פרוטוקול 12.20 ישיבת מועצת העיר 24.9.24
פרוטוקול מס' 12.20 מישיבת מועצת עיר שלא מן המניין שהתקיימה ביום ג', כ"א באלול תשפ"ד, 24.9.2024
בחדר הישיבות בבניין העירייה
נוכחים ה"ה: צביקה ברוט, אלי יריב, יהודה הרוש, אנסטסיה סהר - שבצוק, טל אסייג, ורד דנינו, דוד פפיא, יוסף הזמי, לאה בם, ילנה פינסקי וולסמן, שלמה פינטו חכם, שלמה לחיאני, אילנה נג'ר, ויקטור טל, אירנה גנין, פבל אסטחוב, ויקטור וולודשיק, קטי פיאסצקי מורג, יסמין ולקומיר פרייסמן, שמעון כהן סבן.
חסרים ה"ה: רפאל ברנז, ששון אליהו, אברהם חקק, אפרים מזרחי, אורי אברהם בוסקילה.
נוכחים ה"ה: דורית מוריה – מרכזת ישיבת המועצה, עו"ד חנה כהן – יועצת משפטית, מרדכי בר שישת – גזבר, גב' נעמי נעים – מבקרת העירייה, גב' ליה עובדיה – מבקרת בכירה.
סדר היום:
1. דיון בדו"ח מבקרת העירייה לשנת 2022.
סעיף 1 – דיון בדו"ח מבקרת העירייה לשנת 2022
דורית מוריה: אני מתכבדת לפתוח את ישיבת מועצת עיר שלא מן המניין 12.20. על סדר היום, דיון בדו"ח מבקרת העירייה לשנת 2022. נעמי, בכבוד.
צביקה ברוט: נעמי, נעמי, בבקשה. יו"ר הוועדה, בבקשה.
שלומי לחיאני: ערב טוב, אני מצטרף לברכות לכולם. על סדר היום של הוועדה היו 3 נושאים. הנושא הראשון היה נושא של השיטור העירוני, והיה לנו שיתוף פעולה, דווחנו על שיתוף פעולה מצוין מהצד של הביקורת, מנעמי והאנשים, גם של מיקי סלוניקוב וגם של מר ונונו. יש לנו קושי עצום, יש תופעה קשה מאוד של הומלסים שפשוט מחריבים את העסקים שלנו, נמצאים בכל פינה. ועם כל הרצון הטוב של האנשים, אנחנו הבנו במהלך הביקורת הזאת מה הבעיה. הבעיה שאין לנו בכלל כוח אדם. הם מדווחים שיוצאים משמרות שלמות בלי שוטרים בכלל. הם מדווחים את זה. השיטור העירוני-
צביקה ברוט: זה מופיע בדו"ח הביקורת?
יהודה הרוש: שאין שוטרים?
(מדברים יחד)
צביקה ברוט: נעמי איפה זה? איזה עמוד זה? תפני אותנו.
שלומי לחיאני: זה מה שתקשיב, צביקה, תנו לי לדבר, ואחרי זה כל אחד ירשום הערות.
צביקה ברוט: לא, לא, לא, לא.
שלומי לחיאני: תרשום, אחרי זה תעשו מה שאתם רוצים.
צביקה ברוט: אתה רוצה זכות דיבור שלא קשורה לדו"ח? אני רוצה לדעת באיזה...
שלומי לחיאני: לא, אני מדבר על הדו"ח, אני מדבר על הדו"ח ואני מדבר איתך על מה שאמרו לנו. עוד דברים אדון ונונו מפקד המשטרה העירונית. ויש לך את הפרוטוקול, אם תרצה, הם ישלחו לך אותו אחר כך.
נעמי נעים: התקן הוא 14 שוטרים ו-14 פקחים. בזמן הביקורת היו 7 שוטרים, לעומת 11...
צביקה ברוט: אנחנו במצבה מלאה. למשטרה אין לה מספיק שוטרים, זה ידוע.
נעמי נעים: כן, כן.
שלומי לחיאני: כן, אבל מה שאנחנו היינו ממליצים לכבודו, זה שייקח שוטרים בשכר, המצב שלנו הוא בלתי אפשרי, הוא בלתי אפשרי. אמר לנו המפקד ונונו, שיש להם ערבים שלמים, שלמים, שאין להם שוטר אחד. וצריך להבין שפקח אל מול שוטר, הסמכויות שלו הן שונות לחלוטין. והבקשה, ההערה שלנו מכבודו, זה לעשות פגישה דחופה עם מפקד המשטרה, עם הממ"ז, עם מי שאתם לא רוצים, ולטפל בעניין הזה. כי העניין הזה גומר על העסקים, גומר עליהם, אנשים עושים להם פיפי בתוך החנות, נכנסים להם לחנויות. והאנשים שלנו הפקחים הם פשוט חסרי אונים. הגם שעשו הסכמים עם רעננה, גם שעשו הסכמים עם כל מיני מקומות אחרים, אין להם שום יכולת להתמודד עם זה. וזה יותר מזה, לפנות ערב, זה הופך להיות ממש מפחיד. יש אזורים באזור המצבה, באזור ברדיצ'ב, באזור העצמאות מאחורה, שאנשים ממש פוחדים לרדת שם, ממש פוחדים לרדת שם. אבל אני חושב, בימים כאלה קשים, שגם ככה הביטחון שלנו רעוע. ככה אנחנו כאילו חוטפים מכל הכיוונים. לפחות בחלקת אלוהים הקטנה שלנו, בתושבים שלנו, לייצר להם טיפה ביטחון.
יהודה הרוש: הערה קטנה, שלומי.
שלומי לחיאני: רק שאני אסיים.
יהודה הרוש: ברשותך, רק הערה קטנה.
צביקה ברוט: תן לו לסיים.
יהודה הרוש: אתה יודע את הפרוצדורה לפנות הומלס, זה לא פשוט.
צביקה ברוט: יהודה, בחייאת. תן לו לסיים...
שלומי לחיאני: העניין הוא לא ההומלסים, העניין זה לא ההומלסים. העניין הוא שאנחנו חייבים לייצר ביטחון לאנשים. האיך לעשות את זה, צביקה צריך למצוא את הדרך יחד עם מפקד המשטרה. אנחנו חייבים לייצר ביטחון לאנשים. אי אפשר ככה.
יהודה הרוש: זה עובדת סוציאלית, זה שוטרים.
שלומי לחיאני: אני לא מדבר עכשיו על איך לעשות את זה, אני מדבר...
קטי פיאסצקי: מה השוטרים אמורים לעשות.
צביקה ברוט: אדוני יו"ר הוועדה, אתה הרמת לפני 10 דקות את ידך נגד, נגד מתן הנחה בארנונה לעמותה היחידה שהיא אפקטיבית בטיפול בהומלסים.
אירנה גנין: יופי, שלא מטפלת את האנשים.
צביקה ברוט: אתה גורם עכשיו לזה שזה שהם לא יוכלו לפעול בבת ים.
אלי יריב: זה לא נכון, הוא מטפל באנשים.
צביקה ברוט: שאלתי, שאלתי – מדוע?
אלי יריב: לא, הוא מטפל.
קטי פיאסצקי מורג: מטפל, מטפל.
אלי יריב: הוא מטפל וה-
צביקה ברוט: שאלתי – מדוע?
אלי יריב: הוא מטפל. כשאת יושנת, הוא מטפל.
שלומי לחיאני: אירנה.
אירנה גנין: ... על הספסלים.
צביקה ברוט: אירנה, אירנה.
אלי יריב: אירנה, כשאת יושנת, הוא בלילה, בחצות הלילה הוא לוקח אותם.
צביקה ברוט: שאלתי – מדוע? ב' - אם אתה רוצה אולי לשנות את דעתך לפרוטוקול.
אירנה גנין: ... בקניון...
צביקה ברוט: אירנה, אבל את מפריעה עכשיו לשלומי לענות.
אירנה גנין: איפה נכנסים לשם בפנים מתי אנשים נכנסים.
צביקה ברוט: אירנה.
אלי יריב: אירנה, הוא עושה עבודה נהדרת הבחור הזה. מגיע לו יקיר בת ים לאיש הזה. מגיע לו יקיר בת ים.
אירנה גנין: ... אין שם הומלסים...
אלי יריב: יקיר בת ים מגיע לאיש הזה.
קטי פיאסצקי מורג: מה זה יקיר העיר? פרס ישראל...
צביקה ברוט: דרך אגב, הוא קיבל את אות מתנדב הנשיא.
שלומי לחיאני: רבותיי, אני לא נכנס בכלל לעניין הזה.
צביקה ברוט: שלומי, בבקשה.
שלומי לחיאני: ואני, כל דבר שלא מסבירים לי, ולא רוצים להקדיש לו אפילו שנייה אחת, אלא ישר מרימים אצבע, אני מצביע נגד.
צביקה ברוט: ....יכולת גם לשאול שאלה.
שלומי לחיאני: אף אחד לא... אף אחד לא לקח...
צביקה ברוט: לא שאלת.
שלומי לחיאני: שאלתי 3 פעמים...
צביקה ברוט: לא שאלת...
שלומי לחיאני: אבל עזוב, לא ניכנס לזה.
צביקה ברוט: אוקיי, הבנו.
שלומי לחיאני: אנחנו באים ורוצים להעלות נקודה שהיא קריטית, והתפקיד שלנו הראשוני הוא לייצר ביטחון אישי לאנשים. ואני מבקש מכבודו שייקח את הנושא הזה לתשומת ליבו ויעשה מעשה. ואם צריך שאנחנו נעזור, נבוא לפגישות, וכל מה שאתם רוצים בלסייע, אנחנו נעשה את זה באהבה. הנקודה השנייה שאנחנו דיברנו עליה, זה העניין של התברואה המונעת. יש שם בחור, איך קוראים לו?
נעמי נעים: דני לוי.
שלומי לחיאני: יש בחור בשם דני לוי שעושה עבודה מצוינת. העבודה הזאת שלו ממש-ממש-ממש כולם שיבחו אותה, גם מהזה, גם מכל הכיוונים. ועדיין, ועדיין חשוב שהשולחן הזה יידע שיש בעיה קשה מאוד של חולדות בעיר בת ים. קשה מאוד. והבעיה הזאת היא לא תוכל להיפתר על ידי על ידי עובד אחד שנמצא בתברואה מונעת.
(מדברים ביחד)
יהודה הרוש: זה לא עובד אחד.
שלומי לחיאני: ... יהודה, תכבד.
יהודה הרוש: לא, רק לדייק, נשמה.
שלומי לחיאני: אני מדייק, לא...
יהודה הרוש: ... לא להגיד. יש בן אדם שעובד עם קבלן.
שלומי לחיאני: אתה תגיד אחר כך, אבל אתה יכול לענות אחר כך. מה הבעיה לענות אחר כך? רבותיי, הנקודה הזאת, אני רוצה לדבר רק במבחן התוצאה. אין ספק שנעשית עבודה, אין ספק שדני בחור טוב, אין ספק שאתה רואה הכל בסדר. במבחן התוצאה אנחנו לא מצליחים לייצר מציאות של הדברה של החולדות. ואני חושב שזה נושא מאוד-מאוד חשוב. כולנו פה גרים בעיר הזאת, כולנו מגדלים ילדים, נכדים, כל אחד לפי ענייניו. ואני חושב שזה נושא שחייבים לתת לו תשומת לב. אני הייתי מציע, צביקה, לעשות דיון. אני הייתי מציע לעשות דיון, עם מומחים של הדברה שעשו מהלך בבני ברק ופתרו את העניין הזה. מול אנשי המקצוע שלנו, זו חברה שאני לא מכיר את השם שלה. אבל אם תרצו, נביא אותה. הם יכולים לנסות לייצר פתרון. אחרת יש לנו בעיה קשה מאוד. הנקודה השלישית נוגעת לראש העיר ולהתקשרות עם חברת משרוקית. אנחנו כתבנו את זה בעדינות, צביקה, בגלל שאנחנו בימים של אחדות. הוועדה סבורה כי על המנהלים להקפיד לא להתקשר עם ספקים ונותני שירותים ללא הזמנות עבודה מאושרות מראש. בנוסף, ממליצה להוריד את אחוז העמלה המשולבת ל-7.5% במכרז הבא, וכן לכלול את ביצוע עבודות הגרפיקה ללא עלות נוספת. משרוקית זו חברה שעבדה עם ראש העיר, עם מר ברוט, והתקשרו איתה ללא מכרז.
צביקה ברוט: סליחה רגע, מתי היא עבדה עם ראש העיר?
שלומי לחיאני: מתי ש-, זה מה שכתבו לך פה בוועדה. זה לא...
צביקה ברוט: נעמי, אתם כתבתם שהיא עבדה עם ראש העיר?
שלומי לחיאני: ברור, מה זאת אומרת?
נעמי נעים: רשמנו שהיא ניהלה את דף הפייסבוק של רה"ע.
צביקה ברוט: כראש עיר, היא לא עבדה איתי מעולם. למען הסר ספק. שלומי, תמחק את זה מהפרוטוקול מהר.
שלומי לחיאני: מה זאת אומרת לא, לא עבדה?
צביקה ברוט: מעולם מעולם חברת משרוקית לא עבדה איתי בקמפיינים. אני עובד איתה רק מהעירייה, היא מנהלת את הדף היום.
שלומי לחיאני: היא עבדה עם, צביקה, אתה גם ראש העיר וגם צביקה ברוט. תבחר איזה צד אתה רוצה לקחת.
צביקה ברוט: רק עירייה.
שלומי לחיאני: היא עבדה עם ראש העיר.
צביקה ברוט: היא עובדת רק עם העירייה.
שלומי לחיאני: היא עבדה עם ראש העיר, בסדר?
צביקה ברוט: לא, היא עבדה עם עיריית בת ים.
שלומי לחיאני: אוקיי.
צביקה ברוט: היא עבדה עם עיריית בת ים. זה לא נכון. אתם לא הבנתם? זה הבנת, סליחה, זה הבנת הנקרא. אני מכיר את הדו"ח, תאמין לי, .. מבפנים, אני יכול לדקלם לך אותו.
שלומי לחיאני: לא צריך לדקלם אותו.
צביקה ברוט: אני מציע לך להבא פשוט לקרוא אותו לפני הדיון.
שלומי לחיאני: אני קראתי אותו לפני.
צביקה ברוט: אני רואה.
שלומי לחיאני: אני שמח שאתה רואה. רואים שאתה רואה טוב גם. הסיפור הוא מאוד פשוט. מאוד-מאוד מבקשים, בטח ובטח מכבודו שנמצא בראש המערכת, לא לעשות דברים כאלה, מאוד פשוט. וגם אם אתה עושה דברים כאלה, תעשה אותם במחירים שהם נורמטיביים. 7.5% זה הנורמה של מה שהם משלמים, לא לשלם להם 15%, אפילו שהם עובדים עם ראש העיר בעירייה, לא עם ראש העיר צביקה. חוץ מזה, אנחנו רוצים להגיד, שלדבר על השירות לאזרח הוותיק, שבמקום הזה אנחנו מצאנו שזה שירות מאוד-מאוד חשוב וזה שירות מאוד שמייצר פתרונות לאנשים מבוגרים. אנחנו חיים בעיר שהיא הכי מבוגרת כמעט בארץ.
קטי פיאסצקי מורג: לא כמעט, הכי מבוגרת בארץ.
שלומי לחיאני: אוקיי. כמעט הכי מבוגרת בארץ, ואנחנו ממש-ממש חושבים שזה תחום שצריך לטפח אותו, והטיפוח מבחינתי הוא להשקיע במשאבים. אז אנחנו ממש ממליצים לראש העיר להשקיע בנושא הזה טיפה יותר. אותו דבר היה, קרה, ראש העיר והחשב ביקשו לבדוק אירוע של הפנינג סוכות, שהמקור שלו היה באגף מורשת. והביקורת העלתה, מר ברוט, שההצעות הוכנו באופן מלאכותי, הן לא היו אמיתיות. ומנהל המחלקה לקח אחריות, מנכ"לית העירייה דרשה שיוכן נוהל מסודר לעניין הזה. ובסופו של דבר, העירייה לא שילמה לעמותה, אבל זה משהו שהיה רצוי לנו להימנע ממנו. אנחנו נשמח מאוד אם יהיה נוהל של כולם, כל המנהלים, יידעו איך צריך להתקשר, מה הכללים שצריך להתקשר, ולא יעשו תרגילים כאלה של לשלוח 3 הצעות במייל מסמי, מדוד ומאברהם, ובכך לפטור את העניין. הנקודה השלישית, זה עניין של מכללת בת ים. מכללת בת ים אנחנו לא לבלוע ולא להקיא, אנחנו לא יודעים אם היא מתנהלת כמשק סגור או שהיא מתנהלת כמשק פתוח. ואנחנו ממליצים, אחרי שהתעמקנו בעניינים, ובטח גם הגזבר בתוך העניין הזה, לשקול בשנית את ההמשך ניהול של חשבון בנק שמנוהל מחוץ לקופת העירייה. וכמו כן, לבדוק האם המכללה בכלל רשאית לקיים פעילות בתקציב של משרד הקליטה, כי זה מה שהם עושים בפועל. המכללה בגדול הם אנשים שצריכים להתעסק עם אקדמיה. המכללה בגדול-
אלי יריב: לא, לא בהכרח. לא בהכרח.
לאה בם: זאת לא מכללה...
אלי יריב: זאת לא מכללה אקדמית.
לאה בם: זה לא מכללה אקדמית.
שלומי לחיאני: אני אומר, כל אחד ירשום לעצמו פתק ואחרי זה יגיב. עוד דבר אחד שאנחנו דיברנו עליו, היה ניהול כספים של בית ספר רמות. ואנחנו גם שם ממליצים להסדיר את הקשר בין החשבות לבין אגף החינוך, בהתאם למה שביקש הגזבר. ואנחנו באמת-באמת מודים לכל האנשים שהשתתפו, מהגזבר ששיתף פעולה בצורה יוצאת דופן. מהמנהלים של בתי הספר, ממנהלי המחלקות שממש עזרו לנעמי נעים. ואנחנו מאמינים באמת ובתמים שביקורת היא כלי ניהולי שנועד לייצר מציאות יותר טובה לעיר שלנו. אני רוצה לנצל את השנייה הזאת ולהגיד ברוך הבא לרני רוזנהיים, שאני זוכר אותו ירושלמי נלהב, שבא לעבוד אצלנו. לדעתי היית בן 30, וכולם ממש התלהבו. אני רוצה לברך את כולם בשנה טובה ושנה נהדרת. שיהיה לנו שקט. וכמו שאתם רואים, יש לנו
יותר מידיי אויבים מבחוץ. אז אני רוצה שפה בפנים נהיה בשלום.
צביקה ברוט: אמן.
יהודה הרוש: אמן.
שלומי לחיאני: אני מבקש סליחה שאני קצת לא מרגיש טוב. לאחר דבריי אני אצא מהישיבה. תודה רבה.
יהודה הרוש: רפואה שלמה ושנה טובה.
צביקה ברוט: שלומי, אם אפשר שתחכה עוד דקה.
שלומי לחיאני: בבקשה.
צביקה ברוט: אז עוד דקה. אני פשוט רוצה לתת, תיכף ניתן גם לנעמי להתייחס. קודם כל רני, אני מבקש שביומך הראשון לעשות בדיקה עם ניסים ונונו, קודם כל, תודה אגב ליו"ר הוועדה ולחברי הוועדה.
שלומי לחיאני: בבקשה. תודה רבה.
צביקה ברוט: על עבודתכם.
קטי פיאסצקי מורג: ולנעמי, לנעמי.
שלומי לחיאני: יש שם עוד צוות שלם.
צביקה ברוט: תראי איך שומרים על כבודך, לא סיימתי את המשפט.
קטי פיאסצקי מורג: בא לי לחזור לאופוזיציה רק כדי לחזור לשבת איתה בישיבות. על מה אתה מדבר?
שלומי לחיאני: צביקה, הם עשו עבודה טובה.
צביקה ברוט: חד משמעית.
אילנה נג'ר: הם תמיד עושים עבודה טובה.
צביקה ברוט: אני חוזר. תאמינו לי שלא הייתי שוכח את נעמי, אבל תודה לחברי הוועדה על עבודתם.
שלומי לחיאני: לא, אבל זה לא רק נעמי.
צביקה ברוט: ותודה לנעמי ולצוות הביקורת על העבודה, על העבודה החשובה מאוד. אנחנו כפי שאתם יודעים נותנים חשיבות גדולה מאוד לביקורת, כולל יוזמה שלנו, כמו ששלומי אמר, הדברים שנראים לנו בעייתיים והיו לנו לא מעט כאלה ב-5 השנים, בעיקר בתחילת הקדנציה הקודמת. אז תודה ויישר כוח גדול, זה אחד. שתיים, ביקשתי מרני לבדוק, איך שאתה נכנס עם ונונו, אם מה ששלומי אומר הוא נכון, וונונו אמר את זה, זה חמור מאוד. כי הוא מוביל, ונונו מוביל כבר 3 שנים פעילות.
שלומי לחיאני: מה הוא יעשה?
צביקה ברוט: שנייה, שנייה. אין לו מחסור בתקנים.
שלומי לחיאני: לא, אין לו שוטרים.
צביקה ברוט: אם הוא אמר דבר כזה, זה חמור מאוד. יש שם משטרה. הבוקר הייתי בדיון בתחנה, אני הבאתי את השר לנושא הספציפי הזה, הוא שלח את הרמ"ד שלו היום כדי לתת עוד תקנים וקיבלנו עוד 3 תקנים היום בבוקר לשיטור העירוני.
שלומי לחיאני: שוטרים, שוטרים.
צביקה ברוט: פקחים אנחנו מלאים, אין לנו בעיה. בשיטור, זה אחד. שתיים.
שלומי לחיאני: הוא אומר שיש לך משמרות לילה שיוצאות בלי שוטרים.
צביקה ברוט: שתיים, אם ונונו לא אמר לוועדה את מה ש-
שלומי לחיאני: מה זה אם? יש פרוטוקול.
צביקה ברוט: נבדוק את הפרוטוקול, מאה אחוז. בגלל זה אני מבקש מהמנכ"ל לעשות בירור, חד משמעית. שישווה פרוטוקולים של הישיבה הזו של מה שהם אמרו. אנחנו לפני שנתיים וחצי אני חושב, משהו כזה, נתנו הנחיה שדרך אגב, אני בלי לשאול את היועצת המשפטית, יש לנו הסכמה בנושאים האלה, שכשאני לא שואל, אז היא לא אומרת שאסור. נתתי הנחיה להוציא את ההומלסים מבחינתי בכוח מהעיר. בסדר? אני עומד עדיין מאחורי זה. לגגונים, לא לזרוק אותם.
עו"ד חנה כהן: לא בכוח, בצורה נורמטיבית.
צביקה ברוט: לא, כן, למען הסר ספק, ודאי לא בכוח פיזי.
קטי פיאסצקי מורג: אין שום דרך הומנית לעשות את זה.
צביקה ברוט: לא כוח פיזי.
עו"ד חנה כהן: בצורה הומנית, בצורה הומנית.
קטי פיאסצקי מורג: אין דרך הומנית וזה גם לא חוקי, אבל-
צביקה ברוט: שנייה, שנייה, שנייה. רק, רק כדי לסבר את האוזן. קודם כל, לא לזרוק אותם, סתם לקחת אותם לגגונים, שיש לנו איתם הסכמים של משרד הרווחה. ושתיים, אני מבדיל בין הומלס למסומם. הומלס זה מישהו שבאמת אין לו בית.
קטי פיאסצקי מורג: שזה גם לא נכון.
צביקה ברוט: מה זאת אומרת לא נכון?
קטי פיאסצקי מורג: יש אנשים שחיים ברחוב ויש להם בית, והם בוחרים להיות ברחוב.
צביקה ברוט: נכון, נכון, נכון. (מדברים ביחד) כן, כן, אז אני רק עושה אבחנה בין אלה לבין אלה. מי שבאמת יש לו בעיה נפשית או אחרת, או שאין לו בית, אני לא מדבר עליהם, רוב האנשים פשוט משתכרים ברחוב ושם זה מבחינתנו לא מקובל, אז זה דבר ראשון. דבר שני, לגבי בני ברק, בני ברק נמצאים היום בבעיה קשה, הם באו לבת ים, יהודה ישב איתם ללמוד על מה אנחנו עשינו, האם קראת בדו"ח איזו ירידה הייתה בנושא המכרסמים?
שלומי לחיאני: 15% כתוב.
צביקה ברוט: 70%.
יהודה הרוש: 70%.
צביקה ברוט: 70% ירידה.
יהודה הרוש: אפשר לבדוק את זה במוקד.
צביקה ברוט: במספר תלונות המוקד, ומספר פניות ובמספר זה, 70% פחות.
שלומי לחיאני: איך קוראים לך? איך קוראים לך? יוסי, מה כתוב פה?
צביקה ברוט: רגע, הזמנות, הזמנות. נכון.
שלומי לחיאני: 15%.
צביקה ברוט: 22.
אלי יריב: כן, אבל השאלה ממתי הדו"ח הזה, מאיזו שנה?
צביקה ברוט: אתה מדבר על לפני 22.
אלי יריב: שנה אחורה, שנה אחורה. היא מדברת על שנה אחורה.
שלומי לחיאני: אני לא ראיתי את הדו"ח החדש.
צביקה ברוט: מאה אחוז. שנייה, חברים, רגע. שלומי לא מרגיש טוב, לא רוצה לעכב אותו.
אלי יריב: כן, הדו"ח הזה, אבל הוא אחורה שנה.
צביקה ברוט: אלי, עוד 2 הערות אחרונות. לגבי נוהל אסקפה, לגבי הסיפור של ההזמנות שהוצאו על ידי מחלקת מורשת, אנחנו מקווים מאוד וראינו את זה, במשך שנים, המון שנים, לא הצלחנו כבר להגיע אחורה. זה היה מקובל פה, זה לא קיים יותר, זה היה חמור מאוד, זה טופל בחומרה.
אלי יריב: אנחנו עלינו על זה ש-
צביקה ברוט: אנחנו אלה שזה.
שלומי לחיאני: מצוין.
אלי יריב: אנחנו עלינו על זה.
צביקה ברוט: זאת הייתה יוזמה שלנו. המנכ"לית היא זו שהובילה את זה, וזה היה, זה טופל. הדבר האחרון, לגבי חברת משרוקית, שכאמור עובדת עם עיריית בת ים, סתם כדי לסבר את האוזן וככה לסיים באווירה טובה לקראת החג, יש לי פה את המסמך כמה שילמתם בתקופתך אחוזים לחברות שעבדנו איתכם. אתה יודע כמה? אתה רוצה לנחש?
שלומי לחיאני: לא.
צביקה ברוט: אני רק אומר זאת כך. 7.5% אחוזים שאתה ממליץ עליהם, אני באמת לא מכיר את מחיר השוק. אני כן אגיד לך שבכל המכרזים אנחנו נלך אך ורק לפי מחיר השוק או מה שיעלה במכרז. חלילה לא ניתן לאף אחד...
שלומי לחיאני: זו בקשתנו היחידה.
צביקה ברוט: ואנחנו לא נעלה לרמות שהיו בעבר.
אלי יריב: וואלה שלומי, אתה פותח תיבת פנדורה, חבל לך.
צביקה ברוט: אני אעביר לך את זה, שלומי.
אלי יריב: אל תיכנס לזה, כי אתה תישרף. אני מציע לך, אל תיכנס, כי תישרף.
שלומי לחיאני: אלי, הכל בסדר.
צביקה ברוט: אבל שלומי, באמת תודה על העבודה.
אלי יריב: כי הרשימה היא ארוכה.
צביקה ברוט: הוועדה עושה עבודה חשובה ותודה רבה-רבה ושנה טובה ומבורכת. רגע, לא, לא, לא, לא סיימנו, רגע. (מדברים ביחד)
***מר שלומי לחיאני יצא מהישיבה***
לאה בם: אני רוצה משהו להעיר לפני נעמי.
צביקה ברוט: סליחה, לאה בבקשה.
לאה בם: אני רוצה להעיר משהו לגבי מכללת, המכללה, מכללת בת ים שהוזכרה. זאת לא מכללה אקדמית, זה ברור.
צביקה ברוט: נכון.
לאה בם: אבל לעומת זאת, היא יכולה לשמש בית ספר ומקום טוב לקשר עם האוניברסיטה הפתוחה, והאוניברסיטה הפתוחה כן שולחת שלוחות.
קטי פיאסצקי מורג: לא, לא, לא. אני הייתי שם סטודנטית בפתוחה. אני... (מדברים ביחד)
לאה בם: הם סגרו את השלוחה של בת ים, בגלל שאמרו שאין מספיק נרשמים.
אלי יריב: לא, הם כבר עובדים עכשיו ברשת, הם סגרו את כל השלוחות בארץ, הם עובדים...
לאה בם: אני בעד, אני כן בעד, חוץ מזה, יש שם גם, אני כבר גם הייתי שם, יש בערב שיעורי ערב לאנשים מבוגרים. יש שיעורים בעברית, אולי בגלל זה יש גם משרד הקליטה. אני חושבת שהם עושים פעילות טובה. צריך אולי לקבל יותר עידוד של העירייה, וגם שמישהו יפקח על זה מהעירייה. זה מה ש-
אלי יריב: מפקחים, מפקחים...
לאה בם: אוקיי.
אלי יריב: זה שייך למינהל החינוך.
לאה בם: זה שייך למינהל החינוך, זה בסדר גמור. אבל-
אלי יריב: לא, זה לא משהו פרטי.
לאה בם: אני יודעת שזה לא משהו. אני נמצאת שם יחסית די הרבה. אני נמצאת שם יחסית, כן, די הרבה. אני חושבת שבאמת לא, צריך לתת לזה יותר תשומת לב, שמינהל החינוך באמת ייקח את זה בתור, בעיקר לאנשים מבוגרים שבאים ללמוד עברית.
(מדברים ביחד)
צביקה ברוט: טוב, חברים, מבקרת העירייה, בבקשה. חברים, אם יש עוד התייחסויות של חברי המועצה, בבקשה, ואם לא, אז המבקרת.
לאה בם: אמרו שזה לא, מה שאמר שלומי, שמכללה מקבלת מימון ממשרד הקליטה.
אירנה גנין: לא.
לאה בם: אז לכן אמרתי את זה, זה הכל.
אירנה גנין: זה היה באופן פרטי, אולפן פרטי.
לאה בם: אוקיי.
אירנה גנין: איך, איך היא קיבלה, אני לא יודעת, בגלל שאני...
צביקה ברוט: אני רק אגיד לכם, שנייה.
אירנה גנין: רגע, אני לא יודעת, זה גוף של העירייה או גוף של משהו אחר? בגלל ש-
צביקה ברוט: של העירייה.
אירנה גנין: אם של העירייה, אז בגלל אסור לקבל היה, לא יודעת איך זה שם היה – זה א'. ב' – יש לנו בעיה גדולה, אין לנו מקום בשביל אולפן, שמשרד הקליטה נותנת דרך החינוך. וכבר שנתיים, ראש העיר יודע על זה. ואלי יריב עכשיו שמח שהוא לא נותן לסטודנטים לקבל עברית, מי שבא עולה חדש.
אלי יריב: תתביישי שאת אומרת את זה.
אירנה גנין: לא יכול-
אלי יריב: תתביישי שאת אומרת את זה.
אירנה גנין: לא, אתה עכשיו, אתה עכשיו צחקת.
אלי יריב: אני צוחק, כי את חוזרת על השטויות שלך כל הזמן.
אירנה גנין: זה לא שטויות.
אלי יריב: את יושבת פה ומדברת רק שטויות.
אירנה גנין: זה לא שטויות...
אלי יריב: שטויות, כבר נמאס לשמוע אותם.
אירנה גנין: מנהלת ...אחד לפתוח אולפן, ואתה לא נותן.
אלי יריב: הם מקבלים שם את כל הכיתות, על מה את מדברת?
אירנה גנין: אתה לא נותן...
אלי יריב: על מה את מדברת? סליחה ראש העיר.
אירנה גנין: באופן פרטי...
אלי יריב: העולים החדשים בבת ים יש להם פה יותר אולפנים מאשר בכל מקום בארץ. באים מחולון, באים מתל אביב ובאים מבת ים.
אירנה גנין: אולפן, אולפן, של עיריית בת ים...
צביקה ברוט: חכו רגע, אירנה, יש לי הצעה אופרטיבית.
אלי יריב: די.
צביקה ברוט: אלי...
אירנה גנין: ... באופן פרטי...
אלי יריב: לא, לא, לא.
אירנה גנין: כן, כן...
אלי יריב: לא. הם קיבלו בית ספר שזר", הם קיבלו מכללה, הם קיבלו מתנ"ס גאולים. יש להם הכל.
צביקה ברוט: אירנה, יש לי הצעה.
אלי יריב: ... פוליטית, את אוהבת רק לעשות שטויות, רק פוליטיקה.
אירנה גנין: כן, אלי, אני...
אלי יריב: רק פוליטיקה.
צביקה ברוט: חברים, תודה, די.
אירנה גנין: ואתה... אלי. אני בחיים לא אמרתי...
אלי יריב: את אומרת דברים... את משקרת.
אירנה גנין: אלי יריב.
אלי יריב: את משקרת.
אירנה גנין: אלי יריב. אני...
צביקה ברוט: אלי, אליי, אלי, עזוב.
אירנה גנין: אני נותנת לך-
צביקה ברוט: אירנה, הדברים נרשמו.
אירנה גנין: ...אתה בא למכללה, ואתה רואה שבאופן פרטי...
צביקה ברוט: מאה אחוז, אירנה.
אלי יריב: אין פרטי, אין שום דבר.
צביקה ברוט: אפשר בבקשה לעבור הלאה? תודה לשניכם.
אירנה גנין: ... נותנת לך זמן...
צביקה ברוט: אירנה, יש לי הצעה אופרטיבית. אירנה, דברי עם מחזיק תיק הקליטה, היא תוכל לתת לך פירוט מלא בנושא.
קטי פיאסצקי מורג: רצית להרגיע אותה ...
אלי יריב: אתם יודעים כמה לומדים שם? מאות, מאות עולים חדשים לומדים. מאות.
צביקה ברוט: אלי, אלי, די.
אנסטסיה סהר שבצוק: ... זה לא נכון.
צביקה ברוט: חברים, תודה. מבקרת העירייה, בבקשה.
אלי יריב: זה לא נכון הרי, נכון?
אנסטסיה סהר שבצוק: זה לא נכון.
צביקה ברוט: חבר'ה, עכשיו אתם סתם מפריעים לנעמי.
אירנה גנין: אלי, אלי, אתה...
אלי יריב: מחזיקת תיק קליטה, מחזיקת תיק קליטה.
צביקה ברוט: אירנה, אירנה בואי שבי פה ליד יהודה. בואי רגע, שבי פה ליד יהודה.
אירנה גנין: אם אני יושבת...
אלי יריב: אנסטסיה, תעדכני את אירנה.
(מדברים ביחד)
צביקה ברוט: חבר'ה, זה כבר לא מצחיק.
אירנה גנין: אני רוצה שכולם...
צביקה ברוט: שנייה, חבר'ה, זה כבר לא מצחיק. נעמי מנסה לדבר.
אירנה גנין: אתה יודע ראש העיר, שעולים חדשים מחכים...
צביקה ברוט: אירנה, בחייאת...
יהודה הרוש: אבל זה לא נכון. אירנה, די, נו.
אלי יריב: די עם השקרים האלה, די. די. די. די.
צביקה ברוט: חברים שקט.
אירנה גנין: אסור לך בכלל להיות אחראי על החינוך, אתה יודע?
(מדברים ביחד)
יהודה הרוש: מספיק, אירנה, מספיק נו.
צביקה ברוט: אירנה. (מדברים ביחד) הדברים נרשמו, תודה.
אלי יריב: פעם אחת צריכים להגיד לה את האמת בפנים.
צביקה ברוט: חברים, די. נעמי, בבקשה.
נעמי נעים: ערב טוב לכולם. אכן מדובר בדו"ח משנת 2022. העיכוב נבע מזה שבשלב מסוים יו"ר הוועדה התפטר, אלי כהן מי שזוכר. לאחר מכן היה הנושא של חרבות ברזל והבחירות, ולא יכול להביא, לכנס את ועדת הביקורת ולכן גם לא להביא את זה למועצה. אז מה שאתם שומעים זה נתונים משנת 2022. אם דברים השתנו במהלך התקופה הזאת, אז רק אפשר לברך על כך.
צביקה ברוט: חבר'ה, אחרי זה לא שומעים בפרוטוקול.
יהודה הרוש: אלי, אתה מפריע. את וקטי, אתן שתיכן...
קטי פיאסצקי מורג: אני לא מדברת, אני רק מקשיבה.
(מדברים ביחד)
אילנה נג'ר: זה באמת לא מכובד, זה לא יפה.
נעמי נעים: הדו"ח נשלח אליכם באמצעות קישור מאובטח, אנחנו חוסכים בניירת, חוסכים בכספים. עשינו, שלחנו לכם את זה בקישור. כל אחד יכול להיכנס ולראות את הנתונים ואת הדיוקים. בסופו של דבר, הועדת ביקורת שהיא דנה בדו"חות היא רשאית להוסיף דברים של עצמה, הצעות וכו'. הנתונים נמצאים בדו"ח הביקורת. וכמובן, מי שרוצה לשאול שאלות, מוזמן לבוא, אתם יודעים שהדלת שלי פתוחה. לגבי הדו"ח של שנת 2023, הוועדה התחילה לדון בדו"ח הזה, ואני מקווה שבקרוב מאוד הוא יגיע גם למועצה, ובו יהיו ... נתונים על שנת 2023 , עם נתונים יותר חדשים. אני רוצה כבכל שנה להודות לכולכם על שיתוף הפעולה.
אלי יריב: אז רגע, שאלה, שאלה.
נעמי נעים: כן.
אלי יריב: הנושא של החולדות-
נעמי נעים: אה.
אלי יריב: הוא על שנת 2022?
נעמי נעים: אני לא כתבתי על החולדות.
יהודה הרוש: 2022, כשהרכבת הייתה עוד בעבודה.
נעמי נעים: אני כתבתי...(מדברים ביחד) הוא רשאי להגיד כל שבליבו.
יהודה הרוש: לא, לא, הוא בא, הוא יו"ר ועדת ביקורת. הנושאים של הביקורת, הוא צריך להביא אותם למועצת עיר.
נעמי נעים: אבל אני אגיד מה אני אמרתי.
יהודה הרוש: אם החולדות לא קשורות, שיעלה את זה הצעה לסדר היום. שיעלה את זה לדיון.
נעמי נעים: לא...
יהודה הרוש: 2022 הייתה רכבת עובדת ועדיין הכבישים... ואז ירד, אז החלפנו גם מדביר.
אילנה נג'ר: אבל עדיין נשארו חולדות, גם היום יש חולדות. אל תבלבל
(מדברים ביחד)
צביקה ברוט: ... לעשות סדר, בכן ולא.
אילנה נג'ר: גם היום יש חולדות.
יהודה הרוש: נכון, אבל זה ירד... יש עדיין את ה...
צביקה ברוט: חבר'ה, נא לא להפריע לנעמי, רק כדי לדייק, כי נשאלה פה שאלה. האם נושא החולדות עלה בכלל בביקורת, כן או לא?
נעמי נעים: אני לא יכולה לבדוק חולדות, אני יכולה לבדוק פניות.
אלי יריב: פניות, אוקיי.
נעמי נעים: בדו"ח עלינו בשנת 2022, כן-
אלי יריב: 2022, יופי.
נעמי נעים: חלה ירידה של 15% בפנייה.
יהודה הרוש: ב-2022. אוקיי.
נעמי נעים: זאת אומרת, שאם חלה ירידה, כנראה שהבעיות פחתו. אם בשנת 2024 חלה ירידה נוספת, אפשר לבדוק את זה.
יהודה הרוש: אתם תראו את זה בדו"ח הבא של 2023.
עו"ד חנה כהן: אבל שנייה, נעמי. צריך להגיד לחברי מועצת העיר, כל דו"ח ביקורת אחר כך מגיע למנכ"ל העירייה-
נעמי נעים: בוודאי.
צביקה ברוט: נכון.
עו"ד חנה כהן: לבדיקת תיקון הליקויים. ובבדיקת תיקון ליקויים, בפעם הבאה שאנחנו בוא למנכ"ל החדש הבא עלינו לטובה-
אילנה נג'ר: נשמע אם נגמרו החולדות...
עו"ד חנה כהן: אנחנו גם נביא נתונים חדשים וגם נעדכן אתכם שירד עוד.
ליה עובדיה אגמי: ... יש ביקורת מעקב.
עו"ד חנה כהן: נכון מאוד.
נעמי נעים: אנחנו בודקים את הדברים האלו, כמו שחנה אמרה, גם בצוות תיקון ליקויים...
אלי יריב: שאלה, ב-2024 כמה ירד?
יהודה הרוש: אני רוצה להיות עובדתי.
אלי יריב: ב-2023?
יהודה הרוש: בסביבות 40% לפי המוקד. אבל אני רק רוצה להגיד משהו, בסדר? ברשותכם לכלל, כי זה לא היה הנושא בוועדת הביקורת והוא העלה את זה. שנת 2022-
נעמי נעים: אבל הוא סוברני ....
יהודה הרוש: שנת 2022 הרכבת הייתה עוד בשיא העבודות ופתחו את הכבישים.
צביקה ברוט: וגם...
יהודה הרוש: ירד מ-15% לאחר הסגירה. עדיין יש חולדות בכל העיר, בכל הערים.
עו"ד חנה כהן: בכל הארץ יש.
יהודה הרוש: עשיתי בדיקה. בכל הארץ, בחולון, בהכל. אצלנו התמ"אות, רגע, זה מה שאני עומד להגיד. אז אצלנו יש לנו את הפינוי בינוי ואת התמ"אות והשוחות...שלנו הן בני 50 ו-60 שנה. גם כשאני מדביר מקום מסוים, ... עשיתי בגלל קטי תואר ראשון בחולדה-
עו"ד חנה כהן: חולדאות.
יהודה הרוש: בחולדאות. הוא מדביר, הם לא מגיעים למקום.
קטי פיאסצקי מורג: ומכרסמים בכלל ...
יהודה הרוש: האסבסט, כל ... הישן, מעלה בהכל. אבל אנחנו נלחמים בזה.
קטי פיאסצקי מורג: הוא התייעץ עם רון חולדאי...
יהודה הרוש: שבוע שעבר הייתי עם נגולה בכל השכונות הישנות, אנחנו נלחמים על זה. האם אילנה אין חולדות יש חולדות?
אילנה נג'ר: אתה מספר לי? מולנו, אני רואה אותן כל יום.
צביקה ברוט: אבל יש פחות ממה שהיה.
קטי פיאסצקי מורג: אבל שלא... שהוא לא יצפה ש...
(מדברים ביחד)
אירנה גנין: ... באזור חדש.
אילנה נג'ר: ... בלי סוף.
אירנה גנין: לא, לא, זה אזור חדש, זה לא...
יהודה הרוש: ... פחות ממה שהיה אצלכם.
צביקה ברוט: נעמי, להמשיך בבקשה.
נעמי נעים: רק עוד הערה לגבי הנושא של השיטור העירוני. בזמן הביקורת היו 14 תקנים. ההערה הייתה שהמשטרה נתנה רק 7 שוטרים.
צביקה ברוט: נכון.
נעמי נעים: לעומת 11 פקחים שהיו לנו, שדרך אגב, קשה היה מאוד לגייס אותם, וגם כתבנו את זה בדו"ח, שעשו איזושהי יוזמה, מנכ"לית העירייה, והיא הצליחה לגייס יותר מפקחים.
צביקה ברוט: נכון.
נעמי נעים: הבעיה, שאנחנו צריכים לפנות למשטרת ישראל, ולהגיד שייתנו יותר שוטרים. עם כל זה שאנחנו מכירים את המצוקה. רגע, עוד משהו. אנחנו גם מטפלים בשיטור העירוני ב-7 פניות לעומת פנייה אחת של העירייה. 7 פניות משטרה לעומת פנייה אחת.
יהודה הרוש: נכון. זה אחד. אבל כשאילנה הייתה יו"ר ועדת הביקורת, היא באה עם נושאים ששיבחה את העירייה על פעולותיה ועל התיקון.
אילנה נג'ר: למה לא? אם צריך לשבח – משבחים.
יהודה הרוש: לא, אני אומר...
אילנה נג'ר: אני גם מצביעה על דברים שאני אופוזיציה.
יהודה הרוש: גם העניין של ההומלסים, צריך להבין את המורכבות שיש בפינוי ההומלסים.
קטי פיאסצקי מורג: לא, גם אם נביא עוד משטרה, מה הציפייה שהיא תעשה? מה הציפייה?
יהודה הרוש: גם אם נביא עוד משטרה...
נעמי נעים: משפט אחד, תקראו את הדו"ח ותראו מה שכתבנו.
אילנה נג'ר: לא, לא, צריך, צריך להביא עוד שיטור. בוא, עזוב אותך...
צביקה ברוט: חברים, נעמי באמצע.
קטי פיאסצקי מורג: יהודה.
נעמי נעים: התחלתי לומר, כבכל שנה, רוצה להודות לכולכם חברי המועצה, מנהלים, כמובן ראש העיר, מנכ"לית העירייה יודפת, אני מניחה שכך יהיה לנו גם עם רני ב"ה, כל מי שמסייע לנו, שיתוף הפעולה הוא לא מובן מאליו, ואני זוכה לשיתוף פעולה מלא, כנה, מקצועי, רציני, וזאת הסיבה שאנחנו בכלל יכולים לבצע את העבודה שלנו. אז באמת תודה רבה לכולכם, תודה רבה לצוות שלי המסור והמקצועי. ליה נמצאת כמבקרת בכירה אצלי, חלקכם כבר פגשתם אותה ומכירים אותה. ואני מאחלת לנו שנה טובה.
(מדברים ביחד)
צביקה ברוט: נעמי, תודה גדולה.
נעמי נעים: תודה רבה.
צביקה ברוט: תודה נעמי, תודה ליה ולכל הצוות שלכם, עבודה חשובה וטובה. תודה רבה-רבה.
אילנה נג'ר: חשובה ביותר.
צביקה ברוט: קטי, הגענו ל-?
קטי פיאסצקי מורג: אני? מה אני?
צביקה ברוט: אז קודם כל הישיבה, תודה, הישיבה נעולה, ואנחנו נרים עכשיו כוסית.
___________________ ________________________ ראש העיר מרכזת ישיבות המועצה
צביקה ברוט דורית מוריה