פרוטוקול הוועדה לענייני בקורת מספר 19.2018
1
עיריית אשקלון
הוועדה לענייני ביקורת
טלפון: 08-6792371
פקס 08-6792517
בס"ד
פרוטוקול מישיבת הוועדה לענייני בקורת מס' 19-2018 שהתקיימה בתאריך 1830.8
נכחו
מר שלמה כהן - יו"ר הוועדה
מוזמנים:
מר אריאל גמליאל, רו"ח - מבקר העירייה
גב' מלכה גרשון - מנהלת אגף משאבי אנוש גב' מירי אוחנה - מ"מ גזברית העירייה מר פרדי אברג'ל, אינג' - מנהל אגף רישוי ופקוח על הבנייה גב' עינב דוד - ס. מנהל אגף רישוי ופקוח על הבנייה גב' מיטל שובל - מנהלת מח' פיקוח על הבנייה מר להב סבן, עו"ד - לשכה משפטית
מר מרסלו בודרמן - מנהל מח' ספורט
לא נכחו:
מר אברהם עשור - חבר הוועדה
מר משה אטיאס - חבר הוועדה
מר שמעון לוגסי - חבר הוועדה
מר שי עמירה - חבר הוועדה
מר יוסי כהן - חבר הוועדה מר דוד בן אברהם - חבר הוועדה
איציק וייצמן - מ"מ מנכ"ל העירייה
על סדר היום:
דיון בדו"ח מבקר העירייה 2017 (ישיבה ראשונה
מהלך הישיבה:
דו"ח מבקר העירייה 2017
א "מינהל הנדסה –מחלקת הפיקוח ומחלקת הרישוי בוועדה לתכנון ובנייה":(עמ' 91-55)
שלמה כהן:
לאחר המתנה כדין נתחיל בדיון בדו"ח הנוגע למחלקת הפיקוח ולמחלקת הרישוי בוועדה לתכנון ובנייה, המופיע בדו"ח מבקר העירייה 2017.
2
אני מבין שהמחלקה קיבלה את הדו"ח והגיבה על הממצאים המופיעים בדו"ח פרדי אברג'ל
כן התגובות שלנו מופיעות בדו"ח המבקר.
עמ' 62 ,סעיף 2.6.2 - אי איוש משרות.
כן חסרים לי 2 תקנים של מפקחים. אני יודע ואני במו"מעם אגף משאבי אנוש בקשר לכך, לא יושב בשקט.
מלכה גרשון
התקן הוא 7 מפקחים 5 מפקחים היו למחלקה, בתקופה האחרונה גייסנו עוד אחד. יש תקן שאומר שצריך "מפקח אדום", "מפקח כחול". היות ואנחנו בתקופת בחירות, צריכים להוכיח למשרד הפנים בעת הזאת נחיצות משרה. עד שמשרד הפנים לא יתן לנו תשובה, לא נוכל לצאת למכרז.
פרדי אברג'ל
שתוף פעולה בינינו לאגף משאבי אנוש יש, כל הצוות לרשותי, הבעייה שקשה מאוד לגייס מפקחים, ועד שסוף סוף מגייסים, קיימת הבעיה הזו של עיכוב בגלל תקופת הבחירות.
מלכה גרשון:
שוק העבודה בתחום הזה של הנדסת הבניין הוא חסר מאוד ובעייתי. יש פה עניין של היצע וביקוש, אין מספיק עובדים בשוק העבודה בתחום ההנדסה. יש מקרים של עובדים נקלטים במקום עבודה ואם מעסיק אחר משלם קצת יותר, הם עוזבים ועוברים למקום אחר.
אריאל גמליאל
או מצב שהם נכנסים לעבודה, מקבלים קביעות וכעבור שנתיים שלוש מעדיפים לעבור לתפקיד אחר בעירייה.
מיטל שובל
כן, מבחינתם זו דריסת רגל בעירייה. אחת הבעיות שלנו, ואחד הליקויים ש לנו שמוביל להערות חוזרות ונישנות בתפקוד המחלקה, זה אכן בעיית כוח אדם, נגזרות של תחלופה תדירה של כוח אדם, אי גיוס של אנשים מתאימים ועוד.
3
שלמה כהן:
בואו נעבור על המשך הדו"ח. צריך לראות אם בעיית כח אדם היא זו שמשפיעה ומשליכה על הממצאים שהועלו בדו"ח.
עמ' 81, סעיף 6.11 – בדיקות יזומות לגילוי עבירות פרדי אברג'ל
מ2014 אני מנהל את המחלקה. מצבת כח אדם שלי אמורה היתה להיות 7 מפקחים. בפועל יש פחות, ובהתאם למצבת כ"א זו אני מתעדף משימות. כשיש לי חבל קצר, אני צריך לדעת איך לפזר אותו. יש לי סל משימות – ליווי בנייה, היתרי בנייה, תעודות גמר טופס 4, תלונות מוקד, עבירות בניה ועוד, וכשאני רואה שאין לי תקן מלא, יש תעדוף משימות. אני רואה שאני לא יכול לשלוח מפקח שיסתובב יום שלם לגלות עבירות באופן יזום , כשיש לי משימות בוערות יותר לביצוע. קבעתי סטנדרט ויש סדרי עדיפויות למשימות.
ריכזתי את המפקחים, הם אורמים שאין להם אפשרות להקיף הכל. אמרתי להם שכשהם הולכים למשימה נקודתית, אם הם כבר בשטח אז תוך כדי נהיגה שייפקחו עיניים ויראו אם יש עבירות בנייה גלויות לעיין. לפעמים יש לנו הצלחות ומגלים עבירות רק מזה שסיירנו בדרך, אבל להגיד שהיום מסתובבים פקחים לגילוי עבירות, זה אין. אני לא מתכחש לכך, וגם לא יהיו, זה לא ראלי.
שלמה כהן
קשה לי לקבל את זה שהמפקחים, שהם במילא יוצאים מידי יום לשטח , לא יכו לים ולא מזהים יותר עבירות בנייה באופן יזום.
מיטל שובל
אני רוצה לציין שאנחנו עוברים בקורת כל רבעון – ע"י משרד האוצר, בנוסף לבקורות בשוטף. הערת מבקר העירייה היתה שאין תוכנית עבודה יזומה לגילוי עבירות. אני בניתי בסיס נתונים שעל פיו אוכל לקבל ת"ז לגבי כל תיק ותיק. מתוך מאה ומשהו תיקים שנפתחו בשנה שעברה, 63 תיקים נפתחו כתוצאה מסיורים יזומים. זאת עובדה אריאל גמליאל
העניין שאין תוכנית עבודה מובנית.
4
שלמה כהן
האם יש לכם נתונים במערכת, איזה סוג של עבירות יש, לאוו דווקא מתוך בדיקות יזומות?
פרדי אברג'ל
כן.
אריאל גמליאל
ראיתי במערכת שרשום, מצויין שם גם אם מדובר בעבירה שהתגלתה באופן יזום.
מיטל שובל
בניתי להם סדר פעולות שהוא הכרחי ואף חובה לפתיחת תיק פיקוח. הם חייבים להגיד לי מה מיקום העבירה, איך הגיע לשטח, מי הבעלים – ציבורי או פרטי, האם השטח ציבורי או פרטי, האם מדובר ברישוי עסקים ועוד. יש לציין שכמעט 50% מגילוי העבירות נובעות מבדיקות יזומות, יש גם תלונות שנובעות מסכסוכי שכנים, יש עבירות שהתיישנו.
פרדי אברג'ל
יש דוגמאות רבות על תלונות שמעסיקות רבות את הפקחים על לא כלום, למשל שכן זורק בדל סיגריה מקומה ראשונה או שניה שנופלת על סככה, אז מתלוננים על בניה לא חוקית.
רק השטות הזו מעסיקה את הפקח שעות רבות – צריך לבדוק בארכיב אם יש היתר או אין, לבדוק מה המדיניות וכו' וזה גוזל זמן רב, ויש כמובן את הלחץ של האנשים לקבלת היתרי בניה ועוד שגוזלים זמן רב.
באה המדינה ברפורמה - תיקון 116 לחוק ורוצה להפריד בין תפקיד האכיפה לבין תפקיד הרישוי. נולד שחקן חדש –מפקח אזורי בכיר (מפקח אדום) שאמור לעסוק בתלונות מוקד, בסיורים יזומים, וחקירות. קבוצת פקחים נוספת – יעסקו בתחום רישוי בנייה (מפקח כחול)
שזה טיפול בבדיקות מצביות, טופס 4, תעודות גמר, ליווי בנייה כשמפקח "כחול" מגלה עבירת בנייה, הוא לא חוקר את העבירה, הוא מעב יר את הטיפול למפקח ה"אדום", שהתמקצע בחקירות וגילוי עבירות בצורה יזומה, ואז במצב כזה יכולים לבנות תוכנית עבודה מובנית.
הבעייה היא כוח האדם הקיים. נאמר לי, בתור מי שמכיר את השטח, להחליט לגבי מספר פקחים אדומים ומספר פקחים כחולים, בהתאם לצורך בשטח. אמרתי שמאחר וזה תפקיד 5
חדש שאני עדיין לא מכיר, חלוקה זו טרם יצאה לפועל מה שקורה היום שהמפקחים הם גם חוקרים וגם עוסקים בליווי בנייה ועוד. ממה ששמעתי יש ערים שהחלוקה הזו של אדום וכחול יוצרת אצלם בעיות. אני פניתי לכל 5 המפקחים שלי ושאלתי מי רוצה להיות פקח אדום (מתבקשת הכשרה, מבחנים של משרד הפנים וכו'), אף אחד מהפקחים לא רצה!
המדינה רוצה שפקח אדום יהיה בעל 3 שנות ניסיון בתכנון ובניה או חוקר, פנסיונר של המשטרה, שב"כ, משפטן, GIS .איפה הם
כשיהיה לי פקח אדום אפשר יהיה להתוות תוכנית עבודה ולפיה הוא יעסוק בבדיקות יזומות לגילוי עבירות. כיום כאמור, כשמפקח עוסק בכל מכל, זה בלתי אפשרי.
מיטל שובל
ביח' הארצית לאכיפת דיני תכנון ובנייה, בפרט שהם אלה שהציעו את הסיורים והבדיקות היזומות, שבעבר לא היה קיים, בעצמם הבינו שעם כניסת סקר עבירות בנייה, לא יהיה צורך בבדיקות יזומות, כי הכמות של העבירות שמגלים בכל המדינה בסיורים יזומים, ולא רק באשקלון, היא בלתי ניתנת לאכיפה ולמיצוי ביהמ"ש.
שלמה כהן
אז מה עדיף, שלא לגלות אותן?
מיטל שובל
לא אמרתי את זה. יש הבדל בין אדם שעושה את העבודה לבין פלט שאתה מקבל מחברה חיצונית שעושה לך סקר ולפי זה אתה בונה לך את תוכנית העבודה לפי סדרי עדיפויות.
שלמה כהן
עמ' 83, סעיף 6.12 – צווי הריסה מנהליים
הפתיע אותי נושא צוי הריסה מינהליים. עפ"י הנתונים בשנים 2014-2017 היו רק 3 צווי הריסה, וזה מפתיע כי זכור לי שבאחת מישיבות המועצה הראשונות של קדנציה זו (בישיבה שהתקיימה בבית הרואה), הנהלת העיר החדשה הציגה כאילו ישנה מדיניות אכיפה חדשה, של צווי הריסה ושל לא עושים חשבון. ועכשיו, אני רואה שב 3 שנים בוצעו סה"כ3 צווי הריסה, זה אפילו לא אפס מתמונת המצב שתוארה.
6
מלכה גרשוןעזבה את הישיבה.
פרדי אברג'ל
מדיניות ועדת בניין ערים, גם בתחום אכיפה היא שבמידה ומתגלית עבירת בנייה בשטח פרטי וניתן להכשיר, אזי לא מוציאים צו הריסה.
אריאל גמליאל
בעבר הרחוק זו לא היתה המדיניות.
פרדי אברג'ל
כדי להוציא צו הריסה, אני חייב מהמפקח תצהיר שהוא מוכיח שלא עבר חודש מאז בוצעה העבירה, המחוקק הקצה רק חודש, וקשה להוכיח עבירה שהיא בת חודש. היום המחוקק האציל סמכויות לוועדות ונתנו טווח נשימה של 6 חודשים במקום חודש אם מבצע העבירה לא מודה, אין סיכוי להריסה, ואז אני מוציא דו"ח ושהשופט יחליט לגבי צו הריסה.
במדיניות האכיפה, נושא ההריסה אם העבירה נעשתה בשטח ציבורי וזה נחשב לעביר ת בנייה קלה כמו שטח בטון בשטח ציבורי, במקרים כאלה אנחנו מתאמים עם הפיקוח העירוני דרך הלשכה המשפטית והמשימה עוברת והיא נחשבת במסגרת "מכשול בדרך", ואת זה לא סופרים ולא יודעים אותם.
מיטל שובל
בחצי הראשון של 2018 הוצאנו 14 צווי הריסה מינהליים מתוכם היו 6 הריסות עצמיות, בגלל הנחישות וההתנהלות של המפקח. עובר העבירה נענה לדרישתנו והרס באותו יום, כי הבין שהמפקח לא מתכוון לוותר.
שלמה כהן:
כשאתה הורס מבנה אחרי שכבר התקדמה הבנייה והושקעו משאבים, זה כואב ומורכב יותר, לכן, אני רואה כשל בזה לא מגלים עבירות בזמן וזה יכול היה להמנע ע"י סיורים יזומים וגילוי מוקדם.
7
פרדי אברג'ל
מיטל, על אף שהיא מנהלת מחלקה, היא בעצמה מטפלת מזה כשנתיים בפיקוח בשטח, היא אחראית על אזור מגדל.
מיטל שובל
אני יכולה להעיד על עצמי על 2 הריסות עצמיות שהבאתי ליישומן, ושבוצעו בו ביום, מבלי שהיה צורך להוציא דו"ח ובלי צו הריסה.
שלמה כהן
עמ' 78-81 ,מסעיף 6.10– סגירת תיקים ע"י התובע מחוסר עניין לציבור מהממצאים בדו"ח עולה כי תיקים נסגרים ע "י התובע אחרי הרבה שנים. מתוך הטבלה שמופיע בדו"ח הבקורת, נמצא כי מרבית הדוחות נסגרים בין 60 ל-730 יום וכי ממוצע מספר הימים לסגירת תיק עבור כ-50 תיקים ב-2017 ממועד הפתיחה עמד על 789 יום להב סבן
אכן היתה בעיה בעבר. זה נב ע מכך שהיו חילופין של התובעות. התובעת הקודמת יצאה לחופשת לידה והגיעה תובעת חדשה שהיה לה עומס מטורף של תיקים, עם פערים משנת 2012. בנתיים מזה כשנה וחצימאז שמילכה אצלנו צומצמו הפערים, תיקים ישנים טופלו וחלק הועברו להשלמת חקירה וחלק בהסדרים מותנים- זה לא כתב אישום, זה הליך אחר.
לגבי תיקי 2017 יש שיפור משמעותי. היא כמעט מסיימת אותם פרדי אברג'ל
אכן יש שיפור עצום, גם אנחנו מרגישים זאת. עו"ד מילכה עושה עבודה טובה.
שלמה כהן
הבנתי שלגבי שטח ציבורי אין פשרות.
מיטל שובל
אכן, אין פשרות.
שלמה כהן
אני שוב פעם מתרשם בפעם השניה שמנהלת מח' הפיקוח עושה עבודה טובה.
8
מיטל שובל
אני רוצה לציין כי היום להוציא דו"ח זה לא כמו פעם, שלא היה בתיקים מספיק "בשר" כדי להגיש כתב אישום לביהמ"ש. היום זה עולם אחר לגמרי. הפקחים צריכים להגיש לי עפ"י חוק תיק איתור וחייבים להראות לי את כל הראיות, חקירה מירבית. צריך לראות האם יש אפשרות להוציא צו הריסה מינהלי, או האם יש מקום לערב גורם נוסף כמו פקוח עירוני, שיטור עירוני ואני חותמת על תיק הפיקוח. זו עוד אבן בתהליך, בחומה הזו הנקראת תיק פיקוח, וכל התהליך הזה הולך וגדל.
שלמה כהן
ז"א יש פה הרבה בירוקרטיה.
מיטל שובל
תוך כדי הבקורת, נשאלתי לגבי תיק "קליטת עובד". האמת שבעבר ראיתי שכשהיה מגיע פקח לעבוד בעירייה, לא היה אף גוף שמכשיר אותו לעבודתו. לא יודעת מה היה כאן לפני שפרדי ואני הגענו. אני בניתי תיק "קליטת עובד" ואנחנו עובדים בשתוף עם הארנונה, עם השיטור העירוני, מח' נכסים, חינוך ונותנים שרות לכל האגפים בעירייה, ולציבור ולפיקוח המחוזי שמפקח עלינו. הכנת התיק גם כרוכה בעבודה משרדית רבה, בצילומי מסמכים ועוד.
זה מראה מה היום הסטנדרט לפתיחת תיק פיקוח.
אריאל גמליאל
רק שתיקים לא יתעכבו כמו שהיו מתעכבים בעב ר, במיוחד לא תיקים שקשורים ל מבני עירייה.
פרדי אברג'ל
גם אנחנו לומדים את החוק החדש ואת הדרישות החדשות. תיקון 116 לחוק שמשמעותו–
מתן יותר סמכויות לוועדות לאכוף, במקום להשאיר זאת לביהמ"ש, זה אומר שתיק פיקוח צריך להיות ברמה גבוהה וסטנדרט גבוה וצריך להיות מתואם עם הלשכה המשפטית עד כדי כך שאם אנחנו נהיה ועדה עצמאית, החוק החדש אומר שאנחנו כוועדה עצמאית נוכל להטיל קנסות מינהליים (ללא צורך לשלוח אותו לבית משפט). אם תיק הפיקוח שקיים חקירה, הוא מושלם והתובעת העירונית מאשרת זאת, אז יוכן כתב אישום ואנחנו נוכל להגיש דו"ח על קנסות בסכומים של עד 400,000 ! ₪שזה הזוי
9
לאחרונה מחלקת הפיקוח הארצית פתחה בעיצומים, לא הנפיקו טופס 4 ועוד כי באו המפקחים מכל הוועדות בארץ ואמרו לא יתכן שהמדינה הוציאה חוק (116) ונתנה סמכות למפקח בנייה להוציא קנסות לקבלנים עד סכום של 400,000 ₪ (והמפקחעלול להיות מטרה נוחה לפריקת זעמם של הנקנסים). אני מקווה שהמפקחים יצליחו במאבקם ויצמידו להם ליווי משטרתי, או יציאה לשטח בזוגות. אני עצמי שולח לרוב לשטח פקחים בזוגות, על אף שזה כמובן פוגע בכ"א, אבל אין לי ברירה.
ב. "מינהל חינוך – מחלקת ספורט":(עמ' 111-92)
שלמה כהן:
אני מבין שהבקורת הזו היתה בעיקר לגבי תחזוקת מתקנים.
אריאל גמליאל
כן, בעיקר מתקני ספורט. כשראי נו שמתקני הכדורסל לא עברו את בדיקות התקן וכי יש מתקנים שצריך היה להסירם (באותה תקופה גם פרש מעבודתו בעירייה דוד רבה שטיפל בכך), הוחלט לבצע בקורת.
שלמה כהן
זכור לי מקרה שעמוד כדורסל קרס בערך באותה תקופה.
אריאל גמליאל
כן, בעקבות זאת כאמור התחלנו את הבקורת, כתבתי מכתב לראש העיר בעניין זה תוך כדי הבקורת, כי מדובר היה בסכנת חיים והנושא אכן תוקן מיידית עוד במהלך הבקורת.
מרסלו בודרמן
באותה תקופה, אחרי המקרים האלה, התקבלה ההחלטה שאסור להחזיק יותר בבסקט דגם 2000 וכי הם יוצאים לגמרי מכלל שימוש
שלמה כהן
מה היה הכשל בבסקטים האלה?
10
מרסלו בודרמן
הכשל היה שהמתקן היה תפוס בתוך הרצפה, ועם הזמן גוף העמוד מבפנים היה מקבל חלודה, מבלי שיראו את זה כי החלודה היתה פנימית, ופתאום כעבור זמן, העמוד היה פשוט קורס.
השיטה החדשה של עמודי הבסקט – זה פלטה עם ברגים ענקיים באויר, ז"א כל הזמן רואים מה המצב של המתקן. בבדיקה הבטיחותית שנערכה בבסקטים מדגם 2000, בהתחלה היה קשה לגלות את הכשל כי חלק מבדיקת התקן היה להניח משקל של 300 ק"ג על המתקן, ועל פניו הכל היה נראה תקין ולא היה קורה כלום לעמוד באותה נקודת זמן, ואז כעבור שבועיים מהבדיקה, פתאום העמוד היה קורס. כשקרו עוד מקרים ובדקו לעומק, הבינו שהבעיה היא בחלודה בפנים העמוד ואז כולם התחילו להוציא הנחיות. אנחנו נצמדנו להנחיות של מינהל הספורט – ההנחיה היתה להוריד את המתקנים ואח"כ להחליף לחדשים. כאמור העמודים הוסרו.
שלמה כהן
מה העלות של כל בסקט כזה?
מרסלו בודרמן
כ-12,000 .₪היינו צריכים להחליףכ- 60 יחידות בסקטים אם אני לא טועה לא היה לנו תקציב משוחרר ובכ"ז החלטנו להוריד את הבסקטים בכל המקומות בעיר על אף שהיו גם הצעות כמו של מרכז שלטון מקומי שאפשר להסתפק בכך שהבסקטים יעברו בדיקות פעמיים בשנה. ההצעה הזו לא הייתה לדעתנו נכונה כי גם אם בודקים פעמיים בשנה (לפי דרישת החוק צריך לבדוק פעם אחת בשנה) זה לא מספיק, לא לקחנו ריזיקה.
אריאל גמליאל
יש מתקנים שגם פעם בשנה לא היו עוברים בדיקות בטיחות.
מרסלו בודרמן
אלה היו מקרים חריגים, ברגיל בשוטף, המתקנים נבדקים אחת לשנה.
שלמה כהן
מה המצב היום?
11
מרסלו בודרמן
היום אין בכלל בסקטים מדגם 2000 באשקלוןהכל הוחלף.
רוצה לציין שמאז שדוד רבה שהיה אחראי על המתקנים במח' הספורט, פרש לגימלאות, עד היום אף אחד לא מונה במקומו.
שלמה כהן
זה כשלעצמו תקלה.
אריאל גמליאל
גם זה באיזשהו אופן משפיע.
מרסלו בודרמן
נקווה לחדש את התקן ולהעסיק מ"מ לדוד רבה אחרי הבחירות, בדיקת המתקנים מבחינה בטיחותית היה אחד מתפקידיו. כשהוא פרש החליטו שמח' הספורט לא תטפל יותר בבדיקת המתקנים ונושא זה הועבר למינהל התיפעול – לגב' דיקלה גנון. היתה רק תקלה קטנה שלדיקלה אף אחד לא הודיע שזה מועבר אליה..
אריאל גמליאל
זאת הבעיה, כל הזמן הוסיפו לה מטלות. כשהגענו אליה מהבקורת בעניין זה, היא לא ידעה שהיא צריכה לשחרר את התב"ר ולטפל בבדיקות.
שלמה כהן
היא לא ידעה שהיא אחראית על אחד הנושאים הכי נפיצים?
מרסלו בודרמן
דקלה עמוסה בעבודה, ומי שקיבל את ההחלטה להעביר אליה גם את נושא בדיקת המתקנים לא שקל מספיק נכון וחשב שלא מדובר בהרבה עבודה, אבל נושא בדיקת בטיחות מתקנים כרוכה בעבודה רבה, כי כל יום נמצאים בתקלות אחרי מתקנים. לדוג' אם למתקן בשכונה אין רשת, זה עבירה על תקן הבטיחות ואם קורה משהו למישהו, זה אומר שאנחנו ברשלנות.
דקלה התחילה לטפל בנושא זה שהיא לא הכירה, התחלנו לשתף פעולה, ותוך כדי כך היינו צריכים לטפל בנושא שחרור תקציב התב"ר לצורך הורדת הבסקטים והחלפתם בחדשים וכן תקציב לבדיקות בטיחות. בין כל הויכוחים האלה, לא יכולתי לשחרר את התב"ר ודיקלה לא 12
ידעה שהיא זו שצריכה לשחרר את התב"ר, ואז מצאנו את עצמנו בתוך בור של כ - 3 חודשים שלא היה אפשרות לעשות שום דבר, לא להזמין בדיקות בטיחות, לא להזמין מישהו להורדת הבסקטים ועוד, מה גם שבתקופה הזו של 3 החודשים האלהפג תוקפם של מתקנים רבים, עד שחזרנו לשגרה. היום כל המתקנים בשלבי בדיקה.
אריאל גמליאל
עד שהבקורת הגיעה ואז שוחרר התב"ר.
מרסלו בודרמן
נכון.
היום אנחנו עובדים דרך מינהל התיפעול. לא יודע אם זה טוב או לא. נקודת הראיה שלי שזה לא טוב. נכון שהמהנדסים הוא מקצוענים אבל אם יש לדוג' תקלה של 24 שניות בשעון מסויים של בסקט, ויש תקלה בגג של איזשהוא בי"ס, זה ברור מאוד מה יהיה סדר העדיפויות של אותו מהנדס, כאשר מבחינתי תיקון השעון הוא מאוד דחוף כי בלי זה אי אפשר לקיים משחק כדורסל, לכן יש בעיתיות בכל הנושא של בדיקת המת קנים שלא באמצעות מח' הספורט.
שלמה כהן
ראיתי בדו"ח שהיה מכרז שלקח כשנה שלמה שלא ביצעו הזמנה.
מרסלו בודרמן
כן, כי התב"ר היה תקוע. היה כסף אבל לא ניתן היה להשתמש בו.
מירי אוחנה
לא היה מתוקצב?
אריאל גמליאל
היה תקציב. פשוט העבירו את התקציב לדיקלה, והיא לא ידעה שעבר אליה וכאמור, כשבאה הבקורת והעירה על כך, שוחרר התב"ר.
מרסלו בודרמן
יש תקציב תב"ר של 700 אלף₪ שהוא מתחדש כל שנה אוטומטית לצורך בטיחות מתקנים.
13
קיימת תוכנית אב לספורט – הנחיות של תנו"ס לגבי בדיקת המתקנים במחלקת הספורט.
עפ"י תוכנית זו אמורים להיות שינויים בתפקידים בנוגע לרכזי הספורט. כשהמתנ"סים היו של העירייה, כל רכז ספורט היה חלק מהצוות של המתנ"ס , כשהמתנ"סים עברו לרשת המתנ"סים ורכזי הספורט הוגדרו כעובדים של המחלקה לספורט. נכון להיום התחלנו ליישם את השינויים ורכזי הספורט הם לא עובדים של המתנ"ס. יש לנו נכון לעכשיו רק רכז אחד שהוא עובד של רשת המתנ"סים.
יש לציין שבגלל הקושי ליישם שינוי, עדיין ממשיכים לומר "רכז מתנ "ס ברנע" או "רכז מתנ"ס בית ווסק" וכד'.
נכון להיום יש 5 רכזי ספורט ב- 5 אזורים בעיר, שהם רכזים אזוריים– צפון, מרכז וכו'.
התפקיד שלהם לפקח על התקינות של פעילויות הספורט בכל האזור שלהם, גם בתוך המתנ"ס וגם בחדר כושר פרטי, וגם בקייטנה בחוף הים ועוד.
שלמה כהן
אחריות גאוגרפית של הרכזים.
מרסלו בודרמן
נכון. אחת ההצלחות שלנו זה בתחום של גלישת גלים בחוף הים. בעבר היה בא מישהו, לוקח מספר ילדים עם גלשנים ופותח בי"ס לגלישה. היום הגענו למצב שכל קייטנת גלישה שפעלה בחוף יש לה אישור ממשרד החינוך, ביטוח, פיקוח. הצלחנו להסדיר את כל הנושא הזה .
כמו"כ הצלחנו ב -3 הקייצים האחרונים להגיע לשיתוף פעולה מלא עם מכוני הכושר הפרטיים. מדריך שמתחיל לעבוד במכון כושר, הוא מתקשר אלינו ואנחנו בודקים אם הוא עומד בקריטריונים עפ"י חוק הספורט כנדרש. למשל מדריך שמלמד שעורי זומבה, חייב להיות מדריך כושר או מדריך ארובי. זומבה זה חלק בתוך זה.
אריאל גמליאל
ציינתי בדו"ח לגבי שני מקומות בהם ביקרנו שאוחסנו בהם חפצים שלא שייכים, ואף מסוכנים מאוד. ביגאל אלון – היו מאוחסנים שם בלוני גאז. אסור שיהיו שם, חמור מאוד.
וכן במבנה הצמוד למתנ"ס וולדנברג היו מאוחסנים חפצים שלא היו אמורים להיות מאוחסנים שם.
14
מרסלו בודרמן
כיום אין בלוני גאז. מה שקרה אז שבאותו מועד התארחה קבוצה של מתנדבים, והם היו מכינים את האוכל ומשתמשים בבלון גאז ואחרי שסיימו, היו מאחסנים אותו שם.
אריאל גמליאל
אני שומע את זה פעם ראשונה, זה לא נאמר לי כשהייתי שם בעת הבקורת.
שלמה כהן:
עמ' 106, סעיף 8.2 – בטיחות מרכזי הספורט העירוניים צויין כי במרכז הספורט העירוני מרוכז באולם ציוד שאינו קשור לפעילות ספורט, כגון אופניים, מכשירי חשמל שונים, וכן קיים ליקוי בטיחות בסולם באולם הספורט – חוסר בשלב אחד בסולם, דבר שמהווה סיכון לנפילה ופציעה.
מרסלו בודרמן
לגבי הסולם – תוקן.
לגבי האופניים, קיים חוג תריאטלון ומשתמשים באופניים לצורך החוג וזה קשור לספורט.
החלטת הוועדה לענייני בקורת - (פה אחד):
אישור דו"ח שנתי מבקר מבקר העירייה 2017 – חלקי שאר נושאי הדו"ח יידונו בישיבת הוועדה הבאה.
רשמה: אני חדד
______________________
שלמה כהן
יו"ר הוועדה לענייני ביקורת
העתק:
מר תומר גלאם, ראש העיר בפועל.