פרוטוקול ועדת שמות מספר 5.2010

עיריית אשקלון

עמוד 1 מתוך 14

ו' ניסן תש"ע

21/03/2010

פרוטוקול

לישיבה שהתקיימה בתאריך: 17-03-2010

ב' ניסן תש"ע

מס' ישיבה: 5/2010

פורום: ועדת שמות 2010

מקום: אולם ישיבות קומה ג'

השתתפו:

מר שלמה כהן – מ"מ ראש העיר ויו"ר ועדת שמות עו"ד דב גלבוע – חבר ועדת שמות גב' יוליה מגידס – חברת ועדת שמות מר אברהם עשור – חבר ועדת שמות מר מאיר דינר – חבר ועדת שמות מר ריימונד ברששת – חבר ועדת שמות מר יבגני פרדקין (במקום בוריס מנור) – חבר ועדת שמות מר יורם שפר – חבר מועצת העיר

מוזמנים:

ד"ר תמר הנר – משקיפה, יו"ר מועצת הנשים גב' איבון טימור – משקיפה, נציגת רשות הדואר גב' רות טרב – אחראית מיפוי עירוני גב' איריס לוין – מנהלת מדור GIS ורכזת ועדת שמות

לא השתתפו:

מר יורי זמושצ'יק – חבר ועדת שמות ד"ר אלן מרכוס – מנהל האגף לתכנון אסטרטגי מר טדי סימן – חבר ועדת שמות מר משה בוזגלו – חבר ועדת שמות רו"ח אריאל גמליאל – משקיף, מבקר העירייה מר יעקב זגורי – מנהל יחידת חשמל

הנושאים על סדר היום:

1. פניות ובקשותשעל הפרק, של תושבי העיר, למתן שמות לרחובות.

2 .קביעת שמות חדשים באזור תעשייה גבעת ציון, נאות ברנע וצפון שכונת הנשיא הרצוג.

עיריית אשקלון

עמוד 2 מתוך 14

מהלך הישיבה

- ועדת שמות הינה ועדה סגורה, לכן , אין להזמין אנשים שאינם חברים, משקיפים ונציגים להשתתף ו/או

להיות נוכחים בישיבות הוועדה.

- בוועדת שמות מס' 3/94 מתאריך 12/12/1994, הוחלט לקרוא לכיכר המחברת את רחוב אקסודוס ורחוב מבצע משה, בשם כיכר הרבי מלובביץ'. בפועל במקום זה לא קיימת כיכר. קיימות שתי כיכרות ברחוב אקסודוס: האחת מחברת את רחוב אקסודוס עם רחוב כל ישראל חברים והשנייה מחבר ת את רחוב אקסודוס עם רחוב יהדות ספרד. יש לשנות את מיקום הכיכר.

החלטה: ממליצים לקרוא לכיכר ברחוב אקסודוס ורחוב כל ישראל חברים, בשם כיכר הרבי מלובביץ'.

- חברי הוועדה מוזמנים דרך קבע לטקסים לקריאת רחובות, גנים וכיכרות, אך רק בודדים מגיעים לטקסים.

רצוי שתהיה נוכחות גדולה יותר של החברים, המשקיפים והנציגים.

החלטות:

א. בקשה של ד"ר ילנה שפירא והמהנדס בוריס שפירא לקריאת גן ע"ש בנם גל שפירא ז"ל, נדונה בוועדת שמות

ואושרה במועצת העיר מס' 19-2010 מתאריך 3/2/2010. הוחלט לקרוא לשצ"פ מספרB 550, תכנית 4/מק 2088 , בשכונת נווה דקלים בשם גל שפירא. לאחר סיור שנערך בשטח, התברר שהשצ"פ גדול ואינו מתאים.

החלטה: ממליצים לתקן ההחלטה הנ"ל כמפורט להלן:

ממליצים לקרוא לפינת הכושר, אשר נמצאת בגן ע"ש ח"כ ד"ר יורי שטרן – פינת כושר ע"ש גל שפירא ז"ל.

בנוסף, הוועדה ממליצה לקרוא לשצ"פ B550, תכנית 4/מק 2088, בשכונת נווה דקליםבשם גן לזכר נפגעי טרור בני העיר אשקלון.

ב. בקשה של מר משה מנדל יו"ר עמותת "יש" לקריאת גן לזכר קדושי השואה. ראשוני בניה ובוניה של העיר היו

ניצולי שואה. ראוי שיונצח זכרם של בני משפחותיהם, קורבנות הנאצים.

החלטה: ממליצים לקרוא ל שצ"פ בין הגן לזכר מליון וחצי הילדים שנספו בשואה לבין מרכז קליטה "בית

קנדה" גן לזכר קדושי השואה.

ג. בקשה של מר דוד מנצור לקריאת רחוב ע"ש הרב משה ג'הסי זצ"ל. הרב משה ג'הסי זצ"ל נולד בתימן בשנת

1888 ונפטר בשנת 1979. בצעירותו נשלח לישובים שונים בתימן כדי ללמד תורה. הרב משה ג'הסי זצ"ל שימש רב העיר תנעם שבתימן לפני עלייתו לארץ. היה בקי בהלכה ובלשון ורבים היו באים ממרחקים לשמוע את תפילתו. עסק כל חייו בגמילות חסדים ובמתן בסתר. היה מראשי הרבנים יוצאי תימן באשקלון.

החלטה: ההצעה לא זכתה לרוב הדרוש בוועדה.

ד. בקשה של גב' כוכבה דניאל לקריאת רחוב ע"ש בעלה יעקב דניאל ז"ל. יעקב דניאל ז"ל נולד בשנת 1938 ונפטר

בשנת 2005. יעקב דניאל ז"ל מילא תפקידים בכירים בעיריית אשקלון במשך 45 שנה. הוא שימש שנים רבות במערכת החינוך כמזכיר המחלקה, כמנהל המחלקה למנהל וכספים באגף לחינוך ולתרבות וכסגן מנהל האגף.

יעקב דניאל ז"ל שימש כמזכיר ועדת השמות העירונית, עמד בראש ועד העובדים של העירייה ונאבק לרווחתם של העובדים. בין השנים 1970-1965 התנדב באגודה למען העיוור. בין השנים 2005-1960 התנדב באגודה למלחמה בסרטן כיו"ר מבצע הקש בדלת. התקבלו מכתבי המלצה ממר שמעון מכלוף, ממר משה ינאי וממר דוד אלבז.

החלטה: ממליצים לקרוא גן ולא רחוב. קיים רחוב ע" ש דניאל בשכונת גבעת ציון, ועל מנת למנוע בלבול

ברחובות, הומלץ לקרוא לשצ"פ מספר א' בתב"ע 4/במ 141, בשכונת נאות ברנע, בשם גן ע"ש יעקב דניאל, כפוף לסיור במקום של ד"ר תמר הנר וגב' איריס לוין. נערך סיור במקום ונמצא שפיתוח השצ"פ טרם החל והשלמת הגן תימשך מספר שנים. מומלץ להביא לדיון חוזר בוועדה, על מנת לבדוק אפשרות להנציחו בגן ציבורי קיים.

עיריית אשקלון

עמוד 3 מתוך 14

ה. בקשה של גב' פנינה מזרחי לקריאת רחוב ע"ש יוסף חיים מזרחי ז"ל. יוסף חיים מזרחי ז"ל נולד בשנת 1906

ונפטר בשנת 1989. בשנים 1950-1936 פעל תוך יוזמה אישית הכרוכה בסכנת חיים להברחת יהודי עיראק למדינת ישראל. יוסף חיים מזרחי ז"ל עלה לארץ בשנת 1950 ומשפחתו גרה במעברה ב', היה מציוני מדינה ומקימיה, החל בבניית הארץ ובהקמת קו ירקון נגב במפעל לייצור צי נורות "יובל גד". דאג פיזית לקליטת עלייה, כיהן כיו"ר ועד העובדים במפעל "יובל גד", חבר מפלגת מפא"י, ביתו שימש מעוז המפלגה, ידיד וחבר של דוד בן גוריון, יצחק בן צבי, גולדה מאיר, חיים ויצמן.

החלטה: ההצעה לא זכתה לרוב הדרוש בוועדה.

ו. בקשה של גב' אולי ירום לקריאת רחוב ע"ש אביה אלפונסו ארביב ז"ל. אלפונסו ארביב ז"ל נולד בשנת 1922

ונפטר בשנת 1980. הגיע לאשקלון מטריפולי בשנת 1949 והיה מראשוני העיר שהטביע את חותמו בפעילותו החברתית, בתמיכה בעדה הלובית ובמורשתה, וכן, בפעילות העסקית. היה צדיק ודרכו הייתה "מתן בסתר".

עזר ותמך תמיכה כספית ותמיכה נפשית במשפחות מצוקה רבות, לאורך שנים רבות, עד פטירתו.

החלטה: ההצעה לא זכתה לרוב הדרוש בוועדה.

ז. בקשה של מר דוד אלי להסדיר בעיה של בלבול בגבולות של הרחובות: ניצני ם ומשה יוליש, בשכונת שמשון,

נדונה בועדת שמות מס' 4/2010 מתאריך 28/1/2010 .

על פי החלטת הוועדה, נערך סיור בשטח בהשתתפותם של גב' איבון טימור, ד"ר אלן מרכוס, מר יעקב זגורי מר דוד אלי וגב' איריס לוין. פרטים על הסיור יינתנו בישיבת הוועדה.

החלטה: ממליצים לדחות לדיון בישיבה הבאה, לאחר סיור נוסף של גב' רות טרב וגב' איריס לוין.

ח. בקשה של גב' עמליה דינור לקריאת רחוב ע"ש בעלה ברוך דינור ז"ל. ברוך דינור ז"ל נולד בשנת 1931 נפטר

בשנת 2001. משפחתו של ברוך דינור ז"ל הייתה אחת מבין עשר המשפחות היהודיות הראשונות שהגיעו למגדל בשנת 1948. עבד כשומר בפרדסים ובסלילת כבישים באשקלון. התגייס לצבא ושרת ברפא"ל ובח"א. היה מפקד בסיס בנ"מ וחבר במשלחת שהביאה את "ההוקים" הראשונים לארץ. שימש כחבר מועצת עיריית אשקלון בין השנים 1983-1979 וקיבל תעודת הוקרה על פעלו ותרומתו בשרות הציבור למען העיר

החלטה: ממליצים לקרוא לשביל מספר 1, תב"ע4/במ 141, בשכונתנאות ברנע, בשם ברוך דינור.

ט. בקשה של מר שלמה ארבלי ומר ששון נעים בשם ההתאחדות העולמית של דוברי ארמית, לקריאת רחוב ע"ש

הרב יצחק ברזאני זצ"ל. הרב יצחק ברזאני זצ"ל נולד בשנת 1892 ונפטר בשנת 1978. הרב יצחק ברזאני זצ"ל היה נצר למשפחת ברזאני, שממנה יצאו במשך דו רות רבים רבנים מפורסמים. היה הרב הראשי של קהילת ארביל בכורדיסטאן העירקית ואב בית הדין הרבני. פעל רבות בקרב קהילתו למען העלייה לישראל. הרב היה נציג נאמן של הקרן הקיימת והתנועה הציונית בכורדיסטאן העירקית.

החלטה: ההצעה לא זכתה לרוב הדרוש בוועדה.

י. בקשה של מר שמעון כהן, סגן ראש העיר, לקריאת רחוב ע"ש ליזה כהן ז"ל. ליזה כהן ז"ל נולדה בשנת 1905

ונפטרה בשנת 1953. ליזה כהן ז"ל שימשה כאחות בג'רבה, בתוניס, לפני למעלה מ- 60 שנה. ליזה נשלחה על ידי הסוכנות היהודית לעבוד במרפאה במקום, בארגון הנקרא "אוזה", ארגון להצלת יהודים. בזכות פעילותה הרפואית, ניצלו חייהם של מאות תינוקות. היא החדירה את תודעת ההיגיינה והטיפול הנכון בתינוקות בקרב הקהילה. בנוסף, פעלה ללא לאות לעידוד העלייה לארץ ישראל. בשנת 2008 הועלו עצמותיה לארץ והיא נקברה באשקלון.

החלטה: ההצעה לא זכתה לרוב הדרוש בוועדה.

יא. בקשה של סנ"צ חיים בלומנפלד מפקד תחנת אשקלון לקריאת גן ע"ש רפ"ק דרור שושן ז"ל. רפ"ק דרור שושן ז"ל נולד בשנת 1973 ונפטר בשנת 2003. רפ"ק דרור שושן היה קצין בימ"מ והשתתף כלוחם בעשרות פעולות מרביתן חשאיות ועשה רבות למען ביטחון עם ישראל. דרור ז"ל גדל והתחנ ך באשקלון, נהרג במילוי תפקידו בתאונת אופנוע והוא רק בן 30 שנה. במסגרת פעולותיו זכה דרור לעיטור האומץ על גבורתו בשלוש פעולות אשר בהן סיכן את חייו.

החלטה: ההצעה לא זכתה לרוב הדרוש בוועדה.

עיריית אשקלון

עמוד 4 מתוך 14

יב. בקשה של מר יהודה לבדון לקריאת רחוב ע"ש אחיו ישראל לאחו ז"ל. ישראל לאחו ז"ל נולד בשנת 1940 ונפטר בשנת 2001. טפסר ישראל לאחו ז"ל שירת ככבאי, כמפקד תחנת אשקלון וכמפקד איגוד ערים אזור אשקלון (שירותי כבאות) במשך 40 שנה. קידם את מערך שירותי הכבאות וההצלה תוך עשייה רצופה לטובת הציבור והצלת נפשות. הוא שימש דוגמא לדורות של כבאים במסירותו, דבקותו במטרה ודאגתו לשלום הציבור. ישראל התמסר כל כולו לעבודה ולאיגוד, שהיה בשבילו מפעל חיים והקדיש לו את כל חייו. למרות מחלתו הקשה המשיך לעבוד תוך כדי טיפולים ולא נפל ברוחו.

החלטה: ההצעה לא זכתה לרוב הדרוש בוועדה.

יג. בקשה של גב' נופית (שוש) דשתי לקריאת כיכר ע"ש אחיה אלברט דשתי ז"ל בשם כיכר המהנדס. אלברט דשתי ז"ל נולד בשנת 1946 ונפטר בשנת 2006. הטביע את חותמו בעשייתו הציבורית במשך שנים רבות לרווחת תושבי אשקלון. מפאת צניעותו סרב לפרסם את שמו על גבי שלטים באתרי בנייה שהוא תכנן: בתי כנסת, בתים ציבוריים וכו'. מכיוון שלא זכה להקים משפחה משלו, שתנציח את שמו מבקשים אחיו שנסייע בידם להנציח את שמו. כמו כן, תרם תרומה חברתית משמעותית, הן לעמותות שונות ורבות: אילן, האגודה למלחמה בסרטן, והן בצורת מתן בסתר לאנשים פרטיים. התקבלו מכתבי המלצה מגב' רחל ברכה, מר אלי אלעזרא וממר נגר כדורי.

החלטה: ההצעה לא זכתה לרוב הדרוש בוועדה.

יד. בקשה של ד"ר תמר הנר יו"ר מועצת הנשים וגב' איריס ליבוביץ, מנ הלת האגף לקידום פרוייקטים כלכליים ויועצת ראש העיר לקידום מעמד האישה, לקריאת שמות לרחובות באשקלון, ע"ש נשים שזכו בפרס ישראל.

להלן שמות הנשים שזכו בפרס ישראל ואשר הלכו לעולמן: זהרה ש"ץ, נחמה ליבוביץ, מרים ילן-שטקליס, חנה רובינא, שרה לוי-תנאי, רבקה גובר, אלישבע כהן, אנה טיכו, נעמי שמר, בתיה לישנסקי, שושנה דמארי.

פרס ישראל הוא הפרס החשוב והיוקרתי ביותר הניתן במדינת ישראל. את הענקתו יזם בשנת תשי"ג (1953) שר החינוך דאז, בן-ציון דינור, והוא מוענק מאז באופן רצוף. הזוכים הם אזרחי-ישראל - יחידים, קבוצה או תאגיד שגילו הצטיינות מיוחדת, מצוינות ופריצת דרך בתחומם או שתרמו תרומה מיוחדת לחברה בישראל.

התחומים הראשיים: מדעי היהדות, הרוח והחברה, מפעל חיים - תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה, מדעי החיים

ומדעים מדויקים, תרבות ואמנות. עד כה הוענקו במדינת ישראל, החל משנת תשי"ג, 623 פרסים

החלטה: מתוך 11 נשים שזכו בפרס ישראל והלכו לעולמן, ממליצים לקרוא לשבעה רחובות בצפון

שכונת הנשיא הרצוג, על שם שבע הנשים הבאות: נעמי שמר, אנה טיכו, רבקה גובר, שושנה דמארי, נחמה ליבוביץ, מרים ילן-שטקליס וחנה רובינא.

עיריית אשקלון

עמוד 5 מתוך 14

שמות הנשים שזכו בפרס ישראל

• זהרה ש"ץ נולדה בירושלים, בשנת 1916, ונפטרה בירושלים, בשנת 1999. זהרה ש"ץ הייתה פסלת ישראלית היא נולדה לד"ר אולגה ש"ץ ופרופ' בוריס ש"ץ, מייסד "בצלאל". את לימודיה התיכוניים סיימה בגימנסיה העברית בירושלים ואת השתלמותה באמנות עשתה בפריז. במקביל לפעילותה בשטחי אמנות שונים, עסקה גם בהוראת האמנות בישראל ובארצות הברית. הייתה יועצת לעיצוב תעשייתי במשרד המסחר והתעשייה. זכתה

בפרסים רבים: פרס דיזנגוף לאמנות, פרס 'יד ושם', פרס המוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק ופרס הזהב

בטריאנלה מילאנו. בשנת 1955 הוכתרה ככלתפרס ישראל לציור ופיסול.

• נחמה ליבוביץ נולדה בריגה שבלטביה, בשנת 1905, ונפטרה בירושלים, בשנת 1997. נחמה ליבוביץ הייתה פרשנית מקרא, מורה ומחנכת. היא חידשה דרך לימוד חדשה בתנ"ך, לפי המפרשים, ועל ידי כך קישרה בין אלפי אנשים לספר הספרים של העם היהודי. בשנת 1930 עלתה לארץ ישראל ביחד עם בעלה והחלה ללמד בסמינר המזרחי למורות בירושלים. בשנים הראשונות החלה ללמד ספרות, מקרא והיסטוריה של עם ישראל.

לאחר מכן, התרכזה בהוראת מתודיקה, בלימוד תנ"ך ובהכשרת מורים. בסמינר המזרחי למורות לימדה עד 1955, ובשנת 1957 נתמנתה למרצה באוניברסיטת תל אביב וכעבור 11 שנה לפרופסור באוניברסיטה זו. על פועלה בחקר התנ"ך והפצתו ברבים זכתה בפרס ישראל לחינוך בשנת 1956.

• מרים ילן-שטקליס: נולדה באודסה, בשנת 1900, ונפטרה בירושלים בשנת 1984. מרים ילן-שטקליס הייתה סופרת ומשוררת ירושלמית שהתחנכה על ערכי היהדות והציונות. בשנת 1920 עלתה לארץ ובסוף שנת 1929 נישאה למשה שטקליס אך לא היו לה ילדים. מרים התייתמה בגיל שש-עשרה מאימה וחיה בבדידות ובעצב.

בהיעדר ילדים משלה, היא קיבלה את ההשראה לשיריה מילדי אחרים. למרות ואולי דווקא בשל כך, הפליאה לתאר חוויות ילדות ורגשות עמוקים של ילדים. בשנת 1956 זכתה בפרס ישראל על יצירתה, והייתה לכלת פרס ישראל הראשונה לספרות ילדים.

• חנה רובינא נולדה בעיירה ברזינו שבבלארוס, בשנת 1889, ונפטרה בתל אביב, בשנת 1980. חנה רובינא הייתה שחקנית ישראלית, כונתה בשם "הגברת הראשונה של התיאטרון העברי". את ראשית הקריירה שלה בתיאטרון עשתה בתיאטרונו של נחום צמח, שניהל מה שנקרא "הבימה העברית". ב-1917 הצטרפה לתיאטרוןהבימה".

זכתה באותות ופרסים ובהם פרס הבימה (1955) וחשוב מזהפרס ישראל בתחום התיאטרון שהוענק בפעם הראשונה בשנת 1956. כמו כן, הוענקו לה התארים אזרחית של כבוד מטעם עירייתתל אביב ודוקטור לשם כבוד מטעם אוניברסיטת תל אביב. היא הייתה פעילה על הבמה כמעט עד יום מותה.

• שרה לוי-תנאי: נולדה בירושלים, בשנת 1910 , ונפטרה בשנת 2005. שרה לוי-תנאי הייתה כוריאוגרפית ישראלית, מייסדת להקת המחול "ענבל" ומחלוצות המחול בארץ. את צעדיה הראשונים במחול החלה ככותבת וכבמאית של טקסים ומסכתות עבור קיבוצים ומושבים. לצד כתיבה והלחנה של שירים למופעים, ביימה גם מחולות לטקסים אלה. בשנת 1949 החלה שרה לעבוד עם קבוצה של נערים ונערות בני העדה התימנית ומתוך קבוצה זו צמח דור הרקדנים הראשון של להקת "ענבל". להקת "ענבל" נבחרה לייצג את ישראל בעולם והיא הייתה המנהלת האמנותית של הלהקה במשך ארבעים שנה וזכתה עמה להצלחה רבה, הן בארץ והן בעולם.

שרה לוי-תנאי זכתה בפרס ישראל למחול בשנת 1973.

עיריית אשקלון

עמוד 6 מתוך 14

• רבקה גובר נולדה בנוויבסטבסק שבאוקראינה, בשנת 1902, ונפטרה בתל אביב, בשנת 1981. רבקה גובר הייתה פעילה חברתית ואשת חינוך ישראלית, כונתה בשם " אם הבנים", לאחר ששכלה את שני בניה במלחמת השחרור והפכה בעיני רבים בעם לסמל של אם שכולה, שאינה נותנת ליגונה לגבור עליה ופועלת ללא הפסק למען קליטת העולים והחברה. רבקה דרבנה את האיכרים מכפר ורבורג ובאר טוביה לקבל את העולים מהמעברה לעבודה. היא פעלה לארגון מסגרת לימודית לעולים וסייעה בהנחת התשתית החינוכית של קריית מלאכי. רבקה גובר זכתה בפרס ישראל בשנת 1976 על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה. היא הוזמנה, כמחווה של כבוד, על ידי ראש הממשלה, מנחם בגין, לטקס החתימה על הסכם השלום עם מצרים בקמפ דייוויד, במרץ 1979 .

• אלישבע כהן: נולדה בפרנקפורט שבגרמניה, בשנת 1911, ונפטרה בירושלים, בשנת 1989. אלישבע כהן הייתה אוצרת אמנות ישראלית. למדה תולדות האמנות באוניברסיטת מינכן ובאוניברסיטאות בפרנקפורט, ציריך, היידלברג ומרבורג. למדה את תפקיד האוצר ברחבי אירופה ואת יסודות האחסון, הקטלוג והתצוגה. היא שימשה כמנהלת בפועל של מוזיאון בצלאל בהיעדר מנהליו. בשנת 1960 הוכשרה באנגליה ובארצות הברית כחלק ממעורבותה בתכנון מוזיאון ישראל, אליו סונף מוזיאון בצלאל עם הקמתו ב-1965. בשנת 1968 מונתה אלישבע לאוצרת האמנות הראשית, נוסף לתפקידה כאוצרת ההדפסים והאיורים, ובתפקידים אלו נשאה עד לפרישתה ב-1975. לאחר פרישתה המשיכה לשמש יועצת למוזיאון ישראל, חברת מועצת המנהלים של המוזיאון, יו"ר מועצת המוזיאונים של משרד החינוך והתרבות, וכן, לקחה חלק פעיל בתכנון בית טיכו. בשנת 1977 הוענק לאלישבעפרס ישראל לעיצוב ובשנת 1980 הוענק לה תואריקירת העיר ירושלים.

• אנה טיכו נולדה בעיר ברנו שבצ'כיה, בשנת 1894, ונפטרה בירושלים, בשנת 1980. אנה טיכו הייתה אחות, וציירת ישראלית. היא גדלה והתחנכה בווינה ושם החלה ללמוד ציור בגיל 15. בשנת 1912 עלתה לארץ עם בן דודה, רופא העיניים ד"ר אברהם אלברט טיכו, ובהמשך נישאה לו. משנת 1930 התמקדה אנה בטכניקה ובסגנון של תיאור ירושלים והסביבה. היא נהגה לצאת לחיק הטבע ולרשום את הנופים של הרי ירושלים ודמויותיה.

ציוריה מוצגים כיום במוזיאונים החשובים בעולם. בשנת 1970 הוענק לה התואריקירת ירושלים". לקראת סוף ימיה החליטה אנה טיכו לתרום את ביתה, על אוסף האמנות שבו, הכולל את ציוריה, למען תושבי ירושלים. הבית משמש כיום כשלוחה של מוזיאון ישראל, תחת השם בית טיכו. בשנת 1980 הוענק לאנה טיכו פרס ישראל לציור.

• נעמי שמרנולדה בקבוצת כינרת, בשנת 1930, ונפטרה בתל אביב, בשנת 2004. נעמי שמר הייתהפזמונאית מלחינה וזמרת ישראלית. נחשבת לחשובה שביוצרים של הזמר העברי. בעידודה של אמה החלה לנגן בפסנתר בגיל שש. כשבגרה, למדה באקדמיות למוזיקה בתל אביב ובירושלים. כששבה, לאחר לימודיה, לקבוצת כינרת, לימדה את ילדי המושבה ריתמיקה וכך נוצרו שיריה הראשונים, כגון "הדואר בא היום" ו"אחינו הקטן". בשנת 1983 הוענק לנעמי שמרפרס ישראל לזמר עברי. ועדת השופטים כתבה: "פרס ישראל לזמר עברי מוענק לנעמי שמר על שיריה, אשר מטבעם מזומרים בפי כל בזכות איכותם השירית והמוזיקלית, בזכות המיזוג המופלא בין המילה והלחן ובזכות הביטוי הניתן בהם לרחשי הלב של העם". מלבד זאת הוענק לה תואר דוקטור לשם כבוד מהאוניברסיטה העברית וממכון ויצמן ותואר אזרח כבוד של העיר תל אביב. כמו כן, זכתה בפרס ז'בוטינסקי לספרות ולמחקר.

עיריית אשקלון

עמוד 7 מתוך 14

• בתיה לישנסקי נולדה באלין שבאוקראינה, בשנת 1900, ונפטרה בשנת 1990. בתיה לישנסקי הייתה פסלת ואמנית מפורסמת. היא עלתה לארץ עם משפחתה בשנת 1910. את לימודיהבפיסול התחילה אצל בוריס ש"ץ בירושלים. ב- 1920 למדה באקדמיה לאמנות ברומא. בין השנים 1923 - 1925 למדה בברלין והשלימה את לימודיה בפאריס בשנים 1925 - 1929 .הקימה אנדרטות אחדות, המנציחות את הלוחמים להגנת הארץ. היא יצרה מחומרים שונים דמויות של אישים רבים , וביניהם הנשיא השני יצחק בן צבי והמשוררת יוכבד בת –

מרים. כמו כן, פסלה פסלי עץ זעירים. בתיה הייתה בעלת שם בינלאומי ובצרפת אף השוו אותה לאוגוסט רודן (פסל צרפתי היידוע בזכות פסלו המפורסם "האדם החושב"). בתיה לישנסקי זכתה בפרס ישראל על מפעל חיים בפיסול ארץ-ישראלי בשנת 1986.

• שושנה דמארינולדה בעיר דמאר שבתימן, בשנת 1923, ונפטרה בתל אביב, בשנת 2006. שושנה דמארי הייתה זמרת ושחקנית ישראלית, שזכתה לכינוי "מלכת הזמר העברי". משפחתה עלתה ארצה בשנת 1925 והתיישבה בראשון לציון כששושנה הייתה בת שנתיים. היא החלה לשיר על הבמה כבר בהיותה נערה, כשהצטרפה לסטודיו הדרמה "שולמית" בתל אביב, במסגרתו החלה להופיע ושרה גם בתכניות שונות ב"קול ירושלים" המנדטורי.

בשנת 1939, בהיותה בת 16, קיימה שושנה את הקונצרט הראשון שלה כזמרת סולנית. בשנת 1943 הצטרפה כזמרת ושחקנית לתיאטרון המוזיקלי "לי לה לו" שאת מרבית פזמוניו כתבו המשורר נתן אלתרמן והמלחין משה וילנסקי. שירם "כלניות", שביצעה על במת התיאטרון בשנת 1946, הפך להיות שירה הידוע ביותר ול 'סימן ההיכר' שלה. בשנות השישים והשבעים הרבתה שושנה דמארי לקיים הופעות בחו"ל. היא הופיעה במיטב האולמות בארצות הברית ואירופה והשתתפה בפסטיבלים רבים בעולם, לצד הופעותיה בארץ. שושנה דמארי הוזמנה, בשנת 1955, לטקס חנוכת מרכז שכונת אפרידר, במעמד ראש הממשלה דוד בן גוריון וראש העיר ד"ר יחזקאל זונאבנד. בטקס שושנה דמארי שרה את "שיר אשקלון" שנכתב ע"י יחיאל מוהר עבור אירוע זה.

בשנת 1988 היא זכתה בפרס ישראל בתחום הזמר העברי. כמו כן, היא גם זכתה בתואר דוקטור לשם כבוד ממכון ויצמן.

עיריית אשקלון

עמוד 8 מתוך 14

צפוןשכונת הנשיא הרצוג, תמ"א 39

מתחם זה ייקרא ע"ש נשים שזכו בפרס ישראל.

רחוב מספר 1 ייקראנעמי שמר

רחוב מספר 2 ייקראאנה טיכו

רחוב מספר 3 ייקרארבקה גובר

רחוב מספר 4 ייקראשושנה דמארי

רחוב מספר 5 ייקראנחמה ליבוביץ

רחוב מספר 6 ייקראמרים ילן-שטקליס

רחוב מספר 7 ייקראחנה רובינא

עיריית אשקלון

עמוד 9 מתוך 14

2 .קביעת שמות חדשים באזור תעשייה גבעת ציון:

אזור תעשייה גבעת ציון, תב"ע 2/103/03/4

רחוב מספר 2 ייקרא הבנאי

רחוב מספר 3 ייקראהרתך

עיריית אשקלון

עמוד 10 מתוך 14

שכונת נווה דקליםתכנית 4/מק 2088

שטח ספורט מגרש מספרA601: גן ע"ש ח"כ ד"ר יורי שטרן שצ"פ מספרB 550: ייקראגן לזכר נפגעי טרור בני העיר אשקלון

עיריית אשקלון

עמוד 11 מתוך 14

גן לזכר קדושי השואה, ימוקם בהמשך לגן לזכר מליון וחצי הילדים שנספו בשואה

עיריית אשקלון

עמוד 12 מתוך 14

שכונת שמשון, תב"ע171/03/4, ותב"ע32/126/03/4 (לפני פרסום למתן תוקף

רחוב מספר 1: אריה אחישר (יתחיל ברחוב ההסתדרות ויסתיים בשד' חיים משה שפירא)

עיריית אשקלון

עמוד 13 מתוך 14

שכונת נאות ברנע, תב"ע4/במ 141

שביל מספר 1 ייקראברוך דינור

עיריית אשקלון

עמוד 14 מתוך 14

____________ _____________

שלמה כהן איריס לוין

יו"ר ועדת שמות רכזת ועדת שמות

העתקים: מר בני וקנין, ראש העיר

מר אברהם בן-דוד, מנכ"ל העירייה

מר משה שמואל, אמרכ"ל

המשתתפים בוועדה