תמלול ישיבת מליאה מן המניין מס' 13
עמוד 1
פרוטוקול ישיבת מליאה מן המניין מספר 13
התקיימה ביום שלישי, 25.3.4 ,00:19
נוכחים חברי המועצה
מרשרון אלפסי, ראש המועצה
מרדורון שרעבי, חבר המליאה
גב' לימור שחק, חברת המליאה
מררן מנו, חבר המליאה
גב' דנה מורי, חברת המליאה
מרישראל מאיה, חבר המליאה
מרמאור הרוש, חבר מליאה
גב' נירה אטיאס, חברת מליאה
גב' קרן מורה רינות, חברת מליאה
יועץ משפטי, מנכ"ל המועצה, גזבר המועצה, מבקר מועצה:
עו"דעופר רזניק, היועץ המשפטי
מר ניסים אלקובי, מנכ"ל המועצה
מרענבר לוין, גזבר המועצה
מר עודד שגב, מבקר המועצה
מר יוסי בן חיים, מחלקת חינוך
פתיחת ישיבת מליאה מס' 13
הישיבה מוקלטת ומצולמת
- הופק ע"י: בונוס פרוטוקולים בע"מ, טלפון: 03 -5373237 -
עמוד 2
סדר יום
1. עדכונים– ראש המועצה.
2. הצגת דו"חות: דו"ח מפורט 2023, דו"ח כנפי רוח, דו"ח מוכנות לחירום– גזבר.
3. אישור תב"רים
4. דו"ח מצב קרנות
5. דו"ח מצב אשראי
עמוד 3
מר שרון אלפסי: ערב טוב. אפשר להתחיל הקלטה.
מר ניסים אלקובי: ערב טוב. אנחנו בישיבת מלאה מן המניין, מס' 13. סדר היום
לפניכם. ואנחנו נתחיל ברשותכם בעדכונים של ראש המועצה.
בבקשה.
מר שרון אלפסי: יאללה, חבר'ה, ערב טוב. לפני הכל, יש לנו פה את יוסי בן
חיים, ממלא מקום מחלקת חינוך. יוסי קצת זה. דבר. תציג את עצמך.
מר יוסי בן חיים: יוסי בן חיים. אני נשוי, עם 4 בנים 3 נכדות, וסוף סוף נכד
ראשון באוויר.
מר שרון אלפסי: כולנו היינו בניו.
מר יוסי בן חיים: אני מתעסק בחינוך בעצם מרגע שאני מכיר את עצמי. דרך
תנועות נוער, מכבי צעיר והנוער העובד. ואחרי ריכוז של תנועת נוער. עבדתי בבית דגן בתקופה הקשה שלה, עם אלי דדון, שהפך את היישוב הזה. עבדתי בחברות רחוב הארדקור עמוק 3 שנים, עד שבעצם מתישהו קשה להתמודד עם המתח הזה באזורים של הפשע העמוק. עברתי לכפר הנוער בן שמן.
הלכתי להיות מדריך כי עניין אותי. למדתי את הנושא של כפר הנוער בן שמן, דרך שוב, ההיסטוריה שלי, אנשים שהיו איתי בקורס טייס, אנשים שהיו איתי בגרעין נח"ל, חבר'ה מהשכונה שלי. סקרן אותי. אחרי 3 שנים שהייתי מדריך הפכתי למנהל פנימייה. ואח"כ בעצם מנהל בי"ס ה -6 שנתי בכפר הנוער בן שמן. התמזל מזלי וזכיתי במגרש, בהגרלות הראשונות בשוהם. עברתי לגור בשוהם. 17 שנה עסקתי בחינוך, אבל כיזם פרטי. חברה משל עצמי, ייעוץ, ליווי. שוב, פרויקטים, בתי ספר מיוחדים, קריית יערים וכדומה.
מר שרון אלפסי: כולם קיבלו 19:30? אהלן, שמחה, ערב טוב. טוב, סליחה
יוסי.
מר יוסי בן חיים: בעצם, לפני 6 שנים, סביב משבר קשה מאוד במועצה בשוהם
בנושא איחוד בתי ספר, באופן מוזר אפילו, קרא לי ראש המועצה שאני אבוא להיות המנכ"ל שלו. בואו רק שאני איישר קו. בחיים לא שתיתי איתו קפה, לא הייתי אצלו בבית.
עמוד 4
מבחינתי, הוא היה מדריך של הבן שלי, אבל הטייס של שוהם לקחתי את זה כאתגר. הייתי שם מנכ"ל כ -5 שנים. אני בעצם קיבלתי את שרון לעבוד כקב"ט. ניסים היה מנהל אגף שפ"ע אצלי. צריך להודות על האמת, ניסים, מנקודה מסוימת היה בסוג של הכנה להיות מנכ"ל, קבוע ברוב הפגישות. כשראש המועצה אמר שהוא לא רץ, אני אמרתי שאני לא ממשיך.
והאמת שחשבתי שהוא יחליף אותי. היא בחרה שלא. שרון קטף אותו מיד. ובאופן כללי, הייתי מגיע לפה לפעמים -
מר שרון אלפסי: חבר'ה, סליחה. רן, בואו נכבד רגע את הזה.
מר יוסי בן חיים: הייתי מגיע לפעמים למקום הזה. פה הייתי נפגש עם ניסים,
עם שרון. ראיתי מרחוק את המכרזים שהיו פה. אני יכול להגיד בקול רם, לא רוצה להגיד שררה באף אחד, אבל אם לא עושים מכרזים במיוחד לתפקיד הזה בזמנים נכונים, קשה למצוא אנשים ראויים. זאת אומרת -
גב' קרן מ. רינות: סוף שנה, אתה מתכוון?
מר יוסי בן חיים: מכרז צריך לבוא פחות או יותר נגיד במאי, ואומרים לבנאדם,
תחילת עבודה ב -1.9. אם אתה יכול טיפה קודם. ואז הוא בא מסיים. כשזה היה, אני חייב להודות על האמת, הצעתי.
הצעתי, אמרתי, בוא, יש מכרז. הוא אמר לי, מה פתאום. אני מנהל בי"ס, אני מחויב, עכשיו אני אעזוב את הבי"ס שלי?
אמרתי לו, וואלה, תשובה מדהימה, אתה צודק. ועד נקודה מסוימת, שניסים אמר לי, יוסי בוא, אנחנו במשבר, אני צריך אותך עכשיו. בוא נגיד שבאופן מוזר, שלשום ישבנו, ניסים, שרון, אני וינקי ביחד, ואמרנו, וואו, לא. כי זו רביעייה שהתחלקה בשעות השמירה. זה לא להאמין. כי עשינו 8 ,8 ,8 .
זה כאילו משמרות ברזל. אז היה כאילו קטע. זהו. אני פה אלף פעמים אפשר להרים גבה על הזמניות, וחוכמת הזמניות הזאת. אבל אני לא מוגדר ע"י הזמניות הזאת. אני מכיר את השפה, אני לומד מהר. בכל נקודה שאני נכנס אליה, אני יכול לתת את העזרה שלי מהניסיון שלי. ומי שרוצה, שומע. מי שלא רוצה, לא שומע. אני נתתי לשניהם את האופציה לעשות את הדברים במתינות. זה הכל, זה מה שאני הצעתי. זה מבחינתי כמו, הילדים שלי צוחקים עליי. אשתי לא מאמינה
עמוד 5
שאני מסכים. אני אמרתי, אני לא זז יותר. אני עברתי לגור בת"א, זו הבעיה. התמכרתי, ת"א היא ממכרת. היו אצלה בבית, אני גר מעל פארק. לקחתי בחזרה את החברה שלי. אבל אני לא, אני נהנה פה, שלא יהיה בלבול, כיף לי. אני נהנה לבוא לעבוד.
גב' קרן מ. רינות: נמצא לך פה בבית.
מר יוסי בן חיים: דרך אגב, שוב, אני גרתי בכפר הנוער בן שמן, הייתי עני, עני,
בסדר? עני. והיו פה קרקעות בחינם. והוותיקים, רוני סימנטוב, לא עני ב -ע', עמוק. רוני סימנטוב, שעבד אצלנו ככוראוגר ף , מרקיד, אמר לי, בוא, בוא, בוא, בוא תראה, יש קרקעות חינם. באתי עם אשתי, עברנו את המחסום. אשתי הורידה את הזה, אני לא יוצאת מהאוטו. תסתובב עם רוני כמה שאתה רוצה. ואז התמזל מזלי בשוהם. אבל זהו, אף אחד מהמשפחה שלי לא יבוא לגור פה, כי יש לפעמים, אתה הופך להיות, אתה משחית את המידות של עצמך. בוא ניישר, אמיתי. זהו, זאת המציאות של היום. אני יכול להגיד, אני לא צריך להצדיק את זה, אבל נגיד סתם היום, מישהו צריך לעשות את זה. יש היום ועדות אפיון. יושב פה, סליחה, מחילה, תקוע 3 שע', מי יעשה את זהזאת אומרת , חשבתי על זה. ואני עוד ישבתי 3 שע'. עכשיו תב"ר, יש שום שכל בתב"ר אתה אומר, טוב, רק רגע, בוא נעשה, אז בוא נחבר את החטיבה. אז אתה מנסה ליצור דברים שכשיבוא מישהו, קודם כל שמכיר את זה יותר טוב, ויהיה לו קל. ובאים לעשות רק טוב, אין פה. עכשיו, לפעמים, שוב, לפעמים זה מוזר. אני לא איש היררכיה. אורון חי את ההיררכיה. ניסים לימד אותי היררכיה. והיום אני חי, יש היררכיה ברורה, אין פה בעיה בכלל. שם יש קשרים. באמת, נגיד עכשיו להביא קרוונים ממוצעה אזורית תמר יותר קל לי, כי זה סוג של חברים -
גב' דנה מורי: למה אנחנו מביאים קרוונים?
מר יוסי בן חיים: מה?
גב' דנה מורי: אילו קרוונים אנחנו מביאים?
עמוד 6
מר יוסי בן חיים: אילו קרוונים? אני יכול לדבר, אבל מישהו בא, כי אני כבר
שולט -
גב' דנה מורי: לא. אמרת שמביאים קרוונים ממועצה אזורית אחרת.
מר שרון אלפסי: בודקים.
מר ניסים אלקובי: לא. הוא אמר שהוא מנצל את הקשרים שלו. בתפקיד המקורי
עם רשויות אחרות -
גב' דנה מורי: לא, זה מצוין.
מר שרון אלפסי: קצר, קצר.
גב' דנה מורי: אני בעד. השאלה היא למה אנחנו צריכים קרוונים?
מר יוסי בן חיים: הנה, אני עונה, מה.
מר שרון אלפסי: הנה, תענה.
מר יוסי בן חיים: בשביל מה יש לך אנשי מקצוע? משרד החינוך תקצב 140,000
₪ ל-2 קרוונים לבי"ס כנפי רוח. תראה איך מתחיל-
גב' דנה מורי: אישרנו כבר תב"ר.
מר יוסי בן חיים: בסדר. עכשיו, לכי תקני 2 קרוונים-
מר ניסים אלקובי: ב -140,000 .₪
מר יוסי בן חיים: כיתות תקניות ב -140,000 ₪. בבקשה. עכשיו, אין כסף. טוב
140,000 ₪. המועצה מביאה עכשיו עוד 200,000 ₪ והנה, אין בסדר, אז עכשיו מתחילים, מי שעשה בשוהם, תעשה לי טובה, תעשה לי טובה. ולחלופין, פתאום, עוד רגע, מועצה אזורית תמר, מי שלא יודע, קלטה המון מפונים, פתחה מידית בי"ס.
והיא תקבל בסוף גם פרס, קיצון המנכ"לית שלהם. ואז אמרתי, רגע, רגע, בוא נחייג אליה. היא אומרת, יוסי, קחו את זה. רק זה של תמיר בן משה, החבר שלהם. וקצין יושבת על זה, כאילו זה חדש, אתם לא תאמינו. חדש, חדש, חדש.
גב' דנה מורי: אז אנחנו מדברים על הקרוונים של -
מר שרון אלפסי: על הקרוונים שהיו מועדים.
גב' דנה מורי: אין תוספת של משהו.
עמוד 7
מר שרון אלפסי: לא, לא, לא.
מר יוסי בן חיים: לא, אבל רגע -
גב' דנה מורי: ומה הצפי, מתי הם יגיעו?
מר יוסי בן חיים: שנייה. ליתר ביטחון, ביקשנו 4. בבקשה, הנה. אתה צודק
ביקשנו 4, נכון, זה בדיוק נכון
גב' דנה מורי: ומתי הם יגיעו?
מר שרון אלפסי: לא, עוד לא. אני מחכה לאישור.
גב' דנה מורי: אני מדברת תכלס. הרי אישרנו את זה כבר לפני איזה חצי
שנה.
מר ניסים אלקובי: לא. אבל רן התעכב, כי הוא הוריד שם את המתג של החשמל,
שלא יישאר אור דולק. אמרנו רק שפנינו. עכשיו צריכים אישור -
מר רן מנו: ...לכולנו פה מתבגרים, יש אלצהיימר. עד שזה יגיע, אנחנו
כבר נשכח -
מר שרון אלפסי: לא, לא, לא, לא. אם לא נקבל הסכמה, רן, אם לא נקבל
הסכמה לשבוע הבא, כנראה זה לא רלוונטי. לא, לא. הרעיון הוא שהחשיבה הזאת היא כל הזמן קיימת לראות איך
משדרגים. מכיוון שהכיתות הן באמת כיתות חדשות, הן פחות שנה, בתוך כל התהליך הזה, לבוא ולחשוב קצת מחוץ לקופסה, ולראות מה אפשר לעשות ב -140,000 ₪ האלה בלי להוציא שקל מהמועצה, יש לזה משמעות. גם אם נשלם את ההובלה של הקרוונים פה, ונצליח להביא כיתות חדשות שמתאימות, שכבר תואמות לכיתות לימוד, כי זו הייתה התאמה של מעכשיו לעכשיו ברמה מאוד גבוהה. ויש לזה יתרון מאוד, מאוד משמעותי.
מר יוסי בן חיים: ב -140,000 ₪, דרך אגב-
גב' דנה מורי: אני לא אמרתי שלא.
עמוד 8
מר יוסי בן חיים: דרך אגב, 140,000 ₪ הם יכולים להספיק אולי לקנות 2
מבנים, ולנסות לחבר אותם, ולהגיד, כאילו יש פה שניים, אבל זה יוצא כיתת לימוד אחת, שאולי בסוף זה מה שיקרה.
גב' דנה מורי: ומה עם המבנה הנוסף?
מר יוסי בן חיים: אז זה פחות או יותר. המציאות שאני מנסה לגעת מהר בכל
דבר. לפנות אותם לעבודה שלהם. כי אם הם יטבעו בדברים האלה, אין סיכוי שהם יצליחו לנהל פה.
גב' דנה מורי: אז אתה מטפל עכשיו גם במועדון הנוער בעופרים? ובכלל אני
מניחה.
מר יוסי בן חיים: ברור, מה זאת אומרת .
גב' דנה מורי: הם נפתחו בחמישי והאחרון ובשני? כי לא ראיתי פרסומים.
מר יוסי בן חיים: למה אתה עונה? אני צריך לענות.
מר שרון אלפסי: אתה, שלך, יאללה, תוביל.
מר יוסי בן חיים: הם כבר נפתחו, אני אגיד לך, ממזמן. כל שני ורביעי הם
פתוחים. שני וחמישי.
גב' דנה מורי: בעופרים?
מר יוסי בן חיים: גם בעופרים, וגם בבית אריה. יש שני מועדונים.
גב' דנה מורי: אולי אני גרה בעופרים אחר, אני לא יודעת.
מר יוסי בן חיים: לא יודע. את היית -
גב' דנה מורי: אולי אני גרה במקום אחר.
מר יוסי בן חיים: היית ביום חמישי האחרון במועדון הנוער?
גב' דנה מורי: לא.
מר יוסי בן חיים: לא. אז איך את יודעת אם הוא נפתח או לא?
גב' דנה מורי: כי אני יודעת שעד יום שני שעבר הוא לא נפתח.
מר יוסי בן חיים: אני יכול להגיד לך שאם תרצי, ניסים, אתה מפריע לי -
גב' דנה מורי: אני רציתי, ואני ניסיתי, ואני שאלתי, ואני בדקתי -
עמוד 9
מר יוסי בן חיים: אם תרצי -
גב' דנה מורי: והצעתי את עזרתי לא מעט פעמים. והייתי על זה, וגם
התנדבתי לפתוח אותו בעצמי -
מר יוסי בן חיים: יופי.
גב' דנה מורי: ובסופו של דבר...
מר יוסי בן חיים: אני, שוב, רק בשביל ליישר קו -
גב' דנה מורי: איפה פורסם הפתיחה שלו?
מר יוסי בן חיים: שאלת שאלה. שנייה רק רגע. כל שאלה שתרצי לקבל עליה
תשובה, תפני אליה, בסדר?
גב' דנה מורי: אוקי. אז מחר אני אפנה אליך -
מר יוסי בן חיים: את יכולה לפנות אליי -
גב' דנה מורי: עם הרשימה של השאלות. כי פניתי לשרון.
מר יוסי בן חיים: אני חושב שצריך לפנות את שרון, שינהל את העיר הזאת.
ולשרון יש אנשי מקצוע, שצריכים לעשות את העבודה שלהם.
ואני מקווה שאני אעשה את העבודה שלי. זו התשובה שלי -
גב' דנה מורי: אוקי. אז הנה, אז אני -
מר שרון אלפסי: אני חייב. רגע, לא עכשיו, דנה, דנה, דנה -
גב' דנה מורי: שרון, זה חשוב לי -
מר שרון אלפסי: דנה, זה לא הדיון -
גב' דנה מורי: לא, לא. בגלל שהוא אמר פה עכשיו משהו שהוא נפתח בלי
הפסקה, וזה לא נכון -
מר שרון אלפסי: דנה, תקבעי איתו פגישה.
גב' דנה מורי: הוא לא היה פתוח.
מר שרון אלפסי: תקבעי איתו פגישה -
עמוד 10
גב' דנה מורי: אני אקבע איתו פגישה, אבל הוא לא היה פתוח עד יום שני
האחרון הוא לא היה פתוח. ויכול להיות שביום חמישי פתחו אותו. אני רודפת אחרי אסף -
מר ניסים אלקובי: מה זה יום שני האחרון? סליחה. אתמול?
גב' דנה מורי: אתמול.
מר ניסים אלקובי: כן? יום שני שעבר היה פתוח.
גב' דנה מורי: אמרתי, מיום שני שעבר זה נפתח.
מר יוסי בן חיים: אז מה את רוצה? אז כל שני וחמישי.
גב' דנה מורי: ואז שאלתי על יום חמישי.
מר יוסי בן חיים: גם חמישי .
גב' דנה מורי: איפה פורסם?
מר יוסי בן חיים: אני אבדוק, אני אגיד לך.
גב' דנה מורי: כי אסף לא עונה לי כבר שבוע.
מר יוסי בן חיים: תקשיבי טוב. את רוצה משהו -
גב' דנה מורי: אוקי. אז אני מבקשת להעלות את זה לדיון.
מר יוסי בן חיים: הכל בסדר, זה לא מגדיר את הכבוד אליי, הכל טוב. רגע, תני
לה לסיים לדבר בטלפון.
גב' דנה מורי: סורי, זאת הבת שלי. פעמיים התקשרה.
מר יוסי בן חיים: לא, בסדר, אמרתי. בכל אופן, קווים לדמות הדרך לעבוד. אין
לך מה לפנות לאסף, ולא -
גב' דנה מורי: אבל הוא מנהל יחידת הנוער.
מר יוסי בן חיים: שנייה, רק רגע. אבל אני המנהל שלו, ותפני רק אליי.
גב' דנה מורי: יאללה, מה הטלפון?
מר יוסי בן חיים: 052-
גב' דנה מורי: רגע, רגע, רגע, שנייה.
מר יוסי בן חיים: סליחה, היו"ר, סליחה, סליחה, סליחה -
עמוד 11
מר שרון אלפסי: סליחה, זה לא לעניין, דנה. זה לא לעניין. תקבלי את כל מה
שאת רוצה.
מר יוסי בן חיים: אני מתנצל.
מר שרון אלפסי: חבר'ה, אני רוצה להתקדם. יוסי -
מר יוסי בן חיים: מתנצל באמת.
מר שרון אלפסי: יוסי, קודם כל, אני חייב להגיד -
גב' דנה מורי: אפשר להגיד טלפון? לא הבנתי.
מר שרון אלפסי: נחכה. את תקבלי טלפון ישר אחרי הזה. אני חייב להגיד.
קראנו לו לדגל, ויוסי נענה במידי, והגיע לפה כדי למלא מקום בתקופה, עד שנצא למכרז. יצא המכרז, נסגר המכרז, יש מספר מתמודדים. ואני מקווה שהמכרז הזה ייצא כמה שיותר מהר לפועל. אנחנו נוציא את זה מסודר -
מר רן מנו: אני עוד מבקש את חוות דעתו של היועמ"ש להחלטה שלכם
לצאת למכרז חדש. אני ביקשתי את זה, ואני מבקש, ואני עומד על זה -
מר שרון אלפסי: ביקשת ממנו ישירות?
מר רן מנו: מה?
מר שרון אלפסי: ביקשת ממנו?
עו"ד עופר רזניק: מה, שלא שמעתי.
מר שרון אלפסי: חוות דעת לגבי -
מר רן מנו: ביקשתי את זה גם במיילים, ביקשתי את זה גם פה. לגבי
המכרז, הוחלט למרות שהיה פה מס' 2, הוחלט-
מר מאור הרוש: סליחה שאני קוטע אותך. שנייה לפני שעוברים לשיח הזה,
רציתי קודם כל להגיד לך בהצלחה -
מר יוסי בן חיים: תודה רבה.
מר מאור הרוש: תודה רבה שנקראת לדגל ובאת. קודם כל, לפחות מועדון
הנוער, אני חייב להגיד, נפתח אחרי שהוא הגיע לפה, משהו שלא היה לפני. לזקוף לזכותו.
עמוד 12
גב' דנה מורי: סבבה. אם מישהו היה טורח לעדכן אותי, זה היה יכול להיות
מאוד משמח -
מר מאור הרוש: אני מסכים איתך שאולי יש מקום ליותר -
גב' דנה מורי: אף אחד לא עדכן אותי, ואני חצי שנה רודפת אחרי הדבר
הזה. וגם כשאני פונה, אני לא מקבלת תשובות. ולכן אני אעלה את זה פה, כי אולי פה אני אקבל תשובות.
מר שרון אלפסי: מצוין, בסדר גמור. בואו נעשה את הדיון הזה מסודר. ותעלי -
גב' דנה מורי: אבל אני לא צריכה לעשות את הדיון הזה מסודר. כי גם
כשאני פונה אליך, אני לא מקבלת תשובות. אני לא מקבלת תשובות.
מר רן מנו: שרון, אני חושב שיש המון דברים שאנחנו רוצים להעלות, וזה
לא עולה אף פעם. ואני חושב שאולי הגיע הזמן לעשות ישיבה שאל תתכננו מראש את הדברים שאתם רוצים לעשות, כי אנחנו רוצים להעלות דברים שמציקים לנו.
מר שרון אלפסי: תציג אותם, תשלח אותם, תשלח בקשה להעלות לדיון -
מר רן מנו: יש הרבה דברים שמציקים לנו, ואתם -
(מדברים ביחד)
גב' דנה מורי: מי מפעיל את המועדון, איפה מפורסם שהוא פעיל? שאלתי
את השאלות האלה.
מר שרון אלפסי: ואת יכולה להיות מעורבת. אני לא חייב לעדכן אותך מי
מפעיל, איך מפעילים והכל. כרגע יש גוף מקצועי שמטפל. אני התחייבתי שהמועדון הזה יהיה פתוח ביום חמישי. יוסי התחייב שזה יהיה פתוח שני וחמישי. בינתיים זה עומד.
עכשיו -
גב' דנה מורי: אני כחברת המועצה, יכולה לשאול את כל השאלות האלה.
מר שרון אלפסי: בהחלט, כן.
גב' דנה מורי: אבל אתם לא עונים. אתם לא עונים לי על השאילתות.
מר רן מנו: אנחנו יושבים פה לחמם כיסאות?
עמוד 13
גב' דנה מורי: זה נראה לך הגיוני שחצי שנה אני שואלת?
מר רן מנו: אנחנו לא חייב, אתה לא חייב כלום. אבל אם אתה רוצה את
התמיכה שלנו בדברים שאתה רוצה אותם -
מר שרון אלפסי: באהבה, ובשמחה.
מר רן מנו: תן לי רגע לסיים. סליחה, חברים, סליחה רגע בבקשה. אם
אתה רוצה את התמיכה. אנחנו במשך השנה האחרונה, אני חושב שהיינו פיקס -
מר שרון אלפסי: לגמרי.
מר רן מנו: באמת, כולם פה. תמכנו בכל דבר אפשרי שרק יכול לקחת את
היישוב הזה.
מר שרון אלפסי: לגמרי.
מר רן מנו: לא שמעת מאיתנו, פעם אחת לא התלוננו, בסדר? בסדר,
תלונות קטנות זה לא נחשב. באמת, אנחנו מאמינים וחושבים שהמועצה הזאת צריכה לעבוד בצורה מאוד מאוחדת, כדי לקחת את היישוב קדימה, אחרי שנים שהיו פה קטסטרופות.
זה מה שאנחנו מאמינים.
מר שרון אלפסי: מסכים.
מר רן מנו: אבל לא יכול להיות שאנחנו נבקש דברים, ולא נקבל אותם.
כשדנה, נכון, דנה היא יותר, סליחה על הביטוי, היא יותר נודניקית מכולנו. היא רוצה לדעת יותר מכולם בדיוק מה קורה. וזה מאכפתיות, זה לא מסתם, היא לא מציקה סתם.
אז כשאתה אומר, ואני בטוח שנפלט לך עכשיו. אני לא חייב לתת לך. נכון, אתה לא חייב. אבל גם אנחנו לא נהיו חייבים לסייע.
גב' דנה מורי: אבל סליחה, הוא חייב לתת לי. אם אני חצי שנה משגעת פה
את כולם על מועדון הנוער, ובלי הפסקה. ואם אני גם התנדבתי לפתוח אותו בעצמי, עד שנקלעתי לעניין הבריאותי שלי, ולכן לא יכולתי לעשות את זה יותר. ואני פונה, ואני מציעה עזרה, ואני מציעה תלמידים, ואני מציעה הכל. ואז אני מדברת יומיים לפני זה עם אסף, והוא אומר לי, כן, ונשב עם
עמוד 14
המלגאים, והבטיחו לי מלגאים שיבואו, ונדבר איתם, ונשב איתם. והוא אומר לי, אני אשלח לך שמות, והוא לא שולח לי שמות, והוא לא עונה לי להודעות. ואז, כמה ימים אחרי זה, אני מקבלת הודעה, כמו כל תושב אחר, רבע שעה לפני השעה 17:00, שבשעה 17:00 המועדון אמור להיפתח. אז אני פונה למחזיקת תיק החינוך, שאני מאוד מעריכה אותה, ואת הדברים שהיא עושה פה, ויותר נכון, מנסה לעשות פה. ואני אומרת לה, לימור, איזה יופי, פותחים. מי פותח? לא יודעת להגיד לי. מתי יפתחו? היא לא יודעת להגיד לי. אז אתם מדברים פה להביא אנשי מקצוע, וזה מצוין, ויופי, שיהיה לך בהצלחה. ונשמע לך שיש לך באמת את כל הניסיון שצריך בשביל לעשות פה את התפקיד. אבל זה לא ייתכן שאתם אומרים לפנות לגורמים המתאימים. הנה, אני פונה לגורמים המתאימים, היא לא יודעת לתת לי תשובות. למה?
מר ניסים אלקובי: מנהל המחלקה אמור לתת לך תשובה.
גב' דנה מורי: לא. אבל מחזיקת תיק החינוך לא אמורה להיות מעודכנת בזה
שעכשיו -
מר ניסים אלקובי: היא אמורה להיות מעודכנת ממנו. אבל את לא אמורה לפנות
אליה בשאילתות מקצועיות.
גב' דנה מורי: אם אני שיגעתי את כל העולם, אני לא אמורה לדעת מזה?
לפחות -
מר ניסים אלקובי: אבל יש סדר.
גב' דנה מורי: כמה שעות לפני.
מר ניסים אלקובי: תקשיבי. את לא יכולה לפנות אליה בשאילתות מקצועיות. יש
מנהל מחלקה.
גב' דנה מורי: שאני פעם ראשונה מכירה אותו.
מר שרון אלפסי: מצוין.
מר ניסים אלקובי: נכון.
גב' דנה מורי: ושגם לא הצלחנו...עד היום.
עמוד 15
מר רן מנו: אתה מבקש ממנה שהיא תפנה למישהו שהיא בכלל לא ידעה
שהוא פה.
גב' דנה מורי: מבחינתי, הסדר זה שאני פונה למחזיקת תיק החינוך -
מר ניסים אלקובי: סליחה, סליחה. היה פה -
גב' דנה מורי: כשאני פונה לעובדי מועצה, אומרים לי, אל תפני לעובדי
מועצה. אז מה אתם רוצים שאני אעשה? אני אשב בשקט כל היום?
מר רן מנו: למה היא לא אמרה לה, תפני למנהל המחלקה?
מר ניסים אלקובי: אני לא יודע, אני לא -
מר רן מנו: זה מה שאנחנו אומרים. אנחנו אומרים שיש פה איזו לקונה.
יש פה איזשהו מקום שבו החוטים לא נפגשים. ואת הדבר הזה, צריך לפתור.
מר שרון אלפסי: מעולה.
מר רן מנו: זה הכל. זה מה שאנחנו אומרים. אנחנו לא באים, תשמע, לא
מחפשים מלחמות -
מר ניסים אלקובי: בסדר גמור.
מר רן מנו: באים ואומרים שיש פה איזשהו מקום שבו החוטים לא
נפגשים, וצריך להפגיש ביניהם -
מר שרון אלפסי: רן, ביום חמישי -
מר רן מנו: וכשאני אומר משהו, אני צריך לקבל תשובות. כי אנחנו חברי
מועצה, אנחנו לא סתם יושבים פה.
מר ניסים אלקובי: נכון.
מר שרון אלפסי: ביום חמישי שעבר, לא האחרון, יום חמישי לפני זה, התכתבנו
בתוך המליאה, והיא שאלה מי מפעיל. אמרתי לה, שני סטודנטים. אמרה, שאלה אותנו במליאה, בתוך הקבוצה של המליאה, בווטסאפ של המליאה. כתבה, שאלה, קיבלה
תשובות על הכל, בסדר?
גב' דנה מורי: אני חולקת על -
עמוד 16
מר שרון אלפסי: שנייה, דנה, או שאת מדברת, אני סותם את הפה. או שאני
מדבר, ואת ביקשת תשובות, אני אתן לך תשובות. רן העלה פה איזה משהו, ואם פגעתי בך, או פגעתי בך, אז קודם כל אני מתנצל.
מר רן מנו: לא פגעת באף אחד. אנחנו לא בגן ילדים, שרון. אנחנו
מחפשים תשובות.
מר שרון אלפסי: לא משנה, רן, עזוב. רן, רן, אם אמרתי משהו ונפגעת, אז
קודם כל אני מתנצל. זה לא זו הכוונה. הכוונה היא שיש פה תהליכים מאוד, מאוד ברורים. היא צריכה לשאול שאלות, ולקבל תשובות. עם זאת, יש פה גופים מקצועיים שמתחילים לנהל את התהליך הזה, וככה זה צריך לקרות. וכשאני אומר, החובה של מנהל מחלקת חינוך, שמרכז, של מחזיק תיק הנוער, החובה שלו זה לתת את השירות כמו שהצגנו פה. ולכן זה יתבצע. זה יתבצע, באיחור, בזה. באנו לתקן, זה תוקן. זה מה שאני רוצה לעשות. עכשיו, את תצטרכי לבדוק את הגוף המקצועי, אם אכן זה נשאר לאורך זמן, אם זה באמת מחזיק.
אם באמת רמת הנהלים באמת אכן מתקיימת, וזה אכן
מבוצע, וזה לא קורה רק שבוע.
גב' לימור שחק: אז שרון, רגע. אני רוצה להגיד משהו, כי דובר מחזיקת תיק
חינוך, וזו אני, אז אני רגע רוצה להגיד משהו. אז נראה לי שנכון לכולנו, במיוחד כשיוסי יושב פה, כי גם אני לא מבינה עד הסוף, אז מה התפקיד של מחזיק תיק במועצה? כי בסוף, אם אני צריכה להגיד לחברת מועצה, קולגה שלי בפורום חינוך, אני לא יודעת, יש גוף מקצועי, איפה התפקיד של מחזיק תיק חינוך, אם הוא לא יודע. ופה, אני חושבת שפה הבלבול של כולם. אני מודה שגם שלי. ואני אשמח זה. כי בסוף, כמו שאתה רואה במליאה, הפנייה היא למחזיק תיק חינוך. אני יכולה לנסות להגיד מה שאני יודעת. אני יכולה לנסות להיות בשת"פ, אם רוצים אותו. אז צריך גם -
מר מאור הרוש: דרך אגב, אני חושב שבלי שום קשר, את צודקת ברמת הפנייה
לתיק. אני אף פעם לא עובר בהיררכיה את מחזיקי התיק. אם יש לי משהו לאיכות הסביבה, אני הולך לקרן -
עמוד 17
גב' לימור שחק: בדיוק. אז -
מר מאור הרוש: אם יש לי משהו בחינוך, אני פונה. ואם יש לי משהו בתרבות,
אני פונה לנירה. בסוף, כל מחזיק תיק -
מר ניסים אלקובי: אבל בסוף התשובה תגיע ממנהל המחלקה.
מר מאור הרוש: כן, אבל אני לא עוקף אותה. כי כשאני אם אני אשאל אותו,
או אני אעלה בעיה מול יוסי, והיא לא תדע מזה, אז עקפתי אותה. אני נותן לה, אני מעלה את הבעיה אליה. אם היא לא מחזירה לי תשובה, או אומרת לי, מאור, אין לי תשובה -
גב' לימור שחק: אני מסכימה.
מר מאור הרוש: אז אני הולך ופונה, ועשינו את זה כמה פעמים. בסוף, כשלא
התקבלה תשובה, אבל אני לא אעקוף את מחזיק התיק אף פעם. אני אכבד את מה שהוא. הוא חבר מליאה, הוא בחר בתיק הזה, אנחנו בחרנו בו בתיק הזה, שיחזיק אותו. אני נותן לו את הכבוד שלו ואת הבמה שלו, ואני לא עוקף אותו באף שאלה אחרת.
מר שרון אלפסי: מאור, אני מדבר על התהליך ההיררכי, ולמה הוא כל כך
מדויק, בסדר? במה שאמרת עכשיו. ואני חושב שפה, בתוך התהליך הזה, יש פה הבנה כל כך ברורה בחודשים האחרונים, כי היום 90% מהעבודה שלך בצד האופרטיבי, היום מתבצע מול ניסים ישירות. בהבנה של איך באמת הדברים צריכים לקרות. יוסי ולימור, זו הייתה הפגישה הראשונה שיוסי קיים פה מחוץ לזה, כדי לעשות תיאום ציפיות.
גב' לימור שחק: אני עדיין לא יודעת מה -
מר שרון אלפסי: בסדר -
גב' לימור שחק: אני מודה. אני חייבת לשים את זה פה על השולחן.
מר שרון אלפסי: אז אין בעיה, אז בסדר, בסדר גמור.
מר רן מנו: ברגע שיש איזושהי לקונה ביניהם, יש איזשהו מחסור ביניהם,
בהבנה ביניהם, זה יוצר גם מחלוקת ביניהם, כי אחד יודע והשני לא. והוא בעל התפקיד למעלה. הוא מקבל את
ההוראות מכם, הוא יושב, הוא יודע. אבל זה לא עובר הלאה,
עמוד 18
ואין סנכרון בין הדברים. אנחנו כמי, או דנה במקרה הזה, לא מקבלת תשובות. והיא בעצמה אומרת, אני לא יודעת לתת את התשובות, כי אין לי אותן -
מר שרון אלפסי: יוסי פה שבוע וחצי, שבועיים.
(מדברים ביחד)
מר יוסי בן חיים: רק שתי מילים, כדי שאני לא אתבלבל -
מר ישראל מאיה: יוסי, שנייה בבקשה, אני אתן לך לדבר. גם בנושאים אחרים,
לאו דווקא בנושא של החינוך, כנראה שכאן יש בעיה של מבנה ארגוני. מישהו צריך להתוות גם לנו, לחברי המועצה, את המבנה הארגוני, למי אתה פונה על כל נושא ונושא. ואני חושב שניסים, כאחד שכנראה אוהב את המבנה הארגוני, אתה צריך אולי לבוא ולהתוות לכולנו את הדרך של המבנה הארגוני, ולהגיד, כשאתה צריך נושא כזה, כזה, אתה פונה לכאן, לכאן ולכאן. ככה כולנו נהיה מרושתים, ונדע מה אנחנו באמת צריכים לעשות.
גב' לימור שחק: ישראל, אני רוצה להוסיף משהו -
מר ישראל מאיה: וזה יפתור הרבה בעיות.
גב' קרן מ. רינות: שנייה, ישראל. אני חושבת, תרשו לי להיות רגע סנגור פה של.
כי יש מבנה ארגוני. אני היום יודעת כשאני רוצה לדעת משהו לצורך העניין באיכות הסביבה, אז אני פונה ליצחק משה. ואם יצחק משה אומר לי, קרן, hands up, אני לא יכול כרגע לעזור. אז אני אמשיך הלאה, לניסים. אז יש מבנה ארגוני.
יכול להיות, כשאנחנו מדברים פה עכשיו, הדיון הוא חינוך, כן? הכל פה נוגע בחינוך. שנייה, שנייה, שנייה, לסיים. יכול להיות שבגלל שזה חינוך, ולא היה פה באמת, לא הייתה פה יציבות, אין מה לעשות. אז לימור בעצמה לא יכלה לספק את התשובות. היום אם לימור תפנה ליוסי, קשה לי להאמין, לפי מה שאני מתרשמת, שלא יהיו תשובות.
מר רן מנו: הפוך, אבל. קרן, אני מצטער, זה הפוך בדיוק -
גב' קרן מ. רינות: מה, מה הפוך?
עמוד 19
מר רן מנו: מפני שבגלל שלא הייתה פה יציבות, כל המשענת הייתה
אמורה להיות עליה. בגלל שלא הייתה פה יציבות, בגלל שהלכו וחזרו, היא הייתה הראש שאליו פונים -
גב' קרן מ. רינות: יכול להיות, יכול להיות -
מר רן מנו: ולכן אנחנו מצפים, מצפים, יש ציפייה לכולם, שכשפונים
אליה, כמי שאחראית לזה, שהיא תדע את הדברים. זה בדיוק הפוך.
גב' קרן מ. רינות: בסדר, יכול להיות. אז אני אומרת, פנינו קדימה, בסדר?
מר רן מנו: אני לא אומר, הכל בסדר, אני מסכים איתך שיש פה ארגון.
אבל אמרתי כמו שאמרתי קודם. יש מקומות, שבהם החוטים לא נוגעים, והחוטים האלה, צריך לחבר, זה הכל.
מר שרון אלפסי: מה שחשוב , שנלמד לתקן את מה שצריך לתקן -
גב' דנה מורי: אז אני מבחינתי, כמישהי שהיא לא מחזיקה את תיק החינוך,
אני חושבת שאני צריכה לפעול בצורה היררכית, ולפנות ללימור. ולימור, זאת שצריכה לקבל את התשובות מיוסי. אני גם חושבת שזה המקום שלי -
גב' קרן מ. רינות: דנה, אני אחזק אותך ואני אגיד פה בשולחן, שאם זה לא יהיה
ככה, אין לי שום רצון להיות מחזיקת תיק חינוך. זה לא טייטל. אין שום משמעות -
גב' דנה מורי: כי הכל יעבור מסביבה, אז מה עשינו בזה?
גב' קרן מ. רינות: אם בסוף, כל אחד יפנה ליוסי, ואני בכלל לא אהיה מעודכנת,
אין שום משמעות -
מר רן מנו: אני גם לא חושב שיוסי רוצה את זה -
גב' קרן מ. רינות: הוא אמר שכן.
מר יוסי בן חיים: רק שנייה. אני אמרתי שלא פונים למנהלי, איך קוראים לזה,
העובדים במחלקה. פונים רק אליי. לא פונים. יש בעיה, פונים אליי. עכשיו מבחינתי, אני על כל שאלה תשובה מעת חיים לבנון. לא יהיה מצב שמישהו, יצחק לבנון. שנייה רק רגע -
מר רן מנו: אנחנו חברי מועצה. לא, לא שנייה רגע -
עמוד 20
מר יוסי בן חיים: רגע, אבל אני מדבר -
מר רן מנו: בסדר, אז אתה אומר משהו, ואתה ממשיך איתו. אנחנו
כחברי מועצה לא חיילים שלך -
מר יוסי בן חיים: אז זה הפוך.
מר רן מנו: אנחנו לא חיילים. ויש לי תחושה שאתה חושב שאנחנו אולי
חיילים שלך, ואתה תגיד לנו איך, ומה -
(מדברים ביחד)
מר רן מנו: אנחנו לא החיילים שלו. ככה זה נשמע.
מר שרון אלפסי: אבל זה ממש לא.
מר יוסי בן חיים: מר מנו -
מר רן מנו: רן מנו, רן. לי קוראים רן, לא צריך מר, לא צריך מר. רן.
מר יוסי בן חיים: רן מנו. לא ראיתי את הרן -
מר רן מנו: מר עושה אותי מבוגר.
מר יוסי בן חיים: אני עכשיו מנהל המחלקה, בסדר? ואני לא נותן פקודות. אבל
אני נותן הוראות לאנשים שעובדים תחתיי. וההוראות שהם קיבלו, זה שהם לא עובדים מול חברי מועצה. זה הכל. אני נתתי להם הוראות. ואז אם הם לא עונים, כי אני ככה נתתי להם. אם יש בעיה, פונים אליי. עכשיו, מבחינתי, כל שאלה, תקבל תשובה. לפעמים התשובה, לא יודע, אני כבר יכול להתחיל לענות. ואם אתם מחליטים שרק פיבוט, לימור שחק פונה אליי, ואתם פונים אליה ואליי, זה המשחק שלכם,
החלטה שלכם, לי זה לא מפריע. אם גב' קרן רינת רוצה לפגוש
אותי, ולדבר איתי על משהו, נראה לי שזכותה. אבל אם תחליטו אתם, שתשובות, תשובות נענות רק דרך לימור שחק, תחליטו. זה עסק שלכם.
מר רן מנו: אבל למה זה צריך להיות שחור ולבן?
מר יוסי בן חיים: אבל זה מה שאתם אומרים. רגע, רגע -
מר רן מנו: זה לא מה שאנחנו אומרים, זה לא מה שאנחנו אומרים -
עמוד 21
מר יוסי בן חיים: אז לא הבנתי.
מר רן מנו: יש לי תחושת בטן שבאמת היית איזו דרגה מאוד גבוהה
בצבא -
מר יוסי בן חיים: לא הייתי שנייה בצבא -
מר רן מנו: זה לא חייב להיות שחור ולבן. זה יכול להיות שאתה מערב
אותה גם כן ברוב הדברים, שאפשר לפנות אליה. ובמקרים שאולי קיצוניים, שהיא לא מעורבת, גם לפנות אליך. זה לא צריך להיות או -
מר יוסי בן חיים: אבל זה מה שאמרתי. אבל זה מה שאמרתי. אבל אני אמרתי.
אני אמרתי -
מר שרון אלפסי: אפשר לסכם את -
מר יוסי בן חיים: אני צריך להביא -
גב' דנה מורי: לפחות עכשיו הבנתי למה אסף מסנן אותי שבוע...אבל אולי
מישהו היה אומר לי שהוא קיבל הוראה לא לדבר איתי, זה היה קצת פחות מעצבן שהבנאדם לא עונה לי. אז אם העובדים מקבלים הוראות שרלוונטיות להתנהלות שלהם מול חברי מועצה, מן הראוי שגם חברי המועצה ידעו שאלה ההוראות.
מר רן מנו: במיוחד כשיש תחלופה כזאת.
גב' דנה מורי: ואז אני לא ארדוף אחרי בנאדם, ואתעצבן למה הוא לא עונה
לי.
מר מאור הרוש: אני חייב להגיד משהו ספציפית. הכל נכון, מה שדיברנו עד
עכשיו. חינוך הוא בנוי מ -4 רבדים 5 רבדים. אם אתה רוצה שהכל יעבור דרכך בלי העובדים שמתחתיך, זה סבבה, זה שלך. אבל הריכוזיות הזאת, היא מאוד קשה. יש לך הסעות, ויש לך גיל הרך, ויש לך יסודי, ועל יסודי, ויש לך את ה -א -
פורמלי. זה כל כך הרבה. בתיק החינוך -
גב' קרן מ. רינות: בסדר, בשביל זה הוא מנהל של המחלקה.
מר מאור הרוש: לא, בסדר. אני רק אומר לך. אתה תחליט, זה שלך -
גב' לימור שחק: כן, אבל אפשר לא להסכים עם זה.
עמוד 22
מר מאור הרוש: בתוך המחלקה שלך, זה כבר אח"כ בינינו לבין שרון -
גב' לימור שחק: לא, היא אמרה שזה. אז אמרתי, אפשר גם לא להסכים עם
זה.
מר מאור הרוש: כשרגע אתה אומר שאתה ריכוזי והכל, אצלך זה בסדר. 4
חודש 5 חודש, חודש, זה לא משנה מה. אם זאת דרך העבודה שלך, זה בסדר. אם לימור לא תסכים לזה, אז מקסימום נדבר על זה עם שרון -
גב' לימור שחק: נכון.
מר מאור הרוש: ותחליטו החלטות אחרות. אבל שים לב שיש פה 5 רבדים. לא
סתם תיק החינוך חולק ל -5 מחזיקי-
גב' לימור שחק: אני חילקתי אותו, כיו"ר הפורום.
מר מאור הרוש: לבעלי קודקודים כאלה.
גב' לימור שחק: מאור, אני חילקתי אותו. והיה היגיון מאחורי זה. אני
חילקתי אותו, היה היגיון מאחורי החלוקה.
מר מאור הרוש: זה כבד מאוד, הכל ביחד. זה כבד.
מר יוסי בן חיים: זה מה שאמרתי. אני מוכן לענות לכל אחד...איך
ללמוד...מחלקה, אני צריך לתת לאנשים -
מר רן מנו: לא הייתה יציבות במחלקה. הוא הגיע, הוא נתן הוראה לאף
אחד לא לדבר עם אחרים. את זה אף אחד מאיתנו לא יודע.
יש התנגשות, אתה מבין? שלא הייתה צריכה להיות.
מר שרון אלפסי: אבל אני אומר לך -
מר רן מנו: לא הייתה צריכה להיות.
מר שרון אלפסי: רן, יש פה, אגב, אני לא מקבל את הטענה של התנגשות, כי אין
פה התנגשות. הוא אומר לך משהו אחר לגמרי. המחלקה עובדת באופן עצמאי. כל אחד ממחזיקי התיקים. הסעות, גנים, עובדים באופן עצמאי לחלוטין. רק מי שייתן לך תשובה מוסמכת זה מנהל מחלקת חינוך, זה הכל. זה מה שהוא אמר לך.
עמוד 23
מר רן מנו: בסדר. אבל הוא לא אמר -
מר שרון אלפסי: הוא לא אמר לך שום דבר מעבר לזה.
מר רן מנו: אז היא רודפת אחרי בנאדם שבוע, והיא לא יודעת שהוא לא
יכול לתת את התשובה, כשהוא אמר -
גב' לימור שחק: רן, רגע, אני גם אדייק. זה אומר שגם מעכשיו, לפני שבוע,
דנה קרקו ואסף כהן, כל מנהלי או רכזי התחומים קיבלו הוראה גם לא לענות לי, כי אני לא ידעתי מזה. ולכן אני רוצה רגע לשים פה על השולחן. אני מחזיקת תיק חינוך. אני התקשרתי ולא ענו לי. היום אני מבינה למה.
מר יוסי בן חיים: לא, לא נכון. כי את נפגשת איתי אחרי, סליחה -
גב' לימור שחק: לא. מצוין שאתה אומר לא נכון.
מר יוסי בן חיים: אני אגיד, כי אני אגיד לא נכון. כי את נפגשת איתי אחרי
שאסף -
גב' לימור שחק: עוד לא סיימתי. כשאומרים לי לא נכון, אני -
מר יוסי בן חיים: אז סיימת, אז אני לא סיימתי. כי אחרי שאת פנית לניסים
שלא עונים לך -
גב' לימור שחק: אני לא פניתי לניסים.
מר יוסי בן חיים: אז לשרון שפנה לניסים, סליחה. אני דיברתי עם אסף, ואסף
חייג אליי. ואז שאלת אותי, האם דיברתי איתו, וכמה זמן הייתי איתו בישיבה -
גב' לימור שחק: לא, זה לא האירוע.
מר יוסי בן חיים: אבל האירוע שאת אומרת, שאני לא אמרתי לו לא לדבר
איתך, כי אמרתי לו -
גב' לימור שחק: יוסי, הכל בסדר. אמרת שקיבלו. למה לא לעמוד? אמרת
שרכזי קיבלו ממך, רגע, שנייה, רגע. זה מאוד חשוב לי, כי ראית את, שרון, ישבתי פה, ובצדק, אבל ברגע שהתלונה הייתה מחזיקת תיק, מחזיקת תיק. אני מחזיקת תיק. אני לא יכולה לשבת פה ולהגיד, אני לא מחזיקת תיק. לא יודעת, לא יודעת. זה לא אני, זו לא הדמות.
עמוד 24
גב' דנה מורי: אבל לימור -
גב' לימור שחק: רגע, שנייה, דנה. אני יודעת, אבל חשוב לי להסביר. עכשיו אני
כן רוצה להגיד, אם אני אוהבת את זה או לא, אני אדבר עם שרון על זה. אבל אני עכשיו שומעת פעם ראשונה ממך, שאתה נתת הוראה לכל הרכזים לא לדבר עם חברי מועצה. תודה, בסדר. עכשיו פעם ראשונה אני שומעת. אני אסכים עם זה, לא אסכים עם זה. הדיון, אני אתדיין איתו עם שרון אח"כ, זה הכל. אדון איתו, עם שרון.
מר שרון אלפסי: יאללה, חבר'ה. אני רוצה להמשיך בזה. זה עדכון ראש
המועצה, עוד לא התחלתי. יוסי, תודה. אם אתה רוצה להישאר, בכיף. אם אתה, יש לך נסיעה ארוכה, תודה רבה על הכל.
גב' קרן מ. רינות: רגע, עברת לגור בת"א? מה אתה אומר, משוהם לת"א. איזה
שינוי משוגע זה. לא, אבל אתה נגד הפקקים, לא?
1. עדכונים– ראש המועצה.
מר שרון אלפסי: טוב, קצת עדכונים. אני קודם כל מתנצל מראש. היום זה
יהיה טיפה יותר ארוך מהרגיל, אבל חשוב לי להגיד את הדברים, ולעדכן בחלק גדול, קודם כל, בהתאם הדרישות, אז חשוב לי לענות על הכל. התחלנו השבוע את חודש הרמדאן, כולל שחרור האסירים לאיו"ש. סה"כ, שחררו באיו"ש כמעט 400 אסירים, שמאוד, מאוד מאתגרים אותנו. כבר ראינו כבר שבוע שעבר. שבוע שעבר נזרק על לימור בקבוק תבערה בדרך למודיעין.
גב' לימור שחק: אני בסדר.
מר שרון אלפסי: ביום שישי בערב, אזרח עלי זהב נורה בדרך לכיוון אריאל,
ובסוף הוא ירד לכיוון כביש 5, מחסום אליהו. ורק שם הוא גילה שלמעשה ירו עליו. אבל זה יאתגר אותנו. כל החודש, אנחנו מזהים את המוטיבציה, אנחנו רואים בדיוק מה קורה.
יותר במזרח בנימין. האירוע הרבה, הרבה יותר קשה, אבל אין שום מניעה שזה יתגלגל לפה. יש לנו את דיר אבו משעל,
עמוד 25
יש לנו את דיר בלוט. יש לנו פה את האזורים שסה"כ מאוד מאוד מאתגרים אותנו. ואני מקווה מאוד שהרמדאן יעבור, ויעבור כמו שצריך.
מר ישראל מאיה: ובאילו אמצעים נוקטים כדי להגן פה על התושבים?
מר שרון אלפסי: צבא.
מר ישראל מאיה: רק הצבא?
מר שרון אלפסי: הצבא עובד -
מר ישראל מאיה: הוא עובד פה? כי כשאני נוסע על הכביש, אני לא רואה את
הצבא.
מר שרון אלפסי: הצבא עובד, משטרת עובדת, כולם מעודכנים. הערכות מצב,
כמעט פעמיים בשבוע. יש פה עבודה אינטנסיבית של הצבא.
יש פה עבודה בתוך הכפרים. אתה לא תמיד צריך לראות אותם. רוב פעילות נעשית בתוך הכפרים כפעילות מנע.
גב' דנה מורי: למה לא הוצאנו לתושבים משהו קצת? הרי כולם גילו על זה
בסופו של דבר מהקבוצות של 446, וכל מיני כאלה. למה לא להוציא הודעה שאומרת, חבר'ה, יש מקרים, אנחנו פה, אנחנו מטפלים, אנחנו מכירים -
מר שרון אלפסי: דנה, אנחנו עושים את השיקולים שלנו ברמה הביטחונית,
ומחליטים מה להוציא ברמה העקרונית, בתיאום עם הצבא.
כרגע לא יצאה הודעה. הרמדאן פורסם בכל המקומות. אין שום צורך כרגע להלחיץ מעבר לזה. אין צורך.
גב' דנה מורי: אבל התושבים שומעים את זה בסופו של דבר, כי כולם פה
בעוד קבוצות של כל המסביב.
מר דורון שרעבי: בסדר, אז שומעים.
גב' דנה מורי: התושבים...
מר דורון שרעבי: כן, שישמעו, כן.
מר שרון אלפסי: שומעים חדשות, יש הכל.
מר דורון שרעבי: כמו ששומעים היום חדשות, כל יום יש פיגועים. שומעים.
עמוד 26
גב' דנה מורי: יש חדש עם הדוקרנים בעופרים, שהם לא תקינים.
מר שרון אלפסי: לא, כרגע לא.
גב' דנה מורי: אז הם עדיין לא -
מר שרון אלפסי: שנייה. תכף אני אעדכן. הפסקת אש. עסקת חטופים. אני
אומר לכם, הפסקת אש שלא תביא תוצאות במו"מ
והתקדמות, כנראה שיאתגרו אותנו. וכנראה גם בסוף ייצא המשך לחימה. מה שיאתגר את כולנו. יש דיונים בשבועיים האחרונים, מאז האמרה של טראמפ על החלת ריבונות ביו"ש.
יש לזה משמעויות מאוד, מאוד גדולות. אנחנו כרגע ביו"ש, כמו מועצת יש"ע מנסים לקדם את כל נושא החלת הריבונות.
והמשמעות של החלת הריבונות זה חיבור לישראל הקטנה, עם כל המשמעות של זה. החוקים שחלים בתוך ישראל הקטנה , בהגדרה שלה. יחולו גם בתוך איו"ש. תקציבים, קרקעות, כל המשמעויות. בנייה, קצב הבנייה. הכל ביחד מאוד, מאוד יאתגר אותנו. ויש לזה משמעויות, שהיום אנחנו דנים בזה לא מעט. אבל תיקחו בחשבון שזה חלק מהליך שכרגע מתקיים.
עבור כל מענקי האיזון, כולל מענקי הביטחון למועצה. סה"כ 3,500,000 ₪ תוספת. מה שעדכנתי גם בפעם הקודמת. מענק איזון, יש תוספת של 1,400,000 ₪, בנוסף למה שהיה שנה שעברה. מענקי ביטחון, שגדלו בצורה משמעותית -
גב' קרן מ. רינות: מה המשמעויות של זה?
מר רן מנו: רגע, מה זה בנוסף למה שהיה שנה שעברה? שנה שעברה זה
שנה שעברה. מה זה בנוסף?
מר שרון אלפסי: שנה שעברה קיבלנו 7,900,000 ₪. ואחרי מאבק של מועצת
יש"ע וראשי הרשויות ביש"ע, קיבלנו עוד 150,000,000 ₪ לטובת מענקי האיזון. מה שהגדיל את התוספת לבית אריה ישירות. סה"כ, אצלנו גדל בעוד 1,400,000 ₪. סה"כ 8,000,000 ₪ ומשהו
גב' קרן מ. רינות: אז זה בעצם מאפשר לנו יותר הוצאות בעצם?
מר שרון אלפסי: כן. ברגע שנכנס יותר כסף, זה נכנס לשוטף, זה כן. שבוע הבא,
יום שני יש דיון בבג"צ על הכביש העוקף. אנחנו נעתרים 50
עמוד 27
בבג"צ הזה, ולכן אנחנו נגיע לבג"צ. חשוב לי לציין גם פה. אין שום כוונה -
מר רן מנו: סליחה, לא שמעתי אותך. איזה בג"צ אתה אומר?
מר שרון אלפסי: בג"צ בנושא הכביש העוקף.
מר רן מנו: הכביש העוקף, אוקי.
מר שרון אלפסי: כן. יש סה"כ 7 נעתרים. יום שני. מי שירצה להצטרף, כן
באהבה. אבל זה מגיע ב -9, לבג"צ
גב' קרן מ. רינות: ביום שני זה?
מר שרון אלפסי: ביום שני, כן. ב -9 בבוקר אנחנו אמורים להיות בבג"צ
ירושלים. מי שירצה להגיע כדי לשמוע, לראות, בשמחה.
אנחנו נהיה שם. התחלנו היערכות לאירועי כחול -לבן. יום השואה, ערב שירי לוחמים, יום הזיכרון, יום העצמאות.
התחלנו להיערך לזה גם מול בתי הספר. יש פה ישיבות סטטוס, כדי לראות איך מתקדמים. זה כבר קורה. ועדת היגוי לכל נושא התרבות, כבר יושבים, ונקווה שיהיו לנו אירועים גם שמחים, בלי אירועים ביטחוניים שיאתגרו אותנו אחרת.
תב"ר בנושא הבאמפרים במיזם ניצנים. אני שומע את הקולות. אני מקווה מאוד שכל הסיפור נגמר כבר מול המשטרה, כי הם היחידים שעיכבו אותנו. אני מקווה שכבר בשבוע וחצי, שבועיים הקרובים, הנושא הזה ייצא לביצוע.
ואנחנו נסיים גם עם הסיפור הזה של הבאמפרים, כי סה"כ הכביש הזה שם מאוד, מאוד מסוכן. שבוע שעבר היה לנו דיון עם הנאמן של החברה לפיתוח. אנחנו ביקשנו ממנו לנסות לקדם את החזרה של הפעילות. עדכנתי אתכם בזה. את החזרה של הפעילות כמה שיותר מהר לבית אריה. ואני מקווה מאוד שזה ייצא. אנחנו דרשנו לנסות למנות כבר עכשיו מנכ"ל, כדי שברגע שהחברה חוזרת, החברה כבר תוכל להיות פעילה, ופעילה מידית.
מר ישראל מאיה: שרון, ביקשנו, המילה "ביקשנו" ממנו לא כל כך מוצאת חן
בעיניי. מה זה ביקשנו? הוא יכול להגיד, בסדר, ביקשתם.
עמוד 28
מר שרון אלפסי: לא, לא, לא. זה אחרת. למה ביקשנו? כי קודם כל, החברה
לפיתוח נמצאת תחת הנאמן, בסדר? היא לא פשטה את הרגל -
מר ישראל מאיה: זה ברור, זה ידוע.
מר שרון אלפסי: לא, לא, בסדר. אני אומר לך. היא חונה תחת הנאמן, תחת
בית המשפט, ולכן החברה לא נמצאת פה. עד שהוא לא גומר את החובות שלו מול בית המשפט, ומול המשתכנים, החברה לא יכולה לחזור.
מר ישראל מאיה: כמה זמן זה יקרה?
מר שרון אלפסי: עובדתי.
מר רן מנו: רגע, רגע. שרון, זה לא נכון מה שאתה אומר. אני מבקש לדייק
את הדברים. זה נכון שהיא תחת נאמן, ותחת החלטה של בית המשפט, ויש עוד דברים שצריך לעשות. אבל אם אתה כראש מועצה תיגש לבית המשפט, ותבוא ותגיד, אני מבקש לקבל את החברה לפיתוח חזרה, כי יש לי מה לעשות איתה, ותציג תכנית, ותיקח את האחריות, בית המשפט ייתן לך אותה.
מר שרון אלפסי: א', עם זה אני מסכים איתך. ב' -
מר רן מנו: למה היא לא פה כבר שנה?
מר שרון אלפסי: אז אני אומר לך, אני מסכים איתך. ב', אנחנו נצטרך לנהל את
כל -
מר דורון שרעבי: יש שם הוצאות.
מר רן מנו: נו אז מה אם יש הוצאות?
מר שרון אלפסי: רגע, לא קשור להוצאות. אנחנו ננסה -
מר רן מנו: ...הכנסות, לא רק הוצאות.
מר שרון אלפסי: אתה רוצה להקשיב אבל, רן?
מר רן מנו: כן.
מר שרון אלפסי: אנחנו נצטרך לנהל את כל ההליך הזה מול רשות המיסים.
והנאמן הגיע בהצעה ואמר משהו פשוט. עד שאני לא גומר את
עמוד 29
החובות שלי מול בית משפט, לא נראה לי שכדאי לך לקבל את החברה. ולכן -
מר רן מנו: שוב פעם, שוב, אני לא מסכים עם זה.
מר שרון אלפסי: בסדר גמור -
מר רן מנו: אני ממש לא מסכים עם זה. שנייה, שנייה. מה שהנאמן יודע
לעשות, מנכ"ל טוב יידע לעשות לא פחות טוב. ואם אתה אומר, אני רוצה להביא מנכ"ל טוב, אתה צריך לבחור מנכ"ל טוב, לבחור אדם שבאמת יש לו ניסיון -
מר שרון אלפסי: נכון מאוד.
מר רן מנו: יש לו רעיונות ויש לו יוזמה, כדי לקחת את החברה הזאת. כי
החברה הזאת, זה הבסיס הכלכלי של היישוב הזה, כדי שבשנה הבאה לא נצטרך להעלות עוד פעם את הארנונה, או לא נצטרך לעשות צמצומים כאלה ואחרים, כי היא יכולה להביא. ונתתי לך לפחות שני רעיונות מאוד טובים איך אפשר להכניס כסף, וזה יכול להיות דרך החברה לפיתוח. ואני באמת לא מצליח להבין למה החברה לפיתוח לא פה. לא מבין את זה.
מר שרון אלפסי: כי כרגע זו החלטה של בית משפט. אנחנו נקבל שבוע הבא
תשובות. נקבל שבוע הבא תשובות -
מר רן מנו: זו לא החלטה של בית משפט, זו החלטה שלך.
מר שרון אלפסי: זו החלטה של בית משפט.
מר רן מנו: טוב.
מר שרון אלפסי: בסדר?
מר רן מנו: כן.
מר שרון אלפסי: קודם כל, אני שמח לבשר, השבוע אנחנו שנה מאז הבחירות.
27.2 התקיימו הבחירות שנה שעברה. ואנחנו בתוך השבוע הזה, לא מהכניסה לתפקיד, אבל מאז הבחירות, קצת
עדכונים -
מר דורון שרעבי: כניסה לתפקיד, 19.3 .
עמוד 30
מר שרון אלפסי: 19.3. קצת עדכונים על מה שנעשה. ורן ביקש ממני, ולכן
ביקשתי לעשות את זה פה. אז אני אקריא מה נעשה פה בשנה הזאת. בנקודות קריטיות שקרו. אנחנו הגשנו בקשה להשלים את פרויקט כנפי רוח. אנחנו נקבל הרשאה, אני מקווה מאוד, עד סוף מרץ אנחנו נקבל הרשאה להקים את שני הפרויקטים.
מה שאנחנו דרשנו, זה שהפרויקטים יקומו ביחד, ושזה לא ייעשה טלאי על טלאי. זה היה הרעיון המרכזי. ואני מאמין שמשרד החינוך יאשר, כי זה עלה כרגע לקדימות. ביחד עם זה, ביקשנו להוסיף עוד 4 שנים-
גב' דנה מורי: וזה אומר ששנה הבאה כבר אמור להיות -
מר שרון אלפסי: לא. זה אומר ששנה הבאה יתחילו בינוי. ובתקווה שעד תשפ"ז
אנחנו נוכל לאכלס את בי"ס כנפי רוח בצורה מלאה. הגשנו בקשה לעוד 4 גנים בתוך המתחם שם, גם בעופרים. כרגע ביקשו מאיתנו לא לקדם את זה עכשיו. אנחנו כרגע רצים על תכנון, בתקווה שגם זה במרץ הבא, אנחנו נוכל לקדם, ולצאת במקביל להקמת בינוי של גני ילדים. גני ילדים. 4 גני ילדים
גב' דנה מורי: ויש כוונה עכשיו, נכנסים תושבים חדשים. נכון, יש לא מעט
ציבור דתי, אך יש גם לא מעט ציבור חילוני. כיום, כמעט כולם שולחים לגנים הדתיים, בגלל שהגן החילוני הוא גן רב גילאי. אם תפתרו את הבעיה הזאת, של הגן הרב גילאי, או אם תביאו תושבים מבית אריה לעופרים, כמו שהיו מביאים תושבים מעופרים לבית אריה, אתם תצרו שם בעצם שני גנים.
בינתיים מה שקורה, זה בקצב הזה, גן אלון ייסגר. ויש שם כרגע משהו כמו 10 ילדים. הגן הרב הגילאי-
גב' קרן מ. רינות: הוא גן דתי?
מר שרון אלפסי: לא, לא. החילוני היחידי, אבל רב גילאי.
גב' דנה מורי: ואז בסופו של דבר, מה שאתם תייצרו פה, ואני מרשה לעצמי
להגיד את הדברים האלה, כי אני דתל"שית, ובית מעורב, ויש לי הכל מהכל בבית. מה שאתם תייצרו, זה שעופרים יהיה רק דתיים, ובית אריה יהיו רק חילוניים. אתם חייבים, חייבים לראות איך פותחים עוד גן ממלכתי בעופרים.
עמוד 31
מר שרון אלפסי: נכון מאוד. אז אני אגע בזה -
גב' דנה מורי: זה קריטי. אתם פשוט תעשו ככה -
מר שרון אלפסי: אתה רוצה רגע שאני אענה לה רגע?
מר רן מנו: האם יש לנו בדיקה -
מר שרון אלפסי: אני רק אענה לה רגע, בסדר? על הזה. ואני אתן לך. הסיפור,
קודם כל היה דיון בנושא של לפתוח גן ממלכתי דתי גם בבית אריה, וזו גם חלק מהכוונה. כרגע סיימו רישומים לגנים. יש מיפוי מסודר שיוסי יושב עליו ביחד עם דנה, ועם לימור. הם ישבו על זה בצורה מסודרת -
גב' לימור שחק: לא, איתי לא ישבו.
מר שרון אלפסי: הוא ישב איתך על זה. אמרתי ישבו. רק אתמול.
גב' לימור שחק: לא, אני רוצה לדייק. לא ישבו.
מר שרון אלפסי: אין בעיה, לא ישבו איתך. אמרתי, ישבו איתך. ואני מקווה
מאוד שאנחנו נצליח לעשות מיפוי מלא ומסודר, בהתאם לצרכים, ובהתאם למי שאמור להיות מאוכלס. עברנו, קיבלנו מיפוי מהיזמים. ואני מקווה מאוד שאנחנו נדע לתת מענה כבר לשנה הבאה. נכון לעכשיו, לא נראה שיש פערים, ואנחנו עושים את ההתאמות. ואתם תקבלו את זה מסודר.
גב' דנה מורי: אבל שוב, ואני רק מחדדת, כי זו קצת שאלה של ביצה
ותרנגולת. ואמרתי את זה עוד בתחילת הקדנציה, כשישבנו בוועדת חינוך עם רן לוינסקי. שאם לא תיקחו עכשיו את הנושא הזה של הגנים בעופרים בידיים, אתם, אחד, תגרמו לכך שלא יהיו יותר גנים חילוניים ביישוב.
מר ניסים אלקובי: ממלכתיים, אל תגידו חילוניים.
גב' דנה מורי: אתם תגמרו לכך שלא יהיו יותר גנים ממלכתיים ביישוב. כי
אם לא תפתחו, אנשים ימשיכו לרשום לגנים הדתיים. ואז אתם ממלאים את הגנים הדתיים, אין מקום בגנים הדתיים.
מי שרוצה לרשום לגן דתי, והוא חילוני, זה בסדר, זה לגיטימי. אבל לא יכול להיות שאנשים ירשמו לשם, כי אין להם מקום אחר לרשום -
עמוד 32
מר שרון אלפסי: מצוין. זה חלק מתהליך הרישום, ואתם תקבלו על זה עדכון.
גב' דנה מורי: אז מעבר לכל המיפוי, צריך רגע לצאת שנייה מהמיפוי,
ולהגיד, אוקי, אנחנו עכשיו צריכים לעשות פה איזשהו פרויקט -
מר שרון אלפסי: עושים, עושים. תקבלו על זה מסודר.
מר רן מנו: מבחינת המיפוי, כשאתה אומר מיפוי, אנחנו יודעים לדעת
כמה דיירים יהיו בתקופה של השנה הקרובה?
מר שרון אלפסי: כן.
מר רן מנו: כמה ילדים, באילו גילאים?
מר שרון אלפסי: כן. לא בהכרח בגילאים, אבל אנחנו מעריכים לפי נוסחה
מאוד, מאוד ברורה של משרד החינוך. אנחנו לא יודעים לדייק -
מר רן מנו: זאת אומרת , לא יודעים מדויק.
גב' קרן מ. רינות: אבל יש לי שאלה. אבל הרישום עכשיו נסגר. אז מי שרוצה
לרשום שנה הבאה, אמור היה להירשם, לא?
מר ניסים אלקובי: הוא לא יכול להירשם אם הוא לא תושב המקום.
גב' קרן מ. רינות: אם הוא עוד לא תושב.
מר שרון אלפסי: נכון. אז זו אליה וקוץ בה.
מר ניסים אלקובי: קיבלנו רשימות של כל הדיירים הפוטנציאליים של הדירות
שנמכרו, גם בטרקלין וגם -
מר רן מנו: אז רגע. אז אתה אומר שבעצם שכשהם יירשמו פה, המערכת
יודעת לזהות את המשפחה הזאת, לקטלג או לתייג את הגילאים, באילו גילאים, ובעצם לעשות לך מיפוי לשנה אחרי.
מר שרון אלפסי: המשפחה תצטרך להגדיר מה היא רוצה, ולאיזה חינוך היא -
מר ניסים אלקובי: אני אשלים את המהלך. קיבלנו את הרשימות, פנינו
למשפחות. יש לנו היום סדר גודל של בין 5 ל-10 משפחות רק שאנחנו צריכים להשלים איתן את הכתובות שלהן למיילים.
יוצאת אליהם איגרת מסודרת מטעם המועצה. שלום, ברוכים
עמוד 33
הבאים, אנחנו יודעים שאתם הולכים להיקלט במהלך השנה הקרובה ביישוב שלנו. ואז נשמח לקבל מכם פרטים, גם לגבי גילאים, זרם חינוכי. ממש טמפלט שלם, שישבנו עליו ובנינו אותו, בכדי לקבל מהם את מרכז הנתונים, בכדי לדעת עד כמה -
מר רן מנו: והנתונים האלה בעצם נאספים במקום מסודר, שיודע -
מר ניסים אלקובי: אצלנו, כן. כן.
מר שרון אלפסי: בסדר? תקציב של -
מר ניסים אלקובי: ואחרי זה נוכל למפות בעצם את מה שנאמר פה, ולראות כמה
זה משפיע באמת על הרכב הגנים.
גב' דנה מורי: אני שוב חוזרת, שזה מעבר למיפוי.
מר שרון אלפסי: קיבלנו אישור לשני יבילים. נגענו בזה מקודם, מה הכוונה
לעשות, ואיך אפשר לשדרג ולמקסם את התהליך של היבילים האלה. ובסוף לתת מענה. הקיץ הזה, הוצאנו תקציב של 500,000 ₪ גם למעונות, וגם לבתי הספר, לשיפוצי קיץ הגדלת מענקי האיזון, נגעתי בזה מקודם. מימון ושדרוג מגרשי הכדורגל בעופרים. בעופרים, זה במימון של חברת ערים, ובתקציב חיצוני. בבית אריה, זה תחת משרד הפנים, כחלק מתקציב הפיתוח. אנחנו הולכים לשדרג -
גב' דנה מורי: יש צפי?
מר שרון אלפסי: כן. יצא מכרז אחד, שהקבלן לא עמד בתנאי הסף. יצא מכרז
נוסף, שהיום נסגר. ואני מקווה מאוד שכמה שיותר מהר זה ייסגר -
מר ניסים אלקובי: לא. היום יצא, ייסגר ב -26 .
מר שרון אלפסי: היום יצא, סליחה. ואני מקווה מאוד שזה ייסגר כמה שיותר
מהר. הכסף הזה, יש לנו אישור מחברת ערים כבר הרבה מאוד זמן. ולכן, התקציב הזה חשוב שיקרה, ויקרה מהר, כי, א', זה קיים, וחבל לא לעשות את זה.
גב' דנה מורי: יש חדש עם המכרז של מרכז הזית, של המעונות?
עמוד 34
מר מאור הרוש: הוא צריך עד סוף מאי, הוא צריך לצאת -
מר ניסים אלקובי: יצאו עכשיו המכרזים של הכל. של מעונות, של צהרונים, של
הסעות, של פינוי אשפה וגזם, גינון וניקיון, של מערך המים והביוב, של ביובית. ועוד היד נטויה.
מר מאור הרוש: מילה קטנה, בהמשך למה שיוסי מקודם אמר, שהוא דיבר על
תאריך הכניסה של מנהל מחלקת חינוך, וכמה הוא חשוב.
האם במכרז הזה, הבנתי מיוסי שהוא נקרא לדגל, ויישאר עד מתי שהוא יתבקש. אם זה מסתדר. האם אנחנו חושבים באמת גם במכרז הקרוב להגיד לזוכה העתידי, כניסה, סתם דוגמה, אמצע אוגוסט לחפיפה, 1.9 תחילה
מר שרון אלפסי: אפשר להגדיר.
מר מאור הרוש: לא. כי אם יוסי יכול להישאר, והטענה היא נכונה, ואני יודע
גם כמה לימור, חשוב לה שבעל מקצוע לא יעזור את הבי"ס שלו, מנהל לא יעזוב את הבי"ס שלו באמצע שנה. אז האם זה גם נכון, קחו את זה בחשבון במכרז -
דוברת : זה גם יאפשר לקבל אנשים איכותיים.
מר רן מנו: המכרז כבר יצא.
מר שרון אלפסי: אין בעיה. כניסה ותאריך. כניסה לתפקיד. אנשים הגישו.
מר מאור הרוש: אני רק אומר, במכרז -
מר ניסים אלקובי: בסוף, המועצה סוברנית להחליט מה -
מר שרון אלפסי: מתי תאריך כניסה לתפקיד.
מר ניסים אלקובי: כן, בטח.
מר מאור הרוש: לא, אני רק אומר. קחו את זה בחשבון. אולי דווקא נכון,
ההמלצה שלו היא נכונה.
מר רן מנו: המועצה לא בדיוק. זה לא מה שאתה אומר זה בדיוק נכון.
מפני שאדם שבא וזוכה, יש לו תאריך שהוא יכול להיכנס.
אתה לא יכול להגיד לו, טוב, חכה עכשיו 3 ,4 ,5 חודשים, כי אני רוצה להישאר עם -
עמוד 35
מר שרון אלפסי: תהליך. התהליך אוטומטית מביא אותנו לשם. התהליך מביא
אותנו לשם. נסגר המכרז, סוף מרז לצורך העניין, הם נדרשו להגיש, לעשות את המבחנים. תיקבע ועדה, ביחד עם משרד הפנים. ואנחנו מאריכים. נכנסים לפסח, ולמעשה אנחנו יכולים להתחיל לקראת מאי -
מר ניסים אלקובי: לא. הכוונה היא להכניס כמה שיותר מוקדם לפני פתיחת שנת
הלימודים -
גב' קרן מ. רינות: אני חושבת שההערה הייתה הכי רלוונטית לפני יציאת
המכרז. כי אז במכרז אתה מציין שהתאריך הוא בעצם מסוף השנה. ואז מנהלים יכולים לצאת.
גב' לימור שחק: זהו. עכשיו זה פחות, נכון.
מר שרון אלפסי: בסדר? המשך. הצלחנו להגדיל את מענקי הפיתוח ממשרד
הפנים בעוד 400,000 ₪. שחלקם אנחנו עושים את הספורטק בבית אריה, בבי" ס יהושע גן. הוספת תקציב של 1,000,000 ₪ לטובת המשך גדר הביטחון, שתקיף גם את בית אריה וגם את עופרים ביחד. יצירת מקורות הכנסה עצמאיים ע"י הקמת מערכות סולריות. שמי שמוביל את זה, זה מאור, ביחד עם ניסים, בוועדות ההיגוי. שזה יכניס לנו לא מעט כסף. ויש פה לא מעט מקומות שאנחנו יכולים להכניס פאנלים סולריים, שייצרו חשמל. ובסוף, ייצרו פה הכנסה -
מר רן מנו: מה הטווח של ההוצאות מול ההכנסות?
מר שרון אלפסי: בהקמה אין הוצאות.
מר רן מנו: אתה צריך לרכוש את הציוד. אתה צריך -
מר ניסים אלקובי: לא, לא, לא.
מר רן מנו: יש כל מיני -
מר מאור הרוש: יש מכרז משנת 2021 מול חברת אורמת , שזכתה במכרז.
ניסינו לראות אם יש אלטרנטיבה אחרת. כי בהתחלה העלו דרישה שלא יכולנו להיענות עליה, ברמת בעלויות, הוכחת בעלות. בסוף הם הסכימו להמשיך בלי ההוכחה הזאת, כדי לקיים את המכרז, להוציא אותו לפועל. ושם אנחנו מחויבים
עמוד 36
להם למספר של כ -13 גגות ברמת ליסינג זאת אומרת , אנחנו משכירים להם את הגג. הם מתקינים את המערכת, הם גובים את החשמל, הם מרוויחים את הכסף. הם משלמים לנו
שכירות.
מר רן מנו: והם עושים את הטיפולים.
מר מאור הרוש: הכל, הכל, הכל. כולל אמרנו לה כולל, רגע לפני ההתקנה, את
מחויבת לעשות סקר איטום לכל הגגות. לבדוק איפה יש ליקויים שצריך לתקן בהם, ואת מתקנת אותם.
מר רן מנו: אני רוצה רגע לתת לך עצה, שהמהנדס שאחראי לתת אישור
סופי, שהם ישלמו אותו אבל הוא יהיה כפוף אליך.
מר מאור הרוש: אוקי, קיבלתי.
מר שרון אלפסי: אגב, זו דרך, אוקי, בסדר גמור.
מר רן מנו: ...כפוף אליהם, והוא מעלים עיניים. ואם הוא כפוף עליך -
מר שרון אלפסי: רן, ברוב הפרויקטים אנחנו עושים את זה. ולכן ההערה
במקום. בסדר גמור.
מר מאור הרוש: עוד דבר קטן ספציפית בנושא הזה, זה שבגלל שהתעריף של
מכירת החשמל השתנה ב -27.2, היה המועד האחרון להגיש את הבקשות, אז הגשנו עוד שני מקומות שלא הופיעו במתווה של המכרז, כדי לקבל את התעריף החדש. ועכשיו אנחנו יושבים על בנייה של שטחים אחרים. שטחים על הקרקע, לא גגות. לראות איפה אנחנו יכולים לייצר מיני חווה זאת. היא לא באמת חווה, אבל כמו חווה כזאת, שתקלוט. אבל פה זה כבר יהיה, כמו שאמרת מקודם. שאלת מה ההוצאות. שם אנחנו כבר הולכים למכרז אחר. מכרז של שותפות.
מר רן מנו: מה עם -
מר מאור הרוש: ולא שכירות.
מר רן מנו: מה עם, איך?
מר שרון אלפסי: עמדות טעינה.
עמוד 37
מר רן מנו: לא, לא עמדות טעינה. כלבים ועמדות טעינה, אתה לא תברח
מזה היום. אני מתכוון, בסלולרי למשל יש, נו, איך זה נקרא המילה הזאת. קרינה.
מר מאור הרוש: הקולטים עצמם לא פולטים קרינה. וגם אם כן, היא
מינימליסטית לחלוטין. עוברת כל תו תקן בישראל. מה שכן, יש תחנות אגירה. כרגע אין לנו תחנות אגירה, כי זה גגות ישירות. בפרויקט החדש -
מר רן מנו: אבל הלאה, כן יש?
מר מאור הרוש: בתחנות אגירה, כן יש. ואז צריך להרחיק אותם מהמגורים.
אבל גם שם, זה מאוד נמוך. אבל בכל מקרה, לקחת מקדם ביטחון של הרחקה מהמגורים, כי אז מה שקורה, יש לך תעריפים לפי שעת המכירה של החשמל. ברגע שאתה אוגר חשמל, אתה יכול למכור אותו באיזו שעה שאתה רוצה, ואז להרוויח גם יותר. אבל זה חזון למועד, לשלב הבא.
מר שרון אלפסי: יש גם דיון באותה ועדת היגוי, עמדות טעינה, שאתם חברים
בה, ואתם מובילים גם את הסיפור של הפיילוט הזה. וגם זה, אני מקווה שייצא מהר. יצא מכרז לפוד טראק בבית אריה, שיהיה במצפה שרון. למעלה, ליד המכולת.
מר ישראל מאיה: לא, לא הבנתי את המילה.
מר שרון אלפסי: פוד טראק. למעלה, במצפה עצמו.
גב' דנה מורי: במקורה הזה שם?
מר שרון אלפסי: לא במקורה. הוא יהיה בשטח המרוצף. ונאפשר שם -
מר רן מנו: והוא מחויב לפי המכרז גם להיות פתוח כל יום, או שעות
מסוימות?
מר שרון אלפסי: לא, זה שלא. אנחנו מפעילים אותו, חוץ משבת, הוא יכול
להפעיל אותו כל השבוע.
מר רן מנו: אוקי.
מר שרון אלפסי: זה הרעיון. ואם זה יצליח, אז כמובן המטרה זה לבוא, לתת.
עיקר העיקרון זה באמת לאפשר את השירות הזה לציבור.
עמוד 38
מר רן מנו: באיזה סגנון?
מר שרון אלפסי: חלבי, ארוחות בוקר. יותר בסגנון הזה. לא בשרי, ולא משהו.
יש הסכמה עקרונית של משרד השיכון להסכמי גג. קיבלנו, אנחנו נצטרך לקבל את ההרשאה למינוי של יועץ תחת משרד השיכון, שאנחנו ננהל אותו, בנושא הסכמי הגג. בסיוע של דורון ומאור, בכל ההובלה של הדבר הזה. וזו אמירה, חבר'ה.
אם אנחנו נצליח להגיע להסכמי גג, ואנחנו נצליח להגיע להסכמי גג, מעבר לזה שאנחנו נהיה ראשונים ביו"ש, יש לזה משמעות כלפי היישוב. צמצום פערים, השלמה של כל התהליך הזה. אני חושב שיש שם אמירה. אבל אנחנו לא יכולים לחתום על המוגמר לפני שזה באמת קורה. אתה פסימי.
מר רן מנו: אני מאוד פסימי.
מר שרון אלפסי: אני פחות.
מר רן מנו: בטח בתקופה הזאת, ובטח להיות ראשונים ביו"ש, כשהמדינה
מבינה שהם נותנים לך, הם יצטרכו לתת לכל יו"ש. אז זה -
מר שרון אלפסי: לא, אגב, זה לא לכל יו"ש. זה בהתאם לכמות -
מר רן מנו: זה תקדים.
מר שרון אלפסי: ליכולת שיווק.
מר רן מנו: זה תקדים.
מר שרון אלפסי: חד משמעית.
מר רן מנו: אז זאת אומרת , שכשאתה יוצר תקדים, כל שאר, תראה,
כשאתה מחלק זהב, האריות לא ישבו בשקט. וביו"ש יש אריות. והם כולם יבואו למשרד הפנים או משרד -
מר ניסים אלקובי: משרד השיכון.
מר דורון שרעבי: אנחנו לא מחלקים זהב.
מר רן מנו: לא, כן, דורון, אני יודע. אבל אתה יודע, אתה לא שולט על
אחרים. ומשרד השיכון, היועמ"שים והיועצים מסביב יבואו ויסבירו להם, שביום שהם יתנו לך שקל, יקפצו עליהם עוד 300. לכן אני פסימי בעניין הזה, אבל בסדרהלוואי -
עמוד 39
מר שרון אלפסי: רן, אני אגיד לך משהו קצר בנושא הזה -
מר רן מנו: הלוואי ונשיג.
מר שרון אלפסי: סה"כ עד היום -
מר רן מנו: אבל בלי מלחמה, לא משיגים כלום, נכון?
מר שרון אלפסי: עד היום היו 40 הסכמי גג בכלל במדינת ישראל-
מר רן מנו: אף פעם לא ביו"ש.
מר שרון אלפסי: לא. אף אחד לא ביו"ש. ואני מקווה שאנחנו נהיה אנשי
בשורה, ונצליח להביא את זה. אתה פסימי, אני מאוד, מאוד אופטימי -
מר רן מנו: לא, לא. אני מקווה. אני מאחל שתביא -
מר שרון אלפסי: ואתה תהיה חלק מהתהליך הזה.
מר רן מנו: אני אגיד לך למה התכוונתי. התכוונתי, אדוני ראש המועצה,
שאל תבנה בתקציב הבא -
מר שרון אלפסי: אדוני ראש המועצה. אתה אומר לו, אל תקרא לי אדוני, ואתה
קורא לי אדוני?
מר רן מנו: אתה אדוני ראש מועצה, מה אני אעשה? אתה ראש המועצה,
מספיק?
מר שרון אלפסי: לא, שרון.
מר רן מנו: שרון. שרון, אני מציע שבתקציב הבא, אל תבנה על הסכמי
הגג.
מר שרון אלפסי: אני לא בונה. קודם כל, אני בונה, תקשיב, אני בונה על הסכמי
הגג. ואני מקווה מאוד, גם אם זה לא יהיה לשנה הבאה, לתקציב הבא, זה יהיה בקדנציה הזאת.
מר רן מנו: לא, אז אל תבנה. כי אם אתה תבנה -
מר שרון אלפסי: אני לא יכול לבנות, אחי -
מר ניסים אלקובי: אם יש סיכוי שזה יוריד את הארנונה, מה רע בזה?
מר דורון שרעבי: רן, 100% יהיו פה הסכמי גג, רן
עמוד 40
מר רן מנו: הוא יגיד לך, אני מקבל הסכמי גג. וברגע האחרון יגיד לך, לא
קיבלתי, בוא נרים את הארנונה, אין לנו ברירה.
מר דורון שרעבי: רן, 100%. אני אומר לך 100% יהיה פה הסכם גג. אני-
מר רן מנו: תוך כמה זמן?
מר דורון שרעבי: אני אומר לך.
מר רן מנו: תוך כמה זמן?
מר דורון שרעבי: 100% יהיה
מר רן מנו: בוא נתערב אני ואתה על ויסקי. כמה זמן?
מר דורון שרעבי: 100% .
מר רן מנו: כמה זמן?
מר שרון אלפסי: הם נמצאים בפגישות, והם יודעים, עוד הפעם, אי אפשר
להתחייב. אין לי כסף ביד. זה ארוך. בנוסף, אנחנו ממתינים לאישור ממשרד התחבורה לגבי שיקום תשתיות בשכונות הוותיקות. גם בבית אריה וגם בעופרים. ברגע שזה ייחתם, אנחנו נציג לכם את זה. ואני מקווה שזה מהר -
גב' קרן מ. רינות: עם איזה משרד, שרון?
מר שרון אלפסי: משרד התחבורה.
גב' קרן מ. רינות: שיקום תשתיות?
מר שרון אלפסי: כן.
גב' קרן מ. רינות: אז מה זה אומר?
מר שרון אלפסי: כבישים, מדרכות. יש הסכמה עקרונית לפיתוח מגרשים
חומים תחת משרד השיכון. מה שקורה עד היום, משרד השיכון, חברת ערים תחת משרד השיכון, בד"כ נותנת לנו ישן מול חדש. היא נותנת לנו, מצאה לנו את השטחים החומים, ואומרת לנו, אתם תבנו את מבני הציבור שלכם. ומשרד השיכון, אנחנו נחכה להרשאה. ואני מקווה מאוד שאנחנו נקבל אותה. יש הבנה והסכמה, כל עוד אין הסכמי גג, שהם
עמוד 41
יעשו את הפיתוח, יגישו לנו מגרשים מוכנים. ואנחנו רק נעשה את הליך הבינוי תחת ישן מול חדש -
גב' דנה מורי: אילו מגרשים אלה?
מר שרון אלפסי: מגרשים חומים למבני ציבור. בתי כנסת, בתי ספר. לא, לא.
בכל ההתפתחות בעופרים.
גב' דנה מורי: איפה יש בעופרים?
מר דורון שרעבי: דווקא בזה אני לא בטוח ב -100% שזה יקרה
גב' דנה מורי: איפה יש בעופרים?
מר רן מנו: אתה מקבל כמה שאתה רוצה.
מר שרון אלפסי: לא כמה שאני רוצה. הפיתוח. תחת השטחים שלהם.
מר רן מנו: גם את השטחים שלהם?
מר שרון אלפסי: מה שיצא לשיווקים -
גב' דנה מורי: דורון, הייתה לנו בעיה עם שטחים כאלה, לא?
מר שרון אלפסי: מה שיוצא -
גב' דנה מורי: לא. מבחינת כמות שטחים, אני זוכרת -
מר דורון שרעבי: יש לנו חוסר בשטחים, זה אחד -
מר שרון אלפסי: יש לנו היום, יש לנו בערך -
מר דורון שרעבי: אבל בשטחים שיש לנו, סליחה, שרון. בשטחים שיש לנו, אין
לנו כסף לפתח אותם. ישבנו עם משרד השיכון, וביקשנו שבמצב הקיים אנחנו לא יכולים לממן את הזה. ושהם יכניסו את היד -
גב' דנה מורי: אז שהם יעשו פיתוח.
מר דורון שרעבי: אז הם באו, הם אמרו שהם יחשבו חישובים, ויבואו
לקראתנו.
גב' דנה מורי: וכבר הוחלט מה בונים איפה, וכאלה, או שזה עוד לא שם?
מר שרון אלפסי: לא, לא, עוד לא.
עמוד 42
גב' דנה מורי: מי יקבל את ההחלטות מה בונים איפה?
מר שרון אלפסי: פה במועצה, אנשי המקצוע. לפי הצרכים. יש פרמטרים. אגב,
גם מחלקת חינוך מעורבת, אגב. מהנדס יישב עם כל אחד ממנהלי המחלקות, והם יגדירו את הצורך. חינוך יגידו, אנחנו הולכים לגדול ב -5,000 תושבים, אנחנו צריכים 10 גני ילדים 2 בתי ספר, ועוד 2 מעונות
גב' דנה מורי: אני חייבת להגיד משהו על זה. אני חלילה לא באה במקום
המקום של בעלי המקצוע, ואני לא באמת לרגע לא מזלזלת, וגם להפך, פרגנתי לכם, גם על ינקי, וגם על בר, גם אם אני לא תמיד אוהבת את התשובות שלהם. את יוסי עוד לא הכרתי.
אבל הם לא גרים פה. כן, לא תמיד אני אוהבת את התשובות שלך. אבל פרגנתי לך, כן?
מר שרון אלפסי: יש פרמטרים שמוגדרים מה הצרכים.
גב' דנה מורי: לא, אבל מה אני באה להגיד. הם בסופו של דבר, רואים את
הדברים מהזווית שלהם, מהזווית המקצועית, אבל אף אחד מהם לא גר פה, ולא חי את השטח כמו שכל אחד מהאנשים שיושבים פה. עכשיו, נכון, אנחנו רק חברי מועצה, אנחנו רק -
מר שרון אלפסי: לא, לא, לא, לא. אל תגידי רק -
גב' דנה מורי: אנחנו רק מתנדבים -
מר שרון אלפסי: אל תגידי רק.
גב' דנה מורי: אבל אני חושבת שבהחלטות כאלה -
מר דורון שרעבי: זו בדיוק הנקודה. אנחנו קובעי המדיניות -
גב' דנה מורי: חייבת להיות -
מר דורון שרעבי: פה זה התפקיד שלך, לקבוע את המדיניות.
מר שרון אלפסי: בגלל זה יש ועדת תכנון ובנייה, שאנחנו יושבים שם. יש ועדה
מקצועית, שדורון מרכז אותה -
גב' דנה מורי: ועדת המשנה?
עמוד 43
מר שרון אלפסי: ועדת המשנה. שנפגשים, ומגדירים מה הצרכים. עם זה, יש
פרמטרים מאוד ברורים מה הצרכים האמיתיים של היישוב.
ואנחנו, במדיניות שאנחנו קובעים, איך אנחנו רוצים לראות את היישוב הזה בעוד 10 שנים. יכול להיות שבוועדה פה נגיד אנחנו רוצים עכשיו שני מבני תרבות, כותר פיס, לצורך העניין, ועוד 10 בתי ספר חילוניים, ועוד 6 בתי ספר דתיים אנחנו מגדירים את המדיניות. אבל יש פרמטרים בהתאם לצמיחה של היישוב.
גב' דנה מורי: נכון. אבל יחד עם זאת, יחד עם כל השיקולים הקרים,
והפרמטרים, וההנחיות והכל, אני מבקשת שבקבלת החלטות על מה בונים בשטחים חומים ודברים כאלה -
מר שרון אלפסי: תבקשי להיות מעורבת.
גב' דנה מורי: שתהיה מעורבות של כולם.
מר שרון אלפסי: מצוין, בסדר גמור.
גב' דנה מורי: שזה יגיע לשולחן של כל מי שנמצא פה.
מר שרון אלפסי: מקובל. במו"מ עמוק, הצלחנו לחבר את השכונה הוותיקה -
גב' דנה מורי: אחרת אני באה, חוסמת, כן?
מר שרון אלפסי: הצלחנו לחבר -
מר דורון שרעבי: אני חושב שאת צודקת ב -100% .
מר שרון אלפסי: הצלחנו לחבר את השכונה הוותיקה בעופרים למט"ש
בעופרים. מה שלא היה צריך לקרות בשלב הזה. הם כרגע, את כל התהליך של ההתפתחות של מתקן טיהור השפכים,
בהתאם לקצב הצמיחה, הם יעשו, ואנחנו למעשה מחזיקים אותו. אבל גם זו אמירה. ובתקווה שתוך מספר שנים, אנחנו נצליח להתחבר לשפד"ן. הצלחנו לקדם, ואני מקווה שגם זה יאושר. קדם מימון לשלב ב' של אזור התעשייה. סתם לתת רקע. אזור התעשייה היום, אנחנו לקראת הפקדה, לקראת פרסום להפקדה, ולאישור תב"ע. המהלך שעשינו, ואתם מודעים ומכירים אותו, זה שהצלחנו לצאת לתכנון בקדם מימון, במקביל לאישור התב"ע. מהרגע שהתב"ע נכנסת
עמוד 44
לתוקף, אנחנו כבר יכולים לדחוף את התכנית. אני מעריך שהתכנית כבר תסתיים לקראת אמצע, סוף אפריל. והתב"ע עוד השנה הזאת תאושר. זה אומר, ברגע שיש אישור לתב"ע, אנחנו יכולים להכניס את ה -700 דונם בערך שכרגע הקצינו לשלב א'. וכבר עכשיו אנחנו רצים על תכנון של שלב ב', של עוד 800 דונםאנחנו נקבל -
מר מאור הרוש: התב"ע כוללת את כל ה -1,500 ?
מר שרון אלפסי: את כל ה -1,500. לא, התב"ע כוללת רק את ה-680 .
מר מאור הרוש: 700. אוקי
מר שרון אלפסי: ואנחנו רוצים לקדם כבר עכשיו -
מר מאור הרוש: אבל יוצאים לקדם תב"ע חדשה, על -
מר שרון אלפסי: בדיוק. שתרוץ במקביל כבר על שלב ב'.
גב' דנה מורי: אנחנו מדברים על אזור התעשייה.
מר שרון אלפסי: אזור תעשייה של -
מר רן מנו: כל אזור התעשייה הזה בעצם, עפ"י המתכונת כרגע, המועצה
שלנו רק תרוויח ארנונה.
מר שרון אלפסי: לא. מהשיווקים. אנחנו נקבל כספים מהשיווקים, ואח"כ
מהארנונה.
מר רן מנו: חד פעמי. חד פעמי.
מר שרון אלפסי: ואזור התעשייה -
מר רן מנו: חד פעמי, וזה. אבל אנחנו לא נהיה, או לא יהיה לנו חלק
כבעלי הנכסים.
מר שרון אלפסי: אנחנו ביקשנו גם להיות שחלק מהנכסים יעברו למועצה.
מר רן מנו: אוקי.
מר שרון אלפסי: זה אומר, שמספר מגרשים מתוך כל -
מר רן מנו: מה זה ביקשנו? למה אנחנו לא נלחמים? למה ביקשנו?
מר שרון אלפסי: עוד לא התחלנו. אנחנו כרגע לפני תב"ע בכלל.
עמוד 45
מר רן מנו: זה הזמן.
מר שרון אלפסי: אין עדיין -
מר דורון שרעבי: זה מגרשים של רמ"י. זה לא מגרשים שלנו. אנחנו צריכים
לקבל -
מר שרון אלפסי: רן, זה קורה עכשיו.
מר רן מנו: דורון, הרי אתה יודע איך זה עובד איתם. אתה יודע כמה הם
עקשנים, אתה יודע כמה הם בוקים, אתה יודע שצריך לשבת עם האצבע בתוך העין כל הזמן, עד שאנחנו נקבל, ולהפעיל את -
מר שרון אלפסי: רן, אני אחסוך לך -
מר דורון שרעבי: אני אח"כ ב -4 עיניים אספר לך-
מר רן מנו: ולהפעיל פוליטיקה -
מר שרון אלפסי: לא ב -4 עיניים. כבר עכשיו זה קורה
מר דורון שרעבי: אנחנו עובדים על זה.
מר שרון אלפסי: אתמול ישבנו עם מנכ"ל רמ"י -
מר דורון שרעבי: נשב על זה, אני אספר לך את כל הדברים שקרו -
מר שרון אלפסי: ישבנו עם מנכ"ל רמ"י אתמול. ישב פה ורדיקה, ע ו מרי ורדיקה
ישב פה, ואישר לנו את הזה. עכשיו על כמה מגרשים, זה הדיון, זה הוויכוח. לא אם יהיה לנו או לא יהיה לנו. כמה מגרשים אנחנו מקבלים מתוך כל ה -400 שטח בנוי 400 דונם שטח בנוי. זה כרגע הוויכוח. ואני -
מר רן מנו: מה אתה מעריך?
מר שרון אלפסי: לא יודע.
מר רן מנו: מה אתה דורש?
מר שרון אלפסי: ביקשנו שם 4 מגרשים. אנחנו לא יודעים להגדיר את הגודל
לא הגדרנו זה. אנחנו בודקים. זה חלק -
עמוד 46
מר דורון שרעבי: דרך אגב, רן, כמה פעמים ביקשנו ממך? גם בפגישות האלה
של הסכם הגג, שתצטרף אלינו, לפגישות האלה, כי חשוב שאתה תהיה שם.
מר רן מנו: מעולם לא ביקשת ממני.
מר דורון שרעבי: אני ביקשתי ממך לפני הפגישה -
מר שרון אלפסי: אני רוצה להתקדם. לא, דורון.
מר דורון שרעבי: שנייה, שנייה -
מר ישראל מאיה: דורון, דורון. כשאתה רוצה לבקש ממנו משהו, תיידע אותי,
אני אדאג שהוא ישמע.
מר שרון אלפסי: קודם כן, רן, יש הסכמה -
מר רן מנו: זה לא שהוא המזכירה שלי. זה פשוט הוא זוכר יותר טוב
ממני.
מר דורון שרעבי: לא. אתה כל פעם יש לך איזה תירוץ.
מר רן מנו: אתה לא אמרת דבר כזה, ואל תבלבל את המוח. ותילחם אבל
יותר -
מר שרון אלפסי: אני אמרתי לך את זה?
מר דורון שרעבי: בפעם האחרונה, התשובה שלך הייתה, אני עובר -
מר שרון אלפסי: אני ביקשתי ממך -
מר רן מנו: אתה יודע שאני בעייתי, לכן אתם לא שמים את זה על
השולחן. דורון עוד לא למד.
מר שרון אלפסי: אני ביקשתי ממך להיות מעורב?
מר רן מנו: כן.
מר שרון אלפסי: אבל זה לא משנה. אני רוצה שתהיה מעורב. זה מספיק ברור
עכשיו?
מר דורון שרעבי: 700 פעם-
מר שרון אלפסי: זה מופיע בפרוטוקול.
עמוד 47
מר דורון שרעבי: ואני ביקשתי ממך פעמיים פה.
מר שרון אלפסי: טוב, די. חבר'ה, די, שנייה. תנו לי לסיים. בדיקה לקידום
מרכז מסחרי במקום אזור התעשייה הקטן שלנו פה. זה הופך להיות מרכז היישוב. ולכן יש גם צורך להעתיק לפה את הסופר, בית קפה, מאפיה, משהו שייתן מענה מספיק טוב, בנוסף למרכזים מסחריים אחרים שמתוכננים.
מר מאור הרוש: רגע, איזה, במקום אזור התעשייה למטה שם?
מר שרון אלפסי: כן.
מר רן מנו: רגע, אתה מחפש משקיעים שיבואו?
מר שרון אלפסי: אנחנו בודקים אפשרויות. לא יודע, אנחנו כרגע בודקים שינוי
של התב"ע.
מר רן מנו: אני שואל איך אתה בונה את זה. אתה תבנה, או שאתה מביא
משקיע -
מר שרון אלפסי: לא, הוא לא מציע -
מר ניסים אלקובי: מן הסתם, אנחנו נצא בפרסום להביא משקיעים. אנחנו לא
נשקיע היום.
מר רן מנו: אתם צריכים, תראו, יש מספר דרכים שאפשר לבצע את הדבר
הזה, בלי שהמועצה תוציא שקל.
מר שרון אלפסי: נכון מאוד.
מר רן מנו: ולכן צריך לחשוב מראש מה אתם הולכים, לאיזה כיוון אתם
הולכים, ואז לפעול.
מר שרון אלפסי: דיברת על החיבור של החברה לפיתוח, זה בדיוק אחד
הפרויקטים הראשונים שהיא תצטרך לקדם ולהוביל.
מר רן מנו: אז תביא אותה כבר.
מר שרון אלפסי: יפה. זה הכל. גיוס תרומות לבית של דרור. הצלחנו לגייס
מבנה לבית של דרור. הצלחנו לגייס מבנה לבית של דרור.
בנוסף, אני מקווה מאוד שהצלחנו להוציא תקציב נוסף לטובת הפעלה ברמה הערכית, גם דרך הצופים, להנצחת
עמוד 48
הילדים, כי זו הייתה הדרישה שלהם. וברגע שזה יגיע, אז נעדכן. תחילת הקדנציה, את כל סיפור תאורה, ממחסום רנתיס, נכון לעכשיו, זה עד חלמיש אפילו. ולחבר למעשה את 446 לכיוון מודיעין. זה אומר שיש היום רצף של תאורה כמעט מלאה. אנחנו מקדמים פרויקט של כרגע כיכר בצומת עופרים, שהיא כיכר אדומה כבר בהגדרה שלה. ואני מאמין שלקראת תחילת אפריל, זה הצפי שלהם, הכיכר הזאת תתחיל בעבודות.
יתחילו את העבודות עליהם, ותוך 8 חודשים הכיכר הזאת תסתיים. ביחד עם הסיפור של אישור הכביש לכיוון צומת חלמיש שם. כי הוא כביש מאוד, מאוד מסוכן.
מר דורון שרעבי: את העקומה -
מר שרון אלפסי: את כל העקומה.
מר דורון שרעבי: את העקומה החדשה והמסוכנת.
מר שרון אלפסי: כרגע אנחנו מנהלים מו"מ להסכם חלוקת נכסים עם רשויות
אחרות. רשויות שבפוליגון שלנו, שיש להן אזורי תעשייה. יש
החלטה של משרד הפנים.
מר דורון שרעבי: לא, עם הכיכר -
מר שרון אלפסי: לא צריך. אמרתי בקווים כלליים. אח"כ נוציא מסודר.
מר דורון שרעבי: הכיכר בפנים.
מר שרון אלפסי: לא. זה כרגע לא בדיון. אנחנו נמשיך את זה אח"כ.
מר רן מנו: מה זה חלוקת נכסים?
מר שרון אלפסי: אני מסביר. חלוקת נכסים, יש יישובים שיש להם אזורי
תעשייה רווחיים. משרד הפנים אומר שלצמצום פערים לרשויות שאין להן אזורי תעשייה, יש הסכמה שיש חלוקה על הרווחים באזורי תעשייה. אנחנו מנסים לקדם כל מיני מהלכים כאלה. אני לא רוצה להגיד רגע עם אילו רשויות, אבל זה במו"מ. ואם יהיו הסכמות, ...זה יהיה מצוין. ואם לא יהיו הסמכות, אז תהיה הנחתה של משרד הפנים, והם יגידו מה ההגדרות. כמה יכולים להתבצע חלוקת נכסים.
עמוד 49
מר רן מנו: לא הבנתי. רגע, שנייה, שאלה. מה זה אומר. שאתה פונה, או
פונים אליך מעיריות מסוימות -
מר שרון אלפסי: אני פונה לעיריות מסוימות.
מר מאור הרוש: אף אחד לא יפנה להביא לך כסף.
מר רן מנו: אני מניח שאתה לא הולך לת"א, אלא פה בתוך יו"ש.
מר שרון אלפסי: נכון. או ביו"ש, או ביישובים הקרובים. כרגע סעיף 9 מאפשר
לעשות -
מר דורון שרעבי: בכל הארץ, בכל הארץ -
מר שרון אלפסי: לא בכל הארץ. סעיף 9 אומר, אפשר לעשות, מה שלא היה
בעבר, ניתן לעשות חלוקת נכסים בין רשויות מעבר לקו הירוק, לרשויות בתוך הקו הירוק.
מר רן מנו: אז זאת אומרת , אבל רגע. אם ת"א נגיד עכשיו פונה אליך,
ומגיעה איתך להסדר, בעצם ת"א -
מר שרון אלפסי: לא.
מר רן מנו: תן לי לסיים את השאלה.
מר שרון אלפסי: לא, זה לא יכול לקרות.
עו"ד עופר רזניק: גובלות.
מר שרון אלפסי: כי היא לא בפוליגון. גובלות.
מר רן מנו: גובלות, לא חשוב.
מר שרון אלפסי: בדיוק.
מר רן מנו: בוא ניקח מועצה אחרת שגובלת, והיא מגיעה איתך להסדר,
והיא סוגרת על שוהם -
מר שרון אלפסי: חבל מודיעין, שוהם, אריאל, ראש העין.
מר רן מנו: בסדר, בוא נלך על שוהם. היא סוגרת איתך הסכם, ומגישים
את זה למשרד הפנים, והוא מאשר. זאת אומרת , ששוהם סגורה. היא לא צריכה להתמודד עם אף אחד אחר, נכון?
מר שרון אלפסי: נכון.
עמוד 50
מר רן מנו: וגם אתה סגור.
מר שרון אלפסי: נכון.
מר רן מנו: זאת אומרת , שבמקום הזה, לך כיישוב קטן יש יתרון על
היישוב הגדול. והיישוב הגדול רוצה אותך בתוך הדבר הזה.
מר שרון אלפסי: לא בטוח.
מר רן מנו: עדיף לו לסגור איתך -
מר שרון אלפסי: נכון מאוד.
מר רן מנו: עדיף לו לסגור איתך, להגיע איתך להסדר שיהיה טוב לו,
מאשר שאח"כ יכפו עליו משהו.
מר שרון אלפסי: נכון מאוד. עכשיו, מה שאנחנו בודקים -
מר רן מנו: אתה מבין את הכח שיש לך ביד.
מר שרון אלפסי: עכשיו, מה שאנחנו בודקים -
מר רן מנו: שרון -
מר שרון אלפסי: מה שאנחנו בודקים עכשיו -
מר דורון שרעבי: הוא מבין, ברור שמבין -
מר שרון אלפסי: זה לראות אילו רשויות -
מר דורון שרעבי: מה נראה לך, שהוא לא הבין?
מר רן מנו: אני רק מעיר אותו.
מר שרון אלפסי: אני העליתי את זה, רן.
מר דורון שרעבי: הוא 3 פעמים ביום מדבר על זה, הערת אותו
מר רן מנו: דורון, דורון -
מר שרון אלפסי: רן, מה שאני אומר -
מר רן מנו: מה אתה רוצה, שאני אשתוק?
מר דורון שרעבי: לא, אבל -
מר רן מנו: לא. אז גם אם תרצה, אני לא אשתוק -
עמוד 51
מר שרון אלפסי: מה שאני אומר -
מר רן מנו: אני רוצה שהוא יבין מה אני אומר. יש לו יתרון מבחינת
ניהול -
מר דורון שרעבי: נשמה, הוא חי את זה יום, יום, 4 פעמים ביום
מר רן מנו: והסיבה ששוהם תרצה אותו יותר מאשר תרצה להתנהל מול -
מר שרון אלפסי: מה שאני אומר היום, שהתפקיד שלנו, התפקיד שלנו היום זה
לזהות איזו רשות כרגע לא בהסכם חלוקת נכסים. ושם להתחיל לנהל את המו"מ.
מר רן מנו: ולא רק זה. גם מי ראש מועצה חלש.
מר ישראל מאיה: אזור תעשייה חבל מודיעין, זה הכי טוב.
גב' קרן מ. רינות: אפשר דוגמה, מה זו חלוקת נכסים?
מר שרון אלפסי: חלוקת נכסים, זה יישובים שיש להם אזורי תעשייה.
גב' קרן מ. רינות: אוקי.
מר שרון אלפסי: הם מייצרים רווחים כתוצאה מארנונה לטובת היישוב, בסדר?
גב' קרן מ. רינות: כן, כן.
מר שרון אלפסי: נוצר לך רווח גולמי. לנו יש זכות בהסכם צמצום הפערים,
לקבל חלק יחסי. 5% ,10% ,8%-
גב' קרן מ. רינות: מההכנסה בכסף. אז זה לא ממש נכסים. זה כסף.
מר שרון אלפסי: כסף, כסף.
מר ניסים אלקובי: לא, כסף, כסף.
מר שרון אלפסי: חלוקת נכסים זה כסף. ארנונה זה נכס, בסדר? זה הכל. ולכן,
שם אנחנו נכנסים בתמונה. התייעלות שמתבצעת ברמה היום יומית של המועצה. חבר'ה, בקהל. התייעלות שמתבצעת יום יומית במועצה. ישיבות סטטוס קבועות. בכל מה שקשור, יש לנו יעדים מאוד, מאוד ברורים עכשיו, שהגדרנו בנושא הפחתת הפחת של מים. מי שזוכר, בתחילת הקדנציה נכנסנו, היינו פה בפחת של מעל 40%. הצלחנו לצמצם לטענת ניסים ולטענתי, במעל 20% את כמות הפחת. ויש כוונה לצמצם את
עמוד 52
זה עוד יותר. כל הסיפור של נושא ההסעות. הצלחנו להביא לא מעט כסף. נגעתי בזה בישיבה האחרונה. ועדיין עובדים על זה. אני אומר לכם, ואני אומר את זה בביטחון מלא. סה"כ בשנה הזאת, ניסים ביחד עם רכזת ההיסעים, עם אילנה, ועם יוסי היום, הצליחו להחזיר למועצה מעל 2,000,000 ₪. או לפחות 2,000,000 ₪ בנושא ההיסעים. והתהליך, אגב, כל מה שגררנו אחורה, כולל עד היום. ולתשפ"ה, אותו דבר בדיוק.
אנחנו נצליח לצמצם ולקבל כספים שלא היו פה בעבר. רק בגלל ניהול נכון של כל נושא ההיסעים. יוצא מכרז מסודר, שגם שם אני מאמין שאנחנו נצליח עדיין לצמצם את, להצליח לחסוך פה הרבה מאוד כסף. ויש פה עבודה סיזיפית בתוך התהליך הזה. אבל בסוף זה מגיע לטובת היישוב. נושא הקאנטרי -
מר דורון שרעבי: בעניין הזה, חייבים להגיד גם כל הכבוד לניסים בעניין הזה.
מר שרון אלפסי: כן, כן, כן. חד משמעית, חבר'ה.
מר דורון שרעבי: הוא עושה עבודה מצוינת.
מר שרון אלפסי: חבר'ה, נושא הפרטת הקאנטרי. אם מאור ירצה לגעת בזה
אח"כ, אני אשמח מאוד. אבל גם הסיפור של הקאנטרי, בסוף דיברנו על זה, הצגנו את זה פעם שעברה. סה"כ הקאנטרי הזה, אחרי הסכמות שלנו, והבנה שאנחנו צריכים לתת את השירות הזה, עלה לנו כמעט מעל 1,000,000 ₪ ברמת ההוצאות. מאתגר אותנו מאוד. זה לא יכול להמשיך. זה לא יכול להמשיך. ולכן, אנחנו צריכים לראות שאנחנו מביאים לפה איש מקצוע שיידע לנהל את זה, בסיוע שלנו. ולראות איך אנחנו עוזרים לזה לקרות, כי זה שירות שאנחנו מחויבים. אני מדגיש שזה שירות שאנחנו חייבים לתת לתושבים שלנו, ולראות איך אנחנו עושים את זה נכון. אף אחד מאיתנו לא ניהל קאנטרי בעבר, לא ניהל כזאת מערכת. זה צריך להיעשות מקצועית. ולכן הדיון בוועדת היגוי, איך עושים את זה נכון, איך מוציאים את זה, מה רואים מהדבר הזה. אם מאור ירצה לגעת בזה אח"כ, אני בשמחה. אני רוצה לגעת בכל מה שקשור בתכנית ההתייעלות, אבל חשוב לי להקריא את זה מהדף, כדי להבין את התהליך. ואחרי זה, אם יהיו שאלות, ואם נרצה
עמוד 53
לדון בזה. אני אומר לכם שאנחנו נדון בזה בישיבת התקציב שתצא מיד אחרי זה, אחרי שנקבל את בסיס התקציב. ונעשה על זה דיון עמוק. יש לזה משמעויות. אני מבין את כובד המשקל. אבל בסוף מצופה מאיתנו לקבל החלטות. אז אני מקריא. עם כל העשייה שהוצגה פה כרגע, לא ניתן להתעלם ממצבה הכלכלי של המועצה. לצערי, אנחנו מתמודדים עם מצב כלכלי מורכב, אשר דורש מאיתנו התייחסות מעמיקה ופתרונות יצירתיים. נכון להיום, תקציב המועצה לשנת 2024 עומד על 65,000,000 ₪. מתוכם, רק כ -14,000,000 ₪ הינם מהכנסות ארנונה. מנגד, יש למועצה גירעון מצטבר של מעל 15,000,000 ₪, כתוצאה מהלוואות שלקחו בעקבות תכנית ההבראה בעבר. כיום אנחנו מחזירים כ -3,000,000 ₪, שכולם מכירים, בשנה, לטובת ההלוואות. רק בשנת 2024 נוצר גירעון מצטבר של בערך 7,300,000 ₪. וענבר יתייחס לזה בישיבת התקציב בצורה מסודרת. עפ"י נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, יישוב כמו שלנו מדורג במדד הסוציו אקונומי
7. מה שמחייב אותנו לספק רמת שירותים גבוהה מאוד
לתושבנו. ואין שום קשר למצב של הרשות. גם אני אומר לכם, חבר'ה, פה בבית הזה אני אומר לכם, אנחנו רשות ענייה. אין לנו מקורות הכנסה, אין לנו כלום. המצב הקיים הצביע על כך שהמועצה לא מצליחה למצות את הפוטנציאל הכלכלי שלה.
במשך שנים רבות המדיניות הייתה להחזיק את הראש מעל המים. ומצג השווא של תקציב מאוזן שהוצג לציבור, אינו יותר מפיקציה של מספרים. חוסר במקורות הכנסה ממסחר ותעשייה אשר לא קודמו מספיק לאורך השנים מחמיר את הגירעון, ומקשה על המועצה לספק את השירותים הנדרשים.
בשנים האחרונות, המועצה נאלצה לעבור שתי תכניות הבראה, להיעזר בחשבים מלווים, ולהגדיל את מענקי האיזון.
התנהלות זו, לא רק שמובילה לשחיקה של קרנות הפיתוח, אלא גם מגבילה את היכולת של המועצה לשרת את ציבור התושבים, ולתת את השירות הנדרש. כל זה קורה בזמן שאנחנו נערכים לקליטת מאות משפחות בשנה הקרובה, ואלפי משפחות בשנים הקרובות. והדרישות לשירותים לציבור רק הולכות וגדלות. לאחר לא מעט דיונים עם משרד הפנים,
עמוד 54
וניסיונות רבים לבחון כל דרך אפשרית לשמור על איזון תקציבי, למרות ההוצאות הצפויות, אנו מבינים שאחת הדרכים לצאת מהמצב הזה, היא באמצעות תכנית התייעלות מקיפה. במקביל, ובהמשך, נייצר גם מקורות הכנסה
עצמאיים, כמו הקמת אזור תעשייה, מרכזים מסחריים, ניצול וגיוס משאבים ממשרדי ממשלה ומקורות חיצוניים. דבר שידרוש מאיתנו היערכות מערכתית לצמצם הוצאות בצורה משמעותית. הצגת תקציב גירעוני לשנים הקרובות, והסכמה של משרד הפנים תהיה הכרחית. כחלק מהתחייבות שלנו לשקיפות, עלינו לערב את הציבור בתהליך זה, ולהסביר כי על מנת לשמור על רמת שירות גבוהה, ייתכן ונידרש גם להעלאת מיסים. כמובן שנבחן יחד את כל האפשרויות, תוך מינימום פגיעה בציבור. אם לא ננקוט בצעדים אלו, ניאלץ לשקול את האופציות של צמצום רמת השירותים. דבר שיכול להוביל אותנו שוב לתכנית הבראה תוך שנה, שנתיים מהיום. בשל שחיקת קרנות הפיתוח לטובת הוצאות שוטפות. זה מה שהיה בשנים האחרונות. נגענו בזה, ודיברנו על זה לא מעט פעמים.
שאחרי תכנית ההבראה, חלק מהקרנות היו חלק מהשוטף.
וזאת עד אשר יוקם אזור תעשייה, שיביא הכנסות נוספות.
עפ"י ההערכות, תחילת העבודות להקמת אזור התעשייה היא כ -3 שנים. ונראה כי אף אחד מאיתנו לא רוצה להגיע למצב שבו אנחנו נאלצים להתמודד עם גירעון שממשיך, גדל, מצטבר בעתיד. לכן אנו חייבים לקבל החלטות קשות ולפעול עכשיו. לצאת לדרך חדשה, ולהתמקד ביצירה וקידום של מקורות הכנסה חדשים, פיתוח מרכזים מסחריים, המשך חיזוק הקשר ושיתופי פעולה עם משרדי הממשלה. רק ככה נוכל להבטיח את המשך מתן השירותים האיכותיים והטובים, שאנחנו מצפים לתת לתושבים. חבר'ה, זה לגבי תכנית ההתייעלות שלנו. אנחנו דנים בזה, אנחנו מדברים על זה.
אנחנו נצטרך להיות שם. אנחנו נצטרך לשבת. זה ידרוש מאיתנו גם בתוך המועצה לעשות צעדים מאוד, מאוד כואבים.
ואנחנו דנים בזה. מי שמעורב, אנחנו דנים בזה יום, יום, גם בתקציב הזה. לא סתם הוא עדיין לא הגיע לאישור. כי יש פה משמעויות לא קטנות בסיפור. אני יודע שזה קשה. אבל זה
עמוד 55
באמת מה שמצופה מאיתנו כציבור. ואם באמת אנחנו רוצים לתת שירות טוב, זה חלק מתהליכים שאנחנו נצטרך לקבל
עליהם החלטות.
מר רן מנו: אתה יכול להרשות לי להגיד משהו?
מר שרון אלפסי: בטח.
מר רן מנו: אני חייב לומר. אני מרגיש כמו מדינת ישראל קצת. אנחנו כל
הזמן בהגנה, אף פעם לא יוצאים להתקפה. ולכן, 70 ומשהו שנה, 76 שנה אנחנו מתגוננים כל הזמן. והגיע הזמן שנצא להתקפה. אני חוזר לעניין פה. אני חושב שאנחנו כל הזמן מדברים, וגם במועצות הקודמות, כל הזמן דיברו על צמצומים ועל צמצומים, ועם צמצומים, ואיך להכניס את היד לכיס, כי זה הדבר הכי פשוט, להכניס את היד לכיס של התושב, או בוא נעלה את הארנונה, כי זה מה שמשרד הפנים אומר. אבל אני חושב שאנחנו צריכים לנקוט דווקא בדרך אחרת. אנחנו צריכים לייצר מנגנון שבו המועצה הזאת, בטח לא בשנה ראשונה, וגם לא בשנה שנייה, אבל לפחות לשנים הקרובות, המועצה הזאת תדע להביא כספים מבחוץ. ודיברנו מקודם על החברה לפיתוח, שהיא רק חלק מזה. אבל דיברתי איתך לפני, מתי הייתה הישיבה האחרונה, לפני 3 שבועות או 4 שבועות דיברנו על השטחים. לא, זו אפילו לא הייתה ישיבה. זו הייתה ישיבת ועדת תכנון ובנייה. דיברנו על השטחים, על השצ"פים שאנשים צירפו לשטחים שלהם, או כל מיני שטחים אחרים, שאפשר לעשות מהלכים כאלה ואחרים, כדי להכשיר אותם, שאנשים ישלמו איזשהו סכום, ויקבלו את זה כביכול לתוך השטח שלהם. גם יעלה את ערך הנכס שלהם, אבל גם המועצה תרוויח כסף מזה. זאת אומרת , יש מספיק מחשבות עסקיות, וצריך להיות עם מחשבה עסקית כדי להכניס כספים, לפני שאנחנו, ואתה יודע, זה גם נכון, כי כשנבוא לציבור ונגיד לו, תשמע, אנחנו, אין לנו ברירה, אנחנו צריכים להכניס את היד לכיס, ולהרים את הארנונה והכל, אבל תראה, עשינו גם 1 ,2 , 3 ,4 ,5. כלומר, הציבור יבין בעצמו שאנחנו כתושבים, ואתה כראש מועצה, אתה. אלינו פחות יבואו, יבואו אליך יותר. כי אתה יודע, כשאתה הראש, אתה אשם, מה שנקרא. ובסופו של
עמוד 56
דבר, אני חושב שיהיה נכון להראות לציבור שעשינו מספק מהלכים מקדימים, או הדרגתיים לשנה, שנתיים, 3 ,4 ,5 שנים הבאות, שישפרו את המצב.
מר שרון אלפסי: זה בדיוק מה שהצגתי מקודם. דיברתי על מה עשינו רק בשנה
הזאת. ולא פרטתי את הכל, כי אחרת אנחנו יכולים לשבת פה איזה שעתיים, שעתיים וחצי. והסיפור הוא, שאני קודם כל מקבל שאתה אומר. אני מסכים. אנחנו צריכים כל היום לחשוב מחוץ לקופסה, ולראות איך אנחנו מייצרים. אבל מי שלא מעורב פה ביום, יום, אני אומר לך. ההתעסקות היום עם משרדי ממשלה אחרי שנת מלחמה, שעוד לא סיימת אותה, תאתגר אותנו, מאתגרת אותנו יום, יום. אני נמצא בכנסת לפחות אחת לשבועיים. אני נפגש עם שרים כמעט כל שבוע, בכל מיני קונסטלציות. אנחנו עובדים פה בצורה סיזיפית, כדי לראות מאיפה אנחנו מייצרים תקציבים נוספים. אבל בסוף, חבר'ה, יום אחד ייגמר, ואנחנו נצטרך להפסיק לעשות ככה עם היד, כי זה לא עובד.
מר רן מנו: כי אתה הולך לממשלה לבקש תקציבים -
מר שרון אלפסי: לא לבקש. אנחנו צריכים לדרוש. אנחנו צריכים לדרוש,
ובסוף -
מר רן מנו: שרון, זה בדיוק מה שאני אומר שלא נכון. ללכת לממשלה
בתקופת מלחמה, בתקופה כלכלית, בתקופה שהכל על הפנים, לא תקבל כלום. תקבל גרוש וחצי יזרקו לך -
מר שרון אלפסי: אגב, אני לא חושב -
מר רן מנו: תייצר מפה, מתוך מה שיש לך. ויש לך פה בפנים.
מר שרון אלפסי: אבל אלה בדיוק התהליכים שכרגע אנחנו מייצרים. רן, דיברנו
על זה לפני 2 דק-
מר רן מנו: מה המועצה ייצרה בשנה האחרונה? כסף מאיפה?
מר שרון אלפסי: אמרתי לך עכשיו, מקודם.
מר רן מנו: ממה?
(מדברים ביחד)
עמוד 57
מר שרון אלפסי: חבר'ה, דיברנו כרגע -
מר רן מנו: החברה לפיתוח לא פה, אז מה יצר כסף? מה יצר כסף? אין
יצירת כסף.
(מדברים ביחד)
מר שרון אלפסי: לא, לא. עזוב את אזור התעשייה.
מר רן מנו: אבל עוד 5 ,6 ,7 שנים
מר שרון אלפסי: עזוב את אזור התעשייה. דיברנו על כל מיני פרויקטים, שכרגע
מובלים פה. הסיפור של התחדשות אנרגטית. דיברנו כרגע על מרכזים מסחריים, שאנחנו מנסים לקדם. דיברנו על כל מיני פרויקטים כאלה קטנים -
מר רן מנו: בעוד 5 ,6 שנים. אנחנו צריכים היום כסף, לא בעוד 5 ,6 שנים
גם בעוד 5 ,6 שנים, אבל אנחנו צריכים בשנה, בשנתיים הקרובות כסף. וסליחה, בסדר גמור מה שאתם עושים, הכל בסדר. אתם מייצרים איזושהי עירייה עתידית, והכנסה עתידית, שתבוא בעוד 5 ,6 שנים-
מר שרון אלפסי: לא. אנחנו מדברים על -
(מדברים ביחד)
מר רן מנו: אני אומר שאתה עושה בסדר. אבל אתה מסתכל על הכנסות
שאולי, אולי יגיעו בעוד 5 ,6 שנים. נכון, או לא
מר ניסים אלקובי: כן.
מר רן מנו: אוקי. אני לא מדבר על עוד 5 ,6 שנים. אני מדבר על, צריך
לצאת מהקופסה, כדי לחשוב מה יביא בשנה הבאה כסף. אולי לא 100%. אולי עוד 10%, ויקטין את הצורך בארנונה. ואח"כ נגדל, ואח"כ נגלה שאולי זה לא נכון -
מר ניסים אלקובי: אבל אין עוד דברים, כמו הסולרי. אנחנו הולכים למקומות.
אני אומר, אלה המקומות -
מר מאור הרוש: לא, רן, אבל רגע, שנייה -
עמוד 58
מר רן מנו: זה משהו שהוא היום, אפשר לעשות אותו מידי. דיברתי על זה
עם שרון -
מר מאור הרוש: מה, דוגמה, דוגמה.
מר רן מנו: אני מסביר שוב. אמרתי, 60% מתושבי היישוב פה, יש להם
שטח לטיפוח. השטח הזה, בעצם כלום. אנשים משתמשים בו כלום. מצד אחד, אתה יכול לבוא להסתדרות הציונית, ולהגיע איתם לאיזושהי הבנה, וזו מלחמה. שהשטח הזה יצורף לתוך השטח של הבנאדם. הבנאדם, שהיה לו 250 מ"ר, פתאום יהיה לו 450 מ"ר. השטח שלו יגדל יותר. הערך של הבית שלו יגדל אבל הוא ישלם כסף למועצה עבור דבר כזה. יכול להיות שנצטרך לתת איזשהו משהו להסתדרות הציונית, אבל אז נכניס כסף. 60% מהתושבים פה, יש להם-
גב' קרן מ. רינות: ואם הוא לא יכול היום לשלם כסף?
מר רן מנו: אז שלא ישלם. הכל בסדר גמור, הוא לא חייב -
מר שרון אלפסי: חוקית, חוקית. הבעיה היא -
מר רן מנו: הוא לא חייב.
מר שרון אלפסי: רגע. צריך לבחון את זה חוקית. ולקבל החלטה.
מר רן מנו: הוא יישאר עם שטח לטיפוח, שמתי שהמועצה תרצה את זה,
היא תיקח את זה. אבל אם מחברים את זה לבנאדם, אז זה שייך לבנאדם. ואז אנחנו מרוויחים מזה, המועצה מרוויחה מיליונים, שרון, מיליונים.
מר מאור הרוש: כן, סבבה, אבל יש לי שאלה. מה קורה אם עוברים בתוך
השצ"פים תשתיות ליישוב? מה קורה?
מר שרון אלפסי: אצלו בבית, זה לא שצ"פים -
מר רן מנו: רגע, רגע. תשתיות חשוב אם הן בתוך האדמה, אז אין שום
בעיה. הבנאדם חותם על הסכם שהוא מקבל את זה, שאם חס וחלילה יש איזושהי בעיה, הוא מאפשר להיכנס לשטח שלו, זה הכל.
מר מאור הרוש: לא מאפשר, מחויב.
עמוד 59
מר רן מנו: איך?
מר מאור הרוש: לא מאפשר, מחויב.
מר רן מנו: מחויב, לא חושב. פתרונות משפטיים יש. יש לנו פה עו"ד.
פתרונות משפטיים יש. הכל אפשר לפתור. הכל אפשר לפתור.
עכשיו, אם יש לו עמוד חשמל בתוך הזה, אז מורידים לו על משהו, כי עמוד החשמל נמצא לו בתוך הבית. אפשר למצוא פתרונות, זה מיליונים שיושבים שם.
מר שרון אלפסי: הפרויקטים, קודם כל, מבורך. למי שיש רעיונות, מצוין.
וצריך לבחון את זה כל הזמן, ורעיון שלך כבר נבחן. יושב אצל המהנדס, וזה נבחן. עם זה, כל מיני רעיונות, ברור שאנחנו נשמח לקחת, לאמץ אותם. אין שאלה בכלל. במקביל, אנחנו צריכים לדעת שאנחנו עובדים במסגרת המגבלות שיש לנו -
מר רן מנו: אני חושב שאתה צריך להקים צוות של 3 ,4 ,5 אנשים. אנשים
שהם בנויים ממשפטן, מאנשי עסקים ביישוב הזה, ויש פה מספיק אנשים -
גב' קרן מ. רינות: עו"ד.
מר ניסים אלקובי: הוא אמר.
מר רן מנו: עו"ד, אמרתי משפטן, ואנשי עסקים פה ביישוב הזה -
גב' קרן מ. רינות: לא. עו"ד מסוים -
מר רן מנו: שיכולים לשבת ולעשות מחשבה. וקרן, את מפריעה לי. ולתת
לך איזשהו דו"ח, שמתוכו, גם אתם תוכלו לבחור, ולבוא ולהגיד, וואלה, זה נראה יותר נכון, זה פחות טוב, זה בלתי אפשרי. ולעשות הדברים האלה.
מר שרון אלפסי: מצוין, בסדר גמור.
מר דורון שרעבי: אני רוצה לגעת בנקודה החשובה הזאת. אני חושב שאתה
צודק, רן. אבל צריך להבין, שתוך כדי טיפול, צצים עוד רעיונות. כל הזמן צצים רעיונות במה לטפל, ואיך להביא כסף.
כי כשחסר לך כסף, אתה מנסה כל הזמן להביא כסף. אתה מבין את הבעיה. וככל שאתה משתפשף פה בתוך המערכת, וכבר עברנו איזה כמעט שנה עברנו. ובמהלך השנה הזאת,
עמוד 60
אתה מבין שיש לנו פה גירעון מצטבר של 15,000,000 ,₪ לאורך השנים, שהצטרפו לאורך כל השנים האחרונות, אוקי אנחנו קיבלנו מועצה בגירעון של 15,000,000 ₪. בנוסף לזה יש עוד 3,000,000 ₪, שכבר השנה הזאת נוספו על. שזה הוצאות שהן בלתי, הוצאות קבועות, מה שנקרא. לא הוצאות משתנות -
מר שרון אלפסי: שלא תוכננו.
מר דורון שרעבי: שאתה לא יכול לשנות אותן. עכשיו, מה עושים כדי להחזיר
כסף? מצד אחד, ראית את הפעולה של ניסים, שיושב באופן דקדקני על כל נושא ההסעות. באופן פרטני, הסעה, הסעה.
ובסופו של דבר, הוא גורם לזה שהוא מחזיר לתוך המערכת עוד 2,000,000 ₪, שזה הרבה מאוד כסף. עכשיו, במקביל לזה אני יודע, אני נמצא פה די הרבה, ואני יודע ששרון עושה הרבה מהלכים. אם זה מול רמ"י, בתכנון ובקידום של אזור התעשייה, כדי שזה ייצא לפועל כמה שיותר מהר, כדי שאנחנו בסופו של דבר נגיע לסכום הזה, של כ -30,000,000 ₪, שאנחנו אמורים. ה -30,000,000 ₪ הראשונים מהבנייה לטובת אזור התעשייה, שיכניסו לנו בעוד 3 שנים 3 ,4 שנים. אתה מבין זה הסכם גג. עכשיו, הסכם גג, אני יודע שאתה פסימי, ואני לא פסימי. וככל שאנחנו בתוך העניין הזה, אני אומר לכם שזה יקרה. עכשיו, הסכם גג, אנשים פה צריכים להבין. זו הכנסה של בין מאות מיליונים למעל 1,000,000,000 ₪. כל יחידת דיור פה כרגע שנבנית, היא הופכת להיות נטל כלכלי על המועצה. ומשרד השיכון מבין את זה. והם מבינים את זה שאנחנו, לא מספיק שאנחנו מועצה חלשה מבחינת ההכנסות שלנו. הם מבינים שהנטל הוא כזה גדול, שאנחנו חייבים את העזרה שלהם. ואם הם לא עוזרים לנו היום, אנחנו עוצרים אותם. הם יודעים שאנחנו נעצור אותם. לכן, יש פה שותפות מלאה לתוך המערכת הזאת, בעניין הזה של הסכם גג. ואני אומר לך, אם הסכם הגג הזה לא ילך איתם, הוא ילך עם מישהו אחר.
מר רן מנו: דורון, תרשה לי לומר לך משפט. דווקא איתך קל לי לדבר, כי
אתה בעל עסק. אם המועצה הייתה מתנהלת כעסק פרטי, ואני
עמוד 61
לא חס וחלילה מאשים את שרון, הוא בסה"כ שנה פה. זה הולך הרבה אחורה. אבל אם היא הייתה מתנהלת כעסק פרטי או כחברה פרטית, היינו פושטים את הרגל כבר מזמן. אז אנחנו צריכים לחשוב עסקית, ולא לחשוב כמו שהתנהלו עד היום. ועסקית, צריך לחשוב איך אנחנו מוצאים פתרונות נוספים. כשאתה אומר, אם הם לא יתנו לי הסכמי גג, אנחנו נעצור אותם, אז הם יעשו לך, הם יותר חזקים ממך. הם יבואו ויגיד, אז אנחנו את השטח הזה לוקחים, ומצרפים אותו ליישוב אחר -
מר דורון שרעבי: גם אני חשבתי כמוך -
מר שרון אלפסי: אני לא מסכים, רן.
מר דורון שרעבי: זה לא יקרה -
מר שרון אלפסי: אני, התפקיד שלי -
מר רן מנו: הם יותר חזקים ממך -
מר שרון אלפסי: זה לא קשור לחזקים.
מר רן מנו: אתה יכול לעשות שרירים עד גבול מסוים. רגע, שנייה, תן לי
לסיים -
מר שרון אלפסי: היתרון הגדול שלנו זה היכולת לנהל את הקצב.
מר דורון שרעבי: אני חשבתי כמוך -
מר שרון אלפסי: לנהל את הקצב -
מר רן מנו: אני בעד ללכת איתם ראש בראש, ולהשיג כמה שיותר, זה
בסדר. אבל אני אומר -
מר שרון אלפסי: אני לא.
מר רן מנו: אתה צריך גם לקחת ולעשות את הסיכונים המחושבים. אבל
אני אומר שוב, דורון. מה שאני מתכוון הוא, כשאתה מנהל עסק, ואתה מנהל עסק, דורון, לא נעים לי שאתה לא מסתכל עליי כשאני מדבר איתך. אתה יודע, יש לי בעיה. אני צריך לראות את העיניים של התימני. כשאתה מנהל עסק, אתה צריך לדעת שאתה לא יכול להגיע למצבים שאתה על הקשקש.
עמוד 62
ואנחנו כל הזמן, אני מרגיש שאנחנו שנים פה על הקשקש. זה צריך להשתנות. המחשבה צריכה להשתנות. המחשבה פה צריכה להשתנות.
מר דורון שרעבי: תקשיב. זה סיסמאות, מה שעכשיו אמרת. זה רק סיסמאות.
אני אגיד לך למה. כשאני מקבל עסק, והעסק הזה יהיה בגירעון של 18,000,000 ₪, אם אני לא יכול לקיים אותו, אני אפשוט רגל. ופה עושים -
מר רן מנו: בדיוק מה שאמרתי.
מר דורון שרעבי: זה בדיוק העניין. אבל גם פה אנחנו רואים את זה. גם משרד
הפנים רואה את זה, ובא ואומר לך, רגע, שנייה. ומשרד הפנים, כשאתה בא ואתה צועק את הצעקה, הוא אומר לך, חביבי, אתה תוך שנתיים תיכנס לתכנית הבראה נוספת, אם אתה עכשיו לא תעשה את הצעדים מול העלאת המיסים, וכן הלאה. עכשיו, מה אתה בא ואומר לי. ההצעה שלך -
מר שרון אלפסי: אגב, ההיסטוריה שלנו הוכיחה את זה -
מר דורון שרעבי: ההצעה שלך, לקבל הכנסות, סבבה. אבל אני נגד לקבל
הכנסות רק מתושבים. כי כל הזמן אנחנו מעמיסים רק על התושבים. אם זה בארנונה, מיסים. הרי תכנית הבראה כבר הייתה פה -
מר רן מנו: לא, איפה ראית בהצעה שלי, להוציא -
מר דורון שרעבי: הרי מה זה -
מר רן מנו: מהתושבים.
מר דורון שרעבי: מה זה להוסיף מיסים על השטחים שלהם? על השטחים
לטיפוח. זה לבוא לתושב ולקחת ממנו כסף.
מר רן מנו: זה מה ששמעת?
מר דורון שרעבי: כן.
מר רן מנו: זה מה ששמעת שאמרתי?
מר דורון שרעבי: כן. זה -
עמוד 63
מר רן מנו: טוב. עכשיו אני מבין גם למה אתה אומר אתה מה שאתה
אומר, כי אתה לא מבין מה אני מדבר בכלל.
מר דורון שרעבי: אתה אמרת על השטחים לפיתוח -
מר רן מנו: ממש לא דיברתי על מיסים. ממש לא דיברתי על מיסים.
מר שרון אלפסי: טוב. חבר'ה, אני רוצה רגע להתקדם, רן.
מר רן מנו: אתה לא הבנת נכון.
מר שרון אלפסי: בוא נתקדם. אני קודם כל מקבל ש -א', אנחנו כל הזמן צריכים
לחשוב מחוץ לקופסה. והשולחן הזה, הוא זה שזה צריך לחשוב פה. אם יש רעיונות, יתקבלו בברכה. ואני אשמח לבוא ולראות איך אנחנו ליישם אותם.
מר מאור הרוש: דרך אגב, גם התושבים יכולים להביע רעיונות -
מר שרון אלפסי: לא כרגע -
מר רן מנו: לא כרגע, לא כרגע.
מר מאור הרוש: באופן כללי, תושבים יכולים להביע רעיונות כלכליים
שיתקבלו בשמחה במועצה. אנחנו לא כל אחד מאיתנו עסקן, או מביא את הברקת המאה. אנחנו משתדלים לעשות את מה שאנחנו -
מר רן מנו: דורון, לא הבנת נכון. אני לא ביקשתי מיסים. הפוך, להפך.
אני אומר שמיסים אני לא אומר שיהיו.
מר ניסים אלקובי: טוב, אנחנו ממשיכים. סעיף 2 יורד מהסדר. הוא לא היה על
סדר היום, ולכן -
מר שרון אלפסי: שעה וחצי עדכוני ראש מועצה.
מר ניסים אלקובי: הוא יורד מהסדר -
מר רן מנו: אני מבין שהחוק הסתיים ב -28.2, נכון
מר ניסים אלקובי: נכון.
מר רן מנו: אז החוק הוא לא קיים בעצם. זאת אומרת , שכל מי שהיום יש
לו את השטחים, ויכול לבוא ולשלם את ההיטלים, ולגמור, ולהתחיל לקבל את השטח שלו?
עמוד 64
עו"ד עופר רזניק: לא בהכרח, לא בהכרח.
מר רן מנו: למה, ספר לי למה. אני אשאל שאלה, לפני -
עו"ד עופר רזניק : זה ירד מסדר היום אבל.
מר רן מנו: איך?
עו"ד עופר רזניק : זה ירד מסדר היום.
מר רן מנו: זה ירד מסדר היום, אבל אנחנו לא יכולים לדבר על זה? אתם
לא רוצים לדבר על זה?
מר שרון אלפסי: אני אשמח על לדבר על זה בסוף, מכיוון -
מר רן מנו: כי אולי זה לא צריך להיות בסדר היום בכלל.
מר שרון אלפסי: קודם כל, זה לא היה בסדר היום -
מר רן מנו : לא, זה לא צריך להיות בסדר היום.
מר שרון אלפסי: למה?
מר רן מנו: אני אסביר לך. לטעמי האישי, זה בכלל לא רלוונטי, החוק
הזה. גם כשהוא היה בתוקף, מהסיבה המאוד פשוטה. שמי שקנה את השטחים האלה, קנה אותם בתקופה, אם אתה
זוכר, של אבי נעים, שלא חילקו. אמרו, אתה משלם פיתוח.
לא הייתה חלוקה. פתאום באו אליהם ואמרו להם, עכשיו אנחנו נכניס לכם -
מר שרון אלפסי: לא, לא, לא, רן. אתה מתבלבל עם פיתוח של המגרש עצמו,
לבין פיתוח ציבורי. לא, יש שני הבדלים -
מר רן מנו: שרון, הכל היה בפנים.
מר שרון אלפסי: אין דבר כזה.
מר רן מנו: תראה לי בתקופה שאבי מכר שטחים, שהייתה חלוקה, או
מישהו נדרש לשלם -
מר מאור הרוש: היה רק מבנה ציבור.
מר רן מנו: מבנה ציבור.
מר מאור הרוש: זה רק מה שהיה.
עמוד 65
מר רן מנו: לא היה. אז כשהם קנו את זה, הם קנו את זה במחשבה שהם
קונים פיתוח, כולל הכל, ולא צריכים להוסיף שקל.
מר שרון אלפסי: מבנה ציבור הוסיפו, זהו.
מר רן מנו: כן, מבנה ציבור. עכשיו, הייתה ישיבת מועצה -
מר שרון אלפסי: ממתי החוק הזה, עופר?
עו"ד עופר רזניק: 2020 ,2021, כן
מר רן מנו: לכן, טעמי, ומבחינה משפטית, אני חושב שהסעיף הזה הוא
בכלל לא רלוונטי. צריך מחר בבוקר לאפשר להם לבוא ולשלם את מה שהם צריכים, את ההיטלים שהם צריכים. לקבל את השטחים שלהם. דרך אגב, אם יש מחלוקת בעניין הזה, תן להם שיתחילו לבנות, כי אח"כ הם יתבעו את המועצה -
מר שרון אלפסי: א', הם קיבלו -
מר רן מנו: ותשאירו את זה לצריך עניין -
מר שרון אלפסי: לא, לא, רן, שלא נתבלבל -
מר רן מנו: שאם מחר בבוקר אנחנו נחליט, המועצה תחליט -
מר שרון אלפסי: מעולה.
מר רן מנו: שאנחנו כן מחילים עליהם, אז הם יצטרכו אולי לשלם את זה
בתשלומים.
מר שרון אלפסי: לא, לא, לא, חבר'ה, רגע, רגע, רגע. רן, שלא נתבלבל -
מר רן מנו: לא, רגע, רגע -
מר שרון אלפסי: אגב, תושבי אריק איינשטיין והתמר קיבלו כבר לפני 3
חודשים אפשרות לקדם היתרים, ולבנות כבר. חבר'ה, שנייה חבר'ה, אני רוצה שלא נתבלבל. תושבי אריק איינשטיין, זה היה אחד היעדים המרכזיים שלי, להוביל את המהלך הזה, ולמסור להם את המגרשים כמה שיותר מהר. הפעלנו את הנאמן שיבוא ויבנה. ואם אתם זוכרים, הכנסנו לשם את הנאמן כדי שיעבדו כמה שיותר, כדי שיקבלו את המגרשים.
הם ישבו איתי פה 3 פעמים. קיבלו תנאים איך אפשר
עמוד 66
להתקיים. הם ביקשו לעבוד עם פועלים. אמרתי להם באילו תנאים זה יכול להתקיים. החבר'ה מאריק איינשטיין ותמר יכולים לבנות אתמול, לא מחר. גם, יכולים לבנות אתמול. הם רוצים לבנות עם פלסטינאים. הם רוצים לבנות עם פלסטינאי.
אני לא מאשר. אבל לבנות עם ישראלים, הם יכולים לבנות אתמול. את המגרשים, מבחינתי, אפשר למסור במידי. יוציאו היתרים, יעשו תכנית מסודרת, ויצאו לעבודות.
מר מאור הרוש: לא, לא, לא, זה לא נכון. היתר לא ניתן בלי תשלום אגרות
והיטלים.
מר שרון אלפסי: מצוין. עכשיו, ההיטל הזה, אל תתבלבל, ההיטל הזה נגמר
שלשום.
מר רן מנו: אני יודע, ב -28.2 .
מר שרון אלפסי: מצוין.
מר רן מנו: אבל אני שואל שאלה -
מר שרון אלפסי: אז אנחנו לא מדברים על זה.
מר רן מנו: שרון, אני מנסה להבין, כי אתה אמרת עכשיו משהו חדש, או
לא חדש, אני יודע אותו. אתה אומר, הם יכולים לבנות, אבל הם לא יכולים לשלם את ההיטלים, כי אם הם הולכים לשלם את ההיטלים, דורשים מהם גם את זה.
מר שרון אלפסי: נכון. דרשו מהם עד ה -28, גם את זה
מר רן מנו: אבל הם לא אמורים -
מר שרון אלפסי: אז אני אומר לך שכרגע זה בדיוק הדיון, וזה יורד מסדר היום.
זה בדיוק הסיפור.
מר רן מנו: לא, אתה לא עונה לי לתשובה.
מר שרון אלפסי: אם החוק לא בתוקף -
מר רן מנו: מחר בבוקר הם באים לשלם -
מר שרון אלפסי: אם החוק לא בתוקף, יקרה בדיוק מה שאמרת עכשיו -
מר דורון שרעבי: הם לא רצו לשלם עד עכשיו.
עמוד 67
מר רן מנו: החוק לא בתוקף מלכתחילה. הוא void, הוא מבוטל. הוא לא
קיים.
מר שרון אלפסי: לא נכון.
מר רן מנו: אני מדבר על החבר'ה האלה. זה לא רלוונטי אליהם בכלל.
הוא רלוונטי אחרי. אחרי שזה. דרך אגב, הוא היה רק לחצי שנה, והוא לא, מסיבה כזו או אחרת -
מר שרון אלפסי: אנחנו אישרנו אותו לשנה, ומשרד הפנים אישר אוו רק לחצי
שנה.
מר רן מנו: אני כבר אומר לך, שאני אישית לא אחדש אותו.
מר שרון אלפסי: זה בסדר גמור.
מר רן מנו: אבל אני אומר שוב. הייתה פה ישיבה, שהיה עופר בזמנו.
ועופר כתב או אמר, אנחנו לא נחייב אתכם בתשלום כפול.
כולם הבינו שהתשלום הכפול זה אומר...
מר מאור הרוש: לא. זה הופיע במליאה של 2021-
מר שרון אלפסי: לא, לא, לא. הוא מדבר על המליאה שאישרנו את הסעיף הזה.
ממש לא. שאישרנו בתחילת הקדנציה לשנה, ומשרד הפנים אישר לנו רק לחצי שנה. הוא מדבר בדיוק על זה. נכון, ממש זה.
מר רן מנו: אבל לפני זה, חברים, לפני זה, אתה עוד לא היית ראש מועצה.
היה פה יהודה אלבוים, היה פה -
מר שרון אלפסי: בגלל זה הצבעתי בעד.
מר רן מנו: הייתה פה ישיבה. עופר, אני חושב שאני היחידי שהיה פה
מכולם, היה עופר, היחידי. כל השאר לא היו. והדיון היה בעניין הספציפי הזה. ועופר אמר להם, וזה כתוב בפרוטוקול.
אתם לא תשלמו כפל. נכון, עופר? אני לא טועה, נכון. זה מה שהיה כתוב בפרוטוקול. לא תשלמו כפל. ומדובר על משהו ספציפי, לא מדובר בזה, משהו ספציפי. והתשובה היא, לא תשלמו כפל. זאת אומרת , שזה על זה. איך אנחנו חזרנו היום למצב, שהמסכנים האלה, שמחזיקים 7 שנים, כמה שנים הם כבר מחזיקים?
עמוד 68
מר שרון אלפסי: 8 .
מר רן מנו: 8 שנים את הקרקע. לא בונים את הבית שלהם, משלמים
שכירויות. ואנחנו היום באים ואומרים להם, בואנה, חבר'ה, תביאו עוד 50,000 ₪. איךאיפה המצפון שלנו?
מר שרון אלפסי: איזה מצפון, אחי? אנחנו שחררנו במצפון שלנו שחררנו את
הכל -
מר רן מנו: אתה לא שחררת. להפך. אתה אומר לי -
מר שרון אלפסי: הורדנו להם 3 היטלים, בתוך כל הסיפור-
מר רן מנו: אבל שרון, הוא לא יכול לבנות את הבית שלו.
מר שרון אלפסי: חבר'ה, אם זה החוק, זה יקרה. כרגע הוא ירד מתוקף -
מר רן מנו: החוק אבל זה לא -
מר שרון אלפסי: כרגע הוא לא עולה לדיון.
מר רן מנו: אבל החוק לא היה קיים -
מר שרון אלפסי: רן, כרגע הוא לא עולה לדיון. כרגע הוא לא עולה לדיון. ובוא
נתקדם. שביום שנחליט להעלות אותו, נדון בזה -
מר רן מנו: אנחנו לא נתמוך בחוק הזה.
מר שרון אלפסי: ואם נקבל החלטה לא להעלות אותו, אז הוא לא יעלה.
מר מאור הרוש: מבחינתי, זו לא השאלה, אם הוא יעלה. השאלה היא, אם
אנחנו עכשיו, בעקבות המלצת היועמ"ש, מבטלים, מתירים לתשלום היתרים בלי ההיטל הזה, כי הוא לא בתוקף. ואתה רוצה אח"כ להעלות את החוק מחדש. אני לא אומר שלא. אבל לפחות נודיע לחבר'ה האלה חודש, חודשיים, בואו, רוצו עכשיו לשלם את כל ההיטלים שלכם, כי אין ההיטל הזה.
קבלו את ההיתר, ובוא נביא את ההיתר מחדש.
מר שרון אלפסי: אני פחות מקבל את זה, ואני אגיד למה. אין פה, זה נראה לי
קצת לעג לרש, הסיפור שכרגע אני מאפשר להם לא לשלם, בגלל שכרגע הוא לא בתוקף. ואח"כ אני אומר, כל החיים תשלמו. חבר'ה, זה חוק. או שאנחנו מקיימים אותו, או שלא
עמוד 69
מקיימים. תוריד אותו. אתה לא רוצה, בוא נעשה את זה לכולם.
מר מאור הרוש: לא משנה. אבל גם אם אתה רוצה עכשיו לחדש את החוק -
מר רן מנו: אני רוצה לשלם את הזה, כשהחוק הזה לא קיים.
מר שרון אלפסי: טוב, חבר'ה, הוא ירד מסדר היום. אנחנו נעשה על זה דיון.
ירד מסדר היום. כרגע הוא לא עולה לדיון.
מר רן מנו: זה נשמע כמו לדחוף להם אצבע בעין, ואני לא מבין את זה.
מר שרון אלפסי: הוא ירד כרגע מסדר היום. הוא לא עולה לדיון. הוא לא היה
בסדר היום -
מר רן מנו: אז זה שאתה מוריד את זה מסדר היום, אתה בעצם מעכב
אותם מלקבל את ההיתרים שלהם.
מר שרון אלפסי: אני לא מעכב אותם.
מר רן מנו: בוודאי שכן.
מר שרון אלפסי: אני לא מעכב אותם.
מר רן מנו: בוודאי שכן. אתה לא נותן להם -
מר שרון אלפסי: אז אני אומר לך, הם ישלמו -
מר רן מנו: מתי אתה מעלה את זה עוד פעם לסדר היום?
מר שרון אלפסי: זה רצינו להעלות את זה היום. היה דיון -
מר רן מנו: מתי זה יעלה פעם הבאה?
מר שרון אלפסי: בפעם הבאה שזה יקרה.
מר מאור הרוש: לא, אבל מה קורה בחודש הקרוב? זו השאלה.
מר שרון אלפסי: כרגע אנחנו נישב עם היועמ"ש, והוא יקבל את ההחלטה.
מר מאור הרוש: זו גם ההבנה שלי -
עו"ד עופר רזניק: חבר'ה, חבר'ה. אנחנו מגששים באפלה, בסדר? זה הובא
לשולחני היום. אנחנו נברר את העניין, אנחנו מבררים את
עמוד 70
הפסיקות על זה, לראות מה בעצם הסטטוס. לא כל חוק עזר מהבחינה של התאריך הוא ישר פג תוקף -
מר מאור הרוש: למה אנחנו צריכים פסיקות, ולא לשלוח מייל לתמי נסה?
עו"ד עופר רזניק: מה?
מר מאור הרוש: למה אנחנו צריכים פסיקות, ולא לשלוח מייל לתמי נסה,
הממונה על משרד הפנים? שתיתן לנו את התשובה.
עו"ד עופר רזניק: תמי נסה היא לא מפרשת נכון את החוקים, וגם היא לא
אחראית. היא בעצם אחראית מהבחינה של מועדים. או לתת חוקי עזר כאלה ואחרים -
מר מאור הרוש: היא חתומה על ההארכה. היא, היא. רק היא חתומה על
ההארכה. אתה גם הארכת לשנה, והיא קיצרה אותך לשנה.
אז זו היא.
מר רן מנו: החוק הזה לא היה מעניין הסמכות.
מר שרון אלפסי: חבר'ה, בואו נתקדם.
מר רן מנו: מילה אחרונה לעופר, כי הוא הולך לבדוק. אני חושב שאתה
צריך לבדוק אחורה, את התקופה שהם קנו את השטחים, האם זה היה, איך היה מתנהל העניין של התשלום. ואז לקבל את ההחלטה אם אנחנו בכלל מגיעים לשלב הזה של כן חוק, לא חוק -
מר שרון אלפסי: לא איך התנהל, אלא על מה הם שילמו.
מר רן מנו: הם שילמו כמו כולם, כמו שאני ואתה -
מר שרון אלפסי: על מה הם שילמו. אז השאלה הגדולה -
מר מאור הרוש: ולמועצה שילמו היטלי מבני ציבור.
מר שרון אלפסי: זה מה שצריך לבדוק.
מר מאור הרוש: זהו, זה ההיטל היחידי שהיה.
מר שרון אלפסי: אגב, רק כדי לעשות סדר. הסיפור של החל"פ, זה על המגרש
ועל...מול הרשות. לא מול החברה לפיתוח.
מר דורון שרעבי: אני רוצה רגע לשאול -
עמוד 71
מר שרון אלפסי: טוב, אני רוצה לסגור. לא, לא, חבר'ה, חבר'ה -
מר דורון שרעבי: אני רוצה לשאול שאלה.
מר מאור הרוש: אבל לזכור שגם החל"פ...לשטחים הציבוריים, ולא המועצה
פיתחה את השטחים הציבוריים. אז בפועל זה כפל.
מר דורון שרעבי: שרון, רגע, אני רוצה לשאול אותך שאלה, וגם את רן. אם
עכשיו יבואו החבר'ה האלה שבונים פה במיזם 159 דירות בעופרים, בחודש הזה -
מר מאור הרוש: אתה לא יכול לגבות מהם.
מר דורון שרעבי: עכשיו -
מר מאור הרוש: לדעתי.
מר דורון שרעבי: אתה אומר לי עכשיו אני לא אגבה -
מר שרון אלפסי: גם על הקבלנים, גם על היזמים.
מר דורון שרעבי: שטחים ציבוריים במצב של המועצה -
מר מאור הרוש: אז אני אומר, בוא נתקן עוולה -
מר דורון שרעבי: אתם מבינים שאתם -
מר רן מנו: מתי נחתם ההסכם -
מר דורון שרעבי: אנחנו, במצב הכלכלי של המועצה, אנחנו נאפשר כזה דבר.
מר מאור הרוש: רגע, רן, שנייה. אני אתן לך את הפתרון. אז אנחנו נבוא ונתקן
עוולה שנעשתה למשתכני...ש -8 שנים, המסכנים האלה, כמו שרן אמר, משלמים גם שכירות, וגם משכנתא -
מר רן מנו: ומאשר לך את החוק. עכשיו -
מר מאור הרוש: רגע. ניתן להם עכשיו תקופת זמן של חודשיים. בינתיים, עזוב
שהוא רחוק ה -150 יחידות, גם בעוד שנה לא יקבל היתר. אבל סבבה, בוא נגיד, הוא בא אליך, תעכב את ההיתר בחודשיים, תעכב אותו. צריך לבדוק, תכניות, אללה, באללה, באללה.
חודשיים, תן להם לשלם למטה. ואז תתחיל את החוק החדש.
עמוד 72
מר רן מנו: דורון, אני רוצה להגיד לך משהו. המסכנים האלה אכלו חרא
כשהחברה לפיתוח נכנסה. ואז בא המפרק ועשה בסדר, כן? זה התפקיד שלו. והחתים אותם על מסמך שהם מוותרים על כל טענה. וואלק, הייתי, סליחה על הביטוי, מנקנק אותו. 7 שנים שלא בניתי את הבית שלי. במאות אלפי שקלים, הייתי מנקנק את המועצה. על מה אתם מדברים בכלל. זה מראש לא היה צריך להיות. וגם זה מבוטל. וכשהם קנו את זה, בכלל לא היה את החוק הזה.
מר דורון שרעבי: הרבה דברים לא היו צריכים להיות.
מר רן מנו: והדבר הנוסף הוא, שעכשיו שרון אומר, סליחה, לא אומר
שרון, אומר היועמ"ש, אני לא יודע אם לתמי נסה בכלל יש סמכות. אם לתמי נסה סמכות, החוק הזה לא רלוונטי.
מר שרון אלפסי: היא לא כותבת את החוק.
מר רן מנו: אבל לא להאריך.
מר שרון אלפסי: היא לא כותבת את החוק.
עו"ד עופר רזניק: יש לה סמכות, יש לה סמכות, בסדר? להחליט אם לתת לנו
חוק עזר מסוים, או להאריך חוק עזר. אבל אין לה סמכות לתת את הפרשנות או להחליט מהבחינה, האם זה -
מר רן מנו: אז ברגע שהחוק הסתיים בתאריך 28.2-
עו"ד עופר רזניק: אז זה מה שאני מברר -
מר רן מנו: והיא לא האריכה אותו, הוא איננו, הוא לא קיים.
עו"ד עופר רזניק: אז זה מה שאני מברר. זה לא בהכרח ככה.
מר שרון אלפסי: טוב. יאללה, ניסים. סליחה, יאללה, מאור.
מר ניסים אלקובי: רבותי, אנחנו עוברים לשלב -
מר שרון אלפסי: יוסי, תודה רבה. לילה טוב. סע בזהירות.
2. הצגת דו"חות: דו"ח מפורט 2023, דו"ח כנפי רוח, דו"ח מוכנות לחירום –
גזבר.
עמוד 73
מר ניסים אלקובי: אנחנו עוברים לשלב הצבעות ואישורים. ומבקר המועצה,
בבקשה, תציג דו"חות.
מר עודד שגב: נשלחו אליכם הדו"ח המפורט של משרד הפנים, שקיבלנו
אותו רק בחודש עשירי.
מר מאור הרוש: על איזה דו"ח אנחנו מדברים הראשון?
מר עודד שגב: יש דו"ח מפורט של משרד הפנים של 2023. קיבלנו אותו
בחודש עשירי. ישבתי עם רן על 3 הדו"חות. שני הדו"חות האחרים שלי הם דו"חות ישנים. פשוט לא הייתה ועדת ביקורת, והייתה מלחמה. אני הייתי פה מגויס עד לא מזמן.
לא דנו בדו"חות האלה. וכדי לאשר אותם, לפרסם אותם לציבור, להעלות אותם לאתר האינטרנט וכל מה שצריך, צריך את האישור של המליאה. אז זה בעצם מה שאנחנו עושים פה.
קודם כל, יש שת"פ פעולה מלא מבחינתי, כל הגורמים במועצה שאני פונה אליהם, לקבל תשובות על כל דבר שאני שואל. מרן, אמנם קשה לתפוס אותו ולהשיג אותו, אבל הוא בסוף מצא את הזמן וישב איתי על הדו"חות.
מר רן מנו: הרגתי אותו. הרגתי אותו.
מר מאור הרוש: סוף, סוף אתה נציג של איזו ועדה.
מר עודד שגב: ישב איתי, ישבנו, עברנו על הדברים. אני יכול להגיד שרוב
הדברים תוקנו. לדוגמה, יש פה הערות בדו"ח המפורט על ענייני ארנונה, אתר לא מונגש, מערכת פניות של המוקד, שלא תקינה. ועכשיו המועצה עובדת לשפר את זה. אז יש פה הרבה דברים, שברובם הם מדברים גם על הפחת של המים, שבחלקו תוקן. והמועצה עדיין עובדת לתקן את זה. אז ככה שיש מצד המועצה, דברים שתוקנו. ועובדים על זה, לתקן את זה. בשנת 2024 יהיה דו"ח חדש, יהיו ליקויים. ואנחנו, ישבתי גם עם ניסים על הליקויים. כן, אבל דו"ח מפורט לשנת 2024 הוא אנחנו נקבל אותו.
מר מאור הרוש: דו"ח ביקורת, כל שנה יוצא הדו"ח הזה?
מר עודד שגב: כן, בטח. זה דו"ח -
מר מאור הרוש: זה דו"ח שיוצא כל שנה.
עמוד 74
מר עודד שגב: כל שנה.
מר מאור הרוש: חוץ מעוד נושא או שניים, שאתה לוקח על עצמך פעם בשנה,
נכון?
מר עודד שגב: כן. עכשיו, יש את הדו"חות שלי. זה הדו"ח מפורט, בסדר?
אני לוקח מהדו"ח של משרד הפנים, אני לוקח את הליקויים, עוברים על הדברים. אני יושב עם רן, עוברים על הדברים. אם מקבלים את הערות המועצה. יש פה ליקויים שהמועצה מגיבה ואומרת, תשמעו, הפחת של המים, כמו שהמועצה הגיבה פה, וואלה, היה 1 ,2 ,3. היו קבלנים, היו פה, היו שם. עכשיו המצב שלנו יותר טוב, ועובדים לשפר את זה. אם הוועדה באה ואומרת, תשמעו, תעשו, ממליצה עוד משהו, אז סבבה. אם היא מקבלת את הערות המועצה, אז מקבלת את הערות
המועצה, וממשיכים הלאה. כמובן, אני יושב עם ניסים, אנחנו מקימים ועדה לתיקון הליקויים. עוברים על הדברים, ופועלים לתקן את הדברים.
מר מאור הרוש: אז הליקויים מגיעים ממשרד הפנים?
מר עודד שגב: כן.
מר מאור הרוש: אתה לא כותב את הליקויים. הליקויים מגיעים -
מר עודד שגב: לא. הדו"ח המפורט של משרד הפנים הוא דו"ח שלהם, לא
קשור אליי.
גב' דנה מורי: אבל רגע, חוץ מזה, אתה עושות דו"חות לפי תכנית ביקורת
בטח שאתה בונה.
מר עודד שגב: חוץ מהדו"חות, יש פה עוד שני דו"חות שאני הוצאתי, שזה על
בי"ס כנפי רוח -
גב' דנה מורי: ומי קובע את תכנית הביקורת?
מר עודד שגב: אני. אני, ואני, יש לי את יו"ר הוועדה, שיכול להמליץ לי
לעשות על נושא שהוא בוחר. וראש המועצה רשאי להגיד לי.
אבל בגדול, אני עצמאי -
מר רן מנו: במקרה הזה, הוא כבר עשה תא הדו"חות לפני -
עמוד 75
גב' דנה מורי: לא, לא, כן, כן, אני יודעת. אני שואלת -
מר ניסים אלקובי: לא, היא מתכוונת קדימה.
גב' דנה מורי: לדעת להבא. יש גם מבקר חיצוני למועצה, או שרק אתה
ומשרד הפנים?
מר עודד שגב: אני, והמבקרים שמגיעים לפה, זה עובדי משרדים חיצוניים
של משרד הפנים, שעובדים עם משרד הפנים, ועושים את הביקורת.
גב' דנה מורי: אין כאילו מבקר שהמועצה מעסיקה, מבקר פנימי חיצוני?
מר עודד שגב: לא.
גב' דנה מורי: אוקי.
מר עודד שגב: לא שאני מכיר.
מר מאור הרוש: הוא המבקר, זה התפקיד שלו.
מר ניסים אלקובי: בדיוק, הוא המבקר.
מר מאור הרוש: הוא המבקר.
גב' דנה מורי: יש גופים שמביאים גם מבקר חיצוני.
מר ניסים אלקובי: נכון. לא, לא פה.
מר עודד שגב: אז יש כרגע דו"ח, אם יצא לכם לעבור כמובן. אני חלק
מהתפקיד, חוץ מביקורת, אני מקבל גם פניות הציבור. יש המון פניות מהציבור על כל מיני נושאים כאלה ואחרים. ויש המון פניות שהן לא מוצדקות. כמובן אני עונה לכולם, בכל שעה -
מר מאור הרוש: אה, אתה עונה?
מר עודד שגב: אני עונה לכולם בכל שעה, גם אם מתקשרים אליי לטלפון,
שולחים לי ווטסאפים לפעמים, בשעות לא שעות. אני משתדל, חוזר ועונה להם, גם אם זה לא התפקיד שלי. לפעמים מדובר על דו"חות שבכלל לא קשורים אליי. אומרים לי, מתקשרים אליי, לא עונים לי במחלקת הארנונה. אז אני הולך למחלקת הארנונה, אומר להם, תקשיבו, בואו תענו -
עמוד 76
מר מאור הרוש: אבל מה דוגמה אחת שאתה כן קשור אליך, סתם דוגמה.
מר עודד שגב: הכל, בגדול הכל. אבל נגיד דו"חות ספציפית, יש לזה תובע
עירוני, שהוא מתעסק עם זה.
מר מאור הרוש: לא. תן לי דוגמה למשהו שכן אתה מגיע לשיח -
מר עודד שגב: לא יודע. פונים אליי הרבה בנושא בנייה. אי קבלת היתרים,
המועצה לא נותנת לי אישור לטופס 4, כי לא יודע מה 1 ,2 ,3 ,
4. אז אני פונה למהנדס, פונה למחלקה, אומר להם, תקשיבו
יש פה תושב, מתלונן. כלבים משוטטים, כל מיני דברים. אז אני הולך למחלקה או לגורם המקצועי במועצה, פונה, ומחזיר לתושב תשובה מפורטת במייל, מסודרת, על כל נושא שהוא פנה. ואם יש לו עוד דברים, אז הוא ממשיך לפנות אליי.
לפעמים התשובות הן לא מספקות, וזה בסדר. אבל זה חלק מהמשרה שלי. אני פה יומיים וחצי בשבוע, כן. אני חצי משרה פה. ויש את הדו"חות שאני מוציא.
מר רן מנו: אני רוצה רגע להגיד מספר מילים. אותי פחות עניין הנקודות
הקטנות, אם תיקנו או יתקנו. אותי עניין יותר להבין שאנחנו לא העתק -הדבק משנה לשנה, כדי לראות שהדברים הם באמת נבחנים ונעשים כמו שצריך. פניתי אליו, הטרדתי אותו לא מעט, וקיבלתי תשובות, חלקן גדול, קיבלתי תשובות שסיפקו אותי. חלקן זה כנראה אי אפשר לספק אף אחד בעניין הזה.
אבל בסופו של יום, אני חושב שהדו"חות האלה הם דו"חות מצוינים. אני רואה שהמועצה בעצם עושה, לפחות עפ"י הדו"חות -
מר מאור הרוש: מנהלת ומטפלת -
מר רן מנו: אבל אני רואה שהמועצה, אחד, עולה על הבעיות, ומנסה
לטפל בהן. לא בכולן היא מצליחה לטפל באופן מידי. אבל היא באמת עושה מאמצים לטפל בהם. יש ליקויים, יש תקלות, יש בעיות. אבל במשך הזמן, אי אפשר לדרוש בתוך שנה שהכל יהיה מושלם. ולכן, אני חושב שהדו"חות האלה היו מצוינים, וההתנהלות היא בסדר גמור.
מר שרון אלפסי: תודה רבה.
עמוד 77
מר עודד שגב: זהו. אז עכשיו רק מעלים את זה להצבעה, לאישור.
מר ישראל מאיה: רגע, לפני ההצבעה, אני רוצה לשאול כמה שאלות. יש פה את
דו"ח כנפי רוח, שקראתי אותו בעיון רב, ונראה לי שהוא על גבול הפלילי, מה שקורה שם.
מר עודד שגב: רק רגע, אני אגע בזה. רק רגע.
מר ניסים אלקובי: מה שקרה שם.
מר עודד שגב: רק רגע. אני -
מר ישראל מאיה: שהוא משנת 2022 .
מר עודד שגב: אני אעשה לכם -
מר ישראל מאיה: למה אני עכשיו צריך לבוא ולאשר, ועל מה אני מאשר?
מר עודד שגב: אתה לא מאשר. לא, אבל אתה מאשר את הפרסום. זה בסוף
הדבר הזה מפורסם לציבור.
מר רן מנו: הרבה דברים שנעשו ב -2022 .
מר עודד שגב: רק רגע. מה שקרה בכנפי רוח, התחילו את הפרויקט, בשלב
מסוים היה בו מהנדס איקס, שהיה פה ועבד. בשלב מסוים, יום בהיר נכנסה לפה מחלקה 443, להב 443, לקחו את המהנדס, עם כל מה שהיה פה במחלקה. ומפה התחלנו
להתנהל, להתגלגל להמשך -
מר מאור הרוש: רגע, אתה רציני עכשיו?
מר עודד שגב: כן.
מר מאור הרוש: לא, לא מכיר.
מר עודד שגב: אז אני לא יודע מה קרה מאז. המהנדס מאותו יום לא המשיך
לעבוד פה. לקחו את כל הקלסרים שהיו -
מר מאור הרוש: באיזו שנה הוא עבד פה?
מר ישראל מאיה: 2022, נו
מר עודד שגב: 2022, או קצת לפני
עמוד 78
מר מאור הרוש: תביא לי את כל היתרי הבנייה שנפתחו ב -2022. מה, אתה
רציני?
מר עודד שגב: ומפה התגלגלנו, הפרויקט המשיך להתגלגל. והיה פה לחץ.
והיה גם עניינים במשרד החינוך, שלא קשורים למועצה. אז זה -
גב' דנה מורי: כאילו, כל מה שיכל להשתבש עם הפרויקט הזה, השתבש.
מר ישראל מאיה: אני מבקש קודם כל, לפני שאני מצביע על דבר כזה, לכתוב
אישור פרסום דו"חות -
מר עודד שגב: זה לא אישור פרסום. אתה -
מר ישראל מאיה: על מה אני -
מר ניסים אלקובי: לא. הפרסום הוא לא זקוק לאישור. אנחנו מחויבים לפרסם.
אז פתרנו לך את הבעיה.
מר רן מנו: ההליך הפלילי לא רלוונטי -
מר ניסים אלקובי: אף אחד לא שואל אותנו. מהרגע שאתם -
מר רן מנו: ההליך הפלילי מתנהל במשטרה, בחקירה, ובמשרד
המשפטים. זה לא בדו"חות. הדו"חות רק אומרים, היה 1 ,2 , 3 ,4 .
מר ישראל מאיה: אבל למה אני צריך לאשר אותם, בשביל מה?
מר עודד שגב: רק רגע, אני אסביר. התהליך הוא כזה, ברגע שאני מוציא
דו"ח, ומקבלים דו"ח...רק רגע. יש תהליך מאוד מסודר שצריך לקרות, ומשרד הפנים גם בדו"חות, בדו"ח המפורט הוא מציין ומעיר על זה. האם יש פה ועדת ביקורת, האם דנו בדו"חות, האם אישרו את הדו"חות, יש פרוטוקול. בסוף כל התהליך הזה הוא מאוד מסודר. אנחנו מקבלים, אני, או משרד הפנים שולח דו"ח. אני מעביר אותו לגורמים
המקצועיים במועצה, שזה ראש המועצה ומנכ"ל. עוברים עליו, יושבים עליו, נותנים את ההערות שלהם, אם יש להם.
ואם אין הערות, עוברים לוועדת ביקורת. ועדת ביקורת, יש יו"ר. אנחנו עוברים על הדו"חות. הוא נותן את ההמלצות שלו, או את ההערות שלו. מוציאים פרוטוקול שהדו"ח
עמוד 79
מאושר, ומעלים את זה למליאה. זה הכל. אנחנו לא מאשרים
את זה -
מר ניסים אלקובי: והפרוטוקול הזה מדווח גם. אחרי זה אנחנו מחויבים למשרד
הפנים -
מר ישראל מאיה: כן, אבל מה אתה יכול לעשות עם דו"ח כזה?
מר שרון אלפסי: כלום, רק לאשר אותו לפרסום.
מר ניסים אלקובי: לא. לאשר אותו, שזה דו"ח -
גב' דנה מורי: אבל אתה אומר, היה פה משהו לא תקין. באנו, עשינו בדיקה
של התהליך הלא תקין -
מר שרון אלפסי: תיקנו מה שאפשר.
מר ניסים אלקובי: נכון.
גב' דנה מורי: וכתבנו מה אנחנו צריכים לעשות, כדי שזה לא יקרה שוב. יש
דברים -
מר ניסים אלקובי: נכון. על התהליך שאתה עובר.
מר רן מנו: עדיין ההליך המשפטי לא הסתיים -
מר שרון אלפסי: הדו"ח עצמו זו המלצה לטיפול.
מר רן מנו: ישראל, ההליך המשפטי טרם הסתיים. ולכן, זה לא רלוונטי
אליו. הוא אומר, היה 1 ,2 ,3 ,4. מה התוצאה של זה-
מר ניסים אלקובי: הוא מצלם תמונת מצב.
מר שרון אלפסי: טוב, חבר'ה. אישור דו"חות. דו"ח מפורט 2023, דו"ח כנפי
רוח ודו"ח מוכנות לחירום. מי בעד?
גב' דנה מורי: אני אאלץ להימנע, שרון. שרון, אני אמנע מדברים שקשורים
לדו"חות ביקורת, כי אני עובדת במקום שנותן שירותים של עריכת דו"חות ביקורת -
מר ניסים אלקובי: מה הקשר?
מר שרון אלפסי: אין קשר.
גב' דנה מורי: לא, אני לא נותנת. אנחנו עובדים עם משרד הפנים.
עמוד 80
מר דורון שרעבי: נשמה, את בכובע המקצועי שלך יכולה לחתום בשתי ידיים.
גב' דנה מורי: אין לי מניעה? איפה שאני עובדת, אנחנו מבקרים שנותנים
שירותים -
מר שרון אלפסי: אין שום קשר. טוב, אישור דו"חות. דו"ח מפורט 2023, מי
בעד? 8 בעד 1 נמנע
החלטה:
הוחלט לאשר ברוב קולות את דו"ח מפורט 2023 .
מר שרון אלפסי: אישור דו"ח כנפי רוח. מי בעד? לימור? בסדר גמור. 8 בעד 1
נמנע
החלטה:
הוחלט לאשר ברוב קולות את דו"ח כנפי רוח.
מר שרון אלפסי: דו"ח מוכנות לחירום. אישור דו"ח מוכנות לחירום. מי בעד?
9, פה אחד
החלטה:
הוחלט לאשר פה אחד את דו"ח מוכנות לחירום.
3. אישור תב"רים
מר שרון אלפסי: הלאה, אישור תב"רים. קדימה.
מר ניסים אלקובי: תודה רבה, עודד. אני מעלה את התב"רים. אישור תב"רים.
בבקשה, אישור תב"רים. זכות הדיבור לגזבר המועצה, מר ענבר לוין.
מר ענבר לוין: יש כאן תב"רים חדשים. הראשון זה הצטיידות בגני ילדים.
זה בעצם תב"ר שבגלל הוא כבר התחילו בפעילות, דהיינו תוך כדי עבודה, שהגיעו הזמנות. בדיעבד, התברר לי שיש הרשאה
עמוד 81
ממפעל הפיס. אז יכול להיות שהביצוע יהיה יותר נמוך מ -
140,000 ₪, כי כבר חלק בוצע כבר בשוטף. אבל זה-
גב' דנה מורי: אז תנצלו אותו לדברים אחרים.
מר ענבר לוין: שנייה, לא. עוד פעם, כנראה לפני שנה אושר במפעל הפיס
לבקשת המועצה, במסגרת...שמגיע למועצה, הצטיידות לגני ילדים. אני לא ידעתי על זה, וגם אתה לא ידעתם.
מר מאור הרוש: חיכינו לזה.
מר ענבר לוין: יכול להיות. לעצם העניין, כשהגיעה לי הזמנה לכל מיני
ציודים, אחרי ההזמנה השנייה הבנתי שיש הרשאה כזאת, ואז עצרתי, ואז אמרתי, חבר'ה, נביא את זה למליאה, בעצם נפתח את זה בצורה מסודרת. אז יכול להיות שהביצוע לא יהיה 140,000 ₪, כי כבר יכול להיות שרכשו חלק. ואז נצטרך לאסוף את הדברים בשביל לדווח. אבל לפחות זה יהיה מסודר. ומהיום והלאה, זה לא יהיה חלק בשוטף, ואז זה ימשיך -
מר מאור הרוש: אבל ענבר, אתה מדבר איתי על 140,000 ₪ של שנה שעברה
בעצם, של הצטיידות שבוצעה כבר.
מר ענבר לוין: לא.
מר מאור הרוש: חלקה לפחות.
מר ענבר לוין: חלק. כמה, אני לא יודע. אני אומר עוד פעם. אחרי שבאו
בהזמנה השנייה, הבנתי שיש דבר כזה, כי אמרתי, רגע, אני לא רואה את זה בתקציב -
מר מאור הרוש: אין בעיה, אבל זה תקצוב של 2024, או תקצוב של 2025
בפועל
מר ניסים אלקובי: זה תב"ר, זה רץ.
מר שרון אלפסי: תב"ר זה פתוח.
מר מאור הרוש: למה, זה כל שנה יש -
מר שרון אלפסי: לא, לא, לא.
עמוד 82
מר מאור הרוש: בטח שיש -
מר שרון אלפסי: תב"ר פתוח.
מר מאור הרוש: ה -140,000 ₪ האלה, הצטיידות גני ילדים-
מר שרון אלפסי: לא, לא, לא משנה. הרעיון של תב"ר, לא השתמשת, הוא
פתוח, הוא נשאר. הוא לא נעלם בסוף שנת תקציב.
מר מאור הרוש: השנה אתה צריך לאשר עוד אחד כזה תב"ר.
מר שרון אלפסי: אם ייגמר הכסף, אז יעלה עוד אחד.
מר ניסים אלקובי: לא, לא, לא. לא שייכו את זה.
מר ניסים אלקובי: רגע, תנו לו לענות.
מר ענבר לוין: מפעל הפיס, כל שנה נותן הרשאה לרשות. יש מה שנקרא,
אמת מידה. כשתכננו את אמת המידה הזאת שנה שעברה, ביקשו ממפעל הפיס כסף עבור הצטיידות גני ילדים. זה עדיין עומד משנה שעברה. אני לא יודע כמה מתוך זה כבר נוצל. אני אעשה את האיסוף אח"כ עם דנה -
מר מאור הרוש: דנה יכול לענות -
מר ענבר לוין: יוסי, מה קשור לזה. הוא יכול להיות שיש דברים שלא
קשורים לזה. אבל לפחות שלגבי ההמשך, יהיה נקרא לזה, מגירה, תב"ר, כדי ש -א', אתם יודעים את זה. ו -2, שלא יתערבב לנו בשוטף, בכל מיני דברים אחרים.
מר רן מנו: הם נמצאים, ניסים, בפיס, או בתוך הכספים שכבר נמצאים
אצלנו?
מר ענבר לוין: זה רק מתוך הכספים שנמצאים בפיס. עוד פעם -
מר רן מנו: בפיס. אז זאת אומרת , שאם אתה פונה לפיס, אתה יכול
לשאול אותם כמה הם העבירו, אתה יודע -
מר ענבר לוין: לא, עוד פעם נתחיל. הפיס מקצה כסף לרשות. הרשות פנתה
לפיס, וכשנתנו לנו הרשאה על 140,000 ₪ לרכישת ציוד. יכול להיות שקנו כמה כיסאות. אני לא יודע עכשיו לאתר אילו כיסאות קנו. כרגע אני פותח את התב"ר הזה, והוא כנראה לא
עמוד 83
יגיע למימוש עד 140,000 ₪ בהוצאה בתב"ר. אבל כשאנחנו ניגש לשלב הדיווח, לדוגמה, יהיה כאן ביצוע של 120,000 ,₪ אני אשב מול דנה, ונתחיל לעשות את חשבוניות שהיא עשתה בעבר. אבל מרגע זה, לפחות נעשה את הרישום המסודר. זה לא ייפול על אירועי יום העצמאות, ולא ייפול על -
מר רן מנו: לא, לא הבנתי את השאלה שלי. אם זה תב"ר של 140,000 ,₪
אישור שקיבלנו ממשרד הזה, לקנות ציוד ב -140,000 ₪, אבל לא קיבלנו את כל ה -140,000 .₪
מר ענבר לוין: עוד לא קיבלנו שקל.
מר רן מנו: עוד לא קיבלנו שקל.
מר ניסים אלקובי: אתה צריך להציג את החשבונית שרכשת באמת.
מר רן מנו: אז אני אומר. עוד לא העבירו להם שום חשבוניות? כלומר -
מר ענבר לוין: עוד לא העבירו להם שום דבר.
מר רן מנו: כביצוע, אבל לא עבר?
מר ענבר לוין: אבל לא העבירו להם שום חשבוניות. אני לא יודע כמה ביצעו
עד היום. אבל אני יודע שסך ההקצבה היא 140,000 .₪
גב' לימור שחק: ואז צריך דרישת תשלום, לפי -
מר רן מנו: ואם לא נעביר להם את הסכום המלא, אנחנו נאבד בעצם את -
מר ענבר לוין: לא נאבד, לא נאבד, לא נאבד. אם נבצע בסוף 126,000 ₪, כל
המטרה כאן, לקחת את זה, א', שאתם תדעו. 2, לעשות מזה סדר, ולא יתבלגן לנו בין כל מיני דברים אחרים בחינוך.
אח"כ -
מר ניסים אלקובי: לא משנה איפה, בשוטף.
מר ענבר לוין: לגן ילדים או למשהו.
מר רן מנו: שאלה נוספת. ואם לא נמצא את כל ה -140,000 ₪, את
החשבוניות שאתה מדבר, אתה לא יכול להביא חשבוניות חדשות על ציוד שאתה קונה, ולהכניס את זה פנימה? כי זה הרי -
עמוד 84
מר ענבר לוין: שתי אפשרויות. מאוד פשוט, שתי אפשרויות. אחת, בוא נגיד
שהוציאו עד היום 20,000 ₪, ואני לא יודע מהם
כשאני...כרגע אנחנו עושים את הסדר. יוסי חדש. נחפש אותה.
אם לא, אז שתי אפשרויות. או שנגיד לפיס, ביצענו רק 120,000 ₪, ותחזירו לנו לרמת המידה שלנו או שנמצא אותם, ונדווח עליהם. אז בביצוע בתב"ר לא יהיה 140,000 ,₪ יהיה רק 120,000 ₪. והשאר ייכנס כהכנסות שונות כמו שלסל הגדול, כמו שהיה בעבר. שאנחנו רוצים לא להמשיך בשיטה הזאת.
מר שרון אלפסי: אפשר להעלות את זה, או שאתה רוצה לדבר על הכל?
מר ענבר לוין: אני רוצה לעבור על הכל, ברשותכם. מרכזי מדע, כנ"ל. קול
קורא, שהוגש לפני כמה חודשים למשרד החינוך. זו גם כן פעילות שלא יודע מה קוראים לזה, מייקרים, וכל מיני דברים כאלה. אבל כנ"ל, אני לא רוצה שזה יהיה במערכת השוטפת, ואיפה שזה יהיה ייכנס -
גב' דנה מורי: וכל ה -60,000 ₪, אנחנו נקבל ממשרד החינוך
מר ענבר לוין: כן. אבל אז נדע איפה אנחנו מדווחים, ולא נחפש את זה. יצא
לנו אתמול לשבת עם אנשים שמישהי באה מטעם משרד
החינוך של הגפ"ן, ולהתחיל לחפש איפה החשבונית הזאת והזאת. יש לזה כתובת ברורה, איפה זה צריך להתנהל. וזה גם לא מבלבל לנו את השוטף, שאנחנו יודעים שיש לנו בעיה מאוד קשה בשוטף.
מר רן מנו: במקומות האלה, שאתה, יש לך בורות, אתה מרים טלפון
לאריה, לשאול אותו, או שחבל על הזמן? אתה מרים לו טלפון, או שואל אותו, או מתייעץ איתו, אולי הוא יודע, או שחבל על הזמן?
מר ענבר לוין: עוד פעם, סליחה. שיטת הרישום והמעקב, וברגע שרק בנאדם
אחד יודע מזה, הכי מוכשר, זה פשוט מתפספס. ובתהליך הזה, לדוגמה, מרכז המדע, יוסי יידע שיש לו דף נייר עם התב"ר. ומי שהוא מפעיל, יהיה לזה אחראי. וזה יהיה מולי, ומול הנהלת חשבונות. ברגע ש -3 ,4 אנשים יודעים מזה, אז אם פספסת, או נגיד הוצאה של הצטיידות גני הילדים נרשמה
עמוד 85
שם, מישהו יוכל לעלות על זה. בעבר, אף אחד לא יכל לעלות על זה. לך תעלה על דברים מלפני שנתיים, זה בעייתי, ולכן נלך קדימה. כנ"ל, בטיחות -
גב' לימור שחק: אבל רק שאלה. הדיווח הזה, יש דד ליין? כאילו, עד מתי אתה
יכול לתת להם דרישת תשלום כזאת?
מר ענבר לוין: למי? מפעל הפיס, כעיקרון לא מוגבל. זה כסף של המועצה.
גב' לימור שחק: אוקי.
מר ענבר לוין: מרכזי מידע, אני חושב שזה שנה, או משהו כזה. אני לא זוכר.
אבל זה התחיל כבר, אני יודע שהוא התחיל לעבוד על זה מול אחד בתי הספר, יוסי.
מר רן מנו: איך עם כל הביקורות שהיו על המועצה במשך 3 השנים
האחרונות, ביקורות של משרד הפנים, ביקורות של כל העולם, ובכל זאת אריה עשה מה שבא לו. איך תסבירו את זה?
מר שרון אלפסי: א', זה היה תחת משרד הפנים.
מר רן מנו: נו.
מר שרון אלפסי: והם ניהלו את זה פה ביחד -
מר רן מנו: אבל אריה עשה בלגן שלם.
מר שרון אלפסי: אני לא יודע אם בלגן. בלגן שאנחנו לא זה. יכול להיות שהוא
ניהל את זה ברמה שהוא מבין את זה.
גב' קרן מ. רינות: הוא, הייתה לו שיטה אחרת.
מר שרון אלפסי: כן, בשיטה שלו.
גב' קרן מ. רינות: זה הכל.
מר שרון אלפסי: זה לא חלילה שהוא עשה פה איזה משהו בניגוד. לא -
מר רן מנו: אתה לא יודע. אתה לא יודע. זה אומר שאתה לא יודע לדעת
איפה הכספים הלכו.
מר שרון אלפסי: מה שכן אני יכול להגיד, שלנו היום, החלוקה הזאת, וההפרדה
הטוטאלית בין הזה, זה הסעיפים המשויכים -
עמוד 86
מר ניסים אלקובי: עושה סדר.
מר שרון אלפסי: עושה לנו סדר ברמת השליטה. היום אתה תבקש ממני דו"ח
של הצטיידות לבתי ספר, אני יודע מאיפה להוציא את זה. זה לא -
מר רן מנו: אבל ככה זה צריך להיות.
מר שרון אלפסי: זה בדיוק התהליך שאנחנו עוברים. אבל נגעתי בזה -
מר רן מנו: אבל המוח שלי אומר, שכשיש בלגן, מישהו מרוויח ממנו.
מר שרון אלפסי: רן, נגענו בזה -
מר ישראל מאיה: לא. כשיש בלגן, צריך לעשות סדר, וענבר בא לעשות פה סדר.
גב' דנה מורי: אז פה יש לנו את ענבר, וענבר עושה לנו סדר.
מר שרון אלפסי: הלאה, ענבר, סליחה.
מר רן מנו: לא, אני אומר. אם בלגן מכוון, מישהו מרוויח מזה.
גב' דנה מורי: בסדר. עכשיו עושים סדר.
מר ענבר לוין: אני לא חושב שמישהו מרוויח. אני חושב שכולם מפסידים.
אבל זה דורש תשומות של מעקב. ואני מקווה שנעבוד על זה כולם ביחד. תשומות של מעקב, ושת"פ של כולם. לכן גם אתה יכול לרשום את המספר, ולשאול עוד שנה או משהו, איפה זה עומד. וכשיגיע תב"ר, גם נסגור אותו בהמשך. בטיחות מוסדות חינוך. בימים אלה מוגשות למשרד החינוך בקשות.
יש מה שנקרא, משרד...תקנה 17 לבטיחות במוסדות חינוך ברור דבר אחד. עוד פעם, עוד לא קיבלנו את התשובה, ושי הגיש בקשה על 123,000 ₪. אני עוד לא יודע מה יהיה עם זה אבל אף אחד שלא ישלה את עצמו, יש השלמה של הרשות המקומית. אז כנ"ל, אפשר להחביא את זה, ולהגיד, כן, יהיה בסדר. אני לא יודע מה תהיה ההשלמה, אני לא יודע באיזה אחוז. אבל אני כן מעלה את זה כרגע כאן. תדעו שיש דבר כזה. א', תדעו שמבקשים. מישהו יכול להגיד, לא, אנחנו לא רוצים. גם אם צריכים -
מר דורון שרעבי: אבל כשזה יהיה, אנחנו נעלה את זה לדיון.
עמוד 87
גב' דנה מורי: זה לכלל מוסדות החינוך?
מר ענבר לוין: או שכן, או שלא. עוד פעם, אנחנו נקבל את ההרשאה עוד
פעם. אבל המליאה יכולה להגיד, חבר'ה, אם אנחנו מקבלים ממשרד החינוך 123,000 ₪, לא מוכנים להשלים שקל. אבל אני אומר לכם, שתמיד בדברים כאלה, משרד החינוך דורש מצ'ינג. ובכל פרויקט, גם כשנותנים לך 100,000 ₪, אתה אף פעם לא יכול להגיש בדיוק 100,000 ₪. תמיד זה צריך להיות 101-
מר דורון שרעבי: בסדר. אבל אם המצ'ינג עוד 70,000 ₪ שאנחנו צריכים
להוציא, אז אתה תביא את זה להחלטת מליאה.
מר ענבר לוין: בוודאי. אם יהיה שינוי, אני אביא את זה. אבל תדעו -
מר מאור הרוש: ענבר, יש לי בקשה. בגלל שמדובר באותו כסף, לאותו ייעוד,
אז מתחת לבטיחות מוס"ח תשפ"ו, לא צריך להיות משרד החינוך. צריך להיות עוד פעם בטיחות מוס"ח תשפ"ו -
מר ענבר לוין: נכון, צודק. לא, זו טעות שאפשר -
מר מאור הרוש: ואז נדע שאנחנו מקרב...מוציאים 50,000 ₪. ומשרד החינוך
120,000 ש"ח
מר ענבר לוין: אכן כן, נמחק, תודה.
מר מאור הרוש: בכללי אבל, יש לי בקשה להוסיף לזה, אם ככה יהיה הסידור,
סבבה. אבל הייתי מעדיף עוד איזו עבודה, עם מימון מלא, או מצ'ינג. זאת אומרת , שזה יהיה ברור לכולנו, האם התב"ר הוא במימון מלא, או האם הוא במצ'ינג, וכמה אחוזים. זאת אומרת , עוד עמודה באמצע.
מר ענבר לוין: אני אבדוק איתך. אין לי תשובה כרגע.
מר מאור הרוש: לא, אני לא רוצה תשובה.
מר ענבר לוין: אין לי תשובה.
מר שרון אלפסי: לא, לא תשובה. הוא מבקש שיראו -
עמוד 88
מר ניסים אלקובי: אני אקח כדוגמה כמו בתב"ר של מרכז המחזור, רוצים לדעת
האם התב"ר הוא בא מבחוץ, או לחלופין מה החלק של המועצה.
מר מאור הרוש: שיהיה רשום, 70%-30%, שיהיה רשום
מר רן מנו: מספיק שיהיה רשום כמה התב"ר -
מר מאור הרוש: באחוזים.
גב' דנה מורי: יאללה, פרויקט טכנולוגי.
מר ענבר לוין: פרויקט טכנולוגי, אושר בשעתו ע"י משרד הביטחון, שבעצם
נלקח יועץ באמצעות האשכול, שנתן חוות דעת למשרד הביטחון, מה המרכיבים הטכנולוגיים שצריך להשקיע בבית אריה. היקף, איך קוראים לזה, ביצוע העבודות, של כמה מיליוני שקלים. אני, נודע לי את זה רק עכשיו, ולכן אני פותח תב"ר. אני עוד לא יודע אם הצטיידו, כי הם כבר ביצעו את העבודה, ואיך זה יירשם כאן. אבל אני יודע שדבר כזה, אני לא רוצה שזה יהיה רשום בשוטף, במסגרת הוצאות השמירה או כדומה -
גב' דנה מורי: 140,000 ₪, זה בעצם-
מר שרון אלפסי: מימון מלא, מימון מלא.
מר ענבר לוין: מימון מלא -
גב' דנה מורי: אבל זה על היועץ.
מר ענבר לוין: עבור היועץ. שהתכנית היא כמה מיליוני שקלים -
מר רן מנו: יש התחייבות לאחרי שהיועץ נותן את חוות הדעת שלו,
התחייבות לקבל את התב"ר, למלא את כל מה שהוא אומר?
מר ענבר לוין: לא. לא.
מר רן מנו: ...במה שהיועץ קובע, עכשיו הוא אומר, צריך 1 ,2 ,3 ,4. זה
עולה 10, 000,000 .₪
מר ענבר לוין: התשובה, לא. היועץ שלח למשרד הביטחון...אני לא יודע אם
זה כרגע בעיות תקציב, או כדומה. אבל משרד הביטחון עוד
עמוד 89
לא הוציא לנו הרשאה על איקס מיליונים. אבל יש לנו את הרשאה ל -140,000 .₪זה קצת יותר מורכב
מר שרון אלפסי: רגע, רגע, אחד, אחד. אני רוצה רגע להצביע.
מר מאור הרוש: יש לי בקשה שנייה רגע, להצטיידות מפעל הפיס, על
ההצטיידות. אני יודע שזה כסף של שנה שעברה, כי בשנה שעברה חיכו לזה הרבה. אבל התכוונתי להגיד, אני יודע שיש סדרי עדיפויות, מה הם סדרי העדיפויות שדנה לפחות הכינה, ברמת אילו גנים צריכים לקבל ומה. הכספים האלה היו אמורים להתבצע כבר by far כמה חודשים אחורה. השאלה הבנתי שאחרי הגיע היועץ מאותה חברה חיצונית, וקב"ט מוס"ח, הבנתי שאנחנו צריכים להשקיע התחלתית בכלל על כל ההצטיידות של מתקני החצר, הוא אומר שגם החצר אולי עצמה לא תקנית. הדשא לא תקני. יכול להיות שאנחנו צריכים לעשות פה איזה תהליך הרבה יותר -
מר ניסים אלקובי: לא, זה לא פה.
מר מאור הרוש: לא, זה פה. כי הצטיידות גני ילדים, חלק מזה הלך למתקני
חצר. חלק מהכסף הולך למתקני חצר. אבל מתקני חצר, אם עכשיו בא הקבלן החיצוני, ואומר לי, אין בעיה, 40,000 ₪ להעמיד לך את הבית החדש, זה מצוין. אבל הדשא לא תקני אתה חייב גם לעשות סקר עכשיו, להחליף את כל הדשאים.
אני לא מתחיל לעבוד אם הדשא לא תקני. אז בעצם, זה כבר לא נהיה 40,000 ₪. וזה נהיה 70,000 ₪. השאלה היא, בסוף יש לנו גני ילדים. צריכים להיות סדרי עדיפויות, כי יש גני ילדים שקודם כל, אחד, אין לו בכלל מתקן חצר. שתיים, מתקני חצר מלפני 10 שנים. יש פה כאילו סדרי עדיפויות שצריך להבין, איך אנחנו. כי אם לא נסדר את הדשא, ואם לא נעשה את זה מהשורש, לא יהיה מתקן חצר.
מר ניסים אלקובי: לא צריך, אין מה להביא מתקן, נכון?
מר מאור הרוש: בדיוק.
מר דורון שרעבי: יש לנו ביטוח על המתקנים האלה? אם עכשיו המתקנים האלה
נשרפים, יש ביטוח?
עמוד 90
מר ניסים אלקובי: יש לנו ביטוח כללי על המועצה.
מר שרון אלפסי: יש ביטוח כללי על המועצה.
גב' דנה מורי: אבל השאלה, מה ההשתתפות העצמית? ואני מניחה שהביטוח
לא מכסה -
מר מאור הרוש: ...ועוד, ועוד, ועוד, ועוד. ואם צריך לנסות לארגן משהו, כי זה
השלב המינימלי. מתקן חצר זה שלב מינימלי בחצר.
מר שרון אלפסי: חבר'ה, אני רוצה להעלות את התב"רים. הצטיידות גני ילדים,
מס' 559, ממפעל הפיס, סה"כ על 140,000 ₪. מי בעד? פה אחד.
החלטה:
הוחלט פה אחד לאשר תב"ר מס' 559, הצטיידות גני ילדים, ע"ס 140,000 ₪
ממפעל הפיס
מר שרון אלפסי: מרכז מדע, מס' 560, משרד החינוך 60,000 ₪. מי בעד? פה
אחד.
החלטה:
הוחלט פה אחד לאשר תב"ר מס' 560, מרכז מדע, ע"ס60,000 ₪ ממשרד החינוך
מר שרון אלפסי: בטיחות מוס"ח תשפ"ו, תב"ר 561 ,קרן עודפי תב"רים
ממשרד החינוך, ע"ס 173,640 ₪. מי בעד
גב' דנה מורי: כן, אבל תדייק. 50,000 ₪ מקרן עודפי תב"רים 50,000 ₪
מקרן עודפי תב"ר-
מר שרון אלפסי: פה אחד.
החלטה:
הוחלט פה אחד לאשר תב"ר מס' 561, בטיחות מוס"ח תשפ"ו, ע"ס 173,640 ,₪
בחלוקה 123,640 ₪ ממשרד החינוך, ו-50,000 ₪ מקרן עודפי תב"רים
עמוד 91
מר שרון אלפסי: פרויקט טכנולוגי, תב"ר 562, משרד הביטחון 140,000 ₪. מי
בעד? פה אחד.
החלטה:
הוחלט פה אחד לאשר תב"ר מס' 562, פרויקט טכנולוגי ע"ס 140,000 ₪ ממשרד
הביטחון.
מר רן מנו: ומה עובר אלינו מהסכומים האלה?
מר ענבר לוין: מאור, עוד פעם. אני שלחתי היום מעודכן, אחרי שעברתי
עם...בשבועיים האחרונים בשביל לסגור תב"רים. אז אני כתבתי את זה היום. עודכן כאן שאני רוצה תוספת.
מר מאור הרוש: למישהו יש התנגדות?
מר ניסים אלקובי: הגיע היום בצהריים.
מר ענבר לוין: בסדר, אז אני אסביר, עוד פעם. חלק מההכנה שלנו לקראת -
מר שרון אלפסי: רק הדברים פה מאוד ברורים, ענבר. קצר.
מר ענבר לוין: קצר ולעניין.
מר דורון שרעבי: רק תגיד לנו מה המצ'ינג.
מר ענבר לוין: זה תב"רים שנסגרים. אני עושה סדר. בפרויקטים שהיו כאן
בעבר, שיכול להיות שהיו לפני שנתיים, ובעצם לא סגרו אותם. ובעצם עכשיו סוגר אותם, כי אנחנו נכנסים לתהליך.
גם צריכים סוף שנה, את הדו"חות הכספיים. גם את הנושא של תכנית ההתייעלות, שכל המשמעות שלה, בעצם מה מצב הרשות המקומית. אז בעצם, אני לוקח פרויקטים שאחרי ישבתי עם לפחות כמה סשנים...להסתכל בהנהלת חשבונות, לראות מה היה. לדוגמה, רכשו שני רכשי ביטחון לפני שנתיים, ולא סגרו את זה, ולא לקחו בחשבון שצריכים להשלים כסף. אז עכשיו אני משלים את זה. ומשתדל להעביר את זה למקומות הנכונים. אז יש כאן בעצם למטה הגדלה של התב"רים האלה. והגדלה של התב"רים, והסגירה שלהם, בסדר?
עמוד 92
גב' דנה מורי: מה זה בעצם אומר סגירה? זה אומר שהיה כסף, קיבלנו
אישור תקציבי. קנינו את מה שהיינו צריכים לקנות -
מר שרון אלפסי: קיבלנו את הכסף, even .
גב' דנה מורי: זהו.
מר ענבר לוין: לא אמרתי even. אני עכשיו סוגר את זה. לדוגמה, עוד פעם
מי שרוצה, זו היסטוריה, זה קצת קשה -
גב' דנה מורי: הנה, הוא רשם, תקציב מקורי, עדכון. כלומר, לפעמים זה
שווה, לפעמים היית צריך לשים עוד 10,000 ₪. ולפעמים נשאר לך 5,000 ₪. נשאר 5,000 ₪, שמת בקרן עודפי תב"רים-
מר ענבר לוין: בואי נתחיל ככה. לא יכול ברשות מקומית לא יכול להישאר
עודף, כי בעצם קיבלת ממשרד ממשלתי, אתה לא יכול להישאר לך עודף. אתה לא גנב. יש שיטות לזה, אבל לא משנה. בעצם, אם יבנו לך כביש, ונגמר 100,000 ₪, נגמר ב -
95,000 ₪, תעשה עוד 2 מ'. אבל אין דרך אחרת. אין דרך לקחת יותר. עכשיו, אני אומר לדוגמה, אם רכשו רכבי ביטחון לפני שנתיים, וההכנסה הייתה לדוגמה סכום מסוים, אבל לא סגרו את זה שנתיים. אז אם אנחנו רוצים להבין איפה אנחנו נמצאים, אז זה כמו לפתוח תב"רים חדשים, גם את התב"רים הישנים, שאני אומר עוד פעם, שהם לא פעילים מעל שנה, בסדר?
גב' דנה מורי: אז זה שוב, משהו שאתה עושה כדי לסדר את הדברים. אתה
בעצם אומר לנו, זה היה התב"ר -
מר ענבר לוין: אני מגדיל אותו -
גב' דנה מורי: פה היינו צריכים להוסיף כסף, פה לא היינו צריכים להוסיף
כסף.
מר ענבר לוין: מגדיל אותו, מסדר אותו, וסוגר אותו. זה הרעיון כאן. לא
שום פרויקט -
גב' דנה מורי: בשביל ענייני רישום ודברים כאלה.
מר ענבר לוין: כן. ושום דבר לא חדש כאן.
עמוד 93
מר שרון אלפסי: אפשר להעלות?
מר מאור הרוש: לא, רגע, שנייה, שנייה. תחזור למטה רגע, ניסים. יותר מעניין
אותי משהו אחר. כשרשמת רכישת רכב קב"ט עכשיו לדוגמה, כל הלמעלה סבבה. זה אפילו עודפים של כסף. אבל למטה, זה כספים שאנחנו העברנו לתוך התב"ר הזה עכשיו. ברכישת רכב קב"ט, היה 145,000 ₪ תקציב מקורי. ועכשיו העברת עוד 97,000 ₪ לתוך התב"ר כדי לסגור אותו? כאילו, לאן הלך ה -
97,000 ?₪
מר ניסים אלקובי: רגע. קודם כל, מופיע פה פעמיים רכב קב"ט, ופעמיים מופיע
רכישת שני רכבי ביטחון.
מר מאור הרוש: אז לא הבנתי מה הולך פה.
מר רן מנו: זה גם אותו מספר תב"ר.
מר ענבר לוין: חבר'ה, חבר'ה, התקלתם אותי, שנייה. אתה רוצה שאני
אוסיף עוד עמודה? שנייה, רגע.
מר ניסים אלקובי: ענבר, נישאר עם האישור של התב"רים לדעתי -
מר ענבר לוין: לא, זה חשוב לי, סליחה. אני אסביר משהו עוד פעם. זה חשוב
להכניס את זה עכשיו. עוד פעם, זה...לפני שאנחנו נכנסים לתכנית התייעלות, בסדר? יש לזה משמעות. כי ככל שהיית בגירעון בתב"ר, ככל שאתה בא, עוד פעם, בעצם מה תכנית ההתייעלות אומרת. שאתה לוקח הלוואות כנגד גירעונות העבר שלך. אז בעצם אתה עכשיו צריך, כל מה שהיית בבעיה, צריך לסגור אותו, בגדול. אז עוד פעם, אם אתם רוצים -
מר רן מנו: למה אבל מופיע פעמיים?
מר ענבר לוין: אולי תקלה שלי, אני אבדוק תכף, או שנחזור אליכם. מי
שרוצה -
גב' דנה מורי: תרשום לנו במייל.
מר ענבר לוין: חבר'ה, סליחה. יש לנו מספיק בעיות כאן ברישומים. אז אני
לא רוצה -
עמוד 94
מר רן מנו: רגע. למה חברי המליאה צריכים לאשר סגירה? אתה צריך
לאשר את הסגירה הזאת.
מר ענבר לוין: לא. מליאה, מליאה סוגרת. אתם רוצים הסבר? אני אבדוק
מה חופף, ומה הייתה תקלה, ואתן הסבר.
(מדברים ביחד)
מר ענבר לוין: אם אתם רוצים לאשר במייל, בשמחה.
עו"ד עופר רזניק: אני אאשר באופן חד פעמי.
מר שרון אלפסי: אז אנחנו לא מעלים?
מר רן מנו: הוא יעשה תיקון.
מר שרון אלפסי: אז מי בעד? לא נורא, יאללה.
גב' דנה מורי: אבל מה אתה מאשר? זה כפול, הכל, איך תאשר?
מר ענבר לוין: לא הכפול הכל, סליחה. יש כאן במקרה תב"ר אחד שכתבתי
אותו פעמיים. אני צריך לבדוק עם עצמי עוד פעם.
מר מאור הרוש: פעמיים כתבת פעמיים. גם את -
מר שרון אלפסי: אחד היה לקב"ט הקודם, ואחד לקב"ט הנוכחי.
מר ענבר לוין: לא, למה? כתבתי פרויקט אחד פעמיים. נו, מה.
גב' קרן מ. רינות: בסדר, לא נורא. הכל טוב.
(מדברים ביחד)
4. דו"ח מצב קרנות
מר שרון אלפסי: יתרות קרנות.
מר ענבר לוין: ההבדל, שזה עוד עשיתי עוד מול חברת מישור. ואני אסביר
למה זה חשוב לי -
מר דורון שרעבי: הבעיה שאתה עובד פה אחרי 20:00 .
מר ענבר לוין: זה תכף אני אסביר, אני אמשיך הלאה. שנייה, רגע. לעצם
העניין -
עמוד 95
מר שרון אלפסי: מה הפרוצדורה?
מר ענבר לוין: ולמה זה חשוב? שנייה, רגע. כי אנחנו צריכים להגיש דו"ח
רבעון למשרד הפנים, שבעצם מתחיל את התהליך. אז כפי שאמר דורון, על 20:00, אז זה במקרה שבוע שעבר הייתי כותב לי ניסים ביום חמישי בבוקר, שהוא צריך את המצב של הקרנות, והייתי באילת. ואת זה עשיתי מאילת. ואני אומר לו ב -10:00 בבוקר כבר דופקים לי בדלת לצאת מהחדר, כי רוצים לבוא לנקות, ועדיין אני מכין את זה. אז אני מסביר את זה, אני אתן הסבר קצר על דו"ח, מה זה. ביקשו כאן את מצב הקרנות. עוד פעם, אני אמרתי שאני מתחיל לעשות סדר בתקציב הרגיל. התקציב הרגיל זה ספר מס' 1. וספר מס 2 זה התב"רים. יש לנו קרנות. הרשות פותחת קרנות לכל מיני נושאים. לדוגמה, אם חברי המליאה מאשרים חוק עזר שצ"פים לדוגמה. אני אומר רק לדוגמה. בנאדם שבא ומקבל היתר בנייה, משלם, אז חלק מהכסף הולך לקרן שקוראים לה שצ"פים. חלק הולך לקרן שהולך למבני ציבור, להיטל ביוב, וכדומה. לרשות יש קרנות מסוגים שונים. אני לא בקיא כאן, מה הייתה ההתנהלות בתוך הקרנות, כי זה עוד יותר מורכב, בשנים עברו. אבל ביקשו דו"ח.
מר ניסים אלקובי: נכון.
מר ענבר לוין: והדו"ח הוא בעצם, מה שרואים ממנו זה דבר אחד, בעצם בלי
להיכנס לפרטים. שסה"כ, לרשות, לצורך העניין, יש לה קרנות, וזה נכון ל...מסוים. יש עוד פעולות שעוד לא בוצעו השנה. אבל...כאילו, לרשות יש קרנות בכמעט 13,000,000 .₪ לכאורהסחתין . מצד שני, יש לה גירעונות שהיא צברה.
מר רן מנו: בתוך הקרנות?
מר ענבר לוין: לא בתוך הקרנות. ודברים -
מר רן מנו: בכלל, ההלוואה -
מר ענבר לוין: לא הלוואה. שנייה, אני אסביר -
מר רן מנו: אז אני שואל. מה, זה בנוסף על ההלוואה שיש?
מר ענבר לוין: ההלוואה, לא קשור.
עמוד 96
מר רן מנו: ועל ה -7,000,000 ₪-
מר ענבר לוין: הלוואה זה לא גירעון. שנייה, תן לי להסביר.
מר רן מנו: הלוואה זה לא גירעון, נכון.
מר ענבר לוין: סיימה המועצה, סיימה. הקימו את המועצה בסוף השנה. היא
סיימה, היה לה תקציב 100,000,000 ₪. היא סיימה במינוס 1,000,000 ₪. ה-1,000,000 ₪ לא הולך באוויר. פותחים קרן רושמים את זה גירעון מצטבר. שנה אח"כ היה עוד גירעון שוטף 500,000 ₪. הגירעון המצטבר הוא 1,500,000 ₪. ככה הגירעון מצטבר. לחלופין, יש תב"רים. תב"רים נסגרים, אם אתה סוגר אותם בצורה טיפשי ת , אתה סוגר אותם לגירעונות סופיים בתב"רים. שזו טעות, לעשות דבר כזה. אבל לצורך העניין, רכשת רכב, קיבלת עכשיו 100,000 ₪, ורכשת אותו ב-
110,000 ₪. אפשרות אחת, לצורך העניין, כמו שאני הצעתי כאן, קח את ה -10,000 ₪, שים אותו במקום אחר. לצורך העניין, בשוטף. כי אנחנו צריכים עכשיו להיערך לתכנית התייעלות. לצערנו, בתכנית התייעלות, ככל שהגירעון יותר גבוה, אתה בעצם יכול בעצם לזכות או לנסות לקבל הלוואה יותר גדולה. זה כל הסיפור, בסדר?
מר רן מנו: אבל רגע, אני מנסה להבין מה שאתה אומר. מה שאתה אומר -
מר ענבר לוין: רק שנייה, רגע. לעצם העניין, קיבלת הרשאה 100,000 ,₪
והוצאת 110,000 ₪, יש לך גירעון בתב"ר. רשמו את זה בקרן לגירעונות סופיים לתב"רים. כנ"ל, הייתה גם קרן עודפים -
מר רן מנו: אתה קורא לזה בשמות נורא יפים -
מר ענבר לוין: אני לא קורא לזה -
מר רן מנו: גירעונות. אני קורא לזה חובות.
מר ענבר לוין: חובות.
מר רן מנו: או, אז בוא נשאיר את זה כחובות, ואז יהיה לנו יותר קל
להבין. אנחנו מדברים, לפחות בפעם שעברה דיברנו, שאנחנו נכנסים ל -2025 עם גירעון של 7,000,000 ₪ למועצה. יש עוד
עמוד 97
15,000,000 ₪ הלוואות. ואיך שנכנסנו לפה, אנחנו כבר ב-20 , רגע, שנייה-
מר דורון שרעבי: גירעון עוד 15,000,000 .₪
מר רן מנו: לא. יש 15,000,000 ₪ הלוואות, ועוד 7,000,000 ₪ גירעון
לשנת 2025, עד עכשיו-
מר דורון שרעבי: לא. הוא אמר קודם, 15,000,000 ₪ גירעון
מר רן מנו: ופה יש לי עוד 12,000,000 ₪, כמעט 13,000,000 ₪ גירעון
מר דורון שרעבי: יש 15,000,000 ₪ גירעון
מר רן מנו: לא, חברים. דורון, תעשה רק הפרדה. יש 15,000,000 ₪
הלוואות בבנקים
מר שרון אלפסי: נכון מאוד.
מר רן מנו: נכון?
מר שרון אלפסי: כן.
מר רן מנו: אנחנו נכנסים ל -2025 עם 7,000,000 ₪ גירעון בתקציב
מר שרון אלפסי: נכון מאוד.
מר רן מנו: בסדר? ויש לי פה 13,000,000 ₪ גירעון בקרנות
מר ענבר לוין: התשובה, לא. התשובה, לא.
מר רן מנו: מה לא? זה גירעון, כתוב.
מר ענבר לוין: התשובה, לא.
מר רן מנו: גירעון מצטבר. כתוב, גירעון מצטבר.
מר ענבר לוין: התשובה, לא.
מר רן מנו: התשובה, לא?
מר ענבר לוין: התשובה, לא.
מר רן מנו: אוקי. תסביר לי.
מר ענבר לוין: עוד פעם. אתה פשוט עושה, יש לנו -
עמוד 98
מר מאור הרוש: חבר'ה, שנייה. תסביר שוב את העניין של הגירעון. הגירעון לא
מובן.
מר ענבר לוין: לאט, לאט, עוד פעם, רבותי -
גב' קרן מ. רינות: ענבר, ברשותך רגע. אני חושבת שהיה נכון בלי השורה
הראשונה. ה -17,000,000 ₪ מאוד, מאוד, מאוד מטעה. למה משום שזה לא קרנות. זה 17,000,000 ₪ גירעון בתקציב השוטף של המועצה.
מר מאור הרוש: זה שרשמו את זה -
מר ענבר לוין: אם הוא רשום בקרן. זה שהוא רשום, ככה כנראה ההנחיות
של משרד הפנים, ושל הרו"ח.
גב' קרן מ. רינות: אני מבינה, אבל -
מר רן מנו: אבל מה זה משנה. אם רשום גירעון במועצה, ויש עוד
15,000,000 ₪ הלוואה-
(מדברים ביחד)
גב' קרן מ. רינות: ההלוואה זה תזרימית. הלוואה זה כסף שחסר לך.
מר רן מנו: כפרה, קרן, מה זה משנה איפה? בסוף היום -
מר שרון אלפסי: צריך לשלם אותו.
מר רן מנו: כמה חובות יש למועצה.
מר שרון אלפסי: אז אני אגיד לך -
מר רן מנו: יש 15,000,000 ₪, פלוס 7,000,000 ₪, פלוס 12,000,000 ,₪
13,000,000 ₪-
מר מאור הרוש: לא, רגע. אבל חובות, זה משהו כללי מדי. בסוף, ההלוואה,
אתה משלם אותה -
מר רן מנו: מה זה משנה. אתה צריך לשלם אותה -
מר שרון אלפסי: אבל, הגירעון שלך הוא צודק. הגירעון שלך הוא 3,000,000 ₪
בשנה
מר מאור הרוש: אתה בא אומר, יש 12,000,000 ₪-
עמוד 99
מר רן מנו: אתה מסתכל על גירעון שנתי -
מר שרון אלפסי: אני, מה אני צריך להחזיר זה 15,000,000 .₪
מר רן מנו: אני מסתכל על הגירעון הכללי של המועצה. הגירעון הכללי,
בוא, נקרא לזה חובות, בסדר? החובות של המועצה, נכון להיום, 15,000,000 ₪ בבנקים-
מר מאור הרוש: כן.
מר רן מנו: 13,000,000 ₪ פה בקרנות
מר מאור הרוש: 10,000,000 .₪
מר רן מנו: לא זה, למטה. 12,988,000 .₪10,000,000 ₪ ו-15,000,000 ,₪
25,000,000 ₪. ועוד 7,000,000 ₪-
גב' קרן מ. רינות: לא, זה לא ועוד, זאת הטעות שלכם. בתוך ה -15,000,000 ,₪
ה-15,000,000 ₪ הוא בתוך ה -17,000,000 ₪, אוקי? לצורך ההבנה שלך.
מר רן מנו: לא, הוא אומר שלא.
גב' קרן מ. רינות: כן. כן.
מר רן מנו: ה -17,000,000 ₪ זה מתוך ה-15,000,000 ₪ הלוואות
מר ענבר לוין: הלוואות, לא קשור לדיון. לא קשור לדיון. הלוואה זה לא
גירעון. הלוואה זה לקחת הלוואה, אתה רוצה לעשות או פיתוח, או שיהיה לך גירעון מצטבר, אתה לוקח הלוואה.
מר רן מנו: ה -17,000,000 ₪ זה כולל ההלוואות
מר ענבר לוין: 17,000,000 ₪ זה גירעון, תקשיב, בתקציב שלך. שנייה, אני
אתן לך דוגמה. שנייה, רגע -
גב' קרן מ. רינות: ההלוואות מממנות את זה. מממנות את זה.
מר רן מנו: מה זה משנה, קרן? למה אתם מסתכלים על זה ככה?
גב' קרן מ. רינות: מה זה, מה זה משנה? אנחנו -
מר רן מנו: את מסתכלת על זה שנתי, אני לא מסתכל שנתי.
גב' קרן מ. רינות: אני לא מסתכלת על שנתי.
עמוד 100
מר רן מנו: מה החובות של המועצה, נכון להיום. מה החובות.
גב' קרן מ. רינות: בסדר, אז רגע. לא -
מר רן מנו: ה -15,000,000 ₪ זה מתוך ה-17,000,000 ?₪
גב' קרן מ. רינות: ה -15,000,000 ₪ מתוך ה-17,000,000 .₪
מר רן מנו: ההלוואות שלך -
מר ניסים אלקובי: לא, הוא אמר לא.
גב' קרן מ. רינות: אבל שנייה, ענבר, שנייה. אני לא מבינה למה ההתרגשות
הזאת. שנייה, בבקשה. אם אני היום הפעלתי עסק, בסדר?
ההכנסות שלי 1,000 ₪. ההוצאות שלי 1,500 ₪, אוקי
מר ענבר לוין: סוף השנה, את בגירעון 500 .₪
גב' קרן מ. רינות: אני בהפסד בשנה 500 ₪, נכון? אני צריכה לממן את ה-500 .₪
איך אני מממנת
מר רן מנו: הלוואה.
גב' קרן מ. רינות: יופי.
מר רן מנו: אז זה חוב שיצרת אותו.
מר ענבר לוין: לקחת הלוואה, אבל זה לא גירעון.
גב' קרן מ. רינות: רגע. אבל רגע, רגע -
מר ענבר לוין: זה לא גירעון.
גב' קרן מ. רינות: אז כשאני רואה גירעון של 17,000,000 ₪, מה שמממן אותו
בין היתר -
מר רן מנו: ההלוואה.
גב' קרן מ. רינות: זו ההלוואה.
מר רן מנו: ובשנה אחרי יצרת עוד גירעון של עוד 500 ₪, ההלוואה
שלקחת כבר 500 ₪, זה לא גירעון נוסף מצטבר
מר ענבר לוין: זה לא שניהם ביחד.
גב' קרן מ. רינות: לא. ה -17,000,000 .₪
עמוד 101
מר רן מנו: טוב, בסדר. אני לא מבין מתמטיקה.
גב' קרן מ. רינות: לא, זה לא מתמטיקה.
מר רן מנו: מה זה משנה גירעון נוסף מצטבר. כמה חובות יש למועצה. יש
15,000,000 ₪ הלוואה
מר ניסים אלקובי: כן.
מר רן מנו: יש 12,000,000 ₪ פה גירעון של הזה, נכון? ויש עוד 7,000,000
₪, שאתם אומרים בתחילת שנה גירעון של השוטף. זה החוב שלנו. מה זה משנה אם לקחת הלוואה, ומימנת וסגרת את החוב, יצרת חוב חדש.
גב' קרן מ. רינות: כי אתה מוסיף את ה -15,000,000 ₪ על ה-10,000,000 ₪, וזה
לא נכון.
מר דורון שרעבי: אני אסביר לך. החוב זה 1,000 ₪, אוקי?...כדי לכסות את זה-
מר רן מנו: אבל יצרת גירעון חדש.
מר דורון שרעבי: ...זה לא ביחד.
מר רן מנו: אבל יצרת גירעון חדש.
מר דורון שרעבי: אתה משלם ריבית על החוב. רק על הריבית אתה משלם. ואז
את הריבית מתווספת -
מר רן מנו: דורון, לקחת הלוואה של 500,000 ₪ ל -5 שנים. אתה משלם
100,000 ₪ בשנה. זה לא שיש לך גירעון של 100,000 ₪. יש לך גירעון בתקציב של 100,000 ₪. אבל יש לך גירעון של 500,000 .₪
מר ענבר לוין: רן, ברשותך, אפשר?
מר רן מנו: חובות של 500,000 ₪...בין גירעון לבין חובות. זה שני דברים
שונים.
גב' קרן מ. רינות: בדיוק. רן, זה מה שאמרנו. שני דברים שונים.
מר רן מנו: אבל אני רוצה לדעת לא מה הגירעון. אני רוצה לדעת מה
החובות.
גב' קרן מ. רינות: בכסף . סבבה, בסדר.
עמוד 102
מר רן מנו: כן, מה החובות.
גב' נירה אטיאס: תנו לענבר לדבר. תסביר, ענבר.
מר דורון שרעבי: אם החובות שלך 10,000 ₪, ולא לקחת הלוואה, אז החוב שלך
הוא רק 10,000 ₪-
מר רן מנו: יופי.
מר דורון שרעבי: יפה. עכשיו, כדי לפתור את הבעיה של 10,000 ₪, לקחת
הלוואה.
מר רן מנו: נו.
מר דורון שרעבי: אז זה לא אומר שיש לך עכשיו עוד חוב. אתה לוקח כדי לפתור
את זה, אבל זה לא -
מר רן מנו: לקחת את החוב מפה, והעברת אותו לפה. נשאר לך אותו חוב.
מר שרון אלפסי: טוב, רן, שנייה. יש לי 10 ₪. קצר, קצר, קצר. יש לי 10 ,₪
לקחתי 10 ₪ כנגד כדי לסגור את זה. כמה יש לי
מר רן מנו: כלום, 0 .₪
מר שרון אלפסי: זה הכל. 10 .₪
מר רן מנו: אתה טועה.
מר שרון אלפסי: 10 .₪
מר רן מנו: יש לך חוב של 10 .₪
מר שרון אלפסי: נכון. זה הכל.
מר רן מנו: יש לך 0 חוב, אבל יש לך 10 ₪...אז אם עכשיו יש לנו...אתם
מדברים משהו אחד, ואני מדבר על משהו אחר. אם אנחנו אומרים שיש לנו 15,000,000 ₪ הלוואות, בסדר? לקחנו, כבר שילמנו, עשינו, אנחנו משלמים. יש לנו עדיין 15,000,000 .₪ שים 15,000,000 ₪ בצד, בסדר? יש לנו גירעון תקציבי ל -
2025 ,7,000,000 ₪, נכון זאת אומרת , שיש לנו גירעון, יש לנו חוב של 7,000,000 .₪
מר שרון אלפסי: נכון מאוד.
עמוד 103
מר רן מנו: תוסיף אותו ל -15,000,000 ₪, כמה אנחנו 22,000,000 .₪
עכשיו הוא אומר שיש פה עוד 10,000,000 ₪ גירעון בקרנות בתוך הקרנות. חסר לי 10,000,000 ₪. אני אקח מהלוואה מהבנק, אני אכסה אותו. אם זה בבנק, מה זה משנה איפה זה יהיה. נכון או לא?
מר שרון אלפסי: בגדול.
מר רן מנו: אז יש לי עוד 10,000,000 .₪
מר ענבר לוין: לא.
מר רן מנו: אנחנו ב -32,000,000 .₪
מר מאור הרוש: אתה לא מאשר את זה?
מר ענבר לוין: אתה, עוד פעם, סיימת את השנה הראשונה במינוס 1,000,000
₪. רשמת גירעון שוטף, גירעון מצטבר 1,000,000 ₪. שנה שנייה, עוד 1,000,000 ₪, גירעון שוטף 1,000,000 ₪. סה"כ מצטבר, 2,000,000 ₪. יפה מאוד. יש לך בעיה תזרימית, כי קשה לך להתנהל ככה. ולכן אתה הולך לבנק ולוקח הלוואה.
ברגע שלקחת הלוואה, זה לא טוב, אתה חייב כסף. אבל זה לא נוסף לגירעון שלך. יש לך בפירעון מלוות, החזר. ורשום לך במאזן, אבל זה לא בגירעון. גירעון, זה פער בין הכנסות להוצאות שלך. גירעון יכול להיות או בתב"ר, או בשוטף. זה המצטבר שלך. איך אתה מממן אותו? באמצעות הלוואה. כי לצורך העניין -
מר רן מנו: למה לא לקחת הלוואה מה -15,000,000 ₪-
מר שרון אלפסי: זה מה שביקשנו.
מר ענבר לוין: למה לא לקחתי מה?
מר רן מנו: מה -15,000,000 ₪ שלקחו הלוואה, למה לא סגרו את
התב"רים פה? את הקרנות פה. אם אתה לוקח הלוואה לכסות את -
מר ענבר לוין: שנייה. לפי דעתי, אמרתי, אני לא עשיתי עדיין תחקיר על
העבר. לקחו הלוואות, וסגרו חלק מהגירעון המצטבר במסגרת
עמוד 104
תכנית ההבראה. לא מספיק, או לא את כולו. זה לפי דעתי אבל לא חקרתי את העבר.
מר רן מנו: אז עדיין נשאר 10,000,000 .₪
מר ענבר לוין: אני לא יודע מה שאתה אומר, מה זה 10,000,000 ₪, אבל-
(מדברים ביחד)
מר רן מנו: במינוס.
גב' קרן מ. רינות: נכון.
מר רן מנו: יופי. אז יש חוב של 10,000,000 .₪
גב' קרן מ. רינות: נכון.
מר רן מנו: יופי. חבר'ה, מה אני מדבר יפנית? אני לא מבין.
מר ענבר לוין: אתה מדבר לא יפנית -
מר רן מנו: אני מדבר יפנית? יש פה כמו גירעון של 10,000,000 ₪, ועוד
תקראי לזה איך שאת רוצה.
גב' דנה מורי: בסופו של דבר, אנחנו חייבים כספים. לא משנה אם -
מר רן מנו: אני חייב 10,000,000 ₪ בקרנות. אני צריך להביא 10,000,000
₪-
גב' קרן מ. רינות: ה -10,000,000 ₪, זה הלוואה ומשיכות היתר שיש למועצה
מר רן מנו: אז יש גירעון של 10,000,000 .₪
גב' קרן מ. רינות: נכון.
מר רן מנו: יש חוב של 10,000,000 ₪. אני צריך להביא מהבנק עכשיו
10,000,000 ₪ כדי לאפס את זה, נכון
גב' קרן מ. רינות: לא. הבנק כרגע נתן לך עוד משיכת יתר -
מר רן מנו: לא. עזבי אותי. אני הולך עכשיו לבנק אחר, ואומר לו, יש לי
גירעון של 10,000,000 ₪, תן לי 10,000,000 .₪
גב' קרן מ. רינות: אתה צריך.
עמוד 105
מר רן מנו: אז לקחתי 10,000,000 ₪, שמתי פה...יש לי 10,000,000 ₪
שם
גב' קרן מ. רינות: כן.
מר רן מנו: ועוד 15,000,000 ₪ שם
גב' קרן מ. רינות: כן. לא עוד 15,000,000 ₪. זהו
מר רן מנו: לא, יש לי 15,000,000 .₪
גב' קרן מ. רינות: לא. לא. כי זה הכל. זה -
מר רן מנו: לא.
גב' קרן מ. רינות: כן.
מר רן מנו: לא.
גב' קרן מ. רינות: כן.
מר רן מנו: קרן, אני אומר לך שלא.
מר מאור הרוש: אפשר לשאול שאלה רגע? איך הצליחו להכניס קרן למינוס?
בסוף קרן זה המאזן, אין לה מינוס. יש לה מאזן של זכות שנכנס כסף, אתה יכול להוציא ממנה כסף.
מר ענבר לוין: שנייה, אז אני אסביר -
מר מאור הרוש: איך קרן נכנסה למינוס?
מר ענבר לוין: קרן, עוד פעם, קרן זה רישום. לצורך העניין, היה לך תקציב.
סיימת אותו במינוס 1,000,000 ₪. אתה רושם, איפה אתה רושם אותו? התחלת שנה הבאה תקציב חדש. אתה רושם בצד, 1,000,000 ₪ מינוס. שנה הבאה עוד מינוס. קוראים לזה קרן. אתה פותח את זה, אתה רושם את זה באיזשהו מקום בספרים, במאזן שלך. זה מינוס. כל שנה נוצר עוד מינוס. שנה שעברה, או לפני -
מר מאור הרוש: מה זה נוצר עוד מינוס? מאיפה משלמים את המינוס הזה. לא
הבנתי.
מר ענבר לוין: איך אתה משלם, זה דיון אחר.
עמוד 106
מר מאור הרוש: לא, מה זה -
מר ענבר לוין: שנייה.
מר מאור הרוש: אתה מציג לי את זה בתוך הקרנות. איך אתה משלם את זה?
מר ענבר לוין: לא קשור לשלם.
מר רן מנו: אם המועצה עכשיו, המליאה עכשיו הייתה מאשרת, היינו
יכולים לקחת הלוואה לכסות את הקרן?
מר ענבר לוין: אני לא יכול. שנייה, אני אענה לך, שנייה. אתה, בוא נגיד, כל
שנה עשית גירעון 1,000,000 ₪. שנה ראשונה. וזה גירעון בסוף מצטבר. איפה -
מר מאור הרוש: בסדר, אבל גירעון מצטבר, בסוף צריך לצאת מאיפשהו. הכסף
לא גדל -
מר ענבר לוין: שנייה, רגע -
מר מאור הרוש: או שאתה מכניס את הראש שלך למינוס -
מר ענבר לוין: אז אני אסביר לך -
מר מאור הרוש: או שאתה לוקח מהקרן.
מר ענבר לוין: אז אני אסביר לך, שנייה. אז צד אחד רשמת. בוא נגיד ש -10
שנים, כל שנה עשית גירעון 1,000,000 ₪. יש לך 10,000,000 ₪ גירעון. עכשיו עניין תזרימי. איך אתה מתנהל. אז צד אחד קיבלת מאנשים קרן היטל מלווי ציבור, סלילה. הכל נכנס.
זאת אומרת , אם נכנס לך לחשבון 10,000,000 ₪ ממבני ציבור, שצ"פים, ביוב מול הגירעון. בהנחה ועבדת בניגוד לחוק, וזה באותו חשבון, לצערי כמו שזה קיים כרגע אצלנו.
אז בעצם אתה מתנהל. אז כל הדיון בעצם שאנחנו בעצם חיים על הכסף, כמו שאתה רואה כאן, וזה לב הדיון, שבעצם יש לך מצד אחד גירעון. מצד אחד יש לך קרנות, מה שהסברתי לדורון. חסכת בשביל הילדים. שמת בצד 12,000,000 ₪. מצד שני, אתה מתקשה לשלם לספקים, למה? עכשיו נדבר על הבנק. 12,000,000 ₪ שמנו בבנק, בקרנות, בעודפים כאילו מצד שני, יש לנו חיסרון של 22,000,000 ₪. אז אתה פתאום חסר לך 10,000,000 ₪. זו הבעיה שלנו. למה אנחנו במליאה
עמוד 107
הקודמת, אנחנו צריכים אשראי וזה. כן, חסר לנו. לפי הכללים והנהלים, וטוב שיהיה, שים כל קרן בצד, ותסגור אותה. זו הסיטואציה שלנו.
מר רן מנו: פה יש לנו 10,000,000 ₪ חסרים לנו זאת אומרת , שאם
עכשיו ראש המועצה היה מקבל אישור של המליאה, ואומר אני רוצה לכסות את זה, הוא הולך לבנק לקחת 10,000,000 ₪ לכסות את זה. הוא מאפס. אני מאפס אותו
מר ענבר לוין: מקטין חלק מהגירעון המצטבר.
מר רן מנו: ואז נוצר לי הלוואה של 10,000,000 ₪, שזה חוב. יופי. אני
רואה שמדבר שפה בצרפתית. אז נשאר לי חוב בבנק של 10,000,000 ₪. עכשיו, יש לי עוד חוב של עוד 15,000,000 ,₪ נכון? זה 25,000,000 ₪. זה נכון? יופי, תודה רבה. תודה רבה (מדברים ביחד)
מר ענבר לוין: היית בגירעון. אבל פתחתם סעיף, קראתם לו הוצאות הנדסה,
ולקחתם מהקרנות, והכנסתם לשוטף -
מר שרון אלפסי: רגע, קיצר, אני בפלוס או במינוס? לא הבנתי. לא, לא, לא.
אנחנו רצים עם הפנים קדימה.
מר ענבר לוין: ...תקציב 2024, כתבתם 9,300,000 ₪ להביא מהקרנות
לשוטף. זה אומר שהקרנות הן מצטמצמות, והן יותר קטנות.
ודוגמה, קח שנה שעברה. סיימתם את השוטף, כי לקחתם מהקרנות. וגם השנה זה קורה. אבל כבר אמרנו במליאה הראשונה, שצריך להפסיק את זה, כי זה מתגלגל. לעצור את זה. ואנחנו לא הולכים לכיוון הזה, של לקחת 9,000,000 .₪ אבל זה היה הרעיון של שנה שעברה. בעצם, איזנתם את זה מהקרנות. הכנסתם הכנסה מהקרנות, צמצמתם אותן לשוטף.
וירטואלית, סיימתם מאוזנים. אבל אמיתית -
מר שרון אלפסי: חבר'ה, די, די, רן -
מר רן מנו: שמתי פה, ונשאר במקומו -
עמוד 108
מר שרון אלפסי: רן, בקצב הזה אתם מגדילים לנו את הגירעון. עולה לי כבר
4,000 ₪ הפרוטוקול הזה. די, נגמר, חלאס. קיצר, מה שחשוב לי להבין -
מר רן מנו: אז הגיע הזמן שבעל המניות הראשי יוציא קצת כסף מהג'ורה.
מר שרון אלפסי: מה שחשוב לי להבין, שהבנתם שאנחנו בבור.
מר מאור הרוש: יש לי שאלה נוספת. מה זה קרן ניהול פנסיה תקציבית? לא
הבנתי את זה. בסוף -
מר ענבר לוין: אתה לא עוקב אחרי המיילים.
מר מאור הרוש: לא, לא. גם המיילים. עקבתי אחרי המיילים. לא היה קל
להבין את המיילים.
מר ענבר לוין: ישר כח לדורון ולמאור, שבאמת. לפי דעתי, לפני כ -25 שנים
בזמן שעברו לנושא של הסדרי פנסיה צוברות -
מר מאור הרוש: את העבר אנחנו מכירים. למה זה רשום ככה כקרן?
מר ענבר לוין: כי מכל עובד שהוא בפנסיה תקציבית, כל חודש במשכורת,
מורידים לו איזה 2%. וזה נרשם, ושמים את זה באיזשהו מקום, בקופה. קופה זה קרן. זו רשימת הקרנות שיש לנו.
ובמקביל, גם כשעובד כזה מסיים את העבודה, לוקחים. שאלו אותי איפה, אז לפחות בדקתי. כנראה שמכניסים את זה להכנסות שונות, או משהו כזה, ברשות. זו פעולה שעושה הרו"ח בסוף שנה.
מר מאור הרוש: אז כל חודש אנחנו לוקחים את ה -2% מעובדי הפנסיה
התקציבית אצלנו, מכניסים את זה לתוך הקרן -
מר ענבר לוין: האם זה כל חודש, או בסוף שנה עושים את זה, אני לא יודע -
מר מאור הרוש: לא, כל חודש עושים את זה -
מר ענבר לוין: לא, כל חודש לוקחים. האם עושים את זה כל חודש, אני לא
יודע.
מר ניסים אלקובי: מתי מפקידים. אבל עזבו -
מר מאור הרוש: ...בשנה נכנסים בעצם ממה שאתה גובה מהעובדים.
עמוד 109
מר ענבר לוין: כמה?
מר מאור הרוש: 617,000 ₪-
מר ענבר לוין: איפה אמרת 617,000 ?₪
מר מאור הרוש: תסתכל, קרן ניהול תקציבית,... 18,000 .₪
מר ענבר לוין: זה מה היום שהוקמה המועצה עד היום. כל מה שאתה רואה
כאן, זה המצב נכון לרגע זה -
מר ניסים אלקובי: נכון להיום.
מר מאור הרוש: אז אוקי, אני בחובה של 530,000 ₪ בקרן הזאת
מר ענבר לוין: כן.
מר מאור הרוש: למה לא עשו אותה even? את הקיזוז
מר ענבר לוין: כי יש עוד כמה אנשים שעוד לא יצאו לפנסיה. יצאו אנשים,
כל אחד לקחו ממנו את השקלים, שמו בקרן. בשלב מסוים, התחילו לצאת אנשים. ברגע שאנשים יוצאים -
מר ניסים אלקובי: משלמים להם.
מר ענבר לוין: ולוקחים מהקרן, נהיה חובה. אז יש אחת בזכות, ואחת
בחובה.
מר רן מנו: מצפים שאנשים ימותו לפני שייקחו את הכסף.
מר שרון אלפסי: לא, לא. מה שנשאר, זה אלה שכבר לא שרדו. חבר'ה, יאללה,
חלאס -
5. דו"ח מצב אשראי
מר ניסים אלקובי: כמה מילים על מסגרת אשראי.
מר מאור הרוש: אז בסוף אין כסף בקרנות. אנחנו חייבים לקרנות. אל תבנה
על ה -14,000,000 ₪, ואל תבנה על ה-12,000,000 .₪
מר רן מנו: אתה הולך לאשר לו את כל ההלוואות שהוא צריך היום.
תראה איך שרון מבסוט, הוא יודע שאתה הולך לאשר לו את ההלוואות. עכשיו אני מבין למה אין כסף לתפוס את הכלבים,
עמוד 110
שרון. שרון, עכשיו אני מבין למה אין כסף לתפוס את הכלבים.
מר שרון אלפסי: שנייה. אני חוזר אחורה -
מר רן מנו: עכשיו נפל לי האסימון.
מר שרון אלפסי: זה לא קשור, זה אתה.
מר רן מנו: אה, זה אני?
מר ענבר לוין: אני חוזר אחורה. הנושא של הקרנות זה הסברים. נחמד
להבין, כן, לא. אני אחזור אליך, אני מקווה עוד הערב עם התב"רים, כי זה מבחינתנו להגיש את הדו"ח הרבעוני שיוצא משבוע שעבר, ולסגור את זה.
מר שרון אלפסי: תדבר בבקשה על האשראי. די, אשראי. חלאס, אשראי.
מר ענבר לוין: שאלו אותי, נשאלתי מה התנאים, או מה האשראי של
המועצה. אז המועצה, בד"כ רשות מקומית לוקחת אוטומטית בתחילת שנה. יש לה אישור עד 5%, זה נוהל מקובל. רצוי לא להשתמש בזה, אבל כאן אנחנו משתמשים בזה. 5%
מהתקציב. משרד הפנים נתן לנו אישור בתחילת שנה ל -
3,000,000 ₪. בעקבות המצוקה התקציבית שלנו, כפי שרואים אותה כאן, וזה לא סופי, כי הרישומים כאן עדיין לא סופיים בסוף שנה. הפער בין מה שיש לנו, והיכולת שלנו לשלם לדוגמה לספקים, אז פנינו במליאה הקודמת, וביקשנו להגדיל את האשראי. וזה גם בהמשך לשיחה עם הממונה על המחוז, שחוזר עוד פעם, הכי חשוב. כל המטרה של התכנית היא התייעלות, ולהציג למשרד הפנים תכנית, שאנחנו סוגרים את הפער. זה לא משנה באיזו שיטה. ומשרד הפנים יתרצה ויראה שהתכנית בסדר, יגיד, אתם יודעים מה, אם עמדתם באבני הדרך, אני מאשר לכם -
מר ניסים אלקובי: אשראי.
מר ענבר לוין: עוד הלוואה של 5,000,000 ₪ השנה. ועוד הלוואה 5,000,000
₪, כדי שתוכלו לשלם לספקים. הסיטואציה כרגע בסדרי עדיפויות כרגע, דהיינו אנחנו עכשיו בתכנית של בוא נגיד, לא רוצה להגיד בשדה הקרב, אבל התכנית צריך פעולה דחופה.
עמוד 111
פעולה דחופה, איך אנחנו במצב שמשלמים לספקים ולא נתקעים. אז פנינו למשרד הפנים, זה אחרי שהייתה לי שיחה עם הממונה, והבאנו כאן לאישור במליאה האחרונה, וביקשנו להגדיל את מסגרת האשראי ל -9%. אישרה עד 9%, כי מעבר לזה, כבר צריך אישור של משרד האוצר וכדומה. נתנו לנו אישור נוסף ל -2,600,000 .₪וקיבלנו את זה-
מר רן מנו: אז כאיש חשבונות, אתה לא מרגיש שאנחנו במן גלגל שלג
כזה, שלעולם לא ייגמר. כי הרי אנחנו לוקחים הלוואות, צריך לשלם ריבית. הריבית היום היא לא נמוכה -
מר ענבר לוין: לא, לא. התשובה היא, לא.
מר רן מנו: היא פריים פלוס 2, או פלוס 3. אני לא יודע כמה. אנחנו כל
הזמן רודפים אחרי הזנב של עצמנו. ועוד שנה נחזור לאותה סיטואציה, ונרצה לקחת עוד פעם הלוואה. כי משרד הפנים, אותו לא מעניין. הוא אומר, כל עוד אתה עומד בקריטריונים שלי, תיקח מה שאתה רוצה, רק אל תטריד אותי.
מר שרון אלפסי: לא, לא. אז אני -
מר מאור הרוש: בסדר, אבל יש לך הכנסה שתמיד 7,000,000 ₪ בשנה
מר רן מנו: איך?
מר מאור הרוש: יש לך הכנסה של תמיד 7,000,000 ₪ בשנה גירעון מצטבר
אין לך.
מר שרון אלפסי: היתר הגדול -
מר מאור הרוש: אז אתה צריך להחזיק את הראש מעל המים -
מר רן מנו: אתה לא מחזיק את הראש מעל המים. זה בדיוק העניין. אתה
נכנס להלוואות על הלוואות, על הלוואות. אתה תכניס את הראש בעוד שנה מהיום. אבל חבר'ה, לכן אמרתי קודם, כפלסטר זמני לשנה, שנתיים בסדר. אבל אם יש תכנית ביצוע להמשך.
מר שרון אלפסי: זה בדיוק מה שאנחנו עושים. הרעיון המרכזי הוא, בסוף
כשלוקחים הלוואות תחת משרד הפנים, הרבה פעמים זה ניתן כמענקים, בתוך מענקי האיזון. ולכן יש פה יתרון יחסי. לכן
עמוד 112
ההלוואות, לא צריך לפחד מהן. בייחוד לרשות שעוד איכשהו יכולה. לכן אני אומר לכם, בתוך התהליך, בזה, אנחנו כרגע בונים תכנית. זה משהו שחשוב. אבל אני רוצה לסגור את זה פה -
גב' קרן מ. רינות: זה חשוב, אבל רק בקשה ממש קטנה. לא לעכשיו, לא לעכשיו.
רק בקשה, בבקשה, ענבר -
מר שרון אלפסי: ולא לפתוח את זה בבקשה.
גב' קרן מ. רינות: אם אפשר, לא פותחת. אם אפשר שבבקשה תשלח לנו את
הנתון, מה יתרת ההלוואה שעומדת כרגע, מה משיכות היתר, ומה החובות לספקים שיש כרגע למועצה, כדי להבין, בסדר?
מר ענבר לוין: אני אגיד לך -
מר שרון אלפסי: ענבר, אח"כ, אח"כ. בבקשה, בסדר? אח"כ. תוציאו אח"כ -
מר ענבר לוין: אין לי בעיה להביא את האובליגו שלנו, זה בשנייה.
מר ניסים אלקובי: נכון.
מר ענבר לוין: 2, מה לקחנו מהבנק, נכון להיום-
גב' קרן מ. רינות: לא, מה היתרה, נכון להיום.
מר רן מנו: מעל 50% חוב מהתקציב השנתי שלנו
מר ענבר לוין: שנייה. מה החוב לספקים, זה לא רלוונטי. חבל -
גב' קרן מ. רינות: זה כן רלוונטי.
מר ניסים אלקובי: לא עכשיו, נגיע לזה.
גב' קרן מ. רינות: לא משנה. אבל אם אפשר לקבל את הנתון הזה.
מר ענבר לוין: כי זה משתנה כל יום, רק שתביני. קיבלתי 2,600,000 ₪. מיד
שילמתי את זה לספקים. אז מה שהיה לפני שבוע, הוא לא רלוונטי להיום. זה משהו רץ. אבל עוד שבועיים, עוד חודש, אנחנו ניכנס עוד פעם למצוקת אשראי.
גב' קרן מ. רינות: אז אם אפשר -
מר רן מנו: ואז מה, נאשר עוד הלוואה?
עמוד 113
מר מאור הרוש: ענבר, פריים פלוס 0.9, נראה לך שאפשר להוריד
מר רן מנו: כמה, 0.9 ?
מר שרון אלפסי: נקבל אישור עקרוני, ואז ננהל מו"מ -
מר רן מנו: צריך לחטוף פריים 0.9. רשות בגירעון כמו שלנו 0.9, אתה
צריך לחטוף. חבר'ה, היום פחות מ -3, אף אחד לא נותן לך 2.4 נותנים לך-
מר שרון אלפסי: בסדר, עזבו, זה לא דיון.
מר ענבר לוין: בנק המזרחי בקדומים לא נתן את זה. וקדומים מסיימים עם
עודף 2,000,000 ₪, ולא בגירעון. ואז הראיתי להם את הנתון הזה, והם הסכימו לרדת.
מר שרון אלפסי: אני רוצה לנעול את הישיבה -
מר מאור הרוש: לא, לא, לא לנעול, לא לנעול.
מר שרון אלפסי: אתה רוצה להשאיר אותה פתוחה?
מר מאור הרוש: טוב, עדכון לגבי הבריכה. בזמנו דיברנו על זה בישיבה
הקודמת, שבעקבות אותו תהליך שאנחנו הפסדיים בקאנטרי, באזור ה -900,000 .₪אז אנחנו הולכים לתהליך. וקראנו לזה סוג של שותפות. ודיברנו על זה שצריך לראות איך מוצאים את הפתרון המשפטי לעניין הזה. לא נמצא הפתרון המשפטי לעניין הזה. נותרו שתי אפשרויות. או לצאת להפרטה, ברמת להשכיר את כל הקאנטרי -
מר ניסים אלקובי: לא הפרטה.
מר מאור הרוש: בסדר, סליחה. לא הפרטה. ניסים לא אוהב את המילה
"הפרטה". השכרה מלאה -
מר רן מנו: למה לא נמצא פתרון משפטי? תביא את החברה לפיתוח -
מר מאור הרוש: בסדר, אבל אתה לא יכול עכשיו. זה צריך לצאת עכשיו. ביוני
אתה צריך לפתוח אבל. עזוב, נו. ביוני צריך לפתוח, רן. אי אפשר.
מר שרון אלפסי: בסדר, יאללה, מאור.
עמוד 114
מר מאור הרוש: בקיצור, גם אם חודשיים, שלושה, אתה לא יכול לצאת
למכרז.
מר רן מנו: ואם אתה תעשה הפרטה או משהו אחר בחודשיים -
מר מאור הרוש: אחי, אני מקווה שעכשיו, עם המכרז שאנחנו מוציאים השבוע,
נספיק לפתוח ב -1.6. הלוואי. אני סקפטי, הוא פחות
מר רן מנו: איך תפתח, אם עדיין לא מצאת את הפתרון?
מר מאור הרוש: אני סקפטי, הוא פחות.
גב' דנה מורי: לא יקרה, לא יקרה.
מר מאור הרוש: לא. הפתרון נמצא. אני מסביר אותו עכשיו.
מר רן מנו: מה הפתרון?
גב' דנה מורי: הפרטה.
מר מאור הרוש: לא הפרטה, ניסים לא אוהב הפרטה, אז זה לא. השכרה
מלאה.
מר ניסים אלקובי: אנחנו לא מוציאים לבנאדם פרטי.
מר מאור הרוש: כל הקאנטרי בשלמותו יוצא להשכרה. יוצאים למכרז.
בקיצור, יוצאים למכרז, השכרה מלאה. מה שכן, שכירות, ארנונה כמובן, תשלומים רגילים. הכל זה. נותן את זה למפעיל חיצוני שיעשה את הכל. הכל יורד מאיתנו. ההפעלות, הטיפולים, ההוצאות. טה, טה, טה -
מר רן מנו: תכנית גיבוי, אם לא מצאת.
מר מאור הרוש: בעיה. אבל חושבים על זה -
מר רן מנו: זאת אומרת , יכול להיות שב -1.6-
מר מאור הרוש: השליטה שלנו בתוך המכרז, היא בעצם להגביל את מחיר
המנוי המקסימלי לתושב של בית אריה. ולהגביל את המחירון בקיוסק על מוצרים מסוימים, שנקבע שהם רלוונטיים. ובשנת 2025, על חדר הכושר, בגלל שכבר שולם שנה מראש על המנויים, אז as is הוא חייב עד סוף 2025 להישאר באותו מחיר, באותם שירותים. לשנת 2026, כבר הוא יוכל להרים
עמוד 115
אני מעריך שגם שם הייתה לנו נגיעה. לא נראה לי. בחדר הכושר לא הייתה לנו נגיעה, נכון? דיברנו שנגביל רק את מחירון הבריכה.
גב' דנה מורי: למה? חדר כושר חייבים להגביל, מה זה.
מר רן מנו: אם המועצה הפסידה כסף כשהיא לא שילמה ארנונה, נכון,
הבריכה לא שילמה ארנונה למועצה -
מר מאור הרוש: נכון, גם לא שכירות.
מר רן מנו: אז אם המועצה הפסידה כסף גם כשהיא לא שילמה ארנונה,
ועכשיו יבוא איש חדש, וגם עוד ישלם ארנונה -
מר מאור הרוש: הוא יצטרך גם להשקיע הרבה כסף.
מר רן מנו: ואתה גם מגביל אותו, תוך כמה זמן הוא יפשוט רגל? תוך
כמה זמן הוא יפשוט רגל?
מר שרון אלפסי: קודם כל, מי שנכנס לדבר הזה, צריך לשלם הרבה כסף ברמת
השיפוץ הראשוני.
(מדברים ביחד)
מר דורון שרעבי: אני הקשבתי לכל מילה שלך ושלו. והוא גם אמר בין 900,000
₪ ל-1,000,000 ₪. ואתה עשית את זה 900,000,000 .₪
מר שרון אלפסי: טוב, חבר'ה. אני רוצה לנעול את הישיבה, ולאפשר רגע לקהל
לדבר. תסגור בבקשה את הפרוטוקול.
סיום ישיבת מליאה מס' 12
_________________
שרון אלפסי
ראש המועצה המקומית
בית אריה-עופרים