פרוטוקול ועדת איתור יקיר העיר באר שבע מיום 21.6.2022
עיריית באר שבע
לשכת מנכ"ל העירייה
פרוטוקול ועדת איתור יקיר/ת באר שבע מס' 3/1049
מיום שלישי, כ"ב סיון תשפ"ב, 21.6.2022
נכחו ה"ה: השופט בדימוס יוסף רבי – יו"ר הוועדה עו"ד כרמית אהרון אמונה – נציגת קהילה וחברה
פרופ' דן בלומברג – נציג האקדמיה
גואל דרורי – נציג תרבות ואמנות
ציפי הרפנס – נציגת חינוך – חברי הוועדה
אבישג אבטובי – מנכ"לית העירייה
עו"ד חיים טורקל – היועץ המשפטי
אסתי מרקוביץ' – ע/מזכיר העיר
נעדרו ה"ה: אבי פוגל – מבקר העירייה וממונה על תלונות הציבור (התנצל)
עו"ס ורד ששון – יועצת לקידום מעמד האישה (התנצלה)
על סדר היום:
1. בחירת יקירי/ות באר שבע לשנת תשפ"ג – .2022
2. עיטור על מפעל חיים.
מצ"ב הנוהל.
1
1. בחירת יקירי/ות באר שבע לשנת תשפ"ג - 2022
בהתאם לסעיף 5.3 בנוהל להענקת עיטור יקיר/ת באר שבע פורסם קול קורא באמצעי התקשורת השונים להציע מועמדים/ת להענקת עיטור יקיר/ת באר שבע.
בתום המועד שנקבע, הוגשו המלצות ל- 28 מועמדים/ות להענקת העיטור.
מועמד בשם י.ג. לא נדון מאחר ועפ"י סעיף 4.5 לתקנון לא ניתן להעניק לעובד עירייה מכהן.
לפיכך, הוועדה בחרה מתוך 27 מועמדים/ות.
בהתאם לסעיף 5.8 בנוהל קיבלו חברי הוועדה, בעת התכנסות הוועדה, את רשימת המועמדים והמסמכים המתאימים, ללא זהות הממליצים.
חברי הוועדה עיינו ברשימת המועמדים ובמסמכים המתאימים ולאחר שלב העיון התכנסה הוועדה למחרת לדיון מעמיק ופרטני על כל מועמד ומועמדת.
חברי הוועדה סבורים כי כל המועמדים/ות שהומלצו הינם ראויים ובתום דיון ממושך החליטה הוועדה להמליץ בפני מועצת העירייה על 7 מועמדים/ות לקבלת עיטור יקיר באר שבע, זאת בהתאם לסעיף 5.12 בנוהל.
הוועדה ממליצה להעביר לוועדה לבחירת מגן ראש העיר את המועמדת בשם ל.כ.
יצוין כי ההחלטה לגבי כל מועמד ומועמדת התקבלה פה אחד וזאת בהתאם להוראות סעיף 4.8 בנוהל.
להלן שמות המועמדים/ות שהומלצו ע"י ועדת איתור יקיר/ת באר שבע
לקבלת עיטור יקיר/ת באר שבע לשנת תשפ"ג-2022 לפי סדר א"ב:
מר שלום בניאן
ד"ר ארנה ברי
גב' עמירה חיים
גב' מלכה ליברמן
גב' ליזה ניקולאיצ'וק
פרופ' אסתר פריאל
מר ליאוניד שולמן
2
1. מר שלום בניאן
קורות חייו של המועמד
שלום בניאן, עלה לארץ ב .1950 כבחור צעיר סייע רבות לקליטתם המוצלחת של העולים הרבים שזה מקרוב הגיעו לשער עלייה ולמעברות העולים של אותם הימים. במשך השנים , ועד היום ללא הפוגה , יחד עם רעייתו דבורה, תמך, ליווה, סייע והדריך משפחות רבות, סטודנטים ונערים ממשפחות קשי יום. כל זאת מתוך הכרה עמוקה בערבות הדדית של הקהילה ושלא על מנת לקבל פרס.
שלום בניאן נ"י נולד ב1931 באיראן. השנה מלאו לו .91 בשנת 1950 עלה לארץ וקשר את גורלו עם הנגב. היה בין מייסדי מושב מסלול, ומנהל המעבדה בחוות הניסיונות גילת.
בשנת 1959 השתקע בבאר שבע ומאז ועד היום פעל יחד עם רעייתו דבורה נ"י במסגרות רבות ומגוונות למען הקהילה.
בתפקידו הציבורי הראשון שימש כראש המחלקה לסיפוק צורכי דת בהסתדרות ואחר כך שימש כמזכיר האיגוד המקצועי בגוף זה.
בשנים 1974-1978 כיהן כחבר מועצת העיר באר שבע והממונה על תיק שירותי העירייה.
מאמציו התמקדו בהעברת שוק הירקות העירוני, שהיה ממוקם ברחוב הפלמ"ח ושסבל מלקויי תברואה קשים, לשוק החדש שנבנה בדרך חברון. הדגש היה על שיפור ועיצוב הדוכנים וסלילת המעברים- וזאת לטובת תושבי בעיר.
בין יתר תפקידיו הוא טיפל בכול הקשור לטיפוח סביבה אסטטית וגינון באזור בתי הכנסת בעיר.
נושא בתי הכנסת היה קרוב מאוד לליבו וביתו שימש בית פתוח ומוקד עליה לרגל לגבאים, חזנים ושליחי ציבור שהגיעו אליו מתוך ידיעה כי בקשתם נופלת על אוזן קשבת.
פעמים רבות לא הניח לנושא עד שנמצא פיתרון לשביעות רצון המתפללים.
עם מעברו לכור תעשיות שימש כמנהל כוח אדם ואדמיניסטרציה במפעל חסין אש.
בשנת 1989 זכה שלום בניאן לפתוח, לראשונה בבאר שבע, את המרכז הלימודי האזורי של האוניברסיטה הפתוחה בבית יציב, כשהיא מונה 18 סטודנטים. תוך זמן קצר, ולאחר פעילות נמרצת של שיווק והשקעה בצוות המורים והתלמידים, התרחב בצורה משמעותית מספר הלומדים במסגרת זו והגיע ל- 800 סטודנטים. אלו היוו חתך מיצג של תושבי העיר שעבור העובדים מביניהם זו הייתה הזדמנות יחידה לרכוש השכלה אקדמית. נוסף על תרומת הלימודים לקידומם האישי של הסטודנטים גם שיפור תדמיתם בעיני עצמם. עד לסיום תפקידו בשנת 1995 זכה להוקרה ע"י בוגרים רבים שציינו את הליווי האישי, ההקשבה לצורכיהם, מציאת דרכים יצירתיות לפתרון בעיות כלכליות תוך שימת דגש על הרמה המקצועית ועל כבודם של הלומדים.
3
בכול מקומות עבודתו צוינו פתיחותו לזולת, נועם הליכותיו, מתינותו, יכולתו לנהל קונפליקטים וליישב סכסוכים לצד עצותיו הטובות והנבונות. כל זאת לצד התנדבותו ללא גבול למען הקהילה.
יחד עם רעייתו דבורה נ"י פעל במסגרת מחלקה קהילתית בעיריית באר שבע ושימש אוזן קשבת ויד מסייעת למשפחות נצרכות. עיקר עבודתו התרכזה בשכונות ד' צפון, שיכון דרום ומעברת חצרים.
עבודה זו נעשתה בצנעה רבה שלא על מנת לקבל פרס.
נימוקי הממליצים ופרטים נוספים בהתאם לשיקולי הממליצים
מאז פרישתו לגמלאות, לפני למעלה מ 30 שנים, מקדיש שלום את כול זמנו ומרצו לטובת תושבי העיר ובעיקר למשפחות נזקקות ללא הבדלי מוצא.
בין פעילויותיו הרבות ניתן למנות:
1. מיסודו של בית תמחוי המספק יום יום ארוחות חמות למשפחות קשות יום מחלקי
העיר השונים תוך הפעלת מערך מתנדבים גדול ומורכב.
2. גיוס תרומות לחלוקת תלושי מזון ואריזות שי לחגים למשפחות שהתביישו לפנות
לקבלת סיוע כלכלי. הדבר נעשה תוך הפעלת מגוון דרכים למתן הסיוע יחד עם שמירת צנעת הנזקקים וכבודם.
3. עריכת טקסי בר מצווה לילדים נזקקים (מאז .)1964 במסגרת מסיבות בר המצווה דאג
לביגוד והנעלה חגיגיים, לתפילין וטלית לכל ילד, לשיעורי הכנה לקראת עלייתם לתורה ולמסיבת סיום מפוארת בהשתתפות המשפחות ונכבדים.
במהלך השנים הפעילות התרחבה וצמחה והטקס נערך ל-24 ילדים, ילידי הארץ ועולים חדשים מבאר שבע והסביבה. לרוב, הטקס מתקיים ברחבת הכותל המערבי בירושלים אליו נוסעים באוטובוסים החוגגים ובני משפחותיהם. את אחד הטקסים ליוה הרב בקשי דורון מן הכותל ועד לאולם השמחות שסעודתו נתרמה ע"י אנשי עסקים תושבי באר שבע שנענו לפנייתו של שלום בניאן.
4. שלום רתם את קברניטי העיר באר שבע, בראשם מר רוביק דנילוביץ, לסייע לו
בהקמת מועדון חברתי-קהילתי לותיקים יוצאי איראן. גייס 3 מיליון ₪ מפדרציית יוצאי אירן בניו יורק לבניית מרכז בן 400 מטר בבאר שבע. בתקופה הקרובה ב"ה ייחנך המבנה החדש בחסות חברת "כיוונים" ועירית באר שבע. במשך שנים רבות המועדון שימש כמוקד לגיוס ואיתור מתנדבים התורמים לפעילויות החברתיות הרבות ששלום ורעייתו דבורה יזמו לטובת תושבי העיר באר שבע.
5. בתפקידו כיו"ר הסניף הדרומי של ציוני איראן בישראל עסק ביצירת קשר בין תורמים
יוצאי אירן החיים בחו"ל לבין ההנהלה הארצית לגיוס תרומות. הכספים שנתרמו שימשו כמלגות לסטודנטים נזקקים שהתחייבו לפעול למען בני נוער בעיר. שלום ליווה בתשומת לב ובאכפתיות את הסטודנטים שבינו לבינם נוצר קשר חם. בעקבות כך בחרו חלק מן הסטודנטים להישאר ולהתגורר בבאר שבע ובני הנוער זכו לשפר את הישגיהם הלימודיים ולצאת ממעגל הסיכון.
4
6. שלום היה מודע לעובדה כי בני העדה הפרסית מאופיינים במודעות גבוהה לתרומה
רבה וענפה לקהילה. פעילותם המבורכת מוצנעת והגיע העת להוקירם על פועלם. הוא ארגן ערב הוקרה לותיקים יוצאי איראן שקשרו גורלם בבאר שבע ותרמו תרומה משמעותית לפיתוח העיר בתחומי תשתיות, תעשיה, חקלאות, בניין, כלכלה ומסחר, חינוך ותרבות ופעילות ציבורית מגוונת. בערב השתתפו מאות אנשים לצד נכבדי ציבור.
7. לפני 5 שנים הוציא לאור את ספרו המרתק "מבצע עֹז – מגלות איראן לארץ ישראל"
המשלב את סיפורה הפרטי של המשפחה שבחרה לעלות לישראל מגלות מלאייר ועד לקליטתה המלאה בארץ. בספר תמונות מצחיקות ומרגשות מחיי היהודים באיראן, דרך הרפתקאות עלייתם המיוחדת לארץ ישראל וקליטתם המוצלחת בה. סיפורו שזור בתולדות היהודים באיראן ובראשית חיי המדינה.
8. בהתמדתו לאורך השנים להיות ער לצורכי הציבור ולתרום לקהילה נתן דוגמא אישית
לחמשת ילדיו נ"י ההולכים בדרכיו. כל אחד ואחד מהם המתגורר בנגב תורם בהתנדבות לקהילה הבאר שבעית. גם נכדיו הפזורים ברחבי הארץ, מתנדבים באופן פעיל בקהילות בהן הם חיים.
נראה כי הגיע העת להוקיר את פעילותו הנמרצת לתרומה לנגב בכלל ולעיר באר שבע בפרט.
ועל כך יבואו חברי הוועדה על הברכה.
הוועדה ממליצה פה אחד על המועמד וזאת מהנימוקים כפי שפורטו במכתב ההמלצה.
5
| ד"ר ארנה ברי תרמה מהידע והניסיון שלה לביטחון ישראל, בהשתתפותה בוועדת ברודט |
|---|
| (,)2007 וועדת טישלר )(2012 לבחינת תקציב הביטחון והתאמת סעיפיו המרכזיים לצורכי |
2. ד"ר ארנה ברי
קורות חייה של המועמדת
רקע
ד"ר ארנה ברי נולדה בירושלים ב-1949 לראיסה ויואש צידון (צ'אטו), ואת שנות ילדותה ונעוריה עשתה בתל אביב ובצרפת. בצה"ל שירתה בתפקיד קצינת תיאום הדרכה בביה"ס לטיסה. ארנה הינה בעלת תואר ראשון במתמטיקה וסטטיסטיקה מאוניברסיטת חיפה, תואר שני בסטטיסטיקה וחקר ביצועים מאוניברסיטת תל אביב, ותואר שני ושלישי במדעי המחשב מאוניברסיטת דרום קליפורניה .USC
קידום החדשנות, היזמות, המדע והטכנולוגיה בישראל
במשך עשרות שנים, מוכרת ד"ר ארנה ברי כיזמת מוערכת באקדמיה, בתעשייה עתירת הידע, במגזר הציבורי ובתעשיית ההון סיכון בישראל. במהלך השנים היא פעלה להנחיל תרבות של חדשנות ולעודד חשיבה חדשנית בארץ לרווחת הציבור.
ב-1993 הקימה ארנה בשותפות את חברת אורנט שפיתחה מתגים לתקשורת מהירה, ונמכרה לסימנס ב-.1995 זו הייתה ההשקעה הראשונה של קונצרן אירופי בישראל, שנתנה תו איכות לתעשייה הישראלית וסייעה לחברות רבות בגיוס הון.
ב-,1996 מונתה ארנה לתפקיד המדענית הראשית במשרד התמ"ת, האשה היחידה שכיהנה במשרה זו . היא פיתחה תכניות מו"פ חדשניות, יצרה קשרי תעשיה בינלאומיים , חתמה על הסכמים לשיתופי פעולה מדעיים עם מדינות רבות והביאה לקידום תדמיתה ועסקיה של התעשיה הישראלית. בתקופת כהונתה היא אף הגדילה את תקציב המו"פ לשיא. ארנה הייתה בעלת תפקיד מפתח בהחלטת המדינה להצטרפות לתכנית המסגרת החמישית של האיחוד האירופי, אשר חיזקה את הקשרים בין תעשיית הטכנולוגיה העילית הישראלית והתעשייה האירופית וכיהנה כיו"ר של מספר קרנות דו-לאומיות (כגון ארה"ב, קנדה, קוריאה, סינגפור, ובריטניה). כאשת חזון, פעלה ארנה לקידום ענפי טכנולוגיה חדשניים והסרת חסמים ענפיים, וזאת תוך שיתוף פעולה בין הממשלה והאקדמיה, על מנת להגביר את הצמיחה והתחרותיות ולהעלות את המודעות ליכולות הישראליות בעולם.
בשנת 2000 חזרה ארנה לעשייה בתעשיית ההיי-טק כמשקיעה וכמובילת חברות הזנק. היא כיהנה במגוון תפקידים ניהוליים ומדעיים, שבהם יצרה חדשנות טכנולוגית ופיתחה יכולות עתירות ידע בישראל. בין תפקידים אלה: שותפה עצמאית בקרן ההון סיכון ג'מיני , שהייתה מהקרנות המובילות בישראל ויו"ר הדירקטוריון בחברת networks Riverhead , שנרכשה ע"י סיסקו ב-2003 (הרכישה הראשונה של סיסקו אחרי משבר .)2000 גולת הכותרת של חברות ההזנק בהן כיהנה ארנה כיו"ר היא חברת PrimeSense ,שנרכשה ע"י Apple בשנת 2013 ומצלמת תלת המימד שלה נמצאת במכשירי iPhone מהסדרה 10 ומעלה.
ב- ,2010 מונתה ד"ר ברי כסגנית נשיא ומנכ"לית מרכז המצוינות של חברת הטכנולוגיה הבינלאומית EMC בישראל. ארנה התמקדה בהגדלת נוכחותה של החברה הגלובאלית בארץ ע"י רכישת חברות ישראליות, הרחבת הפעילות לבאר שבע, שהיוותה תרומה מרכזית לייסוד אזור התעשייה בנגב, ושיתוף פעולה עם האקדמיה הישראלית. במהלך כהונתה של ארנה הוכפל צוות העובדים מצפון הארץ ועד לנגב.
6
| • דירקטורית בחברת היישום ב.ג. נגב טכנולוגיות )Technologies (BGN |
|---|
| • דירקטורית בוועדת הפטנטים ובוועדה לקביעת מדיניות קניין רוחני של אוניברסיטת |
| בדןי-רגקורטיוורן יבתנ גבבו.ו עדת הפטנטים ובוועדה לקביעת מדיניות קניין רוחני של אוניברסיטת |
| • חברת המועצה האירופאית למחקר Advisory Research European II EURAB |
| dחrבaרoתB .ה מ ועצה האירופאית למחקר Advisory Research European II EURAB |
| • חברה בצוות המחקר של ה-ACM )Machinery Computing of )Association שעסק |
| חבהברשהפ עבתצ ווהתג להומבלחיקזצרי הש לע הל- MתכCנAיות ) yהerלnימhiוcדaיםM הngאiקutדpמmייםCo ב fמoד nעoי tiהaמciחoשssבA כ) משוע סגםק |
| בבתהחשרפועתתי ותה גהלעובסלקיזיצתי (ה4 0ע0ל2 -3ת0כ0נ2יו),ת ע בהולדיהמ שודזיכםת הה אבפקרדסמ.י י ם במדעי המחשב כמו גם |
המערכת. היא השתתפה בוועדה הטכנולוגית המייעצת לראש מפא"ת, לקידום התשתית המדעית והטכנולוגית הנחוצה למו"פ ביטחוני.
פעילות בהתנדבות
• יו"ר איגוד קרנות ההון סיכון הישראלי ()IVA
• יו"ר לשכת המסחר ישראל-אוסטרליה
• יו"ר הוועד המנהל של המכללה האקדמית ת"א-יפו.
תרומה לשגשוג הפריפריה והנגב
ד"ר ארנה ברי ושותפיה בחרו להקים את חברת "אורנט" בכרמיאל מתוך האמונה בחשיבות פיתוח הפריפריה.
ארנה ברי הייתה גם מחלוצי פארק ההייטק בנגב. תחת הובלתה של ד"ר ברי, חברת EMC הייתה החברה הרב לאומית הראשונה שהקימה סניף בבאר שבע. באותה עת לא היו תשתיות היי-טק בבאר שבע. מחויבותה של החברה לשכירות בבניין הראשון בפארק ההיי-טק אפשרה לחברת גב-יםנגב לקבל אשראי להקמת הפארק. כיום בפארק מועסקים כ-3000 עובדים ישירים.
קידום נשים ומיעוטים
ד"ר ברי היא דמות מפתח בקידום נשים, הן באמצעות דוגמה אישית והן בפעילותה המעוררת השראה להעצמה וקידום של נשים. ארנה כיהנה בהצלחה במגוון תפקידים בכירים בעלי השפעה ציבורית וחברתית, ומהווה במשך שנים דמות מנהיגותית רבת פעלים. כמנכ"לית מרכז המצוינות של EMC DELL בישראל היא פעלה וממשיכה לפעול גם היום לשוויון מגדרי וחברתי. היא הנהיגה מגוון פעילויות לחשיפת נשים ונערות מהפריפריה ומרחבי המדינה לתעשייה הטכנולוגית ולעידודן להשתלב ולהתמחות בתחום זה. יכולותיהן של הנשים שארנה קידמה בתעשייה ובמגזר הציבורי הוכרו וזכו להערכה בהמשך דרכן בתחומי הפיננסים, הטכנולוגיה והניהול.
7
| • דירקטורית עמותת "קו משווה" לקידום שוויון בתעסוקת אקדמאים מהמגזר הערבי. |
|---|
| • השתתפה בפעילויות לקידום נשים של הקהילה האירופית בארגון in (Women WIR |
| ה)hשcתarתeפsהe Rבפ lעaיiלtrוsיוuתd nלIק שידלו םה ננצשייבםות ש הלא הירקוהפיילתה ) nהoאiיsרsוiפmיתm oבאCר nגוaןe oipn mEeurn ((TWhoe ,R WI |
| • מנטורית בעמותת בוגרות יחידת 8200 - .Woman2Woman ד"ר ברי חונכת נשים |
| מצענטירוורתית, מ בלעוומהו תומתד רביוכגרהו תא ויתחןי בדמתה 0ל0ך2 ה8ק -ר יnיaרmה oשWלה2ןn וaמmחoזקWת. אדת" רה אבמריו נה ח בוינככותל ונתשייהםן |
| וצבעשיראויתפ,ו תמילהווןה ל וקמידדרוםיכ והל מאצותויןנ ובתמ.ה לך הקריירה שלהן ומחזקת את האמונה ביכולותיהן |
| • בפרס ][19""Fame of Hall WITI"" לשנת 2014 מטעם ארגוןWITI in Women"( |
|---|
| ב ,פ)"רlסna io"at"IFnatemren goyf nHoallol WTIecTIhה"מ"ו עלנשקנ תמ ד4י1 0ש2נ המ טכאעםות א הרוגקוןרIהT IוWהע ר nכiה n עeלm תoרWומ"ת( ן |
| ש,)ל" lנaשnיoםi tלaקnהerיtלnוIת y הgמoדolעn וhהcטeכTנוהלמוגויעהנק ב רמחדבי יש הנעהו לכםא,ו ת הוקרה והערכה על תרומתן |
| • ב"אות יקירת הנגב" מטעם אוניברסיטת בן-גוריון בנגב ,][20ו |
| • בפרס Viterbi מטעם אוניברסיטת דרום קליפורניה )(USC שהוענק לה ב-8 באפריל |
| • 1ב1פ0ר2ס, iעbלr eהtיiכVול מתט לעשםל אב וינזימברותס יעטסתק ידתר ועםם ק מלציפויונרונתיה מ )קCצSועUית( ש .]ה21ו[ע נק לה ב-8 באפריל |
| • ][22 ב-2017 קיבלה ברי תואר עמיתת כבוד מהמכללה האקדמית תל אביב יפו בגין תרומתה למכללה ופועלה למען הטכנולוגיה והמדע בישראל, למען הנגב, לקידום |
| בת-ר7ו1מ0ת2ה ק ליבמלכהל לבהר יו פתוועאלרה עלממיעתןת ה כטבכונדול מוגהיהמ כולהלמהד עה אביקשדרמאילת, תלמל עאןב היבנג ביפ, ול קיבדגויםן |
| תנשריוםמ,ת והב גליןמ הכלחלדהש נוופתוע ולההי זלממועתן שהלטהכ.נ ובלאוגויתהה ו השמנהד עה יבאיש קריאבלל,ה ל תמועאן רה ענגמבי,ת לתק יכדבווםד |
| מנשהימםר, כובז גהיןב הינחתדחשומנוית ה ורהצילזמיהו תע לש תלהרו. מבתאהות להת שעשנהיי ההי האט קכינבוללוהג יתתו אופרע יעלמויתתהת א כרבווכדת השנים במגזר הפרטי והציבורי לקידום מדע וטכנולוגיה בישראל ומחוצה לה, לפיתוח |
| המשהמנירםכ בז מהגבזירנ תהחפורמטיי הוהרצצליביהור עי לל קתירדוומםת מהד לעת ועטשכיניוהל והגיטהכ בנוילשורגיאתל וופמעחילווצתהה ל אהר, ולכפתית וח ][16 |
| ההנשגנבי םול בקמידגוזםר הנשפירםט יו מוהיעצויטביוםרי . ל]6ק[1 י דום מדע וטכנולוגיה בישראל ומחוצה לה, לפיתוח |
| • ביוני 2018 קיבלה ד"ר ברי את אות מגן הסייבר ][23במסגרת שבוע הסייבר בישראל, |
| בביגוינןי ת 8ר1ו0מ2ת קהי בהליהיח דוד"רית ב לרמי חאקתר א הותס ימיבגןר הבסישיירבארל . במסגרת שבוע הסייבר בישראל, |
| • באוקטובר 2021 הוענק לברי פרס על שם התעשיין הוגו רמניסיאנו מטעם אוניברסיטת ][24 |
| בתאל ואקבטיובב]4ר2 [.21 20 הוענק לברי פרס על שם התעשיין הוגו רמניסיאנו מטעם אוניברסיטת |
| • 2022 דוקטור לשם כבוד אוניברסיטת בר-אילן |
| ברי דורגה בשנת 2012 במקום ה-70 ברשימת 100 האנשים המשפיעים בישראל של המגזין |
|---|
| הברכיל כדלורי גדהה ב-משרנתק ר1,2 ב0ש2 נבתמ 8ק0ו0ם2 ה ד-ו0ר7ג הב רבשמיקמותם 0ה0ר1ב היעאי נבשרישםי הממתש הפנישעייםם הבימששרפאילע ושתל ב היומתגרז יבן שוק ההון בישראל בסקר של האתר החדשות "כלכליסט ,][25"ובשנת 2005 הציב ירחון הטכנולוגיה |
| ההכהלוןכ בליי שדרהא-מל רבקסרק, רב ששנלת ה 8א0ת20ר דהוחרדגהש ובתמ "קכולםכ הלירסבטיע ,י] 5ב[2ר"שובישמנתת ה 5נ0ש0י2ם ה הצמיבש יפריחעוותן הבטיוכתנרול בוגשיהוק |
| ההאהומן רבייקשנרי א gלn בriסrקeרH ש dלe הRא אתתר הברחיד כש"ואתח "תכ למכ-ל5י2ס הטנ ,שים" והבמששנתפ י5ע0ו0ת2 ו ההצחישבו יברותחו בן עהוטלםכנ ולוגיה |
| ההאטכמנרוילקוגניי ל gשnנתri 20H0e5r .d"e R את ברי כ"אחת מ-25 הנשים המשפיעות והחשובות בעולם |
פעילות בהתנדבות
הכרה נרחבת בפועלה בארץ ובעולם
8
נימוקי הממליצים ופרטים נוספים בהתאם לשיקולי הממליצים
קידום החדשנות, היזמות, המדע והטכנולוגיה בישראל
"לעולם טובת המדינה נגד עיניה, ובראש מעיניה. היא מודל לחיקוי בקרב קהילת היזמים והמשקיעים בתעשיית ההייטק הישראלית בזכות חתירתה המתמדת למצוינות, והודות ליוזמות הרבות אותן היא הוגה ומממשת הלכה למעשה"
נחמיה (חמי) פרס, שותף מנהל ומייסד קרן "פיטנגו" ויו"ר מרכז פרס לשלום וחדשנות
"ד"ר ברי הינה אישיות מיוחדת ודמות בולטת בהוויה הישראלית. היקף עשייתה ותרומתה למדינת ישראל, המשתרעת על פני שנים רבות ובמגוון רחב של נושאים, מפיתוח התעשייה הטכנולוגית וביצור בטחון המדינה ועד קידום אוכלוסיות מוחלשות - הינם יוצאי דופן. הכוח המניע אותה - אהבת הארץ וציונות לשמה. "
אלוף במיל' עידו נחושתן, מפקד חיל האוויר 2008-2012
תרומה לשגשוג הפריפריה והנגב
"ד"ר ארנה ברי היא אישה פורצת דרך. בנחישותה הרבה לפתוח את מרכז הפיתוח בבאר-שבע, הגשימה הלכה למעשה את חזונו של מייסד המדינה, דוד בן-גוריון לביסוסו של הנגב כעוגן טכנולוגי –מדעי בינלאומי מוביל."
רוביק דנילוביץ', ראש העיר באר שבע
"בזכות אנשי חזון ומעשה כמו ד"ר ארנה ברי, הפכו מרחבי החול בתוך שנים ספורות בלבד, לבנייני תעשיות עתירות ידע בהן חברות בינלאומיות, מעבדות מחקר, חברות סטארט-אפ ואלפי עובדים, המהווים מנוע צמיחה חברתי-תעסוקתי-כלכלי, המשנה את מציאות החיים באזור"
פרופ' רבקה כרמי, נשיאת אונ' בן-גוריון בנגב
קידום נשים ומיעוטים
"מדינת ישראל התברכה בפעילות של דר' ארנה ברי שחרטה על דגלה קידום חדשנות מחשבתית פורצת דרך, מהיכרותי האישית אוכל להעיד שתמיד השכילה להציב את טובת הכלל לנגד עיניה, הן ביצירת מקומות עבודה, קידום אוכלוסיות מגוונות , קידום החדשנות, היזמות, המדע והטכנולוגיה בישראל. לכבוד יהיה למדינת ישראל שדר' ברי תזכה לקבלת הפרס היוקרתי לו היא ראויה בזכות ולא בחסד !"
מקסין פסברג, סגנית נשיא אינטל העולמית
סיכום
ד"ר ארנה ברי מקדישה את חייה לקידום המצוינות, היזמות, החדשנות ושוויון ההזדמנויות בחברה הישראלית. חותמה ניכר היטב בתעשיית הטכנולוגיה העילית ובמגזר הציבורי - החל מיזמות וניהול, דרך מילוי תפקידים ציבוריים ותרומת הידע שלה, דרך וועדות מקצועיות ועד ייסוד אפיקים חדשים של מעורבות בקהילה, המעניקים תקווה למגוון אוכלוסיות ברחבי הארץ.
9
ארנה פרצה דרך בתחום הטכנולוגי, כאשר הקימה חברה, שהיתה חברת ההזנק הראשונה שנרכשה בידי קונצרן אירופאי. הקונצרן אף הרחיב את פעילותו בארץ ומשך חברות ענק לישראל, מהלך שתרם רבות לכלכלתה של מדינת ישראל.
ארנה קידמה את התעסוקה בפריפריה כאשר הקימה את החברה בכרמיאל, וכן הקימה אתר חדש של חברת EMC בבאר שבע וכך הניחה את אבן הפינה להקמת פארק ההייטק בנגב.
ארנה שברה את תקרת הזכוכית גם בתחום המגדרי, בהיותה בין הנשים הראשונות בישראל לפרוץ דרך בתחום ההייטק כיזמת מצליחה, והייתה האשה היחידה עד כה בתפקיד המדען הראשי.
ארנה מהווה מקור השראה לנשים, לדור הצעיר, לתושבי הפריפריה ולקהילת היזמים - השראה המניעה את הסובבים אותה לשאוף ליותר, ליזום ולהתגבר על מכשולים.
גם כיום, במקביל להתמודדות אמיצה עם זן נדיר ואגרסיבי של מחלת הסרטן, היא אינה חדלה ממאמציה אלה, וממשיכה להקדיש את עצמה ללא לאות לפעילויות אלה לטובת מדינת ישראל.
בזכות פועלה הנרחב ורב-השנים, שאיפתה הבלתי מתפשרת למצוינות, תרומתה המשמעותית לקידום כל מגזרי החברה בישראל לשוויון חברתי ומגדרי, תרומתה לבניית תעשיית הטכנולוגיה עתירת הון אנושי במדינת ישראל, רוחה היזמית וראייתה הגלובלית, ובזכות ההילה שהיא מקרינה סביבה, המעניקה השראה לסובבים אותה - על כל זאת אנו רואים בד"ר ארנה ברי כראויה ביותר לקבלת פרס יקירת העיר באר שבע למפעל חיים על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה.
הוועדה ממליצה פה אחד על המועמדת וזאת מהנימוקים כפי שפורטו במכתב ההמלצה.
הוועדה לקחה בחשבון שמדובר במועמדת שאינה תושבת העיר (סעיף 6.5 בנוהל). עם זאת,
החליטה להמליץ לאור תרומתה המשמעותית והמכרעת להאדרת שמה של העיר בארץ
ובעולם בתחום קידום החדשנות, היזמות, המדע והטכנולוגיה בהיותה מחלוצי הקמת פארק
ההיי-טק בבאר שבע ולאור תרומתה לשגשוג הפריפריה והנגב.
10
3. גב' עמירה חיים
קורות חייה של המועמדת
עמירה חיים נולדה בחיפה ב- 27.11.51 תושבת באר שבע משנת .1955 הגיעה כילדה עם הוריה שבאו לבאר שבע כשנענו לקריאתו של דוד בן גוריון ליישב את הנגב. גדלה בבאר שבע במשפחה ציונית ערכית שערך הנתינה היה חלק מחייה. למדה בבי"ס דגניה ובמקיף א' בבאר שבע. נשואה לנתן ולהם שלושה ילדים ותשעה נכדים.
עמירה בעלת תואר שני בהצטיינות במינהל ומדיניות החינוך ותואר ראשון בספרות עברית והיסטוריה של עם ישראל, שניהם באוניברסיטת בן גוריון בנגב.
לאחרונה מתגוררת בעומר. ברשותה דירת מגורים בשכונת רמות בבאר שבע.
את דרכה החינוכית החלה כמדריכה בתנועת הצופים בבאר שבע. במסגרת שירותה הצבאי, שימשה כמ"כ ומ"מ וסיימה בדרגת סגן כקצינת חינוך בפיקוד דרום בב"ש.
האמונה שבכוחה של מערכת החינוך לעצב מציאות טובה ומקדמת הנחו אותה לאורך כל הקריירה החינוכית החל מהיותה מורה בבי"ס "תלמים" בשכונה ו' בב"ש. כבר אז פיתחה שיטות הוראה כדי להגיע לכל ילד וילדה והפכה למדריכה יישובית ומחוזית בשיטות הוראה.
בהמשך עבדה בבית ספר "גבים" בב"ש שם שימשה כמורה, סגנית מנהלת ובהמשך ניהלה את בית הספר.
בי"ס "גבים" הפך בניהולה לבית ספר קהילתי, לבי"ס מדגים ארצי בשיטות הוראה וכן מדגים בקליטת עלייה, לאחר שהובילה לפיתוח שיטת הקניית שפה לילדי העולים. עמירה נבחרה לצוות הארצי להפקת תוכניות לימודים.
ביה"ס בניהולה זכה בשני פרסי חינוך ארציים והביא כבוד לעיר באר שבע. כמנהלת בי"ס "גבים" עמירה השקיעה רבות בקליטת התלמידים העולים ומשפחותיהם הן בבית הספר והן בעיר. התנדבה בשעות אחר הצהריים במרכז הקליטה הסמוך לבית הספר ולאורך כל חודשי יולי קיימה מסגרות לימוד ופנאי לעולים מכל העיר, וזאת, בצד סיוע למשפחות העולים בבירוקרטיה, תרגום מסמכים, איסוף בגדים, מתן בסתר ובקיום מפגשים להכרת חגי ישראל.
עמירה
הובילה את ביה"ס, אשר נמצא בשכונה עם אוכלוסייה מגוונת ובחלקה מאתגרת, להישגים לימודיים וחברתיים גבוהים ברמה הארצית ותלמידי בית הספר מוקירים לה על כך עד היום.
לאחר 5 שנות ניהול, נבחרה עמירה לתפקיד מפקחת כוללת במחוז דרום, גם על העיר באר שבע, ובהמשך מונתה למפקחת המחוז. ב-2001 נבחרה לתפקיד מנהלת מחוז דרום של משרד החינוך בו כיהנה 16 שנים.
ב- 2005-2006 שימשה כמנכ"לית משרד החינוך ובהמשך חזרה לנהל את מחוז דרום עד סוף שנת ,2018 עת יציאתה לגמלאות וכעת מתנדבת בעיר באר שבע.
בכל תפקידיה עמירה האמינה בחשיבות פיתוח ההון האנושי ברמה הלימודית והערכית.
האמונה בכל אדם והנתינה מכל הלב הובילו את עשייתה והיא ידעה לסחוף רבים אחריה.
הרצון לבסס את באר שבע כמטרופולין חינוכי הוביל את עמירה למקד את פעילותה בעיר.
באר שבע נבחרה על ידה כפיילוט לתוכניות ייחודיות של המחוז וניתנה תמיכה לתוכניות שיזמו מובילי החינוך בעיר.
11
בין היוזמות הבולטות שיזמה והובילה בעיר ב"ש בלטה ההשקעה בקידום ההישגים הלימודיים בכל מערכת החינוך בעיר. עמירה הובילה לטיפוח ולמתן תמיכה לכל האוכלוסיות מול הצרכים הייחודיים שלהן. יזמה הפעלת תוכניות למניעת נשירה, כמו תוכנית "תלם"
למניעת נשירה בחטיבות הביניים ותוכניות מעברים נוספות. דאגה למתן עזרה לתלמידים שהיו זקוקים לסיוע ובמקביל, הובילה למצוינות ולהצטיינות בתוכניות ייחודיות בבתי הספר וגם עם האקדמיה, כמו התוכנית "נגישות להשכלה גבוהה" באוניברסיטת בן גוריון להנגשת ההשכלה הגבוהה לילדי הדרום ותוכניות נוספות.
עמירה האמינה שהתשתית הערכית הכרחית והיא הבסיס לחינוך. השקיעה חשיבה ועבודה רבה בפיתוח תוכניות ערכיות שהבולטת ביניהן היא "תעודת הבגרות החברתית", תעודה שניתנת לתלמידים על פעילות ערכית בקהילה. התוכנית שמטרתה להטמיע את ערך הנתינה, מיושמת היום בכל בתי הספר בארץ. כן פיתחה תקנון בית ספרי בשיתוף צוותי החינוך, הרשויות המקומיות, ועדי ההורים ומועצות התלמידים.
יוזמתה להקמת מערך לשעת חרום ובניית תוכנית כוללת לתמיכה לימודית, ריגשית וטיפולית בימי הלחימה, יושמה והוטמעה במערכת בימי החרום שהיו בדרום, ובהמשך הועברה ע"י אגף הבטחון של משרד החינוך למחוזות האחרים בארץ.
לראשונה הופעלה ביוזמתה מערכת למידה מרחוק ופעילות במקלטים בשנת 2008 במבצע "עופרת יצוקה".
במהלך כהונתה, הובילה עמירה את החינוך בדרום להצלחות והישגים תוך התמודדות באומץ וברגישות עם סוגיות חברתיות קשות ומורכבות. אחת המרכזיות היתה מתן תמיכה ריגשית ומציאת מסגרות חינוכיות לילדים ולמורים המתנתקים מגוש קטיף, תוך ליווי אישי של המשפחות במשך שנים. על כך זכתה לשבחים רבים מפי הועדה בראשותו של השופט אליהו מצא, לבדיקת התנהלות ההתנתקות, ואף זכתה לפרס "יקיר השרות". עמירה היתה חברה בצוות ראש הממשלה אריאל שרון להערכות להתנתקות וליווי הפינוי.
תפקידים נוספים שמילאה:
- חברת מועצה ברשות לפיתוח הנגב.
- חברת דירקטוריון במכון למורשת בן גוריון.
- חברת דירקטוריון במרכז מורשת מנחם בגין.
- חברה ברשות למעמד האישה במשרד ראש הממשלה.
- בתקופת ניהול בי"ס "גבים": יו"ר מועצת המורים של הקק"ל בבאר שבע ונציגת מחוז דרום בהנהלה הארצית.
- חברה בצוות ההקמה של עמותת המורים וחברת הנהלה.
על פעילותה כמנהלת מחוז זכתה להוקרה ולפרסים ארציים ביניהם:
- פרס נציבות שרות המדינה "מצויינות בדרג הבכיר" ()2008 - אות "יקיר השרות" של משרד החינוך ()2005
- "אות יקיר שרות המדינה" ()2004
לאורך השנים, התנדבה לסייע בבאר שבע לנשים שחוו אלימות. לאימהות שהגיעו עם ילדיהם למקלטים מוגנים היתה אוזן קשבת בבעיות החינוך של ילדיהם. עמירה דאגה להעביר למקלטים בהסתר משלוחי מנות, פרחים ודברים נוספים. בשנת 2018 יצאה לגימלאות והרחיבה את פעילותה החינוכית ערכית בהתנדבות.
12
פעילות התנדבותית היום:
- חברה ברא"ם, ארגון מתנדבים בבאר שבע.
- תיאטרון באר שבע - חברה באסיפה הכללית וחברה בעמותת הידידים.
- בית ספר למשחק גודמן – ליווי פתיחת מסלול לימודים אקדמיים ותעודת הוראה לתלמידי בית הספר למשחק.
- בית החולים סורוקה – חברה בוועד המנהל בעמותת ידידי סורוקה.
- חברה בחבר הנאמנים של העמותה "הגדולים מהחיים". ליוותה את בניית "גן החלומות" לילדים חולי סרטן בב"ש הסמוך לבית החולים סורוקה. מתנדבת בגן ומלווה אותו.
- חברה בוועדה המייעצת של עמותת "אתנה", למתן מחשב לכל מורה ופיתוח מעבדות דמיון (מרחב ללמידה חווייתית אינטראקטיבית). בהיותה מנהלת המחוז בנתה את מודל ההפעלה הארצי של המיזם לחלוקת מחשבים למורים ולבניית מערכת ההכשרה וההשתלמויות.
- עמותת "ניצן לזכרם" – מתנדבת בחוות נוער חקלאית טיפולית לבני נוער שנפלטו מהמערכת, במסגרת של חסות הנוער של משרד הרווחה. העמותה הוקמה בשנת 2015 לזכרם של חיילים מסיירת אגוז.
- יועצת בהתנדבות ב"קו החם" הטלפוני הארצי למשפחות במשבר.
- נותנת בהתנדבות הרצאות בנושא ניהול.
עמירה ראתה בתפקידה שליחות ציבורית ופעלה מכל הלב לביסוסה של באר שבע
כמטרופולין חינוכי פורץ דרך שייתן מענה לתושבי העיר, למיתוג הנגב ושיוביל כמגדלור
חינוכי לכל המחוז והארץ. תמיד ראתה את הגזרה הרחבה של הנגב והמדינה ופעלה ללא
לאות להגשמת החזון להוביל את הנגב למצוינות לימודית וערכית.
עמירה מאמינה שהמעשה החינוכי הינו נגיעה בנפש הילד ותמיד מפעמת בה תחושת
שליחות עמוקה.
13
נימוקי הממליצים ופרטים נוספים בהתאם לשיקולי הממליצים
מתכבדים בזאת להגיש את מועמדותה של הגב' עמירה חיים לאות יקירת העיר באר שבע לשנת תשפ"ב. עמירה חיים ראויה מאוד לתואר יקירת העיר ואנו פונים לוועדה להעניק לה תואר יוקרתי זה.
תרומתה של עמירה חיים לעיר באר שבע בתחומי החינוך, הקהילה והחברה משמעותית,
מעמיקה ומקיפה גיזרה רחבה עם טווח השפעה לאורך שנים. עמירה קידמה מאוד את
מערכת החינוך בב"ש ויש לה מחויבות רבה לעיר.
לעמירה 45 שנות השקעה בחינוך בבאר שבע. בהיותה מנהלת בי"ס "גבים" בשכונה י"א, הביאה אותו להישגים מרשימים ברמה הארצית. בית הספר זכה בניהולה לשני פרסי חינוך, והביא כבוד לעיר באר שבע. התלמידים, עולים חדשים וותיקים מכל שכונות העיר, הגיעו להישגים גבוהים, בין המקומות הראשונים בעיר. עמירה ידעה לנטוע בהם את תחושת המסוגלות ביכולתם ולהצעיד אותם להישגים ערכיים ולימודיים.
עמירה גיבשה והובילה את האמונה ביכולתם של כלל התלמידים להגיע להישגים גבוהים ופעלה בנחישות וביצירתיות לקדם כל תלמיד ותלמידה ולמתן מענים לקידום כל האוכלוסיות והקהילות בחינוך הממלכתי והממלכתי דתי.
האמינה שיש לתת לתלמידים חלון הזדמנויות ונקודת זינוק שיוויונית ולהבטיח כי הבוגרים יצאו לחיים עם ידע, מיומנויות וערכים, כדי שידעו להתמודד בתבונה בעולם מתחדש ומשתנה.
עמירה ניחנה בראייה למרחוק וידעה לגבש תוכניות לטווח ארוך. בהיותה מנהלת מחוז דרום במשרד החינוך ובהיותה מנכ"לית משרד החינוך, באר שבע נתפסה בעיניה כעיר מחוז שיש להשקיע בה את מירב המאמצים המקצועיים והתקציביים כדי שתשמש כמודל חינוכי.
עמירה יזמה והובילה בעיר ב"ש תוכניות עירוניות רבות שחלקן הורחבו בהמשך לכלל המחוז ולכל הארץ. באר שבע נבחרה על ידה לקיום פיילוט לתוכניות מחוזיות וארציות רבות ובכך זכתה העיר לכבוד ברמה הארצית. מאז ועד היום פועלת לקידומה של העיר.
השקעתה הרבה של עמירה בב"ש, ביחד עם מובילי החינוך בעיר, מינהל החינוך וצוותי החינוך, הובילו להצלחת התוכניות ולהעלאת ההישגים הלימודיים והחברתיים.
כאות הוקרה לעיר זכתה באר שבע פעמיים בפרס החינוך הישובי הארצי על חדשנות
פדגוגית והישגים, אקלים חינוכי וערכים חברתיים.
בין התוכניות שפותחו על ידי עמירה בעיר ב"ש ושימשו כמודל לכל הארץ:
- "תעודת בגרות חברתית" – התעודה ניתנת לתלמידים על פעילות התנדבותית. עמירה בנתה במחוז את התוכנית מתוך הבנה שמעורבות חברתית והתנדבות בקהילה מעצבים את אישיותם של התלמידים בתהליך התבגרותם והפיכתם לאזרחים אכפתיים. ב"ש נבחרה כעיר הראשונה ליישום התוכנית שנחלה הצלחה גדולה.
התוכנית הורחבה לכלל המחוז ובהמשך, שרי החינוך החליטו לאמץ את התוכנית
לכלל תלמידי המדינה. בכל שנות פעילותה הבליטה עמירה את הצורך בהטמעת
ערכים בתוך מסלול הלימודים.
- מניעת נשירה בחטיבת הביניים, עמירה יזמה את התוכנית, "תלם". תלמידים רבים
הצליחו בעזרתה, לסיים את לימודיהם בהצלחה. התוכנית מיושמת היום בכל הארץ.
כן גיבשה תוכניות מעברים נוספות בין בית הספר היסודי לעל יסודי כדי להבטיח 14
שיסיימו 12 שנות לימוד. עמירה האמינה שבני ובנות הנוער צריכים לדעת שהמערכת עשתה עבורם הכל ערב יציאתם לאזרחות. רבים חבים לה את הצלחתם.
- בנתה מודל חינוכי לשעת חרום, המודל הייחודי שזכה לשבחים אומץ על ידי משרד
החינוך והועבר לשאר המחוזות. במודל שלושה מישורי פעולה: האחד, מערך לימודי הכולל למידה מרחוק שהופעלה כבר במבצע "עופרת יצוקה ב – 2008; השני, מערך לתמיכה ריגשית בילדים ובמשפחות; והשלישי, פעולות הפגתיות במקלטים ובהוצאת תלמידים לאיזורים רגועים יותר.
עמירה פעלה רבות לחיזוק ולקידום מערכת החינוך בב"ש –
פעלה לפתיחת מסגרות לילדי החינוך המיוחד בעיר ובמחוז תוך מתן מענה לכל לקות. החינוך המיוחד היה קרוב לליבה ותמיד ראתה את עצמה כשליחה של ההורים. עמירה הייתה נציגת משרד החינוך בוועדות ארציות לבדיקת המענים בחינוך המיוחד ושותפה בגיבוש דו"חות שהובילו לשינוי בחינוך המיוחד בישראל. בהיותה מנכ"לית משרד החינוך בנתה בין השאר, את מתווה הגשת תלמידים לוועדות השמה בדגש על קיצור תהליכים ומתן מקום להורים.
האמינה שחוזקה של חברה נמדדת בדרך בה היא מטפלת בחלשים.
עמירה נבחרה לשמש כיו"ר הועדה המחוזית ליישום התוכנית הלאומית "לילדים ונוער
בסיכון", בעקבות "דו"ח שמיד", ונדרשה לבנות את התוכניות בדרום. בבאר שבע נבנו תוכניות רבות לילדים בכל הגילאים והושקעו תקציבים רבים. התוכנית בהובלתה זכתה
להצלחות רבות וילדים זכו לצאת ממעגל הסיכון והבטיחו את עתידם.
עמירה היתה בצוות ההקמה של פארק קרסו למדע בבאר שבע –וגיבשה עם אנשי החינוך את התוכניות החינוכיות. פיתחה תוכנית לביקורים קבועים לילדי העיר בפארק כחלק מתוכנית הלימודים, ודאגה למימון.
במטרה לקדם את ההישגים הלימודיים נפתחו בב"ש מסלולי לימוד יוקרתיים בהיקף של 5 יח"ל, לימודי סייבר בשיתוף אגף התקשוב בצה"ל, תמיכה במרכזי מצויינות ומרכזי מדעים בשיתוף האקדמיה כמו, "מרכז אילן רמון", מרכז "חוסידמן למדע" תוכנית "מארי קירי"
ללימודי כימיה באוניברסיטה ועוד.
מתוך רצון לפתוח את שערי האקדמיה לכלל התלמידים נפתח מסלול "נגישות להשכלה גבוהה" בו למדו באוניברסיטת בן גוריון בימי שישי כאלף תלמידים מכתות י'-י"ב. התוכנית הייחודית בהיקפה העניקה ללומדים גם נקודות זכות ללימודים באוניברסיטה. בצעד אמיץ עמירה החליטה לבטל את בחינת הבגרות באנגלית בהיקף של – 3 יחידות, המהווה חסם ללימודים אקדמיים.
עמירה טבעה את המשפט "להגביה את החלום גם למי שלא חלם אותו".
לקידום מנהלי בתי הספר וצוותי ההוראה עמירה הפכה את מרכז מורים באר שבע למרכז מחוזי. השקיעה פעלה באמונה שבכוחה של מערכת החינוך להוביל את ההון האנושי במדינה, לשנות ולהשפיע.
15
עמירה קידמה את החינוך במיגזר הבדואי מתוך ראייה של כלל הנגב והמדינה. הובילה להעלאת הישגים משמעותית ולשיפור רמת המנהלים, המורים וסביבות הלמידה. הישגי הבגרות עלו מ-%12 ליותר מ-%.50
ההתנתקות מגוש קטיף העמידה את המחוז בפני אתגר גדול ומורכב. עמירה דאגה לשמירה על הקהילות וליוותה אותן למציאת מסגרת חינוכית לכל התלמידים כמו גם לכל צוותי ההוראה. על פעילותה בהתנתקות קיבלה את אות "יקיר השרות" ושבחים רבים.
עמירה היתה שותפה בצוותים ארציים לגיבוש הצעות חוק והצעות ממשלה בתחומי החינוך כמו, התקנון הבית ספרי שגובש בניהולה והיווה תשתית לתיקוני חוק החינוך ועוד. פרס נציבות שרות המדינה "מצוינות בדרג הבכיר" ניתן לה כהערכה על ההישגים אליהם הגיעה.
פעילות התנדבותית היום:
- חברה ברא"ם – ארגון מתנדבים בב"ש.
- תיאטרון ב"ש - חברה באסיפה הכללית ובידידי התיאטרון. מקדמת תוכניות בבתי"ס עם המחלקה לחינוך של התיאטרון. יזמה והקימה השתלמות בתיאטרון למורים, במטרה לעודד חשיפה לתיאטרון בקרב מורים ותלמידים.
- בית ספר למשחק "גודמן" – יזמה ובנתה מסלול המשך ללימודי תעודת הוראה באוניברסיטת בן גוריון. כהוקרה על פעילותה הוכרזה כיקירת בית הספר למשחק גודמן.
קרנו של בית הספר עלתה כשכעת מציע גם תואר אקדמי ותעודת הוראה.
- כחברה בחבר הנאמנים של עמותת "הגדולים מהחיים" וכיו"ר "גני החלומות"
בעמותה, ליוותה את בניית הגן הסטרילי לילדים חולי סרטן בסמוך לבית החולים סורוקה, להבטחת רצף חינוכי ומענה ריגשי במהלך הטיפולים. מלווה את הפעילות בגן, דואגת למימון המסגרות החינוכיות מול משרדי הממשלה, לתוספות תקציביות ומגייסת תרומות.
- בית החולים סורוקה – חברה בוועד המנהל בעמותת ידידי סורוקה.
- עמותת "אתנה" - מחשב לכל מורה. חברה בוועדה המייעצת בעמותה. בעבר דאגה שב"ש תהיה בין הערים הראשונות בארץ שמוריה קיבלו מחשבים וכיום, מלווה הקמת "מעבדת דמיון" לשני בתי ספר בב"ש.
- עמותת "ניצן" – חוות נוער טיפולית שיקומית לבני נוער מכל הארץ שנפלטו מהמערכת ואשר משמשת אף כחלופה למעצר. עמירה הובילה את ביסוס המסגרת עם משרד הרווחה כמסגרת של חסות הנוער ומתנדבת שם.
- יועצת בהתנדבות ב"קו החם" הטלפוני הארצי למשפחות במשבר.
- מתן הרצאות בנושא ניהול.
לסיכום: עמירה הטביעה את חותמה בעיר באר שבע, בנגב ובארץ וזכתה להערכה רבה על
תרומתה הסגולית לחינוך ולקידום החברה.
עמירה מחויבת לעיר באר שבע וממשיכה לתרום בה בהתנדבות כל העת. רואה בנתינה ערך
עליון לחיזוק החברה ומאמינה שהחברה האזרחית הנותנת מעצמה, מעצימה את חוסנה של
מדינת ישראל. התברכה העיר באר שבע שעמירה בין בניה ובנותיה ואנו רואים בה כראויה
מאוד לקבלת אות "יקירת העיר באר שבע".
16
המלצה
זכיתי להכיר את הגב' עמירה חיים שנים רבות. עמירה הינה סמל לאשת חינוך אשר תפקידיה הרבים ורמי המעלה שכיהנה בהם לא פגעו בתפיסתה ההומנית, הערכית לראות את הפרט, את הילד הבודד ומשפחתו הזקוקים למענה החינוכי שהמעטפת יכולה להעניק להם.
עמירה החלה את דרכה החינוכית כמורה ולאחר מכן כמנהלת בבית הספר "גבים" בשכונה י"א בבאר שבע, שכונה שקלטה עולים רבים בני העדה האתיופית ואחרים שחוו מצוקה כלכלית קשה.
עמירה דאגה לעזור למשפחות העולים בשלבי הקליטה, בבירוקרטיה שהכבידה עליהם. היא רתמה את צוות המורים לפיתוח תכניות למודים ייחודיות ומותאמות לאוכלוסיית התלמידים. דאגה לכל מחסורם הנפשי, הפיזי
והמשפחתי ועל ידי כך בית הספר "גבים" בניהולה זכה לשבחים רבים, לפרסום ואותות הוקרה על ההישגים הלימודיים והחברתיים של תלמידיו ובעיקר אותות הוקרה על שלוב מצוין של ילדי העולים בקרב חברת תלמידי בית הספר האחרים. יסודות החינוך שעמירה הטמיעה בביה"ס מצויים בו עד עצם היום הזה.
כמפקחת מחוז דאגה, עמירה, לכל ילדי באר שבע, לפיקוח מצוין בגנים וליצירת רצף חינוכי בין הגנים לבין בתי הספר היסודיים ולאחר מכן לחטיבות הביניים בעיר. תפיסתה הייתה שכל ילד, באשר הוא, זכאי למערכת חינוך שתראה אותו, שתעניק לו את כל המענים הלימודיים, הפסיכולוגיים והאחרים כדי שבעזרתם יגיע להישגים משמעותיים.
יהושע אלישע, מנהל התחנה הפסיכולוגית דאז, ידע שיכול להפנות אליה כל ילד הזקוק לסיוע נפשי והסיוע המתאים יינתן. אחריו כל מנהלי התחנה הפסיכולוגית עבדו בשיתוף פעולה מלא עם עמירה, מפקחת המחוז וכך שוקמו ילדים ובני נוער רבים.
תפיסתה של עמירה הייתה שאין לוותר על אף ילד! – כל אחד יזכה ב -12 שנות לימוד. גם כמפקחת מחוז וגם כמנהלת המחוז אסרה להוציא תלמידים ממערכת החינוך של באר שבע. דרשה פתרונות בית ספריים כמו שהות בספרייה, מורה מחנך ועוד... ובלבד שלא לוותר על אף אחד.
בתקופת פינוי גוש קטיף נרתמה עמירה, בכל כוחה, למשימה לשילוב הילדים במערכות הקיימות ובפתיחת מערכות מיוחדות עבורם. היא פתחה גנים במלונות בבאר שבע ופיקחה על קליטת הילדים ומלוי צרכיהם, החל מחיתולים לתינוקות וכלה בריהוט ובעזרי למידה מותאמים .
באר שבע הפכה להיות עיר מרכזית בתקופת המעבר מרגע הפינוי ועד שיבוץ המשפחות באזורים אחרים בארץ. עמירה שנקראה לדגל הפכה כל אבן כדי לסייע למשפחות במציאת פתרונות חינוכיים לילדיהם בעיר.
בתקופות המלחמות השונות הנהיגה עמירה "למידה מרחוק" ואף דאגה לילדיי באר שבע המצויים במקלטים לערכות לימוד, משחקים ותיקים כדי לצמצם את רמת החרדה, התסכול והדאגה שלהם ושל הוריהם .
17
| המלצה |
|---|
| מבקשת להמליץ על גב עמירה חיים, לשעבר מנהלת מחוז דרום במשרד החינוך, לקבלת אות |
| "מיבקקירשתת הלעהימרל ביאץ רע לש גבבע "ע. מ ירה חיים, לשעבר מנהלת מחוז דרום במשרד החינוך, לקבלת אות בתוקף תפקידי כמפקחת כוללת על יסודי של העיר באר שבע וכמרכזת החינוך העל יסודי |
| בתוקף תפקידי כמפקחת כוללת על יסודי של העיר באר שבע וכמרכזת החינוך העל יסודי |
| בנותכוחקתףי ת לפרקאיודתי ככמי גפבק' ח עתמ כירולהל חתי עיםל ישסמודהי דשגלש הייעחירוד בי אלרע ישר בבעא ורכ משרבכעז בתכ הל חסיונגויךי הה ע תלק יסציובדיית |
| נפודכגחוגתיתי ל וראארוגתונ יכתי ג. בה' ע עירמ יהריהת הח יביםרא ששמ מהע דייגנשיה י יכחמודנהי ללתעי מר חבואזר ו לשאבוער ךב כמלס ספורג יריבה ש תלק שצנייבםי תב הם שמשה כמנהלת המחוז הקדישה תשומת לב, מחויבות רבה ואהבה לעיר ,לתושביה לאנשי |
| שפדמגשוגהית כ מואנהרלגותנ יהתמ .ח הועז יהרק הדייתשהה ב תרשאושמ מתע ליבינ,י מהח כומיבנהותל תר במהח וואז הולבאהו רלךע ימרס ,לפתר ורשבב שיהל לשאננישםי ב הם |
| השחמישנוהך כוכמלנ הזלאתת הבממחטורזה ה לקפדייתשוהח תהעשיורמ בתה ליבב,ט מיםח וחיבינוותכ יריבםה ר וחאבהיםבה . ל עיר ,לתושביה לאנשי |
| באר שבע נתפסה בעיני גב' עמירה חיים כעיר מחוז מרכזית שיש לה |
| פוטנציאל להשפעה על כל המחוז ויכולה להוות דוגמה לכל הארץ. |
| ההשקעה בב"ש היתה גדולה הן בתקציבים והן בליווי אנשי המקצוע. מתוך המחוז . |
| פעלה מתוך אמונה שהצלחתה של באר שבע תקרין על כל הנגב והארץ ואכן כך היה. |
| תרומתה לקידום מנהלים ומורים היתה מיטבית .בכל אוכלוסיות הגיל התקיימו הכשרות |
|---|
| תאריכומותתיהות ל. קכיאדשוםר מהניהה למיחםס ומורו רבימםו רהייםת הלמ מדיעטיבםי תה ו.בביכללה א גובכ' לחויסיםיו תת והכגניילת ה לתהקסיבימתו אהנכששיר אותק דמיה |
| לאהיכורותאיהות ו.ה כהאכששרר ההי ההת מבחצסעוהר בבאמוונריביםרס לימטדתע יבםן גהוורבייולן הב הגבצ'ל חחיהי םר בתהו.כ נ ית להסבת אנשי אקדמיה תוכניות מעברים התקיימו לכל רצף האוכלוסיות (גן -כיתות א-ב, יסודי חט"ב , חטיבת ביניים |
| תוכניות מעברים התקיימו לכל רצף האוכלוסיות (גן -כיתות א-ב, יסודי חט"ב , חטיבת ביניים |
| תוחוכטנייבוהת עמלעיבונרהי)ם, בהשתיקתיויףמ הו פליכקלו חרצ עףל ההאעויכרל וואסגיפותי ה (גגןי ל- כבירתשותות א מ-תב,ו ך ידסאודגהי חולטת"לבמ ,י חד טהיבבותד דב יניים |
| לוחהטתימבוהד דעולתיו נמהי)ט, בבישתי תולוהף צהלפחיקתווח ה עמלע רהכעתיר ה וחאיגנפויך ההגעיליר בונרישתו.ת מתוך דאגה ולתלמיד הבודד כמו כן דאגה גב חיים לכל תלמיד ותלמידה כדי שיסיימו באופן מיטבי 12 שנות לימוד והובילה |
| כמו כן דאגה גב חיים לכל תלמיד ותלמידה כדי שיסיימו באופן מיטבי 12 שנות לימוד והובילה |
| תכמוכונ כיוןת ד אייגחהו ד גיבות ח ליימםנ ילעכתל נתשלימריהד שותלל המתידלהמ יכדדיים ש כיסמיו יכמיות בותאו "פתן למםיט",ב מי ב12" רש ונאותת גלרי.מ בוכדל ו הבותביי לה |
| תהסוכפנריו תהת ייקחיוידמיוו תת ולכמנינויתע תא לנשו לירמהר ושתל ש הבתרמלמהי הדיאםר צ כימתו ה כייות בותתה "לתיךל םצ"מ,צ מוםב" תר קואציתבגיר.. בכל בתי |
| דאגה לכל ילד וילדה והאמינה ביכולתם תוך חיזוק תחושת המסוגלות באמצעות מערך ייעוץ |
| מדאקגצהוע ליכ אלש ילרד ע ובידל דעהם וצהואותמיי נההה בוריכאוהלת מםנה תלויךם ח. יזוק תחושת המסוגלות באמצעות מערך ייעוץ |
| עמירה חיים הובילה טיפוח מצוינות כמו תוכנית לתואר ראשון באוניברסיטה הפתוחה |
| עלמתילרמהי דחייםים מ צהטובייילניהם ט ומיפחווחנ נמיםצ,ו יהנוקתמ כתמ כו יתתותכ נמיתח ולנתניוםא רב מרקאישףו ןא ב ,א הוקנימברתס תיטוכהנ יהתפ נתגיושחהות להשכלה גבוהה בנגב "אשר התקיימה באוניברסיטת בן גוריון בשיתוף עמותת עתידים, האוניברסיטה |
| לגבתולהמהי דבינםגב מ "צאטשירינ יהםת וקמיחימונהני בםא, והניקבמרתס יכטיתת תב ןמ גחורוניונןי םב שבימתקויףף ע אמ ו,ת התק מעתתי דתיוםכ,נ יהתא נוגניישבורתס ילטההש כלה |
| וגמבוסהפהר בהנתגבל מ"אידשיםר המתבקאירי משהב עב אאושנירב הרסשיתטתתפ וב ןב תגוורכינויןת ב שהייהת והףג עבמוהות בתיו תעתר יכד י-ם 0,0 ה6א מונתיובךר ס00יט9 ה |
עמירה חיים עבדה איתי בשיתוף פעולה מלא. כמנהלת תחום חינוך בעירייה נזקקתי לא אחת לגיבוי שלה במצבים מאתגרים. לחשיבה יצירתית ולנכונות לסייע. מצאתי אוזן קשבת, יד תומכת, לב פועם וראש המוכן לסייע ולהירתם בכל. חוויתי ממשקים בכל התחומים החינוכיים, הפדגוגיים והחברתיים.
תרומתה של עמירה לבאר שבע עצומה!
סוללת המפקחים שעבדו עמה ,בגני הילדים בעיר והמשך למפקחי בתי הספר היסודיים והעל יסודיים וכן מפקחי קליטת העלייה, חינוך מיוחד, חינוך חברתי,הפיקוח הדתי והממלכתי – כולם כאחד זכו למנהיגות אסרטיבית, שקולה, יוזמת, מאתגרת ותומכת ללא סייג . מערכת החינוך בעיר התפתחה והתעצמה בפעולות ויוזמות והגיע להישגים מרשימים בזכות הגב' עמירה חיים אשר האמינה בצוותי המורים היכולים לעשות שינוי ובילדים –
כאשר נוטעים בהם תחושות מסוגלות – השמים הם לא הגבול!
על כל אלה מגיע לה אות יקירת העיר באר שבע.
18
| שהש תתפו). תוכנית זו הגביהה את החלום להשכלה גבוהה בקרב תלמידי באר שבע בשנים |
|---|
| ששעהדשיתיןת לפאו )ד. בתרוכו נמיתצו זינוו התג .ב י הה את החלום להשכלה גבוהה בקרב תלמידי באר שבע בשנים גב' חיים יצרה ובנתה יחד עם הצוות המקצועי יוזמות שהפכו לנחלת כלל הארץ ,פותחו ונוסו |
| גב' חיים יצרה ובנתה יחד עם הצוות המקצועי יוזמות שהפכו לנחלת כלל הארץ ,פותחו ונוסו |
| בגבב'א חרי ישםב יעצ :רתהע וובדנתת בהג ירחותד עחםב רהתציותות; הכמיתקתצ ו"עתי ליםוז"מ ובתש שכהבהפכ טו 'ל לנמחלניתע תכ לנלש יהראהר בץמ ,פעובתרח לוח וטנו"סע ו; |
| תבבקאנורן שביבתע ס:תפרעיו.ד בתכ בלג תרוותכנ חיובתר אתליתו ;ב א כרי תשתב ע" תהליוםות" ה ב שחכודב הה חטנ' ילתמ ונפיעייתל ונטש יברתהו כבנמיועתב רא ללהח.ט "ע ; במסגרת תפישת המצוינות גב' חיים תמכה במרכז אילן רמון, מרכז חוסידמן ובתוכנית מארי |
| במסגרת תפישת המצוינות גב' חיים תמכה במרכז אילן רמון, מרכז חוסידמן ובתוכנית מארי |
| בקמירסיג ברתתק תצפייבשיםת והבמלציווויינ ומתק צגבוע' יח .י יתםל מתימדכי הה ע בירמ רהכםז אאלילהן שרמנהוןנ,ו ממרהכתזו כחנויסותיד. מ ן ובתוכנית מארי |
| למידה מרחוק פותחה במחוז במבצע "עופרת יצוקה" ב – 2008 ונוסתה בהצלחה בבאר שבע תוך |
| להמתימדוהד דמורתח מוקש ופתותפתחה ע םבמ החרושז ובתמ בבכצלע י"מעיו פהרחתר ויםצו בקעהש"ו בר –ה א08ח0ר2ו ןו.נ ו סתה בהצלחה בבאר שבע תוך עמירה חיים היא אשת חינוך בכל רמ"ח אבריה. מהווה מודל למעורבות, איכפתיות והובלה בכל |
| עמירה חיים היא אשת חינוך בכל רמ"ח אבריה. מהווה מודל למעורבות, איכפתיות והובלה בכל |
| עעמריי רההנג חב יהיםן ההייהאו דאישיםת וחהיןנ והךב בדכואל ירםמ. "מחה אוובהר עיהד .ה מיוהםוו מהו מדלוד ללה לשמרעאורהב לותנש, יאםי כבפעתמידותות ו המופבתלחה בכל |
| כערמינ ההינגגהב חהיןנ הוכייהתוד היירםוא והה ןב החבינדווךא ניקםו.ד מתה מוווהצ אע דל מהויבוםיל מיוותד לח בלהרתשירתא והפ ילתנשוחים א יבזעומריד .ות מפתח הגב' עמירה חיים, שתרומתה לעיר באר שבע, לנגב ולחינוך במדינה ניכרת, ראויה מאוד לשאת |
| הגב' עמירה חיים, שתרומתה לעיר באר שבע, לנגב ולחינוך במדינה ניכרת, ראויה מאוד לשאת |
| בהתגבוא' ערמ "יירקהי רחתיי הםע, ישרת בראורמ תשהב על"ע.י רא נביא מרמ שליבצעה, לבנפגבני והלוחעידנוהך לבהמעדניינקה ל נהיכ ארתת ,ה ראאוותיה ה מיואקורדת ליש. א ת |
המלצה
הנני מבקש להגיש לכם בזאת את המלצתי אודות הגב' עמירה חיים עבור קבלת אות יקירת העיר באר שבע.
את עמירה אני מכיר מזה שנים רבות, דרכינו נפגשו במסגרת היותה מנהלת מחוז הדרום של משרד החינוך.
עמירה הינה אישה פעילה וחרוצה שחינוך הדור הבא הוא בנפשה ומשכך היא פועלת ללא לאות לקידום ערכים של מעורבות חברתית, העשרה והובלה של תחומי חינוך רבים ובפרט פיתוח לימודי האומניות בעיר באר שבע.
בהיותי מנכ"ל .......... ומנהל ........ עמירה מסייעת להידוק הקשרים של המוסדות בניהולי מול מוסדות האקדמיה, לרבות פתיחת קורסי הוראת תיאטרון, פתיחת מגמות תיאטרון נוספות בעיר, הקמת מסלול הוראה לבוגרי בתי-ספר למשחק ועוד.
עמירה פועלת בהתנדבות מלאה מתוך אהבה לתחום והכרה בחשיבותו של תחום אומנויות הבמה במפגש עם אוכלוסיית העיר לרבות תלמידי בתי ספר, מורים וסטודנטים.
במהלך משבר הקורונה שפקד את עולם התרבות ובמסגרת עשייתה הציבורית ותרומתה הרבה לקהילה - עמירה ביקשה להצטרף לשורת חברי האסיפה הכללית של התיאטרון ומאז משמשת אוזן קשבת ויועצת בכל הקשור לממשק שבין חינוך לתיאטרון. על כל אלו ועוד אני מבקש לשלוח את המלצתי החמה לבחירת הגב' עמירה חיים לקבל את אות יקירת העיר באר שבע.
המלצה
אני מבקש להמליץ בכל לב על הענקת תואר יקירת העיר באר שבע לגב' עמירה חיים על תרומתה רבת השנים לעיר באר שבע, לנגב ולמחוז הדרום.
באר שבע היא בירת הנגב והדרום והיא עיר המקפלת בתוכה קשר של אלפי שנות היסטוריה בתולדות העם היהודי. את מיטב שנות חייה עשתה עמירה בבאר שבע, היא מכירה את מוצאותיה ומובאותיה, פרבריה ושביליה גניה ורחובותיה מוסדותיה ואנשיה וקשורה לעיר בקשר עבותות.
19
בכל הזדמנות שעמדה בפניה הייתה לשגרירת העיר ובאת הכוח של העיר ואופייה הייחודי.
היא היטיבה לספר את סיפורה של העיר המשלבת שלושה נופים ייחודיים המשווים לה את אופייה וצביונה.
עיר המשלבת נוף היסטורי מימי אברהם אבינו אשר התהלך בה דרך כל תחנות הזמן בתולדות העם היהודי. מאתריה ההיסטוריים ניבט הוד קדומים המספר את אבני הדרך בתולדות העיר אך, מהווה גם את אבני ציון הדרך בתולדות העם היהודי.
בבאר שבע יש גם נוף טבעי המהווה חלק משפעת יופיו של הנגב והוא בבחינת מתת.
בבאר שבע מצוי גם נוף אנושי של אנשים החיים בעיר במרקם אנושי מגוון כל אחד על פי צביונו ואורח חייו וכולם במרקם של קהילה חברתית שיש בה רוח של סולידריות וערבות הדדית.
עמירה הכירה בייחודיותה של העיר באר שבע וראתה את החינוך בה כאבן הראשה והיסוד החשוב בבניין הפיגומים של העיר.
מתוך כך היא שמה את פעמיה בנתיבי החינוך ונרתמה בכל מאודה לפיתוחה וקידומה של מערכת החינוך.
היא שימשה כמנהלת בית ספר בעיר. בית הספר אשר שליחותו העיקרית הייתה במתן הזדמנות שווה לכל אותם תלמידים אשר נסיבות חייהם לא העניקו להם הזדמנות קודמת לכך. באמצעות תכנית אישית לכל לתלמיד, במעקב אחר התקדמותו ובליווי מקרוב היא ידעה לכאוב את כאבם, אך גם לקוות את תקוותם. בית הספר הפך למודל של בית ספר המעניק הזדמנות שווה לכל תלמיד ואפשר להם לממש את עצמם ולפתוח שערי הצלחה והשתלבות בחברה.
בתפקידה זה היא באה לכלל דיעה כי הטוב שהושג לכלל הילדים היה הגמול לעבודתה החינוכית.
שנות עבודתה כמנהלת בית ספר בבאר שבע הכשירו אותה לתפקיד מנהלת המחוז של משרד החינוך, ניסיונה וכישוריה עמדו לרשותה בתקופה זו. עם מינוייה לתפקיד היא התוותה תכנית רב שנתית בשיתוף עם העירייה ואנשי החינוך בעיר לקידומה של מערכת החינוך בעיר.
החל מגני הילדים, דרך בתי הספר ועד לשילובם של בוגרי המערכת במוסדות להשכלה גבוהה בכלל ולהרחבת השכלתם באוניברסיטת בן גוריון בפרט – אוניברסיטה המהווה את הלב הפועם של מערכת ההשכלה הגבוהה בדרום.
עמירה ראתה את החינוך בבאר שבע בנוי על שני נדבכים: החינוך הפורמלי והחינוך הבלתי פורמלי ומתוך הכרה בחיזוקם של שני המרכיבים פעלה לעשותם חוטי השתי של החינוך הפורמלי שלתוכם ישזרו את חוטי הערב של החינוך הבלתי פורמלי. היא קידמה את
הפעילויות החברתיות בחינוך: בתנועות וארגוני הנוער, ביציאה לטיולים ומסעות המחברים
את הנוער לנופי הארץ הזאת, בפיתוח מערך של חוגים ופעילויות פנאי, דרך הפיכת החינוך החברתי וההתנדבותי כמחויבות של כל תלמיד ליטול חלק בפעילות למען הכלל והחברה, תכנית אשר נבנתה בבאר שבע והפכה בהמשך לתכנית לאומית בכלל מערכת החינוך.
עמירה מיקדה את עבודתה במערכת החינוך בבאר שבע בחמישה אפיקי פעולה:
20
בפיתוח מערכת לימודית המשלבת גם ידע גם מיומנויות וכישורי חיים וגם ערכים בפיתוח מערך החינוך החברתי.
בצמצום פערים והענקת שוויון הזדמנות לכל התלמידים.
בקידום ופיתוח של ההון האנושי במוסדות החינוך ובקידום סביבות למידה אשר יתאימו ללימוד והוראה בעולם משתנה.
גם במרחק הימים אין הדבר מצריך התבוננות יתרה בשביל לראות את טביעות חותמה
במערכת החינוך של העיר ובשיתוף הפעולה הייחודי עם ראש העיר, נבחריה ועובדיה
המסורים.
שליחותה החינוכית כמנהלת המחוז התמזגה עם הנגב בהתבוננות מפוקחת היא פגשה במציאות של אתגרים מרובים לבניית תשתיות חינוכיות בקרב היישובים הבדואים וילדי הפזורה. היא דחפה להביא את המציאות אל תיקונה החל בהקמת מערך גני ילדים לגיל הרך, הקמת בתי ספר גיוס אנשי חינוך והכשרתם, מערך של פעילות חוגים וקייטנות , תכניות חומש ייחודיות למערכת החינוך הבדואית. יסודות אלה היוו את קווי המתאר לקידומה של מערכת החינוך הבדואית בדרום.
תכניות החינוך הבדואי לא היו נחלתה בלבד, אלא נטעה אותם בליבם של האחרים.
היא לא הסתפקה בהתוויות התכנית אלא חתרה כל שנותיה למעשה ועל כן במשך כל שנות עבודתה רגליה היו נטועות במציאות מורכבת ומעליה חפפה התכלית העיקרית - תכלית המעשה. ומעשיה מעידים יותר מן המילים אשר יכולות לספר והם מליצי יושרה.
בשנות עבודתה כמנהלת המחוז היא פעלה לקידום מערך החינוך בעיירות הפיתוח ובחינוך הממלכתי דתי ציוני והפנתה קשב ושימת לב לכל זרמי החינוך.
תכניות לא מעטות ראשיתן היו במחוז הדרום ואחריתן כתכנית לאומית בכלל מערכת החינוך
כדוגמא: תעודת בגרות חברתית, כיתות ייחודיות למניעת נשירה כבר בחטיבת הביניים תכנית לפיתוח מקצועי של אנשי החינוך וכו'
את עמירה הכרתי מקרוב וכל אשר ידעתי לספר במכתב המלצתי זה מהיכרותי האישית סיפרתי.
עבדנו יחדיו בתקופת ההתנתקות וראיתי מקרוב כיצד עשתה לילותיה כימים בדאגה למצוא לכל תלמיד בקרב המפונים פתרון למסגרת חינוכית.
עשתה זאת בהתמסרות בלב ונפש, מתוך רגישות גדולה, תוך השתדלות רצופה ויגיעה בלתי פוסקת והעלתה תרומה חשובה בקליטתם של המפונים בנגב.
הוקרתה של עמירה אינה להזכרת העבר בלבד אלא מתוך כך שמעשיה שוזרים את חוטי הדוגמא לאחרים העוסקים בחינוך והמכתיפים על כתפיהם את השליחות הציבורית. שליחות שלא יכולה להעשות מתוך השכל ללא שורש עמוק בלב.
אות יקיר העיר במעמד מכובד וראוי מהווה שעת רצון, שעה המוכשרת להבעת הוקרה,
הערכה ושלמי תודה על הטוב שעשתה לכלל וגם במרחק הימים לא נשכח. מן הראוי כי תואר
יקירת העיר יגיע את תעודתו הראויה וייתן ביטוי בתודעתם של האחרים.
21
הוקרה זו תהא ביטוי של חוב שאנו חבים לעמירה על שליחות חינוכית חברתית רבת שנים בהכרותנו את הטוב והכרתנו את הטוב. אשר על כן אני מבקש להעלות בפניכם את המלצתי, אתם הנועדים לבחירת יקירי העיר. להתכבד ולכבד את הגברת עמירה חיים בתואר יקירת
העיר באר שבע. תהיה היא ראויה להתכבד בו ותהא העיר ראויה להתכבד במפעלה החינוכי.
המלצה
במסגרת תפקידי כיועצת בתחומי החינוך והאקדמיה במנהל המעבר דרומה במשרד הביטחון משנת 2013 עבדתי בשיתוף פעולה מלא עם עמירה חיים – מנהלת מחוז דרום במשרד החינוך באופן צמוד ומהודק.
עמירה עבדה במסירות, באחריות, בדיוק, בדיסקרטיות. יוזמת , פרו אקטיבית ומפעילה נט וורקינג מסועף. לטובת הדורות הבאים במיקוד ילדי העיר ב"ש .
עבודתה מקצועית לעילא ולעילא, פיתחה רעיונות, פרויקטים וקשרים ולא שקטה על שמריה. עמירה היתה שותפה בכתיבת סעיף החינוך בהחלטת הממשלה לתקצוב תוכניות לקראת ירידת בסיסי צ.ה.ל לדרום. הובילה לפתיחת כתות סייבר בעיר באר שבע עם חיל התקשוב וחיל המודיעין.
פעילותה המשותפת עם משרד הביטחון וצ.ה.ל היתה ממוקדת, מכוונת מטרה, יעילה ומאפשרת בראש ובראשונה הפעלות בעיר ב"ש ולאחר מכן בשאר ישובי הנגב.
גדולתה של עמירה היא גם ביכולתה הייחודית, לשלב מקצועיות חסרת פשרות עם יחס נעים, מקבל, מכיל. אשר אפשרו עבודה משותפת, פתיחות, שילוב, הצלחה.
כמי שתרמה רבות לעיר, הגב' עמירה חיים ראויה מאוד לקבלת האות "יקירת העיר באר שבע".
המלצה
ברצוני להמליץ לוועדת הפרס על הגב' עמירה חיים כראויה לקבלת התואר יקירת העיר באר שבע.
עמירה הגיעה לבאר שבע כילדה קטנה עם הוריה שבאו לעיר מתוך שליחות ואידאולוגיה בעקבות קריאתו של דוד בן גוריון לישוב הנגב. הוריה מילאו תפקידים חשובים בציבוריות הבאר שבעית ותרמו לפיתוחה ולשגשוגה של העיר.
אביה במערכת המשפטית ואמה בתחומים החברתיים וההתנדבותיים.
עמירה גדלה וצמחה בבאר שבע ומשחר ילדותה ספגה את האהבה והמחויבות לדרום.
מאז נעוריה היתה מעורבת בעשיה חינוכית, זה התחיל בהיותה קצינת חינוך בפיקוד הדרום ואח"כ בהיותה מורה ולאחר מספר שנים מועט היתה לסגנית מנהלת בבי"ס "גבים" בשכונה י"א ולמנהלת באותו בי"ס, למפקחת כוללת, מפקחת מחוז, מנהלת המחוז ומנכ"לית משרד החינוך.
תרומתה של עמירה לחינוך לאורך כל שנות עשייתה רבה. בתחום הפדגוגי הובילה לחדשנות ומצוינות ואף הדגימה אותה הלכה למעשה בדרכי הוראה בלתי שגרתיות, בהיותה מורה מחנכת גם לתלמידים בחינוך המיוחד וכמנהלת בהמשך דרכה.
22
תלמידיה הגיעו להישגים נכבדים והם שומרים בזיכרונם את דמותה המיוחדת שהביאה להם תחושת מסוגלות ומימוש עצמי.
בעבודתה הפדגוגית שמה דגש על תחום הקהילתיות בחינוך, מתוך תפיסה הוליסטית של התלמיד שאינו מנותק ממשפחתו ומהקהילה בה הוא חי.
בית ספר גבים היה מראשוני בתי הספר הקהילתיים בארץ, כחלק מתפיסה זו תרמה עמירה רבות לקליטת עליה בשנות השבעים והשמונים, מעצם היות בי"ס גבים קולט עליה ממרכז בקליטה הסמוך לו.
במסגרת זו ליווה בית הספר בניהולה לא רק את התלמיד, בהוראת השפה ובהשתלבות לימודית, אלא גם את הוריו ומשפחתו.
יחד עם הצוות תרמה לשילובם התרבותית והחברתית ואף במציאת עבודה.
על פועלה זה זכה בית הספר בפרס חינוך ארצי ועמירה זכתה להוקרה רבה ואף הנחתה מנהלים בתחום זה.
בבית ספר "גבים" נשמרו עד היום יסודות האמונה בתלמיד וחיפוש הדרך להביא את כלל התלמידים להישגים למודיים וערכיים.
גם בעבודתה כמפקחת ואח"כ כמנהלת מחוז פרצה עמירה גבולות בדרכי עבודה ייחודיות ששמו דגש על הדרכת מנהלים ומפקחים תוך דאגה להעצמתם באמצעות הקפדה לא לשקוט על שמריהם ולשאוף להשיג את המיטב עבור הפרט- מורים ותלמידים כאחת.
בתקופת היותה מנהלת מחוז דרום, עברו מדינת ישראל והחברה בישראל ואף משרד החינוך שינויים, אותם הובילה עמירה במחוז בהצלחה רבה.
הצלחתה הביאה גאווה לעיר.
בתקופת ההתנתקות ופינוי גוש קטיף דאגה למסגרות חינוכיות לכל התלמידים ולצוותי ההוראה.
בתקופת התקפות הטילים על ישובי עוטף עזה ובאר שבע, תמכה עמירה ברשויות, הביאה תקציבים, פיתחה את הלמידה מרחוק לראשונה בארץ והעצימה את המערך הפסיכולוגי התומך בתלמידים.
בתקופת השמת התוכנית "אופק חדש" שתרמה לשינוי בדפוס עבודת המורה, התוכנית קיבלה במחוז דרום ביטוי מיוחד שהביא לתנופה בהישגי התלמידים בבאר שבע והביא את העיר לקבלת פרס חינוך ארצי.
עמירה ומפקחי המחוז אף שמשו כמדריכים ומנחים בתחום זה למחוזות אחרים על כן אני רואה כבוד גדול כתושבת העיר שנים רבות, כמנהלת בית ספר לשעבר בבאר שבע וככזו שהעיר נטועה בליבה, שגב' עמירה חיים תישא תואר זה.
המלצה
גב' עמירה חיים פעלה במערכת החינוך בבאר שבע מעל 40 שנה תחילה כמחנכת בבית ספר גבים ולאחר מכן שימשה כסגנית מנהלת ומנהלת בית ספר גבים , משם המשיכה לתפקידי פיקוח , כמפקחת המחוז ומנהלת המחוז במשרד החינוך ומנכלי"ת משרד החינוך.
23
במהלך שנות עבודתה , חנכה אלפי תלמידים שגדלו להיות אזרחים פעילים ותורמים לחברה , רבים מהבוגרים הם דמויות בולטות בתחום הרפואה , החינוך , הספורט , התרבות , התעשייה והפוליטיקה .
גב' עמירה חיים הביאה כבוד רב ותרומה משמעותית לעיר באר שבע בתפקידיה המגוונים ממורה צעירה ועד למנכלי"ת משרד החינוך ובפעילות התנדבותית מאז פרישתה לגמלאות בתפקידים הבאים:
יו"ר בית שולמית – גן החלומות באר שבע מרכז חינוכי שיקומי לילדים חולי סרטן בגיל הרך ובני משפחותיהם .
חברת הנהלת קרן אתנה –עמותה להעצמת מורי ישראל
חברת הנהלת רוטרי באר שבע – מקיימת פעילות בנושא מצויינות חינוכית חברתית קהילתית עמירה , הגיע עם משפחתה מחיפה מתוך ציונות בעקבות קריאתו של דוד בן גוריון " לחיזוק הנגב " ומתוך ציונות המלווה אותה עד היום .
בוגרת תנועת הצופים , שימשה בשירותה הצבאי כקצינת חינוך, נשואה לנתן ואם לשלושה ילדים .
במסגרת תפקידיה עשתה רבות לצמצום פערים במערכת החינוך ע"י שבירת הקשר בין מצב סוציו- אקונומי לבין השגים לימודיים הצליחה לעשות את זה הלכה למעשה כמנהלת ביה"ס גבים בשכונה יא' , שכונה שקלטה עולים רבים בשנות ה- 70-80 מאתיופיה , חבר העמים ודרום אמריקה
והוכיחה שזה אפשרי בעזרת אמונה בילד ונתינת תחושת המסוגלות , הצליחה להוביל תלמידים רבים להצלחה ולמימוש הפוטנציאל שלהם , עד לכדי הצטיינות .
שימשה בתפקיד מפקחת המחוז והייתה אחראית על תכניות פדגוגיות שקידמו תלמידים ומורים להצלחות .
עמירה יזמה מיזמים רבים שהפכו לנחלת הכלל שעיקרם אקלים חברתי , אהבה לתלמיד, הגברת תחושת המסוגלות ומתן מעטפת חינוכית חברתית הוליסטית מותאמת .
בשנת 2005 מונתה גב' עמירה חיים למנכ"לית משרד החינוך, בתפקידה הארצי הצליחה להשפיע רבות על שינוי האקלים הבית סיפרי , על ההישגים הלימודיים באזורים מוחלשים ובמבחנים הבינלאומיים.
בתקופת העימות בגבול עזה פיתחה תורת הפעלה לשעת חירום בישובי הדרום במעגל הפדגוגי והלוגיסטי , יזמה והפעילה תכניות חוסן, תכניות ללמידה מרחוק, כמו כן פעלה רבות בתקופתה כמנכ"לית לקידום מעמד המורה ושיפור שכר המורים, פותחו תכניות רבות למניעת האלימות במערכת החינוך שהמוטו המוביל יצירת כבוד הדדי ומניעת ניכור .
לסיכום : עמירה השקיעה את מירב שנותיה וממשיכה גם בימים אלו לקידום ופיתוח מערכת החינוך בבאר שבע בפרט ובאיזור הדרום בכלל .
24
עמירה הקדישה את חייה לטובת העיר , אוהבת אותה אהבת אמת ומיישמת גם היום בפעילות התנדבותית הלכה למעשה להיטיב עם ציבור תושבי העיר ולהשפיע על האקלים הבאר שבעי באופן משמעותי . עמירה היא סמל ומופת של חינוך ויצירה מהווה מגדלאור לרבים וטובים בזכות פעילותה המבורכת בבאר שבע.
המלצה
עמירה חיים כיהנה במשך שנים רבות כמנהלת מחוז דרום במשרד החינוך.
במשך כעשר שנים זכיתי להיות חבר הנהלת המשרד עם עמירה, כראש מינהל החינוך הממלכתי דתי.
זו תקופה ארוכה ומשמעותית שניתן היה לעמוד על תכונותיה, מנהיגותה והובלתה של עמירה את מחוז הדרום.
העבודה המשותפת עם עמירה, הייתה בחדוות יצירה, בתחושת שליחות ובאמונה בכוחה של מערכת החינוך ליזום, לשנות ולהנחיל ידע וערכים.
עמירה היוותה מודל לאנשי החינוך. בלהט בו הובילה את המערכת, באמון שלה בחינוך!
בטיפוח צוותי הוראה, באמונה שבכוחה של מערכת החינוך להוביל את ההון האנושי במדינה, ובדאגה אינסופית לכל תלמיד ותלמידה במערכת החינוך בשאיפה לקיים חברת מופת במדינת ישראל.
התרומה המשמעותית, הייחודית של עמירה, נגעה בשלושה מישורים – תרומה לעיר ב"ש, לנגב ולמחוז וברמה הארצית.
ראיתי את ההשפעה של עמירה על מערכת החינוך כולה.
מהדאגה המיוחדת לעיר המחוז- באר שבע. השקעה מקצועית ותקציבית בעיר ב"ש כעיר מחוז שהצלחתה תקרין על כל הנגב והארץ.
דרך הובלת תהליכים חינוכיים פדגוגיים בכל המחוז. מודלים שנלמדו בהמשך בכול הארץ. ( כמי שהכיר את פעולות המשרד בכול הארץ, מחוז דרום היווה דוגמא ומופת לתוכניות שמצאו להם מקום, במחוזות נוספים והפכו לתכניות ארציות של מערכת החינוך כולה.)
כמו למשל:
1. התמודדות בשעת חרום ושמירה על רצף לימודי בכל שעה. מחוז דרום פיתח כבר במבצע
"עופרת יצוקה" ב – 2008 , את הלמידה מרחוק.
2. יוזמות חינוכיות, היוזמה של תעודת בגרות חברתית,
3. תוכניות לנגישות להשכלה גבוהה.
4. טיפוח מצוינות במקביל למתן מענים לקידום בבחינת "כל אחד יכול"
בעבודה המשותפת עם עמירה בכל הקשור לחינוך הממלכתי דתי, ניתן היה להכיר את השקפת עולמה במתן מענה לקבוצות עם מאפיינים ייחודיים:
- הבנה שיש להקשיב ולתת מענה לכל הקהילות ולשמור על אהבת ישראל בין כל הזרמים.
25
| כמנהלת אגף החינוך המיוחד במשרד החינוך, עקבתי אחר מערך החינוך המיוחד בב"ש ובמחוז כולו והתרגשתי לראות כיצד החינוך המיוחד מקבל מענה ממוקד בראייה רחבה של |
|---|
| כובממנהחלוזת כ אולגוף הוהחתינרוגךש התמי ילורחאדו בתמ כשיצרדד ההחחייננווךך ,ה עמקיבוחתדי אמחקרב למ עמרעךנה ה מחימנווקך דה במריואחידיה ב רב"חשבה של |
| צוברמכחי והזמ כחולוזו כ ווהלתו.ר יגלשדתיםי למרגאיעותים כ מיצכדל ההחאיזנוורך להעמיריו חללדמ מודק בבלמ סמגערנהות מ המחוקינדוך ב הרכאליליהיו תרח בה של |
| צוהרמכיי והחמדוחתוז ו מכוקלבו.ל יילםד מיםע נמהג מיעקיםצו מעיכ ללצ הראכזיוהרם ל. ע יר ללמוד במסגרות החינוך הכלליות עמירה הדגישה תמיד ואמרה שחוזקה של חברה נמדד בדרך בה היא מטפלת בחלשים לא |
| עמירה הדגישה תמיד ואמרה שחוזקה של חברה נמדד בדרך בה היא מטפלת בחלשים לא |
| עממתיורךה ח הסדדג יאשוה ל "תעמשיודת ו אטמוברהה" ,ש אחלוזאק מהת שוךל זחכבורתה ו מנמחדודיב בותדר ךל תבתה מהעיאנה מ מטופתלאתם ב לחכללש תיםל מליאד |
| במאתשוךר חהסואד. א הוב לי"נהעש שוהתנ טחלובתה י"ד,ע א, למאיו ממתנוויךות ז כועותרכ וימםח לוייבלודתי ה לחתיתנו ךמ הענמהי ומחודת מאחםי ליבכילם ת מלתמןי ד |
| במאששארב יהםו אמ.י הוחבדיניהם ,ש אהכנפחתליתות י דועא,ה מביהומ, ונהוייואת דועארגכהי םלי ליצילג דזיא התח בינאווךפ הן מבריווחר דב פמנחי יאיבנשיםי הממתטן ה. |
- בניית מוסדות חינוך ודאגה לטיפוח בתי הספר הקיימים במטרה להרחיב את הרישום אליהם. מניעת סגירת בתי ספר שכונתיים כדי שינתן מענה של חינוך דתי לאומי ציוני בכל רחבי העיר והמחוז.
- ראייה למרחוק של התהליכים והשינויים שחייבו מתן מענה ייחודי.
אין לי ספק שזו הייתה ראייתה גם לגבי קבוצות ייחודיות אחרות.
ואולי המקום המרכזי בו ניתן היה להכיר ולעמוד על מנהיגותה של עמירה היה בתקופת המשבר הגדול של תקופת ההתנתקות- ההתנתקות מגוש קטיף העמידה את המחוז בפני אתגר ענקי. ליווי כל משפחה ומשפחה עד למציאת מסגרת חינוכית לכל ילד וילדה כמו גם לכל צוותי המורים. התפיסה הקהילתית שעל פיה פעלה עמירה חייבה פתרונות יצירתיים עם לב גדול ופתוח. התקופה נחרטה עמוקות בליבה של עמירה, כמו בליבם של התושבים ברגשי תודה עמוקים לה על פועלה זה בשעת משבר.
ולסיכום.
פעמים כשאתה מבקש להמליץ על איש ופועלו, אתה מביא אסופה של מעשים, של פרטים ומהם ניתן לראות את הציור את השלם.
נדמה לי שאצל עמירה, המעשים הגדולים והקטנים ( הרבים והמשמעותיים!!!) שהיא הובילה בעיר באר שבע במחוז הדרום ומשם כבשורה לארץ כולה, התחילו מחזון גדול, מהאמונה שלנו במדינת ישראל, מתחושת השליחות שבערה בעמירה בכל מפגש ומעשה, מהאמון שהחינוך תפקידו להצמיח את דור העתיד ומכוחו לשנות את פני החברה והמדינה.
עמירה ראויה לכל שבח.
והעיר באר שבע ראויה לעמירה בתעודת יקיר העיר שהיא תקבל בעז"ה
המלצה
היכרותי עם עמירה חיים נמשכת כ- 2 עשורים ,במעגלים שונים.
עמירה היא אשת חינוך מקצועית ומיוחדת שבמהלך כל השנים העבירה מסר ברור לגבי תפיסתה את באר שבע כעיר מחוז, שיש לה פוטנציאל להשפעה על המחוז כולו ומהווה מודל גם לכל הארץ.
ככל הידוע לי ההשקעה מבחינתה בב"ש הייתה רחבה הן בתקציבים והן בליווי אנשי המקצוע.
היא תמיד פעלה מתוך אמונה שהצלחתה של באר שבע תקרין על כל הנגב והארץ וכך גם אנחנו המנהלים במוסדות החינוך ובאגפי החינוך פעלנו בעידודה להעמקת השותפויות עם עיר המחוז.
26
| עמירה עודדה את ההקשבה להורים לילדי החינוך המיוחד ואת חשיבות הליווי של המשפחות בדרכם הארוכה והמאתגרת. החינוך המיוחד קרוב לליבה ותמיד ראתה את עצמה כשליחה |
|---|
| עבמדרירכהם עהואדדרהוכ אהת וה המהאקתשגברהת . לההחוירניוםך הלימלידויח הד חקירנווךב הללמייבוחה דו תואמתיד ח רשאיתבהות א התל יעוצוימ שהל כ השמלשיחפהח ות |
| שבדלר הכהםו רהיאםר בוכטהיפ ווהלמ האמתיגוחרתד .ב הילחדיינהוךם ה. מ יוחד קרוב לליבה ותמיד ראתה את עצמה כשליחה |
| עמירה דאגה ללוות כל פנייה ולקיים קשר ישיר עם כל הגורמים. במסירות באהבה ובדאגה היא טיפחה את מתן המענים הרחבים עם הרשות, אנשי המטה ואנשי המחוז והביאה לפתיחת |
| עהמיאיר טהי פדחאהגה א לתל ומותת ןכ הל מפענינייהם והלרקחייבםים ק עשםר הישרישרו תעם, א כנלש הי גהומרמטיהם ו.א בנמשסי יהרמותח ובזא וההבבהיא והבד לאפגתהי חת |
| מהיסאג רטויתפ חומהת אן תמ עמנתהן ל הכמל עמניוםגב הלורתח.ב ים עם הרשות, אנשי המטה ואנשי המחוז והביאה לפתיחת |
| בעתות החרום. בעופרת יצוקה ובצוק איתן קיבלו ילדי החינוך המיוחד מענה בבתי התלמידים כדי לשמור על רצף לימודי. היא עקבה מקרוב אחר עבודת הצוותים ויחד עימם |
| הבעתתלומתי דהיחםר כוםדי. ל בשעמופוררת ע ליצ רוצקףה ל ויבמצוודקי. א הייתאן עקקיבבלהו מילקדריו הב חאיחנורך עהבמודיותח דה צמועונתהי םב בותיחיד עימם |
| דהאתגלהמ ילדקייםום כ דשיג לרשתמ לוירמ ועדלי םרצ כףכ ללי מהנוידתי.ן .ה י א עקבה מקרוב אחר עבודת הצוותים ויחד עימם |
| היא הובילה את הקמת "גן החלומות" בבאר שבע . מענה ייחודי - מסגרת חינוכית לילדים |
| החיואלי הסורבטילןה ו דאאתג הה קלתמקתצ "יגבןי םה חנולסומפיוםת "כ בדבי אלהר עששביער .א מתע הנהמ יעירחךו דהיח -י מנוסכיג רשתי טחייבנ ואכיתת ה לטיליפדוילם בילדים. עמירה ממשיכה גם היום , בהתנדבות להוביל את הגן, ללוות את הצוות החינוכי |
| בחיוללדי יסםר. ט עןמ ודיראהג המ מלתשקיכצהיב גיםם הנויסוםפי ,ם ב כהדתינ לדהבועתש ילרה אובתיל ה אמתע רהךג ןה, חלילנוווכתי אשתיט היבצ ואותת ההחטיינפווכלי |
| בולידלדאיוםג .ל תעקמציריבהי םממ משהיעכמהו תגםה ה"יהוגםד ו,ל ביהםת מנדהבחויתים ל"ה. ו ביל את הגן, ללוות את הצוות החינוכי |
| המחויבות לעיר באר שבע ניכרה וניכרת גם היום בפועלה ובדאגה לכל ילד וילדה ובאמונה ביכולתם. ההשקעה בקידום צוותי ההוראה והטמעת המודעות לחשיבות בהעלאת תחושת |
| בהימכחולותיבםות. ה להעשירק בעאהר ב שקבידעו נםיכ צרוהות וינ יהכהרתור אגםה הוהיוטםמ בעפתוע הלמהו ודבעדואתג להח לשכילב ויתלד ב והיעללדאה תוב תאחמוושנהת |
| הבימכסולוגתלםות. ה שהלשהקםע והש בלק היתדולםמ יצדויוםת יה הן ה מוראאבהני וההיטסמודע תב תהפמיסודתעהות ה לחחישנויכביותת ו בעלה עכלךא התי את חראושויתה |
| הלכמלס הוגעלרוכתה ש ולההוקםר והש.ל. התלמידים הן מאבני היסוד בתפיסתה החינוכית ועל כך היא ראויה עמירה ליוותה אותי לאורך דרך ושנים רבות הייתי עדה לתרומתה הייחודית לעיר ב"ש, לנגב |
| עמירה ליוותה אותי לאורך דרך ושנים רבות הייתי עדה לתרומתה הייחודית לעיר ב"ש, לנגב |
| ועלמחיירנהוך ל ביומודתיהנה א. ועתלי כללא פורועךל דהר בךמ ושקנציוםע ירותבו,ת א הכפייתתייו תע דמהס לירתורתו מואתההב ההי ייחוצודאיתת דלועפיןר, אב"ניש מ, ולצנגאבת |
| שולהחייאנו ךר אבומיהדי מנהא. ועדל ל כקלב פלותע לאהות ב מיקקיצרותע יהותעי, רא בכאפתר ישותב עמ.ס ירות ואהבה יוצאת דופן, אני מוצאת |
אני מאחלת לעמירה בריאות, הצלחה והמשך עשייה ענפה, באותן אנרגיות ועוצמות אנושיות
ומקצועיות מיוחדות, שהן שלה.
המלצה
הגב' עמירה חיים מוכרת לי מאז שנת 2014 כ 8 שנים, במהלכן כיהנתי כמנכ"ל עמותת גדולים מהחיים הפועלת למען שיפור באיכות חייהם ורווחתם של ילדים חולי סרטן ומשפחותיהם ללא הבדל מין, דת ולאום ובשנה האחרונה בתפקידי כסמנכ"ל פיתוח בינלאומי בתגלית Israel .Birthright
היכרותי עם עמירה חיים החלה כאשר תפקדה במשרד החינוך כמנהלת מחוז דרום, ביקשתי ממנה להצטרף לחבר הנאמנים של עמותת גדולים מהחיים כנציגת הדרום ושותפה בהנהלת ביה"ח סורוקה.
החזון המשותף היה להקים מגוון תכניות תמיכה וסיוע ייחודיות לצרכי הילדים מהדרום על מגוון האוכלוסיות, ולהקים את רשת גני החלומות – גני ילדים שיקומיים סטריליים וייחודיים לילדים חולי סרטן ללא מערכת חיסונית בריאה.
עמירה מיד התגייסה למשימה, הצטרפה לחבר הנאמנים ופעלה רבות לסיוע לילדים חולי סרטן מבאר שבע והסביבה ולמשפחותיהם, בדקה וקידמה כל ילד לפי צרכיו במטרה לסייע להם להתמודד עם תקופת הטיפולים הקשה ולסייע בהחלמתם.
עמירה הייתה שותפה מלאה בתכנון ובהקמת גן החלומות השיקומי לילדים חולי סרטן בבאר שבע, וכן פעלה רבות ברשויות המקומיות בדרום ובמשרדי הממשלה השונים להכרה ארצית בצרכי הילדים הנכים במסגרות החינוך השונות.
27
עמירה פועלת ללא לאות בכל הרמות: למען זכויות הנשים והאימהות, מחברת עסקים עם עמותות וצרכי הקהילה, פעילה מול תורמים מכל העולם בייצוגיות עמותת גדולים מהחיים, בית החולים סורוקה והעיר באר שבע.
עמירה מנהיגה הפועלת למען קהילת הדרום כל חייה, הקדישה את חייה לחינוך ילדי הדרום ולקידום קהילת הדרום. היא אישה נחושה, עצמאית ומובילה, אינטליגנטית וחכמה, בעלת חוש צדק וראייה חברתית רחבה, נכונה לכל אתגר הן ברמת הפרט, הקהילה המקומית בדרום והן ברמה הארצית, תמיד פועלת ביצירתיות ובייצוגיות, מקצועיות, ובנעימות לכל איש ואשה.
אני ממליץ ומבקש מחברי הוועדה לשקול בכובד ראש ולהעניק לגב' עמירה חיים פרס אות הוקרה על פועלה כיקירת העיר באר שבע. אני מלא הערכה על פועלה ומוקיר לה תודה על סיוע ושותפות ארוכת שנים.
המלצה
כאשר הגב' עמירה חיים עבדה כמפקחת המחוז ואני כמפקח אזורי בחמ"ד (חינוך ממלכתי דתי), הצטלבה דרכנו, ומאז, עבדנו יחד בצמתים שונים בעבודתה בתפקידים שונים שלה ושלי.
כבר אז ראיתי את הפוטנציאל שלה לקידום מטאורי ואכן צדקתי באבחנתי והגב' עמירה התקדמה בצעדים ענקיים ממפקחת מחוז למנהלת מחוז ולמנכ"לית משרד החינוך.
התואר יקירת העיר כל כך מתאים לה והיא ראויה לו, כמובן שלדעתי זו יצטרפו אנשי חינוך רבים בכל הדרגים במערכת החינוך, מנהלי מחוזות , מנהלי אגפי חינוך, מפקחים, הנהלת החמ"ד, מנהלים, מורים, הורים ואף תלמידים רבים בוגרי המערכת.
משנת 2002 ועד שנת 2015 במשך 13 שנים שמשתי כמחמ"ד (מפקח המחוז בחינוך הממלכתי דתי), והגב' עמירה חיים כמנהלת המחוז. בשנים אלו נחשפתי לאשת החינוך מספר .1 מרשים מאוד כיצד קידמה את המערכת ביוזמות חינוכיות, לימודיות וחברתיות.
יוזמות רבות אומצו ע"י שאר המחוזות בארץ כמו הבגרות החברתית ועוד ....
העיר באר שבע קיבלה תשומת לב מיוחדת ואני כמחמ"ד יכול להעיד שהייתה לא רק אוזן קשבת לצרכים של החמ"ד בב"ש אלא ראתה את כלל המערכת בב"ש בראיה קרובה ואישית.
החמ"ד זכה במחוז כולו ובמיוחד בב"ש לעדנה, לקידום בפתיחת מוסדות חינוך, בתקציבים רבים, ביוזמות ובשעות רבות לתגבור לימודים.
העיר ב"ש בין הבודדות בארץ שיש בה שתי ישיבות ,שתי אולפנות, בי"ס תיכון מקיף דתי גדול ומרכז טכנולוגי מיוחד.
בתקופת עבודתי כמחמ"ד העיר ב"ש זכתה לתשומת לב מיוחדת בהנגשת האקדמיה לעל יסודי, ביוזמות פורצות דרך עם אוניברסיטת בן גוריון בנגב, עם מרכז רמון, עם יחידות הצבא לעידוד השתלבות ילדי הדרום ביחדות הסייבר ועוד.
המאמץ שלה לעודד את התלמידים לאקדמיה, להגדלת זכאי הבגרות , לאיכות תעודת הבגרות ולהפנמת גישות חינוכיות חדשניות בתחומים השונים, לימודיים חינוכיים וחברתיים היה עצום.
28
אני עד במהלך השנים האלה לאנרגיות ולעוצמה של הגב' חיים בקידום מערכת החינוך במחוז בכלל ובבאר שבע בפרט.
כל כולה היתה נתינה חינוכית לכלל המערכת, לתלמידים, למנהלים, למורים, להורים וכן למפקחים וליוזמות ולגישות חדשניות.
לסיכום
התרומה של גב' עמירה חיים לבאר שבע היתה בעיני גדולה ואיכותית לעיר באר שבע, למחוז הדרום כולו שפרח ושגשג בתקופת כהונתה וכמובן תרומתה לכלל המערכת כאשר שמשה כמנכ"לית משרד החינוך.
הגב' עמירה שמשה לי ולכולנו כעמוד אש אשר צועד לפני המחנה במסירות ,בנחישות,
במקצועיות ועם אמונה חזקה ביכולתה של מערכת החינוך לקדם ולהשפיע וביכולתם של כל
תלמיד ותלמידה להגיע להישגים לימודיים וחברתיים.
אני ממליץ בחום ובכבוד רב להעניק לגב' עמירה חיים את אות י"קירת העיר באר שבע".
הוועדה ממליצה פה אחד על המועמדת וזאת מהנימוקים כפי שפורטו במכתב ההמלצה.
הוועדה לקחה בחשבון שמדובר במועמדת שאינה תושבת העיר (סעיף 6.5 בנוהל). עם זאת,
החליטה להמליץ לאור תרומתה המשמעותית והמכרעת להאדרת שמה של העיר גם במישור
הארצי בתחום החינוך, תרומתה לביסוסה באר שבע כמטרופולין חינוכי פורץ דרך, הגשמת
החזון להוביל את הנגב למצוינות לימודית וערכית וקידום תוכניות שפותחו על ידה בעיר
באר שבע ואשר שימשו כמודל לכל הארץ.
29
4. גב' מלכה ליברמן
קורות חייה של המועמדת
מלכה נולדה בעיר זלאו בשנת ,1926 להוריה רחל ומשה פולק. במשפחתה היו ארבעה ילדים –
אייזיק, הבכור, מלכה, דבורה והאח הצעיר, שלמה. אביה היה בעל מעדנייה כשרה בעיר ואימה הייתה עקרת בית. המשפחה הייתה מסורתית. סבה של מלכה, מוניש פולק, כתב יומן, המתעד את חיי הקהילה במשך שנותיו האחרונות עד להילקחו ע"י הנאצים. עותק היומן בשפת היידיש מצוי אצל מלכה עד היום. בשנת ,1942 ההונגרים הפשיסטיים נכנסו לאזור עירה של מלכה, ואז החלו גזרות על היהודים: עוצר, טלאי צהוב, גירוש מבתי הספר, נישול אביה מן העסק הפרטי ועוד. ב ,1944 משפחתה של מלכה גורשה מן הבית, וזאת לאחר שאחיה הבכור כבר נלקח למחנות העבודה. המשפחה הועברה לגטו סילדשומיו, משם החלו תוך זמן קצר טרנספורטים לאושוויץ, וגם תורה של משפחתה של מלכה עד מהרה הגיע. על הרמפה באושוויץ בשעת לילה, לאחר הנסיעה הנוראית, נפרדו מלכה ואחותה מהוריהן ומאחיהן הצעיר, שרק זמן קצר לפני כן חגג את טקס בר המצווה. ההורים ושלמה הצעיר נלקחו ישירות
להשמדה. מלכה חשה אחריות גדולה על אחותה הצעירה ממנה. היא לא ידעה מה עלה בגורל
משפחתה, וחשה מחוייבות לשמור על אחותה ולהשיב אותה להוריה בתום התופת. מלכה
חשה כי תפקיד חשוב זה עזר לה לשרוד ולהחזיק מעמד. היא אחזה באחותה וגוננה עליה
בכל כוחה בכל המחנות הרבים אליהם נשלחו יחד. בעיקר נלחמה בכל כוחה שלא יפרידו
ביניהן – הן הגיעו למחנות שטוטהוף, גלובן, רוונסברוק ומלחוף. במחנות היו נתונות מלכה
ואחותה להשפלות, למראות זוועה, לרעב, לעבודות כפייה קשות בקור אימים ותחת אכזריות הנאצים. במלחוף הן שוחררו ע"י הצבא האדום. לאחר החלמה ממחלות קשות בהן לקו, יצאו מלכה ואחותה דבורה יישירות לכיוון הבית, שם קיוו להתאחד עם ההורים. בבית הן מצאו את האח הבכור, ששב ממחנות העבודה והתוודעו לאסון שפקד אותן, ולאובדן ההורים, האח הצעיר, והרוב המוחלט של המשפחה המורחבת. תוך זמן לא ארוך, מלכה, ששיוועה לקן משפחתי, הכירה את בעלה, אברהם ליברמן. הזוג התחתן, בנוכחות אנשים ספורים, כי לא היה את מי להזמין, בקלוז', שברומניה. ב ,1947 יחד עם בעלה, עלתה על אוניית המעפילים "פאן יורק", מתוך כמיהה להגיע לארץ ישראל, ל"בית", עליו שמעה מפי אביה, שהמשפט:
"בשנה הבאה בירושליים הבנויה", היה שגור על פיו. למרבה הצער, את האונייה שלהם עצרו הבריטים, ומלכה מצאה עצמה שוב מוקפת גדר תיל וכלואה, באי קפריסין. במחנה קפקריסין, מלכה בעלה שהו כשנתיים, שם הכירה מלכה לראשונה יהודים מתפוצות שונות משלה.
בפברואר ,1949 מלכה הגיעה ארצה, למעברה בבית ליד. מן המעברה היא עברה לבית ביהוד.
בעלה גויס לצבא באופן מיידי. ב 1957 הגיעו לבאר שבע, שם הקימו את ביתם. למלכה ואברהם נולדו שלושה בנים – משה, שלמה ואהרון. בשנת 1980 נפטר בעלה של מלכה ממחלה ממושכת. מלכה שכלה את בנה, שלמה, שנתיים אחר כך. למלכה כיום חמישה נכדים ושלושה נינים.
מאז הקמתו של מועדון "עמך" בבאר שבע, לפני יותר מעשרים שנה (מועדון חברתי לטובת ניצולי השואה שסניפיו רבים ברחבי הארץ), מלכה לוקחת חלק משמעותי בפעילות המועדון, והיוותה לאורך שנים דמות משמעותית והרוח החיה בו. במועדון למדה ציור, וביתה מלא בציורים מרהיבים שצירה החל מגיל .80 כמו כן, הייתה מן המשתתפות הבולטות בחוג הברידג'. מעבר לכך, השתתפה בפרוייקטים המתעדים ומנציחים את השואה, ואשר מחברים בין הדורות, כפי שאכתוב בהמלצה שלהלן.
30
מאז 1980 הקדישה מלכה את חייה להתנדבות ולהנצחת השואה. בויצ"ו התנדבה מלכה אצל קשישים במשך מספר שנים. כמו כן, מלכה נתנה עדות במסגרות ואירועים שונים, לאורך עשרות שנים, בעצם מן הרגע בו סיפור השואה נפתח בארץ, כשדור השואה החל לספר והדור הצעיר היה קשוב לקבל.
המסגרות בהן מלכה פעלה להנצחה ומתן עדות:
בתי ספר, מסגרות צבא, בשנים האחרונות בעיר הבה"דים בנגב, בית הספר למשאבי אנוש בצה"ל, מול אסירים, מול סוהרים, במשטרת ישראל, מול סטודנטים באוניברסיטה, מול מהנדסים ועובדים בחברות הייטק, במסגרת "זיכרון בסלון", במסגרת פרוייקט בינדורי של "עמך" באר שבע (אפרט פרוייקט זה בסיבת המלצתי).
ניתן לקבל את סיפרה של מלכה – "תקווה בצל המלחמה" – שמתאר את קורות משפחתה
בזמן השואה. הספר נכתב במשך השנים האחרונות והוצא במספר הדפסות שונות, הוא ניתן
לשימוש לבני נוער.
נימוקי הממליצים ופרטים נוספים בהתאם לשיקולי הממליצים
המלצתי הינה עקב תרומתה של גב' מלכה ליברמן להנצחת השואה באמצעות מתן עדות,
כנציגה של דור הניצולים, שהקדישו עשורים מחייהם בקושי רב, להביט אחורנית ולכאוב -
כדי לספר, כדי להנציח, כדי להשאיר לדור הבא את מורשת וזכרון העבר. תחום זה בחברה
הישראית הגיעה העת להעניק לו הכרה. יש בו הושטת יד אל העבר, והושטת יד אל אנשי
העתיד ולחברם יחד.
גברת מלכה ליברמן, בת ,95 ילידת טרנסילבניה, ניצולת אושוויץ, מתגוררת בבאר שבע מאז שנות החמישים, מקדישה את ארבעים השנים האחרונות להתנדבות, לקשר עם בני הדור הצעיר ובעיקר להנצחת זיכרון השואה באמצעות עדות באופנים שונים.
הסיבה להמלצתי:
מלכה מייצגת בעיני את הנצחת השואה ואת מתן העדות. דור הניצולים, שהגיע ארצה כאוב
ושבור, שתק, מסיבות נפשיות (לגונן על עצמו ועלינו) ומתחושה שאין מי שישמע. כולם
מסביב היו עסוקים בבניית הארץ, ולא היו מסוגלים להביט אחורנית בחורבן, שנותר "שם".
הניצולים גייסו "כוחות על" להקים משפחות ולכונן ערים בישראל. עם משפט אייכמן,
שהתקיים בארץ, החל הסיפור הנורא להיפתח. הדור הצעיר בארץ עצר לשמוע, ודור
הניצולים, בהיסוס, החל לדבר. לא קל היה ללכת בפעמים הראשונות לבתי הספר ולספר מה
קרה להם בשואה. גם לא קל היום אחרי מאות ועשרות פעמים. ואף על פי כן, הניצולים,
וביניהם מלכה ליברמן, עושים זאת, מתוך מחויבות לבני המשפחה ולקהילות שניספו שם,
ומתוך מחויבות לנו, אלו שצריכים לדעת. חשוב לומר כי לעיתים קרובות מתן העדות דורש
הרגעה לפני והרגעה אחרי, חשוב לומר כי הדבר כרוך בהתרגשות המסכנת את הבריאות,
חשוב לומר שמדובר בטראומה שהאדם חוזר אל תוכה בכל פעם מחדש. לדעתי, אנו חבים
תודה גדולה לניצולים שמשקיעים בדבר מאמצים עילאיים – כדי להנציח, כדי לזכור, כדי
להנחיל את זכר השואה לדורות הבאים. מלכה ליברמן מייצגת כל זאת בפועלה.
אוכל להעיד כי במסגרת "עמך" באר שבע, מלכה השתתפה בעשרות פרוייקטים שכוונתם הייתה כפולה – קרוב בין הדור המבוגר לדור הצעיר והנצחת זכר השואה, תוך מתן עדות.
מלכה תמיד הושיטה יד ונרתמה להשתתף בכל פרויקט שהוצע לה. היא גייסה כוחות לכך, גם בשעות משבר פיזי ורגשי. הפרוייקטים כללו מפגשים חד פעמיים עם בני נוער או תהליכים 31
ממושכים של מספר מפגשים (עם אירוע שיא או ללא אירוע שיא), במסגרות נוער בית ספריות, פורמאליות ובלתי פורמאליות בעיר באר שבע. בין היתר – השתתפה במתן עדות דרך אומנות הציור, דרך שירי ילדות, דרך מגמת תקשורת תיכונית (סרט שהוצא לגבי סיפורה נקרא "התיאבון לחיים", ע"י תלמידות מגמת תקשורת בעיר), דרך קבוצת שיח בנושא היסטוריה עם תלמידים מתנדבים ועוד מפגשים רבים אחרים.
בנוסף, מלכה כתבה את קורות חייה בספר הנקרא "תקווה בצל המלחמה", ספר בו השקיעה רבות. בכך היא מייצגת דור של ניצולים שסקרו את סיפור חייהם במאמצי כתיבה רבים, לשרות בני הדור הבא. זוהי ירושתם, ולדעתי עלינו להוקיר אותם על המאמץ.
חשוב לציין כי הפרוייקטים תרמו מאוד לבני הנוער, שבזכות המפגש עם הניצולים בכלל ועם
מלכה בפרט זכו להתחבר לזכר השואה אך יותר מכך לערך של בחירה בחיים למרות משברים
ואובדן. הנוער קיבל אות ממלכה שהחיים בעלי משמעות ושווה לחיות אותם ולנצח.
בעיני, הוקרת הניצול שתרם להנצחת השואה הינה דבר חיוני ביותר. אירוע כזה מהווה
הוקרה לכל הדור, שלמרות הקושי לצלול חזרה אל העבר ואל הטראומה, עשה זאת למען
הדור הבא. כי חובה להסתכל אחורנית כדי להיות מסוגלים להביט קדימה.
מלכה ליברמן היא דוגמא ומופת לערך זה.
המלצה
ברצוני להביע דעתי בנוגע להתמודדותה של מלכה ליברמן בתור יקירת העיר למורשת ישראל.
מלכה ליברמן הינה ניצולת שואה שבמהלך כל שנותייה פעלה על מנת להעביר את המורשת הזו הלאה.
מלכה מתנדבת במגוון תכניות, וארגונים כדי לספר את הסיפור שלה הלאה.
השנה, טקס יום השואה באדיבות מקיף ג' העלה מסכת על סיפור חייה של מלכה.
הטקס היה הטוב ביותר מכל שנותיו.
השיא שלו היה כשמלכה עצמה עלתה לבמה, ושיתפה את הקהל בתחושותייה.
אולם שלם עמד על הרגליים ומחא לה כפיים.
בעיניי, הוקרת העיר תהיה לה כמשמעותית ביותר מכיון שהיא רואה בבאר שבע כעיר שנתנה לה חיים מחדש ואפשרות לבנות משפחה.
אנחנו, בתור אזרחי העיר המורשת של מלכה, ושל כל הניצולים/ות ששרדו את המלחמה, ובחרו להגיע לכאן להתחיל מחדש.
יש לנו האחריות המלאה לדאוג לצורכיהם/ן, לסיפור שלהם/ן, ולאריכות ימיהם/ן.
הוועדה ממליצה פה אחד על המועמדת וזאת מהנימוקים כפי שפורטו במכתב ההמלצה.
32
5. גב' ליזה ניקולאיצ'וק
קורות חייה של המועמדת
שנת לידה: 1959
ארץ מוצא: אוקראינה
נייד: 052-6216007
השכלה:
תואר שני, פסיכולוגיה חינוכית, התמחות בפסיכוקורקציה, בעיות של גיל התבגרות, עבריינות בקרב קטינים, אוניברסיטת סנט פטרבורג תואר ראשון, חינוך והוראה, המחלקה לחינוך, מכון פדגוגי, סנט פטרבורג (שני התארים בהצטיינות יתרה).
ניסיון תעסוקתי:
2002 - ועד היום, מנכ"לית עמותת מסל"ן - מרכז הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית ואלימות, נגב.
▪ התוויית מדיניות ותוכניות עבודה של העמותה, אחריות על ביצוע ויישום החלטות ועד המנהל.
▪ ניהול ופיקוח עבודת הצוות לרבות מענה מקצועי, העסקה ופיטורין של הצוות, הדרכה מקצועית לצוות המרכז ומתן "סופרוויזיון".
▪ תיאום פעילויות מרכז הסיוע וניהול מערך קשרי החוץ רלוונטיים: איגוד מרכזי הסיוע, מרכזי סיוע אחרים, רשויות מקומיות, ארגוני נשים, תורמים ועוד.
▪ בניית תקציב שנתי וניהולו.
▪ אחריות על מערך השיווק, הדוברות, הפרסום ויחסי הציבור של העמותה.
▪ השתתפות בוועדות שונות, כולל לובי בכנסת לשינויי חקיקה בנושאי נשים ומעמדן בחברה.
1983 - 1986 פסיכולוגית, של נוער בסיכון, מוסד לעבריינים קטינים, אוקראינה.
1986 - 1991 מנהלת בית הספר תיכון וחטיבה צעירה, אשר כלל בתוכו מערך תעסוקתי לנוער נושר, רוסיה.
1991 - 1994 טיפול מקצועי ותהליכי להורים אשר ילדיהם עברו עבירות פליליות, כולל עבודה פרטנית וקבוצות עם ילדים במצבי סיכון.
33
נימוקי הממליצים ופרטים נוספים בהתאם לשיקולי הממליצים
ליזה ניקולאיצ'וק עלתה לארץ ישראל בשנת 1994 יחד עם בן זוגה ניקולאי ושתי בנותיה, אלכסנדרה ואנסטסיה. כשנה לאחר מכן, בבאר שבע, נולד בן הזקונים דניאל. למרות שהייתה בעלת תארים בהצטיינות יתרה בפסיכיאטריה ובפסיכולוגיה מאוניברסיטת סן פטרסבורג, בשנותיה הראשונות בארץ היא סעדה קשישים ורק בהמשך החלה לעסוק בתחום התמחותה -
טיפול בנערות ונערים בסיכון. אחת מהנערות בהן טיפלה נפגעה מינית מאביה החורג וליזה סייעה לה להיחלץ מידיו וכך הכירה את עמותת מסל"ן. במקביל ללמידה באולפן ורכישת השפה העברית, ליזה החלה להתנדב במסל"ן, גם בסיוע לנפגעות וגם כחברת ועד מנהל. בתחילת שנות האלפיים המוקדמות התבקשה ליזה לנהל את העמותה ולהתמנות למנכ"לית, היא הסכימה, ומאז שנת 2002 ועד היום היא מנהלת את העמותה ביד רמה ובגאווה.
עמותת מסל”ן – מרכז הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית ואלימות, נגב – היא אחד מתשעה מרכזי סיוע הפועלים ברחבי הארץ, ותחום פעילותה הוא כל אזור הנגב, מקריית גת ועד אילת.
מאז הקמתה בשנת 1988 העמותה מסייעת לנפגעות, לנפגעים ולבני משפחותיהם, מלווה אותם ומספקת עבורם תמיכה מעשית ורגשית. לצד פעולות הסיוע, העמותה פועלת למען התמודדות עם שורש הבעיה ויצירת שינוי חברתי: שבירת קשר השתיקה, העלאת המודעות וצמצום משמעותי של תופעות האלימות והאלימות המינית, הנפוצות בכל רובדי החברה, וזאת על ידי פעילויות חינוך, מניעה והסברה.
מסל"ן הוא כבר מזמן לא רק מקום עבודה, אלא מפעל חייה של ליזה ששמה לה למטרה לפעול ללא לאות למען יצירת שינוי חברתי אמיתי, ללא אגו ובלי פוליטיקה. כששואלים אותה על המניעים שלה, היא תמיד אומרת שהיא פועלת למען הילדים והנכדים, שלה ושל כולנו. ליזה היא סבתא לשלושה נכדים מדהימים שמהווים עבורה עולם ומלואו. היא מעניקה להם את אהבתה וזמנה, כפי שהיא מעניקה לכל אדם שנקרה בדרכה.
היא הרכיבה צוות מקצועי של נשים פמיניסטיות ואקטיביסטיות אשר פועלות יחד איתה למען מיגור האלימות מתוך רצון כנה ואמיתי לסייע. ליזה דאגה ודואגת לפתח ולהעצים את הצוות שלה, היא מדרבנת אותן ללא סוף להצלחה, ללימודים, לעצמאות, למיצוי זכויותיהן ועוד. כך גם את מתנדבות העמותה שהיא מעריכה ומוקירה עד בלי סוף, ותמיד קוראת להן "הלב הפועם של העמותה".
ליזה היא אישה פורצת דרך, אסרטיבית ולא מתפשרת, אשר תסיר כל מכשול למען הצדק.
במהלך שנות פעולתה במסל"ן היא הצילה אין ספור נפשות – נשים וגברים, נערות ונערים, ילדות וילדים, כולן.ם נפגעות ונפגעי תקיפה מינית ואלימות ובני משפחותיהם. הלב הרחב שלה והנתינה האין סופית שלה הופכים אותה לאישה המיוחדת שהיא.
ליזה קוראת לכולן ולכולם, נשים וגברים כאחד, לקחת אחריות ולהצטרף למאבק החברתי שלנו, להפסיק לתת לפגיעה מינית לגיטימציה, ולחנך את ילדינו ונכדנו לכבוד אדם, סבלנות וסובלנות.
הוועדה ממליצה פה אחד על המועמדת וזאת מהנימוקים כפי שפורטו במכתב ההמלצה.
34
6. פרופ' אסתר פריאל
קורות חייה של המועמדת - פרופ' (אמריטוס) אסתר פריאל החיים שלנו כבני אדם מנותבים רבות על ידי האנשים שאנחנו פוגשים בדרכנו. לעיתים יש כאלו אשר בדוגמא אישית, בהשראה ובהתמדה משאירים בנו חותם שאנו לוקחים איתנו לשארית חיינו.
פרופסור אסתר פריאל ילידת העיר באר שבע, אחראית באופן ישיר לניתוב חייהם של אלפי רופאים, ביולוגים, אנשי המעבדה הרפואית ואנשי מדעי הבריאות במהלך ארבעה עשורים של קריירה אקדמית במחלקה לאמינולוגיה ומיקרוביולוגיה בפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן גוריון שבנגב. רבים מבוגרי מעבדת המחקר שלה באוניברסיטה משמשים כיום בתפקידים בכירים באקדמיה, בבתי החולים ובתעשייה בארץ ובעולם.
אסתר לימדה אלפי סטודנטים והנחתה במעבדה שלה עשרות תלמידי מחקר לתארים מתקדמים (תואר שני ושלישי) שחונכו אצלה ברזי המחקר המדעי. אסתר, מרצה מצטיינת שזכתה פעמים רבות בעיטורים בתחום זה. מדענית מובילה בעלת שם עולמי, עם מעל ל 70 פרסומים מדעיים בעיתונים יוקרתיים, עם זכיה בכ 30 מענקי מחקר מקרנות מחקר תחרותיות ורשימה של 6 פטנטים מדעיים בארץ ובעולם. עבודתה המדעית של אסתר זכתה לפרסום גם מחוץ לעולם המדעי, כאשר מחקריה פורצי הדרך בתחום המלחמה בנגיף האיידס, מחלת הסרטן ומחלות ניווניות, עוררו הדים וזכו במהלך השנים לכותרות בעיתונים, באתרי החדשות ובטלויזיה. פרסומים אשר העלו את קרנה של האוניברסיטה בפרט ושל העיר באר שבע בכלל.
אסתר נולדה ב-1952 בבאר שבע להורים יוצאי מצריים, משה ושרה בן סימון שעלו לארץ בשנת 1949 ונשלחו עם עולים חדשים אחרים למעברה בעיר. לאחר מכן שוכנו בדירת חדר קטנה של עמידר בשכונת דרום. בדירה קטנה זו, עם שלושת אחיותיה, התגוררה אסתר עד אשר מלאו לה 12 שנה. אב המשפחה עבד כפועל בניין אזרח עובד צה"ל, והאם ילידת אלכסנדריה שבמצריים עבדה כמורה ששלטה בשש שפות, גידלה בארץ את בנותיה כעקרת בית.
את לימודי בית הספר היסודי עשתה אסתר בבית הספר מצדה שם התבלטה במצוינותה. באותה עת יזם משרד החינוך פרויקט איתור ילדים מחוננים ממשפחות מעוטות יכולת בכדי להעבירם למסגרת שבה יוכלו לבטא את כישוריהם. בהמלצת המחנכת צורפה אסתר לתוכנית ונשלחה ללמוד בכפר הנוער בן שמן שאותו ניהל באותם הימים חתן פרס ישראל לחינוך אריה סימון.
מגיל צעיר נחשפה אסתר למדע שהפך לאהבתה הגדולה ואף יצגה את כיתתה בחוג נוער שוחר מדע במכון וויצמן ואוניברסיטת תל אביב. עם תום לימודיה המליץ מחנכה בבן שמן שתמשיך ללימודים באוניברסיטה במסגרת העתודה האקדמית. אסתר שמחה לחזור לעיר הולדתה כעתודאית לתואר ראשון בביולוגיה באוניברסיטת בן גוריון. בסיום לימודיה לתואר בשנת 1973 התגייסה לצה"ל ושרתה כקצינה בפרקליטות הצבאית הראשית ובמקביל השלימה את התואר השני שלה בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב שאותו סיימה ב-.1976 את לימודי הדוקטורט עשתה במחלקה לביולוגיה של הטכניון בחיפה ובהיותה בת 28 הוענק לה התואר ד"ר למדעים של הטכניון. למרות ההצעות הרבות שעמדו לפתחה, בחרה אסתר להענות לבקשה של אוניברסיטת בן גוריון ולחזור לעיר הולדה, ראשית כפוסט דוקטורנטית ומיד לאחר מכן כחברת סגל ולסייע בהקמת המחלקה לאימונולוגיה ומיקרוביולוגיה בפקולטה למדעי הבריאות.
35
במהלך הקריירה האקדמית הענפה של אסתר, הפרוסה על ארבעה עשורים, מחקריה התמקדו בחקר הסרטן, חקר מחלות נגיפיות כמו האיידס וחקר מחלות ניווניות של מערכת העצבים.
בין השנים 1986-1989 שמשה כמדענית אורחת במוסד הלאומי לבריאות ()NIH האמריקאי ויועצת מיוחדת במכון המחקר הלאומי לסרטן במרילנד ארה"ב.
באוניברסיטת בן גוריון, שמשה אסתר בתפקידים רבים. כיושבת ראש ועדת הוראה של בית הספר למדעי המעבדה הרפואית ,1998-2003 כעשרים שנה שמשה כראש תת הוועדה ללימודי מסלול משולב לתואר שני ושלישי בפקולטה למדעי הבריאות .2000-2020 מ 1990-2020 שמשה כחברת ועדת הקבלה של סטודנטים לבית הספר לרפואה. בין השנים 2003-2012 ניהלה אסתר בהצלחה מרובה את בית הספר למדעי המעבדה רפואית והפכה את בית הספר לאחד המובילים במדינת ישראל. בשנים 2009-2020 שימשה כנציבה להטרדות מיניות של אוניברסיטת בן גוריון, כחברה בבית הדין למשמעת סטודנטים 2006-2010 וחברה בבית הדין של הסגל הבכיר באוניברסיטת בן גוריון .2004-2008
בנוסף לתפקידיה בוועדות פנימיות של האוניברסיטה, שמה ופועלה הובילו לחברות והובלה של ועדות מקצועיות ולאומיות שונות. בין השנים 2003-2012 היתה חברה בגוף המיעץ למשרד הבריאות בנושא מעבדות רפואיות, ב 2004-2020 חברה בוועדה הלאומית למסרטנים סביבתיים של האגודה למלחמה בסרטן. ב 2009-2020 הייתה חברה בוועדה הלאומית לבטיחות של משרד התעשיה והמסחר. בשנים 2005-2012 שימשה כחברה בוועדת משרד הבריאות לקביעת תהליכי אישור של עובדי מעבדות רפואיות.
בשנים 2013-2020 שמשה כחברה בוועדת ההערכה של המועצה להשכלה גבוהה בבחינת תוכנית בית הספר למדעי המעבדה הרפואית בצפת. בשנים 2014-2015 שמשה כחברה בוועדת מלגות פוסט דוקטורט הודו-סין של המועצה להשכלה גבוה, ובשנים 2015-2016 שמשה כיושב הראש של אותה הועדה. בשנת 2019 הייתה חברה בוועדת הבדיקה וכיום הינה חלק מועדת המעקב להקמת בית הספר לרפואה באוניברסיטת אריאל מטעם המועצה להשכלה גבוה.
מעבר לתפקידיה הרבים בפקולטה למדעי הבריאות, תרמה גם לקהילה שלא במסגרת חובותיה האקדמיות. בשנים 2007-2010 פיתחה והקימה את תוכנית אורט אקדמיה לתלמידי תיכון.
תוכנית ייחודית זו, שאותה אסתר הובילה, מאפשרת לתלמידי תיכון לרכוש ידע אקדמי בתחום מדעי הבריאות.
אסתר, שסיפור ילדותה בעיר באר שבע החדיר בה את הרצון לקדם את הנחלת הידע המדעי בארץ בפרט ובבאר שבע והדרום בכלל, ידועה כמרצה נלהבת ומרתקת. אסתר מוכרת כמרצה מיתולוגית באוניברסיטה והיא זכתה בפרס מרצה מצטיין 14 פעמים בין השנים 1996-2014 הישג נדיר מאד, כאשר בחלק מהשנים זכתה, באותה השנה, בשני פרסי הצטיינות הן מטעם האוניברסיטה והן מטעם אגודת הסטודנטים.
במהלך השנים זכתה אסתר בפרסים מדעיים ומענקי מחקר רבים שאיפשרו לה לפתח ולהקים מעבדת מחקר מתקדמת באוניברסיטת בן גוריון אשר באופן פעיל הכשירה מדענים וחוקרים רבים בני העיר באר שבע וגם סטודנטים שאינם בני העיר שאותם עודדה להשתקע באזור הדרום. אסתר זכתה בפרס "בן שאול" על מחקר מצטיין בתחום הסרטן ב ,1985 פרס למחקר מדע בסיסי לזכרו של דן כהן ב ,1986 פרס גו'ן בייקר לפיתוח קרירה בתחום האימונולוגיה והמיקרוביולוגיה בין השנים ,1994-2000 פרס על מחקר מצטיין של איגוד האונקולוגיה הבינלאומי ב-.1996
36
במהלך השנים זכתה אסתר במענקי מחקר מטעם ה (Fund Research Cancer ,)ICRF-Israel )Health of Institute (National ,NIH )Association Cancer (Israel ,ICA משרד הבריאות של מדינת ישראל, קרן Hapais Mifal ,Sapir הועדה לתכנון ותקצוב, הקרן הלאומית למדע.
לאחר סיום קריירה מוצלחת ביותר באקדמיה, אסתר הקימה בשנה האחרונה חברה למחקר ופיתוח של תרופות למחלות ניווניות בשם נוירומגן )(Neuro-Magen המבוססת על הפטנטים שבהם מחזיקה אסתר. החברה פועלת לפיתוח תרופות חדשניות למחלות ניווניות כגון ,ALS אלציימהר ועוד. לאחרונה זכתה החברה במענק ממשלתי יוקרתי של הרשות לחדשנות בישראל.
בהתאם לתפיסת עולמה, התעקשה אסתר למקם את משרדי החברה ומעבדת המחקר שלה בעיר באר שבע. העיר שבה נולדה וגדלה, העיר שבה במשך 40 שנה, חנכה לימדה והכשירה אלפי רופאים עובדי מעבדה, מדענים וחוקרים שמהווים כיום את עמוד השדרה של הרפואה, האקדמיה והמחקר בארץ בכלל ובבאר שבע והדרום בפרט.
נימוקי הממליצים ופרטים נוספים בהתאם לשיקולי הממליצים
פרופסור אסתר פריאל הינה מדענית וחוקרת מצטיינת, בעלת שם עולמי בתחום חקר הסרטן, נגיפים ומחלות ניווניות. עם זאת, בראש ובראשונה אסתר היא מורה, מדריכה ומרצה בכל רמ"ח אבריה אשר זוכה להערכה עצומה מאלפי תלמידיה אשר אותם גידלה במשך ארבעה עשורים של הוראה והדרכה בפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן גוריון שבנגב. בניהם רופאים שמהווים כיום את עמוד השדרה של מערכת הרפואה בארץ בכלל ובבאר שבע והדרום בפרט. כמו גם חוקרים המובילים את תעשיית התרופות בארץ ובעולם אשר שנים רבות לאחר שסיימו את לימודיהם והכשרתם, זוכרים ומוקרים את מי שפתחה להם את הצהר לעולם המחקר הרפואי, עודדה אותם, תמכה, הכשירה, הוותה מודל לחיקוי ודוגמא אישית ליושרה ומצויינות מדעית.
אסתר שימשה בשנים 2009-2020 בהצלחה מרובה ,נציבה להטרדות מיניות של האוניברסיטה תפקיד שלא במסגרת מחויבותה האקדמית .כמו גם בשנים 2006-2010 חברה בבית הדין למשמעת סטודנטים.
2004 -2008 חברה בבית הדין של הסגל הבכיר באוניברסיטה.
סיפור חייה של אסתר, ילידת באר שבע של שנות החמישים, איננו מובן מאליו ומהווה דוגמא ומופת למה ניתן להשיג בהתמדה, נחישות ויכולת. כילדה קטנה, בת בכורה מתוך ארבע בנות להורים עולי מצריים, גאים אך קשיי יום. דבר בילדותה לא רמז על העתיד המזהיר הצפון לה בעולם המדע העולמי ועולם החינוך האקדמי מדעי בארץ. עם זאת, דווקא תקופה זאת בחייה נטעה בה את הזרעים שבסופו של דבר לבלבו והניבו עץ של ידע רב אשר נותן חזרה מפירותיו לסטודנטים צעירים אשר מחפשים את דרכם המקצועית.
במידה רבה, סיפור חייה של אסתר הינו סיפור חייה של העיר באר שבע. ילדה צעירה שבה זיהו כולם פוטנציאל גדול, מקבלת את ההזדמנות ובהרבה אומץ, התמדה ועקשנות היא לוקחת את ההזדמנות בשתי ידיים לומדת, גדלה ופורחת ומהווה כבר ארבעה עשורים מודל ודוגמא לרבים.
אסתר איננה מסתנוורת מהאפשרויות הקיימות בפניה לאחר השלמת לימודי הדוקטורט, זוכרת מאין הגיעה ובוחרת לחזור לעיר הולדתה. אסתר מסייעת בהקמה וביסוס של מחלקה חדשה אימונולוגיה ומיקרוביאולוגיה בפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטה, משתקעת בעיר בונה בה את משפחתה ואת הקריירה האקדמית המקצועית שלה.
37
מהלך ארבעה עשורים מובילה אסתר מחקרים פורצי דרך בתחום חקר הסרטן, מחלות נגיפיות ומחלות ניוניות. עומלת בהתמדה, לתת מיכולותיה חזרה לתושבי העיר שבה גדלה, לפתוח את הצהר לעולם המדעי, לאלפי סטודנטים בוגרי העיר אשר מחפשים את דרכם המקצועית.
מתמקדת בלתת לכל אחד מהסטודנטים שלה את האפשרות למצות עד תום את הפוטנציאל הגלום בו וזוכה להכרה והוקרה חסרת תקדים מתלמידיה.
מחקריה של פרופסור פריאל, מעלים את קרנה של אוניברסיטת בן גוריון בכלל ושל העיר באר שבע בפרט לא רק בעולם האקדמיה. מחקריה של אסתר בתחום נגיף האיידס הובילו להתעניינות בתקשורת הכתובה ובתוכניות הטלוויזיה. בשנת 2000 קוטלגה אסתר תחת הכותרת הנשים המצלחניות בישראל באלבום חגיגי שהוציא עיתון לאשה ובו נבחרו גליונות יחודיים בין השנים .1948-2000 בשנת 2008 פרסם העיתונאי והסופר יצחק שתיל ז"ל את ספרו 66 נשים בבאר שבע. בו הקדיש עמוד לפרופסור פריאל תחת הכותרת "הלוחמת בסרטן ובאידס משכונת דרום".
כמנהלת בית הספר למדעי המעבדה הרפואית עשתה אסתר מהפך בתוכנית הלימודים והפכה את התוכנית לאחת מהתוכניות האטרקטיביות בארץ. תוכנית שאליה נוהרים כיום סטודנטים רבים מכל הארץ, רבים מהם בוחרים בסיום הלימודים להשתקע בדרום בכלל ובבאר שבע בפרט.
פרופסור פריאל מהווה דוגמא ומופת לכל ילד וילדה, תושבי העיר באר שבע. הוכחה חיה לכך שהשכונה שבה גדלת, במה עסקו הוריך, מהיכן הגיעו או כמה הרויחו לא צריכים למנוע ממך לחלום ולהגשים. בסופו של יום, עם הרבה נחישות, התמדה ואומץ כל ילד וילדה יכולים לממש את הפוטנציאל הטמון בהם ולהגשים את חלומותיהם.
אסתר, ילידת העיר באר שבע, שסיפור חייה שזור בסיפור חיי העיר, שעזבה את העיר כילדה צעירה על מנת ללמוד ולהתפתח, וחזרה כעבור עשור, להשתקע בעיר ולבנות בה את ביתה.
שבחרה לגדל בה את ילדיה. שבמשך ארבעה עשורים בחרה להקדיש ימים כלילות, לחינוך האקדמי מדעי בבאר שבע. כדי להבטיח שאף ילד או ילדה לא יהיו חייבים יותר לעזוב את העיר על מנת להגשים את חלומותיהם. שבמחקריה תרמה להרמת קרנה של אוניברסיטת בן גוריון, להעמדת דורות של רופאים, עובדי מעבדה וחוקרים באקדמיה ובתעשיה. שגם לאחר יציאתה לגמלאות, בוחרת לא לנוח על זרי הדפנה ולפתוח חברת הזנק ייחודית בעיר באר שבע אשר תוביל לפיתוח תרופות ייחודיות למחלות ניווניות קשות, יותר מראויה לתואר יקירת העיר באר שבע.
המלצה
יש לי עונג וכבוד רב להמליץ על פרופ' אסתר פריאל, אותה אני מכירה מקרוב למעלה מ 20 שנה, לקבלת האות המכובד "יקירת העיר באר שבע". פרופ' פריאל היא בראש ובראשונה מדענית פורצת דרך בתחום המחקר שלה. לא אכביר מילים על החשיבות והמשמעות של המחקר שלה בנושא טלומרים וטלומראז לצורך הבנת תהליכים מורכבים כמו סרטן והזדקנות וטיפול בהם בעתיד, רק אציין שלפני מספר שנים זכתה מדענית ידועה בדיוק בתחום הזה בפרס נובל. אסתר החלה את המחקר שלה שנים רבות לפני כן. מי יודע, אולי אם היו עומדים לרשותה התנאים והמשאבים הדרושים היתה היא זוכה בפרס...
אבל פרופ' פריאל היתה לאורך השנים פעילה ביותר בניהול האקדמי של הפקולטה למדעי הבריאות ואוניברסיטת בן-גוריון בכלל, ומבחינה זו היא דמות ייחודית ביותר שתרמה מעל ומעבר למתבקש מחוקר באוניברסיטה, תוך מסירות ומחויבות לקידום האוניברסיטה ובכך לדעתי גם לקידום העיר באר שבע.
38
בכל נקודות ההשקה שהיו לי עם פרופ' פריאל במסגרת תפקידי, פגשתי אשת סגל באמת יוצאת מן הכלל ביכולות האישיות שלה, בצניעות באומץ הלב שלה ובעיקר בכישרון להוציא מהכוח אל הפועל תוכניות ופעילויות שונות.
בתפקידה כמנהלת בית הספר למקצועות המעבדות הרפואיות עשתה פרופ' פריאל מהפך מתוכנית די שולית וחסרת מוניטין בפקולטה, לתוכנית מאוד רצינית ואיכותית שגייסה לשורותיה תלמידים טובים שרבים מהם המשיכו לתארים מתקדמים בפקולטה למדעי הבריאות ובאוניברסיטאות אחרות בארץ.
עבודתה המאומצת התבטאה הן במישור האסטרטגי של תוכניות הלימודים והן במישור האישי בדאגה לכל סטודנט וסטודנטית. כדיקנית הפקולטה התרשמתי מאד מהאופן שבו ניהלה פרופ'
פריאל את בית הספר, ביד רמה, בשום שכל ובהרבה אמפטיה, הן מול סגל ההוראה והן מול הסטודנטים.
נקודת השקה מאוד משמעותית נוספת עם פרופ' פריאל הייתה לי במסגרת תפקידי כ..... כאשר פניתי אליה בבקשה לקחת על עצמה את התפקיד הקשה והמאתגר של הממונה על נושא הטרדות מיניות ב......
המדובר בתפקיד מורכב ורגיש הנושא בחובו אחראיות גדולה. זהו תפקיד כפוי טובה הדורש
מיומנויות מאוד מגוונות: חוכמה, שכל ישר, כושר שיפוט, רגישות רבה ואומץ לב לעמוד מול
אנשים שבדרך כלל מעדו שלא בכוונה רעה. חלק מהאנשים הללו היו בכירים במערכת ואפילו קולגות, והיכולת של פרופ' פריאל לבצע את עבודת חקר המקרה ברגישות ובדיסקרטיות ולהגיש דו'ח מפורט והמלצות, הייתה פשוט יוצאת דופן.
פרופ' פריאל היא ילידת העיר באר שבע. ללימודים תיכוניים יצאה לבן שמן במסגרת פרויקט של משרד החינוך לאיתור ילדים מחוננים ממשפחות מיעוטות יכולת כלכלית. בסיום לימודי התיכון חזרה לבאר שבע ללימודי ביולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון במסגרת העתודה האקדמית. את התואר השני היא עשתה בביה'ס לרפואה של אוניברסיטת תל אביב ואת הדוקטורט בטכניון. בשנת 1981 היא חזרה עם משפחתה לבאר שבע והחלה דרכה כחוקרת במחלקה לאימונולוגיה ומיקרוביולוגיה בביה'ס לרפואה של אוניברסיטת בן גוריון.
פרופ' פריאל היא דמות מופת וחיקוי, בת העיר באר שבע שבחרה לבנות את חייה המקצועיים והאישיים בעיר, עשתה חיל מדעי ואקדמי והביאה כבוד רב לאוניברסיטה ולעיר.
אני ממליצה בכל לב להעניק לפרופ' פריאל את אות יקירת העיר ולהוקיר בכך מצוינות ותרומה לשמה ושימעה של באר שבע אבל אפילו יותר מכך, להראות לכל ילד וילדה בעיר דוגמא לסימון מטרות והגשמת שאיפות של מי שנולדה וגדלה בבירת הנגב.
"כי רק החולמים – מגשימים" (רוביק דנילוביץ, ראש העיר באר שבע)
המלצה
שמי ...... ברצוני להמליץ על הענקת התואר "יקיר העיר באר-שבע" לפרופסור אסתר פריאל.
את אסתר הכרתי לראשונה בשנת 1992 כאשר אסתר הנחתה אותי בפרויקט הגמר שלי במסגרת תואר ראשון במדעי החיים בעוניברסיטת בן גוריון. עבודתי זו בהנחייתה של אסתר, זכתה בפרס הצטיינות ע"ש יואב ליבנה ז"ל. בשנת 1998 סיימתי את לימודי הדוקטורט שלי בפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן גוריון בהנחייתה של אסתר פריאל.
39
במהלך שנות לימודי בהנחייתה של אסתר, הכרתי אישה אצילית שהפגינה יחס אוהב, מלא כבוד ומפרגן לסטודנטים שלה, חום ותמיכה אין סופיים לסטודנטים, גרמו לנו למוטיבציה גבוהה להצלחת עבודת המחקר המשותפת שלנו עם אסתר. במלאכת מחשבת מופלאה וללא כל סתירה לתמיכה ולפירגון שאסתר העניקה לנו, הסטודנטים, היא דרשה מאיתנו להפגין חריצות, דבקות במטרה ומקצוענות בכל תחומי הידע שרכשנו באוניברסיטה ובכלל בחיים.
לאורך כל חיי המקצועיים בתעשיית התרופותה והביוטכנולוגיה, החל מחוקר ועד תפקידי כיום כסמנכ"ל בחברת ביוטכנולוגיה מצליחה, היסודות המוצקים: האנושיות, היושרה, החריצות והמקצוענות מהווים נר לרגלי והינם חלק בלתי נפרד מחיי ומהצלחותי האישיות והמקצועיות.
בעיני, אסתר מסמלת יותר מכל, את היופי והקסם של העיר באר שבע בכלל ושל הנגב בפרט.
חייה והתפתחותה של אסתר שזורים בדרכה, באופייה ובתפתחותה של באר שבע.
אסתר נולדה בבאר שבע למשפחה אשר עלתה ממצרים, את ילדותה, בדומה לעיר באר שבע, אסתר עברה ללא רווחה כלכלית, כאשר התגוררה עם משפחתה בת השש נפשות, בשיכון דרום, בדירת חדר.
כמו העיר באר שבע, אט אט, החלה אסתר להתפתח ולפרוח.
במסגרת העתודה האקדמאית, עשתה אסתר את התואר הראשון שלה בביולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, לאחר שהשלימה תואר שני באוניברסיטת חיפה ותאור שלישי בטכניון. חזרה אסתר לכור מחצבתה, העיר האהובה באר שבע ובה הקימה את משפחתה.
לאחר סיום לימודי התואר השלישי, התקבלה אסתר כחברת סגל בפקולטה למדעי הבריאות ובשנת 2000 התמנתה כפרופסורית באותה הפקולטה לאחר ההכרה במצויינות האקדמאית שלה.
במהלך השנים, בנוסף לעבודת המחקר החשובה שלה, אסתר חינכה, הדריכה והעמידה דורות רבים של מדענים, כאשר חלק לא מבוטל מהם משמש בתפקידים בכירים בתעשיית התרופות והרפואה.
בנוסף לפועלה החינוכי והאקדמאי באוניברסיטה, אסתר עיצבה והקימה את תוכנית אורט אקדמיה ללימודים גבוהים הכנת תלמידים מצויינים מכיתה ו להשכלה אקדמית בתחום מדעי הרפואה .
גם עם יציאתה של אסתר לגימלאות, היא לא נחה ולא שקטה על שמריה, כאשר הקימה חברת הזנק בתחום הפרמצבטי ואת מקומה קבעה בבאר שבע.
עבורי, אסתר מייצגת את המיוחד והיפה בעיר באר שבע ובנגב כולו - התחלה קשה בשנות ה ,50 עיר ומשפחה מעוטת יכולת, אבל עם המון רצון, נחישות, חום והאהבת הזולת, לאט לאט אסתר והעיר החלו להתעורר, לפרוח ולהרעיף מחומן על כל הסובבים אותה. אסתר תרמה רבות הן בפעילותה האקדמאית והעלתה את קרנה של אוניברסיטת בן גוריון בנגב בעיני חוקרים בעולם (נכחתי איתה בכנסים בחו"ל כאשר פרופסורים מכובדים מהמוסודות הכי יוקרתיים בעולם, באו להתייעץ עם אסתר ולשמוע על המחקר שלה) ובמקבלי, תרומה להקמת דור חדש של מדענים וחוקרים בנגב.
אני ממליץ בחום להעניק לפרופסור אסתר פריאל את תואר יקירת העיר באר שבע.
40
המלצה
שמי ........... רופאה מומחית ביילוד וגינקולוגיה עם התמחות על בטיפול נמרץ כללי. נפלה בחלקי הזכות לכתוב מכתב המלצה למתן פרס יקירת העיר באר שבע, לפרופ' אסתר פריאל.
פרופ' פריאל, היא חוקרת מובילה בתחומה, פירסמה אין ספור מאמרים בעיתונים מדעיים מהשורה הראשונה. לימדה אלפי סטודנטים לרפואה ומחקר, הדריכה חוקרים צעירים בלימודי הדוקטורט שלהם ותרמה רבות כאשת מדע, מחקר וחינוך לאוניברסיטת בן גוריון ולעיר באר שבע.
במהלך לימודי הרפואה באוניברסיטת בן גוריון, זכיתי להיות מתלמידה של פרופ' פריאל כחלק מהמסלול שלי לתואר כפול כרופאה וחוקרת- .M.D/Ph.D הדרך בה פרופ' פריאל לימדה היתה יוצאת דופן, מיוחדת ושונה. פרופ' פריאל ידעה לגעת בכל אחד מתלמידה, לגרום להבנה מלאה של החומר, ליצור סקרנות אין קץ, עודדה מחשבה מקורית, ידעה להתאים עצמה לכל סטודנט ותמיד הקדישה מזמנה הפנוי במטרה להפוך אותנו, תלמידיה, למוצלחים וטובים יותר.
כילדה ונערה התמודדתי עם לקויות למידה קשות, פרופ' פריאל בדרך המיוחדת והמרתקת בה לימדה, האמינה, הדריכה ועזרה לי להמשיך במסלול הקשה הזה. למרות שעברו כעשרים שנה מאז לימדה אותי, אני יודעת שלא אשכח זאת לעולם, פרופ' פריאל היא אחת ומיוחדת, היא "מורה לחיים".
לשמחתי זכיתי לפגוש אותה שוב בתחנות שונות במהלך עבודתי בבית החולים, פגישות אלו תמיד היו מרגשות לשתינו – אני התרגשתי לראות את מורתי והיא את התלמידה עם הקשיים שבעצמה כבר הפכה למרצה באוניברסיטה ובבית הספר לרפואה. זהו מעגל קסמים מיוחד שיוצר עוד ועוד מורים שממשיכים את דרכה.
זה רק הסיפור הקטן שלי, אולם יודעת שקימים עוד סיפורים רבים כאלו. רבים מתלמידה, כמוני, בחרו להישאר לאחר סיום לימודיהם בנגב, לעבוד ולשרת את תושבי העיר באר שבע וסביבתה. מבחינתי, חלק נכבד מהחלטה זו התרחשה במהלך מסלול לימודי, בזכות האנשים המיוחדים שנתקלנו בהם, פרופ' פריאל היא ללא ספק אחת מהם.
תרומתה לטובת העיר ואנשיה היא אדירה ומיוחדת, תרומה שממשיכה הלאה, דרך תלמידה.
כאישה, אני חשה צורך להוסיף שפרופ' פריאל פרצה דרך לנשים ואימהות להעז לשאוף קדימה, נתנה דוגמה להצלחה מקצועית יוצאת דופן תוך כדי גידול ילדים ושמירה על חיי משפחה מלאים. הצליחה כאישה חוקרת בעולם שבזמנו נשלט ע"י הרוב הגברי. פרופ' פריאל ידעה לפרוץ את "תקרת הזכוכית" הזו ולהוות דוגמא לנשים. אין ראוי או ראויה ממנה לפרס זה.
המלצה
שמי ......... מנכ"ל חברת ........ הפועלת בנאות חובב. בין השנים 1989-92 למדתי לתואר ראשון במדעי החיים, באוניברסיטת בן גוריון, ובסיומו עשיתי עבודת מחקר במעבדתה של פרופ' פריאל. מיד אחר כך בין השנים 1992-94 למדתי לתואר שני בבית ספר לרפואה כשאסתר משמשת מנחה לעבודת המחקר. את התואר סיימתי בהצטיינות יתרה ואחריו הצטרפתי לחברת טבע שפעלה בנאות חובב.
41
| פרופסור אסתר פריאל הייתה המנחה שלי לדוקטורט מ-2008 עד .2012 זה היה הזמן בו למדתי |
|---|
| להיות מדען, הזמן בו רכשתי מקצוע ויכולות מחשבה להתמודדות עתידית. |
| לאחר הדוקטורט, המשכתי לעבודת מחקר בארצות הברית בארגון הלאומי לחקר הזיקנה, שם |
| זכיתי במספר פרסים, ופרסמתי מעל 20 מאמרים. בהמשך עבדתי כמדען בכיר בחברת |
| דיאגנוסטיקה שנמכרה במעל ל 500,000,000 דולר ובשלוש שנים האחרונות אני מנהל חברת |
| דיאגנוסטיקה שאני הקמתי ושכרגע מעסיקה כחמישה אנשים. לאורך כל הקריירה חזרתי |
| לדברים שלמדתי אצל אסתר, למחשבה הביקורתית, ליצירתיות ולאמונה שאפשר לעשות |
| ולהצליח. אסתר תמיד לימדה אותנו לא לוותר ולהתמיד במה שמאמינים, להאמין לתוצאות |
| ולא לפחד ללכת נגד הזרם. בשנים האחרונות כשאני מנהל קבוצה של אנשים, אני גם זוכר |
| שאסתר תמיד ראתה אותנו כאנשים ולא רק עובדים, היא דאגה לנו והיה לה אכפת מאיתנו ולא |
| רק מהתפוקה שלנו ואני חושב שזה היה שיעור מדהים לחיים. |
| אסתר הייתה פעילה בהרבה דברים מעבר למדע. מעולם לא פחדה לקחת על עצמה אחריות על |
| דברים שהאמינה בהם, אם זה פיתוח תוכניות לימוד, אם זה קידום נשים, ואם זה שמירה על |
| סביבת עבודה נעימה. אסתר תמיד הפגינה שלווה נעימות ודאגה לזולת לצד תקיפות ועמידה |
| בלתי מתפשרת על האני מאמין שלה ועל הצרכים שלנו, מי שעבד עבורה. |
| ללא ספק אסתר היא מנטור לחיים עבורי ואני מכיר תודה לה על כך. |
במשך השנים שמרתי על קשר עם אסתר שהבטיחה לי הנחיה לדוקטורט בכל עת שארצה לחזור ללימודים. גם את השלב הנוכחי של הקריירה הענפה שלה יש לי את הזכות ללוות .
החברה אותה אני מנהל תייצר את התרופות לניסויים הקלינים עבור חברת הסטראט אפ שבבעלותה.
אסתר פריאל הנחילה לי, כמו לשאר הסטודנטים אותם לימדה, מספר ערכים לחיים.
ראשית האהבה למדע, אהבה זו היא הכוח המניע שהביא אותה להשגים פורצי דרך בעולם.
התרומה השניה היא החקרנות תוך הטלת ספק . לא לקבל כל דבר כמובן מאליו אלא לבחון ולאמת. אלו יחד עם נחישות וחריצות בלתי נלאית היוותה לנו מודל לחקוי. מודל זה עמד לנגד עיניי ועיני חברי בקריירות בתחום המדעי והניהולי .
לפרופ' פריאל הוצעו לא מעט הצעות ללמד בחו"ל אולם מי שמכיר אותה יודע כי ללמד בבית ספר לרפואה באוניברסיטת בן גוריון , היה לא פחות משליחות ,עם הרבה גאווה. כל הצעה , אטראקטיבית ככל שהייתה לא גרמה לה לעזוב את באר שבע.
לדעתי, אין ראוי מפרופ' פריאל , לזכות בפרס המכובד. על ההישגים האקדמים, על התרומה לבית הספר לרפואה ועל חינוכם של עשרות התלמידים , שהיה לי זכות להימנות עליהם. כל זה בעיניי מהווה תרומה עצומה לעיר באר שבע בה למדתי ובה אני עובד שנים רבות.
המלצה
הוועדה ממליצה פה אחד על המועמדת וזאת מהנימוקים כפי שפורטו במכתב ההמלצה.
42
| ניסיון תעסוקתי: | |
|---|---|
| יו״ר איגוד ההאבקות ישראל מדצמבר 2021 |
| סגן וממלא מקום יו״ר איגוד ההאבקות משנת 2010 עד דצמבר (2021 אחראי על סגנון חופשי | |
|---|---|
| ונשים) |
| 2011 סיום קורס מנכ״לים בכירים בספורט בווינגייט | |||
|---|---|---|---|
| 12909151 ססייווםם קקווררסס ממאנכמ״נלייםם לבאכוימריייםם ב בסופויונרגטיי טב | |||
| 11999915 - 0 ס99יו1ם קקווררסס ממאורמינםים ע וללאיםומ בימיםכ לבלווהי נהגיטיטכ נו לוגית בבאר שבע -1982 1978 תואר שני בפדגוגיה במוסד הלימודים על שם שבצ׳נקו | |||
| --11998921 11997980 ת קואוררס ש מניו רביפםד געווגליהים ב בממוסכלדל ההל הימטוכדניוםל ועגילת ש בםב אשרב צש׳נבקעו | |||
| -11997882 91708 ש1 נתותוא לרי משונדי מבפלדאגוותגי הבב בימתו הססד פהרל בימאוודקירםא עינלה ש, םצר שניבגצוב׳נ |
| שירות צבאי: | |
|---|---|
| 1982-1984שירות בחטיבת ספורט |
| הישגים אישיים: | ||
|---|---|---|
| -1981אלוף אוקראינה בהאבקות וביצוע קריטריון של אומן ספורט באוקראינה ומדליסט | ||
| במספר טורנירים של ברית המועצות |
| שולמן לאוניד עלה ארצה בשנת 1990 מאוקראינה. לאוניד היה מתאבק מצטיין ומפורסם |
|---|
| באירופה. זכה להצלחה ולתארים רבים. עם עלייתו ארצה השתלב בלימודי עברית באולפן |
| ובמקביל למד קורסי הוראה. באותה תקופה, התגורר בקראוונים בשולי העיר באר שבע, אשר |
| היו מיועדים לקליטת עולים חדשים. לאוניד היה תמיד בעל רוח התנדבותית ולא יכל לשבת |
| חיבוק ידיים. לכן, חשב על האופן שבו יוכל לתרום מעצמו במקום מגוריו. כך, החליט לחפש |
| ילדים ובני נוער אשר משוטטים ברחובות חסרי כל מעש ולחשוף אותם לפנאי משמעותי הקרוב |
| לליבו- היאבקות. הוא אסף אותם ברחוב וקיים שיעורים "בשטח". אט אט התגבשה קבוצה |
| משמעותית של ילדים ובני נוער אשר ראו בו דמות לחיקוי ומצאו באמצעות הקבוצה תחושת |
7. מר ליאוניד שולמן
קורות חייו של המועמד
טלפון:,0505908113 דוא״ל gmail.com@amiwrestling חבר בוועד האולימפי משנת 2018
מאמן ראשי של נבחרת ישראל משנת 2009 עד שנת 2010 מייסד ומאמן ראשי של מועדון ההאבקות מכבי עמ״י באר שבע שנוסד בשנת 1991 1990 עליה לארץ ישראל
-1990 1985מאמן האבקות בבית ספר למצויינות בברית המועצות
השכלה:
נימוקי הממליצים ופרטים נוספים בהתאם לשיקולי הממליצים
43
| ש ייכות וייחודיות. לאוניד לא הסתפק בכך, "הגדיל ראש" וחיפש תמיכה מקומית לעשייתו: יצר |
|---|
| קשרי עבודה עם מפקד בית הספר לטייס מר יוסף קפלן ומנהל שכונת הקראוונים מר אדי חבד. |
| אישים אלו העריכו מאוד את עשייתו וראו באימונים הכנה לשירות צבאי ולכן הקצו לו מתחם |
| לאימונים. בזכות תמיכתם ילדים ובני הנוער זכו להתאמן במקום בטוח ומאורגן. מאז ועד היום |
| שולמן לא מפסיק בעשייתו המיוחדת ובעיקר בגיוס בני נוער במצבי סיכון לקבוצותיו. הוא רואה |
| בעבודה עם בני נוער בסיכון משמעות עליונה. |
| היכרותי עם לאוניד החלה כאשר הייתי עולה חדשה וחיפשתי מקום התנדבות בתחום עיסוקי |
| כפסיכולוגית. במרכז לקליטת העלייה שלחו אותי להתנדב במקלט בו התקיימה פעילות לבני |
| נוער ובין השאר גם הקבוצה של לאוניד. כך, זכיתי להיחשף לעשייתו המדהימה. ראיתי קבוצה |
| של בני נוער במצבי סיכון, חסרי עורף ותמיכה משפחתית אשר זה עתה עלו ארצה ומתמודדים |
| עם קשיים רבים: קשיי קליטה, קשיים משפחתיים, כלכליים, לימודיים ועוד. רבים מהם |
| התקשו להתמיד במסגרת בית הספר. בשיתוף פעולה עם לאוניד בנינו קבוצה דינמית שכללה |
| אימונים לצד שיח כנה, מלא ברגש ובהומור על הקשיים עמם מתמודדים. הקבוצה הייתה |
| למקום מוגן, בטוח ומשמעותי עבור בני נוער אלו. היום, שנים רבות לאחר מכן, רוב רובם של |
| אותם בני נוער השתלבו בצורה מדהימה בארץ, התגייסו לצה"ל ואף סיימו לימודי השכלה |
| גבוהה. חשוב לציין כי חלקם המשיכו בהיאבקות וזכו לאורך השנים בתארים בינלאומיים. |
| כעת אציין את הישגיו של לאוניד כמאמן: |
| • החל משנת ,2001 בזכות תמיכתו ועזרתו של, ראש העיר, מר רוביק דנילוביץ חל שינוי דרסטי במתחם האימונים להיאבקות אשר נחשב היום למתחם בינלאומי. |
|---|
| הדרחסל טמיש בנמתת 1ח0ם0 2ה, אביזמכוונתים ת למהיכיאתבו קועותזר אתשו רש לנח, שראבש ה יהוםעי רל,מ מתרח םרו בביינקל אדנוימליו.ב י ץ חל שינוי |
| דרסטי במתחם האימונים להיאבקות אשר נחשב היום למתחם בינלאומי. • במהלך השנים כ1000 ילדי העיר התאמנו בקבוצותיו. |
| במהלך השנים כ1000 ילדי העיר התאמנו בקבוצותיו. • אימן מאות ספורטאים מצטיינים בקבוצות גיל שונות – זוכי מדליות, אלופי ישראל |
| ואאילמוןפ ימ עאוולתם .ס פ ורטאים מצטיינים בקבוצות גיל שונות – זוכי מדליות, אלופי ישראל |
| ואלופי עולם. • שילוב וקידום של בנות ונערות בקבוצות היאבקות. |
| שילוב וקידום של בנות ונערות בקבוצות היאבקות. • שלוש מתלמידו קיבלו מעמד של שופט היאבקות בינלאומי (פוליאק יורי, למפרט ארקדי ומיגירוב וולרי). |
| ושמליוגשיר מובת ולומלרידי)ו. ק יבלו מעמד של שופט היאבקות בינלאומי (פוליאק יורי, למפרט ארקדי |
| בנוסף: ו מיגירוב וולרי). |
| ✓ החל משנת -2001 חבר הנהלת איגוד ההאבקות בישראל. |
|---|
| ✓ החל משנת -2001 חבר הנהלת איגוד ההאבקות בישראל. החל משנת -2009 סגן וממלא מקום יושב ראש בתחום האבקות חופשית. |
| החל משנת -2009 סגן וממלא מקום יושב ראש בתחום האבקות חופשית. ✓ החל משנת -2016 חבר הנהלה בוועד האולימפי בישראל. |
| החל משנת -2016 חבר הנהלה בוועד האולימפי בישראל. ✓ החל משנת -2021 יושב ראש איגוד ההאבקות. |
| החל משנת -2021 יושב ראש איגוד ההאבקות. |
| לסיכום, בעיר באר שבע האהובה שלנו ישנם מאמנים רבים וטובים, אחד מהם ואף הבולט |
| מביניהם הנו לאוניד שולמן. בעיני, לאוניד תרם רבות לעיר באר שבע ושם אותה "על המפה" |
| של הספורט בכלל ובתחום ההיאבקות בפרט. גם בזכות עשייתו העיר באר שבע גודלת |
| ומתפתחת בענף נוסף. כיוצא בזאת, ממליצה בחום על לאוניד שולמן ליקיר העיר. |
הוועדה ממליצה פה אחד על המועמד וזאת מהנימוקים כפי שפורטו במכתב ההמלצה.
הוועדה לקחה בחשבון את גילו של המועמד (סעיף 6 בנוהל) ואולם החליטה להמליץ לאור
תרומתו המשמעותית להאדרת שם העיר וזאת בעקבות פעילותו החינוכית הברוכה בקרב
ילדים ונוער בסיכון וקירובם לספורט במטרה להעצימם ולשלבם בחברה. כמו כן, הישגיו
והישגי תלמידיו במישור הארצי ובמישור הבינלאומי תורמים תרומה משמעותית להאדרת
שם העיר באר שבע.
44
2. פרס על מפעל חיים - מר אהרון ידלין
מר אהרון ידלין נולד בתל אביב, גדל בבן שמן ורחובות ולמד בבית הספר היסודי "גאולה"
ובבית הספר הריאלי בחיפה. היה פעיל בתנועת הצופים ושימש כרכז ארצי של התנועה.
ידלין אהב מילדותו את הטבע, מה שהשפיע עליו לדבריו להפוך לחקלאי בקיבוץ. הוא הצטרף תחילה לגרעין של קיבוץ בארי ואף השתתף בעלייה של הקיבוץ לנקודת הקבע שלו בנגב, במסגרת עליית 11 הנקודות בנגב ב-.1946 על רקע המחלוקת בקיבוץ המאוחד עבר לקיבוץ חצרים בנגב בו הוא חבר עד היום.
במלחמת העצמאות הצטרף לפלמ"ח. בשנים 1950–1952 היה חבר הוועד הפועל של ההסתדרות. למד באוניברסיטה העברית היסטוריה כללית, כלכלה וסוציולוגיה. היה ממקימי מכללת בית ברל, לימד שם סוציולוגיה והיה מנהלו בפועל בשנים 1955–.1957 ידלין הוצב במקום ה-48 ברשימת מפא"י לכנסת הרביעית. בבחירות אלו זכתה מפא"י ב-47 מנדטים וידלין נכנס לכנסת חצי שנה לאחר הבחירות לאחר שאהרן בקר התפטר מהכנסת.
באותה כנסת היה חבר ועדת החינוך וועדת הכלכלה. באוקטובר 1960 נבחר להנהלת בית ברל.
לאחר הבחירות לכנסת החמישית שהיו בסימן ירידה בכוחה של מפא"י כתב ידלין מאמר שהזהיר מפני סכנת עליית הפאשיזם בישראל, בו הוא קרא למעבר לבחירות אזוריות ופעולה משותפת של תנועות הפועלים. ידלין ראה במשרד החינוך משרד שמשפיע השפעה חשובה על דמות החברה והמדינה, המעצב את דמותו של הדור הצעיר. על כן הוא אמר: "תנועת העבודה הרוצה לגדל דור צעיר לאור הערכים החברתיים שלה, אינה יכולה לוותר על מערכת החינוך", ושלל את האפשרות שמשרד החינוך יימסר לשר מגח"ל. הוא גם התנגד למינוי סגן שר מטעם המפד"ל במשרד החינוך.
לקראת סוף כהונתה של הכנסת החמישית במאי 1964 נכנס שוב לכנסת. באותה תקופה הוא היה מועמד להיות מזכיר איחוד הקבוצות והקיבוצים, אולם לבקשת שר החינוך זלמן ארן, הוא נתמנה לסגן שר החינוך. הוא המשיך לכהן בכנסת ובתפקיד סגן שר החינוך בכל ימי כהונתו של זלמן ארן וחלק מכהונתו של יגאל אלון כשר חינוך. ביוני 1972 נבחר פה אחד למזכ"ל מפלגת העבודה והתפטר מתפקיד סגן שר החינוך. הוא כיהן בתפקיד עד אוגוסט .1974 שימש גם כיו"ר הוועדה הציבורית לענייני תנועות נוער בישראל.
ידלין המשיך לכהן בכנסת עד שנת 1979 ובממשלת ישראל השבע עשרה שהרכיב יצחק רבין היה לשר החינוך. על אף הבעיות הכלכליות של ישראל באותה עת, לא נפגע בתקופתו משרד החינוך מבחינה כספית והועמדו לרשותו תקציבים נדיבים. כשר חינוך הנחיל יום לימודים ארוך בבתי ספר בעיירות פיתוח ואזורי מצוקה, כולל מפעל הזנה ממלכתי ללא תשלום, ותוכנן להחיל את יום הלימודים הארוך בכל הארץ, דבר שלא התממש אחריו. לדבריו, "שנה אחרי מלחמת יום הכיפורים גיבשתי תקציב חינוך דיפרנציאלי שבו הוסטו משאבים רבים לעיירות הפיתוח. השארתי אחרי מערכת עם מפעל הזנה ממלכתי, תמכנו בתנועות הנוער וייסדנו יום לימודים ארוך. ממשלת בגין שלחה את הילדים הביתה ב–,12:00 קיצצה, ולמעשה חיסלה את הכל.
לאחר המהפך הפוליטי ב-,1977 שימש כיו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, עד לפרישתו מהכנסת בתחילת .1979 כבר באמצע 1978 לחצו בקיבוץ חצרים על ידלין לשוב 45
לעבודה מלאה בקיבוץ. לאור הזמן הרב בו היה בפעילות ציבורית מחוץ לקיבוץ. ידלין התנגד לפרסומות בטלוויזיה.
על אף התעסקותו הרבה בענייני חינוך, עסק ידלין גם בנושאי ביטחון, עליהם הרצה בפורומים מפלגתיים וציבוריים וכתב מאמרים בעיתונות. הוא גם היה חבר בוועדת החוץ והביטחון בכנסת השביעית ובכנסת השמינית. במהלך כהונת הכנסת השישית היה גם חבר בוועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת.
לאחר פרישתו מהכנסת שימש ידלין בתפקידים ציבוריים רבים, בהם מזכיר התק"ם (1985–
,)1989 יו"ר תנועת העבודה הציונית העולמית (1992–,)2002 יו"ר מוסד ביאליק, יו"ר יד טבנקין, יו"ר בית יציב, סגן יושב-ראש הוועד המנהל של אוניברסיטת בן-גוריון בבאר שבע ויו"ר הנאמנים של קרן ראש הממשלה לסופרים. ביום העצמאות 2008 שימש כיושב-ראש חבר השופטים של חידון התנ"ך העולמי לנוער יהודי.
בבחירות לכנסת ה-18 הוצב במקום ה-115 הסמלי ברשימת העבודה לכנסת ובבחירות לכנסת ה-19 במקום ה-,118 ברשימת המפלגה לקראת בחירות לכנסת העשרים וארבע הוצב במקום ה-71 והאחרון.
בשנת 2005 זכה בפרס בן-גוריון.
בשנת 2010 הוחלט להעניק לידלין את פרס ישראל על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה.
ידלין מרבה להיפגש עם בני נוער, בעיקר הנוער הקיבוצי, וכמו כן הוא מרצה בפורומים שונים, בעיקר בנושאי חינוך, סוציאליזם ושאיפותיו לצדק ושוויון חברתי.
אהרון ידלין הוא ממגשימי החזון של פיתוח הנגב. הגיע לנגב בגיל 20 יחד עם קבוצת צעירים
כחלק ממבצע התיישבות י"א הנקודות ושותף לעשייה חינוכית וההתיישבותית מאז ועד
היום.
ממקימי שלוחת אוניברסיטת בן גוריון בשדה בוקר, וכן ממקימי התיאטרון והתזמורת של
באר שבע. תרם להקמת המרכז הארצי להשתלמות עובדי הוראה בלימודי יהדות ודמוקרטיה
בבית יציב וכיום מכהן כיו"ר קמפוס בית יציב. על פועלו קיבל אות יקיר הנגב בשנת .1982
ועדת איתור יקיר/ת באר שבע ממליצה פה אחד לבחור את מר אהרון ידלין לקבלת עיטור על
מפעל חיים.
בהתאם לסעיפים 5.20 ו-5.21 בנוהל להענקת עיטור יקיר/ת באר שבע, החלטות ועדת האיתור יובאו לאישור בפני מועצת העירייה.
הישיבה ננעלה
(-)
השופט יוסף רבי בדימוס
נשיא דימוס בתי משפט השלום מחוז הדרום
ויו"ר ועדת איתור יקיר/ת באר שבע
הכנת פרוטוקול: אסתי מרקוביץ'.
46