פרוטוקול ועדת שמות מספר 1.2021
פרוטוקול וועדת שמות 1.20210
תאריך הוועדה: 09.05.21
רשימת נוכחים:
נבחרי ציבור
מס"ד סיעה תפקיד שם פרטי שם משפחה ססטוס
הגעה
1 שס"ג יו"ר וחבר שי רובין V
2 ישראל ביתנו חבר אלכסנדר גרינברג V
3 הליכוד חבר יעקב חוטובלי V
4 הבית היהודי חבר עמיחי סיבוני V
5 עיר אחת חבר רמי סופר X
נציגי ציבור
6 אשקלון
מאוחדת חבר דב גלבוע V
7 אשקלון
מאוחדת חבר משה ניסימפור V
8 פורום נשים חברה מזל אביבי V
9 ליכוד חבר ריימונד ברששת X
10 הכח לגימלאים חברה ציונה לייבוביץ V
11 ליכוד חבר משה בוזגלו V
עובדי עירייה
מס"ד שם פרטי שם משפחה תפקיד ססטוס
הגעה
1 אריאל גמליאל מבקר העירייה X
2 דפנה ביטון מרכזת הועדה V
3 עו"ד יוסי טל ע.מרכזת וועדה V
4 איבון טימור נציג דואר ישראל X
5 שלמה פרחיה נציג GIS V
6 שירה קדש קדסטר ופרצלציה X
7 שני ג'אנו שביט ע. מרכזת וועדה V
נושאים לסדר היום
1. הבקשה – פנייתם של חיים ומרסל חדד לציון שם מזהה לרחוב בין 'דניאל' ל - 'רות' בגבעת
ציון.
רקע– אין שילוט מזהה לרחוב לא בתחילת הרחוב ולא בסופו, חיצוניים לא מוצאים את הרחוב המדובר.
תאריך פטירה – לא רלוונטי.
הערה – בין 'דניאל' ל'רות' בגבעת ציון.
בוועדה 02.2020, המיקום הותאם לבקשה ע"ש אלברט דשתי ז"ל, אך המשפחה סירבה ומועניינת במיקום בשכונת אפרידר, על כ ן הבקשה עולה שוב לוועדה אחרי בקשות הולכות ונשנות. מוצע בזאת השם 'יוחנן'.
החלטה: הבקשה אושרה, פרט לקול נמנע.
2. הבקשה– פנייתה של הגב' דיתי אבניאלי לקריאת רחוב ע"ש אמה סוזי רביץ' ז"ל.
רקע – סוזי רביץ ז"ל הייתה פעילה חברתית בתחומים רבים ותרמה רבות לפיתוח שירותים בקרב אוכ' עם קשיים.
סוזי פעלה בסניף אקי"ם באשקלון הייתה ליו"ר בין השנים 1970-1990, שם תמכה בבעלי פיגור שכלי, חולי נפש ואוכ' בסיכון. סוזי פעלה גם באנוש (מועדון לחולי נפש) שם הקימה את מערך החוגים. בנוסף הקימה בויצ"ו את מערך התמיכה למשפחות במצוקה ע"י סיוע משפטי. את כל פעילותה ביצעה סוזי בהתנדבות מלאה, ובנוסף גייסה תקציבים למוסדות שהוקמו בעיר (כמו מע"ש).
תאריך פטירה – 26.06.14 .
הערה– הבקשה מובאת לאישור מיקום.
בוועדה 02.2020, המיקום הנבחר הייתה דרך בין רחוב האר"י לרחוב כורש, אך בעקבות בעיות סטטוטוריות (בידיעת המשפחה כמובן), הבקשה עולית בשנית למציאת מיקום אחר.
החלטה: הבקשה אושרה פה אחד – אושר שביל.
3. הבקשה – פנייתו של מר דודו חסן לקריאת רחוב/כיכר ע"ש אביו פנחס חסן ז"ל.
רקע – פנחס חסן ז"ל מוותיקי העיר אשקלון, עבד בתור מציל בעיריית אשקלון, ונמנה בין שלושת המצילים הראשונים בחוף הראשון ('חוף דלילה'). פנחס ניהל והקים את החוף השקט ('חוף גוטה' של היום) בנוסף, הקים וניהל את 'מועדון ספורט הימייה' ששימש לאימוני ספורט לאנשים מבוגרים. במסגרת פעילותו ההתנדבותית ביצע 'מתן בסתר' למשפחות מועטי יכולת, תרם לבניית בתי כנסיות בעיר ובזמן עבודתו שימש כאב מחנך לבני נוער שהלכו בדרך שלילית בכך שהעסיקם כעוזרי מציל ואף דאג לכלכלתם בכדי לנתבם לדרך חיובית וישרה.
תאריך פטירה – 02.03.10 .
הערה– הבקשה עלתה בוועדות 11.2013 ,03.2014 ו-01.2018 ונדחתה.
לאחר הוספת מידע חדש הבקשה מובאת לבחינה מחודשת. לא נקבע מיקום. הבקשה הועברה מוועדת 02.2020 .
החלטההבקשה אושרה פה אחד.
4. הבקשה – פנייתה של הגב' רחל עובד לקריאת רחוב/כיכר /גן ע"ש אביה שלמה גולדשטיין ז"ל.
רקע – שלמה גולדשטיין ז"ל היה איש עסקים אשקלוני וממייסדי העיר, שותף בניהול בתי הקולנוע מאור, חן ואסתר וממיקימי אולמי הדר. היה אחד מנציגי אגודת הסוחרים, היווה דוגמא ומופת לצניעות ויושר בניהול עסקיו, והיה אוזן קשבת לתושבי העיר.
תאריך פטירה – 31.12.05 .
הערה– הבקשה עלתה בוועדה 03.2014 ונדחתה.
לאחר הוספת מידע חדש הבקשה מובאת לבחינה מחודשת. לא נקבע מיקום. הבקשה הועברה מוועדת 02.2020 .
החלטה: הבקשהנדחתה פה אחד.
5. הבקשה– פנייתו של מר רועי וולך לקריאת רחוב ע"ש אמו זיוה וולך ז"ל.
רקע – זיוה וולך ז"ל, אשת חינוך ששמה לעצמה מטרה 'שוויון שווה' ללא הבדל דת, גזע, מין, צבע ומצב סוציו- אקונומי. זיוה החלה דרכה בחינוך כמורה חיילת באשקלון, ובשנת 1975 ניהלה
את בית הספר 'רותם', על תפקודה המעולה זכו זיוה ובית הספר בפרס החינוך מטעם משרד החינוך. בשנת 1985 הקימה זיוה את בית הספר לאומנויות (תחילה כיסודי ולאח"כ כבית ספר ממשיך מא' -י"ב – במתכונתו עד היום). בשנת 2002 פתחה זיוה כיתה לתלמידים בעלי צרכים מיוחדים. ב-2012 קיבלה זיוה את 'אות יקיר העיר אשקלון תאריך פטירה – 03.01.17 .
הערה– הבקשה עלת ה בוועדה 01.2019 ואושרה (כיכר בקריית החינוך החדשה – ליד בהי"ס לאומנויות).
הבקשה מובאת לאישור מיקום.
החלטה: הבקשה אושרה פה אחד – אושרה כיכר. הכיכר הקרובה ביותר לביה"ס אומנויות
החדש.
6. הבקשה– פנייתה של הגב' בת שבע מזוז לקריאת רחוב ע"ש אביה מוחי בוקרה ז"ל.
רקע – מוחי בוקרה ז"לייצג במס' תפקידים את הקהילה הלובית באשקלון, יו"ר חברת קדישא בהתנדבות - לעולי לוב באשקלון, ממקימי בית הכנסת 'בית אל', חבר בהנהלת התאחדות יוצאי לוב באשקלון והסביבה, ממקימי חברת מקהלת שירי דוד באשקלון. מוחי קיבל את 'אות יקיר הקהילה הלובית בישראל'.
תאריך פטירה – 10.04.06 .
הערה– מעדיפה כיכר בכוכב הצפון, ב' 1250/324 על רחוב אלי כהן
החלטה: הבקשה אושרה פה אחד.
7. הבקשה– פנייתו של מר משה כחלון לקריאת כיכר ע"ש אביו בכור כחלון ז"ל.
רקע – בכור כחלון ז"ל היה במשך 50 תושב אשקלון בעל עסק מסחרי, בנוסף לעסק פעל בפעילויות התנדבותיות וחברתיות – עזרה למשפחות נזקקות, ממקימי 2 בתי כנסת ('בית אל ו'גיבורי ישראל'). היה ממקימי ארגון הסוחרים באשקלון, גייס עבורו תרומות בארץ ובחו"ל, ושימש כיו"ר הארגון במשך שנים רבות. כשיצא לגמלאות התנדב בבית החולים ברזילי.
תאריך פטירה – 16.05.00 .
הערה– מעדיף כיכר בכניסה לרחוב 'העבודה'.
החלטה: הבקשה אושרה פה אחד – אושר שביל/כיכר.
8. הבקשה– פנייתו של מר שמעון ארביב לקריאת רחוב/כיכר/גן על שמם של סבו ואביו כלפו וציון
ארביב ז"ל.
רקע – כלפו וציון ארביב ז"ל היו שורדי שואה שפעלו וסייעו במחנה הריכוז 'ג'אדו' ליהודים האחרים. כשעלו לישראל והתיישבו באשקלון היו ממקימי בית הכנסת 'בית אל', הקימו את להקת שירי דוד, שהשתתפה בשמחות ואבלות והתנדבו במגוון תחומים למען תושבי העיר. כלפו שובץ לעבוד בפארק הלאומי ועיצב את הפארק, הנשיא שזר העניק לו תעודה על עבודתו.
תאריך פטירה – כלפו- 1975, ציון- 1974 .
הערה– אין.
החלטה: הבקשה תידון בוועדה הבאה.
9. הבקשה– פניית ה של הגב' טל גלעד ארד לקריאת רחוב ע"ש סבה חיים וינשל ז"ל.
רקע – חיים וינשל ז"ל היה שורד שואה רומני. דורות אחורה, עסקה משפחתו בייצור יינות, דבר שמתאים לצביון שכונת 'עיר היין'. במהלך המלחמה נספו רבים מבני משפחתו ביניהם אביו. לאחר המלחמה עלה ארצה ואנייתו הוחזרה לקפריסין, ולאחר עלייה מחודשת הגיע לאשקלון שהפכה למקום הקבע שלו משנות ה-50. עסק כל חי יו בחקלאות מתוך ציונות וחיבור לאדמה, בנוסף התנדב לחברות ב'ועדה החקלאית העירונית' וחברות ב'משמר האזרחי'. שכונת עיר היין נמצאת בסמוך למפעל התפוזים שלו.
תאריך פטירה – 20.02.05 .
הערה– מעדיפה רחוב בשכונת עיר היין.
החלטה: הבקשה נדחתה פה אחד.
10. הבקשה– פנייתו של מר חיים ווביה (יצחק) לציון שמה של דודתו תרפלץ ברוק ז"ל.
רקע – תרפלץ ברוק ז"ל נפטרה עם שלושת ילדיה בדרך מסודאן לישראל ולא זכתה להגיע לארץ, נשארה ללא זכר. למרות שלא הגיעה לארץ עזרה בדרכה לאחרים (נתנה אוכל, נתנה את חפציה).
תאריך פטירה – 1984 .
הערה– אין.
החלטה: הבקשה נדחתה פה אחד.
10 .הבקשה– פנייתו של מר חיים ווביה (יצחק) לציון שמה של דודתו תרפלץ ברוק ז"ל.
רקע – תרפלץ ברוק ז"ל נפטרה עם שלושת ילדיה בדרך מסודאן לישראל ולא זכתה להגיע לארץ, נשארה ללא זכר. למרות שלא הגיעה לארץ עזרה בדרכה לאחרים (נתנה אוכל, נתנה את חפציה).
תאריך פטירה – 1984 .
הערה– אין.
החלטה: הבקשה נדחתה פה אחד.
11. הבקשה– פנייתה של הגב' יפה עמר מ -11.03.20, לקריאת כיכר ע"ש אביה אליעזר עמר ז"ל.
רקע – אליעזר עמר ז"ל שימש כמורה בביה"ס רמב"ם, היה רב ושליח ציבור קהילת בית הכנסת רמב"ם (היה אף ממקימיו), בנוסף היה שוחט, סופר סת"ם. אליעזר נרתם לעזרת העבודות הסוציאליות בשכונה למען רווחת בעלי המצוקה. אליעזר אף כיהן כחבר מועצת העיר אשקלון.
תאריך פטירה – אוגוסט 0002.
הערה– כיכר ליד ביה"ס רמב"ם (גבעת ציון).
החלטה: הבקשה אושרה – אושרה הכיכר המבוקשת, פרט לשני קולות נמנעים.
12. הבקשה– פנייתו של מר עמיחי סיבוני לקריאת רחוב ע"ש הרב יהודה מאיר גץ זצ"ל .
רקע – הרב יהודה מאיר גץ זצ"ל היה רב הכותל, המקומות הקדושים וראש ישיבת המקובלים 'בית אל', במסגרת תפקידיו יזם את חפירת מנהרות הכותל. בטונים, ארץ מולדתו, עסק בענייני רבנות והנהגת קהילה, בהיותו בן 17, בזמן שהנאצים הגיעו לטוניס הוא נלקח לעבודות כפייה ולבסוף הצליח לברוח בזהות בדויה. בהיותו בן 22 התמנה לרב הקהי לה המקומית והצטרף לתנועה ציונית, ובכך גרם לכל קהילתו לעלות ארצה. הוא ורעייתו אימצו ילדי אומנה רבים לאורך השנים.
תאריך פטירה – 18.09.95 .
הערה– אין.
החלטה: הבקשה אושרה פה אחד – אושר רחוב.
13. הבקשה– פנייתו של מר עמיחי סיבוני לשינוי רחוב ע"ש הרב יוסף והרבנית ברכה קאפח זצ"ל.
רקע – הרב יוסף קאפח זצ"ל היה גדול רבני תימן בדור האחרון, הרב היה דיין בית הדין הרבני הגדול, חבר מועצת הרבנות הראשית לישראל, נשיא הקהילה התימנית בירושלים. חיבר ביאורים שונים לספרי גדולי היהדות. הרב חשב שלומדי תורה צריכים לשרת בצה"ל ולהתפרנס מעמל כפיהם. הרב זכה בפרס ישראל לספרות תורנית לשנת 1969, זכה פעמייםבפרס ביאליק לחכמת ישראל, זכה בפרס הרב קוק ובפרס הרב מימון. הרב קיבל את התואר 'דוקטור לשם כבוד מטעם אוניברסיטת בר -אילן.
הרבנית הרב ברכה קאפח זצ"ל הייתה אישה משמעותית ופורצת דרך בשנים שבהן הנשים לא היו בעלות מעמד, על כל מפעלי החסד שהקימה זכתה בפרס ישראל לשנת 1999 על תרומתה לחברה ולמדינה.
הרב והרבנית קאפח נבחרו לדמויות המופת של מנהל החינוך הדתי במשרד החינוך לשנת תשע"ו, שנה שבה כל בתי הספר בחינוך הממ"ד למדו על דמותם.
תאריך פטירה – 21.07.00 .
הערה– קיים רחוב עתידי רק ע"ש הרב במתחם המתנחלים העתידי (יש לשנות את שם הרחוב), נקבע בוועדה 02.2017 .
החלטה: הבקשה תידון בוועדה הבאה
14. הבקשה– פנייתו של מר שמעון כהן לקריאת שביל ע"ש דודו שמעון חדאד ז"ל.
רקע – שמעון חדאד ז"ל היה מראשוני קבלני הבניין באשקלון בין השנים 1975-1950. בין השנים 1975-2000 שימש כיו"ר העובד הדתי בהסתדרות, ודאג במסגרת תפקידו לצרכי הדת והכשרות של העובדים המאוגדים במסגרת ההסתדרות.
במסגרת פעילותו הציבורית, הקים מפעלי הנצחה רבים במדינה ע"ש רבני קהילות ובפרט ע"ש הרב הקדוש חי טייב זצ"ל בגבעת הפרחים.
תאריך פטירה – 30.01.18 .
הערה– מבקש את השביל שנמצא ברחוב אורי אליאב בגבעת הפרחים (בין גן הילדים לבית הכנסת 'משכן שמעון').
החלטה: הבקשה נדחתה פה אחד.
15. הבקשה– פנייתו של מר שמעון כהן לקריאת שביל ע"ש הרב חי טייב זצ"ל.
רקע – הרב חי טייב זצ"ל הינו דמות רוחנית מפורסמת בקרב קהילות ישראל. רבים מהעם מתפללים ומבקשים ישועות לזכותו. היה רב ודיין מפורסם בתוניסיה, ובכך היה מקורב לשלטון פעל רבות למען יהודי תוניסיה. ראוי לציין שיש מס' בתי כנסת שקרואים על שמו.
תאריך פטירה – 28.11.1836 .
הערה – הבקשה מובאת ל וועדה.
מבקש את השביל שנמצא בין חניית ביה"ס 'מעיין חיים ושלום' (בנות, בגבעת ציון)/בית ילין לבין מגרש המשחקים (בעת הפרחים).
יש הנצחות קיימות על שם המנוח ביניהן - בית כנסת בגבעת הפרחים.
הבקשה עלתה בוועדת שמות 03.1997 ואושרה, אך לא ניתןבפועל שביל/רחוב/כיכר/שצ"פ.
החלטה: הבקשה אושרה פה אחד – אושר השביל המבוקש.
16. הבקשה – פנייתו של מר שמעון כהן לקריאת כיכר ע"ש ממלכת כהנים (לכבודה של קהילת
ג'רבא-תוניסיה).
רקע – ממלכת כהנים הינה קהילה עתיקת יומין מימי בית שני, שהתיישבה בג'רבא (תוניסיה)
אחרי חורבן בית שני, הטביעה חותמה על כלל הגולה בחיבורים תורניים מקיפים בתחומי פרשנות התנ"ך, כתיבת שו"ת בהלכה וביסוס מנהגי ישראל השונים. קהילה זו שמרה על ציביון ואופי יהודי -שמרני מאותם ימים ועד שארית הפליטה שנשארה שם עד היום.
רוב בני גולת ג'רבא עלו לא"י החל משנות ה -40 של המאה האחרונה, התיישבו בכל חלקי הארץ מדימונה בדרום עד צפת ושלומי בצפון, השתלבו בכל התחומים מעת תקומת מדינת ישראל, גם באשקלון התיישבו אלפי יהודים מגולת ג'רבא, התמזגו בה בפעילות ציב ורית ענפה לרווחת כלל התושבים, והיו לחלק פעיל ומרכזי בבניינה ושגשוגה של אשקלון.
תאריך פטירה – לא רלוונטי.
הערה – הבקשה מובאת ל וועדה. מבקש את הכיכר בסמוך למרכז הרוחני הגדול שנוסד ע"י קהילת ג'רבא -תוניסיה באשקלון 'אהל משה צלאת אלחורי' (צומת ההסתדרות-המורה מאיר).
החלטה: הבקשה אושרה פה אחד – אושרה הכיכר המבוקשת.
17. הבקשה – פנייתם של עמליה ודורון אלישע לקריאת רחוב ע"ש בעלה ואביו חיים אלישע ז"ל.
רקע – חיים אלישע ז"ל עסק בעבודה ציבורית מאז שחרורו מצה"ל- היה מנהל בית ספר לנהיגה ומורה לנהיגה עשרות שנים, כיהן כחבר וכיו"ר תנועת הליכוד באשקלון שנים רבות, ובכך דאג לתושבים במפגשיו עם חכ"ים ושרים, היה חבר במועצת העיר והנהלת העיר (שימש כיו"ר וועדת תחבורה, חבר וועדת בניין ערים, חבר בוועדת קידום תעסוקה בעיר וכן חבר בוועדת שמות), היה חבר בהנהלת האגודה למען השוטר והאגודה למען הסוהר, ובנוסף שימש כאמרכל בסניף הביטוח הלאומי באשקלון.
גם בימיו האחרונים פעם למען הציבור , בכך שביקש מבנו דורון, לרכוש במיידית טלויזיות למחלקות בבי"ח ברזילי. לאחר מותו, התגלו עשרות מקרים של גמילות חסדים, מתן בסתר ועזרה לנזקקים.
תאריך פטירה– 22.06.18 .
הערה– צורפו נספחים רבים הכוללים המלצות, כתבות ותעודות.
החלטה: הבקשה אושרה פה אחד – אושר שביל.
18. הבקשה – פניית ו של אברהם כהן לקריאת רחוב ע"ש אשתו מינה כהן ז"ל.
רקע – מינה כהן ז"ל שימשה כמנהלת בהי"ס מדעים במשך 17 שנים, במשך שנות ניהולה בנתה והובילה את בהי"ס להישגים מרשימים. בהי"ס מדעים הוא מפעל חייה. מינה שימשה כאשת חינוך כ-40 שנים, לימדה וחניכה תלמידים, ואף הדריכה מנהלים רבים בכל הארץ תאריך פטירה – 12.04.10 .
הערה– מבקש רחוב באזור ביה"ס בשכונת עיר היין.
הבקשה עלתה בוועדה 06.2010 וטרם מלאו אז שנתיים לפטירה
החלטה: הבקשה אושרה פה אחד – אושר שביל/כיכר ( יש עדיפות לכיכר ליד בהי"ס למדעים
החדש שיבנה בשכונת עיר היין).
הערה: אלכסנדר גרינברג יצא מהוועדה.
19. הבקשה – פניית ה של טליה ברט גורן לקריאת רחוב ע"ש אמה חנה גורן ז"ל.
רקע – חנה גורן ז"ל הייתה דמות מוכרת ומוערכת בעיר אשקלון במשך עשרות שנים, והייתה פעילה בתחומים רבים למען תושבי העיר.
חנה הייתה עיתונאית ועורכת ראשית של עיתון 'חדשות אשקלון' במשך 10 שנים, וכן שימשה ככתבת עיתון 'הארץ' בעזה.
חנה יזמה והקימה עם בעלה את 'המרכז הטבעוני הגדול- איתני הטבע' בשנת 1983 על חוף דלילה באשקלון, המרכז היה לבית מלון אותו ניהלו, ובנוסף שימשה כקבלנית שכונת קוטג'ים (ברחוב העצמאות באשקלון). בגיל 70 שימשה כיו"ר ויצ"ואשקלון, אותו ביצעה בהתנדבות מלאה לשם קידום הנשים באשקלון, ובנוסף הייתה פעילה בחוג לתרבות וחברה באשקלון ופעילה באגודה לטיפוח מורשת יהדות תימן באשקלון.
חנה שימשה מודל של אישה מצליחה וקרייריסטית בשנותיה הראשונות של המדינה, היא הייתה חלוצה באותו זמן בהיותה אישה מצליחה ואם לשישה ילדים.
תאריך פטירה – 1715.06. .
הערה– קיים רחוב ע"ש אביה עו"ד יונה גורן ז"ל, בסמוך למלון רגינה גורן.
החלטה: הבקשה נדחתה (2 בעד 5 נגד ו-1 נמנע).
20. הבקשה – פניית ה של גאולה חאבו (ביבס) לקריאת רחוב/כיכר/גן ע"ש חברתה רות ישין ז"ל.
רקע – רות ישין ז"ל הייתה אישיות מיוחדת, מוכרת ואהובה באשקלון. שימשה כמורה לאנגלית ומחנכת באשקלון, בנוסף התנדבה במוסדות ועמותות לרווחת החינוך וקידום יחסי השלום בין יהודים לערבים. רות נולדה בת"א ועברה בשנות ה - 60 לחייה לאשקלון. לאחר יציאתה לגמלאות לימדה אנגלית גם באופן פרטי וגם במסגרת משרד הביטחון- לקציני צבא וביטחון.
הייתה פעילה פוליטית בשנות ה -70 וה-80 יחד עם אלי דיין ואלי שבי (שנבחרו לראש העיר וסגנו). בנוסף התנדבה ופעלה חברתית בוועדת קופ"ח מכבי באשקלון לחלוקת מלגות לתלמידים וסטודנטים, יצרה תרבות מוזיקה קלאסית ומוזיקת אופרה באשקלון, והייתה פעילה בקהילה הרפורמיסטית בבית הכנסת 'נצח ישראל' בשכונת אפרידר באשקלון.
תאריך פטירה – 01.2019 .
הערה– אין.
החלטה: הבקשה נדחתה ( 2 בעד ו-6 נגד).
21. הבקשה – פנייתה של סיגל דוידי לקריאת רחוב/כיכר/גן ע"ש האדריכלית לוטה כהן ז"ל (אין
היכרות אישית).
רקע – לוטה כהן ז"ל הייתה חלוצת האדריכליות בישראל עוד לפני הקמת המדינה, הקמתה ואחריה, תרמה להתפתחותה ובניינה של ישראל במסגרת עבודה לצד מחלקת ההתיישבות של
הסוכנותהיהודית, החברה לפיתוח פלשטינה, חברת הכשרת הישוב . הייתה ממקימי אגודת האדריכלים בישראל וחוג האדריכלים.
לוטה הייתה האישה השלישית באוניבריסטה הטכנית של שרלוטנבורג בברלין שסיימה תואר, ובין 1917-1919 עבדה במשרדי שיקום כמנהלת אתרים (שיקום ערים וכפרים שנהרסו במלחמת העולם ה -1), ואף הייתה חברה באיגוד האדריכלים והמנהדסים של ברלין , ב - 1921 עלתה לישראל.
הייתה מעורבת בתכנון הקיבוצים – עין חרוד ותל יוסף, שכונות גנים חדשות בירושלים –
רחביה ובית הכרם, ובחיפה – הדר הכרמל, אחוזה, ובתכנון 'עיר העמק' (עפולה). כהן לא נישאה ולא ה יו לה ילדים, את חייה הקדישה לבניין הארץ וחיזוק מקצוע האדריכלות בישראל.
תאריך פטירה – 07.04.83 .
הערה– אין.
החלטה: הבקשה נדחתה פה אחד.
22. הבקשה – פניית ה של הדסה עמירה לקריאת רחוב ע"ש סבתה סעדה בעזה ז"ל.
רקע – סעדה בעזה ז"ל הייתה מרפה ומיילדת בתימן, לאחר שעלתה לארץ התגוררה ברמת אשכול, בארץ היו פונות אליה בעיקר נשים על-מנת לקבל טיפולים לא קונבציונליים שהצליחו בכדי להיכנס להריון (טיפולי מסאז'ים וכוסות רוח), וכל זאת בחינם.
קיבלה את תעודת יקירת קהילת תימן ע"י עמותת 'אעלה בתמר' באשקלון.
תאריך פטירה – 19.06.91 .
הערה– אין.
החלטה: הבקשה נדחתה פה אחד.
23. הבקשה – פנייתה של אריקה מנשקו לקריאת רחוב/כיכר ע"ש אביה אריה כץ ז"ל.
רקע – אריה כץ ז”ל היה דמות מוכרת ומוערכת בעיר אשקלון, שתרמה רבות לחינוך ולתרבות בעיר. היה מחנך ומורה לספורט בבתי ספר שונים, עבד בעיריית אשקלון, במשרד החינוך ובמשרד הביטחון, בכך שעזר לשיקום נפגעי צה"ל כעובד משרד הביטחון. בנוסף, אריה התנדב בזמנו הפרטי במשמר האזרחי.
תאריך פטירה – 24.03.18 .
הערה– אין.
החלטה: הבקשה אושרה פה אחד – אושר שביל.
24. הבקשה– פניית ו של עו"ד דב גלבוע לקריאת רחוב ע"ש הגדוד ששירת בו גדוד עוז שבעים
ושבע.
רקע – גדוד 'עוז', גדוד המופת של צה"ל במלחמת יום הכיפורים, בפיקודו של סא"ל אביגדור קהלני, שקיבל את אות הגבורה במלחמת יום הכיפורים, ואות המופת במלחמת ששת הימים.
הקרב על רמת הגולן שניצח בו הפך לאחד לקרבות המופת הנלמדים בעולם, קרב שבו שלושה טנקים של הגדוד בלמו טנקים רבים ויחידות רבות של הצבא הסורי בעמק הבכא, שאיימו לכבוש את רמת הגולן וצפון ישראל במלחמת יום בכיפורים.
תאריך פטירה – לא רלוונטי.
הערה – מבקשים ששם הרחוב יהיה 'עוז שבעים ושבע'.
החלטה: הבקשה אושרה – אושרה הכיכר במפגש 'רפאל איתן' ו'רחבעם זאבי' פה אחד,
שתקרא 'גדוד עז 77 .'
25. הבקשה– פנייתה של רבקה סעדה לקריאת כיכר ע"ש אביה יהודה אדרי ז"ל.
רקע – יהודה אדרי ז"ל עלה ממרוקו ב -1956, עבד ב'נטיעות הדרום' אותו גם ניהל, לאחר-מכן עבד ב'תנובה' במשך שנים רבות כמנהל מחלקה. ב- 1976 היה ממייסדי בית הכנסת 'ישני חברון בגבעת ציון ותמך מכספו האישי להקמתו. ב -1988 עבד כאב בית ואיש אחזקה בבית הספר 'אורט הנרי רונסון', בנוסף בשעות הפ נאי שיפץ ותיקן חפצים בהתנדבות למורי ועובדי ביה"ס ולשכניו. יהודה ז"ל לקה בדום לב בעת עבודתו בבהי"ס, ולאחר פטירתו במשך מס' שנים הנהלת בהי"ס ערכה לזכרו טורניר כדורסל.
תאריך פטירה– 06.12.01 .
הערה– אין.
החלטה: הבקשה אושרה פה אחד – אושר שביל בגבעת ציון. עו"ד שי רובין נמנע מההצבעה
עקב היכרות אישית.
26. הבקשה– פניית ו של הרצל עמיקם לקריאת רחוב ע"ש אביו סנ"צ אהרון עמיקם ז"ל.
רקע – אהרון עמיקם ז"ל היה ממקימי העיר אשקלון. התגייס למשטרת ישראל בשנת 1956 , ועד 1969 שירת בנפת הנגב בתחנת אשקלון בתפקידי חקירות וסיור, בנוסף היה ראש משרד סיור וראש משרד חקירות. החל משנת 1969 שימש כמ"מ מפקד תחנת אשקלון, ולאחר-מכן התמנה למפקד התחנה עד 1976, בפיקודו קיבלה התחנה ציון לשבח כתחנה מצטיינת. בשנת 1980 שימש כמ"מ מפקד נפת עזה וצפון סיני, ובשנת 1981 התמנה לסגן מפקד מרחב לכיש.
אהרון ז"ל יצא לפנסיה ב- 1986 וגם כפנסיונר המשיך לשרת את משטרת ישראל 8 שנים נוספות בתפקיד חוקר תלונות הציבור נגד שוטרים (מח"ש).
אהרון ז"להעביר במשך 30 שנה שיעורי תורה בבית הכנסת 'גבריאל' שברחוב גבעתי באשקלון וכן בבית הכנסת 'תפארת יוחאי'. המנוח היה ידוע כגומל חסידים בקרב תושבי אשקלון.
תאריך פטירה – נובמבר 2011.
הערה– אין.
הבקשה עלתה בוועדה 01.2014 ונדחתה
החלטה: הבקשה אושרה פה אחד – אושר שביל. עו"ד שי רובין נמנע מההצבעה עקב היכרות
אישית.
27. הבקשה– פניית ו של אלי שור להנצחה ע"ש אביו ויטקה שור ז"ל.
רקע – ויטקה שור ז"ל היה חייל בצבא הרוסי ובהיותו נער ברח והצטרף לפרטיזנים שפעלו ביערות רוסיה ומשם נדדו לצ"כיה, הונגריה, רומניה ואוסטריה בהם פעלו נגד המשטר הנאצי.
לאחר שהותו במחנה עתלית (נעצר בספינת המעפילים ע"י הבריטים) הצטרף להגנה ויצא לפעולות כיבוש ברחבי הארץ, במבצע כיבוש אשקלון היה חייל בחיל הפרשים ולחם למען כיבוש העיר ופינוי הישוב מערבים.
בשעת 1951 העתיק את מגוריו לאשקלון והיה למפקד מחנה חאן יונס, הוא נמנה עם הזוגות הצעירים שקיבלו בתים בשכונת אפרידר ועסק בשמירה בלילות בשכונה נגד פעולות הפדאיון.
כשהגיע האמבולנס הראשון למועצה המקומית אשקלון נבחר להיות נהג האמבולנס הראשון.
במהלך השנים זכה ליילד באמבולנס מעל 600 לידות. באותם ימים אף נהג להתנדב בשבתות בחופי הרחצה בהם לא היו שרותי הצלה, היה מגיע עם האמבולנס ושוהה בחוף במשך כל השבת ומעניק שרותי הצלה לרבים. בהמשך הפך למנהל תחנת 'מגן דוד אדום' באשקלון, ואף זכה מידי שנה בתחנה הנאה בארץ, ובמשך כהונתו גייס מאות מתנדבים למערך ההצלה . בתחנה שירת למעלה משלושים שנה .
תאריך פטירה – 25.04.03 .
הערה– אין.
החלטה: הבקשה אושרה פה אחד – אושר שביל.
28. הבקשה– פנייתה של גלית בן שבו להנצחה ע"ש אביה (כיכר 'צפניה' או השדרה המרכזית
יהודה בן חמו ז"ל.
רקע – יהודה בן חמו ז"ל היה מורה ואמן אשקלוני שגדל והתפתח יחד עם העיר. השילוב של יסודות המזרח והמערב מתבטאים בציוריו. יהודה עלה ממרוקו ב -1956, למדת הוראת הציור במשך שלוש שנים במדרשה למורי אמונות בת"א, ועשה השתלמות בקורסים בכפר האמנים בעין הוד אצל מרסל ינקו ורבים אחרים. החל מ -1961 היה מורה ומנחה להוראת הציור באשקלון וגידל דורות רבים, וזאת במשך שנים רבות, בנוסף לימד אומנות בכל בתי הספר בעיר, ואף הנחה והדריך את מורי האומנות באשקלון במשך שנים רבות. יהודה הקים את אגודת אמני אשקלון ושימש כיו"ר האגודה במשך שנים רבות. בכל שנות עבודתו השתתף בתערוכות קבוצתיות וערך תערוכות אינדיווידואליות. יהודה עיצב את סמלי אשקלון כמו: החברה הכלכלית, המרינה, קרן אשקלון, וכן עיצב את סמל 40 שנים לעיר אשקלון
תאריך פטירה– 02.06.16 .
הערה – מבקשת או את כיכר 'צפניה' (הכיכר שמובילה לשכונת נווה הדרים/מכללת אשקלון/ויקטורי/מרכז אפרידר) או השדרה המרכזית שבמרכז אפרידר (בין הכבישים המשופצת כעת).
החלטה: הבקשה אושרה פה אחד – אושר שביל/כיכר.
29. הבקשה – פנייתה של הגב' איילת -חן הלר להוספת שמה של אמה רינה אביבי ז"ל לכיכר ע"ש
אביה חיים אביבי ז"ל.
רקע – רינה אביבי ז"ל עסקה בהוראה (כ -30 שנים), וראתה בזה שליחות, עסקה ביזמות חינוכית, בהתנדבות והעבירה שיעורי תורה. פעלה לסיוע למועטי יכולת.
תאריך פטירה – 06.09.15- אב. דצמבר 2017- אם
הערה – הבקשה עלתה בוועדה 01.2020 ונדחתה, לאחר הוספת מידע חדשהבקשה מובאת לבחינה מחודשת.
החלטה: הבקשה נדחתה (1 בעד 7 נגד).
30. הבקשה – פנייתה של הגב' טרי דיויס לקריאת רחוב ע"ש בעלה מרטי דיויס ז"ל.
רקע – מרטי דיויס ז"לסייע לגיוס תרומות לטובת בניית היכל תרבות, אגף יולדות בברזילי, גני ילדים ועוד. עמד בקשר מול יהדות בריטניה לגיוס כספים לעיר אשקלון. פעל להבאת משלחות לעיר במיוחד במבצע עופרת יצוקה ועמוד ענן. עזר לקדם את עליית יהודי התפוצות לעיר.
תאריך פטירה – 14.10.15 .
הערה – הבקשה עלתה בוועדה 01.2018 ואושרה, לאחר מכן הובאה לאישור מיקום בוועדה 02.2020, אךהמשפחה סירבה למיקום.
לאחר סירובה של משפחת אילנה שפיר ז"ל לרחוב שניתן על שמה, הוצע בהתקשרות במייל לחברי הוועדה להחליף את שם הרחוב לשמו של מרטי דיויס ז"ל, כשמשפחת שפיר מבקשת הנצחתה בשצ"פ הקרוב לביתם באפרידר.
החלטה – הבקשה אושרה ע"פ רוב.
בברכה,
דפנה עמירה ביטון/ מרכזת הוועדה
שני ג'אנו/ ע. מרכזת הוועדה.