פרוטוקול ועדת ערר מס' 0
בפני ועדת ערר תיק ערר 4/17
לקביעת ארנונה כללית
ליד המועצה אזורית באר טובית
העוררת : אשטרוס בע"מ
באמצעות בייכ עוה'יד צבי בן אליעזר ו/או נטעלי איתן ואח'
מרחי תובל 13 ברמת גן
טלי: 03-6954100 ; פקס: 03-6721310
נגד
המשיבח: מנהלת הארנונה של המועצה האזורית באר טוביה באמצעות בייכ עוהייד שגית אביב גליקסמן ואחי
דרך בן גוריון 34, בית הלפיד, רמת גן, 52573
טלי: 03-6121190; פקס: 03-7510490
החלטה
1. החלטה זו ניתנת על אף שסיכומי העוררת הוגשו ונלמדו רק היום.
2. ביום 6.4.17 ניתנה החלטה על הגשת סיכומים מטעסם הצדדים.
3 ביום 8.5.17, יום אחד בלבד טרם המועד הקבוע להגשה, הגישה העוררת בקשה לדחיית מועד הגשת סיכומים מטעמה ב-14 ימים נוספים ועד ליום 22.5.17.
בקשה זו אושרה.
4. העוררת הגישה סיכומיה רק היום 21.6.17 זו בעוד סיכומי המשיבה הוגשו ביום 11.6.17.
לגופו של ערר,
5. העוררת הינה מחזיקה בנכס בתחום שיפוט המועצה האזורית באר טוביה והידוע כנכס
מספר 1013300 בספרי המועצה (להלן: ייהנכסיי).
6. ערר העוררת נחלק ל-3 טענות :
א. טענת נכס פטור - אינו ראוי לשימוש או לחילופין פטור יינכס ריקיי וטענת הסיווג
הנמוך.
ב. | הפחתת שטת הגלריה מאחר ואינה ברת חיוב או לחילופין לפטור כנכס שאינו
ראוי לשימוש.
ג. | הפחתת שטחי מרפסות וסככות - אינו בר חיוב או לחילופין לפטור כנכס שאינו
ראוי לשימוש.
7 במועד הדיון, 6.4.17, הודיעה העוררת כי חורה בה מטענות 6 בי ו-6 גי לעיל וכן מטענת נכסי פטור כאמור בסעיף 6 אי לעיל.
8 המחלוקת צומצמה לשאלת הסיווג ביחס לחיוב הנכס כאשר טוענת העוררת כי החל מינואר 2013, תום מועד הפטור כנכס ריק, יש לסווגו בסיווג הנמוך ביותר.
9
.10
.1
.12
.3
4
.5
.6
.17
.8
9
.20
.1
.2
.3
64
גם במקרה וה שונתה עמדת העוררת ודרישתה חינה כי הסיווג הרטרואקטיבי שיחול יהיה יימלאכהיי, הסיווג הנמוך ביותר מבין השימושים האפשריים המופיעים בתבייע.
דהיינו רצונה של המערערת הינו כי הסיווג שנקבע לנכס ביוני 2013, לאחר שהוגשה בקשה לסיווג נמוך עקב חיותו נכס ריק, יוחל רטרואקטיבי החל מינואר 2013.
לאור צמצום המחלוקת הועדה תתייחס בהתלטתה לפלוגתא שנותרה, סיווג הנכלי רטרואקטיבי.
המשיבה מעלה טענת סף בגין איחור ניכר בהגשת ההשגה.
העוררת בערר שהוגש לא נתנה דעתה לעניין אך בסיפא לדיון שהתקיים העלתה טענה כי אין מדובר בהשגה אלא בבקשה לפטור שיפוצים אשר אינה כפופה להוראות סעיף 3 לחוק הרשויות המקומיות.
בבחינת כתב ההשגה, כפי שהוגש ביום 25.06.2013, נדרשה המשיבה לבחון את חיובי העוררת מכוח סעיף 0 לפקודת העיריות (להלן: ''הפקודת'') עבור נכס לא ראוי לשימוש ולחילופין מכוח סעיף 13 לתקנות ההסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה), תשנ"ג 3 להלן: ''התקנות').
בתשובת המשיבה להשגה ניתן מענה ענייני לטענות העוררת כמו גם הבהרה כי השגה זו הוגשה באיחור על פי סעיף 3 לחוק הערר.
מבחינת החומר שהונח בפני הועדה לרבות תמונות שצולמו ומטענות העוררת כפי שנטענו בפני הועדה במועד הדיון שנקבע לכך ניתן ללמוד כי העוררת נהנתה בתקופה המקסימלית הקבועה לכך בחוק מפטור בגין נכס ריק וזחו הפטור היחידי אותו קיבלה מאת המשיבה בעניינה.
העוררת לא נהנתה מפטור בגין נכס שאינו ראוי לשימוש מכוח סעיף 330 לפקודת העיריות וזאת לאור הראיות כפי שהוצגו וכן לא טענה כנגד קבלת פטור מכוח התקנות ולא מכוח הפקודה.
רק ביוני 2013, חצי שנה לאחר תום מועד הפטור שניתן מכוח סעיף 13 לתקנות פנתה העוררת בבקשה למשיבה כמתואר לעיל ולהתיל עליה סיווג שונה רטרואקטיבי.
לאור האמור לעיל, ניסיון העוררת ליצור זיקה בין הפטור ממנו נהנתה מכוח התקנות לבין פטור הניתן מכוח הפקודה נדחה ומשכך הינה כפופה להוראות התקנות.
בבואנו לדון במחלוקת שעניינה סיווג נכס, הינה כפופה לדרישות הסף הקבועות בתקנות כאמור ומשכך גס למועדי ההגשה הנדרשים.
העוררת ידעה כי הפטור אותו קיבלה הינו מתוקף הוראות התקנות ומסתיים בינואר 3.
בכתב תשובת המשיבה, סיווג הנכס ליימלאכהיי נקבע על ידה יילפניס משורת הדיןיי ונכון למועד הודעת העוררת.
הסיווג נקבע לפי התעריף הזול ביותר מבין השימושים המותרים בתבייע ולאור בחינת הודעת המשיבה בגין היותו נכס ריק.
בוהירות נאמר כי גם לו נדון בבקשת העוררת לסיווג באופן רטרואקטיבי ולא נדחה אותה על הסף ישנם שיקולים רבים אשר עלינו לשקול בבואנו להחליט בדבר סיווג רטרואקטיבי.
יפים בענייננו דברי ביהמייש העליון, כבי השופט יי אנגלרד, ביחס לביצוע שינוי
רטרואקטיבי של חיוב ארנונה על ידי הרשות :
'יהטעמיס והשיקולים שיצדיקו שינוי בדרישת הארנונה יהיו דומים, אס כן, לטעמים המנחים בנוגע לשינוי של החלטה מנהלית ולשיקולים ולאינטרסים שעל הרשות לקחת בחשבון במקרה כזה. ...רשות מנהלית, השוקלת לשנות באופן רטרואקטיבי את חיובי הארנונה ,חייבת להביא בחשבון, לצד האינטרס הציבורי בגביית מס אמת, גם את האינטרס של הפרט. בין השיקולים שיובאו בחשבון בקבלת ההחלטה ניתן למנות את משך הזמן לגביו מבוצעת התחולה הרטרואקטיבית, מידת ההסתמכות מצד האזרת ומידת היעילות והצדק שבחיוב למפרע. חשיבות לא מבוטלת נודעת גם לשאלה האם קיימת כיום אפשרות לברר את העובדות לאשורן והאם הטעות נגרמה בשל הטעייה מצד האזרח. לדעתי, ככלל, רק במקרים מיוחדים יש הצדקה לערוך שינוי רטרואקטיבי של חיוב ארנונה .מן הראוי ששומת ארנונה תהיה קבועה ויציבה בהקדם האפשרל."
.5
.6
.7
.8
.9
.0
.1
.2
.3
.4
.5
.6
[עי/א 4452/00 ט.ט. טכנולוגיה מתקדמת בע''מ נ' עיריית טירת הברמל, פ'יד נ'יו(2) 773, 3 - 784]
העוררת מצידה ציטטה בדיון כמו גם בכתב הערר את עעיימ 8804/10 חלקה 6 בגוש 6950 בע"מ ני עיריית תל אביב יפו כהלכה לביצוע חיוב רטרואקטיבי ביחס לנכס ריק.
טענת העוררת חינה כי מאחר והמועצה ידעה על פטור נכס ריק עד לדצמבר 2012 והוגשה בקשה לפטור בגין נכס ריק ולחילופין פטור בגין שיפוצים ביוני 2013 עניין הסיווג הרטרואקטיבי הוא בעיקרו פרוצדוראלי בלבד.
דא עקא, טענה זו לא רק שאינה עומדת בדרישות החוק אלא אף בניגוד לפסיקה לרבות זו אותה ציטטה העוררת עצמה.
בעעיימ 8804/10 המשיבה לא חלקה על עובדת היות הנכס ריק לאורך כל התקופה לרבות תקופת החיוב הרטרואקטיבית המתבקשת.
מכאן שהיה עלינו לבחון האם ניתן לסווג באופן רטרואקטיבי נכס אשר מוטלת בספק הטענה כי היה ריק בתקופת החיוב הנדונה.
גם במעמד הדיון בפני הועדה טענה המשיבה כי היא חולקת על עצם היותו ריק לתקופת החיוב הנדרשת באופן רטרואקטיבי.
מכאן שלטובת שינוי חיוב רטרואקטיבי יש לתת משקל למספר גורמים לרבות משך הזמן לגביו מבוצעת התחולה הרטרואקטיבית, מידת ההסתמכות מצד האזרח ומידת היעילות והצדק שבחיוב למפרע. חשיבות לא מבוטלת נודעת גם לשאלה האם קיימת כיום אפשרות לברר את העובדות לאשורן והאם הטעות נגרמה בשל הטעייה מצד האזרת.
הכלל כפי שנקבע בפסיקה הינו כי רק במקרים מיוחדים יש להצדיק שינוי חיוב רטרואקטיבי.
במקרה דנן מדובר בתקופה ארוכה של חצי שנה כאשר ידוע לעוררת כי תוקף הפטור מסתיים בינואר ובכל ואת בחרה שלא לעשות דבר במשך חצי שנה ולכן אין לה להלין אלא על עצמה שכן חובת ההוכחה הינה על הנישום. מה גם שישנו קושי עד בלתי אפשרי לברר את העובדות לאשורן כעת בהתבסס על הראיות כפי שהוצגו בפני הועדה לרבות תמונות שצולמו לכאורה באפריל 2013.
חובת ההוכחה, כי נתקיימו כל התנאים לקבלת ההנחה, מוטלת על הנישום. נישום שאינו מבקש את ההנחה במועד עלול לצאת נפסד, שכן יקשה עליו להוכיח שהבניין היה ריק מתפצ ואדם באותה תקופה.
צירוף התמונות מאפריל 2013 אף מחזק ביתר שאת את החלטתנו מאחר והעדר תום הלב בהגשת תמונות, שלכאורה צולמו באפריל 2013, לטובת הוכחת נכס ריק ושהוגשו רק למעלה מחודשיים לאחר מכן מעלה את החשד כי אין היה מדובר בנכס ריק במהלך תקופה זו.
מה גס שפרט לזאת לא צורפו שום ראיות נוספות.
לגופו של עניין, הועדה שמעה את טיעוני העוררת ובא כוחה, את טיעוני המשיבה ובא כוחה ולמדה את החומר כפי שהונח בפניה.
הוחלט כי,
.7
.88
.9
.0
בעקרון מוסמכת וועדת הערר במקרים מסוימים להורות על השבת סכומים ששולמו ביתר, אך במקרה דנן אין העוררת זכאית להשבה זו.
העוררת לא רק שלא פעלה במסגרת הוראות החוק כפי שיפורט להלן אלא אף לא הציגה ולו סיבה ו/או נימוק ו/או ראיה אחת מדוע המתינה עם השגתה ולא פעלה מיד עס חיובה החל בינואר 2013.
חוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), תשל"ו-1976, סעיף 3, קובע כי:
יי השגה (תיקון מסי 1) תשמ"ב-1981 (תיקון מסי 3) תשני'ג-1993
3 (א) מי שחוייב בתשלום ארנונה כללית רשאי תוך תשעים ימים מיום קבלת הודעת התשלום להשיג עליה לפני מנהל הארנונה על יסוד טענה מטענות אלה'י
העוררת לא הגישה השגתה בעניין זה בזמנים המקובלים.
1
.12
.3
4
.5
.6
.7
.8
.9
.0
1
.2
.3
6
העוררת פנתה לראשונה בהשגה לשינוי הסיווג לרבות רטרואקטיבי ביוני 2013 בעודה מחויבת החל מינואר 2013 ומועד הגשת השגות בגין תקופה זו חלפה ומכאן שהחיוב הפך לחלוט.
העוררת ידעה בגין תום הפטור ותחילת חיוביה וקיבלה הודעת שומה בעניינה בתחילת החשנה ובכל ואת בחרה לצלם לכאורה רק באפריל 2013 ולא להגיש השגה עד ליוני 2013.
הלכה פסוקה היא כי מדובר במועדים קשיחים כך שאיחור בהגשת ההשגה לאחר 90 ימים, אפילו איחור של יום אחד, יהפוך את השומה לחלוטה וסופית.
לכן נקבע כי שומה זו הינה סופית ומוחלטת.
למעלה מן הצורך לגופן של טענות יאמר כי העוררת לא הצליחה להוכיח כי הנכס היה ריק בתקופת הזמן שבין ינואר 2013 ליוני 2013 בעודה מטילה את נטל ההוכחה לכך על המשיבה ומנקה עצמה מאחריות באמירה סתמית של ייהמשיבה יודעת וידעהיי.
כפי שקבענו לעיל צירוף התמונות ללא תצהיר בעניינן אף מחזק את החשד בקשר למטרות לטובתן צולמו התמונות דנן.
יש להזכיר כי כל טענה עניינית של העוררת במהלך השנים בגין מבנה ריק ו/או בקשה לשינוי סיווג נבחנה ע"י המשיבה בזמנים הרלוונטיים ושומה תוקנה בהתאם.
נטל הראיה מוטל על העוררת באשר חזקה על הרשות כי חיא פועלת כדין.
מדובר בשומה חלוטה וסופית וככל ואין הדבר תאם את המצב העובדתי בזמנים המצוינים אין לה להלין אלא על עצמה מה גם שאינה עמדה בנטל ההוכחה לא בעת הגשת השגתה/עררה ולמעלה מזאת לא במועד הדיון שהתקיים.
לפיכך אנו מחליטים לדחות את עררה.
העוררת תישא בהוצאות המשיבה בסך של 6000 ₪.
פסיקת ההוצאות לעיל תישא ריבית והצמדה מהיום ועד ליום התשלום בפועל.
החלטה זו נתונה לערעור לפני בית המשפט לעניינים מנהליים בבאר שבע בתוך 45 ימים
מיום המצאת ההחלטה.
לפי הוראות תקנה 20 לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) (סדרי הדין בועדת ערר) תשל"ז - 1977 ניתן לפרסם החלטה זו באתר האינטרנט של המועצה האזורית באר טוביה.
ניתן בהעדר הצדדים, ביום 21/06/2017
2 | 2
בעז ע
לוייר
ר, עו'יד מר אשר גולדמן גב' ליאורה אוריאל
עדה חבר הועדה חברת הועדה