פרוטוקול ועדת מיגור אלימות מיום 26.1.2021

יג' שבט תשפ"א

26/1/2021

פרוטוקול ועדה למיגור אלימות מס' 9/663 מיום 26.1.21

נוכחים ה''ה:

רוביק דנילוביץ' – ראש העיר – יו''ר

דר' חפצי זוהר – סגנית ומ"מ ראש העירייה

אתי כהן – מנהלת אגף הרווחה

זהבה הראל – ראשת מינהל החינוך

עמית ריינגולד – מנהל אגף מינהל (מ"מ מנכ"ל העירייה אבישג אבטובי)

בני מגרלישוילי – מנהל אגף הפיקוח

שאול כהן – מנהל אגף הביטחון

אבי פוגל – מבקר העירייה וממונה על תלונות הציבור יפעת ביתן – מנהלת תוכנית 360

עו"ס דניאלה דרורי – יועצת לענייני אזרחים ותיקים שוש ריחני – מנהלת מחלקת ביקור סדיר וקידום נוער צילה אלמוג – מנהלת מרכז לטיפול במניעת אלימות במשפחה עו"ס סיגל מויאל גלבוע – מנהלת הרשות למאבק באלימות סמים ואלכוהול שמעון קריאף – מנהל המוקד העירוני

יהודית ינקו – מנחת מנחים – עיר ללא אלימות

רותי בובליל – מנהלת אסטרטגית ותפקידים מיוחדים, חברת כיוונים יפעת ביתן – מנהלת התוכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון גל אייבי – מנהל תחום מניעה וקהילה – הרשות לביטחון קהילתי אולגה גרצנשטיין – מנהלת כספים אגף הרווחה (מ''מ גזבר העירייה רו"ח תומר ביטון)

גיל אליאס – מנהל הבית הגאה

ראוף אלזבידאת

נעדרו:

שמעון טובול – חבר המועצה

משה ינאי – חבר המועצה

עידן יחזקאל – מנהל מחלקת הנוער, חברת כיוונים

עמוס ישי – מנהל מחוז דרום, הרשות למאבק באלימות סמים ואלכוהול דובי פרנקל – מנהל מחלקת פיקוח כללי

פקד חמאד אבו עשיבה – קצין נוער , נציג המשטרה

פקד יוסי בונן – מפקד שיטור עירוני , נציגת המשטרה רס"ב גיא ירוחם – סגן מפקד שיטור עירוני, נציג המשטרה צביה דרורי – נציגת מנהלת המחוז במשרד החינוך

חאלד אזברגה – נציג מנהל המחוז במשרד הרווחה

אדר' תמר פוריה – מהנדסת העיר

עו''ס אתי שטרית – מנהלת מרכז הורים ילדים

דני טפר – מנהלת מחלקת שיטור עירוני

אמנון יוסף – דובר העירייה

עו"ס רונית ספיבק – אחראית נושא ילד ונוער בסיכון באגף הרווחה ורד ששון- יועצת לקידום מעמד האישה

ד"ר אורית אלפי – מנהלת השירות הפסיכולוגי

עו"ד סהר אשכנזי – או עו"ד שושנה אזולאי – נציגי הלשכה המשפטית איציק כהן – מנהל סיירת הורים

אבנר ביטון – יו"ר ועד הורים עירוני

יובל גודקר – יו"ר מועצת תלמידים

הועדה התקיימה באמצעות האפליקציה Meeting Teams Microsoft

.1 סיגל מויאל פתחה את הישיבה באומרה כי הישיבה תעסוק בבית הגאה ותיסוב סביב
ההישגים והאתגרים בדרך ליצירת חוסן קהילתי תרבותי שוויוני בעיר ב''ש.
.2 גיל אליאס, מנהל הבית הגאה בעיר ב''ש, הציג סקירה על המענים שמספק כיום הבית
הגאה וארגוני הקהילה הגאה בב''ש ועל האתגרים הניצבים בפניהם (מצ''ב מצגת).
.3 גיל ציין כי הבית הגאה הוא ארגון גג של ארגוני הקהילה הגאה בעיר ב''ש ומטרתו המרכזית
היא להוות בית חם לקהילה הגאה ולספק מענים כדוגמת מענים פסיכוסוציאליים,
חברתיים, קהילתיים ואחרים.
.4 גיל התייחס לזהות הלהט''בית כמורכבת מהמשולש: מין, מגדר ומיניות, והדגיש כי כל
אחד מהקהילה רואה את הזהות הלהט''בית כשונה. גיל הסביר כי הזהות היא זהות מינית
ועל אף שרבים חושבים שמדובר בזהות פוליטית הרי שמדובר בזהות מהותנית וטבעית
לאותם אנשים שנולדים עם נטייה מינית או מגדרית כזו או אחרת. הזהות היא חלק
מהמהות או הטבע של האדם.
.5 גיל התייחס לתופעת הלהט''בופוביה (שנאת הלהט''בים) והסביר כי זהו המושג הרלוונטי
כיום כיוון שהוא מתייחס לכלל האוכלוסייה הלהט''בית בקהילה הגאה. בתוך כך, ציין גיל
את מצעד הגאווה שהתקיים בירושלים בשנת 2015 בו מצאה את מותה שירה בנקי והסביר
כי אירוע זה מהווה מקרה מבחן עבור הקהילה הגאה כולה: שירה בנקי הייתה
הטרוסקסואלית ולא נמנתה על חברי הקהילה הגאה ובכל זאת היא נפגעה מתוך סטיגמה
שמי שצועד במצעד הגאווה הוא חלק מהקהילה.
.6 גיל התייחס למקרים הלהט''בופובים שאירעו בעיר ב''ש לאורך השנה האחרונה וציין כי
מצד אחד הפעילות של הקהילה הגאה בעיר התעצמה ואף שילשה את עצמה, וזאת בזכות
דברים רבים וטובים שקורים בעיר. מצד שני, הדיווחים על מקרים להט''בופובים ואלימות
כלפי הקהילה הלכו והתרבו.
.7 גיל דיבר על אירוע שהתרחש בחודש ספטמבר, אירוע שבמהלכו חבורה של אנשים שרפו
דגל גאווה שתלו זוג הומואים בחצר ביתם בעיר העתיקה. גיל ציין כי האירוע זכה לטיפול
רחב של כל הגורמים הרשותיים וגם של גורמים קהילתיים ארציים. בעקבות האירוע הזה,
התגלו מקרים נוספים ובזכות הטיפול של העירייה, המשטרה, הבית הגאה וארגונים
נוספים כדוגמת האגודה למען הלהט''ב – הלהט''בים בעיר הרגישו תחושה של ביטחון
והדבר הוביל אותם להמשיך לפנות לבית הגאה עם דיווחים על מקרים שאירעו. על כן, מצד
אחד ניכר כי הכמות הגדולה של הפניות והדיווחים מעידה על תחושה בקרב הקהילה שיש
מענה לטובת שמירה על בטחונה. מצד שני, הקהילה חווה יותר ויותר מקרים ויש לחשוב
כיצד מביאים למיגור אירועי השנאה, האלימות והסטיגמות כלפי הקהילה הלהט''בית
בעיר.
.8 גיל הסביר כי על רקע מציאות זו התבססה ההבנה כי יש ליצור תשתית ארגונית מול כל
הרשויות וליצור נוהל פניות ציבור לבית הגאה. גיל ציין כי על פי הנוהל, מתקבלת פנייה
לבית הגאה (מתקיימת שיחה ראשונית לבירור המקרה והשוואת מול טבלת נוהל סיכונים),
לאחר מכן מייצרים 'הצעת מענים' (מציגים בפני הקורבן דף עם אפשרויות שונות לקבלת
ליווי ומענה לבחירתו, כדוגמת מענה פסיכוסוציאלי או קבוצות בבית הגאה). גיל ציין כי
הבית הגאה משמש כגוף מבצע אך גם כגוף מתכלל שעושה קישורים לארגונים אחרים: כך,
למשל, כשמדובר בבני נוער הם מופנים ל'איגי' וכשמדובר בסטודנטים הם מופנים ל'אחווה
הגאה'. בהמשך הנוהל, מגיע שלב 'מימוש הפנייה' (בוחנים את הצעת המענים ולפי בקשת

עיקרי הדברים:

הקורבן מביאים לידי מימוש את המענה הנבחר. בתוך כך, מתבצעת עבודה מול גורמי
הרשות והמשטרה, מול גורמי תקשורת שונים מקומיים וארציים, וגם עבודה בצורה של
עשייה קהילתית שמטרתה לקחת את הזעם הקהילתי בעקבות אותו מקרה פרטי ולטפל בו
באופן קהילתי על מנת ליצור מענה חיובי (כמו, למשל, במקרה של שריפת הדגל - הבית
הגאה יצא בפרוייקט קהילתי של תליית דגלים בהתנדבות מול תומכי הקהילה ואנשי
הקהילה שקיבלו דגלים בחינם ותלו אותם).
.9 גיל ציין כי בקהילה קיימים גורמים נוספים לצד הבית הגאה: 'חברותא' שפונה להומואים
דתיים, 'בת קול' שפונה ללסביות דתיות, 'איגי' - ארגון הנוער של הלט''בים בעיר, פרוייקט
ההסיטוריה הגאה של ב''ש שמסביר את ההיסטוריה הלהט''בית בעיר, 'קהילת קשת' –
הכפר הסטודניטאלי הגאה הראשון בארץ, 'תהילה' - ארגון הורים ללהט''בים בב''ש, 'הבית
השונה' - ארגון ארצי לקהילה הערבית, האגודה – ארגון ארצי ולא מקומי לכלל
הלהט''בים.
.10 גיל הציג בפני חברי הועדה את טבלת נוהל הסיכונים המתייחסת לסיכוי להתרחשות מקרה
להט''בופובי או פגיעה עצמית, לרמת הפגיעה ולרמת הסיכון. טבלה זו נועדה להוביל
להתמודדות יעילה יותר בניסיון למגר את אירועי הלהט''בופיה בעיר.
.11 גיל השיב לשאלה בדבר צעדים נוספים שניתן וצריך לעשות על מנת למגר את האלימות
בקרב הקהילה וציין כי חינוך והסברה הם הכלים המשמעותיים ביותר שיש להתחיל איתם
ולשים עליהם את הדגש על מנת להבטיח מרחב בטוח לקהילה בעיר.
.12 לשאלה בדבר קיומם של נתונים מספריים המתייחסים להיקף האלימות וסוגיה הפנה ניר
לדו''ח ניר כץ – דו''ח ארצי שניתן למצוא אותו באינטרנט ולהיחשף לנתונים של השנה
האחרונה. גיל ציין כי שבעוד שהעיר באר-שבע הייתה בד''כ במקום הרביעי או החמישי
במקרים להט''בופובים בארץ, הרי שבשנת 2019 ובעקבות מינוף של הפעילות הגאה בעיר
שהובילה ליותר פניות - באר-שבע נמצאת במקום השלישי. 30 אחוז מהמקרים שהתרחשו
בקרב הקהילה הגאה בארץ אירעו בעיר ב''ש. גיל הדגיש כי מקרים רבים לא מדווחים על
רקע הקושי ותחושת הבושה שלעיתים כרוכה בכך ולכן יש יש ליצור מרחב כמה שיותר
בטוח במטרה למגר את התופעה עוד לפני הסטטיסטיקה.
.13 לשאלת חברי הועדה השיב גיל כי בקהילה הגאה יש כמה אוכלוסיות שחוות דיכוי בתוך
הקהילה הגאה עצמה ולא רק בקרב האוכלוסייה ההטרוסקסואלית - בעיקר הקהילה
הטרנסית. לדבריו, הקהילה הטרנסית היא קהילה שחווה הרבה דיכוי וזאת בעקבות
הקושי להבין, להזדהות ולקבל את הזהות המגדרית שלהם בקהילה ההטרוסקסואלית. גיל
ציין כי סטטיסטית, הקהילה הטרנסית מהווה מיעוט בקרב הקהילה הגאה בארץ ולכן
הזכויות שלה הכי פחות נשמרות. גיל ציין כי חלק גדול מהמקרים האלימים הפיזיים בעיר
הם כלפי הקהילה הטרנסית. בקרב קהילה זו יש גם הרבה יותר מקרים של פגיעה עצמית.
.14 לשאלה בדבר ליווי פסיכולוגי עבור חברי הקהילה השיב גיל שלצד רכזים שמעניקים סיוע
בדמות שיחות אישיות קיים גם המערך הפסיכו-סוציאלי בשיתוף מלא של אגף הרווחה.
חברי הקהילה יכולים לפנות לפנות לאגף הרווחה או לעו''ס להט''ב של הבית הגאה ולקבל
טיפול אישי בחינם כולל ליווי וכולל מענה לצרכים בסיסיים כמו תלושי מזון.
.15 לגבי סוגיית החינוך וההסברה בתוך בתי הספר ציינה זהבה הראל כי מערכת החינוך של
העיר ב''ש מכירה בצורך ובחשיבות של אלה כחלק מתפיסת עולם שרואה לנגד עיניה ערכים
של סובלנות וקבלת האחר ורואה את בית הספר כמקום בו ניתן לקבל מידע ראשוני באשר
לזהות המינית. הראל ציינה כי בשבוע שעבר התקיימה פגישה בנושא וכי יש שותפים

נוספים ותוכניות של משרד החינוך והדבר צריך להיעשות בשותפות עימם. הראל ציינה כי
לצד המאמץ לקדם זאת מול שפ''י, מתקיים בעיר שבוע מיניות בריאה שלוקח בו חלק גם
הבית הגאה. כמו כן, ציינה כי בחלק מבתי הספר מנהלים קיבלו החלטה להכניס סדנאות
אל תוך חלק מהכיתות. הראל הדגישה כי יש לעשות הרבה מעבר לנעשה עד כה אך חשוב
לעשות זאת בצורה נכונה, רגישה ומקצועית.
.16 שוש ריחני ציינה שבאיגי תל אביב יש שיתוף פעולה עם מערכת החינוך וכי מגיעים לכאן
ש''שינים מאיגי כולל בקידום נוער. בקידום נוער משתדלים כל שנה להעביר סדנאות בנושא
הזה.
.17 לשאלה בדבר שיתוף פעולה של כלל הגופים הפועלים למען הקהילה הלהט''בית השיב גיל
כי זהו הכיוון אליו חותר הבית הגאה יחד עם יתר הארגונים, באופן בו הבית הגאה יהווה
גוף מתכלל ויתקיים שיתוף פעולה שמאגם משאבים ומשלב בין תכנים לבין כוח אדם.
.18 זהבה הראל הדגישה כי פלח ההורים הוא משמעותי מאוד וכי הורים נמצאים פעמים רבות
במצוקה גדולה. על כן, חסרה מאוד פעילותו של ארגון 'תהילה'. זהבה ציינה כי בעבר ארגון
'תהילה' היה פעיל ואף זכה לסיוע וכעת בהיעדר פעילות אין להורים כתובת לפנות אליה
ולקבל מענה. על כך השיב גיל שהבית הגאה אכן עושה מאמץ לחזק את ארגון תהילה.
.19 יפעת ביתן הציעה לרתום את בית הספר להורים לטובת קיומן של פעילויות והרצאות עבור
אוכלוסיית ההורים. זהבה הראל צידדה בכך ואף ציינה כי אולי הפלטפורמה של ה'זום'
תהיה אידיאלית בהקשר זה שכן ניתן יהיה לקבל ייעוץ והכוונה תוך שמירה על אנונימיות
ופרטיות. זהבה הראל הציעה ליצור חיבור בין הבית הגאה להנהגת ההורים העירונית
במטרה להביא למודעות.
.20 אתי כהן שיבחה את גיל בהובלתו את הבית הגאה. אתי ציינה את העובדה כי הוקם מערך
עירוני, שולחן עגול בשיתוף החינוך, הרווחה וחברת כיוונים שמטרתו לבחון צרכים ולפתח
מענים יחד עם הקהילה הגאה – בהובלת ראש העיר. אתי ציינה כי באגף הרווחה
והשירותים החברתיים יש עו''ס לקהילה הגאה, עו''ס שמונחה על ידי אגף הרווחה ועושה
עבודה של ריצ'ינג אאוט לצד עבודה טיפולית. אתי ציינה כי משרד הרווחה שם יד בדבר
הזה ועלתה מחשבה כיצד מבצעים התערבות בקרב קהילת הלהט''ב המבוגרת יותר.
______________
רוביק דנילוביץ
ראש העיר