פרוטוקול20חתום20ועדת20ערר20ארנונה20 20דן20הורביץ209.5.21

ועדת הערר לענייני ארנונה

בית-דגן תיק: 7/2020

בעניין: דן הורביף

מרח' השומרון 7, בית דגן

טלי: 054-4961333

מיוצג בעצמו

(ייהעורריי)

- נגד -

מנהל הארנונה, מ''מ בית דגן

ע"י בייכ עו"ד עודד מהצרי ואחי

שדי מנחם בגין 5, ת.ד 95, בית דגן

טלי:03-7164945, פקס : 03-7164806

(ייהמשלביי)

פרוטוקול דיון מיום 9.5.2021

בפני: אהוד נדב, עו''ד - יו''ר הועדה.

אסנת נעים - חברת הועדה.

עזרא חבושה - חבר הועדה.

מוּכירת הועדה : הגב' אורי גלעדי.

מטעם העורר: | חגית ודן הורביצ.

מטעם המשיב: עו"ד עודד מהצרי.

יו'יר הועדה - עו''ד אחוד נדב: במשך שנה וועדת הערר לא קיימה דיונים בגלל מגיפת הקורונה והשפעותיה. היום זה יום הדיונים הראשון ובסך הכל נדון היום ב- 3 תיקי ערר, שזה הראשון שבהם. הדיון היום חינו דיון מקדמי, לא הוכחות.

ראשית לכל - גילוי נאות: אני מכיר את בני הווג הורביץ. ביתס היא בת מחוור של הבן שלי. אנחנו גס מטיילים יחד במסגרת איוו שהיא קבוצת חברים. עו"ד מהצרי, האם יש קושי בדברים מבחינתך !

עו'יד מהצרי: לא. וה נרשם, ומבתינתי וה מספיק.

יו"ר הועדה - עו''ד אהוד נדב: קראנו את כתב הערר וכתב התשובה בערר הנוכחי. הייתי מבקש, אדון הורבי\,

שתסביר לנו מהם הניירות החדשים שאתה מגיש בפנינו וה עתה.

מר דן הורביצ: יש כאן נייר עס סיכום הדברים כמו שאני רואה אותם עד היום. בנוסף, יש דברים שכבר ראיתם,

מסמכים ונספתיס שהועברו למועצה.

יו''ר הועדה - עו''ד אהוד נדב: אני מציע שתחזיק אותם אצלך. בשלב וה נתמקד בניירות שקיימים אצלנו ואם תבחר להציג אותם בהמשך יעשה כך בשמחה. כשאנחנו קוראים את הניירות שהוגשו עד עכשיו ניתן להבין שמה

שהכתרת בכותרת ייהנדון: תשובה להשגהיי וה בעצם הערר. חשוב לציין שכך לא מגישים ערר, אס כי יוער

שיחסית לתושבים אחרים אתה במקום טוב.

עו''ד מהצרי: התייחסתם לכל מייל ולכל פרט שהוגש בתגובה להחלטה בהשגה כערר.

יו'יר הועדה - עו''ד אהוד נדב: כפי שאולי ראית, עו"ד מחצרי, לפני כשבוע הוצאנו התלטה בתיק ערר אחר שבמסגרתו העוררת ניסתה לטעון בשלב מסוים כי כלל לא הגישה ערר אלא רק רצתה הבהרות. אנחנו מחמירים עס עצמנו.

לענייננו בתיק ּה, כשמסתכלים בניירת שמולנו ניתן לוהות התלטה בהשגה, ערר ותשובה לערר. מבחינת התוכן ניתן כנראה לזהות שני מישורים של טענות ערר: מישור אחד שהוא מקדמי הכולל טיעון בהתייחס לאיחור במתן

החלטה בהשגה והמישור השני כולל טענות בנוגע למדידות, כאשר רובן של טענות אלה אינן מפורטות ומכל מקום

לא מוכחות. כידוע, אנתנו לא מודדים מוסמכים - אנחנו וועדת ערר. כאשר רוצים מאיתנו להכריע אנחנו צריכים הוכחות קבילות ומספקות. כאשר בא העורר וטוען כי מדד בעורת סרט מדידה וראה לכאורה שיש עודף של כמה סנטימטרים, מבחינתנו זו לא הוכחה מספקת. הוכחה יכולה להיות על ידי מדידה מקצועית סותרת או מדידה מקצועית משותפת. אגב, גם פקח של המועצה הוא לא מודד מוסמך. מודד הוא גורם מוסמך לבצע מדידות.

כאשר מדברים על מדידות וחישוב שטחים חשוב שיהיה איש מקצוע בנושא הוה, והאסמכתא הנדרשת לצורך הוכחת טענה צריכה שתינתן על ידי גורם מקצועי.

מכל מקום, ראשית נבקש להתמקד בטענת ההתיישנות או טענת האיחור במתן החלטה בהשגה. אנחנו מבינים שהעורריס טוענים שהחלטת המשיב בהשגה הוגשה באיחור. בצמוד לכך העוררים טוענים שלפי החוק יש 60 וס למתן התלטה כאמור, אחרת נחשבת ההשגה כמתקבלת. עו"ד מהצרי, אני מבין שאתם מסכימים ברמה העובדתית-המספרית שעברו 60 יום.

עו'יד מהצרי: התשובה ניתנה במועד, אך הגיעה אל העוררים לאחר המועד. אני מפנה לסעיף 10 לתשובה -

ההחלטה בהשגה נחתמה ביום 12.3.2020.

יו''ר הועדה - עו''ד אחוד נדב: אס כך, למה המשיב מבקש הארכת מועד ז

עו'יד מהצרי: ההחלטה צריכה להינתן בתוך 60 הימים. בתי המשפט הכירו בכך שגם אס התשובה נמסרה בפועל

לאחר 60 הימים לא צריך להפעיל סנקציה חמורה של קבלת ההשגה. בעניין הוה בתי המשפט הכריעו. בנוסף, ביקשנו גס למען הוחירות מועדת הערר להאריך את המועד. כמו-כן, בגלל המצב הנתון במדינה בתקופה המדוברת עקב מגיפת הקורונה, הממשלה תיקנה את התקנות לשעת חרום והאריכה את המועדים. גס בלי להידרש לעניין הוה, התשובה ניתנה במועד והכללים שקבעו בתי המשפט מכירים בכך.

*וייר הועדה - עו'יד אהוד נדב: או נתחיל לנקות את הדברים אחד אחד. האם לטענתכס התקנות לשעת חרום (קורונה) חלות על דיוני השגה בפני המשיב או על דיונים בפני וועדת ערר !

עו''ד מהצרי: לטעמי כן.

יו'יר הועדה - עו''ד אהוד נדב: האם וה מה שכתוב בתקנות !

עו''ד מהצרי: התקנות הן כלליות.

יו'יר הועדה - עו''ד אהוד נדב: נדמה שהן לא כלליות. הן מאוד ספציפיות. לכאורה מוגדר בהן בדיוק על אילו ערכאות הן חלות.

עו''ד מהצרי: יש פסיקה על וועדות ערר לגבי תקנות לשעת חירום. יש פסיקה שהחילה אותן. בכל מקרה אני לא

חייב להידרש לוּה.

יו'יר הועדה - עו''ד אהוד נדב: לכאורה, הטענה שתקנות שעת החירום האמורות חלות גם על דיוני השגח בענייני ארנונה או על דיונים בפני ועדת ערר מתנגשת עס לשון התקנות עצמן, שקובעת שהן חלות על בתי משפט שלום, מחוצי ועליון ולשכת ההוצאה לפועל. לכאורה וועדת ערר לענייני ארנונה או השגה בפני חמשיב אינם באים

3

במסגרת הזו. ככל שלדעתך הן כן חלות במקרה שלנו אז אנחנו נבקש שתגיש לנו את האסמכתאות הרלוונטיות בנושא לרבות כמובן פסקי דין שמורים כך.

דבר שני, יש כאן בקשה של המשיב להארכת המועד ע"י הוועדה למתן החלטה בהשגה. למיטב החבנה ניתן לבקש מועדת הערר לעשות שימוש בסמכותה וזו של רק כל עוד לא תס המועד למתן החלטה בהשגה, מה שכמובן לא קרה בענייננו, נכון !

עו'יד מהצרי: אנחנו מדברים על שיא תקופת הקורונה, חליית, אנשים היו בבתים, לא הלכו לעבודה. מדובר על כך

גס שהסנקציה היא חריגה כל כך - קבלת ההשגה מבלי לבחון את הטענות והעובדות לגופן. לאור ואת, בנסיבות מיוחדות יש סמכות לועדת הערר להאריך את המועד גס אס חלף מועד וח.

יוי'ר הועדה - עו'יד אהוד נדב: אם הבינונו נכון, לטענת המשיב בנסיבות חריגות ומיוחדות יש סמכות לוועדה להאריך את המועד למרות שלפי לשון החוק אין לה סמכות. גס בהתייחס לטיעון וה האם תוכל להגיש אסמכתאות שמלמדות את הדברים לרבות פסקי דין בהם נקבע כך.

עו''ד מהצרי: כן.

יו''ר הועדה - עו''ד אהוד נדב: הטענה השלישית שמעלה המשיב כנגד הטענה לאיחור במועד מתן החלטה בהשגה היא, בעצם, שאנתנו בכלל לא וקוקיס לשני הטיעונים הקודמים, וואת מאחר שלטענת המשיב החלטת המשיב בהשגה נחתמה בתוך המועד. אני מבקש להפנות אותך לשני דברים בהקשר הזה: הדבר הראשון, לשון התקנות בעניינינו אינן מדברות על מתי נחתמה ההחלטה או אפילו על מתי ניתנה היא, אלא מדברות על מהו המועד בו צריך המשיב לחשיב למשיג.

עו''ד מהצרי: יש כמה מקרים שדומיס למה שכתבתי בפסקה 10 לכתב התשובה לערר.

יו'יר הועדה - עו''ד אהוד נדב: בנוסף, קיימת פסיקה עניפה בתחום המיסים (מס הכנסה, מיוסי מקרקעין, ועוד)

המדברת על מקרים מקבילים, וכמדומני שאף קיימת הכרעה בין גישות שונות שנעשתה על-ידי בית המשפט העליון.

עו'יד מהצרי: בענייני מס הכנסה אני לא בקיא, אבל יש לפחות 2 או 3 פסקי דין בעניין הזח.

יו'יר הועדה - עו''ד אהוד נדב: או אנחנו נרצה לראות גס את אסמכתאות שקשר לטיעון הוה.

החלטת

לטענת העורר, כפי שמופיע בכתב הערר מטעמו, אחר המשיב במתן החלטתו בהשגה, מעבר ל 60 הימים הקצוביס לכך. משכך, כך לגישת העורר, יש לראות את השגתו כאילו נתקבלה במלואה.

מנגד, לטענת המשיב אין איחור כאמור ואת מחמת 3 נימוקים :

א. בסמכות ועדת ערר להאריך את המועד למתן החלטה בהשגה וכך הוא מבקש שיעשה בנסיבות המיוחדות

בהן עסקינן.

ב. עפ"י תקנות בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין במצב חירום מיוחד) וצוויס שניתנו מכוחו,

מוארך המועד למתן החלטה בהשגה בהתאם למועדים הקבועים בתקנות.

ג. | ההתלטה בהשגה נחתמה ביום 12.3.2020 קרי בתוך מסגרת 60 הימים כאמור, וזהו המועד הקובע לצורך

חישוב מגבלת 60 חימיס כאמור.

המשיב יגיש לוועדה בתוך 21 ימים מהיום, את האסמכתאות ופסקי הדין המלאים עליהם הוא מתבסס והמלמדיס על קיום סמכות להארכת מועד ע"י ועדת הערר בנסיבות בן עסקינן (לרבות לאחר תום תקופת 60 הימים למתן החלטה בהשגה), על תחולת התקנות כאמור בסייק ב. לעיל לעניין הארכת המועד למתן החלטה בהשגה ו/או לעניין הליכים מול ועדת הערר לענייני ארנונה ועל התקיימות התנאים לתחולת אורכות כאמור בסעיפים אי ו בי בענייננו.

4

בצמוד לאמור יגיש המשיב את האסמכתאות ופסקי הדין המוכיחיס לטענתנו כי המועד הקובע למתן התלטה במסגרת 60 הימים כאמור הוא מועד החתימה על ההחלטה בהשגה ולא מועד שליחת ההחלטה לעורר או

קבלתה על-ידו.

העורר יחיה רשאי להגיש בפנינו את טיעוניו בנוגע לסוגיות הנייל והתייחסותו (ככל הקיימת) לאסמכתאות שיובאו על-ידי המשיב, וזאת בתוך 21 ימים ממועד קבלת החומר כאמור מעם חמשיב.

מר דן הורביץ: אני רוצה להציג את מעקב המשלוחיס, שאומר שהתשובה יצאה ב 16.3 על אף שכתוב על המכתב

3, אלינו וה הגיע ב 22.3 או 23.3., ולכן אין בכלל ספק על איחור מטעם המועצה.

*ו'יר הועדה - עו''ד אהוד נדב: העורר הגיש טופס מעקב משלוחים של דואר ישראל המלמד לכאורה שהחלטת המשיב בהשגה התקבלה למשלוח בסניף הדואר בבית דגן ב 16.3.2020 מסומן כנספת ג'.

מר דן הורביץ: טענה שנייה בנושא מצב החירום, השגה שלי הוגשה ב 15.1.2020 והמועצה הייתה צריכה לענות עד

ה 14.3.2021. מצב התירוס הוכרו ב 22.3 או ב 23.3 ועד או חייתה פעילות שוטפת, מבחינת קורונה. תקנות לא היו בפועל עד ה- 22.3 או 23.3. לכן אני חוזר ואומר שהחלטה בהשגה ניתנה על-ידי המשיב באיחור ללא סיבה.

עו''ד מהצרי: מסכים כי תקנות שעת החירום כאמור אינן חלות על המקרה שלנו.

יו'יר הועדה - עו''ד אהוד נדב: נמצא אס כן כי בעקבות טיעוני העורר, המשיב מסכים כי תקנות שעת החירום אינן חלות על המקרה שלנו.

יו''ר הועדה - עו''ד אהוד נדב: בהתייחס לסעיף 10 לכתב התשובה לערר אותו ציין עו"ד מהצרי, בציטוט המובא שס מדובר לכאורה על מחלוקת בדבר המועד לחתימת ההחלטה ע"י המשיב. מעבר לכך, בציטוט בסעיף 10 לכתב התשובה לערר, ניתן לכאורה ללמוד שתאריך הרשום על גבי ההחלטה בהשגה הינו בגדר חוקה שניתנת לסתירה.

עו'יד מהצרי: מדובר על ההחלטה שהתקבלה ע"י מנהל הארנונה, לא אצלו פיוית.

מר דן הורביץ: יש שיחה מוקלטת מה- 15.3.2020, יום אי, שבו נציגת המועצה פונה אליי וטוענת שהמועצה רוצה

לשלוח מדידה נוספת ואני באותה שיחה שואל אותה האם התקבלה החלטה בענייני והיא לא עונה לי. זו שאלה פשוטה שעליה לא קיבלתי תשובה.

יו"ר הועדה - עו''ד אהוד נדב: הבנו לעת הוו. ברשותכם, בואו נעבור לדבר קצת על גופו של עניין.

עו'יד מהצרי: נרשם שיש מדרגות לפי הרישומים שביצעה המועצה.

יו'יר הועדה - עו''ד אהוד נדב: אני רוצה שתראו לי איפה יש מדרגות, לפי הרישום. אני הסתכלתי ולא מצאתי.

גב' חגית הורביץ: יש קומת קרקע וקומה ראשונה. אנחנו עולים מקומת קרקע לקומה הראשונה. יש מדרגות.

המודד אומר שבמקרים כאלה הוא צריך להוסיף מדרגות נוספות וירטואליות כאילו הן קיימות.

עו'יד מהצרי: אס יש 3 קומות, צריך לחייב בגין 3 גרמי מדרגות, כלומר יש 3 חללי מדרגות. כך גס כתוב בתקנות

הבנייה.

יו'יר הועדה - עו''ד אהוד נדב: לטענתכס, עו"ד מהצרי, יש 2 גרמי מדרגות וצריך לכלול במדידה שטח של 3 היטלי מדרגות 1

עו''יד מהצרי: אני אמציא ל את הפסיקה בנושא הוּה. מדובר על נוהל שתמיד היה ואצלס פספסו את וה בעבר.

לא ידוע מדוע הס לא חויבו בעבר.

יו''ר הועדה - עו''ד אהוד נדב: בעצם מה שעוייד מהצרי אומר שהיו צריכים לחייב 3 שטחי רצפה , 3 חללי מדרגות, הגם שפיוית ניתן לראות 2 גרמי מדרגות.

אתח יודע, מר הורוביץ, שבכתב הערר שלך לא כתבת את הדברים הללו.

מר הורבי+: בתומר שביקשנו למסור עכשיו צירפנו אותו, עס סימונים ועם כל מה שצריך.

המדידות לא נכונות ואותו פקח שהיה רצינו שיראה אס המדידות נכונות והוא אמר שאני צודק.

בקומת הקרקע יש שטח ליד הבית, שנראה כמו מבואה לדירה שלי הבניין שלנו בנוי בצורה כוּו שכל מי שרוצה להגיע לפחי הזבל, חשמל, גו, אינטרנט חייב לעבור דרכנו וגם אתרים מטעמם ולכן המעבר מול הדלת שלי. הוא לא פרטי שלי, הוא מעבר ציבורי. כולם עוברים שס. גם אלה שרוצים להגיע לחנייה שלהם. יש באמצע גינה והשכניס האתרים צריכים לעבור לגינה, שנמצאת אחרי הבית שלי. כל מי שצריך עובר דרכי, השכנים האחרים הס שלושה, ולמעשה ביחד משתמשיסם יותר ממני.

יו'יר הועדה - עו''ד אהוד נדב: הו שטח ששייך לבית המשותף !

עו''יד מהצרי: מדובר על מבחן הנהנה העיקרי בפסיקה. אני לא בקיא איך וה רשום בטאבו. אין מספיק

אינדיקציות כדי להעביר את וה מחוקתס ומי הנהנה העיקרי. מדובר בשטת בר חיוב. אותו מודד ייחס את וה אליהם כי הוא ראה בהם הנהנה העיקרי. הס טוענים שיש עוד כמה נהנים. אס וה שטח משותף צריך לבדוק בטאבו, אס וה משותף נבחן את וה וחס יחויבו יחסי, אבל וּח צמוד אליהם ואני מניח שחם הנהנה העיקרי.

יו''ר הועדה - עו''ד אהוד נדב: יש כאן שאלה משפטית. אי אפשר לחייב אותם רק כי המודד או אתה עו"ד מהצרי מניחים דברים מסוימים.

מר דן הורביץ: וה לא רשום עלינו כשטת עיקרי בטאבו.

יו'יר הועדה - עו''ד אהוד נדב: בוא נניח שה רשום כשטח משותף, איך מתייחסים לגה !

מר דן הורביץ: אבל צריך להיות נהנה עיקרי. אנחנו 4 דיירים לכל אחד יש חלק שלו, אם יחייבו אותי ויחלקו ב- 4

התוצאה תהא והה. הטענה שלנו שמדובר ברחוב, מדובר על אותם אנשים, חברים אורחים וכולם עוברים שס.

עו''ד מהצרי: אס אני מגיע אליך ומחנה שס אתה הנהנה העיקרי כי הוזמנתי על ידך, אני לא יכול להחנות שס את

הרכב מבלי שאני גר שס.

יו'יר הועדה - עו''ד אהוד נדב: אס אנחנו מבינים נכונה את המצב, משפטית וה במסגרת הבית המשותף, וה לא ברחוב. הרתוב לא שייך לאף אחד, אבל וה שייך לבית המשותף, מה שנותן הנחה שהגיקה היותר קרובה לנכס הוה היא של בעלי הבית המשותף. אחר כך כשמסתכלים על מי משתמש בוה, מדובר על מעבר בקרב באי הבית המשותף. הויקה של השימוש ושל הבעלות הולכת לבעלים של הבית המשותף. חוצ מהאאור הזה יש גס אזורים דומים בהמשך. צודקת הגבי חגית הורוביץ במה שהיא אומרת - יתכן שהיה ניתן להגדיר את זה כמשותף. עו"ד מהצרי, אתה יודע להגיד לנו לגבי מקטעים אחרים אס הס שייכים פר-דירה !

עו''ד מהצרי: אין לי מושג.

יו'יר הועדה - עו''ד אהוד נדב: אתם חושבים שהזיקה שלכם למקטע הזה, היא ויקה והה לויקה של מי שגר נאמר בשכונה אחרת לאותו מקטע 1

מר הורביץ: לא. כדי להגיע לכבלים, חונה אדם קרוב לחנייה שלי, ולא עובר דרך הדלתות שלהם. צריך להבין את

המבנה של הבנלין.

יו"ר הועדה - עו'יד אחוד נדב: נדמה לי שברור דבר אחד, ברור שהויקה לאוור הזה היא לבעלי הבתים. אתם

אומרים לנו שהשכניס משתמשים במעבר שלכם יותר ממה שאתם משתמשים בשלהם. אבל לבוא ולהגיד שוה פתוח לציבור בכללותו, וה כנראה לא עומד במבחן המציאות. לכאורה אס מישהו יפלוש אתם וכאיס להוציא אותו, יש לכם וּיקה לשטח הוה.

גב' חגית הורביץ: אני ממש מאוכובת מהיחס. מדרגות שלא קיימות מחייבים. איפה שאפשר לנפח מחייבים

ומגדילים. התחושה חיא לא נעימה.

יו"ר הועדה - עו''ד אהוד נדב: זה דיון ראשוני. צריך להבין מה כן ומה לא, להסתנכרן בנוגע לסמכויות הוועדה.

אנחנו כוועדת ערר יכולים לדון ולהכריע בנושאים של גודל הנכס, סיווג הנכס ומחויק הנכס (את מי לחייב בגין שטת מסוים). בנוסף, מי שמוסמך לתת הארכת מועד זו וועדת ערר. אני מזכיר דבר נוסף - הדיון שלנו הוא לגבי שנת 2019. ההחלטה לאו דווקא תקפה לגבי שנת 2020. כל שנה לעצמה. יש כאן את הנושא של איחור במועד והוא

משמעותי, אין לנו דעה מגובשת. אני מציע עו"ד מהצרי שנפסוק בעניין הוה. לאחר מכן, וככל שיהיה רלבנטי אנחנו שואלים האם תהיה תועלת בקיום מדידה חוזרת !

מר דן הורביצ: כן.

יו''ר הועדה - עו''ד אהוד נדב: אומרת המועצה, על-מנת לבצע מדידה חוזרת, אני רוצה שתפקידו פיקדון בן כמה מאות ₪. אס יתברר מהמדידה החוורת שהיו טעויות במדידה המקורית - יוחור הפיקדון. אס יתברר שלא היו טעויות - הפקדון ישמש לתשלום למודד.

מר דן הורביץ: הצענו הצעה נגדית שהמועצה תעביר אלינו המחאת ביטחון, אנחנו נבצע מדידה. אס היא שונה

ולטובתנו אנחנו נפדה את ההמחאה ואם המדידה לרעתנו תוחגר ההמחאה למועצה.

עו'יד מהצרי: אס הוועדה תחליט שאבצע מדידה חוזרת, אס המדידה תצא דומה, אני אבקש שהוועדה תחייב

בהוצאות. אני פונה לעורר ומציע: תהיה נוכח במדידה, תוודא שהם עושים את העבודה כמו שצריך.

יו'יר הועדה - עו''ד אהוד נדב: אנחנו ניתן לכם הצדדים הודמנות להגיע ביניכם להסכמות לגבי בחירת מודד וביצוע מדידה חוזרת. אס תוך שבועיים לא תעדכנו אותנו שהנושא נפתר, אנחנו נמנה מודד מטעמנו. הוצאות המדידה יחולקו חצי חצי, עד לקבלת התוצאות.

החלטת

1. הצדדים יעמדו בקשר זה עם זה, וינסו להגיע להסכמה בדבר מינוי מודד מוסמך מוסכם, לביצוע מדידה

חוזרת ונטולת ניגוד עניינים בנכס. במידה ולא הצליחו הצדדים בתוך 14 יום מהיום להגיע להספמה בדבר ביצוע זהות המודד והנשיאה בעליות ביצוע המדידה, ובשים-לב לבירור הטענה המיקדמית בדבר איחור המשיב במתן החלטה בהשגה, תמנה הוועדה מודד שבעלותו יישאו שני הצדדים בחלקים שווים. ככל שתוצאות המדידה החוזרת יהיו שונות מזו הקיימת ולטובת העורר, יישא המשיב במלוא עלות המודד, ולהפך - ככל שתוצאות המדידה החוזרת יהיו זהות או שונות לטובת המשיב, יישא העורר במלוא העלות.

2. לבקשת העורר, מזכירות הוועדה תעביר לעורר טופס הסבר לא מחייב לגבי צורתו ותוכנו של כתב ערר.

91 4 הש | כ |

אסנת נעים אחוד 29 עו"ד עזרא חבושה

חברת ועדת יו"ר הועדה הבר ועדה