פרוטוקול הוועדה לענייני בקורת מספר 13.2017

1

עיריית אשקלון

הוועדה לענייני ביקורת

טלפון: 08-6792371

פקס 08-6792517

בס"ד

כ"ה טבת תשע"ז

24.1.17

(פרוטקול ועדה מ-22.1.17)

פרוטוקול מישיבת הוועדה לענייני בקורת מס 13-2017 שהתקיימה בתאריך 22.1.17

נכחו

עו"ד בני וקנין - יו"ר הוועדה לענייני בקורת ד"ר ריקי שי - מ"מ יו"ר הוועדה

גב' מיריי אלטיט - חברת הוועדה

מוזמנים:

רו"ח אריאל גמליאל - מבקר העירייה

נחמה שריקי - גזברית

עו"ד הילה רווח - היועצת המשפטית

גב' מלכה גרשון - מנהלת אגף משאבי-אנוש

לא נכחו:

מר חי דהרי - חבר הוועדה

מר יוסי כהן - חבר הוועדה

מר שמעון לוגסי - חבר הוועדה

אברהם עשור - חבר הוועדה

מר חיים סופר - מנכ"ל העירייה

על סדר היום:

1. דו" חות מבקר המדינה–

א. טיפול הרשויות המקומיות במבנים שאינם בשימוש

ב. פרויקט הפרדה במקור של פסולת ביתית ברשויות המקומיות

ג. מינויים והתקשרויות על רקע זיקה פוליטית או אישית ברשויות המקומיות

לאחר בחירות 2013.

2. הטלת שני נושאי בקורת לבדיקת מבקר העירייה– לדו"ח מבקר העירייה 2017.

2

מהלך הישיבה

בני וקנין:

פתח את הישיבה לאחר המתנה של 15 ד' כמקובל

1. דו"חות מבקר המדינה

א) טיפול הרשומ"ק במבנים שאינם בשימוש. ב) פרויקט הפרדה במקור של פסולת ביתית:

לגבי דו"חות מבקר המדינה "מבנים שאינם בשימוש" ודו"ח "פרויקט הפרדה במקור של פסולת ביתית ברשומ"ק", ראינו את הדו"חות, את ממצאיו ואת מה שטופל ותוקן.

ריקי שי:

לדעתי בכל אחד מדו"חות מבקר המדינה צריך לדון בו בנפרד. דיון בשלושת הנושאים זה המון לישיבה אחת. אני עוסקת היום רק בנושא אחד – דו"ח המינויים הפוליטיים.

הילה רווח:

לגבי ד"וח "מבנים שאינם בשימוש", הרוב תוקן, ולגבי דו"ח "פרויקט הפרדה במקור של פסולת ביתית", רוב הבקורת מופנית למשרד לאיכות הסביבה. הכל תוקן.

ג) מינויים והתקשרויות על רקע זיקה פוליטית או אישית ברשומ"ק לאחר בחירות 2013:

בני וקנין

בסדר גמור. נעבור לדו"ח "מינויים והתקשרויות על רקע זיקה פוליטית או אישית ברשויות המקומיות לאחר בחירות 2013."

ריקי שי:

אני מבקשת לבדוק את פניית מבקר המדינה, לפי דבריו, למשטרה והיכן זה עומד כיום?

לגבינו, אנחנו כוועדת בקורת, איזה צעדים לפי מינהל תקין, מתאפשר לנו לפעול, כולל עד לפיטוריהם של המועמדים הלא כשרים?

הילה רווח:

איפה את רואה פניה למשטרה?

3

ריקי שי:

היה רשום שהמבקר היה בקשר עם גורמי משטרה בקשר לעיריית אשקלון.

מקריאה סיכום מדו"ח המבקר הנ"ל:

התייחסות בית המשפט העליון בנוגע למינויים פוליטיים (מופיע בדו"ח המבקר עצמו):

"1. על הנגע הרע של המינוייםהפוליטיים עמד ביהמ"ש העליון. ציבורית, הממנה עובד בשירות הציבור, פועל כנאמן הציבור, וכלל גדול בידינו שנאמנות זו צריך שתופעל בהגינות, ביושר, ללא שיקולים זרים ולטובת הציבור שמכוחו ולמענו מסורה סמכות המינוי בידי הרשות הממנה... כאשר איש ציבור ממנה עובד בשירות הציבור על פי שיקולים זרים של אינטרסים פוליטיים-מפלגתיים, מינוי כזה פסול הוא, ויש בו משום מעילה באמון של הציבור שהסמיך את הרשות הממנה".

2. עוד קבע בית המשפט העליון באוקטובר 1998, בעת שנדרש לשוב ולדון בנושא 17 :

המינויים הפוליטיים "המינוי הפוליטי מהווה הפרת אמון של הרשות המבצעת כרשות ציבורית, כלפי הציבור; הוא עלול לפגוע באמון הציבור בשירות הציבור; הוא פוגע בעקרון השויון; הוא פוגע ברמה המקצועית של עובדי הציבור שאינם נדרשים להוכיח, במסגרת מכרז, את היותם הטובים ביותר; הוא עלול להביא לתופעה שבה הקשרים קודמים לכישורים, והפוליטיקה במובן הצר הופכת לגורם המרכזי למינוי; הוא עלול להביא לניפוח המערכת על מנת לקלוט 'מיודעים', ולגרום ליצירת תפקידים חדשים שלא לצורך ולקידום מהיר של מי שרוצים ביקרו; הוא עלול להסיט את שיקולי הרשות משיקולים עניניים; הוא מביא לניגוד עניינים ולחשש לשקילת שיקולים זרים על-ידי העדפת מפלגה או עניין מפלגתי על אינטרס ציבורי; הוא עלול להביא להשחתת המוסד הציבורי; הוא עלול לגרום לתחלופה בשירות הציבורי כל אימת שמתחלף הדרג הפוליטי, ולגרום על ידי כך לחוסר יציבות ולחוסר מקצועיות; הוא עלול לפגוע בסדרי מינהל תקין ובטוהר המידות; הוא עלול לפגוע במורל העובדים בשירות הציבורי, להשפיע על איכותו של השירות ולפגוע בדימויו. על ידי כל אלה, פוגע המינוי הפוליטי בעקרונות היסוד של שיטתנו המשפטית, של תפיסתנו הערכית את מהותו של השירות הציבורי ושל האמנה החברתית שהיא בסיס הווייתנו כחברה מתוקנת".

4

3. עוד קבע בית המשפט העליון כי'נוסף על פגיעתו בכללי המינהל התקין, בעקרונות

המשפט המינהלי ובטוהר המידות, מינוי פוליטי יכול בנסיבות מסוימות להיות עבירה פלילית של מרמה והפרת אמונים'.

4. ועוד, קבע בית המשפט כי'צדו האחר של מטבע המינויים הפוליטיים הם הפיטורים

הפוליטיים – שלוחת פרא של הפיטורים הבלתי חוקיים: עמד על כך השופט רובינשטיין 'ישנם נושאים שלגבי טיבם אין צורך באסמכתאות, הם מעוררים פסלות מניה וביה. הפיטורים הפוליטיים הם אחד מהם.. (פיטורים פוליטיים...אולי אף גרועים מהמינויים הפוליטיים, כי יש בהם ירידה לחיי הזולת ע"י נישולו מעיסוקו... תיק זה מפנה זרקור נוסף לרעה חולה זו, פרי באושים של תופעת המינויים הפוליטיים)'.

הרקע התאורטי-מינהלי – התיחסות מבקר המדינה בדו"ח:

משרד מבקר המדינה מעיר על טענות אלה כי אין צורך בבקשה מצד מועמד, ולא בהבטחה מפורשת או בהבטחה מרומזת. חשד למינוי פסול עשוי לעלות גם לנוכח (הסיעוף אינו

במקור):

1. ריבוי מקרים של מינוי נושאי תפקידים בעלי זיקה פוליטית או אישית

2. לנוכח כשל או כשלים מצטברים בשלבי הליך קבלתו של מועמד לתפקיד, כמו אי -

תקינות פרסום המכרז, חריגה מכללי המינהל התקין בעצם תהליך המינוי, תנאי סף החורגים מהנורמות שנקבעו, הרכב ועדת בחינה שאינו עומד בדרישות הדין וחברים בוועדת הבחינה שהם בעלי זיקה פוליטית ברורה ומובהקת.

3. לנוכח תנאים משופרים הניתנים לאחר המינוי, והחורגים באופן ניכר מאלו הנלווים

למינוי מקביל ברשות מקומית אחרת או מהנורמות שקבע משרד הפנים לתפקיד

4. וכמובן לנוכח חסרון הכישורים הנדרשים למילוי התפקיד.

5. החשד עשוי לעלות גם לאור עדויות לכך שהרשות המקומית נקטה צעדים מקדימים

להבטחת המינוי הרצוי לה, לדוג' יצירת תפקידים חדשים ללא צורך, פיצול תפקידים קיימים שמולאו קודם לכן בהצלחה בידי אדם אחד, או קידומם של אנשים לתפקיד חסר תוכן כדי לפנות את מקומם למועמד בעל זיקה שחפצים במינויו, זמן קצר לאחר הבחירות, כך שאיוש התפקיד יוצג כדחוף וכמחייב פרסום מכרז מיד.

5

לסיכום

מסיכום דו"ח מבקר המדינה בנושא המינויים הפוליטיים בעיריית אשקלון עולה כי מייד לאחר היבחרו של מר שמעוני לראשות העיר, הוא פצח בסידרה של מינויים שעל פי קביעתו החד משמעית של מבקר המדינה, השיקול המרכזי בהם היה הזיקה הפוליטית לראש העיר.

כל המינויים ביחד ולעיתים די באחד מהם כדי לענות על מרבית הסממנים שאותם קבע מבקר המדינה (סעיף 4 לעיל) ואשר צירופם, לדעתו, מייתר את הצורך ב (הוכחת) בקשה מצד המועמד, ולא בהבטחה מפורשת או בהבטחה מרומזת.

מבקר המדינה, בלשונו המרוסנת והמאופקת, טוען בדו"ח כי במהלך הבדיקה הוא היה בקשר ותיאום עם גורמי משטרה בעניין אשקלון. סתם ולא פירש. בעניין זה, יש להזכיר כי בתקופת הבדיקה היתה חקירה סמויה נגד מר שמעוני, שהפכה לחקירה גלויה, למעצר בית, להרחקה ולהטלת מגבלות על תפקודו. כאשר, נכון להיום, מר שמעוני עומד אחרי שימוע ולפני הגשת כתב אישום.

מבקר המדינה מציין בדו"ח כי ביהמש"פ העליון קבע כי המינויים הפוליטיים מהווים הפרת אמון של הרשות המבצעת כלפי הציבור. כן, הוא מציין בהתייחסותו לכלל הדו"ח, ולאו דווקא בהתייחס לאשקלון, כי בחלק מהמעשים יש חשש לפלילים.

מדו"ח המבקר עולה כי אין מדובר במקרים בודדים או בליקויים טכניים ספוראדים בתהליך המינויים, אלא להיפך, מדובר בתופעה רחבת היקף, בליקויים רחבים ויסודיים, במעשים שנעשו בכוו נת מכוון, בהעדר שקיפות, בטשטוש עובדות, ובקביעות חד משמעיות של הבדיקה לגבי קיומה של זיקה פוליטית ולגבי היותה השיקול המרכזי והקובע בבחירת המועמד.

העובדה שהתופעה במ אפיינים דומים התגלתה על פי הבדיקה לא רק בעירייה אלא גם בתאגידיה השונים, רק מוכיחה כי מדובר בגישה שיטתית ומוכוונת מלמעלה.

התשובות של הנהלת העיר לממצאי הדו"ח היו לרוב תשובות פאטתיות שנדחו מכל וכל ע"י הביקורת.

6

העובדה ששומרי הסף, כמו מבקר העירייה, היועמ"ש, או סמנכ"ל משאבי אנוש, לא באו לידי ביטוי במניעת המינויים הפוליטיים הם תוצאה של יצירת תרבות ארגונית שבה הפרט, גם אם הוא מנהל בכיר, חושש להביע את דעתו.

רק תרבות ארגונית כזו של הטלת אימה ופחד יכולה להסביר את הקל ות שבה "הצליחו להביא להתפטרותם של מנהלים בכירים כדי שיפנ ו את מקומם לאנשי שלומם (כשם שהנהלת העירייה הביאה להתפטרותם של בעלי מישרות סטטוטוריות של מינהל תקין, נדרשה פרוצדורה מורכבת לפיטוריהם (גזבר, יועצמ"ש, מהנדס).

גם במקרה של תאגיד חברת התרבות נוער וספורט ו גם במקרה של ראש מינהלת שכונת מגדל, השניים נדרשו להתפטר תוך שימוש באותו סיגנון ובאותן מטבעות לשון. דו"ח המבקר לא מזכיר מקרה אחר שבו מנכ"ל העירייה זימן מנכ"ל בכיר אחר (מנהל אגף איכות הסביבה)

והביא להתפטרותו. על כך אמר שופט בית המשפט העליון, השופט רובינשטיין, כי "פיטורים פוליטיים...אולי אף גרועים ממינויים פוליטיים".

ריכוז חלק מהערות המבקר:

1. אי רישום פרטים מהותיים בפרוטוקול כמו עובדת היעדרותו של נציג ציבור מהדיון

2. מינוי שני נציגי ציבור שהיו חברים בסיעות שהתמודדו בבחירות (לפי מיטב זכרוני זה

מנוגד לחוק או להוראות חוזר מנכ"ל בנושא).

3. אי רישום בפרוטוקול של הערת מבקר העירייה שנכח בדיון על היעדר נציג ציבור

מהדיון.

4. אי נימוק קבלת ההחלטות ורישומן בפרוטוקול

5. בכל המכרזים שנבדקו בעיריית אשקלון לא היתה התאמה בין רשימת הנוכחים לפי

הרשום בפרוטוקול לבין החותמים עליו.

7

6. קידום מנהל בעל זיקה פוליטית, בניגוד להמלצת מנהליו ולמרות שהוא עצמו הודה כי

תפקודו היה לקוי וכי נהג באלימות בעובדים, ואף הדגים זאת (על מבקר העירייה שנכח בדיון).

7. יו"ר ועדת הבחינה, סגן ראש העיר מר אפי מור ומנכ"ל העירייה שהשתתפו בוועדה

תמכו ומינו את המועמד הנ"ל למרות חוו"ד השליליות עליו ולמרות שחצי מחברי ועדת הבחינה לא תמכה במינוי.

8. על פי דו"ח מבקר המדינה, מר חיים סופר התמנה למנכ"ל בלי שכשירותו והתאמתו

נבדקו. צויין בדו"ח כי מר חיים סופר הילווה לסיעה סכום של 50,000 ₪(האם המינוי הזה אינו מהווה תרומה? האם אין לראות בכך מתן שוחד?)

9. נהג ראש העיר זכה במינוי למרות שהגיש מועמדות באיחור של מספר ימים לא מבוטל

ולמעשה אסור היה להכלילו במכרז. יתר על כן נחתם אתו חוזה מנהלים שבדר"כ חותמים עם מנהלים בכירים.

10. מינוי מנהל למרכז השירות לתושב, פעיל פוליטי שבתקופת הבחירות הילווה לסיעת

ראש העיר 80,000 ₪(עוד מקרה של שוחד בחירות)

11. מינוי חריג לתפקיד שלא היה קיים. אדם שתמך בשמעוני בכך שלאורך שנים, בהיותו

כתב של מקומון, תקף את ראש העיר הקודם וקידם את שמעוני (שוחד בחירות?).

12. מינוי הזוי של מנכ"לית לתאגיד העירוני, חברת התנו"ס, פעילה פוליטית שעל פי דו"ח

המבקר היתה ללא ניסיון ניהולי מוכח, לא תועדפה במכון ההשמה אליו נשלחה. מנכ"ל העירייה התערב בכל שלבי המכרז שלה למרות שהוא לא היה חבר בוו עדת הבחינה (שינה את מכון ההשמה אליו תישלח, שינה את דרישות הסף, קבע דרישת סף של ניסיון חינוכי כדי להגדיל את סיכוייה, לא פסל את עצמו מישיבת הדירקטוריון שבה אושר מינויה למרות דרישה של אחד מחברי דירקטוריון, החלה בתפקידה בניגוד להנחיה של משרד הפנים. ניתנה תשובה שיקרית למשרד הפנים כאילו היא לא החלה מחדש בתפקיד אלא היא באה ללמוד את תפקידה (בפועל היא החתימה כרטיס נוכחות, נתנה הוראות, חתמה כמנכ"לית ועוד).

8

אגב, שמעוני שיצא מישיבת הדירקטוריון שאישר את מינויה, הסביר את ניגוד העניינים בכך שהיא היתה פעילה מרכזית במטהו, דא עקא, הוא שכח כי בתשובה לשאילתא על מינויה הצפוי הוא הכחיש את היותה פעילה מרכזית במטהו, טען כי היא היתה "אחת מני אלף". כאמור, כעבור שבוע קצר הוא הצהיר אחרת (הפרת אמונים? שקר בעלמא?).

אגב, לימים יוכח כי היא אכן לא מתאימה לתפקידה, התאגיד שבו עמדה התדרדר, ראש העיר והמנכ"ל השתמשו בה ובמחויבותה לביצוע פעולות מפוקפקות כמו העברת סכום כסף של 195,000 ₪לחשבונו של אבי נימני. ההעברה בוצעה תוך שהי א מבצעת החתמה דיגיטלית של מורשה חתימה [איתן קסנטיני] ללא קבלת אישורו ועוד

13. מינויפוליטי של מרכז הפעלת תוכנית חומש, כאשר לתפקיד מונה שהתמודד על מקום

במועצת העיר (עבירה על החוק).

ברשותנו מידע, לפיו, מר אפי מור בתוארו כיו"ר ועדת הבחינה וכממונה על המנגנון, היה מקבל תכתיבים מראש העיר ועוזריו על המועמדים במכרז שאותם יש לזכות. לעיתים הוכתבה לו רשימה מתוך עשרות מועמדים עוד בטרם הספיקו להתראיין. קרו לפחות שני מקרים שבהם הפתקים שעליהם רשם את שמות "הזוכים" שהוכתבה לו, נשכחו על השולחן ונלקחו ע"י מאן דהוא, שעם רצון טוב, יסכים להמציא אותם למשטרה.

יש עדות לפיה במקרה מסו ים של התמודדות על תפקיד מנהלת הספרייה החדשה, היתה מועמדת אחת וי חידה שזכתה בתמיכת כל חברי הוועדה ונציגי הוועד. למרות שהיא היתה מועמדת יחידה וזכתה לתמיכה מקיר לקיר, הוא יצא מהדיון וחזר רק אחרי שקיבל את אישור ראש העיר.

האחראים לממצאי הדו"ח (נגדם יש להגיש תלונה על חשד לפלילים):

1. ראש העיר, מר שמעוני. הוא קרוב לודאי המושך בחוטים בכל המינויים שהוכתבו

לוועדות השונות. אחריותו הברורה היא בבחירת המנכ"ל בעצמו ע"י ועדה ששימשה

9

כחותמת גומי בלבד . שמעוני הוא שהתנגד נמרצות לתביעת האופוזיציה כי נציג מטעמה ישמש כחבר בוועדת בחינה של המנכ"ל.

2. מנכ"ל העירייה, מר חיים סופר, שכנראה קיבל השראה מתהליך מינויו הלקוי. הוא

המוציא והמביא של ראש העיר, הוא האיש אשר על פי הדו"ח הביא להתפטרותם של מנהלים כדי שמקומם יתפנה לאנ"ש, לדוג' העבירות המיוחסות לו במינוי של מנכ"ל התנו"ס, הוא ועוזר ראש העיר היו על פי עדויות, האנשים שקיבלו את שמות ה"מועדפים" לזכייה במכרז והם שהכתיבו אותם לאפי מור.

3 .סגן ראש העיר אפי מור, יו"ר ועדת הבחינה (או ועדת מכרזי כ"א ), פורמאלית הוא הנושא הראשי באחריות להתנהלות הוועדה. הוא ששיתף פעולה עת קיבל תכתיבים מראש העיר ועוזריו על "הזוכים " במכרזים, לפני שלשאר המועמדים אפילו ניתנה ההזדמנות להתראיין ולהפגין את כישוריהם.

מיריי אלטיט

יש לי שאלה עקרונית, האם אנחנו כוועדה לענייני בקורת, חוץ מלדון בנושאים המבוקרים, יש לנו אפשרויות אכיפה בהתייחס לממצאים שעולים מהדו"חות?

הילה רווח

הוועדה לא מוסמכת ואינה יכולה להורות על תיקון ליקויים. היא מעבירה את מה שמופיע בדו"חות למנכ"ל העירייה, העומד בראש "הצוות לתיקון ליקויים" , והם פועלים לתיקון הליקויים, וזה כפי הנראה מה שיהיה.

בני וקנין

יש בידי שלמה כהן רשימה של 140 עובדים שהינם מינוייםפוליטיים שלא נעשו כדין. כאן בדו"ח המבקר, זה רק חלקי מופיע. מבקר המדינה אומר שבמהלך הבדיקה היה בקשר עם המשטרה, האם ידוע לכם משהו אריאל, הילה?

ב-2008 שמעוני הלך למשטרה נגדנו, על מינויים פוליטיים שנעשו על ידנו כביכול.

לשמחתי, לאחר בדיקת שתי וערב של מבקר המדינה, לא נמצא ולו מינוי אחד שאיננו תקין.

10

דו"חזה הוא חמור ביותר. במשך 17 שנות כהונתי היו מאות נושאים של מבקר המדינה שבדק אותנו וומעולם לא היה אף דו"ח שהיו בו הערות אישיות נגדי כרה"ע, ולא היה מדובר בהקשר פלילי. בדו"ח מבקר המדינה הזה, פעם ראשונה שמצויין שבעת הבדיקה היה המבקר בקשר עם המשטרה. המבקר קובע שהיה פה מרמה, שחור על גבי לבן. אני חושב שמבקר העירייה או היועה"ש צריכים להגיש תלונה במשטרה.

אריאל גמליאל

לפי החוק, גם אם על פניו נראה משהו פלילי, אין זה מתפקידו של מבקר העירייה להעביר למשטרה. המבקר יכול להעביר את הממצאים למבקר המדינה.

בני וקנין

ממצאי הדו"ח חמורים ביותר. גם משרד הפנים אמר במפורש שהוא מקבל את ממצאי הבקורת של מבקר המדינה. האם נעשה משהו בהקשר למנכ"ל העירייה? הרי משרד הפנים אמר שהוא טעה בעניין מכרז זה.

הילה רווח

משרד הפנים לא אמר שהוא טעה, אלא אמר שלגבי המכרז של מנכ"ל העיריה הוא ישקול שנית לגבי המינוי וכי מסמכי הקליטה ייבחנו מחדש והעירייה תונחה בהתאם.

בני וקנין

העירייה היא זו שצר יכה לפנות למשטרה. שהיועהמ"ש תבח ן מי צריך לעשות זאת? כל המינויים שהוכח שהיו פסולים, צריך שייעשו מכרזים חדשים, צריך לנקות את העבירה.

מלכה גרשון

הוזכר מכרז נהג רה"ע. משרה זו היא משרת אמון, ומלכתחילה לא צריך היה לצאת למכרז.

בני וקנין

לגבי הנהג אני לא מדבר, יש מינויים אחרים ברורים שהם פסולים כגון המינוי של מנהל יח'

סיור שטח במוקד העירוני, עובדי חברות עירוניות ועוד, למה שאנחנו לא נפטר אותם ונבחר עובדים מחדש ואולי הם גם יבחרו מחדש?

לסיכום, אני כיו"ר הוועדה רוצה להמליץ:

11

א. אני חושב שעל העירייה להגיש תלונה ב משטרה בעניין המינויים הפסולים שקבע

מבקר המדינה.

ב. יש לנו רשימה של 140 מינויים פוליטיים זה מה שהיה ידוע לנו, כולל בתאגידים

(הרשימה אצל שלמה כהן). מבקשים לקבל את רשימת 100 מינויים שנבדקו על ידי מבקר המדינה ונשלחו להערות העירייה.

ג. העובדים הללו, שמבקר המדינה קבע בברור לגביהם שכל הבחירה שלהם היתה

פסולה וחלק מהם אף נגועה בפלילים, אלו צריך לפטר ולצאת למכרזים חדשים, ולתת שיויון זכויות לאחרים.

מלכה גרשון

כל הנ"ל לא היה בתקופתי. מאז חודדו הנהלים, על פיהם אנחנו פועלים כיום ו בשקיפות מלאה. לדוג' אם קורה שנציג ציבור ברגע האחרון מודיע שלא יוכל להגיע, אנחנו מציינים זאת בפרוטוקול שבשעה זו וזו הודיע הנציג שלא יגיע, ועפ"י חוו"ד משפטית שקיבלנו, אפשר לקיים את וועדת הבחינה. הבחירה נעשית עפ"י הנהלים.

בני וקנין

מי הם נציגי הציבור בוועדת הבחינה, כל פעם נציג אחר? אני מבקש שתעבירי לי את שמות הנציגים.

מלכה גרשון

אעביר לך.

הילה רווח

אציין שהעירייה לא מקלה ראש בדו"ח מבקר המדינה זה.

מאז, הנהלת העירייה ביצעה מספר פעולות כדי לוודא שהליקויים שהיו במינוי 13 המנויים שצויינו, לא יחזרו שוב. בשנים עברו הנהלים לא היו מספיק מחודדים. כעת יש נהלים חדשים. יש לציין כי בדו"ח המבקר, דווקא ביחס לעיריית אשקלון אין התייחסות לפלילים.

לגבי ערים אחרות שהוזכרו בדו"ח (נשר, עפולה), יש אמירות וכתוב שם במפורש שבהתאם להוראות הדין ממצאי הבקורת יועברו ליועהמ"ש לממשלה, מה גם שהוא מעביר למשרד הפנים וממליץ להם לנקוט בצעדים. לגבי עיריית אשקלון, אנחנו לא שם לשמחתנו. נכון 12

שהיה קשר עם המשטרה, בנוגע לאיזה שהוא מינוי (שלא מופיע בדו"ח), אבל דווקא לא היו מסקנות חריפות. כל הממצאים שהתגלו – חלק תוקנו, חלק יתוקנו ופועלים לכך שלא יחזרו על עצמם. מבקר המדינה, בבדיקה הראשונית שקיים הוא בדק כ 100 משרות. אני ישבתי איתם לגבי כל המקרים אחד אחד, ובסופו של דבר מכל ה 100, נוצרו 13 מינויים המופיעים בדו"ח, כך שצריך לראות את כל זה בפרופורציה.

בני וקנין

אני דוחה את הפרשנות הזו שכביכול הבקורת על הערים האחרות המופיעות בדו"ח היתה חמורה יותר מאשר על עיריית אשקלון. כאן למשטרה כבר יש חלק מהחומר. אני אומר וזה מוצק, החקירה של המשטרה היא על כל המינויים הפוליטיים. כשהדו"ח של מבקר המדינה הוא חד משמעי בפלילים, העירייה צריכה להעביר למשטרה. לא מדובר כאן בליקויים טכניים. ישנם עובדים שכלפיהם, חד משמעית, נעשתה עבירה חמורה ע"י כך שמינו תחתם מינוי פוליטי פסול, כגון ראש מנהלת מגדל, אותו פיטרו בצורה בוטה, עובד שהיה בעל תואר שני במינהל עסקים , ובמקומו מינו את ה חבר שלהם . כנ"ל לגבי המינוי של מנהל החברה העירונית הקודם, אותו מינה רוני מהצרי שהיה ראש העיר בזמנו. העובד שהיה בין העדים, היה טוב בתפקידו וההנהלה הנוכחית קראה לו ובצורה בוטה וגסה אמרה לו לפרוש ובמקומו מינו מישהי שלא מתאימה בכלל.

אלו מינויים שממשיכים את העבירה וצריך להפסיק אותם. זו דעתי.

ריקי שי

אני רואה את העבירות כמהותיות ולא טכניות. אומרים שהליקויים יתוקנו והם לא תוקנו.

לדוג' הנה היום ראיתי את המכרז שכולם מדברים עליו לגבי מינוי למנהל האצטדיון ואת המקרה של המכרז של סגנית הגזברית שלאחר שמועמדת נבחרה במכרז, בסופו של דבר לא קיבלו אותה לעבודה, וזאת אחרי שכבר עזבה את מקום עבודתה הקודם. אם אומרים שעתה מתקנים ליקויים, איך זה קורה מצב כזה עכשיו?

הילה רווח

זה לא רלוונטי. הפגמים שתוקנו הם אלו שעלו והופיעו בדו"ח מבקר המדינה, למשל איך בכלל עורכים את הפרוטוקול הידני. פעם לא היו חותמים על הפרוטוקול הידני, בא מבקר 13

המדינה והורה לחתום על יו. לגבי המכרז של סגנית הגזברית, ברגע שלא התגבשה ולא אושרה סופית בחירתה של המועמדת, זכותה של העיריה להגיד שהיא לא רוצה לקבל אותה.

מאחר וסגנית הגזברית הקודמת התחרטה וחזרה בה מרצונה לסיים את עבודתה, התייתם הצורך במינוי סגנית גזברית חדשה , כי כאמור , עדיין לא ה תגבשה ההתקשרות בינה לבין העירייה.

מלכה גרשון

גם לא התגבשה התקשרות עמה , מה גם ש עדיין לא יצא מכתב על בחירתה של סגנית הגזברית.

בני וקנין

אני מבקש מחברי הוועדה להצביע על הצעותי והצעות ריקי ולהביא את הצעותינו למועצת העיר.

מיריי אלטיט

אני לא יודעת האם זה מסמכותנו כוועדה, להמליץ את ההמלצות האלה של בני. אנחנו בוועדה מתנהלים יותר בקטע הדיוני, ולא בהמלצות. בנוהל התקין, צריך להביא את הדו"חות לתיקון במסגרת "הצוות לתיקון ליקויים".

בני וקנין

אני וריקי מבקשים לבצע את המלצותינו ואת מתנגדת לכך. מדובר בדו"ח מבקר המדינ ה שבדק שתי וערב, טחן לפרטי פרטים והכל ברור.

מירי אלטיט

מה שאני חוזרת ואומרת שלנו כוועדה אין סמכות להמליץ המלצות. לאחרונה, באחת מישיבות הוועדה לענייני בקורת, דנו בממצאי דו"חות בקורת וראינו שישנם ליקויים שתוקנו וישנם ליקויים שלא תוקנו, ואז נאמר שלשם כך קיים "הצוות לתיקון ליקויים" שעל פי חוק הוא זה ש אמור לטפל בתיקון הליקויים, מתפקידו לרכז את כל ממצאי הבקורת שעולים מהדו"חות ולדאוג לכך שיתוקנו הליקויים. אני מבקשת מ"הצוות לתיקון ליקויים" שאכן יטפל בממצאים של דו"ח מבקר המדינה ויביא לתיקונם.

14

אריאל גמליאל

בדו"ח מבקר המדינה הנוכחי רשומות המלצות המבקר ונשלחה טבלה עם רשימות ממצאים לתיקון הליקויים.

מירי אלטיט

כל דו"ח מבקר המדינה הרי הגיע כבקורת. לא אקח אחריות כזו להיות שותפה להמלצותיכם, אם גם מבקר המדינה עצמו לא לקח אחריות כזו.

ריקי שי

אני מבקשת ליישם מיידית את המלצות מבקר המדינה.

בני וקנין

וכן לבצע את ההמלצות הר"מ של הוועדה לענייני בקורת:

א. על העירייה להגיש תלונה במשטרה בעניין המינויים הפסולים שקבע מבקר המדינה.

ב. יש לנו רשימה של 140 מינויים פוליטיים(כולל בתאגידים), זה מה שהיה ידוע לנו,

הרשימה אצל שלמה כהן . מבקשים לקבל את רשימת 100 המינויים שנבדקו על ידי מבקר המדינה ונשלחו להערות העירייה.

ג. העובדים הללו, שמבקר המדינה קבע לגביהם בברור שכל הבחירה שלהם היתה פסולה

וחלק מהם אף נגועה בפלילים, את אלו צריך לפטר ולצאת למכרזים חדשים, ולתת בכך שיויון זכויות לאחרים.

הילה רווח

לוועדה לענייני בקורת אין סמכות להורות על פיטורי עובד, מה גם שמבקר המדינה לא המליץ להפסיק את העבודה שלהם. אין תוקף להמלצות אלה.

בני וקנין

לא אמרנו להורות, אלא ממליצים לפטר אותם. מביא להצבעה המלצותינו (א - ג) הנ"ל.

הצבעה:

בעד: 2 (בני וקנין וריקי שי

נגד : 1 (מיריי אלטיט

15

2. הטלת שני נושאי בקורת לבדיקת מבקר העירייה לדו"ח2017 :

אריאל גמליאל

עפ"י החלטת ישיבת הוועדה לענייני בקורת הקודמת קיבלנו חוו"ד משפטית לגבי הסוגייה, האם רשאי מבקר העירייה לערוך בקורת ברשת "פי כמה". הילה תקריא זאת.

הילה רווח

חוו"ד לא מספיק ברורה, אבדוק זאת שוב.

ריקי שי

כבר 3 פעמים עסוקים בעניין חוו"ד הנ"ל. אני בדקתי את זה. זה אפשרי, אני רוצה שמבקר העירייה יבדוק את "פי כמה".

בני וקנין

הסטטוס הפורמלי - רשת "פי כמה" היא חברה סוכנותית, בשליטה מוחלטת של העירייה.

בזמנו מבקר העירייה היה בודק את המתנ"סים כגון מתנ"ס וולדנברג ועוד.

הילה רווח

יש רשת המתנ "סים הארצית. "פי כמה" זה מותג וזה בעצם מתנ "ס וולדנברג. זו חברה סוכנותית מקומית שאתם רוצים לבקר, אין "פי כמה".

בני וקנין

הייתי 5 שנים 1978 עד 1983 )יו"ר החברה למתנ"סים. באשקלון זו חברה מקומית שהיא נקראת מתנ"ס וולדנברג. זו החברה שמי שמחזיק במניות זו הסוכנות היהודית. בפועל פועל מבחן השליטה. מבחן השליטה הוא של העירייה, היא זו שעושה הכל בדריקטוריון, ולכן מתנס וולדנברג, שאח"כ התרחב, ותחת כנפיו הכניסו מתנ"סים אחרים, ולמעשה הוא נשלט ע"י העירייה דה פקטו בניהול, בתקציבים וכו, והוא יכול להיות מבוקר ע"י מבקר העירייה.

מה יש פה להסתיר?

16

הילה רווח

אוסיף על הדברים, אפשר לערוך בקורת לא רק מכוח השליטה, אלא גם מכוח העובדה שרוב התקציב שלה הוא מעיריית אשקלון.

אם זו חברה, יכול להיות שכן אפשר לבקר, אבל אם זו חברה סוכנותית, צריך להיות זהירים שהסוכנות לא יחשבו שאנחנו נכנסים לקרביים שלה. כמו שאמרתי, תנו לי לבחון מחדש, ואעביר את חוות-הדעת.

בני וקנין

המבקר הוא זרוע ארוכה של ראש העיר לבדיקת נושאים ולכן יכול לבקר את "פי כמה".

הילה רווח

זה לא נכון.

בני וקנין

החברה הזו מקיימת פעילות בהיקף של מיליונים, היא לא צריכה להיות מבוקרת ע"י המבקר?

מביא להצבעה את 2 הנושאים שנבחרו ע"י הוועדה להיות מבוקרים ע"י מבקר העירייה

לדו"ח 2017:

1. בקורת ברשת "פי כמה" (וולדנברג), כפוף לחוו"ד של היועה"מ הילה רווח.

2. בקורת במינהל ההנדסה – הליכי רישוי ופקוח על הבנייה ועבודת הוועדה לבניין

ערים (ועדת משנה וועדה מקומית).

החלטה:

הצבעה פה אחד.

רשמה: אני חדד

_______________________

בני וקנין, עו"ד

יו"ר הוועדה לענייני ביקורת