פרוטוקול ועדת ערר מס' 0
בפני ועדת ערר תיק ערר 14/17
לקביעת ארנונה כללית
ליד המועצה אזורית באר טובית
העורר: מכון טסטים עד הלום - משה ביטון
שדי מונטיפיורי 6/5 77145
טלי: 08-8658901 ; פקס : 08-8658873
נגד
המשיבהח: מנהלת הארנונה של המועצה האזורית באר טוביה באמצעות ביכ עוהייד שגית אביב גליקסמן ואחי
דרך בן גוריון 34, בית חלפיד, רמת גן, 52573
טלי: 03-6121190; פקס: 03-7510490
החלטה
1. העורר הינו מחזיק במכון טסטיס עד הלום, מספר נכס 2005300 (להלן: 'יהנכסיי), בתחום
שיפוטה של המועצה האזורית באר טוביה.
2. עסקינן בהשגה שהוגשה באיחור ניכר ביום 08.09.2011 תוך דרישה לביצוע זיכוי
רטרואקטיבי עבור השנים 2007, 2008 ומחצית 2009 ובתינת חישובי הארנונה לשנת
1.
3 ערר הוגש ביום 01.12.2011 לאחר שהשגתו נדחתה ביום 10.10.2011.
4 טענת העורר הייתה כנגד חיובי יתר של המשיבה וזאת כנגזרת מאי התאמה לטענתו
בגודל השטחים המחויבים ע"י המשיבה.
5. העורר הגיש השגה בגין הודעת המשיבה אולם השגתו נדחתה ומכאן הערר בתיק זה.
6. יצוין כי העורר לא הגיש תשריט מדידה מטעמו פרט לכתב טענותיו לגבי הנכס וסומך
טענותיו על כתב השגתו ותשובת המשיבה.
7 יש להדגיש כבר כעת כי נשמעו טענות רבות במהלך הדיון שהתקיים בפני הועדה מצד
העורר אשר אין להן ולו בדל אוכור בכתב הערר כפי שהונח בפני הועדה.
8 בנוסף נשמעה טענת בייכ המשיבה אשר צמצמה והשיבה את הדיון למחלוקת העולה
מכתב הערר כפי שהוגש.
9. לגופו של עניין, הועדה שמעה את טיעוני העורר ובא כוחו, את טיעוני המשיבה ובא כוחה
ומסתמכת על החומר כפי שהונח בפניה.
הוחלט כי,
0. וועדת הערר מוסמכת במקרים מסוימים להורות על השבת סכומים ששולמו ביתר בשנים
קודמות להגשת כתב הערר מאידך הדין קובע כי ככלל ועדת הערר תדון אך ורק באותה שנת מס לגביה הוגש הערר, ואין לדון בעניינים שלא הוגשה לגביהן השגה בשנים קודמות
אלא במקרים חריגים.
.1
.12
.3
.4
.5
.6
.17
.8
9
.0
.1
.2
.3
4
.5
.6
העורר לא רק שלא פעל במסגרת הוראות החוק כפי שיפורט להלן אלא אף לא הציג ולו סיבה ו/או נימוק ו/או ראיה אחת מדוע המתין עס השגתו ולא פעל מיד עס חיובו הראשון ואו חיוביו הרבים במהלך השנים שחלפו וכן על מה מבסס טענותיו אלו.
חוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), תשל"ו-1976, סעיף 3, קובע כי:
יי השגה (תיקון מסי 1) תשמ"ב-1981 (תיקון מס' 3) תשנ"ג-1993 3 (א) מי שחוייב בתשלום ארנונה כללית רשאי תוך תשעים ימים מיום קבלת הודעת התשלום להשיג עליה לפני מנהל הארנונה על יסוד טענה מטענות אלתיי העורר לא רק שלא הגיש השגתו בעניין וה בומניס המקובלים אלא אף היה מגיע למשרדי המשיבה תוך טענות כאלו ואחרות ומקיים שיח רציף עס המשיבה, הגיע להסדרים ואף התוודע להליך ההשגה הנדרש ממנו ככל ורצונו בכך ויחד עס ואת לא פעל ולא הגיש השגה כלשחי.
בדיון שהתקיים הוסיף העורר וטען כי היח מגיע ומסדיר את התשלומים ישירות מול המשיבה ואף שיבח אותה על פעולותיה בעניינו.
במועד הודעותיו למשיבה נשלח מפקח ושומה עודכנה בהתאם וכן חיוביו כפי שהציגה בפנינו בייכ המשיבה בדיון שנערך בעניינו.
ייהעורר הוא זה שפנה למועצה וביקש להפחית את מניין השטחים בגלל מבנים שנהרסו, המועצה שלחה פקח וראתה שמבניס מסוימים נהרסו אבל מבנים חדשים צצו או לא היו מדווחים ולכן תיקנה את שומת הארנונה. ב-2009 שוב הייתה פנייה בנושא הוה של מבנים שנהרסו והמועצה הפעם לא הסתפקה בפקח, אלא שלחה מודד מוסמך ואני מפנה לנספחים 3 ו- 4 לכתב התשובה, תיקנו את שומת הארנונה ב-2009 על סמך הטענה שהמבנים נהרסו ואז הוצאנו שומה מתוקנת ביחד עס תשריטי מדידה עדכניים, אלה התשריטים העדכניים היחידים שיש לנו, שכמובן העורר לא הגיש מעולם תשריטי מדידה אחרים מטעמו ובשנת 2010 בעצם נצמדנו לאותה שומה מתוקנת שנסמכת על המדידה שלנויי
די בתיקון השומות לאחר בחינת השטח ובשיהוי הניכר באי הגשת ההשגות במהלך השנים בגין חיובים אלו בכדי לדחות את טענותיו ביחס לשנים אלו ויתרה מכך ניתן ללמוד כי השלים עס חיוביו בעצם הגעתו להסדרים עס המשיבה לאורך התקופה.
חשוב לציין כי גם לאחר שהגיע להבנות עם המשיבה לפנים משורת הדין, בדבר הגשת השגה ביחס לשנת 2011 הגיש אותה בניגוד להבנות, ללא תשריט וללא שמדובר בהשגה אלא בבקשה לציכוי.
חרף ואת בחרה המשיבה להתייחס לבקשתו של העורר כאל ייהשגתיי, העורר פנה לראשונה ב''השגה'' לזיכוי בגין שנים 2007,2008 ומחצית 2009 רק במסגרת ההשגה שהוגשה בספטמבר 2011 ומועד הגשת השגות בגין שנים אלו חלף ומכאן שתחיוב הפך לחלוט.
הלכה פסוקה היא כי מדובר במועדים קשיחים כך שאיחור בהגשת ההשגה לאחר 90 ימים, אפילו איחור של יום אחד, יהפוך את השומה לחלוטה וסופית.
למעלה מן הצורך לגופן של טענות יאמר כי העורר השיג בשנת 2011 והודיע כי חויב בניגוד לדין מאחר ולטענתו לא היה בשטח המחויב שום מבנה פעיל וכן השטח לא שימש לאחסנה פתוחה.
וכן העלה טענה כללית לבחון את חיוביי הארנונה מאחר והמשיבה שוגה בחישוביה.
סעיף 330 לפקודת העיריות קובע כי נטל ההוכחה במקרים של בקשה לפטור בגין נכס שנהרס או ניזוק הינו על הנישום בלבד ועליו להוכיח את התקיימות התנאים הנדרשים
ובהם במצטבר:
א. הבניין נהרס או ניווק במידה שלא ניתן לשבת בו.
ב אין יושבים בו בפועל.
ג. | מסירת הודעה בכתב על קיומם של תנאים אלו,
הנישום לא קיים ולו תנאי אחד מתנאים אלו לבקשת הפטור לא בזמנו ולא כעת.
יש להזכיר כי כל טענה של העורר במהלך השנים בגין מבנה שנהרס נבחנה ע"י המשיבה אשר תיקנה את שומותיה בהתאם.
.7
.8
9
.0
.1
.2
.3
.4
.5
.66
.7
ניתנה ביום 21/06/2017.
גס טענתו הכללית, והסתמית יש לומר, כי המשיבה שוגה בחישובי הארנונה ומתבקשת לבחון ואת הינה בניגוד מוחלט לתנאים המוטלים על נישום, עורר, בבואו לבקש את בחינת טענותיו בכתב השגתו/עררו.
נטל הראיה מוטל על העורר באשר חוקה על הרשות כי היא פועלת כדין.
גם לו רצתה הועדה לבחון את טענות העורר באופן דווקני בצורה הפרשנית המקלה עס העורר, לא יכלה לעשות כן לאור העדר מוחלט של ראיות ו/או טענות כפי שעלו בגין חיוביו לשנת 2011, כאמור.
התמונה העולה מהתנהלות העורר לאורך השנים הנה אחת: אי סדר, הצטברות של חובות, אי עמידה בוזמניס, העדר דיווח מתאים ואי הגשה באופן הנדרש.
מדובר בשומות חלוטות וסופיות וככל ואין הדבר תאם את המצב העובדתי בומניס המצוינים אין לו להלין אלא על עצמו בעוד אינו עומד בנטל ההוכחה לרבות נכון למועד הגשת השגתו/עררו ולמעלה מזאת במועד הדיון שהתקיים.
לאור האמור לעיל, ולאור הנסיבות המצטברות באופן מצרפי, הגשת ההשגה באיחור, אי צירוף ראיות תומכות לאף ולא אחת מטענותיו, החלטנו לדחות את בקשותיו להחזרי כספים עבור השנים 2007, 2008 ומחצית 2009 וכן לדחות את בקשתו לבחינת חיוביו בשנת 2011.
לפיכך אנו מחליטים לדחות את הערר.
העורר יישא בהוצאות המשיבה בסך של 3,000 ₪.
פסיקת ההוצאות לעיל תישא ריבית והצמדה מחיוס ועד ליום התשלום בפועל.
החלטה זו נתונה לערעור לפני בית המשפט לעניינים מנהליים בבאר שבע בתוך 45 ימים
מיום המצאת ההחלטה.
לפי הוראות תקנה 20 לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) (סדרי הדין בועדת ערר) תשל"ו - 1977 ניתן לפרסם החלטה זו באתר האינטרנט של המועצה האזורית באר טוביח.
1
.
וע
יר, עו'יד
ועדה
גב' ליאורה אוריאל
חברת הועדה