3 החלטה ועדת ערר ארנונה בר אילן 2 2025

מועצה מקומית בית דגן

ועדת הערר לענייני ארנונה

בית - דגן

בעניין:

בפני:

מר בר אילן יואב

הגב' בר אילן שיפרה

מרחוב היסמין 39 בית דגן

טל: 050-8111102

(ייהעוררת'')

- נגד -

מנהלת הארנונה במועצה המקומית בית דגן

מרחוב מנחם בגין 9 בית דגן

טל: 03-9602111 ; פקס : 03-9604048

ע"י בייכ יועמ"ש המועצה המקומית עוהייד יובל גרינשטיין ו/או בייכ עו"ד דוד דרור ו/או יראת יעקב

ממשרד עו"ד דרור-גרינשטיין

מרחוב הרצל 30 קומה 3 קניון ראשון סנטר 7505301 טל: 077-3231615 ; פקס : 03-5095693 / 077-5356966 ;

(ייהמשיביי)

חי יקיר, עו"ד - יו"ר הועדה.

אוסנת נעים - חברת ועדה.

צהל יהודה, רו''ח - חבר הועדה.

החלטה

טענות העוררים

ועדת הערר לענייני ארנונה

תיק: 2/2025

1. הערר הניצב בפני ועדת הערר הינו ערר שהוגש ע"י העוררים ב 18/5/2025 שהוכתר בכותרת ייבקשה להגיש ערר

עבור חניה מוצלת מס' משלם - 55667695 מס נכס 610039000100"י.

2 על פי האמור בכתב הערר, הערר הוגש בעקבות דחיית השגתס למנהלת הארנונה מיום 9/2/2025 ייעל חיוב שחויבתי בתשלום עבור חניה שהיא מוצלת בנויה מחומרים קלים שהיא מאושרת כהצללה, מונחת עלי צהלון רשת פתוחה לאוורור, וחיוב זה שלא כדיויי

העוררים ביקשו מוועדת הערר לבטל ייאת החיוב בחנייה מוצלת שיש עליה רשת הצללה פתותי'י.

עוד טען העורר כי: יימצבה של החניה כיום שהיא פרגולה לפני שיפוץ כללי בנויה מחומרים קלים שעומדת

על עמודי עצ כאשר הקירות מסביב ארבע צדדים פתוח לחלל האויריי.

יימצבה של קירוי העליון מעל הפרגולה החניה כיום, יש שישה קורות ראשיות במרחקיס של 90 סיימ בין קורה לקורה כאשר בפועל פסי ההצללה צריכים להיות מונחים שישה הקורות הראשיות שציינתי, ולמעשי היום אין לי קורות הצללה בכלל על שישה הקורות הראשיות שלמעשה יש ריבועיס פתוחים לשמש בגודל 0 סיימ על 1.30 מטר בערך שהוא חשוף לשמש, על שישה הקורות אשר פתוחות לקרני השמש הנחתל באופן זמני רשת חלולה, מעין יריעת הצללה אשר נקראת צאלון אשר חדירה למי הגשמים ולקרני השמש, כל וה בשל לצמצם את קרני השמש אשר ללא רשת חלולה (צאלון) יחדרו מבעד לפתחיסם הגדולים של הקורות הראשיות שזה 0.90 סיימ על 1.30 מטר...*

3 לטענת העוררים מודד של המועצה ביקר בנכס, ראה וצילס את החניה ואף הצדיק את טענותיו, ואילו מנהלת הגביה ביקרה במקרקעין והייתה עדה למצב המקרקעין, אך לטענתו במחלקה המשפטית של המועצה לא אישרו את טענותיו וקבעו שיש לחייב בארנונה.

4. יצוין כי בכתב ההשגה מיום 9/2/2025 אשר הגישו העוררים (ואשר נדחה ע"י מנהלת הארנונה ב 30/3/2025)

הפנו העוררים לייחוק הפרגולות 2023 -2024 - תיקון 101 לחוק התכנון והבניה ונראה שצוטט פרסום כלשהו

שמקורו לא הובהר כלהלן:

0 - תיקון 101 לחוק התכנון והבנייה

סטיק שקו ולה בחצר או במ

לבונים פרטיי

ה עכ פרגולה מקורה. כמו כן,

טענות כתב התשובה מטעם המשיבת

.5

לוז טענות המשיבה הוא כי מדובר בחניה מקורה, אשר משמשת כמחסן לכל דבר ועניין, באופן שאין תחולה לפטור כלשהו מחיוב בארנונה וכי בהינתן מצבה של ייהחניהיי היום, תוך שימוש בפועל כמחסן, וכן בשים לב לקירוי הקיים במקום, הרי שאין כל בסיס לטענות העוררים, ואין כל רלוונטיות להפניה לייחוק הפרגולות'י במקרה זה, שכן הקירוי אינו תואם את הוראות הדין.

עוד נטען כי בערעורי מס, הנישום הוא בגדר תובע המוציא מחברו ולכן נטל הראיה עליו וכי למועצה עומדת חזקת תקינות המינהל וכי העוררים לא עמדו בנטליס המוטלים עליהם ולא סדקו ואת חזקת תקינות המינהל.

הדיון בפני הוועדה

7

8

9

.10

.1

.12

.3

.4

הצדדים התייצבו בפני הוועדה ב 30/10/2025 ותחזרו על טענותיהם.

במסגרת דבריו של העורר בפני הוועדה טען כי בשל נכותו אין הוא עושה שימוש בחניה כחניה אלא כמחסן.

עוד עלה מדברי העורר ומהצילומים שהוצגו בפני הוועדה כי מדובר בקונסטרוקציה מעצ, שחלקה העליון משופע לשני צדדים, והקירוי העליון שלה הוא 6 קורות ע (6 דלתוניס) עליהן היו אמורים להיות מונחים פסי הצללה, אולם במקום זאת נמתחו על הקורות העליונות שתי רשתות הצללה (שהעורר מכנה ייצאלון'") בצבע שחור ואפור ובנוסף בד ירוק המונחים אחד על האחר.

לדברי העורר יש למבנה זה ההיתר בניה (ואולם, היתר הבניה לא הוצג בפני הוועדה).

מצילומיס של פנים המבנה וחוץ המבנה עולה כי צידו של המבנה הסמוך לרחוב תחום בשער מתכת, כי צידו של המבנה הפונה למגרש העוררים בניצב לרחוב תחום בגדר רשת מתכת מעל מסלעה, שבהמשכה גדר בנויה ולאחר מכן שער מתכת.

צידו האחר של המבנה תחום בגדר המפרידה בין מגרש העוררים למגרש הסמוך.

מהצילומים, עולה בבירור שהמבנה משמש לאחסון של צינורות שונים, מוטות עצ, ארגזים, וציוד רב נוסף.

כמו כן עולה מהצילומים כי הקונסטרוקציה הנייל מחוברת לחשמל ואף הותקנה בה תאורה.

לטענת העורר הוא הניח את רשת ההצללה, באופן זמני, על מנת לצמצם את קרינת השמש.

. לטענת העורר רשתות ויריעות ההצללה חדירות למי גשמים ולשמש.

דיון

6

השאלות הטעונות הכרעה

1. האם הקונסטרוקציה עם קירוי ברשתות הצללה ובד המצוי בחצרי העוררים הינו בגדר יימבנהיי לעניין

חיוב בארנונה!

2. האם מדובר ייבמבנה זמנייי שאינו טעון היתר בניה ואינו חייב בארנונה!

3. האם מדובר במצללה (ייפרגולה'יי) הפטורה מארנונה?

4. האם הוכת כי המבנה משמש לאחסנה באופן המונע מהפטור מארנונה לחול עליו, אף אס היה עונה

להגדרת ייפרגולה?

התשתית החוקית לחיוב ארנונת

.17

.8

.9

.0

הסמכות החוקית לגביית ארנונה מעוגנת בסעיף 8 לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנייג - 1992 (להלן: ''חוק ההסדרים'') המתיר למועצת הרשות המקומית להטיל ארנונה כללית

על בניין בתחום שיפוטה של רשות המקומית כדלהלן:

*'ארנונה כללית .

(א)מועצה תטיל בכל שנת כספים ארנונה כללית על הנכסים שבתחומה שאינם אדמת בנין ; הארנונה תחושב לפי יחידת שטח בהתאם לסוג הנכס, לשימושו ולמקומו, ותשולס בידי המחזיק בנכס.

(בוהשרים יקבעו בתקנות את סוגי הנכסים וכן כללים בדבר אופן חישוב שטחו של נכס, קביעת שימושו, מקומו וסיווגו לענין הטלת ארנונה כללית. //

סעיף 7 לחוק ההסדרים מפנה להגדרת ייבניין'' בסעיף 269 לפקודת העיריות הקובע:

*יבניןי - כל מבנה שבתחום העירייה, או חלק ממנו, לרבות שטח הקרקע שעיקר שימושו עס המבנה כחצר או כגינה או לכל צורך אחר של אותו מבנה, אך לא יותר מהשטח שקבעה לכך המועצה, למעט קרקע שהמבנה שעליה לא היה תפוס מעולם, כולו או בחלקו %.

מתוקף סמכותה, התקינה המועצה המקומית בית דגן את צו הארנונה לשנת 2025,שבמסגרתו נקבעו שיעורי הארנונה הכללית שישולמו ע"י המחזיקים בנכסים בתחומי המועצה (להלן: ''צו הארנונה').

סעיף 1 לצו הארנונה קובע את שיעורי הארנונה המשמשים למגורים - בשייח למייר בהתאם לסוג הבנין.

סעיף 2 לצו הארנונה קובע: מקלטים ופרגולות כמשמעותם בחוק התכנון והבניה, לא יחויבו בארנונה.

בסעיף 1 לחוק התכנון והבניה, התשכייה - 1965 (להלן: ''חוק התכנון והבניה'') מוגדר ייבנין'י כלהלן:

ייייבנין'י - כל מבנה, בין שהוא בנוי אבן ובין שהוא בנוי ביטון, טיט, ברזל, עצ או כל חומר אחר, לרבות -

() כל חלק של מבנה כאמור וכל דבר המחובר לו חיבור של קבע;

(2) קיר, סוללת עפר, גדר וכיוצא באלה הגודריס או תוחמים, או מיועדים לגדור, או לתחום, שטח קרקע או חלל;יי

פרשנות המונח ''מבנה'' בהגדרת ''בניין'י:

.1

על פי פסיקת בתי המשפט, המונח 'ימבנה'י בהגדרת 'יבניויי לעניין ארנונה יש לפרש כמושג רחב, שהוא כל מתקן בנוי בבניית קבע.

ראו לעניין זה עת'ימ (חיפה) 1109/03 תשתיות נפט ואנרגיה נ' מועצה מקומית קרית טבעון שס נקבע

(בעקבות עייש (ת''א) 682/87) כל:

יימתקני קבע בנויים מהווים יימבנהיי בכלל ולעניין פרק הארנונה שבפקודת העיריות בפרט וכי את המונח 'ימבנהיי, המצוי בהגדרת ה'יבנייןיי יש לפרש לפי מונחו באנגלית ''113120113 פיי. ובנוסף שיימבנהיי הוא מושג רחב יותר מאשר בניין. שכל מתקן בנוי הוא בכלל מבנה. שמטרת פקודת העיריות הייתה, לחייב בארנונה את המחזיקים במתקני קבע בנויים כמו את המחזיקים בבניינים

רגילים:

ייבעייש (ת'יא) 682/87 טיית בית בע"מ ני מנהל הארנונה עיריית פתח תקווה, דיניס-מחוזי לב(4) 208, התעוררה שאלת סיווגן של ממגורות אשר הכילו מיכלים עשויים פלדה ושנועדו לאחסון נוזליס או גרעינים. על מיכלים אלה אמר השופט לויט, כי הס יימתקני קבע בנויים ולכן הן מהוות יימבנהיי והן בכלל בניין לעניין פרק הארנונה שבפקודת העיריותיי. בהתייחסו להגדרה של ייבנייןי ציין השופט לויט, כי את המונח "ימבנהיי, המצוי בהגדרת היבנייןיי יש לפרש לפי מונחו באנגלית ישתדך 1 פיי. עוד כתב השופט לויט, כי יימבנה הוא מושג רחב יותר מאשר בניין. כל מתקן בנוי הוא בכלל מבנה. מטרת פקודת העיריות הייתה, לעניות דעתי, לחייב בארנונה את המחציקיס במתקני קבע בנויים כמו את המחזיקים בבניינים רגילים"י.

זאת ועוד, בספרו של המלומד ה. רוסטוביץ, ארנונה עירונית (מהדורה חמישית) עמי 322, מוצע לפרש את המונח ייבניין'י לצרכי ארנונה על-פי מבחן כלכלי, לפיו בנין הוא כל מבנה, אשר מופקת ממנו

4

תועלת כלכלית לבעלים או למחזיק. מבחן זה נראה לי, ויישומו על העובדות שלפני, תומך במסקנה כי הטלת ארנונה על מיכלי דלק המסווגים כייבנייויי, חיתה כדין בנסיבות העניין"יי.

2. בפרשנותו את המושג ייבניןיי קבע ביהמייש העליון בענין הקמת מאהל המפגיניס בככר המדינה ברעייפ 5086/97

אזולאי בן חור ו-12 אחי נ.עירית תל אביב פדייי נא/4) 625 (להלן: *'עניין בן חור'יי) יימתוך הגדרה זאת עולה כל איו חשיבות לחומר ממנו עשוי הבנין... מכל מקום, האהליס והסככות שבמאהל בנוליס, כפי שהמבקשיס עצמם מציינים, על שלד של עצ, ועצ נכלל במפורש בהגדרה של ייבנין".

עוד נכתב בעניין בן חור (תוך ציטוט מעייפ 697/85 גולדשטיין נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה לוד):

יימקובל עלי, כי בדי שהצבתו של מבנה תהווה ''הקמה'' כלשון הסעיף יש צורך במידה מסויימת של קביעות... קביעות זו היא המבחינה, למשל, בין סוכה שמקים לו אדם ליד ביתו לצרכי החניית רכבו, לבין סוכה - באותה מתכונת באותם ממדים ובאותו מקום שמקים לו אדם כדי לחוג בה את חג הסוכות ולארח בה את האושפזין. הצבתה של הסוכה הראשונה ייהקמהיי היא, והיתר היא צריכה, ואילו השניה - שאנליי.

[ההדגשות הוספו - החיימ]

3. בעניין בייש (נתניה) מ'יי נ' מכון וינגייט ואחרים קבע בית המשפט שמבני אלומיניום שבנייתס כללה יציקת

כלונסאות, כשמבניס אלו מכוסים ביריעות פלסטיות הינם הקמת בניין המחייב החיתר בניה:

יימימד הקביעות מתבטא, כפי שנקבע בפסייד אזולאי בן חור בשני מבחנים: סוביקטיבי ואוביקטיבי וכך נאמר, בין היתר: ייבית משפט מחוזי (לעומת בית משפט השלום) סבר שהמבחן האוביקטיבי ות של משך הומן בפועל, חייב להיות הרבה יותר חמור ונוקשה שאם לא תאמר כן, הרי יפתח פתח כרוחבו של אולם להפרות החוק תחת הסיסמא של ייזמניותיי. במקרה שלנו, כך סבר, אפשר לראות זמניות בהצבתו של מבנה טרומי כזה ליום-יומיים עד שיותקן במקומו אך לא כאשר הייזמניות'י נמשכת חודשים, כפי שאחריתו מעידה על ראשיתו. דעתי כדעת בית המשפט המחוצייי. לכן, ואף כי בית המשפט האמין באותו מקרה למערער כי הוא התכוון להצבת המבנה באופן ומני בלבד, קבע בית המשפט כי הצבת המבנה היתה בגדר י'יהקמתו של בניןיי שלפי סעיף 145 לחוק התכנון והבניה היא צריכה היתר ולכן פסק ביהמייש העליון כי בדין הרשיע ביהמייש המחוזי את המערער.

ובעניננו, על פי מבחנים אלו שנקבעו לא אחת בפסיקה, ולאור האמור בפסייד אזולאי בן חור ואחי, הרי שהמבנים נשוא הצו בין שמבניס הס כטענת המדינה, ובין אס אוהלים הס בלשון המבקשים, הרי שהקמתס טעונה היתר לפי סעיף 145 לחוק התכנון והבניה. אין ספק כי מבנים אלו הינם בגדר ייבנין'י כהגדרתו בחוק ושהקמתם צריכה היתה היתר בניה כדין. מבנה עשוי להחשב ייבניןיי גס כאשר אין הוא מחובר למים וחשמל ואף אס אין בו שימוש כלשהו (ראה פרשת גולדשטילין).י

מהי ייפרגולה'' הפטורה מארנונה 1

4. סעיף 1 לתקנות התכנון והבניה (עבודות ומבנים הפטורים מהיתר), תשע"ד - 2014 קובע:

*י מצללה (פרגולה)יי - מבנה בלא קירות, הבמוי מחומרים קלים, שתקרתו משטח הצללה, ובלבד שהמרווחים בין החלקים האטומים של משטח ההצללה מחולקים באופן שווה ומהווים 40 אחוזים ממנו לפחות ; יראו מבנה כאמור כמצללה גס אס על תקרתו מותקן קירוי שקוף או שהמרווחים בין החלקים האטומים של משטח ההצללה האמור עשויים מחומר שקוף ?%.

5. חוק ההסדרים במשק המדינה קובע בתיקון מס' 17 מ-2018 הוראות מיוחדות לעניין מצללה (פרגולה) הצמודה

לנכס המשמש למגורים. על פי החוק, לא ייכלל שטח המצללה בחישוב שטח הנכס לשם הטלת הארנונה אך ורק משום שהמצללה כוסתה בכיסוי שקוף מחומר פלסטי, ובתנאים מסוימים.

6. בתיקון מס' 17 תשע"ח-2018 הוסף סייק (ד) שזו לשונו:

(ד) (1) בסעיף קטן זּה, יימצללהיי - מבנה בלא קירות, המוקס בחצר, בגג, או במרפסת של בית מגורים, הנסמך על עמודי ובנוי מחומרים קלים, שתקרתו משטח הצללה, ובלבד שהמרווחיס בין החלקים האטומים של משטח ההצללה מחולקים באופן שווה ומהווים 40 לפחות ממנו; ואולם יכול שהמבנה יהיה נסמך באופן חלקי על לא יותר מאשר שני קירות של מבנה המגורים שאליו הוא צמוד;

.7

.8

9

.0

.1

.2

.3

.4

.5

.6

.7

(2) על אף הוראות סעיף קטן (א) והוראות כל דין, לגבי רשות מקומית שערב פרסומו של חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) (תיקון מסי 17), התשעייח-2018, לא נכלל לפי החלטתה בדבר הארנונה הכללית לפי סעיף קטן (א) שטח מצללה הצמודה לנכס המשמש למגורים בחישוב שטחו של אותו נכס לשם הטלת הארנונה, לא ייכלל שטח המצללה האמור בחישוב שטח הנכס לשם הטלת הארנונה אך ורק משום שהמצללה האמורה כוסתה בכיסוי שקוף מחומר פלסטי, ובלבד שהשימוש שייעשה בשטח של המצללה הוא שימוש שניתן לעשות בחצר , בגג או במרפסת של בית המגורים שעליו הוקמה המצללה, למעט שימוש לצורכי חניה או אחסנהיי .יי (ראה תייצ (מרכז) 7515-03-22 רונן סלטון ני מ.א. לב השרון (ההדגשה הוספה - חייי).

יודגש כאן שתיקון 17 קובע שני תנאים מצטברים לפטור:

41. התאמה פיזית להגדרת מצללה (40% מרווחים לפחות);

2. השימוש בפועל - רק שימושים המותרים בחצר/גג/מרפסת ,למעט חניה או אחסנה.

*וער כי תיקון 17 מתייחס למצללות שהמועצה כבר הפטירה אותן לפני 2018, וקובע שהן ימשיכו להיות פטורות גס אס כוסו בכיסוי שקוף. אך הפטור מותנה בשימוש המותר.

הכרעה

הוכח בפני הוועדה כי הקונסטרוקציה שהוקמה על מקום החניה במגרש המגורים של העוררים בנויה עצ בחיבור של קבע ועליה מתוחות יריעות הצללה ובד, וכי היא משמשת את העוררים לאחסנה של צינורות, מוטות וארגזים.

לדברי העורר לקונסטרוקציה הנייל יש היתר בניה (ואולם היתר זה לא הוצג לוועדה).

מהצילומים שהוצגו לוועדה אף עולה כי הקונסטרוקציה הנייל מחוברת לחשמל ומותקנת עליה תאורה.

כמו כן נראה בצילומים כי הקונסטרוקציה הנייל מגודרת והכניסה אליה מכיוון חצר העוררים היא באמצעות שער מתכת ואילו מכיוון הרחוב הכניסה תחומה בשער מתכת.

לאחר ששקלנו את כל הראיות והטענות שהוצגו, אנו קובעים כי הקונסטרוקציה המקורה הנייל הינה מבנה של קבע. קביעה זו מתבססת על המבחנים שנקבעו בפסיקה (רעייפ 5086/97 אזולאי בן חור; בייש (נתניה) מייי ני

מכון וינגייט) :

41 מבחן אוביקטיבי (משך הזמן): מהצילומיס והמסמכים עולה כי המבנה קיים זמן רב - לפחות מ-

5 ועד למועד הדיון ב-30/10/2025, כ-9 חודשים. זוהי תקופה ארוכה המצביעה על קביעות ואינה ניתנת להגדרה כייזמנית'"".

2. מבחן סובייקטיבי (כוונת המחזיק): קיימים מספר אינדיקטוריס המעידים על כוונה לקביעות:

(1) לטענת העורר יש למבנה היתר בניה; (2) המבנה מחובר לחשמל ומותקנת בו תאורה קבועה; (3) המבנה מגודר בשערי מתכת משני צדדיו; (4) המבנה משמש לאחסון קבועה של ציוד רב.

אשר על כן, טענת העוררים כי הנחת רשתות ההצללה היא ייזמניתיי - נדחית. גס אס הכוונה המקורית הייתה זמנית, משך הזמן בפועל והאופן שבו משתמשים במבנה מעידים על קביעות.

השימוש במבנה לאחסון וכן מצב המבנה נראים חיטב בצילומים שהוצגו לוועדה (ותאריכיהם הינו מ 5, 5/2/2025, 9/2/2025) ובצילוס בגוף כתב התשובה מטעם מנהלת הארנונה. כמו כן, בדיון שנערך בפני ועדת הערר ב 30/10/2025 אישר העורר כי המבנה הנייל משמש אותו לאחסנה וכי על הקונסטרוקציה מותקנות רשתות הצללה (ייצאלוןיי לדבריו), כך שאיו מדובר בייהקמה זמנית ופרוביזוריתיי אלא בהתקנה ושימוש הקיימים חודשים ארוכים.

המבנה הנייל עונה להגדרת ייבנין'י שבסעיף 269 לפקודת העיריות, ובסעיף 1 לחוק התכנון והבניה ולצו הארנונה, שכן מדובר במבנה בנוי מעצ (חומר הנכלל מפורשות בהגדרה), המחובר בחיבור של קבע, והמשמש לתועלת כלכלית (אחסון).

אנו קובעים כי המבנה אינו עונה להגדרת מצללה (פרגולה) הפטורה מארנונה משני טעמים:

האחת - התאמה פיזית להגדרת פרגולה: כיסוי הקונסטרוקציה מורכב משכבות מרובות: לפחות שתי רשתות הצללה (בצבע שחור ואפור) ובנוסף יריעת בד/אריג בצבע ירוק, המונחות זו על גבי זו. מהצילומיס שהוצגו לוועדה ומתיאור העוררים עצמם עולה כי הכיסוי המשולב יוצר משטח כיסוי רצוף.

אמנם העוררים טענו כי רשתות ההצללה ייחדירות'י לשמש ולגשס, אולם מהצילומיס עולה בבירור כי השילוב של שלוש שכבות יוצר כיסוי אטום ברובו.

.8

העוררים לא הציגו כל ראיה או מדידה להוכחת טענתם שהמרווחיס בין החלקים האטומים עומדים על 40% ויותר כנדרש.

נטל ההוכחה בעניין זה מוטל על העוררים (כתובעיס המוציאים מחברס). לעניין נטל הראיה ראה למשל עמיינ (תל אביב) 342/08 הנהלת רכבת ישראל בע''מ נגד עירית ראשון לציון (בסעיף 46 לפסק הדין:

+ כלל בפסיקת דיני המיסים, הוא, כי נישום החולק על שומה הוא בגדר ייתובעיי ועליו נטל הראיה לסתור את ממצאי מוציא השומה /ראו בין היתר רעייא 1436/20 גץורא ארד נגד מנהל מעאמ, מיסים וש ה-125).

כך בכלל וכך בהליך ערר על החלטת מנהל הארנונה.

הוסבר בענין זה בספר ארנונה עירונית :

*מישום החולק על גובה השומה, הוא בגדר ייתובעיי, ועליו נטל הראיה לסתור את ממצאי מנהל הארנונה. ודוק, *ממצאייי מנהל הארנונה הס הראיה לכאורה, שמנהל הארנונה ביסס עליהם את מסקנתו. הוא הדין במיקומו של הנכס וביסודות אחרים של שומת הארנונהיי (ארנונה עירונית, בעמי 7

העוררים לא עמדו בנטל זּה. לפיכך, אנו קובעים כי המבנה אינו עונה לדרישה הפיזית של מצללה כמשמעותה בתקנות התכנון והבניה ובתיקון 17 לחוק ההסדרים.

האחר - והוא העיקר - השימוש בפועל: מבנה החניה משמש את העוררים לאחסנה באופן קבוע, כפי שעולה בבירור מהצילומיס ומהודאת העורר עצמו בדיון. במבנה מאוחסנים צינורות, מוטות עץ, ארגזיס וציוד רב נוסף.

תיקון 17 לחוק ההסדרים במשק המדינה קובע במפורש כי הפטור ממצללה חל רק כאשר ייהשימוש שייעשה בשטח של המצללה הוא שימוש שניתן לעשות בחצר, בגג או במרפסת של בית המגורים שעליו הוקמה המצללה, למעט שימוש לצורכי חניה או אחסנהיי. כלומר, המחוקק קבע באופן מפורש כי אחסנה מונעת את הפטור מארנונה, גס אס המבנה עונה לכל הדרישות הפיזיות של פרגולה.

במקרה שלפנינו, חשימוש לאחסנה הוא השימוש המרכזי והיחיד במבנה (העורר עצמו הודה בכך בדיון), ולכן המבנה אינו זכאי לפטור מארנונה.

קביעה זו מספיקה כשלעצמה לדחיית הערר, ללא קשר לשאלת העמידה בדרישות הפיזיות של פרגולה.

אשר על כן, הערר נדחה ואנו קובעים שמן הדין לחייב את מבנה החניה / אחסנה הנ''ל בארנונה לפי סעיף 1 לצו הארנונה - ''בניינים המשמשים למגורים'' וזאת מאחר שהמבנה נמצא בתחום מגרש המגורים של העוררים ומהווה שטח עזר הצמוד למגורים, ועל כן מסווג ומחויב לפי סעיף 1 לצו הארנונה.

בטרם סיום מספר הערות:

1. העוררים טענו בכתב הערר ובדיון שהתקיים בפני ועדת הערר טענות בדבר היות העורר נכה בשיעור

%, שנקבעה לו דרגת אי-כושר להשתכר מהמוסד לביטוח לאומי, ובייכ המועצה השיבו כי העוררים מקבלים הנחה בשיעורים הקבועים בדין בגין נכותו.

כפי שהוסבר לעורר במהלך הדיון נושא ההנחות מארנונה אינו בסמכות ועדת ערר זו, שסמכותה מוגבלת לעניינים הטכניים והעובדתייס המפורטים בסעיף 3 לחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), התשלייו - 1976 ואינה כוללת החלטות על מתן הנחות, לפיכך לא מצאה הוועדה כל מקום לדון בהן.

לעניין סמכות ועדת הערר ראו הדברים בבריימ 7511/14 מנהל הארנונה בעיריית תל אביב-יפו נגד א.ק.

יוניברס בעי'מ סעיפים 14 ו- 15 לפסק הדין:

/14. כפי שצוין לא אחת בפסיקתנו, המסלול העררי - על שלביו השומם - נועד לבירור טענות עובדתיות וטכניות באופיין העשויות לחייב בחינה של מצב הדברים ייבשטחיי (בריים 6 וינברג ני מנהל הארנונה - עיריית תל אביב, פסקה 5 8.1.2002) (להלן: עניין (ינבר 0); רעייא 10643/02 חבס ח.צ. פיתוח 1223 בע"מ כ עיריית הרצליה, פסקה 10

(14.5.2006); עניין מקורות, פסקה 4; בגייץ 351/88 טית בית בע"מ ני עיריית פתח-תקוה פיד מב(3) 441, 446 (1988))...

5. לעומת זאת, דינן של טענות שאינן מנויות בסעיף 3/א) לחוק הערר, לרבות כאלו

הנוגעות לחוקיות צו הארנונה, להתברר לכתחילה במסלול שיפוטי (ברייס 901/14 ויקטור מ עיריית חיפה, פסקה 22 (6.7.2014); בריים 8/43/10 כלל חברה לביטוח בעי/מ מ מנהל הארנונה של עיריית תל אביב, פסקה 5 (19.11.2011) ; עמיין מקורות, פסקאות 6-4). על פי רוב, ההליך המתאים שבו יש לנקוט הוא עתירה מינחלית לבית המשפט לעניימים מינהליים ; ולעתיס בעתירה לבית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, כפי שיוסבר בהרחבה להלן.../

הוועדה מבינה את המצב הקשה של העורר, אולם סמכותה מוגבלת לנושאים טכניים-עובדתיים בלבד.

2. כן טען העורר, במסגרת הדיון הפרונטלי שהתקיים בפני הוועדה, בדבר שינוי שיטת המדידה של המועצה

מיינטויי לייברוטו"י מלפני 5 שנים וכי לפני 26 שנים לא חייבו בגין החניה אף שהייתה מקורה ברעפים.

המשיבה התנגדה לטענות אלה בהיותן טענות שלא הוזכרו בהשגה ובכתב הערר ו''הרחבת חזית'י אסורה.

כפי שהוסבר לעורר במהלך הדיון, סמכותה של ועדת הערר מוגבלת לנושאים הטכניים - עובדתיים הקבועים בחוק ואינה מוסמכת לעסוק בשאלות עקרוניות של מדיניות או שינויים המנוגדיס לחוקי ההקפאה, ולבטח לא בטענות מלפני למעלה מ- 5 שנים, שכלל לא הועלו במסגרת הערר. לפיכך, לא מצאה הוועדה כל מקום לדון בטענות אלו של העוררים.

בנוסף, טענות בדבר אופן החיוב בעבר (לפני 26 שנים או 5 שנים) אינן רלוונטיות לדיון בשאלה העובדתית האם המבנה כיום, במצבו הנוכחי, עונה להגדרת 'מבנהי החייב בארנונה. כל חיוב נבחן על פי מצבו בפועל.

3. בנוסף טען העורר בדיון הפרונטלי כי המועצה אינה מתחשבת בנכותו , לא סייעה לו ולא מטפלת ברחוב

ובע הניצב ברחוב.

כפי שהוסבר לעורר בדיון, עניין טיב השירותים הניתנים לתושב ע"י הרשות המקומית, או שאינם ניתנים לו אינם רלוונטיים לוועדת הערר לארנונה, אשר אינה מוסמכת לדון בהם. אשר על כן, הוועדה לא מצאה כל מקום לדון בהם.

4. העורר טען בדיון הפרונטלי בפני ועדת הערר לכך ששכנו אשר שס צאלון מעל החניה שלו אינו מחויב

בארנונה בגינה.

כפי שהוסבר לעורר במהלך הדיון, ועדת הערר לארנונה אינה מוסמכת לדון בטענות השוואה לשכנים או בטענות שמטרתן להוכיח אפליה או גביה בררנית. סמכותה מוגבלת לעניינים טכניים-עובדתיים הנוגעים לנכס הספציפי נשוא הערר בלבד. אשר על כן, ועדת הערר לא מצאה כל מקום לדון בטענות אלה של העורר.

יצוין כי כל נכס נבחן לפי מאפייניו הייחודיים, וייתכן שלמבנה של השכן מאפיינים שונים (למשל:

שימוש שונה, מבנה פיזי שונה וכו).

9. בהתאם להוראות סעיף 6 לחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), התשלייו - 1976 ותקנה

0() לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דיו בוועדת הערר), תשל"ז - 1977,

החלטה זו של ועדת הערר נתונה לערעור בפני בית המשפט לעניינים מנהליים מחוז מרכז העוררים או המשיבה,

תוך 45 ימים ממועד המצאת ההחלטה לצדדים.

0. בהתאם להוראות תקנה 20(ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת

הערר), תשל"ז - 1977, תפורסם החלטה זו של הוועדה באתר האינטרנט של המועצה המקומית בית דגן.

אוסנת נעים חי יקיר, עו"ד צהל *הודה, רו''ח

חברת ועדה יו"ר הועדה חבר ועד

5 5" 5