פרוטוקול ועדה למניעת אובדנות מתאריך 18.11.25

עיר: אשקלון
קטגוריה: פרוטוקולים ועדות
תאריך: 18/11/2025
מקור: הקובץ המקורי באתר אשקלון

ועדה למניעת אובדנות

מיום שלישי, כ״ז חשוון התשפ״ו, 18/11/2025

משתתפים:

מיריי אלטיט - מ"מ ראש העיר ויו"ר הועדה

לידור סולומון אסרף - מנהלת אזור דרום ושפלה בתוכנית הלאומית למניעת אובדנות מטעם עמל ומעבר מיה זנדני גרוקופ - מנהלת אזור ביחידה למניעת אובדנות במשרד הבריאות תמר יוספי - יועצת ראש העיר לקידום מעמד האישה

לין אלקירי – עוזרת מ"מ ראש העיר

לילך אברהם - מנהלת קידום נוער

מירי בן אילוז - מנהלת מחלקת פניות חדשות ועו"ס לחוק הנוער אורית גבריאל - מנהלת מחלקה של אזרחים ותיקים מנהל הרווחה תמרה זינגר - פסיכולוגית מהשירות הפסיכולוגי אשקלון רכזת חירום שחר שוורץ - עובדת סוציאלית בשביל החיים

בלה אוגרוב – מנהלת מוקד עירוני

מוטי שוב - מנהל מחלקת הנוער

צוריאל דביר - מנהל אגף חינוך על יסודי

מיה זנדני גרוקופ - מנהלת אזור ביחידה למניעת אובדנות במשרד הבריאות סוזי לויאן - מנהלת אגף חינוך יסודי

דניס גורדון - סגנית מנהלת השפ"ח

מרינה פסצינקר - אחראית מחלקת קליטה

ג'ניס מוראש - נציגה של הפיקוח מדריכת מניעת אובדנות מהיחידה לחירום

לא השתתפו:

עופר זלביגר – מנהל פיקוח ושיטור עירוני

דפנה ביטון – מנהלת אגף תנו"ס

חופית גולן – מנהלת הרשות לביטחון קהילתי

ליליה אולידורט - נציגת מחוז משרד העלייה והקליטה רבקה ברגר - מדריכה מתאמת יישובית של שפ"י

מיכל בן זאב שאול – מפקחת על הייעוץ החינוכי ממ"ד הילה אזולאי איטח – מפקחת על הייעוץ החינוכי מ"מ ניסים בן דויד – מנהל מרכז צעירים

נוצר על ידי

ועדה למניעת אובדנות - 18.11.25

פ ר ו ט ו ק ו ל

מיריי אלטיט - מ"מ ראש העיר: טוב, אז בוקר טוב לכולם. טוב, אנחנו נתחיל באיזשהו סבב היכרות, אני יודעת שעדיין למרות העבודה הקשה שעשינו, חסרים פה גורמים מקצועיים, חלקם חיצוניים אז יש לי פחות שליטה על זה. טוב, אז אני פותחת למעשה את הישיבה של התוכנית הלאומית למניעת אובדנות בעיר אשקלון. לפני שאני אפתח בכמה מילים, אנחנו נעשה סבב היכרות. אני מציינת שוב פעם לפרוטוקול שעשינו עבודה מאוד מאוד יסודית עם הטבלה ועם הגורמים המשתתפים שאמורים להיות שמחויבים לתוכנית.

אנחנו אחרי זה, למרות תזכורים וטלפונים אנחנו עדיין נעשה אחרי זה בדיקה, מי מבחינת הגורמים המקצועיים לא הגיעו, חלק מהגורמים המקצועיים ביקשו מנהלי האגפים לשלוח נציגים, הסכמתי. בפועל הם אלה גם שיצטרכו להוציא בפועל. לגבי גורמים חיצוניים, עשינו את הכול, מי שהגיע הגיע, מי שלא הגיע נבדוק את סיבת ההיעדרות. בבקשה סבב היכרות, מספר מילים כל אחד.

לידור סולומון אסרף - מנהלת אזור דרום ושפלה בתוכנית הלאומית למניעת אובדנות מטעם עמל ומעבר:

אני לידור, אני מנהלת אזור דרום ושפלה בתוכנית הלאומית למניעת אובדנות מטעם עמל ומעבר, שהוא הספק בעצם שמטמיע ומיישם את התוכנית יחד עם היחידה למניעת אובדנות במשרד הבריאות.

מיה זנדני גרוקופ - מנהלת אזור ביחידה למניעת אובדנות במשרד הבריאות : שמי מיה, אני מנהלת אזור

דרום ומרכז ביחידה למניעת אובדנות משרד הבריאות.

תמר יוספי - יועצת ראש העיר לקידום מעמד האישה: אני תמר יוספי, יועצת ראש העיר לקידום מעמד האישה וספציפית בתחום הזה, ממונה עירונית על התוכנית למניעת אובדנות, יחד עם עוד פרויקטים שקשורים לקידום בריאות הציבור. כאשר בהמשך אתם תראו הגענו לשלב של יש לנו ועדות היגוי ועבודה עם הרצפים הטיפוליים של החינוך הפורמלי, הבלתי פורמלי והרווחה ולידור תרחיב יחד איתי, תודה.

לילך אברהם - מנהלת קידום נוער: לילך אברהם, מנהלת קידום נוער.

מירי בן אילוז - מנהלת מחלקת פניות חדשות ועו"ס לחוק הנוער: מירי בן עידו מנהלת מחלקת פניות

חדשות ועו"ס לחוק הנוער.

אורית גבריאל - מנהלת מחלקה של אזרחים ותיקים מנהל הרווחה: אורית גבריאל, אזרחים ותיקים, מנהל

הרווחה.

נוצר על ידי

ועדה למניעת אובדנות - 18.11.25

תמרה זינגר - פסיכולוגית מהשירות הפסיכולוגי אשקלון רכזת חירום : תמרה זינגר, פסיכולוגית מהשירות

הפסיכולוגי, מרכזת את כל תחום החירום ומניעת אובדן בנפש.

ג'ניס מוראש - נציגה של הפיקוח מדריכת מניעת אובדנות מהיחידה לחירום: שמי ג'ניס מוראש, אני נציגת

הפיקוח.

שחר שוורץ - עובדת סוציאלית בשביל החיים: שמי שחר שוורץ, עובדת סוציאלית בנותן בשביל החיים.

מלווה משפחות שכולות גם שחוו אובדנות, אבל גם בסוגריים אני אגיד שגם במקרים של תאונות דרכים ומקרי רצח.

מיריי אלטיט - מ"מ ראש העיר: למה עופר לא שלח נציג? תבדקי עם עופר.

מוטי שוב - מנהל מחלקת הנוער: מוטי שוב, מנהל מחלקת הנוער.

מיריי אלטיט - מ"מ ראש העיר: ונמצאת איתנו העוזרת שלי כאן ומנהלת הלשכה, ונמצא איתנו צוריאל תציג את עצמך בבקשה.

צוריאל דביר - מנהל אגף חינוך על יסודי : צוריאל דביר מנהל אגף חינוך על יסודי בעיריית אשקלון.

מיריי אלטיט - מ"מ ראש העיר: אוקיי, ונטלי הייתה פה גם? טוב, בסדר, שוב, לגבי מי שלא נכח, למרות ההתראות נתנו נבצע בדיקה. אז אני אפתח בכמה מילים, כמו שציינה לידור וציינה גם תמר, אנחנו תיכף גם נרחיב. הרשות התחייבה בהסכם לפני מספר שנים להצטרף לתוכנית הלאומית, בפועל התחילו איזושהי כברת דרך ולאחר מספר ועדות היגוי או תהליכים שנעשו, זה נעצר. ראש העיר החליט שאנחנו מחדשים את ההתחייבות לתוך התוכנית, אני מוניתי כיו''ר הוועדה, תמר ממונה כגורם מקצועי מטעם הרשות. וצריך להבין שאנחנו גם בתקופה שונה ורגישה, המצב הוא לא אותו מצב, יגידו פוסט טראומה, אנחנו כבר הרבה מעבר לפוסט טראומה וגם במבחן התוצאה אנחנו יודעים שההשלכות יהיו עתידיות. השלכות שמגיעות להורים, לסבים, לסבתות שמשפיעים על הילדים, ולמעשה כמו הרבה תוכניות אחרות, התוכנית הזו עוסקת במניעה, בזיהוי, והמטרה היא להכשיר צוותים, גורמי מקצוע, תושבים. צריך להבין שאחרי הישיבה הנוכחית/ועדה כל אגף, מנהל, נציג שנמצא בשולחן ושלא נמצא בשולחן, ואנחנו נעביר גם את הפרוטוקולים והכול. יצטרך לייצר קבוצות, שהקבוצות האלה יצטרכו לעבור הכשרות, ההכשרות האלה הן לא הכשרות ארוכות מידי, הן לא הכשרות מעמיסות מידי, אבל כן הכשרות חשובות מאוד. שיתוף הפעולה של כולכם הוא חשוב מאוד.

נוצר על ידי

ועדה למניעת אובדנות - 18.11.25

תמר יוספי - יועצת ראש העיר לקידום מעמד האישה: בדיוק, שיתוף הפעולה של כולם, חשוב, צריך להבין את זה.

מיריי אלטיט - מ"מ ראש העיר: לא הצליחו לייצר כאן קבוצות. אני חושבת שהנושא הזה צריך לגעת בכל אחד ואחת מאיתנו, ואנחנו באמת נסיים את זה ובתהליך ההמשך אנחנו נצטרך, תוך דדליין מאוד מאוד מוגדר, שיצא להעמיד קבוצות שיעברו את ההכשרות האלה. וכמובן כולל אתכם.

תמר יוספי - יועצת ראש העיר לקידום מעמד האישה: אז זהו, אז אני רוצה לחזק את דבריה של מיריי באמת, כי, בעירייה באמת עשינו יחד עם כל הנציגים, לא, כל חברי הוועדה, נציגים מבחוץ ומבפנים, עבודת עומק לייצר רצפים טיפוליים ונציג את זה תכף לראות. אבל השלב הבא היה השלב הפרגמטי של הכשרת שומרי הסף. למרות מיילים רבים ושיחות טלפון ובקשות, לא ניכנס, היה מלחמה, היו שומרי חומות, מלחמות, עניינים, לא ניכנס לזה כרגע. אבל בלי זה לא נוכל לייצר את האדוות האלה ולתת את הכלים ולמנוע את המקרים. והרעיון הוא מה שמיריי אמרה זה הכשרות חד פעמיות, לחלק מהסקטורים זה 6 שעות, חלק אחר זה 4 שעות, זה ללא עלות, זה לרכז קבוצה של מינימום 20 כמדומני, קפה ועוגיות. 20, 30, לא משנה. למה אני מחזקת את דבריה של מיריי ואני אומרת פה, כי אני מבקשת בשם כולנו, תוך כדי כל המצגות, הנתונים והרצפים הטיפוליים שכל אחד יצא מפה, יגיע למשרד ויסגור קבוצה ויתקשר אלינו, בבקשה. אי אפשר, אם זה המוקד, אם זה העובדים, העובדות הסוציאליות, אם זה רכזים חברתיים ותנועות נוער והבלתי פורמלי. אתם מבינים? זאת המטרה בתכל'ס, הכל פה חוזר על עצמו. בשביל באמת חיזוק, חזרה לשם חיזוק. אבל מפה, כולם, בבקשה, יוצאות ויוצאים, ממלאים טופס קבוצות. בואו נריץ את ההכשרות, כי זו באמת אחריות שלנו, אישית, מקצועית, ערכית, כל המציל נפש אחת בישראל, הציל עולם ומלואו, ותודה רבה.

מיריי אלטיט - מ"מ ראש העיר: תוך כדי שאנחנו באמת נעבור על המצגת, האמת היא שגם לידור ביקשה ממני נתונים. אני אמרתי שמבחינתי זו חזרה של ועדה אחרי כל כך הרבה שנים, פחות רוצה לגעת בנתונים מה גם שהתחלפו גורמים מקצועיים מאז, כאלה שלא מכירים. אני רוצה שקודם כל אנשים פה יבינו את המשמעויות, יבינו מה אנחנו בכלל רוצים, כן נתונים לא נתונים. כן יש תוכניות שמתקיימות, חלקם העבירו אותם במייל, בחרתי לא להעלות את כולם על המצגת. אמרתי שאנחנו ניתן כאן לגורמים המקצועיים להביא לידי ביטוי, תוכניות שקשורות והם יודעים שמעבירים אותם והם אחראים עליהם. ואני בתקווה שבוועדה הבאה כבר נוכל לדבר נתונים, אני מקווה שהנתונים יהיו אפס, במבחן התוצאה. וזהו, בהצלחה לידור.

לידור סולומון אסרף - מנהלת אזור דרום ושפלה בתוכנית הלאומית למניעת אובדנות מטעם עמל ומעבר:

תודה רבה. אז קודם כל תודה על האירוח ועל השותפות איתכם. אני מקווה שבאמת נצליח להרים יותר את הדברים פה בעיר. אז אנחנו מתכנסים בעצם לוועדת היגוי שלישית בתוכנית. מה שאנחנו הולכים לעשות פה נוצר על ידי

ועדה למניעת אובדנות - 18.11.25

היום, רגע, זה גם קצת לסכם את הפעולות שנעשו בעיר עד עכשיו, חלקם ככה תמר ומיריי ציינו והזכירו.

אנחנו כן ניגע בנתונים ברמה הארצית, שתדעו את היקף התופעה וגם ברמה הרשותית, ככה מה סדר גודל הדברים. אז נדבר גם על הנתונים ברמה הרשותית לפי הלמ''ס, כי זה יכוון אתכם כשאתם מייצרים ומזמינים קבוצות להכשרות שומרי סף, זה ימקד באוכלוסיות, בתיעדוף שלכם, מי אתם רוצים להכשיר ומי חשוב כאן באמת לתת לו את הכלים לזיהוי כמו שמיריי ציינה קודם.

אורית גבריאל - מנהלת מחלקה של אזרחים ותיקים מנהל הרווחה: שאלה, אוכלוסיית העיר זה כל

אוכלוסיית העיר?

מיריי אלטיט - מ"מ ראש העיר: שתדעי לך אורית, שאני מבחינתי הייתי מוכנה עוד לפני ועדת ההיגוי להעביר הכשרות לאזרחים הוותיקים במרכזים הקהילתיים.

לידור סולומון אסרף - מנהלת אזור דרום ושפלה בתוכנית הלאומית למניעת אובדנות מטעם עמל ומעבר:

כן, לגמרי. קודם כל חשוב הרווחה והצוות של ילדים ונוער. ואז באמת עוד קהלים, תכף נדבר על זה. אז אנחנו נזכיר, סליחה?

מיריי אלטיט - מ"מ ראש העיר: מדברים על כל הגילאים, ההכשרות מותאמות גיל.

מיה זנדני גרוקופ - מנהלת אזור ביחידה למניעת אובדנות במשרד הבריאות : התוכנית בעצם מייצרת

מענים, או מנסה להגיע, לכל הטווח של הגילאים, אוקי? וגם באובדנות, המילה אובדנות זה לא רק המעשה האחרון עצמו, של ההתאבדות, אלא אובדנות, השפ"ח מכיר החל ממחשבו, דרך דיבור, התנהגויות והכל.

לידור סולומון אסרף - מנהלת אזור דרום ושפלה בתוכנית הלאומית למניעת אובדנות מטעם עמל ומעבר:

אז אנחנו גם נזכיר קצת רקע על התוכנית, שתדעו מה היא מאפשרת לעיר לקבל, ומה גם המחויבות של העיר לתוכנית.

מיריי אלטיט - מ"מ ראש העיר: רגע, סליחה רגע, לידור. צורי, אתה רואה את המצגת?

צוריאל דביר - מנהל אגף חינוך על יסודי : כן אני רואה את המצגת.

לידור סולומון אסרף - מנהלת אזור דרום ושפלה בתוכנית הלאומית למניעת אובדנות מטעם עמל ומעבר:

מצוין. אנחנו נציג את הרצפים הטיפוליים, נזכיר אותם, אם יהיה צורך לדייק אותם, אפשר לייצר מפגשים עם בעלי התפקיד הרלוונטיים על מנת לדייק אותם. הרצפים הם מועברים לקראת סוף הכשרה ולכן כל כך חשוב להטמיע את זה ולהפיץ את זה בהכשרות, כדי שאנשים ידעו מה לעשות במקרה שהם נתקלים באדם נוצר על ידי

ועדה למניעת אובדנות - 18.11.25

שנמצא במצוקה אובדנית. זה שתי אסטרטגיות שנדבר עליהן, שהן למניעת אובדנות. אז הרצפים הטיפוליים, אסטרטגיית שומרי הסף, ואני אזכיר כלים ועזרים למניעת אובדנות שיהיו לכם לעזר, ונסכם את המטרות להמשך. אז בעצם ביוני 2021, התכנסתם לוועדה ראשונה, ואז בעצם התפצלתם לצוותים ולפי אותם צוותים בעלי תפקיד רלוונטיים בניתם רצפים תפעוליים. רצפי טיפול לחינוך הפורמלי זה על פי חוזר מנכ''ל, תכף ג'ניס תסביר לנו ותפרט על זה ביחד עם השפ"ח כמובן. לחינוך החברתי הבלתי פורמלי, שמאוד ככה רלוונטי לך מוטי, ורצף לבגירים מעל גיל 18, שבעצם, בעיקר בידיים של הרווחה והמשטרה, ואנחנו תיכף נציג את זה ונרענן. כמובן שגם זומנתם להשתתף נציגים, כן? ממונה, נציג מהרווחה ונציג מהשפ"ח של כל רשות, מזומן לסבבי בריאות הנפש. זה בעצם מפגשים מחוזיים בזום, עם נציגי כל אחת מקופות החולים כדי לשמוע על-, אני רואה פה הנהונים כי זה מוכר לכם, מצוין, לשמוע על שירותים של כל קופת חולים, לקבל איש קשר למקרים חריגים מיוחדים כשצריך להקדים תור, כשצריך להתייעץ. והנושא של הכשרות שומרי סוף כמו שאמרנו עדיין לא היה, חשוב להניע, הכי חשוב מבחינת התוכנית חובה, רווחה מפגש של שש שעות וצוות שעובד, עם ילדים ונוער, בחינוך החברתי הבלתי פורמלי, בגנים שעובדים בחינוך הבלתי פורמלי ארבע שעות. מי שאחראי על ההכשרה בתוך בתי הספר זה שפ"י, אז אנחנו משלימים את המענה בקהילה ולבגירים מעל גיל 18 ששומעים את ההכשרה שלנו. אז קצת נתונים, בין 400 ל-500 אנשים מתאבדים בשנה בישראל, וזה עם תת דיווח.

צוריאל דביר - מנהל אגף חינוך על יסודי : את יכולה להזיז לי בבקשה את המצגת? אני עדיין בעמוד השני.

מיריי אלטיט - מ"מ ראש העיר: לא, אז תעשו סטופ שר ותעשו את זה מחדש.

לידור סולומון אסרף - מנהלת אזור דרום ושפלה בתוכנית הלאומית למניעת אובדנות מטעם עמל ומעבר:

אני בינתיים אדבר על השקף הזה ברשותכם. אז בין 400 ל-500 איש שמתאבדים בישראל בכל שנה, זה כמובן עם תת דיווח. כי לא הכל מדווח במשטרה עם סיבת המוות אובדנות ולכן לפעמים ככה מכל מיני סיבות המשפחה מבקשת לציין סיבה אחרת. כל מיני, לפעמים זה לא ברור, יש כל מיני דברים שגורמים לתת דיווח של כ-30 אחוז.

מוטי שוב - מנהל מחלקת הנוער: כולל חיילים ושוטרים?

לידור סולומון אסרף - מנהלת אזור דרום ושפלה בתוכנית הלאומית למניעת אובדנות מטעם עמל ומעבר:

כן, כולל.

מיה זנדני גרוקופ - מנהלת אזור ביחידה למניעת אובדנות במשרד הבריאות : זה נתון שהוא די קבוע לאורך

שנים רבות.

נוצר על ידי

ועדה למניעת אובדנות - 18.11.25

מיה זנדני גרוקופ - מנהלת אזור ביחידה למניעת אובדנות במשרד הבריאות: אני חושבת שבסוגיה הזו הקו

המפחיד הוא 7 באוקטובר.

לידור סולומון אסרף - מנהלת אזור דרום ושפלה בתוכנית הלאומית למניעת אובדנות מטעם עמל ומעבר:

אנחנו תכף נדבר על ה7 באוקטובר.

מוטי שוב - מנהל מחלקת הנוער: אני רוצה לדבר על הניסיונות התאבדות. במקרה אני במד"א, אני כאילו בחלק גדול מהעיסוק, לא מתייחס למספר רק לדרך, כי הרבה פעמים גם אני לא כותב, איך אתם יודעים אם זה ניסיון התאבדות? כי זה הדו"ח הרפואי שאני כותב, אני לא כותב את זה. ודאי לא נכנס לנבכי הנפש. אני רושם, נמצא על הרצפה, לדבריו נפל או לדברי השכנים נפל מקומה שלישית. לעולם אני לא נכנס לקפץ, נראה קופץ.

מיה זנדני גרוקופ - מנהלת אזור ביחידה למניעת אובדנות במשרד הבריאות : הנתונים האלה הם נתונים,

שנכתב בתעודות הפטירה. יש הרבה נתונים שזה נפל מגובה, וכל מיני כאלה כמו שאתה אומר שהם לא נכללים וזה מה שנידון.

מוטי שוב - מנהל מחלקת הנוער: אני לא כותב שום דבר מעבר.

לידור סולומון אסרף - מנהלת אזור דרום ושפלה בתוכנית הלאומית למניעת אובדנות מטעם עמל ומעבר:

אבל אז המשטרה עושה את הבדיקות שלהם או באבו כביר ומחליטים על הסיבה.

מיה זנדני גרוקופ - מנהלת אזור ביחידה למניעת אובדנות במשרד הבריאות : בניסיונות באמת תת הדיווח

הוא הרבה הרבה יותר גבוה. יש הרבה ניסיונות גם שלא נכתבים וגם שלא מגיעים בכלל למיון.

תמר יוספי - יועצת ראש העיר לקידום מעמד האישה: וזה ניסיונות בטח בנוער ההורים, יש גם מחסום הבושה ולבטים דתיים וההשלכות של הדת, שלא נדע.

לידור סולומון אסרף - מנהלת אזור דרום ושפלה בתוכנית הלאומית למניעת אובדנות מטעם עמל ומעבר:

אז כ-7,000 ניסיונות התאבדות מדווחים בשנה שהגיעו למיון, אוקיי? אנחנו יודעים שלא כל הניסיונות מגיעים למיון ,ולא כל מה שמגיע למיון כמו שאתה אומר נרשם שזה ניסיון. אז פה אפילו יש את הדיווח של עד 70 אחוז. אוקיי? אז זה ככה, אוקיי. מבחינת נתונים באשקלון, לפי הלמיד, בין 2013 ל-2022, מקרי התאבדות מוגמרים, אנחנו רואים פה 99 מקרים, אנחנו רואים את ההתפלגות, בין גברים לנשים ואת ההתפלגות הגילאית. מה זה מראה לנו בעצם? קודם כל, אנחנו יודעים שגברים הם בסיכון מוגבר של פי נוצר על ידי

ועדה למניעת אובדנות - 18.11.25

ארבע מנשים. בדרך כלל, הם פחות ייטו לבקש עזרה, להודות שהם צריכים עזרה, לפנות לעזרה. כשהם יעשו מעשה אובדני הם ישתמשו באמצעים אלימים יותר.

לילך אברהם - מנהלת קידום נוער: קטלני יותר.

לידור סולומון אסרף - מנהלת אזור דרום ושפלה בתוכנית הלאומית למניעת אובדנות מטעם עמל ומעבר:

נכון, נכון. ולכן, הרבה פעמים זה יגמר באובדנות מוגמרת. אנחנו רואים פה את ההתפלגות הגילאית. זאת אומרת, גברים, אנחנו צריכים לשים לב, להגיד לגברים שהם, לא במסגרת משפחתית, אוקיי? גרושים, אלמנים. אנחנו צריכים לשים לב אולי לנשים בהריון ואחרי לידה, לסטודנטים.

מוטי שוב - מנהל מחלקת הנוער: מצב כלכלי גם?

לידור סולומון אסרף - מנהלת אזור דרום ושפלה בתוכנית הלאומית למניעת אובדנות מטעם עמל ומעבר:

כן, זה גם גורם סיכון. נכון, בדרך כלל היו כמה גורמים במקטין. נכון, במקטין. עם טריגר וכמה גורמים ביחד. אנחנו צריכים ככה לשים לב גם, נכון, כל מיני כאלה. אנחנו צריכים לשים לב אזרחים ותיקים. הגיל השלישי, שיעור האובדנות בגיל השלישי הוא גבוה ביחס לשיעור שלהם באוכלוסייה, אוקיי? כל הנושא של בדידות, של תחושת שייכות, של חוסר שליטה פתאום בחיים שלך, בבריאות שלך, מצב כלכלי.

מוטי שוב - מנהל מחלקת הנוער: הרבה מתאבדים בגיל כזה כי הם סופניים.

לידור סולומון אסרף - מנהלת אזור דרום ושפלה בתוכנית הלאומית למניעת אובדנות מטעם עמל ומעבר:

כן, הנה, ממש רואים. גילאי השישים, השבעים, רואים עשרה, 12, כן.

תמר יוספי - יועצת ראש העיר לקידום מעמד האישה: סליחה, אני ברשותה של לידור רוצה להכניס את הקישור של קידום מעמד האישה והנושא של אובדנות אצל גברים. חשוב לי במיוחד כי יש לנו פה גם את הרווחה וגם את החינוך וגם את החינוך הבלתי פורמלי. אני אגיד את זה במשפט, לאורך השנים עשינו תוכניות גם כן עם הגיל הרך, מהגיל הרך ונוער על נושא של חינוך מודע מגדר. כל הזמן מדברים על קידום מעמד האישה, על להעצים את הנערות, ולמה זה חשוב, ומנהיגות וכולי. פה אני רוצה לגעת בנקודה למה הנושא של קידום שוויון הזדמנויות, כל הנושא המגדרי חשוב לבנים שלנו, לילדים שלנו מהגיל הרך. זה נקרא משטר הגבריות, הדיכוי הרגשי שקורה מהגיל הגן. כלומר, הם חייבים, הם הגיבורים, הם האמיצים, אל תבכה, תקום. ילדה שבוכה בגן, דוגמה אחת ואני מפסיקה, כי זה עולם ומלואו. אבל זה מתקשר מדהים מגיל 3-4 עד לאובדנות הקטלנית של גברים. זה נקרא משטר הגבריות, מחנכים אותם מגיל שלוש, ארבע, תמיד, גם בסיפורים וגם בספרות. הם הגיבורים, הם מצילים את הנסיכה, עזבו שזה מדכא את הבנות לא להיות החזקות והלוחמות שראינו שהן כן. אבל פה ספציפית לבנים שלנו, לילדים ולנוער, הדיכוי הרגשי הזה נוצר על ידי

ועדה למניעת אובדנות - 18.11.25

עובר מדרון חלקלק. הוא מגיע לנוער, בגיל הנעורים הם חייבים להראות, הם מדכאים את הרגשות, ואז הם הופכים להיות אלימים יותר בכיתה, הם יזרקו יותר את הכיסאות, אלימים לחברה, אלימים כלפי עצמם, זה מידרדר בזוגיות שנשים תמיד מתלוננות, מקרי האלימות במשפחה, הוא לא מדבר, הוא לא משתף, אי אפשר לשתף אותו, הוא לא מכיל את הרגשות שלי, הקונפליקטים האלה מביאים אותנו לחברה מתוסכלת.

לזוגות שחיים כאילו יפה אבל מלא תסכולים, לא רק אלה שמגיעים לגירושין, ואז הדיכוי הרגשי הזה מביא אותם גם לאלימות כלפי עצמם, אז פה אני סוגרת את החוט המקשר הרגשי והערכי והציבורי הזה של חברה מתוקנת שבאמת שנעשה את החיבורים האלה מהגיל הרך עובר לנוער ולבגרות. תודה לידור. נכון, הדיכוי הרגשי אבל הוא מתחיל מהגיל הזה של החינוך מהגיל הצעיר.

סוזי לויאן - מנהלת אגף חינוך יסודי: אני אומרת שזו הכללה גסה מידי לומר אבל גם לציין את זה באיזשהו קו בינארי שמתחיל בדיכוי הגברי אז נכון שיש תופעות שכאלה אבל לומר את זה כהכללה זה קצת לקחת את זה.

תמר יוספי - יועצת ראש העיר לקידום מעמד האישה: לא כהכללה, כמוטיב שעובר כחוט השני. וגם אני מחברת את זה לשנים הקודמות שעסקתי בעריכת דין בדיני משפחה וטיפלתי באלפי זוגות ובבתי משפט, בתי דין רבניים וזה עובר כחוט השני. זו השליחות שאני מרגישה בה. זו לא הכללה, אבל זו אבן גדולה. אבן גדולה שאנחנו מטפלים בה עם מיריי, עם החינוך, עם גורמי הבריאות פה.

לידור סולומון אסרף - מנהלת אזור דרום ושפלה בתוכנית הלאומית למניעת אובדנות מטעם עמל ומעבר:

זה מתחבר להמון דברים. זה טוב שאתם מעלים את זה וזה מה שגורם לשיתופי פעולה ובאמת חיבור לעוד תוכניות וכדומה.

אורית גבריאל - מנהלת מחלקה של אזרחים ותיקים מנהל הרווחה: אתה יכול לשאול למה הם בעצם

נתונים עדכניים יותר, כאילו באמת קשה לקיים דיון כזה חשוב.

מיה זנדני גרוקופ - מנהלת אזור ביחידה למניעת אובדנות במשרד הבריאות : הנתונים שאנחנו כמשרד

הבריאות מציגים, הם חייבים להיות מאוד רשמיים והנתונים הרשמיים הם נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. זה הנתונים הרשמיים, אבל אנחנו חיים במציאות לא פשוטה, פה בארץ ולכן אנחנו כיחידה מנסים לבדוק את המספרים, גם היום. אנחנו לא מציגים את הנתונים האלה כי הם לא נתונים מלאים. זאת אומרת, הנתונים שאנחנו מקבלים היום ואני אגיד עליהם איזושהי מילה, הם מהמכון לרפואה המשפטית מאבו כביר, שכ-70 אחוז מהמקרים מגיעים לשם. אז זה כולל 70 אחוז. שנייה, שנייה. אז נדבר שנייה זה.

אז אנחנו, אנחנו כן נגיד בהמשך מילה על מה שקרה מאז השביעי באוקטובר, אבל נתונים להצגה כמו שנציגים כאן, אנחנו לא יכולים, ברמת המגמות.

נוצר על ידי

ועדה למניעת אובדנות - 18.11.25

אורית גבריאל - מנהלת מחלקה של אזרחים ותיקים מנהל הרווחה: אני ראיתי תוכניות שהן לא כוללות

את הילדים והנוער, יכול להיות שמאז ה7 לאוקטובר גם שם יש איזושהי מגמה של קשה וצריך להבין את הנתונים.

מירי בן אילוז - מנהלת מחלקת פניות חדשות ועו"ס לחוק הנוער: השנתיים האחרונות היו מאוד מאוד

קשות לילדים, גם ילדים שבכלל אנחנו לא חושבים שהם אובדניים. אני כאילו מצטרפת למה שאורית אומרת, כי אני גם עו"ס נוער, אני רואה מה קורה, ואני כן חושבת שצריך שיהיו את הנתונים האלה, כי מה?

הילדים שלנו, זה הילדים שלנו בבתי ספר והחרמות וכל מה שיש. אז זה כן חשוב שיהיו לנו את הנתונים.

ולכן, השנים האלה מאוד מאוד קריטיות, הן חשובות כדי שנוכל לנתח אותן ומפה לצאת לתוכניות.

מיה זנדני גרוקופ - מנהלת אזור ביחידה למניעת אובדנות במשרד הבריאות : יש דיווח על עלייה במצוקה,

גם הקווים החמים, תכף נגיד, מראים עלייה במצוקה. אבל אני אומרת, אנחנו כולנו מרגישים מה שקורה.

ולכן אני אומרת אנחנו לא צריכים נתונים בשביל לפעול, כדי לעשות מניעה. גם הסיפור של מדידת מניעה הוא קצת טריקי, הוא לא, אתה מאוד מאוד קשה לעשות אותו, אבל כן יש את ההרגשה. אני כבר אגיד, סליחה. הנתונים מאבו כביר לא מראים על עלייה בהתאבדויות. זאת אומרת, זה משהו שחשוב שאתם כוועדה תדעו את זה. במדינת ישראל היום אין עלייה בהתאבדויות. מה שכן היה זה עלייה בניסיונות. רגע, עלייה של התאבדויות של מילואימניקים, מה שכן, מספר המילואימניקים תפח בצורה מטורפת, השיעור לא גדל, מספרית זה גדל, אבל שיעור מבחינת מילואימניקים וחיילים, לא עלה. זה חשוב שאתם תדעו, זה שזה מרגיע? לא, ממש לא. זה שכולנו פה צריכים להטות שכם ולאתר ולעבוד קשה מאוד באיתור וזיהוי ולהסתכל אחד על השני, ואני מסתכלת פה על המשטרה שגם אוכלוסייה בסיכון. זה ברור שאין ספק שזה התפקיד של כולנו.

מיריי אלטיט - מ"מ ראש העיר: גם כמו שציינה לידור בגדול, במספר, בטווח השנים, פחות או יותר המספרים הם אותו מספרים. אחד לפה, אחד לשם. אבל פחות או יותר מדברים על אותם מספרים.

לידור סולומון אסרף - מנהלת אזור דרום ושפלה בתוכנית הלאומית למניעת אובדנות מטעם עמל ומעבר:

נכון, אנחנו כן דואגים אחרי משברים. בדרך כלל בזמן משבר יש אחדות ומין זה, והדאגה היא אחרי המשבר.

מיריי אלטיט - מ"מ ראש העיר: וגם לתקופות זה אוכלוסייה של מתאבדים, כמו שהיא ציינה, זה מילואימניקים, אחרי הקורונה זה המבוגרים שכבר מתחילים לחלות ויש כל מיני אוכלוסיות בסיכון.

מיה זנדני גרוקופ - מנהלת אזור ביחידה למניעת אובדנות במשרד הבריאות : נכון. אתם תראו את

האוכלוסיות בסיכון תכף, אבל באמת אנחנו, באמת יש התרחבות של האוכלוסיות בסיכון.

נוצר על ידי

ועדה למניעת אובדנות - 18.11.25

לידור סולומון אסרף - מנהלת אזור דרום ושפלה בתוכנית הלאומית למניעת אובדנות מטעם עמל ומעבר:

אנחנו רואים גם מתוך המספר הזה גם תשעה עולים בין 2010 ל-2021. אני כן יכולה להגיד לכם, ראיתי בטבלת ההכשרות שלנו, מרכזי הקליטה אצלכם, קנדה וכלנית קוראים להם. הם כן, הם, מרינה? אני חושבת שמרכזי הקליטה אצלכם הזמינו מנחים שמשרד הבריאות הכשיר, מנחים של טנא בריאות, אז זה לא דרך העירייה, הם הזמינו, אבל שתדעו שזה נעשה אז הם-

תמרה זינגר - פסיכולוגית מהשירות הפסיכולוגי אשקלון רכזת חירום : אני רוצה להגיד משהו, יש חלק

מהאוכלוסייה, אני לפחות גם כרכזת וגם כעובדת בחטיבת ביניים בעיקר. שבאמת הפליטים שהגיעו לפני שנתיים בעיקר מאוקראינה, רובם במצוקה ובסיכוי מאוד גבוה ואין לאן לפנות. אין, באמת, אין, אין, כי אין קופת חולים. אז פעם ממש בהתחלה היה לפי מחוז, והיינו יכולים להפנות נגיד גם אם זה מהדרום למרכז אבל בסופו של דבר, נופלים לכיסאות, בסופו של דבר הילדים האלה עוזבים את-

לידור סולומון אסרף - מנהלת אזור דרום ושפלה בתוכנית הלאומית למניעת אובדנות מטעם עמל ומעבר:

אז כן חשוב לי להגיד, א', הייתה אמורה להיות פה ליליה שהיא עו"ס מחוזית במשרד העלייה והקליטה יכולה, אבל יש מוקד כוכבית 3612, אוקיי. אתם תראו את זה גם בסוף. אתם תראו את זה בשקופית בסוף.

מיריי אלטיט - מ"מ ראש העיר: דרך אגב, אנחנו גם נעביר לכם את כל החומרים, למי פונים, איך פונים, מתי פונים. הגורמים המקצועיים גם יקבלו את הדברים האלה והכשרות.

מירי בן אילוז - מנהלת מחלקת פניות חדשות ועו"ס לחוק הנוער: תראי מה היה מה-7 לאוקטובר, אבל הם

מקבלים שיחות טלפון, הם קובעים להם תורים.

מיריי אלטיט - מ"מ ראש העיר: אבל לא לאובדניים.

מירי בן אילוז - מנהלת מחלקת פניות חדשות ועו"ס לחוק הנוער: ממש לא. לא, אבל, אני לא מדברת עכשיו

על אובדניים.

מיריי אלטיט - מ"מ ראש העיר: לא, אבל היא אומרת אובדניים במבחן התוצאה.

מירי בן אילוז - מנהלת מחלקת פניות חדשות ועו"ס לחוק הנוער: אני כוננית, אנחנו פה גם כונניות, אנחנו מקבלים פניות של ילדים שמאיימים. גם האיום הוא קשה, עצם זה שמגיעים לאיום ילדים צעירים, אז זה גם אומר דרשני, אני לא אומרת שהם התאבדו בגלל זה, יש לנו את משרד החינוך, אנחנו בקשר, הרווחה והחינוך הם מאוד, אנחנו משולבים ומשלבים ידיים, אבל צריך לחשוב על זה.

נוצר על ידי

ועדה למניעת אובדנות - 18.11.25

תמרה זינגר - פסיכולוגית מהשירות הפסיכולוגי אשקלון רכזת חירום : מירי, אני מסכימה איתך, אבל אני

יודעת בוודאות שמרכז חוסן, שיש מצוקה, מעבר לחרדות, זאת אומרת, לא מקבלים, לא מקבלים.

מירי בן אילוז - מנהלת מחלקת פניות חדשות ועו"ס לחוק הנוער: והקופות חולים?

לידור סולומון אסרף - מנהלת אזור דרום ושפלה בתוכנית הלאומית למניעת אובדנות מטעם עמל ומעבר:

אז אליכם ואז בעצם בריאות הנפש שצריך להיות מטופל בקופת החולים. עבור כולם, גם עולים, גם כולם.

הפליטים, שווה להתייעץ עם העו"ס, עם ליליה. בסדר? אז תקשיבו, אז בגוגל, אני כשנשאלתי על ידי רשות אחרת, בגוגל יש גורמי סיוע לפליטים שווה לדבר איתם על מקרים ספציפיים ולהפנות אליהם ולעשות את החיבורים.

דניס גורדון - סגנית מנהלת השפ"ח: היו אירועים שכן פנינו ישירות לבית החולים והם מבקשים תשלום, העירייה שילמה פעם אחרונה פעמיים.

תמר יוספי - יועצת ראש העיר לקידום מעמד האישה: כי אבל איך משרד הבריאות נותן מענה לזה כי זה כמו מגפה? מספיק שיושבים בכיתה ומדברים על זה-

*מדבריםביחד

מיה זנדני גרוקופ - מנהלת אזור ביחידה למניעת אובדנות במשרד הבריאות : אם יש ילד, אז אני אומרת,

אם יש ילד כזה, אוקיי? שיש סכנה, יש מורכבות, יש דאגה מאוד גבוהה מגורמי הסיוע ואתם מרגישים שאתם לא מגיעים, תפנו אלינו. אנחנו ננסה לסייע כמה שאנחנו יכולים, בסדר? אנחנו כתובת.

לידור סולומון אסרף - מנהלת אזור דרום ושפלה בתוכנית הלאומית למניעת אובדנות מטעם עמל ומעבר:

וגם, מה רציתי להגיד על העו"ס ו-, טוב, אם אני אזכר אני אגיד. טוב, אז זה בעצם מקרי התאבדות מוגמרת.

מבחינת ניסיונות אובדניים בחמש השנים בין 2019 ל-2023. אנחנו רואים פה את כמות המקרים, את ההתפלגות של גברים ונשים. וההתפלגות מבחינה הגילאית, אוקיי?

מוטי שוב - מנהל מחלקת הנוער: זאת אומרת, נשים יותר מנסות, גברים יותר מצליחים.

לידור סולומון אסרף - מנהלת אזור דרום ושפלה בתוכנית הלאומית למניעת אובדנות מטעם עמל ומעבר:

אז זהו, אנחנו לא נגיד מצליחים, אנחנו מאוד נזהרים עם הטרמינולוגיה הזו. תכף יהיה שקף על זה. אנחנו, אנחנו לא רק מצליחים, אנחנו אומרים שם קץ לחייו, בהצלחה אנחנו נשתמש כשהצלחנו לסייע, הצלחנו לאתר. אז יותר, אנחנו רואים פה ניסיונות, לפעמים אנחנו נראה לפחות עד גיל הנערות, יותר אצל נשים, נוצר על ידי

ועדה למניעת אובדנות - 18.11.25

אצל בנות. אבל אז זה מתאזן חצי חצי ואנחנו רואים פה צעירים, אוקיי? אנחנו רואים פה את שנות ה-20, 30, 40, 50, 60, אוקיי? שימו לב לגילאים האלה. זה יכול, אם יש לכם מרכז צעירים, שאפשר להכשיר, אוקיי?

מוטי שוב - מנהל מחלקת הנוער: זה נראה ש-14 גברים ניסו להתאבד ו-12 יגיעו להתאבדות. התוצאה המוגמרת נכנס בתוך הניסיונות?

לידור סולומון אסרף - מנהלת אזור דרום ושפלה בתוכנית הלאומית למניעת אובדנות מטעם עמל ומעבר:

לא יש למעלה, את המוגמר, למטה את הניסיונות.

מיה זנדני גרוקופ - מנהלת אזור ביחידה למניעת אובדנות במשרד הבריאות : אבל יכול להיות שמישהו

שניסה, ואנחנו עוד הפעם-

מוטי שוב - מנהל מחלקת הנוער: אבל יכול להיות שמספר הניסיונות הם של אותם אנשים שמנסים להתאבד.

לידור סולומון אסרף - מנהלת אזור דרום ושפלה בתוכנית הלאומית למניעת אובדנות מטעם עמל ומעבר:

נכון, נכון מאוד ויכול להיות שבטבלה למעלה יש מישהו שניסה כמה פעמים והוא לא מדווח למטה ובסוף הוא שם קצר לחייו.

שחר שוורץ - עובדת סוציאלית בשביל החיים: אז התחלתי להגיד מקודם שאנחנו עובדים בעבודה שלנו עם משפחות שחוו אובדנות, תאונת דרכים ורצח. מבחינתי מה שכן חשוב לי שכולכם תשימו בראש הוא מקרים של תאונות דרכים ורצח, הם מגיעים אלינו מהמשטרה ואנחנו יוצרים קשר עם המשפחות, מציעים סיוע שהוא בעיקרו סיוע רגשי, פרטני וקבוצתי. מקרים של אובדנות לא, ולכן מוריס כאילו כבר יש לי קשר, אבל אפילו לא אכפת לי בסוף שתרשמו את המספר, שאם יש מקרים של התאבדויות שהיו והמשפחות מעוניינות בסיוע, פשוט לא כולם מחשיבים את זה מבחינתם בהתחלה כהתאבדות, ולכן כאילו המורכבות עם, כזה עם הפניה האקטיבית. אבל בזה נראה לי השיתוף פעולה משמעותי.

לידור סולומון אסרף - מנהלת אזור דרום ושפלה בתוכנית הלאומית למניעת אובדנות מטעם עמל ומעבר:

אוקיי, אז בכלל האם ניתן למנוע אובדנות? אנחנו פחות נפתח את זה לדיון, בדרך כלל אנחנו ככה, אני רק אציין את העמדות ומה נכון לגביהן. אז יש עמדה שאומרת שמי שמדבר על התאבדות, לא באמת מתכוון להתאבד. מה אתם חושבים?

לילך אברהם - מנהלת קידום נוער: אני חושבת שאנחנו מקבלים שיחות מאנשים, אני איתם על הקו 47 דקות, ואנשים גם רוצים לשתף, רוצים לשתף את זה.

נוצר על ידי

ועדה למניעת אובדנות - 18.11.25

מיריי אלטיט - מ"מ ראש העיר: אני אומרת שיש בזה משהו אבל עדיין זה לא מדויק וגם בתוך אלה שכן מדברים על זה-

מוטי שוב - מנהל מחלקת הנוער: אני רוצה לדייק את המשפט, כי יש משפט שאני כן יותר מתחבר אליו מהבחינה הזאת. מי שרוצה למות מת. אם זה מי שבאמת רוצה להתאבד, מי שבאמת רוצה להתאבד זה מי שרוצה להתאבד-, מי שרוצה להגיע לתוצאה מוגמרת של התאבדות יגיע לתוצאה מוגמרת של התאבדות.

זוהי דעתי. זאת אומרת, יש הרבה ניסיונות שבעצם מעידים על תשומת לב שהם רוצים, מקבלים. יש בינינו כאילו, אני מנסה להיזהר בדבריי. פה מי שרוצה להתאבד לא חותך ככה, חותך ככה. ככה אנחנו כאילו, מי שרוצה, להתאבד כתוצאה מחיתוך פריטים, לא חותך ככה, חותך ככה. אנחנו רואים את זה אצל נשים, בעיקר נשים, שחותכות לרוחב ואנחנו כבר מבינים. אני לא יודע כמה זה מחקרי, אבל שזה לא היה באמת, חד ערכי רצון להגיע לתוצאה.

אורית גבריאל - מנהלת מחלקה של אזרחים ותיקים מנהל הרווחה: מוטי אני לא ידעתי מה שאמרת, אז

יכול להיות שאם הייתי מנסה הייתי עושה ככה.

מוטי שוב - מנהל מחלקת הנוער: בסדר, מי שרוצה להגיע לתוצאה מוגמרת הוא בודק, איך עושים את זה.

מיריי אלטיט - מ"מ ראש העיר: בגדול, אלה דוגמאות שאפשר תמיד לתת, זה כמו על חיילים, יודעים שיש גימלים, אז מה הם עושים? עושים בדיקה, אם הם ינפחו את הרגל על ידי שיפילו אבן אז הנזק לא יהיה. זה הסגנון עליו מוטי כנראה מדבר. אני חושבת, שלא הייתי מדברת על זה בקול רם, אני חושבת שאסור להקל בזה ראש, כי בסופו של יום, אם באנו להיות שומרי סף, לנסות לייצר מניעה, אסור לנו לאבד את זה. כאילו להגיד, טוב, הנה הוא מאיים, בסוף לא יקרה לו כלום אלא, לקחת בחשבון שהוא נמצא בסיכון להתאבדות, להתייחס לזה, ולכל אמירה דומה או להפנות לגורמים מקצועיים כאלה ואחרים.

תמרה זינגר - פסיכולוגית מהשירות הפסיכולוגי אשקלון רכזת חירום : צריך לעשות גם הבחנה בין

הדברים, דיברת כבר על חתכים, בין קביעת עצמית אובדנית ולא אובדנית.

מוטי שוב - מנהל מחלקת הנוער: מה הכוונה?

תמרה זינגר - פסיכולוגית מהשירות הפסיכולוגי אשקלון רכזת חירום: אנשים היום לצערי, בעיקר הנערים

הם פוגעים בעצמם, או בחטפים או בדרכים אחרות כדי להעלים את הכאב הרגשי, אבל הם לא מתכוונים.

אנחנו כן עושות הערכות כדי לראות אם הם אובדניים או לא.

נוצר על ידי

ועדה למניעת אובדנות - 18.11.25

תמר יוספי - יועצת ראש העיר לקידום מעמד האישה: עצם המצוקה הזו והניסיון אפילו והזעזוע הזה, זה, אתה מבין שאותו נער-

מירי בן אילוז - מנהלת מחלקת פניות חדשות ועו"ס לחוק הנוער: אני לא שם. אני אפילו כרגע, מה שאני

חושבת, אני לא שם. אני עוד חושבת, אני מדברת עכשיו על החינוך, על רווחה, על כל מי שנמצא פה. אני לא מחכה שהוא יגיד לי או שהוא יענה. אני כגורם טיפולי צריכה, גם אם אני אגיד אפילו משפחתי. להסתכל על הבן אדם, להבין שהוא נמצא במצוקה, אנחנו צריכים להיות שמה.

לידור סולומון אסרף - מנהלת אזור דרום ושפלה בתוכנית הלאומית למניעת אובדנות מטעם עמל ומעבר:

אז בעצם העובדה, זו הייתה העמדה, זה היה כמו שאתה אומר, זה היה המיתוס. העובדה היא שמי שמדבר על התאבדות או עשה ניסיון אובדני קודם, הוא נמצא בסיכון להתאבדות ואנחנו נתייחס לכל אמירה, ולכל דבר, כי אנחנו באמת לא יודעים מה, אוקיי? אם יקרה, לא יקרה, רוצה תשומת לב, אנחנו מתייחסים ובודקים. אדם שמנסה להתאבד באמת רוצה למות ולכן לא ניתן לעזור לו, מתחבר למה שמוטי אמר שמי שרוצה זה, הוא יעשה.

מוטי שוב - מנהל מחלקת הנוער: אני נותן לך עוד דוגמה, אני מגיע לאישה, יש ילד בבית, הילדה שלה בבית, היא הזמינה את האמבולנס. מגיעים, אז היא לא רצתה לפתוח, עכשיו הבת פתחה, אני נכנס כשהיא כבר, היא עדיין בהכרה, מדברת, אני אומר לה אוקיי, בואי לבית חולים. אני לא רוצה ללכת לבית חולים, אני אומר לה, אבל, סליחה, אבל את תמותי אם תישארי פה, אבל זה מה שאני רוצה. ואתה כאילו, אתה באיזשהו קונפליקט, כאילו מה, מה עושים? יש דרכים להתמודד, אני בדרך כלל מוציא את כולם החוצה, אני, רק אני והיא, בדרך כלל זה נשים עם כדורים אגב. נשים זה בדרך כלל כדורים וחתכים, גברים זה בדרך כלל, זה מה הסטטיסטיקה שלי, גברים זה בדרך כלל ירי וקפיצה מגובה. אני אומר לה, יש שתי דרכים, שתי דרכים. או שאת באה איתי אחר כבוד, עולה על המיטה של האמבולנס, אף אחד לא יודע מסביב כאילו מה קרה וזה.

או שכמו סוכן מוסד, אני מרדים אותך בכוח ואת תהיי מחוסרת הכרה וכולם יראו שאת. בדרך כלל זה עובד.

אוקיי? בדרך כלל זה עובד, הן לא רוצות, כשאתה מדבר לרגש הן לא רוצות להרגיש, שכאילו שכולם מסתכלים וכשאתה נוגע פה בנקודה הזאת, אז בדרך כלל הן באות.

מירי בן אילוז - מנהלת מחלקת פניות חדשות ועו"ס לחוק הנוער: מה, אתה אמור באותו רגע להרדים

אותה?

מוטי שוב - מנהל מחלקת הנוער: כן.

נוצר על ידי

ועדה למניעת אובדנות - 18.11.25

לידור סולומון אסרף - מנהלת אזור דרום ושפלה בתוכנית הלאומית למניעת אובדנות מטעם עמל ומעבר:

נכון, זה להציל, פשוט להציל. לתפוס את זה בזמן ולהציל. אז בעצם אנחנו יודעים שאנשים שמנסים להתאבד יותר מהכול, הם רוצים להפסיק את הכאב הכל כך קשה שהם חווים, אוקיי? תמיכה רגשית בזמן יכולה למנוע את ההתאבדות. אם הם יראו שיש מוצא, שיש מי שלוקח אותם יד ביד ועוזר להם, יכול להיות שתהיה תפנית פה. כי מה שאנחנו יודעים זה האמביוולנטיות הזאת שהם מרגישים. מצד אחד הם רוצים למות, אבל מצד אחר, הם רוצים לחיות אחרת, הם פשוט רוצים להפסיק את הכאב הכל כך קשה שהם חווים. המיתוס הבא זה שיח על התאבדות מגדיל את הסיכון האובדני, אוקיי? אם אנחנו נדבר על אובדנות יגדיל את הסיכון, יכניס רעיונות לראש?

מוטי שוב - מנהל מחלקת הנוער: הייתי שם עם קצין רפואה נכון של מחוז דרום בפיקוד העורף, וגם קצין החמ''ל, כל מקרה של אובדנות היה מגיע אלינו דרך קצין רפואה ראשי, היום מקבלים ביפר, של חייל, אוקיי?

בממוצע כל שבועיים מתאבד חייל, אני מדבר בשנת 2008, לא עכשיו, כל שבועיים מתאבד חייל בממוצע, וממש זה היה ברמת סיווג גבוהה לא לומר אז את המספר הזה, לא לדבר על זה בכלל, כי ברגע שאתה מדבר, זה כאילו נותן רעיונות לאנשים. אני לא יודע לומר פה. לא יודע יכול להיות שבאמת זה הרגע שאתה מדבר על זה כל היום, אתה מכניס את זה למודעות.

סוזי לויאן - מנהלת אגף חינוך יסודי: אני חושבת מה שקורה בזמן האחרון בשיח הזה, זה הנרמול. הנרמול שהתאבדות כמו ערך המוצר, היא גורם משמעותי. זאת אומרת, התודעה הציבורית שגם אדם בעל מעמד ויכול להגיע למצבים והלימוד וההתעסקות עם זה ביומיום גורמת לאנשים שנמצאים במצב סיכוני לומר, אם אני פה-

תמר יוספי - יועצת ראש העיר לקידום מעמד האישה: אם בארזים נפלה שלהבת.

ג'ניס מוראש - נציגה של הפיקוח מדריכת מניעת אובדנות מהיחידה לחירום: אין פרסום בדרך כלל על

מקרים של התאבדת, במדיה בגלל העניין של שזה לא יראה כאילו משהו-

שחר שוורץ - עובדת סוציאלית בשביל החיים: אני יכולה להגיד שאתמול, בדיוק בגלל שאנחנו יכולים להוציא את זה אתמול-

*מדבריםביחד

מיה זנדני גרוקופ - מנהלת אזור ביחידה למניעת אובדנות במשרד הבריאות : אז רגע, אני רוצה להגיד

באמת שני דברים, רגע. אני רוצה להגיד שני דברים. אחד שקשור לזה, אדם שמנסה להתאבד באמת רוצה למות ולכן לא ניתן לעזור לו זה מיתוס, אנחנו כתבנו את זה כמיתוס ובאמת כמו שלידור אמרה, אנשים נוצר על ידי

ועדה למניעת אובדנות - 18.11.25

בדרך כלל רוצים להפסיק את הכאב, לצערנו יש כאלה שהכאב כל כך כל כך גדול שבאמת הם לא עומדים בזה. רוב האנשים, הם רוצים להפסיק את הכאב וברגע שהם מקבלים איזושהי התערבות של מישהו שאיתם, שהם לא לבד, של שותפות, של טיפול, הם עוברים מהמסלול הזה שהם לא רואים שום אפשרות לפתרון אחר, לפתרונות נוספים שקיימים למצוקה הנפשית שהם חווים. ודבר נוסף זה העניין של איך לדבר, איך לדבר, איך לפרסם, כי באמת האופן של הפרסום, ואנחנו ביחידה במשרד, בתוכנית, מאוד דואגים לעניין של אופן פרסום שמפורסם בצורה צהובה כזאת בדיוק, עם פרסום של איך זה נעשה ועם כל מיני פרטים, ובלי הדגשה של קווי הסיוע ובאמת עלול לגרום להדבקה, אנחנו מאוד מאוד דואגים סביב האוקראינה.

האוכלוסייה, הפליטים, סביב עולים, היה את הנערה בראשון, שתי נערות. שתיים שאחת באמת, בסופו של דבר היא מתה. אופן הפרסום, יש לנו גם תוכנה לכתבים, איך להוציא כתבה בצורה אחראית, כדי לא לגרום להדבקה, זה משהו שהיום היחידה מאוד מאוד מתעסקת עם הנושא הזה, איך באמת אנחנו עושים את זה.

תמר יוספי - יועצת ראש העיר לקידום מעמד האישה: יש את זה גם בעיתונות המקומית?

מיה זנדני גורוקופ - מנהלת אזור ביחידה למניעת אובדנות במשרד הבריאות : יש, קיט של פוסטים עבור

הרשויות.

תמר יוספי - יועצת ראש העיר לקידום מעמד האישה: אני אעביר את זה לדוברת, הדוברת שלנו תעביר.

מיה זנדני גרוקופ - מנהלת אזור ביחידה למניעת אובדנות במשרד הבריאות : קיט של פוסטים. איך לפרסם,

יש תמונה, יש טקסט, אפשר לעשות שינויים כמובן לפי מה שמתאים לכם.

*מדבריםביחד

תמר יוספי - יועצת ראש העיר לקידום מעמד האישה: היה את המקרא של ישראל חגי שנמצא ליד הרכבת, המשפחה שלו מאוד נעלבה מכאן דרום וכאלה, איך שפרסמו במקרה, הבת שלו היא אמא בכיתה. סתם דוגמא, לא משנה, עם האלצהיימר וכבר החליטו שזה אובדנות ושהוא נעדר ואין לו משפחה, כלומר היד קלה על המקלדת להפיץ, להעלות כתבות והיה סטיגמטיזציה. אז באמת אם הדוברות יעבירו את זה יש לה קשר ישיר לכל העיתונות המקומית.

לידור סולומון אסרף - מנהלת אזור דרום ושפלה בתוכנית הלאומית למניעת אובדנות מטעם עמל ומעבר:

אוקיי, אז גם, בבתי הספר תיכף את ג'ניס תספר, איך הם מדברים באופן מקצועי ואחראי על הנושא כדי לא-, הוא כבר על השולחן. אז איך מדברים על זה נכון, כדי באמת שמי שצריך את העזרה, ידע לבקש, ידע לקבל.

נוצר על ידי

ועדה למניעת אובדנות - 18.11.25

מוטי שוב - מנהל מחלקת הנוער: כן, אבל את רואה שבגילאים צעירים אין, אז למה להכניס את זה גם לראש?

*מדבריםביחד

תמרה זינגר - פסיכולוגית מהשירות הפסיכולוגי אשקלון רכזת חירום : יש לך את הנציגים של הגנים לא

ראית-

לידור סולומון אסרף - מנהלת אזור דרום ושפלה בתוכנית הלאומית למניעת אובדנות מטעם עמל ומעבר:

הוא לא מבין את הסופיות שבמוות, אבל הוא יעשה משהו, הוא יסתכל.

תמר יוספי - יועצת ראש העיר לקידום מעמד האישה: יש ספק, אין ספק, אם הוא אמר, אני לא אומרת שהוא בן שלוש-

מוטי שוב - מנהל מחלקת הנוער: אבל מה הוא אמר? אני עשיתי בדיקת דם לילד לא מזמן, במסגרת הזה, הוא בא לאימא שלו, אומר לאימא שלו, אני מעדיף להתאבד ולא לעשות. אז מה, זה נכנס לאיזו שהיא קטגוריה? יכול להיות שהוא סתם זרק את זה, אני לא יודע.

תמר יוספי - יועצת ראש העיר לקידום מעמד האישה: אבל בדיוק צריך את זה לבדוק.

מוטי שוב - מנהל מחלקת הנוער: ועכשיו אני אדווח על ילד שאמר לאימא שלו -

לידור סולומון אסרף - מנהלת אזור דרום ושפלה בתוכנית הלאומית למניעת אובדנות מטעם עמל ומעבר:

אנחנו לא ניקח סיכון, ונראה שאנחנו מתייחסים לזה ברצינות, כדי שאם הם לא מתכוונים לזה, הם לא יגידו את זה. אבל אם הם מתכוונים, הם ידעו שיש מי שמתייחס, מי שקולט, מי שרואה את המצוקה שלהם.

לילך אברהם - מנהלת קידום נוער: וגם אנחנו נלמד את הילד איך אנחנו מפעילים את המצוקה ואת הקושי בביטוי.

מוטי שוב - מנהל מחלקת הנוער: אוקיי, זה חשוב.

לידור סולומון אסרף - מנהלת אזור דרום ושפלה בתוכנית הלאומית למניעת אובדנות מטעם עמל ומעבר:

אז אני כן רוצה להדגיש את זה מוטי, שזה לא מכניס רעיון לראש, זה מראה לבן אדם שאם זה בראש שלו והוא מבטא את זה, יש מי שאיתו במצוקה רואה אותו ויכול לעזור לו. אוקיי?

נוצר על ידי

ועדה למניעת אובדנות - 18.11.25

מיריי אלטיט - מ"מ ראש העיר: וגם דבר נוסף, יכול להיות שאת מה שאתה אומר יכולת לומר לפני שנים, היום זאת לא המציאות לצערנו. היום ילדים עוברים דברים מאוד קשים עם כל ההתקדמות של המדיה והיד שקלה על המקלדת, ואפילו זה נוגע גם במבוגרים, במקרים האלה לא צריך שיהיה נתונים, אתה שומע ורואה.

מיה זנדני גרוקופ - מנהלת אזור ביחידה למניעת אובדנות במשרד הבריאות : אליהן מגיעות אמירות,

מחשבות. כל יום, המון. יש נתונים גם על מספרים, מספר גובר וגם על ירידה בגיל. במשרד החינוך, אני בטוחה שגם באשקלון.

תמרה זינגר - פסיכולוגית מהשירות הפסיכולוגי אשקלון רכזת חירום : אני הבאתי נתון, לא ידעתי שצריך

לשלוח, אבל יש נתונים על זה. עד ה-23.

לידור סולומון אסרף - מנהלת אזור דרום ושפלה בתוכנית הלאומית למניעת אובדנות מטעם עמל ומעבר:

מעולה, אנחנו תיכף נשמע. אז אנחנו בתוכנית מאמינים, מאמינים שאפשר וצריך למנוע אובדנות. התוכנית מבוססת על מחקרים ותוכניות מהעולם, יש לנו מומחים בתחום, גם בארץ, יש את ועדת שרים מצומצמת, ועדת היגוי בין משרדי, שותפים תשעה משרדים ממשלתיים, תוכנית עבודה, מעקב, בקרה, מועצה לאומית למניעת אובדנות. היחידה כמו שאמרנו, אנחנו כספק עמדנו מעבר. אנחנו ספק של משרד הבריאות בתוכנית הלאומית למניעת אובדנות. אתם רואים פה את השותפים לדרך, אתם רואים פה באמת קופות חולים ואקדמיות ומשרדי ממשלה ועמותות כמו בשביל החיים ששחר מייצג אותם פה. מוסדות ביטחוניים, אוקיי?

משטרה, צבא, שב"ס, הכל, באמת, כולם שותפים למאמץ הלאומי הזה, הלאומי והעולמי.

מיה זנדני גרוקופ - מנהלת אזור ביחידה למניעת אובדנות במשרד הבריאות : גם משרד הביטחון, אפרופו,

נכנס גם למועצה הלאומית, ולוועדה הבין משרדית.

לידור סולומון אסרף - מנהלת אזור דרום ושפלה בתוכנית הלאומית למניעת אובדנות מטעם עמל ומעבר:

הטרמינולוגיה, דיברנו על העניין של הצלחה או כישלון, אוקיי? שאנחנו לא נדבר על הצלחה וכישלון בהקשר של מוות, אלא נגיד שם קץ לחייו, ניצל מניסיון אובדני, אנחנו נדבר על הצלחה במובנים של הצלחנו לאתר, לסייע, לעזור. אנחנו כמו שג'ניס אמרה, נימנע מלהיכנס לפרטים של השיטה, של הפרטים צהובים שהם לא זה, כי זה באמת יש לזה סיכון להדבקה. זאת אומרת, כשאנחנו נבליט את גורמי הסיוע, קווי הסיוע, למי אפשר לפנות, זה יכול להציל חיים גם בתקשורת, גם בכתבות. כמו שנאמר עם האפליקציה של דפני, עם הכללים שגם מצויים אצלנו באתר של התוכנית הלאומית, חשוב שהדוברות תכיר ותדע להתנהל עם זה.

ואנחנו פה לליווי, אוקיי? תמיד תמר, מיריי, תמיד אתם יכולים לפנות אלינו להכוונה. אוכלוסיות בסיכון, דיברנו על בני נוער וצעירים. אתם יודעים את המאפיינים של בני נוער וצעירים. להט"בים, במיוחד ביסקסואליים וטרנסג'נדרים נכון מאוד, במיוחד הם. גברים ונהגים דיברנו פי ארבע סיכון. ולמה? נפגעי נפש נוצר על ידי

ועדה למניעת אובדנות - 18.11.25

לא אמרנו, אבל כ-90 אחוז, ממי שמבצע, יש לו איזשהו רקע אובדני, הוא מתמודד נפש. עכשיו, מתמודד נפש, זה יכול להיות גם דיכאון, חרדה, דברים שהרבה מאיתנו חווים. לאו דווקא עם הכותרת, סכיזופרני או-, אוקיי?

אורית גבריאל - מנהלת מחלקה של אזרחים ותיקים מנהל הרווחה: אבל את אומרת, את הנתון הזה, זאת

אומרת שהוא מאובחן.

לידור סולומון אסרף - מנהלת אזור דרום ושפלה בתוכנית הלאומית למניעת אובדנות מטעם עמל ומעבר:

כן, אבל יש גם אנשים שהם לא מאובחנים ומגלים שזה היה ברקע.

מוטי שוב - מנהל מחלקת הנוער: את מראה פה כאילו שכמעט ואין מישהו שהוא לא בסיכון. מי שלא בסיכון פה, זה נשים ונערות שהן לא מכל האירוע הזה, ומי שהכי הרבה לפי השקף הקודם קודם שלך, הכי הרבה מנסה להתאבד זה דווקא מי שלא פה, אז איך את מסבירה את זה?

*מדבריםביחד

אורית גבריאל - מנהלת מחלקה של אזרחים ותיקים מנהל הרווחה: כי אתה לא יודע מה היו המאפיינים.

השקף הקודם דיבר על גילאים אבל לא על סטטוס אבל הם לא אזרחים ותיקים הם לא-

מוטי שוב - מנהל מחלקת הנוער: נשים ונערות שלא נכללות פה, הם הכי הרבה מתוך הפילוח של מה שיש.

לא אבל תחזרי רגע-

לידור סולומון אסרף - מנהלת אזור דרום ושפלה בתוכנית הלאומית למניעת אובדנות מטעם עמל ומעבר:

אין לנו זמן, אבל אני אציין שכמובן שיש עוד גורם סיכון. נפגעות תקיפה מינית, סמים ואלכוהול-

דניס גורדון - סגנית מנהלת השפ"ח: מה עם אלימות במשפחה?

לידור סולומון אסרף - מנהלת אזור דרום ושפלה בתוכנית הלאומית למניעת אובדנות מטעם עמל ומעבר:

יש הרבה גורמים, יש הרבה גורמי סיכון. אנחנו באוכלוסיות בסיכון, יש בנוסף לאוכלוסייה בסיכון, גם גורמי סיכון. אוקיי? תכף בשקף הבא -

מוטי שוב - מנהל מחלקת הנוער: אני לא שם לא נערות ולא נשים, שהם היו הכי הרבה מאלה שניסו להתאבד.

נוצר על ידי

ועדה למניעת אובדנות - 18.11.25

מיריי אלטיט - מ"מ ראש העיר: תסתכל למעלה, מה לא. בצד ימין למעלה. אני אומר לך את האמת, כולנו.

את רוצה לשמוע משהו? במידה וזה הקורונה ועד המלחמה ואחריה, אני מכירה מטפלים מקצועיים שעזבו את מקצוע בגלל שלא היה להם מתמודד עם מי שמגיב. אני מכירה מטפלים מקצועיים, שראו את מה שראו והם בעצמם מגיעים למצבים האלה, ומה לעשות זה רק הולך ומחמיר. המדיה מתקדמת, כן. שוחטת את בני הנוער, את הילדים, ולצערי גם אותנו המבוגרים.

לידור סולומון אסרף - מנהלת אזור דרום ושפלה בתוכנית הלאומית למניעת אובדנות מטעם עמל ומעבר:

אובדנות יכולה לקרות בכל מקום, בכל אחד. לצערנו, אנחנו רואים גם רופאים בפסיכולוגיה, אנחנו רואים את זה בכל מקום ובכל.

מיריי אלטיט - מ"מ ראש העיר: עכשיו אני אומרת, אמנם יושבים פה גורמים מקצועיים ובאמת שקטונתי, אבל יש כאן את נושא הנפש, גם התאבדות, כמו שאומרים, לא תמיד היא מתוכננת. נפש, היא יכולה לעבור ממצב פלוס למינוס כשאתה אפילו לא יודע שאתה מזהה. מישהו חושב שהוא יגיע לסכיזופרניה? מישהו חושב שהוא יהיה מתמודד נפש? מישהו, זה יכול לקרות מעכשיו לעכשיו, זה הכל טריגרים. אין לנו שליטה על הדברים האלה.

לידור סולומון אסרף - מנהלת אזור דרום ושפלה בתוכנית הלאומית למניעת אובדנות מטעם עמל ומעבר:

אז באמת אנחנו מנסים להתמקד עדיין, לשים לב במיוחד לאוכלוסיות הסיכון. כמובן כמו שהעלית, זה יכול באמת לקרות בכל מקום לכל אחד.

מוטי שוב - מנהל מחלקת הנוער: כן, כי את עושה את ההפרדה הזאת כדי לשים בעצם דגשים. זה דוגמאות, אי אפשר לשים. כדי לשים את הדגשים באוכלוסיות האלה. בעוד האוכלוסייה שלפי מה שהראית מקודם הכי זקוקה להתייחסות, היא לא נמצאת.

מיה זנדני גרוקופ - מנהלת אזור ביחידה למניעת אובדנות במשרד הבריאות : וזה גם מחקרית, אני מזכירה,

יכול להיות שבעוד כמה שנים אנחנו נראה-

לידור סולומון אסרף - מנהלת אזור דרום ושפלה בתוכנית הלאומית למניעת אובדנות מטעם עמל ומעבר:

אז עולים חדשים, גם דור שני, אוקיי? שיש פה הרבה בעיר, יוצאי אתיופיה, יוצאי ברית המועצות, אזרחים ותיקים דיברנו על זה וכמובן שזה מכלול של גורמים. ובן אדם יכול להיות בכמה מהאוכלוסיות בסיכון. יכול להיות גבר מהקהילה הלהט"בית, צעיר, נפגע נפש, אוקיי? וככל שיש יותר גורמי סיכון, ככל שיש יותר גורמי סיכון, נכון. ככל, יותר גורמי סיכון, פחות גורמי חוסן, זה מכניס ליותר סיכון. שוב, זה לא אומר שיקרה, אבל לשים לב. מבחינת ה-7 לאוקטובר דיברנו, אתם רואים פה באמת את הגורמים כמו שאתה נתת חלק נוצר על ידי

ועדה למניעת אובדנות - 18.11.25

מהדוגמאות, משברי קליטה, בעיות עם החוק, אובדן פרנסה, בריונות ואלימות, פגיעות מיניות, גירושין, באמת טראומות כאלה ואחרות. יכולים להיות, בסדר? גורמים.

מוטי שוב - מנהל מחלקת הנוער: אני אגיד לך גם משהו, סליחה שאני מתערב לך כמעט בכל דבר. לא נורא, זה חשוב. אני אגיד לך, אני מתנדב בזק"א 20 שנה.

מיה זנדני גרוקופ - מנהלת אזור ביחידה למניעת אובדנות במשרד הבריאות : אני רוצה לשאול אותך לפני

כן, מתי אתה בא להכשרה?

*מדבריםביחד

מוטי שוב - מנהל מחלקת הנוער: אני אגיד לך משהו, אני מתערב בזק"א 20 שנים, בשבוע של ה7 לעשירי, בארי, כפר עזה, במסיבה בארי עם הייתי, אין, מאות מאוד של גופות הוצאתי מתוך הבתים ומתוך הזה, בכל מיני צורות של כל מה ששמעתם בטלוויזיה. כל היום דוחפים אותנו מזק"א להיכנס, אתמול היה זום עם עורכת דין, כדי להסביר לנו איך להוציא נכות נפשית מהמדינה. אני לא רוצה, לא רוצה להיות מוכר לו כפוסט טראומטי, לא רוצה שיהיה לי תו כזה, לא רוצה. אני יש גם עניינים שכאילו, למסגר אותך כל הזמן, להגיד לה שאתה, אני לא רוצה. אני לא בטוח, הזום הזה לא היה, זה כאילו ממש להכניס מילים, איך אנחנו רושמים לך בדיוק מה להגיד לפסיכולוג שמאבחן אותך. יש לנו רופאים מבפנים שיגידו לך בדיוק זה, כדי שאנחנו בעצם נוציא איזשהו סכום כסף.

תמר יוספי - יועצת ראש העיר לקידום מעמד האישה: אבל זה דופק לו את כל העתיד.

מוטי שוב - מנהל מחלקת הנוער: נכון, הם אומרים שזה לא, שזה בחיים לא יהיה כתוב בשום מקום.

תמר יוספי - יועצת ראש העיר לקידום מעמד האישה: זה לא נכון. אז, הוא עורך דין טוב, הוא מועיל בתפקידו, אבל בואו נמשיך הלאה.

מיה זנדני גרוקופ - מנהלת אזור ביחידה למניעת אובדנות במשרד הבריאות : מוטי, גם הייתה לכם הכשרה

של שומרי סף מטעם זק"א?

מוטי שוב - מנהל מחלקת הנוער: יש כאלה במצוקי דרגות עושים יומיים במלון, אני לא הלכתי כי אני לא רוצה.

מיה זנדני גרוקופ - מנהלת אזור ביחידה למניעת אובדנות במשרד הבריאות : אוקיי, כי אנחנו גם עובדים

באמת עם האוכלוסיות של זק"א, של שוטרים, הם באמת בסיכון מאוד גבוה בגלל כל מה שהם נחשפים.

נוצר על ידי

ועדה למניעת אובדנות - 18.11.25

מוטי שוב - מנהל מחלקת הנוער: כן, ברור לי.

לידור סולומון אסרף - מנהלת אזור דרום ושפלה בתוכנית הלאומית למניעת אובדנות מטעם עמל ומעבר:

ההכשרה היא נותנת כלים לזיהוי ומה אפשר לעשות, אז אני כן אתייחס למה שאמרת שבאמת כשאנחנו מביאים לוועדת פרופסור פרוזנר שמדבר על טראומה ופוסט טראומה ומדבר בדיוק על זה, על מקומות כמו שאתה אומר. החשיבות של עובדי מועצה ובעלי כוח ברשות ואנשים פרטיים, כן לדחוף את עצמנו לעשייה ולרציפות תפקודית, ולחזור לעשייה ולחזק את החוסן שלנו שזה מדהים מה שאתה מתאר פה. אבל כמו ששחר אומרת, הזומים האלה או ההנגשה של המידע, הוא חשוב למי שבאמת צריך. אז באמת כל אחד יעשה את ההבחנה, האם אני צריך את זה או האם מה שעוזר לי זה דווקא, לגלות חוסן-

מיריי אלטיט - מ"מ ראש העיר: יכול להיות שאחר שכן חווה את זה ולא היו עושים את זה, כל מה שאנחנו עושים, לא נותנים לנו, לא מכוונים אותנו, לא מחייב שמנסים לתבנת את כולם.

לידור סולומון אסרף - מנהלת אזור דרום ושפלה בתוכנית הלאומית למניעת אובדנות מטעם עמל ומעבר:

ואתה יודע מה? אולי דווקא אלה, שמרגישים חוסן, החוסן זה גם לדעת לקבל עזרה.

מוטי שוב - מנהל מחלקת הנוער: מה העיר עושה, אתה יודע, היה עכשיו תושב, לא עובד רשות, מה העיר עושה? אני לחמתי בעזה וג'באליה, נ"ט, צלפים, כל החובשים שנפצעו אני טיפלתי בהם, נשארתי לבד. מישהו מהרשות דיבר איתי, שאל אותי משהו? יכול להיות, אבל בסוף אם אני אתאבד אני אהיה רשום פה בחתימות של הרשות.

תמר יוספי - יועצת ראש העיר לקידום מעמד האישה: אבל היו מלא, סליחה, היו מלא פעילויות של הרשות למשפחה, מילואימניקים. גם דרך הבלתי פורמלי, דרך מיריי, גם דרך חוסן, מוטי, היה מלא דברים לזוגות, היו ריטריטים לזוגות, היו טיפולים אם אני-

*מדבריםביחד

מרינה פישינקר - אחראית מחלקת קליטה: אני רוצה להצטרף שנייה, עכשיו דיברנו על החיילים ועל המילואימניקים, אז בכובע השני שלי, אני הולכת עכשיו, אני לוחמת משרתת במילואים ביחידת מילא. היא יחידה שעוסקת בלימוד שליחה וביטול זכויות לחיילים שנפצעו אחרי שהם משחררים הביתה. היחידה הזאת קמה בדיוק בגלל הצורך הזה שאנחנו רוצים למנוע התאבדויות ודכדוך לאנשים שנפגעו בלחימה כזאת או אחרת, אז יש מענה. אני לא מדברת כרגע על מענה של הרשות, אבל יש איזשהו מענה כולל שעכשיו נפתח בכל הארץ.

נוצר על ידי

ועדה למניעת אובדנות - 18.11.25

לידור סולומון אסרף - מנהלת אזור דרום ושפלה בתוכנית הלאומית למניעת אובדנות מטעם עמל ומעבר:

מצוין, תודה, מרינה.

מיריי אלטיט - מ"מ ראש העיר: קודם כל, אני אומרת שבמקרים כאלה ואחרים, בואו, לא כל דבר פונה ברשות, לא כל דבר הרשות, גם הרשות עושה את כל החיבורים האלה כדי לבוא ולעזור ולהנגיש. הרשות לא יכולה לקחת את התפקיד של משרד הבריאות, או של משרד כזה או אחר, ואני אומרת עדיין, יכול להיות שבתוך האגף שלך מישהו היה צריך לעטוף אותך ולחבק אותך ולדעת במידה וכן היית מלא, אבל אתה מעלה פה דברים שפה אנשים לא יודעים.

סוזי לויאן - מנהלת אגף חינוך יסודי : שני דברים מאוד משמעותיים. אחד, זה קודם כל רואה שאתה הצגת את המצוקה, קושי, אל מול תיווך המענים שקיימים. מישהו כאן צריך לעשות את החיבור הזה, זה לא משנה כרגע על איזה גורם שזה לא-, אבל זה שני הכוחות שיש שם.

מיריי אלטיט - מ"מ ראש העיר: גם הדוברות של הרשות במהלך כל המלחמה, לאור כל המענים הם שלה.

מוטי שוב - מנהל מחלקת הנוער: תראי כמה אנשים יושבים פה ועוד כמה אנשים בכלל עובדים בנושא הזה.

וכאילו אני שואל שאלה הכי בוטה, בצורה הכי בוטה שאני יכול. כמה ניצלו בזכות זה? מישהו יודע לומר, האם השפיעו אפילו על אחד, אחד, שלא יתאבד, בזכות איזה הרצאה שמישהי נתנה?

*מדבריםביחד

מיריי אלטיט - מ"מ ראש העיר: אם עד עכשיו אתה יושב כאן, וזאת התובנה שלך, אז לא הבנת כלום מתחילת הישיבה.

מוטי שוב - מנהל מחלקת הנוער: יכול להיות, נכון.

מיריי אלטיט - מ"מ ראש העיר: זה אחד. אף אחד לא בא לבחון אחד את מי הצענו. אני לא מעניין אותי, מבחינה מספרית אפילו, את מי הצלתי אבל מספיק שזה ישפיע על בן אדם אחד, דיינו. אני יודעת שאנחנו פה מנגישים עשרות תוכניות, ככה לבני הנוער. מה אנחנו עושים? גם בסמים, גם באלכוהול, גם בחרמות, גם ילדים במצב סוציואקונומי גבוה עם הורים בתפקידים בכירים שמכורים להימורי הבתים, ואתה מכיר את זה מהוועדות האחרות שלי. אז כאן זו לא המטרה, צריך להבין שיש עשרות נושאים שבהם כל אחד יכול כמו שנאמר "ליפול", ואתה לא יכול לסכם את זה ב"הרצאה" שמישהי נתנה.

מוטי שוב - מנהל מחלקת הנוער: כנראה, יכול להיות שיתאבד.

נוצר על ידי

ועדה למניעת אובדנות - 18.11.25

צוריאל דביר - מנהל אגף חינוך על יסודי: מיריי, אני יכול לענות?

מיריי אלטיט - מ"מ ראש העיר: כן, רק אני אסיים. צריך לקחת בחשבון, שכל מה שכל התוכניות האלה עושות, הן באמת לבוא וליצור מניעה. נכון שיושבים פה חלק שהם גורמים מטפלים, הכול טוב ויפה, אבל לאורך כל הדרך, אם זה בסמים, אם זה באלכוהול, אם זה בחרמות, בעשרות נושאים אחרים. כולל הקהילה הלהט"בית שמתמודדת עם קשיים חברתיים קשים. באמת, אני בפגישות עם ילדים שאני, זהו, אני יש ימים שאני כבר לא יכולה, לשרוד להיות כאן עוד דקה אחת. אבל זה מה שאנחנו עושים, אנחנו מנסים אין מניעה, אנחנו רוצים להנגיש, אנחנו רוצים להגיד רגע, אם לא מצאת מענה אצל אחת, שתיים שלוש, אתה יכול לבנות לב, לפעמים האנונימי, ונותנים את הדרך.

מירי בן אילוז - מנהלת מחלקת פניות חדשות ועו"ס לחוק הנוער: אני יכולה להגיד, שיש לנו שתי עובדות

במנהל הרווחה, שבעצם הן מלוות מילואימניקים. הם לא חייבים להיות-, הצבא, בעיקרון, הצבא, מטפל במילואימניקים והוא בקשר עם אותן עובדות, אז גם ללוות את המשפחה ולמצות את הזכויות. תראי, זה שתי עובדות כרגע שיש לנו, אבל בעיקרון, כל הטיפול, כל המכלול זה הצבא. חמש דקות לפני שהגעתי לפה, אפילו דיברתי איתם. זה בעיקרון, הצבא אמור לתת את המענה. אבל אם נגיד קורה משהו, אז אנחנו כן נכנסים.

*מדבריםביחד

מיריי אלטיט - מ"מ ראש העיר: אני רוצה רק לתת לצורי, וכדאי שנתכנס כי אם לא אנחנו נתפזר יותר מידי.

צוריאל דביר - מנהל אגף חינוך על יסודי: שלום לכולם. מוטי, אני קצת מתפלא על השאלה שלך, כי רוב מה שאנחנו עושים במליאה הוא לא מדיד. אז אני קצת מתפלא על הדבר הזה. אבל עובדתי היא שאני רוצה שתדע שאנחנו במערכת החינוך מתמודדים כל היום עם הסוגייה הזאת של איומי בהתאבדות. אז לעצום את העיניים על כמה ניצלו או לא ניצלו מזה, אני לא יודע. מבחינתי, שלסיכוי ששלושה ילדים אולי ניצלו מהדבר הזה, שווה שנישאר פה עוד 18 ועדות. אז אני בטוח שכולנו נחשפנו בהצגה או במשהו אחר, או בקריאה או בפוסט על ילדים שהתאבדו, אני חושב ברמה האישית, הורים של חייל שהתאבד מהצבא. אין לזה מחיר, אלה דברים שאין להם מחיר, ואנחנו צריכים לעשות את מה שאנחנו מסוגלים נקודה. זה הכל, ואני ממש שמח על הוועדה הזאת, היא ממש חשובה, אני לא יודע בכמה זמן היא הולכת להיות אבל היא זומנה ב-12 וחצי, אז שאלה אם אתם רוצים שאנחנו נציג מה צריך, מה אנחנו עושים, ומה אנחנו מתכננים, ואיך הוועדה מתקדמת, זהו.

נוצר על ידי

ועדה למניעת אובדנות - 18.11.25

מיריי אלטיט - מ"מ ראש העיר: אני כן רוצה שאנחנו נעשה איזה סבב של כמה דקות לכל גורם מקצועי, כדי שיגיד מה כרגע, כדי שפעם הבאה, כן נוכל, אני אומרת לכם את האמת, אותי פחות מעניינים. בדרך כלל, אני אוהבת מדדים ומספרים, וחלק מגורמי המקצוע מכירים אותי כאן. לא מעניינים אותי המספרים, אני באמת אומרת לכם, כי אני אומרת גם אם מנהלת יודעת בתוך בית הספר שלה שהיא, הייתה בהכשרה והיא יודעת למי לפנות והיא יודעת שהיה ילד שהיה בתהליך כזה, וכרגע הילד במצב בסדר, אני מבחינתי לא, זה לא, זה פחות מעניין אותי. גם בגלל זה לא מיהרתי לבקש מספרים. אז אני כן, אני כן ארצה כדי שנייצר המשכיות לנושא הזה, יש לנו גם את הקבוצה של הוועדה מבחינת המיילים ואז נוכל גם, אני אעביר לגורמים המקצועיים גם את הטבלאות, כמובן נעביר את הפרוטוקול. אני רוצה גם שהמצגת תהיה אצלם ואנחנו כן ניצור ממה שנעשה בעיר איזושהי מצגת, כדי שנדע שכרגע כן זה הנתון שנעשה ואיפה אנחנו נהיה בעוד חודש חודשיים. שמבחינתי מה שאומר בעוד חודש חודשיים, זה להגדיל את שומרי הסף, אם זה בהכשרות של קבוצות כאלה ואחרות. זאת אומרת שככל שניתן יותר מענים, אני יכולה לומר לכם שברשות לביטחון קהילתי, כל מה שאנחנו עושים מהיסודי עד הגיל השלישי, זה לייצר קבוצות של שומרי סף בתחומים של אלימות, סמים, אלכוהול, לא משנה. וזה בעצם, זאת תהיה מבחינתי המעטפת כדי לדעת, שכולנו נמצאים למען המטרה הזו.

לידור סולומון אסרף - מנהלת אזור דרום ושפלה בתוכנית הלאומית למניעת אובדנות מטעם עמל ומעבר:

אז בואו באמת נשמע את גורמי החינוך, השפ"ח, הרווחה, הביטחון. אנחנו לא נעבור לעומק על הרצפים, הם נמצאים לכם במצגת. תעברו עליהם כדי שהם יהיו לכם כלי. מי שותפי התפקיד שלכם, מה אתם עושים, מה הנוהל עבודה ומה עושים במקרים שאתם נתקלים בהם ונוכל להעמיק את זה. זה בהכשרות שומרי סף, אנחנו גורם מהרשות מגיע ומעביר את הרצף, כדי שיהיה לכם ככלי, מה לעשות. אבל נוכל גם, כמו שאמרתי, לקיים מפגשים לדיוק הרצפים, לריענון שלהם. חשוב להשתמש בזה, כבסיס.

ג'ניס מוראש - נציגה של הפיקוח מדריכת מניעת אובדנות מהיחידה לחירום : אז אני אתחיל עם

הפרואקטיבי ואחר כך הריאקטיבי וקצת את האתגרים. אז מה שיש לנו, קודם כל בתחילת שנה זה שומרי סף, אנחנו גם עושים הכשרה ליועצות, יועצות ויועצים, אני מדברת יותר כאילו יש יועצות, אבל כמובן זה גם יועצים. שהם אמורים להעביר בחדר מורים בתחילת שנה, בדרך כלל אוקטובר נובמבר, לכל הצוות, ריענון של שומרי סף. מה שמדברים עם הצוות בבית ספר זה על גורמי סיכון, גם על לשים לב לסימני מצוקה אצל התלמידים, שזה מאוד חשוב. גם האמירה שלנו הרבה פעמים זה לא רק לצוות החינוכי, זה גם המזכירה של בית ספר, גם שומר בבית ספר, זה מאוד חשוב איך לזהות את הסימנים אם יש איזושהי אמירה, גם מדברים עם הצוות, גם עם היועצת לא נמצאת, איך לדבר עם הילדים, איך לשאול את השאלות בצורה ישירה. וגם במהלך השנה גם היועצים מקבלים באמת הכשרה. גם עכשיו יש את השבוע מודעות למניעת נוצר על ידי

ועדה למניעת אובדנות - 18.11.25

אובדנות, אז גם היו הרצאות של זה גם, חובה וגם כל הזמן יש לי ניהול נהלים מול היועצים, מה עושים לפי חוזר מנכ"ל.

מיה זנדני גורוקופ - מנהלת אזור ביחידה למניעת אובדנות במשרד הבריאות: בכל הכיתות.

ג'ניס מוראש - נציגה של הפיקוח מדריכת מניעת אובדנות מהיחידה לחירום: לא לכיתות, לצוותים.

צוריאל דביר - מנהל אגף חינוך על יסודי: בכל הצוותים.

ג'ניס מוראש - נציגה של הפיקוח מדריכת מניעת אובדנות מהיחידה לחירום: מבית ספר יסודי, חטיבה,

תיכון, זה חובה לעשות את הריענון, לא משנה, כל שנה חייבים, כי תמיד יש גם מורים חדשים וצריכים תמיד ללמד את זה.

דניס גורדון - סגנית מנהלת השפ"ח: חוץ מיש את התוכנית רגע, אני רוצה להבין, שנייה. נושא של הצהרונים, זה נורא חשוב.

ג'ניס מוראש - נציגה של הפיקוח מדריכת מניעת אובדנות מהיחידה לחירום : כן, העתקה. אז יש לנו את

הפרואקטיבי ויש לנו גם בוחרים בחיים, שזה תוכנית יחסית. חדשה שיש גם רפרנטית של משרד החינוך ופה היועצות חייבות לעבור, של חטיבת הביניים ותיכון, למרות שהתוכנית מכיתה ט'. אבל הן עוברות את ההכשרה כי השנה אולי הן בכיתה ז' ושנה אחרי זה הן יהיו יועצות של כיתה ט'. הם מקבלים באמת על התוכנית ותוכנית זה תוכנית שמדברים עם התלמידים באופן ישיר אבל מקצועי, מדברים איתם על משאבי חוזק, דרכי התמודדות, איך באמת לשים לב גם לתלמידים אחרים שיש מצוקה, ואיך לבקש עזרה. אז כמובן התוכניות האלה זה לא רק זה, באמת במיוחד לכיתה ט', אבל כבר בגן ילדים מתחילים עם תוכניות של חוסן. איך ילדים ידברו על הרגשות, איך להביע את המצוקה. גם ביסודי, מא' עד ו', יש תוכניות של כישורי חיים, ואחר כך כמובן בתיכון, שיש גם תוכניות של חוסן. מעבר לזה, אם אנחנו שמים לב שאנחנו רואים שלפעמים יש פגיעות עם קבוצה של בנות או קבוצה של ילדים, אז אנחנו נעשה בכיתה, יכול להיות ה' ו', תוכנית לא על הקריאה, אבל על תוכניות של כישורי חיים וזה בדרך כלל, גם שיתוף עם פסיכולוגית בית הספר. איך בונים את התוכנית, איך מדברים על איך להשיג עזרה. אז זה לגבי באמת הפרואקטיבי.

הריאקטיבי יש לנו כל אמירה, יש התייחסות לכל אמירה. אם יועצת, זה לפי גם חוזר מנכ''ל, מגיע מחנך או מחנכת, כאילו אמורים לדעת שכל אמירה כמו שדניס אמרה, אם יש ספק אז אין ספק. מגיעים ליועצת להתייעץ, יועצת אמורה לפי חוזר מנכ"ל כמובן גם לידי המנהל או מנהל בית הספר, ולדבר, להתייעץ עם הפסיכולוג או פסיכולוגית בית הספר וגם עם המדריכים של היחידה למניעת אובדנות. ולא משנה, אפילו אם אין כוונה לפחות שאנחנו נהיה מודעים לדמה ואז עם השפ"ח, שפ"ח זה באמת השותף העיקרי שלנו, באמת נוצר על ידי

ועדה למניעת אובדנות - 18.11.25

באשקלון יש לנו תמיד מענה. לפעמים אפילו בלילה היינו בטלפונים עם דניס, עם תמרה, וכל בית ספר יש גם פסיכולוגים, כמובן מיידעים את ההורים גם. ויש גם צ'ק ליסט שגם ליועצים וגם זה משהו, של השפ"ח איך שואלים כי אנחנו שואלים באופן ישיר את התלמיד שאמר איזה אמירה, אם יש לו כוונה, אם הוא רוצה למות, מה זה, יש תוכנית. ויש כמובן, עם הפסיכולוגים מחליטים אם זה לניהול, אם זה לשפ"ח, אם זה מספיק לקיים שיחה, כמה ימים אחרי זה, עם הפסיכולוג בבית הספר. ואם זה משהו עם 105, אוקיי 105, זה בדרך כלל מגיע למפקחת, היא יוצרת קשר עם בית הספר. יש גם מקרים שאם היה ניסיון, אז מקיימים ועדה בין מקצועית שמזמינים גם את השפ"ח, לפעמים גם מהרשות וכמובן המפקחות, גם המפקחת על הייעוץ וגם המפקחת של בית הספר. ואז דנים על המקרה. גם, רגע, כן, יש גם תוכנית ביטחון אם יש ילד שהוא במשפחה בסיכון. בונים את זה יחד עם פסיכולוג בית הספר, על מנת לתת לילד לראות גם שצוות שם לב, אבל גם שילד ידע למי לפנות בעת מצוקה. וגם יש מקרים של הרווחה, שאם לא משתפים פעולה לפי חוזר מנכ''ל, יש פנייה לפקידת סעד. הפנייה בדרך כלל רק אחרי שפסיכולוגים מבית הספר שהם אומרים שבאמת הילד בסיכון, או הם לא משתפים, מנסים באמת לגייס אותו, הם לא, המטרה ישר רק לפנות לרווחה.

תמרה זינגר - פסיכולוגית מהשירות הפסיכולוגי אשקלון רכזת חירום : אני חושבת שזה המשולש הכי

טוב, אני חושבת שאנחנו באמת עובדים, חינוך, מועצות, ביחד עם השפ"ח והרווחה. בצורה מאוד טובה.

דניס גורדון - סגנית מנהלת השפ"ח: אבל כי באמת כשכבר יודעים, גם אם ניסינו ועדיין יש מה לנסות עם העולים, יש. אומרים להם, בואו תנסו לא עכשיו לבית משפט, אבל מה שזה עושה, אנחנו כבר יש לנו שיח.

מיריי אלטיט - מ"מ ראש העיר: מה נגעתם לגבי הצהרונים?

ג'ניס מוראש - נציגה של הפיקוח מדריכת מניעת אובדנות מהיחידה לחירום : זהו, זה מה שרציתי להגיד.

כן, אז מה שאני רוצה להגיד שמה שקורה, אז לפחות זה יוצר. מה שהאתגרים שכתבתי, שאתגר אחד גדול, בזמן שיש עבירה יש לנו מענה. אבל אין מענים לטיפולים לילדים, לא פסיכיאטרי ולא טיפולים. זה באמת מצוקה, אני יודעת שזה לא רק פה, זה בכל המדינה, אבל אם יש לנו את התוכנית הלאומית, אז באמת צריך לנסות לחשוב איך אפשר כן. כי מה שקורה שהרבה פעמים, אז יש תמיד, אז זה חוזר על עצמו. הוא לא קיבל מענה כי לא היו מענים.

דניס גורדון - סגנית מנהלת השפ"ח: אני ארחיב על זה אחר כך.

תמרה זינגר - פסיכולוגית מהשירות הפסיכולוגי אשקלון רכזת חירום : כן, מאוד חשוב בצהרונים מה

שקורה, שבגלל שאין הכשרה כמו שאמרתי בהתחלה, שומרי סף, אז בוא נגיד בצהרונים, אז אם קורה משהו, זה מגיע מיד שוב אלינו, ליועצות.

נוצר על ידי

ועדה למניעת אובדנות - 18.11.25

ג'ניס מוראש - נציגה של הפיקוח מדריכת מניעת אובדנות מהיחידה לחירום: גם לא, הן לא יודעות

להתייחס עם המקרים האלו. ואז הדברים נופלים. או למחרת-

*מדבריםביחד

סוזי לויאן - מנהלת אגף חינוך יסודי: אני אעמיד אתכם אני אעמיד אתכם אני אומרת דברים שתמר חשובים מאוד, רק רגע נעשה הבחנה בין שלבי הגיל. ביסודי, בסדר? צהרונים הם חלק אינטגרלי בתוך מה שקורה בבתי הספר. ראייה, הרכז של הצהרון. זאת אומרת שכל מה שקורה בבוקר מדווח גם בצהריים ואין פה איזושהי הפרדה. רגע שנייה, אני מתייחסת למה ששמעתי, אני לא יודעת מה הבנתי, זה מה ששמעתי, לזה אני מתייחסת. אז לגבי המקום הזה, כל אירוע שקורה בתוך בית הספר, זה לא משנה אם זה במסגרת המשך, או במסגרת בוקר, נכון למתכונת הרגשית, בתוך בית הספר זו היועצת, יודעת להפעיל את כל המערך הרגשי, קרי פסיכולוגית. אם צריך כמובן כבר התייעצות אל יוסי והצוות הנהדר שלו, זה לגבי המקום הזה.

לגבי מענים שמדברים על מניעה, דיברנו על תכניות טובות שהמשרד מוביל, ואנחנו בתוך המנהל עוד מקדמים, ביתר שאת, תכניות רגשיות שמחזקות חוסן. אני חושבת שאין מקבילה ברמה הארצית למה שקורה כאן במנהל, במקום של החוסן. אם אנחנו מדברים על מטפלים של תורות או מטפלים מוסמכים בעלי תואר שני, אם אנחנו מדברים על תכנית צוהר שזה ליווי, שצוות רגשי, בית ספרי מלווה על ידי פסיכולוגים מארצוס עד ארצוס שיש שם באמת ליווי של לפני ואחרי כדי לעבד את חוויות, לא משנה כרגע אם זה 7 באוקטובר המלחמה או וואטאבר. אנחנו בתוך תקופה שמתגלגלת ואין לה מקום של גבול שסיימנו אותו, ואנחנו רואים את ההשלכות ביומיום. ועוד המון תכניות של העצמה וחוסן, ביניהן גם שוות, שמובילה מיריי יחד עם המעמד לקידום האישה, יחד עם דרמה קיד ויש לנו את שומרי הסף. יש המון תכניות שהרשות, מקדמת כתפיסה שבה אנחנו רואים את הצורך לצד ההתאמה הדיפרנציאלית לתלמידים בבתי הספר. אז המעטפת היא מעטפת רחבה שניתנת, כי החוסן בסוף מונע את המקומות האלה של חזרתיות, אם אני מספיק עם הסתגלות וכלים להתמודד כשיש קשה או מה זה הקושי ואיך אני מתמודד, אז אני יכול לצלוח, בזו התפיסה, את האתגרים שעדיין אני מתמודד. ומה שמצפה לי בעתיד לבוא, לא קשור למלחמה, אנחנו מדברים על משהו שהוא בשגרה של החינוך, אז היה לי חשוב להתייחס למקום של הצהרונים, היה לי חשוב לעבות את המערכת העירונית שניתנת כאן, ויש עוד גם, שתיים נוספות שכרגע, לא חושבת שיש זמן.

מיריי אלטיט - מ"מ ראש העיר: אנחנו נשמח לשמוע קודם כל, בסדר? כי אנחנו, אני יכולה כן לומר גם בתור ממונה שבתחום ההכשרות, אנחנו מממנים המון המון כסף לצוותים, הכשרות שהם מעבר להכשרות המחויבות על פי תכנית ניצנים כמו חוסן, ניתוח התנהגות וכולי. תראו, צריך להבין שבכל המדינה מתמודדים עם קושי של כוח אדם, ויש פעמים שעומדת בפנינו האופציה להתמודד רגע עם הבעיות הקיימות של כוח אדם או לסגור מסגרות של צהרונים, אז אנחנו בוחרים להתמודד. לומר לכם שכולן קבועות? לא.

לומר לכם שאין תחלופה? לא. לומר לכם שאין קושי בכוח אדם? לא. אבל עדיין, אנחנו מקיימים מסגרות, נוצר על ידי

ועדה למניעת אובדנות - 18.11.25

ואשקלון היא בין הערים הבודדות בארץ, שהצהרונים יושבים תחת החינוך הפורמלי, ולא הבלתי פורמלי.

שזה מאוד מאוד משמעותי, זו החשיבה של יום לימודים ארוך, זו החשיבה והמשמעות שילד של אחר הצהריים הוא אותו ילד של הבוקר, ואותו ילד של הערב, ושמנהל בית ספר, והרכזים ומנהל החינוך, כולם מעורבים בתוך האירועים.

*סוזילויאןיוצאת

דניס גורדון - סגנית מנהלת השפ"ח: מתוך התפיסה שהיא, אני מסכימה. בגלל שאנחנו נותנים הכשרה לצוות של הבוקר, אנחנו פנינו לתת גם הכשרה לצוות של הצהרון. אנחנו רואים כאילו שזה מבחינתנו זה אותו דבר, אין להם אחד. ממש בגלל זה אנחנו ניסינו להגיד, אנחנו לא רואים.

מיריי אלטיט - מ"מ ראש העיר: אני רק אסביר מבחינת הצהרונים, שיהיה לכם קצת מושג איך זה עובד.

כל עובדי הצהרונים, הם עובדים פרויקטלים, אוקיי? זאת אומרת, שאני, לא יכולה להגיד עכשיו, מיריי לתמר בואי להכשרה. אני כן, מה שאני עושה, כשאני יודעת שיש נושאים שהם מאוד, מאוד חשובים, אז אני מבקשת מהמחוז, שיכשיר את זה בתוך השעות של ההכשרות שהם מחויבים לעבור, כמו עזרה ראשונה וכאלה ואז אנחנו עושים את התמרון הזה. תגידו לי, תדברו איתי או שתשלחו לי במייל, תגידו לי מה מצריכה ההכשרה הזו, כמה זמן, אם זה מספר מפגשים, עכשיו סיימתי הכשרה של שנתיים גם, אתם צריכים להבין שכל ההכשרות האלה הן חיצוניות, הכל עולה לנו הרבה מאוד כסף. אני עדיין אומרת, אם אנחנו משלמים קל וחומר שזה בא מבית, ועוד הפעם אני אומרת, גם לפני שנעשה את זה, תחליפו שיח ביניכם, אם אתם עושים פחות או יותר את אותו הדבר, אז אין לי מה להתאמץ להביא אותם ליותר זמן. צריך לקחת בחשבון שזה צריך להיות, מדוד בזמן, זה לא צוותים של חינוך פורמלי. אם אתם יכולים, אם אתם יכולים להתממשק, או שהם יעברו את המנחה ויכניסו את הנושאים שלכם. או אם אתם מעבירים ותכניסו את הנושא של מניעת אובדנות, תשלחו לי הכל מסודר במייל, אני מבטיחה לכם שתוך זמן קצר אתם תכשירו צוותים. רק אתם צריכים לקחת בחשבון, שאנחנו מדברים על כמות של כ-600 עובדים, בסדר? אז תחליטו אם זה צריך להיות משהו באולם או כל כמה ימים. אשכולות, יש לנו אשכולות גנים, הן מחולקות לכאורה, אבל עדיין, זה כמעט 40 -50 אנשי צוות.

ג'ניס מוראש - נציגה של הפיקוח מדריכת מניעת אובדנות מהיחידה לחירום : וגם, אני רק רוצה להתייחס

קצת, היא הלכה עכשיו סוזי, אבל לא קשור לתוכניות רגשיות שזה מצוין, אני יודעת שיש. אני מדברת על הילדים שצריכים פסיכיאטר, או טיפול.

תמרה זינגר - פסיכולוגית מהשירות הפסיכולוגי אשקלון רכזת חירום : טוב, אני רוצה להרחיב על זה, אני

כן חשוב לי להגיד ש, מתוך 34 פסיכולוגים, כרגע 28 עברו הכשרה. יש פסיכולוגים חדשים, הכשרה של נוצר על ידי

ועדה למניעת אובדנות - 18.11.25

האובדנות. חלק מהפסיכולוגים גם עברו, חלק של ההכשרה איתי בשפ"ח של הערכה. איך עושים הערכת מסוכנות ואיך מטפלים. טיפול, טיפול לילדים עם מחשבות אובדניות. אני כן חשוב לי להגיד שזה מספרים, אבל זה גדול מאוד. מ-2023, עשינו 45 הערכות סיכון, ב-24' ירד, 31. ב-25' עד נובמבר, יש לנו 63 הערכות סיכון. וקחו בחשבון שלא כולם ויש פה משא ומתן כי לא כל הורה מסכים אסור לנו לעשות הערכה, אוקיי?

עכשיו, ב-2023 כן טיפלנו, היו חמישה טיפולים. 24' טיפול אחד והשנה, 25' שתיכף נגמר, 6 טיפולים. לגבי הטיפולים, יש לנו קבוצה של פסיכולוגים כולל אנחנו, שמוכשרות כדי לטפל, לא כל אחד יכול לעשות. הטיפול הוא חינם. חינם למטופל, למשפחה, כן. אבל יש מצוקה, כי לא, אני אומרת האמת. זה נושא רגיש בכל משרד ההכשרה, וכמוכן ומוכשר כדי לטפל, לא תמיד רוצה. זה תחום מאוד נהוג ובגלל זה מאוד קשה לי להגיד כל פעם שפונים אליי לטיפול, אין לי, כי זה שתי אני ואורלי שתי פסיכולוגיות, ואין לי. אני גם יש לי מסגרת שאני עובדת.

מיריי אלטיט - מ"מ ראש העיר: וגם זה כמו הצהרונים, זה משהו שהוא ארצי, אנחנו מודעים.

תמרה זינגר - פסיכולוגית מהשירות הפסיכולוגי אשקלון רכזת חירום : וגם הקושי, הקושי בלהפנות

לפסיכיאטר בקהילה אני מסכימה זה קושי מאוד רציני, אני נעזרתי פעמיים, פעם אחת זה עזר, אבל זה לא, זה קושי.

מיה זנדני גרוקופ - מנהלת אזור ביחידה למניעת אובדנות במשרד הבריאות : זה קושי ארצי וזה לא קושי

שהולך להיפתר. מנסים לעשות כל מיני תוכניות כי זה באמת, יש מחסור ארצי, אם זה ייפתר-

מיריי אלטיט - מ"מ ראש העיר: אבל הם גם פנו למגזר הפרטי.

תמר יוספי - יועצת ראש העיר לקידום מעמד האישה: גם הפרטיים.

מיריי אלטיט - מ"מ ראש העיר: אני אומרת, מה קרה? ברשויות הפך להיות מחסור כי עברו לפרטי. בגלל שהם גם מנגישים דרך קופות החולים וכל התוכניות כאלה ואחרות, מנגישים לפרטי כי אין בעיה, אז גם הפרטיים.

תמרה זינגר - פסיכולוגית מהשירות הפסיכולוגי אשקלון רכזת חירום : והדבר האחרון, שאנחנו

פסיכולוגים וכל שנה באמת, גם עושים ריענון על איך עובדים בחירום, לא באופן כללי, על הצוות לשעת חירום להצלה יחד עם הצוות של בית הספר עם היועצות. ואז עושים את ריענון על אובדנות, ואנחנו בעצם ההנחיה שלנו זה, שכאשר יש מקרה או חשש וזה, פונים לפסיכולוג בבית הספר, אם הפסיכולוג לא עובד באותו יום, או בחופש או לא נמצא, אז פונים לשירות הפסיכולוגי, כי יש לנו תורנויות משעה 8 בבוקר עד נוצר על ידי

ועדה למניעת אובדנות - 18.11.25

שעה 4, יש לנו תורנים, כל חודש יש תורן אחר. אם הפסיכולוגית של המסגרת לא עובדת, אנחנו פונים לתורן.

ואנחנו בעצם מפעילים שיקול דעת אם זה ניהול, אם זה אנחנו, אם זה בקהילה.

מיריי אלטיט - מ"מ ראש העיר: אורית, יש לכם מה להוסיף? צורי פשוט העביר את החומרים, אבל צורי די דיבר על כל מה שהעלו כאן בדיבור שעובד בתיכונים.

אורית גבריאל - מנהלת מחלקה של אזרחים ותיקים מנהל הרווחה: אז אני אגיד שכל התוכניות בעיקר

הקהילתיות שלנו הן מכוונות גם לזה, למניעת סיכון ומניעת סיכון מאובדנות וכולי. אנחנו מעבירים את כל אנשי המקצוע שרק יכולים לשמוע אותם. זה בקופות חולים אגב גם, ומדברים על כל הנושאים של הגיל השלישי בכלל והסיכון. ואני מוצאת את עצמי הרבה פעמים דופקת בדלתות, כי זה עדיין לא סקסי לדבר על דרכים אזרחים ותיקים, על אף שאנחנו רואים שהם נמצאים בקבוצת סיכון. לי חסר שני דברים ואני פעם ראשונה נמצאת בוועדה, תתקנו אותי אם אני טועה. אחד, אני מתחברת לגמרי למה שאומרות פה תמרה ודניס וג'נין. אין מענה, אין מענה. זה יפה שרכזת מועדון תתקשר אליי ותגיד, את שומעת, אני רואה שהיא דועכת, היא כבר אמרה לי שהיא רוצה לגמור את החיים שלה. אין מענים, אין רופאים פסיכיאטרים, אנושיות הסוציאליות בקופות לא יודעות מה לעשות, אחיות זה מאין והלאה. פסיכיאטר מחוזי זה בכלל לא השדה שלו. שמעתי גם את פסיכיאטר אומר זה זכותו אם הוא רוצה לקחת חייו, זה זכותו על פי חוק אני לא יכולה למנוע ממנו. כאילו אנחנו יוצרים פה מצד אחד מודעות בקרב אנשי מקצוע, מצד שני התסכול הולך וגובר כי עד שאני מצליחה להדגיש, האם אתם יודעים שאגף רווחה, שזה בכלל לא המטריה שלנו, מימן פסיכיאטר באופן פרטי, במקומות שהרגשנו שהסיכון פה, על השולחן, זה לא התפקיד שלנו, אבל אני לא מסתכלת על התפקיד, את רוצה להציל מישהו. היום גם הפרטיים עשו רילוקיישן, עזבו מלא את הארץ. אני לא יודעת אם זה המנדט שלכם, מניעת אומדנות זה גם לייצר ברמה הארצית, לא ברמה המקומית, לזעוק את הזעקה הזאת ולהגיד שהכל בקריסה, אין מי שנותן את המענה. ובסוף, ובסוף אתם גם אמרתם את זה בנתונים שלכם, 90 אחוז מהם באים מהעולם של אבחון לבריאות הנפש, זה משרד הבריאות. משרד הבריאות, אם הוא לא הבין את זה, וואלה צריך לתקוף לו בטופים הכי חזקים, יש פה משבר קשה.

מיה זנדני גרוקופ - מנהלת אזור ביחידה למניעת אובדנות במשרד הבריאות : א', זה מאוד נכון מה שאת

אומרת, אורית, זה לגמרי נכון. המצוקה היא מצוקה אדירה. המשרד היום בקשב, מה שאני יודעת וקולגות שלי שהן יותר ותיקות, אומרות בקשב וכמעט בראש סדר העדיפויות הנושא של בריאות נפשית במדינת ישראל.

אורית גבריאל - מנהלת מחלקה של אזרחים ותיקים מנהל הרווחה: היא הייתה במשבר עוד לפני השביעי,

לא קודם. עכשיו זה כבר כמעט קריסה.

נוצר על ידי

ועדה למניעת אובדנות - 18.11.25

מיה זנדני גרוקופ - מנהלת אזור ביחידה למניעת אובדנות במשרד הבריאות: בדיוק, זה העניין. המשבר

התחיל עוד קודם, מה שקרה כמה חודשים זה גם התחלף ראש האגף, גם האגף הפך להיות מנהל כדי לנתב את המענים, יש תוכניות. התוכניות אולי יישאו פרי רק בעוד מספר שנים, בינתיים אנחנו פה צריכים להתמודד עם זה-

אורית גבריאל - מנהלת מחלקה של אזרחים ותיקים מנהל הרווחה: כן, אבל אני לא יכולה לתת לה טיפול

פסיכיאטרי, אני לא יכולה לכתוב לה את התוספות שלפעמים צריך. זה חשוב שנבין. אני יודעת שאתם עושים-

מיה זנדני גרוקופ - מנהלת אזור ביחידה למניעת אובדנות במשרד הבריאות : לא, אני כן רוצה להגיד משהו

אחר. שבעניין של האיתור והמניעה, כן היינו רוצים להגיע לרמות היותר ראשוניות של המצוקה הנפשית, כי דווקא שם יש התפתחות מאוד גדולה של שירותים בתוך קופות החולים.

אורית גבריאל - מנהלת מחלקה של אזרחים ותיקים מנהל הרווחה: חד משמעית, אני יכולה להגיד לך

שעצם זה שאנחנו מזהים, למה אני אומרת לך הכול קשור להכול? כי אם אני מזהה שיש אזרחית ותיקה שהיא, הכי לא מקצועית, מדוכדכת ואני מצליחה לחבר אותה למסגרת בקהילה הצלתי אותה. זה מה שאני כל הזמן אומרת למי שמפעיל, זה הצלת נפשות. היא לא תגיע למצב של אובדנות ואז נתחיל עם הסירנות, כי זה עבודה מניעתית בסופו של יום. עכשיו עוד משהו, יום חמישי היה פה מקרה אובדני, הבן של אח, של אותו בחור שהתאבד, יצר קשר, אני יצרתי איתו קשר, חזרתי אליו דרך המוקד העירוני. מה שהטריד אותו זה שאח שלו כבר 10 שנים הולך ודועך ואמא שלו, ניסה בכל הדרכים לא לתייג אותו. לא בקופת חולים, לא מול האחים שלו, כל מי שאמר, אימא, הוא צריך טיפול, הוא יצא מהחיים שלהם. אפילו שהורידו אותו, הוא תלה את עצמו, אפילו שהורידו אותו, היא ביקשה משהו יותר שלא ירשום שזה התאבדות. ופה אני מגיעה למצב, לאימהות, טיפול אימהות. עכשיו, היא במשבר הבא. בגלל זה אמרתי לשחר, אני חייבת שהיא תיכנס שם קדימה, כי היא תתחיל לחשוב מה יכולתי לעשות ולא מנעתי. אבל, צריך לחשוב איך יוצרים הסברה לשם, לציבור הגדול. ואזרחים ותיקים, אני רוצה להגיד לכם, לא יודעת, יש קצת גילנות וזה, אבל הם יושבים על השלטר, הם רואים את הנכדים שלהם יותר מההורים לפעמים, כי ההורים עסוקים מאוד. אזרחים ותיקים בוודאי מטפלים בילדים שנשארים איתם. הילד הזה שלא התחתן, הילד הזה שלא מתמיד בעבודות.

יהיה אפשר דרך הסברה, אפילו שמיועדת לוותיקים, להגיע לקהלים אפילו שצעירים יותר מעבר להיותם עצמם קבוצת סיכון אז צריך לחשוב איך, מנגישים אז ברשתות, בשומרי הסף. בסוף כל האזרחים צריכים להיות שומרי סף, כולם צריכים לדעת. וואי, השכנה שלי כבר לא כמו שלשום, אני מרגישה משהו עובר עליה.

תמר יוספי - יועצת ראש העיר לקידום מעמד האישה: אבל כשאת למשל עושה לאחיות בטיפת חלב ואת מתמקדת באימהות לאחר לידה, בניצנים האלה של הדיכאון לאחר לידה, ואלימות סמויה במשפחה, גלויה, נוצר על ידי

ועדה למניעת אובדנות - 18.11.25

סמויה, לא משנה. ואם את מטפלת באזרחים הוותיקים, אז את מדברת על הערנות שלהם, כמו שאז עשו, על-

אורית גבריאל - מנהלת מחלקה של אזרחים ותיקים מנהל הרווחה: שלהם, ושל בכלל.

תמר יוספי - יועצת ראש העיר לקידום מעמד האישה: נקודה חשובה של שורדי הנובה גם כן, אז למשל כבר דיברנו עכשיו ששורדי הנובה הצעירים הם מאוד פסיביים והם בדאון שלהם ובטראומות. אז לעשות את ההכשרות של שומרי הסף לאימהות, שהן המטפלות שלהן בתקופה הזו. גרים בבית, חזרו הביתה. את מבינה? להתחיל את הקבוצות הבאות.

לידור סולומון אסרף - מנהלת אזור דרום ושפלה בתוכנית הלאומית למניעת אובדנות מטעם עמל ומעבר:

אני אגיד גם חשוב מרכז יעל, שעושה משפחות של מתמודדי נפש.

*מדבריםביחד

מיריי אלטיט - מ"מ ראש העיר: אני מאמינה שהנושא כל כך חשוב שאפשר לפתוח כאן דיון כל כך ארוך וגם הפער שזה יקיים, ומבחינתי אין בעיה שאנחנו נעשה בהתחלה את הוועדה, בתדירות קצת יותר גבוהה ולא פעם בחצי שנה או בשנה כדי שאנשים באמת ישתתפו ויהיו חלק מתוך התהליך הזה. אני עוד פעם אציין גם לא צריך לחכות לוועדה. הלשכה שלי תוציא מייל, אנחנו נתחום אותו בזמן. בזמן הזה, כבר אומר שדיברתי עם חופית על הכשרת מדריכי המוגנות. כבר שלח לי את צורי, את הקב"סים, אנחנו נתחיל עם הקבוצות הראשונות ונקשר אותכם.

מוטי שוב - מנהל מחלקת הנוער: יש לי גם קבוצות, קבוצה ראשונה זה הרבה זמן.

מיריי אלטיט - מ"מ ראש העיר: רגע שנייה, גם על הנושא של הזמנים. יש הדרכות שהן קצרות יותר, יש הדרכות שהן ארוכות יותר. זה כמו שיוצאים לכל הכשרה כזו או אחרת.

מוטי שוב - מנהל מחלקת הנוער: ארוכה זה 6 ו-4.

*מדבריםביחד

מיה זנדני גרוקופ - מנהלת אזור ביחידה למניעת אובדנות במשרד הבריאות : מוטי, לא הספקנו היום, רק

אני אגיד לו על ההכשרה. לא הספקנו היום, אבל ההכשרה כוללת גם קבלת מידע וידע, גם למידת כלי, איך לדבר גם אחד איתו-

נוצר על ידי

ועדה למניעת אובדנות - 18.11.25

מיריי אלטיט - מ"מ ראש העיר: אני רוצה לומר משהו, בסדר? אתם צריכים להבין שבמעגלים הראשונים, ואני מדגישה, המעגלים הראשונים להכשרות, אנחנו מדברים על גורמים מקצועיים, בסדר? מה שצריך לעשות זה שכל מנהל, אגף, מחלקה, יחידה יעביר רשימות מי המעגלים שלו שיוכשרו. את תיאומי המועדים תסגור תמר. במעגלים הראשונים תצרו איזה קבוצות מבחינתכם עוברים הכשרה מבחינת גורמים מקצועיים, ואחר כך במעגל שני כמו לדוגמה אצל אורית אזרחים ותיקים שיושבים במספר מרכזים קהילתיים, אם אתם חושבים שסביבכם במעגלים מקצועיים יש קבוצות נוספות שצריכות לעבור, תעדכנו.

תגידו אם יש לכם מעגלים נוספים, אם לא, זה בסדר, לכולם יש. יש לנו מספיק כוח אדם שצריך, כמו בשיטור העירוני והביטחון והפיקוח, זה בחינוך בלתי פורמלי, זה במוקד, שהם במיוחד חשופים לטלפונים וכמובן אפשר גם בטיפות החלב.

מוטי שוב - מנהל מחלקת הנוער: נביא את הרכז של הצופים ל-4 שעות?

מיריי אלטיט - מ"מ ראש העיר: למה לא? סליחה רגע, אני רק דיברתי על ההתאמות, שיש את כל הגורמים שצריכים, רגע, שנייה, את ההארד קור, כמו שיש שש שעות, אתם בזמנו, אני העליתי את הסוגייה שמוטי מעלה, כי מבחינת גורמים מקצועיים אני עוד יכולה לעשות את זה וזה, צריך למצוא אם אפשר לעשות איזושהי התאמה, משהו כזה. דיברנו ואמרתם שתבדקו את זה.

מיה זנדני גרוקופ - מנהלת אזור ביחידה למניעת אובדנות במשרד הבריאות: כן כן. גם, זה משהו לאנשים

שלא יכולים לתת ארבע שעות, לראות אם אנחנו מצליחים.

מוטי שוב - מנהל מחלקת הנוער: אני פוגש אותם למפגש חודשי של שעה.

*מדבריםביחד

לידור סולומון אסרף - מנהלת אזור דרום ושפלה בתוכנית הלאומית למניעת אובדנות מטעם עמל ומעבר:

יש טופס הזמנת הכשרה שמצרף ל, שתמר תשלח לכם עם המצגת.

מיריי אלטיט - מ"מ ראש העיר: עוד פעם אנחנו אומרים, מקומות כמו שיטור עירוני, ביטחון, רווחה, חינוך בלתי פורמלי, מדריכי מוגנות, קב"סיות וגורמי מקצוע נוספים צריכים לעבור את ההכשרות.

מיה זנדני גרוקופ - מנהלת אזור ביחידה למניעת אובדנות במשרד הבריאות: תיכף אני אדבר איתם, אני

אקח.

נוצר על ידי

ועדה למניעת אובדנות - 18.11.25

מיריי אלטיט - מ"מ ראש העיר: זהו, ולקחת בחשבון, לקחת בחשבון שלרווחה זה ייעודית שהיא שש שעות.

בסדר?

מיה זנדני גרוקופ - מנהלת אזור ביחידה למניעת אובדנות במשרד הבריאות: אני אקח את הפרטים ואז

אני אבדוק.

אורית גבריאל - מנהלת מחלקה של אזרחים ותיקים מנהל הרווחה: דרכי, אתם צריכים, תמר, אתם

צריכים להעביר, יש טפסים.

מיריי אלטיט - מ"מ ראש העיר: אנחנו קודם כל לא. לא, אבל יש טפסים, רגע, שנייה. אני דיברתי על הטפסים. תנו לנו קודם כל להוציא לכם מסודר עם המצגת, עם סיכום הוועדה, עם הדרישות מה אנחנו עושים בתחילת הדרך. אורית כבר קיבלה מאיתנו את הטופס הזמנה. אנחנו נצרף את טופס ההזמנה, שבתופס ההזמנה הזאת אתם אומרים למי, מי במעגל הראשון, מי במעגל השני, ואחרי זה מה שהיא תצטרך לעשות זה את התיאום של המועדים.

תמר יוספי - יועצת ראש העיר לקידום מעמד האישה: מיריי גם אופציה של שלוש אופציות תאריכים שמתאים להם.

מיריי אלטיט - מ"מ ראש העיר: רשום, רשום הכל בטופס. חברים כוועדה ראשונה הוועדה התארכה מעבר לשעות שנקבעו, אבל אני שמחה שכולם מבינים את חשיבות הנושא, ומסכימים שאנחנו צריכים לפעול בהקדם, בהכשרות ובמענים לגורמים המקצועיים, ולאחר מכן למעגלים נוספים. אני מודה לכולם ומבקשת להשיב בהקדם למייל שיצא אליכם עם הטפסים. אני נועלת את הישיבה.

תום הדיון

בברכה,

מיריי אלטיט

מ"מ רה"ע ויו"ר הועדה

נוצר על ידי