החלטת ועדת ערר עש רחל נחשון

בפני וועדת הערר לענייני ארנונה

שליד עיריית בת - יס

לפי חוק הרשויות המקומיות ( ערר על קביעת ארנונה כללית ) תשל"ו - 1977 העוררת : רחל נחשון ת''ו 8436594

המשיב: מנהל הארנונה בעיריית בת - יס

החלטת

בהתאם להחלטת בית המשפט הנכבד מיום 11.11.2018 במסגרת הליך עמיינ 33467-12-17 נחשון (חסוי) ואח' נ. עיריית בת-ים התבקשה וועדת הערר, ככל הניתן בהרכבה המקורי, לתת את נימוקיה להחלטתה מיום 2.11.2017 בדבר דחיית ערר הארנונה שהוגש ע"י העוררת הנוגע לנכס ברחוב האורגיס 9 בת - ים ( להלן: הנכס" ) ולפיכך מתכבדת וועדת הערר

(בהרכבה המקורי) ליתן את נימוקיה, כדלקמן:

1. כאמור לעיל, וועדת הערר לענייני ארנונה שליד עיריית בת-ים, קבעה בהתחלטתה

מיום 2.11.2017 כי דין הערר להידחות.

2. בפני וועדת הערר (המקורית) הוצגו טיעוני מנהל הארנונה אולם לא הוצגו טיעוני

העוררת ואת על אף האפשרות שניתנה לה יילהציג טיעון קצר מלפניה, בכתב, שלא יעלה על 3 עמודיסיי (כך בהחלטת בית המשפט הנכבד מיום 11.11.2018).

3. הנכס נשוא הערר הינו נכס עסקי (בית מלאכה) ומצוי ברח' האורגיס 9 בת יס.

4. וועדת הערר בבואה ליתן החלטה שקלה ושוקלתּ היטב את מכלול העובדות,

הטענות, המצגיס והראיות שהונחו ומונחים לפניה ובהתאם לכך נתנה ונותנת את

החלטותיה.

5. טענות העוררת נכתבו באריכות ובפירוט הן בכתבי הערר השונים, הן בערעוריס

שהוגשו לבית המשפט לעניינים מנהליים והן בסיכומים השונים ותמציתן:

א. הנכס אינו ראוי לשימוש עפ"י סעיף 330 לפקודת העיריות ולפיכך יש לפטור את

העוררת מתיובה בארנונה בגינו.

ב. העוררת כלל לא החויקה בנכס וזאת לפחות עד תחילת שנת 2008.

ג. השטת בגינו מחויב הנכס בתשלום ארנונה איננו תואם את השטת המצוי בידי

העוררת בפועל.

6. טענות המשיב נכתבו אף הן באריכות ובפירוט הן בכתבי התשובה לערר ולעתירות

המנהליות והן בסיכומים ותמציתן:

א. הנכס ראוי לשימוש ואף נעשה בו שימוש בפועל.

ב. המשיב פעל כראוי מבחינת רישום המחציק בנכס ואף פירט את פעולותיו בעניין

זה.

ג. | טענת העוררת לעניין שטח הנכס נטענת בעלמא וללא מדידה והוכחה לעניין זּה.

דיון והכרעה

7. סלע המחלוקת בין הצדדים מתמקד בפרשנות סעיף 330 לפקודת העיריות ובחינת

החלתו על הנכס נשוא הערר. זהו לשון סעיף:

בנין שנהרס או שניזוק (תיקון מס' 131) תשע"ב-2012

0. נהרס בנין שמשתלמת עליו ארנונה לפי הוראות הפקודה, או שניזוק במידה שאי

אפשר לשבת בו, ואין יושבים בו, ימסור מחזיק הבנין לעיריה הודעה על כך בכתב, ויחולו הוראות אלה, כל עוד הבניין במצב של נכס הרוס או ניזוק..."

8. כאמור, סעיף 330 לפקודת העיריות מונה שתי אפשרויות למתן פטור מתשלום

ארנונה:

האפשרות הראשונה למתן פטור חיא לבניין שנהרס ואינו קיים עוד.

האפשרות השנייה היא לבניין שניווק במידה משמעותית כך שאי אפשר לשבת בו ואכן אין יושבים בו וניתנה על כך הודעה בכתב לעיריה וזאת כל עוד הבניין במצב של נכס הרוס או ניווק.

האפשרות השנייה לפטור מארנונה, אשר היא הרלוונטית לעניין אה, הינה קשה יותר ליישום מאחר ומטבע הדברים, מידת הנוק למבנה נתונה לפרשנות.

9

10

11

2

במסגרת בר''מ 5711/06 חברת המגרש המוצלח בע''מ נגד עיריית תל אביב - מנהל הארנונה נדרש בית המשפט העליון לשאלה מתי המחזיק בנכס פטור מתשלום ארנונה ויצר מעין מתווה לבחינת סעיף 330 לפקודת העיריות.

במסגרת ואת, פסק בית המשפט העליון כי המבחן הקובע בעניין ה הוא מבחן אובייקטיבי, דהיינו, האם הבניין אינו ראוי לשימוש ואין יושבים בו.

המבחן הוא כאמור מבחן אובייקטיבי ואין השאלה כיצד תופס הנישום, באופן סובייקטיבי, את הנזק למבנה.

כמו כן, הודגש כי יש להצביע על נּק משמעותי בנכס על מנת שהנכס יוכרו כלא ראוי לשימוש ואין להחיל פטור על כל בניין מוזנח.

. על מנת לבחון את מידת הנוק למבנה, כאמור בהלכת המגרש המוצלח, ערכה וועדת

הערר סיור בנכס בתאריך 8.3.2015 (ואת בנוסף על סיורים נוספים בנכס שנערכו ע"י וועדת הערר הקודמת במסגרת ערר אחר אשר בו נקבע באופן מובחק כי הוועדה דוחה את הטענה כי הנכס ניזוק או נהרס במידה שאי אפשר לשבת בו).

במהלך הביקור התרשמה הוועדה כי לא ניתן להכריו על הנכס כנכס שאיננו ניתן לשימוש.

ההיפך הוא הנכון, הוועדה התרשמה כי הליקויים עליהם הצביעה העוררת אינם מונעים שימוש בנכס כמבנה תעשייתי.

יתרה מזאת, יוזכר כי סעיף 6 לצו הארנונה של עיריית בת יס מציין מפורשות כל סיווג *תעשייה ומלאכהיי טומן בחובו גס ייסככה מקורה שיש לה למעלה משנל קירות ובגובה 2 מי ומעלה, תחשב כמבנה תעשיה ומלאכהיי.

אין מחלוקת כי הנכס הנדון עומד בתנאים אלו ולכן עליו להיות מחויב בתשלום ארנונה בהתאם.

בנוסף, הוצגו בפני הוועדה תמונות מתאריך 12.4.2015 המעידות כי בנכס נעשה שימוש לטובת אחסון ארגזיס של המפעל השכן.

זאת, לצד העובדה כי בנכס הייתה מערכת אבטחה מתקדמת וכלים סניטריים וכי בעל השטח השכן התזיק במפתח לנכס, מצביעים כי השימוש בנכס לא היה חד פעמי וכי השימוש בנכס אפשרי על אף טענות העוררת כי הנכס איננו ראוי לשימוש.

3. עושה רושם כי העוררת, ככל הנראח משיקולים כלכליים, בחרה שלא להשקיע

כספים בנכס ולא לשפצו אלא להשאירו כך במצבו הנוכתי כדי שתוכל לחימנע מתשלום ארנונה לעיריית.

אולם, שיקול ות אזננו יכול לסייע לה ולאפשר לה להתחמק מחובת תשלום .

הארנונה שכן מצבו של הנכס מאפשר לעשות בו שימוש כפי שאכן נעשה לטובת

\ אחסון.

4. לעניין טענותיה הנוספות של העוררת, מקבלת הוועדה את עמדת המשיב וקובעת כי

חמשיב פעל כראוי מבתינת רישום המתזיק בנכס וכי לא נסתרה המדידה שבוצעה ע"י חמשיב, כל שכן שעל פי חסכמי השכירות בין העוררת לבין השוכרים, אותם צירפה העוררת עצמה, שטת הנכס גדול יותר מהשטח הנטען על ידה ללא כל הסבר.

5. לאור כל האמור לעיל, דין הערר להידחות.

מיתנה היום, ז' בשבט תשפ'ייא, 20.1.2021

./

לט %

0

"א

מר א%1%15 לפלומבר עו"יד בקעמ 4 מסיקה = מר ניסים בנפשיאן חבר הוועדה

חבר הוועדה . ריר הו