הועדה לקידום מעמד הילד מיום 19.1.20

תאריך: 21.01.20

סימוכין: .2710

הועדה לקידום מעמד הילד מיום 19/01/20

ועדה מס' .5/372

נוכחים: - ריקי דאודי.

- ד"ר רות פרנקל. - מירי בן זיקרי.

- משה פריאל. - אתי כהן.

- זהבה אביב. -שלומי אמסלם.

- רינה אוזן. - שלום פיניאה.

- אדווה שבת. - רבקה לוי.

- גיא קליינמן. - אתי שטרית.

-אולגה גרצנשטיין. - זהבה הראל.

- דניאלה מונטל. - ירדן רחמן.

- אתי ועקנין.

התנצלו :ד"ר ריקי לוריא.

גב' שוש ריחני.

נעדרו: -שוש דהן.

- שמעון טובול. -מתי מינדלין.

- משה ינאי. -מיכל ואנה

-יובל גודקר. -אדר תמר שרביט פוריה.

- אבנר ביטון. - ענת רובין.

- נצ"מ אפי שימן. -ורוניקה רוזנטל.

- סלע אזולאי. - ד"ר ניר בולינסקי.

-מרים אלחנן. - שרון ברזניקוב.

-שילת נער. -אסתר גושן.

-דניאל אבסוב. -יוסי ג'יבלי.

-יריב חווה. - יובל חמו.

-נטליה חנקין. - אורה טמנו.

-שמחה יעקב. -איציק כהן.

-ליזה ניקולאיצ'וק. -אבי פוגל.

2

-איתן חורי. -עו"ס דניאלה דרורי.

-שלומי נומה. -עידן יחזקאל.

-רחל פלג.

-עו"ס ורד ששון.

נושא ראשון: סקירה בנושא שילוב יוצאי העדה האתיופית האקדמיה.

3

1. לקחנו על עצמנו את קידום הקבוצה הראשונה, האוכלוסייה האתיופית להשכלה גבוהה- בתחילה לקחנו קבוצה של נשים

מבוגרות שעודדנו אותן לאקדמיה. כיום יש כ-15 נשים שלומדות במוסדות השונים. 4 לומדות בקיי- "מסלול שבילים".

זה ממש חזון לראות אותן לומדות על אף כל הקשיים: כלכליים ואחרים. התוכנית מקנה להם תואר ראשון ותעודות הוראה- הן קיבלו מחשב מהמכללה, יסודות ללמידה וכתיבת עבודות. " זה מרים אותם למקום אחר, רות פוגשת אותם בכל יום רביעי כדי לשמוע ולהשמיע".

2. הקבוצה השנייה: 550 חיילים יוצאי צבא. קשר טלפוני לכל אחד ואחד ומעניינת אותם בהכנה להשכלה גבוהה.

הם בסה"כ מאוד רוצים ומעוניינים. הפגישות הם אחד על אחד. רושמים כל אחד ורואים לאן מתקדמים הלאה.

משוב חברי הוועדה:

אתי כהן- משבחת את כל העוסקים במלאכה המסורה על קידום הנושא, להמשיך ולהטמיע זה חשוב.

רות פרנקל- זה מרגש, קידום של כל אחד ואחת. לחלקם הגדול יש בגרות אבל קשה להם למנף את זה, יש להם קשיים כספיים ומחויבויות משפחתיות וקשה להם.

זהבה הראל- אנו דואגים שהסטארט-אפ יכנס לתוכניות בעיר ומדברים עם התלמידים לגבי האופציות שהסטארט-אפ יכול הציע להם.

נכון להיום יש תוכנית בוגרים- שבכל בית ספר תיכון יהיה רכז בוגרים שילווה את הבוגרים בצבא ואחרי הצבא.

תוכנית מיוחדת לאוכלוסייה האתיופית- זינוק בעלייה. כמו כן חייב קשר אישי.

רות פרנקל- ואף על פי כן הם לא מגיעים לכן צריך לעזור להם, הרי הם מקבלים פה גם שכ"ל וגם מחייה.

עו"ד שלום פיניאה- ליצור קשר- עם אגף כ"א בצבא. עם משה אלוש- אלוף משנה במיל'.

שלומי אמסלם- יש לעשות פעילות לפני שהם משתחררים מהצבא. ליצור מערך של הנגשה לכל התמיכה והעזרה שיש להם.

אתי כהן- להקים מערכת sms וליידע אותם, אם הצבא יאשר.

הנושא השני: משפחות של ילדים עם צרכים מיוחדים

מירי בן זיקרי- תודה על הזכות להיות מוזמנת למפגש- ילדים עם צרכים מיוחדים- מה זה? מונח רחב בהיבטים שונים.

אתייחס ל-3 קבוצות: .1 מוגבלות קוגניטיבית .2 מוגבלות פיזית חושית. .3 אוטיזם.

1. מוגבלות שכלית- יש חוק לטיפול במוגבלות שכלית- החוק אומר שצריך לעבור וועדה, וועדת אבחון. אדם שנזקק לטיפול

כגון: קושי שכלי, משהו בהתפתחות הצעירה נפגם. מסיבות שונות והוא נזקק לטיפול.

הוועדה קובעת את מידת התפקוד ואם יש קושי נוסף, היא תקבע מהם דרכי הטיפול באדם המסוים.

עד גיל 18 הם באחריות ההורים, הם האפוטרופוסים ובגיל 18 מתקיים דיון למינוי אפוטרופוס בבית משפט.

2. מגבלות פיזית חושית- אוכלוסייה שיקומית.

חלקם אינטליגנטיים מאוד , אבל המוגבלות מונעת מהם לתפקד וזקוקים להנגשה. בשנים האחרונות הצבא נפתח להכיל אוכלוסייה זו. חלק נולדים עם מוגבלות פיזית או מחלה גנטית או תאונה.

3. אוטיסטים – יש בב"ש 3 מעונות לאוטיסטים. כל אחד יכול להכיל 12 בלבד. לאחרים המשולבים במעון רגיל, שיש להם

הכרה, יש סייעות ל-180 שעות. אופציה נוספת- 180 שעות בבית.

האוכלוסייה האוטיסטית גדלה. מי רשאי לאבחן? רק פסיכולוג התפתחותי או קליני או נוירולוג ילדות או רופא ילדים- לפי מבחן בן לאומי ..DS-5 לא מדובר באוכלוסיית חוק.

ראש העיר הכריז על פיתוח תוכנית אסטרטגית ופיתוח מענים לאנשים עם צרכים מיוחדים. אמור לקום מרכז בשם "פייס"

4

שיהווה מערך רב שרותי לאנשים על הרצף. במטרה לתת שירותים לאוכלוסייה זו.

משוב החברים:

דניאלה מונטל – הפורום הוא לא לצורך למידה אלא להבין שהבעיה היא ההורים, כלומר לסייע להורים.

תמיד יש צורך לעוד ועוד. המענה לאוכלוסייה הזו הוא בור ללא תחתית- תמיד לא מספיק. יש חוקים וועדות ותוספות , לכן המוקד צריך להיות ההורים. ההורים הולכים לאיבוד, לא יודעים זכויותיהם.

- זהבה הראל – אין ספק שלמשפחות עם צרכים מיוחדים צריכים ליווי- הרשות והמדינה צריכים להוביל את זה.

הצורך של ליווי המשפחות בעקבות התיקון של חוק חינוך מיוחד.

- אתי ועקנין- ההורים הם נקודת התחלה. ההורים מקבלים את האבחון "וחרב עליהם עולמם" וכדי שלא יהיו אבודים, יש לתמוך בהם וללוות אותם. קבלת הלקות היא תחילת הדרך, גיוס ההורים זה המפתח.

-אתי כהן – להיות הורה לילד עם צרכים מיוחדים זה לא פשוט. הם צריכים מעטפת וליווי 24 שעות ביממה. זה קושי ואתגר-

ההתמודדות של המשפחות צריכה "פרק" מיוחד.

- משה פריאל- "יישר כוח" לנשות החינוך המיוחד- נראה שהאוטיזם תופס מקום מרכזי יותר. השיח הציבורי סביב זה.

עד כמה האלמנט הקהילתי עשה כדי לשים את זה במרכז הבמה?.

-אתי כהן- הרבה הורים לילדים עם אוטיזם הקימו עמותות וארגונים לכן יותר שיח.

- זהבה הראל- משפחות המתמודדות עם ילדים עם צרכים מיוחדים חייבים ליווי, ראש העיר מרכז שולחן עגול לנושא זה.

סיכום: רות מסכמת את הנושא ומודה לכולם. תודה מיוחדת לגב' זהבה אביב ודניאלה מונטל, אשר מסייעות למפגשים האישיים עם החיילים המשוחררים יוצאי העדה האתיופית המשולבים באקדמיה. רות מציעה לחברי הוועדה לחשוב עד למפגש הבא מה חשוב שהוועדה תיקח על עצמה ואיך לסייע?. כמו כן, ממליצה לזמן את גב' שמואלה קושניר, מנהלת מרכז למשפחות שבהן יש ילדים עם צרכים מיוחדים.

בברכה,

ד"ר רות פרנקל- יו"ר הוועדה.

רשמה: אתי שטרית- רכזת הוועדה.