פרוטוקול וועדת שמות

פרוטוקול וועדת שמות 01.2025

תאריך הוועדה 16.10.2025

רשימת נוכחים

נבחרי ציבור

מס"ד סיעה תפקיד שם פרטי שם משפחה סטטוס

הגעה

1 הננו יור הוועדה עמיחי סיבוני V

2 אחדות ישראל, יהדות

התורה, הציונות הדתית מ"מ אושרי פדלון X

3 אשקלוןביתנו חברה סופיה ביילין V

4 אשקלון מאוחדת חבר שי רובין V

5 אשקלון ביתנו חברה לילי קידר V

6 הכח לגמלאים חברה שרה זכריה X

7 כיוון חדש חברה פאני לוי V

8 ביחד למען אשקלון חבר עזרא עוזר X

9 אפשר גם אחרת חבר יוסי פרטוק V

נציגי ציבור

1 נציג ציבור דב גלבוע V

2 נציג ציבור דמקה סלומון V

עובדי עירייה

מס"ד שם פרטי שם משפחה תפקיד סטטוס

הגעה

1 דפנה ביטון מרכזת הועדה V

2 אורי אביקזר רכז ועדת שמות V

3 שלומי מלכה נציג GIS X

4 שני ג'אנו שביט ע. מרכזת וועדה X

5 ברכה ברובן ע. רכזת הוועדה V

1. הוספת סעיף לנוהל ועדת שמות

כיכרות בעלי אלמנטים אומנותיים (כגון פסלים, מיצגים) לא ייקראו בשם.

החלטה – הבקשה אושרה פה אחד.

2. הבקשה– פנייתם של מחלקת ההנדסה לשינוי מקטע רחוב "אלי כהן" והארכת רחוב ע"ש

"הרב יוסף חיים בלוי"

רקע- לאחר אישור שכונת רמות רחוב ע"ש אלי כהן התפצל לשני רחובות באזורים נפרדים, לאחר בירור מול מחלקת ההנדסה הוצע להאריך את הרחוב ע"ש הרב יוסף חיים בלוי שאושר בוועדה 01.2024. השינוי נבדק מול משרד הפנים ואושר לבצעו.

החלטה – הבקשה אושרה פה אחד.

3. הבקשה– קריאת שמות רחובות בפארק ההייטק.

מגיש הבקשה- עינת אלימלך, מטעם החברה הכלכלית.

רקע- פארק ההייטקTERA הממוקם בכניסה לעיר מסמל חזון של חדשנות וקידמה לעיר.

רחוב מס 1 – רחוב ע"שהיזמות

רחוב מס 2 – רחוב ע"ש התגלית

רחוב מס 3 – רחוב ע"שהחדשנות

רחוב מס 4 – רחוב ע"שהבינה

רחוב מס 5 – רחוב ע"שהאופק

רחוב מס 6 – רחוב ע"ש רכבת – אושר

רחוב מס 7 – רחוב ע"שהעתיד

הערה – עולה לוועדה זו לאישור השמות ומיקומים.

החלטה – הבקשה אושרה פה אחד יחד עם המיקומים.

4. הבקשה– פנייתו של דב גלבוע לשינוי שם כיכר "ההכרעה עקבות הברזל" שאושרה בוועדה

01.2024 לכיכר ע"ש "ההכרעה 401" .בהתאם להנחיות משרד הפנים, אשר קובעות כי שם רחוב או כיכר לא יעלה על 19 תווים, עולה הצורך לשנות את השםשאושר בוועדה.

החלטה – השינוי אושר פה אחד.

5. הבקשה– פנייתם של אלי דיין ופינחס חליוה לקריאת שם רחוב / כיכר ע"ש אברהם יפרח

ז"ל.

הרקע – איש ציבור, חבר מועצה פעיל למען תושבי העיר אשקלון, שימיש כיו"ר המכללה האזורית אשקלון בהתנדבות , מנהל בכיר בבנק לאומי. יו"ר קרן המלגות יד מיכאל.

כיום קיימת על שמו קרן המלגות יעלה ויפרח הפועלת במכללת אשקלון.

תאריך פטירה – 04.01.17 .

החלטה– הבקשה אושרה פה אחד יחד עם המיקום.

6. הבקשה- פנייתו של ראש העיר תומר גלאם לקריאת כיכר ע"ש חללי מלחמת התקומה.

רקע- כחלק ממדיניות רה"ע והנהלת העירייה להנצחת נופלי בני העיר אשקלון אשר נפלו בפעילות מבצעית במהלך מלחמת חרבות ברזל, מובאת בזאת לאישור כיכר לזכרם של נופלי ארגוני הביטחון במלחמה.

הערה – הבקשה אושרה בוועדה 01.2024 תחת שם המלחמה "חרבות ברזל", אך בהתאם להחלטת הממשלה לשנות את שם המלחמה ל"מלחמת התקומה", כך גם שם הכיכר הותאמה לשמה החדש של המלחמה.

החלטה – הבקשה אושרה פה אחד עם המיקום.

7. הבקשה- פנייתו של ראש העיר תומר גלאם לקריאת כיכר ע"ש נספי מלחמת התקומה.

רקע- כחלק ממדיניות רה"ע והנהלת העירייה להנצחת נופלי העיר במלחמת חרבות ברזל, וכחלק מהחלטות הוועדה להנצחת זכרם של נרצחי טרור ונפגעי פעולות איבה להנצחת זכרם, הבקשה עולה לאישור הוועדה.

תאריך פטירה-לא רלוונטי .

הערה– הבקשה אושרה בוועדה 01.2024 תחת שם המלחמה "חרבות ברזל", אך בהתאם להחלטת הממשלה לשנות את שם המלחמה ל"מלחמת התקומה", כך גם שם הכיכר הותאמה לשמה החדש של המלחמה.

החלטה – הבקשה אושרה פה אחד עם המיקום.

8. הבקשה– פנייתו של דוד סעדון, ראש מנהלת עיר היין לשינוי מקטע רחוב היוצרים לרחוב

ע"ש מוסקט.

רקע- הרחוב הראשי נקרא היוצרים, הרחוב הפנימי נושא כיום גם הוא את השם היוצרים, לאחר התייעצות עם מנהל ההנדסה הובהר כי מדובר בטעות ועל כן נדרש להעניק לרחוב הפנימי שם חדש, הרחוב נמצא בשכונת עיר היין ובה השמות אחידים. מוסקט הוא ענב שמשמש לייצור יין.

תאריך פטירה-לא רלוונטי

החלטה – השינוי אושר פה אחד עם המיקום.

9. הבקשה – פנייתו של חבר המועצה גבריאל טיגבו ויהודי אתיופיה המתגוררים באשקלון

לקריאת שם אנדרטה לזכרם של יהודי אתיופיה שנספו בדרכם לארץ ישראל.

רקע – כמעט בכל הארץ קיימת אנדרטה ליהודי אתיופיה שנספו בדרכם לארץ ישראל, מדי שנה מציינים את יום הזיכרון ליהודי אתיופיה שנספו בדרכם לישראל(יום נספי סודן) בטקס ממלכתי באנדרטה בירושלים, גם באשקלון מציינים יום זה אך אין אנדרטה, על כן מבקשים להקים אנדרטה לזכרם ששם יהיה הטקס בכל שנה ומקום להתייחדות וזיכרון למשפחות ולקהילה.

החלטה – הבקשה אושרה יחד עם המיקום המבוקש.

10. הבקשה– פנייתו של מר אברהם אברהמי לקריאת רחוב ע"ש משה רבינו זצ"ל.

רקע – משה רבינו הוא דמות מקראית. נבחר ע"י אלוקים להיות מנהיגם של עם ישראל ולהוציאם ממצרים. נבחר כדי להנהיג את בני ישראל בצאתם ממצרים, ושפטם ארבעים שנה בעת לכתם במדבר לארץ כנען, ארץ ישראל. משה קיבל את התורה מאלוקים במעמד הר סיני ומסרה לעם ישראל. היהדות כונתה לעיתים לאורך ההיסטוריה 'דת משה'. משה נחשב כנביא מרכזי גם באמונות מונותאיסטיות אחרות, כגון הנצרות והאסלאם. על פי המקרא, ימי ילדותו ונערותו עברו על משה בבית פרעה, שליט מצרים. תקופה משמעותית בחייו עברה עליו במדין ובגיל שמונים חזר למצרים כדי להנהיג את עם ישראל כשאלוקים גאלם מהשעבוד. משה לא זכה להיכנס עם בני ישראל לארץ כנען ומת לאחר שראה אותה מפסגת הר נבו.

תאריך פטירה – לא רלוונטי.

הערה – הבקשה אושרה בוועדה 01.2022 .

החלטה– המיקום אושר פה אחד.

11. הבקשה– פנייתו של אלי פיקדו לקריאת שם כיכר ע"ש אביו קס טפסהקו פיקדו זצ"ל.

רקע – קס טפסהקו פיקדו זצ"ל עלה, התגורר וחי באשקלון משעלה מאתיופיה עד יומו האחרון.

לפני עלייתו ארצה היה הסמכות הדתית הראשית (הוסמך לקרוא ולפרש את כתבי הקודש ולפסוק הלכות) ושימש כעמוד התווך ש ל הקהילה בכל עניינם. עלייתו ארצה הייתה כרוכה בסיכונים רבים, המנוח ביקש אישור מהשלטון המקומי לעבור מקום התיישבות קרוב יותר ליציאה כך שיוכלו לעלות לארץ ישראל בסתר, בעקבות הבקשה אושר ל 125 יהודים לעבור למקום ההתיישבות. לאחר קבלת האישור נוצרו בעיות עם שלטון נו סף ששלט באתיופיה ומכיוון שהמנוח היה מנהיג הקהילה ומדריך המסע הוא נעצר. הדבר עיכב את העלייה ארצה והוא נאלץ לשחד את השלטון, ולבסוף הצליח הוא וכל 125 היהודים שאיתו לעלות ארצה (מאתיופיה ומסודאן). לאחר שהגיע לישראל התיישב בעיר אשקלון, למד 8 שנים ב'מכון מאיר על מנת שסמכותו כקס תהיה תקפה גם בארץ לקבלת תעודה מהרבנות הראשית לישראל.

בתפקידו דאג באשקלון לכל צרכי הקהילה האישיים והדתיים, דאג לאחד בין כל הדתות, ואף קיבל תעודת הערכה מעיריית אשקלון. הקס היה בין המייסדים של הקמת בית הכנסת ליהודי אתיופיה ברחוב שפירא 'חיים ב ר אבא ארשרטר ז"ל', בו ביצע שילוב בין התפילות בעברית ובשפת הגעז (אמהרית). בנוסף עבד בשיתוף פעולה עם המועצה הדתית באשקלון.

תאריך פטירה – 21.01.20 .

הערה– הבקשה אושרה בוועדה 01.2022 .

החלטה – המיקום אושר פה אחד.

12. הבקשה– פנייתה של הגב' אורה לוי לקריאת כיכר ע"ש מייסדי ברזילי.

רקע – מייסדי ומייסדות המרכז הרפואי ברזילי הינם רות טרודה טרייט, בת שבע לוי, נלי לוי, יוסף הררי וד"ר מיכאל לביא. טרודה ניהלה את בית הספר לאחים ואחיות, ד"ר לביא היה המנהל הראשון של ברזילי, נלי ניהלה את שירותי הסיעוד ברזילי ובת שבע ניהלה את בריאות הציבור בנפת אשקלון ויוסף היה מנהל אדמיניסטרטיבי במשך שנים רבות.

תאריך פטירה – אין.

הערה –בעבר נערך טקס הנצחת כיכר לזכרם בתוך בית החולים בהשתתפות העירייה והעומד בראשה. נקבע כי הכיכר תהיה על שמם. לימים הועברה אבן ההנצחה למקום אחר ליד צינור ביוב וללא בסיס, הנהלת ברזילי לא הסכימה להחזיר את ההנצחה לכיכר עצמה, כיוון שעתה הכיכר מונצחת ע"ש הזוג פתאל, על כן הבקשה מובאת לאישור מיקום חדש.

החלטה – הבקשה אושרה פה אחד עם המיקום המבוקש.

13. הבקשה– פנייתם של עמיחי סיבוני יו"ר הוועדה, מיריי אלטיט מ"מ ראש העיר, וחברות

המועצה פאני לוי ולילי קידר לקריאת כיכרות / שצ"פ / שביל ע"ש נשים, להלן שמות

הכיכרות המוצעות:

א. כיכר ע"ש חנה מרון- שחקנית, קומיקאית, זמרת ובמאית ישראלית, מהכוכבות הגדולות של

התיאטרון הישראלי, כלת פרס ישראל לתיאטרון לשנת תשל"ג (1973). ושיאנית גינס על קריירת התיאטרון הארוכה ביותר בעולם.

תאריך פטירה – 30/05/2014

ב. כיכר ע"ש דבורה עומר - סופרת ילדים ונוער ישראלית, עומר זכתה בפרסים רבים על פועלה

בתחום ספרות הילדים והנוער, בהם פרס ישראל לשנת 2006. בשנת 2013, זמן קצר לפני פטירתה, קיבלה את פרס אקו"ם על מפעל חיים.

תאריך פטירה – 02/05/2013

ג. כיכר ע"ש לאה גולדברג - מ המשוררות העבריות הידועות והחשובות ביותר בעת החדשה,

סופרת מבוגרים וילדים, מתרגמת, מחזאית, מבקרת, ציירת, חוקרת ספרות, עיתונאית ומבקרת תרבות, כלת פרס ישראל לספרות ושירה לשנת תש"ל. פרופסור לספרות כללית והשוואתית באוניברסיטה העברית בירושלים

תאריך פטירה – 15/01/1970

ד. כיכר ע"ש צלה עמידרור – מפקדת בבית"ר הצעירה , לאחר קום המדינה הייתה מראשי

"המשפחה הלוחמת" של יוצאי אצ"ל ומאסירות אצ"ל שנכלאו על ידי הבריטים בבית הסוהר לנשים בבית לחם .במשך שנים רבות הייתה חברת מרכז תנועת החרות ומרכז הליכוד. יקירת תל אביב לשנת תשמ"ט (1989 .)

תאריךפטירה – 18/02/2017

ה. כיכר ע"ש מרים בן פורת - שופטת בית המשפט העליון ומבקרת המדינה בשנות התשעים.

הייתה האישה הראשונה שמילאה תפקידים אלו במדינת ישראל. כלת פרס ישראל לשנת (1991) על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה וזוכת אות יקירת ירושלים לשנת 2004. .

תאריך פטירה – 26/07/2012

ו. כיכר ע"ש יפה ירקוני - זמרת ושחקנית ישראלית, אשר נודעה גם בכינויה "זמרת

המלחמות" והייתה מהבולטות והחשובות שבזמרות ישראל. כלת פרס ישראל לזמר עברי לשנת תשנ"ח, המזוהה עם תקופת קום מדינת ישראל.

תאריך פטירה – 01/01/2012

ז. הבקשה – פנייתו של יעקב שגב ומשפחתו לקריאת כיכר ע"ש אדלה שגב ז"ל.

רקע – אדלה שגב ז"ל עלתה בגיל 10 מרומניה לישראל והשתקעה באשקלון עד סוף ימיה וכך נמנית מוותיקי העיר אשקלון. אדלה עבדה בשירות הציבורי בין השנים 1955-2005 במשרד הקליטה והעלייה, בעבודתה עסקה בקליטת העלייה בצורה מיטבית של העולים

אדלה אף הייתה נוסעת לביתםכדי לבקרם ולדאוג לכל מחסורם (טיפול בבעיותיהם, שילוב במקומות העבודה וקבלת הזכויות המגיעות להם כמו רכישה השפה באולפן, דיור, ביגוד וכו'). התמדתה הובילה לכך שהעולים שולבו היטב באוכלוסייה המקומית ובכך לא התדרדרו לחיי פשע ועבריינות, תופעות החשופות בקרב אוכלוסיות קשות או מוחלשות.

במהלך שנות עבודתה דאגה לשילובם של עולי מרוקו, גרוזיה, אתיופיה וחבר העמים. יש לציין כי במבצע משה, שנחשבה כעלייה בלתי לגאלית, הייתה בסוד ההתרחשות ואף טסה לחו"ל כדי לתרום להצלחתה, וכשהגיעו קיבלה אותם באישון לילה למען מתן בגדים וציוד ראשוני עבורם, ולאחר מכן החלה בפעולת הקליטה בעיר. סיימה תפקידה כסמנכ"לית.

בסיום שנות עבודתה התנדבה בביטוח לאומי למען הקשיש במשך 10 שנים שם עסקה בסיוע וייעוץ לקשישים רבים לקבלת זכויותיהם והוצאתם מחיי העוני תוך לחימה איתנה בבירוקרטיה הקיימת מולם במוסדות השונים עד מותה ממחלת הסרטן.

תאריך פטירה – 18/09/2015

הערה: מיקום ייבחר בהמשך.

ח. הבקשה- פנייתם של אבי, פרוספר ויפה וקנין לקריאת כיכר ע"ש ז'נט וקנין ז"ל, הוגשה ע"י

ילדיה .

רקע- אם שכולה ממלחמת יום כיפור, הייתה עובדת נקיון בעיריית אשקלון, לאחר יציאתה לפנסיה החלה להתנדב בכפר הנופש לחיילים ותרמה מידי יום במשך 24 שנה לחיילים הזקוקים לסיוע, הכינה להם אוכל ואף הזמינה אותם לביתה לשבתות וחגים.

תאריך פטירה- 19.01.2021

הערה- מצורפים לבקשה מכתבי המלצה.

ט. הבקשה – פנייתה של הגב' שרון קובטון לקריאת כיכר ע"ש אימה דינה קריביצקי ז"ל

רקע – דינה קריביצקי ז"ל, בהכשרתה עו"ס, זכתה בעו"ס מצטיינת ארצית פעמים רבות והייתה מרצה במכללת אשקלון לעו"ס בה הדריכה והכשירה עובדים סוציאליים. בנוסף, פעלה בהתנדבות למען אחרים (מועטי יכולת וחלשים) במסגרות שונות: דינה יזמה והקימה את פרויקט 'בתים חמים' באשקלון ובארץ, שמומנו ותו קצבו ע"י תרומות וכספים שהשיגה, שעזרו לקשישים וניצולי שואה רבים, נתנו להם בית חם והיו לתעסוקה בקרב גיל הזהב, הייתה מנהלת מדור הקליטה והעלייה, מייסדת 'ידיד חסד', ריכזה מועדוני קשישים, הייתה יו"ר ועדה בעמותת אלק"א ובוועד, הייתה בוועד של מועצת הנשים, עזרה רבות בקליטת העלייה ואירחה משלחות רבות, הקימה מקהלת זמרי יידיש מבריה"מ, שהשתתפה באירועים באשקלון ובתחרויות ארציות. דינה אף ארגנה ערבי חג לאנשים חסרי יכולת, קשישים וניצולי שואה ועשתה אירועי בר מצווה לילדים והורים כשהייתה לוקחת אותם לכותל בהתנדבות.

תאריך פטירה – 05/07/18.

הערה– צורפו המלצות רבות מאישיות עירוניות וארציות. הבקשה אושרה בוועדה 01.2022 .

י. הבקשה – פנייתו של גיורא שפיר, יו"ר העמותה למורשת אילנה שפיר לקריאת רחוב ע"ש

אילנה שפיר ז"ל.

הרקע - אמנית פסיפס ישראלית בעלת הכרה בינלאומית. בשנות מלחמת העולם השנייה ברחה משפחתה לכפר יוגוסלבי קטן, שם זכתה להגנת התושבים המקומיים. שפיר ציירה את אנשי הכפר, ציורים המהווים לתושבים עד היום מזכרת לתקופה ולקרוביהם שנפטרו.

מאוחר יותר ניצלה שפיר את כישוריה כדי לצייר מפות לפרטיזנים, שאל שורותיהם הצטרפה. את תקופת המלחמה הנציחה בחלון פסיפס בבית כנסת באשקלון, בו נרשמו שמות בני המשפחה שנספו בשואה. שפיר הייתה אמנית מוערכת מאוד בתחום אמנות הפסיפס. היא הרצתה והנחתה סדנאות בכנסי אמנות שונים בעולם ובכלל זה בברזיל, בארצות הברית ובסקוטלנד. תערוכות שלה הוצגו במקומות שונים בעולם. שפיר זכתה בתואר "יקירת העיר אשקלון" בשנת 1986. יצירתה "עולמות", פרי עבודת חודשים רבים עומדת במבואת היכל התרבות באשקלון, שאותו תכנן ובנה האדריכל גיורא שפיר.

תאריך פטירה – 12/04/2014

הערה– בוועדה 201702 אושר רחוב על שמה, משפחתה סירבה לרחוב שניתן, לאחר התקשרות מול המשפחה הועלה מיקום נוסף, רחוב בסמוך לביתה.

יא. הבקשה – פנייתה של לילך חן לקריאת גל-עד רחבת הריקודים בחוף דלילה ע"ש שרה אביב, הוגשה ע"י בתה.

רקע – יזמה את נושא ריקודי העם באזור החוף ובכל אשקלון בכלל, מינפה את ריקודי העם ופעלה רבות לטובת העיר ותושביה. מקיימת ריקודים במתנ"סים, נוער, קשישים, חוגי ערב למבוגרים ובבוקר לגני ילדים.

תאריך פטירה – 9/6/23

הערה– הבקשה מובאת לאישור ואישור מיקום.

החלטה – הסעיף עבר ברוב קולות (1 נגד.

14. הבקשה- פנייתו של עמיחי סיבוני לקריאת שם שביל ע״ש הרב אלישע וישליצקי זצ"ל.

הרקע - הרב וישליצקי היה שותף מרכזי בתנועת "מהות", שנועדה להעשיר מורים ואנשי חינוך בלימודי יהדות, וכן בארגון קרן קהילות להעצמת גרעינים תורניים בישראל. היה גורם משמעותי ביצירת קהילות התורה באשקלון ובהקמת בתי הספר התורניים. היה ממייסדי תנועת אל עמי. העביר שיעורי אמונה רבים.

תאריך פטירה - 2/1/2019

הערה - קיימות הנצחות על שמו בערים שונות (רחובות, כיכרות וישיבה).

החלטה – הבקשה אושרה פה אחד עם המיקום המבוקש.

15. הבקשה– פנייתו של נתנאל מכלוף לקריאת שצ"פ ע"ש שרון מכלוף ז"ל.

רקע - נפטר בגיל 6 בתאונת דרכים ע"י נהג שלא ראה אותו חוצה את הכביש, מאז מותו משפחתו פועלת בעזרה למען הזולת ופעולות למען הציבור באשקלון כמו סיוע למשפחות נפטרים שאין ביכולתם לממן את קבורת יקיריהם, קניית ציוד לילדים במצב סוציואקונומי , תרומות כספיות ועוד'.

תאריך פטירה –2.8.1992

החלטה – הבקשה אושרה פה אחד עם המיקום המבוקש.

16. הבקשה– פנייתם של עמותת המרכז למלחמת יום הכיפורים ושל מרכז השלטון המקומי

לקריאת כיכר ע"ש מלחמת יום הכיפורים.

רקע – מלחמת יום הכיפורים פרצה ביום הכיפורים ה'תשל"ד, 6 באוקטובר 1973, בהתקפת קואליציה של צבאות מדינות ערביות נגד ישראל, בהובלתן של סוריה ומצרים, שנתמכו על ידי חילות משלוח מארצות ערב, בעיקר מעיראק ומירדן. המלחמה התרחשה בעיקר בסיני וברמת הגולן, ונמשכה עד 24 באוקטובר 1973, יום כניסת הפסקת האש לתוקף. חילופי אש נמשכו עד 26 באוקטובר בחזית המצרית בסיני ועד מאי 1974 בחזית הסורית ברמת הגולן בתום מלחמת ההתשה במובלעת הסורית. מלחמה זו היא מבין הקשות שידעה ישראל, על כן המרכזים מבקשים ליזום פעולה כלל ארצית במסגרתה עד שנת 2023 (מלאת 50 שנה למלחמת יום הכיפורים) ייקראו שמות אתרים ורחובות ברחבי הארץ ובכך יונצחו המלחמה ולוחמיה.

החלטה – הבקשה אושרה פה אחד עם המיקום המבוקש.

17. הבקשה– פנייתו של המרכז למלחמת יום הכיפורים לקריאת שם כיכר ע"ש משחררי

החרמון.

הרקע - בסיום מלחמת ששת הימים כבשה ישראל את אחת מפסגות החרמון מידי סוריה, והקימה במקום את מוצב החרמון, ששימש לאיסוף מודיעין על ידי אמ"ן וחיל האוויר הישראלי. לאחר שחרור רמת הגולן במהלך מלחמת יום הכיפורים, נותר החרמון – “העיניים של המדינה” – בידי הסורים. חשיבותו האסטרטגית הרבה, כאתר תצפית ובקרה מודיעינית מרכזי, חייבה את חזרתו לידי צה”ל, מבצע שחרור החרמון שהחל ב־ 21 באוקטובר 1973, היה מבצע מורכב וקשה, בו לחמו כוחות חטיבת גולני, סיירת מטכ”ל ויחידות נוספות בשטח הררי קשה במיוחד ובתנאי מזג אוויר קשים. ההצלחה במבצע עלתה במ חיר דמים כבד: 55 לוחמים נהרגו, בהם לוחמים מגולני, לוחמי סיירת מטכ”ל, חיילים מילואימניקים, וקצינים בכירים.

שחרור החרמון חתם את פרק הלחימה בצפון במלחמת יום הכיפורים, והחזיר לישראל שליטה במקום אסטרטגי מהמעלה הראשונה.

השם “משחררי החרמון” מבטא הוקרה והנצחה כפולה:

הנצחת הגבורה וההקרבה של הלוחמים שלקחו חלק בקרב הקשה הזכרת חשיבותו הלאומית של ההר, לא רק מבחינה צבאית, אלא גם כסמל לריבונות, תצפית ושליטה בצפון המדינה.

בנוסף, השם נושא ערך חינוכי וציבורי – הוא מזכיר לאזרחים את הסיפור הלאומי ואת מחיר העצמאות, במיוחד לדור הצעיר שאינו מכיר את פרטי הקרבות

החלטה – הבקשה אושרה פה אחד עם המיקום המבוקש.

18. הבקשה – פנייתו של אברהם דנוך לקריאת כיכר ע"ש משכן אביחי.

הרקע - עמותת "משכן אביחי" הוקמה בשנת 1996 .במסגרת העמותה פועל בית כנסת ברחוב לכיש באשקלון, בו מתקיימות תפילות, שיעורי תורה, לימודי "מורי" במסורת יהדות תימן, והרצאות לקראת חגים. במרוצת השנים התגבשה סביב בית הכנסת קהילה גדולה ומגובשת של עשרות משפחות, הפעילה סביב ערכים ציוניים ומסורת ישראל. בית הכנסת מארח תלמידי תיכון מתוך מטרה לעודד שירות משמעותי בצה"ל, ובחלק מהמפגשים משתתפים גם קצינים בכירים המעבירים שיחות בנושא ציונות ותרומה למדינה.

תאריך פטירה – לא רלוונטי

הערה – מבקשים את הכיכר הסמוכה לבית הכנסת על שמו של המקום, מתוך זיקה חזקה ועמוקה בין הקהילה לבין המרחב הציבורי בו היא פועלת.

החלטה – הבקשה אושרה פה אחד עם המיקום המבוקש.

19. הבקשה – פנייתה של זהבית רייס לקריאת שם כיכר ע"ש משפחת פיצ'וטו.

הרקע- קרן 'זכור לאברהם' נוסדה על ידי שלמה אדולפו פיצ'וטו, מיליארדר יהודי-ברזילאי להנצחת זכר בנו אברהם, אשר נחטף ונרצח על ידי חברי כנופיה בברזיל. ידידי העיר ותורמים משמעותיים לעיר, תרמו באשקלון 3 בתי כנסת , הקימו מקוואות ועוד.

תאריך פטירה – לא רלוונטי

החלטה – הבקשה אושרה פה אחד עם המיקום המבוקש.

20. הבקשה– פנייתו של מנחם קטשוילי לקריאת שביל ע"ש הרב חכם יוסף קטשוילי זצ"ל.

הרקע- המנוח היה רב הקהילה הגאורגית משכן חיים באשקלון, בנוסף היה כתובת לכל עניין בין בריתות, חתונות ברי מצווה, ביקורי שלום בית וטיפול בעולים. המנוח היה דמות מוכרת ומוערכת בעיר וכן היה כשלושים שנה חבר במועצה הדתית בהתנדבות לכלל תושבי העיר בנוסף לכך היה הרב הראשי ליהדות גרוזיה באשקלון.

תאריך פטירה –23.6.2012

החלטה – הבקשה אושרה פה אחד עם המיקום המבוקש.

21. הבקשה– פנייתו של דוד מנצור לקריאת רחוב ע"ש שמואל כץ ז"ל.

רקע- שמואל כץ היה מראשוני התושבים בשכונת אפרידר, ניהל את ביה"ס אסף מימון במשך 40 שנה, היה מבוני בית הכנסת המרכזית באפרידר. היה פעיל בוועדות תרבות וחינוך וועדת הכספים בעירייה. פעיל בהסתדרות המורים, קירב תלמידים לתנועות נוער, לימד תלמידים לבר מצווה בהתנדבות, גבאי בית כנסת עד גיל 85 .

תאריך פטירה– 26.4.2015

הערה – ישנם המלצות מאישים שונים.

החלטה – הבקשה אושרה פה אחד עם המיקום המבוקש.

22. הבקשה – פנייתם של העמותה להפצת תרבות ומורשת יהודי גאורגיה ל קריאת הנצחה ע"ש

הרב מיכאל הקטן מיכאלשוילי ז"ל

רקע – הרב מיכאל (הקטן) מיכאלשווילי זצ"ל היה אחד מהרבנים הצדיקים הידועים והמוכרים של העדה הגיאורגית ככלל ובקהילה באשקלון בפרט. הרב נפטר לפני למעלה מ-90 שנה ונטמן בעיר קולאשי שבגיאורגיה. משאלתו הייתה לעלות ארצה, דבר שלא עלה בידו לקיים במהלך חייו. לאחר הארה של הרב יצחק ברדא שליט"א למקום קבורתו, הרב ונציגי העדה הגיאורגית באשקלון ביקשו מהנהלת העירייה לסייע בהעלאת עצמותיו של הצדיק ובארגון טקס הקבורה שלו בעיר שהתקיים בבית העלמין הצפוני באשקלון כשבצד השני חלו

מאמצים רבים של שגרירות ישראל בגיאורגיה, של שגריר ישראל בגיאורגיה ותושב העיר שבתאי צור ושל המועצה הדתית. משלחת מתנדבים שטסה לגיאורגיה, חילצה את ארונו של הרב מבית העלמין בגיאורגיה והעלו אותו ארצה.

תאריך פטירה – 1929

החלטה – הבקשה אושרה פה אחד, מיקום ייבחר בהמשך.

23. הבקשה – פנייתו של משה דאבוש לקריאת רחוב ע"ש דוד דאבוש ז"ל.

הרקע – דוד ז"ל היה מראשוני העיר אשקלון ומראשי העדה הלובית בעיר במשך עשרות שנים.

בנוסף, היה חבר פעיל בחברת קדישא במשך שנים רבות. בשירותו הצבאי לחם בחיל ההנדסה הקרבית, ובין השנים 1951-1958 פעל במעברות למען הציבור. בשנת 1962 ייסד את בית הכנסת "אהבת תורה " " ליוצאי לוב ושימש כחזן וגבאי בית הכנסת במשך 47 שנים, בנוסף עבד בחברת הבנייה סולל ובונה. דוד ז"ל היה אדם של עשייה ובונה הארץ.

תאריך פטירה – 02.03.2017

החלטה – הבקשה אושרה פה אחד, מיקום ייבחר בהמשך.

24. הבקשה– פנייתו של איתן צוריאל לקריאת רחוב ע"ש יעקב מור יוסף ז"ל.

רקע – בגיל 17 התנדב עם הסוכנות היהודית להעלאת יהודי מרוקו. קיבל אות הערכה על התנדבות במשמר האזרחי. שימש כיו "ר הרשות לשיקום האסיר באשקלון.

מייסד בית הכנסת משכן יעקב באפרידר ושימש כגבאי. יעקב ז "ל שירת כשוטר צבאי בצה" ל ואח"כ שירת שנים רבות בכשוטר וכקצין במשטרת ישראל ויצא לגמלאות בדרגת סגן- ניצב.

יעקב כיהן כתובע העירוני כ 16 שנה , קיבל תעודת הוקרה מראש העיר על פעילותו ההתנדבותית בתחום הרווחה.

תאריך פטירה –28.8.2020

החלטה – הבקשה אושרה פה אחד עם המיקום המבוקש.

25. הבקשה –פנייתה של עינב תדמור מימון לקריאת רחוב ע"ש בנימין ולאה תדמור ז"ל.

רקע –לאה ובני תדמור ז״ל תושבי אשקלון משנת 1970 ,השניים נחשבו לדמויות מעוררות השראה בקהילה בשל המחויבות שלהם לסייע ולתמוך בילדים שנקלעו למצבי חיים קשים, ילדים בסיכון . משנות ה 90 - פתחה משפחתם את ביתה לילדים בסיכון ומשפחות במצוקה לאור ההצלחה בהתפתחות הילדים ושילובם בחברה הוצע להם ע״י משרד העבודה והרווחה להקים מעון אומנה עבור 12 ילדים בסיכון שנזקקו לבית חם חלקם בהוצאת צו חוק נוער.

במרוצת השנים עברו בביתם כ 100- ילדים, אותם ראו כבני משפחה, וטיפלו בהם במסירות ובהשקעה יוצאת דופן. הם נודעו בקהילה בזכות הנתינה העצומה שלהם והפכו לאגדה מקומית באשקלון בשל מסירותם לילדים. בני היה איש חינוך ומנהל בתי ספר בארץ, שימש גם כמנהל מחוז מרכז-תל אביב במשרד הדתות בנוסף היה שותף בהקמת איגוד האומנים בעיר אשקלון ציוריו הוצגו בתערוכות בעיר אשקלון ״בבית עם״ ובירידים ובכלל בארץ.

תאריך פטירה – לאה - 31.8.2017 ,בנימין- 1997.

החלטה – הבקשה אושרה פה אחד, מיקום ייבחר בהמשך.

26. הבקשה – פנייתה של חלי אללוף לקריאת שצ"פ ע"ש משה רפאל אללוף ז"ל.

רקע - משה רפאל אללוף ז" ל פעל למען העלייה של יהדות אתיופיה בשנות – 80 ,היה משמח רבות את ילדי העולים מאתיופיה. בנוסף תרם בסתר בחגים למשפחות נזקקות.

"אימץ " תלמידים מאורט אדיבי, כיוון שהיה בעל מוסך, היה ממקצע אותם בהתנדבות למען הקהילה. יתר על כן משה ז"ל פעל לקידום הספורט בעיר, אימן בכדורסל את קבוצת הבנות ואף התנדב לוועד ההורים של בנותיו בביה "ס אומנויות ונאות אשקלון ומימן פעילויות חינוכיות.

נוסף על כן תרם לבית הילדים 'נווה הרואה' . לאחר סיום שירותו ברשות המעברים הצטרף להקמת מועדון הביליארד 'השולחן הירוק' שבעיר וניהל אותו במשך 26 שנים. תוך כדי ניהולו עודד בני נוער מאשקלון להתגייס ולתרום למען המדינה. המקום היה מקום מפלט לנוער בסיכון שהיו מגיעים למקום בכך שהיו מקבלים קורת גג, אוכל חם ועוד, וכל זה בהתנדבות מלאה ובשמחה.

תאריך פטירה –28.10.2012 החלטה – הבקשה אושרה פה אחד, מיקום ייבחר בהמשך.

27. הבקשה- פנייתו של חבר הוועדה יוסי פרטוק לקריאת שם כיכר/רחוב ע"ש מבצע ארנון.

הרקע - במהלך מלחמת חרבות ברזל, שנפתחה במתקפת פתע קשה מצד ארגון הטרור חמאס ביום שבת, 7 באוקטובר 2023, נחטפו 251 אזרחים וחיילים– ישראלים ותושבים זרים – אל תוך רצועת עזה. כחלק ממאמצי מדינת ישראל להשיב את החטופים הביתה, התקיים מבצע צבאי נועז בשם "מבצע ארנון".

מבצע ארנון התקיים במחנה הפליטים נוסייראת שבלב רצועת עזה, ובמהלכו חולצו בהצלחה ארבעה חטופים ישראלים שהוחזקו בידי חמאס: נועה ארגמני, אלמוג מאיר ג'אן, אנדריי קוזלוב ושלומי זיו.

המבצע, שבוצע על ידי כוחות מיוחדים של צה"ל, שב"כ ויחידות נוספות, נחשב לאחד ממבצעי החילוץ המורכבים והאמיצים בתולדות מדינת ישראל.

תאריך פטירה – לא רלוונטי

החלטה – הבקשה אושרה פה אחד עם המיקום המבוקש.

28. הבקשה – פנייתו של יששכר גבאי לקריאת רחוב/כיכר ע"ש הרב יעקב גבאי זצ"ל.

רקע - הרב יעקב גבאי זצ" ל היה פעיל למען הקהילה היהודית במרוקו וסייע רבות לנציגי הסוכנות שעסקו באיתור יהודים והעלאתם לארץ. כאיש עסקים ובעל משאיות, השתמש במשאביו לטובת הסוכנות על מנת להעביר יהודים מן הכפרים הרחוקים בהרי האטלס אל חופי הים לצורך העלאתם באופן לא חוקי, כך שסיכן את עצמו ואת משפחתו. הרב סייע למשפחת אבוחצירא לממן את קיום הישיבות שלהם בערים כמו ורזאזאת ומרקש. מ- 1956 , לאחר שרכש את הדירה הערבית ברחוב הים בדמי מפתח מעמידר, החליט שהוא רוכש בית ערבי נוסף בסביבה להקמת בית כנסת שכונתי עבור העולים מצפון אפריקה, איראן ועיראק (בית הכנסת 'עץ החיים' בו שימש כגבאי ובעל קורא בתורה במשך 40 שנה) וב -1962 סייע לקהילה הפרסית באשקלון להשכיר בית לצורך בית כנסת לעדה. החל מ- 1963 ,סייע לעולים שנקלטו בדירות עמידר, תמך בהם כלכלית במשך מספר שנים, בכך שדאג להם למקומות עבודה וליווה אותם בשמחות ובעצב במשך שנים רבות, בנוסף אירח בביתו אנשים בודדים וחסרי אמצעים בארוחות שבתות וחגים, ניהל הילולות של צדיקים בביתו והיה היוזם להבאתו של רב העיר הרב יוסף שרביט זצ"ל מהעיר בית שאן לאשקלון. הרב גם הוביל לכתיבת ספרי תורה ע "ש הצדיק סידי בוקסיס זצ"ל ממרוקו.

תאריך פטירה –6.8.2013

החלטה – הבקשה אושרה פה אחד עם המיקום המבוקש.

29. הבקשה– פנייתה של מירי קאפח לקריאת שביל ע"ש הרב יחיא משה קאפח זצ"ל.

רקע - היה מראשי קהילת בית הכנסת מגדל עוז ליהדות תימן. היה ידוע כרב מכובד וכפעיל ציבור שאוזנו הייתה קשובה לכל אדם, פעל רבות לעזרה לאחר, לאיחוד, לאהבה וללימוד התורה והרמב "ם. שימש כחבר מועצת העיר, ומועמד לפרס יקיר העיר.

תאריך פטירה – 31.1.1986

הערה – בעבר היה שילוט במקום המבוקש אך לא נמצא אישור הוועדה לקריאת שם השביל על כן נדרש אישורה מחדש.

החלטה – הבקשה אושרה פה אחד עם המיקום המבוקש.

30. הבקשה– קריאת גן ע"ש גן הילדים.

רקע – בשנים האחרונות בעיר אשקלון נהרגו באופן טרגי מספר רב של ילדים בתאונות דרכים, אסונות, מחלות קשות ועוד. לזכרם הובאה בקשה לקריאת גן על שם "גן הילדים"

לזכרם, מקום שבו כל המשפחות יוכלו להתייחד עם זכרם.

החלטה – הבקשה אושרה פה אחד עם המיקום המבוקש.

31. הבקשה– פנייתו של חבר המועצה מר עמיחי סיבוני לקריאת רחוב על שם הרב מאיר רווח

זצ"ל.

רקע – הרב מאיר רווח זצ"ל שימש כמנהל מחלקת נישואין במועצה הדתית שנים רבות, כיהן כרבה של שכונת שמשון, רב בית הכנסת תורה ותפילה כ- 20 שנה וחבר מועצת הרבנות הראשית. הרב רווח ייסד כולל לגמלאים שפעל בכל יום במשך 6 שעות לאורך שנים שפעל במרכז הרוחני תורה ותפילה. כמו כן יסד הרב כולל ערב. כרב שכונה הוא דאג למשפחות מעוטות יכולות לאורך כל השנה ובמיוחד בחגים. הרב ערך חופות לאלפי זוגות בעיר אשקלון לאורך השנים.

תאריך פטירה – 28/06/17.

הערה– רחוב הרב אונטרמן (רחוב ארוך עם חניות ללא בתים), יש חלק דרומי וחלק צפוני.

החלק הצפוני זהו החלק הצמוד לבית הכנסת 'תורה ותפילה' וצמוד לבית הרב וזהו האזור המבוקש, החלק הדרומי ימשיך להיות ע"ש הרב אונטרמן.

הבקשה מובאת לאישור לאחר פרסום שינוי המקטע לפי סעיף 235א' לפקודת העיריות

החלטה – הבקשה אושרה פה אחד עם המיקום המבוקש.

בברכה,