פרוטוקול מליאת מועצה מס' 7

1

פרוטוקול 07-2025

מישיבת מועצה מן המניין, אשר התקיימה

ביום שלישי כ"ח בסיוון תשפ"ה, 24 ביוני 2025

משתתפים: פכטר אריה, וייסוול אריאל, עו"ד גונן -אלאלוף לירז, חיימוב חפצי, דובקין

גרגורי, צביה שיינפלד, בן בסט יובל, אייזנר ליאת, יניב מיקי, דוידוב מיכאל, עו"ד אוריאל תנעמי.

מוזמנים: משה ישי – מנכ"ל המועצה , עו"ד מנחם אברהם – יועמ"ש, אורלי מוסאי –

גזברית, אדר' גל נמרי – מהנדס המועצה, אוראל להב – יו"ר המועצה הדתית, לאה רזון – רל"ש ראש מועצה, תומר זיו – מנהל התחדשות עירונית (בזום), רחל פרנקו – שמאית (בזום), משרד ליגמ פרויקטים סביבתיים (בזום) - טל אברג'ל, הדס רייזר, אנג'ל זיסמן.

הישיבה התחילה בשעה 18:15

הסתיימה בשעה 20:00

על סדר היום:

1. דברי פתיחה של ראש המועצה.

2. אישור פרוטוקול מס' 25-5 מישיבת מועצה מן המניין שהתקיימה ביום 25/13/5 .

3. אישור נוהל הצטרפות המועצה כמגישת תכנית בפרויקט פינוי בינוי

4. אישור תכנית אב לניקוז מועצה מקומית אזור

5. אישור עדכון שמאות עבור קרן חניה

6. אישור דוח רבעון 01/25 .

7. הגדלת תב"ר658 לצביעת כבישים ברחבי היישוב בסך 250,000 ש"ח

8. הגדלת תב"ר642 עבור תשתיות בסך 500,000 ש"ח

9. פתיחת תב"ר674 עבור שיפוצי קיץ 2025 על סך 750,000 ש"ח

10. אישור המלצת הוועדה המקצועית לתמיכות מיום 29/5/25 בנושא אישור תמיכות לעמותות

לשנת 2025 .

11. אישור מינוי מר יעקב גורמן כחבר ועדת ערר לעניין ארנונה

12. מתן מענה על שאילתות

13. שונות

2

ישיבת מועצה מן המניין 25-70

סעיף 1 – דברי פתיחה של ראש המועצה

אריה פכטר:

ישיבה מן המניין 07-25. דברי פתיחה אין מה להוסיף

סעיף 2 – אישור פרוטוקול מס 25-5 מישיבת מועצה מן המנין שהתקיימה ביום 25/13/5 אריה פכטר

אישור פרוטוקול מס' 5-25, מהישיבה ב-13/5, רק מי שהיה. מי בעד אישור הפרוטוקול ירים את היד. תודה, אושר פה אחד.

החלטה:

מאשרים פה אחד את פרוטוקול 05-25 .

אוריאל תנעמי

אני רק אומר, לא הייתי בישיבה לעניין צו המיסים. אמנם יש לי מה להגיד אבל לא אגיד עכשיו.

אבל אני מתנגד לצו המיסים. שיהיה כתוב בפרוטוקול.

אריה פכטר:

אין בעיה. תרשום שאורי מתנגד.

אדר' גל נמרי:

ברשותך אנחנו נעשה רגע שינוי, אנחנו קודם כל נדבר על סעיף מס' 5, אישור עדכון שמאות עבור קרן חניה. רחל פרנקו השמאית איתנו בזום. אחרי הסעיף הזה נעבור לסעיף 4 שהוא אישור תכנית אב לניקוז ואז נדבר על סעיף 3, כי קודם כל נוריד את מי שמחכה לנו בזום

אריה פכטר:

אין בעיה.

סעיף 5 – אישור עדכון שמאות עבור קרן חניה

אדר' גל נמרי:

יחד איתנו בזום נמצאת רחל פרנקו, שמאית הוועדה. והיא תציג את הסעיף הזה.

אריה פכטר:

שלום רחל.

רחל פרנקו:

אני בדקתי עבור המועצה המקומית את אומדן התשלום הראוי לקרן חניה בתחום המועצה.

אדר' גל נמרי:

רגע, ברשותכם, אני אתן רגע מילות פתיחה, רחל. על מה אנחנו בכלל מדברים? אנחנו מדברים על קרן חניה. מה זה בכלל קרן חניה? יש בארץ מדיניות חניה ותקני חניה שאנחנו, בתור מועצה 3

מקומית, כפופים למדיניות ותקן מחוז תל אביב. ויש גם כן טווח תקן חניה שגם אנחנו יכולים לקבוע. זה משתנה בין אזורי מגורים, משתנה בין סיווג של מגורים. א', ב' או סיווג מגורים אחר. זה כמובן משתנה בין מסחר ותעסוקה. זה גם כן תלוי קרבה לצירי תחבורה ציבורית. כשמבקשים בקשה להיתר בניה, צריך לעמוד בתקן החניה. אנחנו, בתור אמירה כללית, דורשים תמיד שיעשו את המקסימום לפתרונות חניה בתוך תחום המגרש. שלא אוטומטית המרחב הציבורי "יספוג" את אותם כלי הרכב. היה וכלו כל הקיצין בבית פרטי, שאני לא יודע מה קרה והוא לא יכול לעמוד בתקן החניה, שבית פרטי צמוד קרקע באזור הוא שני מקומות חניה. או שקרה איזה שהוא מקרה ויש עכשיו הסדרת חריגת בניה של תעסוקה או מסחר ולפי התקנים התקפים היום, למרות שהחריגה הזו נעשתה לפני כמה שנים, כיום הוא צריך להכניס מספר גבוה של חניות, ואנחנו כן רוצים ללכת לקראתו ולאשר את זה, אנחנו נפעיל, מה שנקרא, קרן חניה. זה קיים בהרבה מאד רשויות. מה זה אומר בכלל? זו קרן שמנוהלת על ידי הרשות המקומית, היא תקפה ל -10 שנים ותשלום שתיכף אנחנו ניגע איך הגענו אליו, פר מקום חניה, נכנס לאותה קרן, מתוך מטרה לפתח מקומות חניה במרחב הציבורי ברדיוס של 300 מטר או עד 300 מטר מאותו אזור. אז זו לא סתם קרן, זה משהו מאד ספציפי.

אריה פכטר:

פיצולי דירות?

אדר' גל נמרי:

קודם כל, כל דבר לגופו. הדבר הזה, כמו שאמרתי, הוא לא מחולק חינם, זה במשורה כשכלו כל הקיצין. להיפך, זה כדי שאנחנו נלך ובתרחיש קיצון של הסדרות חריגות בניה ושהיום צריכים לעמוד בתקני חניה קיימים או עדכניים, משום מה לא יכול בעל העסק או בעל הנכס לעמוד בתקנים, אז אנחנו מציעים פתרון של קרן חניה. אחרת לא נוכל לאשר לא את התב"ע שכנראה מדברת על הסדרת חריגות או לא את ההיתר. חשוב לי להגיד, בבניה חדשה אין דבר כזה קרן חניה, בבניה חדשה נדרש לתת פתרון חניה בתוך תחום המגרש. לרוב, אגב, זו חניה תת קרקעית. בגלל זה התחדשות עירונית אין דבר כזה קרן חניה, יש תקן חניה והם צריכים לעמוד בו.

לירז גונן-אלאלוף:

כשאתה אומר בניה חדשה אתה מדבר על הצמודי קרקע?

אדר' גל נמרי:

כשאני מדבר בניה חדשה, אני מדבר על בניה רוויה. אם יש עכשיו איזה שהוא צמוד קרקע שעכשיו מגיש בקשה להיתר הריסה ובניה, הדיפולט הוא ללכת לשתי חניות. פחות מיד אחת אני יכול לספור מקומות שאנחנו נצטרך להפעיל שם את המקום הזה. אבל אנחנו צריכים את הכלי הזה בארגז הכלים. תיכף השמאית תבוא ותציג, אנחנו בדקנו את עדכניות התעריף. כי הדבר הזה הוא לא חדש, הוא כבר קיים במועצה. אנחנו מביאים לעדכון את התעריף. כי מה לעשות, אנחנו בשנת 2025, אנחנו צריכים להתאים את עצמנו למרחב, לסביבה ולתקציב. ועכשיו רחל, אני אעביר את זה אלייך.

אוריאל תנעמי:

מתי היה העדכון האחרון?

אדר' גל נמרי:

רחל תיגע בזה.

4

רחל פרנקו

אז מבחינת תקן החניה, כמובן אנחנו מפעילים, כמו שאמר גל, את קרן החניה במקרה שלא ניתן לעמוד בתקן החניה. בבדיקה של אומדן התשלום הראוי לקרן החניה בחנתי הן את עלות הקמת החניה כחניה תת קרקעית והן את שווי החניה כחניה עילית. עלות הקמה של חניון תת קרקעי בשטח ממוצע של בגבולות 35 מטר הוא כ-122,000 ש"ח לחניה. וישועדות מקומיות שגובים סדר גודל דומה עבור קרן חניה, כי יש מחסור בשטחים עיליים. והם מסדירים הרבה פעמים חניות תת קרקעיות. במקרה שלנו, באזור, החניות הן עיליות. שווי מקום חניה עילי, שווי הקרקע הוא בגבולות 75,000 ש"חלמקום חניה, כי צריך כ-25 מטר למקום חניה. כולל המעברים, לא רק שזה יהיה מקום חניה. ולכן,

אדר' גל נמרי:

רחל, רחל, נמקד. אנחנו מסווגים לפי שני סיווגים. חניה פרטית למגורים ומסחר תעסוקה ואלה שני ההבדלים. זה 60 ו-100 ותיכף רחל תרחיב על זה

רחל פרנקו:

כן, כן. שווי חניה שדיברנו כרגע זה למגורים. בסופו של דבר החלטנו, לצד הזהיר, להעמיד את כופר החניה למגורים ברחבי המועצה על 60,000 ש"ח כולל מע"מ. לתעסוקה כמובן קרן חניה גבוהה יותר ותעמוד על 100,000 ש"ח פלוס מע"מ. כמובן שבתעסוקה השוויים תמיד לא כוללים מע"מ. ולכן קבענו שווי שונה, כי חניה לתעסוקה היא כמובן הרבה יותר יקרה. שווי חניה תת קרקעית מגיע גם ל-200,000 ש"ח ועילית כ-100,000 ש"ח. בחנתי גם את התשלומים שגובות ועדות מקומיות אחרות באזור המרכז לקרן חניה. והם נעים בין 25,000 ש"ח ל- 160,000 ש"ח לפי טבלה שפירטתי בחוות דעתי. ... 60,000 ש"ח, ירושלים 65,000 ש"ח, רמת גן 130,000 ש"ח, תל אביב בין 25 ל- 69,000 ש"ח כאשר חולון עכשיו עורכת שומה לנושא כופר החניה והוא יעמוד ככל הנראה בסדר גודל של 70-

80,000 ש"ח, עוד לא סגור שם הנושא

אדר' גל נמרי:

רחל, ברשותך, אם את יכולה רק להגיד כמה התעריף נכון להיום לפני העדכון ומתי בוצע העדכון האחרון.

רחל פרנקו:

היום, למיטב ידיעתי הוא 30,000 לפי החלטה ישנה מאד. זה אגב לצד הזהיר. והיום, כמובן, עדכנו את התעריפים, המינימום זה 60,000 ש"ח למגורים, כמו שכתבתי

אדר' גל נמרי:

למעשה, עבור מגורים, יחד עם שמאית הוועדה ויחד עם ראש המועצה החלטנו שלא לסווג לתתי מתחמים למגורים. אלא לקחת את כל המגורים באזור תחת אכסניה אחת ולא לחלק את זה לחלוקות משנה. אם בעבר זה היה 30,000, היום זה יהיה 60,000 וזה על הצד הזהיר, ולא 75,000 .

אנחנו עדיין הצענו איזה שהיא הפחתה מסוימת. ושוב, הרעיון הוא שכל בקשה להיתר, כל תכנית, בין אם זה משרדים, בין אם זה בית פרטי, ייתן את פתרון החניה בתוך גבולות המגרש, לא במרחב הציבורי.

5

רחל פרנקו

זה גם אינטרס שלהם, כיוון שברגע שמגדילים חניה אז הם נהנים מחניה, ברגע שמשלמים כופר חניה אז אין להם חניה בתחום המגרש והם גם משלמים כסף. אז יש להם את האינטרס הגבוה כדי להימנע מתשלום כופר חניה, רק במקרים חריגים.

אריה פכטר:

טוב, יופי. תודה.

יובל בן בסט:

שאלה, אני בדוח לא ראיתי שום דבר שקשור לסכום, אלא בעיקר נתת רק את הרקע על הכל.

רחל פרנקו:

לא, יש סכומים, בוודאי שיש.

יובל בן בסט:

היו סכומים בתוך?

רחל פרנקו:

וודאי.

אריה פכטר:

רחל, תודה רבה. להתראות.

(רחל פרנקו עזבה את הישיבה בזום)

מיכאל דוידוב:

אז לא הבנתי, מי שצריך לבנות החל מהיום,

אריה פכטר:

לא קשור. מי שבנה ואין לו חניה בחצר ורוצה להסדיר ואין לו אפשרות להסדיר, הוא יצטרך לשלם כופר חניה. אם אין לו אפשרות,

מיכאל דוידוב:

הוא לא רוצה להסדיר. יש לו מקום חניה, הוא לא שלו פרטי.

אריאל וייסוול:

אין דבר כזה.

אדר' גל נמרי:

ברשותך אני אענה. מי שהיום מבקש בקשה להיתר בניה צריך לעמוד בתקן חניה. היה ולא יודע מה קרה,

חפצי חיימוב:

אם הוא לא עומד בתקן חניה אז הוא צריך לשלם.

אדר' גל נמרי:

כן. אחרת לא יצא היתר בניה.

אריה פכטר:

אני אגיד לך עוד סיטואציה, מי שרוצה היום לפצל דירות ואין לו אפשרות לתת חניה בתוך החצר אצלו, אלא ברחוב, אז הוא יצטרך לשלם כופר חניה.

6

גרגורי דובקין

סליחה, אריה, מטרות הקרן,

אריה פכטר:

לחניות. אני בכסף הזה לא יכול לשתול פרחים. מי בעד אישור קרן החניה ירים את היד. אושר פה אחד, תודה.

החלטה:

מאשרים פה אחד את עדכון השמאות עבור קרן חניה.

סעיף 4 – אישור תכנית אב לניקוז מועצה מקומית אזור

אדר' גל נמרי:

אנחנו מעלים עכשיו בזום את נציגי משרד ליגמ. משרד ליגמ זה משרד שנשכר על ידי הרשות המקומית לבצע תכנית אב לניקוז.

(הצטרפו לישיבה בזום: טל אברג'ל, הדס רייזר, אנג'ל זיסמן – ליגמ פרויקטים סביבתיים).

אז שלום, ברוכים הבאים. ברשותכם אני אתן משפט וחצי ואז נעביר את הכדור אליכם. מזה הרבה זמן, עוד בתקופת מהנדסת המועצה הקודמת, הרשות המקומית יצאה בתהליך להכנת תכנית אב לניקוז. המסמך הזה של תכנית אב לניקוז, שהוא מסמך חשוב לאין כמותו, בטח כשאזור נמצאת במקומות שתיכף אנחנו נראה עם משקעים אבסולוטיים, מתוך הבנה שבעתיד אירועי קיצון של אירועי גשם ואירועי הצפה של קיצון, זה משהו שרק הולך ומתגבר, לא רק פה אלא בכל הארץ.

אנחנו צריכים כבר היום לדעת ולמפות את הישוב מבחינת מקומות להתייחסות טובה יותר, כדי שכל תוכנית שאנחנו מקדמי ם במרחב תתאים את עצמה לאותם העקרונות שקבעה תכנית האב לניקוז. שורה תחתונה, הצפות יהיו, למזער את הנזק מאירועי קיצון בהצפה, זו הכותרת הכי גדולה.

משם יש עוד הרבה מאד אירועים, זה מסמך מאד גדול, מאד רחב. אנחנו נראה עכשיו מצגת שתסקור באופן כללי, על ידי הצוות המקצ ועי. וטל, אם תרצו רגע להוסיף דברים נוספים, את מוזמנת.

טל אברג'ל:

התחלנו משהו כמו לפני שנתיים, אפילו יותר, היינו במועצה והצגנו את השלב הראשון של הסקר מצב קיים. אני אשתף עכשיו את המצגת, נחזור כמה דברים בקצרה, בשביל באמת לא להיות תלושים מהרקע של הסקר מצב קיים ונמשיך לחלקים העיקריים שזה של התוכנית המוצעת, בעצם תוכנית האב. ובעצם להבין מה המועצה קיבלה, מה זה כולל תוכנית האב. אז אני אשתף את המצגת.

והראשונה שתציג, אנחנו נציג ביחד, אני והדס. עמדנו על החלקים השונים. הדס בבקשה.

הדס רייזר:

אז באמת הכותרת מאד חשובה והכותרות הוצגו לאורך כל הדרך. אנחנו מחפשים לשפר את החוסן הדרומי ב אזור בכל התחום של נגר עילי. הוזכר פה ניקוז אבל אנחנו מאד רוצים לשנות את 7

הסמנטיקה ולדבר על ניקוז וניהול נגר. זה הולך בשילוב. תוך כדי העבודה בשנתיים האחרונות נערכה מהפכה גם ברמה הארצית של הדבר הזה ואנחנו אימצנו את כל ההנחיות של מינהל התכנון לתוך התוכנית הזאת. אנחנו רוצים לקדם באופן אינטגרלי את התהליכים שאזור עוברת היום, תהליכי פינוי בינוי והתחדשות עירונית, מתוך החשיבה שלנו על מי נגר עילאיים. המוטיבציה שהיתה לנו לצאת לדרך,

אדר' גל נמרי:

אני רק אגיד, הדס, אם אפשר להעלות את הקול בבקשה, כי הכל בסוף מוקלט ומתומלל.

הדס רייזר:

אז המוטיבציה לתכנון היתה בעצם בשני אשכולות. מצד אחד התוספות של הבניה, כל התוכניות שאזור נכנסת אליהן עתידות לאטום יותר את השטח. שטחים שהיו פתוחים, שטחים של גינון מסביב למבנים, הכל הולך להיות יותר אטום. ללא תכנון נכון וראיה של כל המרחב זה יכול להוביל לתוספת נגר עילי ולהעמיס עוד על מערכת הניקוז הקיימת. דבר נוסף שעמד לנו בראש זה הנושא של מערכות ניקוז מיושנות, בנות למעלה מ -40 שנה. אנחנו רוצים לשנות את התפיסה שנגר הוא לא רק מטרד, הוא יכול להפוך למשאב ולהציע פתרונות של ניהול הנגר. ואנחנו רואי ם בהתחדשות העירונית שאזור עוברת הזדמנות לשלב את כל הרעיונות החדשים והמודרניים בתחום. כמו שנאמר, הגשנו עבודה מאד מקיפה, היא מחולקת לשני מסמכים. במסמך הראשון שכבר הצגנו בדצמבר 2022 עשינו סקירה של כל המצב הקיים באזור, אחרי שהסתובבנו באזור וככה ניתחנו את המצב גם מבחינת מיפוי, גם מבחינת הגיאולוגיה, הידרול וגיה, הקשרים נוספים והגשנו לכם את החומרים וגם הצגנו במועצה. אז היום אני טיפה אתן רקע של שלב א' אבל בעיקר רוב ההצגה תהיה על שלב ב' וג' ושאלה החומרים היותר פרקטיים למועצה להשתמש בהם. אתם תראו בשקופיות מעכשיו ואילך מה שייך לאיזה שלב, יהיה רשום למעלה בבאנר שזה יהיה שלב א'. למשל בשקופית הבאה כתוב שלב א' למעלה, הניתוח האקלימי. ורצינו להציג פה רק את העובדה שבשלב א' בתיאור המצב הקיים חילקנו את אזור בהקשר לאגני ניקוז. ולכן הצבעים השונים המחולקים. ויש לנו שני אגנים משמעותיים, אחד שמתנקז לתעלה הפתוחה שחוצה את אזור, תעלת אזור. ובצד החום, המרחב שמתנקז למובל הסגור של רחוב השקמה. אתם רואים גם את המיפוי של התעלות הקיימות והניקוז התת קרקעי הקיים היום באזור. בשקופית הבאה אנחנו הצגנו במצב קיים את ההקשר היותר רחב של שני האגנים האלה, הלאה למעלה האגן מחוץ לאזור, להבין שבעצם אזור נמצאת תמיד במורד האגנים ומכאן הסיכון שהמיקום שלה מהווה עבורה. וכשאנחנו מדברים על ספיקה גם בנחל אזור, שהיום זו התעלה הפתוחה שחוצה את אזור, וגם במובל, אנחנו מדברים על ספיקות מאד, מאד גדולות. כי המועצה בעצם אוספת לתוכה את כל המרחב הצהוב והוורוד בהתאמה לשני המוצאים האלה. אז זה אתגר די גדול. בשקופית הבאה התייחסנו למערכת הניקוז שקיימת היום באזור.

קווים שמנקזים בעזרת קולטנים לתת הכביש, מתחת לכביש. גם עם שני עורקי זרימה ראשיים, תעלת נחל אזור אליה מתנקזים קווים וגם למובל השקמה ה סגור. הקווים הם בין 50-60 ס"מ שיפועים מאד נמוכים, אזור שטוחה, אתם חיים שם, אתם יודעים יותר טוב ממני. ובהיקף יש עוד תעלות שמנקזות החוצה מעבר לאזור, לכבישים הראשיים 1 ו-44. עוד קיבלנו מידע גם מהמועצה לאורך הזמן, וגם, ככל שהיו לנו יותר אירועי הצפות שתועדו ע ל ידי המועצה, וזו התמונה בצד שמאל, מידע שקיבלנו מאזור על מוקדי הצפה, רחובות מוצפים. ושקעים אבסולוטיים שמסומנים 8

פה בנקודות אדומות בשקופית הימנית שאותה מיפינו מתוך המידע של המדידות ומה שהגיע אלינו בסיורים שעשינו, ראינו מה שנקרא כל מיני פוטנציאליים קצת לא ממומשים. בעיניים שלנו, כשהסתובבנו באזור ראינו הרבה שטחים ירוקים, הרבה מדשאות, הרבה גינון. אבל רובם, אולי כולם, הי ו מוגבהים מסביבתם. אזור מוגבה מסביבתו בעצם לא מאפשר להשתמש בו כקולט נגר והוא בעצמו מייצר את הנגר. ואנחנו ראינו את הפוטנציאל הזה כבר במצב הקיים ונדגיש את זה כשנהיה בשלב ב' של ההצגה שלנו. אז אחרי שסקרנו ממש על קצה המזלג את כל המידע שאספנו מלכתחילה, במסמך השני, המשמעותי שהגשנו לא מזמן אנחנו מתעכבים על שלב ב' וג'. שלב ב'

בעצם עשינו ניתוח של פשטי הצפה, עשינו מודלים של מערכת הניקוז, יצרנו סל בנק פתרונות לניהול נגר ונתנו כלים לתכנון. ובשלב ג' אנחנו מדברים על סקר סיכונים ותוכנית עבודה, וזה מה שאנחנו רוצים עכשיו להתעכב עליו. אז כשיצאנו לדרך לפרק התכנון קיבלנו הנחיה מהמועצה לא לדבר יותר על אגני ניקוז, ברמה הפרקטית של המועצה, יחידת המידע היותר רלוונטית היא המתחמים של הבינוי, כפי שהם מופיעים בתוכנית הכוללנית שהמועצה מקדמת. ולכן בעצם מפרק ב' אתם תראו התייחסות לכל מתחם ומתחם, 14 מתחמים. וככל שעבר הזמן גם התעדכנו הלוך וחזור עם התוכנית הזאת, ככל שגם היא התקדמה במקביל.

טל אברג'ל:

אז אנחנו נכנסים לשלב ב', לפרק ב'. אנחנו רואים פה במפה פשטי הצפה של תעלת נחל אזור. בעצם התכנית שלנו קיבלה מרשות הניקוז תכנית שביקשו מרפי הלוי, מנהר ופשטיה לערוך בשבילם מידול של נחל אזור, תוך התמקדות, באמת, באזור של אזור. כשבעצם המידול שלהם, מה שמיוחד בו שהם לא מתמקדים רק באזור עצמה אלא לוקחים בחשבון את כל המעלה, מה שהדס הציגה קודם. כי באמת האגן שלנו הרבה יותר גדול, הוא מנקז שטחים מראשון לציון, מחולון. ואנחנו רואים פה בעצם, קיבלנו מהם את פשטי ההצפה של הנחל בהסתברות של 1% ב-1 ל-100 שנה. ובהסתברות של 1 ל- 50 שנה ב- 2%. אפשר לראות שהמסקנה שלהם היתה שהמעביר בכביש 1 גורם להיערמות במעלה, מה שגורר בעצם גלישה של המים מחוץ לתעלה. אפשר לראות בתכלת את פשט ההצפה ב-

2% וב- 1% רואים פשט הצפה טיפה יותר נרחב. מה שבעצם לנו זה אומר, בשביל אזור, המסקנה שלנו מזה בעצם מחזקת לנו את החשיבות של ניהול הנגר. זה אומר שיש לנו בהסתברויות שונות מים גבוהים בתעלה, היא אפילו מציפה בהסתברויות הנדירות, וזה מוצאי הניקוז שלנו של מערכת הניקוז. ולכן יש משמעות מאד, מאד גבוהה כמה שיותר לנהל את הנגר. מה זה אומר בעצם לנהל את הנגר, זה להחזיק אצלנו רגע, להשוו ת אצלנו את הנגר. וכשהשיא של הסערה שוכח, כאשר כבר מפלסי המים בתעלה יורדים, זה מאפשר בעצם לשחרר את הנגר בצורה מווסתת. עוד משהו שאנחנו לומדים מזה, זה מפלסי הבינוי, יש לנו תוכניות של התחדשות עירונית, חלקן, כמו מתחם 9 למשל שנמצא בתוך פשט ההצפה. בהמלצה שלנו אנחנו ממליצים שמפלסי הבינוי יהיו לפחות חצי מטר מעל מפלס פשט ההצפה בהסתברות 1% .באופן דומה, דיברנו עכשיו על הנושא של מוצאי הניקוז המוגבהים שצריך לקחת אותם בחשבון. ועוד המלצה שלנו זה כן לעשות איזה שהוא מערך של ניטור של המפלסים, שיהיה למועצה באמת לקבל איזה שהיא התראה כשהמפלסים של התעלה גבוהים ומתקרבים להצפה, גם אם זה בהסתברויות הנדירות. כשאנחנו מדברים פה שהמידול הזה נעשה כמובן כשכל המערכת נקיה. אבל מה קורה אם למשל ראינו באחד הסיורים שהמון סחף היה במעביר, בכביש 1? אז כמובן זה עוד יותר מחמיר את המצב. ולכן אנחנו חושבים שיש חשיבות להבין 9

שיהיה למועצה איזה שהוא ניטור של גובה המים בתעלהמה הפתרונות המוצעים לנושא הזה של פשט ההצפה, כי אנחנו רואים פה באמת פשט הצפה שמגיע גם לאזורים של בינוי. פתרון שהיה אפשרי אבל הוא לא כל כך ישים זה באמת הרחבה, ש הוא גם מעביר לכביש 1 ,שגורם להיערמות במעלה שלו, כי המעביר בעצם צר יותר מהתעלה. אבל אנחנו יודעים שעכשיו נעשה שם פרויקט מאד גדול בשביל המסילה הרביעית והאריכו עכשיו את המובל הזה. והסיכוי שיחליפו אותו הוא מאד קטן. ולכן הפתרון יכול לבוא מקידום תכניות של איגום במעלה, באגן, לפני שנכנס לאזור. לתכנן אזורים בסמיכות לתעלה שהם נמוכים ויכולים לקלוט גלישות מהתעלה. ובאמת, מה שדיברנו קודם, זה ההנחיות לבניה חדשה שתהיה בפשט ההצפה, נדרשת להתאים את עצמה לפשט ההצפה מבחינת מפלסי הבניה. אחד מהנושאים שיצאנו איתו לדרך היה הנושא של התעלה. מה שבעבר היה ואדי טבעי, דיברנו על זה שהיה איזה פרויקט והיה איזה שהוא שיתוף של הציבור, אנשים עוד זוכרים את זה ששטו שם בפיילות בוואדי. מה שהיה ואדי טבעי צומצם עם השנים, עם ההתפתחות של המועצה והפך לתעלת בטון מאסיבית שחוצה את הישוב. והפוטנציאל וההזדמנויות החברתיות שטומן בחובו נחל עירוני בעצם לא בא לידי מימוש. מה שהיום אנחנו רואים באמת בנחל כערך, כאיזה שהיא הזדמנות מאד חשובה לעיר. אז התכנית שלנו מציעה שלוש חלופות תכנוניות לתעלה.

שכמובן, זה לא שיש חלופה אחת שהיא נבחרת לכל התעלה, כל חלופה אפשר להתאים אותה לאזורים השונים בתעלה. כ י אנחנו יודעים שהתעלה עוברת באזורים שהם מאד סמוכים לבינוי מצד אחד, ומצד שני היא גם עוברת באזור פארק ליכט שמאפשר טיפה יותר גמישות. החלופה הראשונה של מצב קיים, אנחנו רואים אפשרות של ליצור איזה שהיא טיילת מרחפת מעל התעלה, ליצור איזה שהוא קשר בין התושב אל הנחל. החלופה השניה זה קירוי התעלה של הנחל. חלופה שפחות מומלצת, במיוחד היום אנחנו יודעים שאנחנו רוצים כמה שפחות לסגור נחלים, זה אף פעם לא מביא דברים טובים. אבל כן, זו אופציה שקיימת, במיוחד אם יש לנו שטח של תעלה מאד רחבה שלא מנוצל לטובת הציבור ואנחנו כן רוצים לעשות אזורים ולהשמיש אותם לטובת הציבור. אז זה כן משהו שאפשר לשקול אותו. החלופה השלישית היא פתיחת התעלה. וכאן אנחנו מסתכלים על שני תתי חלופות שהראשון הוא לתת איזה שהוא חתך נחל יותר הנדסי, ואז באמת אפשר לשלב כמו אמפי או אזורי ישיבה מבוטנים. ובאמת השינוי מהתעלה, יש שינוי, יש יותר פתיחה, אבל אנחנו עדיין לא עוברים לנחל טבעי. ויש באמת את הנושא של לפתוח את התעלה לחתך נחל טבעי, אבל צריך להבין את ההשלכות של זה. זה דורש חתך נחל מאד, מאד רחב, ראינו את הספיקות, ראינו שכבר במצב הקיים התעלה, שהיא מבטון, שמעבירה את המים במהירות, גורמת להצפות ולכן זה דורש בעצם כל החלופות שמתערבים בחתך התעלה דורש מידול הידראולי מעמיק. זאת אומרת כל תכנית שתבוא ותציע שינוי, תצטרך באמת לעשות מידול, לבחון איך ההשפעה על מפלסי המים בתעלה ולראות שאנחנו לא גורמים יותר נזק מתועלת. ואלה בעצם החלופות שאנחנו מציעים לנחל שהפך לתעלה.

יובל בן בסט:

האם לקחו בחשבון גם אולי אפשרות לשבור את הבטון ואז מים מחלחלים לתוך האדמה?

טל אברג'ל:

צריך להבין שהחלחול הוא קצב הרבה, הרבה, הרבה יותר איטי מהזרימה של התעלה. התעלה הזאת מביאה ברגעי השיא, אני לא שומעת אתכם, יש עוד שאלה?

10

לירז גונן-אלאלוף:

את אמרת שרציתם לעשות משהו עם כביש 1 אבל לא עשיתם בגלל מה שהם עובדים שם ולכן

טל אברג'ל:

לא, זה לא שלא רצינו, אנחנו לא יכולים, זה לא שאנחנו עושים, אחד מהפתרונות היה, אם המעביר של כביש 1 היה יותר רחב, יכול להיות שזה היה מונע את אותן הצפות שראינו. מה שקורה, התעלה היא ברוחב של 8.5-9 מטר, תלוי איפה, היא מתכנסת למעביר שהוא צר יותר. מה שגורם, אמנם המעביר מעביר את הספיקה, אבל הוא גורם להיערמות במעלה. זו תעלה רחבה, מתכנסת לאזור צר יותר, כמו צוואר בקבוק והיא גורמת למפלסים יותר גבוהים ממה שהיה אם הוא היה באותו רוחב.

לירז גונן-אלאלוף:

מכיוון שאי אפשר לתת את הפתרון שם אז מה הפתרונות? אני לא הצלחתי להבין.

גרגורי דובקין:

קודם כל אפשר לעשות את זה מתחת לכביש. יש דרכים לעשות את זה, זה יותר יקר. דבר נוסף, בתכנון של כביש 1 לא נלקחה הבעיה הזאת בחשבון, אפשר לבדוק את זה בתכנון של כביש 1, האם לא היה צריך לקחת בחשבון את המעשה הזה? אם הוא לא נלקח בחשבון?

לירז גונן-אלאלוף:

אני לא הבנתי פשוט את שתי החלופות האחרות שאמרת.

טל אברג'ל:

אנחנו מציעים פה בעצם כמה כיוונים שאפשר ללכת אליהם לפתרון. אם הפתרון של כביש 1 הוא לא משהו שאפשר לקדם אותו, אז יש עוד אפשרויות. אחת מהן זה נקרא קידום של תכניות איגום במעלה, תכניות של ויסות נגר. אם אני אחזיר אתכם אחורה, האגן של התעלה הוא הרבה יותר גדול, בעצם אזור יושבת ממש במורד, במוצא, עוד רגע הוא כבר מתחבר לנחל איילון. האפשרות לווסת היא במעלה. למצוא אזורים, שזה משהו שאפשר לעשות בשיתוף כמובן של רשות הניקוז. לראות איך אפשר למצוא במעלה אזורים שאפשר לווסת בהם את הנגר לפני שהוא מגיע אלינו.

אריאל וייסוול:

לחולון.

לירז גונן-אלאלוף:

זהו, זה לא אצלנו.

אריאל וייסוול:

נכון, אבל זה רשות הניקוז.

לירז גונן-אלאלוף:

אין בעיה.

אריאל וייסוול:

להתחיל לווסת את זה.

לירז גונן-אלאלוף:

זהו, לא הצלחתי להבין, כי אצלנו אין כזה מקום.

טל אברג'ל:

והדבר הנוסף שכמובן שחייבים לתת עליו את הדעת זה הנושא של ההנחיות לבניה.

11

לירז גונן-אלאלוף:

אז צריך בעצם שיתוף פעולה עם כל העולם.

אריאל וייסוול:

בגלל זה צריך את החלחול, כמו שכל בית חייב.

לירז גונן-אלאלוף:

בורות החלחול לא מצליחים.

יובל בן בסט:

זה נראה כאילו יש כל הזמן מים שם, אבל המים בדרך כלל רק בחורף.

אריאל וייסוול:

בחורף יש גשם, לא בקיץ. השתנה היום מזג האוויר.

לירז גונן-אלאלוף:

נכון, זה פתאום, זו הבעיה.

אריאל וייסוול:

זו הבעיה.

לירז גונן-אלאלוף:

וזה לא באזור וזה לא רק בישראל, זה בכלל בכל העולם נהיה ככה.

אריאל וייסוול:

נכון, נכון.

מיקי יניב:

אם יש כמה ימים גשם זה עולה.

לירז גונן-אלאלוף:

נכון, אני יודעת, מי אוכל את זה, מיקי? אני שם.

ליאת אייזנר:

יש איזה שהוא פתרון שהמועצה מאמצת?

אריאל וייסוול:

נאמץ כמובן את ההמלצות שלהם, הכל ייכנס בתוך התכניות.

(מדברים ביחד, לא ניתן לתמלל)

יובל בן בסט:

רגע, היום גם נחליט על הכיוון, על פתיחת תעלה?

אריאל וייסוול:

לא, לא צריך להחליט.

(נשמעים מדברים ביחד, לא ניתן לתמלל)

אריאל וייסוול:

מה שקורה בשנים האחרונות, זה בא בבת אחת. כמות ואחר כך אין לנו גשם, זו הבעיה. שהוא לא מספיק לספוג.

12

טל אברג'ל

אוקי, אז אני מתקדמת. הנושא של מערכת הניקוז. תמ"א/1 תיקון 8 עברלפני משהו כמו שנה וחצי, שנתיים. בעצם מחייב את כל התכניות החדשות להתייחס לנושא של ניהול נגר. כל תכנית נדרשת לנהל נגר ולהפחית את הנגר מסופר בהסתברות של 2% ,1 ל-50 שנה, בעצם לאפשר מה שהשתחרר למערכת הניקוז יהיה בסוף 1 ל- 5 שנים 20%. אז בהתאם לאותה הנחיה של תמא/1 שאושרה ולבקשת המועצה בעצם התוכנית שלנו מציעה שתי חלופות. חלופה ראשונה היא שילוב של אמצעים לניהול נגר ושילוב של מערכת הניקוז. ואז מערכת הניקוז יכולה להתמודד עם 1 ל- 5 שנים, עם ספיקות יותר נמוכות. אם אנחנו לא עושים, החלופה השניה היא ללכת לאיזה שהוא קצה אחר, אנחנו מראים פה שני קצוות. אם אין ניהול נגר, אנחנו מציעים את מערכת הניקוז להסתברות של 1 ל-20 שנה. אני לא אכנס לנושא של איך נעשית הספיקה, נראה לי שזה פחות קריטי לכם, זה הכל מסוכם במסמך. מה שכן חשוב לציין, זה פה כתוב, כל קוטר הצינורות הניקוז המוצעים, הם לא מחושבים על בסיס מדידה מפורטת. אנחנו תכנית אב, כן קיבלנו איזה שהיא מדידה של המועצה.

וכן בתוכניות שאנחנו מלווים את המועצה וקיבלנו מדידה מפורטת אז כן הכנסנו אותה. אבל חשוב לציין שבסוף, השיפוע של קווי הניקוז שאנחנו הכנסנו אותם, היה לפי שיפוע פני הקרקע. כל התכנית שלנו היא תכנית אב, היא כללית. ובסוף, כשהתכניות יבואו הם יהיו צריכים להראות את החישוב.

זה לא פוטר אותם, בהתאם באמת לשיפועים שהם מתכננים. עוד נושא שנדרשנו אליו בתכנית האב, חלק מה-TOR, זה הרצה של מידול הידראולי. אנחנו אמנם בסקר מצב קיים חישבנו על בסיס הנוסחאות הקיימות כל קו ניקוז.

אדר' גל נמרי:

טל, אני מציע הצעה פרודוקטיבית, בואי רגע נרוץ, תראו לנו מה המוצר המוגמר, מה השורה התחתונה.

טל אברג'ל:

אוקי. אז אני רק אגיד שהשורה התחתונה, זה גם תוצר שקיבלה המועצה, זה הרצה בתוכנה שיודעת להריץ את מערכת הניקוז ביחד עם הזרימה בתעלת אזור ובמובל רחוב השקמה. ובעצם אנחנו רואים פה, בהסתברויות השונות, קווי ניקוז שהם עמוסים, כמו למשל בכצנלסון אנחנו רואים את זה, קווי ניקוז שהם גבוליים, למשל ברחוב ירושלים. וקווי ניקוז שהתקבלו תקינים. כמובן כל אחד זה בהתאם להסתברויות השונות. פה אנחנו רואים את ההבדלים בין ההסתברויות השונות, ככל שהספיקה עולה אז כמובן אנחנו רואים יותר קווי ניקוז שהם עמוסים וגבוליים. מיפוי של סיכוני הצפה, אנחנו רואים פה את הנקודות הבעייתיות שאנחנו זיהינו באזור, חלק מהשקלול של המידול ההידראולי שנעשה. וחלק מהתוצרים זה התשריטים. בעצם הזכרתי את החלופות שאמרנו קודם, החלופה הראשונה זה בעצם אם אנחנו עושים שילוב נגר ותכנון מערכת הניקוז להסתברות של 20% , 1 ל-5 שניםאז התשריט נראה כך, זה נמצא אצל המועצה. בעצם יש פה ממש מיפוי של תתי האגנים, גבולות האגנים, יש קווי ניקוז שנדרשים להחלפה, קווי ניקוז מוצעים כי לא קיים שם קו ניקוז, קווי ניקוז גבוליים שנדרשים לבדיקה יותר מעמיקה. וקווי ניקוז שיצאו תקינים. בנוסף, יש פה עוד המון מידע, אנחנו רואים את המתחמים של התחדשות עירונית, שבעצם מהווה לנו גם הזדמנות לטפל במערכת הניקוז הקיימת. סימון של משקעים אבסולוטיים, בעצם כל המידע שאנחנו צריכים בשביל התוכנית המוצעת שמפורטת במסמך, נמצאת פה גם בתשריט. אני אחזור למצגת. זה תוצר 13

שהמועצה קיבלה אותו, גם בחלופה של שילוב ניהול נגר עם מערכת הניקוז וגם אם אנחנו רוצים לתכנן את מערכת הניקוז, אין לנו אפשרות לעשות ניהול נגר ואנחנו רוצים לתכנן אותה להסתברויות באופן יותר מחמיר. הדס, אני מעבירה שוב אלייך לכל הנושא של ניהול נגר.

הדס רייזר:

אז המחמיר של טל זה אומר שכל מה שאני אומרת מעכשיו ואילך בעצם לא ממומש, אלא מסתמכים רק על מערכת ניקוז. אבל החלופה שאנחנו כן מעודדים את המועצה, לפחות באזורים מסוימים להשתמש בה, זה כן להסתכל גם במשקפים של ניהול הנגר. יצרנו פה עוד שתי מפות לעזר שמראות את הנושא של מה הרכב הקרקע שאזור פרוסה עליה. יש קרקעות יותר מעודדות חלחול, יש קרקעות פחות מעודדות חלחול. ובניגוד לזה עשינו מפה נוספת שמראה איזה אזורים הם רגישים להחדרת נגר. שתי המפות האלה בעצם נותנות לנו איזה שהוא בסיס שאומר יכול להיות שיש לי קרקע נורא, נורא טובה ל חלחול, כמו באזורים 2.2, אבל היו שם אזורי תעשייה ואני אצטרך אולי לנקוט בכל מיני אמצעים של בדיקת הקרקע מפני זיהום, לפני שאני נותנת הנחיות להחדרת מי נגר.

אזורים אחרים אולי הקרקעות פחות מחלחלות, אבל אני יכולה יותר בקלות ובלי מחסומים לתת למים לחלחל לתת הקרקע. אז אלה שתי מפות נוספות. ובעצם באנו לעיקרון של ניהול נגר מתוך הבנה שמחפשים לטפל בגשם שהופך לנגר כמה שיותר קרוב למקום היווצרותו, On site. ואז יש לנו כמה עקרונות שבעזרתם אנחנו יצרנו את התכנית, שמפורטים פה מ- 1 עד 4, שבעצם אלה עקרונות שלפיהם אנחנו המשכנו והסתכלנו על אזור באותם דגשים. אנחנו מדברים על ניהול נגר של 2%, נפח הנגר הנדרש מחושב בעזרת המחשבונים של מנהל התכנון. זה באמת בא תוך כדי עבודה, הכלים שקיבלנו גם מהמדינה. קבענו שאחוז התכסית הפתוחה בשצ"פ תהיה 40% מתוך הבנה ששצ"פ מיועד לעוד כל מיני דברים. אז לקחנו על עצמנו החמרה ויש לנו גם נושא של Over flow, לא לגרום למים לעמוד שעות על שעות על פני השטח, אלא אם יש אירוע יותר נדיר, שיהיה להם לאן לזרום.

ויצרנו בעצם בנק פתרונות. לא את כולם אנחנו בהמשך מציעים להשתמש בהם, אבל הם קיימים, הם מגובים על ידי מנהל התכנון שבעצמו יצ ר בנק דומה. והתאמנו את זה ככלי עבודה בשביל המועצה. לכל אחד מהאייקונים האלה בעצם יש במסמך הסבר מפורט. איזה שהוא דף שמרכז את המאפיינים, את היתרונות, את החסרונות. מקומות שזיהינו ברחבי המועצה שאפשר ליישם, קצת, קצת נגיעה של איזה נפחים יש לכלי הזה פוטנציאל לאגור או לנהל. ועלויות מאד גסות, כמו שבעצם פורסם גם על ידי מנהל התכנון. אז יש פה שתי דוגמאות לאי תנועה מחלחל ולקידוחים. הלכנו קצת בעזרת כלים חדשניים של AI ואדריכל הנוף שליווה אותנו, לקחת תמונות ממקומות באזור ולראות איך הם יכולים להיות כאותו שימוש שהיום הם משמשים, אבל כולל ניהול הנגר. אז בדוגמא הראשונה, מתחת לגינה, יכול להיות מרחב שהמים מחלחלים אליו, מעודדים חלחול בעזרת החלפת קרקעות, הורדה של הטופוגרפיה באות ו גן. אזור שהוא מבוטל והוא כיכר אבל הוא יכול לשמור על אותו אופי שלו ועדיין לגרום למים להיכנס למרכז ולחלחל. ויש לנו עוד כמה דוגמאות כאלה, הן מופיעות גם במסמך, אז רק תתרשמו לרגע כדי שנוכל להתקדם. כיכרות שיכולות להיות מוקדי ניהול נגר, מקומות שהולכים להשתנות מבחינת החזיתות ותוספת אזור של אדניות ומרחב יותר ירוק.

טל אברג'ל:

התחדשות עירונית, כמו רחוב הפרדס שמוצג.

14

הדס רייזר

ואז כל המרחבים הירוקים בעיר יכולים גם לקלוט את המים, להשהות אותם. וכמו שאמרנו, ברגע שזה On site, ממש איפה שיורד הגשם, אני רגע נותנת למים לחלחל במקום לרוץ ישר למערכת התיעול, אז כל טיפה תעשה אחר כך את המשמעות להמשך. אז זה פה עוד שתי דוגמאות לדברים שיש באזור ויכולים להיות, בשינוי די קטן, הכלי שאנחנו מנסים לכוון אליו. לקחנו את כל הבנק הזה וניסינו לתת איזה שהוא שקלול, האם יש עדיפות לכלי כזה או אחר בשביל אזור להשתמש בו, האם יש עדיפות לכל אחד מהאמצעים על פני אחר. וראינו, בסופו של דבר, כהנחיה שלוקחת גם את הנפח שכל כלי מנהל, גם את העלויות בהקשר הכלכלי, התועלת הסביבתית והחברתית זו תוספת של מחשבה של איך הנראות של זה, כמה זה משמש את הציבור שחי סביב הגינה, סביב האזור המגונן, סביב האזור של המתקן. ונתנו משקלות, ובהתאם לזה ראינו בעצם שאין ממש תעדוף לאחד האמצעים, אפשר לומר שהריצוף המנקז הוא הכי פחות יעיל, למרות שעל פניו הוא הכי מיידי. אם רוצים לרצף מחדש רחוב, זה כאילו טריוויאלי, אבל הוא לא ייתן הרבה באופן יחסי לאחרים. מה שעוד עשינו זה לתת איזה שהיא חוברת. כיוון שהמסמכים הם ארוכים ומכילים המון מידע, כדי שבמיידי אפשר יהיה לקבל על כל מתחם ומתחם קצת מידע יותר מצומצם אבל יותר ויזואלי וכבר ככה מרכז, השלבים הראשונים של כל תכנון שיגיע לפתחה של מחלקת הנדסה, אז עשינו כרטיסיות לכל מתחם. ובעצם אנחנו מציגים את כל המידע החשוב שיש על המתחם הזה, גם התשריט העקרוני, איזה אמצעים אפשר להשתמש, מידע של נתונים, מה שטח האגן, כמה אגנים יש בו, מה השטח הפתוח מבחינת אחוזים שיש בו, לאן הוא מתנקז. והנפחים שהוא יכול לעמוד בהם. ואפילו בחלקם יש פוטנציאל ניהול נגר יותר גבוה ממה שכביכול נדרש. וגם נתנו איזה שהיא נראות כללית למקום.

את המידע המלא בעצם יש לכם בצורה יותר מורכבת במסמך עצמו, אז אם הכלי הוא מצומצם מדי, אפשר תמיד לחזור למסמך ולקבל באמת את כל המידע על כל מתחם ומתחם. שיכלול גם את הניקוז וגם את ניהול הנגר באותו מידע במסמך.

אדר' גל נמרי:

אני רוצה להגיד תודה רבה למשרד ליגמ ולצוות המסור שליווה במשך שנתיים ויותר את הכנת תכנית האב לניקוז. זה מסמך מאד מקיף, הוא נועד בעיקר לאנשי מקצוע. והוא כלי עזר חשוב מאד לנו, לרשות המקומית, גם כשאנחנו באים לבחון פרויקטי תשתיות שאנחנו מבצעים באמצעות תאגידים עירוניים או תאגידי מים או רשות הניקוז. וגם כשאנחנו באים לבחון עכשיו תכניות של התחדשות עירונית או תכניות בסדר גודל של תא שטח מאד גדול. זה עוזר לנו לראות את התמונה הכללית של אזור מבחינת ניקוז וניהול נגר. ותודה רבה, באמת, על העבודה המאד מקיפה ומקצועית שעשיתם. אם יש להם שאלה, שתיים, אפשר לשאול. ואז אנחנו כמובן נצטרך להצביע על אישור תכנית האב לניקוז ונעבור לנושא הבא.

גרגורי דובקין:

אני לא מבין מה זה לאשר תכנית אב לניקוז, תסביר את זה.

אריה פכטר:

שנעבוד לפי התכניות שלהם.

15

גרגורי דובקין

אני לא ראיתי בתכנית הזו את הדבר לדעתי העיקרי. יש לנו למעשה צוואר בקבוק, יציאה מתחת לכביש 1 לנחל איילון. התייחסו לזה כתורה משמיםas is ללא אפשרות לפתוח מעברים נוספים במקביל למעבר הקיים, להרחיב את המעבר הקיים, האם זה נלקח בחשבון? התייחסות של רשות המים וכל הדבר הזה.

אריה פכטר:

תשאל אותן.

גרגורי דובקין:

זה מה שניסיתי לשאול במהלך המצגת.

אדר' גל נמרי:

הדבר הזה נועד כדי לתת לנו פתרונות. אנחנו עובדים איפה שאנחנו יכולים.

גרגורי דובקין:

אוקי. אחד מהפתרונות שאני ציינתי זה הדבר הזה ולא ראיתי לזה התייחסות. לכן ללא התייחסות הזאת אני לא חושב שזה נכון להצביע על תכנית שהיא לא גמורה, להבנתי. כי יש עוד פתרון שלא מוצג לנו.

אדר' גל נמרי:

מה שהתחלתי להגיד זה שאזור יכולה לפעול אך ורק בשטח המוניציפלי שלה. צוות התכנית אמר שחלק מהפתרונות הם לפעול במעלה. בסוף, אם אנחנו נדמה את אזור לחור קטן בבריכה מאד גדולה, שכל המים צריכים לצאת דרך המוביל מתחת לכביש 1, המטרה העיקרית היא במעלה ראשון לציון, חולון, כבר שם עם רשות הניקוז להטמיע פתרונות וכבר ככה לצמצם את כמות הניקוז שאנחנו אמורים לטפל בו. יחד עם זה, גם בתחום הרשות המקומית יש לנו פתרונות שאנחנו יודעים בוודאות שאנחנו יכולים ליישם אותם. אחרת אנחנו יכולים ללכת לפתרון אחר, להגיד תשמעו, לא אכפת לנו משום דבר, אנחנו תולים את יהבינו על הרחבת הפתרון מתחת לכביש 1, רק את זה

גרגורי דובקין:

כרגע אנחנו תולים את עתידנו,

אדר' גל נמרי:

ברשותך,

גרגורי דובקין:

שניה, נתתי לך להתבטא.

טל אברג'ל:

אני רק אגיד שהעניין של המעביר של כביש 1 הוא בעיה מאד, מאד

גרגורי דובקין:

אנחנו תולים את עתידנו בשיתוף פעולה עם חולון וראשון ומתעלמים לחלוטין משיתוף פעולה עם מצ"א ורשות הניקוז וכל זה. לדעתי הפתרון צריך להיות פתרון משולב, גם במעלה הזה, זה נכון.

יחד עם זאת, צריך לדעתי לבדוק עלות ויכולת הנדסית להרחיב את צוואר הבקבוק. זה אחד מסט הכלים שצריך לעמוד לרשותנו.

16

יובל בן בסט

ולהוסיף, אני לא שמעתי עוד פתרון על כביש 44. זאת אומרת כל מה שהתמודדנו בשנים האחרונות איפה זה נכנס פה בנגר?

טל אברג'ל:

למה אתה מתכוון מה שהתמודדנו בשנים האחרונות?

אריאל וייסוול:

כביש 44 ?

יובל בן בסט

כביש 44, כל מה שמובילים מחולון, שלפעמים נכנס אלינו לבפנים

אריאל וייסוול:

המובל נכנס אלינו.

יובל בן בסט:

כן. כל הדבר הזה, איפה הוא נמצא פה?

לאה רזון:

היא דיברה על המובל.

אריאל וייסוול:

לא, הוא אומר 44 .

יובל בן בסט

כל מה שנכנס גם מכביש 44 .

אריה פכטר

חברים, סליחה. בואו נתקדם. זה ההצעות שלהם, להשתמש, זה מה שהם יכולים לתת. לגבי כביש 1, אף אחד לא מוכן לשתף פעולה. אנחנו ביקשנו מהם שהם יעשו את העבודהמע"צ לא מוכנים להתייחס לכל הרחבה. ניסינו והם לא מוכנים להתייחס לזה. הפתרונות שהם נתנו זה במעלה עם חולון וראשון ובתוך היישוב שלנו. אלה ההצעות שלהם, אלה הפתרונות שלהם. גל, מה יש לך להוסיף?

אדר' גל נמרי:

חשוב להגיד, זה לא חולון וראשון, זה רשות הניקוז.

אריה פכטר:

רשות הניקוז.

אדר' גל נמרי:

וכמו שהצוות אמר, רשות הניקוז היו איתם בתהליך ואלה פתרונות שהם גם מקובלים עליהם. רשות ניקוז זה הגוף המתכלל.

לירז גונן-אלאלוף:

הם יכולים לכפות על עיריית חולון לעשות את זה?

אדר' גל נמרי:

זה לא שהם יכולים לכפות, בסוף גם הם חלק מתהליך של תכנון, כמו שהם מתייחסים לתוכנית אצלנו, יש התייחסות רשות הניקוז, כך גם ברשויות אחרות.

17

אוריאל תנעמי

אם אני מחזק את מה שאומר גרגורי, והוא צודק במה שהוא אומר, אנחנו הולכים להכשיר פה איזה שהיא תכנית מתאר לשנים הבאות, שאנחנו נצטרך להשתמש בה. השאלה היא מה זה ייתן לנו פתרון, אם זה נותן לנו איזה שהוא פתרון חלקי,

אדר' גל נמרי:

אתם לא הבנתם, אני אסביר מה אנחנו עכשיו מקבלים. אנחנו לא מקבלים פתרון בית ספר למחר בבוקר. אנחנו מקבלים תכנית מקיפה שעשתה סקר ניהול סיכונים עם Action points למחר בבוקר מה יזם צריך לעשות בפרויקט פינוי בינוי של יצחק שדה, איך הוא צריך להתייחס לנגר ולניקוז.

אוריאל תנעמי:

נקודתית.

אריאל וייסוול:

לא, כל הפרויקטים.

אדר' גל נמרי:

הדבר הזה הוא תצריף שלם, ממופה על בסיס תאי השטח, כמו שמוצגים בתכנית המתאר שאנחנו מקדמים. ובלי זה אנחנו לא נוכל, בגדול, לקדם תכניות, כי אנחנו לא נוכל לנהל נכון את הנגר בכל הישוב, בין היתר. גם נגר וגם את הניקוז.

מיכאל דוידוב:

והמימון, מי מממן את זה?

אדר' גל נמרי:

רגע, רגע, מממן מה?

מיכאל דוידוב:

את כל הפרויקט הזה.

אריאל וייסוול:

כל פרויקט בפני עצמו. בונים שכונה עכשיו באופיס, הם צריכים לדעת לפיה,

אדר' גל נמרי:

אני אגיד, כל יזם שמבקש לקדם פרויקט, הוא לא בא לבד, הוא בא עם צוות שלם של יועצים, בין היתר גם יועץ ניקוז. כמובן שהפתרונות עבור המגרשים זה היזם. איפה שזה הכבישים, מדרכות, זו הרשות המקומית, זה אנחנו. לפעמים יש פה גם כן תכנון אחיד, אבל הכל חייב לקרות לאור תכני ת אב לניקוז. אנחנו לא מדברים פה עכשיו על פתרון אחד, אנחנו מדברים פה על סל של פתרונות.

גרגורי, היה ואנחנו נצליח בעתיד הקרוב או הרחוק להגדיל את הספיקה של הניקוז מתחת לכביש 1 זה מבורך, אנחנו לא נגיד לזה לא. אבל עד שזה לא יקרה, יש לנו כרגע פתרונות נוספים שיכולים לעזור לנו לקדם תכניות.

ליאת אייזנר:

בעצם אתם אומרים שאתם לא מעוניינים להסתמך על הבחוץ אלא להסתמך רגע על הבפנים, מה אנחנו יכולים לעשות.

אדר' גל נמרי:

מה זה לא מעוניינים? אנחנו רוצים,

18

גרגורי דובקין

זה לא נכון.

טל אברג'ל:

אתם מאד הצטמצמתם לנושא הזה של התעלה והמעביר של כביש 1. אבל תכנית האב היא הרבה יותר רחבה מהזרימה רק בתעלה. היא בעצם כוללת את כל מערכת הניקוז שכל המערכת הזאת מושפעת אחד מהשני. יש באזור עוד הרבה בעיות שהן מעבר כרגע להצפות של התעלה בהסתברויות הנדירות של 1 ל-100 שנה. יש לנו רחובות שאין בהם מערכת ניקוז, יש לנו רחובות שמערכת הניקוז ישנה, היא לא מתאימה לספיקות התכן, יש לנו שקעים אבסולוטיים שצריכים לתת עליהם מענה.

ובעצם, מה שאני רוצה להגיד, כי אנחנו עוצרים פה באמצע ועוד לא ראיתם את כל הדברים שמקבלים. אבל אנחנו ממש מיפינו תכנית עבודה רב שנתית, נתנו לכל קו ניקוז קיים ומוצע סדר עדיפויות לפי רמת הסיכונים שנמצא בכל מתחם, ממש סיווגנו כל מתחם של תכנית המתאר הכוללנית מה רמת הסיכון שנמצאת בו. האם יש לו סיכון להצפה מהתעלה, האם יש לו סיכון להצפה כי יש שם שקע אבסולוטי, האם יש לו סיכון להצפה כי יש שם קו ניקוז או שחסר קו ניקוז.

ובסוף, בכל השקלול הזה, נתנו איזה שהוא סדר עדיפויות לאיזה שהיא תכנית עבודה רב שנתית, שגם נמצאת בתוך המסמך הזה. אולי הדבר הכי חשוב שהמועצה גם מקבלת זה את כל שכבות המידע הגיאוגרפיות. לבקשה של גל ותומר כבר שלחנו, אפילו שהתכנית עדיין לא אושרה סופית, אבל כל קווי הניקוז, הסיווג שלהם, המידול ההידראולי, סיווג הסיכונים במועצה, הכל מקבלים חוץ מהמסמך והתשריטים גם בשכבות מידע גיאוגרפיות שאפשר להעלות אותן ולהשתמש בהן אצלכם. אז בעצם הנושא הזה, זה נכון, צריך לפתור את הבעיה הזאת של התעלה באזור, אבל תכנית האב היא הרבה יותר רחבה מהנושא הזה, היא ממש איזה שהוא קו מנחה איפה האתגרים, איפה המקומות עם הסיכונים, איפה צריכים קווי ניקוז, איזה קווי ניקוז צריכים להחליף. והיא יוצרת איזה שהיא תכנית עבודה רב שנתית. וגם, באמת, תכניות של התחדשו ת עירונית, מקומות שהמועצה מחדשת אפילו פארק, היא יכולה לבוא לתכנית האב ולראות מה האפשרויות שעומדות לידה שם, איזה בעיות יש לנו במרחב. יש לנו פה הזדמנות לשנות את הפארק, אנחנו כבר עושים אותו, בואו נעשה אותו שהוא יהיה בצורה שהוא גם מנהל את נגר ולא מייצר לנו נגר שמעמיס על מערכת הניקוז. אז בעצם התכנית היא הרבה יותר רחבה רק מהבעיה הזאת של המעביר כביש 1 .

זה רק מה שרציתי להגיד

אריה פכטר:

כן גרגורי, תגיד במשפט.

גרגורי דובקין:

אני ראיתי עוד מובל אחד בכביש ליד גהה, ברחוב שבזי שעובר, נכון? בתכניות שלכם.

אריה פכטר:

במקביל לכביש 1 .

גרגורי דובקין

ליד הצומת,

טל אברג'ל:

אין מובל, יש שם תעלה פתוחה.

19

גרגורי דובקין

לא, לא, צפון מזרח. ליד כביש 4 .

טל אברג'ל

אתה מתכוון מה שהיום המובל רחוב השקמה הוא הופך לנחל פתוח וחוצה את כביש 1 בעוד מעביר זה לא בשקופית הזאת. שם אין לנו בעיה וגם יש לנו מפעל ניקוז, מה שנקרא מפעל ניקוז של פארק איילון, שגם אליו קובע לנו את המפלסים, יש פה את השטחים של מקווה ישראל שראיתם שכבר חופרים אותם.

גרגורי דובקין:

אני לא מדבר על מקווה ישראל. תעברי לדפים הקודמים. בחלק הימני העליון, אנחנו רואים בגוש 6.1 ו- 6.2 שחלק מהמים הולך שמאלה למובל וחלק הולך ימינה לאותו מובל שעכשיו את מצביעה עליו. אין שום אופציה לנתב חלק מהמים לשם?

טל אברג'ל:

יש פה תעלה גדולה שעוברת, תעלה פתוחה.

הדס רייזר:

המפה הזאת לא מראה שום דבר למעט,

טל אברג'ל:

אין פה כרגע שום תכנון, הכל בתוך התשריטים.

גרגורי דובקין:

אז התכנית לא גמורה.

טל אברג'ל:

אני מציעה שתפתחו, כל החומר נמצא ואין בעיה, אפשר לשלוח לנו את כל ההערות, את כל השאלות.

אנחנו פה.

אריה פכטר:

גל, רצית להוסיף משהו?

אדר' גל נמרי:

לא.

אריה פכטר:

אני רוצה להגיד, אנחנו נהיינו כל אחד מומחה לניקוזים. אנחנו לקחנו חברה מהטובות בארץ לנושא של הניקוז. ואם לקחנו אותם אנחנו סומכים עליהם. והפתרונות שהם נתנו אלה פתרונות דה פקטו לישוב שלנו. ואם הם היו חושבים שיש פתרונות אחרים שהם טובים לנו, אני מאמין שהם היו נותנים לנו את הפתרונות. אלה הפתרונות. וכמו שגל אמר, אנחנו מסתכלים היום לקראת הגידול של הבינוי בשנים הקרובות בישוב, על אלפי היחידות שעומדות להיבנות בישוב, שאנחנו צריכים לראות לאן יגיעו המים מהאזורים האלה, מהניקוזים האלה. וזו אחת הסיבות העיקריות לנושא הזה.

יובל בן בסט:

לגבי בסוף התכניות, טיילת מרחפת, יש להם איזה שהיא המלצה מבין החלופות?

20

מיכאל דוידוב

על מה אנחנו הולכים בסוף? היא הציעה פה מספר פתרונות.

אריאל וייסוול:

לא פתרונות.

יובל בן בסט:

רעיונות.

אריאל וייסוול:

רעיונות. בכל שכונה מה לעשות.

ליאת אייזנר:

היא אמרה שאין פתרון אחד. היא אמרה שכל קטע יכול לקחת פתרון אחד שמתאים.

אריה פכטר:

הפתרון שאני רואה זה במעלה. זה ביחד עם רשות הניקוז, עם הרשויות חולון וראשון לציון, שהמים מגיעים לשם לתוך המובל. צריך למצוא לזה פתרונות במעלה שם. היא נתנה לנו עוד כל מיני פתרונות. נשב, נשקול, נחשוב ביחד מה הפתרונות הכי יעילים והכי טובים לישוב שלנו.

יובל בן בסט:

שנים אנחנו מחכים לפתרון לנחל שהוא כרגע פתוח ויש יתושים והכל.

אדר' גל נמרי:

רגע, אני רק רוצה להגיד, הן גם ציינו את זה בהתחלה. ספציפית, אם אתם מדברים על הנחל ועל התעלה, אני אגיד באמירה כללית, הכוונה היא להפוך את זה מחיסרון ליתרון. או להשתמש בתוואי הנחל שחלקו הוא גם כן תחום בתעלה בנויה, להשתמש בזה כאלמנט נופים, כאלמנט שמלבד שיש בו מופעי זרימה, להשתמש בו בתבונה ושהוא לא יהיה החזית האחורית עם היתושים, עם הלכלוך שקיים היום. זה מקבל ביטוי כבר בתכניות התחדשות עירונית. וזה גם מקבל ביטוי בפרויקט האופנידן שהרשות המקומית מקדמת בתכנית אב ומקומות נוספים. אבל זה ממש נקודתית מאקרו על תוואי הנחל.

אריה פכטר:

אני רק אחזק את הדברים של גל, מתוכנן גם מאחורי בית הכנסת שארית הפלטה, מתוכננת איזה שהיא טיילת. וגם ליד ד"ר ליכט, איפה שהגינה הקהילתית, גם שם מתוכנן לפתוח חלק מהמובל.

חפצי חיימוב:

ברור, הם יעשו מה שהכי טוב לאזור.

אריה פכטר:

חלק מהמובל לפתוח גם שם. שלא תחשבו שהפתרון הוא רק להרחיב את המובל, לא רק זה הפתרון.

עד היום, אני כבר באזור הרבה מאד שנים, המובל אף פעם לא עלה על גדותיו. וזה פעם ב-100 שנה יכול להיות שזה יגיע.

גרגורי דובקין:

ב-1991 לא עלה על גדותיו

21

אריה פכטר

ב-1991 לא היה מובל. אלה הפתרונות שהם נתנו לנו, אני חושב שאלה פתרונות טובים, לנו, לישוב לזמן הזה.

גרגורי דובקין:

למה אנחנו לחוצים להצביע על זה היום?

אדר' גל נמרי:

צריך להצביע, יש עוד תכניות שצריך לקדם. אתה מוזמן לבוא אלי, לשבת, זה לא קובץ אחד, כנראה צריך איזה חמש שעות, או שיותר טוב, אני אקח את כתובת המייל שלך ואני אעביר לך ג'מבו מייל עם כל המסמכים ואז נשב על זה.

אריה פכטר:

אין בעיה. אתה יכול להימנע בהצבעה, גרגורי, זה בסדר. מי בעד אישור תכנית האב לניקוז ירים את היד.

גרגורי דובקין:

נמנע.

בעד: פכטר אריה, וייסוול אריאל, עו"ד גונן -אלאלוף לירז, חיימוב חפצי, צביה שיינפלד, יניב מיקי, דוידוב מיכאל, בן בסט יובל, אייזנר ליאת, תנעמי אוריאל.

נמנעים: דובקין גרגורי.

החלטה:

מאשרים ברוב קולות את תכנית האב לניקוז מועצה מקומית אזור.

אריה פכטר:

תודה רבה לכם, יישר כוח על העבודה שעשיתם.

(נציגי משרד ליגמ עזבו את הישיבה).

(רס"ן במיל' רס" ן במיל' עומר וינברגר הצטרף לישיבה)

אריה פכטר:

הגיע מפקד היקל"ר, הוא ביקש להגיד כמה מילים.

לירז גונן-אלאלוף:

גם אנחנו נגיד לך כמה מילים.

רס"ן במיל' עומר וינברגר:

נראה לי שפעם קודמת שהיה דיון זה היה בדיון ישר אחרי חרבות ברזל וגם נכנסתי אליכם. אז כנראה שאנחנו בונים את המערכות בהתאם לישיבות. אוטוטו יודיעו בצורה כזו או אחרת על חזרה לשגרה, יודיעו תיכף את ההדרגתיות ואיך זה אמור להיות. אבל אנחנו נכנסנו להפסקת אש, אחרי 12 ימי מלחמה מול איראן. אני מפקד היקל"ר פה באזור, עובד צמוד עם ראש המועצה וכל ראשי המכלולים. מיום חמישי ב-2:45 לפנות בוקר נכנסנו בדלתות, מה שנקרא, איך שהודיעו על ההפצצה אנחנו הגענו לפה, אני והצוות, עם החיילים, המכלולים הגיעו יחד איתי ומאז אנחנו 24/7 חיים 22

נושמים את הרשות, לא זזנו הביתה, לא הלכנו לשום מקום. אנחנו קיבלנו גם טעימה, קיבלנו נפילה פה ברשות. אני יכול לשתף אתכם שעברנו נפילה בבוקר יום רביעי. והתגובה שלנו כיקל"ר, יחד עם הרשות, היתה פנומנלית. אנחנו הגענו בטווח של 4 דקות ריצה דרך זיהוי, הגענו בטח לפניכב"ה והגענו יחד עם מד"א בריצה מפה, כי זיהינו במצלמות שיש שריפה. ויכולת השליטה באירוע היתה מדהימה. הוצאנו את החילוץ של התושבים משלושת הבתים, פתחנו חפ"ק, מכלולים, מחלקת רווחה פתחה מרכז משפחות והלכה בעצם לתת פתרונות לאחר מכן, רווחה ואוכלוסייה.

אריה פכטר:

בקיצור, אתה אומר המועצה תפקדה בסדר.

לירז גונן-אלאלוף:

הוא נותן לעצמו ציונים.

רס"ן במיל' עומר וינברגר:

לא, לא, אני יכול להגיד לכם שאני כיקל"ר, אני סוג של מכלול בתוך הרשות, ממש, ממש לא. מי שמנהל את הרשות זה ראש המועצה, המנכ"ל והמכלולים. אנחנו פה רק לעזר, לתווך כגורם צבאי שנמצא ברשות. אנחנו לא מוסמכים לקבל החלטות ברשות מקומית, שום דבר.

אריה פכטר:

אני רק אחזק את הדברים שהוא אמר. אנחנו קיבלנו חיזוקים ותשבחות מכל הגורמים החיצוניים.

כיבוי אש, משטרת ישראל, מגן דוד, מפקדי המחוזות. כולם שהגיעו לפה וכולם פרגנו למועצה וליקל"ר.

אריאל וייסוול:

וצריך לפרגן לעומר.

אריה פכטר:

עומר, תודה רבה.

רס"ן במיל' עומר וינברגר:

תודה רבה לכם.

(עומר וינברג עזב את הישיבה)

סעיף 3 – אישור נוהל הצטרפות המועצה כמגישת תכנית בפרויקט פינוי בינוי

אריה פכטר:

אישור נוהל הצטרפות המועצה כמגישת תכנית בפרויקט פינוי בינוי.

אדר' גל נמרי:

אני רוצה רגע להסביר. לא נקרא עכשיו את המסמך, הוא לא ארוך. אני רוצה להסביר מה אנחנו עכשיו מביאים לסדר היום. כיום, בתכניות להתחדשות עירונית, רוב התכניות, בטח באזור אבל גם במדינה, הן כבר לא התחדשות עירונית של בניין או מגרש בודד, אלא זה התחדשות עירונית של תאי שטח גדולים. לפעמים רשות מקומית נדרשת להצטרף כמגישת התכנית,

ליאת אייזנר:

כמו שהיה בשפינוזה.

23

אדר' גל נמרי

מכל מיני סיבות, לא ניכנס למה. המסמך הזה נועד לעשות איזה שהיא הסדרה ונוהל מתי הרשות המקומית או על בסיס איזה קריטריונים הרשות המקומית תיכנס כמגישת תכנית. מה זה אומר?

לקדם תכניות אפשר במסלול רשויות, זה אומר שמדינה מממנת או רשות להתחדשות עירונית. ורוב התכניות הן במסלול יזמים. באים התארגנות של תושבים, עושים מכרז יזמים, בוחרים יזם ואז היזם בא ומקדם את התכנית. במסלול רשויות, למשל יצחק שדה או למשל בן גוריון בן צבי, ששם המדינה באמצעות הרשות להתחדשות עירונית מימנה את התכנית, זה נקרא מסלול רשויות, שם לא היה עדיין יזם. המדינה באה, או בכוחות של כספי מדינה באה ומימנה תכנית. שאר המתחמים, כמו למשל שפינוזה או משה שרת או קפלן, או כאלה שגם יבואו אחר כך, זה מה שנקרא מסלול יזמים. ולפעמים יזם יבוא ואו שהוא יבקש מהרשות להיכנס מגיש תכנית, או שהרשות תהיה מחויבת. למה היא תהיה מחויבת? כי אם זה תא שטח גדול ובמצב הנכס לרשות המקומית יש אחיזה בקרקע בשיעור אחוזים די גבוה, בקרקע, במטר מרובע בקרקע, למשל שטח התכנית הוא 10 דונם

אריה פכטר:

מה זה נקרא אחוזים די גבוה?

אדר' גל נמרי:

באזור 40%. ולרשות המקומית יש, לצורך העניין, אחוזים בקרקע, כי יש שם מבנה חינוך, כי יש שם זכות דרך, רחוב, מדרכה, כביש, כי יש שם שצ"פ, גינה, זה קרקע.

ליאת אייזנר:

מבנה.

אדר' גל נמרי:

מבנה, שטח חום לצורך העניין. אני לא מדבר על שימוש, אני מדבר על ייעוד. חום זה מבנה ציבור או חינוך. ירוק זה שצ"פ או זכות דרך. אז אנחנו נבחן, באמצעות הכלים, יחד עם תומר מהתחדשות עירונית שלנו, מתי אנחנו מאשרים להיכנס מגיש תכנית. דבר כזה יבוא, כמובן, לאישור המועצה.

והמועצה תצביע על בסיס קריטריונים ועל בסיס חוות דעת שלנו, של ההנדסה, האם להצטרף או לא להצטרף. הנוהל הזה בא להסדיר. יש תכניות שאם הרשות המקומית לא תצטרף מגיש התכנית, עובדתית התכנית לא תוכל להתקדם כי לרשות המקומית יש אחיזה גדולה בתא השטח. תא השטח, נקרא לז ה הקו הכחול של התכנית, זה אומר על איזה גבול אני רוצה להחיל את התכנית. הגבול הזה נקבע משיקולים שעיקרם תכנוניים, כדי להשיג תוצאה תכנונית מיטבית אופטימלית. אני יכול, בתוך רשות מקומית, להכניס בתוך הקו הכחול גם הרחבה של זכות דרך, של כביש. גם פיתוח של שטחים חומים, גם הגדלה או שינוי של שצ"פים. כל דבר כזה משפיע על הקו הכחול. היה ולרשות המקומית יש הרבה, מעל 40%, פחות או יותר, היא מחויבת לפי חוק להיכנס. אם היא לא תיכנס התכנית לא תתקדם. מקרה אחר, אם אני אקח את זה רגע לקיצון אחר, היה ויש תכנית שהיא חולשת על תאי שטח נרחבים עם הרבה מאד מבנים או גושים וחלקות, ולא לכל בניין יש עכשיו את אחוז ההסכמות הנדרש על פי חוק בשביל לקדם תכנית, כי תכנית נבחנת גם לפי בניין, אחוז חתימות. גם לפי מתחם, אחוז חתימות. וגם לפי הקו הכחול. כשיש תכנית מאד גדולה, יכול להיות ריבוי של דברים כאלה. ועל ול להיווצר מצב שאם יש בניין אחד, למשל מתוך עשרה בניינים, שבבניין האחד הספציפי הזה אחוז החתימות הוא נמוך, לכאורה לא ניתן יהיה לקדם את התכנית, כי תכנית 24

עדיין נבחנת לפי אחוז חתימות של בניין אחד. ואנחנו לא רוצים שייווצר מצב שמעט משפיעים על הכלל. מצב כזה זה כמובן מצב חריג, אנחנו, יחד עם מנהלת התחדשות עירונית נדע להציף את זה ונדע לבדוק ולסווג עבור המועצה האם נדרשת כניסה של הרשות המקומית. ברגע שרשות מקומית נכנסה כמגישת תכנית, זה אומר שהמחוז, כשהתכנית תעבור אליו, הוא כבר פחות יבדוק בציציות את אחוז החתימות, כי מבחינתו הרשות המקומית נכנסה כמגישת תכנית. זה לא משפיע על שלב הוצאת היתר בניה, לא יצא היתר הריסה ובניה ללא 100% חתימות, למעט מקרים של דייר סרבן הדבר הזה לא מדבר על תהליך הרישוי, הוא מדבר על תהליך קידום תכנית התב"ע.

אריה פכטר:

סך הכל זה מקדם.

אדר' גל נמרי:

זה מקדם, זה בעיקר נועד לעשות סדר. עד היום לא היה לנו את זה ואנחנו רוצים לעשות סדר כשיזם מגיע אלינו, לעשות ליזמים שיקוף מצב נכון, מה צפוי לו בתהליך. וזה המסמך שאנחנו מבקשים להביא.

מיכאל דוידוב:

יש לי שאלה, איפה עומד בית הכנסת?

אדר' גל נמרי:

איזה בית כנסת?

חפצי חיימוב:

לא, הוא סתם נתן דוגמא.

מיכאל דוידוב:

אתה מדבר על שטח חום, אנחנו שטח חום.

אדר' גל נמרי:

מי זה אנחנו? איזה בית כנסת?

מיכאל דוידוב:

בית הכנסת שלנו, בית ישראל.

אדר' גל נמרי:

אתה מדבר עכשיו על בית כנסת, על שטח חום שנמצא בתוך תכנית בן גוריון בן צבי, אני לא מדבר כרגע על האירוע הזה, זה לא האירוע. כי זו תכנית שכבר מתקדמת עם מסלול רשויות, אמרתי, זה נועד עבור מסלול יזמים.

אריה פכטר:

מה שהוא מתכוון, עוד אין לנו בקנה מה שהוא מבקש לעשות.

מנחם אברהם:

זה להסדיר ליזמים כשהם באים שיראו כבר איך הם יכולים לקבל הסכמה שלנו, זה העניין.

אריה פכטר:

מי בעד נוהל הצטרפות המועצה כמגישת תכנית בפרויקט פינוי בינוי?

יובל בן בסט:

שניה, מי שנמצא באיזה שהיא התחדשות עירונית זה קשור?

25

אריה פכטר

לא רלוונטי. אושר פה אחד.

לירז גונן-אלאלוף:

אני לא הצבעתי.

בעד: פכטר אריה, וייסוול אריאל, חיימוב חפצי, דובקין גרגורי, צביה שיינפלד, יניב מיקי, עו"ד אוריאל תנעמי, בן בסט יובל, אייזנר ליאת.

לא מצביעה: עו"ד גונן-אלאלוף לירז

החלטה:

מאשרים ברוב קולות את נוהל אישור הצטרפות המועצה כמגישת תכנית בפרויקט פינוי בינוי.

סעיף 6 – אישור דוח רבעון 01/25 .

אריה פכטר:

אישור דוח רבעון 01/25. אורלי

יובל בן בסט:

אפשר להעלות את הדוח פה?

אורלי מוסאי:

האמת ששלחתי אותו. דוח רבעון 01/25, הדוח לא מבוקר על ידי משרד הפנים, הביקורת היא רק על החצי שנתי. הוא יהיה מסוקר חצי שנתי ויהיה סופי.

אריה פכטר:

זה דוח רבעוני. מה השורה התחתונה?

אורלי מוסאי:

שורה תחתונה, גירעון של 173,000 ש"ח

אריה פכטר:

שנמשיך כך.

אורלי מוסאי:

הגירעון המצטבר הוא 3,963,000 .

יובל בן בסט

היה איזה סעיף שם בארנונה, אם את יכולה לתת איזה ספוט על זה.

אורלי מוסאי:

איזה סעיף בארנונה?

יובל בן בסט:

יש איזה שהיא ירידה אולי בהכנסות?

אורלי מוסאי:

היתה ירידה ב-2024 .

26

אריאל וייסוול

2025 את נותנת. הכל בסדר

אורלי מוסאי:

כרגע זה בסדר. היתה קצת ירידה בארנונה, אבל לא משמעותית.

אריה פכטר:

מי בעד אישור דוח רבעון 01/25 שירים את היד. מי נגד? מי נמנע? אחד נגד, שניים נמנעים

בעד: פכטר אריה, וייסוול אריאל, חיימוב חפצי, דובקין גרגורי, צביה שיינפלד, יניב מיקי, עו"ד גונן-אלאלוף לירז

נגד: עו"ד אוריאל תנעמי

נמנעים: בן בסט יובל, אייזנר ליאת

החלטה:

מאשרים ברוב קולות את דוח רבעון 01/25 .

סעיף 7 – הגדלת תב"ר658 לצביעת כבישים ברחבי היישוב בסך 250,000 ש"ח

אריה פכטר:

הגדלת תב"ר 658 לצביעת כבישים ברחבי היישוב בסך, זה הגדלה, זה לא התב"ר. אנחנו רוצים לצבוע את כל מעברי החציה, כל המדרכות, כל אבני השפה בישוב. אנחנו נקבל הצעות מחיר.

להערכתי זה יעלה משהו בסביבות 300-350,000 ש"ח

אוריאל תנעמי:

עושים את זה פעמיים בשנה בדרך כלל.

אריה פכטר:

אנחנו פעמיים בשנה עושים את מעברי החציה.

אריאל וייסוול:

וסימוני כבישים.

אריה פכטר:

פעמיים בשנה אנחנו עושים את מעברי החציה. השנה זה כולל מעברי חציה וגם את הכחול לבן, אבני שפה, כניסות לבתים, את כל האיקסים למיניהם.

יובל בן בסט:

אני מבקש גם את שפינוזה, כבר ביקשתי. כשאתה נכנס שם לחניה אין שם סימון, בעצם אם אפשר לסמן שיהיה יותר מסודר.

משה ישי:

אם זה חלק מהישוב אז זה יסומן.

אוריאל תנעמי:

זה לא מצריך מכרז?

27

אריה פכטר

יכול להיות.

משה ישי:

מכרז זוטא מה שנקרא. מעל שש הצעות מחיר.

אוריאל תנעמי:

יש הצעות?

משה ישי:

אתה עכשיו רק מאשר את הסעיף התקציבי, לא את התכנית.

אריה פכטר:

יהיה מכרז, יהיו הצעות מחיר. אם יש לך מישהו שרוצה לגשת לזה, אתה יכול להגיד לו שייגש לזה, אין לנו שום בעיה. מי בעד הגדלת התב"ר ירים את היד.

אוריאל תנעמי:

כמה התב"ר היה קודם?

אורלי מוסאי:

הוא היה 150 ועוד 50 ,200,000 ש"ח

אריה פכטר:

הוא היה בסביבות 200,000, אנחנו מבקשים הגדלה ב-250, שלא ניכנס לגירעון, לחוסר. יישאר כסף נחזיר את זה.

אוריאל תנעמי:

אז בסך הכל התב"ר 500 ?

אורלי מוסאי

450 .

משה ישי

אבל ה-200 השתמשו בהם

אורלי מוסאי:

200 היה לי שנה שעברה. בגלל שתב"ר הוא רב שנתי אז אפשר

אריה פכטר:

התב"ר שנתי יהיה 450, בחלק השתמשנו. מה שיצטרך לעלות יעלה. ואם יישאר כסף יחזור לתקציב

אוריאל תנעמי:

כשאתה עושה הגדלת תב"ר אתה כותב 500,000, זה לא 450.

מנחם אברהם

היה 200, הקודם היה 200, אתה מגדיל עוד 250 ,450 .

אריאל וייסוול

אישרת 200 בעבר

אוריאל תנעמי:

בסדר, אוקי.

28

אורלי מוסאי

אז אתה מאשר להגדיל עוד 250.

אוריאל תנעמי

אז למה 500 ?

אריה פכטר

450, למה 500? היה 200 ועוד 250 .

אריאל וייסוול

סעיף 7, אורי

אוריאל תנעמי:

אני ב- 7, סדר יום אחר

אריאל וייסוול:

אוקי, לא קרה כלום, הכל בסדר.

אריה פכטר:

מי בעד הגדלת התב"ר ירים את היד. אורי, אתה נגד, בעד, נמנע?

החלטה:

מאשרים פה אחד את הגדלת תב"ר 658 לצביעת כבישים ברחבי היישוב בסך 250,000 ש"ח

סעיף 8 – הגדלת תב"ר642 עבור תשתיות בסך 500,000 ש"ח

אריה פכטר:

הגדלת תב"ר 642 עבור תשתיות בסך 500,000 ש"ח. זה עבודות ברחבי הישוב. מדרכות

אריאל וייסוול:

תיקונים, עבודות ציבוריות.

אריה פכטר:

נהרס, נשבר, צריך לתקן, חשוב שזה יהיה מהתב"רים. מי בעד הגדלת התב"ר בסך 500,000 ש"ח

אושר פה אחד.

החלטה:

מאשרים פה אחד הגדלת תב"ר 642 עבור תשתיות בסך 500,000 ש"ח

סעיף 9 – פתיחת תב"ר674 עבור שיפוצי קיץ 2025 על סך 750,000 ש"ח

אריה פכטר:

פתיחת תב"ר 674 עבור שיפוצי קיץ מוסדות חינוך על סך 750,000 ש"ח. כל שנה בחופש, לפני פתיחת שנת הלימודים, אנחנו עוברים על כל מוסדות החינוך, בתי ספר, גני ילדים, משפצים, מתקנים מה 29

שצריך. בקשות של מוסדות החינוך. בדרך כלל זה נע בסביבות 700, מיליון ש"ח. מי בעד התב"ר 750,000 ש"ח? אושר פה אחד

החלטה:

מאשרים פה אחד את פתיחת תב"ר 674 עבור שיפוצי קיץ 2025 על סך 750,000 ש"ח

סעיף 10 – אישור המלצת הוועדה המקצועית לתמיכות מיום 29/5/25 בנושא אישור תמיכות לעמותות לשנת 2025

אריה פכטר

אישור המלצת הוועדה המקצועית לתמיכות מיום 29/5/25 בנושא אישור תמיכות לעמותות. הרי יש לנו ועדה לתמיכות בעמותות, הוועדה כוללת את היועץ המשפטי, הגזבר ומנכ"ל. יש כל מיני עמותות שיש לנו פה והן מגישות בקשות, הוועדה הזאת מתכנסת, מאשרת, היא אישרה. מי בעד אישור המלצת הוועדה?

יובל בן בסט:

יש שם רק 210, נדמה לי, לא רשום 210,000 לצופים. צריך לשנות את זה ל-210,000 .

אריה פכטר

אין בעיה. מי בעד אישור המלצות הוועדה?

אוריאל תנעמי:

יש לי רק שתי שאלות לפני ההצבעה בבקשה. קודם כל אנחנו תמיד מבקשים, בכל שנה, לקבל דוחות ממבקר העמותות. לא יודע מי המבקר.

אורלי מוסאי:

יהודה סיני.

משה ישי:

אותו אחד.

אורלי מוסאי:

הוא המבקר. הוא שלח אלי את כל החומר.

אוריאל תנעמי:

אני מבקש, הוא מבקר, הוא צריך להביא דוחות.

אורלי מוסאי:

הוא שלח אלי את כל הדוחות.

אוריאל תנעמי:

אנחנו מבקשים שהדוחות יגיעו לישיבת מועצה. אף שנה זה לא מגיע לישיבת מועצה.

אריה פכטר:

אבל אורי, הוא שלח לאורלי.

אורלי מוסאי:

אני ביקשתי והגיע אלי.

30

אוריאל תנעמי

בסדר.

אריה פכטר:

יש לה את הדוח, אתה רוצה, תיכנס אליה.

אריאל וייסוול:

כל שנה אותו דבר.

יובל בן בסט:

אני אשמח לראות.

אורלי מוסאי:

אין בעיה.

אוריאל תנעמי:

אתם מביאים לנו דף להצביע עליו, אני חושב שמן הראוי לצרף לכאן את הדוחות.

אורלי מוסאי:

את הביקורות?

אוריאל תנעמי:

כן.

משה ישי:

אורי, דוחות הביקורת לא רלוונטיים לישיבת מליאה. כל אחד יכול לקבל בנפרד את מה שהוא צריך.

אוריאל תנעמי:

לא משנה, אבל אני עוד פעם,

משה ישי:

אתה לא מאשר את דוחות הביקורת, אתה מאשר את הפרוטוקול.

יובל בן בסט:

אבל אנחנו רוצים באמת לדעת.

אריאל וייסוול:

אז תבואו לאורלי, מה הבעיה?

אריה פכטר:

תבוא פעם בשנה לאורלי לחצי שעה, היא תיתן לך את הדוחות.

אוריאל תנעמי:

דבר שני, בסעיף 7, העמותה לקידום הספורט כתוב תמיכה עקיפה. כמה היא התמיכה העקיפה

אורלי מוסאי:

כתוב. התמיכה העקיפה היא האנטנות שמוצבות שם.

אוריאל תנעמי:

מה העלות שלהן? מה התמיכה? תמיכה כספית שמקבלים, בנוסף ל -400,000 יש תמיכה עקיפה

אריה פכטר:

אני אגיד לך, אנחנו יוצאים לקול קורא עכשיו, אנחנו לא יכולים לדעת מה יהיה הקול הקורא. מתי זה יהיה?

31

מנחם אברהם

צריך להיות השבוע.

אריה פכטר:

השבוע אנחנו יוצאים לקול קורא, יש לנו ויכוח מאד גדול עם העמותות האלה. הם רוצים להסיר את האנטנות, הם רוצים להוריד את הסכום, יש לנו ויכוח מאד גדול, בגלל זה אנחנו יוצאים לקול קורא, שאנחנו נדע מה הקול הקורא, מי זכיין, מקסימום נביא את זה עוד פעם לאישור מועצה.

אוריאל תנעמי:

אין בעיה, זה משהו אחר, אני מדבר עכשיו פה על התמיכה העקיפה.

אריה פכטר:

כן. מי בעד אישור המלצות הוועדה המקצועית ירים את היד. תודה, אושר.

בעד: פכטר אריה, וייסוול אריאל, עו"ד גונן -אלאלוף לירז, חיימוב חפצי, צביה שיינפלד, יניב מיקי, דוידוב מיכאל, בן בסט יובל, אייזנר ליאת, דובקין גרגורי.

נגד: תנעמי אוריאל.

החלטה:

מאשרים ברוב קולות את המלצות הוועדה המקצועית לתמיכות מיום 29/5/25 בנושא אישור תמיכות לעמותות לשנת 2025 .

יובל בן בסט

באמת, לפעם הבאה. אפילו תבואו ותיתנו לנו את זה לפני הישיבה.

אריאל וייסוול:

אבל אתה יכול לגשת לאורלי, מה הבעיה? אורלי תמיד מקבלת את כולם.

משה ישי:

חברים, אני מציין פה משהו מאד ברור, אני לישיבת מליאה שולח את מה שמאשרים בישיבת מליאה. חומר נוסף שלא רלוונטי לאישור ישיבת מליאה, כל אחד מחברי המועצה רשאי לבוא אלי, לאורלי או לכל גורם אחר ולקבל את מה שהוא רוצה. אני לא שולח את מה שלא רלוונטי לסדר היום.

יובל בן בסט:

אפשר לעשות איזה נוהל קבוע שזה יהיה, משנה הבאה, כל פעם נקבל גם את הביקורת.

אוריאל תנעמי:

אני מבקש את זה כמה שנים.

אריה פכטר:

אבל יובל, מה הבעיה לבוא לחמש דקות למועצה לקבל דיווח?

יובל בן בסט:

עברתי על כל כך הרבה דוחות, באמת.

32

אריה פכטר

בסדר. בשנה הבאה אנחנו נדון על זה עוד פעם.

סעיף 11 – אישור מינוי מר יעקב גורמן כחבר ועדת ערר לענייני ארנונה

אריה פכטר:

אישור מינוי מר יעקב גורמן כחבר ועדת ערר לענייני ארנונה. אתם יודעים, יש לנו ועדות ערר בענייני ארנונה. היה חבר ועדה אחד שהתפטר, היינו צריכים למנות אותו, ההמלצה שלנו למנות את יעקב גורמן. הם מתכנסים פעמיים בשנה.

(מדברים ביחד, לא ניתן לתמלל)

משה ישי:

מי שמגיש השגה על שומת הארנונה וההשגה שלו נדחית, הוא רשאי לערור על התשובה של מנהל הארנונה. וזה מגיע לוועדת ערר.

ליאת אייזנר:

ועדת ערר שוות ערך לשלום.

משה ישי:

נכון.

אריה פכטר:

מי בעד האישור מינוי של גורמן? אושר פה אחד, תודה.

החלטה:

מאשרים פה אחד את מינוי מר יעקב גורמן כחבר ועדת ערר לענייני ארנונה.

סעיף 21 – מתן מענה על שאילתות

הצעות לסדר דף חדש:

"1 .פתיחת תב"ר לטובת קניית מזגנים חדשים למקלטים הציבורים באחריות המועצה ושיפוץ המקלטים לרבות ווי פיי. ישנם מקלטים ללא מזגנים כמו באנילביץ או כאלה שהמזגנים עובדים חלקית כמו ביוספטל" ( יובל בן בסט)

אריה פכטר:

המקלטים טופלו ושופצו. כולם במצב סביר מאד.

יובל בן בסט:

קודם כל, באמת אין ספק שהעבודה, היתה פה עבודה מעולה של המועצה בכל מה שקשור. אני בעצמי עבדתי עם חלק, גם באותו יום הגעתי לפה.

אריה פכטר:

אנחנו שמחים שעבדת עם החלק.

33

יובל בן בסט

לא, אבל לצד זה יש עדיין מקלטים בקפלן למשל, אין מזגן. המקלטים בהתחלה, לקח זמן כדי להשמיש אותם. אפילו רמת הכיסאות.

לאה רזון:

מה זה קפלן?

אריאל וייסוול:

שהולכים להרוס.

לאה רזון:

הולכים להרוס את המקום הזה.

יובל בן בסט:

בסדר. אז מה, מזגן, אז אנשים צריכים לסבול בינתיים?

אריאל וייסוול:

אז יש שם מאווררים.

יובל בן בסט:

אבל גם מזגן זמני.

לאה רזון:

גם לי אין במקלט מזגן.

אריאל וייסוול:

יש שם מאווררים, יובל.

יובל בן בסט:

אריה, גם ביוספטל.

לאה רזון:

שמנו, גנבו את זה.

אריאל וייסוול:

נו, מה ביוספטל?

יובל בן בסט:

אני הייתי שם.

אריאל וייסוול:

מה ביוספטל? התקלקל המזגן באמצע, אז מה ביוספטל? אז שמנו מזגן חדש, מה ביוספטל? אל תחפש עכשיו פופוליזם.

יובל בן בסט:

אני לא מחפש.

אריאל וייסוול:

אתה מחפש.

יובל בן בסט:

קודם כל,

34

אריאל וייסוול

ביוספטל התקלקל המזגן באמצע, החלפנו חדש, נגמר הסיפור. נו באמת.

לירז גונן-אלאלוף:

לא הבנתי את העניין הזה עם הכיסאות. מזגן אני מבינה, אבל מה כיסאות?

יובל בן בסט:

היה אפשר לעשות את המקלטים הרבה יותר טוב. ואני חושב תב"ר גם למזגנים, גם למקום, שיהיה הרבה יותר טוב. החשמל כמה פעמים נפל שם, לעשות את זה, שזה יהיה יותר טוב. וזה לא היה טוב בהתחלה, אנחנו יודעים את זה.

לירז גונן-אלאלוף:

בוא אני אגלה לך, אני לא יודעת בכמה קבוצות פייסבוק אתה, אני במאות ואלפי קבוצות.

יובל בן בסט:

אני הייתי במקלטים.

לירז גונן-אלאלוף:

אין עיר שזה היה מצוין. ואני יכולה להגיד לך, מקלטים בבניינים פרטיים בכיכר המדינה היו נראים הרבה יותר גרוע מפה המקלטים הציבוריים.

יובל בן בסט:

תראי, אני במקלטים גם הפרטיים ניסיתי לעזור במה שיכולתי, אבל זה לא קשור למועצה.

אריאל וייסוול:

גם בפרטיים עזרנו. אם יכולנו, עזרנו.

יובל בן בסט:

אבל אני אומר, אפשר היה לעשות את זה אחרת. המקלטים בהתחלה לקח זמן, מזגנים,

לירז גונן-אלאלוף:

זה כסף ציבורי, תחשוב על מה אתה מבזבז את הכסף, על פעם באף פעם שקורה דבר כזה. בן כמה אתה? אני 48, מתי פעם אחרונה ישבנו במקלטים כאלה? בשנות ה- 90 אולי? במלחמת המפרץ? אז מה עכשיו נרצף ונעשה את הכל?

ליאת אייזנר:

כל השנתיים האלה, איזה פעם ב-?

לירז גונן-אלאלוף:

צריך לעשות קצת עלות תועלת, זה כסף ציבורי, יובל.

יובל בן בסט:

בסדר, אבל עובדה שכן שמו מזגנים?

לירז גונן-אלאלוף:

בסדר, שמו.

יובל בן בסט:

לכן אני אומר, לפתוח תב"ר, לראות סך הכל איפה זה.

35

אריה פכטר

הבנו. היום יש ישיבה עם פיקוח העורף, אמרתי היום שאנחנו אחרי שתיגמר המלחמה נעשה סיור עוד פעם במקלטים. אין ספק שהמקלטים האלה נבנו לפני 60-70 שנה, אנחנו הגשנו גם בקשה לפיקוד העורף לתחזוקה של מקלטים. אם יאשרו לנו, יהיה לנו עוד יותר קל. לא יאשרו, אנחנו נעשה עוד פעם. ואני אומר לכם, אני לא עשיתי את הסיבוב רק לפני שבוע, כבר שנתיים אני מסתובב במקלטים. ואני אומר לכם עוד פעם, המקלטים היו, לא אגיד לכם בצורה הכי טובה שיש, סבירה, סבירה ביותר. היה חסר כיסאות, הוספנו כיסאות.

חפצי חיימוב:

לך תראה בתל אביב איך אנשים ישבו שם במקלטים.

אריה פכטר:

היה מחסור בכיסאות, הוספנו כיסאות.

לאה רזון:

אני גרה בקפלן, שמנו מאווררים ולמחרת גנבו את המאווררים.

אריה פכטר:

היה ונדליזם.

אריאל וייסוול:

ועוד פעם שמנו.

אריה פכטר:

אבל אנחנו לא מחפשים.

אריאל וייסוול:

אני אומר גנבו, שמנו עוד פעם. מה לעשות שגנבו? גנבו מטפים מהמקלטים.

אריה פכטר:

היה ונדליזם במקלטים, אנחנו לא מחפשים את האשמים. אני רק אומר לכם, אנחנו נטפל במקלטים עוד פעם.

יובל בן בסט:

תודה רבה.

אריה פכטר:

נקווה שלא נזדקק להם.

אריאל וייסוול:

תאמין לי, באו, בחדר ההוא, אתה מבין, יש מזגן. לא, אבל בפינה ההיא לא מגיע טיפה המזגן.

אריה פכטר:

אני אומר לכם שאנחנו עשינו, מתי, ביום ראשון עשינו סיור במקלטים?

אריאל וייסוול:

נכון. היינו כל הזמן, אבל לא משנה.

36

"2 .הצעה להנחה בארנונה למשפחות שכולות. כיום ההנחה היא עד 66% ועד 70 מ"ר (למשפ' עד 4 נפשות). המטרה תיקון צוו הארנונה כך שנוכל להעניק להן 100% הנחה ועד 100 מ" ר במקום 70 כיוון שהן שילמו את המחיר היקר ביותר אנו מבקשים להגיד אמירה ערכית של הישוב אזור כלפיהם וזאת בכפוף לאישור משרד הפנים".

משה ישי:

מדובר פה בהנחה שהיא הנחת חוק. לא ניתן לשינוי. אם אתה רוצה אתה יכול לשכנע את חברי הכנסת שיובילו את שינוי החקיקה.

אריה פכטר:

זה בניגוד לחוק, בקיצור. מה שאומר לך משה, כל מה שאתה דורש זה בניגוד לחוק. תגיד לך חברתך לסיעה שהיא מבינה בזה.

ליאת אייזנר:

לא הייתי פה להגיד לו.

אריה פכטר:

תתקשר אליה בפעם הבאה.

יובל בן בסט:

אבל עובדה שיש עירייה שכן עשתה את זה.

משה ישי:

לא, לא ניתן, לא ההנחה הזאת.

אריאל וייסוול:

אז לא חוקי.

ליאת אייזנר:

שום הנחה בארנונה, אישית או נכסית, לא ניתנת אם אין לה בפקודות העיריות, לא קיים דבר כזה.

אריה פכטר:

יפה, תודה.

שאילתות

"א. מה המועצה מתכוונת לעשות בקשר להפרות חנייה בימי שישי במרכזי קניות, שיוצרות הפרעה וסכנה לתחבורה ולהולכי הרגל? ומדוע אין פיקוח גם בימי שישי עד 14:00 בדגש על מרכזי הקניות בעליה השניה ובמצודה". (יובל בן בסט)

משה ישי:

בימי שישי לרוב יש פקח שעומד באזורים האלה. יש אכיפה. לצערי, בגלל בעיית כוח אדם, במיוחד גם בתקופה האחרונה היתה קצת ירידה. אז לא בכל ימי שישי האחרונים היה. גם הפקח שבדרך כלל היה שם נפצע לנו ולכן יש ע

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]

הטקסט שהופק מהקובץ הסרוק עצמו (זיהוי תווים אוטומטי)

46 ,

אזור

הלב הירוק של גוש דן.

פרוטוקול 07-2025

מישיבת מועצה מן המניין, אשר התקיימה

ביום שלישי כ''ח בסיוון תשפ"ה, 4 ביוני 2025

משתתפים: פכטר אריה, וייסוול אריאל, עו''ד גונן-אלאלוף לירז, חיימוב חפצי, דובקין

גרגורי, צביה שיינפלד, בן בסט יובל, אייזנר ליאת, יניב מיקי, דוידוב מיכאל, עו''ד אוריאל תנעמי.

מוזמנים: משה ישי - מנכ''ל המועצה, עו''ד מנחם אברהם -- יועמ''ש, אורלי מוסאי -

גזברית, אדר' גל נמרי -- מהנדס המועצה, אוראל להב - יו''ר המועצה הדתית, לאה רזון -- רלי'ש ראש מועצה, תומר זיו-- מנהל התחדשות עירונית (בזום), רחל פרנקו -- שמאית (בזום), משרד ליגמ פרויקטים סביבתיים (בזום) - טל אברג'ל, הדס רייזר, אנג'ל זיסמן.

הישיבה התחילה בשעה 1.05

הסתיימה בשעה 20000

על סדר היום:

1

3

.4

.5

.6

7

8

9

דברי פתיחה של ראש המועצה.

אישור פרוטוקול מס' 5-25 מישיבת מועצה מן המניין שהתקיימה ביום 13/5/25.

אישור נוהל הצטרפות המועצה כמגישת תכנית בפרויקט פינוי בינוי.

אישור תכנית אב לניקוז מועצה מקומית אזור.

אישור עדכון שמאות עבור קרן חניה.

אישור דוח רבעון 01/25.

הגדלת תב''ר 658 לצביעת כבישים ברחבי היישוב בסך 250,000 ש''ח.

הגדלת תב''ר 642 עבור תשתיות בסך 500,000 ש''ח.

פתיחת תב''ר 674 עבור שיפוצי קיץ 2025 על סך 750,000 ש''ח.

0. אישור המלצת הוועדה המקצועית לתמיכות מיום 29/5/25 בנושא אישור תמיכות לעמותות

לשנת 2025.

1. אישור מינוי מר יעקב גורמן כחבר ועדת ערר לעניין ארנונה.

2. מתן מענה על שאילתות.

3. שונות.

על. 03-6534513 | פקס. 03-6543950 | |ו.וחטוח.זסקבּ.שתשאש | רח' יצחק שדה 18 אזור - 5801209 דוא"ל: |ו.וחטוח.ז63603?0! | קבלת קהל: 08:00-15:30 | בזימון תור מראש

/%

אזור

הלב הירוק של גוש דן

ישיבת מועצה מן המניין 07-25

סעיף 1 - דברי פתיחה של ראש המועצה

אריה פכטר:

ישיבה מן המניין 07-25. דברי פתיחה אין מה להוסיף.

סעיף 2 - אישור פרוטוקול מס' 5-25 מישיבת מועצה מן המנין שהתקיימה ביום 13/5/25

אריה פכטר:

אישור פרוטוקול מס' 5-25, מהישיבה ב-13/5, רק מי שהיה. מי בעד אישור הפרוטוקול ירים את היד. תודה, אושר פה אחד.

מאשרים פה אחד את פרוטוקול 5.

אוריאל תנעמי:

אני רק אומר, לא חייתי בישיבה לעניין צו המיסים. אמנם יש לי מה להגיד אבל לא אגיד עכשיו.

אבל אני מתנגד לצו המיסים. שיהיה כתוב בפרוטוקול.

אריה פכטר:

אין בעיה. תרשום שאורי מתנגד.

אדר' גל נמרי:

ברשותך אנחנו נעשה רגע שינוי, אנחנו קודם כל נדבר על סעיף מס' 5, אישור עדכון שמאות עבור קרן חניה. רחל פרנקו השמאית איתנו בזום. אחרי הסעיף הזה נעבור לסעיף 4 שהוא אישור תכנית אב לניקוו ואו נדבר על סעיף 3, כי קודם כל נוריד את מי שמחכה לנו בזום.

אריה פכטר:

אין בעיה.

סעיף 5 - אישור עדכון שמאות עבור קרן חניה

אדר' גל נמרי:

יחד איתנו בווס נמצאת רחל פרנקו, שמאית הוועדה. והיא תציג את הסעיף הזה.

אריה פכטר:

שלום רחל.

רחל פרנקו:

אני בדקתי עבור המועצה המקומית את אומדן התשלום הראוי לקרן חניה בתחום המועצה.

אדר' גל נמרי:

רגע, ברשותכם, אני אתן רגע מילות פתיחה, רחל. על מה אנחנו בכלל מדברים: אנחנו מדברים על קרן חניה. מה זה בכלל קרן חניה! יש באר מדיניות חניה ותקני חניה שאנחנו, בתור מועצה

על. 03-6534513 | פקס. 03-6543950 | |!.וחטוח.זס?בּ.שתאש | רח' יצחק שדה 18 אזור - 5801209 דוא"ל: ו|ו.וחטרח.ז63603?0| | קבלת קהל: 08:00-15:30 | בזימון תור מראש

/%

אזור

הלב הירוק של גוש ד

מקומית, כפופים למדיניות ותקן מחוז תל אביב. ויש גם כן טווח תקן חניה שגם אנחנו יכולים לקבוע. וה משתנה בין אזורי מגורים, משתנה בין סיווג של מגורים. א', ב' או סיווג מגורים אחר. וה כמובן משתנה בין מסחר ותעסוקה. זה גס כן תלוי קרבה לצירי תחבורה ציבורית. כשמבקשיםס בקשה להיתר בניה, צריך לעמוד בתקן החניה. אנחנו, בתור אמירה כללית, דורשיםי תמיד שיעשו את המקסימום לפתרונות חניה בתוך תחום המגרש. שלא אוטומטית המרחב הציבורי יייספוג'' את אותם כלי הרכב. היה וכלו כל הקיצין בבית פרטי, שאני לא יודע מה קרה והוא לא יכול לעמוד בתקן החניה, שבית פרטי צמוד קרקע באזור הוא שני מקומות חניה. או שקרה איה שהוא מקרה ויש עכשיו הסדרת חריגת בניה של תעסוקה או מסחר ולפי התקנים התקפים היום, למרות שהחריגה הזו נעשתה לפני כמה שנים, כיום הוא צריך להכניס מספר גבוה של חניות, ואנחנו כן רוצים ללכת לקראתו ולאשר את וה, אנחנו נפעיל, מה שנקרא, קרן חניה. וה קיים בהרבה מאד רשויות. מה אה אומר בכלל וו קרן שמנוהלת על ידי הרשות המקומית, היא תקפה ל-10 שנים ותשלום שתיכף אנחנו ניגע איך הגענו אליו, פר מקום חניה, נכנס לאותה קרן, מתוך מטרה לפתח מקומות חניה במרחב הציבורי ברדיוס של 300 מטר או עד 300 מטר מאותו אזור. או זו לא סתם קרן, וה משהו מאד ספציפי.

אריה פכטר:

פיצולי דירות!

אדר' גל נמרי:

קודם כל, כל דבר לגופו. הדבר הזה, כמו שאמרתי, הוא לא מחולק חינם, ה במשורה כשכלו כל הקיצין. להיפך, וה כדי שאנחנו נלך ובתרחיש קיצון של הסדרות חריגות בניה ושהיוס צריכים לעמוד בתקני חניה קיימים או עדכניים, משום מה לא יכול בעל העסק או בעל הנכס לעמוד בתקניסם, אז אנחנו מציעים פתרון של קרן חניה. אחרת לא נוכל לאשר לא את התבייע שכנראה מדברת על הסדרת חריגות או לא את ההיתר. חשוב לי להגיד, בבניה חדשה אין דבר כוה קרן חניה, בבניה חדשה נדרש לתת פתרון חניה בתוך תחום המגרש. לרוב, אגב, זו חניה תת קרקעית. בגלל וה התחדשות עירונית אין דבר כוה קרן חניה, יש תקן חניה והם צריכים לעמוד בו.

לירז גונן- אלאלוף:

כשאתה אומר בניה חדשה אתה מדבר על הצמודי קרקע!

אדר' גל נמרי:

כשאני מדבר בניה חדשה, אני מדבר על בניה רוויה. אס יש עכשיו איוה שהוא צמוד קרקע שעכשיו מגיש בקשה להיתר הריסה ובניה, הדיפולט הוא ללכת לשתי חניות. פחות מיד אחת אני יכול לספור מקומות שאנחנו נצטרך להפעיל שס את המקום הזה. אבל אנחנו צריכים את הכלי הזה בארגז הכלים. תיכף השמאית תבוא ותציג, אנחנו בדקנו את עדכניות התעריף. כי הדבר הזה הוא לא חדש, הוא כבר קלים במועצה. אנחנו מביאים לעדכון את התעריף. כי מה לעשות, אנחנו בשנת 2025, אנחנו צריכים להתאים את עצמנו למרחב, לסביבה ולתקציב. ועכשיו רחל, אני אעביר את זה אלייך.

אוריאל תנעמי:

מתי היה העדכון האחרון?

אדר' גל נמרי:

רחל תיגע בזה.

על. 03-6534513 | פקש. 03-6543950 | |!ו.וחטוח.זס<בּ.שתואש | רח' יצחק שדה 18 אזור - 5801209 דוא"ל: |ו.וחטרח.ז63603?0! | קבלת קהל: 08:00-15:30 | בזימון תור מראש

=

אזור

הלב הירוק של גוש דן

רחל פרנקו:

אז מבחינת תקן החניה, כמובן אנחנו מפעילים, כמו שאמר גל, את קרן החניה במקרה שלא ניתן לעמוד בתקן החניה. בבדיקה של אומדן התשלום הראוי לקרן החניה בחנתי הן את עלות הקמת החניה כחניה תת קרקעית והן את שווי החניה כחניה עילית. עלות הקמה של חניון תת קרקעי בשטח ממוצע של בגבולות 35 מטר הוא כ-122,000 ש"ח לחניה. ויש ועדות מקומיות שגובים סדר גודל דומה עבור קרן חניה, כי יש מחסור בשטחים עיליים. והם מסדירים הרבה פעמים חניות תת קרקעיות. במקרה שלנו, באזור, החניות הן עיליות. שווי מקום חניה עילי, שווי הקרקע הוא בגבולות 0 ש"ח למקום חניה, כי צריך כ-25 מטר למקום חניה. כולל המעברים, לא רק שוּה יהיה מקום חניה. ולכן,

אדר' גל נמרי:

רחל, רחל, נמקד. אנחנו מסווגים לפי שני סיווגים. חניה פרטית למגורים ומסחר תעסוקה ואלה שני ההבדלים. זה 60 ו-100 ותיכף רחל תרחיב על זה.

רחל פרנקו:

כן, כן. שווי חניה שדיברנו כרגע זה למגורים. בסופו של דבר החלטנו, לצד הזהיר, להעמיד את כופר החניה למגורים ברחבי המועצה על 60,000 ש"ח כולל מעיימ. לתעסוקה כמובן קרן חניה גבוהה יותר ותעמוד על 100,000 ש"ח פלוס מעיימ. כמובן שבתעסוקה השוויים תמיד לא כוללים מעיימ. ולכן קבענו שווי שונה, כי חניה לתעסוקה היא כמובן הרבה יותר יקרה. שווי חניה תת קרקעית מגיע גם ל-200,000 ש'יח ועילית כ-100,000 ש"ח. בחנתי גם את התשלומים שגובות ועדות מקומיות אחרות באזור המרכז לקרן חניה. והם נעים בין 25,000 ש'יח ל-160,000 ש"ח לפי טבלה שפירטתי בחוות דעתי. ... 60,000 ש'יח, ירושלים 65,000 ש'יח, רמת גן 130,000 ש"ח, תל אביב בין 25 ל-69,000 ש"ח.

כאשר חולון עכשיו עורכת שומה לנושא כופר החניה והוא יעמוד ככל הנראה בסדר גודל של -70 0 ש"ח, עוד לא סגור שס הנושא.

אדר' גל נמרי:

רחל, ברשותך, אם את יכולה רק להגיד כמה התעריף נכון להיום לפני העדכון ומתי בוצע העדכון האחרון.

רחל פרנקו:

היום, למיטב ידיעתי הוא 30,000 לפי החלטה ישנה מאד. זה אגב לצד הזהיר. והיום, כמובן, עדכנו את התעריפים, המינימום זה 60,000 ש"ח למגורים, כמו שכתבתי.

אדר' גל נמרי:

למעשה, עבור מגוריסם, יחד עס שמאית הוועדה ויחד עס ראש המועצה החלטנו שלא לסווג לתתי מתחמים למגורים. אלא לקחת את כל המגורים באזור תחת אכסניה אחת ולא לחלק את זה לחלוקות משנה. אס בעבר זה היה 30,000, היום זה יהיה 60,000 ווה על הצד הזהיר, ולא 75,000.

אנחנו עדיין הצענו איוה שהיא הפחתה מסוימת. ושוב, הרעיון הוא שכל בקשה להיתר, כל תכנית, בין אם וה משרדים, בין אם וה בית פרטי, ייתן את פתרון החניה בתוך גבולות המגרש, לא במרחב הציבורי.

מועצה מקומית אזו

טל. 03-6534513 | פקס. 03-4543950 | |ו.וחטוח.זס 2בּ.שחותש | רח' יצחק שדה 18 אזור - 5801209 דוא"ל: |ו.וחטרח.ז63603?0! | קבלת קהל: 08:00-15:30 | בזימון תור מראש

%

45

4 /

רחל פרנקו:

זה גם אינטרס שלהם, כיוון שברגע שמגדיליס חניה אז הס נהנים מחניה, ברגע שמשלמים כופר חניה אז אין להם חניה בתחום המגרש והם גם משלמים כסף. או יש להם את האינטרס הגבוה כדי להימנע מתשלום כופר חניה, רק במקרים חריגים.

אריה פכטר:

טוב, יופי. תודה.

יובל בן בסט:

שאלה, אני בדוח לא ראיתי שום דבר שקשור לסכום, אלא בעיקר נתת רק את הרקע על הכל.

רחל פרנקו:

לא, יש סכומים, בוודאי שיש.

יובל בן בסט:

היו סכומים בתוך!

רחל פרנקו:

וודאי.

אריה פכטר:

רחל, תודה רבה. להתראות.

(רחל פרנקו עזבה את הישיבה בזום)

מיכאל דוידוב:

אז לא הבנתי, מי שצריך לבנות החל מהיום,

אריה פכטר:

לא קשור. מי שבנה ואין לו חניה בחצר ורוצה להסדיר ואין לו אפשרות להסדיר, הוא יצטרך לשלם כופר חניה. אס אין לו אפשרות,

מיכאל דוידוב:

הוא לא רוצה להסדיר. יש לו מקום חניה, הוא לא שלו פרטי.

אריאל וייסוול:

אין דבר כזה.

אדר' גל נמרי:

ברשותך אני אענה. מי שהיום מבקש בקשה להיתר בניה צריך לעמוד בתקן חניה. היה ולא יודע מה קרה,

חפצי חיימוב:

אס הוא לא עומד בתקן חניה אז הוא צריך לשלם.

אדר' גל נמרי:

כן. אחרת לא יצא היתר בניה.

אריה פכטר:

אני אגיד לך עוד סיטואציה, מי שרוצה היום לפצל דירות ואין לו אפשרות לתת חניה בתוך החצר אצלו, אלא ברחוב, אז הוא יצטרך לשלם כופר חניה.

מועצה מקומית אזור

6 על. 03-6534513 | פקש. 03-6543950 | |ו.וחטוח.זס<הּ.אתואש | רח' יצחק שדה 18 אזור - 5801209 4.

דוא"ל: |ו.וחטוח.ז63603?0! | קבלת קהל: 08:00-15:30 | בזימון תור מראש

>

אזור

הלב הירוק של גוש דן

/

גרגורי דובקין:

סליחה, אריה, מטרות הקרן,

אריה פכטר:

לחניות. אני בכסף הזה לא יכול לשתול פרחים. מי בעד אישור קרן החניה ירים את היד. אושר פה אחד, תודה.

החלטה:

מאשרים פה אחד את עדכון השמאות עבור קרן חניה.

סעיף 4 - אישור תכנית אב לניקוז מועצה מקומית אזור

אדר' גל נמרי:

אנחנו מעלים עכשיו בזום את נציגי משרד ליגמ. משרד ליגמ וה משרד שנשכר על ידי הרשות המקומית לבצע תכנית אב לניקוז.

(הצטרפו לישיבה בזום: טל אברג'ל, הדס רייזר, אנג'ל זיסמן - ליגמ פרויקטים סביבתיים).

או שלום, ברוכים הבאים. ברשותכם אני אתן משפט וחצי ואז נעביר את הכדור אליכם. מאה הרבה זמן, עוד בתקופת מהנדסת המועצה הקודמת, הרשות המקומית יצאה בתהליך להכנת תכנית אב לניקוו. המסמך הזה של תכנית אב לניקוו, שהוא מסמך חשוב לאין כמותו, בטח כשאזור נמצאת במקומות שתיכף אנחנו נראה עס משקעים אבסולוטיים, מתוך הבנה שבעתיד אירועי קיצון של אירועי גשס ואירועי הצפה של קיצון, וה משהו שרק הולך ומתגבר, לא רק פה אלא בכל הארא.

אנחנו צריכים כבר היום לדעת ולמפות את הישוב מבחינת מקומות להתייחסות טובה יותר, כדי שכל תוכנית שאנחנו מקדמים במרחב תתאיסם את עצמה לאותם העקרונות שקבעה תכנית האב לניקוו. שורה תחתונה, הצפות יהיו, למזער את הנוק מאירועי קיצון בהצפה, גו הכותרת הכי גדולה.

משם יש עוד הרבה מאד אירועים, וה מסמך מאד גדול, מאד רחב. אנחנו נראה עכשיו מצגת שתסקור באופן כללי, על ידי הצוות המקצועי. וטל, אס תרצו רגע להוסיף דברים נוספים, את מוזמנת.

טל אברג'ל:

התחלנו משהו כמו לפני שנתיים, אפילו יותר, היינו במועצה והצגנו את השלב הראשון של הסקר מצב קיים. אני אשתף עכשיו את המצגת, נחזור כמה דבריסם בקצרה, בשביל באמת לא להיות תלושים מהרקע של הסקר מצב קיים ונמשיך לחלקים העיקריים שוּה של התוכנית המוצעת, בעצם תוכנית האב. ובעצם להבין מה המועצה קיבלה, מה וה כולל תוכנית האב. אז אני אשתף את המצגת.

והראשונה שתציג, אנחנו נציג ביחד, אני והדס. עמדנו על החלקים השונים. הדס בבקשה.

הדס רייזר:

או באמת הכותרת מאד חשובה והכותרות הוצגו לאורך כל הדרך. אנחנו מחפשים לשפר את החוסן הדרומי באוור בכל התחום של נגר עילי. הווּכר פה ניקוו אבל אנחנו מאד רוצים לשנות את

על. 03-6534513 | פקס. 03-6543950 | |!.וחטוח.זסקבּ.שאאשו | רח' יצחק שדה 18 אזור - 5801209 דוא"ל: |ו.וחטרח.ז6360320! | קבלת קהל: 08:00-15:30 | בזימון תור מראש

/%

אזור

הלב הירוק של גוש ד

מועצה מקומית אזור

הסמנטיקה ולדבר על ניקוו וניהול נגר. וּה הולך בשילוב. תוך כדי העבודה בשנתיים האחרונות נערכה מהפכה גס ברמה הארצית של הדבר הזה ואנחנו אימצנו את כל ההנחיות של מינהל התכנון לתוך התוכנית הזאת. אנחנו רוצים לקדם באופן אינטגרלי את התהליכים שאזור עוברת היום, תהליכי פינוי בינוי והתחדשות עירונית, מתוך החשיבה שלנו על מי נגר עילאייס. המוטיבציה שהיתה לנו לבצאת לדרך,

אדר' גל נמרי:

אני רק אגיד, הדס, אס אפשר להעלות את הקול בבקשה, כי הכל בסוף מוקלט ומתומלל.

הדס רייזר:

אז המוטיבציה לתכנון היתה בעצם בשני אשכולות. מצד אחד התוספות של הבניה, כל התוכניות שאזור נכנסת אליהן עתידות לאטוס יותר את השטח. שטחים שהיו פתוחים, שטחים של גינון מסביב למבנים, הכל הולך להיות יותר אטום. ללא תכנון נכון וראיה של כל המרחב ה יכול להוביל לתוספת נגר עילי ולהעמיס עוד על מערכת הניקוו הקיימת. דבר נוסף שעמד לנו בראש וה הנושא של מערכות ניקוז מיושנות, בנות למעלה מ-40 שנה. אנחנו רוצים לשנות את התפיסה שנגר הוא לא רק מטרד, הוא יכול להפוך למשאב ולהציע פתרונות של ניהול הנגר. ואנחנו רואים בהתחדשות העירונית שאזור עוברת הודמנות לשלב את כל הרעיונות החדשים והמודרניים בתחום. כמו שנאמר, הגשנו עבודה מאד מקיפה, היא מחולקת לשני מסמכים. במסמך הראשון שכבר הצגנו בדבמבר 2 עשינו סקירה של כל המצב הקיים באזור, אחרי שהסתובבנו באזור וככה ניתחנו את המצב, גם מבחינת מיפוי, גם מבחינת הגיאולוגיה, הידרולוגיה, הקשרים נוספים והגשנו לכם את החומרים וגם הצגנו במועצה. אז היום אני טיפה אתן רקע של שלב א' אבל בעיקר רוב ההצגה תהיה על שלב בי וגי ושאלה החומרים היותר פרקטיים למועצה להשתמש בהם. אתם תראו בשקופיות מעכשיו ואילך מה שייך לאיוה שלב, יהיה רשום למעלה בבאנר שזה יהיה שלב א'י. למשל בשקופית הבאה כתוב שלב א' למעלה, הניתוח האקלימי. ורצינו להציג פה רק את העובדה שבשלב א' בתיאור המצב הקיים חילקנו את אזור בהקשר לאגני ניקוז. ולכן הצבעים השונים המחולקים. ויש לנו שני אגניס משמעותיים, אחד שמתנקו: לתעלה הפתוחה שחוצה את אזור, תעלת אזור. ובצד החום, המרחב שמתנקז למובל הסגור של רחוב השקמה. אתם רואים גס את המיפוי של התעלות הקיימות והניקוז התת קרקעי הקיים היום באזור. בשקופית הבאה אנחנו הצגנו במצב קיים את ההקשר היותר רחב של שני האגניס האלה, הלאה למעלה האגן מחוץ לאזור, להבין שבעצם אזור נמצאת תמיד במורד האגניס ומכאן הסיכון שהמיקוס שלה מהווה עבורה. וכשאנחנו מדברים על ספיקה גס בנחל אזור, שהיום ו התעלה הפתוחה שחוצה את אזור, וגם במובל, אנחנו מדברים על ספיקות מאד, מאד גדולות. כי המועצה בעצם אוספת לתוכה את כל המרחב הצהוב והוורוד בהתאמה לשני המוצאים האלה. או זה אתגר די גדול. בשקופית הבאה התייחסנו למערכת הניקוו שקיימת היום באזור.

קווים שמנקזים בעזרת קולטנים לתת הכביש, מתחת לכביש. גם עם שני עורקי ורימה ראשיים, תעלת נחל אזור אליה מתנקזים קווים וגם למובל השקמה הסגור. הקווים הס בין 50-60 סיימ, שיפועים מאד נמוכים, אזור שטוחה, אתם חיים שס, אתם יודעים יותר טוב ממני. ובהיקף יש עוד תעלות שמנקזות החוצה מעבר לאזור, לכבישים הראשיים 1 ו-44. עוד קיבלנו מידע גס מהמועצה, לאורך הזמן, וגם, ככל שהיו לנו יותר אירועי הצפות שתועדו על ידי המועצה, וזו התמונה בצד שמאל, מידע שקיבלנו מאזור על מוקדי הצפה, רחובות מוצפים. ושקעיס אבסולוטיים שמסומנים

טל. 03-6534513 | פקש. 03-6543950 | ||.וחטוח.זסלבּ.שאתאש | רח' יצחק שדה 18 אזור - 5801209 דוא"ל: |ו.וחטוח.ז63603?0! | קבלת קהל: 08:00-15:30 | בזימון תור מראש

/%

אזור

הלב הירוק של גוש ד

פה בנקודות אדומות בשקופית חימנית שאותה מיפינו מתוך המידע של המדידות ומה שהגיע אלינו.

בסיורים שעשינו, ראינו מה שנקרא כל מיני פוטנציאליים קצת לא ממומשים. בעיניים שלנו, כשהסתובבנו באזור ראינו הרבה שטחים ירוקים, הרבה מדשאות, הרבה גינון. אבל רובם, אולי כולם, היו מוגבהיס מסביבתם. אאור מוגבה מסביבתו בעצם לא מאפשר להשתמש בו כקולט נגר והוא בעצמו מייצר את הנגר. ואנחנו ראינו את הפוטנציאל הזה כבר במצב הקיים ונדגיש את זה כשנהיה בשלב בי של ההצגה שלנו. או אחרי שסקרנו ממש על קצה המזלג את כל המידע שאספנו מלכתחילה, במסמך השני, המשמעותי שהגשנו לא מזמן אנחנו מתעכבים על שלב בי וג'. שלב בי בעצם עשינו ניתוח של פשטי הצפה, עשינו מודלים של מערכת הניקוז, יצרנו סל בנק פתרונות לניהול נגר ונתנו כלים לתכנון. ובשלב ג' אנחנו מדברים על סקר סיכונים ותוכנית עבודה, ואה מה שאנחנו רוצים עכשיו להתעכב עליו. אז כשיצאנו לדרך לפרק התכנון קיבלנו הנחיה מהמועצה לא לדבר יותר על אגני ניקוז, ברמה הפרקטית של המועצה, יחידת המידע היותר רלוונטית היא המתחמים של הבינוי, כפי שהם מופיעים בתוכנית הכוללנית שהמועצה מקדמת. ולכן בעצם מפרק ב' אתם תראו התייחסות לכל מתחם ומתחם, 14 מתחמים. וככל שעבר הזמן גס התעדכנו הלוך ותחזור עס התוכנית הואת, ככל שגם היא התקדמה במקביל.

טל אברג'ל:

אז אנחנו נכנסים לשלב בי, לפרק בי. אנחנו רואים פה במפה פשטי הצפה של תעלת נחל אזור. בעצם התכנית שלנו קיבלה מרשות הניקוז תכנית שביקשו מרפי הלוי, מנהר ופשטיה לערוך בשבילם מידול של נחל אזור, תוך התמקדות, באמת, באזור של אזור. כשבעצם המידול שלהם, מה שמיוחד בו שהם לא מתמקדים רק באזור עצמה אלא לוקחים בחשבון את כל המעלה, מה שהדס הציגה קודם. כי באמת האגן שלנו הרבה יותר גדול, הוא מנקוז שטחים מראשון לציון, מחולון. ואנחנו רואים פה בעצם, קיבלנו מהם את פשטי ההצפה של הנחל בהסתברות של 1% ב-1 ל-100 שנה. ובהסתברות של 1 ל-50 שנה ב-2%. אפשר לראות שהמסקנה שלהם היתה שהמעביר בכביש 1 גורם להיערמות במעלה, מה שגורר בעצם גלישה של המים מחוץ לתעלה. אפשר לראות בתכלת את פשט ההצפה ב-

% וב-1% רואים פשט הצפה טיפה יותר נרחב. מה שבעצם לנו זה אומר, בשביל אזור, המסקנה שלנו מה בעצם מחזקת לנו את החשיבות של ניהול הנגר. וה אומר שיש לנו בהסתברויות שונות מים גבוהים בתעלה, היא אפילו מציפה בהסתברויות הנדירות, וזה מוצאי הניקוז שלנו של מערכת הניקוז. ולכן יש משמעות מאד, מאד גבוהה כמה שיותר לנהל את הנגר. מה זה אומר בעצם לנהל את הנגר, ה להחזיק אצלנו רגע, להשוות אצלנו את הנגר. וכשהשיא של הסערה שוכח, כאשר כבר מפלסי המים בתעלה יורדים, גה מאפשר בעצם לשחרר את הנגר בצורה מווסתת. עוד משהו שאנחנו לומדים מזה, זה מפלסי הבינוי, יש לנו תוכניות של התחדשות עירונית, חלקן, כמו מתחם 9 למשל שנמצא בתוך פשט ההצפה. בהמלצה שלנו אנחנו ממליצים שמפלסי הבינוי יהיו לפחות חצי מטר מעל מפלס פשט ההצפה בהסתברות 1%6. באופן דומה, דיברנו עכשיו על הנושא של מוצאי הניקוו המוגבהים שצריך לקחת אותם בחשבון. ועוד המלצה שלנו וה כן לעשות איוה שהוא מערך של ניטור של המפלסים, שיהיה למועצה באמת לקבל איוה שהיא התראה כשהמפלסים של התעלה גבוהים ומתקרביס להצפה, גם אס זה בהסתברויות הנדירות. כשאנחנו מדברים פה שהמידול הגה נעשה כמובן כשכל המערכת נקיה. אבל מה קורה אם למשל ראינו באחד הסיורים שהמון סחף היה במעביר, בכביש 1! או כמובן וה עוד יותר מחמיר את המצב. ולכן אנחנו חושבים שיש חשיבות להבין

טל. 03-6534513 | פקס. 03-4543950 | |ו.וחטוח. זסלבּ.שותואש | רח' יצחק שדה 18 אזור - 5801209 דוא"ל: |ו.וחטוח.ז63603?0! | קבלת קהל: 08:00-15:30 | בזימון תור מראש

/%

אזור

הלב הירוק של גוש ד

שיהיה למועצה איזה שהוא ניטור של גובה המים בתעלה. מה הפתרונות המוצעים לנושא הזה של פשט ההצפה, כי אנחנו רואים פה באמת פשט הצפה שמגיע גם לאזורים של בינוי. פתרון שחיה אפשרי אבל הוא לא כל כך ישים וה באמת הרחבה, שהוא גס מעביר לכביש 1, שגורם להיערמות במעלה שלו, כי המעביר בעצם צר יותר מהתעלה. אבל אנחנו יודעים שעכשיו נעשה שס פרויקט מאד גדול בשביל המסילה הרביעית והאריכו עכשיו את המובל הזה. והסיכוי שיחליפו אותו הוא מאד קטן. ולכן הפתרון יכול לבוא מקידוס תכניות של איגום במעלה, באגן, לפני שנכנס לאזור. לתכנן אווריס בסמיכות לתעלה שהם נמוכיסם ויכולים לקלוט גלישות מהתעלה. ובאמת, מה שדיברנו קודם, וה ההנחיות לבניה חדשה שתהיה בפשט ההצפה, נדרשת להתאים את עצמה לפשט ההצפה מבחינת מפלסי הבניה. אחד מהנושאים שיצאנו איתו לדרך היה הנושא של התעלה. מה שבעבר היה ואדי טבעי, דיברנו על וה שהיה איוה פרויקט והיה איוה שהוא שיתוף של הציבור, אנשים עוד זוכרים את ה ששטו שם בפיילות בוואדי. מה שהיה ואדי טבעי צומצם עס השנים, עס ההתפתחות של המועצה והפך לתעלת בטון מאסיבית שחוצה את הישוב. והפוטנציאל וההודמנויות החברתיות שטומן בחובו נחל עירוני בעצם לא בא לידי מימוש. מה שהיום אנחנו רואים באמת בנחל כערך, כאיוה שהיא הזדמנות מאד חשובה לעיר. אז התכנית שלנו מציעה שלוש חלופות תכנוניות לתעלה.

שכמובן, וה לא שיש חלופה אחת שהיא נבחרת לכל התעלה, כל חלופה אפשר להתאים אותה לאזורים השונים בתעלה. כי אנחנו יודעים שהתעלה עוברת באזורים שהם מאד סמוכים לבינוי מצד אחד, ומצד שני היא גס עוברת באזור פארק ליכט שמאפשר טיפה יותר גמישות. החלופה הראשונה של מצב קיים, אנחנו רואים אפשרות של ליצור איזה שהיא טיילת מרחפת מעל התעלה, ליצור איוה שהוא קשר בין התושב אל הנחל. החלופה השניה זה קירוי התעלה של הנחל. חלופה שפחות מומלצת, במיוחד היום אנחנו יודעים שאנחנו רוצים כמה שפחות לסגור נחלים, זה אף פעם לא מביא דברים טובים. אבל כן, וו אופציה שקיימת, במיוחד אם יש לנו שטח של תעלה מאד רחבה שלא מנוצל לטובת הציבור ואנחנו כן רוצים לעשות אזורים ולהשמיש אותם לטובת הציבור. או וה כן משהו שאפשר לשקול אותו. החלופה השלישית היא פתיחת התעלה. וכאן אנחנו מסתכלים על שני תתי חלופות שהראשון הוא לתת איה שהוא חתך נחל יותר הנדסי, ואו באמת אפשר לשלב כמו אמפי או אזורי ישיבה מבוטנים. ובאמת השינוי מהתעלה, יש שינוי, יש יותר פתיחה, אבל אנחנו עדיין לא עוברים לנחל טבעי. ויש באמת את הנושא של לפתוח את התעלה לחתך נחל טבעי, אבל צריך להבין את ההשלכות של זה. זה דורש חתך נחל מאד, מאד רחב, ראינו את הספיקות, ראינו שכבר במצב הקיים התעלה, שהיא מבטון, שמעבירה את המים במהירות, גורמת להצפות ולכן וה דורש בעצם כל החלופות שמתערביס בחתך התעלה דורש מידול הידראולי מעמיק. ואת אומרת כל תכנית שתבוא ותציע שינוי, תצטרך באמת לעשות מידול, לבחון איך ההשפעה על מפלסי המים בתעלה ולראות שאנחנו לא גורמים יותר נזק מתועלת. ואלה בעצם החלופות שאנחנו מציעים לנחל שהפך לתעלה.

יובל בן בסט:

האם לקחו בחשבון גם אולי אפשרות לשבור את הבטון ואז מים מחלחליס לתוך האדמה?

טל אברג'ל:

צריך להבין שהחלחול הוא קצב הרבה, הרבה, הרבה יותר איטי מהזרימה של התעלה. התעלה הואת מביאה ברגעי השיא, אני לא שומעת אתכם, יש עוד שאלה?

טל. 03-6534513 | פקס. 03-6543950 | !ו.וחטוח. זס<הּ.אחאו | רח' יצחק שדה 18 אזור - 5801209 דוא"ל: |ו.וחטוח.ז63603?0! | קבלת קהל: 08:00-15:30 | בזימון תור מראש

48,

לירז גונן- אלאלוף:

את אמרת שרציתם לעשות משהו עם כביש 1 אבל לא עשיתם בגלל מה שהם עובדים שם ולכן,

טל אברג'ל:

לא, וה לא שלא רצינו, אנחנו לא יכולים, זה לא שאנחנו עושים, אחד מהפתרונות היה, אס המעביר של כביש 1 היה יותר רחב, יכול להיות שוה היה מונע את אותן הצפות שראינו. מה שקורה, התעלה היא ברוחב של ל-8.5 מטר, תלוי איפה, היא מתכנסת למעביר שהוא צר יותר. מה שגורם, אמנם המעביר מעביר את הספיקה, אבל הוא גורם להיערמות במעלה. זו תעלה רחבה, מתכנסת לאזור צר יותר, כמו צוואר בקבוק והיא גורמת למפלסים יותר גבוהים ממה שהיה אס הוא היה באותו רוחב.

לירז גונן- אלאלוף:

מכיוון שאי אפשר לתת את הפתרון שס אז מה הפתרונות: אני לא הצלחתי להבין.

גרגורי דובקין:

קודם כל אפשר לעשות את גה מתחת לכביש. יש דרכים לעשות את וה, זה יותר יקר. דבר נוסף, בתכנון של כביש 1 לא נלקחה הבעיה הזאת בחשבון, אפשר לבדוק את זה בתכנון של כביש 1, האם לא היה צריך לקחת בחשבון את המעשה הזה! אם הוא לא נלקח בחשבון?

לירז גונן- אלאלוף:

אני לא הבנתי פשוט את שתי החלופות האחרות שאמרת.

טל אברג'ל:

אנחנו מציעים פה בעצם כמה כיוונים שאפשר ללכת אליהם לפתרון. אם הפתרון של כביש 1 הוא לא משהו שאפשר לקדם אותו, אז יש עוד אפשרויות. אחת מהן זה נקרא קידום של תכניות איגום במעלה, תכניות של ויסות נגר. אס אני אחזיר אתכם אחורה, האגן של התעלה הוא הרבה יותר גדול, בעצם אזור יושבת ממש במורד, במוצא, עוד רגע הוא כבר מתחבר לנחל איילון. האפשרות לווסת היא במעלה. למצוא אזורים, שזה משהו שאפשר לעשות בשיתוף כמובן של רשות הניקוז. לראות איך אפשר למצוא במעלה אזורים שאפשר לווסת בהם את הנגר לפני שהוא מגיע אלינו.

אריאל וייסוול:

לחולון.

לירז גונן- אלאלוף:

והו, וה לא אצלנו.

אריאל וייסוול:

נכון, אבל זה רשות הניקוז.

לירז גונן- אלאלוף:

אין בעיה.

אריאל וליסוול:

להתחיל לווסת את זה.

לירז גונן- אלאלוף:

זהו, לא הצלחתי להבין, כי אצלנו אין כזה מקום.

טל אברג'ל:

והדבר הנוסף שכמובן שחייבים לתת עליו את הדעת זה הנושא של ההנחיות לבניה.

של. 03-6534513 | פקס. 03-6543950 | |ו.וחטוח. זסזבּ.שתואש | רח' יצחק שדה 18 אזור - 5801209 דוא"ל: ו|ו.וחטרח.ז63603?0! | קבלת קהל: 08:00-15:30 | בזימון תור מראש

>

אזור

הלב הירוק של גוש דן

4

1

לירז גונן- אלאלוף:

או צריך בעצם שיתוף פעולה עם כל העולם.

אריאל וייסוול:

בגלל זה צריך את החלחול, כמו שכל בית חייב.

לירז גונן- אלאלוף:

בורות החלחול לא מצליחים.

יובל בן בסט:

זה נראה כאילו יש כל הזמן מים שס, אבל המים בדרך כלל רק בחורף.

בחורף יש גשם, לא בקיצ. השתנה היום מזג האוויר.

נכון, וה פתאום, וו הבעיה.

אריאל וייסוול:

זו הבעיה.

וזה לא באזור וזה לא רק בישראל, וה בכלל בכל העולם נהיה ככה.

אריאל וייסוול:

נכון, נכון.

מיקי יניב:

אם יש כמה ימים גשס זה עולה.

לירז גונן- אלאלוף:

נכון, אני יודעת, מי אוכל את זה, מיקיז אנישם.

ליאת אייזנר:

יש איוה שהוא פתרון שהמועצה מאמצת?

אריאל וייסוול:

נאמא כמובן את ההמלצות שלהם, הכל ייכנס בתוך התכניות.

(מדברים ביחד, לא ניתן לתמלל)

יובל בן בסט:

רגע, היום גם נחליט על הכיוון, על פתיחת תעלה?

אריאל וייסוול:

לא, לא צריך להחליט.

(נשמעים מדברים ביחד, לא ניתן לתמלל)

אריאל וייסוול:

מה שקורה בשנים האחרונות, וה בא בבת אחת. כמות ואחר כך אין לנו גשס, וו הבעיה. שהוא לא

מספיק לספוג.

על. 03-6534513 | פקש. 03-6543950 | |!.וחטוח.זסלבּ.אתאשאש | רח' יצחק שדה 18 אזור - 5801209 דוא"ל: וו.וחטוח.ז63603?0! | קבלת קהל: 08:00-15:30 | בזימון תור מראש

אזור

הלב הירוק של גוש דן

אה

טל אברג'ל:

אוקי, אז אני מתקדמת. הנושא של מערכת הניקוז. תמייא/1 תיקון 8 עבר לפני משהו כמו שנה וחצי, שנתיים. בעצם מחייב את כל התכניות החדשות להתייחס לנושא של ניהול נגר. כל תכנית נדרשת לנהל נגר ולהפחית את הנגר מסופר בהסתברות של 2%, 1 ל-50 שנה, בעצם לאפשר מה שהשתחרר למערכת הניקוו יהיה בסוף 1 ל-5 שנים, 20%. א בהתאם לאותה הנחיה של תמייא/1 שאושרה ולבקשת המועצה בעצם התוכנית שלנו מציעה שתי חלופות. חלופה ראשונה היא שילוב של אמצעים לניהול נגר ושילוב של מערכת הניקוז. ואו מערכת הניקוז יכולה להתמודד עם 1 ל-5 שנים, עס ספיקות יותר נמוכות. אס אנחנו לא עושים, החלופה השניה היא ללכת לאיוה שהוא קצה אחר, אנחנו מראים פה שני קצוות. אם אין ניהול נגר, אנחנו מציעים את מערכת הניקוו להסתברות של 1 ל-20 שנה. אני לא אכנס לנושא של איך נעשית הספיקה, נראה לי שזה פחות קריטי לכם, וה הכל מסוכם במסמך. מה שכן חשוב לציין, וה פה כתוב, כל קוטר הצינורות הניקוו המוצעים, הס לא מחושבים על בסיס מדידה מפורטת. אנחנו תכנית אב, כן קיבלנו איזה שהיא מדידה של המועצה.

וכן בתוכניות שאנחנו מלווים את המועצה וקיבלנו מדידה מפורטת אא כן הכנסנו אותה. אבל חשוב לציין שבסוף, השיפוע של קווי הניקוו שאנחנו הכנסנו אותם, היה לפי שיפוע פני הקרקע. כל התכנית שלנו היא תכנית אב, היא כללית. ובסוף, כשהתכניות יבואו הס יהיו צריכים להראות את החישוב.

זה לא פוטר אותם, בהתאם באמת לשיפועיס שהם מתכננים. עוד נושא שנדרשנו אליו בתכנית האב, חלק מה-1008, וה הרצה של מידול הידראולי. אנחנו אמנם בסקר מצב קיים חישבנו על בסיס הנוסחאות הקיימות כל קו ניקוז.

אדר' גל נמרי:

טל, אני מציע הצעה פרודוקטיבית, בואי רגע נרוצ, תראו לנו מה המוצר המוגמר, מה השורה התחתונה.

טל אברג'ל:

אוקי. אז אני רק אגיד שהשורה התחתונה, וה גס תוצר שקיבלה המועצה, זה הרצה בתוכנה שיודעת להריץ את מערכת הניקוז ביחד עם הזרימה בתעלת אזור ובמובל רחוב השקמה. ובעצם אנחנו רואים פה, בהסתברויות השונות, קווי ניקוו שהם עמוסים, כמו למשל בכצנלסון אנחנו רואים את זה, קווי ניקוז שהם גבוליים, למשל ברחוב ירושלים. וקווי ניקוז שהתקבלו תקינים. כמובן כל אחד וה בהתאם להסתברויות השונות. פה אנחנו רואים את ההבדלים בין ההסתברויות השונות, ככל שהספיקה עולה אז כמובן אנחנו רואים יותר קווי ניקוז שהם עמוסים וגבוליים. מיפוי של סיכוני הצפה, אנחנו רואים פה את הנקודות הבעייתיות שאנחנו זיהינו באזור, חלק מהשקלול של המידול ההידראולי שנעשה. וחלק מהתוצרים וה התשריטים. בעצם הזכרתי את החלופות שאמרנו קודם, החלופה הראשונה זה בעצם אס אנחנו עושים שילוב נגר ותכנון מערכת הניקוז להסתברות של 20%, 1 ל-5 שנים, או התשריט נראה כך, וה נמצא אצל המועצה. בעצם יש פה ממש מיפוי של תתי האגנים, גבולות האגנים, יש קווי ניקוו שנדרשים להחלפה, קווי ניקוז מוצעים כי לא קיים שם קו ניקוז, קווי ניקוז גבולייס שנדרשים לבדיקה יותר מעמיקה. וקווי ניקוז שיצאו תקינים. בנוסף, יש פה עוד המון מידע, אנחנו רואים את המתחמים של התחדשות עירונית, שבעצם מהווה לנו גם הודמנות לטפל במערכת הניקוז הקיימת. סימון של משקעיס אבסולוטיים, בעצם כל המידע שאנחנו צריכים בשביל התוכנית המוצעת שמפורטת במסמך, נמצאת פה גם בתשריט. אני אחזור למצגת. ה תוצר

על. 03-6534513 | פקס. 03-6543950 | !ו.וחטוח. זס<בּ.אחואש | רח' יצחק שדה 18 אזור - 5801209 דוא"ל: |ו.וחטוח.ז63003?0| | קבלת קהל: 08:00-15:30 | בזימון תור מראש

אזור

הלב הירוק של גוש דן

/

שהמועצה קיבלה אותו, גסם בחלופה של שילוב ניהול נגר עס מערכת הניקוז וגם אס אנחנו רוצים לתכנן את מערכת הניקוו, אין לנו אפשרות לעשות ניהול נגר ואנחנו רוצים לתכנן אותה להסתברויות באופן יותר מחמיר. הדס, אני מעבירה שוב אלייך לכל הנושא של ניהול נגר.

הדס רייזר:

או המחמיר של טל ה אומר שכל מה שאני אומרת מעכשיו ואילך בעצם לא ממומש, אלא מסתמכים רק על מערכת ניקוו. אבל החלופה שאנחנו כן מעודדים את המועצה, לפחות באזורים מסוימים להשתמש בה, זה כן להסתכל גם במשקפים של ניהול הנגר. יצרנו פה עוד שתי מפות לעזר שמראות את הנושא של מה הרכב הקרקע שאזור פרוסה עליה. יש קרקעות יותר מעודדות חלחול, יש קרקעות פחות מעודדות חלחול. ובניגוד לה עשינו מפה נוספת שמראה איזה אזורים הס רגישים להחדרת נגר. שתי המפות האלה בעצם נותנות לנו איוה שהוא בסיס שאומר יכול להיות שיש לי קרקע נורא, נורא טובה לחלחול, כמו באזורים 2.2, אבל היו שם אזורי תעשייה ואני אצטרך אולי לנקוט בכל מיני אמצעים של בדיקת הקרקע מפני ויהוס, לפני שאני נותנת הנחיות להחדרת מי נגר.

אזורים אחרים אולי הקרקעות פחות מחלחלות, אבל אני יכולה יותר בקלות ובלי מחסומים לתת למים לחלחל לתת הקרקע. אז אלה שתי מפות נוספות. ובעצם באנו לעיקרון של ניהול נגר מתוך הבנה שמחפשים לטפל בגשם שהופך לנגר כמה שיותר קרוב למקום היווצרותו, 8166 םכ). ואז יש לנו כמה עקרונות שבעורתם אנחנו יצרנו את התכנית, שמפורטים פה מ-1 עד 4, שבעצם אלה עקרונות שלפיהם אנחנו המשכנו והסתכלנו על אזור באותם דגשים. אנחנו מדברים על ניהול נגר של 26, נפח הנגר הנדרש מחושב בעזרת המחשבונים של מנהל התכנון. וה באמת בא תוך כדי עבודה, הכלים שקיבלנו גס מהמדינה. קבענו שאחוו התכסית הפתוחה בשצ'יפ תהיה 40% מתוך הבנה ששצייפ מיועד לעוד כל מיני דברים. אז לקחנו על עצמנו החמרה ויש לנו גם נושא של עוס 1 ז6ש2כ), לא לגרום למים לעמוד שעות על שעות על פני השטח, אלא אס יש אירוע יותר נדיר, שיהיה להם לאן לורוס.

ויצרנו בעצם בנק פתרונות. לא את כולם אנחנו בהמשך מציעים להשתמש בהם, אבל הם קיימים, הס מגוביס על ידי מנהל התכנון שבעצמו יצר בנק דומה. והתאמנו את וה ככלי עבודה בשביל המועצה. לכל אחד מהאייקוניס האלה בעצם יש במסמך הסבר מפורט. איוה שהוא דף שמרכו את המאפיינים, את היתרונות, את החסרונות. מקומות שזיהינו ברחבי המועצה שאפשר ליישם, קצת, קצת נגיעה של איוה נפחים יש לכלי הזה פוטנציאל לאגור או לנהל. ועלויות מאד גסות, כמו שבעצם פורסם גס על ידי מנהל התכנון. או יש פה שתי דוגמאות לאי תנועה מחלחל ולקידוחים. הלכנו קצת בעורת כלים חדשניים של 41 ואדריכל הנוף שליווה אותנו, לקחת תמונות ממקומות באזור ולראות איך הס יכולים להיות כאותו שימוש שהיום הס משמשים, אבל כולל ניהול הנגר. אז בדוגמא הראשונה, מתחת לגינה, יכול להיות מרחב שהמים מחלחלים אליו, מעודדים חלחול בעזרת החלפת קרקעות, הורדה של הטופוגרפיה באותו גן. אזור שהוא מבוטל והוא כיכר אבל הוא יכול לשמור על אותו אופי שלו ועדיין לגרום למים להיכנס למרכו ולחלחל. ויש לנו עוד כמה דוגמאות כאלה, הן מופיעות גם במסמך, אז רק תתרשמו לרגע כדי שנוכל להתקדם. כיכרות שיכולות להיות מוקדי ניהול נגר, מקומות שהולכים להשתנות מבחינת החזיתות ותוספת אזור של אדניות ומרחב יותר ירוק.

טל אברג'ל:

התחדשות עירונית, כמו רחוב הפרדס שמוצג.

של. 03-6534513 | פקטש. 03-6543950 | |ו.וחטוח. זסקבּ.שתשוש | רח' יצחק שדה 18 אזור - 5801209 דוא"ל: וו.וחטוח.ז63603?0! | קבלת קהל: 08:00-15:30 | בזימון תור מראש

אזור

הלב הירוק של גוש ד

הדס רייזר:

ואו כל המרחבים הירוקים בעיר יכולים גס לקלוט את המים, להשהות אותם. וכמו שאמרנו, ברגע שוה 0ו%1 חכ), ממש איפה שיורד הגשם, אני רגע נותנת למים לחלחל במקום לרוץ ישר למערכת התיעול, או כל טיפה תעשה אחר כך את המשמעות להמשך. אצ זּה פה עוד שתי דוגמאות לדברים שיש באזור ויכולים להיות, בשינוי די קטן, הכלי שאנחנו מנסים לכוון אליו. לקחנו את כל הבנק הוה וניסינו לתת איוה שהוא שקלול, האם יש עדיפות לכלי כזּה או אחר בשביל אזור להשתמש בו, האם יש עדיפות לכל אחד מהאמצעים על פני אחר. וראינו, בסופו של דבר, כהנחיה שלוקחת גס את הנפח שכל כלי מנהל, גם את העלויות בהקשר הכלכלי, התועלת הסביבתית והחברתית גו תוספת של מחשבה של איך הנראות של וה, כמה וה משמש את הציבור שחי סביב הגינה, סביב האזור המגונן, סביב האזור של המתקן. ונתנו משקלות, ובהתאם לזה ראינו בעצם שאין ממש תעדוף לאחד האמצעים, אפשר לומר שהריצוף המנקז הוא הכי פחות יעיל, למרות שעל פניו הוא הכי מיידי. אם רוצים לרצף מחדש רחוב, זה כאילו טריוויאלי, אבל הוא לא ייתן הרבה באופן יחסי לאחרים. מה שעוד עשינו וה לתת איזה שהיא חוברת. כיווו שהמסמכיס הם ארוכים ומכילים המון מידע, כדי שבמיידי אפשר יהיה לקבל על כל מתחם ומתחם קצת מידע יותר מצומצם אבל יותר ויוואלי וכבר ככה מרכו, השלבים הראשונים של כל תכנון שיגיע לפתחה של מחלקת הנדסה, או עשינו כרטיסיות לכל מתחם. ובעצם אנחנו מציגים את כל המידע החשוב שיש על המתחם הזה, גס התשריט העקרוני, איה אמצעים אפשר להשתמש, מידע של נתונים, מה שטח האגן, כמה אגניס יש בו, מה השטח הפתוח מבחינת אחוזים שיש בו, לאן הוא מתנקז. והנפחיס שהוא יכול לעמוד בהם. ואפילו בחלקם יש פוטנציאל ניהול נגר יותר גבוה ממה שכביכול נדרש. וגם נתנו איזה שהיא נראות כללית למקום.

את המידע המלא בעצם יש לכם בצורה יותר מורכבת במסמך עצמו, או אס הכלי הוא מצומצם מדי, אפשר תמיד לחזור למסמך ולקבל באמת את כל המידע על כל מתחם ומתחם. שיכלול גס את הניקוז וגם את ניהול הנגר באותו מידע במסמך.

אדר' גל נמרי:

אני רוצה להגיד תודה רבה למשרד ליגמ ולצוות המסור שליווה במשך שנתיים ויותר את הכנת תכנית האב לניקוו. וה מסמך מאד מקיף, הוא נועד בעיקר לאנשי מקצוע. והוא כלי עזר חשוב מאד לנו, לרשות המקומית, גם כשאנחנו באים לבחון פרויקטי תשתיות שאנחנו מבצעים באמצעות תאגידים עירוניים או תאגידי מים או רשות הניקוז. וגם כשאנחנו באים לבחון עכשיו תכניות של התחדשות עירונית או תכניות בסדר גודל של תא שטח מאד גדול. זה עוזר לנו לראות את התמונה הכללית של אזור מבחינת ניקוז וניהול נגר. ותודה רבה, באמת, על העבודה המאד מקיפה ומקצועית שעשיתם. אס יש להם שאלה, שתיים, אפשר לשאול. ואז אנחנו כמובן נצטרך להצביע על אישור תכנית האב לניקוז ונעבור לנושא הבא.

גרגורי דובקין:

אני לא מבין מה ה לאשר תכנית אב לניקוז, תסביר את וּה.

אריה פכטר:

שנעבוד לפי התכניות שלהם.

6

טל. 03-6534513 | פקס. 03-6543950 | |ו.וחטוח.זס<בּ.אתשו | רח' יצחק שדה 18 אזור - 5801209 דוא"ל: |ו.וחטוח.ז6360320| | קבלת קהל: 08:00-15:30 | בזימון תור מראש

*

אזור

הלב הירוק של גוש ד

4

15

גרגורי דובקין:

אני לא ראיתי בתכנית הזו את הדבר לדעתי העיקרי. יש לנו למעשה צוואר בקבוק, יציאה מתחת לכביש 1 לנחל איילון. התייחסו לגה כתורה משמים, 18 8 ללא אפשרות לפתוח מעברים נוספים במקביל למעבר הקיים, להרחיב את המעבר הקיים, האם וה נלקח בחשבון: התייחסות של רשות המים וכל הדבר הזה.

אריה פכטר:

תשאל אותן.

גרגורי דובקין:

זה מה שניסיתי לשאול במהלך המצגת.

אדר' גל נמרי:

הדבר הזה נועד כדי לתת לנו פתרונות. אנחנו עובדים איפה שאנחנו יכולים.

גרגורי דובקין:

אוקי. אחד מהפתרונות שאני ציינתי וה הדבר הזה ולא ראיתי לאה התייחסות. לכן ללא התייחסות הואת אני לא חושב שוה נכון להצביע על תכנית שהיא לא גמורה, להבנתי. כי יש עוד פתרון שלא מוצג לנו.

אדר' גל נמרי:

מה שהתחלתי להגיד וה שאזור יכולה לפעול אך ורק בשטח המוניציפלי שלה. צוות התכנית אמר שחלק מהפתרונות הס לפעול במעלה. בסוף, אס אנחנו נדמה את אזור לחור קטן בבריכה מאד גדולה, שכל המים צריכים לצאת דרך המוביל מתחת לכביש 1, המטרה העיקרית היא במעלה.

ראשון לציון, חולון, כבר שס עם רשות הניקוז להטמיע פתרונות וכבר ככה לצמצם את כמות הניקוו שאנחנו אמורים לטפל בו. יחד עס זּה, גס בתחום הרשות המקומית יש לנו פתרונות שאנחנו יודעים בוודאות שאנחנו יכולים ליישם אותם. אחרת אנחנו יכולים ללכת לפתרון אחר, להגיד תשמעו, לא אכפת לנו משום דבר, אנחנו תולים את יהבינו על הרחבת הפתרון מתחת לכביש 1, רק את זה.

גרגורי דובקין:

כרגע אנחנו תולים את עתידנו,

אדר' גל נמרי:

ברשותך,

גרגורי דובקין:

שניה, נתתי לך להתבטא.

טל אברג'ל:

אני רק אגיד שהעניין של המעביר של כביש 1 הוא בעיה מאד, מאד,

גרגורי דובקין:

אנחנו תוליסם את עתידנו בשיתוף פעולה עס חולון וראשון ומתעלמיס לחלוטין משיתוף פעולה עס מצ'יא ורשות הניקוו וכל וגה. לדעתי הפתרון צריך להיות פתרון משולב, גם במעלה הצזה, זה נכון.

יחד עם ואת, צריך לדעתי לבדוק עלות ויכולת הנדסית להרחיב את צוואר הבקבוק. אה אחד מסט הכלים שצריך לעמוד לרשותנו.

טל. 03-6534513 | פקט. 03-6543950 | |!.וחטוח.זסזהּ.שאאש | רח' יצחק שדה 18 אזור - 5801209 דוא"ל: |ו.וחטרח.ז93603?0! | קבלת קהל: 08:00-15:30 | בזימון תור מראש

*

אזור

הלב הירוק של גוש ד

יובל בן בסט:

ולהוסיף, אני לא שמעתי עוד פתרון על כביש 44. ואת אומרת כל מה שהתמודדנו בשנים האחרונות, איפה זה נכנס פה בנגרז

טל אברג'ל:

למה אתה מתכוון מה שהתמודדנו בשנים האחרונות?

אריאל וייסוול:

כביש 144

יובל בן בסט:

כביש 44, כל מה שמובילים מחולון, שלפעמים נכנס אלינו לבפנים,

אריאל וייסוול:

המובל נכנס אלינו.

יובל בן בסט:

כן. כל הדבר הזה, איפה הוא נמצא פה?

לאה רזון:

היא דיברה על המובל.

אריאל וייסוול:

לא, הוא אומר 44.

יובל בן בסט:

כל מה שנכנס גם מכביש 44.

אריה פכטר:

חברים, סליחה. בואו נתקדם. וה ההצעות שלהם, להשתמש, זה מה שהם יכולים לתת. לגבי כביש 1, אף אחד לא מוכן לשתף פעולה. אנחנו ביקשנו מהם שהם יעשו את העבודה. מעייצ לא מוכנים להתייחס לכל הרחבה. ניסינו והם לא מוכנים להתייחס לזה. הפתרונות שהם נתנו ה במעלה עם חולון וראשון ובתוך היישוב שלנו. אלה ההצעות שלהם, אלה הפתרונות שלהם. גל, מה יש לך להוסיף?

אדר' גל נמרי:

חשוב להגיד, וה לא חולון וראשון, וה רשות הניקוז.

אריה פכטר:

רשות הניקוז.

אדר' גל נמרי:

וכמו שהצוות אמר, רשות הניקוו היו איתם בתהליך ואלה פתרונות שהם גס מקובלים עליהם. רשות ניקוז וה הגוף המתכלל.

לירז גונן- אלאלוף:

הם יכולים לכפות על עיריית חולון לעשות את וה?

אדר' גל נמרי:

זה לא שהם יכולים לכפות, בסוף גס הס חלק מתהליך של תכנון, כמו שהם מתייחסים לתוכנית אצלנו, יש התייחסות רשות הניקוז, כך גס ברשויות אחרות.

טל. 03-6534513 | פקש. 03-6543950 | |ו.וחטוח. זס<בּ.שתו | רח' יצחק שדה 18 אזור - 5801209 דוא"ל: |ו.וחטרח.ז63603?0! | קבלת קהל: 08:00-15:30 | בזימון תור מראש

/%

אזור

הלב הירוק של גוש ד

אוריאל תנעמי:

אם אני מחזק את מה שאומר גרגורי, והוא צודק במה שהוא אומר, אנחנו הולכים להכשיר פה איה שהיא תכנית מתאר לשנים הבאות, שאנחנו נצטרך להשתמש בה. השאלה היא מה זה ייתן לנו פתרון, אס וה נותן לנו איוה שהוא פתרון חלקי,

אדר' גל נמרי:

אתם לא הבנתם, אני אסביר מה אנחנו עכשיו מקבלים. אנחנו לא מקבלים פתרון בית ספר למחר בבוקר. אנחנו מקבלים תכנית מקיפה שעשתה סקר ניהול סיכונים עס ומוס מ40110/ למחר בבוקר, מה יס צריך לעשות בפרויקט פינוי בינוי של יצחק שדה, איך הוא צריך להתייחס לנגר ולניקוז.

אוריאל תנעמי:

נקודתית.

אריאל וייסוול:

לא, כל הפרויקטים.

אדר' גל נמרי:

הדבר הזה הוא תצריף שלם, ממופה על בסיס תאי השטח, כמו שמוצגים בתכנית המתאר שאנחנו מקדמים. ובלי וה אנחנו לא נוכל, בגדול, לקדם תכניות, כי אנחנו לא נוכל לנהל נכון את הנגר בכל הישוב, בין היתר. גם נגר וגם את הניקוז.

מיכאל דוידוב:

והמימון, מי מממן את וּה?

אדר' גל נמרי:

רגע, רגע, מממן מה!

מיבאל דוידוב:

את כל הפרויקט הזה.

אריאל וייסוול:

כל פרויקט בפני עצמו. בונים שכונה עכשיו באופיס, הס צריכים לדעת לפיה,

אדר' גל נמרי:

אני אגיד, כל יזום שמבקש לקדם פרויקט, הוא לא בא לבד, הוא בא עם צוות שלסם של יועצים, בין היתר גם יועצ ניקוּ. כמובן שהפתרונות עבור המגרשים זה היום. איפה שוה הכבישים, מדרכות, זו הרשות המקומית, זה אנחנו. לפעמים יש פה גס כן תכנון אחיד, אבל הכל חייב לקרות לאור תכנית אב לניקוז. אנחנו לא מדברים פה עכשיו על פתרון אחד, אנחנו מדברים פה על סל של פתרונות.

גרגורי, היה ואנחנו נצליח בעתיד הקרוב או הרחוק להגדיל את הספיקה של הניקוז מתחת לכביש 1 וה מבורך, אנחנו לא נגיד לוה לא. אבל עד שזה לא יקרה, יש לנו כרגע פתרונות נוספים שיכולים לעזור לנו לקדם תכניות.

ליאת אייזנר:

בעצם אתם אומרים שאתם לא מעוניינים להסתמך על הבתו אלא להסתמך רגע על הבפנים, מה אנחנו יכולים לעשות.

אדר' גל נמרי:

מה וה לא מעוניינים! אנחנו רוצים,

של. 03-6534513 | פקס. 03-6543950 | |ו.וחטוח. זסקבּ.אתואש | רח' יצחק שדה 18 אזור - 5801209 דוא"ל: |ו.וחטוח.ז63608?0! | קבלת קהל: 08:00-15:30 | בזימון תור מראש

4.

18

גרגורי דובקין:

זה לא נכון.

טל אברג'ל:

אתם מאד הצטמצמתס לנושא הזה של התעלה והמעביר של כביש 1. אבל תכנית האב היא הרבה יותר רחבה מהזרימה רק בתעלה. היא בעצם כוללת את כל מערכת הניקוז שכל המערכת הזאת מושפעת אחד מהשני. יש באזור עוד הרבה בעיות שהן מעבר כרגע להצפות של התעלה בהסתברויות הנדירות של 1 ל-100 שנה. יש לנו רחובות שאין בהם מערכת ניקוז, יש לנו רחובות שמערכת הניקוו ישנה, היא לא מתאימה לספיקות התכן, יש לנו שקעיס אבסולוטיים שצריכים לתת עליהם מענה.

ובעצם, מה שאני רוצה להגיד, כי אנחנו עוצרים פה באמצע ועוד לא ראיתם את כל הדברים שמקבלים. אבל אנחנו ממש מיפינו תכנית עבודה רב שנתית, נתנו לכל קו ניקוז קיים ומוצע סדר עדיפויות לפי רמת הסיכונים שנמצא בכל מתחם, ממש סיווגנו כל מתחם של תכנית המתאר הכוללנית מה רמת הסיכון שנמצאת בו. האם יש לו סיכון להצפה מהתעלה, האם יש לו סיכון להצפה כי יש שם שקע אבסולוטי, האם יש לו סיכון להצפה כי יש שם קו ניקוו או שחסר קו ניקוז.

ובסוף, בכל השקלול הוה, נתנו איזה שהוא סדר עדיפויות לאיוה שהיא תכנית עבודה רב שנתית, שגם נמצאת בתוך המסמך הזה. אולי הדבר הכי חשוב שהמועצה גם מקבלת זה את כל שכבות המידע הגיאוגרפיות. לבקשה של גל ותומר כבר שלחנו, אפילו שהתכנית עדיין לא אושרה סופית, אבל כל קווי הניקוו, הסיווג שלהם, המידול ההידראולי, סיווג הסיכונים במועצה, הכל מקבלים חוץ מהמסמך והתשריטים גס בשכבות מידע גיאוגרפיות שאפשר להעלות אותן ולהשתמש בהן אצלכם. אז בעצם הנושא הזה, זה נכון, צריך לפתור את הבעיה הזאת של התעלה באצור, אבל תכנית האב היא הרבה יותר רחבה מהנושא הזה, היא ממש איזה שהוא קו מנחה איפה האתגרים, איפה המקומות עם הסיכונים, איפה צריכים קווי ניקוו, איוה קווי ניקוז צריכים להחליף. וחיא יוצרת איוה שהיא תכנית עבודה רב שנתית. וגם, באמת, תכניות של התחדשות עירונית, מקומות שהמועצה מחדשת אפילו פארק, היא יכולה לבוא לתכנית האב ולראות מה האפשרויות שעומדות לידה שם, איה בעיות יש לנו במרחב. יש לנו פה הודמנות לשנות את הפארק, אנחנו כבר עושים אותו, בואו נעשה אותו שהוא יהיה בצורה שהוא גם מנהל את נגר ולא מייצר לנו נגר שמעמיס על מערכת הניקוז. או בעצם התכנית היא הרבה יותר רחבה רק מהבעיה הזאת של המעביר כביש 1.

ה רק מה שרציתי להגיד.

אריה פכטר:

כן גרגורי, תגיד במשפט.

גרגורי דובקין:

אני ראיתי עוד מובל אחד בכביש ליד גהה, ברחוב שבזי שעובר, נכון? בתכניות שלכם.

אריה פכטר:

במקביל לכביש 1.

גרגורי דובקין:

ליד הצומת,

טל אברג'ל:

אין מובל, יש שס תעלה פתוחה.

על. 03-6534513 | פקס. 03-6543950 | |ו.וחטוח.זס<בּ.אאש | רח' יצחק שדה 18 אזור - 5801209 דוא"ל: |ו.וחטרח.ז6303?0! | קבלת קהל: 08:00-15:30 | בזימון תור מראש

;%

אזור

הלב הירוק של גוש דון

-

19

גרגורי דובקין:

לא, לא, צפון מגרח. ליד כביש 4.

טל אברג'ל:

אתה מתכוון מה שהיום המובל רחוב השקמה הוא הופך לנחל פתוח וחוצה את כביש 1 בעוד מעביר.

וה לא בשקופית הזאת. שם אין לנו בעיה וגם יש לנו מפעל ניקוז, מה שנקרא מפעל ניקוו של פארק איילון, שגם אליו קובע לנו את המפלסים, יש פה את השטחים של מקווה ישראל שראיתם שכבר חופרים אותם.

גרגורי דובקין:

אני לא מדבר על מקווה ישראל. תעברי לדפים הקודמים. בחלק הימני העליון, אנחנו רואים בגוש 1 ו-6.2 שחלק מהמים הולך שמאלה למובל וחלק הולך ימינה לאותו מובל שעכשיו את מצביעה עליו. אין שום אופציה לנתב חלק מהמים לשם?

טל אברג'ל:

יש פה תעלה גדולה שעוברת, תעלה פתוחה.

הדס רייזר:

המפה הואת לא מראה שום דבר למעט,

טל אברג'ל:

אין פה כרגע שום תכנון, הכל בתוך התשריטים.

גרגורי דובקין:

או התכנית לא גמורה.

טל אברג'ל:

אניימציעה שתפתחו, כל החומר נמצא ואין בעיה, אפשר לשלוח לנו את כל ההערות, את כל השאלות.

אנחנו פה.

אריה פכטר:

גל, רצית להוסיף משהו?

אדר' גל נמרי:

לא.

אריה פכטר:

אני רוצה להגיד, אנחנו נהיינו כל אחד מומחה לניקוזים. אנחנו לקחנו חברה מהטובות באר לנושא של הניקוו. ואם לקחנו אותם אנחנו סומכים עליהסם. והפתרונות שהם נתנו אלה פתרונות דה פקטו לישוב שלנו. ואם הס היו חושבים שיש פתרונות אחרים שהם טובים לנו, אני מאמין שהם היו נותנים לנו את הפתרונות. אלה הפתרונות. וכמו שגל אמר, אנחנו מסתכלים היום לקראת הגידול של הבינוי בשנים הקרובות בישוב, על אלפי היחידות שעומדות להיבנות בישוב, שאנחנו צריכים לראות לאן יגיעו המים מהאזוריס האלה, מהניקוזיס האלה. וזו אחת הסיבות העיקריות לנושא הזה.

יובל בן בסט:

לגבי בסוף התכניות, טיילת מרחפת, יש להם איוה שהיא המלצה מבין החלופות?

טל. 03-6534513 | פקס. 03-6543950 | |!.וחטחח.זסקהּ.שחוש | רח' יצחק שדה 18 אזור - 5801209 דוא"ל: |ו.\חטרח.ז63003?0\ | קבלת קהל: 08:00-15:30 | בזימון תור מראש

מועצה מקומית אזו

4 (

20

מיכאל דוידוב:

על מה אנחנו הולכים בסוף! היא הציעה פה מספר פתרונות.

אריאל וייסוול:

לא פתרונות.

יובל בן בסט:

רעיונות.

אריאל וייסוול:

רעיונות. בכל שכונה מה לעשות.

ליאת אייזנר:

היא אמרה שאין פתרון אחד. היא אמרה שכל קטע יכול לקחת פתרון אחד שמתאים.

אריה פכטר:

הפתרון שאני רואה ה במעלה. וה ביחד עס רשות הניקוז, עס הרשויות חולון וראשון לציון, שהמים מגיעים לשם לתוך המובל. צריך למצוא לוה פתרונות במעלה שם. היא נתנה לנו עוד כל מיני פתרונות. נשב, נשקול, נחשוב ביחד מה הפתרונות הכי יעילים והכי טובים לישוב שלנו.

יובל בן בסט:

שנים אנחנו מחכים לפתרון לנחל שהוא כרגע פתוח ויש יתושים והכל.

אדר' גל נמרי:

רגע, אני רק רוצה להגיד, הן גם ציינו את וה בהתחלה. ספציפית, אס אתם מדברים על הנחל ועל התעלה, אני אגיד באמירה כללית, הכוונה היא להפוך את זה מחיסרון ליתרון. או להשתמש בתוואי הנחל שחלקו הוא גם כן תחום בתעלה בנויה, להשתמש בזה כאלמנט נופים, כאלמנט שמלבד שיש בו מופעי ורימה, להשתמש בו בתבונה ושהוא לא יהיה החזית האחורית עס היתושים, עם הלכלוך שקיים היום. זה מקבל ביטוי כבר בתכניות התחדשות עירונית. וזה גם מקבל ביטוי בפרויקט האופנידן שהרשות המקומית מקדמת בתכנית אב ומקומות נוספים. אבל ה ממש נקודתית מאקרו על תוואי הנחל.

אריה פכטר:

אני רק אחזק את הדברים של גל, מתוכנן גס מאחורי בית הכנסת שארית הפלטה, מתוכננת איוה שהיא טיילת. וגם ליד דייר ליכט, איפה שהגינה הקהילתית, גס שס מתוכנן לפתוח חלק מהמובל.

חפצי חיימוב:

ברור, הס יעשו מה שהכי טוב לאזור.

אריה פכטר:

חלק מהמובל לפתות גם שם. שלא תחשבו שהפתרון הוא רק להרחיב את המובל, לא רק וה הפתרון.

עד היום, אני כבר באזור הרבה מאד שנים, המובל אף פעם לא עלה על גדותיו. וזה פעם ב-100 שנה.

יכול להיות שזה יגיע.

גרגורי דובקין:

ב-1991 לא עלה על גדותיו?

טל. 03-6534513 | פקס. 03-6543950 | |ו.וחטוח.זס<בּ.שתאש | רח' יצחק שדה 18 אזור - 5801209 דוא"ל: וו.וחטרח.ז63603?0! | קבלת קהל: 08:00-15:30 | בזימון תור מראש

3

אזור

הלב הירוק של גוש דן

21

אריה פכטר:

ב-1991 לא היה מובל. אלה הפתרונות שהם נתנו לנו, אני חושב שאלה פתרונות טובים, לנו, לישוב, לומן הזה.

גרגורי דובקין:

למה אנחנו לחוצים להצביע על זה היום?

אדר' גל נמרי:

צריך להצביע, יש עוד תכניות שצריך לקדם. אתה מוזמן לבוא אלי, לשבת, זה לא קובץ אחד, כנראה צריך איזה חמש שעות, או שיותר טוב, אני אקח את כתובת המייל שלך ואני אעביר לך ג'מבו מייל עס כל המסמכים ואז נשב על וה.

אריה פכטר:

אין בעיה. אתה יכול להימנע בהצבעה, גרגורי, וה בסדר. מי בעד אישור תכנית האב לניקוז ירים את היד.

גרגורי דובקין:

נמנע.

בעד: פכטר אריה, וייסוול אריאל, עו"ד גונו-אלאלוף לירז, חיימוב חפצי, צביה שיינפלד, יניב מיקי, דוידוב מיכאל, בן בסט יובל, אייזנר ליאת, תנעמי אוריאל.

נמנעים : דובקין גרגורי.

מאשרים ברוב קולות את תכנית האב לניקוז מועצה מקומית אזור.

אריה פכטר:

תודה רבה לכם, יישר כוח על העבודה שעשיתם.

(נציגי משרד ליגמ עזבו את הישיבה).

(רסיין במילי רסיין במילי עומר וינברגר הצטרף לישיבה)

אריה פכטר:

הגיע מפקד היקלייר, הוא ביקש להגיד כמה מילים.

גם אנחנו נגיד לך כמה מילים.

רס'ן במיל' עומר וינברגר:

נראה לי שפעם קודמת שהיה דיון וה היה בדיון ישר אחרי חרבות ברול וגם נכנסתי אליכם. אז כנראה שאנחנו בונים את המערכות בהתאם לישיבות. אוטוטו יודיעו בצורה כזו או אחרת על חזרה לשגרה, יודיעו תיכף את ההדרגתיות ואיך וה אמור להיות. אבל אנחנו נכנסנו להפסקת אש, אחרי 2 ימי מלחמה מול איראן. אני מפקד היקלייר פה באזור, עובד במוד עס ראש המועצה וכל ראשי המכלולים. מיום חמישי ב-2:45 לפנות בוקר נכנסנו בדלתות, מה שנקרא, איך שהודיעו על ההפצצה אנחנו הגענו לפה, אני והצוות, עס החיילים, המכלולים הגיעו יחד איתי ומאו אנחנו 24/7 חיים

של. 03-6534513 | פקס. 03-6543950 | |ו.וחטוח.זס 2בּ.אתו | רח' יצחק שדה 18 אזור - 5801209 דוא"ל: וו.וחטרח.ז63603?0! | קבלת קהל: 08:00-15:30 | בזימון תור מראש

486,

אזור

הלב הירוק של גזש דןן

22

נושמים את הרשות, לא וונו הביתה, לא הלכנו לשום מקום. אנחנו קיבלנו גם טעימה, קיבלנו נפילה פה ברשות. אני יכול לשתף אתכם שעברנו נפילה בבוקר יום רביעי. והתגובה שלנו כיקלייר, יחד עס הרשות, היתה פנומנלית. אנחנו הגענו בטווח של 4 דקות ריצה דרך זיהוי, הגענו בטח לפני כבייה והגענו יחד עס מדי'א בריצה מפה, כי ויהינו במצלמות שיש שריפה. ויכולת השליטה באירוע היתה מדהימה. הוצאנו את החילוץ של התושבים משלושת הבתים, פתחנו חפייק, מכלולים, מחלקת רווחה פתחה מרכז משפחות והלכה בעצסם לתת פתרונות לאחר מכן, רווחה ואוכלוסייה.

אריה פכטר:

בקיצור, אתה אומר המועצה תפקדה בסדר.

לירז גונן- אלאלוף:

הוא נותן לעצמו ציונים.

רס''ן במיל' עומר וינברגר:

לא, לא, אני יכול להגיד לכם שאני כיקלייר, אני סוג של מכלול בתוך הרשות, ממש, ממש לא. מי שמנהל את הרשות וה ראש המועצה, המנכייל והמכלוליס. אנחנו פה רק לעזר, לתווך כגורם צבאי שנמצא ברשות. אנחנו לא מוסמכים לקבל החלטות ברשות מקומית, שום דבר.

אריה פכטר:

אני רק אחזק את הדברים שהוא אמר. אנחנו קיבלנו חיזוקים ותשבחות מכל הגורמים החיצוניים.

כיבוי אש, משטרת ישראל, מגן דוד, מפקדי המחוזות. כולם שהגיעו לפה וכולם פרגנו למועצה וליקלייר.

אריאל וייסוול:

וצריך לפרגן לעומר.

אריה פכטר:

עומר, תודה רבה.

רס במיל' עומר וינברגר:

תודה רבה לכם.

(עומר וינברג עזב את הישיבה)

סעיף 3 - אישור נוהל הצטרפות המועצה כמגישת תכנית בפרויקט פינוי בינוי

אריה פכטר:

אישור נוהל הצטרפות המועצה כמגישת תכנית בפרויקט פינוי בינוי.

אדר' גל נמרי:

אני רוצה רגע להסביר. לא נקרא עכשיו את המסמך, הוא לא ארוך. אני רוצה להסביר מה אנחנו עכשיו מביאים לסדר היום. כיום, בתכניות להתחדשות עירונית, רוב התכניות, בטח באזור אבל גס במדינה, הן כבר לא התחדשות עירונית של בניין או מגרש בודד, אלא זה התחדשות עירונית של תאל שטח גדולים. לפעמים רשות מקומית נדרשת להצטרף כמגישת התכנית,

ליאת אייזנר:

כמו שהיה בשפינוזה.

על. 03-6534513 | פקס. 03-6543950 | ||.וחטוח.זס<בּ.שתואש | רח' יצחק שדה 18 אזור - 5801209 דוא"ל: |ו.וחטרח.ז536030! | קבלת קהל: 08:00-15:30 | בזימון תור מראש

;%

אזור

הלב הירוק של גוש ד

אדר' גל נמרי:

מכל מיני סיבות, לא ניכנס למה. המסמך הזה נועד לעשות איוה שהיא הסדרה ונוהל מתי הרשות המקומית או על בסיס איוה קריטריונים הרשות המקומית תיכנס כמגישת תכנית. מה גה אומר!

לקדם תכניות אפשר במסלול רשויות, זה אומר שמדינה מממנת או רשות להתחדשות עירונית. ורוב התכניות הן במסלול יומיס. באים התארגנות של תושבים, עושים מכר יומיס, בוחרים יזם ואו היום בא ומקדם את התכנית. במסלול רשויות, למשל יצחק שדה או למשל בן גוריון בן צבי, ששם המדינה באמצעות הרשות להתחדשות עירונית מימנה את התכנית, ה נקרא מסלול רשויות, שס לא היה עדיין יזם. המדינה באה, או בכוחות של כספי מדינה באה ומימנה תכנית. שאר המתחמים, כמו למשל שפינוזה או משה שרת או קפלן, או כאלה שגם יבואו אחר כך, זה מה שנקרא מסלול יומים. ולפעמים יס יבוא ואו שהוא יבקש מהרשות להיכנס מגיש תכנית, או שהרשות תהיה מחויבת. למה היא תהיה מחויבת: כיאם זה תא שטח גדול ובמצב הנכס לרשות המקומית יש אחיוה בקרקע בשיעור אחוזים די גבוה, בקרקע, במטר מרובע בקרקע, למשל שטח התכנית הוא 10 דונם,

אריה פכטר:

מה וה נקרא אחוזים די גבוה?

אדר' גל נמרי:

באזור 40%. ולרשות המקומית יש, לצורך העניין, אתוזיסם בקרקע, כי יש שס מבנה חינוך, כיייש שם זכות דרך, רחוב, מדרכה, כביש, כי יש שם שצייפ, גינה, וה קרקע.

ליאת אייזנר:

מבנה.

אדר' גל נמרי:

מבנה, שטח חום לצורך העניין. אני לא מדבר על שימוש, אני מדבר על ייעוד. חום וה מבנה ציבור או חינוך. ירוק זה שצייפ או זכות דרך. אצ אנחנו נבחן, באמצעות הכלים, יחד עס תומר מהתחדשות עירונית שלנו, מתי אנחנו מאשרים להיכנס מגיש תכנית. דבר כזה יבוא, כמובן, לאישור המועצה.

והמועצה תצביע על בסיס קריטריונים ועל בסיס חוות דעת שלנו, של ההנדסה, האם להצטרף או לא להצטרף. הנוהל הזה בא להסדיר. יש תכניות שאם הרשות המקומית לא תצטרף מגיש התכנית, עובדתית התכנית לא תוכל להתקדם כי לרשות המקומית יש אחיזה גדולה בתא השטח. תא השטח, נקרא לוה הקו הכחול של התכנית, זה אומר על איזה גבול אני רוצה להחיל את התכנית. הגבול הצאה נקבע משיקולים שעיקרם תכנוניים, כדי להשיג תוצאה תכנונית מיטבית אופטימלית. אני יכול, בתוך רשות מקומית, להכניס בתוך הקו הכחול גס הרחבה של וכות דרך, של כביש. גם פיתוח של שטחים חומים, גם הגדלה או שינוי של שצייפים. כל דבר כזה משפיע על הקו הכחול. היה ולרשות המקומית יש הרבה, מעל 40%, פחות או יותר, היא מחויבת לפי חוק להיכנס. אם היא לא תיכנס התכנית לא תתקדם. מקרה אחר, אס אני אקח את זה רגע לקיצון אחר, היה ויש תכנית שחיא חולשת על תאי שטח נרחביםס עס הרבה מאד מבניסם או גושים וחלקות, ולא לכל בניין יש עכשיו את אחוו ההסכמות הנדרש על פי חוק בשביל לקדם תכנית, כי תכנית נבחנת גם לפי בניין, אתוז חתימות. גם לפי מתחם, אחוז חתימות. וגם לפי הקו הכחול. כשיש תכנית מאד גדולה, יכול להיות ריבוי של דברים כאלה. ועלול להיווצר מצב שאם יש בניין אחד, למשל מתוך עשרה בניינים, שבבניין האחד הספציפי הזה אחוז החתימות הוא נמוך, לכאורה לא ניתן יהיה לקדם את התכנית, כי תכנית

על. 03-6534513 | פקס. 03-6543950 | |!.וחטוח. זס<הּ.שאתש | רח' יצחק שדה 18 אזור - 5801209 דוא"ל: וו.וחטרח.ז6360320\ | קבלת קהל: 08:00-15:30 | בזימון תור מראש

אזור

הלב הירוק של גוש דן

עדיין נבחנת לפי אחוז חתימות של בניין אחד. ואנחנו לא רוצים שייווצר מצב שמעט משפיעים על הכלל. מצב כזה ה כמובן מצב חריג, אנחנו, יחד עס מנהלת התחדשות עירונית נדע להציף את וה ונדע לבדוק ולסווג עבור המועצה האם נדרשת כניסה של הרשות המקומית. ברגע שרשות מקומית נכנסה כמגישת תכנית, וה אומר שהמחוז, כשהתכנית תעבור אליו, הוא כבר פחות יבדוק בציציות את אחוז החתימות, כי מבחינתו הרשות המקומית נכנסה כמגישת תכנית. ה לא משפיע על שלב הוצאת היתר בניה, לא יצא היתר הריסה ובניה ללא 100% חתימות, למעט מקרים של דייר סרבן.

הדבר הזה לא מדבר על תהליך הרישוי, הוא מדבר על תהליך קידום תכנית התבייע.

אריה פכטר:

סך הכל זה מקדם.

אדר' גל נמרי:

זה מקדם, זה בעיקר נועד לעשות סדר. עד היום לא היה לנו את זה ואנחנו רוצים לעשות סדר כשיוס מגיע אלינו, לעשות ליומיס שיקוף מצב נכון, מה צפוי לו בתהליך. וזה המסמך שאנחנו מבקשים להביא.

מיכאל דוידוב:

יש לי שאלה, איפה עומד בית הכנסת!

אדר' גל נמרי:

איוה בית כנסת!

חפצי חיימוב:

לא, הוא סתם נתן דוגמא.

מיכאל דוידוב:

אתה מדבר על שטח חום, אנחנו שטח חום.

אדר' גל נמרי:

מי זה אנחנו! איזה בית כנסת!

מיבאל דוידוב:

בית הכנסת שלנו, בית ישראל.

אדר' גל נמרי:

אתה מדבר עכשיו על בית כנסת, על שטח חום שנמצא בתוך תכנית בן גוריון בן צבי, אני לא מדבר כרגע על האירוע הזה, וה לא האירוע. כי או תכנית שכבר מתקדמת עס מסלול רשויות, אמרתי, וה נועד עבור מסלול יזמים.

אריה פכטר:

מה שהוא מתכוון, עוד אין לנו בקנה מה שהוא מבקש לעשות.

מנחם אברהם:

וה להסדיר לי₪מים כשהם באים שיראו כבר איך הם יכולים לקבל הסכמה שלנו, זה העניין.

אריה פכטר:

מי בעד נוהל הצטרפות המועצה כמגישת תכנית בפרויקט פינוי בינוי?

יובל בן בסט:

שניה, מי שנמצא באיזה שהיא התחדשות עירונית וה קשור?

טל. 03-6534513 | פקס. 03-6543950 | !ו.וחטחח.זס?בּ.אחאש | רח' יצחק שדה 18 אזור - 5801209 דוא"ל: וו.וחטוח.ז63603?0! | קבלת קהל: 08:00-15:30 | בזימון תור מראש

אריה פכטר:

לא רלוונטי. אושר פה אחד.

לירז גונן- אלאלוף:

אני לא הצבעתי.

בעד: פכטר אריה, וייסוול אריאל, חיימוב חפצי, דובקין גרגורי, צביה שיינפלד, יניב מיקי, עו"ד אוריאל תנעמי, בן בסט יובל, אייזנר ליאת.

לא מצביעה: עו"ד גונן-אלאלוף לירז

החלטה:

מאשרים ברוב קולות את נוהל אישור הצטרפות המועצה כמגישת תכנית בפרויקט פינוי בינוי.

סעיף 6 - אישור דוח רבעון 01/25.

אריה פכטר:

אישור דוח רבעון 01/25. אורלי.

יובל בן בסט:

אפשר להעלות את הדוח פה?

אורלי מוסאי:

האמת ששלחתי אותו. דוח רבעון 01/25, הדוח לא מבוקר על ידי משרד הפנים, הביקורת היא רק על החצי שנתי. הוא יהיה מסוקר חצי שנתי ויהיה סופי.

אריה פכטר:

זה דוח רבעוני. מה השורה התחתונה?

אורלי מוסאי:

שורה תחתונה, גירעון של 173,000 ש"ח.

אריה פכטר:

שנמשיך כך.

אורלי מוסאי:

הגירעון המצטבר הוא 3,963,000.

יובל בן בסט:

היה איוה סעיף שס בארנונה, אס את יכולה לתת איזה ספוט על זה.

אורלי מוסאי:

איוה סעיף בארנונה?

יובל בן בסט:

יש איוה שהיא ירידה אולי בהכנסות!

אורלי מוסאי:

היתה ירידה ב-2024.

טל. 03-6534513 | פקס. 03-6543950 | |!.וחטוח. זס:בּ.אתואש | רח' יצחק שדה 18 אזור - 5801209 דוא"ל: וו.וחטרח.זס?63003| | קבלת קהל: 08:00-15:30 | בזימון תור מראש

6

אריאל וייסוול:

5 את נותנת. הכל בסדר.

אורלי מוסאי:

כרגע וה בסדר. היתה קצת ירידה בארנונה, אבל לא משמעותית.

אריה פכטר:

מי בעד אישור דוח רבעון 01/25 שירים את היד. מי נגד! מי נמנע! אחד נגד, שניים נמנעים.

בעד: פכטר אריה, וייסוול אריאל, חיימוב חפצי, דובקין גרגורי, בביה שיינפלד, יניב מיקי, עו'יד גונן-אלאלוף לירז

נגד: עו"ד אוריאל תנעמי

נמנעים: בן בסט יובל, אייונר ליאת

החלטה:

מאשרים ברוב קולות את דוח רבעון 01/25.

סעיף 7 -- הגדלת תב''ר 658 לצביעת כבישים ברחבי היישוב בסך 250,000 שיית

אריה פכטר:

הגדלת תב"ר 658 לצביעת כבישים ברחבי היישוב בסך, וה הגדלה, זה לא התבייר. אנחנו רוצים לצבוע את כל מעברי החציה, כל המדרכות, כל אבני השפה בישוב. אנחנו נקבל הצעות מחיר.

להערכתי וה יעלה משהו בסביבות 300-350,000 שיית.

אוריאל תנעמי:

עושים את וה פעמיים בשנה בדרך כלל.

אריה פכטר:

אנחנו פעמיים בשנה עושים את מעברי החציה.

אריאל וייסוול:

וסימוני כבישים.

אריה פכטר:

פעמיים בשנה אנחנו עושים את מעברי החציה. השנה וּה כולל מעברי חציה וגם את הכחול לבן, אבני שפה, כניסות לבתים, את כל האיקסים למיניהם.

יובל בן בסט:

אני מבקש גס את שפינוזה, כבר ביקשתי. כשאתה נכנס שס לחניה אין שס סימון, בעצם אם אפשר לסמן שיהיה יותר מסודר.

משה ישיג

אס זה חלק מהישוב אצ וה יסומן.

אוריאל תנעמי:

זה לא מצריך מכרז!

על. 03-6534513 | פקס. 03-6543950 | |ו.וחטוח. זס 2בּ.ששוש | רח' יצחק שדה 18 אזור - 5801209 דוא"ל: ו|ו.וחטרח.ז63603?0! | קבלת קהל: 08:00-15:30 | בזימון תור מראש

, 1

4

. 4

אריה פכטר:

יכול להיות.

משה ישי:

מכרו וטא מה שנקרא. מעל שש הצעות מחיר.

אוריאל תנעמי:

יש הצעות!

משה ישי:

אתה עכשיו רק מאשר את הסעיף התקציבי, לא את התכנית.

אריה פכטר:

יהיה מכרז, יהיו הצעות מחיר. אס יש לך מישהו שרוצה לגשת לזה, אתה יכול להגיד לו שייגש לזה,

אין לנו שום בעיה. מי בעד הגדלת התבייר ירים את היד.

אוריאל תנעמי:

כמה התבייר היה קודם?

אורלי מוסאי:

הוא היה 150 ועוד 50, 200,000 שיית.

אריה פכטר:

הוא היה בסביבות 200,000, אנחנו מבקשים הגדלה ב-250, שלא ניכנס לגירעון, לחוסר. יישאר כסף

נחויר את זה.

אוריאל תנעמי:

או בסך הכל התבייר 1500

אורלי מוסאי:

.0

משה ישי:

אבל ה-200 השתמשו בהם.

אורלי מוסאי:

0 היה לי שנה שעברה. בגלל שתבייר הוא רב שנתי אז אפשר.

אריה פכטר:

התבייר שנתי יהיה 450, בחלק השתמשנו. מה שיצטרך לעלות יעלה. ואם יישאר כסף יחזור לתקציב.

אוריאל תנעמי:

כשאתה עושה הגדלת תב"ר אתה כותב 500,000, זה לא 450.

מנחם אברהם:

היה 200, הקודם היה 200, אתה מגדיל עוד 250, 450.

אריאל וייסוול:

אישרת 200 בעבר.

אוריאל תנעמי:

בסדר, אוקי.

מועצה מקומית אזור

>< על. 03-6534513 | פקט. 03-6543950 | |ו.וחטוח. זס:בּ.שחואש | רח' יצחק שדה 18 אזור - 5801209 דוא"ל: |!ו.וחטרח.ז63603?0! | קבלת קהל: 08:00-15:30 | בזימון תור מראש 0

-

.

אורלי מוסאי:

או אתה מאשר להגדיל עוד 250.

אוריאל תנעמי:

או למה 500!

אריה פכטר:

0, למה 500 היה 200 ועוד 250.

אריאל וייסוול:

סעיף 7, אורי.

אוריאל תנעמי:

אני ב-7, סדר יום אחר.

אריאל וייסוול:

אוקי, לא קרה כלום, הכל בסדר.

אריה פכטר:

מי בעד הגדלת התבייר ירים את היד. אורי, אתה נגד, בעד, נמנעז

מאשרים פה אחד את הגדלת תב''ר 658 לצביעת כבישים ברחבי היישוב בסך 0 שי''ח.

סעיף 8 -- הגדלת תב''ר 642 עבור תשתיות בסך 500,000 ש/'ח.

אריה פכטר:

הגדלת תב'יר 642 עבור תשתיות בסך 500,000 ש"ח. וה עבודות ברחבי הישוב. מדרכות,

אריאל וייסוול:

תיקונים, עבודות ציבוריות.

אריה פכטר:

נהרס, נשבר, צריך לתקן, חשוב שוה יהיה מהתבייריס. מי בעד הגדלת התבייר בסך 500,000 ש"ח?

אושר פה אחד.

החלטה:

מאשרים פה אחד הגדלת תב''ר 642 עבור תשתיות בסך 500,000 ש''ח.

סעיף 9 - פתיחת תב''ר 674 עבור שיפוצי קיצ 2025 על סך 750,000 ש'ית

אריה פכטר:

פתיחת תב"ר 674 עבור שיפוצי קיץ מוסדות חינוך על סך 750,000 ש"ח. כל שנה בחופש, לפני פתיחת שנת הלימודים, אנחנו עובריסם על כל מוסדות החינוך, בתי ספר, גני ילדים, משפצים, מתקנים מה

מועצה מקומית אזור

>< טל. 03-6534513 | פקס. 03-4543950 | |!.וחטוח.זס:בּ.שתוו | רח' יצחק שדה 18 אזור - 5801209 4 דוא"ל: |ו.וחטוח.ז6363?0! | קבלת קהל: 08:00-15:30 | בזימון תור מראש

הלב הירוק של גזש ד

שצריך. בקשות של מוסדות החינוך. בדרך כלל וה נע בסביבות 700, מיליון ש'ית. מי בעד התבייר

0 ש"ח! אושר פה אחד.

החלטת:

מאשרים פה אחד את פתיחת תב''ר 674 עבור שיפוצי קיץ 2025 על סך 750,000 ש"ח.

סעיף 10 -- אישור המלצת הוועדה המקצועית לתמיכות מיום 29/5/25 בנושא אישור תמיכות לעמותות לשנת 2025

אריה פכטר:

אישור המלצת הוועדה המקצועית לתמיכות מיום 29/5/25 בנושא אישור תמיכות לעמותות. הרי יש לנו ועדה לתמיכות בעמותות, הוועדה כוללת את היועץ המשפטי, הגזבר ומנכייל. יש כל מיני עמותות שיש לנו פה והן מגישות בקשות, הוועדה הואת מתכנסת, מאשרת, היא אישרה. מי בעד אישור המלצת הוועדה?

יובל בן בסט:

יש שס רק 210, נדמה לי, לא רשום 210,000 לצופים. צריך לשנות את זה ל-210,000.

אריה פכטר:

אין בעיה. מי בעד אישור המלצות הוועדה!

אוריאל תנעמי:

יש לי רק שתי שאלות לפני ההצבעה בבקשה. קודם כל אנחנו תמיד מבקשים, בכל שנה, לקבל דוחות ממבקר העמותות. לא יודע מי המבקר.

אורלי מוסאי:

יהודה סיני.

משה ישי:

אותו אחד.

אורלי מוסאי:

הוא המבקר. הוא שלח אלי את כל החומר.

אוריאל תנעמי:

אני מבקש, הוא מבקר, הוא צריך להביא דוחות.

אורלי מוסאי:

הוא שלח אלי את כל הדוחות.

אוריאל תנעמי:

אנחנו מבקשים שהדוחות יגיעו לישיבת מועצה. אף שנה זה לא מגיע לישיבת מועצה.

אריה פכטר:

אבל אורי, הוא שלח לאורלי.

אורלי מוסאי:

אני ביקשתי והגיע אלי.

מועצה מקומית אז

+ על. 03-6534513 | פקס. 03-6543950 | |ו.וחטוח.זסקבּ.שאתשוש | רח' יצחק שדה 18 אזור - 5801209 2 דוא"ל: |ו.וחטרח.ז63603?0! | קבלת קהל: 08:00-15:30 | בזימון תור מראש

3

אוריאל תנעמי:

בסדר.

אריה פכטר:

יש לה את הדוח, אתה רוצה, תיכנס אליה.

אריאל וייסוול:

כל שנה אותו דבר.

יובל בן בסט:

אני אשמח לראות.

אורלי מוסאי:

אין בעיה.

אוריאל תנעמי:

אתם מביאים לנו דף להצביע עליו, אני חושב שמן הראוי לצרף לכאן את הדוחות.

אורלי מוסאי:

את הביקורות!

אוריאל תנעמי:

כן.

משה ישיג

אורי, דוחות הביקורת לא רלוונטיים לישיבת מליאה. כל אחד יכול לקבל בנפרד את מה שהוא צריך.

אוריאל תנעמי:

לא משנה, אבל אני עוד פעם,

משה ישי:

אתה לא מאשר את דוחות הביקורת, אתה מאשר את הפרוטוקול.

יובל בן בסט:

אבל אנחנו רוצים באמת לדעת.

אריאל וייסוול:

או תבואו לאורלי, מה הבעיה?

אריה פכטר:

תבוא פעם בשנה לאורלי לחצי שעה, היא תיתן לך את הדוחות.

אוריאל תנעמי:

דבר שני, בסעיף 7, העמותה לקידום הספורט כתוב תמיכה עקיפה. כמה היא התמיכה העקיפה!

אורלי מוסאי:

כתוב. התמיכה העקיפה היא האנטנות שמוצבות שם.

אוריאל תנעמי:

מה העלות שלהן: מה התמיכה! תמיכה כספית שמקבלים, בנוסף ל-400,000 יש תמיכה עסיפה.

אריה פכטר:

אני אגיד לך, אנחנו יוצאים לקול קורא עכשיו, אנחנו לא יכולים לדעת מה יהיה הקול הקורא. מתי זה יהיה!

טל. 03-6534513 | פקש. 03-6543950 | !ו.וחטוח.וס<בּ.שתואש | רח' יצחק שדה 18 אזור - 5801209 דוא"ל: וו.וחטרח.ז63603?0) | קבלת קהל: 08:00-15:30 | בזימון תור מראש

4

מנחם אברהם:

צריך להיות השבוע.

אריה פכטר:

השבוע אנחנו יוצאים לקול קורא, יש לנו ויכוח מאד גדול עס העמותות האלה. הס רוצים להסיר את האנטנות, הס רוצים להוריד את הסכום, יש לנו ויכוח מאד גדול, בגלל זה אנחנו יוצאים לקול קורא, שאנחנו נדע מה הקול הקורא, מי וכיין, מקסימום נביא את וה עוד פעם לאישור מועצה.

אוריאל תנעמי:

אין בעיה, וה משהו אחר, אני מדבר עכשיו פה על התמיכה העקיפה.

אריה פכטר:

כן. מי בעד אישור המלצות הוועדה המקצועית ירים את היד. תודה, אושר.

בעד: פכטר אריה, וייסוול אריאל, עו"ד גונן-אלאלוף לירז, חיימוב חפצי, צביה שיינפלד, יניב מיקי, דוידוב מיכאל, בן בסט יובל, אייזנר ליאת, דובקין גרגורי.

נגד: תנעמי אוריאל.

מאשרים ברוב קולות את המלצות הוועדה המקצועית לתמיכות מיום 29/5/25 בנושא אישור תמיכות לעמותות לשנת 2025.

יובל בן בסט:

באמת, לפעם הבאה. אפילו תבואו ותיתנו לנו את וה לפני הישיבה.

אריאל וייסוול:

אבל אתה יכול לגשת לאורלי, מה הבעיה: אורלי תמיד מקבלת את כולם.

משה ישי 1

חברים, אני מציין פה משהו מאד ברור, אני לישיבת מליאה שולח את מה שמאשרים בישיבת מליאה. חומר נוסף שלא רלוונטי לאישור ישיבת מליאה, כל אחד מחברי המועצה רשאי לבוא אלי, לאורלי או לכל גורם אחר ולקבל את מה שהוא רוצה. אני לא שולח את מה שלא רלוונטי לסדר היום.

יובל בן בסט:

אפשר לעשות איוה נוהל קבוע שה יהיה, משנה הבאה, כל פעם נקבל גם את הביקורת.

אוריאל תנעמי:

אני מבקש את וה כמה שנים.

אריה פכטר:

אבל יובל, מה הבעיה לבוא לחמש דקות למועצה לקבל דיווח!

יובל בן בסט:

עברתי על כל כך הרבה דוחות, באמת.

טל. 03-6534513 | פקס. 03-6543950 | !|.וחטוח. זס<הּ.שחות | רח' יצחק שדה 18

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]