בהתאם לצו הנגישות.

אריאל גמליאל: "צוות לתיקון ליקויים" יבדוק את זה.

יורם גניש: צריך שתהיה תוכנית רב שנתית, שזו אחת ההמלצות של המבקר. אתם יודעים

שבבי"ס החדש "פסגות" אין בכל ל חניית נכים. רק עכשיו, בהתערבותי, הוקצתה אחת החניות – וסומנה כחניית נכים.

דו"ח "איכות השרות לתושב" (אגף הדוברות) (286-232 )

אריאל גמליאל:

במהלך הבקורת בנושא ז ה, ביצענו מספר בדיקות במחלקות העירייה השונות לבחינת איכות השירות כלפי התושבים. ערכנו סקרי איכות השירות באגף הכנסות, באגף הרווחה ובמינהל החינוך, תוצאות סקרים אלו מופיעים בדו"ח. נבדקו המחלקות שיש להן הכי הרבה קבלת קהל. בדקנו פרמטרים שונים של איכות השרות כגון אתר המחלקה מבחינת "ידידותיות"

האתר, מספר השפות, בדקנו גם האם מספרי הטלפון המופיעים באתר אכן תוא מים את מספרי הטלפון הקיימים בפועל במשרדים ועוד.

יורם גניש: היה ראוי גם שיהיה חדר אוכל לעובדי העירייה.

פאני לוי: האתר של אגף הכנסות קצת מס ורבל.

אריאל גמליאל: זו הסיבה שהמלצתי על כך שיופיע באתר משוב, כדי לראות מה דעת

התושבים לגבי האתר ולגבי השירות שמקבלים.

דו"ח "המוקד העירוני" ( אגף הדוברות ) (310-287 )

פאני לוי: לגבי המוקד העירוני, האם יש דוברי מספר שפות 24 שעות

מלכה גרשון: יש לנו אנשים מתנדבים, דוברי שפות שונות ולפי הצורך אנחנו מעלים אותם

על הקו שידבר עם הפונה בשפתו אם זה רוסית, אמהרית, ספרדית וכו'. כשאנחנו קולטים מוקדנים, אנחנו מתעדפים דוברי שפות נוספות. למשל עכשיו קלטנו 3 עובדים אתיופיים שיתנו מענה לכך.

13

אריאל גמליאל: כשעשיתי את הבקורת במוקד העירוני, היתה מערכת מיחשוב ישנה מאוד,

היום כבר השתנתה המערכת. בזמנו הערתי שצריכים לשדרג את המערכת הישנה.

הערתי גם לגבי אפליקציה בטלפון, כי בעבר היתה אפליקציה, בשלב מסויים הפסיקו, ועכשיו שוב חזרו עם נושא האפליקציה. חשוב שיהיה מעקב אחר פנייה שמתקבלת, האם בוצע וכו'

וכן לערוך סקרי שביעות רצון.

מלכה גרשון: כן עכשיו רושמים כמה זמן לוקח לטפל בכל פנייה ועוד.

יורם גניש: עמ' 290 - מה לגבי הטבלה המופיעה בעמוד זה

אריאל גמליאל: שאלנו את מנהל המחלקה, איך הוא מקבל עובדים, עפ"י איזה קריטריונים?

נאמר לי שכל אלה שהתקבלו הם סטודנטים הלומדים לתואר אקדמאי, בנוסף לכך הוא עורך להם מעין מבחן הכשרה נוסף שבוחן את רוחב אופקיהם לגבי ידע והכרת חומר בנוגע לתחום מתן איכות שירות וכו'. לגבי הציונים הוא רושם "נכשל" / "עובר". המנהל אמר שזה לא מבחן חובה, אבל הוא נוהג לעשות זאת על מנת להכשיר את העובד.

מלכה גרשון: אני לא יודעת באיזה סמכות המנהל מבצע את המבחנים האלה. בוועדת קבלה

העובד מתקבל עם אישורים של קבלה ללימודים אקדמיים, וזה בהחלט מספיק.

אריאל גמליאל: המנהל נתן בדו"ח תגובה לגבי עניין המבחן שמקיים למוקדנים

הסטודנטים.

מלכה גרשון: כל העובדים שמתקבלים הם סטודנטים, למעט 2 בעלי מוגבלות שקלטנו

בתקן. בעירייה יש בסה"כ % 5 מוגבלים

יורם גניש: על זה יישר כוח.

פאני לוי: כל הכבוד, יישר כוח.

דו"ח "הערכות לשעת חרום " (אגף הבטחון ) (355-311 )

יורם גניש: אני רוצה להגיד שאפו אחד גדול להתנהלות העירייה בשעת חירום. אני יורד

ל"בור" בעתות מלחמה ורואה את כל ההתנהלות הנכונה. צריך שערים אחרות יבואו ויעתיקו מעיריית אשקלון – ללמוד ממנה איך מתנהלים בשעת חרום. ניתן מענה מיידי לכל בעייה של התושבים הפונים, יש צוות מומחה לכל נושא ונושא, אם זה בנושא רווחה, פסיכולוגים, פינויים ועוד. הייתי עד לכך שבעת אירוע בטחוני, הוציאו מהמוקד מכוניות בלי הפסקה כדי לטפל בחלונות לא תקינים של מקלטים ועוד.

14

אריאל גמליאל: היו לי הערות גם לגבי מחסן החרום. הערנו שלא מנהלים תעודות כניסה

ותעודות יציאה עם הכנסת והוצאת ציוד. כמו"כ מאוחסנים גם ציודים מעורבבים – ציוד של הרשות עם הציוד לשעת חרום.

פאני לוי: הציוד שמספקים לתושבים, אמור לחזור אח"כ לעירייה?

יורם גניש: ודאי.

מלכה גרשון: כעקרון צריך להחזיר אבל יש מצבים שכחוזרים למקלטים לאסוף ציוד כגון

מזרנים וכו', לא מוצאים אותם שם.

אריאל גמליאל: לכן חשוב לבצע רישום של ציוד שניתן. אם לא רושמים ומתעדים איך

נדע היכן הציוד נמצא ?

יורם גניש: זה נכון, צריך להחתים את מי שקיבל את הציוד.

דו"ח "חובות ארנונה של חברי מועצת העיר " (מועצה ) (עמ' 354)

אריאל גמליאל: השנה אף אחד מחברי המועצה לא חייב עבור ארנונה.

יורם גניש: לסיכום הדיון של הוועדה לענייני בקורת, אני מבקש שנקבל תשובות מ"הצוות

לתיקון ליקויים" לגבי תיקון הליקויים שהועלו בממצאי דו"ח מבקר העירייה 2019 .

מעלה להצבעה: אישור דו"ח מבקר העירייה 2019 והמלצתהוועדה

לקבל את המלצות מבקר העירייה והעברת הדו"ח לדיון ואישור מועצה.

הצבעה: מאשרים (פה אחד).

החלטה: הוועדה מאשרת את דו"ח מבקר העירייה 2019 וממליצה לקבל את המלצות

מבקר העירייה, ומעבירה הדו"ח לדיון ואישור מועצה.

15

דו"חמבקר המדינה 2020 –

התמודדותן של רשויות השלטון עם תהליכי הרסהמצוק החופי

אריאל גמליאל: מבקר המדינה ערך את הבקורת הזו בהתייחסו למספר רשויות בארץ,

ביניהן עיריית אשקלון. יש לציין כי ממש לפני שהמנכ"לית פרשה מהעירייה לאחרונה, היא כינסה את ה"צוות לתיקון ליקויים" בנושא זה ומהנדסת העיר אינג' ויקטוריה ברנגל עידכנה את הצוות על כך שהתקיימה ישיבה שדנה בנושא זה בוועדת הכנסת. בוועדה זו גם אמרו שכפי הנראה הרשויות המקומיות לא יכול ות לעמוד בנטל הכספי בנושאים אלה וכנראה הממשלה היא זו שתקח על עצמה את הטיפול בזה.

יורם גניש: שום אדם או פרופסור לא יכול לנבא איך הים מתנהג, לכן הנושא הזה בעייתי

מאוד, הטבע עושה את של ו ונגרמים נזקים לחופים ולמצוקים על אף ניסיונות שנעשו למציאת פתרונות (כגון "שרוול" שימנע הרס המצוק וכו').

פאני לוי: מיליוני שקלים ירדו לטמיון, "הלכו " לים תרתי משמע.

מלכה גרשון: המנכ"לית ביקשה שלפחות יותקנו שלטי אזהרה במקומות שונים, כדי

להתריע על הסכנה באזור המצוק.

יורם גניש: כל החול ששפכו המשאיות בחוף הים באשקלון הובאו מדימונה. אף אחד לא

בדק איזה סוג חול זה, האם לא מכיל חומרים כימיים רעילים, קרינה וכו'.

מלכה גרשון: אני מניחה שמי שקיבל את ההחלטה להביא את החול הוא מומחה בדבר.

אלכס גרינברג: החולות האלה גרמו לנזק יותר מאשר תועלת. הם סתמו את הכניסה למרינה

ועכשיו צריך להזמין מחפור לפנות את היציאה מהמרינה.

מירב בוסקילה: בממצא שהופיע בדו"ח המבקר נאמר כי נכון לסוף שנת 2018 היו לעיריית

אשקלון יתרות בסך 74 מיליון ₪ בקרן לעבודות פיתוח. הומלץ על ידם לבחון אם יש מקום להשתמש ביתרת הכספים שבקרן לעבודות פיתוח לקידום ההגנות היבשתיות על המצוק, בין היתר לביצוע עבודות דחופות ולקידום תכנון הניקוז בגג המצוק והסדרתו.

תגובת עיריית אשקלון לכך שהיא פועלת בהתאם להחלטת ממשלה לטיפול בהגנה על המצוק בחוף הצפוני בשני היבטים - ייצוב המצוק והגנה על המצוק בקו חוף הים הצפוני וכן טיפול בנגר העילי. משרד הפנים העמיד תקציב בגובה 21 מיליון ₪ להגנה וייצוב המצוק. העירייה מצידה מטפלת בנגר העילי . תקציבים אלו יתנו מענה ראוי לטיפול במצוק בחוף הצפוני.

פאני לוי: אבל עבודות מעין אלו לא הוכחו כיעילות, לא חבל על הכסף הרב הזה?

16

מירב בוסקילה אלה עבודות שאמורות לתת מענה לחלק מהבעיות ואני מעדיפה שמהנד ס יתן תשובות ב נושא זה. לגבי העבודות המתוכ ננות עתה, מטפלים גם בנושא הניקוזים שיתן מענה, וגם בהגנה על המצוק, בהנגשה ועוד.

יורם גניש: לפחות בזכות עבודות הניקוז הזה, שד' ירושלים לא תוצף.

פאני לוי: האם כל העבודות שנעשות זה מכספי מדינה?

מירב בוסקילה: כן.

פאני לוי:

מעלה להצבעה: אישור דו"ח מבקר המדינה 2020 – "התמודדותן של רשויות השלטון

עם תהליכי הרס המצוק החופי".

הצבעה: מאשרים (פה אחד).

החלטה: הוועדה מאשר ת את דו"ח מבקר המדינה 2020 – "התמודדותן של רשויות

השלטון עם תהליכי הרס המצוק החופי", ומעבירה לדיון ואישור מועצה.

רשמה: אני חדד

______________________

פאני לוי

יו"ר הוועדה לענייני ביקורת

העתק:

מר תומר גלאם, ראש העיר.