החלטת ועדת ערר עש הקטורת אירועים בניחוח אחר

ועדת ערר לעניין תאריך: 18 מאי 2020

ארנונה כללית ערר מספר: 18/10, 19/6

בפני ועדת ערר לענייני ארנונה

שליד עיריית בת --ים עיריית בת- יס

לפי חוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) תשלי'ו- 1977 ועדת ערר לעניני ארנונח כללית

בפני חברת ועדת ערר:

-05- 26

יו''ר ועדת ערר: עו''ד מטי לשם ּ,

חבר ועדת ערר: מר אדיר בן משה + ערר מס ......

חברה ועדת ערר: גב' דליה קצב

5% -

העוררת: הקטורת אירועים בניחוח אחר

באמצעות ב''כ עוה''ד מוטי איצקוביצי

ממשרד כצ גבע איצקוביץ' עורכי הדין

מרחוב יוסף קארו 19, ת.ד. 7369 תל אביב- יפו

טלי: 08-9797297, פקס: 077-4030789

₪

המשיב: מנהל הארנונה של עיריית בת- ים

באמצעות ב''כ עוה''ד יעקב רוזן ו/או איתי בסיס

ו/או רועי רוזן ו/או גיא בן גל ו/או יפעת רחמני ו/או מיכל רוטשילד ו/או אלעד כלב ו/או עדי סויסה ו/או עומר עידו ו/או לירון תורג'מן

ממגדל אלון 1, רח' יגאל אלון 94, תל אביב- יפו

טל': 03-6868800; פקס: 03-6868801

דואר אלקטרוני: [60.1.+118[ 0111606

החלטה:

1 רקע עובדתי:

1 ערר זה מתייחס לחיוב ארנונה של הנכס המדובר בקומפלקס מסחר, המצוי ברחוב העצמאות 7 בעיר בת ים, והרשוס בספרי העירייה כנכס מס' 7147115088, מס! משלם 1486006 (להלן:

ייהנכסיו). "

2 נושא הערר הינו חיוב העירייה בארנונה של מלוא השטחים אולם והמעברים המטבח והשירותים, כאולס אירועים כתעריף המוגדר בחוק.

3 ביום 12.09.2017 התקיים דיון בערר הנדון ע"י ועדת ער לענייני ארנונה בת ים בה הוחלט: על פי בקשת העורר ייניתנה אורכה של 60 יום להגשת התייחסות בכתביי.

4 ביום 06.05.2018, התקיים דיון נוסף בערר, בו הוחלט שיערך סיור משותף בשיתוף ועדת הערר.

5 ביום 29.10.18 התקיים סיור בנכס הנדון.

21

2

23

24

25

26

27

28

טענות העוררת :

במסגרת הערר מעלה העוררת את הטענות הבאות :

העוררת טוענת שהיא מחויבת לפי שטח של 2,065.92 מ"ר לפי סיווג 'יאולס אירועים"י

המדובר בקומפלקס מסחר, רפואה ומשרדים , הכולל גס אולם אירועים בשם יישיין'' (לחלן:

ייהאולס'י). האולם כולל גם מטבח יצרני ושטחים שונים המשמשים למעבר הציבור.

עסקינן בנכס רב תכליתי הכולל מספר חלקים. המבואה משמשת כמעבר בין שי חלקי החניון וכחלק מהמתחם הכולל מספר פונקציות. בהתאם לכך יש לחייב את שטח המבואה המשותפת שטח משותף או כמעבר או כחלק מהחנלון.

בקומה השנייה של הנכס יש אולם אשר אינו פעיל ועומד ריק ללא חפץ או אדם.

העוררת אינה הבעלים של הנכס או של האולם אלה המפעילה בתקופה הרלוונטית.

לאור מחלוקת שהתגלעה בעבר בהתייחס לנכס לעניין חיוב הארנונה המוחל על האולם נערכה מול מנהל הארנונה וגזבר העירייה ישיבה במסגרתה קבע חיוב הארנונה המתבסס הן על מדידה

של מודד מוסמך והן על בחינת השימושים וכדקלמן:

> שטח של 0א8 מ"ר חויב לפי סיווג יימשרדים'י.

* שטח של 835 מ"ר חויב לפי סיווג ייאולס שמחותיי.

> שטח של 840 מ"ר חויב לפי סיווג יי מבני עזר- שירותים'י.

> שטח של 10 מ"ר חויב לפי סיווג 'ימלאכה- חדר חשמלייי.

* שטח של 125 מ"ר חויב לפי סיווג יימלאכה-מטבתחיי.

* שטח של 250 מ"ר חויב לפי עסק (חדר כניסה +חדר אירוח לצד האולמות).

* שטח של 258 מ"ר מעברים משותפים.

*= שטח של 298 מ"ר חויב לפי מחסנים.

יצוין כי אין המדובר בנכס שהינו מקשה אחת אלא נכס הכולל מספר שימושים כגון: שטחי מעבר לציבור הרחב מנכסים אחרים, שטח מטבח יצרני, שטחי אחסנה ושטחי עזר.

לטענת העוררת יש לסווג שטחים ספציפיים לפי סיווגים ספציפיים הקיימים בצו הארנונה של העירייה. המדובר בסיווג הדומה ביותר האפשרי לשימוש אשר נעשה בנכס וכל זאת בהתאם להלכת ביהמייש העליון שניתנה לאחרונה במסגרת בריימ 3058/16 מנהל ארנונה במועצה מקומית בנימינה- גבעת עדה נ' אפרת שותפות ליצור ושיווק אפרוחי פיטום: י"סיכומים של דברים סבורני כי יש להותיר על כנה את קביעתו של בית המשפט לעניינים מנהליים כי שני הסיווגים שהוצנו- י"אדמה חקלאיתיי מחד גיסא ו'' מלאכה ותעשייהיי מאידך גיסא, אינם מתאמים לנכסים וזאת אף לא בקירוב. אולם, יש לבטל את קביעתו של בית המשפט לעניינים מנהליים כי בהכרח לא קיים מקור חוקי בדין לחיובה של המשיבה. בהקשר ה יש לקוות להניח כי המשיבה לא תיסוג מהעמדה אשר הציגה בפנינו לפיה אכן עליה להיות מחויבת בארנונה על פי תעריף כלשהו. ואולם, משנדחה עמדתה שך המועצה כי יש לסווג את הנכסים בסיווג יימלאכה ותעשיהיי ובהיעדרן של טענות מצדה באשר לשאלה מהו מקור החיוב הראוי באם תידחה עמדה זו- לא על המשיבה בוודאי שלא על בית המשפט ובכל מקרה לא לראשונה בערכאת הערער במסגרת בקשת רשות ערעור לתור עבור המועצה אחר הקונסטרוקציה המשפטית הראויה לכך, ויהא עליה לשקול את צעדיה במסגרת הדין. טענותיהם של שני הצדדים בעניין זה שמורה להם. אכן, נראה שלא היה בהליך זה כדי לסיים את המחלוקת

2

20

במלואה, אך זו תוצאה של אופי והיקף הראיות שהוצגו והטענות שהשמיעו הצדדים ובעיקר המועצה. לעת הזו אין מנוס מאשר להסתפק בקביעה לפיה חיוב המשיבה בארנונה על פי המתכונת שעיצבה המועצה אינו יכול לעמודיי

העוררת טוענת כי לסווג שטחי העזר ע"פ הסיווג הספציפי הקיים בגין שטחים אלה בצו הארנונה של עיריית בת ים. ורי סעיף 7 לצו הארנונה. המדובר בשטח של 72.80 מ"ר.

210 העוררת טוענת כי יש לסווג את שטח המטבח ע"פ סיווג יימלאכהיי וזאת בהתאם לעבודת

הכפיים הנעשית בשטת זה ( המדובר בשטת יצרני).

2.11 העוררת טוענת כי יש לחייב את שטחי המחסנים בנכס ע"פ סיווג ספציפי של ייאחסנהיי

5

22

23

44

5

16

הקיים בצו הארנונה ובהתאם לכך לחייב שטח זה ע"פ תעריף מופחת של 50%.

טענות המשיב:

המשיב ענה לטענות העוררת בטענות הנגד הבאות :

העוררת מחויבת בארנונה בגין הנכס המצוי בחזקתה ובשימושה, חויבה על שטח 2,065.92 מ"ר, בסיווג ייאולס שמחות'יי.

כידוע, הבסיס החוקי להטלת ארנונה והמבחנים לקביעת הנכסים השונים עליהם מוטל חיוב הארנונה, נקבעו החל משנת 1993, באמצעות סעיף 8 (א) לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני

חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנייג- 1993 :

"'(א) עירייה תטיל בכל שנת כספים ארנונה כללית על הנכסים שבתחומה שאינם אדמת בניין, הארנונה תחושב לפי יחידת שטח בהתאם לסוג הנכס, לשימושו ולמקומו, ותשלום בידי המחזיק בנכסיי.

(ב) השרים יקבע בתקנות את סוגי הנכסים וכן כללים בדבר באופן חישוב שטחו של נכס, קביעת שימושו, מקומו וסיווגו לעניין הטלת ארנונה כללית'י.

וראה סעיף 9 לחוק אשר כותרתו :כללים לארנונה הקובע את הדברים הבאים :

'י(א)השרים יקבעו בתקנות, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לכל שנת כספים סכומים מזעריים וסכומים מרביים לארנונה הכללית אשר יטילו הרשויות המקומיות על כל אחד מסוגי הנכסים, וכללים בדבר עדכון סכומי הארנונה הכללית, וכן רשאים הס לקבוע יחס בין הסכומים אשר יוטלו על כל אחד מסוגי הנכסיםיי. נטל ההוכחה מונח לפתחה של העוררת ובנטל זו לא עמדה. 1

העירייה תבהיר כי מעת שלחה לעוררת שומת ארנונה\ עומד לזכותה חזקת תקינות המעשה המנהלי. טענה זו מקבלת משנה תוקף מקום בו העירייה צירפה להודעת תיקון השומה תשריטים ומדידות מפורטים ועדכניים. מנגד העוררת לא צירפה לכתבי טענותיה תשריט מדיד וואו אסמכתא כלשהי לתמיכה בטענותיה.

ברי כי כבר מטעם זה לא ניתן לבחון את טענותיה של העוררת, אשר הועלו מבלי שצורפה כל אסמכתא להוכחתן ועל כן דינן הוא דחייה על הסף.\

ראה בעניין זה החלטו של בית המשפט העליון הדן בתקיפת היטל ביוב, בבריימ 8499/06 עו"ד גדעון אליאב נ' עיריית הרצליה, דן בעניין זה ממש: '' אשר לטענתו של המבקש בנוגע לאי סבירות העלאת תעריף היטל הביוב. חזקה על רשות שהיא פועלת כדין, והטוען כי פעולה מסוימת נעשתה שלא כדין הראיה.

7

8

2-9

''וכן, הלכה היא לשם הרמת נטל ראייתי זה לא די בקיומה של תחושא בעלמא, המבוססת על השערות והנחות בלבד, אלא יש להניח תשתית עובדתית לטענה (בג''צ 4566/90 דוד דקל נ'

שר האוצר, פ''ד מה (1) 28, עמ' 35-36). עוד נקבע ביחס להטלת חיובי ארנונה- אך הדברים יפים גם לעיינו- כי לעירייה שיקול דעת רחב בבואה לקבוע את אמות המדיות להטלתם, וממילא מצומצמת התערבות בית המשפט בשיקול דעתה בנימוק של אי סבירות. וכן כי על המבקש להשיג על תקופה של ההחלטה המנהליות בעילת חוסר סבירות, להוראות כי ההחלטה לוקה באי סבירות רבתי''.

וראה בעניין זה את שנקבע בעי'א 6066/97 עיריית תל אביב יפו נ' אבן אור פסגת רוממה בע''מ:

'ילדעתי לא היה מקום לקבוע כי היטל הביוב הוטל שלא כדין אמת החלטת הרשו המקומית לא נמצאה. אי בכך כדי לפגוע בחוקיות ההיטל, שכן לרשותה של הרשות המקומית עומדת חזקה התקינות (או החוקיות). על פי חזקה זו, נקודת המוצא הינה כי המינהל פעל באופן חוקי ותקין .8668 6886 5016101067 64 166 זנו)ת ות 6%ג זכ גותוחס ניתן כמובן לסתור החזקה.

הנטל מוטל על המבקשת לעשות כן. חזקה בו נתקבלה בפסיקה הישראלית.'י

לגבי סיווגו של הנכס -- יודגש כי אין חולק בעניינו כי הנכס שבנדון, משמש כאולס אירועים מסחרי.

המדובר בנכס אשר תכליתו אחת ויחדיה היא - לשמש כאולם אירועים מסחרי.

0 מכאן, כי ככל אין מדובר בנכס רב תכליתי אשר ניתן לפצלו לסיווגים שונים ואין כל הצדקה

לבצע פיצול מלאכותי כאמור, כי שמבקשת העוררת לעשות, אלא בנכס אשר הפעלות הנעשית בו וכל תכליתו העיקרית היא אחת ולפיכך סיווגם הנכון של ככל השטחים המשמשים כחלקים אורגניים של אולם האירועים, אשר סווגו בהודעת תיקון הרשומה כחלק מאולם אירועים, נעשה כדין. די באמור בכדי לדחות את כלל הטענות העוררת בדבר סיווג הנכס.

1 מבליע לגרוע מהאמור, ואם אם נמצא מהנחה כי מדובר ייבנכס רב תכליתייי (ולא כן היא),

הרי שבהתאם לפסיקה נקבע כי ''מקום בו מדובר במתקן ''רב תכליתי'' בעל שימושים מגוונים אשר ניתן להפריד בין חלקיו השונים, ייעשה הסיווג לפי השימוש והתכלית של כל חלק בנפרד. אולם מקום בו מדובר במתקן רב תכליתי בו משולבות הפעיליות השונות זו בזו ותכליתן אחת- אין מקום לפצלן לצורך הסיווג. וכי ''שאלת אופיו של מתקן זה או אחר נבחנת בשים לב לזּיקה הקיימת בין תכליתה של יחדה אחת לתכליתה של היחידה הסמוכה. ובשים לב לשאלה אם השימוש בחל ספציפי הכרחי למהות הארגון העיקרי בנכס ולמימוש תכליתו'י.( בריימ 9 ונדום אופנה בע''מ נ' עיריית תל אביב- מנהל הארנונה ([פורסם בנבו) (28.10.09).

עמנ (י-ם) 276018-05-14 אור ודרך נ' מנהל הארנונה של עיריית ירושלים (פורסם בנבו] (23.8.15).

12 בעננינו כאמור לעיל, לא יכול להית חולק כי עסקנין בנכס אשר תכליתו העיקרית אחת,

וממילא תכליתם העיקרית של כל חלקיו היא לשמש לפעילות אולם האירועים, כאשר לשטחים השונים בנכס אשר סיווגו כחלק מאולם אירועים זיקה הכרחית לעיקר הפעילות בנכס, די בכך כדי לדחות את טענות העוררת בדבר פיצול שטחי הנכס והפרדתם לצורך החיוב בארנונה.

ל באשר לטענת העוררת כי העירייה חייבה באופן שגוי שטחים המשמשים כשירותים, מטבת

ומחסנים עפ"י הסיווג הקבוע לנכסים מסוג י'אולמות אירועיסיי, הרי שדינן להידחות מכל וכל, כפי שיפורט להלן.

4 סיוג חדרי עזר: לטענת העוררת יש לחייבה בגין שטחים מסוימים משטחי הנכס בגודל 8 מ"ר עפ"י הסיווג הקבוע בצו הארנונה לייחדרי עזריי דין הטענה להידחות.

5 בראשית, העוררת כלל לא טרחה לפרט מהו השימוש הנעשה בשטחים אלה, אשר יש בו לשיטתה בכדי להביא לסיווגם בסיווג חדרי עזר, אלה הסתפקה בהפניה כללית לסעיף בצו הארנונה. בנסיבות אלה כאשר מדובר בטענה בלתי מפורטת ובלתי מנומנקת- יש לדחותה על הסף מבלי לדון בה כלל.

6 שנית טענה זו עומדת בניגוד להוראות צו הארנונה הקובע בצורה מפורשת כי הסיווג המופחתת ייחדרי עזריי יחול בתעשייה ומלאכה בלבד, בהתאם לשימוש בשטחים אלה, ויודגש הסיווג יכול לחול רק כאשר מדובר בנכס המשמש לתעשייה\ מלאכה, כמו כן לא יכול להיות חולק כי הסעיף שבנדון שייך לתעשייה ומלאכה, לאור הרציונל לעודד מפעלי תעשייה ובתי מלאכה, להבדיל מעסקים, על דרך של מתן תעריף ארנונה מופחת (רי בינות רבים, עניים בריימ 9 מנהל הארנונה בעיריית תל אביב- יפו נ' חברת מישל מרייסה בע''מ), הסעיף אף ממוקם בצו הארנונה בסמכות לסיווג לתעשייה ומלאכה.

7 נוסף על כך, בשל חשיבות הדברים תובא הלן הגדרות יימשרדים ועסקים\ אולמות אירועיסיי שבצו הארנונה של עיריית בת ים, ולפיה כלל השטחים המשמשים לאולם שמחות , יחויבו בהתשאם לסיווג הנכס, והמדובר בהגדרה ספציפית לאולם אירועים"י יי הארנונה הכללית בעד חנויות, משרדים, משרדי מפלגות, בת מסחר, אולמות תצוגה, מרפאות, קיוסקים, (לרבות בחוף הים*, בתי ספר, בתי קפה, אולמות שמחות, מחסנים שבהם מתבצעת פעולת מכירה בכל תחומי העיר סניפי דואר וסוכנות דואר שבהם ניתנים שירותים לציבור וכל עסק אחר לרבות מחסנים הצמודים אליהם, לרבות שטחי יצעים ולברות שטח מקורה הצמוד לעסק ומשמש לצרכי העסק.

8 לפיכך, ברי כי העיירה נהגה כדין עת התאימה את חיוב העורר בגין שטחים המוחזקים על ידה והמשמשים אותה לצרכי אולם האירועים, לסיווג אולמות אירועים בהתאם להוראות צו הארנונה.

9 יש לדחות את טענת העוררת בדבר סיווג שטחי המטבח בסיווג מלאכה, מאחר ובהתאם להדרת צו הארנונה אף שטחים אלה באים בגדר הסיווג אולמות אירועים כאמור לעיל.

0 לכך יש להוסיף כי סיווג נכס נקבע בהתאסם לשימוש הנעשה בנכס בפועל, ובענינו מדובר בחלק אינהרנטי ובלתי נפרד מהכנס ובפעילות הקשורה בקשר הדוק ובלתי נפרד בפעילות אולם אירועים, ומהווה יסוד מיסודות הפעילות באולם- ברי כי ללא מטבח אין מתקיים אולם אירועים.

1 יובהר עוד, כי על מנת להוכיח כי השטח הנטען בא בגדר הסיווג מלאכה, על העוררת היה להוכיח כי השימוש הנעשה בנכס מהווה פעילות מלאכה כהגדרתה בדיני הארנונה, ובנטל זה לא עמדה.

2 ז*את ועוד, בבחינת למעלה מן הצורך ולמען הזהירות בלבד יובהר, כי אין כל ספק, ופרט לאור הגדרת צו הארנונה המרחיבה לנכסים מסוג '' משרדים ועסקיסיי הכוללת את הסיווג 'יאולם אירועים כי שטחים מקוריים הצמודים לבית העסק ומשמשים אותו באופן בתי נפרד, יסווג בהתאם לסיווג העיקרי של הנכס.

3 ממילא כאמור לעיל, עסקנין בשטחים אשר תכליתם לשרת את אולם האירועים וכל מטרתם הינה לשמש כחלק מאולסם האירועים ולשרת את אולם האירועים.

4 מכאן כי דין טענות העוררת להידחות.

5 סיווג שטחי יימחסן'': מבלי לפגוע באמור בכל מקום ולעיל ולמען הזהירות יובהר, כי אין לקבל אף את טענת העוררת לפניה ויש לחייב שטחים משטחי הנכס בסיווג יי מחסן"".

6 העוררת כלל לא טרחה לציין וממילא לא הוכיחה כי אכן נערך שימוש כלשהו לאחסנה במקום, ודי בכך כדי לדחות טענותיה.

7 לגופו של עניין צו הארנונה קובע 3 תנאים מצטברים לחיוב נכס בסיווג מחסן:

ארנונה כללית- מחסנים:

מחסנים בסעיף זה- חלק מהמבנה אשר משמש כמחסן או מרתף ואינו משמש למכירה במקום אלא לאחסנה בלבד ושאינו צמוד לעסק ואינו ממוקם באזור התעשיה ישלם 50% מהארנונה הכללית לעסק.

8 הנה כי כן, צו הארנונה קובע מפורשות כי לא יינתן סיווג מופחת למחסנים מקום בו המחסן צמוד לעסק. ברי כי ברי כין זה המקר בעניינו. ויובהר, לא רק שהעוררת לא הוכיחה כ השטח שבנדון עונה ליתר הקבועים בצו בארנונה לסיווג מחסן, הרי שהעוררת ממילא כלל לא הוכיחה עמידה בתנאי העיקרי- כי קיימים בנכס שטחים בהם נעשה שימוש לאחסנה בהתאם לצו הארנונה ביחס למלוא השטח הנטען על ידה- ומכאן ברי כי דין טענותיה להידחות מכל וכל.

9 אף בהתייחס לטענות העוררת לעניין יישטחי מעבריסיי כאמור לעיל, עסקנין בנכס אשר תכילתו אחת, והמדובר למעשה בחלק בלתי נפרד מאולם האירועים בו הזיקה הקרובה ביותר הינה של העוררת ולצרכי הפעלת אולם האירועים, עסקנין בשטחים המהווים חלק בלתי נפרד מהאולם אשר לעוררת הזיקה בקרובה ביותר אליהם היא המחזיקה בהם והיא העושה בהם שימוש כחלק מהעסקה המסחרי.

4. דיון והכרעה:

1 בפני וועדת ערר הונחו סיכומים אשר הוגשו מטעם העוררת וסיכומיס אשר הוגשו מטעם המשיב.

2 קראנו היטב את כל טענות הצדדים ועיינו במסמכים המופיעים לפנינו, לרבות הטענות שהושמעו בישיבת הוועדה ואשר נכתבו היטב בסיכומים אשר הוגשו ע"י הצדדים ולרבות המצב המשפטי הרלוונטי לטענות הצדדים.

3 השימוש הנעשה בנכס בפועל:

סעיף 8 לחוק הסדרים במשק המדינה: קובע כדלקמן:

''(א) מועצה תטיל בכל שנת כספים ארנונה כללית, על הנכסים שבתחומה שאינם אדמת בנין; הארנונה תחושב לפי יחידת שטח בהתאם לסוג הנכס, לשימושו ולמקומו, ותשולם בידי המחזיק בנכס..'י

4 תקנה 1 לתקנות הסדרים במשק המדינה? קובעת כל:

''סיווג נכס- קביעת סוג הנכס בהתאם לשימוש בו''.

5 כך נפסק בעייא 8588/00 עיריית עפולה ני בוק חברה ישראלית לתקשורת בע"מ'-

'ימשחוקק חוק ההסדרים הקובע בסעיף 8 כי הארנונה תוטל בהתאם לסוג הנכס, שימושו ומקומו, מוטלת על הרשות המקומית חובה לפעול בהתאם להוראת המחוקק ולסווג את הנכסים בהתאם לסוגם, שימושם ומקומם. הטעמים לכך

1 ס' 8 לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), תשנ"ג-1992 : תקנה 1 לתקנות הסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות המקומיות), תשסיט-2007.

3 עא 8588/00 עיריית עפולה ני בוק חברה ישראלית לתקשורת בע"מ

נובעים הן מלשון הוראת סעיף 8, הן מתכלית ההוראה הן מן הרקע לחקיקת חוק ההסדרים'י

6 סעיף 4 לצו- מיסים לשנת 2018* קובע כי:

'הארנונה הכללית בעד חנויות, בתי מסחר, אולמות תצוגה, קיוסקים (לרבות בחוף הים), בתי ספר, בתי קפה, אולמות שמחות, מחסנים שבהם מתבצעת פעולת מכירה בכל תחומי העיר סניפי דואר וסוכנויות דואר שבהם ניתנים שירותים לציבור וכל עסק אחר לרבות מחסנים הצמודים אליהם, לרבות שטחי יציעים ולרבות שטח מקורה הצמוד לעסק ומשמש לצרכי העסק. עסקים בשטח עד 300 מ''ר - 99.352 ₪ למייר לשנה 421 לכל מ''ר נוסף - 57.317 ₪ למ''ר לשנת''י.

מכאן עולה כי, המבחן העיקרי לסיווג נכס וחיובו בארנונה הינו מבחן השימוש בפועל.

בענייננו, מדובר בשטחים הקשורים בקשר הדוק ובלתי נפרד מפעילות אולם האירועים, ומהווים יסוד מיסודות הפעילות באולם האירועים. אין המדובר בשימושים נפרדים אלא בשימושים לתכלית אחת והיא פעילות מסחרית של אולם האירועים. לאור זאת, הסיווג המתאיסם ביותר עבורם הינו הסיווג ששייך להם המשיב, דהיינו- ס' 4 לצו הארנונה- ארנונה כללית למשרדים, שירותים ומסחר הכולל בתוכו את הסיווג הספציפי של אולם שמחות.

7 בהתאם לסעיף 2 לצו הארנונה בת ים* הגדרת שטח נכס הינה :

''פירושו השטח שנקבע בהתאם להוראות תקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאים ואגרות תש''ל 1970) כולל קירות חיצוניים, פנימיים, מרפסות ומרפסות פתוחות (מרפסת שמש) וכולל 30% משטח הגג הצמוד לאותה דירה.

יחידת שטח פירושה כל מטר מרובע או חלק ממנו'"'.

8 בהתאם לסעיף 269 לפקודת העיריות [נוסח חדש)% הגדרת בניין הינה:

'יכל מבנה שבתחום העיריה, או חלק ממנו, לרבות שטח הקרקע שעיקר שימושו עם המבנה כחצר או כגינה או לכל צורך אחר של אותו מבנה, אך לא יותר מהשטח שקבעה לכך המועצה למעט קרקע שהמבנה שעליה לא היה תפוס מעולם, כולו או בחלקו"י

9 בבריימ 8099/09 ונדוס אופנה בע"מ נ' עיריית תל אביב-מנהל הארנונה? נקבע כי:

''הלכה פסוקה היא כי יש לסווג נכס בהתאם לשימוש שנעשה בו. מקום בו מדובר במתקן ''רב תכליתי'' בעל שימושים מגוונים אשר ניתן להפריד בין חלקיו השונים, ייעשה הסיווג לפי השימוש והתכלית של כל חלק בנפרד.... אולם, מקום בו מדובר במתקן רב תכליתי בו משולבות הפעילויות השונות זו בזו ותכליתן אחת - אין מקום לפצלן לצורך הסיווג... שאלת אופיו של מתקן זה או אחר נבחנת בשים לב לזיקה הקיימת בין תכליתה של יחידה אחת לתכליתה של היחידה הסמוכה; ובשים לב לשאלה אם השימוש בחלק ספציפי הכרחי למהות הארגון העיקרי בנכס ולמימוש תכליתו'"'.

0 תיקון שומת ארנונה :

בעתיימ (ת''א) 13620-09-12 שרותי רכב ישראל ואבי בע"מ ני מנהל הארנונה, עיריית בת ים 9

נפסק :

''באיזון האינטרס בין מידת ההסתמכות של העותר על הודעות השומה החודשיות לבין האינטרס הציבורי שבקיום החוק ובגביית מס אמת אני סבורה כי בענייננו האינטרס הציבורי גובר. העותר, ככל אדם סביר, ידע והיה עליו לדעת, כי שטח הנכס גדל אך הוא המשיך לקבל את החיובים השגויים ולא דיווח על כך לרשות עד אשר היא ביצעה בדיקה בעצמה. העותר גם ידע, וחייב היה לדעת, כי סיווג הנכס אינו תואם את המציאות. התנהלות זו של העותר אינה מצדיקה לאפשר לו ''ליהנות'י

4 סי 4 לצו-מיסים לשנת 2018

5 סי 2 לצו-מיסים לשנת 2018.

6 סי 269 לפקודת העיריות [נוסח חדש]

7 ברמ 8099/09 ונדו אופנה בע"מ ני עיריית תל אביב-מנהל הארנונה.

8 עתמ (ת''א) 13620-09-12 שרותי רכב לשראל ואבי בע"מ ני מנהל הארנונה, עיריית בת ים.

ד

מתעריפי ארנונה נמוכים ושגויים וקיים קושי, כאמור, לקבל את הטענה לפיה הופתע מהשומה המתוקנת.'י

מכאן, שהותר לעירייה לתקן שומה המתייחסת גס לחיוב עבר, במקרה שבו הנישום לא דיווח דיווח מלא ועדכני לעירייה.

1 כך נפסק גם ברעייא 3509/14 עומר אלואחואח ני עיריית לודל:

''איני סבורה שנפלה טעות בפסקי דינן של הערכאות הקודמות. חרף ההקפדה הנוהגת בכל הנוגע להחלטות ש''פותחות'' חיובי עבר, היינו החלטות שיש להן תוקף רטרואקטיבי או אפקט רטרואקטיבי, בית משפט זה כבר הכיר באפשרות לקבלן בנסיבות שבהן קיימת הצדקה מיוחדת לעשות כן. הצדקה כזו קיימת ודאי במקרה כמו זה שבפנינו, אשר בו השינוי לא היה בדין עצמו אלא ביישומו על עובדות המקרה, וזאת כאשר לנישום היה חלק מכריע בכך שהן לא היו בידיעת הרשות בזמן אמת'י

ביהמייש העליון אישר הלכה למעשה (בהליך אחר) את קביעת ביהמייש המחוזי בפסייד שירותי רכב הנזכר לעיל וקבע כי במקרה בו מדובר בנישוס שהיה לו חלק מכריע בכך שהעובדות לא היו ידועות לעירייה בזמן אמת, הרי שמוצדק לחייבו בגין שנות עבר.

2 בעייא 4452/00 ט.ט. טכנולוגיה מתקדמת בע"מ ני עיריית טירת הכרמל? נקבע:

'השאלה היא אם מוסמכת הרשות המקומית לתקן שומת ארנונה באופן רטרואקטיבי כאשר מתגלית טעות בגודל הנכס החייב בארנונה. עם זאת יודגש, כי אין מדובר בהטלת ארנונה באופן רטרואקטיבי, אלא בתיקון השומה בלבד. החבות בתשלום ארנונה מקורה בהחלטות העירייה בדבר הטלת ארנונה.... ולא במשלוח דרישת תשלום לאזרח. כלומר, שומת הארנונה, או דרישת הארנונה, אינה יוצרת את נטל המס אלא רק עושה אותו בר-ביצוע... יש להפריד בין הטלת ארנונה על-

ידי העירייה לבין קביעת חיובו של כל נישום ונישוס. הטלת מס לחוד ותהליך ''כימוי'' לחוד.. "י

כלומר, בהתאם לפסיקת ביהמייש תיקון השומה הינו חלק בלתי נפרד מחובתה של הרשות המקומית לפעול לחיוב כדין של הנכסים המצוליס בשטחה, בהתאם למצבה העובדתי והמשפטי.

3 בעעיימ 89/13 עיריית רמת גן ני אריה הראלי' נקבע:

...לא ניתן להכיר בהסתמכות לגיטימית על אי-גבייתו של תשלום חובה, אשר על-פי דין קיימת חובה ברורה לגבותו. במילים אחרות, נישום לא רשאי להסתמך על אי גבייתו של מס או תשלום חובה אחר, כאשר ברור כי היא נעשית בניגוד להוראות הדין''.

מכאן, שקיימת הצדקה לחיוב בארנונה למפרע בין היתר בהעדר אינטרס הסתמכות בר הגנה.

למרות זאת, בהתאם לסעיף 3ּא' לחוק הרשויות המקומיות?' אין בסמכותה של וועדת הערר להכריע בסוגיית חיובים רטרואקטיביים, לכן ערר בנושא זה נדחה ועל העוררת לפנות לערכאות המתאימות.

46 התלטה:

מכל הטעמים שנזכרו לעיל, אנו סבורים כי צודק המשיב בטענותיו בדבר העובדה שעסקינן בנכס אשר תכליתו העיקרית אחת ויחידה והיא לשמש כאולם אירועים ללקוחותיו, וממילא תכליתם העיקרית של כל חלקיו היא לשמש גם כן כאולם אירועים, כאשר לשטחים השונים בנכס אשר סווגו כולם כאולם אירועים- שטחי מטבח, משרדים ועוד, זיקה הכרחית לעיקר הפעילות בנכס. מכאן, שאין המדובר כלל בנכס רב תכליתי ולפיכך סיווגם הנכון של כלל שטחי הנכס אשר סווגו בהודעת תיקון השומה בסיווג מסחרי כאולם אירועים נעשה כדין.

המבחן העיקרי לסיווגו של נכס וחיובו בארנונה הינו מבחן השימוש בפועל.

9 רעא 3509/14 עומר אלואחואח ני עיריית לוד

0 עא 4452/00 ט.כו. טכנולוגיה מתקדמת בע"מ ני עיריית טירת הכרמל, פייד גו 773 1 עמ 89/13 עיריית רמת גן ני ארית הראל.

2 סי נאי לחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), תשל"ו-1976

בענייננו, מדובר בשטחים הקשורים בקשר הדוק ובלתי נפרד מפעילות אולם האירועים, ומהווים יסוד מיסודות הפעילות באולם האירועים. אין המדובר בשימושים נפרדים אלא בשימושים לתכלית אחת והיא פעילות מסחרית של אולם האירועים, לאור זאת הסיווג המתאים ביותר עבורם הינו הסיווג ששייך להם המשיב, דהיינו- ס' 4 לצו הארנונה- ארנונה כללית למשרדים, שירותים ומסחר הכולל בתוכו את הסיווג הספציפי של אולם שמחות.

לעניין החיוב הרטרואקטיבי בהתאם לסעיף 3א' לחוק הרשויות המקומיות אין בסמכותה של וועדת הערר להכריע בנושא זה ולכן ערר בנושא זה נדחה ועל העוררת לפנות לערכאות המתאימות.

5 סיכום:

אשר על כן, דוחה הוועדה את הערר שהוגש ע'יי העוררת כנגד מנהל הארנונה בעיר בת יס על

שומת הארנונה בגין הנכס שבנדון.

ניתנה היום 21 מאי 2020

זכות ערעור בפני בית המשפט לעניינים מנהליים באזור תל- אביב תוך 45 יום.

על החתום:

0 מל ה בו

ב מטי לשם, עו"ד -

ג 7 י"ר ועדת ערר בת-ים 35 זר

אדיר בן משה יו'יר מטי לשם דליה קצ'

סיכום:

9