תמלול ישיבת מליאה מן המניין מס' 10
עמוד 1
פרוטוקול ישיבת מליאה מספר 10
התקיימה ביום חמישי, 2412.4 ,0018:
נוכחים חברי המועצה
מרשרון אלפסי, ראש המועצה
מרדורון שרעבי, חבר המליאה
גב' לימור שחק, חברת המליאה
מררן מנו, חבר המליאה
גב' דנה מורי, חברת המליאה
מרישראל מאיה, חבר המליאה
מרמאור הרוש, חבר מליאה
גב' נירה אטיאס, חברת מליאה
גב' קרן מורה רינות, חברת מליאה
יועץ משפטי, מנכ"ל המועצה, גזבר המועצה, מבקר מועצה:
מר ניסים אלקובי, מנכ"ל המועצה
מר ענבר לוין, גזבר המועצה
מר עודד שגב, מבקר המועצה
פתיחת ישיבת מליאה מס'
הישיבה מוקלטת ומצולמת
- הופק ע"י: בונוס פרוטוקולים בע"מ, טלפון: 03 -5373237 -
עמוד 2
סדר יום
1. עדכוני ראש המועצה
2. הארכת העסקה לשנת 2025 – שאול צאייג, מפקח הנדסה
3. אישור נוהל עבודה נוספת
4. אישור תב"ר שיפוץ מגרש ספורט עופרים וספורטק ע"ס474,000 ש"ח
5. אישור תב"ר תיקון קו ביוב– רחובות רחל המשוררת ופריחת השקד ע"ס 69,000
ש"ח
6. אישור תב"ר ביצוע עבודות בטיחות בגינות השעשועים ע"ס160,000 ש"ח
7. מוכנות לחירום– ע"ס 55,000 ש"ח
עמוד 3
מר שרון אלפסי: יש איזה תהליך שאנחנו עוברים כרגע, חשוב לי לעדכן אתכם.
מחר אני אהיה יותר מעודכן בסיטואציה. מחר אני אהיה יותר מעודכן, אבל יש איזה תהליך של מועצת יש"ע החדשה שהוקמה, בהתחייבות מלאה שהרשויות המקומיות ייוצגו באותה רמה כמו המועצות האזוריות, והחלוקה תיעשה בצורה יותר הוגנת. וכרגע איכשהו מנסים לגרוף עלינו איזה קופון, ואנחנו ננסה לראות שאנחנו פותחים את זה, ועושים את זה חלוקה מאוד, מאוד הוגנת.
מר ניסים אלקובי: ערב טוב. אנחנו בישיבת מליאה מן המניין מס' 10. ואני קודם
אומר, היועמ"ש, מאחר ושינינו את המועד לבקשתכם, מיום שלישי לרביעי, היועמ"ש בחו"ל, טס היום, לכן הוא לא כאן.
ואנחנו מתחילים בבקשה עם עדכוני ראש המועצה.
1. עדכוני ראש המועצה
מר שרון אלפסי: כמה עדכונים חשובים שהיו בחודש האחרון, בעיקר בשבועיים
האחרונים. קצת בנושא הביטחון, אבל ממש, ממש, ממש קצר.
אני לא רוצה להתעסק. כולם שומעים חדשות, ואין לנו יותר מדי כרגע חידושים בנושא. כל נושא הפסקת האש וההשפעות, גם הכלכליות וגם הזה, דנו בזה לא מעט פעמים. ואנחנו נצטרך לזה את הדעת גם בתקציב השנתי, ולראות שאנחנו על זה בצורה מלאה. שבוע שעבר יצאתי לכמה כנסים, אחד מהם היה כנס עם השרה גמליאל, בכל מה שקשור ב -AI, בבינה מלאכותית, בלראות איך אנחנו מכניסים את זה למועצה, ביחד עם ניסים. האמת שהיה כנס שמאוד, מאוד הפתיע אותנו, הוא היה טוב. אנחנו ננסה לאמץ חלק מהמהלכים שם, ולנסות לקדם את זה פה. היה מיד אחרי זה הייתה פגישה במשרד התחבורה שאנחנו יזמנו. השרה הוקפצה לקבינט, ולכן הייתה פגישה מקצועית עם כל הסגל, שמי שהוביל את זה, זה המנכ"ל המשרד. היא הייתה פגישה מצוינת -
גב' קרן מ. רינות: גילה גמליאל הוקפצה?
עמוד 4
מר שרון אלפסי: לא, מירי רגב.
מר ניסים אלקובי: הוא כבר למשרד התחבורה.
מר שרון אלפסי: מירי אגב.
מר ניסים אלקובי: לא, זה היה ביום של אישור העסקה עם לבנון.
מר שרון אלפסי: באותו יום היה כנס, והיו שם הבנות. הייתה גם פגישת המשך,
אבל בעיקר ניסינו לקדם דברים פרגמטיים שאנחנו רוצים בתוך היישוב. זה סלילת כבישים בתוך היישוב, חידוש ולהפוך את התחנות לתחנות דיגיטליות, כבישים חיצוניים, והגברת קווים של תחבורה ציבורית מפה והחוצה. לנסות לקצר את הקווים, כדי שנאפשר את זה. כיכר עופרים שנדונה, ונכנסה כבר לתוך התקציב ולתכניות, ואני מקווה מאוד שהיא תקרה כבר ברבעון הראשון של שנת 2025, שהם מובילים ביחד עם נתיבי ישראל. נתיבי ישראל כבר קיבלו קדימות זמינות, והכיכר שם אני מקווה שתקרה ביחד עם הכביש העוקף.
הכביש העוקף, כולם מכירים ורואים את העבודה שם, וביקשנו לנסות לזרז -
גב' קרן מ. רינות: שנייה, רגע, שרון. סליחה שאני מפריעה. לגבי התחבורה, כי
זה מאוד כואב, בעיקר לשכונות שהתרחבו מעבר לגרעין הוותיק -
מר שרון אלפסי: ברור.
גב' קרן מ. רינות: אז צריך גם לדבר על קווים, כאילו להרחיב -
מר שרון אלפסי: אנחנו התבקשנו כרגע לעשות -
גב' קרן מ. רינות: מה התבקשנו?
מר שרון אלפסי: אנחנו התבקשנו על ידם לעשות מיפוי מחדש, ולראות איפה
אנחנו רוצים בתוך השכונות. בסוף צריך להבין שמדובר באוטובוסים שנעים בתוך יישוב זה, הם מאוד, מאוד מוגבלים. הם לא יכולים לעשות סיבוב פרסה במקום, אז צריך לראות. התבקשנו לעשות מיפוי. עשינו את זה כבר לפני שהגענו לפגישה. אנחנו רק נדייק את זה ונשלח להם כחלק
עמוד 5
מהתכנית. והמטרה היא לעשות פגישת המשך. הם יגיעו לפה לסיור, ואנחנו נעשה את זה מסודר. למען ההגינות, הייתה צריך להיות, סיור כבר ב -8 לחודש, ביום ראשון הקרוב, וזה כרגע נדחה. ובסדר, אני מקווה שזה יקרה ויקרה מהר, אבל זה לא זה.
מר מאור הרוש: שרון, לגבי הכביש העוקף, יש מספר טענות מתושבים
שהתכנית שבסוף בוצעה, שונה מהתכנית המקורית כשהם חתמו על הבתים.
מר שרון אלפסי: אם כבר פתחת את זה, אז אני אשמח להעלות את ההערה
הזאת. אני עשיתי פה 3 פגישות עם תושבים, פה, פה. פתחתי להם מפות, הראיתי להם את התוואי והכל. ואין בזה שום בסיס. פשוט במשך 18 השנים האחרונות שניסו לקדם את הכביש וזה לא קרה, אז מבחינתם זה כאילו לא קרה 18 שנה כנראה לא יקרה עוד 18 שנה. התכניות נשארו אותן תכניות אני חייב לחדד את זה פה ולהגיד. היית מעורב בחלק גדול מהתהליכים. הכביש עצמו היה צריך להיות בתוואי אחר לגמרי, שכדי למנוע מצב של התנגדויות מול הפלסטינאים, עקירה של מטעי הזיתים, הייתה החלטה עוד בקדנציה לא הקודמת, לפני זה, לנסות להכניס את זה לתחומי המועצה ולמנוע את ההתנגדויות. הכביש נמצא על אותו תוואי שהוא היה צריך להיות כבר לפני 14 שנה, אין שום שינוי. הדבר היחיד שמפריע להם זה סיפור מרכיבי הביטחון, ואני אמרתי, מי שיעבוד על הכביש הזה בתוך התחום, לא יעבוד בלי מרכיבי ביטחון. אני לא אפגע בביטחון של התושבים, ולכן אפשרנו כרגע לצאת לדרך. האמת שאני הייתי שאני איש בשורה, בתהליך הזה. ומסתבר שההתנגדויות האלה כל מי שהיה שם מכיר את התוואי, יודע בדיוק על מה מדובר, אין שום שינוי בתוואי. פשוט ברגע שזה מתחיל להתבצע אז זה טיפה מלחיץ. אני גם הסברתי להם שאני מסכים עם ההרגשה הזאת. הרגשה שפתאום לראות גדר מול הבית היא לא נוחה, היא לא נוחה, ברור שהיא לא נוחה. אבל אני חושב שפה דווקא אנחנו אנשי בשורה עם הסיפור של הכביש. וצריך להבין שהכביש הזה הוא מחוץ ליישוב. יש שם הפרשי גובה
עמוד 6
משמעותיים לאורך כל הציר בין 6 מ' ל -11 מ' גובה, שזה מכשול בפני עצמו עם מרכיבים. וגם אמרתי להם -
מר מאור הרוש: אז הוא חותך כבר כמעט בתים.
מר שרון אלפסי: הוא לא חותך שום בתים. ירדו שם מהיום הראשון, היו שם 6
בתים שכבר בנו עליהם שלד, הורידו אותם ביחד, הוא נמצא בצו תפיסה. כל ההחלטה שם, כל התכנית היא תכנית, נכון, נכון מאוד, נכון מאוד.
מר מאור הרוש: ב -2019 גם ניסה לעצור את זה
מר שרון אלפסי: אגב, הדיון הוא דיון לגיטימי.
מר רן מנו: לא, אבל הסיפור הזה של הבתים זה עוד היה בתקופה של אבי
נעים, קיבל צו -
מר שרון אלפסי: נכון מאוד. כי כל התוואי שם, מי שנכנס מבית העלמין, רואה
שהשלב הראשון של בית העלמין לא סלול, כי הוא נמצא בצו תפיסה. ולכן כל התהליך הזה, כל מי שמכיכר ידע לאורך הדרך, ויש פה חבר'ה שהיו גם במועצה בזמנו, ויודעים -
מר רן מנו: חשוב גם להדגיש, חבר'ה, יש לנו בעיה שם עם הפלסטינאים.
אנחנו כבר חטפנו שני בג"צים שם שעצרו את זה. עכשיו, כל פעם כשהם מגישים בג"צ, אנחנו נתקעים ל -3 ,4 שנים התקציב ממשרד הביטחון עובר למקום אחר. אנחנו לא יכולים לזוז מילימטר. כל תזוזה שאנחנו עושים, מישהו מגיש בג"צ, ואז אנחנו נתקעים, ואז הכסף עובר, ואז אנחנו עוד פעם יושבים. ולכן אם היום יש את האפשרות לגמור עם זה בלי תזוזות, זה הדבר הנכון לעשות.
מר שרון אלפסי: עכשיו, גם פה אני רוצה זה משהו שאתם לא מכירים. לא, לא,
הכל בסדר, השאלה היא לגיטימית -
מר מאור הרוש: אני לא בקיא, אני לא בקיא, אני רק אגיד שהטענה שלהם
שהייתה תזוזה.
מר שרון אלפסי: עכשיו, התהליך שאני כרגע מייצר זה לנסות ויש כמעט אני
כמעט בטוח שיש לי הסכמה, כי יש מי שירצה אח"כ לראות,
עמוד 7
אני אראה לו את כל התכניות לגבי כבישים סטטוטוריים המטרה שלי בתוך כל התהליך הזה, זה לראות איך אני מצליח את הקטע של הכביש העוקף, שנמצא בתוך תחומי הרשות, להפוך אותו לכביש פנימי שלנו. לקחת את זה אלינו, ולבטל את צו התפיסה בתוך תחום הרשות שלנו. מה שיאפשר לנו למעשה לבנות משני צדי הכביש, ולאפשר פעילות מלאה, למחוק את הסיפור הזה. ואז אנחנו מרחיקים את הגדר בעתיד, עד לקו הכחול של היישוב. זה תהליך שכרגע נוצר. יש דיון עמוק בנושא הזה. ואני מקווה מאוד שזה יקרום עור וגידים, וגם משרד התחבורה וגם משרדי הממשלה יקבלו את הרעיון ויאפשרו לזה לקרות. הייתה כבר פגישה אחת, גם עם מועצת יש"ע בנושא הזה, הם תומכים ברעיון, ואני מקווה מאוד שנצליח להוביל אותו. כן, דנה.
גב' דנה מורי: יש לי שתי שאלות, זה לא בדיוק על מה שדיברת, אבל אמרת
דברים שהם מבחרים לנושא הזה. אחת, רציתי לדעת האם יש עדכון על כביש 3, הכביש לרח' האשל, מבחינת הרוחב שלו והדבר השני, אתה אמרת קודם שביאיר שטרן את כל הנושא הזה של הבדלי גובה, וזה פה נמוך, וזה שם גבוה. זו גם הטענה שהייתה בעופרים לגבי הפועלים הפלסטינאים, שיש גדר אבל הם הרבה יותר נמוכים. עכשיו הגענו למצב שהם מתקדמים עם הבנייה, והגדר מגיעה לפה, והפועלים אני רואה אותם כבר פה.
מר שרון אלפסי: נכון.
גב' דנה מורי: אנחנו מתכוונים -
מר שרון אלפסי: לא.
גב' דנה מורי: להגביה את הגדר, לעשות עם זה משהו, או לחכות שמישהו
יזרוק עלינו משהו -
מר שרון אלפסי: לא. נקווה שתישאר גדר, ולהגביר להם את האבטחה במידה
ואפשר להגביר את האבטחה, בהתאם לגידול. אבל אין שום כוונה לעשות שום שינוי בגדר. ועדיין אני מתכוון לזה, יש הפרשי גובה, וזה נכון.
עמוד 8
גב' דנה מורי: הפרשי גובה עכשיו -
מר שרון אלפסי: יש הפרשי גובה בין הקרקע לבין ה גדר.
גב' דנה מורי: עכשיו הם הפוכים.
מר רן מנו: מה ההפרש בין הגדר לבניין?
גב' דנה מורי: אין, הבניין יותר גבוה מהגדר.
מר שרון אלפסי: הבניין יעלה, הבניין יטפס.
מר רן מנו: מה המרחק בין הגדר לבניין?
מר שרון אלפסי: כמעט 10 מ12 מ
גב' דנה מורי: לא, הם יכולים. אני הייתי שם ונכנסתי פנימה והסתכלתי,
בסדר? אחד, אפשר בקפיצה. שניים, מספיק שלוקחים את הסולם מצד ימין לצד שמאל -
מר שרון אלפסי: בסדר? אבל זה לא הדיון. אנחנו נעשה את זה זה. אין לי בעיה
לשבת איתך אח"כ, ולהראות לך הכל.
גב' דנה מורי: כמה פועלים יש עכשיו כבר, אנחנו יודעים?
מר שרון אלפסי: לדעתי איזה 50 או 60, אני לא יודע, לא בדקתי-
מר מאור הרוש: ועדיין אנחנו עובדים עם מרכיבי ביטחון של 5 שומרים
מר שרון אלפסי: לא, זה 1 ל-5. יש שם הגדלה. העלו להם עכשיו בעוד שני
מאבטחים.
מר מאור הרוש: 1 ל-5 זה 10 שומרים על 50-
מר שרון אלפסי: לא, על האתר יש להם תכנית אבטחה. הגדילו להם השבוע
בעוד שני מאבטחים.
גב' דנה מורי: כי הגדילו את מספר הפועלים.
מר שרון אלפסי: כן. אבל זה לא הדיון -
מר דורון שרעבי: שנייה אחת. חשוב שתבינו את מה ששרון אמר במשפט
האחרון שלו, לגבי הכביש העוקף. כרגע שרון עובד חזק מאוד לשנות את התוואי של הכביש העוקף, שייסעו דרך כביש 465 ,
עמוד 9
שהוא יהיה למעשה הכביש העוקף, וזאת נקודה מאוד, מאוד חשובה. אם אנחנו מצליחים במהלך הזה, זה אומר שהתנועה ממערב בנימין תישאר על הציר של 465, ולא תעבור דרכנו הכביש שעכשיו אנחנו נוסעים בו יהפוך להיות כביש פנימי, ופחות תנועה תהיה תחת הבניינים והבתים החדשים, שעכשיו זה הפך להם למטרד. זה דבר ראשון. דבר שני, אנחנו נשיג בזה שאנחנו לא נאפשר חיבור בין רנתיס, בין הכפר רנתיס לכפר א -לובאן . לכן זאת המלחמה עם משרד הביטחון, ויש הקשבה, והתכנית כבר רצה ביוזמתו, והוא עושה את זה כבר חודש ימים -
מר שרון אלפסי: אני מאמין שזה גם ייצא לפועל. אני מעריך שזה בסוף מה
שיהיה, כי בסוף הם ירצו להעביר לנו את האחריות אחרי הבנייה של הכביש העוקף.
מר רן מנו: החשש שלך, דורון, בין החיבורים בין הכפרים הוא חשש לא
טוב, לא נכון, מהסיבה המאוד פשוטה. אם היית מכיר את המנטליות הערבית, הם לא יתנו לכפר להתחבר. לא לשאלה אם כן נכון או לא נכון, אלא מבחינת המנטליות. הערבים לא יתנו לשני הכפרים להתחבר בעצמם. הם לא צריכים אותנו -
מר שרון אלפסי: לא, אבל בהחלט הם יתרחבו ללא פיקוח. כל עוד הם -
(מדברים ביחד)
מר שרון אלפסי: אתמול הייתה לי פגישה נוספת עם -
גב' דנה מורי: רגע, הסלילה של הכביש זה גם פלסטינאים?
מר שרון אלפסי: כן, אני מעריך שכן, זה מחוץ ליישוב. אם הם ירצו לבנות, אין
לי מושג מי בונה שם, אבל אני מעריך שכן. אתמול הייתה לי פגישת זום ביחד עם שר האוצר ועם שר התקשורת. הייתה
החלטה של העברה של 50, 000,000 ₪ לטובת הקמה של נכון
לעכשיו, 26 תרנים, כדי להילחם בתופעה של חוסר קליטה בנקודות אסטרטגיות, קליטה סלולארית. אז כרגע יוקמו 26 תרנים, ובעתיד הקרוב מאוד אני מאמין, כבר בשנת 2025 , אנחנו נצליח לצאת לתכנית של עוד 16 תרנים, מה שייתן
עמוד 10
מענה מעלה על כל קו יו"ש. ואני חושב שזו גם אמירה. יש שם מעורבות מלאה של שר האוצר, וזה -
מר מאור הרוש: מתוך הסכום הזה, מה קרוב אלינו -
מר שרון אלפסי: לנו יש פה אתר אחד שיהיה באזור הצפוני, נחל שילה, שייתן
מענה על כל המעלה של נחל שילה לכיוון פדואל. וביחד עם הקו שייתן באזור ברוכים וזה, אני חושב שזה יסגור לנו את הפינה שלנו.
(מדברים ביחד)
גב' קרן מ. רינות: ...חלק מהרשתות.
מר שרון אלפסי: יום ראשון העלינו את האתר החדש של המועצה, אחרי עבודה
קשה, ולהגיד תודה באמת גם לניסים, גם רויטל על הליווי -
גב' קרן מ. רינות: אתר חדש?
מר ניסים אלקובי: חדש. עלה ביום ראשון, הוא בהרצה עכשיו, אבל הוא חדש.
מר שרון אלפסי: הוא הרבה יותר נעים, הרבה יותר נגיש -
מר ניסים אלקובי: זמין, רץ.
מר שרון אלפסי: הוא זמין אחרת לגמרי. אפשר לראות שם את הכל. ייקח לנו
אני מעריך איזה שבועיים, שלוש, חודש, עד שנצליח לייצב אותו. אבל סה"כ הוא כבר מאוד, מאוד פעיל -
גב' דנה מורי: האפליקציה נשארת אותה אפליקציה כרגע? האפליקציה של
התושבים.
מר ניסים אלקובי: כן, נכנסים אותו דבר. רק הוא קל, הוא רץ מהר יותר סוף,
סוף.
גב' קרן מ. רינות: לגבי התרנים, כשאמרת, ומאור כאן מתייחס לכיוון המזרחי
דווקא, אני חושבת שצריך לעשות מיפוי ביישוב, כי יש אזורים ביישוב שאין קליטה. שאין -
מר שרון אלפסי: יש, זה בדיוק הרעיון.
גב' קרן מ. רינות: יש לך מיפוי?
עמוד 11
מר שרון אלפסי: זה בדיוק הרעיון. הרעיון לבוא ולנסות לתת כיסוי. זה מייצר
מעגלים בנקודות הגובה. אני נתתי כרגע מה שמשפיע עלינו בתוך היישוב. ויש לנו גם באזור פדואל, יש לנו אחד לכיוון ברוכים, פדואל וצפון, אז כיוון אחד אמרתי. יש לנו אחד לכיוון נילי. אני מאמין שאנחנו נצליח לסגור. א', לצמצם את זה משמעותית, את חוסר הקליטה שיש לנו היום. מט"ש עופרים, אחרי דיון עמוק, היום התבשרנו, מחר יש לנו סיור בבוקר, מט"ש עופרים, השכונה הוותיקה והשכונה הישנה יתחברו למט"ש. היה שם גידול, מה שאמרתי לכם אז, הגדילו את הסיפור של המכלים. היום יש לנו שם, המערכת נותנת לנו משהו כמו קליטה של 300 מק"י. זו בשורה. אנחנו נצטרך לקלוט את המתקן הזה. כבר עשינו דיון מעמיק גם לגבי המחירים והכל ביחד עם מי שמתפעל לנו את המתקן פה בבית אריה, הוא יתפעל גם את המתקן בעופרים.
גב' דנה מורי: איפה הוא יהיה?
מר שרון אלפסי: באותו מקום שהוא נמצא עכשיו.
גב' דנה מורי: פשוט חדש.
מר ניסים אלקובי: לא איפה הישן.
גב' דנה מורי: לא, זה במקום המכלים.
מר ניסים אלקובי: לא, לא. המכלים בוטלו. המכלים בוטלו. המכלים עכשיו לא
מקבלים אליהם שפוכת של שום דבר -
גב' דנה מורי: אה, הבנתי.
מר ניסים אלקובי: נותנים לזה להתייבש, ואחרי זה מפנים אותם. הכל עובר כבר
למט"ש החדש מעבר לכביש, מעבר לכביש. מחר אנחנו הולכים לעשות הליך של קבלה.
מר שרון אלפסי: לא יהיה ריח, לא יהיה כלום.
מר ניסים אלקובי: נקווה שאם לא יהיו הפתעות, אז נקבל.
מר שרון אלפסי: בתיאום עם משרד הבריאות, ובמיוחד עם איכות הסביבה -
מר ניסים אלקובי: הוא זמני עד לחיבור לשפד"ן.
עמוד 12
מר שרון אלפסי: להתחבר בסוף לשפד"ן. על זה אנחנו עושים עוד דיון. לא, לא,
לא, זה לא. זה 4 ,5 שנים. זה לא-
גב' דנה מורי: לא, כי זה שומעים -
מר שרון אלפסי: כי אני עשיתי אותו דבר. אני עשיתי אותו דבר אגב, אבל לא,
ממש לא. ממש, ממש לא. יש פה הבטחה של ערים. א', זה עולה להם לא מעט כסף. ב', הרעיון להתחבר חזרה לשפד"ן.
חלק גדול מהתהליך כבר בוצע. הם יצטרכו לעשות שם קידום זמינות. הם מבינים את הרעיון. אנחנו כבר באיזו פגישה, לדעתי, שלישית, אם אני לא טועה, ואנחנו על זה. יום חמישי שעבר יצאנו כל המנהלים לכנס מנהלים בכל נושא תכנית העבודה וחזון והכל. היה מצוין. בחרנו לעשות את זה הפעם בדרום, נסענו לשדרות. עשינו את זה בשת"פ עם מועצה אזורית שער הנגב. קודם כל, היה סיור מדהים. הייתה פגישה, אירחו אותנו מדהים. ועוד יותר היה כנס מדהים. קודם כל, מי שהרצה את הכנס התלהב מאוד. ואני מקווה מאוד שאנחנו באמת עם הפנים קדימה בכל הנושא הזה. גזבר המועצה נכנס לתפקיד. בהצלחה ענקית. אריה יצא לחופש, נגיד לו תודה על התקופה שהוא היה פה. ונאחל באמת הצלחה קדימה. אתמול נבחר מהנדס חדש למועצה, יעקב ירקוני. הוא היה המהנדס של 13 שנה של שוהם. וגם פה, אנחנו-
גב' קרן מ. רינות: לאט, לאט, הצוות של שוהם -
מר ניסים אלקובי: ו לפני כן של מועצה אזורית שומרון. הוא מכיר פה.
מר שרון אלפסי: אז קודם כל, אנחנו בתוך התהליך. יש לנו גם את אריאל, אבל
באמת בלי כוונה, אבל זה יצא ככה. ואני מאוד, מאוד שמח, אגב. אני מאוד אוהב את יעקב. ואני מאוד, מאוד שמח. ואני מקווה מאוד שזו באמת בשורה. מועצה כמו שוהם, עם הגודל של שוהם, מהנדס שהגיע לפה וכרגע נבחר, ואני חייב להגיד לכם שממש, ברוב קולות מוחץ -
גב' דנה מורי: מתי הוא נכנס לתפקיד?
מר שרון אלפסי: אני מעריך שמשהו כמו חודש.
עמוד 13
מר ניסים אלקובי: לקיחת האחריות ב -1.1. עד אז חפיפה, לימוד
גב' דנה מורי: אה, זו ממש חפיפה.
מר ניסים אלקובי: כן, כן, 3 שבועות
מר שרון אלפסי: אז אני באמת אני חושב שזו גם בשורה, ונשאר לנו באמת
לראות שאנחנו מצליחים לקדם. אני מדבר על זה כל הזמן, ואני מדבר על זה גם עכשיו. אנחנו נמצאים ממש על קו פרשת מים בין הנקודה הזאת של הגידול המשמעותי לקראת איפה שאנחנו הולכים להיות, לאיפה שאנחנו נמצאים היום. ומה שהכי מאתגר אותי היום, ואני חושב שהמועצה, מי שיושב פה, יודע מה אני מדבר, זה לא הסיפור של הבנייה, זה הסיפור של התכנון הנכון, של איך שאנחנו רוצים לראות את בית אריה עופרים בשנים הקרובות. ולראות איך אנחנו עושים את זה נכון. ואני מקווה שיעקב ירקוני יהיה אכן שם. אני קורא לו ינקי כחבר, אז גם הוא מרשה לקרוא לו גם פה ינקי. ואני מקווה שזה באמת יהיה הכיוון. גם חברי הוועדה מאוד, מאוד התרשמו מינקי, ואני שמח מאוד. פרויקט אחד שבאמת כרגע קורה, ואני רוצה להגיד פה תודה ענקית, גם לעמותת מלכה, ומי שמוביל אותם שם, למאור, על הבנייה של מועדון הצמיג.
א', זה אתם, ומגיע לכם בענק. אני אתמול הייתי עם מאור שם. וחבר'ה, כדאי לכם ללכת לראות. אני אומר לכם, זה כבר לא לעבוד. אני אומר לכם בשלב הזה ללכת לראות. שאפו ענק.
והצלחתם לרתום שם את כל מי שהצלחתם. ובאמת מגיע לכם כל הכבוד, וזה נראה מדהים, מדהים, והלוואי ונוכל לעשות את זה בעוד זה. היום נסענו, עשיתי סיור היום בבוקר כחלק מהפקת לקחים, רן, גם לך. כחלק מהפקת לקחים משנה שעברה ברישום לתיכונים. החלטתי לעשות את זה כמו שאמרתי לעשות את זה כמה שיותר מוקדם כדי שלא נהיה מופתעים כמו שנה שעברה. ושבאמת נזכה לרשום את הילדים שיהיה להם מאוד, מאוד ברור לאיפה הם רשומים כבר בתחילת שנה. הייתי שם ביחד עם לימור, ותודה רבה. עם לימור ועם חן, מנהלת החטיבה, עם מנהל מחלקת החינוך, עם אריאל, ועם היועצת. ואני חושב שהיו שתי פגישות, היינו גם
עמוד 14
במקיף יהוד, וגם בעתיד, כפר אורנים. והיו שתי פגישות מצוינות עם שני המנהלים. יש להם חזון מדהים. כשהם מדברים על חינוך, אנחנו רואים שהם מתכוונים לחינוך, ולא בהכרח באמת לבוא רק הישגיות וזה. ואני מאוד, מאוד אהבתי את מה שראיתי. וקיבלתי החלטה, אני מקווה שאני אצליח להעביר אותה גם במשרד החינוך, שמכיוון שבי"ס עתיד הוא בי"ס צומח, ולא בטוח שהם יצליחו להכיל את כל התלמידים שלנו שנה הבאה, כי זה אמור להיות אחד
מהמיפויים שלנו, אני מקווה מאוד שאני אצליח להוביל את זה שגם מקיף יהוד וגם עתיד לשנה הבאה יישאר אותו דבר.
ואם יוכל לעשות את המעבר הזה תוך כדי בחינה שלנו, אז ל -
2026 אנחנו כבר נוכל לעשות מעבר
גב' דנה מורי: מה עם נחשון?
מר שרון אלפסי: זה חלק מהמיפוי. ברגע שיש מיפוי, אז זה יהיה גם תחבורה.
גב' לימור שחק: ...אבל בסוף לא -
מר שרון אלפסי: נכון. את רוצה להוסיף על זה משהו?
גב' לימור שחק: לא, היה פגישות מצוינות. שני המנהלים, גם רונית בכפר
אורנים, וגם ברנע במקיף יהוד הביעו נכונות לקבל את הילדים שלנו. זה כאילו, זה בכלל לא משהו של שאלה. העניין שעומד פה זה מספר המקומות, ובין הרשויות, שפה שרון צריך להיכנס מבחינת מועצה בנימין -
מר שרון אלפסי: מהלכים פוליטיים שיצטרכו לקרות.
גב' לימור שחק: בדיוק. כי המנהלים הם ממש במקום שהם בשת"פ פעולה. גם
לחן וגם -
דוברת : אז למה היה המכתב המנוקר הזה?
גב' קרן מ. רינות: מה השתנה?
מר ניסים אלקובי: אה, התחלף מנהל במקיף יהוד -
מר שרון אלפסי: מקיף יהוד, צדוק היה שם, והייתה שנה מאוד, מאוד, מאוד
קשה, ביחד עם הבחירות האחרונות שהיו, עם ראש העיר
עמוד 15
שנבחר שם. הם אתגרו אותי מאוד בנושא הזה. והיו לי, אגב אני חושב שדיברתי על זה גם בעבר. היו קרבות לא פשוטים, גם עם צדוק, וגם עם ראש העיר, עד שלב מסוים שראש העיר כבר לא ענה לי. אבל בתהליך הזה, בסדר, תהליכים פוליטיים.
מר רן מנו: אני רוצה להרחיב רגע מבחינת צדוק. אני חושב שצדוק לא
היה ראוי בכלל להיות, בעיניי, לא היה ראוי בכלל להיות מנהל. הוא כנראה נבחר להיות מנהל כי המנהל הקודם שהיה מדהים פרש, והוא פשוט היה הסגן שלו, והוא נכנס לשנה או שנתיים, אח"כ הוא פרש. מה שאומר שרון, אני מכיר את האיש. הקרבות איתו, היו לי קרבות איתו לאורך כל הדרך.
בין אם זה על הילד שלי, ובין אם זה על דברים אחרים. האיש הוא בלוק, אי אפשר -
מר שרון אלפסי: לא מסיבות אמיתיות.
מר רן מנו: אי אפשר להחדיר לו הבנה לראש בכלל. הוא לא מקשיב. הוא
הולך בדרך העקומה שלו, והוא לא מוכן להקשיב. ומה שרציתי להגיד, אתם אומרים שהמנהלים הם כולם היו זה.
אני אומר לכם, חברים, לדבר כולנו יודעים. בסוף היום אנחנו צריכים לראות שהילדים שלנו לא נדחקים הצידה בתחילת שנה ולא מתחילה המהומה הזאת. וצריך לשים מעקב, ולראות שאנחנו -
מר שרון אלפסי: זה היה בדיוק הרעיון -
מר רן מנו: אבל לא רק זה, אלא סתם לדוגמה אני אתן לכם. בתיכון
יהוד, הבת שלי עכשיו בתיכון יהוד, כל פעם עכשיו בתיכון יהוד. כל פעם כשהייתה אזעקה, המורים רצו לתוך חדר הממ"ד, הילדים נשארו באיזושהי -
גב' לימור שחק: לא, אבל רן, רן -
מר רן מנו: אל תגידי לי לא. אל תגידי לי לא. אני הייתי שם, אל תגידי לי
לא.
גב' לימור שחק: רן, רגע, אני לא אומרת לא. אני מדברת רגע, אני בהנהגת
הורים במקיף יהוד, ואתה יותר מצודק. אני גם ראיתי את
עמוד 16
התמונות והכל. אני רגע מדברת ספציפית על הרישום. אתה צודק במה שאתה אומר -
מר רן מנו: לא, הכל בסדר, אז אני קצת הרחבתי, אני הבנתי מה את
אמרת, ואני מרחיב. ואני אומר שמבחינת הרישום, קודם כל צריך לדאוג שהילדים שלנו לא יעברו את מה שהם עברו ב -5 , 6 שנים האחרונות, והחוויה הזאת הייתה נוראית לילדים ולהורים. אני אומר לכם, אני דיברתי עם לא מעט ילדים, והילדים האלה היו בחרדות מה יהיה. גם ההורים. אבל מעבר לזה, זה שמנהלים מדברים יפה, ומספרים סיפורים בתחילת שנה זה יופי, אבל צריך גם כל הזמן להיות במעקב כדי לראות שבין המילים לבין המעשים זה שווה.
מר שרון אלפסי: זה בדיוק היה הרעיון של לנסות קודם כל לרתום אותם כבר
בשלבים הראשונים, ולא לחכות, מכיוון ששניהם מנהלים חדשים, אז אני מסכים, שני מנהלים חדשים, אבל שניהם גם מנהלים ותיקים. הם מנהלים ותיקים בבתי ספר אחרים, והם מנהלים חדשים במוסדות שהם נמצאים היום, שמשפיעים עלינו בצורה ישירה. ולכן יזמנו את השיחה הזאת כבר עכשיו, ולא חיכינו לאזור מרץ, אפריל, כדי לראות שאנחנו מלווים את התהליך בצורה מלאה, גם במעורבות של בתי הספר היום, פה אצלנו בחטיבה, לפני המעבר לתיכונים. ולא בהכרח לקבל את זה כראש וקדש. באים, עושים רישום בפסח, ומי
שהתקבל, התקבל, מי שלא, לא התקבל. פה חלק משילוב התכניות, וחלק מהקשר בין המנהלת פה למנהלת בבתי הספר מחוץ ליישוב יאתגרו אותנו קצת פחות. ואני חושב שנתמודד עם זה טיפה אחרת. אם אנחנו עושים את ההכנה הזאת היום.
אני חייב להגיד, משניהם הבנתי שאנחנו מבין הראשונים שנפגשו איתם. ואני חושב שזה בדיוק התהליך שצריך לקרות, והוא לא נגמר בפגישה הזאת עד לקיץ הבא. קבענו שאנחנו ממשיכים לדבר. הקשר הוא ישיר. הצעתי את עזרה שלי בכל מה שאפשר כדי להיות חלק מההובלה של התהליכים האלה.
ואני מקווה מאוד שזה ייראה טיפה אחרת. אנחנו -
עמוד 17
מר רן מנו: ברשותך, עוד דבר קטן. גם מנהל מחלקת חינוך צריך להבין
את זה פה אצלנו ביישוב, ואתה צריך להנחות אותו. זו לא חוכמה לקבל את התלמידים החזקים. את זה כולם אוהבים לעשות. החוכמה היא גם לקבל את אלה שהם יצאו חלשים, כדי להרים אותו -
מר שרון אלפסי: אז לימור תגיד לך בדיוק מה הייתה האמירה שלי -
מר רן מנו: ואת זה מה שהיה בשנה שעברה, דרך אגב. הם קיבלו את
הילדים החזקים, ולא רצו לקבל את הילדים החלשים.
מר שרון אלפסי: אני אנסה להביא לפה את זה, וקודם כל, זו לא הכוונה.
הכוונה היא להפך. מה שאני מאוד, מאוד אהבתי בפגישות האלה, ששניהם דיברו על, א', הם מוכנים לקלוט את כולם, ולעשות התאמות של המורים לתלמידים ולא להפך. ותלמיד שטיפה מתקשה, לנסות לתת לו את המענה במה שהוא חזק, ולא להפך. היום הם ניסו שהתלמידים ייכנסו למסגרת שלהם, ושהילדים יסתדרו. ניתן להם פתרונות בבית, וזה, אבל זו לא הייתה האמירה היום. האמירה הייתה אמירה חינוכית פר אקסלנס, והם באים לנסות להוביל פה מהלכים, שמי שיעשה את ההתאמות, הם יאתרו אותם בהתחלה, ומי שיעשה את ההתאמות זה דווקא המורים לתלמידים ולא להפך. אז זה -
גב' נירה אטיאס: ומה עם שוהם?
מר שרון אלפסי: שוהם נשאר עדיין אותו דבר. יש לנו פגישה, שאני מקווה
שהיא תקרה. האמת -
גב' נירה אטיאס: שוהם אולי כדאי קצת להרחיב את הזה, כי הם הכי קרובים
אלינו מבחינה גאוגרפית.
מר שרון אלפסי: אבל אני עוד פעם, אנחנו מנסים לתת מניפה רחבה שיהיו להם
כמה אופציות. עם זאת, אנחנו מאותגרים ממשרד החינוך.
בסוף אנחנו צריכים לתקצב את זה. ומי שמכיר, יודע שזו חלק מההתמודדות שלנו היום זה נושא ההסעות. ואנחנו מחכים עדיין לתשובה סופית. אתמול חזרו אליי מהמחוז, ואישרו לי שכנראה לא נקבל את התקציב, אבל הם מוכנים לבחון שיטות
עמוד 18
אחרות איך כן לממן את זה, ואת זה כרגע אני בוחן ביחד עם מנהלת המחוז -
גב' דנה מורי: של אחרי חמש?
מר שרון אלפסי: של כל הזה.
גב' לימור שחק: רן, אני רוצה רגע להתייחס למה שאמרת. אני יותר ממסכימה
איתך שלדבר יפה כולם יודעים, וזה בדיוק מה שעשינו היום, שהגענו כבר עכשיו, שזו תחילת שנה, עם גלית סופר, שהיא יועצת החטיבה, וחן, שהיא המנהלת, והבהרנו להם את עמדתנו. מה שאתה אומר, תלמידים, יותר מהבהרנו. ועכשיו יש איזושהי תכנית שגלית וחן יהיו במעקב איתנו גם, לא עכשיו במאי אנחנו מחכים שהתלמידים. אנחנו רוצים לדעת מה מספר הילדים ביהוד, ובסביבה. מה הפער. כי מה שהם אומרים, שיש פער ואין תקציב, ואז אי אפשר לפתוח כיתות.
אז איפה הפער, איפה אנחנו עומדים. אנחנו 70 תלמידים, מה הפער. ומה שהשיחות האלה היו טובות, שזה היו שיחות התנעה קדימה. בתקופה הזאת, זה מאוד מוקדם, מאוד, מאוד מוקדם.
מר שרון אלפסי: קודם כל הוחלט על מהלך אחד מאוד משמעותי, שהחטיבה פה
מלווה את כל התהליך ביחד עם מנהל מחלקת חינוך לאורך כל תקופת הלימודים עד סוף שמינית. כדי לראות באמת איפה אנחנו טועים בדרך, איפה אנחנו צריכים להשתפר. אם זה משהו שצמח פה בתוך החטיבה, והתדרדר אח"כ בתיכון.
לראות שכל התהליך החינוכי לא נגמר בזה שהם שחררו אותו מהחטיבה, והוא הצליח להתקבל ליהוד. לראות מה באמת מה ההישגים שלו היו ביהוד, ואם יש לזה השפעה. איפה אנחנו יכולים להשתפר ולתקן. בנינו מהלך חינוכי אחרת לגמרי. ואני חושב שמייזליק היום מוביל את זה.
מר רן מנו: כחברי המועצה אנחנו צריכים להיות מעורבים בדבר הזה -
מר שרון אלפסי: בשמחה.
מר רן מנו: ואנחנו צריכים לדעתי, אתה צריך, אתה ראש המועצה,
להנחות את מנהלת החטיבה, שהיא צריכה להוציא דו"ח
עמוד 19
תקופתי, כל רבעון או כל חצי רבעון, שאנחנו נוכל להבין איפה אנחנו עומדים מבחינת הבעייתיות שיש לילדים אולי מסוימים, ומה אפשר לעשות כדי לקדם אותם ולחזק אותם.
ולא להגיע לסוף שנה שאז אנחנו בעצם תקועים עם מצב נתון.
מר שרון אלפסי: קודם כל, אני מציע שכל מי שנמצא פה עכשיו, כולל
האורחים, כנסו לחטיבה.
מר רן מנו: זה מציק לכם -
מר שרון אלפסי: להפך.
מר רן מנו: זה מעצבן אותך תמיד.
מר שרון אלפסי: לא, ממש לא. אני חושב שקודם כל זה נכון. אני מציע -
מר רן מנו: לא, כי אני בד"כ מעצבן אנשים, אז -
מר שרון אלפסי: אני מציע שקודם כל, אני ממליץ, תעשו פגישות. תגידו, אתם
רוצים ביחד איתי, אתם רוצים לבד, אתם רוצים שאני אארגן סיור מסודר של כולנו. לכו לחטיבה, תראו איפה זה נמצא היום. אני אוהב מאוד את מה שחן עושה שם, והשינויים שנעשו שם בשנתיים מאז שהיא הגיעה. אבל אני מציע, לכו תעשו שם ביקור. א', כחברי מועצה, כדי להבין איך הדברים מתגלגלים. ובכלל בבתי הספר. יש שם שינויים משמעותיים.
השינוי שמוביל אותם שם זה המנהלים, ביחד עם הצוותים שלהם, וזה מדהים, זה מדהים לראות את ההתקדמות. אבל זה לא מספיק לי. ואני רוצה לראות באמת שאם אנחנו מדברים על מהלך חינוכי, אז שאנחנו באמת מלווים אותם עד שהם הולכים לצבא. ואחרי זה כבר שלבים אחרים.
גב' דנה מורי: אני מאוד מתחברת למה שאמרת, ואני רוצה להוסיף שאני
חושבת שחלק מזה, זה שאנחנו נמצא את הדרך לתת מענה לאותם תלמידים שמסיימים אחרי חמש, ולומדים גם בימי שישי, שזה לא מעט תלמידים שהם מצטיינים, ומתגברים מקצועות מסוימים. במיוחד עכשיו, כשאתם לקראת תכניות עבודה 2025, אז אני חושבת שכן. אם אין לנו כסף ממשרד
עמוד 20
החינוך, אז אולי צריכים למצוא את הכסף ממקום אחר מתוך המועצה.
מר שרון אלפסי: קודם כל, ברמת ההנחיה כרגע, ימי שישי ממומנים ע"י
המועצה, ואנחנו מוציאים את בי"ס נחשון 19 ילדים, אנחנו מוציאים, ואנחנו כרגע מממנים את זה, כחלק מההחלטה. אם אנחנו יכולים לעשות את זה לגבי כל השאר, לא בטוח. אני די בטוח שלא בשלב הזה. זה נכנס לתכניות עבודה, כן. זה עלה, ואנחנו מנסים למצוא לזה פתרונות. אני לא שוקט על השמרים מול משרד החינוך, ואני מנסה לראות איך אנחנו רותמים. אני אמצא לזה את הפתרון. ובסוף אנחנו נעזור.
גב' דנה מורי: אני מנסה להבין איך, זו לא תלונה אליך. איך משרד החינוך -
מר שרון אלפסי: א', זו תלונה אליי, זה בסדר, כי אני כיום מוביל את זה, אז זה
בסדר גמור.
גב' דנה מורי: לא, ספציפית זה לא אליך, זה למשרד החינוך -
מר שרון אלפסי: בסדר, זו דרישה, זה בסדר גמור.
גב' דנה מורי: כשאני מתלוננת עליך, אתה יודע את זה, אל תדאג.
מר שרון אלפסי: לא, זה גם עכשיו אליי, זה בסדר גמור.
גב' דנה מורי: אבל זה ספציפית למשרד החינוך. אם יש בי"ס שהוא בי"ס לא
פרטי, לא מוכר שאינו רשמי, לא שום דבר. בי"ס סטנדרטי של משרד החינוך. איך אתם יכולים להגיד שאתם לא מתקצבים?
אתם בעצם מפלים אותנו.
מר ניסים אלקובי: התשובה שלהם -
גב' דנה מורי: אתם מפלים את הילדים שלנו.
מר שרון אלפסי: משרד החינוך אומר, אני מממן היום 5 בשבוע
גב' נירה אטיאס: אבל זה רק 7 ילדים, נכון
גב' דנה מורי: לא, לא, לא.
מר ניסים אלקובי: לא. הם נתפסים, יש מערכת שעות. לא, יש מערכת שעות
בסיסית שמאושרת ע"י משרד החינוך, שאומרים, לזה אנחנו
עמוד 21
מממנים. עכשיו, כל איפה שתגבורים ודברים כאלה, הם אומרים, חבר'ה, אנחנו את זה -
גב' דנה מורי: אבל זה לא תגבור, זו מגמה.
מר ניסים אלקובי: אני יודע, אבל הם רואים בזה תגבורים. תקשיבו, על זה -
גב' דנה מורי: ...מה שהם לומדים עכשיו תגבור לבגרות.
מר ניסים אלקובי: אבל על זה הקרב שלנו איתם. שגם האופציות לנו, אין פה
בתוך הארגון, הארגון, בתוך המועצה לתת להם את האופציה לידי ביטוי. ולכן, כשאנחנו מוציאים אותם, הם מתחברים למסגרת, הם מתחברים לכל המסגרת. הם לא יכולים לבוא ולהגיד, טוב, עד ארבע מכירים בנו, אנחנו עוזבים את הכיתה עכשיו, ומחכים בחוץ.
גב' לימור שחק: בדיוק, וגם אי אפשר לגרום לה -
מר ניסים אלקובי: ועל זה הקרב איתם.
מר רן מנו: האם המועצה לא יכולה לעשות מהלך אחר? האם המועצה לא
יכולה למצוא תקציב לרכוש איזה מיניבוס שישמש פה את היישוב הזה, לא יודע, להקפצה של ילדים מעופרים לבית אריה לבריכה ולחוגים, אני לא יודע מה. להקפיץ את המבוגרים כשצריך, אבל גם לקחת את הילדים האלה ביום שישי לזה, ואז אולי החיסכון של הדבר הזה, לא יודע -
מר שרון אלפסי: אני בדקתי, בדקתי, בדקתי את זה בצורה מלאה. זה לא כלכלי
מסיבה פשוטה. אפילו העלינו רעיון יותר מזה. כשאנחנו מוציאים בתי מצווה, אנחנו עושים הכל. אמרנו שהאוטובוס, אנחנו נעשה רכישה, אפילו בליסינג. ניקח נהג שיעבוד פה תחת המועצה. לא משנה כמה שעות, לפי חלוקה. ואנחנו, המימון של הסעות החוצה. תלמידים, חתונות, בת מצוות, כל הדברים האלה לא כלכלי, לא כלכלי -
מר רן מנו: גם אם ההורים ישתתפו? למה לא? רגע, שנייה.
מר שרון אלפסי: בתוך כל האירוע הזה -
עמוד 22
מר רן מנו: רגע, שרון. קודם כל, אם אתה מוציא אותם לחתונות וזה,
בוודאי -
מר שרון אלפסי: כן, פה זה במימון. ברור. לא, אני לא מדבר על זה.
מר רן מנו: אבל תשמע, אני דיברתי עם ההורים האלה, וההורים אומרים,
אנחנו מוכנים להשתתף.
מר שרון אלפסי: אני מסכים.
מר רן מנו: בואו תגידו לי איזה סכום אתם רוצים.
מר שרון אלפסי: התפישה שלי, רן, בנושא החינוך, התפישה שלי אומרת שאין
היגיון בזה שאין אקח כסף מההורים.
מר רן מנו: תראה, שרון, אבל זה או כלום או לקחת. אני מעדיף לקחת.
מר ניסים אלקובי: לא, בינתיים זה לא כלום.
מר רן מנו: אבל תיתן להם. לא, אני לא מדבר על בינתיים, כי בינתיים
אמרתם שאתם נותנים את השירות הזה, אבל שנינו יודעים -
מר ניסים אלקובי: אבל אנחנו עכשיו -
מר רן מנו: אבל שנינו יודעים שמתישהו ייגמר לך האוויר. וכשייגמר לך
האוויר, אנחנו נעמוד מול משבר שאנחנו לא. ייגמר לך התקציב. אתה הבאת תקציב ממה שאין לך.
מר שרון אלפסי: לא, לא, לא. תיאמנו, תיאמנו בנושא הזה.
מר ניסים אלקובי: ההחלטה, אנחנו -
מר רן מנו: אתה מוכן לחתום ולאשר שאתה עד סוף השנה, אתה תיתן את
התקציב הזה?
מר שרון אלפסי: כן, עד סוף שנה כן.
מר רן מנו: עד סוף השנה.
מר שרון אלפסי: עד סוף השנה כן.
מר רן מנו: י'חרטטן, אל תעבוד עליי.
(מדברים ביחד)
עמוד 23
מר רן מנו: עד סוף שנת הלימודים, אתה יכול להתחייב?
מר שרון אלפסי: לא.
מר רן מנו: אז בוא תיקח תקציב מסוים, ותוכל לעשות את זה.
מר ניסים אלקובי: רן, מאחר וההליכה לכיס של ההורים היא לא פשוטה -
מר רן מנו: היא חוסר ברירה.
מר ניסים אלקובי: לא, אבל רגע, אנחנו עוד לא שם. אנחנו עכשיו בסיום של
התהליך של כל הבחינה של ההיסעים, כולל ממש, אני לא רוצה להגיד חיסכון, אבל התייעלות בהחלט -
מר רן מנו: ניסים, אני מבין את זה. אבל השאלה -
מר ניסים אלקובי: אנחנו יושבים...הגזבר החדש -
מר רן מנו: החדש ישקול את זה?
מר ניסים אלקובי: ברור.
מר רן מנו: תשקול את זה.
גב' דנה מורי: רגע, יש לי עוד שאלה -
מר שרון אלפסי: לא, רן, אחרת כבר הייתי מממן מלכתחילה.
מר רן מנו: לא, אני אגיד לך רגע למה, אני אסביר לך למה. כי כל הזמן
אני שומע את המשפטים האלה שאומרים פה, פה או במשרד החינוך, זה לא חלק מהלימודים שלהם. אבל זה כן חלק מהלימודים שלהם. זאת הבגרות שלהם. ואם לא הולכים, הם לא יכולים לעשות בגרות בכלל.
מר שרון אלפסי: כל הפער שנוצר, נוצר ממקום האחר, למה? כי אמרתי, במקום
לצמצם את הפערים, אני מרחיב את הפערים. הילד שלי במקום ללמוד, להישאר במגמה שלו אחרי השעה 17:00 , אומר, תקשיב, אין לי הסעה, אין לי אוטובוס, אין לי נסיעות אין כלום, עזוב אותי, אני לא מגיע לזה, לא נשאר למגמה הזאת. אני מעדיף לחזור, אין לי איך לחזור. ואז אני מגדיל את הפערים, וזו העבודה מול משרד החינוך היום.
עמוד 24
מר ניסים אלקובי: עכשיו, לכן -
מר רן מנו: ונזכור שתמיד החלשים נפגעים, כי החזקים, ההורים שלהם
יכולים לשלוח אותם עם מונית -
מר שרון אלפסי: ברור, ברור.
מר ניסים אלקובי: אבל הבשורה פה, רן, הבשורה פה היא שמנהלת המחוז מבינה
בצורך. היא אומרת, אני לא מסוגלת להכשיר את זה בתוך מסגרת ההנחיות הברורות של משרד החינוך, אז נכון -
מר רן מנו: שתמצא פתרון.
מר ניסים אלקובי: אז אנחנו עכשיו מחשבים את העלויות האלו, ונשב איתם -
מר שרון אלפסי: ומנסים לראות איך אני נותן מענה משלים, והיא תעזור.
גב' דנה מורי: שקלתם נושא של אוטובוס צמוד?
מר ניסים אלקובי: בטח.
מר שרון אלפסי: כן, כן. זה מה שהוא שאל.
גב' דנה מורי: לא, לא כזה. שאתה נגיד אומר עכשיו, אני רוצה שבימים
ראשון וחמישי יש לי אוטובוס אצלי צמוד, ואני כאילו מסיע אותו לפי הצורך שלי.
מר ניסים אלקובי: מה זה יש אצלי? אוטובוס זה או שהוא שלך או שהוא לא
שלך.
גב' דנה מורי: לא, לא, לא. אני, כשאני עשיתי מכרזים -
מר רן מנו: מה זה אומר אוטובוס? תסבירי לי.
מר שרון אלפסי: אבל חבר'ה, אני מציע שנעשה בזה דיון בנפרד, דנה, דנה -
גב' דנה מורי: כשאני עשיתי מכרזים של הסעות, היינו עושים קווים כאלה
צמודים.
מר שרון אלפסי: דנה, נעשה בזה דיון -
גב' דנה מורי: זה יוצא לפעמים מאוד חסכוני.
עמוד 25
מר ניסים אלקובי: אבל רגע, רגע. כשאנחנו יוצאים למכרז הסעות בע"ה בינואר,
מכרז ההסעות לשנה הבאה של משרד החינוך, אנחנו עובדים לפי כללים של משרד החינוך, לא שאנחנו מכתיבים -
גב' דנה מורי: אני יודעת. אני גם עבדתי לפיהם. אני עשיתי מכרזים בחבל
מודיעין -
מר ניסים אלקובי: אבל חבל מודיעין יש צהובים שלו. עוד פעם -
גב' דנה מורי: לא, הייתי עושה קווים, שזה בלי הצהובים. אז שים את
הצהובים בצד. הצהובים לא הספיקו. אתם חושבים שלנו יש הרבה הסעות? יש שם מאות קווים רק בחינוך מיוחד. היינו עושים, היינו ממש מגדירים קו שמוגדר כרכב צמוד, והיו מתמחרים לנו עלות ורכב צמוד משעה איקס עד שעה וויי. ואז האוטובוס הזה היה לרשותנו. ושבוע אחד יכולת להגיד לו, עכשיו אתה הולך לפה ולשם ולפה. ושבוע אחרי היית מוציא אותו רק פעמיים. לפעמים היית מפסיד, לפעמים מרוויח -
מר ניסים אלקובי: בסדר, זה לשים כסף אבל מהכיס.
גב' דנה מורי: אבל לפעמים זה יוצא לך יותר משתלם.
מר שרון אלפסי: לא, יוצא לי הרבה פחות משתלם.
גב' דנה מורי: לא בטוח.
מר שרון אלפסי: אני מעדיף לממן נקודתית.
מר ניסים אלקובי: בואי נבדוק.
מר שרון אלפסי: אבל שייבדק.
גב' דנה מורי: שווה לבדוק את זה. אני לא יודעת. אני רק אומרת לבדוק את
המספרים.
מר שרון אלפסי: אנחנו נעשה דיון.
מר ניסים אלקובי: כן, נבדוק את זה, נבדוק את זה.
מר שרון אלפסי: אני חושב שכן, כל נושא החינוך, אנחנו נעלה את זה לדיון
הרבה יותר משמעותי, כי יש הרבה תהליכים. אני רוצה לבקש, להגיד בקשה -
עמוד 26
מר ישראל מאיה: שרון, אני רק רוצה לציין דבר אחד לגבי החטיבה. הייתה לי
פגישה עם המנהלת ועם היועצת בנושא -
מר שרון אלפסי: אני יודע, אמרה לי.
מר ישראל מאיה: הנגע בסמים. התרשמתם מאוד מהם, התהליכים שהם
הולכים לעשות, והתכניות שלהם -
מר שרון אלפסי: אגב, הם ממך גם.
מר ישראל מאיה: איך?
מר שרון אלפסי: הם ממך גם. התרשמו מאוד.
גב' לימור שחק: ישראל, תחזור רגע, סליחה. כן.
מר ישראל מאיה: מה שאמרתי, שאני מאוד התרשמתי מהתהליכים והתכניות
שלהם, בכל מה שקשור בנושא הסמים -
מר שרון אלפסי: מה שפה זה שלהם, זה לא שהם זה.
מר ישראל מאיה: ובאמת שווה ללכת לשם ולראות מה הם עושים שם. בחטיבה.
מר שרון אלפסי: אני מציע, אני אנסה לקבוע פגישה מסודרת, אני אנסה לקבוע
סיור מסודר. אנחנו נלך לשם. פרויקט אחד נוסף שיצא לדרך, פרויקט שביל הנופלים. פרויקט הכלניות. תעמוד, תעמוד.
אתה רוצה לספר עליו קצת? שביל הכלניות בשת"פ עם מפעל הפיס. אנחנו נוציא זימון מסודר. חשוב לי שכולנו נגיע.
המטרה זה יצאנו בתהליך של בניית 500 כלניות מחימר. הם כרגע בשלבי סיום. אנחנו נעשה את זה כבר בתחילת החודש.
אנחנו נשתול את השביל, מי שמכיר את השלט בכניסה ליישוב, לכיוון הכיכר של ברוכים הבאים. ואותו דבר נעשה בעופרים מצד ימין בכניסה ליישוב, ונשתול באותו יחס. ולאט, לאט אנחנו נלך ונגדיל את זה. המטרה שיהיה שם כתם אחד אדום, עם כל הבנים שאיבדנו לאורך השנים לצערי הרב, שהכלניות ההן עצמן יהיו צהובות וכחולות. ושאפו ענק על ההובלה, ואני שמח שזה קורה, עוד אחד הפרויקטים. אני רוצה לעלות בקשה -
מר רן מנו: דרך אגב, הכיכר הראשונה שעשיתם בכניסה, יפהפה.
עמוד 27
מר שרון אלפסי: תודה רבה.
מר רן מנו: ממש יפה. מי שעשה אותה. אני לא יודע מי עשה אותה, אבל
מי שעשה אותה, אני בד"כ אני לא מתלהב, אבל רק שתדעו שיש יום יצירה לחברי המועצה.
מר שרון אלפסי: אנחנו יודעים.
מר רן מנו: עושים יום אחד מרוכז, חברי המועצה -
מר שרון אלפסי: לעובדי המועצה. עובדי המועצה, כן. וחברי המועצה. מי
שירצה לבוא, באהבה.
מר ניסים אלקובי: ביום ראשון בבוקר. יום ראשון.
מר שרון אלפסי: אני יודע. אני רוצה בבקשה להוסיף תב"ר נוסף שמדבר על
מרכז הפעלה חלופי על סך 55,000 ₪ פה, שדרוג של המקום פה. רק היום בבוקר קיבלנו את האומדנים הסופיים -
מר ניסים אלקובי: צהריים.
מר שרון אלפסי: האומדנים הסופיים. ולכן אמרתי שאני אעלה את זה פה. אני
רוצה אישור להעלות את זה.
דובר : איפה 55,000 ?₪
מר שרון אלפסי: לא, לא, הוא לא מופיע פה. אני רוצה -
מר ניסים אלקובי: לא, הוא לא מופיע. קיבלנו את האישור שלו רק היום
בצהריים.
מר שרון אלפסי: מדובר על מרכז הפעלה חינוכי -
מר ניסים אלקובי: משרד הפנים.
דובר : משרד הפנים 100% ?
מר ניסים אלקובי: משרד הפנים 100% ,55,000 ₪. קול קורא
מר שרון אלפסי: מרכז הפעלה חלופי -
מר ניסים אלקובי: חמ"ל.
מר שרון אלפסי: לניהול מערך החירום בזה. חמ"ל פה, במקום הזה -
עמוד 28
מר ניסים אלקובי: פה, המקום הזה, להפוך אותו למקום שאפשר לעבוד איתו.
מר שרון אלפסי: החלפת מסכים למה שיותר אסתטי שאפשר לעבוד איתו.
מר ניסים אלקובי: נראה לכם, הדברים מינימליים. מסכים נורמליים, מחשב
נורמלי, מצלמה.
מר שרון אלפסי: איציק, ניסים ייגע בזה. אני רק רוצה אישור להעלות את זה.
קודם כל, אני רוצה אישור להעלות את זה, ולראות שאין התנגדות. מי בעד?
מר ניסים אלקובי: שנוכל להעלות תב"ר נוסף להצבעה.
מר שרון אלפסי: פה אחד. אנחנו תכף ניכנס. אני אתן תכף לניסים את זכות
הדיבור לנושא התב"רים שישראל ביקש, אנחנו נדבר גם על זה. אנחנו נציג את כל מה שבוצע ונעשה.
מר ניסים אלקובי: נלך לפי הסדר.
מר שרון אלפסי: היום גם נעלה תב"רים שמדברים על שדרוג גם מגרש הספורט
בעופרים, בשת"פ של חברת ערים, והובלה של המועצה.
ושדרוג הספורטק של הבי"ס היסודי. תכף אנחנו נדבר על הכל, נפרט את הכל בצורה מסודרת. אני חושב שזה גם פה, הילדים מחכים בעופרים בטוח, מחכים למגרש הזה הרבה זמן. ויותר מכל, מה שיותר הטריד אותי לאורך התקופה הזאת זה הנושא הבטיחותי. אי אפשר להגיד להם לא לשחק, אבל המגרש מאוד, מאוד מסוכן. אז עמדנו בין הפטיש לסדן.
בין לסגור את המקום, לבין באמת לראות איך אנחנו מצליחים לקדם את הרעיון הזה. ואני חושב שזה נכון.
מר מאור הרוש: שרון, לפני שאתה עובר לזה, אני רק רוצה שנייה לבקש משהו
מניסים בנושא האתר, שאני לא אשכח את זה. האפליקציה מציקה ברמה שצריך כל פעם לשים את כל פרטי הלקוח.
גב' קרן מ. רינות: הכתובת שלך, תעודת הזהות שלך.
מר מאור הרוש: בדיוק, זה צריך להיות רישום משתמש כזה. שאתה נרשם פעם
אחת -
מר ניסים אלקובי: לא. באפליקציה?
עמוד 29
גב' קרן מ. רינות: כן. שאתה רוצה לעשות דיווח דרך האפליקציה, אתה צריך,
איך קוראים לאבא שלך, איך קוראים, סתם, זה ברמת הצקה -
מר ניסים אלקובי: נבדוק את זה.
גב' קרן מ. רינות: אז זה בסדר פעם ראשונה לשאול את כל השאלות. אבל אחרי
זה כשאתה נכנס -
מר ניסים אלקובי: הוא אמור לזהות.
מר מאור הרוש: הוא לא מזהה, זאת הבעיה.
מר ניסים אלקובי: נבדוק את זה, בסדר. אנחנו על זה.
מר רן מנו: האתר הישן. לא, אתם מדברים על האפליקציה, לא על האתר.
חבר'ה, האפליקציה, לא נכון, ממש לא. האתר זה אחד, והאפליקציה זה אחרת. חברים, אל תבלבלו. אם האתר -
גב' קרן מ. רינות: זה מה שאמרנו.
מר רן מנו: לא, אבל העלות של אתר מול אפליקציה היא שונה לחלוטין.
מר שרון אלפסי: אתם מדברים על האפליקציה.
מר רן מנו: האפליקציה הזאת היא אפליקציה ישנה. היא אמנם מחוברת -
מר מאור הרוש: לא, היא הוחלפה עכשיו.
מר רן מנו: האתר הוחלף.
מר שרון אלפסי: לא, לא, האתר הוחלף, לא האפליקציה.
מר מאור הרוש: לפני חודשיים העלית אפליקציה חדשה בחנות. מה, אתם
רציניים? אמרתם להוריד אפליקציה חדשה. המועצה פרסמה את זה.
מר רן מנו: זו אותה אפליקציה שהייתה.
מר מאור הרוש: לא, זה שתיים שונות.
(מדברים ביחד)
גב' נירה אטיאס: ...את השם שלך, אבל הוא עדיין נותן לך למלא את כל
הפרטים.
עמוד 30
מר רן מנו: אני חושב שאתם טועים. אני חושב שזו אותה אפליקציה
שעשו לה שדרוג מבחינת הנראות.
מר ניסים אלקובי: נבדוק.
מר שרון אלפסי: ניסים.
2. הארכת העסקה לשנת 2025 – שאול צאייג, מפקח הנדסה
מר ניסים אלקובי: טוב, הנושא הראשון זה הארכת העסקה של מפקח הבנייה
שלנו, מר שאול צאייג. הוא מעל גיל 70, ולכן בכל שנה, שיהיה בריא, הוא בינואר הוא יהיה בן 77-
מר רן מנו: תסביר לנו למה אנחנו מאריכים.
מר ניסים אלקובי: אנחנו מאריכים כי אין לנו מפקחים. עכשיו, היה לנו מפקח
בזמנו, נדב, שיצא במילואים. ואחרי המילואים החליט שהוא עוזב. גייסנו מפקח שהחזיק פה בערך חודש וחצי ועזב. ועכשיו הצלחנו לגייס מפקח חדש שיתחיל ב -1.1. ואנחנו מקווים שהוא ישרוד. ובינתיים שאול היחידי שמחזיק, ואנחנו לא יכולים להישאר בלי -
מר רן מנו: אז שאול יישאר עם המפקח ההוא?
מר ניסים אלקובי: ברור, ברור. יש לנו שני תקנים. רק שאי אפשר להישאר בלי
מפקח בכלל.
גב' קרן מ. רינות: אני רוצה להוסיף שבמקרה נתקלתי בשאול, כי הייתה לנו
בעיה, והוא מדהים.
מר ניסים אלקובי: הוא מדהים, הוא מדהים. הוא עובד -
גב' קרן מ. רינות: הוא בא והוא עושה את העבודה שלו בצורה אסרטיבית,
אדיבה -
מר ניסים אלקובי: מסורה.
גב' קרן מ. רינות: שירותית, למרות שהבשורה שלו לא הייתה טובה עבורנו.
הרגנו שהוא עוטף אותנו. הוא לוקח אותנו, והוא הצליח להביא אותנו למקום של לתקן את זה, וזה באמת כאילו אין לי מה להגיד, הוא איש באמת מדהים.
עמוד 31
מר מאור הרוש: הוא גם מקצוען.
מר ניסים אלקובי: הוא איש מקצוע, נכון.
דובר : יש לי מחלוקת לגבי העניין הזה. הוא מקצוען, הוא היה אצלי בבית, הוא בא לבקר אצלי כי ראש המועצה הקודם החליט שכל חברי המועצה, אם אתם זוכרים בזמנו נבדקים שוב, כאילו הם בנו לא יודע מה. הוא לא ידע לקרוא מפה, תכנית.
הוא היה אצלי בבית, והוא שאל אותי מה זה, ומה זה, והוא לא ידע לקרוא את התכנית בכלל. וניסיתי להסביר לו 10 פעמים שאני בכלל לא בניתי את הבית. אני קניתי אותו בנוי ולכן לא היה שום שינויים, אבל הוא היה קשה לו להבין את היציאה לגג. אז הוא בחור טוב -
מר ניסים אלקובי: אתה מפתיע עכשיו.
דובר : רגע, הוא בחור טוב הוא בחור טוב, אין לי להגיד מילה רעה עליו. הוא נחמד מאוד, הוא מדבר יפה -
מר שרון אלפסי: אני לא יודע מה הייתה הסיטואציה, אבל שאול יושב איתנו
היום בישיבות עם היועמ"ש, עם הזה, ותקשיב, הנקודות שהוא מעלה, והוא נותן, חוסכות הרבה מאוד כסף למועצה -
דובר : אז יכול להיות שבאותו היום היה לו בלקאאוט .
מר שרון אלפסי: ייאמר לזכותו. אני לא יודע, אני לא יודע להגיד.
מר דורון שרעבי: אני ישבתי איתו פה על תכניות מקצועיות, ושקשורות ליזמים,
והוא ידע להסביר לי בצורה מפורטת, ומדבר על תכניות גדולות.
מר שרון אלפסי: בסדר, יכולה להיות סיטואציה. אני לא יודע להגיד. אבל
ייאמר לזכותו, חוץ...מפני שחשבנו שזה חלק מהתהליך שצריך לקרות, שאול, אני מסכים איתך, עושה עבודה נהדרת. הוא איש מאוד, מאוד נעים הליכות, הוא מסביר פנים, והוא יודע לבוא ולגשת -
מר ניסים אלקובי: אכפת לו.
עמוד 32
מר שרון אלפסי: ומאוד, מאוד אכפת לו מהציבור. וכל מה שאתה מבקש ממנו,
הוא יבוא אליו ויישב איתו גם כמה פעמים. והוא יודע לעמוד על שלו. אז שאול לדעתי קצת מפתיע אותי, אבל יכול להיות שהיה משהו מקרי.
מר מאור הרוש: וחוץ משאול, יש עכשיו עוד אחד?
מר ניסים אלקובי: כן, שמתחיל ב -1.1 .
מר שרון אלפסי: הוא במילואים פשוט עכשיו.
מר ניסים אלקובי: הוא היה לפני כן, עבר ועדה.
מר מאור הרוש: הדרישות הן נלקחות ממשרד הפנים על התפקיד, במכרז
שמפורסם?
מר ניסים אלקובי: כן, כן. הגדרות ברורות. הבחור שבא עבד באורנית לפני כן,
לפני שהיה במילואים, היה מפקח באורנית. בחור צעיר מפ"ת.
עשה רושם טוב.
גב' קרן מ. רינות: אגב, יש לי שאלה לא קשורה לשאול. המהנדס שאמרתם
שהוא מגיע, הוא מהנדס או שהוא אדריכל?
מר ניסים אלקובי: אדריכל.
מר שרון אלפסי: אדריכל.
גב' קרן מ. רינות: הוא גם אדריכל?
מר שרון אלפסי: לא, לא. רשום ברשם המהנדסים.
מר רן מנו: חבר'ה, ברגע שהוא רשום ברשם המהנדסים, הוא נחשב
מהנדס.
מר שרון אלפסי: מהנדס מועצה.
מר רן מנו: מבחינה חוקית הוא נחשב מהנדס.
מר ניסים אלקובי: נכון. הוא למד אדריכלות בטכניון, והוא רשום -
(מדברים ביחד)
מר רן מנו: גם זה שהיה פה קודם. איך קוראים לו?
עמוד 33
גב' דנה מורי: רגע. הארכה זה פשוט כאילו שמחדשים -
מר שרון אלפסי: כן, ממשיכים -
מר ניסים אלקובי: ממשיכים איתו את שנת 2025 .
מר מאור הרוש: מה, בן כמה הוא היום?
מר ניסים אלקובי: 77 יהיה בינואר בע"ה
מר מאור הרוש: 77 ?
גב' דנה מורי: הוא בן 77 ?
מר ניסים אלקובי: הוא יליד 48 .'
מר שרון אלפסי: חבר'ה, מי בעד שאול? חבר'ה, מי בעד? פה אחד.
החלטה:
הוחלט פה אחד לאשר הארכת העסקה לשנת 2025 – שאול צאייג, מפקח הנדסה
3. אישור נוהל עבודה נוספת
מר ניסים אלקובי: הנושא הבא הוא הנושא של אישור עבודה נוספת.
מר רן מנו: יש לי כמה תיקונים בשבילכם.
מר ניסים אלקובי: אין בעיה, נתקן. אני אומר, קודם כל מה ששמנו פה את 12
הסעיפים האלה, הם מהתקשיר, מחוק עובדי המדינה. אני כבר אומר, למנהלים מרמת מנהל מחלקה ומעלה אסור לעשות עבודה נוספת עפ"י החוק. אסור. מותר לעשות עבודה בהתנדבות. להרצות, כל דבר, ובלבד שהם לא מקבלים שום שכר -
מר רן מנו: מהנדס המועצה שאתם לקחתם אותו ל -75% עד 85%, לא
יכול לעשות עבודה נוספת?
מר ניסים אלקובי: מה?
עמוד 34
מר שרון אלפסי: לא, זה 100% משרה 75% ,85% זה שכר מנכ"ל. זה 100%
משרה
מר ניסים אלקובי: אחוז המשרה הוא 100%. אחוז השכר-
מר שרון אלפסי: כן, בין 75% ל-85% משכר מנכ"ל
מר ניסים אלקובי: מאחר וכבר הגיעה בקשה לוועדת כח אדם, אז החלטנו לעשות
את זה באופן מסודר, בכדי שתאשרו. יש התניות. קיבלתם אותן. כך שכל מי שיגיש בקשה, פשוט יעבור, יצטרך לחתום על כל התנאים -
מר רן מנו: איפה הנוהל?
מר ניסים אלקובי: זה הנוהל.
מר רן מנו: זה הנוהל?
מר ניסים אלקובי: זה הנוהל, 12 הסעיפים. וצמוד לזה, טופס ההצהרה
גב' דנה מורי: אז פשוט צריך לנסח את זה טיפונת אחרת -
מר ניסים אלקובי: אין בעיה.
גב' דנה מורי: כי בהתחלה של המסמך -
מר רן מנו: עפ"י נוהל עבודה -
גב' דנה מורי: בשתי השורות הראשונות כתוב, עפ"י נוהל עבודה נוספת
שאושר במליאת המועצה בתאריך -
מר ניסים אלקובי: זה התאריך היום, כשיאושר, כן.
מר רן מנו: עפ"י הנוהל דנן, ולא עפ"י הנוהל שאושר. כי אתה אומר
אושר -
גב' דנה מורי: זה צריך להיות ככה -
מר ניסים אלקובי: לא, התאריך כתבתי לך, ימולא בדיעבד. היום, אחרי שיאושר.
מר רן מנו: מי הכין את המסמך הזה?
מר ניסים אלקובי: אני, אני.
מר רן מנו: אתה הכנת?
עמוד 35
מר ניסים אלקובי: אני דרך התקשיר, כן.
מר רן מנו: אה, אוקי. אז אני הייתי -
מר ניסים אלקובי: ואישרתי אותו מול היועמ"ש. אבל בסדר, תגיד -
מר שרון אלפסי: אבל זה יכול להיות אח"כ.
מר רן מנו: קצת מוסיף לכם, בסדר?
מר ניסים אלקובי: אין בעיה, אין בעיה.
מר שרון אלפסי: כן, תסדר אותו -
מר ניסים אלקובי: האישור הוא אישור עקרוני.
מר רן מנו: אתה יכול לקרוא, אם תבין את הכתב שלי.
מר ניסים אלקובי: אני מבין. ואם אני לא אבין, אני אתקשר אליך.
מר רן מנו: זה כתוב של רופא.
מר ניסים אלקובי: הרעיון הוא האישור העקרוני בסופו של דבר. שלאפשר -
מר שרון אלפסי: בסדר?
מר ישראל מאיה: כן, אבל לא, יש לי בעיה עם הנוהל הזה.
מר ניסים אלקובי: כן.
מר ישראל מאיה: אני רוצה לדעת מה מונע מכך שאדם שקיבל אישור כזה, עובד
שקיבל אישור כזה, פתאום ייעלם לאיזו שעה, שעתיים, וילך לעשות משהו אחר. מה זו עבודה נוספת -
מר שרון אלפסי: חבר'ה, זה מעבר לשעות -
מר ניסים אלקובי: זה כתוב במפורש. כתוב במפורש באילו שעות אסור לו -
מר ישראל מאיה: מה שכתוב, כתוב, אבל זה לא מעניין אותי. אותי מעניין לדעת
מה -
מר ניסים אלקובי: אבל ישראל, מה מונע מעובד רגיל, בדיוק, בלי הטופס. מי
שייתפס, מגיע לשימור לפיטורים.
עמוד 36
מר שרון אלפסי: אם הוא ייתפס. מי שיחליט לתחמן את המערכת, אין לנו
יכולת -
מר ניסים אלקובי: מי שמרמה, מרמה. הוא לא צריך אישורים בשביל זה. נכון,
אבל זה גם בשוטף.
מר שרון אלפסי: כי יש לנו יכולת לאפשר. מישהו ביקש, אפשר לאפשר. בסדר?
גב' דנה מורי: רגע, יש לי עוד שאלה.
מר ניסים אלקובי: בבקשה.
גב' דנה מורי: שעות העבודה לא יעלו על 6 שע' שבועיות, ולא יעלו על 3 שע
זה בהתאם לתקשיר?
מר ניסים אלקובי: כן. לא, אני הלכתי לפי התקשיר, כמה מותר בשבוע
במקסימום.
מר רן מנו: הכוונה של הדבר הזה, זה שלא יהיה מצב שהוא בא לעבוד פה,
ואח"כ הוא הולך לעבוד איזה 7 שע 8 שע-
מר ניסים אלקובי: ולא קם למחרת. נכון, נכון. ולכן הם אומרים, באותו יום 3
שע', בשבוע 6 שע
מר שרון אלפסי: טוב, חבר'ה, אפשר להעלות את זה? כן, כן, האישור העקרוני
על -
מר ניסים אלקובי: אנחנו מדברים על אישור עקרוני.
מר ישראל מאיה: רגע, סליחה. עובדים ב -100% משרה לא מקבלים את זה
מר ניסים אלקובי: לא. אמרתי, מקבלים, למעט מנהלי מחלקות ומעלה. אנחנו
מדברים רק על עובדים זוטרים, שבסוף השכר שלהם נמוך.
חבר'ה, תראו, אנחנו -
מר רן מנו: עובדים זוטרים שהם פחות מ -100% משרה
מר ניסים אלקובי: לא, גם ב -100% משרה
מר ישראל מאיה: אז מתי הם עובדים, אחרי שעות העבודה?
מר ניסים אלקובי: כן, ברור.
מר שרון אלפסי: אגב, מתחת ל -100% משרה אני לא חייב לאשר
עמוד 37
מר ניסים אלקובי: לא, לא. הוא עובד מדינה, עובד מועצה. חבר'ה, זה לא מצב
רגיל. התקשיר אומר, אם נאשר לו, אם המועצה תאשר לו, הוא יכול. אם לא, הוא לא יכול לעשות את העבודה על דעת עצמו. חבר'ה, זה -
מר שרון אלפסי: מתחת ל -100% משרה הוא יכול לעבוד בלי לשאול אותי
בסדר?
מר ישראל מאיה: אוקי, הבנתי.
מר שרון אלפסי: זה הרעיון. חבר'ה, אישור נוהל עבודה נוספת. מי בעד?
מר ניסים אלקובי: כולם.
מר שרון אלפסי: פה אחד.
(מדברים ביחד)
מר ניסים אלקובי: לא. הרעיון פה, שלא ייווצר מצב, שעכשיו יש קבלן פה שעובד,
והוא הולך לעבוד איתו. אלא שהוא עושה עבודה אחרת שהיא לטובת הכלל, לציבור וכו'. הוא צריך להישאר במסגרת של עובד ציבור.
מר ישראל מאיה: מה הסנקציה?
מר ניסים אלקובי: איך?
מר ישראל מאיה: מה הסנקציה?
(מדברים ביחד)
מר מאור הרוש: אני מנסה רגע להבין משהו. יש לי בעיה עם הסעיף הראשון.
הסעיף הראשון. עכשיו אני עובד שלך המועצה. סתם אני קב"ט. בערב אני מקליד לא יודע מה, מעלה לאיזה אתר חיצוני עכשיו נתונים. למה אני בקיא וזה, יודע, יושב 3 שע מקבל כסף לכיס. אני לא אעשה לטובת הכלל. מה זה לטובת הכלל? אני מנסה להבין את ההגדרה של טובת הכלל.
מר ניסים אלקובי: זו הגדרה מהתקשיר. עוד פעם, חבר'ה, מותר להעיר. תעירו,
אתם רוצים להוריד סעיפים וכו' -
מר רן מנו: הערת לך על זה.
עמוד 38
מר ניסים אלקובי: אתה הערת.
מר מאור הרוש: העבודה היא פרטית, כן, ולא תאושר ע"י קבלנים של המועצה.
סבבה, מקבל, אין בעיה.
מר ניסים אלקובי: נכון, נכון.
מר מאור הרוש: אבל לטובת הכלל, זה כאילו אתה מגביל אותם -
גב' קרן מ. רינות: הסעיף הראשון -
מר מאור הרוש: אתה עכשיו שואל אותו, מה אתה הולך לעשות, בוא תפרט לי,
אני אגיד לך אם זה מתאים לי או לא.
מר רן מנו: כן, בוודאי. הוא חייב -
מר מאור הרוש: גם אני, אחי, גם אני רשום. דרך אגב, אני בעיריית ת"א הייתי
צריך לרשום כחבר מועצה עבודה נוספת. הגשתי בקשה. אין בעיה לרשום. גם אני מזכיר מה אני עושה.
מר שרון אלפסי: לא, אם אתה לא מקבל על שכר, זה לא נכון. אתה מדווח,
אתה לא מחויב לקבל אישור לדעתי.
מר מאור הרוש: היועמ"ש אמר לי את זה.
מר ניסים אלקובי: נכון, אי אפשר בלי אישור.
גב' דנה מורי: העבודה הפרטית היא לטובת הכלל -
מר רן מנו: גוף ציבורי. מחר בבוקר בא אדם, הולך לעבוד שומר בבית
בושת. הוא לא יכול לעבוד במועצה. הוא לא יכול להיות עובד מועצה ולעבוד שומר בבית בושת. אז לכן אני אומר, אתה לא יודע מה -
מר ניסים אלקובי: אני אבדוק את הסעיף הראשון, ואני אעדכן אתכם. יש סימן
שאלה, אני אבדוק את הנושא ואני אעדכן אתכם. כמובן שאם אפשר להוריד -
מר מאור הרוש: כאילו, בוא, עקב המשכורת שמקבלים במועצה אני מאוד בעד
שיעשו את זה אחרי הזמן הפרטי שלהם -
מר ניסים אלקובי: נכון, נכון, אני מסכים.
עמוד 39
מר מאור הרוש: אני גם אומר לעובדים שלי ללכת לעבוד בעוד עבודה -
מר ניסים אלקובי: אני מסכים איתך.
מר מאור הרוש: ...שזה לא מתנגש עם זמני העבודה, ולא חורג -
מר רן מנו: אני גם מציע שחברי המועצה, לאור המשכורת שהם מקבלים,
גם ילכו לעבוד בעוד עבודה.
החלטה:
הוחלט פה אחד לאשר נוהל עבודה נוספת.
מר שרון אלפסי: ישראל, זה שלך עכשיו.
מר ניסים אלקובי: סליחה, אני מתנצל. ישראל ביקש עדכון על -
מר שרון אלפסי: יש לנו את הטבלה פה?
מר ניסים אלקובי: בטח. על התב"רים.
מר שרון אלפסי: תעבור על הטבלה. הוא ירצה אותה אח"כ, ניתן לו אותה ביד.
מר ניסים אלקובי: עדכון על התב"רים הקודמים שאושרו -
מר שרון אלפסי: וסטטוס שלהם.
מר ניסים אלקובי: וזה הסטטוס. במליאה הזו, כן? תב"ר ראשון, ב -9.4.2024 ,
התקנת מערכת עידן+ ואינטרנט במקלטים. הסכום היה 23,940 ₪. בוטל ע"י משרד התקשורת. אנחנו אמרנו שאין לנו צורך בעידן+. אנחנו מבקשים להתקין שם קודנים וכו'. הם אמרו, לא. תשימו עידן+. אם לא, לא מאשרים.
מר ישראל מאיה: אז זה בוטל?
מר ניסים אלקובי: כן.
מר שרון אלפסי: כן.
מר ניסים אלקובי: אין לנו עניין, הם לא מסכימים.
מר מאור הרוש: סתם לצורך העניין, למה אין לנו עניין?
עמוד 40
מר ניסים אלקובי: שיהיה עידן+?
גב' קרן מ. רינות: אם הם כבר נותנים לך 100% מימון-
מר מאור הרוש: בוא נגיד, יש לך לא יודע מה -
גב' קרן מ. רינות: עידן+ זה תקשורת, מה?
מר ניסים אלקובי: הבעיה היא כמות. 23,940 ₪, הכמות. אינטרנטי, כן. עידן
אינטרנט.
מר שרון אלפסי: זה כספי ציבור, אין טעם להוציא אם אין להם משמעות בשעת
חירום. זה נופל, אין לזה משמעות.
גב' קרן מ. רינות: רק שנייה, שנייה, שנייה. זה תב"ר, אוקי?
מר ניסים אלקובי: כן.
גב' קרן מ. רינות: עכשיו, האם הכסף נלקח מתוך המועצה?
מר שרון אלפסי: גם, חלקית.
גב' קרן מ. רינות: גם? כמה מתוך המועצה?
מר שרון אלפסי: זה יוצא בד"כ -
גב' קרן מ. רינות: 10% ?
מר שרון אלפסי: לא, אחד לאחד כמעט.
גב' דנה מורי: לא, כמה היה פה?
מר שרון אלפסי: אחד לאחד. בתב"ר במשרד... 75%, זה המקסימום שאנחנו
יכולים לקבל. הם מממנים 75%, ואנחנו מממנים 25% .
גב' קרן מ. רינות: בסדר. אז עכשיו, שאלת הבנה. עידן+ מבחינתי, בנאדם תקוע
במקלט, זה טלוויזיה, זה תקשורת החוצה. אינטרנטי, למה זה בזבוז? למה זה בזבוז כספי ציבור?
מר שרון אלפסי: כי עידן+ אנחנו צריכים לתחזק אותו לאורך השנה. עכשיו,
סטטיסטית הסיכוי שעידן+ יעבוד בזמן עלטה הוא אפסי.
מר מאור הרוש: הוא לא יעבוד.
עמוד 41
מר שרון אלפסי: אני אומר, הוא אפסי. עכשיו, אם הוא לא יעבוד בזמן עלטה
או בזמן לחימה, הוא לא רלוונטי. אם אני צריך להוציא עליו כסף היום, אני מעדיף לא לקבל את הכסף ולנצל אותו לזמן אחר, מאשר עכשיו להוציא כסף מהכיס בגלל...
מר רן מנו: קרן, עידן+ זה תקשורת נכנסת, לא יוצאת. אז מה יש לך אם
בנאדם למקלט. הוא לא יכול לתקשר החוצה.
(מדברים ביחד)
מר רן מנו: ואני יודע מה קורה סביבי בתוך המקלט, ואיך זה עוזר לי? יש
לך טלפונים היום, הכל נמצא. את תלכי היום להשקיע משהו שיישב כל השנה. אל תשכחי, קרן, את במקרה היית במלחמה.
מר ניסים אלקובי: תב"ר שני, שיקום דרך הביטחון, 000,0001, ₪. הוגש, טרם
אושר ע"י פקע"ר. מחכים לאישורים. אנחנו איתם -
גב' קרן מ. רינות: אפשר לשלוח לנו את זה אח"כ?
מר ניסים אלקובי: בטח. גדר רשת לגדר מרותכת ואינדיקציה. הסכום שעלה
התב"ר, 3,500,000 ₪. אושרו כרגע 1,000,000 ₪ בלבד דובר : מה זאת אומרת ?
גב' קרן מ. רינות: אבל הם אישרו 3,500,000 ₪, לא
מר ניסים אלקובי: למה? כי פקע"ר החליט 0000,001, ₪. דרך אגב, אנחנו
בקרבות -
מר שרון אלפסי: בקרבות, קרבות.
מר ניסים אלקובי: אנחנו בקרבות עם פקע"ר וסדר עדיפויות. בסופו של יום -
מר שרון אלפסי: בעקבות המלחמה קיצצו חלק גדול מהתקציב הביטחון. הם
החליטו להוריד במרכיבי הביטחון ולדחות חלק ל -2025, מה שאנחנו לא קיבלו -
מר ניסים אלקובי: עכשיו, הקרב, כן. הקרב הוא על מי נועץ את הציפורניים
ראשון. אנחנו פה ממש בקרב מאסף מול פקע"ר -
מר שרון אלפסי: זה מאתמול, זה לא משהו שזה זה, זה ממש, ממש מאתמול.
עמוד 42
מר ניסים אלקובי: כן.
גב' קרן מ. רינות: מה מאתמול?
מר ניסים אלקובי: התשובות.
מר שרון אלפסי: התשובות שקיבלנו -
מר ניסים אלקובי: התשובות שקיבלנו -
מר שרון אלפסי: להתנגדות -
מר ניסים אלקובי: בלילה שבין אתמול לשלשום, ב -03:35 לפנות בוקר קיבלנו את
התשובה -
מר מאור הרוש: אנחנו מימנו משהו בדרך כרגע?
מר ניסים אלקובי: לא, לא, מימון מלא שלהם.
גב' קרן מ. רינות: והם אמרו מה ייכלל בתוך ה -000,0001, ₪, מתוך מה שתכננו
על 3,000,000 ?₪
מר ניסים אלקובי: כן, כן, כן, כן, כן.
מר שרון אלפסי: אם אתם זוכרים, דיברנו על 000,00013, ₪, שאנחנו אמורים
לקבל על גדר, אינדיקציה, מצלמות, והכל. והם כרגע לקחו את כל התקציב, קיצצו להם מעל 50% מסה"כ התקציב משרד הביטחון. ואמרו לנו, תממשו עכשיו במידי, אם לא, אין כסף.
ונתנו טווחים של כלום מבחינת הזמנים. ניסים ושי פרפרו פה במשך חודש כדי לנסות לעמוד בכל היעדים. עמדנו בהכל. והם כרגע החליטו לדחות. אני טוען שזה בגלל תעדוף אחר, בגלל לחצים אחרים. ואני לא מוכן לוותר. כרגע אני אגיע עם זה עד איפה שלא יהיה. אני אמרתי להם גם אתמול אמרתי להם.
חבר'ה, אני לא לוקח פצועים בדרך. אני אפיל את כל מי שיהיה בתוך התהליך הזה, ואני לא מתכוון לוותר. ולצערי הרב, ואני על זה גם לעובדים שלי פה אני מתנצל, כי אתמול היו פה צרחות שזה לא אמור לקרות אגב, זה לא אמור לקרות. בייחוד אחרי שהתחייבנו, ואנחנו עומדים כרגע לפני גידול. ואני לא מוכן לקבל -
גב' קרן מ. רינות: כמה המצ'ינג שלנו היה שם?
עמוד 43
מר שרון אלפסי: אין מצ'ינג, מלא.
מר ניסים אלקובי: אין מצ'ינג. אבל עדיין, מדובר במרכיבי ביטחון, אנחנו לא
מוותרים.
מר רן מנו: חבר'ה, מערכת הביטחון היום עושה שינויים דרמטיים. אני
עובד עם אחת החברות שלי עם מערכת הביטחון. הם ביטלו לנו מכרזים -
מר ניסים אלקובי: אנחנו יודעים, הם סיפרו לנו את הכל. רק הבעיה שזה לא
מעניין אותנו, כי בסוף זה הביטחון פה. מרכזי -
גב' קרן מ. רינות: אז אתם יכולים רק לעשות לנו סדר? 000,00013, ₪ זה עלות
של כל -
מר שרון אלפסי: הכל. זה כל מה שהגשנו בדרך, כדי שיקרה.
גב' קרן מ. רינות: אוקי. 3,500,000 ₪ מה זה
מר שרון אלפסי: גדר, אינדיקציה -
גב' קרן מ. רינות: מה שהם אישרו?
מר ניסים אלקובי: כן.
מר שרון אלפסי: כן. מה שאישרו עקרונית. מה שאישרו עקרונית, אמרו לנו,
צאו לדרך כרגע למכרז -
גב' קרן מ. רינות: סבבה, רגע. אז 000,00013, ₪ מה, התכוונו מה, להוציא
מהכיס שלנו?
מר שרון אלפסי: לא.
מר ניסים אלקובי: לא.
מר שרון אלפסי: ממשרד הביטחון.
גב' קרן מ. רינות: רגע, אבל הם אישרו רק 3,500,000 .₪
מר שרון אלפסי: אז אני אעשה לך סדר. שנייה, שנייה, אני אעשה לך סדר. אני
אעשה לך סדר. באנו בתחילת שנה, אמרו לנו, חבר'ה, משרד הביטחון כרגע מקבל תקצוב למרכיבי ביטחון, כמעט
180,000,000 ₪-
עמוד 44
מר ניסים אלקובי: תגישו תכניות.
מר שרון אלפסי: תגישו תכניות עבודה. הגשנו תכניות עבודה, קיבלנו אישור
עקרוני על 13, 000,000 ₪ ממה שביקשנו. אמרו לנו, צאו לדרך, תתחילו לצאת למכרזים. התחלנו, עשינו מישמש, באנו, הבאנו סיורים, סיורי קבלנים, אמרו, בואו ניישר קו -
מר ניסים אלקובי: התחברנו למכרזים של משכ"ל, של האשכול -
מר שרון אלפסי: עשינו הכל, עשינו הכל -
מר ניסים אלקובי: הכל בשביל להתקדם עם זה.
מר שרון אלפסי: הגשנו להם את זה, ואתמול באו בישרו לנו, אמרו לנו, חבר'ה,
אנחנו מאשרים לכם כרגע 1,140,000 .₪
גב' קרן מ. רינות: מ -000,00013, ₪ הם ירדו ל-1,140,000 ?₪
מר שרון אלפסי: ל -1,140,000 ₪. אגב, אחרי בדיקה שלי, אגב, זה אחד הדיונים
שהיו עכשיו, על זה היה הדיון, לראות איך הרשויות המקומיות בתוך יו"ש לא נפגעות בתוך התהליך הזה. עכשיו, כשאני מדבר איתכם פה עכשיו הדברים מאוד, מאוד מובנים.
תהליך המלחמה, הכסף שהמדינה עכשיו תצטרך להוציא, מאוד, מאוד מאתגר אותנו. אבל אנחנו באיו"ש. מכיוון שזו הזירה השביעית, אין מצב שאותנו זורקים כרגע לכלבים. אז על זה כרגע המאבק. אנחנו נעשה את, אני אעשה את השיחה הזאת, את השיחות. ואם אני אצטרך לעלות לירושלים ולישון שם אז מה שיהיה. ואני רוצה לראות איך אני משיג את הכסף, ואם לא את ה -13, 000,000 ₪, לראות שאנחנו בקדימות זמינות לתחילת שנת 2025-
מר ניסים אלקובי: לפחות משהו. מרכזי מחזור עירוניים בהליך של ביצוע. אנחנו
כבר אחרי תכנון, אחרי הכל -
מר שרון אלפסי: כבר בביצוע, מה.
מר ישראל מאיה: יש גם קבלנים?
מר ניסים אלקובי: מה?
מר ישראל מאיה: יש גם קבלנים?
עמוד 45
מר ניסים אלקובי: כן, כן. יש הצעות מחיר, יש הכל כבר.
מר ישראל מאיה: איפה עומדים לעשות את זה?
מר ניסים אלקובי: יש נקודות מסודרות. מסומנות כבר. אחת בכרמים, אחת פה
למטה בצומת, כשאתה יורד על לבונה ימינה, בסוף הזית ימינה -
מר ישראל מאיה: ואז מבטלים את מה שיש ליד הדואר?
מר ניסים אלקובי: נכון. הרעיון הוא לקחת אותם משם. להעביר, להעתיק את
המדרכה. נכון, לפנות את המדרכה. יש 3 פה ואחד בעופרים זה בשלב הזה.
גב' דנה מורי: איפה שנמצא היום?
מר ניסים אלקובי: לא, אז זהו, אנחנו בודקים את ההיתכנות לקחת אותו למטה,
טיפה יותר למטה לפני, איפה שהפח היום. איפה שהפח הטמון. עשינו שם סיור עם היתכנות. ברגע -
גב' דנה מורי: כן, יש שם מקום?
מר ניסים אלקובי: יש. מבחינת מקום מדדנו, לא, צריך לעשות שם איזושהי
עבודת -
גב' דנה מורי: גם עם המוטמן שם צריך -
מר ניסים אלקובי: איזו עבודת בינוי. מעלה הזית, לפני המכולת.
גב' דנה מורי: איפה המוטמן, לפני המכולת.
מר רן מנו: תוך כדי אני מזכיר לך שעדיין לא עשינו דיון לגבי רכבים
חשמליים.
מר ניסים אלקובי: נכון.
מר רן מנו: אנחנו דיברנו על זה כבר לפני כמה חודשים. המצב נהיה
קטסטרופלי -
מר ניסים אלקובי: נכון.
עמוד 46
מר רן מנו: אנשים מחברים כבלים חשמליים, ועושים חניות כאילו זו
החנייה שלהם, ואז גם מתלוננים שלקחת את החנייה, שזו חנייה זה -
מר ניסים אלקובי: ציבורית. נכון, היא ציבורית.
מר שרון אלפסי: יצא מסמך לציבור, הוצאנו לפני 3 שבועות, חודש
מר ניסים אלקובי: לא. כן, אבל אנחנו -
מר שרון אלפסי: בהבהרות שהוצאנו עכשיו לציבור שלא מדובר בחניות
פרטיות, שמדובר בחנייה ציבורית -
מר רן מנו: לפחות, תראה, אם הם כבר עושים את זה, אז לפחות אולי
שתהיה הכנסה למועצה. מי שתופס חנייה כזאת, ישלם חודשית.
מר שרון אלפסי: המטרה, שיהיו לחניות האלה היתרים, בסדר? עכשיו, באיזה
פורמט? הם עכשיו יושבים על זה.
מר רן מנו: בנאדם בא עכשיו, אצלי ברחוב למשל, בסדר? הוריד כבל
מהבית שלו לרכב שלו. עכשיו, מישהו שם חנה, והוא שולח בקבוצה הודעה, תפסתי לי את המקום, אני לא יכול למלא את הרכב שלי. זו כבר נהייתה חנייה פרטית שלו. עכשיו, אנשים למדו, לא חונים לו שם. הוא חונה בחנייה הזאת. עכשיו, זו נהייתה חנייה פרטית שלו. אז אני כזה דבר, אם אני לא יכול למנוע ממנו, כי באמת אני לא יכול למנוע ממנו למלא את הרכב שלו -
מר מאור הרוש: זה עניין חברי, אבל אתה יכול למנוע. בוא, אחי, אין חנייה
ברחוב, אתה הולך...לחנות את האוטו?
מר רן מנו: אף אחד בתוך רחוב מסוים לא ילך נגד השכן שלו, ויעשה לו
דווקא.
מר דורון שרעבי: רן, עובדים על תקנון. ובתקנון יהיה רשום שבעמדה, מול
העמדה זו לא חנייה פרטית, והוא יצטרך לחתום על זה.
מר ניסים אלקובי: אנחנו עוד בניסוח של כל הכללים -
מר דורון שרעבי: שזו לא חנייה פרטית שלו -
עמוד 47
מר ניסים אלקובי: עופר יחזור ביום שלישי הבא, ואנחנו נשב. בשביל להקצות
חנייה ציבורית, אתה חייב אבל לעבור ועדה ולאשר את זה.
שני גרורים לכיבוי אש, 80,000 ₪. הוגש, ממתין לאישור. שני יבילים עבור בי"ס כנפי רוח, 140,000 ₪, טרם בוצע. המחיר לא מאפשר. כרגע לא קיבלנו הצעה שפחות מ -140,000 ₪ ליביל אחד. הגשנו ערעור למשרד החינוך, אמרנו להם שרבותי, אם אתם יודעים להביא לנו במחיר הזה, נעבוד עם ספק שלכם. הם נתנו 70,000 ₪ לכל יביל
גב' דנה מורי: הם קיבלו הצעות של 140,000 ?₪
מר ניסים אלקובי: נכון. אז הגשנו ערעור ואמרנו להם, תחליטו, זה 140,000 ₪
או שני יבילים. אנחנו צריכים שני יבילים. הצורך הוגש שבוע שעבר, אחרי שקיבלנו הצעה נוספת מספק נוסף, הבנו שזה לא בר ביצוע.
מר ישראל מאיה: ורגע, לא כדאי לקנות יביל אחד, ואח"כ -
מר שרון אלפסי: לא, לא, אנחנו לא ממשיכים עם יבילים. קיבלנו אפשרות של
יבילים ממשרד החינוך במטרה עד ששלב ב' ושלב ג' ייבנו בכני רוח. יש צורך גם -
מר ישראל מאיה: כמה זמן זה?
מר ניסים אלקובי: אנחנו נדע -
מר שרון אלפסי: הגשנו בקשה.
מר רן מנו: אז אם ככה, אז אל תקנה שני יבילים, תשכיר שני יבילים. ואז
אולי -
מר שרון אלפסי: משרד החינוך מממן רק רכש.
מר ניסים אלקובי: הוא כותב לך בשלב ביניים, שני יבילים ב -140,000 ₪. אנחנו
אמרנו, חבר'ה, אנחנו הצורך הוא שני יבילים. ב -140,000 ,₪ שלחנו להם, זה לא נכנס בתוך זה, כמו שאומר הגשש. זה לא נכנס.
מר רן מנו: כן, אבל אני שואל שוב. יכול להיות שבגלל שאנחנו עוד מעט
מתחילים את הבנייה, אז אנחנו מצומצמים לשנה, שנתיים,
עמוד 48
שלוש, לא יודע, אתם יודעים יותר טוב ואולי אפשר לפנות אליהם ולהגיד להם, ב -140,000 ₪ אני יכול להשכיר שני יבילים לתקופה של 3 שנים, עד שתהיה הבנייה
מר שרון אלפסי: אין שכירות של יבילים, רן.
מר ניסים אלקובי: אבל למה, אם אני יכול אחרי זה לעשות בהם שימוש משני?
מר רן מנו: כי אתה עוד הפעם, אחד הדברים שאנחנו לא רוצים פה
ביישוב זה את היבילים האלה, שעוברים ממקום למקום -
מר שרון אלפסי: שהם חדשים, אנחנו נמצא להם -
מר רן מנו: ...היו ישנים.
מר שרון אלפסי: בסדר, אז אנחנו נראה. משרד החינוך אישר לנו עקרונית,
ואנחנו צריכים לבנות מה אנחנו רוצים. הלאה, חבר'ה.
מר ניסים אלקובי: גרור סולר רשותי, 40,000 ₪, הוגש, ממתין גם כן לאישור
שתי מערכות תצפית ניידות -
מר ישראל מאיה: כשאתה אומר, הוגש, ממתין לאישור, למה אתה מתכוון?
מר שרון אלפסי: משרד הביטחון.
מר ניסים אלקובי: למשרד הביטחון.
מר שרון אלפסי: כן, עקרונית, אושר. אנחנו חייבים לאשר.
מר ניסים אלקובי: כן, כן, כן, אושר. הם צריכים עכשיו לאשר לנו את הביצוע.
וסימון כבישים לשנת 2024, אושר, בוצע גם. ובמשרד התחבורה העלינו את זה, נפגשנו שם עם, אני דיברתי עם איתן -
דובר : מה זה, זה בוצע רק בבית אריה.
מר שרון אלפסי: מה פתאום? כל מוסדות החינוך.
מר ניסים אלקובי: עכשיו הגשנו, שבוע שעבר ישבנו שם, דיברתי גם עם בחור שם
בשם איתן, לקראת 2025 .
מר ישראל מאיה: יש גם תב"ר לתיקון מדרכות וכבישים?
עמוד 49
מר ניסים אלקובי: עוד לא. זה יהיה במסגרת התב"רים החדשים שצריך לייצר,
מה שאנחנו עושים עכשיו.
מר ישראל מאיה: כי יש הרבה, הרבה ליקויים -
מר ניסים אלקובי: אני אומר מה השלב הבא. מעבר לתב"רים שנדבר עליהם
היום, שהם דחופים, אנחנו מכינים רשימה של כל הפרויקטים אל מול נעשה להם אומדנים, נפיץ לכולם, יצטרכו לקבוע פה, אני כבר אומר, יצטרכו לקבוע פה סדר עדיפויות ולראות, כי בסוף הכסף לא יספיק להכל. אבל חלק מזה, זה גם הנושא של תב"ר כבישים ומדרכות.
מר שרון אלפסי: אני כרגע מנסה להביא את זה חיצונית, בעיקר ממשרד
התחבורה, ולראות איך אנחנו נרתמים. אני אמרתי לכם, אמרתי לכם בהתחלה. יש כוונה של משרד התחבורה לאפשר את זה. התקציב הזה בעבר עבר למשרד הפנים. משרד הפנים לא עשה איתו כלום. היום זה עבר חזרה למשרד התחבורה.
ואני מקווה שאנחנו חלק, למרות שיש שם הבטחה, אבל אני אוהב להרגיש את הכסף, להריח אותו.
מר רן מנו: אני אומר, תקצץ במשכורות של סגני ראש המועצה, ואז יהיה
לנו.
מר שרון אלפסי: קיצצנו כבר.
מר רן מנו: אה, קיצצתם?
מר שרון אלפסי: כן, עומדים על 0 .
4. אישור תב"ר שיפוץ מגרש ספורט עופרים וספורטק ע"ס474,000 ש"ח
מר ניסים אלקובי: סעיף 5. אישור תב"ר מגרשי ספורט עופרים, עופרים
וספורטק. אנחנו מדברים, קיבלתם את החומרים, אבל אני מעלה פה, יש פה את מגרש עופרים, שהיתרון שם שאנחנו אמנם נשים כסף, אבל הכסף חוזר אלינו מחברת ערים.
ובאותה הזדמנות, אנחנו רוצים במכרז אחד לעשות גם את הדשא כאן, שהיום הוא במצב בכי רע, וצריכים לשדרג אותו.
עמוד 50
גב' קרן מ. רינות: בספורטק, אתה מתכוון?
מר ניסים אלקובי: בספורטק, כן.
מר שרון אלפסי: עכשיו, מישהו שאל אותי לגבי הסיפור, למה אנחנו מממנים
אם זה דרך חברת ערים. בסוף, למה אנחנו יוצאים בכלל למכרז. אני בעבר ניסיתי להעביר את זה ישירות דרך חברת ערים. הם לא יכולים, אחרת היה לוקח לנו עוד 4 ,5 חודשים עד שהם יוצאים למכרז שלהם, וזה סרט. אמרו לי, קח את הכסף הזה -
מר ניסים אלקובי: קח התחייבות. אמרו, תעשה, תקבל את הכסף.
מר שרון אלפסי: בדיוק. ואז אנחנו העדפנו לקחת את זה ככה, ולראות שאנחנו
מצליחים לקדם את זה -
מר ניסים אלקובי: חשבוניות תעשו.
מר שרון אלפסי: זה מימון מלא של חברת ערים על הסיפור של הפרויקט הזה.
גם אגב הכנסנו בתוך הפרויקט הזה את הכל. שערים, דשא, סימון הדשא, תאורה -
גב' קרן מ. רינות: הם פה?
מר ניסים אלקובי: לא, לא, לא. פה לא צריך שערים. פה לא צריך שערים, רק
דשא. חבל על הכסף. בסדר, רשתות זה כן.
מר שרון אלפסי: צלייה , ספסלים. כל מה שאפשר להכניס בתוך הפרויקט הזה,
אישרנו את זה לעופרים. ואנחנו פה נעשה בבית אריה אנחנו נצליח לעשות את הדשא עם הסימונים, אולי להוסיף רשתות.
ואני מקווה מאוד שגם נצליח להכניס שם כמה ספסלים בתוך כל הפרויקט הזה. כרגע מדובר על אומדנים, אבל אנחנו נצטרך לצאת למכרז מסודר. הוא כבר מוכן אגב.
מר מאור הרוש: הספורטק זה המגרש שמתחת לבי"ס.
מר ניסים אלקובי: נכון, נכון.
מר שרון אלפסי: של הבי"ס, של הבי"ס.
מר מאור הרוש: והמגרש למטה זה המיני פיץ'?
עמוד 51
מר שרון אלפסי: המיני פיץ'.
מר ניסים אלקובי: מיני פיץ'.
מר שרון אלפסי: לא, לא, אנחנו לא משקיעים שם עכשיו.
מר מאור הרוש: לא, הבנתי שעכשיו לא. אנחנו גם צריכים -
מר ניסים אלקובי: בעתיד, כן. בעתיד, כן. צריכים לחשוב גם עליו.
מר שרון אלפסי: אני כרגע בטיחותית מה שמאתגר אותנו מאוד זה הסיפור של
הבי"ס שם. כן, הוא מתנהל שם, וזה כבר מסוכן, לא זה, בסדר?
גב' קרן מ. רינות: למה, מה מסוכן בבי"ס? לא הבנתי.
מר ניסים אלקובי: לא הבי"ס, הדשא, הדשא. במצב, כן, שילדים -
דוברת : והילדים מהבי"ס עכשיו לא רשאים -
מר שרון אלפסי: הוא קרוע, יש שם בורות.
מר רן מנו: זה לא באמת דשא. זה פלסטיק דחוס. זה הכל קרוע שם.
הילדים נופלים שם.
מר מאור הרוש: רגע, עכשיו ה -158,000 ₪ לפני מע"מ הגיע ע"י הצעות מחיר
שקיבלנו?
מר שרון אלפסי: כן. זה על בסיס הצעות מחיר.
מר מאור הרוש: זה אומדן כאילו.
מר ניסים אלקובי: אומדן צמוד לפי הצעות מחיר שקיבלנו.
מר מאור הרוש: ואנחנו עדיין יוצאים למכרז. אנחנו יוצאים למכרז על שניהם
ביחד?
מר ניסים אלקובי: ביחד, כן.
מר מאור הרוש: זאת אומרת , על שני המגרשים ביחד, אותו קבלן שיעשה?
מר ניסים אלקובי: כן, כי בסוף זה מכרז אחד, חבל לצאת פעמיים.
מר מאור הרוש: אין בעיה, לא, רק רציתי לדעת.
עמוד 52
מר רן מנו: זה לא רק זה. אם אתה קבלן אחד, והוא בא לשני המקומות,
הוא יכול להוריד לך את העלויות -
מר ניסים אלקובי: זה אח"כ.
מר שרון אלפסי: ניכנס למו"מ.
מר מאור הרוש: ההנחה נמוכה יותר מהאומדן? על זה -
מר ניסים אלקובי: אנחנו נשים את האומדן ונגיד, כן. יש לנו כבר אומדן. מי
שנותן הנחה, לוקח.
מר שרון אלפסי: בדיוק. אני מעריך שמזה, זה לא יכול לעלות, זה יכול רק
לרדת. אז אנחנו נראה איפה אנחנו יכולים לשחק עם זה, בסדר? טוב, אני מצביע. אישור תב"ר שיפוץ מגרשים -
מר רן מנו: שרון, אין לך מה להוריד, כי אם אתה תוריד, אתה תקבל -
מר שרון אלפסי: לא. אם אני יוצא שם, אז אני אוכל פה לממן פחות.
מר ניסים אלקובי: זה יוצא מישן, חדש.
מר מאור הרוש: הכסף יוצא מקרן?
מר שרון אלפסי: כן.
מר מאור הרוש: איזו? איזו קרן?
גב' דנה מורי: ה -160,000 ₪ של עופרים
מר שרון אלפסי: לא עופרים, לא של עופרים. ישן מול חדש.
מר ניסים אלקובי: לא, ישן מול חדש.
מר מאור הרוש: יש לנו קרן של ישן מול חדש?
מר ניסים אלקובי: לא, זה כסף שבא -
מר שרון אלפסי: הסיפור של ישן מול חדש בפרויקטים האלה, בא משרד הפנים,
אומר, חבר'ה, לשנה הזאת בישן מול חדש אתם יכולים להשתמש בזה, אבל אתם עובדים ייעודי בלבד. כלומר, שאני מגיע, אני מציג לו פרויקט, הוא מאשר את הפרויקט שזה לתשתיות בלבד, והוא אומר, אתה יכול לצאת לביצוע, לא יכול לצאת לביצוע.
עמוד 53
מר מאור הרוש: ומה התקציב?
מר ניסים אלקובי: מה, הכללי? כרגע 2,040,000 .₪
מר מאור הרוש: 2,040,000 ₪, זה מה שמשרד הפנים נתן לנו-
מר ניסים אלקובי: כרגע.
מר מאור הרוש: אז בפועל זה לא יוצא מהתקציב שלנו.
מר ניסים אלקובי: לא, זה משרד השיכון, 2,040,000 .₪
מר מאור הרוש: הבנתי, רגע, איך עוברת המטריה. על מה אני מקבל, כמה כסף
אני מקבל בשנה ביזמות. הם קובעים.
מר שרון אלפסי: בהתאם לשיווקים.
גב' דנה מורי: דורון, זה גם ישן מול חדש של עופרים?
מר ניסים אלקובי: הם נוסחה אומרים לך, זה הכסף שמגיע אליך. עכשיו הם נתנו
2,040,000 ₪. אנחנו אומרים, אושר תב"ר
(מדברים ביחד)
גב' קרן מ. רינות: אני רוצה להוסיף את התהליך עד הסוף. אני לא מבינה -
מר ניסים אלקובי: מה את לא מבינה?
גב' קרן מ. רינות: אני מנסה להבין את התהליך עד הסוף. אנחנו מדברים פה על
158,000 ₪ שיוצא מתוך המועצה, ואז אתם אומרים שזה בעצם מגיע -
מר ניסים אלקובי: ערים יחזיר לנו את הכסף.
גב' קרן מ. רינות: רגע. ערים משלמים -
מר דורון שרעבי: לא קשור ל -000,0002, .₪
גב' קרן מ. רינות: אז זה בדיוק מה שאני מנסה להבין. אני פשוט מנסה להבין -
מר שרון אלפסי: 158,000 ₪ מגיע מחברת ערים. מתוך ה -447,000 ₪, עוד
316,000 ₪ או 300,000 ₪ מגיע מהישן מול חדש, בסדר
גב' קרן מ. רינות: אז זה 300,000 ₪ שיוצא מישן מול חדש, שאמרתם שהוא
מגיע מסה"כ 2,000,000 ₪ ממשרד הפנים
עמוד 54
מר שרון אלפסי: נכון, זה פרויקטים.
מר ניסים אלקובי: נכון.
גב' קרן מ. רינות: ממשרד הפנים?
מר ניסים אלקובי: לא. משרד השיכון.
מר שרון אלפסי: משרד השיכון.
גב' קרן מ. רינות: משרד השיכון. עכשיו, שאלה -
מר רן מנו: חבר'ה, אולי תעשו להם סדר מסודר. הם לא מבינים את זה.
תסביר להם -
גב' קרן מ. רינות: רן, אבל שנייה, בסדר.
מר רן מנו: תלכי לחוזה, אז יהיה לך יותר להבין את זה.
גב' קרן מ. רינות: לא, לא רוצה ללכת לחוזה. אבל אני מבינה, זה בסדר.
מר רן מנו: את מבינה, טוב.
גב' קרן מ. רינות: עכשיו, הדבר השני. אתם אמרתם שה -000,0002, ₪ זה נובע
משיווק של קרקעות. זאת אומרת , האומדן הוא עפ"י שיווק -
מר שרון אלפסי: בישן מול חדש מול מה זה?
מר דורון שרעבי: לא, לא, לא, זה לא קשור לקרקעות. יש תקציבים, יש פה
חוזה שנעשה מול חברת ערים, מול משרד השיכון, שאנחנו מקבלים שני תקציבים. ישן מול חדש, כדי לשפר את
התשתיות ביישוב -
מר ניסים אלקובי: הישנות. הציבוריות.
מר דורון שרעבי: בעיקר בחיבור בין עופרים הוותיקה לעופרים החדשה. ופה,
מכיוון שאנחנו יישוב אחד, אז משתמשים בו גם פה. ככה זה היה עד עכשיו נהוג. זה אחד. שתיים, יש תקציב מבני ציבור, זה תקציב בפני עצמו, שהוא מיועד והוא צבוע עבור מבני ציבור. וגם, שנייה -
גב' קרן מ. רינות: רק רגע. אבל השאלה היא, האם זה כספים שאנחנו מקבלים
אותם, או שזה כספים שיוצאים מהקופה שלנו -
עמוד 55
מר דורון שרעבי: מקבלים אותם לפי -
מר ניסים אלקובי: לביצוע.
מר דורון שרעבי: לביצוע, כן.
גב' קרן מ. רינות: לפי נוסחה מסוימת.
מר ניסים אלקובי: לפי ביצוע.
מר דורון שרעבי: לפי נוסחה מסוימת.
גב' קרן מ. רינות: אוקי. זאת אומרת , אז גם ה -300,000 ₪ שנקבל, אנחנו
מקבלים אותם ואז זה יוצא?
גב' דנה מורי: אין לך 300,000 .₪
מר ניסים אלקובי: לא, לא. את מדברת על הטכניקה? על הטכניקה? אנחנו
מקבלים -
גב' קרן מ. רינות: אני מדברת -
מר ניסים אלקובי: שנייה, שנייה, שנייה. בשני המגרשים. שנייה, שנייה.
הטכניקה היא ככה. ברגע שאנחנו מאשרים, אנחנו מוציאים מכתב לבחור בשם אריה, שבמשרד השיכון. הוא מקבל, מאשר. אומרים לו, את זה אנחנו רוצים להוציא מזה. הוא רק מוודא בהתחייבות שלנו שאכן שזה לשצ"פ לטובת הציבור, ולא עכשיו עושים סליחה, שדרוג של בניין המועצה או משהו כזה. ואז הוא מאשר, אנחנו יוצאים לביצוע. מהרגע שמאשרים לביצוע -
גב' קרן מ. רינות: מה הוא מאשר? מה הוא מאשר?
מר ניסים אלקובי: את העלות.
גב' קרן מ. רינות: את העלות, בסדר. ואז מאיפה זה יוצא?
מר ניסים אלקובי: והוא אומר, תעשו, תקבלו את הכסף.
גב' קרן מ. רינות: אה, אוקי. אז אנחנו מקבלים את הכסף -
מר רן מנו: אני מגיש חשבונית, מקבל את הכסף.
מר מאור הרוש: מקבל את הכסף.
עמוד 56
גב' קרן מ. רינות: אוקי, תודה.
מר מאור הרוש: את מול הקבלן סוגרת אשראי של 90 יום, מקבלת-
מר ניסים אלקובי: מגישה, הוא מגיש, מעבירים.
מר מאור הרוש: בפועל כרגע יש 000,0002, ₪. זה עכשיו 300,000 ₪ יורד
מתוך ה -2,000,000 ₪, מהפול
מר ניסים אלקובי: אמת. כל מה שאנחנו מצביעים עכשיו, יורד מהפול -
מר מאור הרוש: חוץ מה -158,000 ₪ שחוזר
מר ניסים אלקובי: נכון, נכון מאוד.
מר רן מנו: אבל אני רוצה רגע להסביר לכם עוד משהו, ודורון יחדד את
הדברים האלה אולי קצת יותר טוב ממני. כשאנחנו עובדים מול חברת ערים, משווקים את הקרקעות שם, אנחנו אמורים לקבל, כמו שהוא אומר, גם חדש תמורת ישן, וגם עבור כל מכירה של דירה. את מקבלת סכום מסוים -
גב' קרן מ. רינות: היטל.
מר רן מנו: בדיוק. בסדר, לא חשוב. עכשיו, אמר דורון בצדק מקודם,
תכלס בפועל זה היה אמור ללכת רק לעופרים, אבל בגלל שאנחנו יישוב משותף, עופרים, בית אריה זה אותו דבר, אז עושים מזה דברים אחרים גם פה וגם שם.
גב' דנה מורי: השאלה אם זה דברים שמותר לך לעשות את זה. לא דיברתי
על הדברים -
מר דורון שרעבי: דנה, שנייה, אני רוצה רגע לחדד פה את הנקודה הזאת.
גב' דנה מורי: לא דיברתי על זה.
מר שרון אלפסי: זו בדיוק השליטה שלכם אבל.
מר דורון שרעבי: דנה, שנייה אחת. אני רוצה בדיוק לחדד את הנקודה הזאת.
עד היום הגיע כמעט כ -20, 000,000 ₪ אם אני לא טועה לטובת הבנייה הזאת של עופרים. רוב הכסף בוזבז פה, בבית אריה בקדנציה הקודמת, רוב רובו של הכסף. וזה 17, 000,000 ,₪18, 000,000 ₪. נשאר מעט מאוד. עכשיו יש שלושה
עמוד 57
תקציבים, לא שניים. יש ישן מול חדש, יש תקציב מבני ציבור ויש תקציב שנקרא 12% אנחנו מקבלים עבור הקרקע שנרכשת ע"י היזמים. זה נקרא חלף היטל השבחה. נכון, זה נקרא חלף היטל השבחה.
גב' קרן מ. רינות: שהיזמים משלמים את זה?
מר דורון שרעבי: שהיזמים משלמים לרמ"י, ורמ"י מעבירה לנו.
מר שרון אלפסי: מעבירה לנו.
מר דורון שרעבי: עכשיו, זה כסף שנכנס, ה -12% נכנס לקרנות, אוקי? הישן מול
חדש ותקציב מבני ציבור זה עובר פה דרכנו, דרך התב"רים -
גב' קרן מ. רינות: צינור, צינור.
מר דורון שרעבי: מה שאני בא ואומר, חברים, עד עכשיו היה חוסר איזון, חוסר
הגינות משווע בין ההוצאות בבית אריה להוצאות בעופרים -
גב' קרן מ. רינות: רק חבל שלא הוציאו את זה לדברים הנכונים, אבל לא חשוב.
מר דורון שרעבי: נכון. וגם יש לנו עכשיו חוסר במבני ציבור, שכבר היו אמורים
להיות כבר מוקמים, ועוד לא התחלנו בשלבי התכנון. וזו גם הוצאה בפני עצמה. אבל מה שאני רוצה לומר, מה שחשוב לנו, אנחנו הולכים לגעת פה בכסף שיגיע לנו עוד קצת כסף בעתיד, יהיה לנו פה עוד איזה 5,000,000 ,₪6,000,000 ,₪ 7,000,000 ₪. אנחנו צריכים לעשות רשימה של סדר עדיפויות לפני שמוציאים כל פעם 300,000 ,₪400,000 ₪, מה חשוב לנו. מה הדברים שאנחנו רוצים להוציא לפי סדר עדיפויות שאנחנו קובעים מראש, ואנחנו רואים מראש שהחלוקה היא חלוקה שווה בין עופרים לבית אריה, ושלא יהיה מצב שוב שכל הכסף הזה מבוזבז רק במקום אחד.
גב' קרן מ. רינות: היא לא צריכה להיות חלוקה שווה, היא לא צריכה להיות
חלוקה לפי צרכים.
מר ניסים אלקובי: נכון.
גב' דנה מורי: לא. לא שווה, אבל הוגנת.
מר ניסים אלקובי: כן, כן, צודקת. לא שווה, הוגנת.
עמוד 58
מר דורון שרעבי: כי חסר שם מבני ציבור. אנחנו צריכים עכשיו להקים גני
ילדים, מעונות יום -
גב' קרן מ. רינות: טוב, צריך פגישה נפרדת לדבר הזה.
מר ניסים אלקובי: אבל זה מה שאמרתי. אנחנו נרכז את הפרויקטים -
מר שרון אלפסי: בדיוק. שחשובים ודחופים בטיחותית וביטחונית.
מר ניסים אלקובי: יש לנו רשימה ארוכה. נפיץ לכם. אם יש עוד דברים שאתם
מכירים ורואים ויודעים, תעלו פנימה. אחרי זה צריך לדרג אותם. ולכל אחד כזה נשים אומדן. ולפי האומדן נדע מה נכנס בתוך ה -2,000,000 ₪ בשלבים ראשונים
מר מאור הרוש: אני חייב לשאול אתכם לגבי ה -000,0002, ₪, איך הם נקבעו
מר ניסים אלקובי: יש לנו נוסחה שלנו. שנתית. אה, לא, לא.
מר שרון אלפסי: לפי פרויקטים שנתיים.
מר ניסים אלקובי: זה מה שנותר.
מר שרון אלפסי: בדיוק, סליחה, צודק. כן, כן, סליחה.
מר רן מנו: ...שאנחנו מתכוונים להחזיר את עופרים למטה בנימין?
מר ניסים אלקובי: יש להם נוסחה שלהם.
מר רן מנו: דורון לא שמע. הבקשה שלך שהתקציבים יהיו שווים בין בית
אריה לעופרים, היא לא רלוונטית, כי ראש המועצה פועל נכון להיום להחזיר את עופרים למטה בנימין.
מר דורון שרעבי: כל ראש מועצה שיושב פה, אחרי שהוא מבין כסף הוא מקבל
בזכות עופרים, הוא מאוד רוצה את עופרים.
מר רן מנו: תגיד לי, זה כמו הממשלה הם הולכים לגור בקריית שמונה,
והוא יעבור לגור בעופרים?
גב' דנה מורי: לא.
מר שרון אלפסי: עוד הפעם, אני חייב לחתוך את הסיפור הזה, ואנחנו דנים בה.
והיה סיור, היה דיון עם תושבי, עשינו מפגש תושבים. חבר'ה, הסאגה הזאת נגמרה. בקדנציה שלי זה נגמר. אין יותר
עמוד 59
עופרים בנפרד, בית אריה בנפרד. גם לא בצחוק אגב, בסדר אנחנו אותו יישוב, ואנחנו נקדם את הכל, כדי שבאמת נגעתי בזה בהתחלה ברמת התכנון, לראות איך אנחנו עושים את הדברים נכון כדי באמת לצמוח פה ביחד. עזבו אתכם מהסאגות האלה, די, אני חושב שאנחנו צריכים -
מר רן מנו: אתה חייב להראות לתושבים שאתה חלק מהם.
מר שרון אלפסי: אני חושב שאני עושה את זה כל בוקר אגב, כל בוקר.
מר דורון שרעבי: האמת שכן. הרי הם לא רואים את זה.
מר שרון אלפסי: כל בוקר אני מתחיל את היום שלי בעופרים ובבית אריה
בסיור, אז למי שמתעורר ב -9 ויוצא לעבודה ב -9, שיכיר, הוא יכול לבוא לקום איתי ב -7, ולצאת איתי ב-7. סיור, ואחרי זה להמשיך לת"א.
מר רן מנו: אני קם ב -8 .
גב' דנה מורי: אני לא מבינה את המחירים של המגרשים.
מר ניסים אלקובי: מה זאת אומרת ?
גב' דנה מורי: בית אריה, 360,000 ₪. עופרים 158,000 .₪
מר מאור הרוש: הוא יותר גדול פי 2 שם
מר שרון אלפסי: פי 3 .
גב' דנה מורי: אבל בעופרים אמרתם, יש שערים -
מר ניסים אלקובי: נכון, אבל -
גב' דנה מורי: כל הזה זה רק על הדשא?
מר ניסים אלקובי: כן, כן.
גב' דנה מורי: אני לא מכירה את המחירים, בגלל זה אני שואלת -
מר ניסים אלקובי: כן, כן, כן.
מר רן מנו: יש אבל את הנתונים בתוך -
מר ניסים אלקובי: יש בפנים את המחירונים, הכל.
עמוד 60
מר שרון אלפסי: הכל על בסיס האומדים, בסדר? חבר'ה, אישור תב"ר שיפוץ
מגרשי ספורט עופרים וספורטק בית אריה, מי בעד? פה אחד.
החלטה:
הוחלט פה אחד לאשר תב"ר שיפוץ מגרש ספורט עופרים וספורטק ע"ס 474,000
ש"ח
6. אישור תב"ר ביצוע עבודות בטיחות בגינות השעשועים ע"ס160,000 ש"ח
מר ניסים אלקובי: התב"ר הבא זה ביצוע עבודות בטיחות בגינות השעשועים
שלנו. מצורפת לכם, צירפתי לכם את הפירוט של כל הגינות.
כל גינה מה צריך לעשות בה, על מנת שנעמוד בתקני בטיחות.
אני אומר לכם שאני קיבלתי את הדו"ח באמצע נובמבר, באופן אישי הזדעזעתי. כי בסוף -
גב' קרן מ. רינות: לא עשו בדיקות כמה שנים טובות.
גב' דנה מורי: לא בודקים. מי עשה את הדו"ח? מי עשה את הדו"ח?
מר ניסים אלקובי: מי שעשה את הדו"ח זו החברה שמתחזקת בהסכם שלנו מול
משכ"ל.
גב' דנה מורי: זכיין של משכ"ל.
מר ניסים אלקובי: היא עובדת דרך משכ"ל, אני לא יודע כמה שנים היא הייתה
פה.
גב' דנה מורי: לא, כי הם אמורים לבוא ולעשות ביקורת כל שנה -
מר ניסים אלקובי: לא, חבר'ה, רגע, רגע, רגע. בואו תפרידו בין שני דברים. זה
שהם באים ועושים ביקורת, הם באים ועושים ביקורת, שמים דו"ח. אבל צריכים לטפל בזה.
מר שרון אלפסי: אני אגיד לכם איפה הפער שלי. אני לפני -
מר ניסים אלקובי: אני קיבלתי את הדו"ח, צריכים לטפל בזה.
מר שרון אלפסי: לפני 3 שבועות-
עמוד 61
מר ניסים אלקובי: ואני חושב שזה מספיק חשוב.
מר שרון אלפסי: לפני 3 שבועות התבקשתי ע"י מהנדסת המועצה לסגור פה 5
גנים. אין שום סיכוי בעולם שאני סוגר בגנים במקום לטפל בהם. לא יקרה.
גב' דנה מורי: גני שעשועים.
מר שרון אלפסי: גני שעשועים.
מר ניסים אלקובי: גינות, גינות שעשועים.
מר שרון אלפסי: גינות שעשועים.
מר ניסים אלקובי: נכון.
מר שרון אלפסי: לא יקרה שאני סוגר פה גינות שעשועים. אני עדיין מעדיף
לטפל במפגעים מאשר לסגור גינות שעשועים. ו -5 גנים זה המון. אז אם נעשו פה ביקורות לאורך השנים, זה לא זה.
כרגע זה לא מעיד על זה ככה. ולכן נצטרך לטפל בגינות האלה, ולטפל בהן כמה שיותר מהר. לא רוצה לעמוד מחר בבוקר ולהגיד, הילד הזה נפל, ויכולתי לטפל בזה, ולא טיפלתי. אז הפתרון הוא קודם כל לטפל בבעיות האלה, בטח בבעיות בטיחות, במקום ולסגור. אז כרגע אני עומד על הרגליים האחוריות, ואני לוקח פה סיכון. אבל הגינות האלה יטופלו בעזרתנו -
דובר : למה סיכון?
גב' קרן מ. רינות: כי הוא לא סגר אותן.
מר שרון אלפסי: כי אם עכשיו הגינות האלה בטיחותיות לא תקינות -
מר ניסים אלקובי: בכל רגע.
מר שרון אלפסי: במקום שאני אטפל בהן, אז צריך לטפל בזה. ולכן התב"ר הזה
צריך לעלות, ואני חושב שזה תב"ר חשוב ונכון.
גב' קרן מ. רינות: מתי זה נכנס לביצוע?
מר שרון אלפסי: מידי.
עמוד 62
מר רן מנו: שזה התב"ר מאיפה ה -100% מאיפה הוא מגיע
מר ניסים אלקובי: מבחינתנו, מאיתנו.
גב' דנה מורי: מהישן מול חדש.
מר ניסים אלקובי: כן, מהמועצה. אין משרד. שאלתי לגבי משרד שמממן את זה.
דרך אגב, זה נוגע גם וגם -
מר רן מנו: מאור, הישן מול חדש, זה לא כסף שהולך לשבת באיזושהי
קופה לא יודע מה. בסדר, לדברים כאלה -
מר ניסים אלקובי: אבל בגלל זה אתה פותח תב"רים, וצובע לשם את הכסף, לפני
שהוא לא ילך לשוטף.
מר רן מנו: כשאין לך תב"ר חיצוני, אתה חייב לקחת -
מר ניסים אלקובי: אבל מהשוטף.
מר דורון שרעבי: אבל חשוב לי נורא פה באמת, ואני חושב ברצינות קצת,
מכיוון שיש לנו את התב"רים האלה, זה כאילו גורם לנו לא ללכת להביא תב"רים ממקומות אחרים. וזה אני מרגיש בעניין הזה -
מר ניסים אלקובי: אין קשר.
מר שרון אלפסי: לא, לא, חבר'ה -
מר ניסים אלקובי: אין קשר.
מר שרון אלפסי: זה אי אפשר, דורון, אתה מכיר את המהלכים שקורים פה,
איך אנחנו הולכים להביא כסף -
מר ניסים אלקובי: כשנסיים את רשימת הפרויקטים השלמה, נבין כמה כסף
אנחנו צריכים להביא. בוא, אני אשים לך עכשיו את הכסף הזה. בוא נשים את הקאנטרי כתב"ר, נגמר הכסף, במקום אחד.
מר דורון שרעבי: ניסים, אמרתי לך במובן -
מר ניסים אלקובי: מה, ברור.
עמוד 63
מר דורון שרעבי: אנחנו את ה -158,000 ₪ שהוצאנו מחברת ערים, יכולנו
להוציא גם כן מישן מול חדש. ויכולתי כבר להוציא לפני 3 חודשים. ואמרתי לשרון, בוא נבקש את זה מחברת ערים עכשיו, הכי קל היה לבוא ולהגיד, יש לנו פה ישן מול חדש, בוא נוציא את זה לטובת עופרים, אין יותר הוגן מזה. והייתם מאשרים את זה פה בקלות, כי לא הוצאנו שום דבר לטובת עופרים. אבל אני אמרתי לו, בוא נוציא את זה מחברת ערים כי אנחנו יכולים, וישבנו להם על הראש חודש, ובסוף הם אישרו לנו. זה אומר שאנחנו יכולים להוציא גם את התב"רים האחרים מעוד משרדים, ואסור לנו -
מר ניסים אלקובי: נכון.
מר רן מנו: אבל יש לך בעיה אחת רק. הבעיה האחת היא הזמן.
מר ניסים אלקובי: הבטיחות, נכון.
מר רן מנו: אנחנו כרגע נמצאים במצב שבו גינות מסוכנות לילדים שלנו.
אם אתה עכשיו תחכה לתב"רים, עוד 4 ,5 חודשים, או 6 חודשים
מר ניסים אלקובי: לכן זה עולה היום.
מר שרון אלפסי: אגב, גם המגרש בעופרים אמור היה להיסגר לפני 4 חודשים
אמור להיסגר, להינעל -
מר ניסים אלקובי: לכן זה עולה היום.
מר שרון אלפסי: הוא לא זה -
מר רן מנו: בעופרים אין לך ברירה, דורון.
מר שרון אלפסי: ולכן, מה שדורון אומר שלא נשקוט על השמרים ולא נירדם
בגלל שכאילו יש איזו תחושה של כמה זה, אבל אני אומר לכם, חבר'ה, מי שעובד איתי ביום -יום, וגם דורון נמצא איתי כמעט כל יום פה, אני אומר לכם, העבודה סביב הכסף היא סיזיפית, היא שוחקת, היא מפרקת אותנו כל יום, ואנחנו לא נחים. אנחנו לא נחים בכלל. יש לנו לא זה, יש לנו פה מישהי
עמוד 64
שמתעסקת רק עם קולות קוראים כל היום. היא כל היום מריצה פה את מנהלי המחלקות ללכת למלא הכל.
מר ניסים אלקובי: אנחנו נציג לכם בסוף שנה. בסוף שנה, בסיכום של סוף שנה
תקבלו גם קולות קוראים.
(מדברים ביחד)
מר רן מנו: דרך אגב, זה בהבדל מהמועצה הקודמת שאפילו לא היה להם
דיווח על מה הם עשו. ולא הגישו, אני אומר לך, עשרות תב"רים שיכולנו לקבל, וקולות קוראים.
מר שרון אלפסי: אני מסכים. והיום עשינו שינוי משמעותי -
מר רן מנו: לא הגישו בכלל. לא הגישו בכלל. אנחנו היינו באים, אומרים
להם, חבר'ה, הנה יש פה לגננות ככה וככה כסף. הם לא היו מגישים בכלל.
מר מאור הרוש: גם זה יוצא למכרז?
מר ניסים אלקובי: לא, הם מבצעים. אנחנו בהתקשרות דרך משכ"ל.
גב' דנה מורי: יש לי רק בקשה פה. עברתי על הרשימה של הגינות, לא את כל
הגינות אני מכירה. בתחושה שלי, לפחות בעין לא מקצועית בכלל, בשצ"פ הדקל לדעתי יש עוד ליקויים.
מר ניסים אלקובי: תקשיבי, בסוף הם אנשי מקצוע. אני לא -
מר שרון אלפסי: יש דו"ח.
מר ניסים אלקובי: הוא בא, בודק, רושם מה צריך, מה לא צריך -
גב' דנה מורי: אני לא יודעת. אני רואה -
מר שרון אלפסי: אבל אם הייתי יודע להגיד, כנראה לא הייתי לוקח אותם.
ולכן הפער הזה. הדשא שהיה גמור, נכון? הדשא הסינתטי היו בורות.
גב' דנה מורי: הנדנדות גם וזה -
מר שרון אלפסי: יש יועץ חיצוני, וזה לא סתם יועץ חיצוני. אם יש פערים שאת
חושבת שקיימים יותר -
עמוד 65
גב' דנה מורי: אני אקפוץ לשם מחר, אם אני אראה -
מר ניסים אלקובי: לשאלתכם, אני בכל בוקר, אתם רואים את זה? מאז שהכנסנו
אותם, מערכת התראות של קול קורא למייל. מקבל, טיק, טיק, טיק, מה על הפרק, מה עוד לא סוכם, מה עוד זה -
מר שרון אלפסי: אתם תקבלו בסוף שנה טבלה מסודרת.
מר ניסים אלקובי: יושב על המוח של האנשים, להשלים לה פרטים, לתת לה.
מר ישראל מאיה: אני מציע, וזה חשוב מאוד, לבדוק את הבעיות שיש בכל גן וגן,
ודברים בטיחותיים שהם אקוטיים צריך לסגור את הגן עד שזה יתוקן. אחרת אנחנו עלולים לעמוד בפני תביעות מאוד רציניות. כי אם תהיה על זה ביקורת, או יקרה לו שם משהו, אנחנו בבעיה.
מר שרון אלפסי: ישראל, אם תעבור בגינות הציבוריות, תראה, יש שם שלט
גדול כזה ממתכת, שרשום עליו תאריך בדיקה, ומתי פג תוקף, ומי בדק, והכל, ומי חתום למטה. עכשיו, אני מסכים לגמרי -
מר מאור הרוש: אין את זה, מה זה כל גן?
מר שרון אלפסי: יש, יש. בגינות הציבוריות. כשאני אומר לך יש, אז יש, בסדר?
אני הרבה פעמים, חלק -
(מדברים ביחד)
מר ישראל מאיה: זה בדיוק מה שאתה אומר. אתה יודע מה, אלוהים שומר על
הגן, ולא יקרה שום דבר.
מר שרון אלפסי: לא, אני לא אומר את זה.
מר ישראל מאיה: לא, זה בדיוק אותו דבר, מה שאתה אומר לי -
מר שרון אלפסי: אני לא אומר את זה. להפך, ישראל, להפך -
מר ישראל מאיה: אני רוצה שלא יקרה שם שום דבר.
מר שרון אלפסי: קודם כל, אני שמח שאתה מבקש את מה שאתה מבקש, וזה
כדי לשמור עליי ועל המערכת, וזה בסדר גמור, ואני מעריך את זה מאוד. שתיים, עם זה, חלק מהגינות פה ברמה כזאת שאני מעז הרבה פעמים לקחת סיכון ולנסות לקדם את זה
עמוד 66
כמה שיותר מהר כדי שזה יקרה. מאוד, מאוד קשה לי לסגור גינות ציבוריות, שגם ככה אנחנו מצומצמים איתן. ואני הולך ובודק, ורואה ברמת הסיכון איפה אני יכול לקחת את הסיכון ואיפה פחות. ולצערי הרב, אני לוקח את הסיכונים בחלק מהפעמים -
גב' קרן מ. רינות: ומה הסיכון? זו השאלה.
מר שרון אלפסי: ומה הסיכון, ברור. בסכנת חיים, אין בכלל ויכוח.
גב' קרן מ. רינות: ברור.
מר שרון אלפסי: ואם כן, אז מוסר במידי. לדוגמה, הסיפור של גן אליחי. ראינו
את הפרגולה עצמה. נתתי הנחיה, באותו בוקר כל הפרגולה הוסרה. ואנחנו נתקן את זה בקצב שלנו. אבל קודם כל אין שם סכנה, בסדר?
מר ישראל מאיה: זה בדיוק מה שאני אומר, אני לא אומר משהו אחר.
מר שרון אלפסי: זה בדיוק הרעיון. איפה שאני יכול להסיר, אנחנו נסיר. איפה
שאנחנו נוכל לתקן, אנחנו נתקן. ובעזרה שלכם, אנחנו נקדם את זה כמה שיותר מהר, בסדר? טוב, אישור תב"ר ביצוע עבודות בטיחות בגינות שעשועים על סך 160,000 ₪, מי בעד פה אחד.
מר מאור הרוש: מתי עושים אחד כזה גם על גני הילדים, מבחינת מתקני
החצר?
מר שרון אלפסי: בפברואר מזמינים בודק חיצוני, שנותן לנו כרגע דו"ח, ואומר
לנו, חבר'ה, אם אנחנו צריכים להיערך. אנחנו מכינים תקציב באזור מאי לטובת שיפוצי הקיץ, מאשרים אותו פה, ויוצאים לביצוע.
מר מאור הרוש: אבל אתה יודע שגם כרגע יש כמה שהם לא תקניים. ביקשתם
אישור, זה סבבה. הרבה הורים מדברים איתי...וכאלה, ובסוף הובטח לגננת הזאת ככה, והובטח לגננת הזאת ככה -
מר שרון אלפסי: לא, לא -
עמוד 67
מר מאור הרוש: והיא יודעת שאחרי מספר שנים היא כבר צריכה לקבל עוד
מתקן חצר. ואני מגלה שבעצם יש בעייתיות, כי כדי להרכיב את מתקן החצר, הדשא כנראה לא תקני -
מר ניסים אלקובי: לא מתאים. נכון.
מר מאור הרוש: ואם הוא לא תקני, אז הקבלן לא מוכן להרכיב על המשחק.
אז אם הקבלן שעושה את זה, שהוא עובד משרד החינוך, ומבחינתו הוא רשום משרד החינוך, והוא אומר, הדשא לא תקני, אז אולי רגע אנחנו צריכים בדיקה, ולא לחכות לפברואר.
מר דורון שרעבי: קודם כל, תתקין את הדשא בכל המקומות. נתחיל מזה, את
הבסיס. בכל המקומות, כן.
מר מאור הרוש: אני אומר, עזוב רגע את מתקני המשחק, בוא נתחיל מהבסיס.
מר דורון שרעבי: נכון.
מר שרון אלפסי: אגב, זה לא בסיס. הבסיס הוא בטון מלמטה בחלק הנקודות,
כדי להכין מתקן. ואז הם מכינים בטון בהתאם למתקן עצמו.
הם לא מכינים -
גב' לימור שחק: רגע, ניסים. היה בודק בתחילת שנת הלימודים.
מר ניסים אלקובי: נכון.
גב' לימור שחק: הוא דירג את זה 0 עד 3, מבחינת דחיפות
מר שרון אלפסי: 0 עד 2 .
מר ניסים אלקובי: עד 2 .
גב' לימור שחק: עד 2. איפה זה עומד היום מבחינת-
מר שרון אלפסי: לא, לא, אני אסביר. אני אסביר, הסברתי את זה אז, ואני
מסביר את זה עוד הפעם עכשיו. מוסדות החינוך, בדיקות בטיחות, כשאני מדבר על מה שאת מדברת, זה בדיקות בטיחות. בדיקות בטיחות במוסדות חינוך יושבים לפי מדרגים. מ -0, שזה בקדימות 0 זה סכנת חיים 1, לא ניתן
עמוד 68
לדחות, והוא ברמה של כמעט סכנת חיים. ו -2 יכול להידחות לתכנית העבודה השנתית -
מר ניסים אלקובי: אפשר לחיות עם זה.
מר שרון אלפסי: מי שאמור לעשות את זה, זה אבות הבית. אין לנו היום
במוסדות החינוך, לפי מה שיש אצלנו, ועוד הפעם, אני חוזר לאותה סיטואציה. אני מזמין ספק חיצוני שייתן לי דו"ח בטיחות, והוא חותם עליו אח"כ, ביחד עם מהנדסת המועצה, ביחד עם קב"ט המועצה. היום אין לנו בשום מוסד חינוכי, לפחות בפתיחת שנת הלימודים, אין לנו שום מוסד שיש לו פערים בקדימות 0 ו-1 .יכול להיות שיש לנו פערים שעומדים בקדימות 2. לכל מוסדות החינוך, כולל הצופים, יש לנו אישור לפתיחת שנת פעילות, שנת לימודים או שנת פעילות, לכל המוסדות. זה הרעיון המרכזי. אני באותה טענה, אני לא בא ובודק את מי שבודק אותי -
מר ניסים אלקובי: את הבודק.
מר שרון אלפסי: אין. אני לוקח יועץ שחתום על הזה, ואני יוצא מנקודת הנחה
שהוא לא יחתום, בכוונה אני לוקח מישהו חיצוני, כי אצלי גם קב"ט מוסדות חינוך וגם קב"ט המועצה יש להם אישור לבדיקת מוסדות חינוך בנושא הבטיחות. בכוונה לקחנו מישהו חיצוני. בכוונה לקחנו מישהו חיצוני, שיהיה בלתי תלוי, ויידע לתת לנו דו"ח מבוקר בצורה אובייקטיבית. וזה מה שנעשה.
והיום אין לנו שום מוסד שאין לו אישור לפתיחת שנת לימודים, בסדר?
מר מאור הרוש: זה סבבה. עכשיו, מה אנחנו עושים מבחינת מתקני חצר?
כאילו, אם יש גן שלא קיבל מתקני חצר, ואין לו בכלל מתקני חצר, שזה הביזיון, אין לו מינימום, אפס -
מר שרון אלפסי: לא בנושא הבטיחות אבל.
מר מאור הרוש: לא, לא, לא בטיחות. אין לו מתקני חצר. אבל כשבא קבלן
ואומר לך, עצור, אני צריך גם תשתית, אנחנו צריכים להיערך לזה תקציבית. אנחנו צריכים לתת על זה את הדעת. מה נכון, מה לא נכון, מה כן נכון -
עמוד 69
מר שרון אלפסי: מנהל מחלקת חינוך אומר, שנה הבאה אני רוצה לעשות את גן
עופר עופרים, לא משנה איזה. אני רוצה לשפץ את זה, זה מה שאני רוצה לעשות את זה -
גב' דנה מורי: דרך אגב, וזה שווה קולות קוראים גם בתב"רים.
(מדברים ביחד)
גב' קרן מ. רינות: רק שאלה ממש קצרה בבקשה. יש ביקורת לגינות השעשועים.
הרי היה, אני ראיתי את השלטים האלה. אז איך פתאום מגיעה חברה כזאת, ומוציאה כזה דו"ח משוגע?
מר שרון אלפסי: כי לא נעשו שנים.
גב' קרן מ. רינות: לא, אבל בודקים את זה ובטיחות אין בעיה. אז איך פתאום
יש בעיה?
מר ניסים אלקובי: לא, לא. הם בדקו והוציאו דו"ח. אמרו להם תודה, לא עשו
כלום.
מר שרון אלפסי: לא עשו איתו כלום. ואז הם הפסיקו את העבודה איתם.
מר ניסים אלקובי: הוא בדק, הוציא דו"ח -
גב' קרן מ. רינות: רגע, רגע, רגע -
מר ניסים אלקובי: אמרתי לו, אדוני -
גב' קרן מ. רינות: רגע, רגע, רגע. שנייה, שנייה -
מר רן מנו: אז זה אומר שהוא לא חתם בשלט, הוא לא חתם בשלט.
גב' קרן מ. רינות: הוא כן חתם.
מר רן מנו: הוא לא סוגר את הגן, הוא לא סוגר. הוא אומר לך, אדוני, זה
מה שכתבתי. השלט הזה, אין לו חתימה -
מר שרון אלפסי: בדו"ח הוא רושם אגב, ממליץ לסגירה.
מר רן מנו: כן, אבל הוא לא סוגר את הגן.
מר ניסים אלקובי: הוא רושם מתי הוא ביקר שם. ואז הוא מגיע למהנדסת.
המהנדסת צריכה לקרוא. איפה שהוא אומר סכנה -
עמוד 70
מר ישראל מאיה: זה שהוא לא טיפל בליקויים בפעם הקודמת, הוא עבריין, זה
הכל.
מר שרון אלפסי: טוב. חבר'ה, אישרנו את התב"ר הזה -
מר ניסים אלקובי: זה אתה אמרת, כן.
מר שרון אלפסי: את זה אישרנו.
מר ניסים אלקובי: אישרנו את התב"ר הזה, נכון?
מר שרון אלפסי: בסדר, הלאה.
מר רן מנו: אמרתי, ניסים. אני ראיתי את הדו"ח שהגיש המבקר -
מר שרון אלפסי: די, אמרת שאתה רוצה הביתה. נו, תירגע.
מר רן מנו: לא אני, האורחים רוצים ללכת הביתה.
מר ניסים אלקובי: תב"ר מוכנות לחירום -
מר רן מנו: אני רוצה להציע הצעה למשכורות לסגני ראש המועצה.
מר שרון אלפסי: יאללה, הלאה.
מר רן מנו: אני מבקש להעלות את זה להצעה.
החלטה:
הוחלט פה אחד לאשר תב"ר ביצוע עבודות בטיחות בגינות השעשועים ע"ס
160,000 ש"ח
7. אישור תב"רמוכנות לחירום – ע"ס 55,000 ש"ח
מר ניסים אלקובי: תב"ר מוכנות לחירום, 55,000 ₪. מימון מלא של משרד
הפנים.
גב' קרן מ. רינות: מה זה, מזה?
גב' דנה מורי: מימון מלא, 100% מימון
מר שרון אלפסי: מרכז הפעלה חליפי, פה.
עמוד 71
מר ניסים אלקובי: ביקשנו להעלות את זה קודם. עכשיו צריך לאשר את זה.
גב' דנה מורי: זה למה שאמרתם שבונים?
מר ניסים אלקובי: לא. מה שבונים זה סיפור אחר. כרגע אין לנו חמ"ל, ואנחנו
מנהלים מפה.
מר שרון אלפסי: ככה אנחנו מנהלים אגב.
מר ניסים אלקובי: ואנחנו מנהלים בצורה הזאת. ככה לא מנהלים חמ"ל. אז
המינימום של החמ"ל, זה מה שהם אישרו לנו.
מר שרון אלפסי: והלכנו על המינימום, כדי שנוכל באמת להתנהג כמו שצריך.
גב' קרן מ. רינות: לקנות ציוד -
מר ניסים אלקובי: חבר'ה, יש פירוט מלא. מסכי 27 אינץ' למרכז, מסכי 55 אינץ
4 לשם-
מר שרון אלפסי: מחשב חדש.
מר ניסים אלקובי: חלוקת מסכים, כמובן -
מר שרון אלפסי: מטריצה.
מר ניסים אלקובי: מטריצה של שליטה. מחשב הכל. הכל מממנים לנו. מחשב
חדש I7 עם כל היכולות. בקיצור, נורמלי. מתחברים למאה ה-
21. קדימה, שרון
מר שרון אלפסי: חבר'ה, מי בעד התב"ר? פה אחד.
החלטה:
הוחלט פה אחד תב"ר מוכנות לחירום – ע"ס 55,000 ש"ח
5. אישור תב"ר תיקון קו ביוב – רחובות רחל המשוררת ופריחת השקד ע"ס
69,000 ש"ח
מר ניסים אלקובי: תב"ר אחרון. אישור תב"ר תיקון קו ביוב ברחל המשוררת. יש
לנו שם בעיה של בטיחות של קו ביוב שעובר בתוך הבתים, ומציף בתים. ניסינו לפתור את זה בדרך של הידברות עם
עמוד 72
התושב שהתחילה אצלו הבעיה. לא צלח. ועכשיו זה כבר פוגע בבתים אחרים, הביוב צף להם לתוך הבית.
מר רן מנו: זה קו של המועצה או קו פרטי שלו?
מר ניסים אלקובי: קו של המועצה. קו של המועצה.
גב' קרן מ. רינות: שנמצא אצלו בשטח?
מר דורון שרעבי: שנייה. אם זה היה מטופל דרך אותו מגרש, לא היינו מוציאים
את הכסף הזה?
מר ניסים אלקובי: לא את כל הסכום הזה.
מר שרון אלפסי: לא, זה חוזר, זה בעיות חוזרות.
מר דורון שרעבי: לא, אבל אם הוא לא מאפשר לנו גישה לתחום -
מר שרון אלפסי: אז רגע, אני רוצה לתת על זה קצת רקע. שנייה, תכף נדבר.
מדובר על איזה בית שכרגע, כל מערכות הביוב עוברות בפנים.
ומי שעובר היום על כביש הביטחון, רואה את צנרת הביוב מחוץ ליישוב, וזה נכנס לתוך החצרות. לאורך השנים נעשו שם שיפועים, לא שיפועים. נעשה נכון, לא נכון. לא רלוונטי.
היום יש לנו בעיות מאוד, מאוד קשות של סתימת ביוב, שהבתים עצמם סובלים, של הצפות של החצרות, של הצפות של הבתים כתוצאה מחסימות. בעבר הבאנו לשם קבלן שפתח את הזה, ועשה שם נזק. ולא מוכנים, הדייר לא מוכן יותר שייכנסו אליו. וזה מייצר הרבה בעיות אצל הבתים האחרים.
אנחנו רוצים לעשות מעקף -
גב' קרן מ. רינות: הוא לא מוכן כי מה? למה הוא לא מוכן? כי זה יעשה לו נזק
בחצר?
מר שרון אלפסי: הוא לא מוכן כי הוא רוצה לתבוע משפטית, אבל זה לא
רלוונטי. אנחנו צריכים לתת פתרון כרגע כמעקף לכל המערכת, ולהוציא אותה מחוץ לבתים. זה הרעיון המרכזי.
העלות הזאת היא עולה לנו בסביבות 69,000 ₪. ואנחנו צריכים לבוא לעשות את זה כדי למנוע נזקים הרבה יותר משמעותיים.
עמוד 73
מר רן מנו: לי יש שתי שאלות.
מר שרון אלפסי: תשאל הרבה יותר, כמה שאתה רוצה.
מר רן מנו: שאלה ראשונה. האם בגלל שינויים שעשה אותו דייר בגובה
של הבית שלו, זה נוצר -
מר שרון אלפסי: להערכתי לא. אני לא יודע להגיד אבל.
מר רן מנו: אז אנחנו צריכים להגיד, מפני שאם הוא עשה שינויים בגובה
שלו, וכתוצאה מזה הצנרת התעקמה, או הצנרת היא יוצרת סתימות, אני לא יודע, צריך לעשות את הבדיקה הזאת. הדבר השני, מה צפוי לנו בהמשך, איזו תביעה הוא הולך לתת לנו אח"כ. והאם אפשר עכשיו למנוע את זה -
גב' קרן מ. רינות: על מי הוא יתבע אותך?
מר רן מנו: על נזקים שנגרמו לו בבית. כי אם יש הצפות, זה יוצא אצלו.
מר שרון אלפסי: לא, לא, לא. הנזק שנגרם לבית, מוכן להגיע לידי פתרון, אבל
זה שטויות. זה שבירה של המדרגה. הוויכוח לא שם. הוויכוח כרגע הרעיון זה להוציא -
מר רן מנו: בתוך הבית?
מר שרון אלפסי: לא, לא, לא, לא שם. לא שם.
מר ניסים אלקובי: בחצר. הייתה לו הצפה בחצר, ביקשנו לבוא. כשבאו לשחרר
את הביוב גרמו לנזק למדרגות. ביקשנו להיכנס פנימה. הבאנו את החברה שגרמה את הנזק -
מר שרון אלפסי: שמוכן לשלם את זה.
מר ניסים אלקובי: ביקשה להיכנס, אמרה לא. שלחנו צוות שלנו, את מנהל שפ"ע
ואת הלל, ביקשו להיכנס, אמר לא. במקביל הוגשה התביעה נגד המועצה -
מר רן מנו: ואתם הוצאתם הודעה צד שלישי כנגד הקבלן?
מר שרון אלפסי: הקבלן מוכן לשלם היום.
מר רן מנו: אבל אם אתה כבר נתבע -
עמוד 74
מר ניסים אלקובי: נכון, אבל התביעה לא רלוונטית מסיבה אחת פשוטה. אנחנו
נוכיח שגם אנחנו וגם הקבלן באנו לפתור את הבעיה. הבנתי, אבל הקבלן -
מר רן מנו: לא, לא, לא, ניסים, אתם חיים בסרט. אתם לא מבינים את
ההליכים המשפטיים. חבל שהעו"ד שלכם לא מייעץ שלכם.
מרגע שהוגשה תביעה, זה כבר לא בידיים שלך, זה בבית משפט.
מר ניסים אלקובי: נכון.
מר רן מנו: עכשיו אתה צריך להגיש תביעה, הודעה צד שלישי כנגד
הקבלן. כי אם אתה לא תגיש נגדו, בית המשפט ייתן את הפס"ד נגדך. גם אם רצית לשלם או לא רצית לשלם, או רצית להיכנס, או לא רצית להיכנס, הוא ימנה שמאי שיעריך את הנזק, והוא ייתן את הפס"ד נגדך. אתה אח"כ לא תוכל לחזור לקבלן, כי זה כבר יהיה מאוחר מדי. אתה היום צריך להוציא הודעת צד שלישי -
גב' דנה מורי: ואתם גם תגידו בבית משפט, רצינו לשלם, רצינו זה, רצינו זה,
זה כבר לא משנה.
מר רן מנו: רצינו לשלם יכול לעבוד על הריבית או על נזקים נוספים
שאולי ייגרמו.
מר ניסים אלקובי: הקבלן עדיין מחויב בתוך ההסכם -
מר רן מנו: אתה לא מקשיב לי.
מר ניסים אלקובי: מקשיב, מקשיב לך, בסדר -
מר רן מנו: זה שהוא מחויב, זה יופי. הוא מחויב כלפיך. הוא אין לו שום
סיי זה שיש לו את -
מר מאור הרוש: מי זה הקבלן? מי זה הקבלן? ארזים? ארזים זה לא זה של
הגזם?
מר רן מנו: הוא יברח מזה. אחרת הוא יברח מזה. ואם יעברו 7 שנים-
(מדברים ביחד)
עמוד 75
מר ניסים אלקובי: לא, הוא נותן שירותי ביוב.
מר שרון אלפסי: הוא פותח סתימות וכאלה דברים.
מר ניסים אלקובי: הוא נותן שירותי ביוב. הוא בא, פתח את הביוב -
מר שרון אלפסי: משך את הכבל החוצה.
מר מאור הרוש: אה, התביעה היא על משהו אחר בכלל. זה לא בגלל
שהסתימה -
מר ניסים אלקובי: הדיזה שלו, הוא משך את הדיזה בכח, והיא נתנה מכות
למדרגות.
מר רן מנו: על הסירוב שלו לתת לכם להיכנס לראות את הנזק, אתה יכול
לדחות לו את התביעה. מה זאת אומרת , איך הוא יכול לסרב לתת -
מר דורון שרעבי: עכשיו אני מתקשר למה שאתה אמרת, זה המשפט שרציתי
להגיד. רן, זה משהו שאני רציתי להדגיש פה, כי קודם כל אני מסכים עם כל מה שאמרת, וזה טוב שיש לנו פה ייעוץ משפטי מקצועי. ושתיים, חשוב לדעת שבתקנון של התב"ע, בכל הבתים פה, רשום בצורה מפורשת שיש בעיה ציבורית בתוך המגרש, מותר לרשות להיכנס פנימה ולפתור את הבעיה.
מר רן מנו: נכון, אי אפשר אחרת. איך תדע את הבעיה? אולי הוא יוצר
בעיה יותר גדולה, ואולי הוא עושה משהו שם שגורם לבעיה יותר גדולה -
מר ניסים אלקובי: נוצרה בעיה יותר גדולה -
גב' דנה מורי: אז למה אנחנו צריכים לשלם את זה?
מר ניסים אלקובי: זה הרעיון, ואנחנו רוצים לפתור אותה -
מר שרון אלפסי: אנחנו מוציאים את מערכת הביוב החוצה. כרגע שהיא תהיה
בלתי תלויה, ולא בהכרח בתוך חצרות.
גב' דנה מורי: רגע, ואם הוא היה נותן לכם -
מר רן מנו: הניזוק חייב להקטין את הנזק שלו. אחרת -
עמוד 76
גב' דנה מורי: אני עוד לא הבנתי אם בכלל יש פה בעיה -
מר שרון אלפסי: אז הם נשארים באותה בעיה, רק שהם מטפלים כל הזמן
בסתימות אחרות.
גב' דנה מורי: לא, רגע. סתימת ביוב קורית גם אצלי בשטח, הייתה לי
סתימת ביוב. זה קורה, בסדר? וגם אצלי עובר קו ציבורי.
גב' קרן מ. רינות: אצל כמעט כולם יש.
מר שרון אלפסי: לא, השאלה באיזו תדירות, ומאיזו סיבה.
גב' דנה מורי: קורה פעם ב - שיש. עכשיו, אני עוד לא הצלחתי להבין אם
באמת יש פה איזושהי בעיה שחוזרת על עצמה, שפעם בחודש יש ברחוב הזה סתימות ביוב -
מר רן מנו: ומה הסיבה.
גב' דנה מורי: או שפעם ב -3 שנים-
מר רן מנו: ומה הסיבה אבל.
גב' דנה מורי: ומה הסיבה. או שפעם ב -3 שנים יש לאיזה מישהו שגר באיזה
מקום סתימה.
מר שרון אלפסי: לא, לא, לא, לא. לא הייתי שם -
גב' דנה מורי: כמה סתימות -
מר שרון אלפסי: יש לי פה שכונה שאנחנו מתמודדים פעם בשבוע עם פיצוצים
וסתימות.
גב' דנה מורי: אז כמה סתימות כאלה היו בשנה האחרונה?
מר שרון אלפסי: אבל זה נבדק, רן, זה נבדק. הבאנו לשם איש מקצוע שבא
ואמר איפה הפער.
מר ניסים אלקובי: היה פה השבוע נציג של פלסאון. הלך לשם, לקח זה -
מר שרון אלפסי: על הכרמים.
מר ניסים אלקובי: על הכרמים. הוא צריך לתת -
עמוד 77
גב' דנה מורי: אבל רגע, אנחנו מדברים על הכרמים. אנחנו עדיין על רחל
המשוררת. כמה סתימות ביוב היו בשנה האחרונה ברח' רחל המשוררת?
מר ניסים אלקובי: אני מחכה שהוא יוצא את הדו"ח -
(מדברים ביחד)
גב' דנה מורי: זה תלוי אם זה מעל ההשתתפות העצמית או מתחת
להשתתפות העצמית, הנזק.
מר רן מנו: בדיוק. השאלה היא קודם כל האם אתם מתחת להשתתפות
העצמית, ה -79 או ה -69 זה מתחת להשתתפות העצמית או מעל -
מר ניסים אלקובי: לא, היא לא קשורה להשתתפות עצמית או לא.
גב' דנה מורי: לא ה -69 .
מר שרון אלפסי: המועצה כמועצה, החברה לפיתוח בזמנו עשתה קו חיצוני,
ועבר דרך התשתיות של התושבים. כמו שקרה אצלך ברחוב שלך. אותו סיפור. היום אנחנו אומרים, אין שום סיבה הגיונית שהקווים האלה יעברו בתוך הבתים, ואנחנו נהיה תלויים בהם כל הזמן. ולכן אנחנו מוציאים את זה החוצה לגמרי.
מר רן מנו: כן, אבל אני מדבר על הנזק שהוא תבע אותך. אני לא מדבר על
זה. זה, צריך לתקן את זה.
מר שרון אלפסי: זה בסדר. את זה אח"כ אני אבדוק. אני לא יודע להגיד לך.
אני צריך לבדוק את זה.
גב' דנה מורי: אבל רגע, אני עדיין לא הבנתי, אני באמת כאילו מנסה להבין -
מר ישראל מאיה: חבר'ה, אתם מדברים על שני נושאים נפרדים, שאין קשר בין
אחד לשני.
גב' דנה מורי: אני עדיין לא השתכנעתי שיש פה משהו. כאילו, מעניין אותי
לדעת כמה פריצות ביוב או סתימות ביוב היו בשנה האחרונה?
כדי להבין אם זה באמת משהו שצריך לעשות -
עמוד 78
מר ניסים אלקובי: נביא לך, נביא לך. פריצות הביוב שם הן לפחות אחת לשבוע,
שבועיים.
גב' דנה מורי: אני מניחה שיש לכם תיעוד על זה, זו לא בעיה לשלוף את -
מר ניסים אלקובי: ברור, יש לנו את התיעוד הכל.
מר מאור הרוש: יש לי משהו אחר מאוד להגיד על הדבר הזה -
גב' דנה מורי: אני פשוט גם לא בטוחה שזה צריך לצאת מישן מול חדש.
מר שרון אלפסי: זה נושא בטיחותי. החבר'ה, התביעה -
מר ניסים אלקובי: אין לך מקור כספי.
גב' דנה מורי: זה לא נושא בטיחותי, כי אני יכולה להיכנס -
מר ניסים אלקובי: לא, יש פגיעה. סליחה, סליחה -
מר שרון אלפסי: יש פגיעה באיכות החיים של התושבים האחרים.
מר ניסים אלקובי: יש פגיעה ברכוש, וסכנה גם לנפשות. בסוף יש שם ילדים ויש
חיים שם בתוך הבתים.
גב' דנה מורי: אבל אמרתם שאם הוא היה נותן להיכנס לשטח שלו, היה
אפשר לפתור את זה.
מר שרון אלפסי: לא, זו סתימה.
גב' דנה מורי: אתם רוצים להגדיל ראש, ולהוציא את כל הביוב החוצה. זה
מה שנאמר פה.
מר רן מנו: לא, הביוב החוצה צריך להוציא בלי שום קשר, דנה.
מר שרון אלפסי: להיכנס אליו הביתה זו בעיה משנית. אנחנו מדברים כרגע על
תהליך שמי שסובל כרגע זה השכנים. הביוב, מכיוון שאצלו אנחנו לא יכולים לפתוח את הסתימה, אצל השכנים עולה הביוב. זה הפער. ולכן צריך להוציא את הביוב -
גב' דנה מורי: אתה בדיוק את מה שאמרתי.
מר שרון אלפסי: שנייה. צריך להוציא את הביוב החוצה, עם ביי פאסים שלנו,
שאנחנו נוכל להגיע לזה מתי שאנחנו רוצים, ולפתוח -
עמוד 79
מר ניסים אלקובי: לשחרר.
מר שרון אלפסי: ולא תלויים, בטח לא באף דייר כזה או אחר. אני לא צריך
להוציא עכשיו לכל דייר כזה צו בית משפט כדי להיכנס אליו הבית. לכן צריך לעשות -
גב' דנה מורי: אבל אתה יכול להוציא -
מר ניסים אלקובי: בשאיפה, כן. צריך להוציא את כל הביובים הציבוריים
מהגינות של האנשים, אין בזה שום היגיון.
מר שרון אלפסי: אין בזה שום היגיון להקים היום כאלה שכונות.
גב' דנה מורי: אז אתה תצטרך לעשות פרויקט יישובי.
מר ניסים אלקובי: אני בעד. אני בעד, גם במים. דרך אגב, גם במים וגם בביוב,
לעשות פרויקט יישובי, כן, בהחלט.
גב' דנה מורי: אין בעיה, אבל יש לך את הכסף? לא.
מר ניסים אלקובי: מה?
גב' דנה מורי: אין לך את הכסף. לעשות את כל הדבר הזה.
מר ניסים אלקובי: אבל לכן אנחנו מטפלים במה שמתפוצץ לנו בפנים, מה שנקרא
תרתי משמע. גם בזה -
גב' דנה מורי: בסדר, אבל שוב, אם היה אפשר להיכנס אליו ולפתור את
הבעיה.
מר ניסים אלקובי: אנחנו כבר בפיצוץ ה -11. כמה הגענו, מאור
גב' דנה מורי: איפה הבעיה?
מר ניסים אלקובי: בכרמים הגענו לפיצוץ ה -11 ?
מר מאור הרוש: 14 .
מר ניסים אלקובי: 14 כבר במים 14 פיצוצים מינואר
מר שרון אלפסי: אבל אני לא איש מקצוע, הבאנו מישהו.
גב' דנה מורי: בסדר, גם אני לא אשת מקצוע. אבל בעצם זה שהם מבקשים
את זה -
עמוד 80
מר מאור הרוש: אני חייב להגיד על איש המקצוע.
מר שרון אלפסי: כן.
מר מאור הרוש: חבר'ה, אנחנו קיבלנו שתי הצעות מחיר לתיקון כל קווי הביוב
האלה. אומנות הצבע, עבודות צבע, שפכטל ושיפוצים.
מר ניסים אלקובי: כן.
מר מאור הרוש: עשיתי בדיקה על הח"פ של הבנאדם. אין לו שום רישיון
מרשם הקבלנים. אין לו 260, אין לו 190. הבנאדם הזה, להגיד שהוא, אם אבא שלי חשמלאי ואני יודע לעבוד בחשמל, אני לא יכול להגיד שאני חשמלאי.
מר ניסים אלקובי: לא. אבל מאחר והוא ספק שלנו -
מר מאור הרוש: מי זה ספק שלנו?
מר ניסים אלקובי: הוא, הוא. הוא ספק שלנו. ומאחר וזה דחוף, הוא מפעיל את
דן לוקס תשתיות ופיתוח. עכשיו, רגע -
מר מאור הרוש: אין בעיה, אבל תשובה על זה אני צריך לקבל לפני. אני לא
יכול להצביע כי אני לא יודע מי זה. אני לא בדקתי אותו ולא ראיתי אותו.
מר ניסים אלקובי: בוא תבדוק. תבדוק. אבל אני לא מבין למה צריך לבדוק.
מר מאור הרוש: כי בדיוק בגלל הסיבה שאנחנו עכשיו צריכים להצביע על
התב"ר הזה. כי מי שבנה את קו הביוב הזה לא בנה את זה בשיפועים נכונים, לא עשה חישובים נכונים. ואני לא נתן לבנאדם שיודע לעשות צבע ושפכטל -
מר ניסים אלקובי: מאור, מאור -
מר מאור הרוש: לפתוח לי קו ביוב חדש עכשיו והעתקה. לא אתן.
מר ניסים אלקובי: מאור, אנחנו צריכים לתת פתרון לתושבים שבבעיה עכשיו,
מה זה לא? אל תגידו לא.
מר מאור הרוש: ניסים, הבעיה מוכרת עוד לפני הקדנציה של שרון, אוקי?
מר ניסים אלקובי: אוקי.
עמוד 81
מר מאור הרוש: יופי. גם לפני 3 חודשים ראיתי את אחד המתלוננים, אחד
המתגוררים בא לפה לדבר בדיוק על זה כשאני הייתי איתו בחוץ.
מר ניסים אלקובי: אז אני אגיד את זה -
מר מאור הרוש: אז 3 חודשים אנחנו יודעים לפחות שהוא-
מר ניסים אלקובי: לא, לא. אבל 3 חודשים אין לנו. בדיוק, אנחנו מחכים לקבלן
מסגרת. נראה לכם הגיוני -
(מדברים ביחד)
מר רן מנו: רגע, פשרה, פשרה. יש לנו קבלן חדש שאנחנו -
מר ניסים אלקובי: לא.
מר מאור הרוש: כן...והוא עומד בקריטריונים.
מר רן מנו: רגע, רגע, רגע, מאור -
מר ניסים אלקובי: הוא עוד לא נכנס, הוא לא עוד לא נכנס. בע"ה, אם הכל יעבור
בשלום, ב -1.1 .
מר רן מנו: נו, אז ב -1.1, אי אפשר לחכות עד ה-1.1 ולתת לקבלן-
מר שרון אלפסי: חבר'ה, רגע, רגע. בזה אני חייב לעשות סדר. חבר'ה, בזה אני
חייב לעשות סדר. אני לא יכול להיתקע בעבודות, בטח בעבודות שקשורות לבטיחות, בטח בעבודות שקשורות
באיכות חיים של תושבים. אין שום סיבה הגיונית לפגוע במצב של תפקוד של המועצה. לא פה. כרגע -
מר רן מנו: אבל מה הוא אומר? הוא אומר שהקבלן הזה יביא קבלן אחר?
מר שרון אלפסי: אם הוא יותר זול, מה זה משנה לך?
מר רן מנו: והוא ירוויח עלינו בקומבינה.
מר שרון אלפסי: לא. אם הוא יותר זול, מה אכפת לך?
מר מאור הרוש: זה לא עניין של מי יותר זול. זה העניין שאתה מצפה שמי
שאתה משלם לו, יידע לעשות את העבודה.
מר שרון אלפסי: אני מצפה שמי שעושה את העבודה, יידע לעשות את העבודה.
עמוד 82
מר ניסים אלקובי: והוא ייתן לי אחריות, והוא ייתן לי הכל.
מר שרון אלפסי: לא מי שהגיש את הצעת המחיר.
מר מאור הרוש: אבל אתה בדקת את הבנאדם? יש תנאי סף? שאלת מה
הבנאדם אומר?
מר שרון אלפסי: מה זה תנאי סף?
מר מאור הרוש: מה תנאי הסף של הבנאדם? מה הניסיון של הקבלן הזה -
מר שרון אלפסי: אז הוא אומר לך, הסביר לך.
מר מאור הרוש: אתה אומר לו, תפתח קו חדש, תחצוב קו חדש עכשיו, כדי
שיהיה שיפוע לכיוון הבתים. הוא נתן לי שם.
מר שרון אלפסי: שנייה, רן -
מר רן מנו: כמה שנים אנחנו עובדים עם קבלן הצבע -
מר מאור הרוש: ...הוא צבע את הבי"ס. מה הוא עשה?
מר רן מנו: מחר בבוקר הקבלן הזה איננו, או יש לנו נזק, מה אנחנו
עושים?
מר מאור הרוש: עזוב, זה לא רציני, אחי. זה לא רציני.
מר ניסים אלקובי: אכבל זה לגבי כל קבלן. אבל אין לי קבלן מסגרת, חבר'ה.
מר מאור הרוש: אבל אתה אומר שהוא מביא קבלן משנה. קח את קבלן
המשנה אתה.
מר ניסים אלקובי: אבל הוא לא ספק שלי.
מר מאור הרוש: אז תכניס אותו כספק שלך.
מר ניסים אלקובי: עוד פעם, תקשיבו, תראו -
(מדברים ביחד)
מר רן מנו: שרון, אם זה דחוף, אתה לא צריך מכרז.
גב' דנה מורי: אם זה דחוף, אתה לא צריך מכרז.
מר רן מנו: תביא את קבלן המשנה.
עמוד 83
מר ניסים אלקובי: אין דבר כזה לא צריך.
מר רן מנו: אבל אם זה דחוף, אתה לא צריך מכרז.
גב' דנה מורי: אם זה דחוף. אם זה לא דחוף -
מר שרון אלפסי: אבל זה בדיוק מה שנעשה פה עכשיו.
מר ניסים אלקובי: זה מה שעשינו. בגלל שזה דחוף -
מר שרון אלפסי: אבל זה מה שנעשה, רן.
מר מאור הרוש: אבל זה דחוף 4 שנים
מר שרון אלפסי: איזה 4 שנים
מר רן מנו: אם זה היה דחוף, אתה יכול לקחת אותו בלי מכרז.
גב' דנה מורי: אתה לוקח בלי מכרז, בלי הצעות מחיר, בלי כלום.
מר רן מנו: אם זה לא דחוף, אז אתה יכול לעשות מכרז עכשיו, לא יודע
מה, 3 חודשים. אבל אם יש לנו קבלן משנה, שאתה אומר שהקבלן מביא את קבלן המשנה, וקבלן המשנה הוא טוב, אז אחד מהשניים. או שאתה לוקח את קבלן המשנה, או שאתה דואג שקבלן המשנה -
מר ניסים אלקובי: יש לו 240 ויש לו 210-
מר מאור הרוש: אין לו, אחי, אין לו. פנקס הקבלנים מופיע בלייב.
מר ניסים אלקובי: לא לצעוק. יש לו ב' 1 ו-א' 1 .
מר מאור הרוש: פנקס הקבלנים מופיע בלייב, כל האישורים הנדרשים שיש לו.
הנה, 240, מה
מר ניסים אלקובי: ו -210. אין לו 260 .
מר מאור הרוש: אין לו 210, אין לו. גם 210 זה בכלל לא תשתיות ביוב. זה 190
ו-260 .
מר ניסים אלקובי: זה עבודות עפר וחציבה, 210. חוצבים שם. הוא צריך לחצוב
מבחוץ. אבל צריך לחצוב?
מר מאור הרוש: בסדר, גם קבלן המשנה יכול לחצוב.
עמוד 84
גב' דנה מורי: לא, אבל הוא לא עובד בצורה עצמאית. אין איזה
קונסטרוקטור שילווה אותו -
מר ניסים אלקובי: מלווה אותו מהנדסת המועצה. מה, אני מלווה אותו?
מר מאור הרוש: מהנדסת המועצה היא אדריכלית? נו, עזוב.
(מדברים ביחד)
מר שרון אלפסי: היום היא מהנדסת שלי, ולכן היא מפקחת על העבודות. אתה
יכול לאהוב את זה, יכול לא לאהוב את זה, זו העבודה.
מר מאור הרוש: אבל זה לא ראוי שאין לו שום אחד מהאישורים כדי לעבוד על
הדבר הזה. הבאת לי את אומנות הצבע והשפכטל. בחיאת, כי הוא עבד פה ויש לנו פתיחה עם ספק מולו? אתה יודע מה זה, זה אחד. תן לי עוד שניים שקיבלנו לפחות לדוגמה. הצעות מחיר. עשית תהליך הצעת מחיר, אז קיבלנו לפחות 3. מי הם אולי הם יותר טובים ממנו. אפילו יותר יקר, אבל יותר טובים ממנו -
מר ניסים אלקובי: יותר יקרים ממני.
מר מאור הרוש: אבל שיש לו את האישורים הנדרשים. הזול הוא היקר בסוף.
בנאדם שזה צבע שפכטל ששם קו ביוב חדש -
מר ניסים אלקובי: למי שיש כסף, אומר שהזול יקר בסוף.
מר מאור הרוש: אבל הנה, הקבלן -
מר ניסים אלקובי: בסוף אין לנו כסף.
גב' דנה מורי: אבל מה החוכמה, שנעשה משהו לא כמו שצריך, ואז נצטרך
לעשות עוד פעם?
מר ניסים אלקובי: מי אמר לך שעושים לא כמו שצריך? מי אמר? יש מהנדסת.
את מהנסת? הוא מהנדס? אם אתה יודע יותר טוב -
(מדברים ביחד)
מר שרון אלפסי: אבל אנחנו פה היום במקום אחר לגמרי.
גב' דנה מורי: אבל אנחנו צריכים ללמוד מטעויות העבר.
עמוד 85
מר שרון אלפסי: אבל אנחנו שם. זה בדיוק מה שאני מסביר לכם -
גב' דנה מורי: אבל כנראה שאנחנו לא שם.
מר ניסים אלקובי: אבל אין לי קבלן מסגרת. תקשיבו, זו חוכמה בגרוש. תבואו,
תקבלו את ההחלטות גם.
גב' דנה מורי: אנחנו נותנים לך פתרון.
גב' נירה אטיאס: חבל על הצעקות, יש הצבעות. תצביעו -
מר ניסים אלקובי: את לא נותנת פתרון.
גב' דנה מורי: אני נתתי לך, ואתה לא רוצה להקשיב לפתרון.
מר רן מנו: רגע, יש לי שאלה. הוא קבלן מורשה?
מר ניסים אלקובי: מה זה?
מר רן מנו: הבחור, קבלן מורשה?
דובר : לא.
מר רן מנו: אז הוא לא יכול לעשות את העבודה הזאת. איך אתה כמועצה
יכול לקחת אדם שהוא לא קבלן מורשה? אתה אסור לך, עפ"י חוק אסור לך. עפ"י חוק, אסור לך לקחת מישהו שהוא לא קבלן מורשה. חברים, אני נורא מצטער.
גב' קרן מ. רינות: רגע, שאלה. אני באמת שואלת -
מר רן מנו: אדם פרטי יכול.
גב' קרן מ. רינות: לא, למועצה, למועצה יכולה -
דובר : מעל 40,000 ...₪
מר רן מנו: אז הנה, זה מעל 40,000 ₪. אסור לכם לקחת בנאדם שהוא לא
קבלן מורשה. אז הנה, אז אנחנו מדברים על 70,000 .₪ 69,000 .₪
דוברת: לא, זה רק 70,000 ₪, והשני 100,000 ₪ ומשהו
מר רן מנו: אז אסור לנו לתת לו את העבודה, הוא לא קבלן מורשה.
מר ניסים אלקובי: איזה שני?
עמוד 86
מר מאור הרוש: לא, יש לך את פריחת השקד, ויש לך את למטה.
מר ניסים אלקובי: פריחת השקד אנחנו לא מעלים עדיין.
מר מאור הרוש: מה זה לא מעלים? זה בא ביחד התב"ר, הבקשה הזאת.
מר ניסים אלקובי: לא, אנחנו מעלים עכשיו רק את זה, רק את רחל המשוררת -
מר מאור הרוש: לא, מה זה רק? זה לא הופיע ככה בסדר היום.
מר ניסים אלקובי: אז אני מסביר -
מר מאור הרוש: כתוב רחל המשוררת ופריחת השקד.
מר ניסים אלקובי: לא, אני אומר פה -
מר מאור הרוש: קודם כל אתה משנה משהו עכשיו באמצע הישיבה. לא ידענו
מזה שאתה עכשיו מפריד את זה. אישור תב"ר תיקון קו ביוב רח' רחל המשוררת, פריחת השקד -
מר ניסים אלקובי: נכון. תסתכלו שם, העלינו רק את רחל המשוררת, כי פריחת
השקד מסתבר שיש שם סיפור בפני עצמו גם כן עם הביוב, שהם כיסו -
מר מאור הרוש: לא יודע, גם קיבלתי שתי הצעות.
מר ניסים אלקובי: אבל אנחנו לא מעלים את זה.
מר רן מנו: אתה לא יכול לקחת קבלן שהוא לא מורשה.
מר שרון אלפסי: אל תאשרו אותו.
מר ניסים אלקובי: אל תאשרו.
מר שרון אלפסי: תחכו עם זה.
מר דורון שרעבי: אני רוצה להגיד משהו בעניין הזה. קודם כל, הטענות הן
טענות נכונות -
מר ניסים אלקובי: נכון, אבל במצב נורמלי, רגיל -
מר דורון שרעבי: אבל שנייה, שנייה, שנייה -
מר ניסים אלקובי: טוב, סליחה.
עמוד 87
מר דורון שרעבי: מצד שני, השאלה מה התפקיד שלנו. התפקיד שלנו, האם
להיכנס לחלק המקצועי ולבקר את החלק המקצועי, ולומר להם איך לעבוד, או שהתפקיד שלנו רק לאשר. כל הקטע המקצועי זה לא באחריותנו. יש פה מועצה שמתנהלת באופן מקצועי, ואנחנו לא צריכים להיכנס -
מר מאור הרוש: בסדר, גם אמרו את זה במועצות הקודמות.
(מדברים ביחד)
מר דורון שרעבי: לא, אבל זה לא בסמכותך בכלל.
מר מאור הרוש: מה לא בסמכותי?
מר דורון שרעבי: אתה לאיכול להיות מבקר המועצה.
מר מאור הרוש: אני לא מבקר המועצה.
מר דורון שרעבי: אתה לא יכול להיות המבקר של העובדים כאן, ולא של -
(מדברים ביחד)
מר דורון שרעבי: תעשו הפרדה, חברים. ההערות שלכם, גם אם הן הערות
נכונות, הם צריכים לקחת פה אותן בחשבון, וגם בשיחות אישיות -
מר מאור הרוש: האחריות תהיה רק שלהן?
מר דורון שרעבי: נכון.
מר מאור הרוש: האחריות היא רק שלהם?
מר דורון שרעבי: כן, כן.
מר מאור הרוש: ואם הקבלן הזה יברח וזה יתפוצץ, זו אחריות שלהם?
מר דורון שרעבי: כן, האחריות היא רק שלהם. אנחנו לא מעורבים בזה.
(מדברים ביחד)
מר דורון שרעבי: תקשיב, אם ההערה צודקת, אז הוא יכול לבוא ולקחת אותה
בחשבון ולהגיד, אוקי, אני אבחן ואני אעשה משהו אחר. אבל כרגע אני אומר באופן עקרוני, זה לא רק בדיון כזה, בכלל בכל הדיונים, אנחנו לא נכנסים פה לעובדים, ולא נכנסים למסגרת
עמוד 88
של העובדים מה הם עושים ואיך הם עושים. אנחנו צריכים לאשר תקציב, אנחנו מאשרים כן, כן, לא, לא.
(מדברים ביחד)
מר מאור הרוש: ואם היו אחרי זה בודקים או מפקחים על זה כמו שצריך, אז
לא היו לנו 14 פיצוצים בשנה
מר דורון שרעבי: הדבר הראשון שאמרו לנו כעשו לנו כנס לכל נבחרי הציבור -
(מדברים ביחד)
מר דורון שרעבי: אמרו לך במפורש, באותו יום שהיינו בכנס זה, אמרו לכם,
אין לכם שום סמכויות -
גב' נירה אטיאס: והתפקיד שלך לבקר את המהנדסת, בסדר.
מר רן מנו: רגע, דנה, שנייה. אם אתה מבקש מאיתנו שאנחנו נאשר
תקציב לביצוע עבודה ע"י אדם שאנחנו יודעים שאין לו את האישורים הנדרשים, אתה מבקש מאיתנו בעצם לשתף פעולה עם -
מר ישראל מאיה: עבריין.
מר רן מנו: לא, זה לא עבריין. אבל במידה מסוימת עבירה. רגע, רגע, רגע,
תן לי לסיים. כי בסה"כ בסוף היום אנחנו באים לניסים ולשרון לא בטענות. אנחנו באים ואנחנו אומרים להם, אני דרך אגב לא ידעתי, טוב שמאור בדק. אנחנו באים ואומרים לו, אתה לוקח קבלן שאין לו רישיון לעשות את הדבר הזה.
ואז מה הוא עושה? הוא מביא, הוא יודע שאין לו רישיון, אז הוא מביא עוד קבלן. אז תעקפו אותו. תלכו אתם לקבלן.
בסופו של יום, הקבלן שעושה את העבודה, הוא זה שאמור לעמוד מולכם. לא זה שמחר בבוקר ייעלם -
מר דורון שרעבי: קודם כל, יש פה בד"כ קבלן מסגרת, שהוא מתקבל תחת
קריטריונים, והוא מבצע את העבודות. קבלן מסגרת. וב -1.1 , אתה יודע את זה, עבר מכרז שלנו, אנחנו ועדת מכרז, עבר הוא ייכנס לעבודה. אבל כרגע יש פה בעיה דחופה שצריכים לטפל בה -
עמוד 89
מר ניסים אלקובי: אנחנו מאוגוסט בלי קבלן מסגרת.
מר דורון שרעבי: ולכן הם הביאו. יכול להיות שהביאו איש מקצוע לא מקצועי,
וההערות האלה שהם אומרים הן הערות נכונות, אבל הן לא לישיבה הזאת. הישיבה הזאת מתפקידנו רק להחליט אם אנחנו מרימים יד עבור התקציב או לא. לא מתפקידנו לבקר את אנשי המקצוע במועצה. זה לא מתפקידנו.
מר מאור הרוש: שנייה, שנייה, שנייה. חוץ מזה, אין לי שום מקום שאני עוקב
אחרי התב"ר הזה. אין לי שום מקום חוץ מזה. מתי אני מתערב? מתי אני בכלל פוגש את הקטע, מי הקבלן או מי עושה, או מי מביע את הצעות המחיר? אני לא פוגש את זה.
אני גם לא בודק את הקבלנים. זה השלב היחידי שכשאני צריך להצביע -
מר דורון שרעבי: אתה לא עושה את זה אף פעם, כי יש קבלן סקר. אנחנו
החלטנו על קבלן, קבלן שמחזיק את המועצה באופן קבוע.
אבל מכיוון שיש פער בין זה שיצא לבין שזה ייכנס בעוד חודש -
מר רן מנו: אז מותר לקחת קבלן שאין לו רישיון?
מר דורון שרעבי: וכרגע יש עבודה שהיא דחופה, כי יש פה אנשים שמוצף להם
הביוב בתוך השטח שלהם, ורוצים לפתור את הבעיה. עכשיו, אם אנחנו נגיד לא, בסופו של דבר מה זה אומר ה -לא הזה?
אומר שאותו דייר שיש לו ביוב בבית, ימשיך לסבול לעוד חודש.
מר רן מנו: למה אתה אומר לא? זה אומר שאני אומר לכם, לכו תחפשו
קבלן עם רישיון. וייקח עוד יומיים.
מר דורון שרעבי: נכון -
מר רן מנו: מדינת ישראל היום לא במצב כל כך טוב. הקבלנים לא במצב
כל כך טוב. כולם יקפצו עליך.
מר ניסים אלקובי: לא, ממש לא.
מר רן מנו: תן לי 10 דק', אני מוצא לך קבלן
עמוד 90
מר ניסים אלקובי: ממש לא.
מר רן מנו: מה אתם מדברים שטויות.
מר ניסים אלקובי: תספרו כמה קבלנים ניגשו למכרז שלנו. תספרו לו. אני יודע
שהוא יודע.
מר שרון אלפסי: אם הוא אומר את מה שהוא אומר, הוא לא יודע.
מר רן מנו: תן לי את התכנית של מה שאת ה רוצה לעשות, אני אביא לך
קבלן. אני מציע פשרה, בסדר? אם אפשר. אני משום מה בחיים שלי הכל פשרות. בוא נעשה פשרה. רגע, דנה, נעשה פשרה. אתם מקבלים את האישור שלנו היום חד פעמי לדבר הזה. בפעם הבאה אנחנו מבקשים מכם שלא יהיה קבלן בלי היתרים.
מר ניסים אלקובי: לא יהיה. יהיה לי קבלן מסגרת. יהיה לי קבלן מסגרת.
מר רן מנו: אני מוכן להצביע בעד לדבר הזה, אבל בתנאי שבפעם הבאה
לא יהיה דבר כזה.
מר מאור הרוש: זה לא פלסטר, זה לא תיקון. זה העתקת קו שלם. אני לא
אסכים -
מר ניסים אלקובי: זה לא העתקת קו שלום.
מר מאור הרוש: 3 בתים שאתה מוציא אותם החוצה
מר ניסים אלקובי: נכון, זה לא העתקת קו שלום.
מר מאור הרוש: בסדר, זה 3 בתים מתוך כל הרחוב 6 בתים 7 בתים, בצד הזה
מר ניסים אלקובי: לימור, רצית לשאול משהו?
גב' לימור שחק: כן. אני רוצה לשאול אותך. אני סומכת לגמרי. אתה סגרת את
הקבלן הזה בעצם? המועצה סגרה?
מר ניסים אלקובי: המועצה סגרה.
גב' לימור שחק: יופי. למה סגרתם אותו?
עמוד 91
מר ניסים אלקובי: כי הוא היה זמין עבורנו, והוא נתן את הצעת המחיר הטובה
ביותר, ואמרנו, קדימה, אנחנו רוצים להתקדם, לפתור את הבעיה הזאת, זה הכל.
גב' קרן מ. רינות: יש לי שאלה. אבל שיהיה רק דיון אחד. טוב, קודם כל, אני
רוצה להגיד שאני מכירה את הקבלן הזה, ואני נמנעת בהצבעה הזאת. הוא הבנאדם שעבד אצלי בבית, ואמרתי שאני נמנעת בהצבעה הזאת כי אני מכירה אותו פשוט. אני רק אגיד שהוא מביא לפחות למי שהוא הביא אצלנו לחצר, הוא הביא אנשים מצוינים ומקצועיים ביותר. השאלה שלי היא כזאת.
קודם כל, כמו שנאמר פה, ההערות היו במקום והכל. אבל השאלה היא כזאת. האם באמת עפ"י החוק אנחנו כמועצה, אסור לנו להעסיק. אני לא רואה, אני לא יודעת מה החשיבות של קבלן רשום או לא רשום. השאלה אם עפ"י החוק למועצה אסור בסכום מסוים, כמו שאמר איציק, לפנות לקבלן שהוא לא רשום.
מר רן מנו: למועצה, לא לחברי המועצה.
גב' קרן מ. רינות: למועצה, הבנתי, הבנתי.
מר ניסים אלקובי: אני לא יודע. אני לא מכיר את המגבלה הזאת של 40,000 ₪
או לא-
גב' קרן מ. רינות: אוקי. אז זה אני מבקשת שנבדוק את זה עם אולי -
מר ניסים אלקובי: אין לי מושג. אני לא מכיר. אני לא אענה לך על משהו -
דובר : אין כזה דבר קבלן לא רשום. זה כמו שאת הולכת לעשות ניתוח פלסטי אצל לא יודע מה, אצל וטרינר -
גב' קרן מ. רינות: לא, יש קבלן מורשה וקבלן -
(מדברים ביחד)
גב' קרן מ. רינות: שנייה, זה בדיוק מה שאני רוצה לשאול -
(מדברים ביחד)
גב' קרן מ. רינות: ניסים, שנייה. אפשר לוודא שהקבלן שהוא יביא הוא קבלן
רשום? אפשר לוודא את זה?
עמוד 92
מר ניסים אלקובי: וידאתי היום.
גב' קרן מ. רינות: סבבה. אבל תקשיב שנייה. וידאו. הקבלן -
מר רן מנו: ניסים, כמה זה קריטי בימים?
מר ניסים אלקובי: מה?
מר רן מנו: כמה זה קריטי בימים?
מר ניסים אלקובי: אנחנו כבר בדיליי. הבתים שם במצב קטסטרופה. בגלל שזה
אנשים שהבתים שלהם והילדים שם. זה היה השיקול היחידי, כי מה אכפת לי.
(מדברים ביחד)
מר שרון אלפסי: טוב, אני מעלה את הזה. אישור תב"ר תיקון קו ביוב, רחל
המשוררת בלבד, מי בעד?
גב' קרן מ. רינות: אני נמנעת.
מר ניסים אלקובי: בסדר.
מר שרון אלפסי: ולמה את זה?
גב' קרן מ. רינות: בגלל שאני מכירה אותו. את הקבלן.
מר ניסים אלקובי: אה, בסדר. 5 בעד-
גב' קרן מ. רינות: אני לוקחת אותו לעבודה במקום אחר.
מר ניסים אלקובי: 5. מי נגד
מר רן מנו: דנה נמנעת, היא אמרה לי שהיא נמנעת. יש 5 בעד 2 נמנעים
ו -2 נגד 5 בעד. ניסים 5 בעד 2 נמנעים, ו-2 נגד
גב' דנה מורי: אני נמנעת. אני רוצה להגיד למה אני נמנעת. כי אני רוצה
להגיד.
מר ניסים אלקובי: תגידי, תגידי.
גב' דנה מורי: אני נמנעת כי אחת, אני מרגישה שאין לי את כל המידע
והנתונים לקבל פה החלטה. אני נמנעת כי אני חושבת שזה לא נכון שיעשה את זה מישהו שאין לו את ההסמכות הנכונות.
עמוד 93
ואני נמנעת כי אני לא חושבת שזה כסף שצריך לצאת מישן מול חדש. אני חושבת שצריך למצוא לזה מקור אחר.
מר ניסים אלקובי: אין לנו מקורות אחרים, אין כסף בשוטף, איזה מקור?
גב' דנה מורי: יש קרנות. יש לכם את הקרנות שאריה דיבר עליהן כל הזמן.
מר ניסים אלקובי: אה, זה לא משנה. את מאשרת פה את התב"ר. את רוצה מכסף
אחר, תחליטו.
גב' דנה מורי: לא, אני בכל מקרה נמנעת, זה לא משנה.
מר ניסים אלקובי: אוקי.
מר דורון שרעבי: שתביני, הקרנות זה -
מר ניסים אלקובי: זה הכסף הזה -
מר דורון שרעבי: יש לו את אותו כיוון. זה אותו כסף. זה פה -
מר שרון אלפסי: זה כסף שלך בכל מקרה.
מר דורון שרעבי: זה כסף שלך בכל מקרה.
מר שרון אלפסי: זה כסף שיוצא היום לטובת הציבור -
גב' דנה מורי: בסדר. אז אם זה לא היה בגלל זה, אז הייתי נמנעת משתי
הסיבות האחרות.
מר רן מנו: לא חשוב. נו, היא נמנעת. אבל בכל מקרה זה עבר, מה אתה
רוצה? שרון, לא תמיד תקבל 100% .
מר שרון אלפסי: לא, לא, לא. זה לא קשור אחד לשני, אחי, עזוב אותך
משטויות.
מר ניסים אלקובי: תנעל את הישיבה.
מר שרון אלפסי: חבר'ה, ישיבה מס' 10-
גב' דנה מורי: אבל 5 בעד, הכל בסדר, לא
מר דורון שרעבי: יש לבנאדם הצפה של ביוב בבית, צריך לפתור את זה -
מר שרון אלפסי: לא רלוונטי.
עמוד 94
גב' דנה מורי: סבבה, אז שאלתי כמה פעמים בשנה -
מר שרון אלפסי: לא רלוונטי, דנה, נגמר. אני נועל את הישיבה. ישיבה מס' 10
נעולהתודה רבה לכולם, לילה טוב.
החלטה:
הוחלט פה אחד לאשר תב"ר תיקון קו ביוב – רחובות רחל המשוררת ופריחת
השקד ע"ס 69,000 ש"ח
סיום ישיבת מליאה מס' 10
_________________
שרון אלפסי
ראש המועצה המקומית
בית אריה-עופרים