תמלול ישיבת מליאה מן המניין מס' 5

עיר
בית אריה-עופרים
קטגוריה
ישיבת מליאה
תאריך
02/07/2024
מקור
הקובץ המקורי באתר בית אריה-עופרים

פתח את קובץ ה-PDF באתר המקור

עמוד 1

פרוטוקול ישיבת מליאה מספר 5

התקיימה ביום רביעי , 247.2 ,18:30

נוכחים חברי המועצה

מרשרון אלפסי, ראש המועצה

מרדורון שרעבי, חבר המליאה

גב' לימור שחק, חברת המליאה

גב' דנה מורי, חברת המליאה

מרישראל מאיה, חבר המליאה

מרמאור הרוש, חבר מליאה

גב' נירה אטיאס, חברת מליאה

גב' קרן מורה רינות, חברת מליאה

חסרים:

מר רן מנו, חבר המליאה

יועץ משפטי, מנכ"ל המועצה, גזבר המועצה, מבקר מועצה:

עו"דעופר רזניק, היועץ המשפטי

מר ניסים אלקובי, מנכ"ל המועצה

מר אריה אשכנזי, גזבר המועצה

פתיחת ישיבת מליאה מס'

הישיבה מוקלטת ומצולמת

- הופק ע"י: בונוס פרוטוקולים בע"מ, טלפון: 03 -5373237 -

עמוד 2

סדר יום

1. עדכוני ראש המועצה

2. פיילוט עמדות טעינה חשמליות– חברת EV +INTER .

3. פיילוט שילוט רחובות– חברת מאג מדיה.

4. תקציב תמיכות לשנת 2024.

5. חוק עזר שצ"פ– הרשות בתהליך עדכון חוק העזר.

עד לסיום הכנת התחשיב מתבקשת הארכת תוקף חוק העזר. תוקף חוק העזר – 2 29.8.24.

6. תב"ר רכישת גרור סולר רשותי ע"ס400,00 ש"ח

מימון: היחידה להתיישבות לאומית.

7. תב"ר רכישת שתי מערכות תצפית ניידות ע"ס240,000 ש"ח

מימון: היחידה להתיישבות לאומית.

8. דיון המשך בנושא מרכיבי ארנונה

עמוד 3

מר שרון אלפסי: חבר'ה, ערב טוב.

מר ניסים אלקובי: חברים, מתחילים ישיבת מליאה מס' 5. נושאים לסדר היום

כפי שנשלחו לכם. בבקשה, ראש המועצה.

1. עדכוני ראש המועצה

מר שרון אלפסי: טוב. קודם כל עדכונים, חבר'ה, הקהל, שאפו, כל הכבוד,

תודה רבה וערב טוב. ולכולם ערב טוב. סדר יום להיום, עדכוני ראש המועצה. תכף אני אתן סקירה גם על איפה אנחנו נמצאים מבחינת ההתפתחות, איפה אנחנו נהיה בעוד כמה שנים, ואיפה נהיה בעוד 10 ,15 שנים. אני אתן הסקירה המלאה על זה. אנחנו נדון בפיילוט לעמדות טעינה חשמליות.

פיילוט שילוט רחובות. תקציב תמיכות. חוק עזר שטחי ציבור פתוחים. תב"ר רכישת גרור סולר. תב"ר רכישת שתי מערכות תצפית. ונמשיך לדון במרכיבי הארנונה. אני רק רוצה לבקש רשות, כי עלתה לנו כרגע בקשה להעלות תב"ר, הוא לא דחוף, אבל אושר לנו היום, ואני רוצה לאשר אותו. תב"ר לחצני המצוקה לגני הילדים. זה 12 תב"רים. אבל זה אני אומר בגדול. תב"ר אחד, 12 תב"רים לכל גן הוצאנו תב"ר

מר אריה אשכנזי: לכל גן, ויש עוד איזה משהו.

מר שרון אלפסי: עוד משהו. 12 תב"רים קטנים. בסדר, כל מוסדות החינוך

גב' דנה מורי: בבי"ס יש לחצן מצוקה?

מר שרון אלפסי: יש לחצני מצוקה. תכף נגיד. נציין.

מר ישראל מאיה: אבל יש תב"ר של 2,000 ₪, והוא יעלה 3,000 .₪

מר שרון אלפסי: לא, לא. מדובר על תב"ר לחצן מצוקה. תכף נגע בפירוט שלו.

לחצני מצוקה לגני הילדים, המטרה של לחצני המצוקה האלה

עמוד 4

זה לחצני מצוקה אלחוטיים, שאמוריםלהוציא גרפים. אפשר לפתוח לדו כיווני, שיח עם הגננת, חלילה בשעת מצוקה.

מערכת שתדבר ישירות עם המוקד, תפתח אפליקציה מסודרת והכל. מערכת של טופ גארד, שאמורה לתת מענה. אנחנו התחברנו לפני חודשיים וחצי בערך עם מערכת לניהול כל מערך הבטיחות ביטחון. אפליקציה שתשב על זה. אפילו לאפליקציה -

גב' נירה אטיאס: ועכשיו אין שום דבר בגנים?

מר שרון אלפסי: יש לחצן מצוקה מאוד, מאוד ישן, שהיא צריכה לבוא ולפתוח,

בסדר? אז ביקשנו לקדם, וזה עלה היום, וביקשו ממני אישור.

אז אני מבקש אישור להעלות גם את זה.

מר אריה אשכנזי : להוסיף על סדר היום.

מר שרון אלפסי: כן, להוסיף את זה לסדר היום. טוב. מבחינת העדכונים שלי,

קודם כל, נירה -

מר אריה אשכנזי: מצביעים אישור פה אחד. יש אישור?

מר שרון אלפסי: להעלות את זה ולהוסיף את זה לסדר היום. רק להוסיף לסדר

היום. אנחנו עוד מעט נדון בזה.

מר דורון שרעבי: פה אחד.

מר שרון אלפסי: יופי. נירה, מזל טוב.

גב' נירה אטיאס: תודה על הקידום.

מר שרון אלפסי: יום הולדת שמח. נירה דאגה לנו, כל הכבוד.

מר דורון שרעבי: נקווה שהיא תחגוג כל יום.

מר שרון אלפסי: אז תודה, נירה. הרבה מזל טוב והרבה בריאות. ובאמת שנזכה

לשנה של הרבה הצלחות והתחלות חדשות. תודה על הכל.

שבוע שעבר הכנסנו מנהלת תרבות ספורט ופנאי חדשה, ספיר דרמר, זכתה במכרז. גם לה נאחל הצלחה. אני רוצה להודות לצוות ההיגוי, חבר'ה. צוות ההיגוי, שכל מה שקשור בבריכה.

עמוד 5

לדנה, לנירה, לקרן, למאור, שאפו ענק על העבודה, ואנחנו רואים גם תוצאות. ואח"כ, אם ניסים ירצה מעבר לזה להתייחס למה קורה כרגע, אז נעדכן את כולם. בסדר? טוב, קצת סקירה. חברים, אם אתם רוצים לראות על מה מדובר ואתם לא רואים, אז אתם יכולים לזוז טיפה הצידה. אני לא אגע בכל מה שזה. בית אריה עופרים, כמו שאנחנו מכירים אותה , נתק גאוגרפי. מה שמופיע לנו פה, אנחנו רואים, צריכים לזהות גם את הכביש הפנימי שפה הוא לא בסלילה.

ונכון להיום הוא כבר סלול. בית אריה as is, עופרים as is .

תראו את עופרים, היום איך היא נמצאת, איפה שטחי הפיתוח. כבר מה התחלנו להתעסק, איפה כבר עשו פיתוח.

הכביש העוקף, מה התכנית לסוף 2025. מדובר על החיבור מהעיקול בפנייה לעופרים, יש את העיקול החזק שמאלה.

משם עד למעשה למעבר באזור מתקן טיהור השפכים. כל הפרויקט הזה כולל, אנחנו נכנסים, הם מסיימים אוטוטו את שלב א'. מי שיוצא החוצה, רואה את הכביש, את מעקות הבטיחות, תאורה, סלילה של הכביש. הכביש הזה יסתיים עוד החודש, שלב א'. יצאו כבר למכרז לפני 3 שבועות. אמור להיות קבלן זוכה. ומשהו כמו שבועיים, שבועיים וחצי אמורים להיכנס לשלב ב'. שלב ב' אמור להיות ממתקן טיהור השפכים בצד הצפוני של בית אריה, עד לעיקול, עד לפה.

מר ישראל מאיה: איפה שבנו את הכיכר.

מר שרון אלפסי: איפה שבנו את הכיכר, בדיוק. באזור הזה אמור להיות כיכר

גדולה, ימינה לכיוון מערב, ושמאלה לכיוון עופרים מודיעין.

אזור התעשייה המיועד, סה"כ כמעט 700 דונם שאמורים להיות בפיתוח. התב"ע עלתה היום לדיון. יש לנו כבר כרגע אם אישור אחד בלבד של איכות הסביבה, היום היה דיון.

קיבלנו עוד נושא אחד להבהרה. אנחנו נעשה את זה מחר בבוקר. ואני מקווה מאוד שתוך כמה שבועות, התב"ע הזאת תאושר, ותעלה להפקדה ולפרסום. ואני מקווה מאוד שאנחנו עם הפנים קדימה בענק בכל מה שקשור לנושא אזור

עמוד 6

התעשייהההתפתחות שאמורה להיות, כל השלב עד 2029 אנחנו אמורים, זה השלב של התכנון שאמור להיות גם על תכנית השלד בחיבור הגאוגרפי בין בית אריה לעופרים. שלב י', יא', יב', בצד הדרומי של עופרים. מי שמכיר את אזור האנטנה של דירה להשכיר, זה השלב הזה. המשמעות של זה, זו תכנית השלד שאמורה להיות. חבר'ה, אנחנו הולכים להיות מאוד, מאוד משמעותיים, גם בגודל. אם אנחנו קצת יותר מ -

6,000 תושבים 15 שנים מהיום אנחנו מדברים על 35,000 , 40,000 תושבים, שחלק גדול מההתפתחות היא בשטחים של עופרים בגדול, מה שזכינו. חלק גדול מהתכנון פה זה תכנון של משרד השיכון. וגם שם אנחנו, הדבר היחיד שאנחנו צריכים באמת לעשות ולהקפיד עליו, ואני חושב שאנחנו בדרך הנכונה, עם ועדות המשנה, והדיונים שיש לנו פה זה לראות איך אנחנו מאפשרים לדבר הזה להיות פחות או יותר על בסיס הצביון שאנחנו הגדרנו, שהוגדר בעבר. לנסות לשמור על זה כמה שיותר. הרי אנחנו יודעים שאנחנו מוגבלים. אנחנו

יודעים שיש לנו פה הרבה החלטות קשות בעקבות

ההתפתחות. למשרד השיכון, לי הייתה דעה מאוד, מאוד מקובעת שמשרד השיכון מגיע לבנות כמה שיותר יחידות דיור.

והופתעתי מאוד לדעת ולהבין שסה"כ הם מנסים ללכת איתנו, ולנסות לזרום עם חלק גדול מהמחשבה, ולעשות פה יותר שטחים ירוקים, יותר פארקים, יותר מבני ציבור. ואני מקווה מאוד שביחד, עם הרבה חשיבה נכונה וטובה עם אנשי המקצוע, ויש פה חלק מהחבר'ה שמובילים, נצליח באמת לעשות את זה נכון, בהתאם לאופי, ולאיך שאנחנו רואים את הדברים. ובע"ה לגדול נכון. לא בהכרח להגיע למה שאנחנו לא רוצים. אבל עדיין -

מר ישראל מאיה: מתוכנן גם באזור בית אבות?

מר שרון אלפסי: בית אבות כרגע עשיתי בית קברות.

מר ישראל מאיה: לא בית קברות, בית אבות.

עמוד 7

מר דורון שרעבי: יש דיור מוגן, שהוא כבר במכרז, אבל אין מציעים.

מר ישראל מאיה: לא, יש על הגבעה. זו תכנית שכבר מלפני 30 שנה

מר שרון אלפסי: נכון להיום, עופרים, אני מדבר כרגע רק על עופרים. 252

יחידות היום. בסוף 2026 אנחנו נעמוד על כמעט 950 יחידות חבר'ה, אנחנו בגידול מטורף. זה אומר עוד 4,000 תושבים דיברנו על זה פעם שעברה. סה"כ היקף השטח של עופרים הוא 2.6 ק"מ סה"כ, וזה אנחנו הולכים להגדיל את זה ל -3,500 .

זאת אומרת , הגדר הולכת לגדול, אנחנו הולכים להקיף את שני היישובים בצורה מלאה. ויש לזה משמעות בהיערכות. זה עופרים -

גב' קרן מ. רינות: הבנייה בעופרים תהיה בתים משותפים?

מר שרון אלפסי: חלק, לא רק.

גב' קרן מ. רינות: לא רק?

מר שרון אלפסי: לא רק. 159, תכף אני אגע בזה. אני נוגע

גב' דנה מורי: הרוב המוחלט זה בנייה רוויה.

מר שרון אלפסי: כן, הרוב המוחלט בבנייה רוויה. כן, כן. הרוב המוחלט, בנייה

רוויה, בסדר? זאת עופרים. חבר'ה, מה שאנחנו מכירים, השכונה הוותיקה יותר, ואלה כל השכונות החדשות. זה אנחנו רואים פה את שלב א' עם ד'. מה שאנחנו מכירים, השכונה הלבנה והירוקה. טרקלין בחלק של החברה לפיתוח בנימין.

אנחנו רואים את שלב ג', זה בצד היותר צפון -מזרחי של עופרים. אזור רח' הזית למעלה, השקמה. ב', סליחה. שלב ד'

נמצא בחלק המערבי של עופרים, טרקלין. שמכיר את

הפרויקט של השכונה הירוקה. וכרגע חלק מהשטח פה שלב ג', שמה שזכו בהם, 159 היחידות, מה שאנחנו שומעים עליהן עכשיו, חלקן שם הבנייה צמודת קרקע. דויים וזה. והם יצאו כרגע לשיווק. אני חייב להגיד את זה. כל מה שנעשה כרגע מבחינה שיווקית, אנחנו לא מתעסקים, זה לא שלנו. הם מנסים לעשות קידום. אין להם עדיין תב"ע. וכל מי שכרגע

עמוד 8

נכנס לאתרים, היתרים, סליחה, תב"ע יש להם, כן, סליחה אין להם היתרים. וכרגע, כל מי שכרגע עושה שם רכישה מתבקש, מי שפונה אליי לפחות, לנהל את המו"מ מול החברה, לבקש ביטחונות ולראות שמצליחים לאבטח את הסיפור של הכסף, כי זו חברה חדשה. היא בונה בכל הארץ, עשינו עליה בדיקה. למראית עין, נראה שהיא חברה די חזקה, אבל צריך לראות שאנחנו מכוסים שם.

גב' דנה מורי: וזה בכל עסקה -

מר שרון אלפסי: בכל עסקה, בכל עסקה.

גב' דנה מורי: ... חשוב שכל אחד יעשה את כל הבדיקות -

מר שרון אלפסי: בכל עסקה.

מר ישראל מאיה: זו אותן התכניות שהציגו לנו בפעם הקודמת?

מר שרון אלפסי: לא, לא, לא. לא מדובר. לא, לא, לא, זה לא.

גב' דנה מורי: מה שהציגו פעם קודמת זה חלק מתוך זה, אבל עכשיו ה -159-

מר שרון אלפסי: לא, לא.

גב' דנה מורי: מה?

מר שרון אלפסי: מה שהציגו בפעם הקודמת זה הצד הצפוני. מה שרח' הזית 31

ולמעלה, באזור רח' השקמה. זה מה שהוצג פעם שעברה בסדר?

מר ישראל מאיה: זה לא מה שהיה -

מר שרון אלפסי: לא, לא. זה היה 159 יחידות, חלקן הגדול צמודות קרקע. זה

סיפור עם המצלמות שיש לנו בעופרים. הכחול -אדום זה מה יש לנו. האדום זה מה אנחנו מתכננים ל -2025. איך אנחנו הולכים לעטוף את עופרים. כמובן שהמימון המלא פה הוא של משרד הביטחון. סיפור הגידול, מה שאנחנו רואים פחות זה.

אנחנו רוצים להעתיק -

עמוד 9

גב' קרן מ. רינות: לפי הצילום זה נראה שכאלו צד אחד בכלל אין פה מצלמות,

זה יכול להיות?

מר שרון אלפסי: בהחלט, בהחלט. את סיפור העתקת השערים, אנחנו רוצים

להעתיק את שער עופרים. סיפור הכיכר הזאת, הולכת להיות משודרגת. והיא הולכת להיכנס. אנחנו ביקשנו להרחיב את הכניסה והיציאה מעופרים לפחות לשני נתיבים. ואם לא, אז שני נתיבי יציאה, ונתיב אחד כניסה. והשאר אמור להיות מועתק קדימה לכיוון הצומת, כמובן לפי הנוהל. יש לזה כבר אישורים ממשרד הביטחון, קיבלנו על זה כסף. ואנחנו רוצים לקדם את הסיפור הזה. זה מה שיהיה בעתיד הקרוב. אני מאמין כבר ב -2025, בסדר

גב' דנה מורי: אני רגע מחדדת פה שאלה, כי הכיכר הזאת בכניסה בסופו של

דבר, דורון כבר יודע מה אני רוצה לשאול. מתחברת לרח'

האשל. גם יהיה טיפול בנושא רח' האשל?

מר שרון אלפסי: אנחנו בדיון על זה תמידי. גם היום דנו בזה. הסיפור, אגב,

הסיפור של העתקה של הכיכר תהיה החלק הכי טוב, כי שם אנחנו יכולים היום לדון בהרחבה של הצומת, אבל הדיון הוא לא על ההרחבה של הצומת, כי זו הנקודה היותר רחבה שיש לנו. הדיון דווקא על המשך רח' האשל, ואותו אנחנו מנסים לפתור, בסדר? יש דיון גם עם רמ"י, וגם עם ערים. השבוע הייתה פה חברת טרקלין. אלה שבונים שם את השכונה הירוקה. ואנחנו בדין ודברים כדי לנסות להגיע לפתרון ברח'

האשל. ואם לא, אז לפחות למקסם את התוצאה למצב כזה שהתושבים לא ייפגעו. ואם ייפגעו, אז במינימום. לא, אין כרגע התערבות של קהל. בסוף תרצו, אני אתן לכם אפשרות.

זה לגבי הסיפור של השערים. שערים כמובן יהיו עם מבנים ממוגני ירי והכל, שחלקם גם יש לנו כבר אישורים. שערים קונזוליים וכל מה שצריך. בית אריה, אותו נוהל. מה שבאדום, כרגע אין לנו כיסוי עם מצלמות, ואנחנו רוצים לכסות. למרות שהצד המערבי זה הצד של הכביש העוקף,

עמוד 10

והוא כבר עכשיו נדון לגבי מרכיבי ביטחון עם קיר אקוסטי ומצלמות -

גב' קרן מ. רינות: איפה זה הצד המערבי? אתה יכול להראות?

מר שרון אלפסי: הצד המערבי, מתחת ליאיר שטרן.

גב' קרן מ. רינות: לא, אני יודעת.

מר שרון אלפסי: בסדר? זה העיקול החזק שאנחנו מכירים לכיוון עופרים. זה

עוד לפני שהכביש. וכל הצד המערבי אמור להיות עם מצלמות.

גם הצד הצפוני. כל מה שבאדום מתוכנן ל -2025. מה שבצהוב ואדום זה דברים שיש לנו עכשיו, עם מענה לפי פתיחה.

והכחול -אדום גם יש לנו, עם ה -PTZים והכל

מר ישראל מאיה: כולל מוקד משודרג -

מר שרון אלפסי: הכלל הכל. אנחנו עובדים על זה. אבל עדכנתי אתכם בנושא

של המוקד המשודרג עדכנתי אתכם שבוע שעבר, בישיבה הקודמת. הכל על בסיס תקצוב של משרד הביטחון. סה"כ הצלחנו להוציא את כל הפרויקטים של הביטחון פה, משהו כמו 13,000,000 ₪, טיפה יותר. ואני מקווה להגדיל את זה עוד יותר עכשיו, בסדר? אז שם אנחנו נצליח לתת מענה. אני רק מקווה שחלקו גדול ייגמר ב -2024, ומה שלא מתוכנן ל -

2025 יבוצעדיברנו על הסיפור של הקיר האקוסטי, על בסיס הכביש העוקף. וחשוב לי שנכיר, כי היישוב באמת מבחינת התשתיות ההיקפיות, סליחה, אריה, אני מבקש לא כרגע לא.

אתה רוצה, אני אתן לך בכיף, תיקח נייר תרשמו, ואני אאפשר לכם בסוף הזה, בסדר?

מר אריה אשכנזי: בסדר, תודה.

מר שרון אלפסי: הסיפור של התשתיות ומרכיבי הביטחון, אני חייב להגיד

שבניגוד למה שחשבנו על כל התהליכים שקורים פה, שבונים כרגע בונים, בונים, בונים ולא מצליחים לתת מענה לתשתיות, בנושא הביטחון אני חושב שאנחנו כמה צעדים קדימה. ואנחנו מאפשרים ביחד בשיתוף פעולה עם היחידה להתיישבות

עמוד 11

במשרד הביטחון להקים את הפרויקטים על מכשול התפר להקיף את שני היישובים בגדר היקפית אחת שלמה לכולם, עם גדר מרותכת, כמו שאנחנו רואים מצד ימין. אני מקווה שנצליח לתת מענה מהיר בהתאם להתפתחות. שער בית אריה אמור להיות מועתק. אם אנחנו מדברים על העיקול, מי שמכיר, מי שרואה, העיקול פה, הכיכר הגדולה על הכביש הפנימי. בין הכביש הפנימי לעיקול החזק, פה אמורה להיות כיכר גדולה. אנחנו אמורים להעתיק את השער של בית אריה, אותו כנ"ל כמו בעופרים, עם מרכיבי ביטחון, מצלמות, מערכות LPR לפתיחה אוטומטית והכל

מר מאור הרוש: הכביש היום שמחבר בין בית אריה לעופרים, בעצם הוא יהיה

כביש פנימי.

מר שרון אלפסי: בית אריה לעופרים יהפוך להיות כביש פנימי. אבל הילדים

בסוף, סוף, סוף יצליחו ללכת עם אופניים ולנסוע בכביש בטוח, כי מרכיבי הביטחון יהיו -

מר דורון שרעבי: אני חושב שהוא לא הבין.

מר מאור הרוש: ...שנוסע לבית אריה על ההתחלה, בכיכר שמאלה, כביש

הביטחון, שמשרד הביטחון עצר אותו.

מר דורון שרעבי: והוא לא יהיה פנימי.

מר שרון אלפסי: לא, לא, לא, לא. הוא מדבר על הכביש הפנימי.

מר דורון שרעבי: אתה מדבר על הכביש שאנחנו נוסעים בו היום לעופרים? זה

כביש העוקף, זה חלק מהכביש העוקף. זה כביש בין עירוני, זה לא הכביש הפנימי.

מר מאור הרוש: אבל איך קוראים לזה. אתה אומר שעכשיו לפני הכיכר

הגדולה הקיימת היום, הולך להיות בעצם השער של בית אריה.

מר שרון אלפסי: אני מסביר לך. תסתכל פה על התמונה. זה הכביש הפנימי

שסללו, זה בית אריה עופרים -

עמוד 12

גב' דנה מורי: שאנחנו לא מופיעים בו כרגע -

(מדברם ביחד)

מר מאור הרוש: אבל מקודם, תמונה קודמת הצגת שהשער הולך להיות מועתק

עוד לפני הכיכר -

מר שרון אלפסי: לא, לא, לא, לא. לפני.

מר מאור הרוש: אז איך יכניסו שם סתם דוגמה לצורך העניין פלסטינאים

כאילו?

מר שרון אלפסי: אפשר, אבל לך יש שם סגירה, יש לך שער. שער מועבר, תכף

תראה. זה של עופרים, סליחה. בית אריה. שער בית אריה, כרגע זה העיקול החזק. אנחנו יוצאים היום מפה לצורך העניין. פה יש לנו כיכר גדולה ל -465. לא-לובן.

מר מאור הרוש: נכון.

מר שרון אלפסי: אנחנו פונים שמאלה. פה יש לנו כיכר לכביש הפנימי. ופה -

גב' דנה מורי: הכיכר העקומה.

מר שרון אלפסי: הכיכר העקומה. ופה אמורה להיות עוד כיכר. בעיקול הזה

אמורה להיות כיכר. ופה הכביש הולך לכאן, צפונה לכיוון הכביש העוקף, ודרומה לכיוון עופרים מודיעין. פה תהיה כיכר. השער עובר לכאן.

מר מאור הרוש: אז עכשיו פלסטינאי שנסע על הכביש הזה -

מר שרון אלפסי: הוא יכול לנסוע. אבל כדי לנסוע -

מר מאור הרוש: אבל אני מנסה להבין... הוא הולך לכביש השחור החדש,

לחדש שייבנה?

מר שרון אלפסי: כדי להגיע לפה, הוא צריך לנסוע מפה לכאן, לצפון, לעלות על

הכיכר, ולעלות על הכביש העוקף. אבל הוא לא נכנס ליישוב, זה לא בתוך היישוב.

מר ישראל מאיה: אני לא הבנתי אז.

עמוד 13

מר מאור הרוש: אם אני בא למטה, מהכביש של עופרים היום, זה פה מלמטה -

מר שרון אלפסי: נכון.

מר מאור הרוש: בא פלסטינאי, לקח -

מר שרון אלפסי: יוצא ישר. כדי להיכנס הוא עובר בשער.

מר מאור הרוש: הוא יכול לנסוע לכפר שלו?

מר שרון אלפסי: כן. הוא יכול לנסוע לכפר שלו. הוא נוסע עד לכאן, בכיכר פה -

מר מאור הרוש: אז זאת אומרת , שהכביש בגדול לא יהווה נסיעה לפלסטינאי,

כי זה סתם עיכוב בשבילו.

מר שרון אלפסי: נכון, צודק.

מר מאור הרוש: אוקי. זה לא שמנענו מהם, אבל רוב הסיכויים שהוא לא ייסע.

מר שרון אלפסי: סביר להניח.

מר דורון שרעבי: הם ימשיכו לנסוע על 465 הקיים. וכנראה שגם תושבי עופרים

ייסעו על 465 הקיים

מר מאור הרוש: לא, אם אתה חוצה, אין בעיה.

מר דורון שרעבי: לא, כי זה יותר קצר, והתפקוד שלנו שכן ימשיכו לנסוע על

465, כי אנחנו לא רוצים שיהיה חיבור ביןא -לובן -

מר שרון אלפסי: אזור התעשייה המיועד, אנחנו מדברים על עופרים, מה

שאנחנו מכירים נמצא מערבית לעופרים. הכניסה תהיה, מי שמכיר מאזור הפנייה לכיוון חלמיש. חלמיש עתרת. זה הגשר פה מ תחת, מי שמכיר את הגשר, יושבים בכיכר שאנחנו מכירים גם היום. מדובר על מתקן טיהור השפכים. פה אמורה להיות חנייה גדולה מאוד של פלסטינאים, ונגעתי בזה פעם שעברה. תהיה כניסה, יהיה פה שער עם כל מרכיבי הביטחון מסביב להכל. עם מצלמות, אבטחה, סיירים. ופלסטינאים שירצו להיכנס, ייכנסו על בסיס שאטלים פנימה לתוך המפעלים. זה יהיה הרעיון המרכזי. אנחנו מזהים את הכניסה החדשה של עופרים. זה הכביש, לא, זה כביש 1. נכון, זה כביש

עמוד 14

1. הוא מוביל למעשה לכביש הפנימי של בית אריה, עד הזה

זו התכנית המקורית. מי שאמור לבצע אותה בפועל, לתכנן אותה נכון לעכשיו, זה דירה להשכירה. לבצע בפועל, או ערים או דירה להשכיר. ופה אמורה להיות כיכר גדולה, על בסיס הכביש העוקף. זו התכנית המקורית. 446, אנחנו מכירים אמורה להיות כיכר גדולה.

מר מאור הרוש: כניסה ויציאה אחת -

מר שרון אלפסי: שתיים.

מר מאור הרוש: איפה השנייה?

מר שרון אלפסי: פה אמורה להיות אחת, ופה אמורה להיות עוד אחת -

מר ניסים אלקובי: למעלה, בצפוני, בהמשך.

מר מאור הרוש: ובצפונית תהיה כניסת פלסטינאים?

מר שרון אלפסי: אותו דבר, הוא סגור. זה רק יציאה תהיה. יהיה עם מאבטחים

והכל.

מר מאור הרוש: זו תהיה רק יציאה?

מר שרון אלפסי: רק יציאה.

מר מאור הרוש: אז כניסה אחת ויציאה אחת.

מר שרון אלפסי: רק כניסה אחת, כן. כניסה אחת.

מר ניסים אלקובי: אבל לא לפלסטינאים.

מר שרון אלפסי: לא פלסטינאים, מה פתאום.

מר ניסים אלקובי: לא פלסטינאים. פלסטינאים יצטרכו להגיע לחניון.

מר שרון אלפסי: יש פה מסוף והכל. והם יצטרכו לעשות את המעבר. פה בגדול

זה הגבול בין שטחי האש, ובתכניות שלנו לעשות כביש שהולך מפה, מהרובע מערבה, ולאפשר ירידה או לכביש 6 ל-444 .

ולהקל על כל אזור התעשייה. זה בדין ודברים כבר היום. אני חייב להגיד לכם, זו תכנית מקורית שהייתה קיימת, וגנזו

עמוד 15

אותה מכל מיני סיבות. והמטרה עכשיו זה להשמיש את חזרה, ולאפשר יציאה מערבה, כי כרגע יש דיון עמוק על הסיפור של להשאיר את 446 ו-465 לכיוון המחסום פתוחים ובכל זאת אני ממשיך לעבוד בכל הכח כדי להשאיר את הציר הזה פתוח. אני כרגע מאפשר להם לעבוד על הכביש העוקף, לסיים אותו, ואנחנו ניכנס לדיון הרבה יותר עמוק, לאפשר גם לכביש הזה להיות פתוח, ושם ייסעו משאיות ורכבים, שייצאו גם אם הם יהיו מוגבלים בשעות, לפחות לתת להם אפשרות לנסוע משם. ואזרחים ימשיכו לנסוע -

מר מאור הרוש: בעוקף ייסעו עדיין נתיב אחד לכל צד, נכון?

מר שרון אלפסי: אנחנו נדון בזה, כן, יש בתכניות. זה כרגע בסקירה מהירה על

מה שקורה מבחינת התכנון. אנחנו רואים את אזור התעשייה, איך אמור להיות כולל המסוף, כולל הכל, מצפון לדרום, בסדר? זה דרומה לכיוון מודיעין, זה צפונה לכיוון רנתיס, א -

לובן . שטח מיועד עתידי שיהיה חלק מתכנית אב שאמורה להיות המשך של אזור התעשייה, אבל אנחנו לא דנים בה כרגע. אנחנו נמשיך, נסיים את ה -700, ובע"ה נמשיך לרוץ לגידול משמעותי.

מר ישראל מאיה: יש צפי גידול של אזור תעשייה?

מר דורון שרעבי: זה כבר לקראת בישול סופי.

מר שרון אלפסי: נגעתי בסיפור הזה. אני נגעתי, אמרתי לכם מקודם. התב"ע

בשלבים אחרונים של אישור. היום עלו למנהל כדי לאשר.

חסר לנו אישור אחד, אישור של קמ" ד איכות הסביבה, בני אלבז, לאשר לנו את התכנית של איכות הסביבה. ומשם אנחנו נצא להפקדה ולפרסום. ואני מקווה מאוד שתוך 30 עד 90 יום 120 יום, אני חותם עכשיו, שאנחנו בשלב אישור התב"ע במקביל אנחנו רצים עם תכנון ע"י מתכנן מוסמך שרץ על תכנון מתקדם, שזה יאושר כבר בינואר, יהיו תכניות כמעט סגורות. ובע"ה, שאני מקווה שבינואר 2025 אנחנו כבר עם תכניות אחרי שתב"א מאושרת. ואנחנו רצים לתהליכים של

עמוד 16

מכרזים וביצועהכוונה, אני מבחינתי המתכננים... אמרו לי 3 שנים. אני מאוד מקווה שבקדנציה הזאת אני אצליח להשמיש את אזור התעשייה וכבר להתחיל לראות ממנו משאבים.

ולחתוך את הסרט. אז אני מאוד מקווה, ואני חושב שאני לא מגזים. שאזור התעשייה יקרה בקדנציה הזאת בע"ה, בעזרת כולנו. ונוכל באמת להתחיל קצת לראות אוויר. עד אז אנחנו צריכים לעבוד מאוד, מאוד קשה. גם אז אנחנו נצטרך לעבוד מאוד, מאוד קשה, אבל לפחות תהיה קצת תקווה.

גב' דנה מורי: יש לי לא שאלה הפעם, יש לי הצעה. אני חושבת שכל מה

הצגת פה זה דברים שהם מאוד, מאוד חושבים. אני חושבת שלא כל התושבים מגיעים, מודעים, ויש הרבה ספקולציות.

אפשר אולי לעשות איזשהו מפגש במתנ"ס. זה לא דורש יותר מדי לעשות איזשהו ערב הסברה. להביא את הדברים, להציג את התכניות בפני התושבים. קצת זמן של שאלות ותשובות.

ואני חושבת שזה יכול גם לעשות סדר בכל הנושא של כל החברות שבאות לפה ומוכרות כל מיני דברים.

מר מאור הרוש: אני לא הייתי הולך על זה, הייתי הולך בעצם על שידור זום,

או חיבור לתוך האתר העירוני. ויהיה בעצם דיון מסיבי בפנים. כל אחד יכול מהבית שלו, לא צריך לצאת מהבית כדי לראות תכנית, מצגת מסוימת. אתה מדבר ובסוף, סוף יש מקום לדיון ושאלות שיעלו מן הקהל.

מר ניסים אלקובי: אפשר גם וגם.

מר שרון אלפסי: למה שהיא מדברת אגב, אין שום מניעה אגב. אבל אני מציע

שנחכה עם זה חודשיים, שלושה, מכיוון שעדיין לא קיבלנו את כל התכניות של תכניות השלד שעובדים עליהם. גם חברת ערים בצד הצפוני. ודירה להשכיר בצד הדרומי. כרגע הם מגישים, עוד לא הגישו. חברת ערים עוד לא הגישה את התכנית. וחברת דירה להשכיר בשבוע הבא תשב איתנו על הפרוגרמה. זה רק שלבים ראשונים. ברגע שאנחנו תהיה לנו תמונה יותר ברורה, בשמחה נעביר את זה לתושבים.

עמוד 17

גב' דנה מורי: אני אגיד לך מה. אני חושבת שכאילו באמת אפילו כתושבים

שפחות שוחים בדברים האלה, כל מה שהוא הציג פה עכשיו, זה כאילו לגמרי מספיק. יכול מאוד להיות שעוד חצי שנה, שנה, אחרי שכבר תכנית השלד תהיה קצת יותר ברורה, יהיה שווה לעשות את זה עוד פעם. אבל אני חושבת שיש עכשיו הרבה אי ודאות והרבה ספקולציות. ולעשות איזשהו מפגש קצר, גם שהוא מסתיים ואומר, חבר'ה, עוד לא הכל סגור -

מר שרון אלפסי: אגב, אני מסכים איתך. אני מסכים, ואני חושב שכן צריך

להנגיש את זה לציבור. אנחנו לא מגישים תכניות, לא מגישים כרגע זה. לתת מסגרת, לדעת איפה אנחנו היום -

גב' דנה מורי: בדיוק כמו שעשית פה, דרך אגב.

מר שרון אלפסי: אני חושב שאפשר. אני לא רואה בזה. אני חושב שכדאי גם

לערב. אני מאוד מאמין בעירוב של הציבור, ולכן אני לא רואה בזה מניעה. אבל אפשר לדבר. אנחנו מדברים. אבל הרעיון המרכזי, אני מקבל אותו. אז חבר'ה, זה קצת על איך שאנחנו רואים את הדברים. וזהו. כמובן, כל מי שרוצה להיות מעורב וזה, ויכול להשפיע, אז אנחנו מברכים באהבה.

2. פיילוט עמדות טעינה חשמליות– חברת EV +INTER .

מר שרון אלפסי: פיילוט עמדות טעינה חשמליות. אנחנו יוצאים לפיילוט על 4

עמדות טעינה שימוקמו בשלב הראשון-

מר ניסים אלקובי: לא, עמדה אחת בשלב ראשון.

מר שרון אלפסי: לא, הם דיברו על 4 עמדות

מר ניסים אלקובי: הפיילוט הוא על עמדה.

מר שרון אלפסי: נקודה אחת.

מר ניסים אלקובי: נקודה אחת, כן.

עמוד 18

מר שרון אלפסי: נקודה אחת. בחנייה של הקאנטרי. העמדה הזאת צריכה לתת

לנו קצת פרספקטיבה על איך באמת הדברים. אם זה כלכלי, לא כלכלי. והמטרה זה לאפשר את זה לציבור. מי שכרגע נמצא על הקנה זה INTER + EV. זו החברה שתקים. היא תקים את הכל. את העמדה לפי כל התקנים, היא תצבע את החניות והכל. ותאפשר לדבר הזה לקרות במשך שנה. שאנחנו נעשה את התחשיב, ולראות באמת איך אנחנו משופעים, אחרי שהם יבואו ויצליחו לעשות את כל ההכנסות על הדבר, אם הם יצליחו. ואני מקווה מאוד שזה כן יעבוד. אני רוצה להעלות

את זה להצבעה -

גב' דנה מורי: רגע, יש השקעה של המועצה פה?

מר שרון אלפסי: לא, לא, לא, לא.

מר ניסים אלקובי: שום דבר.

מר שרון אלפסי: כלום.

מר ניסים אלקובי: תנאי בסיסי -

גב' דנה מורי: רק נותנים להם את... והם מרוויחים בעצם מתוך העמלה

שהם לוקחים על הטעינה.

מר ישראל מאיה: והם לוקחים הרבה עמלה עכשיו. הם לוקחים עוד 2 ₪, עוד 4

.₪

מר ניסים אלקובי: בפיילוט הכוונה, אני אסביר. בפיילוט הכוונה שלנו היא שאם

לאחר שהם יציגו לנו את האומדן של ההשקעות, ונאשר להם שההשקעה שלהם, הם יקבלו כסף עד החזר ההשקעה. מהחזר ההשקעה נצטרך לקבוע איתם מתכונת של החזר כספים, גם לתקופת הפיילוט. אם הם לא החזירו את הכסף בשנה של הפיילוט, זו בעיה שלהם.

מר מאור הרוש: מה זאת אומרת , צריך לקבוע, זה לא נחתם בהסכם.

מר ניסים אלקובי: עוד לא נחתם. אנחנו מעלים את הרעיון של הפיילוט. עוד לא

נחתם הסכם.

עמוד 19

מר ישראל מאיה: הרעיון הוא טוב, אבל אל תשכחו שמי שמשלם את החשמל

הציבורי זה אנחנו. השאלה מה הם משלמים.

מר שרון אלפסי: לא משנה, אבל אנחנו שמים נקודה אחת.

מר ניסים אלקובי: הכל, הכל, כל התכנון הוא עם מונה -

מר שרון אלפסי: הם משלמים את החשמל, ומעבר לזה, זה שלהם. זה מה

שאנחנו אומרים.

מר ניסים אלקובי: עכשיו, אם במהלך הפיילוט הם לא החזירו את הכסף שלהם,

זה ההימור שלהם מבחינתם.

גב' קרן מ. רינות: כשהפיילוט הוא שנה.

מר שרון אלפסי: כן.

גב' דנה מורי: אבל הם לא יבואו אלינו ויגידו -

מר ניסים אלקובי: הכיוון שנה, נכון, עופר? אנחנו מדברים על שנה פיילוט?

גב' דנה מורי: הם יכולים לבוא ולהגיד, לא החזרנו את ההשקעה, חסר לנו

50,000 ש"ח, תביאו לנו את הכסף

מר ניסים אלקובי: לא, לא, לא, לא, לא.

עו"ד עופר רזניק: זה פיילוט. כל אחד לוקח את הסיכון.

מר ניסים אלקובי: לא, הם לוקחים את הסיכון שלהם. ואם זה יצליח, אנחנו נצא

כבר -

גב' דנה מורי: בסדר, אז פה כולם יכולים. השאלה מה כתוב תכלס. מבחינת

היתרי בנייה, זה עבודות שהן טעונות היתר?

מר ניסים אלקובי: כן. המהנדסת בתמונה, הם יעבדו הכל לפי היתר, כולל החזקת

מצב לקדמותו וכל התנאים שנלווים לזה.

מר ישראל מאיה: רגע, לפני זה. אפשר לדעת איפה בדיוק בקאנטרי רוצים לשים

את זה.

מר ניסים אלקובי: אז זהו, המיקום -

עמוד 20

מר שרון אלפסי: במקום חניית הנכים.

מר ניסים אלקובי: הכוונה היא ללכת כמה שיותר קרוב לפינה של איפה שחדר

המכונות, כי שם יש גם תשתית חשמל. יש לוח חיצוני.

מר ישראל מאיה: כן, אבל מצד שני, תחשוב על זה שזה בעצם תופס חניות,

שממילא החניות בקאנטרי שם הן מצומצמות. אולי כדאי לעשות את זה דווקא ליד הגמלאים.

גב' נירה אטיאס: זה רק אחת.

מר ישראל מאיה: אז מה אם זה אחת?

גב' דנה מורי: לא, מדברים על 4 .

מר ניסים אלקובי: אבל את יכולה לחבר 4 רכבים. זה לא מעט

מר מאור הרוש: אין עמדה של 4, זו עמדה של 2 .

מר ניסים אלקובי: העמדה היא נכון, העמדה היא כפולה. העמדה היא כפולה.

זאת עמדה אחת -

מר מאור הרוש: זאת עמדה אחת כפולה, זאת אומרת , 2 חניות הם תופסים

מר ניסים אלקובי: במקסימום.

מר ישראל מאיה: אבל כדאי לחשוב על מקום שזה באמת לא מפריע. כי שם,

מעבר לזה -

(מדברים ביחד)

גב' קרן מ. רינות: צריך לחשוב על זה. שלא יהיה מצב שיחנו בזה, ובעצם סתם -

מר ניסים אלקובי: לא. בהגדרות כאילו ניתן בהגדרות היום להגדיר גם עד כמה

זמן אתה יכול. ומעבר לזה, זה קנס.

גב' נירה אטיאס: זו טעינה מהירה -

מר ניסים אלקובי: זה קנס. לא, אני מבין אותה, שלא יתפסו חנייה. בנאדם

יעמיס את האוטו, וילך, ויבוא לצורך העניין למחרת.

עמוד 21

גב' דנה מורי: אני יכולה גם להביא את האוטו בלי להטעין. לשים את הרכב

שלי שם והולכת.

מר דורון שרעבי: לא. מי שאין לו רכב חשמלי, לא יכול -

מר מאור הרוש: מה זה לא יכול. יש לך סעיף אכיפה על זה?

מר דורון שרעבי: כן.

מר מאור הרוש: איפה?

מר ניסים אלקובי: את תצטרך לשים אותו. אתה תצטרך לשים סעיף, נכון.

(מדברים ביחד)

מר ניסים אלקובי: אם מעבירים חוק עזר, אז כן.

מר ישראל מאיה: אבל בואו נמנע בעיות. נשים -

(מדברים ביחד)

מר מאור הרוש: אתם אומרים שצריך להקים סעיף אכיפה, כדי שנמנע בעצם

מבזבוז יתר של אי יכולת הכנסה לקבלן. כי מן הסתם הוא גם יבקש את זה, שאנשים לא יחנו, והמועצה תצטרך לאכוף את זה. אז אחד, צריך להקים סעיף אכיפה. שתיים, מה קורה משעה 17:00? בקושי פקח יש לנו בבוקר, הפקח מה יעשה משעה 17:00? אף אחד לא יאכוף את זה. אז צריך לתת על זה את הדעת, מה קורה מעבר. צריך לראות איך זה תומך בהסכם.

מר ניסים אלקובי: צריך לבדוק איך הנוהל.

מר מאור הרוש: שתיים, הם מתקרבים לחדר מכונות. מן הסתם צריך -

מר ניסים אלקובי: לא לחדר מכונות. אמרתי מחוץ לחדר המכונות יש נקודת

חשמל חיצונית -

מר מאור הרוש: אין בעיה. עדיין נקודה ציבורית, ובסופו של יום השיא מן

הסתם הם צריכים חשמלאי מוסמך בעומסי יתר שיגיד לכם

עמוד 22

שאין בעיה, שזה יכול להידלק. שלא ייפול לי פתאום הקאנטרי.

מר ניסים אלקובי: המהנדסת מלווה אותנו בהכל, ברור.

מר דורון שרעבי: לא הבנתי. מה זה לא חייבו... מה הקשר לקאנטרי?

מר ניסים אלקובי: לא. הוא רוצה שלא -

מר דורון שרעבי: כלומר, הוא לוקח חשמל מחדר המכונות?

מר ניסים אלקובי: לא, מבחוץ. אבל בסדר, בגלל זה המהנדסת מלווה -

מר ישראל מאיה: חברים, תפתרו את הבעיות האלה לפני שיהיה מקום -

(מדברים ביחד)

גב' דנה מורי: רגע, יש לי עוד שאלה. למה דווקא בחרנו, כאילו, אני מניחה

שהיה איזשהו תהליך, של כאילו דיברתם עם כמה חברות ונבחרה אחת.

מר ניסים אלקובי: זה לא היה מכרז.

גב' דנה מורי: לא, לא מכרז -

מר ניסים אלקובי: זה לא היה מכרז. הייתה פנייה של חברה, שבדקנו, שקלנו

אותה. אמרנו שאנחנו נביא את הרעיון בכלל לאישור. בגלל זה לא הלכנו איתם להסכם, ולא לכלום עדיין. אלא רק כרעיון.

רצינו להבין מהם לאן אנחנו יכולים להתקדם. והבאנו את זה.

אחרי שהפיילוט, תזכרו, זה רק פיילוט, הם לא זוכים. אחרי הפיילוט יהיה מכרז.

גב' דנה מורי: אבל אנחנו מתחייבים אליהם בפיילוט לשנה?

מר ניסים אלקובי: בהגדרה שלנו כרגע אמרנו לשנה של פיילוט.

מר דורון שרעבי: מה שחשוב לבדוק, שהחיבור לחשמל זה חיבור נפרד, הוא לא

קשור אלינו ולא קשור לקאנטרי. הוא מזמין מחברת חשמל חיבור חדש -

מר ניסים אלקובי: אם צריך, אם צריך.

עמוד 23

מר דורון שרעבי: בטח שצריך. אם זה -

מר ניסים אלקובי: לא, למה בטח. אתה יכול גם לתת עם מה שקיים, ולשים

מונה.

מר דורון שרעבי: אתה לא יכול ממה שקיים, מכוון -

מר ניסים אלקובי: למה?

מר דורון שרעבי: כי צריכת החשמל שלו היא כל כך גבוהה -

מר ניסים אלקובי: אבל זה מה שדיבר מאור. אני לא יודע, המהנדסת מלווה. אבל

רגע, רגע, רגע, חבר'ה.

מר מאור הרוש: גם עוד משהו. זה... נכונה. אם תשימו לב יש היצרות של

המדרכה בדיוק בשלב הזה לכיוון דניאל, שהם יוצאים מהבריכה עם המדרגות ואני לוקח ימינה, יש היצרות של המדרכה, ואז היא מתעקלת ממש על הפנים. אבל העמדה עצמה, כדי שהיא תהיה בין שתי חניות, היא חייבת להיות על המדרכה. אתה תחסום את המדרכה להולכי רגל -

מר ניסים אלקובי: רגע, ישראל. קודם כל אתם צודקים, אבל תראו. אחד הדברים

המרכזיים שהם ביקשו, זה שזה יהיה במקום מרכזי, שיש בו יחסית הרבה תנועה של מכוניות שבאות לחנות, בכדי שזה גם להם ישתלם, ההימור שהם לוקחים.

מר ישראל מאיה: כי מי שרוצה לטעון -

מר ניסים אלקובי: אבל אני לא יכול להגיד לו שיקול נכון, זה שיקול שלהם, לא

שלנו.

מר מאור הרוש: שנייה, רגע. אני חושב שגם אם אנחנו מדברים על להקים...

ענקית, דרך אגב, מי שפעם יש לו רכב חשמל זה דבר גדול, כן?

יש לזה נוכחות לדבר הזה. ועל מדרכה במקרה איפה שאתם רוצים חדר מכונות, אין היתכנות מרחבית לדבר הזה. אבל אפילו דווקא ממול, איפה שאסור להחנות בבוקר ליד האוטובוסים, איפה שחניות הנכים, ביניהם יש גם חניות שהן לא לנכים. זאת אומרת -

עמוד 24

מר שרון אלפסי: צריך להביא נקודת חשמל.

(מדברים ביחד)

מר שרון אלפסי: אני צריך לבחון. חבר'ה, אנחנו נבחן. את הרעיון העקרוני של

עמדות טעינה בתקופת הפיילוט. זה מה שאנחנו רוצים לאשר, ואנחנו נעשה את זה הכי נכון. אם נצטרך לבחון את השטח שוב, איפה זה יהיה, נבחן את זה, אבל מקצועית זה ייעשה מקצועית.

גב' דנה מורי: אני גם הייתי באמת מנסה לברר עם גוף נוסף. אני חלילה לא

מזלזלת בהם, אני לא מכירה אותם, אבל כשאנחנו נכנסים לאיזשהו עולם חדש, אני חושבת שאולי שווה לדבר עם עוד ספק.

מר שרון אלפסי: דנה, אנחנו לא עושים כלום, אנחנו עושים פיילוט.

גב' דנה מורי: אולי יש להם פתרונות -

מר ניסים אלקובי: זה לא מכרז.

מר שרון אלפסי: דנה, אנחנו עושים פיילוט. פיילוט כדי לבדוק היתכנות.

גב' דנה מורי: על פיילוט ספציפי עם חברה ספציפית.

מר שרון אלפסי: בגלל זה זה פיילוט. בגלל זה זה פיילוט. אנחנו לוקחים חברה,

אנחנו לא משלמים כלום, אנחנו לא צריכים זה. אנחנו צריכים לאשר את הרעיון העקרוני. ואם אנחנו נצטרך ללכת לעמדות טעינה יותר משמעותיות כי זה עובד, אז אנחנו נקדם את זה.

מר מאור הרוש: אני רוצה להעלות בקשה. אני רוצה שהדבר הזה, אני רוצה

שהאישור העקרוני לגבי החברה, הוא סבבה לעצם התחלת הפיילוט, אבל אני רוצה שזה יעלה חזרה למליאה לאחר שיבוצע הסכם, שיש טיוטת הסכם, יש החלטה על המיקום, ויש הבנות איך בעצם הוא מתחבר עם החשמל, את מה הוא תופס. שזה יעלה להחלטת מליאה בסוף. כי זה נראה לי -

מר שרון אלפסי: מאור, תשאירו את זה לצד המקצועי.

עמוד 25

עו"ד עופר רזניק: קודם כל, שוב, אם זה מה שרוצים כאן במועצה, כמובן זה

אפשרי. פשוט אני לא חושב שצריך מעבר לזה להתערב בשיקולים המקצועיים של אנשי המקצוע במועצה. כי כאן בעצם אתה נכנס פנימה בעצם לכל הניואנסים. השאלה אם זה נכון שהמליאה עכשיו תתחיל להיכנס לסעיפי ההסכם וכו', ובזה. אם יש דברים ספציפיים שאתה , אם אתה ספציפית רוצה להיות מעורב בזה, אז אני בטוח שאף אחד לא יתנגד.

אבל אני לא יודע כמה זה יהיה כל כך יעיל שזה יעלה כל פעם בשלבים למליאה. כי זה גם לא יעיל.

מר שרון אלפסי: מאור, זה לא נכון מקצועית.

עו"ד עופר רזניק: זה לא יעיל.

מר שרון אלפסי: להשאיר את זה לאנשי מקצוע שיבואו. את הרעיון העקרוני

של פיילוט, אם הוא מקובל, אתם רוצים לראות את ההסכם, סיפור אחר לגמרי. להיות מעורב בתוך כל הסיפור, זה לא נראה לי נכון.

עו"ד עופר רזניק: וזה טוב שאתם תעקבו אחרי הפרויקטים האלה.

מר מאור הרוש: אני אגיד לך גם עוד משהו. אני לא מכיר את החברה הזאת.

ואני יש לי רכב חשמל, ואני לא מטעין לא מעט. ואני מכיר חבר'ה בתוך אפקון, שזו אחת החברות הכי גדולות בארץ לשיווק. היא משווקת לסונול. זו חברה מאוד, מאוד גדולה.

עו"ד עופר רזניק: אפקון לא תבוא לכאן לעשות פיילוט על עמדת טעינה.

מר מאור הרוש: אתה אומר 4. אתה עושה 2 עמדות של-

עו"ד עופר רזניק: לא, גם 4 היא לא תבוא לעשות

מר מאור הרוש: למה? אם זה יוצא היתכנות כלכלית.

עו"ד עופר רזניק: אני יודע שבראשל"צ הם זה, שאני מייצג, הם לא הגיעו אפילו

בשביל 30, בסדר? אז הם לא יגיעו-

עמוד 26

מר שרון אלפסי: בסדר, זה לא דוגמה. שנייה, שנייה, חבר'ה. נבדוק אפשרות.

אם יש פה עוד חברות שרוצות לבוא להגיע לפיילוט, נבדוק את האפשרות הזאת ולהתקדם. אני רק רוצה לאשר את הרעיון העקרוני של פיילוט לשנה שלמה, אם אנחנו רוצים לקדם את זה. פיילוט עמדות טעינה חשמליות למשך שנה. מי בעד? פה אחד. תודה.

החלטה:

הוחלט פה אחד לאשר פיילוט עמדות טעינה חשמליות – חברת EV +INTER .

מר מאור הרוש: ועדת תכנון ובנייה צריכה לאשר אח"כ את העמדה החניות או

משהו? זה עובר דרכה?

מר ניסים אלקובי: לא. מפה והלאה המליאה מנותקת עד להחלטת מועצה.

עו"ד עופר רזניק: המליאה אף פעם לא מנותקת. זאת אומרת , המליאה כגוף

מנותקת. אתה כחבר מליאה, אתה לא מנותק, כי אתה יכול לעקוב אחרי הפרויקט הזה, כמו שכולם יכולים לעקוב. אתה יכול לבקש הבהרות, אתה יכול לבקש שאלות, אתה יכול לבקש מידע -

גב' דנה מורי: אז הנה, אנחנו מבקשים פה ביחד כולם.

מר ניסים אלקובי: גם להתפתחות, כן.

גב' דנה מורי: ניסים, אני רק מבקשת שהדברים שהעלינו פה, שיילקחו

בחשבון במהלך הביצוע של הפיילוט.

מר ניסים אלקובי: נרשמו, ברור.

3. פיילוט שילוט רחובות– חברת מאג מדיה.

עמוד 27

מר שרון אלפסי: בסדר גמור. פיילוט שילוט רחובות. הרעיון, ומי שהגיש לנו

היום זה מאג מדיה, גם כאופציה. הרעיון של עמדות של שילוט רחובות, מי שמכיר זה העמדות שנמצאות באיי התנועה הדו כיווניים, שיש שלטים פיזיים. פרסומים, שיווק עסקים והכל. להקים את זה בבית אריה ובעופרים. סה"כ 10 עמדות נכון?

מר ניסים אלקובי: כן.

מר שרון אלפסי: סה"כ 10 עמדות-

מר ניסים אלקובי: 10 עמדות דו צדדיות

מר שרון אלפסי: דו צדדיות, שמתוכן 4 אמורים להיות של המועצה. ואנחנו

נגיד מה אנחנו רוצים. החברה תדפיס ותעשה את כל השילוט והכל. 6 עמדות-

גב' קרן מ. רינות: באיזו תדירות אפשר יהיה להחליף?

דוברת : פעם בחודש.

גב' קרן מ. רינות: פעם בחודש?

מר ישראל מאיה: זה שילוט קבוע, או שזה שילוט מתחלף?

מר ניסים אלקובי: לא, לא, לא, לא, פיזי, פיזי מתחלף.

מר ישראל מאיה: אה, הבנתי. פיזי ת. פוסטר.

מר מאור הרוש: רגע, רק תבהירו לצורך העניין. זאת אומרת , אם יש ארנונה על

הקמת השלטים, חיוב ארנונה על הקמת השלטים?

עו"ד עופר רזניק: אותו מפעיל כמובן יצטרך לשלם כל דבר שצריך לשלם לפי

חוקי עזר. אם יש ארנונה על השלטים, שעל פניו האמת שאני לא יודע ספציפית אם יש ארנונה, אבל בוא נגיד ככה. אם יהיה, הוא יחויב, בסדר? אגרת שילוט, אם יהיה, הוא יחויב.

חשמל, כל מה שצריך בעצם בעניין הזה הוא יחויב. ולפי ההסכם, דרך אגב, הוא התחייב לשלם את זה.

מר ישראל מאיה: למה שזה לא יהיה דיגיטלי? אני לא מבין את זה.

עמוד 28

(מדברים ביחד

גב' דנה מורי: עופרים עדיין ב -2020 .

(מדברים ביחד

מר מאור הרוש: התמורה שלנו היא בעצם לא בשכירות, אלא היא בעצם ברמת

4 עמדות פרסום שמטעם המועצה

עו"ד עופר רזניק: העמדה היא לא בכסף, היא שווה ערך.

מר מאור הרוש: היא שווה ערך, בדיוק. 4 עמדות זה שווה ערך בעצם-

עו"ד עופר רזניק: כן. ההיתכנות בעצם היא על בסיס שווה ערך. כשלאחר מכן,

אם זה בעצם כבר ייצא מעבר להיתכנות בפיילוט, כבר אז אנחנו נדרוש מן הסתם תמורה. אנחנו לא נשאיר את זה בצורה כזאת.

גב' דנה מורי: כל הפרסומים שם הם שלנו?

מר דורון שרעבי: לא, 4 מתוך 10 .

גב' דנה מורי: והשאר הוא מפרסם?

מר ניסים אלקובי: הוא אמור לשווק, לצאת לכל -

גב' דנה מורי: ואז בעצם המועצה מקבלת את הכסף.

מר ניסים אלקובי: לא. אנחנו מקבלים בפיילוט 4 עמדות שלנו, לפרסם עליהן את

הפרסומים שלנו.

גב' דנה מורי: והוא מפרסם מה שהוא רוצה. גם מה שהתושבים -

מר שרון אלפסי: הוא מדפים את השלטים גם שלנו. גם את שלנו הוא מדפים.

מר ישראל מאיה: מי קובע איפה ימוקמו השלטים? כי צריך לקחת בחשבון נושא

של בטיחות בדרכים. כי אתה יודע, אתה נוסע, ופתאום מרים את הראש ורואה שלט, זה מסוכן. אם זה ילד עובר באמצע פתאום.

גב' דנה מורי: וזה גם בטח טעון היתר -

עמוד 29

מר שרון אלפסי: הכל, הכל. גם הגובה שלו והכל.

גב' דנה מורי: כמה בעופרים, כמה בבית אריה?

מר שרון אלפסי: לא יודע, זה באותו יחס. אם יש פה, צריך לשים שם 3, נשים

3. ופה-

גב' דנה מורי: כאילו עוד לא החלטתם.

מר שרון אלפסי: עוד לא. פיילוט שילוט רחובות -

גב' קרן מ. רינות: מה זה השיח המפלג הזה?

מר שרון אלפסי: הצבעה על פיילוט שילוט רחובות. מי בעד?

מר מאור הרוש: לכמה זמן ההסכם שלו?

מר ניסים אלקובי: אנחנו רוצים לשנה.

מר שרון אלפסי: עוד אין הסכמים. חבר'ה, אין הסכם.

עו"ד עופר רזניק: אני שמתי כן אפשרות לצאת, דרך אגב. ושוב, אם הוא לא

עומד גם בפיילוט, או שאנחנו רואים שזה לא מתקדם, אז שלום, שלום ולהתראות.

מר ישראל מאיה: ולא להתראות.

החלטה:

הוחלט פה אחד לאשר פיילוט שילוט רחובות – חברת מאג מדיה.

4. תקציב תמיכות לשנת 2024 .

עמוד 30

מר שרון אלפסי: תקציב תמיכות לשנת 2024. מדובר על תמיכות לתנועות

הנוער, לספורטאים מצטיינים. אנחנו מדברים רגע על הנוהל כנוהל. הופץ לכם היום בבוקר.

מר מאור הרוש: זה בעצם אישור תקציב בנוהל. התקציב אישרנו, זה אישור

נוהל.

מר שרון אלפסי: התקציב אושר בתקציב 2024. מדובר על נוהל התמיכות

דוברת : מה זה אומר תבחינים?

מר שרון אלפסי: אישור תבחינים. נפרט את זה קצת. אבל זה היום בבוקר יצא.

תבחינים זה איך בדיוק אנחנו, התפלגות האחוזים. למי מגיע.

והתבחינים זה לפי מספר התושבים, מספר המשתתפים, לפי ותק ביישוב. מה מייצג את המיקוד. לצורך העניין -

עו"ד עופר רזניק: אולי אני אפרט -

מר שרון אלפסי: איך את מנקדת אותם. לא את, הוועדה. זה נקרא תבחין.

עו"ד עופר רזניק: נוהל תמיכות, כולם יודעים מה זה?

גב' לימור שחק: אני אשמח שכל מה שאפשר לחדש ולדייק לנו על תמיכות, אני

מאוד מתקשה -

עו"ד עופר רזניק: הכל בסדר, הכל בסדר. כל רשות, או לא כל רשות, יש רשויות

שנמצאות בתהליך הבראה ולא מאשרים להן את זה. רוב הרשויות שהן רשויות איתנות ואין להן בעיות אחרות, אז הן יכולות כל מדי שנה להוציא תקציב של תמיכות, שבעצם הן תומכות בפעילויות שהן נקרא לזה, פעילויות יישוביות עירוניות. זה יכול להתבטא בפעילויות חינוכיות, רפואיות, קהילתיות. רוב התמיכות ברוב הרשויות הולכות לספורט.

למה? ספורט. כדורגל, כדורסל, בעיקר דרך אגב. לא רק, יש גם כמובן הרבה תחומים אחרים.

מר מאור הרוש: בהמשך למה שאמרת, אבל אצלנו זה חוג כדורסל. אנחנו לא

יכולים לתמוך בחוג כדורסל -

עמוד 31

עו"ד עופר רזניק: תלוי, אם יש עמותה.

(מדברים ביחד)

מר ניסים אלקובי: לא, אם הוא משויך גם לאגודה.

מר שרון אלפסי: עכשיו יש לו שנתיים קדימה, הוא צריך להיות מאוזן שנתיים

קדימה. ורק אחרי זה הוא יוכל להגיש.

עו"ד עופר רזניק: משרד הפנים הוציא נוהל לרשויות, שבו בעצם זה נוהל שהוא

לא קל. הוא נוהל די קשיח. והוא עבר הרבה, הרבה גלגולים בבית משפט. אני הייתי בעצמי בבית משפט מחוזי ועליון עם הרבה עתירות של תמיכות והרבה, הרבה נושאים. על חלוקות לא שוויוניות, וכאלה, וכו'. זה לא משנה. זה נוהל שהוא מאוד קשיח, ויש בו הרבה תנאים. ובהתאם אנחנו בעצם גוזרים, המועצה גוזרת את התמיכות שהיא רוצה. אחד, זה התקציב שנותנים, שכמובן זה התקציב השנתי של -

גב' לימור שחק: מי שנותן, זה תקציב קובע. ובתוך התקציב, המועצה יכולה,

יש לה מרחב תמרון? זה מה שאני רוצה להבין.

עו"ד עופר רזניק: אז ככה. אז קודם כל, שיקול הדעת של המועצה כאן הוא לא

גדול במיוחד, למה? כי הפסיקה אומרת שחלוקת התמיכות חייבת להיות מדידה. ולכן נוהל התמיכות הוא בעצם עפ"י מדדים שאפשר לחשב אותם. אם לא, מה שהיה קורה בעצם, ומה שקרה בשנים עברו, כל אחד מחלק לקבוצה שהוא הכי אוהב. ולכן אני קבעתי, בהתאם לפסיקת בית משפט שאני מכיר היטב באופן אישי, קבעתי את המדדים. אז זאת אומרת , מספר חניכים, מספר מדריכים, מספר מתנדבים. זאת אומרת , אי אפשר לבוא ולהגיד שמישהו חילק באופן שרירותי. הכל פחות או יותר אפשר -

מר מאור הרוש: אין סיכוי שתנועה של 10 ילדים תקבל כמו תנועה של 80

ילדים

מר ניסים אלקובי: נכון. והרחבנו דרך אגב. ואם תסתכלו ביחס ל -2023, הרחבנו

גם את האופציות .

עמוד 32

גב' לימור שחק: ... בתור היועמ"ש לקחתי את זה. זה חל בלי פסיקה, ואתה

עשית סדר בזה.

עו"ד עופר רזניק: אם טועים בחישוב, כמובן הכל אפשרי. אבל המדדים שאנחנו

קבענו בעצם, הם -

גב' לימור שחק: אנחנו זה אתה? אני רוצה רגע להבין איפה המרחב שלנו

כמליאה לקבוע.

מר ישראל מאיה: אנחנו לא חברים בוועדה.

עו"ד עופר רזניק: אנחנו ועדת תמיכות. ועדת תמיכות זה מנכ"ל, גזבר -

מר ניסים אלקובי: היא ועדה מקצועית.

עו"ד עופר רזניק: אנחנו בעצם מקצועית מביאים לכם לאישור שלכם. אם יש

לכם השגות לגבי התמיכות. אם יש לכם רעיונות לגבי התמיכות, אנחנו לוקחים את זה, ואנחנו מסתכלים על זה, ובוחנים אותם -

מר ניסים אלקובי: מכניסים פנימה לטבלאות.

עו"ד עופר רזניק: ורואים אם זה אפשרי. והמטרה שלנו בסופו של דבר זה גם

ליישם את מה שאתם רוצים.

גב' לימור שחק: אז זה אומר, זה ממש חשוב לי הנושא הזה. זה אומר שעכשיו,

מה שאנחנו הולכים להצביע, זה בעצם לא ניתנה לנו האפשרות להשגות.

עו"ד עופר רזניק: למה?

מר ניסים אלקובי: השגות על מה? רגע. על מה? על הנוהל? לא, רגע, אבל על

הנוהל אי אפשר להשיג השגות. הנוהל של משרד הפנים.

עו"ד עופר רזניק: את יכולה גם לשאול עכשיו. את יכולה לקרוא. את יכולה

לקחת ואת יכולה לקרוא. את יכולה לשאול שאלות. אם יש לך משהו -

מר ניסים אלקובי: היא מדברת על הנוהל.

עמוד 33

עו"ד עופר רזניק: משהו שהוא לא נראה, משהו שנראה לך שצריך להוסיף. זה

הזמן, מהבחינה הזאת. ואנחנו -

גב' לימור שחק: זאת אומרת , לפני ההצבעה זה הזמן. אחרי ההצבעה זה כבר

לא רלוונטי.

עו"ד עופר רזניק: דרך אגב, בואי, בינינו, זה לא את יודעת שברת שילמת

מהבחינה הזאת. גם אני בטוח -

מר שרון אלפסי: על מה היא יכולה לדון בהשגות? יש פה משהו שיכול להיות -

גב' קרן מ. רינות: אני יכולה לתת דוגמה. אני יכולה לתת דוגמה. למשל, אחד

התבחינים זה, המועצה לא תיתן תמיכה מעבר לגובה 60% מההוצאות השנתיות-

עו"ד עופר רזניק: זה לפי נוהל משרד הפנים.

מר ניסים אלקובי: אבל זה מה שאמרתי. דנה, זה משרד הפנים מכתיב לנו. אנחנו

לא -

עו"ד עופר רזניק: לא, אז ככה. אז בעיקרון, נוהל משרד הפנים אומר 60%, ואז

יש החרגה. משרד הפנים אומר שאפשר לתת יותר מ -60%, רק מנימוקים שיירשמו. כאן אין לך מספיק כסף, נראה לי, בשביל לחלק, לשחק עם זה יותר מדי. אני לא יודע אם מישהו באמת יקבל את זה.

גב' לימור שחק: הבנתי.

מר ניסים אלקובי: שני דברים. אחד, קודם כל, איפה ההשפעה האמיתית,

ולצערנו השנה היא לא קיימת. זה גם מה שכתבתי לכם. זה קודם כל בהיקף התקציב. היקף התקציב הוא -

גב' לימור שחק: זאת אומרת שהמועצה כן יכולה. אנחנו לא מקבלים את זה -

מר ניסים אלקובי: את יכולה ב -2025-

גב' לימור שחק: לא, אני מקבלת עכשיו את מה, שנייה. אני מקבלת עכשיו

כחברת מועצה עכשיו להצביע על מה שהמועצה הקודמת אישרה את התקציב של 150,000 ?₪

עמוד 34

מר ניסים אלקובי: לא, אנחנו אישרנו. את אשרת אותו לפני 3 שבועות

גב' לימור שחק: בסדר, זה התקציב -

מר ניסים אלקובי: כן, כן. על בניית התקציב, את צודקת, נכון.

גב' לימור שחק: זאת אומרת , אז למה אני צריכה עכשיו לאשר שוב, אם כבר

אישרתי?

עו"ד עופר רזניק: כי את לא מאשרת את התקציב, את מאשרת הנוהל.

מר ניסים אלקובי: קודם כל, זה חוקי, הנוהל צריך לעבור. עכשיו, הדבר. רגע,

אבל הדבר הנוסף שאנחנו מבקשים את האישור היום, זה אם תיקחי את הנוהל הקודם, ותראה מה היה בתוכו, ותראי את הנוהל היום, הרחבנו אותו, ליותר ארגונים, יותר יוכלו להיכנס. אפילו לא מספר לכם כמה קרב היה בין עופר לביני, אבל קרב מקצועי, לא זה. כמה רציתי להרחיב, והוא אמר לצמצם.

גב' לימור שחק: את ההרחבה?

עו"ד עופר רזניק: כן, אבל אמרו את דברו. זה מה שרצה המנכ"ל.

גב' לימור שחק: אני אשמח לשמוע למה הרחבת.

מר מאור הרוש: למה הרחבתי? מתקני ספורט קיבלו פה, במועצה לא אחרונה,

קיבלו פה -

מר ניסים אלקובי: בסדר, האחרונה קיים פה.

עו"ד עופר רזניק: אני אגיד לכם מה -

מר ניסים אלקובי: האחרונה קיים פה.

עו"ד עופר רזניק: אני לא אוהב לחלק... אני אוהב בעצם לחלק, ככה אני חושב

מבחינת זה, כשמקבלים, אחרי זה זה פחות יעיל על פניו. אבל זה השיקולים, וזה שיקולים נכונים.

גב' לימור שחק: אריה, אני רגע שמעתי. יש לנו מרחב לשחק עם הסכום?

עמוד 35

מר ניסים אלקובי: מ -2024 לא. ל -2025 כן. תראו, החיסרון שלנו עכשיו הוא גם

יתרון. שמה שנאשר עכשיו, הוא נותן ליתרת השנה. וכבר אנחנו לקראת ספטמבר מתחילים לדון על 2025. ושם, כן

גב' לימור שחק: אז מה הייתה ההרחבה, להכניס עמותות בפנים?

מר ניסים אלקובי: להכניס עוד ארגונים. ספורט, כל מיני גופים שלא היו.

(מדברים ביחד)

עו"ד עופר רזניק: התקנות מאוד קשיחות. בעצם הטווח שאנחנו יכולים לשחק

עם זה הוא זה. אני לא יכול לעשות מה שאני רוצה. אחרי זה בעצם הייתי בא ואומר, אנחנו נחלק 150,000 ₪ כראות עינינו או נגיד לפי התרשמות.

מר מאור הרוש: אבל רוב התבחינים רשומים. אתה יכול מקסימום להרחיב

עוד קצת, אבל רוב התבחינים רשומים בחוזרי המנכ"ל.

עו"ד עופר רזניק: מה אתה יכול לשחק למשל? נגיד כתבנו שיקבלו איקס של מ -5

מתנדבים ומעלה. אתה אומר, לא, זה מוגזם מדי. אולי נעשה 3 מתנדבים ומעלה. או שניים, כמו-

מר ניסים אלקובי: אבל זה גם היה. אמרתי לו, צמצם לשני מדריכים, למה? כי

כשאתה מתחיל זה, אתה נשאר עם קבוצה ספציפית. זה היה דין ודברים.

(מדברים ביחד)

מר מאור הרוש: את ההמלצה שלכם איך לחלק, זה עולה למליאה לאישור? לא,

אחרי שהחלטת לפי התבחינים כמה כל אחד אמור לקבל, עדיין המליאה צריכה לאשר את העברת הכספים בהתאם לתבחינים שקבענו? כי אני קראתי שזה עולה אלינו. אנחנו מעדכנים אתכם.

עו"ד עופר רזניק: תראו, אני אגיד לכם. בעצם, ברגע שאתם מאשרים את הנוהל,

אז התמיכות יחולקו לפי הנוהל, בסדר? לפי המדדים. אנחנו בעצם מה שאנחנו עושים, גם אנחנו, אנחנו עושים חישוב. וגם שיקול הדעת שלנו... וגם שיקול הדעת שלכם הוא מוגבל. כי

עמוד 36

מה תגידו, שאולי תגידו שטעינו, חישבנו למישהו יותר חניך מאשר פחות -

מר מאור הרוש: לא, אני אתן לך דוגמה משנה שעברה. 2023, סה"כ תקציב

התמיכות השנתי 150,000 ₪. מתוך ה -150,000 ₪, הצופים ביקשו 85,000 ₪, קיבלו מלא. בני עקיבא ביקשו 70,000 ,₪ קיבלו מלא. ותנועת עזרא, לא מתאימים לתמיכות השנה עקב מיקוד נמוך. כשאתה מעלה את ההמלצות האלה למליאה, אם המליאה מאשרת את זה... רגע, חביבי, אבל כבר נתנו 150,000 ₪ לכל השנה, יש תקציב 85,000 ₪ יצא 50,000 ₪ יצא 135,000 ₪. אל תיתן להם 21,000 ₪, תן להם 15,000 ₪. תן להם, הכסף נמצא, הוא קיים.

עו"ד עופר רזניק: לא, אבל רגע. הם מקבלים שוב לפי המיקוד. אם מישהו זכאי,

זכאי. אם הוא לא זכאי, הוא לא זכאי. השליטה שלכם -

מר מאור הרוש: אז למה לא חילקתם את כל ה -150,000 ?₪

עו"ד עופר רזניק: מה, מה?

מר מאור הרוש: בסבב התקציב, למה לא חילקתם את כל ה -150,000 ₪? למה

השארתם 15,000 ₪ בקופת המועצה

עו"ד עופר רזניק: זה אני לא יודע.

(מדברים ביחד)

גב' לימור שחק: מירב הראל, מנכ"לית -

מר מאור הרוש: לא, בסדר, אבל פה בסוף.

מר שרון אלפסי: אריה, אנחנו יודעים להגיד למה חילקו את כל התמיכות?

מר אריה אשכנזי: כן.

מר שרון אלפסי: אז תגיד.

מר אריה אשכנזי: היו תבחינים, אושרו התבחינים. נניח סתם אני כמה שאני

זוכר, היה מספר הילדים. הלכו לפי מספר הילדים, וזה מה

עמוד 37

שהיה. זה 85,000 ₪, וזה 50,000 ₪. אי אפשר להוסיף אחרי זה תבחינים. אי אפשר להגיד גם -

עו"ד עופר רזניק: שנייה, רגע, רגע. אם יישאר כסף אח"כ, נמצא את הדרך

לחלק. אני אומר כבר מעכשיו, ועדת התמיכות כבר תמצא דרך לחלק -

גב' דנה מורי: אז למה לא למצוא דרך לחלק אותו -

עו"ד עופר רזניק: כמו שהיה אפשר לא לחלק את זה, אפשר גם כן לחלק אותו.

יכול להיות שנחלק את זה יחסי. אפשר לחלק את זה. מה שחשוב, שזה יהיה שוויוני.

מר ניסים אלקובי: אני אגיד לך איפה זה יבוא לידי ביטוי עכשיו פה לחברי

המועצה. הרי בסוף כל רבעון מציגים את הסטטוס. ושם כן את יכולה לבדוק ולהגיד בדיוק את הנקודה הזאת. סליחה, הצבענו על 150,000 ₪, חולק 130,000 ₪, איפה ה -15,000 ,₪ מה עושים איתם? שם זה בדיוק המקום באמת של-

מר דורון שרעבי: אבל יש פה תבחינים. השאלה אם אנחנו -

מר מאור הרוש: ...במידה ונשאר כסף.

(מדברים ביחד)

מר ישראל מאיה: אבל יש לך תקציב, יש לך עוגה, ואתה צריך לחלק את זה בין

5 או 6 עמותות-

מר ניסים אלקובי: אבל תראו, הרחבנו את זה -

מר ישראל מאיה: ואתה צריך לחלק את זה באופן יחסי בין כולם.

גב' לימור שחק: לא, אבל ישראל -

מר ישראל מאיה: לא אחד כן ואחד לא.

(מדברים ביחד)

מר ניסים אלקובי: עופר, תהנהן עם הראש. גם את קיצור הטווחים ל -5.8, זה

היה -

עמוד 38

עו"ד עופר רזניק: כן, זה לא בריא.

מר ניסים אלקובי: כן, הוא אמר זה לא בריא. אמרתי לו, אני רוצה שיהיה לא

בריא, בכדי שבספטמבר נתחיל להתארגן כבר לחלוקה של שנה הבאה. כי הוא רצה יותר זמן. אני אמרתי, לצמצם. 30 יום כתוב בחוק, 30 יום מהיום

עו"ד עופר רזניק: הרבה פעמים אנחנו -

(מדברים ביחד)

עו"ד עופר רזניק: את יודעת כמה טופסולוגיה את צריכה להגיש בתמיכה? את

צריכה להגיש -

גב' קרן מ. רינות: אני יודעת. אני הגשתי, הייתי ראש שבט -

עו"ד עופר רזניק: דרך אגב, אם חס וחלילה -

מר מאור הרוש: אבל יש לי שאלה אחרת. עופר, יש לי שאלה אחרת. יש לי

שאלה אחרת. 150,000 ₪ הגישו רק הצופים. מה קורה לכסף

עו"ד עופר רזניק: זה לא קשור. הם יכולים לבקש, זה לא זה.

מר ניסים אלקובי: רגע, רגע, רגע -

מר מאור הרוש: אז אני אומר לכם, הנה, לבני עקיבא ולצופים, תגישו 150,000

.₪

מר ניסים אלקובי: רגע, רגע, רגע -

מר מאור הרוש: מה ההבדל?

מר ניסים אלקובי: אני אגיד לך מה ההבדל.

מר מאור הרוש: לא יישאר כסף בקופה. אבל זה ממילא זה אינטרס שלי. זה

אינטרס שאם קבענו שזאת החלוקה -

מר ניסים אלקובי: אבל אתה עושה פה, אתה צודק -

(מדברים ביחד )

עמוד 39

גב' קרן מ. רינות: אני מבינה. אבל מה שאני מנסה לומר, דנה, שגם מחלקת

הנוער מטפלת לא רק בנוער שהוא לא בבני עקיבא ולא בצופים, היא מטפלת גם באותו נוער שבצופים ובבני עקיבא.

אז יש פה איזושהי חלוקה שהיא לא שוויונית. עכשיו, אני לא נגד, זה לא שאני נגד -

מר ניסים אלקובי: נכון, ואז צריך להיות כפול מבצעים.

גב' קרן מ. רינות: אבל אני אומרת, צריך כאילו לחשוב על זה. אני שמה את זה

בשולחן, בואו נחשוב על זה גם.

מר דורון שרעבי: יש גם מבוגרים -

מר מאור הרוש: ברמה התקציבית, once לא ניצלת-

עו"ד עופר רזניק: מה שאנחנו צריכים את הפילטר שלכם בעיקר, אם יש

למישהו... זה רק לגבי התבחינים. לראות אם המועצה קלעה כאן לגבי התבחינים. האם התבחינים קשים מדי, התבחינים קלים מדי, האם התבחינים מייצגים את הסוגים של

העמותות, סוגים של העמותות שאנחנו רוצים לתת להן. האם הגזמנו, האם לא הגזמנו -

גב' לימור שחק: אז אני רוצה לבקש בקשה. עכשיו אנחנו נמצאים ברגע כזה

שבעצם יש להם 30 יום להגיש לתנועות הנוער, ולכל הארגונים והעמותות שעומדים בקריטריונים. אני יכולה להגיד על הצופים, סתם, הם בשיא פעילות הקיץ שלהם. מחנה הקיץ יוצא. זו עבודה להגיש. אני הגשתי 7 שנים, זאת עבודה. האם אנחנו יכולים בפעמים הבאות, כי עכשיו אנחנו מצביעים. אני מצביעה, אני לא מכירה -

עו"ד עופר רזניק: אין לך זמן לדעתי.

גב' לימור שחק: לא, לא, לא, רגע, רגע. האם אנחנו יכולים , היועמ"ש. האם

אנחנו יכולים לקבל את החומרים לא 24 שע' לפני

מר ניסים אלקובי: כן, כן, כן.

עמוד 40

גב' לימור שחק: כי אנחנו אנשים עובדים, אנחנו צריכים לקרוא את הדברים.

כדי שנוכל לעשות את מה שאתה אומר, אנחנו צריכים לקרוא ולהעמיק בסוגיה.

מר ניסים אלקובי: התשובה היא כן.

גב' לימור שחק: אוקי.

מר ניסים אלקובי: עכשיו אני אגיד לך מה. עפ"י הנוהל, חובה להגיש, צריך

להעביר לכם עד ה -1.7. תזכרו שאת התקציב אישרנו לפני 3 שבועותזאת אומרת , שאלה שלפנינו היו אמורים להכין את זה, ואיכשהו לפרסם את זה. לא עשו, אני לא בא בטענות. לא עשו מכל הסיבות. נדחו הבחירות, נדחה הכל. האופציה הייתה, האם מתעלמים עכשיו ואומרים, אי אפשר לעמוד בלוח הזמנים, וכולל סד הזמנים הזה. או לחלופין, שמים רגל על הגז ומחלקים את ה -150,000 ₪ של 2024. והנה אני אומר לך -

גב' לימור שחק: ניסים, מה שאתה אומר עכשיו, זה לא סותר את מה שאני

מבקשת -

מר ניסים אלקובי: אני לא אמרתי שזה סותר.

גב' לימור שחק: אני מבינה -

מר ניסים אלקובי: לשנה הבאה, ל -2025, כן, אתם מקבלים כבר-

גב' לימור שחק: אני מדברת באופן כללי -

מר ניסים אלקובי: אבל אני לא יכול להיות אחראי על אלה שהיו לפנינו, חבר'ה -

גב' לימור שחק: ניסים -

מר ישראל מאיה: היא מדברת לקבל את החומרים לפנינו -

מר ניסים אלקובי: ב -2025 תקבלו את החומרים כבר ברבעון א

גב' לימור שחק: ניסים, לפני 2025. גם אם יש דברים נוספים שעומדים על סדר

היום עד 2025, ממש מבקשת לקבל את זה מספיק זמן שנוכל

עמוד 41

לקרוא. כדי להעביר את מה שהיועמ"ש פה אמר צריך להכיר את הכל. כדי להכיר, צריך לקרוא את החומר.

מר ניסים אלקובי: כן, בכל נושא, בסדר גמור.

גב' לימור שחק: בכל נושא. אני בתמיכות עכשיו. אני בטח לא אעצור לתנועות

הנוער ולכל הארגונים ביישוב את ה -150,000 ₪. להגיד שאני מצביעה באמת, לא, אני לא מכירה את הנושא, ואין לי ברירה -

מר ניסים אלקובי: כולנו.

גב' לימור שחק: לא, אבל זה לא אמור להיות ככה. ואני רוצה לשים את זה על

השולחן. ואני מבקשת שלא לחכות ל -2025. אני מבקשת שמעכשיו, כל מה שנושא, כל נושאי המועצה, תנו לנו ללמוד את החומר. אם אנחנו רוצים לעשות את זה כמו שצריך, כמו שאנחנו נבחרי ציבור, הציבור בעצם סומך עלינו, אז תנו לנו את האפשרות לעשות את זה. וזה משהו שמאוד חשוב לי להעלות פה על השולחן -

מר ניסים אלקובי: בסדר גמור.

גב' לימור שחק: להצביע נגד, המצפון לא נותן לי להצביע לזה נגד, לא נותן לי.

להגיד שאני מכירה, לא מכירה עד הסוף. לא ניתן מספיק ללמוד את זה.

מר שרון אלפסי: אני מבקש רק דבר אחד, ושזה יהיה רשום. כל מה שמופיע פה

בנושאים, אנחנו מוציאים כרגע הזמנה, סדר יום. כל מה שמדבר על חומרים, אז אנחנו מוציאים את זה עם חומרים או שיוך. זה אומר, כרגע אנחנו מדברים על תקציב תמיכות, שלחנו את תקציב התמיכות היום. אני מבקש להוציא את תקציב התמיכות, ולשלוח להם אותו מסודר במליאה. אנחנו מדברים כרגע על חוק עזר של שצ"פים. להגיד להם, או שאנחנו שולחים את חוק העזר, או שאנחנו שולחים קישור לאיפה אפשר לראות את זה. בנושאים עצמם, כל אחד

מהנושאים האלה שיש לו חומרים שצריך ללמוד עליהם, מה

עמוד 42

שהם מבקשים וזה לגיטימי, שזה יופיע כבר פה בזה. סלאש קישור לאיפה, או לצרף להם את החומרים האלה בזה.

מר ניסים אלקובי: אין שום בעיה.

מר שרון אלפסי: זה כרגע מעכשיו, ואני מבקש שזה יהיה רשום אצלנו

בפרוטוקול.

גב' קרן מ. רינות: יש לי שאלה בבקשה. הנוהל הזה שעכשיו אנחנו מאשרים

אותו, כל כמה זמן צריך לאשר אותו מחדש?

עו"ד עופר רזניק: כל שנה יש תקציב תמיכות.

גב' קרן מ. רינות: כל שנה? כל שנה? את הנוהל -

מר ניסים אלקובי: מה היתרון -

עו"ד עופר רזניק: כל שנה אנחנו עושים אותו דבר -

מר ניסים אלקובי: מה היתרון -

עו"ד עופר רזניק: מאשרים תקציב, ואז אח"כ בהתאם לתקציב -

מר ניסים אלקובי: כן, אבל מה היתרון שיהיה לנו, זאת אומרת , לכל מי שסביב

השולחן. שאחרי זה אנחנו יכולים כבר בספטמבר אחרי החלוקה להתחיל להתארגן שנה הבאה, ואז ההשפעה הכי גדולה תהיה כמה יהיה בסעיף התקציב.

גב' קרן מ. רינות: שזה מאות?

מר ניסים אלקובי: שזה יהיה קריטי, זה התכנון.

עו"ד עופר רזניק: ואז בינתיים הם גם באים אליי ואומרים לי, אני חושבת

ששנה הבאה צריכים לעשות מדדים כאלה -

מר ניסים אלקובי: אחרים, כי בדקנו, ראינו, החלוקה לא הייתה שוויונית, כן.

עו"ד עופר רזניק: כן, הפעם לא הלך, הפעם באמת הצופים קיבלו 149,000 ,₪

סתם-

עמוד 43

מר דורון שרעבי: אז רגע, מי קובע את המדדים ואת התבחינים, אתם או חוזר

מנכ"ל?

מר ניסים אלקובי: חוזר מנכ"ל. אתה גוזר מחוזר מנכ"ל, ואנחנו מייצרים.

עו"ד עופר רזניק: חוזר מנכ"ל נותן הנחיות.

גב' לימור שחק: מסגרת.

עו"ד עופר רזניק: איך קובעים את המדדים. אנחנו עושים בעצם, אני מקבל את

האפיון למועצה. למשל לצורך העניין, ההמלצה אומרת לי לעשות מדד לפי מספר חניכים, אז אני עושה מספר חניכים.

המועצה אומרת לי לעשות מדדים לפי מדריכים, אני עושה.

לפי מתנדבים. אני עושה מדדים למתנדבים. יש לך עוד רעיונות -

מר ניסים אלקובי: כמה סניפים יש להם.

עו"ד עופר רזניק: סניפים.

מר ניסים אלקובי: כמה סניפים יש להם פה -

עו"ד עופר רזניק: יש לך עוד רעיונות -

מר ניסים אלקובי: וכמה קבוצות כאילו.

מר דורון שרעבי: אז הפירוט הוא על ידך, אבל הכללים זה מהחוזר.

מר ניסים אלקובי: כן.

עו"ד עופר רזניק: קודם כל, אני רק... ואני לא קובע כלום.

מר דורון שרעבי: לא, אתה כותב אותם, ואנחנו מאשרים.

עו"ד עופר רזניק: אני עורך את מה שבעצם אתם טוענים שאתם, נכון,

שהמועצה, וכמובן שאתם העובדים, ואתם נותנים לי.

מר דורון שרעבי: האם אנחנו יכולים להתערב במדדים לפני שזה מוגש לכאן

לשולחן? האם אתה יכול לפרסם -

עו"ד עופר רזניק: שנה הבאה.

עמוד 44

מר דורון שרעבי: תראה, יכול להיות שנרצה לטפל במדדים האלה. ויכול להיות,

אז חודש, חודשיים לפני שבכלל באים לדון בזה, נשב גם אנחנו, נהיה מאוד מעורבים במדדים -

עו"ד עופר רזניק: חבר'ה, אני מאוד אשמח -

מר דורון שרעבי: בתחילת שנה.

עו"ד עופר רזניק: אני מאוד אשמח שתעשו את העבודה בשבילי. בחיאת, כאילו

באמת -

גב' לימור שחק: זה מה שסמכו עלינו שנעשה.

מר ניסים אלקובי: אבל הרעיון הוא באמת שבתחילת שנת העבודה יופץ אליכם

הנוהל, נתחיל לעבוד עליו, ולא נחכה למצב כמו היום.

מר מאור הרוש: אני שנייה חוזר לעניין הכסף, שלא יישאר במה שהוקצה לזה.

בשנה רגילה, לא כמו השנה הנוכחית. הרי מתחילים להגיש את זה בתחילת שנה. אפשר לעשות לדוגמה בנוהל שיהיו שני סבבים? לצורך העניין, סבב ראשון נקבע עפ"י התבחינים שקבעתם. סבב שני יהיה סבב ... אם נשאר כסף. לצורך העניין, עכשיו קיבלת 150,000 ₪. הצופים ביקשו 70,000 ₪, בני עקיבא ביקשו 50,000 ,₪120,000 ₪ אף אחד לא הצליח לקבל, אף אחד לא עמד בתבחינים ובתנאי הסף. נשארו 30,000 .₪

עו"ד עופר רזניק: אני לא יודע כמה זה יעיל, אבל -

מר מאור הרוש: לקראת ספטמבר אפשר לעשות, או לאלה שכבר קיימים -

מר ניסים אלקובי: מה, מקצה שיפורים כאילו?

מר מאור הרוש: כן.

מר שרון אלפסי: אפשר להעלות את זה, אפשר.

מר ניסים אלקובי: לא, השאלה אם אפשר לכנס את הוועדה פעם נוספת, אני לא

יודע.

מר מאור הרוש: אני רוצה שזה יתחלק לקהל היעד -

עמוד 45

עו"ד עופר רזניק: תראה, אף פעם לא עשיתי -

מר מאור הרוש: אני אח"כ לא יודע מה הוא יעשה -

עו"ד עופר רזניק: אף פעם לא עשיתי סיבוב שני, אף פעם לא עשיתי. אני לא

זוכר. אפילו לא בעיריות הגדולות. נכון שיש להם תקציבים של מיליונים. עיריית רמת גן, התקציב השנתי עכשיו של הספורט זה 8,000,000 ₪. זה סתם לצורך הדוגמה. לא יצא סיבוב שני. אבל עקרונית, אני לא רואה מניעה.

גב' לימור שחק: אבל הכל חולק? אבל הכל חולק.

מר מאור הרוש: בתקציב תמיכות בעיריות הגדולות הכל חולק? יש לך יותר

דרישות מאשר כסף נראה לי בעיריות גדולות.

גב' לימור שחק: כמו שהתרשמתי מעיריית פתח תקווה לצורך העניין -

עו"ד עופר רזניק: דרך אגב, רוב תקציבי הפניות מחולקים -

גב' לימור שחק: נכון, אז פה אני מדברת על מה שנאמר בכסף -

עו"ד עופר רזניק: כן. שנה שעברה, אני לא יודע למה שמרו על ה -15,000 ₪, אין

לי מושג.

גב' לימור שחק: וזה בשביל עמותות -

עו"ד עופר רזניק: יכול להיות שזה -

מר שרון אלפסי: יש מניעה? יש מניעה לעשות את זה?

עו"ד עופר רזניק: לא.

מר מאור הרוש: לא. אני אגיד לך למה אני אומר לך, כי גם הספורטאים

יכולים לבוא לך, אין בעיה שישלמו כסף בהתחלה. אבל פתאום כשאתה עובד מצטיין זוכה בספטמבר, אתה רוצה לתת לו מלגה בהתאם לתבחינים. אין בעיה, אתה שומר לעצמך...

אבל זה לא יהיה...

עו"ד עופר רזניק: תקשיב. כל מדדים שתביאו לי, שיגיעו שוויוניים וסבירים אני

אוכל לשים אותם. גם סיבוב ראשון, גם סיבוב שני. וכל עוד

עמוד 46

שזה שומר על צביון לא מקפח אף אחד. ולפי מדדים

שעומדים. ולא להביא מה שבא לנו.

גב' דנה מורי: יש לי שאלה רגע לניסים, שרון ועופר. ממה שקראתי בנוהל -

מר ניסים אלקובי: שנייה, שרון.

גב' דנה מורי: ממה שקראתי בנוהל של משרד הפנים, יש אפשרות להקים

ועדת משנה לעניין, שכן תהיה מורכבת מחברי מליאה. אני אומרת לא לעכשיו, בסדר? כי כבר אין לנו זמן. זה לקראת התקציב של 2025. נקים פה ועדת משנה שלנו שתרשום את התבחינים לפי דעתה -

מר שרון אלפסי: חבר'ה, אני חושב, דנה, חבר'ה, אנחנו לא נעמוד בסיפור של

הוועדות, ועוד ועדות משנה, ועוד. חבר'ה, אנחנו היום מתחננים לצמצם. אנחנו לא עומדים בזה. אני לא חושב שיש מקום לעוד ועדות משנה -

גב' דנה מורי: אבל זו ועדה שהיא נקודתית -

מר שרון אלפסי: אבל עושים את זה יותר פשוט -

גב' דנה מורי: ולכתוב את הדברים, ולהגיש דו"ח -

מר שרון אלפסי: דנה, עושים את זה פשוט. יש ועדה מקצועית, מגישה את זה

אלינו, ואנחנו מקבלים החלטות. למה אנחנו צריכים עוד ועדת משנה לפני? אני לא מצליח להבין את זה.

גב' דנה מורי: כי אתה רוצה להגיד להם שישנו את התבחינים.

מר שרון אלפסי: אין בעיה. את מגישה -

מר ניסים אלקובי: אין שום בעיה. הבעיה שהביאו את זה רק עכשיו. בשביל לנצל

את הכסף של השנה, לחלק אותו.

גב' דנה מורי: אני לא מדברת על עכשיו, אני מדברת על 2025. עכשיו אין מה

לעשות.

מר ניסים אלקובי: אבל זה מה שאמרתי. רבעון א' -

עמוד 47

מר שרון אלפסי: רגע, רגע, רגע, סליחה. עד ספטמבר תגישי את ההשגות, תגידי

מה את רוצה לשנות, מה את רוצה להכניס לתבחין, הם דנים בזה, ואנחנו נכנסים לזה. מה אני צריך עוד ועדת משנה עכשיו?

מר מאור הרוש: בפועל, רק שניים כרגע זכאים.

גב' דנה מורי: אבל זו בדיוק הבעיה -

עו"ד עופר רזניק: בינינו, לא צריך את המסגרת -

(מדברים ביחד)

מר ניסים אלקובי: אם לא עומדות, זה משהו אחר.

מר שרון אלפסי: חבר'ה, אני רוצה להתקדם. תקציב תמיכות לשנת 2024, מי

בעד?

עו"ד עופר רזניק: לא תקציב, תבחינים.

מר שרון אלפסי: סליחה, סליחה, נוהל. נוהל תמיכות ומאפיינים. מי בעד?

מר מאור הרוש: הצבעתי.

מר שרון אלפסי: פה אחד.

החלטה:

הוחלט פה אחד לאשר תקציב תמיכות לשנת 2024 .

5. חוק עזר שצ"פ– הרשות בתהליך עדכון חוק העזר.

עד לסיום הכנת התחשיב מתבקשת הארכת תוקף חוק העזר. תוקף חוק העזר – 29.8.24 .

מר שרון אלפסי: חוק עזר שטחי ציבור פתוחים. דבר עליו טיפה. אריה.

עמוד 48

מר אריה אשכנזי: חוק עזר שצ"פ מסתיים ב -29.8, ואנחנו בתהליך של תחשיב

חדש. אבל 29.8.2024 זה אוטוטו-

מר שרון אלפסי: תסביר לנו מה הוא אומר, מה הוא גובה, ממי אני גובה אותו,

על מה אני גובה אותו, מה המחיר כיום.

מר אריה אשכנזי: כל אחד שבונה מרפסת או בית שלם, שהוא תושב חדש או

קבלנים שהם עכשיו בונים שם, והם צריכים לתת הרבה כסף, אז משלמים על קרקע 38, על בניין 100 .

עו"ד עופר רזניק: למטר.

מר אריה אשכנזי: 121 למטר. אבל מה, חוק עזר, התחלנו לפני חודשיים, שלושה

אבל כנראה זה לוקח זמן התחשיבים.

מר מאור הרוש: אבל מה זה אומר תחשיבים, לשנות את המחיר בהתאם למצב

הנתון כיום?

מר אריה אשכנזי: לא, לא, לא. יש נוהל מסוים. אומרים -

גב' דנה מורי: של מי הנוהל?

מר אריה אשכנזי: של משרד השיכון, לא שלי.

גב' דנה מורי: אני שואלת.

מר אריה אשכנזי: משרד הפנים אומר, תיקחו עתידי עד 5 שניםזאת אומרת ,

כמה יבנו, כמה זה, כמה, כמה זה. כמה יעלה לנו השצ"פים, תחלק למספר התושבים, יש נוסחה. התחשיבים נעשים לפי הנוסחה. ואחרי שהתחשיבים נעשים לפי הנוסחה, יש חברה שנקראת ג'יגה, שהיא בודקת את התחשיבים. ואחרי זה עובר עוד את משרד הפנים, שגם הם, יש מישהו תמיד בוחן. ואחרי זה הולך ל מעטפת משפטית, שגם שם העו"ד שלנו כותב את המעטפת המשפטית. זה עובר למחלקה המשפטית. כאילו, זה לא לוחצים על כפתור וזה האור נדלק. לא.

מר מאור הרוש: חוק העזר בעצם זה חוק מחייב בתשלום, נכון? כי הוא קובע

בעצם מה הן העלויות -

עמוד 49

מר אריה אשכנזי: כן.

מר מאור הרוש: יש קבלנים שלא שילמו, כן שילמו -

מר אריה אשכנזי: לא, אין לנו חובות.

מר מאור הרוש: קיבלו פטורים.

מר אריה אשכנזי: לא, לא, לא. אין פטורים, אין הקלות -

מר שרון אלפסי: רגע, רגע, יותר פשוט. מה קורה בעופרים עם החברות הזה?

מר אריה אשכנזי: הם שילמו הכל עד עכשיו.

מר שרון אלפסי: ואיך הם שילמו את זה? הם לא משלמים היום היטלים.

מר אריה אשכנזי: מה זאת אומרת ?

מר שרון אלפסי: משלמים בצו ?

מר אריה אשכנזי: בטח שכן. מי אמר שלא?

מר שרון אלפסי: הם משלמים לפי החוק. רק שהחוק הזה צריך להיות -

מר אריה אשכנזי: אבל השצ"פ הוא -

מר ישראל מאיה: מי האחרון שמאשר את הסכומים האלה?

מר אריה אשכנזי: זה מחלקת הנדסה. מחלקת הנדסה שלנו בודקת את הקרקע,

את השטח -

מר ניסים אלקובי: את המטרז ', כן.

מר אריה אשכנזי: את מה שהם מאשרים. כי עפ"י זה הוא נותן גם היתר.

גב' דנה מורי: כל כמה זמן זה מתעדכן?

מר שרון אלפסי: כל קדנציה.

מר אריה אשכנזי: התחשיב לקח זמן.

מר שרון אלפסי: בסדר, כרגע אנחנו רק מאשרים את התוקף שלו, אנחנו רק

מתקפים את הנוהל עצמו.

עמוד 50

מר מאור הרוש: ממתי החוק הזה קיים?

גב' דנה מורי: 5 שנים

מר אריה אשכנזי: 5 שנים אחורה

מר מאור הרוש: וזו הפעם הראשונה שבנו את החוק הזה? שהקימו אותו.

מר אריה אשכנזי: לא, הוא מתחדש כל 5 שנים

מר מאור הרוש: החוק בן 20 ,30 שנה? זו השאלה שלי. בן כמה החוק

מר שרון אלפסי: לא, ב -2020. אה, החוק כן, חוק העזר הוא ותיק

מר אריה אשכנזי: כשאני הגעתי, הוא היה. אני לא יודע מתי הוא התחיל.

מר מאור הרוש: כמה זמן אתה פה?

מר אריה אשכנזי: מה?

מר מאור הרוש: כמה זמן אתה פה?

מר אריה אשכנזי: 5 ,4 ,5. ב-2019 הגעתי

מר שרון אלפסי: בסדר, טוב. הארכת תוקף, חוק עזר שטחי ציבור פתוחים, מי

בעד? פה אחד.

החלטה:

הוחלט פה אחד לאשר חוק עזר שצ"פ .

מר אריה אשכנזי: הארכת תוקף לשנה.

מר שרון אלפסי: לשנה. עד שאנחנו זה.

גב' דנה מורי: למה שנה? כל כך הרבה זמן לוקח לו -

מר שרון אלפסי: לא, אני לא יודע, אני לא עומד עם סטופר. אני יודע שהתחלנו -

מר מאור הרוש: למה באמת אנחנו לא מאשרים אותו ל -5 שנים לא, יש משהו

במה שאמרת עכשיו? יש איזה עניין?

עמוד 51

מר אריה אשכנזי: לא, אני לוקח טווח ביטחון. הרי ברגע -

מר שרון אלפסי: נכון. ברגע שהוא יהיה מוכן, אז נעלה אותו מחדש. נעלה

תיקון.

מר אריה אשכנזי: החוק החדש כבר בטוח -

מר שרון אלפסי: אני יודע.

מר ניסים אלקובי: הוא מאושר. הוא מאושר בלי הגבלה של שנה. נעבוד עליו,

וכשהוא יהיה -

גב' קרן מ. רינות: יש חוק חדש בקנה?

מר ניסים אלקובי: אנחנו פותחים עכשיו, לשאלתך, אנחנו פותחים עכשיו

ועוברים על כל חוקי העזר שקיימים לנו באתר, יחד עם מיכל, התובעת העירונית, עוברים על כל דבר ודבר.

6. תב"ר רכישת גרור סולר רשותי ע"ס400,00 ש"ח

מימון: היחידה להתיישבות לאומית.

מר שרון אלפסי: טוב, שני תב"רים שהם תב"רים שהם ממומנים ע"י החטיבה

להתיישבות במשרד הביטחון. תב"ר ראשון, תכף אני, מאור, בסדר, שנייה. תב"ר רכישת גרור סולר רשותי על סך 40,000 ₪, מימון מלא של משרד הביטחון 40,000 ₪. מי בעד? פה אחד.

החלטה:

הוחלט פה אחד לאשר תב"ר רכיש ת גרור סולר רשותי ע"ס 400,00 ש"ח

מימון: היחידה להתיישבות לאומית.

עמוד 52

7. תב"ר רכישת שתי מערכות תצפית ניידות ע"ס240,000 ש"ח

מימון: היחידה להתיישבות לאומית.

מר שרון אלפסי: תב"ר רכישת שתי מערכות תצפית. זה אומר מערכות נגררות

של מצלמות, כולל מצלמות תרמיות על נגרר שהן ניידות, בעלות של 240,000 .₪

מר ישראל מאיה: סליחה, רגע. מציבים את זה כל פעם בנקודה אחרת?

מר שרון אלפסי: כן.

מר ישראל מאיה: ומי גורר אותם? איך זה נגרר? יש איזשהו -

מר שרון אלפסי: לא, לא, רכב שלנו, רכבי ביטחון.

מר ישראל מאיה: שיודע לגרור את זה.

מר שרון אלפסי: ברור, ברור, ברור.

מר ניסים אלקובי: כן, מאושרים לגרירה.

מר שרון אלפסי: ברור. במימון 100% של משרד הביטחון, של החטיבה

להתיישבות. מי בעד? פה אחד.

החלטה:

הוחלט פה אחד לאשר תב"ר רכישת שתי מערכות תצפית ניידות ע"ס 240,000

ש"ח

מימון: היחידה להתיישבות לאומית.

גב' דנה מורי: אני אשמח משהו לגבי התב"רים. אנחנו עוד רק בהתחלה, אבל

שנגיד פעם בחצי שנה, או פעם במשהו כזה נקבל איזשהו עדכון מה נעשה, מה הוצא, מה לא הוצע, מה נתקע.

מר מאור הרוש: מה פתוח, מה מחכים -

עמוד 53

גב' דנה מורי: כן. אפילו איזה עדכון חצי שנתי, זה נראה לי לגמרי. אז נעשה

את זה עדכון חצי שנתי.

מר דורון שרעבי: בדו"ח הרבעוני זה יוצא.

מר ניסים אלקובי: זה מה שאמרתי, של התקציב.

מר מאור הרוש: אני יכול שנייה לחזור לפני שאתה מתחיל את צו הארנונה?

מר שרון אלפסי: לא, אני עוד לא בצו הארנונה, יש לי עוד תב"ר אחד, אבל דבר.

מר מאור הרוש: לא, רציתי לשאול לגבי חוק העזר העירוני לגבי השצ"פ.

כשאדם משלם היטל פיתוח, הוא לא כולל את השצ"פ?

מר אריה אשכנזי: לא, פיתוח זה משהו אחר. יש 5. זה מים, ביוב, ניקוז, כביש

ומדרכה.

מר מאור הרוש: אוקי, זה בחוק, ככה זה מוגדר בעצם.

קהל : הייתה ישיבה, אמרתם שלא יהיה כסף.

מר שרון אלפסי: תב"ר בנושא לחצני מצוקה. נגעתי בזה מקודם. הרעיון של

לחצני מצוקה, מדובר על התייעלות. זה אומר שאם חלילה קורה איזה משהו בתוך אחד הגנים נוכל להגיע, יהיה קשר פתוח לגננת. היא לא תצטרך להתעסק עם טלפון והכל. ברגע שהיא לחצה על לחצן מצוקה, המערכת פתוחה, ואנחנו יכולים לנהל את כל הזה. כרגע -

גב' לימור שחק: לא לבי"ס?

מר שרון אלפסי: 12 גנים, כן. בבי"ס יש לחצן מצוקה פיזי. זה אומר עמדה

אלחוטית.

גב' דנה מורי: זה מימון מלא?

מר שרון אלפסי: לא. במימון חלקי. במימון של משרד החינוך.

מר ניסים אלקובי: אריה, תגיד להם את המימון.

מר שרון אלפסי: שנייה, שנייה, חבר'ה, דקה. קודם כל -

עמוד 54

מר ניסים אלקובי: הנה, הוא יגיד לך עכשיו בדיוק את המימון.

מר שרון אלפסי: יש מה שנקרא, תקנה 04. היא תקנה של משרד החינוך

שמאפשרת כל שנה לממש מרכיבי ביטחון במימון של משרד הביטחון. ופה לחצני מצוקה הם חלק מזה. יש כל מיני סעיפים. אם תרצו, אני אשלח לכם את התקנה אח"כ. ואנחנו מחליטים לבחור מה אנחנו רוצים. קב"ט מוסדות חינו ך ביחד עם קב"ט המועצה החליטו על לחצני מצוקה, כי אנחנו צריכים להחליף את לחצני המצוקה בגני הילדים, ולכן אושרו כרגע 12 גנים, בהתאם ל -12 הגנים שיש פה נדבר על התב"ר

ומה השתתפות שלנו.

מר אריה אשכנזי: התמ"ס אח"כ.

מר שרון אלפסי: כן.

מר אריה אשכנזי: אז אני מקריא לכם בדיוק את ההרשאה עצמה. פרויקט לחצן

מצוקה לגן רותם, אני מדבר עליו לגן רותם, זה גן אחד, וזה נכון לכולם.

מר ניסים אלקובי: זה אותו דבר.

מר אריה אשכנזי: היקף העבודה יהיה 2,000 ,₪60% משרד החינוך 1,200 ,₪

800 ₪ מועצה. זה נכון לכל 11 הגנים. להקריא לכם

מר מאור הרוש: לא. השאלה שלי, אמרתם שזה מחובר למערכת -

מר שרון אלפסי: למוקד.

מר מאור הרוש: למערכת מוקד או אפליקציה?

מר שרון אלפסי: זו מערכת מוקד. זו אפליקציה שיושבת כמערכת מוקד. היא

חלק ממערכת ה -CRM .

מר מאור הרוש: שהכל בסוף מגיע נגיד לאותו מוקד שלנו למטה?

מר שרון אלפסי: כן.

גב' דנה מורי: כלומר, היא לוחצת על לחצן, וזה אמור להבהב פה -

עמוד 55

מר שרון אלפסי: זה אמור להיפתח. היא לוחצת על לחצן מצוקה, זה אמור

להיפתח. גן רותם, ואז מופיע כל התיק של גן רותם. מה זה אומר, איזה גודל גן, כניסות, חלונות, מאיפה, שערים, הכל.

גב' דנה מורי: אני מכירה שהיו לחצנים, דיברו על זה כבר לפני הרבה שנים,

שנגיד זה היה לעזרה ראשונה, לשח"ל, נטלי -

מר שרון אלפסי: זה פותח כללי. והיא פותחת. והגננת, שנייה, רגע. והגננת

אומרת לה, כרגע יש לי ילד שנפצע. היא יודעת, עושה קשר ישירות למד"א. וזה מחייג אוטומטית למד"א. זה הרעיון במערכת הזאת.

גב' דנה מורי: זה לא מחייב אוטומטית למד"א. זה קודם יגיע למוקד,

והמוקדנית צריכה -

מר שרון אלפסי: למוקד, למוקד. המוקד פותח מד"א. המערכת פותחת ב -4

נקודות. ויש הגדרה. מוקד, קב"ט, רבש"צים, קב"ט מוסדות חינוך. פותח -

גב' דנה מורי: הם מקבלים את זה אונליין?

מר שרון אלפסי: מקבלים את זה אונליין לפלאפון. ישר, ישר. במקביל לזה. ואז

הוא מופיע לו, מוקד מענה -

מר מאור הרוש: לא, לא בשביל לחפש עכשיו ספק שייתן לי אפליקציה, או

לחצן מצוקה באפליקציה. הספק כבר ידוע מראש, מאושר ע"י משרד החינוך, איך זה עובד?

מר שרון אלפסי: כן, כן, כן, כן. ספק מאושר ע"י משרד החינוך.

גב' קרן מ. רינות: אריה, איזה סעיף זה בתקציב? מאיזה סעיף זה יוצא?

מר אריה אשכנזי: זה תב"ר.

גב' קרן מ. רינות: זה תב"ר, אבל אתה מוריד מעצמך 9,000 .₪

מר אריה אשכנזי: אה, זה מהקרנות.

גב' קרן מ. רינות: אה, מהקרנות?

עמוד 56

מר אריה אשכנזי: השאר זה הקרנות.

גב' קרן מ. רינות: איזו קרן?

מר אריה אשכנזי: מה שיש לי כסף.

גב' דנה מורי: שמעת, ניסים, יש כסף.

(מדברים ביחד)

קהל : יש לנו גמלאים?

מר שרון אלפסי: בסדר, כרגע זה רק למוסדות חינוך, זה תקצוב של משרד

החינוך. תכף אנחנו נדבר על זה, אני אתן לכם אח"כ להעלות את השאלות. תב"ר לחצני מצוקה, מי בעד? פה אחד. טוב, צו הארנונה. לא, לא, אני לא מעלה אותו. זה דיון בפני עצמו, לא? המפקח. אה, סליחה. לא, לא, סליחה, בסדר גמור.

מערכת טלוויזיה במעגל סגור לבי"ס כנפי רוח. חלק מהחובה שלנו לקראת שנה הבאה. מה העלות שלה?

מר אריה אשכנזי: העלות 28,000 ₪. משרד החינוך 16,800 ₪, מועצה 11,200 .₪

גב' נירה אטיאס: יש כזה גם בבית אריה?

מר אריה אשכנזי: אני מתאר לעצמי שכן. אני מתאר לעצמי. כי אני לא קב"ט,

אני לא יודע.

גב' קרן מ. רינות: מה זה, מצלמות? מצלמות בבי"ס. לשי אין מסך מצלמות?

גב' דנה מורי: איפה זה יושב, המצלמות?

מר שרון אלפסי: המצלמות, במרחב הציבורי. מקומי, מקומי, מקומי.

גב' דנה מורי: המזכירה, יש לה מסך והיא רואה.

מר שרון אלפסי: מקומי. מערכת החינוך, אסור לתת למערכת לצאת החוצה, גם

לא למוקד. זו מערכת מקומית, בעיקר לתחקור. בגלל צנעת הפרט, יש פה משהו קצת יותר בעייתי. משרד החינוך לא מאפשר להוציא את זה החוצה, זה רק ב -DVR פנימי (מדברים ביחד)

עמוד 57

מר מאור הרוש: רגע. אם הטענה היא שזה חובה לקראת שנת הלימודים

הבאה, אז למה בכנפי רוח כן וביהושע לא?

מר שרון אלפסי: רגע, רגע, אני אגיד למה, אני אגיד למה לא. מכיוון שיש

תקציב שמשרד החינוך לא מאשר הכל. מכיוון שיש תקציב שמשרד החינוך מאשר, אם הגישו בקשה לכנפי רוח, אני לא יודע מה השיקולים של הקב"ט. קב"ט מוסדות חינוך אישר, ביקש את זה.

גב' קרן מ. רינות: הייתי מאוד שמחה לדעת מה השיקולים.

מר שרון אלפסי: אין בעיה. קודם כל בואו נראה אם יש ביהושע גן. אם הוא

הגיש בקשה לכנפי רוח, כנראה שיש לו שיקולים שלו. אנחנו מאפשרים. אם נשאר כנפי רוח, אז כנראה שזה מה שאישרו לו. אם זה מה שאישרו לו, אז אנחנו כרגע מאשרים. ואם צריך -

גב' קרן מ. רינות: הוא הגיש בקשה לבי"ס -

מר שרון אלפסי: זה בעקבות בקשה שלו. אה, אני לא יודע.

גב' קרן מ. רינות: זה מה שאני רוצה להבין, זו האינפורמציה שחסרה. קודם כל,

אני לפי מה שאני יודעת אין, אבל אני לא בטוחה ב -100% .

השאלה אם קב"ט מוסדות חינוך הגיש בקשה עבור חטיבת ביניים נבונה, ובי"ס יהושע גם. ואם הוא הגיש בכלל. ואם הוא לא, אז מה הסיבה שמצוין שהוא הגיש לכנפי רוח, אבל מה הסיבה ששם הוא הגיש ולאחרים לא?

גב' לימור שחק: לא, אבל קודם כל בחטיבת לבונה, למיטב זכרוני שהיינו

אצלה, יש לה מסך -

מר שרון אלפסי: לא, היא מדברת על יהושע גן.

גב' קרן מ. רינות: לגבי יהושע גן, אני גם לא יודעת.

גב' לימור שחק: אז זה מה שחסר לנו -

עמוד 58

מר שרון אלפסי: יכול להיות, בסדר. אם קב"ט מוסדות חינוך כרגע ביקש

בקשה, יכול להיות שהוא הגיש בקשה לכולם, והוא קיבל אישור רק לזה.

מר אריה אשכנזי: אבל זה דיון אחר. כי ההצבעה היא על כנפי רוח.

מר מאור הרוש: לא, מובן. אריה, אנחנו רוצים להבין מאיפה -

מר אריה אשכנזי: זה משהו אחר. זה כבר מוסדות חינוך -

מר שרון אלפסי: ונראה מה היה השיקול.

גב' לימור שחק: לא, זה לא מנותק מהדיון האחר, מכיוון שאם -

(מדברים ביחד)

גב' לימור שחק: כן, אבל שרון, זה לא מנותק ממה שאנחנו מדברים. השאלה,

אם אומרים לנו שלמועצה מקומית בית אריה עופרים יש אפשרות פעם בשנה, פעם ב -5 שנים, לא יודעת, להגיש בקשה אז השאלה האם מה התעדוף, בדיוק. זה לא מנותק.

מר אריה אשכנזי: אז אני אומר. זה בדיוק, התעדוף הוא קובע, הקב"ט. עכשיו,

אם את רוצה לדעת מראש, וכשאת מקבלת את התקנה 04 , אתם רוצים לשבת ולהחליט-

(מדברים ביח ד)

מר ניסים אלקובי: אבל ההצבעה היא על תב"ר שאושר, בשביל לקיים אותו.

קודם לקיים אותו.

גב' לימור שחק: כן, כן, בסדר.

מר שרון אלפסי: זה תב"ר שאושר לפי שיקול דעת של הקב"ט, וצריך לבחון.

גב' נירה אטיאס: יש חלקי.

מר שרון אלפסי: יש חלקי, נכון שיש חלקי. לא, גם באישור, יכול להיות

שביקשו ואישרו להם רק את זה, אני לא יודע להגיד. ברגע שאיש מקצוע אומר לי, שרון, אני צריך שתאשר לי את המצלמות, אני רואה היתכנות, אני מעלה אותה. קודם כל אני

עמוד 59

מעדיף שיהיה לי את זה, ואח"כ נדון אם אנחנו יכולים להוסיף עוד מצלמות.

גב' נירה אטיאס: אז כמה זה בסוף יוצא?

מר ניסים אלקובי: 16 ומשהו, ואנחנו-

מר אריה אשכנזי: 28 זה המצלמות-

גב' נירה אטיאס: וזה גם מהקרנות?

מר אריה אשכנזי: מה?

גב' נירה אטיאס: זה יוצא מהתקציב של הקרנות?

מר אריה אשכנזי: כן, לא ה -28, ה-11 .

מר שרון אלפסי: טוב. תב"ר מצלמות, כנפי רוח, מי בעד? פה אחד.

החלטה:

הוחלט פה אחד לאשר תב"ר מצלמות כנפי רוח.

8. דיון המשך בנושא מרכיבי ארנונה

מר שרון אלפסי: אוקי, צו הארנונה. עופר.

עו"ד עופר רזניק: חברים, ביקשתם מאיתנו שתי חוות דעת במליאה הקודמת.

זמן קצר ונתרמו עמרי ואוריאן ממשרדי, שהם בעצם מטפלים בשוטף כבר כמה שנים בארנונה במועצה כאן. עושים עבודה בהחלט קשה וטובה, מלווים את ועדות הערר, מלווים את הגזבר בכל מה שצריכים. ונרתמנו בזמן יחסית קצר לערוך את חוות הדעת ששלחנו אליכם. קיבלנו אותן. אנחנו מצטערים שקיבלתם אותן -

גב' לימור שחק: שעה לפני המליאה בטח, שעתיים.

עמוד 60

עו"ד עופר רזניק: כן. אנחנו מצטערים שקיבלתם אותן כמובן זה, אבל אנחנו

עבדנו עליהן, לא בזבזנו את הזמן. ובעצם, חוות הדעת האלה שנמצאות בפניכם, נראה לי אני מקווה שבעצם די ישביעו את רצונכם לגבי השאלות ששאלתם. חוות הדעת הראשונה זה לגבי העניין של בעצם הסיווגים, חיובי דירות. זה בעצם כמובן חלק מהעניין של סוג א', סוג ב', סוג ג', ובעצם בעניין של יחסים בניינים משותפים.

ושם בעצם אנחנו קובעים באופן חד משמעי שבניינים שצריכים לתאר אותם בניינים משותפים, יקיימו בניינים משותפים. זו המסקנה. זו המסקנה שבעצם זה, שבעצם אנחנו מביאים. זאת אומרת , לא קיבלנו פרשנות רחבה של צו הארנונה, שבו בעצם אפשר להחיל על מבנים לפי הסיווגים האחרים. ובעצם הגבייה תהיה על בסיס של בניינים

משותפים, במידה ומדובר בבניינים משותפים. תכלס, נקודה, כאילו -

מר שרון אלפסי: ההחלטה היא שכל מה שצריך לחזור לקדמותו, זה אומר מי

שחויב בבתים משותפים לפי חיוב 101, אוטומטית חוזר ל -

190. וזה אנחנו-

עו"ד עופר רזניק: כן, בתעריף של 44 ו-12 .

גב' לימור שחק: מאיזו שנה?

עו"ד עופר רזניק: מאיזו שנה?

גב' לימור שחק: מאיזו שנה חוזרים?

מר מאור הרוש: מתחילת השנה הזאת לפחות.

עו"ד עופר רזניק: בד"כ זה מחוות הדעת -

גב' לימור שחק: זה נקבע מאיזו שנה?

מר מאור הרוש: אבל ארנונה זה שנת מס. אז אם חוות הדעת שלך -

עמוד 61

עו"ד עופר רזניק: כן, האם אפשר להחיל את זה משנת המס הנוכחית, זה משהו

שנדון בזה.

גב' דנה מורי: לפחות בשנה הנוכחית.

מר שרון אלפסי: נדון בזה בלי קשר, אבל כן.

עו"ד עופר רזניק: צריכים לראות מה ההשלכות של זה, צריכים לראות מה -

מר מאור הרוש: הדו חודשי של יולי -אוגוסט כבר יצא? יצא בעצם, נכון?

הגבייה שלו מתי היא, בתחילת חודש הבא, ב -1.8? בתחילת החודש השני גובים בהוראת הקבע, נכון? משהו כזה. אז זאת אומרת , שבמידה ואתה עושה את התחשיב באופן, כאילו כבר עצמאי, ואתה עובר אחורה לתחילת שנה רטרואקטיבית -

מר אריה אשכנזי: ספטמבר -אוקטובר.

מר מאור הרוש: לא, איפה, יולי -אוגוסט עוד לא שולם.

מר אריה אשכנזי: אבל הוא לא יספיק לעדכן את השוברים.

מר מאור הרוש: יהיה קיזוז עד לדו חודשי הבא. ברור לי, אני יודע. אני רק

שואל אם אנחנו נספיק את זה עד הוראת הקבע הקרובה, בעצם עד החיוב הקרוב של -

מר אריה אשכנזי: לא, לא, כי זה דו חודשי.

מר מאור הרוש: אז זה ינוע על ספטמבר -אוקטובר?

מר אריה אשכנזי: זה יוצא עם התלוש.

מר מאור הרוש: אז אתה אומר -

מר שרון אלפסי: אבל הם כבר יראו את זה בספטמבר -אוקטובר.

גב' דנה מורי: והם יראו אוטומטית. הם לא צריכים עכשיו לבוא, לפנות,

להתלונן. הם רואים אוטומטית.

מר ניסים אלקובי: זה אמור לעשות את זה אוטומטית.

מר שרון אלפסי: עשינו מיפוי, יש לנו מיפוי של מי כרגע מחויב לפי מה.

עמוד 62

מר מאור הרוש: בערך אחרי שנה, מה הערך -

מר אריה אשכנזי: פחות או יותר, נדמה לי שההפרש בין 101 ל-190 זה 8 ₪

למטר. שלחתי לך את הדו"ח, בקיצור, כמה מטרים זה בערך 150 ,160. זה בערך 150 בערך 140 .

מר שרון אלפסי: בסדר? חבר'ה, אני רוצה לאשר את זה -

גב' דנה מורי: רגע, רגע, שנייה.

(מדברים ביחד)

גב' דנה מורי: אז אני רוצה רגע לוודא מי מגדיר בית משותף, והאם אנחנו

סגורים על זה, רגע -

עו"ד עופר רזניק: אם יש בניין עם כמה דירות, אני לא יודע אם זה בית משותף

ספציפית -

גב' דנה מורי: לא, כי עובדה שעד עכשיו זה לא היה בית משותף -

מר ניסים אלקובי: לא, זה היה בית משותף, אבל ההגדרה לא תאמה.

גב' דנה מורי: בדיוק, זה מה שהיה מוגדר מלכתחילה. אני רוצה לוודא שהם

מדברים על רח' הזית -

עו"ד עופר רזניק: את כבר ספציפית. את נכנסת ספציפית, ואנחנו לא עושים את

זה כאן במליאה. אנחנו לא עושים את זה.

גב' דנה מורי: אני מדברת על שכונות.

עו"ד עופר רזניק: אבל אני אומר לך חד וחלק, אנחנו לא עושים את זה במליאה.

מה שקורה בעצם, שאנחנו זו חוות הדעת שלנו -

גב' דנה מורי: רגע, רגע, שנייה. אני לא רוצה שייצא מצב -

עו"ד עופר רזניק: אם יש בניין מסוים -

גב' דנה מורי: שיגידו, זה לא בית משותף -

עו"ד עופר רזניק: אם יש בניין מסוים שאת חושבת שהוא בניין משותף, או כל

מה שאת חושבת שהוא חד משמעית בניין משותף, ואגב, לא

עמוד 63

קטלגנו כבניין משותף, אז זה מה שאת באה ואומרת. בהתאם לחוות הדעת שהוצאנו. זה השלב הבא מהבחינה הזאת. אנחנו בעצם קבענו מה שקבענו, בהתאם למה שנתבקשנו. זו חוות הדעת. אם עכשיו אנחנו עושים ניואנסים לראות אם זה הבניין או זה פחות הבניין, זה עכשיו -

גב' דנה מורי: אני לא דיברתי על בניינים, דיברתי על שכונות שנבנות באופי

של מרקם מסוים. כדי שלא יהיה מצב שמחר בבוקר זה לא זה.

(מדברים ביחד)

מר דורון שרעבי: סליחה, רגע, מאור. מפורטים שם באופן מפורט מה היא

ההגדרה המדויקת לגבי בניין משותף. ויש שם הגדרה שפינוי זבל למשל הוא פינוי של מספר דיירים ביחד, לעומת בית פרטי שזה פינוי זבל רק מדייר אחד. יש לזה הגדרות מדויקות.

וכשקוראים את חוות הדעת אי אפשר להתבלבל. ולכן את יכולה להיות רגועה -

(מדברים ביחד)

גב' דנה מורי: אם אנחנו סגורים על זה, וכן אני מדברת על שכונות

ספציפיות, כי יש שם אופי של בנייה רוויה, וזה רק ילך ויגדל.

שלא תבוא מחר בבוקר ותגיד לי -

עו"ד עופר רזניק: דרך אגב, אני בטוח שגם אם נבוא מחר בבוקר, סתם לצורך

העניין, ונקבע שבניין -

גב' דנה מורי: שיהיה לך בהצלחה.

עו"ד עופר רזניק: כן. שיהיה בניין משותף הוא לא כמו שאמרנו שיהיה לנו

בהצלחה, אני בטוח שנקבל אח"כ איזה 80,000 השגות. שוב אני לא יודע. כרגע זה השינוי. ואנחנו בעצם מעדכנים אותו מעכשיו להלאה. זו כמובן שאלה שלא נתבקשנו לדון, ואנחנו נדון בזה.

עמוד 64

מר מאור הרוש: לא, אני לא מדבר. זה שנתקן את זה בתחילת שנת המס, אני

בטוח שזה מה שנעשה, זה לא משנה -

עו"ד עופר רזניק: זה כבר תלוי -

מר מאור הרוש: כן, ... זה לא העניין. האישיו... בהתאם לכך שאימצנו, על זה

אני מדבר. האם אני חשוף לתביעות רטרו.

עו"ד עופר רזניק: כמו שאמרתי, זה עניין פרשנותי כאן, ובעצם ברגע שהגדרנו

את זה, אז בעצם זה מחיל מיום חוות הדעת שלנו. אתה יודע, אם יהיו דברים, יהיו זה, נתמודד. אין מה לעשות, זה חלק מהעניין, אנחנו מתמודדים. חוות הדעת השנייה, ברשותכם, אם אין עוד שאלות לגבי הפרשנות של בניינים. אתם הפניתם אותי לעניין של שינויים במירכאות, שנעשו בצווי הארנונה, בטענה שאלה שינויים שנעשו ללא אישור וכו'. עמרי ואוריאן איתי ביחד, אנחנו בדקנו את זה.

לא מצאנו שנעשו שום שינויים בצווי הארנונה שהם ללא אישור. ויש משהו אחד שבעצם היה טיפה בלבול בעניין של המ"ר, מבחינת המליאות ב -2019, תכף אני אכנס לזה קצת יותר. שזה גם זאת אומרת תוספת, אבל שלא קיבלה ביטוי באופן אקטיבי. זאת אומרת , אף אחד לא חייב לפי זה. זה ה -

70 מ"ר. אני רק אכנס לזה. בעצם מדובר ב -3 שינויים 3 סוגים של שינויים. אחד זה שינוי גרפי. וזה בעצם השינוי בטבלה הזאת, שבעצם דנו לפני כן. זה הבניינים. השינוי הגרפי זה בעצם הטבלה. יותר מזה לא שונה שום דבר, זה שינוי אחד. הטבלה של 1, בניית משמשי המגורים, וזה התבקש מעבר לזה בשינוי הגרפי הזה, לא נעשה שום דבר.

דוברת : מהותית לא נעשה.

עו"ד עופר רזניק: נכון. זה שינוי אחד מהשלושה. השינוי השני, שהוא גם הוא

קל יותר, זה תוספת הביטוי, ללא כלים סניטריים. זה בעצם העניין. מעבר לכך, לא היה שום השפעה בחיוב.

מר מאור הרוש: רגע, לגבי זה -

עמוד 65

עו"ד עופר רזניק: הגרפים?

מר מאור הרוש: לא, לא. הכלים הסניטריים.

עו"ד עופר רזניק: חכה, אני רוצה להסביר, ואז תשאל שאלה, בסדר? אם קראת,

בסדר?

מר מאור הרוש: קראתי.

עו"ד עופר רזניק: קראת מהבחינה הזאת. צו 2020 אושר, נוסף הביטוי, ללא

כלים סניטריים. וזה כמובן בא בעצם בהקשר של העניין של המרתף. חלק מבניין שבנוי רצפתו, תקרתו לפחות 60%. בעצם הייתה תוספת להגדרה של הכלים הסניטריים. עכשיו, תכלס, אין בזה שום שינוי, אין בזה שום עניין מהותי ששינה.

מר ישראל מאיה: אז אנחנו רוצים להחזיר את זה למצב הקודם.

עו"ד עופר רזניק: לא, לא, לא צריך להחזיר. זו תוספת שהיא , אבי, די, בבקשה .

מר שרון אלפסי: אני מבקש. אני אמרתי לך, אני אתן לכם בסוף. לא, לא, לא,

לא.

גב' קרן מ. רינות: רגע, רגע. עד הסוף. תנו לו שנייה להסביר.

עו"ד עופר רזניק: בסופו של דבר למה, בואו אני אסביר למה. אני רוצה להיכנס

לזה. למה בעצם זו תוספת, או יותר נכון הבהרה מהבחינה הזאת, שגם אין בה חיוב. כי בעצם זה עוזר למועצה לקטלג אילו מרתפים הם מרתפים שמשמשים, הם ברי שימוש, או מרתפים שהם פחות ברי שימוש לחיוב. אבל המרתף עצמו משמש למגורים. מהבחינה הזאת, זה בעצם, זו ההגדרה. זאת אומרת , לפי מה שאני מצטט מחוות הדעת. מאחר שהמרתף הפטור מחיוב מצוי תחת הגדרת נכס המשמש למגורים, שונה מהגדרת נכס שאינו משמש.

ומאחר שממילא כל שימוש המגורים הוא איננו מרתף, כהגדרתו בצו המיסים, הלכה למעשה התוספת להגדרה איננה משנה את תנועות החיוב. היא לא מוסיפה, לא גורעת. זה בסופו של דבר זה רק עניין שבעצם יצקנו, רק כדי לאבחן את

עמוד 66

השימוש למגורים. זה בעצם העניין והגם הגזבר יגיד לכם, בוא, אני אדבר בשמך לשנייה, בסדר? שבעצם לא נעשה בהעברה הזאת לחיוב אקטיבי לכל עניין של בעצם של מרתף.

מר מאור הרוש: זאת אומרת , אין בית בבית אריה שיכול לבוא להגיד שב -

2020, לאחר שינוי המלל בצו הארנונה התחילו לחייב אותי על מרתף.

מר אריה אשכנזי: ממש לא. בגדול, על מרתף בשימוש, גם אם אין לו כלים

סניטריים, גם אם יש לו כלים סניטריים חייבו. עכשיו ההעברה הייתה כדי להגיד שאם יש לך מרתף, ואתה שם -

מר מאור הרוש: בסדר, בוא נחזור שנייה אחורה. בנאדם בנה בית, הגיש

תכניות, אין נקודת מים במרתף. בנה את הבית, סיים, ביקש היתר. באו לבדוק, נכון. ראו אין נקודת מים, אין נקודת מים.

לא הותקנו כלים סניטריים, הוא לא צריך לשלם על המרתף הזה, הוא לא משלם.

מר אריה אשכנזי: אבל אם ראו שיש שימוש אז כן ישלם.

מר מאור הרוש: אוקי, סבבה.

מר אריה אשכנזי: אם יש שם מיטה, אני לא יודע מה.

מר מאור הרוש: זאת אומרת , אין פתאום איזה הנפצה שבנאדם מחויב -

מר אריה אשכנזי: לא, לא, לא. אחד שאין לו, שיש לו מרתף והוא לא בשימוש,

אז הוא לא בשימוש והוא לא מחויב.

מר ישראל מאיה: אבל סליחה, עופר.

עו"ד עופר רזניק: כן.

מר ישראל מאיה: אותי מעניין המוח הקרימינלי ששינה את זה, למה הוא

התכוון ולמה הוא עשה את זה.

עו"ד עופר רזניק: אז אני אומר, זה לא מוח קר י מינלי -

מר ישראל מאיה: לא, הוא עשה את זה כי הוא רצה לעשות עם זה משהו.

עמוד 67

(מדברים ביחד

עו"ד עופר רזניק: תדע לך שזו עבירה, זו הבהרה, אני... אמרתי עבירה. זו

הבהרה, זו הבהרה שאנחנו רואים אותה במלא צווים של מיסים, מלא. ודרך אגב, זו הבהרה במקום. היא חשובה והיא מבדילה. ודרך אגב, אני חושב שהיא צריכה להיות אפילו יותר חד משמעית אולי מהבחינה הזאת. אוקי, אני רוצה לסיים ברשותכם. עכשיו העניין של ה -70 מ"ר פלוס 4 מ"ר. זה כמו שרשמתי, אני לא אעבור על זה, זה קצת מורכב, ואתם בטח קראתם את השתלשלות העניינים.

מדובר על צו המיסים של 2021, הגבלות שלא קיימות בצו המיסים של 2022, מתייחסות רק לשנת המס של 2021. זה מדובר בהנחות רשות, לא בהנחות חובה, מהבחינה הזאת.

אלה בעצם הנחות רשות. אני מזכיר לכם, יש הנחות חובה, שבעצם מוגדרות ע"י משרד הפנים. יש הנחות רשות, שבעצם אתם כמליאה קבועות גם בכללים של משרד הפנים, אבל יש יותר אפשרות לעשות את זה, ולקראת גם צו של 2026 אנחנו גם נעשה את זה.

מר שרון אלפסי: פה אנחנו גם בבעיה. פה אנחנו בהרחבה. פה אנחנו על 100

מ"ר אנחנו מדברים, לא על 70 מ"ר כמו שהוגדר, לא

עו"ד עופר רזניק: כן, אבל מה שאני אומר, אבל קודם כל דבר ראשון, גם כאן לא

היה חיוב לפי 70 מ"ר-

מר אריה אשכנזי: זו הנחה, זה לא חיוב.

עו"ד עופר רזניק: הנחה, סליחה. זאת אומרת , חיוב על ההנחה. לא נתנו על הזה.

גב' דנה מורי: ההנחה הייתה על ה -100 מ"ר, ולא על ה-70 מ"ר

(מדברים ביחד)

עו"ד עופר רזניק: בגלל שהגזבר הנכבד שלנו הוא לא כל כך אהב את כל העניין

שבעצם זה לא עבר, הוא לא בדיוק היה בטוח איך זה עבר ומה עבר, והחליט שהוא לא מיישם את זה. וטוב שעשה ככה. וזה

עמוד 68

בעצם חלק מהאחריות שלו, והוא עשה נכון, הוא פעל מאוד מאוד נכון.

גב' לימור שחק: את מה הוא לא מיישם?

עו"ד עופר רזניק: הוא לא יישם את ההנחה לגבי 70 מ"ר, אלא לגבי, נכון. הוא

לא יישם את העברה הזאת, את העברה של 70 מ"ר. הוא לא יישם את זה. אם זה נמצא לידך -

מר מאור הרוש: אז זה כאילו 100 מ"ר. זה 70% עד ה -100 מ"ר, ואז ביטלו

אותו.

מר אריה אשכנזי: למה 100 מ"ר, למה אתה נתפס? אחד שיש לו 300 מ"ר-

מר מאור הרוש: זה מה שאתם רשמתם, אני רשמתי את זה? 2021, רשום פה

מפורטות להנחה, הנחה בשיעור של עד 70 מ"ר לגבי 100 מ"ר בלבד משטח הנכס. לפני כן זה לא היה, שמו את העברה -

(מדברים ביחד)

עו"ד עופר רזניק: בקיצור, היה כאן עניין טכני של זה בעצם כל העניין הזה

התחיל בשנת 2019 בכלל, כל העסק הזה. כל העניין העברה טכנית שכן הלכה לאיבוד, לא הלכה לאיבוד. מהבחינה כן הוספה אח"כ לצו המיסים. לא משנה. תקראו את כל

ההשתלשלות, אני לא עכשיו אלאה אתכם בעניין הזה. כתוב בהשתלשלות מה היה. אבל ההנחות האלה לא הוטמעו, והן הם לא יוטמעו עד שבעצם אתם תחליטו אחרת.

גב' דנה מורי: אז בעצם אנחנו, אם אנחנו רוצים לעבוד בצורה נכונה, לחזור

לצו המקורי מ -2018, לפני שהתחילו הבלגנים ב-2019 .

עו"ד עופר רזניק: אני אומר, אין צורך בסופו של דבר, כי מדובר בעצם בהעברות

שהן לא מוטמעות בסופו של דבר. וגם לא -

(מדברים ביחד)

מר מאור הרוש: באותו המשך, לכל מה שקשור להנחות -

עו"ד עופר רזניק: אנחנו נחליף את זה כמובן.

עמוד 69

מר מאור הרוש: בוועדת ההנחות אחרונה, בהמשך לנושא הנחות, ביקשנו גם

חוות דעת, והיא אמרה שהיא תבדוק את זה. מה האחריות של המליאה בקביעת מדיניות למתן הנחות רטרו. האם זה רק אצל הגזבר, או האם זה גם ברמת המליאה שיכולה לקבוע את זה. היא אמרה שהיא תבדוק והיא תחזיר לי תשובה.

עו"ד עופר רזניק: מי זו היא?

גב' דנה מורי: אוריאן.

עו"ד עופר רזניק: אם יש בעיה, ואתם רואים שלא מחזירים לכם אז תגידו לי.

ואז אני אפעיל אותה.

מר מאור הרוש: אני אומר, הנה פה -

עו"ד עופר רזניק: לא, אני לא יודע. חשבתי שהיא צריכה להעביר לך. אז אם

ככה, אז אין בעיה, כי היא עובדת אותנו שוטף. יש לה הרבה דברים שהיא תיק פתוח. זה לא הדבר היחידי כאן שאנחנו דנים. יש הרבה ענייני ארנונה. הרבה שאלות. גם של תושבים ספציפיים שהם עושים, ומנסים להגיע כמה שיותר להכל.

בקיצור לסיכום, שינויים גרפיים, שינויים שהם לא הוטמעו, שינויים שלא אקטיביים, אבי, בסדר? זה חשוב, כי אתה העלית את זה בין הראשונים.

מר שרון אלפסי: אני אודה להם. אם אנחנו מסיימים את השלב הזה, אז אני

אאפשר דקה.

עו"ד עופר רזניק: כן. ולסיכום, אף אחד לא חויב לפי זה. וזה חוקי. הדבר

היחידי שנשאר לנו מבחינת נראות, זה רק לוודא שכולם יבינו את הצו הנכון, וכולם יסתכלו ויפורסם הצו ללא העברות שהן לא רלוונטיות, זה העניין.

מר שרון אלפסי: טוב, סיימנו? חבר'ה, יש לנו עוד שאלות פה? טוב, חבר'ה,

קהל, מישהו רוצה לשאול? כן. חבר'ה, אני רק מבקש אבל ברמת ההערות, לא זה. כן.

עמוד 70

אבי: לגבי עכשיו שדיברנו על צו הארנונה, בישיבה הקודמת אמרת שכל מילה בפרוטוקול צריכה לקבל אישור משרד הפנים, זה מופיע בפרוטוקול האחרון. אתה אמרת, זה רשום, בוא אני אראה. שתיים, ב -2019, שלושה שינויים 2020, חמישה שינויים. 2021, שישה שינויים 2022 ,11 שינויים. אתה מכותב לאחד המכתבים מבין רבות המכתבים, גם אתה מכותב. ב -26 ב-2022 .26.4.2022. אתה מכותב, משרד הפנים מכותב, איכות השלטון מכותבים, עידו צ'פין מכותב, תמי נסה מכותבת -

עו"ד עופר רזניק: גם את זה ביררתי, אבי.

אבי : אין בעיה, אתה יכול להגיד מה שאתה רוצה. אני יודע שהצווים האלה שנמצאים היום באתר המועצה הם לא

תואמים אחד לאחד את הצו מ -2018 .

עו"ד עופר רזניק: אתה יודע, לפעמים -

אבי : רגע, לא סיימתי. כל חברי המועצה קיבלו, כולל ראש המועצה, הוא קיבל הראשון. קיבלו את כל הסימונים של השינויים שבוצעו. אתם רוצים להצביע על צו ארנונה. אתם יכולים, אין שום בעיה. הצווים האלה, אני אומר לכם חד וחלק, עברו שינויים חבל על הזמן. לגבי מרתף עם כלים סניטריים, מרתף עם כלים סניטריים זו הוספה, ואני אגיד לך איך שזה התחיל.

זה התחיל בישיבת הנהלה שלנו, שהיינו אני, גלעד ארד, שי אדרי, יהודה.

ושם היה לנו רעיון, כי היינו טירונים ולא הבנו כלום, לעשות תוספת של כלים סניטריים. כי מי שיש לו כלים סניטריים הוא ישלם על זה ארנונה. עכשיו, אני שואל, אתה אומר שזה לא בוצע בפועל. אם יש למישהו, סתם בשביל הדוגמה, מרתף שהוא שקוע בתוך האדמה 60%, והוא לא בשימוש מגורים נגיד דוגמה, אפילו לא מרוצף, אבל יש לו כלים סניטריים, הוא כן יחויב. וזה מה שקרה ב ... נכסים. אני הגשתי השגות לעשרות אנשים ביישוב.

מר אריה אשכנזי: זה ממש לא נכון.

עמוד 71

עו"ד עופר רזניק: לא, זה לא נכון.

קהל : כן נכון.

מר אריה אשכנזי: אם אין לו רצפה, או אם אין לו דלת, אם אין לו זה, הוא לא

מחויב -

אבי : אין בעיה. אם אותו מרתף שקוע 60%, לא גרים בו, הוא משמש כמחסן, אתה מחייב אותו -

מר אריה אשכנזי: כן, מחסן הוא בשימוש.

מר שרון אלפסי: ... אם יש שם דברים שכרגע -

אבי : אתה לא מחייב אותו?

מר שרון אלפסי: ...אתה מדבר על מרתף.

אבי : מרתף 60%-

מר שרון אלפסי: אתה מדבר על מרתף.

אבי : מישהו שעשה בבתים הישנים.

מר שרון אלפסי: יש לך עוד משהו?

אבי : כן, בטח.

מר שרון אלפסי: אוקי, בבקשה.

(מדברים ביחד)

מר אריה אשכנזי: מאור, אחד התושבים הגדיר את הסלון שלו , את כל הקומה

כמחסן.

(מדברים ביחד)

מר מאור הרוש: אין בעיה, מה המחיר למחסן?

מר אריה אשכנזי: מה?

מר מאור הרוש: מה המחיר למחסן? אין מחיר למחסן.

(מדברים ביחד)

עמוד 72

אבי: אם הוא משמש לאחסנה, אתה לא חייב אותו. עכשיו אתה יכול לחייב אותו בגלל הפרשנות החדשה. אי אפשר להוסיף אפילו -

עו"ד עופר רזניק: חבר'ה, זה מאוד ספציפי. אחסנה של זה.

(מדברים ביחד)

מר שרון אלפסי: שנייה, שנייה. אבי, יש לך עוד משהו?

אבי : כן.

מר שרון אלפסי: קדימה.

אבי : לגבי עמדת שמירה שדיברת עליה. אנחנו הלכנו ביישוב, ויש לנו את עמדות השמירה שהן באות אחרי השער -

עו"ד עופר רזניק: רגע, אבל לפני שהוא עובר נושא, אני רוצה להגיד, זה חשוב.

אני לא נכנס לעניין של הבדלים של בין מרתף למחסן, כי אני חושב שזה באמת לא נכון. אני חושב שזה גם הבדל שהוא מאוד, מאוד קיצוני. אני רק אגיד שאני בהמשך למה שאמרת פעם שעברה, כשאתה כתבת אותי. אני הלכתי גם, ואני, ועמרי ואוריאן, והסתכלנו.

אתה לא שלחת לי פנייה אף פעם, אבי. זה היה מצב, שנייה, שנייה, שנייה. אני מדבר עכשיו, בבקשה. אני נתתי לך, שמעתי אותך. אתה לא שלחת לי פנייה. מה שעשית אז בזמנו, זו הייתה חלק מהשיטה הלעומתית, כי הייתה אז מאוד בעצם מליאה לעומתית בצער רב. אתה היית חלק -

אבי : זה אתה אמרת.

עו"ד עופר רזניק: זה לא הוויכוח. אני אגיד את זה באיזה בהקשר. מה שעשית

בעצם, לא פנית אליי, לא פנית לזה, פשוט פנית זה באחד המיילים למשרד הפנים ישירות, וכתבת בעצם את כל העולם ואשתו באיזה מכתב שמשרד הפנים. ודרך אגב, הוצאת איזה 3 מכתבים במייל. אליי, אבי, לא פנית אף פעם באופן ישיר אומר לי עו"ד היועמ"ש -

עמוד 73

מר שרון אלפסי: אבי, זה לא מעניין. אבי, אל תוציא לי עכשיו זה. זה לא יעזור.

אני הראיתי לך הבהרות. עזוב, אבי -

עו"ד עופר רזניק: אז בוא נשים את הדברים על השולחן מהבחינה הזאת.

אבי : מיום 17.7.2020 .

עו"ד עופר רזניק: כן.

אבי : הנה, מכתב אליך. ישירות אליך.

עו"ד עופר רזניק: מכתב אליי?

אבי : כן.

מר שרון אלפסי: עוד משהו, עופר?

דוברת : אבל עופר, כל אחד יכול להגיד מה שהוא רוצה. אני לא מבינה את הדיון הזה בכלל.

מר שרון אלפסי: הכל בסדר. יש עוד איזה משהו שצריך להבין?

אבי : לא.

מר שרון אלפסי: יופי, אבי, תודה. לא, לא, אני לא יכול לתת עכשיו חצי

מליאה. תומר.

תומר : לגבי הרעיון של הטעינה, אז אחד... שאפשר לחשוב על חניית המכולת. ושתיים, יש אפשרות לסמן את החנייה -

עו"ד עופר רזניק: בדיוק, זה מה שאמרתי.

תומר : בכחול -לבן, כמו שמבוצע במרכזים בשוהם. ואולי אפילו לגבות על זה...רק על החנייה של העמדה. רק על העמדה של המתחם. לא לפגוע בתושבים. רק על החנייה של העמדה, ולגבות עליה תשלום -

מר שרון אלפסי: בסדר גמור. איציק, כן.

קהל : ...

עמוד 74

מר ניסים אלקובי: אני לא אומר כלום. אמרתי, יש מהנדסת שמלווה. חבר'ה, זה

לא אומר. זה לא מילה כנגד מילה.

קהל : ... שהוא המדרכה שם בצד אחד. ויש לך מדרכה של 40 ס"מ באזור של הקאנטרי. ושם המדרכה... כי כולם חונים על השביל הזה, הוא לא... אז אם... על המדרכה שם, לא תוכל...

(מדברים ביחד)

תומר : הקשבתי לדיון על נוהל התמיכות. לא שמעתי האם מפורסם לגופים השונים, הספורטאים -

דובר : עכשיו אישרו את הנוהל. יפרסמו אותו כדין.

תומר : איך זה יפורסם?

מר ניסים אלקובי: מה זאת אומרת , באתר של המועצה, בכל -

עו"ד עופר רזניק: ולא רק אזה. אנחנו גם מפנים עמותות שזה, אנחנו גם מפנים

אותן לנוהל. דרך אגב, גם אתם יכולים ברגע שזה יפורסם. כל אחד יכול להפנות לנוהל.

גב' לימור שחק: לא, זה לא עמותות שלדעתי צריך לעשות הפניה לאתר של

המועצה. כי יכול להיות שיש מקום, עמותות שאנחנו לא מכירים ורוצים להגיש, אני לא יודעת. זה צריך -

עו"ד עופר רזניק: לא כל עמותה בארץ יכולה -

גב' לימור שחק: לא, לא, לא. אנחנו נותנים את הזכות לכל מי שחושב שהוא

עומד בזה להגיש את הבקשה. אז ההפניה צריכה להיות מאוד ברורה. כל מי שרוצה, צריך להפנות את זה באתר -

מר מאור הרוש: פרסום באתר המועצה, פייסבוק המועצה.

גב' לימור שחק: לא, לא. האתר של המועצה זה לא מספיק -

מר מאור הרוש: דף פייסבוק המועצה. (מדברים ביחד)

קהל : על כל דבר, החל מ...חיסונים נגד היתושים, וכלה בפעילות של הבריכה. אז על אותו פורמט אפשר להודיע לכל מי שיש לו

עמוד 75

עניין. דניאלה מפרסמת לכל דבר ועניין. אנשים שהרגישו שהם חושבים שמגיע להם. אם זה תלמידים מצטיינים, וזה ספורטאים - (מדברים ביחד)

קהל : אני רוצה לדבר על משהו אחר בבקשה. ואני אומר את זה ממש, ממש מדם ליבי, לפני שקורה אסון. אנחנו, אני אומר, גם אני בתוך החבילה הזאת. אנחנו נוסעים בבית אריה כאילו בבית אריה ובעופרים, כאילו שאין לנו אלוהים. אימהות לוקחות את הילדים בבוקר לבי"ס, הילדים לא חגורים.

אימהות מדברות עם הטלפון.

אני בכוונה אומר אימהות, למרות וסליחה אם זה נשמע שוביניסטי. אבל ב -70% זה אימהות לוקחות את הילדים לבי"ס. 30% זה הגברים, וגם הם עושים אותו דבר עושים ככה, עם הטלפון. ואני עושה הליכות בבוקר, אני סוף, סוף גמלאי, ואני עושה הליכות בבוקר, ואני רואה אחד, אחד.

אנחנו צריכים לעשות משהו עם הדבר הזה.

מר שרון אלפסי: אתמול היה דיון. היום בבוקר, סליחה היה דיון עם מפקד

תחנת חשמונאים. ואני ביקשתי, בנוסף לכל ההסדרה של חוק העזר, אני כרגע בדרך להקמה של שיטור משולב פה בתוך היישוב. זה אומר, מי שלא יודע מה זה שיטור משולב, זה שוטר עם פקח שלי, שהם יידעו להשלים את סל העבירות בצורה מלאה. השוטר יאכוף את שלו, והפקח יידע לאכוף את מה שקשור בחוק העזר העירוני. ואז אנחנו נוכל לתת מענה.

בלי שום קשר, אני ביקשתי בתקופה הזאת לבצע את כל נושא האכיפה במה שקשו ר בסדר ציבור י, כולל חסימות נתיבים, כולל חסימה של מדרכה, כולל דיבור בטלפון, וכולל נסיעה לא חגורים של ילדים, בסדר?

קהל : חברים, שנייה אחת. אני לא סיימתי. אני בעד השיטה, אני בעד הגישה, אחרי כל כך הרבה שנים שניהלתי, אני בעד הגישה של גישה פרו אקטיבית. אני לא מחכה שמישהו יעבור על העבירה כדי להעניש אותו. אני מנסה למנוע את העבירה.

עמוד 76

עכשיו, יש דברים זאת אומרת , כאשר אתה רואה שלט עם ציור של סמיילי, אז הכל בסדר.

אבל אם הסמיילי הפוך, אוטומטית אתה מוריד את הרגל מהגז. ויש לנו כאלה שלטים בכל הארץ. מה הבעיה לשים בבית אריה שני שלטים כאלה ליד מוסדות החינוך או על הכביש הראשי ליד תחנת האוטובוס. שני שלטים -

מר שרון אלפסי: כל רעיון יתקבל, תעלה לי אותם. הכל בסדר. כל רעיון יתקבל

בברכה, ואנחנו נשקול ונבדוק ונעשה את זה. מה שחשוב -

גב' נירה אטיאס: רפי, השוטר לא נותן דו"חות? הוא נותן דו"חות -

מר שרון אלפסי: לא, כמעט לא. רק במבצעים. אני בניגוד לזה, אני אומר לכם

בשיא הכנות, חבר'ה, זו התפישה שלי. ולאורך השנים היא הוכיחה את עצמה. אנשים, בייחוד ביישובים כמו שלנו, לצערי הרב מבינים דרך הכיס. שני דו"חות כאלה פותרים את הבעיה חצי שנה קדימה. זה פשוט לא קורה. ולכן אנחנו צריכים בכל מה שקשור בבטיחות, ביטחון, בטח של הילדים, אנחנו בכל הכח נוסיף לזה. חבר'ה, תודה רבה לכולם. אני נועל. סליחה, עוד משהו?

מר מאור הרוש: כן. רציתי לשאול שאלה אחת בהמשך למה שדיברנו מקודם

על שטח המרתף. היום אמרת, מקודם כשדיברנו על המרתף אמרת, אם אין כלים סניטריים, וזה לא משמש למגורים, אז זה לא מחויב.

מר אריה אשכנזי: הוא לא בשימוש, לא לא משמש.

מר מאור הרוש: זה לא בשימוש, הוא לא בשימוש מגורים?

מר אריה אשכנזי: כלים סניטריים זה אומר שהוא -

מר מאור הרוש: שהוא לא בשימוש -

מר אריה אשכנזי: שהוא בשימוש.

מר מאור הרוש: שהוא בשימוש מגורים.

עמוד 77

מר אריה אשכנזי: גם אם הוא לא -

מר מאור הרוש: ברגע שאין כלים סניטריים, אין מיטה, אין כלום -

מר אריה אשכנזי: הוא לא מחויב.

מר מאור הרוש: לא מחויב אפס, או לא מחויב במגורים? לא, כי אמרת מקודם

מחסן. אני ראיתי עכשיו -

מר אריה אשכנזי: לא אמרתי מחסן. זה לא יודע איך אתה. אין חיוב למרתף

שאין לו כלום. אין חיוב.

מר דורון שרעבי: אבל אם בנאדם שם ציוד, אז הוא כן מחויב?

מר אריה אשכנזי: כן.

גב' דנה מורי: אבל אין סיווג אחסנה -

מר שרון אלפסי: רצפה, תקרה, ואין כלום בזה -

מר מאור הרוש: לא, מה פתאום. עדיין אתה לא לחייב, זה כל הרעיון של

מרתף. אתה לא יכול לחייב - (מדברים ביחד)

מר דורון שרעבי: אין סיווג למחסן בתוך המצב -

מר שרון אלפסי: תקשיב לו, הוא צודק. (מדברים ביחד)

מר שרון אלפסי: חבר'ה, אני נועל את הישיבה. אני סוגר את הישיבה, תודה

רבה לכולם. שיהיה לנו שבוע טוב.

סיום ישיבת מליאה מס'

_________________

שרון אלפסי

ראש המועצה המקומית

בית אריה-עופרים