פרוטוקול ועדת שמות מספר 1.2022

פרוטוקול ועדת שמות 2.20210

תאריך הוועדה: 10.04.22

רשימת נוכחים

נבחרי ציבור

מס"ד סיעה תפקיד שם פרטי שם משפחה ססטוס

הגעה

1 שס"ג יו"ר וחבר שי רובין V

2 ישראל ביתנו חבר אלכסנדר גרינברג V

3 הליכוד חבר יעקב חוטובלי V

4 הבית היהודי חבר עמיחי סיבוני V

5 עיר אחת חבר רמי סופר X

6 אשקלון תנצח חבר סלומון דמקה V

נציגי ציבור

6 אשקלון

מאוחדת חבר דב גלבוע V

7 אשקלון

מאוחדת חבר משה ניסימפור V

8 פורום נשים חברה מזל אביבי X

9 ליכוד חבר ריימונד ברששת X

10 הכח לגימלאים חברה ציונה לייבוביץ V

11 ליכוד חבר משה בוזגלו X

עובדי עירייה

מס"ד שם פרטי שם משפחה תפקיד ססטוס

הגעה

1 אריאל גמליאל מבקר העירייה X

2 דפנה ביטון מרכזת הועדה V

3 עו"ד יוסי טל ע.מרכזת וועדה X

4 איבון טימור נציג דואר ישראל X

5 שלמה פרחיה נציג GIS X

7 שני ג'אנו שביט ע. מרכזת וועדה V

נושאים לסדר היום

שינוי נוהל ועדת שמות –

1. הורדת נקודה חמישית בסעיף 1.1.2 :"תושבי בעיר אשקלון, מעל 10 שנים לפחות, אשר בפעילותם

הציבורית פעלו באופן שהם ראויים בעיני חברי הוועדה ברוב של 8 מחברי הוועדה לפחות לקריאת מקום על שמם בעודם בחיים".

2. הוספת נקודה בנוהל המתייחסת לסעיף יקירי העיר לפיה: "על מבקשי הבקשה להציג הוכחת

זיקה ושורשיות של המונצח ומשפחתו לעיר אשקלון (בעבר ובהווה)".

3. בטופס הבקשה יופיעו כתובת מגיש הבקשה וכתובת המונצח בסמוך למועד פטירתו והקרבה

לנפטר.

החלטה: שלושת הסעיפים עברו פה אחד.

בקשות ממשיכות –

4. הבקשה – פניית ה של הגב' נופית דשתי לקריאת שצ"פ ע"ש אחיה אינג' אלברט דשתי ז"ל.

רקע – אלברט דשתי ז"ל הטביע את חותמו בעשייתו הציבורית במשך שנים רבות לרווחת תושבי אשקלון. מפאת צניעותו סרב לפרסם את שמו על גבי שלטים באתרי בנייה שהוא תכנן:

בתי כנסת, בתים ציבוריים ועוד, ומכיוון שלא זכה להקים משפחה משלו, שתנציח את שמו מבקשים אחיו להנציח את שמו. כמו כן, תרם תרומה חברתית משמעותית הן לעמותות שונות:

אילן, האגודה למלחמה בסרטן, והן בצורת מתן בסתר לאנשים פרטיים. התקבלו מכתבי המלצה מגב' רחל ברכה, ממר אלי אלעזרא וממר נגר כדורי.

תאריך פטירה – 02.12.06 .

הערה– בוועדה 05.2010 הבקשה לא התקבלה

בוועדה 04.2014 הבקשה לא התקבלה

בוועדה 01.2018 הבקשה לא התקבלה

בוועדה 01.2019 הבקשה התקבלה (אושר שביל), אך המשפחה התנגדה לשביל שניתן בוועדה 02.2020 .

בוועדה זו המשפחה מבקשת להסב את השביל בשצ"פ הצמוד לבית נעוריו בו גדל, הנמצא בסוף שביל הנרקיס.

החלטה: הבקשה אושרה פה אחד עם המיקום המבוקש.

5. הבקשה – פניית ה של הגב' רחל עובד להנצחת אביה שלמה גולדשטיין ז"ל.

רקע – שלמה גולדשטיין ז"ל היה שורד שואה שעלה לארץ ב-1949. שלמה היהאיש עסקים אשקלוני וממייסדי העיר.

יוזמות פיתוח באשקלון – בשנות ה -50 פתח מכולת בצפון א' בעיר (בין החנויות הראשונות באשקלון), בהמשך רכשו הוא וזוגתו חנויות מכולת נוספות בעיר, כשבשנות הצנע סיפקו מצרכי מזון חיוניים לתושבים. היה בין היוזמים לבניית שורות החנויות ברח' העבודה, ובכך נתן תנופה לפיתוח המסחר באשקלון. שותף בניהול בתי הקולנוע מאור (הוסב לאחר מכן לאולמי המלך שלמה), חן (הוסב לסניף יינות ביתן הראשון בחאן) ואסתר וממקימי אולמי הדר (ליד סניף הדואר המרכזי בעיר). היו לו עסקים גם בחדרה, בית שמש ויבנה ואת כל עסקים אלו מכר לטענתה והשקיע את התמורה באשקלון.

חסד – היה איש חסד במתן עזרה חומרית ונפשית לכל שכניו ומכריו. עסק יחד עם אשתו במתן למען משפחות חסרי יכולת.

חברה, תרבות ודת – תרם לקליטת העלייה וקיבוץ גלויות, תרם לתרבות ולתרבות תורנית, היה חבר בהתאחדות ענף הקולנוע הארצי (איגוד שקבע את המדיניות של בתי הקולנוע בארץ), היה אחד מנציגי אגודת הסוחרים וממקימי ומנהלי בית הכנסת 'עץ החיים' בגבעת ציון. בחייו היווה דוגמא ומופת לצניעות ויושר בניהול עסקיו והיה אוזן קשבת לתושבי העיר.

תאריך פטירה – 31.12.05 .

הערה– הבקשה עלתה בוועדה 03.2014 ונדחתה.

לאחר הוספת מידע חדש הבקשה מובאת לבחינה מחודשת בוועדה 01.2021 ושוב נדחתה. לא נקבע מיקום. הבקשה הועברה מוועדת 02.2020 .

לאחר הוספת מידע חדש ועדכון הבקשה, הבקשה מובאת לבחינה מחודשת, באםתדחה בשלישית מבקשת נימוק מהוועדה.

ישנן המלצות מאישים שונים.

החלטה: הבקשה עברה לוועדה הבאה לאחר שייבדק בכלל אם יש מיקומים רלוונטיים.

הבקשה – פנייתו של מר עמיחי סיבוני לשינוי שם רחוב ע"ש הרב יוסף והרבנית ברכה קאפח זצ"ל.

רקע – הרב יוסף קאפח זצ"ל היה גדול רבני תימן בדור האחרון, הרב היה דיין בית הדין הרבני הגדול, חבר מועצת הרבנות הראשית לישראל, נשיא הקהילה התימנית בירושלים. חיבר ביאורים שונים לספרי גדולי היהדות. הרב חשב שלומדי תורה צריכים לשרת בצה"ל ולהתפרנס מעמל כפיהם. הרב זכה בפרס ישראל לספרות תורנית לשנת 1969, זכה פעמיים בפרס ביאליק לחכמת ישראל, זכה בפרס הרב קוק ובפרס הרב מימון. הרב קיבל את התואר 'דוקטור לשם כבוד מטעם אוניברסיטת בר -אילן.

הרבנית ברכה קאפח זצ"ל הייתה אישה משמעותית ופורצת דרך בשנים שבהן הנשים לא היו בעלות מעמד, על כל מפעלי החסד שהקימה זכתה בפרס ישראל לשנת 1999 על תרומתה לחברה ולמדינה.

הרב והרבנית קאפח נבחרו לדמויות המופת של מנהל החינוך הדתי במשרד החינוך לשנת תשע"ו, שנה שבה כל בתי הספר בחינוך הממ"ד למדו על דמותם.

תאריך פטירה – 21.07.00 .

הערה– קיים רחוב עתידי רק ע"ש הרב במתחם המת נחלים העתידי ( נקבע בוועדה 02.2017 .)

הבקשה עלתה בוועדה 01.2021 ונדחתה לוועדה זו מבקש להוסיף את שם הרבנית גם כן לשם הרחוב.

החלטה: הבקשה נמשכה בחזרה ע"י מגיש הבקשה.

הבקשה – פנייתו של מר רונן שירז לקריאת רחוב על שמו של הנווט הנעדר רון ארד ז"ל.

רקע – רון ארד היה נווט במטוס קרב בשירותו בצה"ל, במסגרת שירותו בצה"ל נאלץ לנטוש את מטוסו ונפל בשבי האויב, ככל הנראה נהרג בלבנון בשבי ארגון 'אמל', פורמלית נחשב כנעדר ממאי 1988, לפי אמ"ן נפטר בלבנון בין 1995-1997 ממחלת עור קשה תאריך פטירה – לא ידוע.

הערה – הבקשה עלתה בוועדה 02.2015 ונדחתה.

הבקשה מובאת לבחינה מחודשת. הבקשה הועברה מוועדת 02.2020 לוועדה זו אין מיקום מועדף.

החלטה: הבקשה נדחתה פה אחד, אך הוחלט להנציחו בגן מדעי (הוסכם פה אחד).

בקשות חדשות (עם מיקום) –

6. הבקשה– פנייתו של מר אברהם אברהמי לקריאת שביל ע"ש אביו הרב ברוך אברהמי זצ"ל.

רקע – הרב ברוך אברהמי זצ"ל היה איש חסד שכל ימיו פעל לעזרה, כל אדם שחפץ יכל להיעזר ברב וכל ימיו ראה צורך לתת עזרה לכל נזקק. היה גבאי בית כנסת, מעביר שיעורי תורה ותופר סידורים, בנוסף ענה לשאלות סבוכות בהלכה והשכין שלום זוגות ובין סובביו.

תאריך פטירה – 20/04/17.

הערה – צורפו מס' כתבות המתארות את פועלו.

מבקש את השביל בין רחוב הרב פינטו לרחוב דוד ברגר.

החלטה: הבקשה אושרה פה אחד, המיקום שביקשו לא אושר, ולכן טרם נמצא מיקום.

7. הבקשה– פנייתו של חבר המועצה מר עמיחי סיבוני לקריאת רחוב על שם הרב מאיר רווח

זצ"ל.

רקע – הרב מאיר רווח זצ"ל שימש כמנהל מחלקת נישואין במועצה הדתית שנים רבות, כיהן כרבה של שכונת שמשון, רב בית הכנסת תורה ותפילה כ- 20 שנה וחבר מועצת הרבנות הראשית. הרב רווח ייסד כולל לגמלאים שפעל בכל יום במשך 6 שעות לאורך שנים שפעל במרכז הרוחני תורה ותפילה. כמו כן יסד הרב כולל ערב. כרב שכונה הוא דאג למשפחות מעוטות יכולות לאורך כל השנה ובמיוחד בחגים. הרב ערך חופות לאלפי זוגות בעיר אשקלון לאורך השנים.

תאריך פטירה – 28/06/17.

הערה– צורפו מס' המלצות וכתבות המתארות את פועלו.

רחוב הרב אונטרמן (רחוב ארוך עם חניות ללא בתים), יש חלק דרומי וחלק צפוני. החלק הצפוני זהו החלק הצמוד לבית הכנסת 'תורה ותפילה' וצמוד לבית הרב וזהו האזור המבוקש, החלק הדרומי ימשיך להיות ע"ש הרב אונטרמן.

החלטה: הבקשה אושרה פה אחד עם המיקום המבוקש.

8. הבקשה– פנייתו של מר יהונתן רהימי לקריאת כיכר ע"ש מכרו פרופ' משה מני ז"ל.

רקע– פרופ' משה מני ז"ל היה רופא אורולוג, את לימודיו לרפואה סיים באוניברסיטת ז'נבה ב-1952. כיהן כנשיאה הראשון של מכללת אשקלון בין השנים 2002-2012, כפרופ' בפקולטה לרפואה באוניברסיטת ת"א, כנשיא אוניברסיטת ת"א, כיו"ר ועד ראשי האוניברסיטאות וועד ראשי המכללות האקדמיות הציבוריות, כמנהל המחלקה האורולוגית במרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא – תל השומר, כמנהל המחלקה הכירורגית בתל השומר, כסגן מנהל מכבי שירותי בריאות והוביל את רכישת בית החולים אסותא ב -1994 ע"י הקופה, כיו"ר מגן דוד אדום, ממקימי המרכז הבינתחומי הרצליה וכדירקטור של המו סד, כדירקטור בחברת 'טבע – תעשיות פרמצבטיות', כיו"ר ועדת המו"פ, כדירקטור בחברת 'רוזטה ג'נומיקס', כדירקטור ב'אלביט'

הדמיה, כיו"ר דירקטוריון בחברת 'ריל אימיג'ינג' וכיו"ר חברת 'בי קונטקט תקשורת' וכחבר הוועדה האקדמית המייעצת של 'אייסף – הקרן הבינלאומית לחינוך', וכך ב -2009 זכה בפרס 'מגן שר הבריאות' על מפעל חיים לעוסקים במקצועות הבריאות.

במהלך הקריירה שלו כרופא טיפל בחשאי במנהיגים של מדינות ערב ואיראן ובמשפחותיהם.

בעקבות קשריו סייע לסלול את הדרך להעלאת כ -15 אלף יהודי אתיופיה וזאת בהכרה ובהכוונה של רה"מ דאז מנחם בגין ז"ל.

תאריך פטירה – 21.10.15 .

הערה– מבקש כיכר בקרבת המכללה.

החלטה: הבקשה אושרה פה אחד, מיקום ייבחר בהמשך.

9. הבקשה– פנייתה של הגב' יהודית אלחרר לקריאת כיכר ע"ש אביה יעקב פלנסיה ז"ל.

רקע – יעקב פלנסיה ז"ל היה השוער השני בנבחרת הפועל אשקלון, בילדותו נפצע במהלך משחק כדורגל, אך פציעתו הייתה חמורה ולכן איבד כיליה, כתוצאה מכך היה אסור לו לשחק.

בשנת 1964 החל לעבוד בעיריית אשקלון כאחראי על האצטדיון העירוני באשקלון וזאת כדי להיות קרוב לכדור ככל האפשר, כחלק מתפקידו היה מכסח את הדשא ומסמן אותו לקראת המשחקים ואת מדי השחקנים היה מכבס בביתו. בקשתו אף הייתה להיקבר באצטדיון באשקלון. יעקב קיבל אהבה רבה מצד התושבים, ההנהלה והשחקנים.

תאריך פטירה – 10.05.02 .

הערה– מצורפות תעודות הצטיינות (העובד המצטיין ב- 1987 ,1989, 1991 ועוד אחרות מבקשת כיכר בסמוך לאצטדיון העירוני בעדיפות לכיכר בסמוך לתחנה מרכזית, חברת החשמל והאצטדיון.

החלטה: הבקשה נדחתה פה אחד, הוחלט כי כיכר בסביבת האצטדיון תקרא 'כיכר

הספורטאים'.

10. הבקשה– פנייתה של מולדת בן-דוד לקריאת שם כיכר ע"ש בעלה יגאל בן דוד ז"ל.

רקע – יגאל בן דוד ז"ל פעל והתנדב בתחומים שונים בעיר במשך שנים רבות. יגאל היה שוער בבית"ר אשקלון, מדריך במועדוניות, ממקימי המשמר האזרחי שם התנדב בין השנים 1977-

2020, מתנדב במד"א בין השנים 2005-2020 כנהג וכחובש בכיר ומתנדב כחובש בימיה ובכדורגל חופים. עבד במפעל עשות בין השנים 1980-2002 שם יצא לפרישה מוקדמת וליווה תלמידים לטיולים בתור חובש ומלווה נושא נשק.

תאריך פטירה – 09.04.20 .

הערה– מצורפות תעודות שונות.

מבקשת את הכיכר הגדולה במפגשהרחובות אלי כהן-אורט (בסמוך לאצטדיון ועל הרחוב בו התגורר 50 שנה

החלטה: הבקשה נדחתה פה אחד, הוחלט כי כיכר בסביבת האצטדיון תקרא 'כיכר

הספורטאים'.

11. הבקשה– פנייתה של הגב' ציונה נגר -הלוי לקריאת רחוב/כיכר ע"ש אביה הרב משה ג'יהסי

זצ"ל.

רקע – הרב משה ג'יהסי זצ"להנהיג את קהילת יהודי תנעם, אחת הקהילות העתיקות בתימן, שכל שאיפותיה היו לעלות יחד לארץ ישראל. הרב היה מחלוצי מגדל גד באשקלון וב - 1949 קרא לקהילתו הגדולה שהייתה במעברת ראש העין לעבור ולהתגורר במגדל גת וכך היה (היה מנהיג הקהילה ומוביל דעה מ-1949-1975). הרב היה מורה ומרביץ תורה (מורי) לתינוקות של בית רבן באשקלון והעמיד מאות תלמידים לתורה בעדה.

תאריך פטירה – 14.07.79 .

הערה– מצורפות המלצות ופרסומים רבים. מבקשת את הרחוב העתידי הגובל בין גבעת ציון לשכונה החדשה שתיבנה בסמוך לרח' אבן עזרא, שכן התגורר ברמת אשכול.

החלטה: הבקשה אושרה פה אחד, ייבחר מיקום באזור שכונות רמת אשכול-אבן עזרא.

12. הבקשה– פנייתו של מר צור חגאי לקריאת כיכר ע"ש אביו ניסים חגאי ז"ל.

רקע – ניסים חגאי ז"ל עלה לארץ ב-1949 (עליית הנוער) והיה ממקימי וממייסדי העיר וממייסדי תחנת המשטרה באשקלון. ניסים היה תושב מוכר ומוערך שכל חייו (מגיל 10) חי ותרם לעיר. היה שוטר מצטיין בתחום התנועה ומומחה בבתי משפט לתאונות דרכים, ובנוסף היה ממייסדי קובץ 'נהלי העבודה לבוחני תנועה'. לאחר יציאתו לגמלאות מהמשטרה הקים בעיר חברת גרירה ששירתה את משטרת ישראל ואת תושבי העיר.

תאריך פטירה – 10.09.19 .

הערה– מצורפת המלצה של עו"ד אלי דיין, ראש העיר לשעבר.

מבקש את הכיכר בסמוך לביתו של אביו, כיכר במפגש הרחובות אבא אחימאיר ויהודית שיינין.

החלטה: הבקשה אושרה פה אחד עם המיקום המבוקש.

13. הבקשה– פנייתו של מר ויקטור גד דדוש לקריאת כיכר ע"ש גיסו יעקב יעקבי ז"ל.

רקע – יעקב יעקבי ז"ל עבד בחברת מקורות כחשמלאי וכעובד תחבורה ומשק. יעקב היה איש של ניתנה, אדם צנוע ונעים הליכות. תרם את כל כולו למען משפחתו ובעיקר למען הקהילה והציבור הרחב לילות כימים, בין היתר התנדב למעלה מ- 40 שנים בחברת קדישא בעיר 1979-

2019) כשביצע את תהליך הטהרה וקבורת הנפטר בכל שעה בה נדרש לסייע, במשמר האזרחי (שנה לפני גיוסו לצה"ל ושנה לאחר השחרור) והיה חבר בוועד בית הכנסת 'עזרת אחים'

באשקלון. יעקב נפטר בצורה טרגית ולא זכה להתחתן, להקים בית בישראל ולהקים דור המשך.

תאריך פטירה – 17.12.19 .

הערה– מבקשים כיכר ב גבעת ציון בעדיפות ל: מפגש הרחובות או מרד-שיבת ציון או תחייה-

שיבת ציון (הכיכר השנייה בעדיפות, שכן בדרך המרכזית לבית העלמין).

החלטה הבקשה אושרה פה אחד עם המיקום המועדף.

14. הבקשה– פנייתה של שוש אלעזרא לקריאת רחוב ע"ש אביה דניאל רבי ז"ל.

רקע – דניאל רבי ז"ל עלה לארץ מאיראן כעולה חדש לחזית במלחמת סיני ובמשך שנים רבות שירת שירות פעיל בהג"א ברחבי העיר אשקלון. בנוסף פעל במספר תחומים בחייו זאת בנוסף

להיותו אב לעשרה ילדים:

גמילות חסדים – היה גבאי ביהכ"נ במשך עשרות שנים, שם נהג לקיים "קמחא דפסחא"

לקהילה הנזקקת, שבאה בשעריו, לאחר מכן הקים גמ"ח פרטי וצנוע משלו בו חילק לעשרות מבני משפחתו קופות צדקה שחזרו אליו עם כסף והשלים את החסר מכיסו. היה גם בעל מכולת דני בה מחק לא פעם חוב של משפחה נזקקת. פעל למען השכנת שלום בין אנשים או בני זוג ובעיקר מקהילת אירן. לאחר מותו נכדיו אורן, ניר ואמיר אלעזרא הקימו את 'הסייעת' על שמו וע"ש אשתו – 'הסייעת' מסיעה את תושבי אשקלון חינם לטיפול רפואי.

תורה – הקים ויסד את ביהכ"נ 'שערי צדק' לעולי אירן בעתיקות ב' בסיועו של הרב יוסף שרביט זצ"ל אותו ניהל גם כגבאי במשך 55 שנה בהם דאג ללא היכר לביהכ"נ עבודה – דניאל היה איש של אדמה ומסחר. כבר בצעירותו בפרס כילד קטן בן 8, כשאביו סבל ממחלת עיניים קשה, הציע את גבו הצנום לעבודת הסבלות בשוק, בכדי להביא כמה פרוטות הביתה. בהגיעו ארצה עבד ו חרש במשך שנים את שטחי החקלאות של קיבוץ ניצנים ובהמשך עבד במשואות יצחק. בפרס פתח את חנות המכולת הראשונה שלו ולימים פתח את 'מכולת דני'

הקרוי כך עד עצם היום הזה. בפועלו, זרע את הזרעים הראשונים להתפתחות המסחר בעיר אשקלון.

תאריך פטירה – 28.08.19 .

הערה– מאחר ורוב חייו היו בגבעת ציון ('מכולת דני' ממוקמת שם) ועתיקות ב' הייתה מקום מגוריו ובה רוב פעילותו הציבורית, מבקשים הנצחה באזורה, באזור מגוריו בסמוך לתחנת הדלק שמשונים או באזור אחר שתקבע הוועדה.

לבקשה מצורפות המלצות של ד"ר בני וקנין ועו"ד אלי דיין ראשי העיר לשעבר.

החלטה: הבקשה אושרה פה אחד, טרם נבחר מיקום.

15. הבקשה– פנייתו של יוסי שומר לקריאת כיכר ע"ש אביו אברהם שומר ז"ל.

רקע – אברהם שומר ז"ל היה שורד שואה ממייסדי העיר. אברהם ורעייתו לאה טולטלו באוניית המעפילים "אקסודוס", הוחזרו לאירופה ורק אחרי מס' חודשים הגיעו שוב ארצה.

אברהם התיישב באשקלון, בשכונת אפרידר ו חלק אינטגרלי בחיי הקהילה. אברהם הקים חברה חקלאית שעסקה בפרדסנות ועיבוד חקלאי באשקלון והסביבה ופעל בה בין השנים 1952-

1970. התנדבבין השנים 1980-2010 בארגון ' יד שרה' ועסק בתיקון ושיקום מכשור הרפואי, אשר שימש נכים ובעלי מוגבלויות בעיר. אברהם היה ממנהלי ומובילי 'אגודת הצמחונות והטבעונות באשקלון', אירגן והשתתף בכ נסים בהיותו צמחוני בין השנים 1960-1980, ובכך השפיע על רבים מתושבי אפרידר לבריאות טבעית ומיטבית. בנוסף, הוא ואשתו עסקו בקליטת עליה רוסית באופן וולונטרי וכדוברי השפה סייעו לעשרות משפחות במציאת עבודה ובהתאקלמות חברתית. לימים רכש פרדס ומבנים שעליהם בנויה היום מכללת אשקלון, אך העירייה הפקיעה את הקרקע והמבנים לטובתה, וכך היורשים ומשפחתו לא קיבלו תמורה מירושתו.

תאריך פטירה – 05.09.11 .

הערה– צורפו תעודות וכתבות שונות.

מבקש בשמו ובשם משפחתי את כיכר הדקלים המפרידה בין מתחם המתנחלים למכללת אשקלון על שד' צפניה.

החלטה: הבקשה נדחתה פה אחד, תוקם הנצחה גדולה לשורדי השואה.

16. הבקשה– פנייתם של דוד, אורה ויהודה לוי לקריאת רחוב/כיכר/שצ"פ ע"ש אמם נלי לוי ז"ל.

רקע – נלי לוי ז"ל, יקירת העיר אשקלון 2012, קיבלה את האות על פועלה למען העיר והמדינה מהווה דמות מופת של פליטת שואה כשהגיעה לישראל עם משפחתה, למדה סיעוד בהדסה הר בצופים, ירדה עם השיירה האחרונה מירושלים במלחמת העצמאות, שירתה בהגנה, בפלמ"ח וזאת מעבר להיותה אשת נתינה לחברה ולמדינה. נלי ממייסדות המרכז הרפואי ברזילי שהוקם ב-1960, נלי הייתה מנהלת שירותי הסיעוד, יו"ר סניף אשקלון של האגודה למלחמה בסרטן מרצה לגרונטולוגיה במכללת ספיר ומייסדת ביה"ח זוטא באילת.

תאריך פטירה – 314/07/1.

הערה– צורפו תעודות וכתבות שונות.

אין מיקום מועדף.

החלטה: הבקשה אושרה פה אחד, טרם נבחר מיקום.

17. הבקשה– פנייתה של הגב' אווה ארבן לקריאת רחוב או כיכר ע"ש בעלה פטר ארבן ז"ל.

רקע – פטר ארבן ז"ל נולד ב- 1921 בעיר מורבסקה אוסטרבה. בצעירותו היה חבר בתנועת הנוער הציונית 'תכלת לבן'. לאחר תחילת השואה פטר היה ספורטאי ועסק בסקי, הוקי קרח, אתלטיקה וכדורגל, ואף נמנה משחקני הכדורגל בגטו. פטר עבר בין 5 מחנות שונים ושרד את כולם, ולאחר ששרד את השואה הוא ואשתו אווה עלו לארץ בשנת 1949, פטר התחיל לעבוד בקבלנות. פטר כתב את הספר בשם 'בעקבות עצמי' המספר על שנותיו כשחקן כדורגל בגטו, השתתף בסרט 'פרדי היקר' והוזכר בסרט 'ליגה טרזין'. פטר היה חבר ותיק ותרם רבות לעמותת ידידי בית חולים ברזילי והיה שותף בשלל פרויקטים שנבנו בבית החולים.

תאריך פטירה – 201705.04..

הערה– צורפו המלצות של אישים שונים.

המשפחה מבקשת את הגן הצמוד למתנ"ס בית ווסק (הגן מאחורי ביתם של המשפחה), לאחר שביקשה את הכיכר המערבית לביה"ח, אך ניתנה לד"ר מיכאל לביא ז"ל מנהלה הראשון של ברזילי.

החלטה: הבקשה נדחתה פה אחד, תוקם הנצחה גדולה לשורדי הש ואה.

18. הבקשה– פנייתו של יוסף חלפון לקריאת רחוב/כיכר ע"ש אביו יצחק חלפון ז"ל.

רקע – יצחק חלפון ז"ל לפני עלייתו ארצה פעל להחבאת העולים טרם עלייתם לארץ תוך סיכון חיוו, לאחר עלייתו ארצה ולאשקלון היה מראשוני הפעילים שבנו את אשקלון, בין היתר את מפעל המשקאות הקלים 'ספיר' ע"ש פנחס ספיר (שר האוצר של ישראל) בשנת 1965, את 'מסעדת האוניה' בחוף דלילה, עשרות דירות במתחם הסיטי, בתים פרטיים ברחבי העיר, ביהכ"נ 'פורת יוסף', כולל וישיבה לתלמידי תורה, סניפי רשת 'אבי סופר' 'מאפיית תקומה'

לשעבר, 'אולמי אהרון' ועוד פעילות ענפה באשקלון מראשית העלייה ועד מותו. יצחק התנדב בגמ"ח וסייע לנזקקים.

תאריך פטירה – 18.12.19 .

הערה– צורפו המלצות של אישים שונים.

מבקש את הכיכר בסמוך לביתם ברח' יפתח הגלעדי 63 .

החלטה הבקשה אושרה פה אחד, טרם נבחר המיקום.

הבקשה – פנייתה של הגב' אתי הרם פינטו לקריאת רחוב/כיכר/גן ע"ש אחותה ד"ר נינה פינטו אבקסיס ז"ל.

רקע – ד"ר נינה פינטו אבקסיס ז"ל הייתה חוקרת פולקלור והומור ועמיתת הוראה במרכז לחקר הלדינו באוניברסיטת בר אילן. ברשותה מחקרים מתקדמים בלשון החכתיה ובתרבות יהודי צפון מרוקו. נינה כלת פרס בן צבי לחקר קהילות ישראל במזרח לשנת תשע"ה וזוכת פרס היצירה לסופרים ומשוררים לשנת תשע"ח. נינה ילידת אשקלון ובבעלותה תואר ראשון ותואר מוסמך בספרות עברית מהאוניברסיטה העברית, בנוסף הייתה מגישה וכותבת תכניות רדיו לספרות 'קראתי ספר' ברשת א' של 'קול ישראל' בין השנים 1996-1995, ובהמשך שימשה ככתבת לענייני משטרה בעיתון 'הארץ'. בין השנים 2001-2008 הייתה מרצה במחלקה לספרות עם ישראל ולימודי הבעה עברית במכללת אשקלון והייתה מלמדת קורסים בספרות עברית ובלימודי תרבות לתואר מוסמך באוניברסיטה הפתוחה. נינה זכתה בפרס ראש הממשלה לסופרים עבור ספרה 'סיפורים אינטימיים', שהביאו חשיפה חיובית לעיר אשקלון בתקשורת ובעיתונות, הספר אף תורגם לספרדית. לאחר גילוי הסרטן במערכת העיכול נינה הוציאה קובץ סיפורים בשם 'מחר אני הולכת' שמספר על התמודדותה עם המחלה. בימים האחרונים לפני מותה סיימה לכתוב ספר מחקר נוסף בשם 'טיטואן- מגעים בין תרבויות'.

תאריך פטירה – 22/07/2019.

הערה– צורפו מס' המלצות וכתבות המתארות את פעילותה.

פרט לאחותה הגישו גם חברותיה: רונית עמירה, ורד זוילי, מיכל הרמתי פורטל, חגית לביא וענת חגאי. אין מיקום מועדף.

החלטה: הבקשה אושרה פה אחד, טרם נבחר המיקום.

19. הבקשה– פנייתו של מר אברהם אברהמי לקריאת רחוב ע"ש משה רבינו.

רקע – משה רבינו הוא דמות מקראית. נבחר ע"י אלוקים להיות מנהיגם של עם ישראל ולהוציאם ממצרים. נבחר כדי להנהיג את בני ישראל בצאתם ממצרים, ושפטם ארבעים שנה בעת לכתם במדבר לארץ כנען, ארץ ישראל. משה קיבל את התורה מאלוקים במעמד הר סיני ומסרה לעם ישראל. היהדות כונתה לעיתים לאורך ההיסטוריה 'דת משה'. משה נחשב כנביא מרכזי גם באמונות מונותאיסטיות אחרות, כגון הנצרות והאסלאם. על פי המקרא, ימי ילדותו ונערותו עברו על משה בבית פרעה, שליט מצרים. תקופה משמעותית בחייו עברה עליו במדין ובגיל שמונים חזר למצרים כדי להנהיג את עם ישראל כשאלוקים גאלם מהשעבוד. משה לא זכה להיכנס עם בני ישראל לארץ כנען ומת לאחר שראה אותה מפסגת הר נבו.

תאריך פטירה – לא רלוונטי.

הערה – אין מיקום מועדף.

החלטה: הבקשה אושרה פה אחד, פרט לקול אחד, טרם נבחר המיקום.

20. הבקשה – פנייתו של אלי פיקדו לקריאת שם לרחוב / כיכר / אנדרטה / גן ע"ש אביו קס

טפסהקו פיקדו זצ"ל.

רקע – קס טפסהקו פיקדו זצ"ל עלה, התגורר וחי באשקלון משעלה מאתיופיה עד יומו האחרון. לפני עלייתו ארצה היה הסמכות הדתית הראשית (הוסמך לקרוא ולפרש את כתבי הקודש ולפסוק הלכות) ושימש כעמוד התווך של הקהילה בכל עניינם. עלייתו ארצה הייתה אסורה ולוותה בסיכונים רבים, כך למשל, לאחר שאושר על ידי השלטון המרכזי לעבור למקום התיישבות קרוב יותר לע לייה ארצה, על מנת לעלות לישראל בחשאי הוא וקהילתו, נוצרו בעיות עם השלטון וכיוון ששימש כמנהיגם נעצר ונשלח לכלא ( אסיר ציון לשעבר). הדבר עיכב את העלייה ארצה והוא נאלץ לשחד את השלטון, ולבסוף הצליח הוא וכל 125 היהודים שאיתו לעלות ארצה (מאתיופיה ומסודאן). לאחר שהגיע ארצה למד 8 שנים ב'מכון מאיר' על מנת שהסמכתו תהיה תקפה גם בארץ לקבלת תעודה מהרבנות הראשית לישראל. בעלייתו התגורר ישירות באשקלון ובה היה הקס הראשון. בתפקידו דאג באשקלון לכל צרכי הקהילה האישיים

והדתייםרב העדה, שוחט, השכין שלום בין אנשים, שירת את הקהילה ואת תושבי אשקלון)

ואף קיבל תעודת הערכה מעיריית אשקלון. הקס היה בין המייסדים של הקמת בית הכנסת ליהודי אתיופיה ברחוב שפירא 'חיים בר אבא ארשרטר ז"ל', בו ביצע שילוב בין ה תפילות בעברית ובשפת הגעז (אמהרית). בנוסף עבד בשיתוף פעולה עם המועצה הדתית באשקלון.

תאריך פטירה – 21.01.20 .

הערה– אין מיקום מועדף.

החלטה: הבקשה אושרה פה אחד, טרם נבחר המיקום.

21. הבקשה– פנייתו של מר אלכסנדר כץ לקריאת כיכר לזכר הליקוודטורים של אסון צ'רנוביל.

רקע – הליקוודטורים של אסון צ'רנוביל הינם האזרחים , הכבאים ואנשי הצבא שפעלו למען כיבוי וניקוי תחנת הכוח הגרעינית צ'רנוביל לאחר אסון צ'רנוביל בשנת 1986 .רוב הליקווידטורים נפגעו מרמת הקרינה המייננת שהייתה ברמה קטלנית. ההנצחה המבוקשת מיועדת ל-1,500 היהודים שהשתתפו בפעולות אלו, כ- 50 מהם בחרו לגור באשקלון. ההנצחה מיועדת לזכרם של הנספים באסון ואלה שהמשיכו לחיות.

תאריך פטירה – לא רלוונטי.

הערה – לאחרונה הוקמו אנדרטאות בק"ג ושדרות.

מבקש כיכר בשכונת גן הוורדים במפגש הרחובות קרן היסוד והסוכנות היהודית.

החלטה: הבקשה אושרה פה אחד עם המיקום המועדף.

22. הבקשה– פנייתה של הגב' שרון קובטון להנצחת שם אימה דינה קריביצקי ז"ל.

רקע – דינה קריביצקי ז"ל, בהכשרתה עו"ס, זכתה בעו"ס מצטיינת ארצית פעמים רבות והייתה מרצה במכללת אשקלון לעו"ס בה הדריכה והכשירה עובדים סוציאליים. בנוסף, פעלה בהתנדבות למען אחרים (מועטי יכולת וחלשים) במסגרות שונות: דינה יזמה והקימה את פרויקט 'בתים חמים' באשקלון ובארץ, שמומנו ותוקצבו ע"י תרומות וכספים שהשיגה, שעזרו לקשישים וניצולי שואה רבים, נתנו להם בית חם והיו לתעסוקה בקרב גיל הזהב, הייתה מנהלת מדור הקליטה והעלייה, מייסדת 'ידיד חסד', ריכזה מועדוני קשישים, הייתה יו"ר ועדה בעמותת אלק"א ובוועד, הייתה בוועד של מועצת הנשים, עזרה רבות בקליטת העלייה ואירחה משלחות רבות, הקימה מקהלת זמרי יידיש מבריה"מ, שהשתתפה באירועים באשקלון ובתחרויות ארציות. דינה אף ארגנה ערבי חג לאנשים חסרי יכולת, קשישים וניצולי שואה ועשתה אירועי בר מצווה לילדים והורים כשהייתה לוקחת אותם לכותל בהתנדבות.

תאריך פטירה – 05/07/18.

הערה– צורפו המלצות רבות מאישיות עירוניות וארציות. אין מיקום מועדף.

החלטה: הבקשה אושרה פה אחד, טרם נבחר המיקום.

חבר המועצה עו"ד עמיחי סיבוני יצא.

23. הבקשה– פנייתה של הגב' גיטה עטיה לקריאת רחוב ע"ש בעלה בחרי עטיה ז"ל.

רקע – בחרי עטיה ז"ל נולד ב-1930 בלוב, כבר בגיל צעיר היה חבר בתנועת הנוער היהודי ושותף בהגנת היישוב היהודי בזמן הפרעות. בגיל 14 הצטרף לנוער היהודי הציוני בחסות הג'וינט להכנה לעלייה לישראל, לבסוף עלה לבד ב- 1949 לישראל כצעיר נלהב. עם עלייתו התגייס לצה"ל ליחידה קרבית והשתתף בקרבות חטיבת הנגב לשחרור הדרום והנגב במסגרת מלחמת העצמאות, לאחר המלחמה נשאר לאבטח עם כוחות נוספים את מובלעות השטחים ששוחררו ונותרו בהם תושבים ערבים, בין היתר אבטח את מגדל לימים העיר אשקלון. בחרי התאהב בעיר והחליט להישאר ולקבוע בה את ביתו וחייו ואף הפציר במשפחתו לעלות לישראל ולגור בעיר וכך היה. בחרי התנדב במשטרה ולמען הציבור. ב -1984 היה אחד מנוסעי קו 300 –

האוטובוס החטוף, אחריו הוכר כנפגע פוסט טראומה כשסבל מאלימות פיזית ומילולית ולמרות זאת בחר לא לקבל עזרה כספית ממשרדי הממשלה לאחר מכן.

תאריך פטירה – 1996.

הערה– מצורפות המלצות מאישים שונים.

החלטה: הבקשה אושרה פה אחד, טרם נבחר המיקום.

24. הבקשה– פנייתה של הגב' מור (מורין) בנימין להנצחת אביה יצחק בנימין ז"ל.

רקע – יצחק בנימין ז"ל נולד ב-1969, בבגרותו הצטרף לקבוצת הכדורסל המקומיתשם שיחק כקפטן ובהמשך אף אימן את קבוצת הבנות. התגייס לשירות קרבי בגולני, ולאחר שירותו עבד כמאבטח ברשות המעברים במסוף רפיח וקצא"א. גם בשירותו הקרבי וגם בעבודתו הצטיין.

יצחק הצטרף להקמת מועדון הביליארד 'השולחן הירוק', שבחוף דלילה, שם במשך 26 שנים ניהל במסירות את המועדון במסירות ובמקצועיות. במהלך שנותיו כמנהל המקום עודד נוער לשירות משמעותי ואף סייע לנוער בסיכון בשעות היום והלילה, כולל מתן ארוחות חמות בחינם. לאורך שנות בנותיו בבתי הספר בהם למדו היה חבר בהתנדבות בוועד ההורים, ואף תרם כספים רבים למימון פעילויות חינוכיות, מסעות לפולין ושימור התרבות וההווי הבית סיפרי. לאורך השנים עסק יצחק בגמילות חסדים בסתר למשפחות במצב סוציו-אקונומי קשה.

תאריך פטירה – 2019 .

הערה– מבקשת שביל באזור רחוב הטייסים.

החלטה: הבקשה אושרה פה אחד, המיקום יהיה באזור רחוב הטייסים.

בברכה,

דפנה עמירה ביטון / מרכזת הוועדה

שני ג'אנו / ע. מרכזת הוועדה.