פרוטוקול ועדה לקידום מעמד הילד מס' 1.2024
פרוטוקולועדה לקידום מעמד הילד מס' 1.24 מתאריך 17.01.24
חברי ועדה
מס"ד שם פרטי שם משפחה תפקיד סטטוס הגעה
1 מיריי אלטיט יו"ר הוועדה וסגנית רה"ע V
2 חן חג'ג' וישניה חברת מועצה X
3 יוליה גיטין חברת מועצה X
4 אווה טוטאי חברת מועצה V
6 דודו לוי יו"ר פורום ההורים העירוני X
בעלי תפקידים
מס"ד שם פרטי שם משפחה תפקיד סטטוס הגעה
1 יובל זוזט ראש מינהל חינוך לידיעה
2 סוזי לויאן מנהלת אגף חינוך יסודי V
3 צורי דביר מנהל אגף על יסודי V
4 חופית גולן מנהלת הרשות לביטחון קהילתי V
5 ורד חנגלי מנהלת מח' גני ילדים X
6 דפנה עמירה ביטון מנהלת אגף תנו"ס X
7 הילה דמרי קרן רש"י V
8 אריאל גמליאל מבקר העירייה V
9 עו"ד אביחי לוי הלשכה המשפטית V
10 צוריאל דביר מנהל אגף על יסודי V
11 מירב עבאדי נציגת הרווחה X
12 סופי חוטובלי פנחס מנהלת מרכז קהילתי ברנע X 13 משה אמסלם מנהל מחלקת חינוך חרדי X
14 שמרית חיון מחלקת לקידום נוער וקבס"ים X
15 לימור נעים נציגת ציבור V
16 אורי אביקיזר יו"ר מועצת הנוער X
17 אריאל סיטבון נציג מועצת הנוער X
18 אודליה לוי נציגת פורום הורים X
19 מוטי שוב מנהל מחלקת נוער X
20 לירז סופר לשכת מ"מ רה"ע V
21 לין אלקירי לשכת מ"מ רה"ע V
מוזמנים
מס"ד שם פרטי שם משפחה תפקיד סטטוס הגעה
1 שי בלאיש מרצה בנושא חוסן X
2 סימה מכלוף מנהלת ביה"ס הרצוג X
פרוטוקולועדה לקידום מעמד הילד מס' 1.24 מתאריך 17.01.24
מיריי אלטיט– יו"ר הוועדה ומ"מ רה"ע :
צהרים טובים חברים,
אני רואה שהוועדה שוב מצומצמת וחבל לי שאין נבחרי ציבור ולא נציגי ציבור גם פורום ההורים היה אמור להשתתף אז אני לא יודעת מה קרה איתם, גם אף אחד לא עדכן.
אנחנו כבר קבענו את הוועדה ואנחנו לא נבטל אותה, חשוב לי מאוד שגם סוזי וצורי כאן כדי שאנחנו ניתן בריף קטן על כמה תוכניות שרצות כרגע, קודם כל לאור התקופה האחרונה והקשה שכולנו חווים באשקלון ובארץ אנחנו מנסים למצוא מספר התמודדויות במצבים כאלה ואחרים .
הנחיית רה"ע העיר מדברת חוסן ולכן מרבית התכניות אנו מפנים לחוסן, אני רק אציין שלצערנו הרב העיר אשקלון חוותה במהלך השנים לא מעט סבבים וישנם תכניות שפועלות כבר שנים.
החוסן מגיע בכמה רבדים ובכמה שלבים וייגע בכלל האוכלוסיות אני יכולה לומר שלפחות את תחום הפרויקטים שאני מובילה הם משולבי חוסן בתהליך כל השנה זאת אומרת לא הגענו למלחמה והחלטנו שאנחנו מתעסקים עם חוסן . במהלך כל השנה פרויקטים שאנחנו מובילים עובדים בשיתוף עם דפנה מנהלת חוסן, בחלק מהפרויקטים ממן מרכז חוסן ובחלקם אנחנו, מה שכן שיתופי הפעולה מלאים ונוגעים בלא מעט אוכלוסיות. פרויקטים נוספים דרך הרשות לביטחון קהילתי, זו אינה ישיבה ראשונה שאנו נוגעים בנושא וכרגע המטרה היא לגעת בכלל האוכלוסיות מגיל 3 ועד הגיל השלישי. אני אציין שבגיל השלישי העברנו הכשרות חוסן בכל מועדני האזרחים הוותיקים בפועלים במרכזים הקהילתיים. המטרה כרגע היא להבות ההכשרות. גם בחינוך הפורמלי אנו לקראת סיום של תכנית רחבה ומקיפה. אני אתן להילה לפתוח הוועדה ולחבר אליה את הנושא של תכנית הקהילות שהתחלנו בעיר ואיך אנחנו יוצאים דרכם לחוסן כולל הפרויקטים אצל חופית ברשות לביטחון קהילתי, ביקשתי שבכל הפרויקטים נשלב את מערך החוסן גם במידה וזה יעלה בתקציב נוסף, בין אם זה פרויקטים כמו "דרמה קיד", "שוות" וכדומה בכדי באמת להטמיע ולהקיף את מערך החוסן בעיר. אז הילה בבקשה.
הילה דמרי – קרן רש"י:
בהמשך למה שמיריי אמרה כאן אני יודעת שכולם מדברים את זה גם בעקבות יוזמות של התושבים עצמם ,חלק מהתושבים מתארגנים מתנדבים ופעילים מאוד ופתאום נוטים להכיר גם את השכנים שלהם וגם את הקהילות סביבם ומנסים לייצר איזה שהם מערכים קהילתיים שאחד מדבר עם השני להוציא פעילויות ביחד וזה באמת גרם לאיזה שהיא בשלות בשטח ובמחשבה על איך אנחנו מייצרים קהילות בעיר. אנחנו מדברים על העיר אשקלון והיא גדולה יש בה 170,000 תושבים וזה הרבה יותר קשה להיות קהילתיים מאשר בקיבוץ או ישוב קטן , אנחנו יודעים את זה ,עם זאת יש מודלים היום של הקיבוצים העירוניים ועוד מודלים קהילתיים אחרים באמת נוצרה הזדמנות לשיתוף פעולה של קרן שחר וקרן רש"י יחד עם האגף של דפנה תנו"ס בכדיי לייצר מערך קהילות שכונה באשקלון . ואנחנו רוצים לשאול אותכם איך התחום שאתם עוסקים בו אם זה חינוך או אוכלוסייה סיכונית או כל תחום אחר יכול להשתלב ולהיעזר במודל תכף אציג את המודל הראשוני. כי בסוף המטרה היא לא לייצר יש מאין אלא לייצר חיבורים שמגיעים לתושבים דרך השכונות ודרך הקהילות וגם איך אנחנו כוועדה שנועדה לקדם את הילדים בעיר באמת נעזרים במודל הזה בכדי לקדם את הילדים שלנו דרך המודל הקהילתי. אז אני אתחיל בהצגה מאוד קצרה של המודל ואז אני אשמח לשמוע את דעתכם, אשקלון בשיק – שכונה יוצרת קהילה לחיזוק החוסן הקהילתי שם זמני אם יש לכם שם יותר טוב אנחנו נשמח לקבל אנחנו נמצאים בחשיבה ראשונית של זה.
הצגת המצגת
מיריי אלטיט– יו"ר הוועדה ומ"מ רה"ע :
דרך אגב, נושא הקהילות הוא נושא שקיים בעיר במתכונות כאלה ואחרות, קהילות שמתוכללות דרך אגף הרווחה, מהלות שכונה, חינוך בלתי פורמלי, מרכז צעירים, הנושא הוא לרכז את כולם סביב מנהלת אחת וליצור איזה שהוא כח קבוצתי, שכונתי, קהילתי.
הילה דמרי – קרן רש"י:
זה צריך להיות מקושר לחינוך הפורמלי לבתי הספר, צריך להיות מקושר לאוכלוסיות ספציפיות ומיוחדות אני אשמח לשמוע מכם קודם כל מה המחשבות שלכם לגביי זה ? איך אתם רואים את ההשתלבות של התחום שלכם בתוך הדבר הזה ?
חופית גולן - מנהלת רשות לביטחון קהילתי:
מיריי את זוכרת שהתחלנו את זה לפני שנה וחצי וקראנו לזה "השכונה הבטוחה"
מיריי אלטיט – יו"ר הוועדה ומ"מ רה"ע :
אנחנו פזורים בעיר עם לא מעט פרויקטים כאלה ואחרים המטרה היא באמת לראות איך אנחנו בתוך שכונה בתוך קהילה יוצרים את המרחב הזה, בין אם זה ברשות לביטחון קהילתי, בפרויקטים הבית ספריים, בין עם זה ע"י פורום ההורים, מרכזים קהילתיים, מנהלי שכונות, כמובן קהילות שקמו באופן עצמאי.
חופית גולן - מנהלת הרשות ל ביטחון קהילתי:
כשאנחנו לקחנו את נווה דקלים אנחנו פשוט עשינו ישיבה עם המנהלת של נווה דקלים עם מנהלי בתי ספר, מנהלי גנים , מתנ"ס, אגף שפע, המוקד העירוני , מנהלי אזורים, לדעתי בשכונות שזה קיים בהם יש לעבות את זה ולהגדיל את זה.
הילה דמרי – קרן רש"י:
אנחנו מודעים לזה שיש שכונות שזה קיים בהם ואנחנו גם מודעים למה עבד יותר טוב ומה עבד פחות טוב בתוך המודלים של המנהלות ובאמת אני חושבת שהסקנו את המסקנות, אני חושבת שהמושג הזה שיש אגף של פעילויות ברשות זה אומר שזה לא נותן מענה רק שיש ישיבה, אלא שיש מענה שו טף יומיומי שמטפל בדבר הזה, שיש מישהו בקצה שתמיד מקבל את הפניות ומדבר על זה והשיח הוא יום יומי ולא חד שנתי או רבעוני כמו שקרה עד היום, למשל כשמדברים על פעילות שכונה באשקלון אז אנחנו אומרים באשקלון כבר כל שכונה היא כמו עיר בפני עצמה, יש לנו שכונות שהם יותר גדולות מערים שכנות שלנו, לדוגמא עיר היין כבר יותר גדולה משדרות רק בכדי לסבר את האוזן.
סוזי לויאן – מנהלת אגף חינוך יסודי:
שתי שאלות שעוברות בראשי שאת מתארת את הדברים הראשונים,
1. האם הקהילות האלה בתוך העיר לא יוצרות סטיגמה
2. כבר התכנסנו במהלך "חרבות ברזלעם הג'וינט וישנם מהלכים עירוניים שהולכים להתהוות, האם אין כאן כפילות ?
מיריי אלטיט – יו"ר הוועדה ומ"מ רה"ע :
לא זו לא כפילות תכף הילה תסביר
הילה דמרי – קרן רש"י:
אני אתחיל מהשאלה השנייה, אנחנו עובדים בשילוב כוחות מלא עם הג'וינט, הג'וינט מובילים את כל ההיבט של חוסן עירוני במובנים של פורמלי בלתי פורמלי וכו' וכל ההיבט בחוסן קהילתי זה נכון שהם עושים איזה שהוא נדבך בתוך הדבר הזה שהוא קצת יותר לקהילות חירום, אנחנו פשוט עובדים בשיתוף פעולה מלא.
מיריי אלטיט– יו"ר הוועדה ומ"מ רה"ע :
קיימת גם מנהלת משותפת, עוד פעם אני מציינת יש הכל מהכל אנחנו יושבים כרגע לראות איך אנחנו מחברים את הכל ואיך אנחנו משלבים את הנושא של חוסן קהילתי.
הילה דמרי – קרן רש"י:
נושא זה של החוסן הקהילתי זה נושא שאנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא עם הג'וינט ואין כאן שום כפילות אנחנו דאגנו לזה מראש זה לגביי השאלה השנייה, לגבי התשובה לשאלה הראשונה, העניין הוא לא שאנחנו באים ומגדרים איזה שהוא אזור וממתגים אותו או שהוא ממותג, הכוח נמצא בידיים של התושבים, זאת אומרת מי שמוביל את השכונה זה התושבים עצמם זה לא אנחנו באים וכופים עליהם איזה שהוא גידור כזה, התושבים מקבלים את הכוח מקבלים את ההכשרות לאיך מובילים קהילה , הם מייצרים את הקהילה, הם יכולים ליצור קהילה שלהם שם ומיתוג וכל דבר אחר אנחנו בעצם באים וטוענים שלתושבים יש את הידע ואת הכח והרצון גם להיות פעילים ולהיות מעורבים גם בקבלת החלטות ואנחנו רוצים לתת להם משאבים לעשות את זה יותר טוב.
מיריי אלטיט – יו"ר הוועדה ומ"מ רה"ע :
דרך אגב, אני רק אציין שלפני שלוש שנים אנחנו התחלנו איזה שהוא מהלך כזה שהתחיל דווקא סביב החירום, איך אנחנו מכשירים קבוצת תושבים, קהילה בתוך השכונה למצב חירום, עם כל הקושי שעברנו בעיר.
סוזי לויאן – מנהלת אגף חינוך יסודי:
זה צורך אחר והוא מובן והוא נכון והוא ממוקד.
מיריי אלטיט – יו"ר הוועדה ומ"מ רה"ע :
מבחינתי הוא מחובר אחד בשני , הרי מה שקורה בפועל גם בזמן לחימה פעלו כאן מאות מתנדבים, מבני נוער ועד הגיל השלישי אם זה אצלנו בחמ"לים , אם זה ברחבי העיר, אם זה בלהגיע לאנשים עריריים, הקהילות האלה מבחינתנו הם מודל לחירום ולשגרה באותה הדרך. מה שאנחנו בזמנו ניסינו להוביל זה באמת מוקדי קהילה בשכונה, בזמן חירום ומלחמה, בכדי לתת מענה עירוני רוחבי, זה לא צלח בגלל נושא של תפקידים וסמכויות, אבל בזמן המלחמה הנוכחית ובעוד הזמן בו פתחנו חמ"ל נוסף למוצרים יבשים, היגיינה וביגוד אותו ניהלתי במרכז קהילתי בית ווסק שנתן מענה לאלפי תושבים, מבינים כי התכנית הראשונית לפתוח מוקד בשכונה עם הקהילה בשכונה יכול לתת מענה טוב יותר, יעל יותר, פרטני יותר.
הקהילה בשכונה מבינה את הצרכים, המרכז הקהילתי יחד עם הקהילה יכול לתת מענה ומעטפת רחבה יותר לתושבים.
הילה דמרי – קרן רש"י :
אני אגיד עוד מילה אנחנו לא המצאנו את הגלגל, זה לא שבאנו עם איזה רעיון חדשני שלא בוצע בעבר, אנחנו הלכנו ולמדנו מודלים גם בתל אביב וגם בבת -ים שהיא עיר דומה לאשקלון גם מבחינת היקף התושבים, כמות העולים או המצב הסוציואקונומי, שאלנו שאלות קשות ובסוף אנחנו ראינו שזה לא מביא לבידול הקשר אלא לחיזוק הקשר כי אחרי שנוצרות קהילות אפשר גם לעשות חיבורים בקהילות .
מיריי אלטיט – יו"ר הוועדה ומ"מ רה"ע :
כמו שהילה ציינה, זה נעשה ברשויות אחרות, אך זה נעשה גם אצלנו, בכל עיר במתכונת כזו או אחרת, ההבדל שהכל נעשה דרך מערכת בה הקהילה היא חלק בלתי נפרד מהמערך העירוני בשכונה.
הילה דמרי – קרן רש"י :
כל יוזמה שרוצים לעשות יוכלו להעלות אותה במערכת וזה מפוקח ומאושר ולא עובר אוטומטית, אבל זה הכל בסוף בידיים של כל תושב, בין אם בעל תפקיד ובין אם לא לייצר את היוזמות האלה ולכן בסופו של דבר לפחות מהמודלים שראינו בערים אחרות לא צובע או מייצר סטיגמה, אלא פשוט מייצר ממש חוסן קהילתי פתרון בעיות זה אחד הדברים שראינו.
מיריי אלטיט– יו"ר הוועדה ומ"מ רה"ע :
דרך אגב אני רק אציין סוזי שבדיוק בקיץ לפני כל המערך המלחמתי חברי סיירת ההורים לדוגמא ביקשו שנציגי ההורים יהיו מאותה שכונה בהם התקיימו הסיורים מתוך טענה של היכרות, של הסביבה, של האנשים בשכונה ובחלקם גם את הילדים בשכונה.
סוזי לויאן – מנהלת אגף חינוך יסודי:
זה ברור מיריי שבהתערבויות נקודתיות כאלה זה טוב ורצוי שתושבי אותו אזור ייקחו את ה אחראיות ויהיו חלק מתוך המערך ואני לקחתי את המקום של המודל בתפיסה לכן העליתי את שתי השאלות שלי הדהדו בראש כשהילה התחילה לדבר.
מיריי אלטיט – יו"ר הוועדה ומ"מ רה"ע :
אני מבינה למה את מתכוונת וזה נכון אך בעיקרון אנו מדברים בראש הראשונה על השכונה, על המרחב הציבורי והקהילה שבו ובהתאמה כפי שקיימות קהילות נושא לתת גם להם מענה וכמובן באם יבנו קהילות נוספות.
הילה דמרי – קרן רש"י:
אנחנו רואים שאיפה שיש אוכלוסיות מוחלשות זה עבד הכי טוב כי ברגע שאת נותנת לאוכלוסייה מוחלשת ובמקום לבוא ולהגיד אנחנו באים לתת לכם עוד ועוד, את אומרת להם הכל בידיים שלכם, אתם רוצים שייצבעו את הבניינים, אתם רוצים לשנות, הכוח בידיים שלכם ואז את יותר מעצימה את תחושת המסוגלות של אותה אוכלוסייה ולאו דווקא מסמנת אותה בגדר.
מה שחסר היום באשקלון זה לא קהילות אלא החיבור הישיר לרשות, הקהילות היום הן עצמאיות וחוץ מלהתלונן אחד על השני אין להם באמת את הכח לשנות, הכח לשנות זה מה שאנחנו רוצים לתת במודל, אני יכולה להגיד לך שמה שראינו גם שזה 50% מפתרון הבעיות נעשה וקורה בסופו של דבר בתוך הקהילה.
מיריי אלטיט – יו"ר הוועדה ומ"מ רה"ע :
יכולה לומר שגם באזור ברנע שהיא שכונה חזקה קיימות לא מעט קהילות שנרקמו באופן עצמאי.
דוגמא נוספת, מיזם שהתחלנו בזמן המלחמה שנקרא "עניין בבניין" פעילות של הכשרות הורים, פעילות לילדים וכדומה, הבאנו עד לבניין, מה שיצר קהילות סביב הבניין.
צוריאל דביר – מנהל אגף חינוך על יסודי :
יש מקומות שהקהילתיות היא מובנת למשל סביב בית הכנסת בד"כ נבנית קהילה.
הילה דמרי – קרן רש"י :
עלה רעיון איך לעשות צמצום פערים לימודיים לבני נוער, סטודנטים לאותם מרחבים שכונתיים לייצר איזה שהו מענה לצמצום פערים למשל.
דפנה עמירה ביטון – מנהלת אגף תנו"ס :
אנחנו כבר מתחילים את זה, כבר קיבלתי מיפוי מבתי הספר, אנחנו עכשיו גם בימי גיוס והדבר הנוסף הוא שאני אק בל לאשקלון גם 6 חיילות תקומהשהם מש"קיות הוראה וזה בדיוק יהיה התפקיד שלהן והן יובילו את זה.
מיריי אלטיט – יו"ר הוועדה ומ"מ רה"ע :
טוב, חברים תודה רבה לכם, ניפגש בוועדה הבאה.