פרוטוקול ועדת שמות מספר 11.2013
עיריית אשקלון
יום ראשון הי אלול תשע"ג
13
לכבוד:
מר/גבי
חבר/ת ועדת שמות
ג.א.נ.,
הנדון: זימון לישיבת ועדת שמות של רחובות
הנך מוזמן/ת לישיבת ועדת שמות מספר 11/2013, שתתקיים, איייה, ביום ראשון, יייא בתשרי תשע"ד, 15/09/2013 בין השעות 18:00 - 20:00, באולם הישיבות, קומה ג', בבניין העירייה.
הנושאים שעל סדר היום :
1. פניות ובקשות שעל הפרק, של תושבי העיר, למתן שמות לרחובות.
2. הודעות לחברי הוועדה.
מפאת הנושאים התחשוביס אבקש נוכחותך בישיבה.
נא אשר/י השתתפותך בטלי 6792291 - איריס.
בברכה,
איריס לוין
רכזּת ועדת שמות
העתק: מר אברהם בן-דוד, מנכ"ל העירייה
מר משה שמואל, אמרכל ונציב תלונות הציבור
עמוד 1 מתוך 16
עיריית אשקלון
פניות ובקשות מתושבי העיר למתן שמות לרחובות :
א.
ב.
ג.
בקשה של גבי סופיה ביילין, סגנית ראש העיר, לקריאת רחוב עייש זאב בוים ז''ל. ואב בוים נולד בשנת 1943 ונפטר בשנת 2011. היה חבר כנסת ושר בממשלות ישראל.
בצעירותו היה חניך ומדריך במעוייז ביתייר. שירת בנחייל והיה מייפ בשריון. זאב היה מחנך ומנהל בבית ספר מקיף בקרית גת. בשנת 1986 נבחר לראש העירייה של קריית גת ועמד בראשה עשר שנים, עד בחירתו לכנסת ה- 14 בשנת 1996, בה כיהן כיושב ראש סיעת הליכוד ויושב ראש הקואליציה. בשנת 2003 מונה לסגן שר הביטחון ובשנת 2006 מונה לשר הבינוי והשיכון ולשר החקלאות. בשנת 2007 מונה לתפקיד שר לקליטת עלייה וב- 4 ביולי 2007, במסגרת סבב תיקים בממשלה, מונה לתפקיד שר הבינוי והשיכון, הממונה על מינהל מקרקעי ישראל. בשנים 2009 - 2011 היה חבר בוועדת החוץ והביטחון ויושב ראש ועדת המשנה לבחינת מוכנות העורף במצבי חירום.
החלטה:
בקשה של עו"ד גיל-עד חריש, לקריאת גן עייש אריה לובה אליאב ז'יל, נדונה בוועדת שמות מס' 8/2011, בתאריך 29/12/2011 ואושרה עקרונית במועצת העיר בישיבה מסי -47 2, בתאריך 01/02/2012. מאחר וחלפו 24 חודשים מיום הפטירה יש להחליט על מיקום הגן.
החלטה:
בקשה של גבי שושנה מלכה ומר מומי מלכה לקריאת גן עייש בתס טלי חטואל ונכדותיהם הילה, הדר, רוני ומירב ז'יל. טלי חטואל נולדה באשקלון בשנת 1970 ונרצחה בדרכה לאשקלון בפיגוע ירי כשהייתה בחודש התשיעי להריונה בשנת 2004, יחד עם בנותיה הילה בת אחת עשרה, הדר בת תשע, רוני בת שבע ומירב בת שנתיים. טלי חטואל ובעלה התגוררו בישוב קטיף שבגוש קטיף. בעבודתה סייעה לאנשים רבים במצוקתם, הרגיעה, חיזקה, יעצה והדריכה את הזקוקים לה. באשקלון קיימת הנצחה פרטית - בית מדרש 'יאמרי טלייי ברח' חיים משה שפירא. בעלה דוד חטואל הקים עס קבוצת חברים את עמותת ייטלי ביד רמייהיי לזכר טלי ובנותיה, המסייעת לזוגות הזקוקים לטיפולי הפריה.
הוריה של טלי זייל מבקשים להנציח את בתס ונכדותיהס בגן שעשועים המוקם ליד ביתס, בנאות אשקלון, שצייפ א על פי תבייע 4/במ/141.
החלטת:
עמוד 2 מתוך 16
ד.
ה.
ל
עיריית אשקלון
בקשה של גבי גאולה זיו ומר שמעון זיו, לקריאת גן עייש אחיהס מיכה עמיר ז''ל, נדונה בישיבה מס' 10/2012 מיום 06/12/2012 וההצעה לא זכתה לרוב הדרוש בוועדה. הבקשה מובאת לדיון חוזר, מאחר והתקבלו שני מכתב המלצה נוספים של מר אלי דיין, עוי"ד וראש העיר אשקלון בשנים 1991-1978 וממר משה ינאי, סמנכ"ל לחינוך וחברה. מיכה עמיר נולד בשנת 1932 ונפטר בשנת 2010. מיכה הגיע לעיר אשקלון בשנת 1951 והשתלב בתחילה בעבודה חינוכית באחד מבתי הספר הראשונים בעיר. לאחר מכן עבר לעבוד כמזכיר מרפאה של קופת חולים כללית בשכונת גבעת ציון. ניהל במשך שלושים וחמש שנים את בית ההבראה 'ימרגוע לעובדיי. מיכה כיהן כחבר מועצת העיר בשנים 1965 -
7.
החלטה:
בקשה של גב' סופיה ביילין, סגנית ראש העיר, ומר בוריס מנור, חבר מועצת העיר וחבר ועדת שמות, לקריאת רחוב עייש חייכ לשעבר ד''ר מרינה סולודקין ז'יל. דייר מרינה סולודקין נולדה בשנת 1952 ונפטרה בשנת 2013. מרינה עלתה לארץ בשנת 1991 והתגוררה מאז בעיר אשקלון. היא עזרה למאות תושבי אשקלון, בעיקר עולים חדשים, במציאת פתרון ובמתן מענה לבעיות סבוכות ומורכבות. מרינה כיהנה כחברת כנסת משנת 6 ועד 2013. בתפקידיה הציבוריים והבולטים כיהנה כיוייר הוועדה לקידום מעמד האישה וכסגנית השר לקליטת עלייה. במהלך כהונתה בכנסת יזמה מספר חוקים: תיקון לחוק הטבות לניצולי שואה נזקקים, חוק הזכות לעבודה בישיבה, תיקון לחוק הבטחת הכנסה, תיקון לחוק עבודת נשים, חוק הצבת מכשירי החייאה במקומות ציבוריים.
הערה: לא חלפו 24 חודשים!
החלטת:
בקשה של גב' נורית דאבוש, לקריאת גן או כיכר מול בית הכנסת יישער השמים'י, בשכונת גבעת ציון עייש אביה אברהם דאבוש ז''ל. אברהם נולד בשנת 1926 ונפטר בשנת 2010.
אברהסם היה מופת ומודל לחיקוי לקהילה שלמה בשכונת גבעת ציון. הוא הקים את בית הכנסת יישער שמיסיי ובמשך כחמישה עשורים היה הגבאי שהפך את בית הכנסת למרכז חברתי למשפחות עולים ממדינות המזרח. במשך כ- שלושה עשוריסם היה יו"ר ועד ההורים בבית ספר היסודי עייש יירמבסיי וחבר ועד ההורים בבית הספר התיכון עייש יירוגוזיןיי. הוא היה פעיל בחברת קדישא והיה ממקימי קרן מלגות עבור סטודנטים בני העדה הלובית.
החלטת:
עמוד 3 מתוך 16
4
ח.
ט.
8
2
עיריית אשקלון
בקשה של גבי הילה שפר (וקשטוק), לקריאת רחוב או גן עייש הוריה שרה ומנחם וקשטוק ז'יל. שרה וקשטוק נולדה בשנת 1936 ונפטרה בשנת 2008. מנחם וקשטוק נולד בשנת 7 ונפטר בשנת 2012. מנחם עלה לארץ בשנת 1947, הגיע לאשקלון בשנת 1949 ונמנה עס ראשוני העיר. מנחם היה פעיל בתחום התיירות והיה סוכן הנסיעות הראשון באשקלון ובכל אזור הדרום. במשך שנים רבות, הביא לעיר המוני תיירים, סוכנים, נציגי תיירות שונים וייצג את העיר אשקלון בארץ ובחוייל. כמו כן, התנדב לפעילויות רבות במסגרת רוטרי, באגודה למען החייל וכשפרש לגמלאות התנדב במשמר האזרחי. שרה תרמה לעיר בתחום החינוך. הייתה מורה ומחנכת בביייס תיכון עייש תגר במשך כ- 30 שנה, הנחילה לדורות רבים ידע בתולדות העיר ואהבה לאשקלון. בנוסף שרה הייתה רכזת בפרויקט מלאייי במחלקת חינוך ורווחה, התנדבה בבית אבות הלפרין, באגודת אנוייש וברוטרי נשים.
החלטה:
בקשה של גבי רבקה עמיצור, לקריאת רחוב עייש בעלה יעקב עמיצור ז'יל. יעקב נולד בשנת 1933 ונפטר בשנת 2009. יעקב היה איש חינוך בכל רמייח איבריו, שימש כמורה וכסגן מנהל בביהייס התיכון יירוגוזיןי', כמנהל ייאורט אדיבייי וכסגן מנהל ביה"ס 'יאורט אפרידריי. עם יציאתו לגמלאות התנדב לפעילות קהילתית וחברתית בקרב הגמלאים ועשה רבות למען רווחתם. הקים וניהל יימכללה עממיתיי למבוגרים, בה יכלו ללמוד גמלאים ועקרות בית שלא זכו ללמוד, העביר חוגים במרכזי הגמלאים, ערך את העיתון 'יגמלאון'י במשך שנים רבות. למעלה מעשור הוציא דף פרשת השבוע בשם יינועסם שיח'י ובו שילב דברי חזייל ומסר לחברה ולימד בהתנדבות באופן קבוע שיעור בפרקי אבות.
יעקב היה איש תרבות וספורט. כשהגיע לאשקלון יחד עס אביו בן ציון סייעו רבות בהקמת קבוצת הסייף של הפועל אשקלון. בשנת 1972 זכתה הפועל אשקלון באליפות ראשונה שלה בניצחון על מכבי רייג. התקבלו מכתבי המלצה ממר משה ינאי, סמנכ"ל לחינוך ולחברה, ממר אבנר מימון, סגן מנהל אגף לחינוך ותרבות, מעוייד אלי דיין, ראש העיר בשנים 1978 -- 1991, מהרב אפרים הלפרין, רב ביהכיינ יינעם יצחקי'י.
החלטה:
בקשה של מר בני וקנין, ראש העיר אשקלון, לקריאת כיכר בצומת הרחובות שדי יצחק רבין / שדי עופר על שמס של קולט ופיטר לוי. קולט ופיטר לוי הינם מהתורמיס הגדולים של העיר אשקלון, תרמו סכומים גדולים לבריכה העירונית, גן הסיפי, מתנייס נווה אילן, מרכז הטניס, בית הצופים, ביהייח ברזילי ועוד. קולט ופיטר לא הסתפקו רק בתרומות כספיות, הס למעלה מ- 30 שנה הס מעודדים תורמים אחרים להגיע לעיר ולסייע לה. הס שלחו לעיר מאות מתנדבים בתחום רפואת השינייסם והסיוע לקהילה.
החלטת:
עמוד 4 מתוך 16
8
₪
עיריית אשקלון
בקשה של מר רימונד ברששת, חבר ועדת שמות, המבקש לשקול מחדש את החלטות ועדת שמות מס' 5/2010 מיום 17/03/2010 והחלטת ועדת שמות מס' 6/2010 מיום 30/12/2010, בנוגע להנצחת הרב יצחק ברזאני ז'יל. מצייב הנוסח כפי לפני שהובא הוועדה: 'יהרב יצחק ברזאני זצייל נולד בשנת 1892 בעיראק ונפטר בשנת 1978 במושב עין-העמק. הרב יצחק ברזאני זצ'יל היה נצר למשפחת ברזאני, שממנה יצאו במשך דורות רבים רבנים מפורסמים. היה הרב הראשי של קהילת ארביל בכורדיסטאן העיראקית בשנים 1927 -
1 ואב בית הדין הרבני. בתוקף תפקידו כאב בית-דין עסק בנושא קידושין, גירושין והתרת עגונות. פעל רבות בקרב קהילתו לעידוד העלייה לישראל. הרב היה נציג נאמן של הקרן הקיימת והתנועה הציונית בכורדיסטאן העיראקית. בשנת 1951 עלה לארץ ישראל במבצע ייעזרא ונחמיהיי לאחר שסייע בארגון עלייתס של יהודי ארביל והיהודיס מכפרי הסביבה. עם הגיעו לארצ, הצטרף לבתו ולחתנו במושב עין-העמק, שס שימש כרב המושב.
את ההסמכה לרב קיבל לאחר שנבחן והוסמך ע"י הרבנים הראשיים הרב יצחק הרצוג זצ'יל והראשון לציון הרב בן-ציון חי עוזיאל זצייל. הוא מונה לרב האזורי של חבל מגידו.
הוא כיהן בתפקיד זה כ- 20 שנה, בהן עסק בכל תחומי הדת כולל חזנות, שחיטה, חופות, כשרות והלוויות.
בקשה זו נדונה במועצת העיר בתאריך 05/05/2010 ולא וכתה לרוב הדרוש בוועדה. מר שלמה ארבלי הגיש ערעור על החלטת מועצת העיר, מאחר שהוא סבור שלא הגיעו לידיעת
חברי הוועדה החומרים הדרושים להחלטה נכונה. מצייב מסמכים נוספים על אודות
קורות חייו ופעילותו של הרב.
הבקשה נדונה שוב במועצת העיר בתאריך 02/02/2011 וההחלטה הייתה: "ההצעה לא זכתה לרוב הדרוש בוועדה. בתום שלוש שנים ניתן יהיה להביא שוב את הבקשה לדיון בוועדהי'. באותו פרוטוקול, הועלה העניין, שבקשות שלא זכו לרוב הדרוש בוועדה, מוגשות שוב לדיון בוועדת השמות. לכן הוחלט, שרק בתום שלוש שנים מיום דחיית הבקשה למתן שסם לרחוב, ניתן יהיה להביאה שוב לדיון בוועדת השמות. בוועדת שמות מס' 7/2011 מיום 12/05/2011, מר ריימונד ברששת ביקש לדון שוב בבקשה של מר שלמה ארבלי. יו"ר הוועדה, מר שלמה כהן, השיב שבקשות מכל סוג שהוא יש להגיש בכתב. על פי מכתבו של מר ברששת, הרב יצחק ברזאני זייל, ידוע ומכובד ביותר בקרב יוצאי עיראק באר>, בשל פעולותיו למען המדינה בארץ ובעולם. מעשיו ופועלו מתועדיס בספרים רבים שכולם שיר הלל לאישיותו ובקיאותו בתורה ובנפש האדם.
החלטה:
עמוד 5 מתוך 16
יא.
יג.
עיריית אשקלון
בקשה של גבי סופיה ביילין, סגנית ראש העיר, לקריאת רחוב או גן עייש אליהו גניש זייל.
אליהו גניש ז'יל נולד בשנת 1936 ונפטר בשנת 2003. אליהו גניש זייל, היה בנו של רב הקהללה רבי חואטו גניש זצייל. הוא הגיע לאשקלון בשנת 1949 והיה מבוני העיר אשקלון.
עבד בעירייה במשך 42 שנים, היה ממנהיגי העדה הלובית וחבר ארגון עולי לוב העולמי.
אליהו היה מתנדב באירועי שמחה ויגון, מקים חברת שירי דוד, זמר, חזן, משורר ופייטן שכל כולו אהבה בלי גבולות לעמו, מולדתו ולצהייל. התקבלו מכתבי המלצה מהרב יוסף שרביט, רב ראשי ואב בית הדין, אינגי מיכאל רוזן, מנהל לשעבר של אגף המים והביוב בעירייה ושל מר מרדכי בריגה. בקשה זו נדונה בוועדת שמות מס' 6/2010, בתאריך 0 וההחלטה הייתה: ''יההצעה לא זכתה לרוב הדרוש בוועדה." הבקשה מובאת לדיון חוזר מאחר והמשפחה הציגה מסמכים נוספים, המעידים על פועלו של אליהו גניש.
אליהו לימד ילדיסם בהתנדבות, פרקי תהילים ופיוטיס לאירועי שמחה, חתונה, ברית מילה, בר מצווה ולהבדיל לאירועי הלוויה, שלוש פעמים בשבוע, במשך כ- 20 שנים.
הילדים הופיעו בבגדים ייצוגיים. כמו כן, דאג להוציא תקליטים של כל השירים והפיוטיס.
החלטה:
בקשה של מר בוריס מנור, חבר מועצת העיר וחבר ועדת שמות, לקריאת רחוב, עייש עין יהודית, פסטיבל עולמי לסרטים יהודיים, המתקיים במרכז הכנסים הבינלאומי במכללה האקדמית באשקלון. זהו פסטיבל סרטים שנושאם הוא התרבות והזהות היהודית.
לפסטיבל מגיעים סרטים מכל העולם: סרטים עלילתיים, תיעודיים וסרטים קצרים.
הפסטיבל מקרין את הסרטים בהקרנת בכורה ישראלית ומהווה במה כמעט יחידה להקרנתס בישראל. השנה ייעין יהודיתיי חוגג עשור וחשוב לתושבי העיר ששמות הרחובות לא רק יבטאו שמות של אישים שהטביעו חותמס בהיסטוריה, אלא גם להשאיר בזיכרון הקולקטיבי של תושבי העיר שמות של אירועים תרבותיים גדולים, ששינו את פני העיר מבחינה חינוכית, תרבותית ואמנותית.
החלטת:
בקשה של מר דודי חסן, לקריאת רחוב עייש אביו פנחס חסן ז'יל. פנחס נולד בשנת 1939 ונפטר בשנת 2010. פנחס היה מראשוני המתיישביס באשקלון שעלו לאר> בשנת 1950.
הוא עבד בעיריית אשקלון ונמנה בין שלושת המצילים הראשונים בחוף ימה של העיר וממקימי החוף הראשון באשקלון. ניהל את החוף השקט (ברנע) למעלה מ- 25 שנה.
החלטה:
עמוד 6 מתוך 16
יד.
טו.
טז.
8
₪5
עיריית אשקלון
בקשה של מר מיכאל אביב, בשם תושבי שכונת אפרידר, ובקשה של גבי זהבה גרוס,
לקריאת כיכר בצומת הרחובות יוסף פינס - מלכי ישראל, בשם כיכר מרדבי, עייש בעלה מרדכי גרוס ז''ל. מרדכי גרוס נולד בשנת 1928 ונפטר בשנת 2012, בתאונת דרכים, שאירעה ברח'י מלכי ישראל. מרדכי גרוס עלה לארץ בשנת 1948 והיה בין הלוחמים לשחרור אשקלון במלחמת השחרור ובשנת 1952 היה מורה בבית הספר י'אסףיי באשקלון.
מרדכי עבד במועצה הדתית כ- 35 שנים בתפקיד מזכיר המועצה הדתית. לאחר פרישתו לגמלאות התנדב במועצה הדתית סייע רבות לנזקקים ולעוליס חדשים, סייע בהכנת ילדים לבר מצווה, הדרכה בתהליך גיור, במתן תשמישי קדושה, סידוריסם, טליתות וכו'
לנזקקים. מרדכי גרוס היה מתנדב בבית אבות ייבית הלפרין'' באשקלון כ- 20 שנים.
במסגרת התנדבותו שמר על קשר אישי עס הדיירים תוך שימת דגש על ערירים וניצולי שואה. מרדכי היה חבר 'יעמותת ידידי בית האבות'י כ- 10 שנים. בנוסף, מרדכי התנדב, באופן פעיל, כיועץ בביטוח הלאומי במשך 14 שנים. בכל יום ראשון הגיע למחלקה ונתן ייעוץ לקשישים בנושאים של מיצוי זכויות, מידע חשוב על שירותים לקשישים בקהילה.
הוא ייסד וניהל קופת גמייח והעניק ממנה הלוואות למאות תושבי העיר. כהבעת תודה, הוקרה, והערכה על פועלו הרב, למען הזולת ועל תרומתו לחברה, חתמו 90 מדיירי השכונה על הבקשה לקריאת כיכר על שמו. התקבלו מכתבי המלצה מהרב אפרים הלפרין, רב שכונת אפרידר-ברנע, מגב' אילנה בן דוד, מנהלת בית אבות, ייבית הלפרין", עו"ד אליהו רפאלי, מיימ, יו"ר ומזכיר עמותת ידידי בית אבות עייש הלפרין ומרכז יום לקשיש, ממר שלמה פרוור, יו"ר המועצה הדתית, מגבי רחל אגם, מנהלת תחום ייעוצ לקשיש, המוסד לביטוח לאומי ומגבי מרגלית שריאל, בשם ציבור התושבים.
הערה: לא חלפו 24 חודשים!
החלטה:
בקשה של מר יוסף בוקרא, לקריאת גן עייש אשתו יוספה בוקרא ז''ל. יוספה נולדה בשנת 3 ונפטרה בשנת 2001. יוסף מבקש שהגן הנמצא מול ביתס ברחוב ברגסון 5/1, ייקרא על שס אשתו משום שהיא דאגה לניקיונו. יוספה ייל התלוותה לבעלה בכל הפעילויות שלו במשטרה ובמועצה הלאומית למניעת תאונות.
החלטת:
בקשה של מר מורים סעדון, לקריאת רחוב עייש אביו שרלי סעדון ז'יל. שרלי נולד בשנת 9 ונפטר בשנת 2011 (אוגוסט). שרלי היה ממקימי העיר אשקלון, עבד בעירייה במחלקת תיירות ואירועים ובאגף שפע. שרלי התנדב במשך שנים רבות ועזר לארת ולתרגם עבור עולים שהגיעו מצרפת לאשקלון.
החלטה:
עמוד 7 מתוך 16
0
יח.
8
₪
עיריית אשקלון
בקשה של גבי אילנה עמיקם, לקריאת רחוב עייש בעלה סגן ניצב אהרון עמיקם זייל.
אהרון נולד בשנת 1929 ונפטר בשנת 2011 (נובמבר). אהרון היה ממקימי העיר אשקלון, התגייס למשטרת ישראל בשנת 1956 ועד שנת 1969 שירת בנפת הנגב, בתחנת אשקלון, בתפקידי חקירות וסיור והיה ראש משרד סיור וראש משרד חקירות. בשנת 1969 שימש מיימ מפקד תחנת אשקלון ולאחר מכן התמנה למפקד התחנה עד שנת 1976. בפיקודו קיבלה התחנה ציון לשבח כתחנה מצטיינת. בשנת 1980 שימש מיימ מפקד נפת עזה וב-
1 התמנה סגן מפקד מרחב לכיש עד לפרישתו ב- 1986. במשך 30 שנה נתן שיעורי תורה בבית הכנסת. התקבלו מכתבי המלצה ממר דוד בכר ומהרב גבריאל חדד.
הערה: לא חלפו 24 חודשים.
החלטה:
בקשה של מר צבי אלדר, סמנכ"ל תפעול איטונג, לקריאת כיכר עייש איטונג. מר צבי אלדר מבקש לקרוא לכיכר שבצומת הרחובות שדי חיים בר לב / האומן שבאזור התעשייה הדרומי, עייש איטונג. מפעל איטונג הינו המפעל הראשון שהוקם באזור התעשייה הדרומי בשנת 1991. חברת איטונג מעסיקה כ- 30 עובדים שכולם תושבי העיר אשקלון וכן נהגים, ספקי ציוד, קבלנים וכדומה שהם ברובם תושבי העיר.
החלטת:
בקשה של מר שבתאי צור, המשנה לרוה'יע, לקריאת רחוב עייש שבתאי צור. שבתאי נולד בשנת 1951 בעיר ואני שבגיאורגיה ועלה לארצ בשנת 1972. שבתאי שימש חבר מועצת העירייה משנת 1985 ועד היוסם, סגן ומיימ ראש העיר בשנים 1989 - 1993, יו"ר דירקטוריון בית אבות 'יהלפרין'י, בהתנדבות, משנת 1990 ועד היום, יו"ר התאחדות הארצית והבינלאומית של יוצאי ועולי גרוזיה בישראל משנת 1995 ועד היום, יועצ ראש הממשלה (בנימין נתניהו), לענייני גרוזיה וקווקז, בהתנדבות, בשנים 1996 - 1998, קונסול כבוד של גרוזיה בישראל, בהתנדבות, משנת 1998 ועד היום, יו"ר הקונגרס העולמי של יהודי גרוזיה משנת 2002 ועד היום, דירקטור בזק בינלאומי, בהתנדבות, בשנת 2002, ראש העיר, יו"ר החברה הכלכלית ויו'ייר איכות הסביבה באשקלון בשנת 2003, שגריר מדינת ישראל בגיאורגיה בשנים 2005 - 2008, דירקטור נמל אילת משנת 2011 ועד היום, יו"ר דירקטוריון חברת נמל אילת בע"מ מאוקטובר 2011 ועד היום ומשנה לראש העיר אשקלון מאוגוסט 2012 ועד היום. שבתאי מבקש שקטע מרחוב חיל הים וקטע מרחוב שייי עגנון ייקרא רחוב שבתאי צור.
החלטה:
עמוד 8 מתוך 16
כ.
עיריית אשקלון
בקשה של גב' רחל עובד, לקריאת רחוב או כיכר עייש אביה שלמה גולדשטיין ז'יל. שלמה נולד בשנת 1922 ונפטר בשנת 2005. שלמה עלה לארץ בשנת 1949 ובשנת 1950 הגיע לאשקלון ופתח מכולת בצפון בי (בשכונת מגדל). הוא היה בין היזמים לבניית חנויות ברחוב העבודה, מעשה שגרם לתנופה אדירה בפיתוח המסחר בעיר. הוא היה איש פעלתן, סוחר הגון. היטה כתף לאנשים רבים, באותם הימים, וכל מי שנזקק לסיוע כספי ו/או חברתי ו/או למילה טובה, תמיד מצא ייאוזן קשבתיי ויד מושטת. לאחר שפעל רבות ופיתח את ענף המסחר הקמעונאי בעיר (היו לו 3 מכולות) עבר לתחום בתי הקולנוע ואולם שמחות. שלמה היה בין השותפים שניהלו את בתי הקולנוע יימאוריי, ייחןיי וייאסתריי והיה ממקימי אולמי 'יהדריי שבעיר. במשך השנים קולנוע 'ימאוריי הוסב לאולמי ייהמלך שלמהיי וקולנוע ייחן'' הושכר ליייינות ביתן'' שהסב את המקום לסופרמרקט שהחיה את הסביבה כולה ובעקבותיו נפתחו עסקים חדשים והמקום הפך להיות שוקק חיים. שלמה גולדשטיין תרם תרומה חשובה לפתוח העיר אשקלון ולרווחת תושביה, מבחינה כלכלית ומבחינה חברתית. התקבלו מכתבי המלצה ממר נחום ביתן, מנהל חברת יינות ביתן בע"מ, עו"ד אבינועם ארדן, רו'יח מורים כהן וממר יעקב דהן, חבר הנהלת (קולנוע מאור בע"מ) אולמי המלך שלמה כיום.
עמוד 9 מתוך 16
י'ע 4/במ/26
רהמ
מתחם הסיטי, תב''ע 4/במ/123
עמוד 10 מתוך 16
מגדל, תב''ע 1/114/03/4א
עמוד 11 מתוך 16
שכונת ברנע, תב''ע 12/104/03/4
עמוד 12 מתוך 16
ל 6 - 9 ו 24%
שכונת מגדל, תב''ע 20/143/03/4
עמוד 13 מתוך 16
שכונת ברנע, תב''ע 173/03/4
עמוד 14 מתוך 16
שכונת אפרידר, קטע מתוך תב''ע 147/03/4
עמוד 15 מתוך 16
לש
א
עיריית אשקלון
5 / .
שכונת אפרידר, קטע מתוך תב''ע 147/03/4
העתקים: מר בני וקנין, ראש העיר
מר אברהם בן-דוד, מנכ"ל העירייה
מר משה שמואל, אמרכל ונציב תלונות הציבור
המשתתפים בוועדה
עמוד 16 מתוך 16