תמלול ישיבת מליאה מן המניין מס' 2 · צפייה בפרוטוקול נגיש
מסמכים נוספים באותה ישיבה: קובץ פרוטוקול מתומלל
עמוד 1
פרוטוקול ישיבת מליאה מספר 2
התקיימה ביום חמישי, 244.9 ,:3019
נוכחים חברי המועצה
מרשרון אלפסי, ראש המועצה
מרדורון שרעבי, חבר המליאה
גב' לימור שחק, חברת המליאה
מררן מנו, חבר המליאה
גב' דנה מורי, חברת המליאה
מרישראל מאיה, חבר המליאה
מרמאור הרוש, חבר מליאה
גב' נירה אטיאס, חברת מליאה
גב' קרן מורה רינות, חברת מליאה
יועץ משפטי, מנכ"ל המועצה, גזבר המועצה, מבקר מועצה:
עו"דעופר רזניק, היועץ המשפטי
מר אריה אשכנזי, גזבר המועצה
פתיחת ישיבת מליאה מס' 2
הישיבה מוקלטת ומצולמת
- הופק ע"י: בונוס פרוטוקולים בע"מ, טלפון: 03 -5373237 -
עמוד 2
סדר יום
1. דבר ראש המועצה
2. תב"רים
2.1 התקנת מערכת עידן פלוס ואינטרנט במקלטים ע"ס23,940 ש"ח מימון: משרד התקשורת ע"ס 23,940 ש"ח
2.2 שיקום דרך ביטחון ע"ס1,000,000 ש"ח
מימון: פיקוד העורף ע"ס 1,000,000 ש"ח
2.3 שיקום גדר רשת לגדר מרותכת ואינדיקציה ע"ס3,500,000 ש"ח מימון: פיקוד העורף ע"ס 3,500,000 ש"ח
2.4 מרכזי מחזור עירוניים ע"ס101,722 ש"ח
מימון: המשרד להגנת הסביבה ע"ס 101,772 ש"ח
2.5 רכישת שני גרורים לכיבוי אש ע"ס 80,000 ש"ח מימון: היחידה להתיישבות ותשתית לאומית ע"ס 80,000 ש"ח
3. מינוי ועדות חובה
3.1 ועדת משנה לתכנון ובנייה
3.2 ועדת מכרזים
3.3 ועדת מל"ח
3.4 ועדת ביטחון
3.5 ועדה לענייני ביקורת
3.6 ועדת הנחות בארנונה
3.7 ועדת ערר על קביעת ארנונה כללית
3.8 ועדת חינוך
4. מינוי ועדה למינוי מנכ"ל
5. קיום ועדת תכנון ובנייה בכל יום ב' הראשון לכל חודש בשעה 18:00/18:30 .
עמוד 3
מר שרון אלפסי: ערב טוב. ישיבת מליאה שנייה. ברוכים הבאים לאורחים, לכל
הנמצאים. אנחנו מתחילים. עופר רזניק, היועמ"ש של המועצה. אריה אשכנזי, גז ב ר המועצה. את כל שאר החבר'ה אנחנו מכירים. אנחנו מתחילים לרוץ.
1. דבר ראש המועצה
מר שרון אלפסי: קצת על המצב הביטחוני. אני רוצה קצת לעדכן. לראות טיפה
לחבר את כולם כרגע למציאות שאנחנו חיים בה, למרות שכולם כרגע בתקשורת, ורואים, שומעים, יודעים מה קורה.
בשבוע וחצי האחרונים היינו עם הרבה התרעות. בעקבות כל מה שקורה כרגע על הגבולות החיצוניים שלנו, דווקא בעיקר מה שקורה בסוריה, לבנון וגם בדרום. החיסולים בסוריה של הבכירים האיראנים. החיסולים בירדן, החיסולים בלבנון. מה שמביא אותנו למציאות מאוד, מאוד, מאוד רגישה, ומאוד נפיצה. אנחנו מזהים תהליכים שקורים בכלל בעולם, גם בדעת הקהל העולמית ואיך זה משפיע עלינו. ואנחנו צריכים להיות ערניים.
אנחנו צריכים להיות ערניים, אנחנו צריכים להיות מוכנים.
יש לנו חצי שנה מאוד, מאוד מאתגרת של לחימה בדרום, שהביאה אותנו סה"כ לקצה גם מבחינת כח אדם, ואנחנו מרגישים את זה גם פה. אנחנו חייבים לראות שבאמת כל המערכות שלנו דרוכות וערוכות. אני כבר מ יום חמישי שעבר, כשהבנו שהמציאות הולכת להשתנות, ואני חושב שמה שלא יצא לפועל מבחינת האויבים שלנו, זה רק חלק מההיערכות שאנחנו עשינו פה במדינה, וההבנה שבאמת הגבולות סה"כדי מוגנים.
אבל אני חושב שלא עולם לחוסן. אני חושב שאנחנו נהיה במציאות כזאת, שהם יזהו את הנקודה שהם יוכלו לפרוץ אותה, והם ייצאו. וכולם מכירים את הסיטואציה שגורם
עמוד 4
ההפתעה, ומה ההשפעה שלו, ראינו את זה ב -7.10, מה זה עשה פה במדינה, ואיך אנחנו מתמודדים עם זה חצי שנה.
ועיקר הבעיה שלנו היום זה בכח אדם. מערך הביטחון שלנו פה הוא מערך מאוד, מאוד חזק. תכף אני אגע בו, גם תקציבית וגם בכלל. הוא מאוד, מאוד חזק, אבל גם שם לקראת ה -1.5 מדברים כבר על שחרורים, ואנחנו נצטרך לתת לזה מענה בכלל בחלוקה בתוך העוגה הזאת.
אני ואריה כבר דיברנו על זה, שבאמת החלוקה הולכת להשתנות, ואנחנו נצטרך לתגבר בכח אדם, כי אם
המילואימניקים והחבר'ה והגמ " ר לא יישארו פה, אז ברור לכולם שבתקופה הזאת אי אפשר להישאר שומר אחד בשער, ואי אפשר להשאיר סייר אחד שיוצא באמצע הלילה לסיורים.
ואי אפשר לתת מענה על בסיס סייר אחד על הצירים. והצבא, אם יש איזה אירוע, הוא יצטרך לצאת החוצה, ובסוף אנחנו לבדנו, לבדנו, לבדנו.
כל מה שאנחנו נעשה בעצמנו, זה כנראה מה שיהיה בחירום.
אנחנו נערכים תקציבית גם לנושא של הצטיידות. ואני אמרתי, תכף אני אגע בזה. אנחנו לקראת כמה אירועים מאוד, מאוד מאתגרים, מאוד אמוציונליים ברמה שלנו. אנחנו מה -
5.5 נכנסים לערב יום השואה. אחרי זה אנחנו עושים פה ערב שרים בכיכר פה למטה, לוחמים, אנחנו מביאים לפה שני אמנים למעשה, את נתן דטנר וחנן יובל. יבואו, ישירו איתנו פה ביחד לזכר גם הנובה, וגם בגלל התקופה הזאת המאתגרת עם 4 הנרצחים שלנו מהנובה אנחנו נכנסים לערב יום הזיכרון, שהשנה יהיה מאוד, מאוד מאתגר את כולנו.
לי אישית כל התקופה הזאת היא מאוד, מאוד דרוכה, ומאוד, מאוד אמוציונלית. ואנחנו רואים, כל החברים שלנו , הילדים שאיבדנו, אילן, חברים שאיבדתי מהדרום מהצבא, ואני אספר על זה, אני אספר על זה בהזדמנות מה הייתה המשמעות, ואיך כל אלה שנרצחו ונהרגו למעשה קשורים ביחד גם לחבר'ה פה, וגם בכלל למה שקורה, ואנחנו נצטרך לתת על זה, אנחנו נצטרך להתייחס ברצינות.
עמוד 5
אנחנו נערכים בכל הכח, כל עובדי המועצה. ערב יום העצמאות, דיברנו על זה שאנחנו נעשה אותו צנוע ובענווה, בלי לעשות יותר מדי מופעים. עם זה, החלטתי שפה במועצה ש א ודיה תגיע, והשירים שהיא תיתן יהיו שירים שמאוד מתאימים גם לימים האלה. גם הציבור, זה חלק מהחוסן, והיה על זה דיון ארוך.
חלק מהחוסן שלנו להמשיך ולנסות גם לחיות, ועם זה לא לשכוח את כל מה שהיה פה בחצי השנה האחרונה. אז הייתה
החלטה ש א ודיה נשארת. עם זה כמובן הורדנו את הזיקוקים,
לא ז י קוקים שקטים ולא זיקוקים ר ו עשים, ולא רחפנים, ולא כלום. אנחנו ננסה לעשות משהו צנוע כמה שיותר, ולנסות בכל זאת גם טיפה לשמח את הילדים, את הנוער, וזה יתרכז בעיקר שם. יום העצמאות אנחנו נעשה צעדה שכל הקהיל ה תהיה שותפה לה. קיבלנו אישור עקרוני לרדת למעיין, אבל מכיוון שהמציאות היא כזאת שיכול להיות שהיא תשתנה מעכשיו לעכשיו , הלכנו ישר על תכנית ב' שלנו, והחלטנו לעשות אירוע בתוך היישוב, צעדה בתוך היישוב, שתתבסס על האתרים שהקמנו לאורך השנים. גם לאליחי, גם דרור חנין, וגם לזכר הבנים. אנחנו נעבור בין כל המצפים, ונעשה מסלול בתוך היישוב. עם תחנות. תחנות שמי שירים אותן זה בעיקר הקהילה, העמותות. זה גם הבית של דרור, זה גם חברים בקהילה, וזה גם הצופים ובני עקיבא, וכל מי שיכול להירתם לסיפור, אז אנחנו נהיה שם, ונעשה איזה משהו קהילתי עם זה כדי שלא נשכח, ואנחנו בזה. וב -11:00 ,12:00 אנחנו נסגור את האירוע פה בזה. אנחנו נתחיל פה מהחנייה של המתנ"ס, ונסיים אותה פה . אני מקווה שגם האתר של הבנים עד אז יסתיים, ונסכם שם את האירוע. אירוע מאוד, מאוד
משמעותי. מי שלא היה שם, אני ממליץ בחום ללכת ולטייל.
אתכם אני אקח לשם, אבל זה מקום שמאוד, מאוד מכבד.
וזה אירוע קהילתי פר -אקסלנס. אנשים כל חברי הקהילה פה במשך כל יום שישי מגיעים לשם בין 40 ל-70 איש ועובדים לטובת הציבור, לטובת האתר הזה. ואנחנו גם נכבד את זה.
אנחנו מתחילים שבוע הבא שיפוצים ביהושע גן , גם בכוונה
עמוד 6
עשינו את זה בפסח. חשוב לי לציין את זה פה כי עשו פה שיפוץ בשירותים שלא עובדים כבר 4 חודשים, מהקיץ האחרון. ואנחנו רוצים גם אותו לשפץ, אז ייכנסו שם לשיפוץ.
מי שעושה את זה, זה קבלן המסגרת שלנו, ואני מקווה מאוד שבאמת אנחנו גומרים את הסאגה הזאת של השירותים, כי אני שומע עליה כבר כמה שנים. אז אני מקווה שגם שם זה ייגמר.
מר ישראל מאיה: מי זה קבלן מסגרת?
מר שרון אלפסי: יש לנו קבלן מסגרת. ראמזי, כן, ראמזי, בסדר? טוב, קצת
עדכון על מה שהיה פה, עדכון תקציבי על שנה שעברה והשנה הקודמת. אני אקריא את זה, ותכף גם אריה יתייחס לתקציב של 2023, ולקראת מה אנחנו הולכים. ואני מצפה שכולנו שם יהיו שותפים בכל התהליכים, בטח לתקציב 2025, אבל אנחנו כרגע הולכים לאשר את תקציב, לא היום, אנחנו לקראת סוף מאי, תחילת יוני נאשר את תקציב 2024 ,כרגע זה חציון שני.
וקצת עדכון על איך נגמרה שנה שעברה.
דו"ח רבע אחרון של שנת 2023, סה"כ הסתיים באיזון, ביתרת ביצוע של סה"כ 1,000 ₪. זה אומר שהמערכת מאוזנת. גם רבעון רביעי של 2022 הסתיים באיזון, ביתרה של 2,000 .₪ מסגרת תקציב של 2023 על עומדת 57,829,000 ₪. כאשר ביצוע עמד בפועל על 63,100,000 ₪. משהו כמו 10% יותר מהתקציב שנקבע. תכנית הבראה. בשנת 2023 סיימנותכנית הבראה שהתחילה ב -2021. אריה תכף ייגע בזה. התחלנו תכנית הבראה למועצה ב -2021, שהסתיימה ב-2023, וגם היא נגמרה סה"כ בהצלחה. תן כמה מילים על מה.
מר אריה אשכנזי: תסיים, או שאני -
מר שרון אלפסי: אני אסיים ותיכנס לזה. שיעור גירעון מצטבר. לאחר קבלת
המענקים והלוואות של 11.8%, במהלך תכנית ההבראה התקבלו הלוואות על סה"כ פירעון מלוות של 2,400,000 ₪ בשנה. אנחנו מעריכים שזה טיפה יותר עם הריביות, אבל אנחנו היום מחזירים כמעט 3,000,000 ₪ בשנה לטובת הלוואות שלקחנו -
עמוד 7
מר רן מנו: כמה יש הלוואות כללי?
מר שרון אלפסי: תכף אריה ייגע בזה במדויק. ב -2023 פרצה מלחמת "חרבות
ברזל", וגם שם קיבלנו 188,000 ₪ לטובת הצטיידות בהיערכות לחירום. וגם הם נוצלו כמעט בצורה מקסימלית.
אחרי שאריה יסיים את הפרטים, אני אגע באיך הדברים קרו פ ה . כן, אריה.
מר אריה אשכנזי: אני אדבר על תכנית ההבראה. המועצה הייתה, בעצם יותר
נכון החברה לפיתוח הייתה בגירעון עצום. ויחד עם משרד האוצר ומשרד הפנים החלטנו שהמועצה תיקח את כל
החובות, והם יתנו לנו חצי הלוואה, חצי מענקים, ואנחנו נעביר את זה לחברה לפיתוח. ואנחנו תחת בגלל סכום ההלוואות ששאלת, קיבלנו קרוב ל -13,000,000 ₪, יותר מ -
13,000,000 ₪ ומשהו הלוואות שהמועצה לא יכולה
אחד הדברים החשובים הוא זה שכל הפיתוח שאנחנו נקבל זה יעבור לתקציב הרגיל כדי לסגור את הפירעונות, את כל פירעון המלוות. אני מדגיש שאנחנו המועצה, אני חושב, הראשונה ביו"ש שסיימנו את תכנית ההבראה תוך שנתיים וחצי בצורה יפה -
גב' דנה מורי: אתה יכול רגע לחדד את מה אמרת עכשיו? שהכסף שנקבל על
הפיתוח ייכנס -
מר רן מנו: תחדד לנו כמה כלל החובות היו, כמה הלוואות קיבלתם, כמה
מענקים קיבלתם. כמה -
מר אריה אשכנזי: הנה, אמרתי.
מר רן מנו: לא, אמרת קיבלנו 13,000,000 ₪ הלוואות
מר אריה אשכנזי: ו -13,000,000 ₪, וחצי-
מר רן מנו: כמה החוב היה כולל?
מר אריה אשכנזי: החוב הכולל היה 30,000,000 ₪ ומשהו
מר רן מנו: 30,000,000 ₪ ומשהו
עמוד 8
מר אריה אשכנזי: ובסופו של דבר הנאמן הצליח לקבל אישור מבית המשפט
לשלם רק 45%. ולכן זה הגיע ל -30,000,000 ₪, בערך 26,000,000 ,₪27,000,000 ₪. חצי מענק-
מר רן מנו: המענק הזה היה תלוי במשהו? המענק הזה היה תלוי במשהו?
מר אריה אשכנזי: מה זאת אומרת?
מר רן מנו: אנחנו צריכים לעשות משהו? המועצה צריכה?
מר אריה אשכנזי: לא, קיבלנו.
מר רן מנו: אני שואל -
מר אריה אשכנזי: אה, להעביר להם -
מר רן מנו: המענק היה תלוי במשהו?
מר אריה אשכנזי: להעביר לו את הכסף.
מר רן מנו: החזר עתידי, התחייבנו לקיצוצים, אז מה?
מר אריה אשכנזי: לא, לא, לא, לא, לא, לא, כלום. מענק זה מענק.
מר רן מנו: וה -13,000,000 ₪ לקחנו מהבנקים, או שזה ממשרד הפנים
מר אריה אשכנזי: כן. לא, לא, לא, מהבנקים.
מר רן מנו: מהבנקים.
מר אריה אשכנזי: משרד הפנים מאשר לתת לבנקים, מאשר לבנקים לתת לנו
הלוואה.
מר רן מנו: ולכמה זמן זה נפרס? אם מותר לשאול.
מר אריה אשכנזי: 15 שנה
מר רן מנו: 15 שנה. זאת אומרת שאנחנו מחזירים כמה אמרת 2,000,000
?₪
מר אריה אשכנזי: בערך 2,500,000 .₪
מר רן מנו: 2,400,000 ₪. המספרים לא מסתדרים לי. בוא תעשה לי את
החשבון. 13,000,000 ₪, החזר של 2,000,000 ₪. אני מניח שה -2,000,000 ₪ ששרון אומר זה לא רק עבור ההלוואה
עמוד 9
הלוואות קודמות. אז כמה כל החובות שיש למועצה שלנו באופן כללי?
מר אריה אשכנזי: אה, אין פה, ברבעון -
מר רן מנו: פחות או יותר, אתה לא צריך דייק. פחות או יותר -
מר אריה אשכנזי: אמרתי, זה בערך ה -13,000,000 ,₪14,000,000 ₪-
מר רן מנו: אתה לא שומע מה אני אומר. אתה אומר לי שיש 13,000,000
₪ הלוואות-
מר אריה אשכנזי: אין לי תשובה עכשיו מדויק, אין לי תשובה מדויקת. אני
אומר לך -
מר רן מנו: תוכל לתת לנו בפעם הבאה תשובה מדויקת?
מר אריה אשכנזי: ברור, כן, זו לא בעיה.
מר ישראל מאיה: כשבעצם החובות האלה זה גירעון של המועצה. זה כסף שאתה
מוציא מהכיס של המועצה.
מר אריה אשכנזי: זה לא גירעון. המבנה הכספי, לא, אל תגיד כן, כי אתה צריך
ללמוד את המבנה הכספי של מועצה. זאת מלכ"ר, זו לא חברה פרטית. במאזן שלנו אין למשל נכס, אין. יש מבנה מועצה, אין, מבנה מועצה הוא שווה כסף. יש בי"ס -
מר ישראל מאיה: אבל אני מדבר רק על כסף, לא על נכסים, רק על כסף. כסף זה
כסף -
מר אריה אשכנזי: לא, אין -
מר ישראל מאיה: זאת אומרת שכל שנה אתה מוציא 3,000,000 ₪-
מר אריה אשכנזי: טוב, אני לא אתווכח איתך. יכול להיות שאתה צודק -
מר ישראל מאיה: מהכיס של המועצה, כדי לשלם חובות.
מר אריה אשכנזי: יכול להיות שאתה צודק, אני לא אתווכח איתך, אבל פירעון
מלוות כן נכנסים לתקציב, ההלוואות לא -
מר רן מנו: יש לי עוד שאלה -
עמוד 10
מר אריה אשכנזי: אז אני לא מתווכח איתך. יכול להיות שאתה יודע יותר טוב
ממני, אבל בפועל זה לא ככה.
מר רן מנו: יש לי עוד שאלה ברשותך. את הכסף שנתתם לחברה לפיתוח,
נתתם כהלוואה או כמענק? באיזו צורה נתתם את זה?
מר אריה אשכנזי: אנחנו נתנו כהלוואה.
מר רן מנו: בהלוואה. אז החברה לפיתוח חייבת למועצה כסף.
מר אריה אשכנזי: כן, אבל -
מר רן מנו: אבל? היא צריכה לשלם אותו?
מר אריה אשכנזי: אם היא תשלם, כן. אם היא תרוויח, כן.
מר רן מנו: אם היא תרוויח מחר בבוקר היא תעשה פרויקט, היא צריכה
אחרי זה לשלם אותו, את ה -13,000,000 ?₪
מר אריה אשכנזי: כן. בעיקרון ניתן כהלוואה.
עו"ד עופר רזניק: גם החברה, השאיפה שהיא בעצם תחזור בחזרה -
מר רן מנו: זה בדיוק מה שאני שואל.
מר מאור הרוש: אפשר לשאול איפה זה עומד לדוגמה, החברה לפיתוח.
מר שרון אלפסי: החברה לפיתוח, כרגע הייתה שיחה עם הנאמן. בעיקרון,
החברה לפיתוח היום סיימה בערך 92% ,93% מהפרויקטים שיש לה. ברגע שתסיים את כל הפרויקטים, החברה תחזור למועצה -
מר מאור הרוש: אילו פרויקטים יש לה לדוגמה?
מר שרון אלפסי: יש לה את אריק איינשטיין, התמר, בסדר? היא צריכה למסור
את הכל.
מר מאור הרוש: אה, עד אחרי המסירה?
מר שרון אלפסי: עד אחרי המסירה. הם גומרים את הפרויקטים. יעשו את כל
הפרויקטים, ימסרו למשתכנים. ואחרי זה החברה למעשה יכולה להתחיל תהליך של חזרה למועצה.
מר ישראל מאיה: וצפי סיום של זה?
עמוד 11
מר שרון אלפסי: בשנה הקרובה צריך להיגמר, בסדר? כרגע הבעיה העיקרית
היא זה בסוף הם לא יכולים לגמור את הפרויקטים בגלל שאין פועלים. אנחנו לא מאפשרים להכניס פועלים, אנחנו, כרגע האלוף לא מאפשר להכניס פועלים. והפער המשמעותי שנוצר זה בסוף בכח אדם.
מר רן מנו: ברשותכם, יש לי רק עוד שאלה אחת מבחינת מיסויים. כי אם
אתה מעביר כסף ממקום למקום, אתה צריך לשלם מיסוי. אז או שאתה מעביר אותו כהלוואה, ואמרת לי שזו הלוואה. אני מניח שיש גם הסכם, נכון? כי הרי אם חברה מעבירה, תקן אותי אם אני טועה, אריה, אתה יותר מומחה ממני
בחשבונאות.
אם אתה לוקח כסף מחברה אחת או מגוף אחד ומעביר אותו לחברה אחרת, זה יכול להיות או בהלוואה שיש בהסכם, ואז בסוף שנה אתה צריך להצהיר על זה באיזושהי צורה, או להחזיר את זה, או דיווידנד, או אני לא יודע מה. או שאתה משלם על זה מס, נכון?
מר אריה אשכנזי: לא. אנחנו, המועצה?
מר רן מנו: כן, המועצה. כן, המועצה לקחה כסף מתוך המועצה, היא
העבירה אותו לחברה לפיתוח. באיזו קונסטלציה?
גב' קרן מ. רינות: החברה לפיתוח קיבלה את זה כהכנסה.
מר רן מנו: באיזו קונסטלציה -
גב' קרן מ. רינות: אז זו הלוואה. הוא אמר שזו הלוואה.
מר רן מנו: אז אני שואל, האם יש הסכם, האם יש הסכם -
מר אריה אשכנזי: יש הסכם.
מר רן מנו: יש הסכם.
מר אריה אשכנזי: זה נכתב, זה גם נרשם בספרים שלהם כהלוואה, אבל אין מס.
מר רן מנו: אוקי.
עמוד 12
גב' דנה מורי: אני רגע רוצה לשאול שאלה לגבי המשפט שאמרת קודם,
שהכסף של הפיתוח ילך לכיסוי הגירעון. מה הכוונה הכסף של הפיתוח, פיתוח של מה? פיתוח של איזה -
מר אריה אשכנזי: לא, אנחנו מקבלים היט ל ים, היטלי שצ"פ, מבני ציבור -
גב' דנה מורי: כן.
מר אריה אשכנזי: עפ"י ההסכם עם משרדי האוצר והפנים שתכנית ההבראה,
כדי לכסות, כדי שאנחנו קיבלנו את החוב של החברה לפיתוח, ולתת להם את ההלוואה, מי שיכסה את ההלוואה זה
ההיטלים.
מר רן מנו: ואז זה יוכנס לחשבון נפרד, או שזה יהיה חלק -
מר אריה אשכנזי: לא, לא. ההיטלים הם חשבון נפרד -
מר רן מנו: ההיטלים זה חשבון נפרד, שממנו -
מר אריה אשכנזי: כן, אבל זה גם לא כל סכום. הרי יש נוסחה מסוימת -
גב' דנה מורי: כאילו, לא כל הסכום של ההיטלים הולך לכיסוי. יש איזה
אחוז מסוים שהולך לדברים אחרים, ויש אחוז שהולך לזה.
מר דורון שרעבי: היטלים של מי? ממי?
מר אריה אשכנזי: אמרתי, שצ"פ, מבני ציבור, מים, ביוב.
מר רן מנו: שהמשתכנים יצטרכו לשלם בעתיד, כשהם ישתכנו, אתה
מדבר?
מר אריה אשכנזי: תושבים, תושבים.
מר רן מנו: אוקי, אבל אנחנו מדברים על איינשטיין ותמר -
מר אריה אשכנזי: לא, לא. מדברים על בנייה חדשה.
(מדברים ביחד)
מר אריה אשכנזי: אתה בונה חדר, חדר אצלך בבית, בשביל לקבל אישור, אתה
צריך לתת, לשלם.
מר דורון שרעבי: אבל עכשיו יש בניה רוויה בעופרים. משם אתה מתכנן לקבל
כסף?
עמוד 13
מר אריה אשכנזי: כן, כן.
מר דורון שרעבי: אבל יש חוזה של המועצה מול חברת ערים שאנחנו מוותרים
על הכסף הזה, על כל ההיטלים האלה.
מר אריה אשכנזי: לא, אנחנו לא מוותרים על הכל, מוותרים על חלק. אנחנו לא
מוותרים על הכל -
גב' דנה מורי: למה אנחנו מוותרים?
מר דורון שרעבי: שאנחנו מוותרים גם על האגרות, גם על ההיטלים.
מר אריה אשכנזי: לא, מה פתאום.
מר דורון שרעבי: זה החוזה שעשו.
מר אריה אשכנזי: לא, אבל יש זה לא קשור. אנחנו לא מוותרים על הכל. עוד
פעם אני חו ז ר, לא מוותרים על הכל. אנחנו מוותרים על חלק.
על החלק שאנחנו כאילו מוותרים, אנחנו מקבלים את זה כתקצוב ממשרד הבינוי. נניח אתה צריך, אתה משתכן או קבלן צריך לתת 100 ,₪בא משרד הבינוי ו אומר : 50 ₪ אתה נותן לי, ואני רוצה לראות מה המועצה מפתחת. ו -50 ₪ אתה נותן למועצה, שהיא תפתח מה שהיא רוצה. זה מה שקיים.
קודם כל, עכשיו כבר אין שיווקים, אז יש עצירה בקטע הזה.
אין שיווקים עכשיו. אם יהיו שיווקים, אז נקבל כסף.
מר שרון אלפסי: טוב, אני רוצה שנתקדם, אגב, אני מבקש מכל חברי המליאה,
מי שרוצה לדעת יותר פרטים, ורוצה להיכנס לעומק, תקבעו עם אריה, דברו איתנו, ונעשה את זה מסודר. נלמד את הדברים כמו שצריך, בסדר?
גב' דנה מורי: אז אולי נקבע משהו -
מר שרון אלפסי: אין בעיה, אין בעיה.
גב' דנה מורי: כי חבל שנשגע אותו כאילו עם 9 פגישות. בואו נעשה משהו-
מר שרון אלפסי: נקבע משהו.
גב' דנה מורי: מעולה.
עמוד 14
עו"ד עופר רזניק: יש גם הסכם עם הנאמן שלקח לנו הרבה זמן, כי הרי בסופו
של דבר, סליחה אני רק אסיים, שאתם כולם יכולים לעיין בזה, וטוב שתעיינו. שניהלנו איתו מו"מ איזה שנה, אני חושב.
הרי המטרה שלו זה היה להעשיר את הקופה שלו, והמטרה שלנו זה להוציא כמה שפחות כסף מהקופה של המועצה. וזה היה מו"מ מטורף, כאילו ממש מטורף. הרבה ויכוחים והרבה דיונים. ובסוף חלק הצלחנו להשיג דברים טובים, וחלק פחות.
מר שרון אלפסי: טוב, אחד היעדים העיקריים -
גב' נירה אטיאס: סליחה, שנייה, שרון. אני חוזרת לעניין הפועלים. פשוט יש כל
מיני שמועות של התושבים, והם קצת חוששים -
מר שרון אלפסי: אין, לא חוזרים.
גב' נירה אטיאס: שהאם תהיה חזרה של פועלים, אז תציין את זה.
מר שרון אלפסי: אני רוצה להגיד איזה משהו פה, משהו בגלוי ובלי, בסדר?
המציאות שלנו היא מציאות, קודם כל עובדי מועצה אני חייב להגיד התחילו תהליך, עברו שימוע, ועובדי המועצה כולם כרגע בתהליך של פיטורים, והם סיימו את העבודה פה בתוך המועצה. הם סיימו -
עו"ד עופר רזניק: עובדי המועצה מהכפר, אתה מתכוון.
מר שרון אלפסי: עוברי המועצה מהכפר, ערבים, סליחה, בסדר? הפלסטינאים.
אז קודם כל, התהליך הזה התחיל, ואנחנו נסיים אותו. לגבי העובדים בתוך היישוב, יש יישובים, האלוף העביר חלק מהאחריות לראשי רשויות, ואפשר לקבל החלטות שעדיין לא נסגרו. יש לי פגישה עם האלוף ביום רביעי הקרוב, מחר פגישה עם האלוף. לנו, לכל ראשי הרשויות במועצת ביו"ש.
ואנחנו אמורים לדבר על הכל.
בסוף, אם יקבלו החלטה שעובדים נכנסים לעבוד, זה גם צריך להיות חלק מהאינטרס שלנו, אבל אנחנו נצטרך לראות איך אנחנו עושים את זה נכון ברמת האבטחה. אני אומר לכם, אם פעם היה לפני המלחמה היחס היה 1 ל-10, היום היחס ירד ל-
1 ל-5 .זה משפיע עלינו. זה אומר שכבר העסק הופך להיות לא כלכלי. אנחנו פרסמנו, פרסמתי שבוע שעבר -
עמוד 15
גב' קרן מ. רינות: מה זאת אומרת, היחס 1 ל-
מר שרון אלפסי: זה אומר שמאבטח אם פעם לכל 10 פועלים פלסטינאים, צריך
לשים מאבטח אחד, היום על כל 5 מהפלסטינאים אנחנו שמים מאבטח.
גב' קרן מ. רינות: לכל שניים צריך חמוש. אוקי.
מר שרון אלפסי: בסדר? וזה משהו שאנחנו נצטרך לתת עליו את הדעת. כי בסוף
העלויות כבר הולכות ונהיו מוגזמות. ולא בטוח שכבר שווה להעסיק פועל פלסטינאי. אבל האינטרס שלנו זה בסוף להמשיך לייצר שקט. ושנים עשינו את זה, ושנים היה שקט.
וגם היום, אני אומר לכם, החלק היחסי שלנו פה, ראנטיס, א -
לובאן , אנחנו נמצאים במצב שבאמת הדברים סה"כ רגועים.
יש הרבה לחץ וה אדמה מאוד רועשת וגועשת. אבל בסוף הם גם לא עובדים חצי שנה כמונו. אם זה אמור להרגיע אותנו?
לא.
אבל זו המציאות, ואנחנו נצטרך לתת על זה את הדעת, להתייחס אל זה. ונצטרך לראות איך אנחנו עושים. יש לנו פה הרבה פרויקטים שלא יכולים להתקיים בלי פועלים, אז יש כרגע גם החברה לפיתוח בנימין התחילה להביא סינים. וגם שאר החברות מנסות להביא סיניים וסרי לנקים.
גב' קרן מ. רינות: בעופרים הם כבר ישנים אצלנו שם.
מר שרון אלפסי: בסדר, זה בסוף חלק מהיכולת שלנו לייצר רציפות. והלוואי
ונצליח להכניס פועלים. ובטח והלוואי ונצליח להכניס עובדים עבריים שלנו, שיעשו את העבודה הזאת. זו השאיפה הגדולה שלנו. אני אומר לכם שמאוד, מאוד קשה לגייס, מאוד קשה לגייס. אנחנו בפער משמעותי.
ושמתי לי י עד כרגע לנקות את היישוב, ולעשות קצת גינון, וטיפה לטפח. ואני אומר לכם שמאוד קשה לנו עם עובדים.
אנחנו שכרנו חברה חיצונית שתיתן לנו שירותי ניקיון בתוך היישוב. אז זה אחד הפערים שיהיו לנו.
עמוד 16
2. תב"רים
2.1 התקנת מערכת עידן פלוס ואינטרנט במקלטים ע"ס23.940 ש"ח מימון: משרד התקשורת ע"ס 23,940 ש"ח
מר שרון אלפסי: טוב, יש לנו כמה תב"רים, כחלק מהעבודה שעושים פה.
בעיקר תב"רים ביטחוניים. הצלחנו, אני מקווה מאוד שאחרי דיון גם שבוע שעבר, הצלחנו לגייס פה כמעט 13,000,000 ₪ לטובת שיפור מרכיבי הביטחון. וזה למעשה עיקר התב"רים שאני רוצה שנאשר עכשיו. קיבלתם את זה כולם לפני .
המדינה משקיעה לא מעט כסף היום ביו"ש כדי לאפשר לייצר פה מרכיבי ביטחון. אנחנו שם על מלא. יש דיון עמוק במה שקשור בגדרות ביטחון, בהרחקת האיום האסטרטגי, סלילת דרכי ביטחון, מצלמות, מערכות גוז ' שייתנו לנו זיהוי וגילוי לטווחים יותר ארוכים. ואני אומר לכם, בשבוע האחרון היו פה 3 דיונים בנושא, ואני מקווה מאוד שאנחנו בדרך לשםאז אני רוצה להתחיל לאשר לפי הסדר תב"ר, תב"ר -
גב' דנה מורי: שרון, יש לי רגע -
מר שרון אלפסי: ואני אתן לכם קצת רקע עליהם -
גב' דנה מורי: אני, יש לי הרבה שאלות.
מר שרון אלפסי: קדימה, אוקי.
גב' דנה מורי: תתכוננו. לא, עכשיו יש לי שאלה אחת ספציפית. שאלה כללית
רק כאילו שאני אבין, אני יודעת מה זה תב"ר, אני יודעת שפה זה מימון מלא, אז גם אין לנו מצ'ינג. אבל כשאתם בעצם באים ומבקשים את התב"ר, מבקשים אותו כאילו ברמה כללית? אני עכשיו צריך את הכסף בשביל לשקם את הגדר, או שממש אתם מגישים כבר בשלב ההגשה תכנית כאילו מפורטת בדיוק של מה שאתם רוצים לעשות?
מר שרון אלפסי: משרד הביטחון, החטיבה להתיישבות במשרד הביטחון, שהיא
למעשה הממונה על כל מערך הביטחון ותקצובים בתוך איו"ש באה ואומרת אילו פרמטרים אתה יכול לקבל למרכיבי
עמוד 17
ביטחון. יש מכרז מאוד, מאוד מסודר, והוא אומר לך מה התקנים אומרים. גדר מרותכת עם טלטלית מעליה, חגורת בטון מתחת ודרך טשטוש, עם כביש 3 מ' סלול. זה הוא אומר לך. זה המפרט, עם תאורה והכל.
וכשאנחנו מגישים לצורך העניין למרכיב ביטחון לצורך העניין גדר, אז הוא אומר לנו, אתה לא יכול לעשות גדר חדשה על אותו בסיס. אתה צריך לקחת את כל הפרמטרים, ועל הבסיס הזה זה הולך, בסדר? אותו דבר לגבי תאורה, אותו דבר לגבי מערכות מצלמות, אותו דבר לגבי שטחים ביטחוניים -
גב' דנה מורי: אותו דבר גם למרכזי מחזור, אני רואה, שיש פה.
מר שרון אלפסי: נכון.
גב' דנה מורי: זה גם על אותו עיקרון? הם אומרים לך, אתה יכול לעשות 1 ,
2 ,3. ברגע שקיבלת את הכסף, אתה כבר אומר, אני עושה פה ככה, ופה ככה, ופה ככה.
מר שרון אלפסי: אתה יכול להחליט איך זה ייראה. אתה יכול להגיד, אני צריך
תקציב כרגע למערכות מחזור. דיברתי היום עם מאור על זה.
אתה יכול להגיד, אני רוצה לעשות מערכות קטנות, אני רוצה לעשות מערכות אחרות, אני רוצה שזה יהיה אסתטי, אני רוצה שלא יתפוס את כל המדרכה.
גב' דנה מורי: אבל כאילו אתה לא מתחייב על זה לפני התב"ר.
מר מאור הרוש: אתה לא מקבל פורמט אחיד, מפרט קבוע, אלא אתה מקבל
את הכסף, ואתה -
מר שרון אלפסי: אני מקבל תקציב לעשות מערכות מחזור.
גב' דנה מורי: יש פריטים, קיבלת כסף. עכשיו אתה אומר, יופי, הנה הכסף,
עכשיו אני בונה את התכנית המפורטת.
מר שרון אלפסי: בדיוק.
גב' קרן מ. רינות: אבל אתה חייב לבצע אותה.
גב' דנה מורי: הבנתי, כן.
מר שרון אלפסי: אני צריך לבצע אותה, אחרת התב"ר חוזר.
עמוד 18
גב' דנה מורי: יש לוחות זמנים?
מר שרון אלפסי: בד"כ זה 5 שנים
מר רן מנו: איך שקרה שקיבלתם 100% לכל התב"רים
מר שרון אלפסי: עבודה. כרגע משרד הביטחון מבין את המשמעויות. הוא יודע
שרשויות לא יכולות להקים כאלה מרכיבים לבד. והם תקצבו את זה. הם תקצבו היום כמעט 300,000,000 ₪ יו"ש סה"כ.
מר רן מנו: יעלה לנו להמשך?
מר שרון אלפסי: ואנחנו עובדים מאוד קשה כדי שזה יקרה. אני תכף אגע בכמה
דברים שכן אנחנו עושים ומה ביקשנו.
מר רן מנו: אתה מאמין שזה יעלה לנו בהמשך? כלומר, בהמשך יורידו
את -
מר שרון אלפסי: את מה?
מר רן מנו: מה לעשות, אנחנו במדינת ישראל, אתה יודע. נתנו את
התב"רים של 100% עכשיו, אבל בהמשך יבקשו החזרים או יורידו בתב"רים אחרים?
מר שרון אלפסי: לא, לא, לא.
מר רן מנו: לא?
מר שרון אלפסי: לא. יכול להיות שאתה יודע, בשנה הבאה יגידו, אין לנו כסף -
גב' קרן מ. רינות: יש 60%. נותנים לך, תיקח
מר רן מנו: לא, זה ברור. השאלה מה זה יעלה לי אח"כ.
גב' קרן מ. רינות: אני מבינה את השאלה, אבל אין שום תכניות ארוכות טווח -
מר רן מנו: גם בבנק נותנים לך. השאלה מה זה יעלה לך אח"כ.
גב' קרן מ. רינות: לא יעלה.
מר שרון אלפסי: לא, לא יעלה כלום.
גב' קרן מ. רינות: אף אחד לא מתכנן כלום.
עמוד 19
מר שרון אלפסי: לא, לא יעלה כלום. אז אני רוצה להעלות את התב"ר הראשון,
אתם רוצים לעשות משהו?
גב' קרן מ. רינות: אם אתה יכול רק כל תב"ר להסביר אותו, בסדר?
מר שרון אלפסי: אני מסביר הכל, בסדר? התקנה של מערכות עידן פלוס
ואינטרנט במקלטים. מדובר על מערכות אינטרנט לכל מקלט כרגע. אין לנו מערכות כאלה. זה מערכות מקוימות שיתנו לנו פתרון אינטרנטי בתוך המקלטים הציבוריים, רק הציבוריים, בסדר? ויש לנו סה"כ 11 מקלטים כאלה ברחבי היישוב
מר מאור הרוש: כולל עופרים? לא.
מר שרון אלפסי: לא, בעופרים אין מקלטים ציבוריים. בעופרים אין מקלטים
ציבוריים.
מר מאור הרוש: ולכולם יש ממ"ד מהבית הראשון?
גב' דנה מורי: בזית יש לך בבניין, ולכל הדירות יש ממ"ד. כאילו, יש נגיד
במתנ"ס.
מר רן מנו: אבל המקלטים פה ביישוב כולם מושכרים, נכון?
מר שרון אלפסי: המקלטים, לא כולם. אגב, אם נגעת בזה, הכל מטופל.
מר רן מנו: אמרתי שלמיטב ידיעתי, כל המקלטים ביישוב מושכרים.
מר שרון אלפסי: לא כל המקלטים מושכרים, אבל אני חייב להגיד לכם מה
התפיסה שלי. המקלטים הדו שימושיים בסוף מייצרים מציאות שהמקלטים מתוחזקים ומטופלים לאורך השנה, מה שלא קורה במקלטים שלא מושכרים. והם חתומים על
הסכמים. הם חתומים על חוזה שהם מחויבים לפנות את המקלט תוך 4 שע' בשעת חירום, והמקלטים יישארו פתוחים כולל המטווח, איפה שצריך, בסדר?
אבל יש לי אינטרס שהמקלטים האלה יתוחזקו ע"י תושבים.
ובסוף אפשר לחיות בהם. ואנחנו רואים חצי שנה של לחימה, ומה המשמעות של מקלט כזה. לאט, לאט המקלטים האלה הולכים ומצטמצמים, בגלל שכל בית שעובר שיפוץ, ומגדיל את הבית מעל 12 מ"ר, מחויב להקים היום ממ"ד. ולכן המקלטים האלה הולכים ומתייתרים. ובשאיפה שאנחנו לא
עמוד 20
נצטרך אותם, ואז הם יהיו חלק מהמבנים שלנו. אז אני רוצה לגעת בהתקנה של מערכת עידן פלוס ואינטרנט במקלטים.
סה"כ 23,940 ₪, מימון מלא של משרד התקשורת
מר מאור הרוש: שנייה, שרון, יש לי עוד שאלה אחת בנוגע לזה. לצורך העניין,
ה -23,000 ₪ זה באמת מה שמספיק לך כדי לאכלס 11 מקלטים עם עידן פלוס-
מר שרון אלפסי: כרגע זה מה שמספיק לנו ל -23,000 ₪, הכל ימומש. ואם
נצטרך להשלים, אז אנחנו נשלים גם שנה הבאה. אבל כרגע אנחנו נשלים את כל -
(מדברים ביחד)
מר מאור הרוש: כל המערכות פה אלחוטיות בתוך היישוב, אז זה גם
תשדורות -
מר שרון אלפסי: טוב, מי בעד?
מר רן מנו: ואתה דאגת מאיתנו. השניים האלה נרדמו לך. אני רק אומר
שתשים לב שם השניים האלה נרדמו לך.
מר ישראל מאיה: אל תשכח שבישיבה הקודמת הוא לא הצביע גם בעד עצמו.
החלטה:
הוחלט פה אחד לאשר תב"ר:
התקנת מערכת עידן פלוס ואינטרנט במקלטים ע"ס 23.940 ש"ח מימון: משרד התקשורת ע"ס 23,940 ש"ח
2.2 שיקום דרך ביטחון ע"ס1,000,000 ש"ח
מימון: פיקוד העורף ע"ס 1,000,000 ש"ח
מר שרון אלפסי: טוב, שיקום דרך ביטחון. המשמעות של שיקום דרך ביטחון,
יש בעופרים אנחנו סגורים מלא עם דרך ביטחון סלולה, עם
עמוד 21
גדר מרותכת, עם חגורת בטון, שביל טשטוש והכל, מלא. בבית אריה יש לנו עוד כמה פערים. סה"כ תוקצבנו ב -1,000,000 ₪ להשלים אספלט בנקודות שחסר לנו, ולהשלים אספלט עד הגדר כדי למנוע מצב של עשבייה. סה"כ קיבלנו -
גב' קרן מ. רינות: זה מה שחסר?
מר שרון אלפסי: מה?
גב' קרן מ. רינות: זה מה שחסר בבית אריה?
מר שרון אלפסי: כן, כרגע.
גב' קרן מ. רינות: דרך טשטוש, וכל -
מר שרון אלפסי: כל זה יש לנו. אנחנו בצד המערבי, כולם יודעים שאנחנו
הולכים לקראת הכביש העוקף. אני מעריך שלקראת סוף יוני אנחנו ניכנס כבר לשלב ב' של הכביש העוקף. ולכן הדרך שלנו פחות רלוונטית. כל השאר, 1,000,000 ₪ אני מקווה שיספיקו לנו לסלילה כמעט מלאה . שיקום דרך ביטחון על סך 1,000,000 ₪, מי בעד? פה אחד
החלטה:
הוחלט פה אחד לאשר תב"ר:
שיקום דרך ביטחון ע"ס 1,000,000 ש"ח
מימון: פיקוד העורף ע"ס 1,000,000 ש"ח
2.3 שיקום גדר רשת לגדר מרותכת ואינדיקציה ע"ס3,500,000 ש"ח מימון: פיקוד העורף ע"ס 3,500,000 ש"ח
מר שרון אלפסי: שיקום גדר רשת מרותכת ואינדיקציה. 3,500,000 ₪. מדובר
על חלק מתכנית אב שעשינו עוד ב -2017. תכנית תלת שנתית שאמורה לייצר רצף גאוגרפי בין בית אריה לעופרים, ולחבר את שני היישובים גאוגרפית. גדר תיבנה על בסיס מכשול
עמוד 22
התפר שהיה בעבר. עד לא מזמן לא קיבלנו אישור, וכרגע קשת צבעים, ומי שאחראי על מנהלת התפר אישרו.
במשרד הביטחון תקצבו 3,500,000 .₪1.5 ק"מ כבר העמודים כבר עומדים. וגם שם אנחנו מרחיקים למעשה את האיום מקו בתים ראשון. ואנחנו מייצרים רצף כמעט מלא. גם פה -
גב' דנה מורי: זה בעצם איפה שהכביש המחבר בין בית אריה לעופרים?
מר שרון אלפסי: זה הכביש העוקף. זה כביש הביטחון -
גב' דנה מורי: מה שלא רואים אותו.
מר שרון אלפסי: מה שלא רואים אותו, בסדר?
גב' דנה מורי: אוקי.
מר שרון אלפסי: למעשה, בין עאבוד לבית אריה ועופרים.
מר דורון שרעבי: זה כולל כל החוסרים שיש שם, של ברזלי הביוב, וכל הדברים
האלה שגנבו אותם?
מר שרון אלפסי: לא, לא, לא. אבל שם יש לנו כבר שרוולים, וצריך לעשות שם
תשתיות, אבל זה כולל אינדיקציה. מי שלא יודע מה זו אינדיקציה, זו מערכת שאמורה לתת התרעה במוקד שאנחנו מגדירים מראש.
ומי שייגע בגדר למעשה ייתן התרעה אחורנית. הסיירים שלנו יוכלו לתת מענה על הדרך הזאת, ולמעשה לא לערב את היישוב. מה שאנחנו מנסים לעשות כבר הרבה זמן, שהיישוב ימשיך לעבוד, ומערכת הביטחון תיתן את המענה.
גב' דנה מורי: את האינדיקציה הזאת יש גם -
מר שרון אלפסי: אין, אין, אין.
גב' דנה מורי: אין בגדר הקיימת.
מר שרון אלפסי: כרגע אנחנו בונים. האינדיקציה הזאת היא תהיה מערכת ...
כולל מצלמות שיתנו מענה בצורה מלאה 360 מעלות על כל היישוב. וזה פתרון שהוא סופר משמעותי מבחינתנו.
עמוד 23
מר מאור הרוש: אתה אומר כל היישוב, כשפה אמרת שה -3,000,000 ₪ אמור
לעשות רק את קו התפר -
מר שרון אלפסי: כבר קיבלנו חלק מהתקציב כבר בקדנציה הקודמת, ואנחנו
משלימים עכשיו את ה -3,500,000 ₪ לטובת השלמת הגדר עוד 1.5 ק"מ עד לעופרים למעשה ועם הכביש העוקף אנחנו נשלים, ונסגור למעשה את כל דרך -
מר ישראל מאיה: שרון, זה יהיה סכום שיספיק להשלמת כל הגדר, כולל מוקד?
מר שרון אלפסי: לא, לא. זה סכום שיספיק כרגע לטובת השלמת הגדר. החיבור
למוקד שאנחנו נגדיר. אנחנו כרגע בדרך גם להקמה של מרכז הפעלה מאוד מסודר, שהיה בעבר. יש כבר תכניות והכל.
ואנחנו נקדם אותו פה, והוא ייתן מענה לרציפות תפקודית, כי כרגע המועצה בחירום מתנהלת מפה, מהמקום הזה.
ברור לכולם שהוא לא מוגן, למרות שהאיום הוא פחות, המקום הזה לא יכול לשמש כמרכז הפעלה. אנחנו נקים מרכז הפעלה ראוי, שיידע להחזיק את כל גופי החירום בתוך מרכז ההפעלה הזה, וייתן מענה מלא. וגם זה יקרה בשנים הקרובות.
מר רן מנו: למה אנחנו לא עושים שיתופי פעולה, ועם מרכז כזה עם
רשויות מסביבנו, שהן באותה סיטואציה כמונו? כלומר, להקטין את העלויות שלנו. מרכז אחד שיהיה לכל היישובים מסביב, ובעצם אליו יגיעו כל ההתרעות, ומשם ייצאו מי שצריך שנמצא באותו יישוב. ואז בעצם אנחנו יכולים לחסוך גם אנחנו וגם הם לחסוך הרבה כסף.
מר שרון אלפסי: אז תראה, קודם כל העלויות שאנחנו טיפה נאריך את זה, אבל
אם זה חשוב אז אנחנו נדבר על זה : הסיפור של מרכז ההפעלה, זה תקציב שקיבלנו מהחטיבה להתיישבות. קיבלנו סה"כ 1,500,000 ₪, שאמורים לתת מענה. בעבר רצינו להקים עוד איזו קומה -שתיים מעל המרכז הזה, כדי שייתן לנו גם פתרון למימון של כל התהליך הזה. אישרו לנו כרגע את מרכז ההפעלה. 1,500,000 ₪ יעזרו לנו לסיים את כל סיפור הבינוי כולל כמובן תכנון, כולל הכל. כבר ניהלתי שיח עם משרד הפנים, הם מוכנים להחזיר את זה. יש להם אינטרס משותף,
עמוד 24
כמו לנו. אנחנו, מכיוון שאנחנו נמצאים בקצה גזרה, כרגע אנחנו הולכים לגדול בצורה משמעותית. מרכז ההפעלה הזה צריך לתת פתרון ומענה לנו על הצירים שמובילים לכאן, זה פתרון שלנו.
כמובן שאם מישהו אחר יתקשר מבחוץ, ויצטרך מענה, אז אנחנו עובדים שם, אנחנו שם על מלא בשביל כולם. שיתופי פעולה מאוד חזקים, גם עם מועצת שומרון, וגם עם בנימין.
הקשר מאוד, מאוד טוב עם היישובים מסביב. ויש שיתופי פעולה מצוינים. לא ברמת הבינוי, לא ברמת ההקמה של הפרויקטים האלה, כי זה לא יהיה מרכז חיצוני, זה מרכז שלנו. אנחנו בסוף ננהל את ועדת מל"ח משם. ולכן זה שלנו, ואנחנו צריכים להקים אותו בהתאם לאיך שבית אריה עופרים אמורה להיות בעתיד.
ולכן מרכז ההפעלה הזה צריך להיות ולקרות מהר, והוא היה צריך כבר לעמוד, בסדר? אז אנחנו נהיה על זה. שיקום גדר רשת לגדר מרותכת ואינדיקציה, סה"כ 3,500,000 ₪. מי בעד מימון מלא של משרד הביטחון. פקע"ר זה החטיבה
להתיישבות, משרד הפנים והחטיבה להתיישבות.
החלטה:
הוחלט פה אחד לאשר תב"ר:
שיקום גדר רשת לגדר מרותכת ואינדיקציה ע"ס 3,500,000 ש"ח מימון: פיקוד העורף ע"ס 3,500,000 ש"ח
2.4 מרכזי מחזור עירוניים ע"ס101,722 ש"ח
מימון: המשרד להגנת הסביבה ע"ס 101,772 ש"ח
מר שרון אלפסי: מרכז מחזור עירוני. זה למעשה מרכזים כאלה שאמורים
למחזר סוללות, נייר. כל מה שאנחנו למעשה אמורים למחזר ע"י פחים מרוכזים. מי שאמור לממן את זה, זה גם פה
עמוד 25
המשרד להגנת הסביבה. וגם פה זה במימון מלא. זה פרויקט שלדעתי קיים כבר איזה כמעט שנה, נכון? שאנחנו אמורים היינו לצאת איתו לפועל. וחשוב לנו איכשהו לקדם את זה, ולקדם את זה מהר -
מר מאור הרוש: יש דרישות מיוחדות בדבר הזה, כלשהן? יש דרישות מיוחדות,
או שעלינו?
עו"ד עופר רזניק: לא, האמת שבכלל כל העסק הזה, אין יותר מדי חברות
שעוסקות בזה -
מר שרון אלפסי: תמיר. אבל בסופו של יום -
עו"ד עופר רזניק: יש נראה לי איזה 2 חברות נראה לי בארץ
מר שרון אלפסי: תמיר ואמניר הן הגדולות ביותר. אני מסכים, אין הרבה
חברות כאלה, אבל אנחנו צריכים דווקא פה לחשוב איך אנחנו עושים את זה נכון, ואיך אנחנו מתאימים את זה נכון לבית אריה עופרים. זה לא אמורים להיות פחי המחזור, בטח לא בת"א, הגדולים האלה, ובטח לא בשוהם. זה צריך להיות משהו שמאוד מתאים לנו. פה אנחנו נצטרך להיכנס לעובי הקורה, ולראות שבאמת זה מתאים לבית אריה עופרים -
גב' דנה מורי: אני חייבת להגיד זה כנראה נראה באזור של המכולת שם -
מר שרון אלפסי: אנחנו 3 שבועות בתפקיד כולנו, ונשארו לנו לפחות עוד 5 שנים
לעשייה הזאת, אז יש לנו הרבה מה לעשות.
מר ישראל מאיה: האם הכוונה של מחזור, זה בדיוק כמו שיש ליד הדואר? לזה
אתה מתכוון? הפחים הגדולים האלה.
מר שרון אלפסי: לא, הפח הגדול הזה, זה פח אשפה -
מר ישראל מאיה: לא, יש שם -
מר שרון אלפסי: היו שם, כן.
מר ישראל מאיה: וזו הכוונה? שיהיו עמדות כאלה -
מר שרון אלפסי: נכון מאוד, בדיוק.
עמוד 26
מר מאור הרוש: והיום אפשר לעשות אותם הרבה יותר צנועים, הרבה יותר גם
מאובטחים לילדים, הרבה יותר נגישים.
מר ישראל מאיה: זה נראה ממש לא טוב.
מר שרון אלפסי: מרכזי מחזור עירוניים על סך 101,772 ₪, מי בעד? פה אחד
החלטה:
הוחלט פה אחד לאשר תב"ר:
מרכזי מחזור עירוניים ע"ס 101,722 ש"ח
מימון: המשרד להגנת הסביבה ע"ס 101,772 ש"ח
2.5 רכישת שנ י גרורים לכיבוי אש ע"ס 80,000 ש"ח מימון: היחידה להתיישבות ותשתית לאומית ע"ס 80,000 ש"ח
מר שרון אלפסי: רכישת גרורים לכיבוי. אנחנו רוצים לצאת לרכש של 2
גרורים. אחד לבית אריה, אחד לעופרים. לתת מענה, למרות שיש לנו פה כבאית. גם פה זה במימון מלא של המשרד להתיישבות ותשתיות -
גב' קרן מ. רינות: מה זה גרור?
מר שרון אלפסי: נגרר, נגרר חילוץ. עם מכל מים, עם משאבה שתדע לתת מענה
בנקודות מסוימות. נוכל לקחת אותו, להוציא אותו -
גב' קרן מ. רינות: ויש לנו גם כבאית אחת.
מר שרון אלפסי: יש לנו כבאית, שמנוהלת כרגע ע"י זה. היתרון הגדול של
הגרור הזה, שלמעשה כל אחד יכול להפעיל אותו. את הכבאית, לא כל אחד יכול להפעיל -
מר רן מנו: הוא גם יכול להיכנס לכל פינה שמשאית לא יכולה.
מר שרון אלפסי: יש נקודות. לרדת איתו לנקודות מרוחקות, חילוצים. כל מה
שאנחנו יכולים לעשות -
עמוד 27
מר ישראל מאיה: ויש לך אמצעים לגרור אותו?
מר שרון אלפסי: יש, יש אמצעים. חבר'ה, אני חייב להגיד לכם. היום, לפחות
מאז שאני נכנסתי לתפקיד, ההנחיה וההגדרה של נושא החירום היא קריטית, כי כל מה שהיום יוצא מהמועצה לרכש, אנחנו מנסים לחפש ולראות מה הזיקה שלו בחירום. מה הוא יכול להיות טוב לנו בחירום. ואם צריך לעשות שינויים, אז אנחנו נעשה שינויים.
גם הרכבים, יש פה רכבים, כל הרכבים התפעוליים,
המבצעיים למעשה עם ווי גרירה, והם יכולים לשאת. יש לנו פה רכבים שיכולים לשאת גם גרורים גדולים. היה פה רכש של גנרטורים גדולים. זה אומר שכל מה שיש פה למעשה אנחנו יכולים לתת מענ ה, וגם בסוף להגיע איתו לציבור, אז זה חלק מהתפיסה, זה -
מר ישראל מאיה: ציינת גנרטורים. במה הוא נותן מענה? הם נותנים מענה.
מר שרון אלפסי: הגנרטורים שיש פה, הגנרטורים שנותנים מענה בהתאם
לצרכים. אם הגדירו לצורך העניין, מרכז קליטה, רכשנו גנרטור שאמור לתת מענה למרכז הקליטה. זה אומר לתפעול.
אם הבניין הזה הופך להיות מפעל חיוני, והוא אמור לפעול בחירום, אז יש פה גנרטור שאמור לדעת להפעיל את הבניין הזה בצורה מלאה. כל מה שנעשה פה ברכש, זה בהתאם לצרכים.
אם אנחנו צריכים להפעיל מרכז קליטה לבעלי מוגבלויות, ושם יש מכונות הנשמה, אז הגנרטור ייתן מענה גם פה וגם ב עופרים. אנחנו מנסים לייצר סיטואציה שכל הציוד שיש פה יהיה גם בעופרים, כי אנחנו לעולם לא יודעים איך הדברים יעבדו. התחלנו להקים צוותי חירום יישוביים שייתנו מענה.
חלק גדול מהחבר'ה שנמצאים פה, נמצאים בקורסים האלה.
אז התפיסה קצת משתנה, ואני חושב שאנחנו נדע לתת מענה לשני היישובים.
מר ישראל מאיה: והתחזוקה שלהם ע"י גורמים חיצוניים?
מר שרון אלפסי: גורם חיצוני. בכל מקרה, חלק גדול -
עמוד 28
דובר: צריך שיהיו הכנות ללוחות החשמל -
מר שרון אלפסי: אנחנו עושים, יש, יש. החבר'ה עובדים על זה.
דובר : צריך לקחת את זה בחשבון.
מר שרון אלפסי: בסדר? אז רכישה של שני גרורים לכיבוי אש, סה"כ 80,000 ₪
לשני הגרורים. מי בעדפה אחד.
החלטה:
הוחלט פה אחד לאשר תב"ר:
רכישת ש נ י גרורים לכיבוי אש ע"ס 80,000 ש"ח מימון: היחידה להתיישבות ותשתית לאומית ע"ס 80,000 ש"ח
3. מינוי ועדות חובה
מר שרון אלפסי: טוב, אני רוצה לצלול לכל נושא הוועדות. אנחנו רו צים לאשר
מספר ועדות ששלחנו לכם את הוועדות. אנחנו רוצים אותן.
יהיו עוד ועדות. אני חייב להגיד לכם, ויש לנו שיח לא קטן בכל מה שקשור בנושא הוועדות, בטח ועדות החובה. יש 21 ועדות חובה, סה"כ. אנחנו 9 חברימליאה . ובסוף אנחנו לא יכולים להיות בכל הוועדות. אנחנו צריכים, אני אומר את זה פה, ואני מעז להגיד את זה פה, אנחנו נצטרך להתחשב טוב, טוב אילו ועדות אנחנו באמת יכולים לקיים. ולא רק שאנחנו נקיים, איך אנחנו מצליחים לייצר שם רציפות לאורך כל התקופה, ושנוכל להמשיך לעבוד. אז יש ועדות שאמורות להתכנס אחת ל -3 חודשים, ויש ועדות שאנחנו צריכים לעשות אחת לחודש. אבל המטרה שלי, כל ועדה שאנחנו מחליטים שתקרה, אז זו ועדה שצריכה לעבוד, וכולם צריכים להיות מחויבים בה. יהיו שם הרבה מאיתנו, אבל גם יהיו הרבה נציגי ציבור, שיצטרכו להיות מחויבים לתוך התהליכים.
ואני אומר לכם שהציבור צמא לבוא להיות בוועדות האלה.
אנחנו צריכים עם זה אליהם, ולראות איך אנחנו גורמים לזה
עמוד 29
לקרות. אז אם יש ועדות, ראיתי ועדת חובה אחת שמופיעה לי, ועדת חקלאות. היא לא רלוונטית אלינו. אבל היא מופיעה כוועדה. אנחנו נצטרך לראות איפה אנחנו מצמצמים. ובסוף כל הוועדות שאנחנו מחליטים שיקרו, חשוב לי מאוד שאנחנו נהיה מחויבים אליהן, כי בסוף הוועדות, גם אם הן ממליצות,
הן ועדות שמצליחות להשפיע עלינו ברמת ההחלטות
התקציביות, ואיפה אנחנו רוצים לתעדף. מכיוון שלא הכל חונה אצלי, ואנחנו כולנו אנשים חושבים, אז בטח ובטח אם מישהו חושב אחרת, אז יש מקום להשפיע ולשנות את זה.
הוועדות הן קריטיות לקבלת ההחלטות וחשוב לי שהן ייעשו נכון. אני רוצה להתייחס רק לוועד ו ת שאני מעלה עכשיו, ובהמשך אנחנו נמשיך להעלות את הוועדות הרלוונטיות.
קודם כל ועדת הנהלה היא ועדה שמחייבת את כל חברי המליאה שבקואליציה להיות בה .. ועדת תכנון ובנייה, היא גם ועדה שמחייבת את כל חברי המליאה , אז כולנו נהיה חברים בה, ביחד עם עוד אנשי מקצוע.
3.1 ועדת משנה לתכנון ובנייה
מר שרון אלפסי: ועדת משנה לתכנון ובנייה היא ועדה מקצועית. היא ועדה
שאמורים להיות בה אנשי מקצוע, והיא סופר חשובה -
מר רן מנו: אנשי מקצוע מאיזה תחום?
מר שרון אלפסי: תחום הבנייה, התשתיות, גינון, טכנאות נוף, תאורה. כל מי
שיכול להשפיע בנושא התשתיות, חשוב שיהיה בתוך הוועדה הזאת.
דובר : אנחנו מחפשים, למען הפרוטוקול, אם מישהו מהיישוב יועץ תנועה, מישהו שיש לו איזה רקע בכל מה שקשור לתאורות רחוב. הבאנו חבר'ה מהיישוב, הנדסאי נוף, הנדסאי בניין -
מר רן מנו: תפרסמו בפייסבוק.
דובר : לא, אני רק אומר לצורך הפרוטוקול.
עמוד 30
מר דורון שרעבי: הוועדה כבר יש לה כרגע מספיק אנשים, אבל בזמן שאנחנו
נצטרך יועץ בתחום מסוים, אז גם הוא ייכנס לוועדה לצורך -
מר רן מנו: יועץ כמתנדב, או יועץ בתשלום?
מר דורון שרעבי: כן.
מר רן מנו: מתנדב.
מר שרון אלפסי: גם בתשלום. אם יש משהו ספציפי, אם יש משהו ספציפי
שנצטרך, ונצטרך להביא לשם איזה איש מקצוע שיבוא, ייתן את האינפוטים שלו, אז גם בתשלום אנחנו נעשה את זה, בסדר? ועדת משנה לתכנון בנייה, דורון שרעבי יו"ר הוועדה.
דנה מורי, חברת ועדה. מאור הרוש, חבר ועדה. עופר סאני, חבר ועדה. אסי יצחק, חבר ועדה. איציק הררי, חבר ועדה.
ישראל חביב, חבר ועדה. שי יהלום, חבר ועדה. ולירן קניאל, חבר ועדה. מי בעד? פה אחד.
החלטה:
הוחלט פה אחד לאשר הרכב ועדת המשנה לתכנון ובנייה כדלקמן:
יו"ר הוועדה – דורון שרעבי.
חברי הוועדה – דנה מורי, מאור הרוש, עופר סאני, אסי יצחק, איציק הררי,
ישראל חביב, שי יהלום ולירן קניאל.
3.2 ועדת מכרזים
מר שרון אלפסי: ועדת מכרזים. מאור הרוש, יו"ר הוועדה. רן מנו, חבר ועדה.
דורון שרעבי, חבר ועדה. גם פה נצטרך עוד אנשים. מי בעד?
פה אחד.
מר רן מנו: אז אני כפו ף אליו?
החלטה:
הוחלט פה אחד לאשר הרכב ועדת מכרזים כדלקמן:
עמוד 31
יו"ר הוועדה– מאור הרוש.
חברי הוועדה – רן מנו ודורון שרעבי.
3.3 ועדת מל"ח
מר שרון אלפסי: ועדת מל" ח היא ועדת משק לשעת חירום. ועדה שמתנהלת
בשגרה, ביום -יום. היא ועדה מקומית. היא מתבססת בעיקר על עובדי המועצה. אני יו"ר הוועדה, ועדת חובה . היא תתכנס לפחות 4 פעמים בשנה. הוועדה הזאת היא ועדה של החלטות לאורך השנה. עכשיו, לוועדה הזאת אנחנו מגיעים אחרי דיונים בוועדת ביטחון. אחרי שאנחנו אוספים פה הרבה מידע.
היא ועדה שתתעדכן בתקופה הזאת. היא מתכנסת ותתכנס הרבה מעבר לשגרה. בייחוד, מכיוון שאנחנו לא יודעים בדיוק לאיפה אנחנו הולכים. אנחנו יכולים לשער. כמו שאמרתי, הוועדה הזאת היא תחת עובדי המועצה. אני היו"ר שלה. אם יש מישהו שחשוב לו ורוצה להצטרף רק מחברי המליאה, אז כמובן שתגידו לי, ואנחנו נבחן את הדברים. היא לא צריכה אישור, ועדת מל"ח.
3.4 ועדת ביטחון
מר שרון אלפסי: ועדת ביטחון. ועדת ביטחון היא ועדת חובה. זו ועדה שאמורה
לבנות למעשה תהליכים שאמורים לתת פתרונות לראש המועצה, פתרונות מחוץ לקופסה. לייצר מציאות כזאת, בה אנחנו למעשה בונים מערך ביטחון טוב, בהתאם למה שאנחנו צריכים. חבר'ה, זו ועדה שהרבה פעמים בתקופות מסוימות היא שואבת הרבה מאוד כסף. 188,000 ₪ שנכנסו ממשרד הביטחון, למעשה הלכו רק לביטחון. וזה בתקופה של חצי שנה.
אבל גם אם אנחנו עושים רכש, אנחנו צריכים להבין מה נכון.
וזה נמצא רק בוועדת ביטחון. ועדת ביטחון היא ועדה
עמוד 32
מקצועית פר -אקסלנס. חברי כיתות כוננות, זה מפקדי כיתות כוננות, זה אנשי מקצוע בכל התחומים, שעוסקים בביטחון, והיא תהיה וועדה שאמורה להתכנס 8 פעמים בשנהוהוועדה הזאת היא ועדה מקצועית נטו.
והרבה פעמים חיצונית. איש מקצוע, שני אנשי המקצוע היחידים שלמעשה נמצאים שם והם עובדי מועצה זה קב"ט המועצה ואני. כל השאר הם נציגי ציבור. אני יו"ר הוועדה.
נכון לעכשיו, אורן אי י לון, ברק מ י רון, חברי ועדה. ונתי סק א ל. אנחנו נוציא, ואנחנו נגייס לשם עוד אנשים. מי בעד?
מר רן מנו: איך אורן א י ילון הוא איש ביטחון?
מר שרון אלפסי: אורן אי י לו ן בעבר הוא איש ביטחון.
מר רן מנו: באמת?
מר שרון אלפסי: כן.
מר רן מנו: טוב.
מר שרון אלפסי: כן, הוא היה איש ביטחון בעבר. הוא ביקש להיות בוועדה
הזאת. אני בחנתי את הדברים -
מר רן מנו: לא, אתה אמרת קודם שזה חייב להיות אנשי מקצוע, אז אני
מניח שאנשי מקצוע אתה מתכוון בתחום הביטחון.
מר שרון אלפסי: בתחום הביטחון.
מר רן מנו: בשביל זה אני שואל, כי אני לא ידעתי -
מר שרון אלפסי: הוא היה, כן.
מר רן מנו: לא ידעתי שהוא היה איש ביטחון.
מר שרון אלפסי: כן, כן, בעבר שלו הוא היה איש ביטחון.
מר רן מנו: מה זה אומר מבחינתך איש ביטחון? איש ביטחון זה אומר
שעמד בגדר ושמר על השער? מה זה איש ביטחון?
מר שרון אלפסי: לא, לא, לא, לא, לא. איש ביטחון זה אנשים שניהלו מערכות
בתחום הביטחון .
מר רן מנו: מערכות ביטחון, אוקי.
עמוד 33
מר שרון אלפסי: לא זה. קב"טים, מנהלי אגפים, יוצאי משרד הביטחון, יוצאי
שב"כ. חבר'ה שהם באמת חבר'ה בכירים שבאמת מכירים את מערך הביטחון, מכירים את האיומים. יודעים עם מה אנחנו עובדים, יודעים לנתח סיטואציות.
מר שרון אלפסי: בסדר? פה אחד רשמנו?
החלטה:
הוחלט פה אחד לאשר הרכב ועדת ביטחון כדלקמן:
יו"ר הוועדה – שרון אלפסי.
חברי הוועדה – אורן א י ילון, ברק מ י רון ונתי סק א ל.
3.5 ועדה לענייני ביקורת
מר שרון אלפסי: ועדה לענייני ביקורת. ועדה לענייני ביקורת זו ועדה שאמורה
להיות גם חלק מהאופוזיציה. במידה ש אין לנו אופוזיציה, אנחנו נצטרך לקבל החלטה איך אנחנו כן עושים את זה. כרגע אין יו"ר לוועדת הביקורת -
גב' קרן מ. רינות: כשאין אופוזיציה, יש צורך בוועדה הזאת?
מר שרון אלפסי: תמיד יש צורך בוועדה הזאת.
גב' קרן מ. רינות: היא לא חובה.
מר שרון אלפסי: אבל תמיד יש צורך בוועדה הזאת -
גב' קרן מ. רינות: את זה אני מבינה.
מר שרון אלפסי: אגב, יש לנו אינטרס שתהיה ועדת ביקורת -
גב' קרן מ. רינות: ברור, ברור.
מר רן מנו: מה השיניים של ועדת הביקורת? אדוני העו"ד.
עו"ד עופר רזניק: מה השיניים שלה?
עמוד 34
מר רן מנו: מה השיניים של ועדת ביקורת?
עו"ד עופר רזניק: ועדת ביקורת בעצם יכולה לבחור נושאים שהיא חושבת שלא
נעשו כמו שצריך, תהליכים שלא נעשו כמו שצריך. להביא אותם, לדון עליהם בוועדת ביקורת, ואז להביא אותם למליאה. זאת אומרת, לדון אותם במליאה.
מר רן מנו: שנייה, ברשותך. זאת אומרת, אם נעשה משהו במועצה, או
החלטה של המליאה, ועדת ביקורת על זה, דנה בזה, חושבת
שזה לא נכון, היא מביאה את זה שוב למליאה, ו -?
עו"ד עופר רזניק: היא יכולה להביא את זה למליאה, והמליאה יכולה כמובן
להטיל תרופות מה שנקרא, כדי לרפא את הבעיה.
מר רן מנו: או לחלופין להגיד שזה בסדר.
עו"ד עופר רזניק: נכון.
מר רן מנו: ואז מה?
עו"ד עופר רזניק: וזו בהנחה שיש גם מבקר דרך אגב. וכל העניין -
גב' קרן מ. רינות: יש מבקר פנים במועצה?
עו"ד עופר רזניק: בוודאי. בכל מועצה חייב להיות, ויש לנו מבקר שהוא עודד,
הוא מבקר, והוא אחלה גבר.
מר ישראל מאיה: זה שהוא אחלה גבר זה בסדר, אבל הוא צריך להיות -
(מדברים ביחד)
מר שרון אלפסי: הוא במילואים. הוא בעזה כבר חצי שנה. ואנחנו בקשר,
ואנחנו צריכים לפרגן, ואפילו שלחו לו הודעות -
מר מאור הרוש: יש לי שאלה לגבי מה שגם רן שאל אותך. לצורך העניין, הרי
בסופו של דבר אנחנו לא מכירים את המליאה. המליאה קיבלה החלטות, המליאה הצביעה, נגמר. אבל עכשיו הביצוע יורד לשטח, יורד לעובדי המועצה בפועל, ולתפקוד המועצה למטה, לא בשוטף שלנו.
אז אנחנו מבקרים בעצם את תפקוד המועצה השוטף שלו. את מה ששרון עם כל עובדיו מנהל ביום -יום. לדוגמה, אותו שיפוץ
עמוד 35
שנעשה בבי"ס יהושע גן, והשירותיםלא היו, אז אם זה יעלה בוועדת ביקורת, אז זה עולה חזרה למליאה, ואז מה המליאה יכולה לעשות כאילו? להגיד מה, אני עכשיו מחליט לקחת תקציב ולא מעניין אותי מה קורה, ולשפץ את זה, כי אני רואה. מה הסעדים שלי?
עו"ד עופר רזניק: ועדת ביקורת, בוא נגיד ככה. יש את המבקר, נכון? המבקר
בעצם הוא זה שנותן את הביקורת, נכון? מעבר. הוא דרך אגב הוא גם עובד בשיתוף עם הוועדה של ביקורת, וגם מפעילים את המבקר, ובעצם הוא גם מפעיל אותה. נושאים שבד"כ מטפל המ ב קר, לא מטפלת הוועדה. זה סתם בזבוז.
באיזשהם נושאים שעושים בשיתוף פעולה. השיניים בעצם מתבטא ות בזה שאתם לוקחים נושא מסוים, אם אתם חושבים שהוא לא נכון, אתם מחליטים שיש כאן בעיה, שזה בעצם האמירה. זו אמירה שהיא יכולה להיות אמירה לא קלה -
גב' קרן מ. רינות: אתה עושה בדיקה, ואז אתה מחליט, או שיש בעיה, או שאין
בעיה.
עו"ד עופר רזניק: נכון.
גב' קרן מ. רינות: ואם יש בעיה?
עו"ד עופר רזניק: ויש המלצה של ועדת ביקורת נגיד שיש איזה מכרז נגיד
שעשינו בו דברים נוראיים, סתם נגיד, והתהליכים לא היו טובים. ואז מעלים את זה בפני המליאה. ויש כאן תרופות.
ומה התרופות יכולות להיות? יכולות להיות הרבה דברים.
לעשות מכרז מחדש, עד לצורך העניין גם -
גב' קרן מ. רינות: לשנות תהליכים.
עו"ד עופר רזניק: דברים קצת יותר קיצוניים.
מר רן מנו: הציבור יכול להגיש קובלנה לוועדת ביקורת?
עו"ד עופר רזניק: לא, אבל הם יכולים להגיש למבקר. ודרך אגב, זה קורה
הרבה. הוא קודם מתייעץ איתי.
מר רן מנו: והמבקר יכול לתת הוראה לוועדת ביקורת לדון במשהו?
עמוד 36
עו"ד עופר רזניק: הוא יכול -
מר שרון אלפסי: להוציא דו"ח, ואתה יכול לבקר את הדו"ח שלו.
עו"ד עופר רזניק: נכון. ודרך אגב, הדו"ח שגם מאשר -
מר רן מנו: לא, אני שואל האם הוא יכול -
עו"ד עופר רזניק: לא.
מר רן מנו: האם הציבור הגיע נציג ציבור, אדם מהציבור, משהו לא מוצא
חן בעיניו, הוא מגיש תלונה אצל המבקר. האם המבקר יכול להגיד לוועדה, אני מחייב אתכם לדון בבעיה הזאת?
עו"ד עופר רזניק: הוא לא יכול. הוא יכול להכריח אתכם להתכנס. כמו שדרך
אגב גם ראש המועצה יכול להכריח אתכם להתכנס. וועדת ביקורת דרך אגב חייבת להתכנס מדי פעם, גם אם זה לא סתם, אתה יודע, לדון על דברים, לא משנה, לשמוע עדכונים וכו'. אבל המבקר, מה שכן, הוא יכול להמליץ לדון בדברים.
מר רן מנו: אז איך הציבור, אם הציבור משהו קרה, קיבלנו החלטה
מסוימת שפוגעת במישהו בציבור, והציבור רוצה להתלונן, רוצה לבוא ולהגיד, חבר'ה, מה שעשיתם לא נכון, בואו תשקלו עוד הפעם. אל מי הוא הולך?
מר אריה אשכנזי: הוא גם תלונות הציבור, המבקר. הוא מקבל תלונות של
הציבור -
מר רן מנו: הוא מקבל מהציבור, והוא דן בהן. אני יודע למה שאלתי. זה
שהוא יכול לחקור זה יופי, השאלה אם הוא יכול לכפות על המליאה או על המועצה משהו.
עו"ד עופר רזניק: לא, הוא לא יכול לכפות כלום. קודם כל, דו"ח ביקורת של
מבקר זה דו"ח ביקורת מחייב, בסדר? בסופו של דבר. בלי שום קשר לוועדה. יש את הטיוטה, ואז בסוף זה עולה למליאה, והוא מציג את המסקנות בפני כולנו, בפני כולכם.
ויכולות להיות גם מסקנות קשות.
מר אריה אשכנזי: זה גם עובר לאגף הביקורת של משרד הפנים.
עמוד 37
עו"ד עופר רזניק: לאגף הביקורת של משרד הפנים. ויש דברים שאנחנו עוד לפני
שזה מתפרסם, אנחנו צריכים לתקן את הדברים האלה.
צריכים לראות איך אנחנו מתקנים את הדברים האלה. וכן, וועדת ביקורת יכולה גם להנחות גם את המבקר לדון בדברים מסוימים.
מר שרון אלפסי: בסדר? ועדה לענייני ביקורת, כרגע אין לנו יו"ר. חבר ועדה,
עופר סאני, מימון ואיציק הררי. מי בעד?
גב' קרן מ. רינות: איזו ועדה זאת? נראה לי שיש פה טעות.
מר שרון אלפסי: לא, אני לא טועה. לא, סליחה, סליחה, סליחה. סליחה,
סליחה. מי בעד? אין יו"ר כרגע. אנחנו נקבע יו"ר, ואנחנו נעלה אותו.
החלטה:
הוחלט פה אחד לאשר הרכב ועדה לענייני ביקורת כדלקמן:
יו"ר הוועדה – ייקבע בהמשך.
חברי הוועדה – עופר סאני, רמי מימון ואיציק הררי.
מר שרון אלפסי: ועדת הנחות -
מר מאור הרוש: על איזו ועדה מקודם דיברנו?
מר שרון אלפסי: ביקורת.
מר רן מנו: כמה חברים צריכים להיות בוועדת ביקורת?
מר שרון אלפסי: ועדת ביקורת -
עו"ד עופר רזניק: מינימום 3 .
מר שרון אלפסי: מינימום 3. לי אסור להיות בוועדה הזאת. חברי הנהלה, אסור
שיהיו בוועדה.
מר רן מנו: חברי הנהלה, אסור שיהיו בוועדה?
מר שרון אלפסי: חברי הנהלה.
עמוד 38
מר רן מנו: אז היא בהנהלה.
גב' קרן מ. רינות: אני לא יכולה להיות.
מר רן מנו: רגע, חבר'ה, בשביל מה יש לנו עו"ד פה? בוא נשאל את עו"ד.
עו"ד עופר רזניק: יש נציגות של האופוזיציה, אז זה בסדר, זה מה שצריך. ואם
יש יו"ר, אז הוא בעצם גם צריך להיות. אם יש אופוזיציה, אז היו"ר מהאופוזיציה.
מר רן מנו: ואם אין אופוזיציה?
עו"ד עופר רזניק: אז בוחרים מישהו.
מר רן מנו: אנחנו מדברים רגע, על מה אנחנו מדברים? אנחנו מדברים
על -
עו"ד עופר רזניק: ביקורת.
מר רן מנו: על ביקורת כרגע. אז אם אנחנו מדברים על ביקורת, אז 3
חברים. היו"ר חייב להיות מהאופוזיציה
עו"ד עופר רזניק: היו"ר הוא צריך להיות מהאופוזיציה, אם יש אופוזיציה.
מר רן מנו: אם אין אופוזיציה, הוא יכול להיות מהקואליציה.
עו"ד עופר רזניק: בדיוק.
מר רן מנו: ואז אנחנו בעצם אחד, אחד, אחד, כשהיו"ר הוא אחד
מהסיעה.
מר מאור הרוש: גם אין בעיה שניים משלך, ואחד משלנו. אין פה חובה
ספציפית ברמת סיעות -
מר רן מנו: אין בעיה שזה בעיה שניים מסיעה אחת.
עו"ד עופר רזניק: החובה היא שבעצם אחד הוא יהיה באופוזיציה, ובד"כ הוא
היו"ר.
מר רן מנו: והיו"ר צריך שיהיה לו איזושהי הסמכה מסוימת, או כל אחד
יכול.
עו"ד עופר רזניק: לא. כל אחד יכול לבקר היום. סתם.
עמוד 39
מר רן מנו: לצערנו, אתה אומר.
3.8 ועדת חינוך
מר שרון אלפסי: טוב, ועדת חינוך היא ועדת רשות, אבל אני רוצה להעלות
אותה פה עכשיו. היא כבר התכנסה, הוועדה הכי גדולה, כבר קיימת. לימור שחק, יו"ר הוועדה. דנה מורי, חברת ועדה. קרן רינות, חברת ועדה. שרון הברי, חברת ועדה. שני חביב, חברת ועדה. רננה טרביץ -
גב' לימור שחק: לא דיברתי לא עם רננה ולא עם קרן, אבל אני בשאיפה שהן
יהיו שתיהן -
מר שרון אלפסי: רננה טרביץ, ליאת אילון, חברת ועדה. עידו שמידט, חבר
ועדה. מרב החרמוני רגב, חברת ועדה. סיגל סקיזדה, חברת ועדה. רמי מימון, חבר ועדה. אסנת חביב, חברת ועדה. וקרן פילוסוף. מי בעד? פה אחד.
החלטה:
הוחלט פה אחד לאשר הרכב ועדת חינוך כדלקמן:
יו"ר הוועדה – לימור שחק.
חברי הוועדה – דנה מורי, קרן רינות, שרון הברי, שני חביב, רננה טרביץ, ליאת
אילון, עידו שמידט, מרב החרמוני אגב, סיגל סקיזדה, רמי מימון, אסנת חביב וקרן פילוסוף.
עמוד 40
4. מינוי ועדה למינוי מנכ"ל
מר שרון אלפסי: ועדה למינוי מנכ"ל. כרגע אנחנו צריכים למנות שני חברי
מליאה לטובת מינוי מנכ"ל. המנכ"לית מסיימת את התפקיד שלה בסוף החודש הזה. מ י רב הראל מסיימת את התפקיד בסוף החודש הזה.
ב -1.5 נכנס מנכ"ל חדש, אמור להיכנס, הוא צריך לעבור את הוועדה והכל. כרגע מי שחבר בוועדה, מאור הרוש ואני, ביחד עם היועמ"ש. וחשוב לנו להוסיף עוד מישהו אחד -
גב' דנה מורי: יש כבר מועמדים?
מר שרון אלפסי: חשוב שיהיה עוד מ י שהו אחד -
מר רן מנו: לא הבנתי. למה אמרת 3 ?
מר שרון אלפסי: לא, 2 ויועמ"ש. צריך עוד אחד באופציה. מישהו אפילו מכם
שבאמת רוצה או זה. אז כן.
מר מאור הרוש: זו ועדה שגם מתכנסת חד פעמי?
מר שרון אלפסי: חד פעמי, חד פעמי.
מר רן מנו: אתה יכול למנות אותו כבר עכשיו בלי הוועדה.
מר שרון אלפסי: לא, לא. אנחנו נעשה את זה כמו שצריך, מסודר.
מר רן מנו: אף אחד לא יגיד לך שאתה לא תביא את המנכ"ל, זו משרת
אמון. זו משרת אמון.
עו"ד עופר רזניק: האמת שבסופו של דבר התפקיד של הוועדה מסתכם בזה שאם
הוא עומד בתנאי הסף.
מר רן מנו: ולכן אני שואל. הרי זו משרת אמון, וברור שהוא עומד -
עו"ד עופר רזניק: וזה עוד אני יכול להגיד לכם ממתי שזה יקרה -
עמוד 41
מר רן מנו: אם אנחנו יודעים שהוא משרת אמון, ואנחנו יודעים שהוא
עומד בתנאי הסף, כי אני מבין שהוא היה מנכ"ל בשוהם, אז למה אנחנו צריכים -
מר שרון אלפסי: לא, היה מנהל אגף שפ"ע בשוהם, אבל הוא עומד בכל תנאי
הסף.
מר רן מנו: אז למה אנחנו צריכים ועדה?
עו"ד עופר רזניק: כי משרד הפנים -
מר רן מנו: דורש?
עו"ד עופר רזניק: בסדר, יש דברים שמשרד הפנים פשוט רוצה שתדונו בהם.
מר שרון אלפסי: ואנחנו נעשה את זה, כמו שלפי הדרישה. שרון אלפסי, מאור
הרוש ורן מנו. מי בעד? פה אחד.
החלטה:
הוחלט פה אחד למנות ועדה למינוי מנכ"ל כדלקמן:
חברי הוועדה – שרון אלפסי, מאור הרוש ורן מנו.
מר שרון אלפסי: חברים, תודה רבה.
גב' דנה מורי: רגע, לא דיברת על הארנונה. יש פה שני סעיפים של ארנונה.
מר שרון אלפסי: לא, ועדת הנחות דיברנו. לא, אנחנו לא נעלה אותה עכשיו, יש
לנו שם פער.
מר מאור הרוש: אתה מדבר על הנחות עכשיו, נכון?
מר שרון אלפסי: כן.
מר מאור הרוש: יש לי שאלה. עקרונית, ועדת הנחה זה בד"כ בעיריות ועדת
חריגים להנחה בארנונה. כאלה שחושבים שהם בתפר, הם לא עומדים ב -100%, אבל הם חושבים שמגיע להם
כי בגדול, אני עבדתי בעיריית ת"א 5 שנים בארנונה 5 שנים אני אישית נתתי הנחות למאות אנשים. יש דברים שקבועים
עמוד 42
בחוק. כל עוד אתה עומד בקריטריונים, אתה יכול להעניק אותם אוטומטית.
עו"ד עופר רזניק: לא. יש דברים שהם על בסיס הצהרה של משרד אחר. כמו
למשל תושב ותיק, תושב ותיק. שאם אתה מקבל תעודה, אתה מקבל את זה אוטומטית.
מר מאור הרוש: 25%, אתה מקבל אוטומטית. ויש לך אפשרות לעוד 5%, עפ"י
הכנסה.
מר ישראל מאיה: הלוואי וזה היה 25%, זה רק 15% .
מר מאור הרוש: לא, 25%, אין דבר כזה 15% .25% בחוק
מר ישראל מאיה: בבית אריה מקזזים, למה המצב לא טוב.
מר מאור הרוש: ויש לי עוד שאלה, לגבי צו הארנונה. מתי דנים בצו הארנונה?
מר אריה אשכנזי: זה יהיה עד יוני.
(מדברים ביחד)
מר שרון אלפסי: כמה היא קריטית עכשיו?
מר אריה אשכנזי: היא חשובה מאוד. תראה, אנחנו צריכים -
מר שרון אלפסי: יש לנו עוד דברים בקנה?
מר אריה אשכנזי: כן, יש -
מר רן מנו: תעשה ישיבה שבוע הבא. כולם יבואו אני חושב.
מר מאור הרוש: אז תפרט אבל למה יש קבלן שקשור לוועדת הנחות בארנונה.
עו"ד עופר רזניק: כאילו, זה בקשות שהן כאלה -
גב' דנה מורי: אבל זה בערר.
עו"ד עופר רזניק: אפשר למליאה.
מר שרון אלפסי: אז תראה, קודם כל, אני חייב להעלות את זה פה. כרגע הפער
שיש לנו בוועדה 3 חברים, אבל כרגע אנחנו רואים שאנחנו חייבים חברי מליאה בוועדה הזאת. אם אנחנו יכולים למנות כרגע פה 3 חבר'ה מאצלנו, מחברי המליאה, אין לי בעיה להעלות את זה עכשיו, כי היא יושבת בתוך סדר היום.
עמוד 43
מר מאור הרוש: כל כמה זמן היא מתכנסת, הוועדה הזאת?
(מדברים ביחד)
מר מאור הרוש: כמה זמן תגובה שלך?
עו"ד עופר רזניק: הייתי אומר, בסביבות 5 פעמים בשנה 5 פעמים בשנה בערך
מר רן מנו: 5 פעמים בשנה מגישים בקשות לוועדת הנחות
(מדברים ביחד)
מר שרון אלפסי: מאור, אתה רוצה נעלה את זה עכשיו? יש לכם מישהו עכשיו?
מר מאור הרוש: אין לי מישהו עכשיו.
מר שרון אלפסי: מפה, מהמליאה.
מר מאור הרוש: אני צריך לחשוב על זה, עוד אין לנו -
מר רן מנו: רגע, אי אפשר אח"כ להחליף? אפשר להחליף. תהיה אתה,
שיתחילו לעבוד, ואז תחליף.
מר שרון אלפסי: אז אנחנו נעשה את זה אחרת. אנחנו נעשה הסכמה טלפונית,
בסדר? אנחנו נדבר על זה אח"כ, ומקסימום נאשר את זה טלפונית בינ י נ ו .
מר מאור הרוש: אין בעיה.
מר שרון אלפסי: נעלה זום, אנחנו נסגור את זה.
גב' קרן מ. רינות: מי הנציגים שיש לך בוועדה? אמרת שאתה צריך 3 לפחות
מר שרון אלפסי: יש לנו כרגע 3 שנמצאים בתוך הוועדה, אבל הם לא יכולים
להיות זה, בסדר? עופר סאני, רמי מימון ואיציק הררי.
מר רן מנו: חבר'ה, אבל בואו נעשה דבר כזה. אם אפשר להחליף, אז בואו
נקבע עכשיו 3 שיתחילו לעבוד, שיעזרו לאריה. ובעוד חודש-
(מדברים ביחד)
עו"ד עופר רזניק: כן, רק שתיקחו בחשבון שזה הכשרה, בסדר? סליחה, אני יודע
שזה נשמע זה, אבל צריך להכשיר אנשים לוועדה -
מר שרון אלפסי: רן, אנחנו נעשה הסכמה טלפונית. אנחנו נדבר על זה -
עמוד 44
גב' קרן מ. רינות: לא, אבל מה זה אומר עכשיו? שכמה זמן?
מר רן מנו: לא, לא, רגע, שנייה שיסביר לנו. מה זה אומר הכשרה.
עו"ד עופר רזניק: הכשרה בד"כ קודם כל זה כמה שעות או שעה לפני הוועדה,
או כל ועדה -
גב' קרן מ. רינות: מי מעביר את ההכשרה?
עו"ד עופר רזניק: הראשונות. אנחנו. גזבר. בעצם אומרים לכם מה מדובר, אילו
הנחות, מה הסמכות של הוועדות וכו'. זאת אומרת, מישהו כבר צריך להיכנס לזה. עכשיו, אם לא אכפת לכם, אז כמובן שאין בעיה. אני רק אומר שזה משהו שדורש בהתחלה זמן -
מר מאור הרוש: זאת אומרת שהוועדה הראשונה שמתכנסת, היא צריכה להגיע
שעה לפני בעצם תחילת הוועדה להדרכה, להכשרה?
עו"ד עופר רזניק: צריך לקבוע משהו לפני כן, שלא תבואו בלי ידע.
מר מאור הרוש: חסרי ידע.
עו"ד עופר רזניק: נכון, מהבחינה הזאת.
מר רן מנו: עכשיו, אבל השאלה הנוספת שיש לי, אם אתה דוחה את זה
עכשיו חודשיים, שלושה, ארבעה, ובסוף אתה נותן הנחה, הם מקבלים את זה רטרואקטיבית?
מר אריה אשכנזי: ההנחה היא שנתית, לשנה מסוימת.
עו"ד עופר רזניק: אפשר לתת הנחה, לרוב, לא תמיד, בתחילת השנה.
מר רן מנו: בסדר, אבל אם אתה דוחה את זה עכשיו נגיד לעכשיו אנחנו
כבר באפריל, אבל נדחה את זה למאי, יוני, הם יקבלו את זה מתחילת שנה, ואז יהיו להם החזרים.
עו"ד עופר רזניק: כן, אפשר.
מר רן מנו: בתחילת הישיבה או שאריה אמר, או שאתה אמרת, ואולי
קצת התבלבלתי. אמרתם שהתקציב היה 57,000,000 ,₪ וההוצאות היו 63,000,000 ₪, נכון? אז אנחנו בעצם ב -
6,000,000 ₪ גאפ מה שנקרא. זה לא גירעון, זה גאפ. מאיפה הבאנו את ה -6,000,000 ₪ האלה, אריה
עמוד 45
מר אריה אשכנזי: זה לא גירעון. רגע, רגע. התקציב היה 57,000,000 ₪, הביצוע
היה 63,000,000 ₪, גם ההכנסות היו 63,000,000 ₪-
מר רן מנו: אה, אוקי, אז לא היה גירעון, הבנתי.
מר אריה אשכנזי: לא ההוצאות היו 63,000,000 .₪
מר רן מנו: אז על סמך מה, אז השאלה היא, על סמך מה אתה קובע, רגע,
מאור, סליחה שנייה ברשותך. אף פעם אני לא מפריע לך. על סמך מה, כשאתה בא היום ב -2024, עכשיו אנחנו נלך לקבוע תקציב, אוקי? והתקציב האחרון היה 63,000,000 ₪, אז אני מניח שהתקציב הבא של 2024 יהיה יותר מ -63,000,000 ,₪ נכוןעל סמך מה, איזו הערכה אתה עושה לגבי ההכנסות?
מר אריה אשכנזי: יש הכנסות שכבר אנחנו יודעים פחות או יותר, מה
הנוסחאות -
מר רן מנו: האוטומטי.
מר אריה אשכנזי: אז אנחנו כבר יודעים. ויש הכנסות שאני יודע שכמעט בטוח
אני אקבל, אבל אני לא יכול להכניס אותן לתקציב. כי הם אומרים, אין לך אישור, אין לך. מענק יזום אני יכול להכניס.
מר רן מנו: אז אתה לא עושה על סמך ההכנסות, אתה עושה על סמך
ההוצאות. כלומר, מה הוצאת שנה קודם, פלוס עוד אתה לוקח עוד איזשהו גאפ.
מר אריה אשכנזי: לא, לא, לא. אז אנחנו עושים, קודם כל אני לא יודע, זה לא
שייך לפה, אבל אני אגיד. בסה"כ, יש תקציב -
מר רן מנו: בוודאי שתכנית עבודה, אבל אני אומר איך הבסיס, צריך
להיות איזשהו בסיס. הבסיס הוא הוא התקציב האחרון היה 63,000,000 ₪, אני מניח שממנו מתחילים, ולוקחים בחשבון עכשיו עוד 10% ,15% ,20%, נכון? פחות או יותר, יש איזשהו תקציב -
מר אריה אשכנזי: לא, לא, לא. אם לא תהיה הכנסה, לא תהיה הוצאה. אין מצב
כזה. אין מצב שיש הוצאה, ואח"כ אולי תהיה הכנסה, אין כזה דבר. בכל אופן כל עוד אני פה -
מר רן מנו: ודאי שלא, אבל אתה יודע מראש מה ההכנסה פחות או יותר -
עמוד 46
מר אריה אשכנזי: מה?
מר רן מנו: נכון או לא, אתה יודע מה ההכנסה פחות או יותר.
מר אריה אשכנזי: לא, אז אני אומר. התקציב בנוי קודם כל על הכנסות, ומשם
יוצא הזה. יש מענקים שאנחנו יודעים שאנחנו נקבל, אבל אין לנו הרשאה, אז אנחנו לא יכולים עפ"י הנחיות של משרד הפנים להכניס את זה לתקציב. אפשר להכניס אותו כמותנה.
אם נקבל 500,000 ₪, אז נוציא זה וזה
מר דורון שרעבי: ה -63,000,000 ₪ זה כולל תב"רים
מר אריה אשכנזי: לא, לא. תב"רים זה תקציב בלתי רגיל, שזה אחר לגמרי. כל
זה לא נרשם בתקציב הרגיל.
גב' קרן מ. רינות: אריה, יש לך יכולת להגיד כרגע ממה נובע הפער של ה -
6,000,000 ?₪
מר אריה אשכנזי: מהכנסות. אני הרגע אמרתי -
גב' קרן מ. רינות: לא, בין התקציב של ה -57,000,000 ₪ ל-63,000,000 .₪
מר אריה אשכנזי: הרגע אמרתי -
גב' קרן מ. רינות: ההכנסות גדלו -
מר אריה אשכנזי: קיבלנו הכנסות -
גב' קרן מ. רינות: אוקי, אז למה ההוצאות גדלו? מה היה -
מר אריה אשכנזי: כי קיבלנו הכנסות.
גב' קרן מ. רינות: לא, בסדר, קיבלנו הכנסות -
מר אריה אשכנזי: לא, קיבלנו הכנסות. נניח מפעל הפיס אומר, קח, שיפוץ
הרווחה. אז אנחנו נגיד לו לא כי לא תקצבתי? תביא לי ועשינו.
גב' קרן מ. רינות: לא. אז ההכנסה ממפעל הפיס זה נכנס לתקציב השוטף,
שאתה מציג 57,000,000 ?₪
מר אריה אשכנזי: במקרה הזה, כן.
גב' קרן מ. רינות: אוקי.
עמוד 47
מר אריה אשכנזי: כן, יש כל מיני. נכנסים לתקציב הרגיל. מה שנכנס. אם יש
הכנסות -
גב' קרן מ. רינות: בסדר, אז אנחנו -
גב' דנה מורי: אני ממש אשמח אם נוכל כאילו לקיים איתך פגישה, ונצלול,
אתה יודע, שנדבר כאילו בשפה אחידה ונלמד. נראה לי שגם אפשר כולנו ביחד.
מר אריה אשכנזי: לא, אי אפשר לעשות את זה. קודם כל, אני צריך לדעת מה
אתם רוצים כדי להכין את עצמי -
גב' דנה מורי: ברור, אריה.
מר רן מנו: אריה, כמה הייתה הארנונה, הכנסה מארנונה ב -2023, אתה
יודע להגיד פחות או יותר?
מר אריה אשכנזי: 13,000,000 ,₪14,000,000 .₪
מר רן מנו: וכמה אחוזים?
מר אריה אשכנזי: מה?
מר רן מנו: כמה אחוזים?
מר אריה אשכנזי: 95% הגבייה
מר שרון אלפסי: חברים, מישהו עוד רוצה להתייחס? קהל, מישהו רוצה להגיד
משהו?
קהל : שרק תצביעו בעד כל הזמן.
מר שרון אלפסי: איך?
קהל : תצביעו פה אחד כל הזמן.
קהל : איך אפשר להצטרף לוועדות אם רוצים.
מר שרון אלפסי: אני נועל את הישיבה. חבר'ה, תודה רבה.
גב' דנה מורי: רגע, רגע, רגע, יש לי שאלה, שאלה חשובה.
מר שרון אלפסי: סליחה, סליחה, סליחה.
קהל : איך אפשר להצטרף לוועדות? ואילו ועדות עוד יהיו?
עמוד 48
מר שרון אלפסי: דרך דורון, אפשר לפנות לכל הזה. אנחנו גם נוציא פרסום
במדיות למי שרוצה להצטרף, לאילו ועדות קיימות. יכול לפנות ישירות לדורון, ולהצטרף לוועדה שהכי רלוונטית, בסדר? חברים, אני נועל את הישיבה. תודה רבה לכולם.
סיום ישיבת מליאה מס' 2
_________________
שרון אלפסי
ראש המועצה המקומית
בית אריה-עופרים