פרוטוקול ועדת קידום מעמד הילד 1-2022

הנדוןפרוטוקול ועדת קידום מעמד הילד מס' 1.22 מיום 21/3/22

סדר היום

1. מרכז הורות עירוני

2. קידום מוביליות ומיומנויות המאה ה-21 בקרב ילדים ובני נוער

מצ"ב רשימת משתתפים.

חברי ועדה

מס"ד שם פרטי שם משפחה תפקיד סטטוס הגעה

1 מיריי אלטיט יו"ר הוועדה וסגנית רה"ע V

2 אפרים מור חבר מועצה X

3 יורם גניש חבר מועצה X

4 מרגלית שחר חברת מועצה X

5 לירז שירז חברת מועצה X

6 לימור נעים חברת מועצה X

7 דליה רחמים מנהלת מקיף ה' X

8 יובל זוזט ראש מינהל החינוך X

9 פנינה הרוש מזכירת ארגון המורים X

10 אייל חסאן מנהל בי"ס בית יחזקאל X

11 נציג משטרת ישראל X

12 אביגיל מירלאשוילי יו"ר מועצת הנוער X

13 מוטי שוב סגן מנהל המחלקה לנוער X

14 הילה דמרי קרן טאובר/רש"י V

15 יו"ר פורום ההורים העירוני X

16 מזל לוי ראש מינהל הרווחה והשירותים

החברתיים

X

17 סופי חוטובלי פנחס מנהלת מרכז קהילתי ברנע V 18 אופירה סויסה מנהלת מתנ"ס נווה דקלים X

19 דוד אדרי מנהל מתנ"ס שפירא V

בעליתפקידים

מוזמנים

מס"ד שם פרטי שם משפחה תפקיד סטטוס הגעה

1 אריאל גמליאל מבקר העירייה X

2 עו"ד אביחי לוי הלשכה המשפטית V

3 חופית גולן מ"מ מנהלת תוכניות למניעת

אלימות

V

4 ורד חנגלי מנהלת מח' גני ילדים X

5 דפנה עמירה ביטון מנהלת אגף תנו"ס X

6 שלי באבאי רכזת מנהיגות נוער V

7 מרינה סמולר מנהלת המרכז למניעת אלימות X

8 קרן פרץ מנהלת תכנית ניצנים X

9 עו"ד תמר יוספי יועצת לקידום מעמד האישה V

מס"ד שם פרטי שם משפחה תפקיד סטטוס הגעה

1 איילת יקיר טפירו עוזרת סגנית רה"ע X

2 לירז סופר עוזרת סגנית רה"ע V

3 אסתר תהילה בן לולו מנהלת לשכת סגנית רה"ע X 4 ניסים בן דוד מנהל מרכז צעירים X

5 שמחה להב רכזת מוגנות X

6 מולו אטגייב רכזת קהילה אתיופית X

7 ליאת משרקי מובילת פרויקט "קיד עם עתיד" V

8 ענבר ברבי פעילה חברתית X

מיריי אלטיט- יו"ר הוועדה וסגנית רה"ע: שלום לכולם. אנחנו נפתח את הוועדה הראשונה שלנו לשנת 2022. יש לנו שני נושאים היום בוועדה- המרכז להורות ההיברידי שפתחנו, וקידום מיומנויות המאה ה-21 כראייה עירונית.

לירז סופר- ע. סגנית רה"ע : המרכז להורות הוקם לפני כמה שנים ועבד באופן פרונטלי. בעקבות משבר הקורונה ערכנו חשיבה משותפת והגענו למסקנה שיש ערך בהנגשת התכנים להורים במתכונת היברידית, וכיום אנחנו מקיימים את רוב ההרצאות והסדנאות בזום. אחרי חודשיים של פעילות אני שמחה להגיד שהמרכז עובד מצוין, הצלחנו להגיע להרבה הורים שנהנים מהתכנים שלנו והפידבקים נהדרים. יחד עם זאת, אנחנו שואפים להרחיב ככל הניתן את מעגל ההורים המשתתפים בפעילות המרכז, ולכן אנחנו זקוקים לסיוע שלכם בהפצה דרך בתי הספר, הגנים, המרכזים הקהילתיים. יש חשיבות רבה לשיתוף הפעולה שלכם, מדובר בתכנים מצוינים ואיכותיים שהם ממש מתנה עבור הה ורים. פתחנו לאחרונה מספר פלטפורמות לפרסום ההרצאות והסדנאות- עמוד פייסבוק שנפתח ממש לאחרונה עם הגרלה של צילומי משפחה, אתר אינטרנט ייעודי שנמצא בשלבי הקמה, ורשימת תפוצה טלפונית שהולכת ומתרחבת. בנוסף, יצאנו לאחרונה בקול קורא למנחי הורים שיוכלו להירשם למאגר המרצים שלנו, בשאיפה להגיע לכמה שיותר אנשי מקצוע מקומיים- יועצי הורות, יועצי שינה, יועצי הנקה, פסיכולוגים וכו'. אני רואה ערך מוסף בהתקשרות עם מנחי הורים מאשקלון והסביבה, מאחר וזה מאפשר לה ורים להכיר את אנשי המקצוע ואולי אפילו להמשיך איתם תהליך באופן פרטני. מציגה את התכנית השנתית של המרכז להורות. אמנם בחרנו מראש מספר נושאים רלוונטיים, אבל אנחנו מאוד קשובות לצרכים ולבקשות שעולות מהשטח, נשמח לקבל מכם הצעות ורעיונות.

הילה דמרי - קרן רש"י: נעבור לנושא השני שלנו- קידום מיומנויות המאה ה-21. מציגה את הסרטון "מרוץ החיים - פערים חברתיים". אני מניחה שחלקכם מכירים כבר את הסרטון הזה, ש ממחיש את המושג מוביליות חברתית. מוביליות חברתית מדברת על המקום אליו אדם יכול להגיע ביחס לאיפה שההורים שלו היו. ברוב המקרים זה תלוי בסביבה של ו, בהזדמנויות שמונחות לפני ו. אנחנו יודעים שיש פער ים מאוד גדולים גם בתוך העיר אשקלון אבל גם כשאנחנו מסתכלים החוצה בין אשקלון לערים אחרות במרכז הארץ.

זה בעצם הנושא המרכזי בו קרן רש"י עוסקת בשנים האחרונות. אנחנו יודעים שמדינת ישראל נמצאת במקום נמוך מאוד במבחני הפיז"ה, שבוחנים את נושא מיומנויות המאה ה -21- מידת ההכנה לעולם התעסוקה המשתנה. העולם שלנו משתנה, בעיקר עולם התעסוקה, ומה שנעשה היום עם הילדים שלנו ישפיע על המוכנות שלהם לעולם המשתנה. אם ילד בת"א מקבל בכיתה ב' את כל תכניות הסייבר והטכנולוגיה המתקדמות, ואנגלית הוא יודע כבר מהגן, ובכיתה ד' הוא מתחיל ללמוד מנדרינית כי לשם העולם התעסוקתי הולך- אז באופן חד משמעי ההזדמנויות שעומדות בפניו רבות פי כמה מילד מאשקלון שיוצא לעולם התעסוקה בכיתה י"ב ולא מצליח למצוא עבודה בגלל רמת האנגלית שלו.

כשאנחנו מדברים על מיומנויות המאה ה-21 , אנחנו מדברים גם על מיומנויות רכותלגביהם ידוע לנו על פער מאוד גדול בכל המדינה, בעיקר עקב משבר הקורונה. בקרב ילדים בכל רחבי העולם אנחנו רואים היעדר של חוסן נפשי, ועל אחת כמה וכמה בעיר כמו אשקלון שחוותה סבב לחימה קשה לאחרונה. לא חסרים לנו פערים, והרעיון של מיומנויות המאה ה - 21 כתפיסה עירונית לא אומר שאנחנו רצים ל למד את כל המיומנויות ולהכניס תכניות ייחודיות. הוא אומר- בואו נסתכל כל אחד מאיתנו על עצמנו, על התכניות שכבר רצות, ונבחן עד כמה אנחנו מקדמים באמצעותן את אותן מיומנויות.

לצערנו מחקרים מוכיחים באופן מובהק שהמקום בו הילדים גדלים קובע את כמות ההזדמנויות שעומדות בפניהם. זה מעיד על פערים חברתיים וחוסר שוויון במדינת ישראל, וגם על האפשרויות של ילדים להתקדם בהתאם לאיפה שהם גדלו. ככל שהם גדלו במקום שהוא יותר פריפריאלי- ככה יש להם פחות הזדמנויות.

מציגה מספר דוגמאות למיומנויות המאה ה -21 :

- בגיל הרךהתפתחות תקינה - פיזיולוגית, רגשית וחברתית.

- בחינוך הפורמלי: אוריינות שפתית, מתמטית ומדעית, פתרון בעיות, חקר ויצירתיות.

- בחינוך הבלתי פורמאלי: מיומנויות תקשורת, מנהיגות ועבודת צוות.

- בשירות הצבאי: גמישות, מסוגלות, הון חברתי והתמדה.

- בהשכלה הגבוהה: חשיבה בי קורתית, מחקר והישגים פורמליים.

- בעולם התעסוקה: אג'יליות, יוזמה וניהול.

אנחנו מדברים על עולם העבודה המשתנה ומוכנות למחר. איך עולם התעסוקה העתידי הולך להיראות?

כמובן, ביקוש הולך וגובר לעובדים בענף ההייטק. מקצועות שנמצאים כרגע בירידה וככל הנראה י יעלמו מהעולם הם עובדי דלק, קלדנים, נציגי מכירות ופקידים. מקצועות בעליה מתמדת הם הנדסאי מכונות, יועצי שיווק ופרסום, מהנדסי חשמל, מפתחי תוכנה וכו'. כניסה של טכנולוגיה ודיגיטציה למשרות קיימות-

הרבה מהמשרות עוברות להיות ממוחשבות. עבודות כפיים יתפוגגו מהעולם. יש שינויים משמעותיים בצורת העסקה וסביבת העבודה - יש עבודה מהבית, עבודה מול מחשבים, סביבת עבודה יצירתית. העובד שבא ודופק כרטיס משמונה עד חמש ויושב ועושה עבודה סיזיפית הולך ונעלם.

גם למידה לאורך כל החיים הולכת ותופסת תאוצה. אם בעבר רכשנו מקצוע, הכשרה מקצועית או תואר אקדמי- והתחלנו לעבוד- כיום המצב שונה. מה שלמדת אתמול כבר לא רלוונטי מחר, יש צורך בלמידה מתמדת כל הזמן.

מיומנויות המאה ה- 21 מתחלקות ל-3 קטגוריות: כישורי חשיבה- חשיבה ביקורתית, יצירתיות, אוריינות מידע וידע; כישורים חברתיים- שיתוף פעולה, תקשורת מקדמת, עבודת צוות; וכישורים אישיים- יוזמה, גמישות, למידה לאורך החיים. הרבה מהפרמטרים האלה קיימים כיום ב תוכניות מערכת החינו ך. ערכו השוואה כיצד מיומנויות המאה ה- 21 משפיעים על רמות השכר לעומת תואר אקדמי, ומצאושתואר אקדמי כבר לא משפיע באופן משמעותי על רמות השכר, לעומת העבר. השפעת מיומנויות המאה ה- 21 על רמות השכר הולכת וגדלה.

תפקידם של הרשות המקומית, מערכת החינוך, המשפחה, הקהילה, תנועות הנוער והצבא, להכין את הילדים לאתגרי המחר.

בשנתיים האחרונים ערכה קרן רש"י מחקר משמעותי של המיומנויות המקדמות מוביליות, ומתוכו נוצר כלי נפלא שנקרא "מפת הידע", שאציג לכם כאן היום.

סופי חוטובלי פנחס - מנהלת מרכז קהילתי ברנע : הייתי רוצה לדעת האם וכיצד התחום הזה של המיומנויות משתלב או פוגש את המערך המשלים? איך זה יכול לבוא לידי ביטוי?

הילה דמרי - קרן רש"י: יש שני אפיקים כשאנחנו מדברים על תחום המיומנויות ברמה העירונית. האפיק הראשון- בחן את עצמך. לראות את כלי מפת הידע ולהשתמש בו ביומיום בהחלטות המקצועיות שאנחנו מקבלים, כל אחד בתחומו- כמנהלת מתנ"ס, כמנהל אגף וכו'. כשאני בונה תוכנית עבודה או פרויקט, אני נכנסת למפת הידע ובודקת לאיזה מיומנויות זה מחבר אותי. איז ו יוזמה תקדם כמה שיותר מיומנויות בהקשר הזה. האפיק השני- החלטה עירונית. יש היום תוכנית STEM שמקדמת את מיומנויות המאה ה-

21, ולצדה עוד המון תוכניות רלוונטיות. איך אנחנו כעיר מדברים שפ ה אחת ובונים תוכנית אחת לקידום תחות המיומנויות?

מיריי אלטיט- יו"ר הוועדה וסגנית רה"ע: אפשר לקחת כדוגמא את נושא הסייבר לצהרונים שהתחלנו לגעת בו. באה הילה ואמרה - בואו נחכה, ניקח את הפורמלי ונראה מה נותנים בו, ונפתח שולחן עגול עם היסודי, התיכון, החינוך הבלתי פורמלי. היא הציעה לערוך מיפוי ולהבין איפה אנחנו עומדים, עוד לפני שאנחנו מנסים להיכנס לצהרונים. אנחנו כרגע בשלבים האחרונים של המיפוי, ויכול להיות שניישם את התוכנית באופן רוחבי- חלק בפורמלי, וחלק לא מבוטל בבלתי פורמלי- צהרונים, מרכזים קהילתיים וכו '.

הילה דמרי- קרן רש"י: נכון מאוד. אנחנו רוצים לדעת קודם כל מה יש, ואז לחשוב מה להשלים ואיך. אני

חושבת שבאופן כללי, בהטמעת תוכניות לקידום המיומנויות, ההתחלה צריכה להיות בהכשרות- בין אם זה בבתי הספר, ובין אם במערכת הבלתי פורמלית.

סופי חוטובלי פנחס- מנהלת מרכז קהילתי ברנע: ללא ספק, התהליך צריך להתחיל בהכשרות, בחשיפה, בהטמעת השפה הזו, ואז יהיה אפשר לפתח את התוכניות - שזה השלב הבא.

הילה דמרי- קרן רש"י: הנושא הוא באמת השפה. אני בוחרת להשתמש במפת הידע בכל פלטפורמה

אפשרית. אני מוכנה לבוא עם הכלי הזה לכל מקום במטרה לעזור להטמיע אותו בתהליכי העבודה. מציגה

את מפת הידע בכתובת: www.socialmobility.org.il .

ליאת משרקי- קיד עם עתיד: האם הייתה חשיבה רשותית לב ניית תכנית שמתחילה מגיל הגן ועולה עם השלבים? שכל הגנים ידברו באותה השפה וייצרו חיזוק של המיומנויות, וכך זה יעלה ליסודי וכן הלאה, על מנת שכל הילדים יצמחו לתוך ההתפתחות הזו?

הילה דמרי- קרן רש"י: כן, תמיד יש חשיבה כזו. נכון להיום פירקנו את זה לחלקים- התחלנו בנוער, ואנחנו

מנסים לחזור אחורה לגיל הרך. יש חשיבה רחבה על זה ואפילו ניסיונות לגיוס כספים לטובת העניין. מדובר במהלך מורכב. אני חושבת שזה צריך להתחיל קודם כל בכל אחד ואחת מאיתנו. להכשיר גננות, מורות, הורים לתוך השפה הזו.

מיריי אלטיט- יו"ר הוועדה וסגנית רה"ע: כ ל הנושא הזה צריך להיפתח לעוד ועוד גורמים מקצועיים.

מזמינה את חברי הוועדה להצטרף לשולחנות העגולים השונים, על מנת להשיג את המטרה החשובה הזו.

בברכה,

מיריי אלטיט

ס. רה"ע ויו"ר הוועדה