החלטת ועדת ערר גאון חברה לבניין
₪ :חס 42 :ככ 016ם- 7 הה-10
1 8 )0
ו - פד \
הפנ וועדת הערר לענייני ארנונה ועדת 2 לצותי ארונה כללית שליד עוריית בת - יס ו ו -
1
פי תוק הרשויות המקומיות ( ערר על קביעת ארנונח כללית ) תשל"ו -- 7 ער רמסי הווח
"[
עוררת: גאון חברח לבניין והשקעות בע"מ.
1
משיב: מנחל הארנונה של עיריית בת - ים.
תחלטת
שגדות
1. העוררת הינת חברה יומית קבלניוג (לחזלן:''גאון חברת לבניין והשקעות בע'/מ'/) אשר בנתח בניין בן 60
יחייד מעל קומו קרקע שסחרית ברחי אנח פרנק 29 בבת-ים, חידוע גם כגוש 7124 חלקה 250 (לתלן:'/הבמיף) ואפשרה לחלק מרוכשי הדירות לתפוס חוקה בזירות במועד בו נאסר על חעוררת לאכלס את הדירות ובטרס ניתן חיתר לאכלוס חבניקן.
2 במהלך הדיונים בפני וועדת הערר הועלו ע"י העוררת טענות באשר למועד חיוב הארנונה שחוטל עליח ואשר חיח שגוי לטענתה, כיוון שחדירות היו ריקות ולא נעשח בהן כל שימוש, הבניח טרם הושלמח ואף 2-ך חייתח מניעה משפטית (צו מניעה) אשר מנע את אכלוס חדירות בטרם ניתן החיתר האכלוס.
ות העוררי
3. לטענת העוררת, עניינו של הערר דט תינו חיוב ארנונח שהושת לראשונח על 24 דירות ריקות בבניין
מגורים שבנייתו לא חסתיימה במועד אשר בו נאסר על העוררת לאכלס את הדירות ובטרם ניתן היתר לאכלוס חבניין,
4. העוררת תטען כי ניתן היה לחייב את חז'ירות בארנונה, אך ורק החל מיום 30/3/2011 שחוא מועד מתן
טופט 4 לאבלוט הַמבּנה וכי ממועד וח יש ליתן לעוררת את ההנחות להן היא זכאית בחתאם לחוראות סעיפים 15-16 לצו הארנונח במצטבר.
5. תעוררת פעלח ארוכות לקבלת טופס 4 שיאפשר לח לאכלס את יחידות חדיור בבניין ונאלצח למלא אתר
תנאים רבים שאינם סטנדדטיים שהועלו ע"י הועדח המקומית לתכנון ובנייח בבת ים (לתלן:/'הועדה לתדי/ביי).
6. בשל עיכובים אלו, אשר נבעו מתתנחלות הועדה לונוייב וכן מצוקח מול רוכשי חדירות, נתפסה החזקה
בתלק מן הדירות בבניין ע"י רוכשיתן בטרם קבלת היתר אכלוס.
: -נ<- = :חס]] 22:43 016ש- ז-0-
8 :0
7. בִיום 29/11/09 ניתן צו שיפוט? אשר אסר על העוררת לעשות שימוש בבניין ולאכלס את הדירות וזאת עד
לקבלת טופס אכלוס.
8 ביום 1/6/10, ניתן לעוררת טופס 4 חלק? שאפשר את חיבור חבניין לחשמל -- אולם אסר על אבלוס הבניין (לחלן: 'יהיתר חיבור לחשמל') - במועד זה לא אובלקו חדירות נשוא תערר:
9 לפיכך, רק ביוט 30/3/11 לאחר שהעוררת סיימה את בניית חבניין בחתאס לדרישות הועדח לתוייב, מעב לידיה טופט 6 אשר אים אכלוטי
0. העוררת פנתח לעירייה וביקשה שוו תיתן לה פטור מארנונה בגין חדירות בהתאם לזכותה לפי הוראות
סעיפים 15 ו-16 לצו הארנונה וזאת החל ממועד תיתר האכלוס.
1. אולם, למרות שעיע צו בית המשפט וכן הוראות היתר החיבור לחשמל, נאסר על העוררת לאכלט את
חדירות, ממליט חמשיב למנות את תקופון הפטור ( לפי טעיף 15 בלבך ), ממועד מתו חַיְתַר חתיבור.
2 ביום 16/10/11 תגישת העוררת השגה כנגד חחיובים וכנגד החלטת חמשיב על מתן הפטור התל ממועד מתן חיתר החחיבור לתשמל, כלומר ביום 1/6/10.
3. החהשגח נענתה ע"י מנהל הארנונח של העיריית, במכתב אשר חתקבל אצל בייכ העוררת ביום 16/11/11.
4. בזום 11/12/11 הגישה העוררת את כתב הערר.
5 ביום 17/4/12 הורשעה העוררת באכלוס חלק מהדירות שבבניין ללא טופס 4 ומבלי שבנייתו הסתניימת וזאת במסגרת הכרעת חדין בת.פ. 584/10 הועדה המקומית לתו''ב רמת גן נ. גאזן חברח לצניין והשקעות
בע''מ ואח'.
6. תעוררת תטען, כי הטלת החיוב בארנונה לראשונח בגין חדירות, החל ממועד מתן היתר ההיבור לחשמל
שגוה מיסודה.
7. בחתאם לכך, כל פטור או חלק ממנו, חמגיע לה עפ"י דין ואשר המשיב חחיל על חדירות קודם ליום
1 (מועז' מתן האכלוט) דינו להתבטל ועל המבקש לחחילו מיום וח ואילך.
8. בנוסף חעוררת תטען, כי איץ להטיל חיוב בארנונה על (כס שטוט נסתלימת בנייתן.
9. לשיטתה, הדירות נשוא הערר אַיָנָן מחוות בנלין כהגדרתו בסעיף 267 לפקודת תעיריות ולפיכך מחוות
'אזמת בנייןיי וחן אינן ברות חיוב בארנונח למצער עד למועד מתן טופס האכלוס.
0. סעיף 269 לפקודת העיריות מגדיר את המונת ייבניין" באופן ות :יכל מבנה שבתחום העירייח, או חלק
ממני...5
035559:ד := 20:43 016כ- 7ה0-9+
2 449 :םס
1. הלכה פסוקקח תיא, שלעניין החזוב בארטונה לרבות חיוב לראשונח, יש לתבחין בין חלקי הנכס ובין יחידות
הדיוך בבניין ובהחלט יתכן כי בבניין אחד, יחיו יחידות דיור שבנייתן נסתיימה ואף אוכלסו ומנגד יהיו יחידות דיור שטרם אוכלסו ובנייתן לא הסתיימת,
2 חמבחן שאומץ בהלכה חפסוקה לצורך תגדרת המונת ייבנייןיי הוא מבחו פונקציונאלי, חבודק באופן
אובייקטיבי חאס ישנה אפשרות פיזית, משפטית ומעשית לעשות שימוש בבניין בהתאם לייעודו התכנוני, כאשר נטל התוכו יין זה מ גא
3. יוכחר, כי אף במקום בו בניית מבנה חסתיימח, תיתכן מניעות תכנונית ומשפטית לעשות שימוש במבנה
[אף במקרים כאלו לא מתקיימת הזיקה הנדרשת לשם תיןב בארנונת:
4. טענת המשיב, לפיח חמועד הראשון להיוב חדירות בארנונת נוצר לפני מועד מתן האכלוס (30.3.11) גובלת
באבטורד, מאחר ואם טענת וו תתקבל, חרי שגם אכלוס חדירות לפני מועד זה נעשה כדין חיות ולא חייתח כל מניעה פיזית חוקית או תכנונית לאכלוסן של חדירות, דבר הסותר את תכרעת הדין, כתבי האישום שהוגשו כנגד המערערת וכן את עמדת הוועדה לתנייב.
5. חעיריית אינה יכולח להחזיק בשני קצוות המקל, מחד למנוע את אכלוט חדירות ואפשרות חשימוש בהן
ומנגד לחייב את העוררת בארנונה בגין חדירות שלא אוכלסו בגין אותה תקופח בה ואטך האכלוס בשפ פעולוח הוועדה לתוייב..
6. החיוב בארנונח אינו יכול לחיות מוטל, לאתך שו זמני 9 ופיוית ו וכל
לאכלוס חדירות חריקוות - היא מועד מתן טופס 4 המתזר אבלוס,
7. חחלטת חמשיב לחייב לראשונת את חדירות - הריקות - החל ממועד טופס חיבור לתשתית האוטר על
אכלוס עומד בניגוד גמור להוראות הדין, חפסיקת וכן המצב המשפטי ותתכנונל.
8. בנוסף ולחילופין, העוררת תטען, כי יש לחעניק לח פטור בגין נכס ריק, בתתאם להוראות סעי 15 ו-16 לצו
הארגונת באופן רצוף, כך שחעוררת וכאית לפטור של 12 חודשים ולאחריו פטור נוסף של 6 חודשים
נוספים.
9. עוד, תטען העוררת כי הוראות סעיף 16 לצו הארנונה (הנחח לקבניין ריק אחר), אינו מגביל אפשרות של
קבלת הנחה זו באופן רציף להנחת הניתנת מכות סעיף 15 לצו הארטונח (הנחח לבניין ריק חדש),
0. כמו כן, מדובר בנוסח כמעט זחה לנוסה תקנה 13 לתקנות הסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה)
תשני'ג-1993 שאף הוא אינו יוצר הגצלח שכזו.
1. העוררת תטען, כי סעיף 18.1 לצו הארנונה אינו חל במקרת ות וזאת מאחר וסעיף 18.1 עוטק במניעת כפל
הנחות מקבילות בגין אותה תקופת מס (דחיינו הנחה מקבילח לאדט שהוא אזרת ותיק ונכה).
2. אין המדובר במניעת הנחות/פטור רציפות לגבי תקופות מס שונות/עוקבות.
8 7 :חסת= 20:43 016כ-/-18
3. דתיינו, אין בהוראות סעיף 18.1 לצו הארנונה למנוע מתן פטור לבניין ריק חדש שלאחרית ניתן פטור
נוסף בגין תקופת מס עוקבת.
4. הפרשנות דלעיל, עולה בקנח אחד גם עם כללי הפרשנות בדיני מיטים וכן, עם הוראות חוק יסוד בבוד
האדם וחירותו התשנייב - 1992, בו חוכרה וכות הקניין כזכות יסוד, הווכה להגנתו של תוק חיסוד חאמור, בדומה לחירותו של אדם.
5. יש ליתן את ההנחה המקטימאלית לנכס ריק שאין בו כל שימוש, שאיננו מניב הכנסח כלל ועיקר ואיננו
צורך שירותים שוטפים מחרשות, מפני שלא מתקיימת בו כל פעילות.
6. מושכלת יסוד בדיני מיסים חיא, כי כאשר ישנן שתי פרשנויות לגיטימיות למתלוקת, תחא הנטייה לבתור
בזו חמקלה עם חנישום, קל וחומר כאשר מדובר במס, שמקורו בחקיקת משנה כמו תארנונה.
7, לפיכך, אס ישנה אי בחירות וקליס טפק באשר לחלופת חיובו של הנישום במס, יש להעדיף את האופציח הגוטה לטובת משלם המס.
8. כלומר, קיימת הדרישה לבחור באמצעי שפגיעתו פתותה ביותר בזכות התוקתית, לשט השגת תכלית
חמידתיות. כלומר, אס ישנן שתי פרשנויות לעניין הענקת ההנחח מארנונה לנכס ריק, יש ליתן את ההנחה המקסימלית חמוענקת בחתאס להוראות הצו.
9. לאור כל האמור לעיל, תטען חעוררת כי וכאית היא לקבלת חפטור לנכס ריק מארנונה, בהתאם להוראות
סעיף 16 לצו חארגונה וואת בהמשך לפטור מכח חוראות סעיף 15 לצו הארנונח.
טעוות חמשיב
0. עניינו של חערר בטענת העוררת, לפיה יש להתחיל למנות את מועד הפטור הניתן לקבל בגין בניין חדש
וריק למשך 12 חודשים מכח סעיף 15 לצו הארנונה החל מחמועד בו קיבלה העוררת טופס 4 סופי לאכלוס חבניין.
1. לטענת המשיבה, מתן הפטור נעשה כדין, לאחר קבלת טופס 4 זמני, חמתיר תיבור המבנח לתשתיות
ולאתר שחבמיץ היה ראוי לשימוש והראיה הטובה ביותר לכך חינה העובדה כי נעשח בו שימוש בפועל, חיות ומרבית חבניין כבר אוכלס עד למועד מתן הפטור.
2. החל מחודש אוגוסט 2009 אפשרח העוררת, בניגוד לדין, את אכלוסו של חבניין ללא טופס 4.
3. ביום 11.10.09 ניתן ע"י ביהמייש לעניינים מקומיים בבת - ים צו למניעת פעולות, למניעת חמשך אכלוס
חמבנה ע"י דיירים נוספים על אלן שכבךר אכלסו אותו באותח עת.
8 8 ד :הסת] 43:שם 616ם-צ-18
4. ביום 29.11.09 ניתן עלי ביהמייש לעניינים מקומיים בבת ים צו הַפסקח שיפוטי, אשר הורת לעולרת
להמטיק בל פעולת של או הבניין א ידי הדיירים שבבר מו יס ום.
5. עט זאת, חרף הצווים השיפוטייט, בחרה העוררת לעשות דין לעצמה וכלל לא טרחת לכבז' את החלטות
ביהמייש שכן המשיכה באכלוס הבניין בדיירים.
8. ביוט 23.3.10 הוועדה חמקומית לתוייב בת -- ים הגישה כתב אישום כנגד העוררת בגין אכלוס המבנח ללא
טופס 4 ובגין חפרת צו הפסקה שיפוטי וצו למניעת פעולות.
7. ביום 17.4.12 חורשעה העוררת בעבירות חבאות : עבירה של אכלוס ללא טופס 4 - שימוש בסטייח מהיתר
בנייה וכן עבירח של הפרת צו הפסקה שיפוטי וצו למניעת פעולות.
8. ביום 1.6.10 גיתן לעוררת טופס 4 זמני המתיר חיבור חתשתיות כגון חשמל ומים למבנה אך לא שימש
לאכלוס - חרף זאת - תעוררת המשיכה באכלוס תמבנה.
9. ביום 1.8.10, חודשיים לאתר חיבור הבניין לתשתיות ולאחר שמרביתו אוכלס, ניתן לעוררת פטור בגין
בניין חדש וריק לפי ס' 15 לצו הארנונה לתקופח של 12 חווישים, זיהיינו עד ליום 1.8.11.
0. ביום [30,3,1 קבלה העוררת טופס 4 טופ לאכלוס חבניין.
1. המועדים בהם אוכלס חבגיין בפועל:
א. עד ליום 1.8.10, עוזד בטרם ניתן הפטור ל-12 חודשים כאמור, אוכלסו 22 דירות בבניין.
החל מיום 1.8.10 (מועד מתן הפטור כאמור) ועד ליום 30.3.11 (מועד קבלת טופס 4) אוכלסו 21 דירות נוספות בבניין, דחייגו עד ליום 30.3.11 אוכלסו 43 דירות בבניין,
ג. עד ליום 1.8.11 (מועז' בו הסתיימה תקופת הפטור) אוכלסו ל דירות נוטפות ולמעשה נותרו 8 דירות
בבניין בלבד (מתוך 60 דירות) שטרם אוכלסו במועד סיום הפטור, מסיבותיח של העוררת ו-8 דירות אלה החלו בת/עולומִי ארנונת.
2 למעשה עדר זה עניינו בחיובן של 8 דירות בחלובי ארנונה, לאתר שתקופת פטורד לבניין חדש הסתיימה.
3. ביום 24.10.11 נתקבלה במשרדי מחלקת ההכנסות בעירייה השגה, בה טענה העוררת כי יש להחיל את
הפטור לבניין חדש וריק חתל מיום 30.3.11 בו ניתן לח טופס 6 סופי, וכן כי חיא זכאית לפטור נוסף, מעבר לפטור שניתן לח למשך 2 חודשים כגין בניין ריק, מכח תקנה 13 לתקנות ההסדרים במשק המדינח (חנתה מארנונה) התשנייג-1993 לתקופה של 6 חודשים נוספים.
[. ביום 15.11.11 דחח המשיב את השגת העוררת.
: . - 18-00
8 שוג ימנ = ו :הסת] 22:43 016
5. ביום 11.12.11 הגישה העוררת את הערר במסגרתו שבח וטענת לעניין המועד בו יש להתיל את הפטור
לבניין חדש, אך ונתח את טענתה השנייח לענייו וכאותח לפטור נוטף בגין נכס ריק לתקופה של 6 חודשים.
6. חמשיב ל כי תוא הרחבת הו גה שלא בא זכרה ב תערר.
7. המשיב יטען כי לעניין מועד החלת הפטור לכנלין חדש וריק אין ספק כי מועד מתן הפטור החל לאהר
שבנייתו של הבניין על חלקיו חסתיימה, לאחר שניתן טופס 4 לחיבור חבניין לתשתיות ולאחר שאוכלס ע"י עשרות משפחות ולכן אין ולא יכולה לחיות כל מחלוקת כל בנייתו של הבניין על דירותיו הסתיימח.
8. זאת ועוד -- לאור הצחרותיה של העוררת בבית חמשפט לעניינים מקומיים, כי הסתיימה בנייתו של
הבניין והוא ראוי לשימוש - חעוררת מנועה ומושתקת לטעון אחרת.
9. עוד יטען חמשיב כי המניעות המשפטית והתכנונית לאכלס את הבניין עליח בונח העוררת את סיכומיח,
לא מנעה מן העוררת לאכלטו עשרוות חוזשיס לפני מתן טופס 4.
0. לעניין טענות חעוררת, ככל שאלה עוסקות בייאדמת בנייןיי אשך נטענחה לראשונת בסיכומיה או בפטור
נוסף לנכס ריק לתקופח של 6 חודשים, טענה אשר נזנחה בכתב הערר מטעמה, חרי שאלח נטענו תוך חרחבת חוית אסורה ויש לדחותן מכל וכל.
1. לאור הא יל ה דת בבטיט תכר רר היא: מ ועד בו יש להתיל
את סעיף 15 לצו הארנונה של עיריית בַת -- ים, המעניק פטור בגין בנייו חדש וריק לתקופה של 12 חודשים, האם מיום 1.8.2010 כפי שהחיל תמשיב או שמא החל מיום 30.3.2011 כפ? שטוענת העוררת.
2. חמשיב יטען, כי חחלת הפטור מיזם 1.8.2010 נעשתה כדין.
3. לעניין טענות העוררת לפיח הדירות נשוא הערר אינן מהוות בניין כתגדרתו בסעיף 269 לפקודת העיריות
ולפיכך מהוות 'אדמת בניין'י והן אינן ברות חיוב, יטען חמשיב כי יש לדחות על הסף טענות אלו בשל הרחבת חזית.
4. ככל שהעוררת טוענת, במרומז, כי בנייתן של הדירות נשוא הערר לא נסתיימה, בשונה מיתר הדירות
בבניין, חרי שטענח זו לא חועלתה במסגרת החשגה ו/או כתב הערר ועלתה לראש(נת במסגרת סיכומי העוררת ולפיכך מהוה הרחבת חזית אטורת.
5. עיון מעמיק חן בהשגת העוררת וחן בכתב הערר מטעמח לא מעלה ולו ברמז את טענתה לאדמת בניין כפי
שמועלת על ידה כעת תוך הרחבת חזית אטורה שיש לדחותה.
6. מועד החלת הפטור מארנונה נעשח כדין -- טעיף 15 לצו חארנונה קובע כי ''מחזיק שהוא הבעל הראשון
של בניין חדש, ריק- שמיום שהסתיימח בנייתו וחוא ראוי לשימוש, אין משתמשים בו במשך תקופת רצופה, כמפורט לחלן: עז' 12 חודשים - תנחת של 100%//.
בו דש 3555048 :סד :0פ?] 20:43 016כ- זמ%-18
7. טענת העוררת כי בניית הבניין לא הסתיימה במועד הטלת החיוכ וחענקת חפטור, עומדת בסתירה
מוחלטת לנטען על לדה במסגרת ההליכים שנוחלו כנגדה בביהמייש לעניינים מקומיים ''היום המצב של חגניין תוא שאמנם פורמאלית אין לו טופט 4 אך חוא ראוי לקבל טופס 4, הוא בנוי עד תומו לפחות 99% מהגנייהיי.
8. מ [4 מל אח
ל. העוררת טוענת לאותה מניעוו משפטיף ותכנונית אך כל וה לא מנע ממנה לאכלס אוז מרבית הדירות
בבניין,
0. לעניין זה יפים דבריו של המלומד רוסטוביי בספרו שם נאמר כדלקמן: "אס הבניון ראוי לשימוש אז יש
להשית בגינו ארנו(הכין אם הוצאה בגינו תעודת גמר ובין אם החלו להשתמש בו. אס לא הוצאה לבניין תעודת גמר ואין עושים בו שימוש, אזי אין להשית בגינו ארנונה משום ששימוש בכניין בתעדר תעודת גמד היא עבירה על החוק אולם, אס אדט עושח שימוש בבניין בהעדר תעודת גמר ועובר בכך על החוק, אזי *ש לחשית עליו ארנונה בגין הבניין ובחתאס לשימוש שחוא עושה,
1. אף הפסיקה קובעת כי טופס 4 אינן וות הכל (עת//מ 27631-10-13 שמחת פרץ נ' עיריית נשר).
2 אין העוררת יכולח לאחוז בשני קצוות המקל, מחד טוענת להיעדר טופט 4 לאכלוס ומאידך אוכלסו
הדירות גש בה 'פט 1
3 כאמור, עד למועד בו ניתן טופס 4 סופי לאכלוס הבניין ביום 30.3.11, 43 דירות בבניין אוכלסו. במועד סיום חפטור ביום 1.8.11 נותרו בבניין 8 דירות ריקות, עליהן למעשה נסוב ערר זה.
4. מדיניות העירייה, כפי שעולה מפורשות מסעיף 18 לצו הארנונח, הינה מממעת כפל הנחות ומתן פטור אחד
בלבד, ללא אפשרות לפטור יימצטבריי כבקשת העוררת.
5. מכל חטעמים המובאיט לעיל, יש לדחות את טעטות העוררת המחוות הרחבת תזית אסורה על חסף או
לחילופין לגופן, כמו כן יש לדחות את ערר העוררת לגופו ולקבוע כי מועד חתלת הפטור על העוררת נעשת כדין.
6. בפני הוועדח חונתו סיכומים אשר הוגשו מטעט העוררת וסיכומים אשר הוגשו מטעם המשיב.
7 קראנו היטב את כל טענות הצדדים, לרבות הטענות אשר חושמעו בישיבות הוועדח ואשר נכתבו היטב בסיכומים אשר חוגשו ע"י הצדדים לרבות הפסיקה הרלוונטית לטענות הצדדים.
4 8 ד :הסתץ 20:44 18-90-0016
רזח
.
8. ראשית, סבורים אנו כי צודק חמשיב בטענותיו בעניין הרחבת חזיוג אסורה מצד חעוררת לפיה חדירות
נשוא חערר אינן מחוות בניקץ כהגדרתו כסעיף 269 לפקודת העיריות ולפיכך מחוות ''אדמת בנייןיי ולכן אינן ברות חיוב וכן לעניין הענקת פטור נכס ריק לתקופה נוספת של 6 חודשים. חעוררוג טענת לראשונה בטיכומיה את טענותיה אלו, טענות אשר לא חועלו במסגרת ההשגה ו/או כתב הערר מטעמח, ולכן אין חיא רשאית להעלות טענה שלא כא זכרח בכתבי טענותיה ודין טענות אלה לחידחות.
ברע'/א 7123/05 אד ויקטים (89) בע'ימ נ' סייטי טטייס מקב פו בע''מ (פורסט בנבו):
יירשימת הפלוגתאות תעומדת לדיון מעוצבת בכתבי הטענות שמגישים הצדדים. משכך, טענת שמעלת בעל דיו שלא הועלתה מלכתחילה בכתבי טענותיו מחווה יישינוי חזיתיי או *'הרחבת חזית'י ויש לדחות ה
9. חרף חצווים השיפוטיים שהוטלו על העוררת, ע"י ביחמייש לענייניט מקומיים בבת - ים, בחרח חיא
לעשות דין לעצמח בכך שלא טרחוז לככד את ההחלטות ואף המשיכח באכלוס חבניין.
0. כלומר, יימניעה משפטית ותכנוניתיי לא עמדה בדרכה של העוררת לחמשיך ולאכלט את מרביוג חדירות
בבניין.
1 מפי חעוררת נטען בפרוטוקול חדיון בבית חמשפט לעניינים מקומיים מיום 11.10.09, כי מצבו של הבניין הינו, שאמנם פורמאלית אין לו טופס 4 אך הוא ראוי לקבל טופס 4, מכוון שחינו בנוי עד תומו והדגישה כי לפחות 99 אחוז מהכנייח הושלמה,
2. בבואנו לקבוע חאם בניין ראוי לשימוש, אין אנו מסתכלים רק על העובדה שלא ניתן טופס 4, נכון הוא כי
יש לתת משקל גם לטופס 4 כאשר בוחנים את השאלה חאם חבניין ראוי לשימוש, אך אין זה המדד היחידי וישנם מדדים נוספים כגון מצבו חפיסי של חנכט, קיומם של חטריט במבנח, קיומן של תשתיות חיוניות למטרח שלה נועד חבגיין וכדומח (עמיינ 23951-10-12 עו"ד אבנר כחן נ' מנתלת הארנונת בעירית נחריה).
3. אין עוררין כי חודתח העוררת בדבר כנייתו של חבניקן, וכראיה - ניתן לראות שאכן אוכלס תבניין ברובו.
4. חוועדה סבורה, כי לא ניתן לאחוו את המקל משני קצותיו -- מחד לטעון לאכלוס חבניין ולהיותו בנוי
ומאידך לטעון כי לא ניתן חיח לתייב את הדירות נשוא הערר בארנונה לאתר שאלו אוכלסו.
1. על כן, דוחה וועדת הערר את טענות העוררת וקובעת כי מועד החלת חפטוך על העוררת בתאריך 1.8.2010
נעשח כדין ולכן קיימת חובח לתשלום ארנופה החל מתאריך 1.8.2011 מועד סיום תקופת וופטור לבנייו חדש, בגין חדירות שלא אוכלסו באותח התקופת.
- חיום, י' באייר תשע"ו, 18.5.2016
ות ערעור בפני בית המשפט לעניינים מנהליים באזור תל-אביב בתוך 45 ימים.
כל יש / ל
מר ניסים בנפשיאן
חבר הוועדת
מו אי]ה בו
חבד הזועדת