פרוקטוקול20ועדת20ערר20 תיק2001 2017

ועדת הערר לענייני ארנונה

בית-דגןך תיק: 001-2017

בעניין: 1. דנציגר ארנסט - ת.ז. 8241465

2. דנציגר משק פרחים 'ידן'', ש.ר. 540130002

ע"י בייכ עוהייד גלעד כייץ, יוסף מיטלמן ואורי עוז ממשרד ש. הורוביץ ושותי, עו"ד

רחי אחד העם 31, תל אביב 65202

טלי: 03-5670700 ; פקס: 03-5660974

(ייהעורריםיי)

- נגד -

מנהל הארנונה, מ''מ בית דגן

מועצה מקומית בית-דגן

שדי מנחם בגין 9, בית דגן 50200

טלי; 03-9602124; פקס : 03-9604048

(ייהמשיביי)

פרוטוקול דיון מיום 17.1.2017

בפני: | אהוד נדב, עו'יד - יו'יר הועדה.

יעל כהן, עו''ד - חברת ועדה.

עזרא חבושה - חבר הועדה.

מוכירת הועדה: הגבי הודיה עוורי.

מטעם העוררים: עו"ד גלעד כץ, עו"ד יוסי מיטלמן, עו"ד אורי עוז, עו"ד יעל מטר.

מטעם המשיב: עו"ד עודד מהצרי, עו"ד אורן אביטל.

נוכחים נוספים : עו"ד אופיר הלל -בייכ המועצה המקומית בית-דגן.

לוייר הועדה - עו"ד אהוד נדב: הכוונה שלנו לקדם את הדיון בערר בצורה יעילה ועניינית, ולתת החלטה.

אנו דנים בערר על החלטת המשיב בהשגה ביחס לשומת ארנונה כללית לשנת 2016 שהוצאה לעורריס.

ראשית, הועדה שמה ליבה לכך שכתב הערר הוגש בשם שני עוררים. יש צורך לוודא מיהו הנישום או מיהם הנישומים לענייני ארנונה שהוצאה לו/להם שומה והוא/הס העורר/העוררים.

עו'יד יוסי מיטלמן: הנישום לעניין וה הינה המשתלה של דנציגר במשק פרחים דן. ווהי שותפות רשומה.

2

עו'יד יעל מטר: השם המלא הוא יידנציגר משק פרחים דן'י שותפות רשומה מס' 540130002.

יו"ר הועדה - עו'יד אהוד נדב: כידוע, חיוב ארנונה יוצא על מי שנחשב המחציק לפי החוק. ברגיל למחויק

ייחשב הבעלים או מי שהודיע לרשות הארנונה והראה לה כי הוא המחציק.

החלטת:

1. העוררים יודיעו בכתב, בתוך 15 ימים מהיום, מי מבתינתס הוא/הס העורר/העוררים לצרכי

ערר וּה.

2. כ"א מהצדדים יגיש למוכירות הועדה, בתוך 15 ימים מהיום, ייפוי כוח לצרכי ייצוג בערר וּח.

עו''ד עודד מהצרי: קיימים עררים של שנים קודמות שהוגשו וטרם נידונו. מדובר בעניינים והים ושאלות

דומות. אני מציע לדון בכל העררים שקיימים משנת 2011 ואילך.

יו'יר הועדה - עו''ד אהוד נדב: נכון לעת הצו, בפני המותב הוה של הועדה קיים ערר אחד המתליחס לשנת

6. למותב זה לא הועבר חומר המתייחס לעררים בגין שנים קודמות.

החלטת:

1. מוכירת הועדה תבדוק אס יש ביכולתה לאתר כתבי בי-דין הנוגעים לעררים של העוררים

לשנים קודמות. באם לא ניתן יהיה לאתר חומר כאמור, תפנה מזכירות הועדה לבייכ הצדדים והם יפעלו יחדיו לשחזור החומר הרלבנטי.

2. לאחר שיאותר/ישוחור החומר הנוגע לעררים לשנים הקודמות כאמור, יבואו הצדדים

בדברים ביניהם ויבתנו האם מבחינתם יש הסכמה לאיחוד הדיון בעררים הפתותים. הצדדים או מי מהם רשאים להגיש לועדה בקשה לאיחוד הדיון בעררים האמורים, בין בקשה מוסכמת ובין בקשת מטעם אחד הצדדים.

יו'יר הועדה - עו''ד אהוד נדב: לאחר עיון בכתבי בי-הדין הנוגעים לערר המונח לפנינו, ולאור הומן שחלף, יכול שמי מהצדדים ירצה לעדכן/להשלים/לתקן עניינים מסוימים המופיעים בכתב הטענות מטעמו או החסרים ממנו, בין שמדובר בעניינים טכניים ובין עניינים מהותיים. הועדה מציעה הצדדים יבחנו את הסוגיה, ואם ימצאו לנכון (שניהם או אחד מהם) - בתוך 30 ימים יגישו העוררים כתב טענות מתוקן מטעמם (ככל שיחפצו) ובתוך 30 ימים נוספים המשיב יגיש כתב טענות מעודכן (אס יחפו).

ובתוך כתב הטענות אפשר לסדר את העניין של מי הוא העורר.

עו"ד גלעד כץ: יש פה קושי מסוים בהצעה כי אס אחד הצדדים לא יהיה מעוניין ויבקש להתמקד להגביל

את הדיון לנימוקיסם שפורטו בכתב הערר/התשובה בהתאם לתקנה 17. עלול להיווצר מצב של חוסר סימטריה.

אני רוצה רק לציין ואה מופיע בסוף כתב הערר שהגענו להסדר פשרה מחייב בין היתר ביחס לכל החיובים שנמצאים בפני חברי ועדת ערר.

יו'יר הועדה - עו'יד אהוד נדב: איני רואה כאן קושי אמיתי. בסמכות הועדה לשמוע כל נימוק הדרוש לדעתה לשם עשיית צדק, מה גס שסעיף 17 עדיין יכול ולחול לגבי כתבי הערר/התשובה המעודכנים.

החלטה:

1. העוררים רשאים להגיש כתב טענות מעודכן מטעמם בתוך 30 ימים מהיום. המשיב רשאי

להגיש כתב טענות מעודכן מטעמו בתוך 30 *ימים ממועד שהוגש כתב ערר מעודכן או מתום 30 הימים להגשתו, לפי המוקדם.

יו'יר הועדה - עו''ד אהוד נדב: עיון בכתבי הטענות מלמד שיש כאן שלושה נכסים לגביהם חלוקים הצדדים. לגבי האחד, החממות - הטענה טענת סיווג. לכאורה, וכפי שבודאי ידוע לבייכ הצדדים, חלק ניכר מהטיעוניס שהובאו בכתב הערר (חוקיות, סבירות וכדומה) הס לא בסמכות הועדה. עס ואת, בהקשר לנכס גה לכאורה יש גם טיעונים שאכן הדיון בהם חינו בסמכות הועדה. כך, לדוגמא, לגבי הטיעונים באשר למהו מבנה והאם זה עונה להגדרות. אנו מפנים את תשומת הלב לכל ההגדרה הקלימת בצו הארנונה והאט

3

אתם רוצים להתייחס לכולה או רק לחלק ממנה. לכאורה, לא ברור האם תעריפים ו/או צווים הנוהגיס ברשויות מקומיות אחרות רלבנטי לענייננו ולצו בו עסקינן.

עו'יד גלעד גצ: אני רק אומר בחתייחס לאזכורים ביחס לרשויות האחרות אני חושב שוּה רלוונטי לשאלת

הסיווג בהחלט כוועדת ערר. יש לבתון את השאלה מהו הסיווג הנכון ואה בהתלט כלי רלוונטי מבתינת ועדת הערר הזו.

יו'יר הועדה - עו''ד אהוד נדב: לגבי הנכס השני, שטחי מעבר - כאן לכאורה טוענים העוררים הן טענה לגבי הגודל והן טענה לגבי הסיווג. כידוע, כדי שועדת ערר תוכל להכריע בשאלת הגודל, יש צורך בביצוע מדידות ע"י גורמים מוסמכים. יש צורך להוכיח לועדת הערר מה הגודל, כדי שהיא תוכל להכריע בדבר.

בעקרון, ושוב לכאורה, על רקע חוקת תקינות המעשה המינהלי, מי שרוצה לבוא ולהגיד שהגודל הוא אחר, צריך להוכיח את צה.

עיינו בכתב הערר וראינו שצורפה לה סקיצה או תשריט שיכול להיות שהיא נכונה. ברס, מדובר במטמך שאינו מדבר בעד עצמו, והיא אינה ערוכה בדרך שמאפשרת למי שאינו איש מקצוע בתתוס לגזור מסקנות אופרטיביות לענייננו. הועדה צריכה לקבל את הנתונים בצורה מדויקת ורצוי שוה יהיה בצורה של חוות דעת מקצועית, כדי שניתן יחיה להתייחס לזה. במקביל, אנחנו מבינים מקריאת כתבי הטענות שהייתה כנראה מדידה של המועצה, שאף הועברה לעורריס בומנו. רצוי היה שבין היתר הצדדים יעמדו על ההבדלים בין המדידות ויפרטו מה נכון ומה שגוי במדידות שמגיש הצד האחר.

עו''ד עודד מהצרי: אני מציע שימונה מודד מטעם הועדה ותבוצע מדידה משותפת.

ייר הועדה - עו''ד אהוד נדב: המוצע אפשרי. עס וּאת, יש לשים-לב שלא פחות חשוב מביצוע מדידה נכונח ומיקצועית, יש צורך להגדיר למודד מהם גבולות השטח. לא נעלמה מעינינו טענת העוררים בכתב הערר לפיה מאחר ואין גדר בחלק מהמתחם, יתכן שנמדדו שטחים לא רלבנטיים. לאור ואת - יהיה צורך להגדיר במדויק מהו התחום הרלבנטי.

האם לא תרצו לדון ביניכם ולהודיע לועדה באם בשלב וה חינכס מסכימים למינוי מודד לביצוע מדידה משותפת 1

עו'יד גלעד כצ: אני מבין מה נאמר. אני רק אציין שיש צד אחד שצירף מפת מדידה ויש צד אחד שלא צירף.

לו''ר הועדה - עו''ד אהוד נדב: כמו שאמרתי קודם, לא ברור שמה שצורף הוא טוב.

עו'יד גלעד כ>: אנו נשיב תשובה תוך 15 יום.

החלטה:

1. הצדדים יבחנו האם בדעתס להגיש מדידות מפורטות, מוסברות ונהירות של השטח לחיוב

ביחס לשטחי המעבר, לרבות בדרך של הגשת חווייד מומחה מיקצועי, לצורך הוכחת גודל השטח בר החיוב בעניין וה.

2. בכל מקרה, בתוך 15 ימים מהיום יודיעו הצדדים לועדה האם הס מבקשים בהטכמה למנות

מודד מוסמך מטעם הועדה לשם ביצוע מדידה משותפת. תנאי לביצוע מדידה משותפת בשלב ה - הגעת הצדדים להסכמה ביחס לגבולות המתחם הרלבנטי למדידה.

יו'יר הועדה - עו''ד אהוד נדב: עו"ד כץ, קראנו את סעיף 46 לכתב הערר ולא בטוח שהצלתנו להבינו.

התואיל להאיר את עינינו מה הטענה !

עו'יד גלעד כצ: אנחנו שלחנו בומנו מכתב ואף הגשנו עתירה מינהלית כנגד החלטת השרים שאישרה

העלאה חריגה של תעריף הארנונה בבית דגן, ובשלב מסויים השרים ביקשו מהמועצה המקומית להגיב והוחלפו תכתובות. אחת הטענות שלנו הינה שלמעשה הוצג מצג מטעה ע"י המועצה לשרים, במובן הוה שהמועצה המקומית לא פירטה בפני השרים שהסיווג הקודם של החממות היה לא סתם אדמה חקלאית אלא י'יאדמה חקלאית לרבות משתלהיי.

כנגד וה טען חברי, כתגובה לשרים, שהמועצה המקומית סיווגה בעבר את משתלת דנציגר כאדמה חקלאית לרבות משתלה הכוונה היתה שבתוך המשתלה יש אדמות חקלאיות. ברם, אנחנו לא מדברים על אותן אדמות חקלאיות אנחנו מדברים על אותם מבנים, החממות.

אני אומר דבר כזה - יש שלושה סיווגים יחידים שהמשתלה מחויבת בהם: סיווג של מבנה, סיווג של קרקע תפוסה וסיווג של מבנה חקלאית לרבות חממה. אין סיווג של אדמה חקלאית, ועצם העובדה שהמועצה המקומית מודה ואומרת שהם סיווגו אותנו כאדמה חקלאית לרבות משתלה מעידה שבתפיסת המועצה

4

המקומית יש למשתלה אדמה חקלאית. לגישתנו ווהי הודאה שזה אדמה חקלאית, לכל הפחות ביחס לשטחי המעברים.

יו"ר הועדה - עו''ד אהוד נדב: אם אני מבין נכון, לטענתכס העובדה שהמועצה המקומית טענה שיש גם

חממות וגם אדמה חקלאית מלמדת לגישתכס שלדעת המועצה המקומית יש אדמה חקלאית במשתלה. על כך מדובר בסעיפים 43-45 לכתב הערר. ברס, אני מבקש להבין את הטיעון שלכם שבסעיף 46 לכתב הערר.

עו'יד גלעד כץ: בסעיף 46 נאמר כי מעבר למה שטענו לעיל, כבר בשנת 2004 המועצה המקומית עשתה סקר

נכסים ולכן היא ידעה את המצב לאשורו, ועצם העובדה שהיא לא שינתה את הסיווג בשנים 2004 עד 2011 מלמדת שאין שום טעות והסיווג הנכון שהמשתלה סווגה במשך כל השנים כאדמה חקלאית הוא הסיווג הנכון.

עו'יד עודד מהצרי: כתוצאה מהסקר התחלתם להיות מסווגים בשטחי מעברים כקרקע תפוסה.

עו'יד גלעד כץ: התייחסנו לעניין החממות בסעיף 46 לכתב הערר. אמרנו איך אפשר להגיד שהייתה טעות

בסיווג של החממות אחרי עשרות שנים של סיווג. איך יכול להיות שהחממות נמצאות על עשרות דונם ומשיקות לשכונה ואף אחד לא ראה. הטענה אומרת - לגבי מבנה חקלאי עצם העבודה שהחממות סווגו במשך עשרות שנים כאדמה חקלאית מעידה על כך שהמועצה סברה שזה הסיווג הנכון. לכן, הטיעון שלה שהשינוי בצו נבע עקב טעות הוא טיעון משולל יסוד.

יו"ר הועדה - עו''ד אהוד נדב: אתה בעצם טוען שהעובדה שלפי צווים קודמים, בשנות מס ארנונה

קודמות, המועצה המקומית ראתה את השטחים האלה בסיווג מסוים, מלמדת שהצו החדש לא היה צריך להיות מתוקן כי לא הייתה לה טעות.

עו'יד גלעד כ\: נכון. המועצה המקומית טענה בפני השרים שיש טעות. ואני באתי ואמרתי איך יכול להיות שיש טעות על חממות של 20 דונם שרואים אותם מכל מקום ביישוב.

יו"ר הועדה - עו'יד אהוד נדב: מבלי להתייחס לגופה של טענה, נדמה שהטענה עכשיו מובנת, וניתן לחלק

את האמור בסעיף 46 לשני משפטים - (א) המועצה הייתה מודעת לקיומה של משתלה על שטח של 40 דונם, ו- (ב) המועצה הייתה מודעת לשטח של 20 דונם של חממות.

עו''ד גלעד בץ: נכון.

יו'יר הועדה - עו''ד אהוד נדב: לגבי הנכס השלישי, משרדים - כאן לכאורה הטענה היא טענת סיווג.

העוררים טוענים כי הסיווג לא נכון. טוענים שהמשרדיס היו צריכים להיות מסווגים כאדמה חקלאית.

שאלה - יש סיבה מיוחדת מדוע בסעיף 59 לכתב הערר אתם טוענים שקיימת פסיקה ענפה בעניינים מסוימים אך אתם לא מביאים אותה !

עו'יד גלעד כץ: חשבתי שאין מחלוקת לגבי פסיקה זו. הוועדה תצטרך להכריע.

יו'יר הועדה - עו'יד אהוד נדב: בהתייחס לכתב התשובה שהוגש מטעם המשיב - דנו על כך שלא צורפה מדידה, דיברנו גם על השאלה מיהו בדיוק המחזיק/הנישום. ‏ יש למשיב מידע מה בדיוק השטח של המשתלה בכללותו !

עו'יד עודד מהצרי: למעט המחלוקת ביחס לגודל שטחי המעבר, אין בין הצדדים מחלוקת ביחס לגדלים

אחרים או ביחס לשטח הכולל של המשתלה.

יו'יר הועדה - עו''ד אהוד נדב: מודה לחבריי למותב, ולכולם. תס הדיון להיום. נמתין לשמוע מהצדדים

בהתאם להחלטות שניתנו היום.

יעל בהן, עו'ייד אהוד נדב, עו"ד עזרא חבושת

חברת ועדה יו"ר הועדה חבר ועדה