פרוטוקול מליאה מס' 2 · 28/05/2024

עיר
בית אל
קטגוריה
מליאה
תאריך
28/05/2024
מקור
הקובץ המקורי באתר בית אל

פתח את קובץ ה-PDF באתר המקור

5.24 פרוטוקול

28.5.2024 ,דתשפ"'ה כ' באייר מתאריך

נוכחים:

אלון שי – ראש המועצה

אלגביש ספי – חבר מליאה

גבעון שרה – חברת מליאה

טובי מיכל – חברת מליאה

לואיס גלעד – חבר מליאה

מאסס רז – חבר מליאה

סלע קובי – חבר מליאה

קרפין משה – חבר מליאה

שנרב מתניה – חבר מליאה

משתתפים:

הרב אריאל בראלי – רב היישוב

חיים מרגוליס – מנכ"ל המועצה

ינון שבציון – גזבר המועצה

אביטל עוז – מהנדסת המועצה

יזהר דגני – יועץ משפטי למועצה

זמביש – זאב חבר – מזכ"ל אמנה

איציק כהן – מנהל מחלקת פיתוח כלכלי ואסטרטגיה אסף פר למן – מנהל הגביה במועצה

נושאים על סדר היום:

* אישור פרוטוקול קודם

* אישור פתיחת, עדכון וסגירת תב"רים

* אישור דוח תלונות הציבור לשנת 2023

* היכרות עם מחלקת ההנדסה

* הצגת תמונת מצב בנוגע לאכלוס מוס "ח החדשים לקראת שנה" ל הקרובה וכניסת פועלים לשם השלמת הפרויקטים הללו.

* בחינת אכיפת החניה בסביבת עמדות הטעינה

* עדכונים ושונות (סניף הדואר ועוד)

תחילת הישיבה: 20:40 .

הכרות עם מחלקת הנדסה

אביטל: מציגה את פעילות המחלקה.

חיים: היינו במשא ומתן קשה מול משרד המשפטים כדי לקדם את ההליך והכנו חוות דעת כדי לשכלל את צו התפיסה של היישוב. המשנה ליועצת המשפטית לממשלה מטפלת בנושא והיא בשבועיים האחרונים סיימה להכין את חוות הדעת הפנימית והיא קיבלה החלטה שהיא צריכה אישור של המשנה הבינלאומי. ברגע שההשתכללות תעבור נוכל בעז"ה להתקדם לחתימה בנוגע ל העתקת החטמ"ר ובניית עוד כאלף וחמש מאות יחידות דיור. אנחנו מנסים במקביל להניע דברים נקודתיים כמו הרחבת בית העלמין ועוד.

אישור פרוטוקול קודם – 4.24

הצבעה: אישור פרוטוקול 4.24

החלטה: פרוטוקול 4.24 אושר פה אחד

עדכון, סגירת ופתיחת תברי"ם

ינון הגזבר עובר על התברי"ם.

מצורף נספח: אישור פתיחת, עדכון וסגירת תב"רים (סגירה 7383, חדש 7412, עדכון

7399, חדש 7413 )

הצבעה: עדכון, פתיחת וסגירת תברי"ם.

החלטה: עדכון, פתיחת וסגירת תברי"ם אושרו פה אחד.

אישרור החלטות ועדת ההנחות- מצורף

רז מאסס מציג את ההנחות רטרו מתחילת 2024 שהחליטו ועדת ההנחות

הצבעה: אישור החלטות ועדת ההנחות.

החלטה: החלטות ועדת ההנחות אושרו פה אחד.

אישור דוח תלונות הציבור לשנת 2023

סך הכל המבקר טיפל בשתי תלונות

מצורף נספח: דוח תלונות הציבור לשנת 2023.

הצבעה: אישור תלונות הציבור לשנת 2023 .

החלטה: תלונות הציבור לשנת 2023 אושר פה אחד

אשרור חיים מרגוליס כנציג המועצה באשכול יו"ש ובמליאת איגוד ערים לאיכות הסביבה יהודה ושומרון.

חיים: נבקש לאשרר אותי מחדש כנציג המועצה באשכול יו"ש ובאיגוד ערים לאיכות סביבה. הנציגות ב2 הגופים הללו היא לרוב של מנכ"לי הרשויות או ראשי רשויות או גזברים. עד כה אני יצגתי את המועצה בגופים הללו וכעת לאחר הבחירות יש צורך לאשרר אותי מחדש כנציג מועצת בית אל.

הצבעה: אשרור חיים מרגוליס כנציג המועצה באשכול יו"ש ובמליאת איגוד ערים

לאיכות הסביבה יהודה ושומרון.

החלטה: אשרור חיים מרגוליס כנציג המועצה באשכול יו"ש ובמליאת איגוד ערים

לאיכות הסביבה יהודה ושומרון אושר פה אחד.

אישורי הנחות

אסף מציג נוהל סדור להנחות במקרים חריגים לשנת 2024 ואילך

מצורף נספח: הנחות למקרים חריגים.

הצבעה: אשרור הנחות למקרים חריגים משנת 2024 ואילך.

החלטה: הנחות למקרים חריגים משנת 2024 ואילך אושר פה אחד.

בחינת אכיפת החניה בסביבת עמדות הטעינה

קובי: למה אנחנו כמועצה לא יכולים לתת קנסות לאנשים שחונים בחניות של טעינה מהירה.

אם אנחנו לא קונסים את הציבור אנחנו צריכים לקבל החלטה שלא עושים את זה יותר ואנשים שבונים עמדות טעינה פיראטיות על המדרכה – לא נוכל להטיל עליהם קנסות.

חיים: כידוע המועצה מבצעת מעבר לרכבים חשמליים. על כ ל רכב חשמלי במועצה אנחנו חוסכים כ - 17,000 ₪ בשנה אחרי הוצאות החשמל. צריך להבין שרכב שחונה בחניי ה של עמדת טעינה ה ו א כמו רכב שחוסם כניסה ל תחנת דלק , ואם היא תפוסה בעלי הרכבים החשמליים הם חסרי אונים.

קובי: צריך להתחיל הליך לקנסות. זו הדרך היחידה.

יזהר: אני אבדוק את הענף הזה בתוך חוק העזר. במידה וזה יאושר זה יובא מול חברי המליאה.

דואר בית אל

קובי: לפני כמה ימים הבנתי שהדואר לא עובד ביום שישי. הבנתי שהדואר בקושי עובד פה.

אני מבי ן שזה לא כדאי ויש קיצוצים וכו' אבל אנחנו יישוב ענק ולא יכול להיות שאין לנו שירותי דואר נורמליים. הסתכלתי על עפרה – האדם שם עובד כל ימי העבודה חמישה ימים בשבוע מלבד חצי יום חופש בשבוע.

חיים: נושא הדואר מופעל על ידי מכרז של רשות הדואר ולא המועצה. עבדנו מאוד קשה כדי לדרבן אנשים ש יגשו למכרז הזה וב"ה לבסוף ניגשו והדואר פעיל. במקביל השקענו פה הרבה כסף ע"מ שהתנאים שלהם יהיו טובים יותר, ויעברו לבניין המועצה כולל הקצאת שני חדרים ובניית תיבות חדשות בבניין. דבר נוסף – אילנה מלווה כמה שניתן את תחום הדואר והמצב כיום בהחלט לא מספק. אנחנו צריכים לחשוב איך אפשר לקדם את המענים לרווחת התושבים.

הצגת תמונת מצב בנוגע לאכלוס מוס"ח החדשים לקראת שנה" ל הקרובה וכניסת פועלים לשם השלמת הפרויקטים הללו.

שי מציג את זמביש ומזמין את הרב להצטרף לדיון.

זמביש: עברנו בעשרות השנים של ההתיישבות הרבה עליות ומורדות ותקופות שונות. מה

שקורה לנו בשמונת החודשים האחרונים לא היה לנו מעולם. אנחנו בעצירת בנייה מוחלטת שהמשמעות היא קשה מאוד. ניסיון להפסיק מסיבות ביטחוניות למשך כל כך הרבה זמן לא היה מעולם. המשמעויות שלה קשות מאוד. קודם כל בהיבט של סיום פרויקטי בנייה ומסירה לתושבים, עצירת הקליטה בהתיישבות שזה איום ונורא. זה מה שמצפים לו אויבנו וזה מה שהם רוצים – לעצור את ההתיישבות. אני עובר בתקופה האחרונה ומדבר עם מועצות ומזכירויות להסביר את העניין.

מרגע שהחלה המלחמה והבנו שהעסק עומד להיות ארוך, החלנו לחפש פתרונות. אנחנו באמנה לפני שש עשרה שנה התחלנו עבודה עברית. יש לנו חמש קבוצות שבונות בהיקפים קטנים ואנחנו קשורים איתם בהסכמים שלוש או ארבע שנים קדימה, כל מה שהם מסוגלים לעשות. ארבע עשרה יחידות דו משפחתיות בפדואל למשל. גם שם שמונים אחוז מהחברה יצאו למילואים וגם שם יש בעיות ולכן הבנות בונות בטיח, בניית הבתים שם תיגמר מתישהו.

יש עוד עשרה בתים בחמדת. יש פרויקטים של יזמים גדולים – הר כביר שבונה כבר חמש שנים את הבתים בשבות רחל, כי היכולת מוגבלת. אנחנו עושים מאמץ גדול להגדיל את הקבוצות האלו ועושים מאמצים גדולים בנושא. זה לא עונה בשום אופן בצורך בבנייה הגדולה – יש לנו פרויקטים של מאתיים ומאה עשרים ושש ושמונים ועוד, אלו פרויקטים שרוצים להתחייב בלוח זמנים מול אנשים שלוקחים משכנתא ומתחייבים והדילמה היא לא פשוטה. אנחנו עם משרד השיכון יוצאים בקמפיין שמטרתו לשרש את היכולת של חברות של יהודים ויש דברים נוספים שעושים בענ יין. ההצלחה היא לא שנצליח לגייס עוד מאתיים יהודים לחברות אלא לקחת מאתיים ילדים שיתמידו – שאחרי שנה או שנתיים ימשיכו בעבודה, שיהפכו לקבוצת עבודה קבלנית שי היו מומחים בנושאים שונים – שלד, טיח, אינסטלציה, חשמל, ריצוף. את הקבוצות האלו אנחנו בונים ובערך 15 אחוז מאלו שבאו נשארו. אני חושב שצריך וטוב שיהיו פועלי בניין יהודים אבל אם תשאל אותי או כל אחד האם אתה רוצה שהבן שלך יהיה פועל בניין, זו לא תשובה פשוטה.

אבל זה לא עונה לבעיה שלנו. אנחנו מזה שבעה חודשים מנסים להיכנס לתחום הפועלים הזרים. הקמנו עם החברה לפיתוח מטה בנימין חברה להבאת כוח אדם. בפועל ההצלחות קטנות מאוד. יש לנו כרגע אחרי כל המאמצים עשרה פועלים הודים שלא יודעים כלום בתחום הבניה. הם לומדים את העבודה ואני מקווה שזה יניב תוצאות. הנושא הזה הוא נושא פרוץ.

עשינו מאמץ מול הסינים. יש לסינים איסור מהממשל לעבוד מחוץ לקו הירוק. הסינים יודעים לעבוד – המחיר הוא יקר אבל אפשר לסמוך עליהם. מאות פועלים היו אמורים להגיע ובינתיים אין שום דבר. למטה בנימין יש שלושים וחמישה פועלים שעובדים בעופרים והם בחרדה שלא יברחו. הם לא עוברים את הקו הירוק ומקבלים המון כסף אבל בעומק השטח הם לא יכולים לבוא.

באופן מעשי הבנו שאין לנו ברירה– אנחנו מסתדרים עם הפועלים הערבים למרות שאנחנו לא אוהבים את העניין ועושים את זה מתוך כורח. הבעיה הראשונה היא קודם כל פרויקטים שהתחלנו – להכניס קבלן לפרויקט שהתחיל – זה כמעט בלתי אפשרי. ברמת האחריות – על מי האחריות – הקבלן הנוכחי או הקודם, זה קשה מאוד. מוכנים לשלם פי שלוש ממה שצריך – אי אפשר להביא קבלנים ולקבל אחריות שהעבודה תהיה כמו שהיא, כי האחריות היא בעייתית.

במצב של השלמת עבודה – יש לנו בקרני שומרון 64 יחידות, מסרנו 28, נשארנו זוחלים ויש עשרות משפחות שמחכות לקבל את הבית והן מחכות. פיגור של חודשים ואם לא נפתור את העניין זה יקח עוד זמן בלתי מוגבל.

אז מה הבעיה בערבים? קודם כל בעיית הביטחון – זו בעיה אמיתית. להכניס פועלים שאחרי שראינו בשמיני עצרת מה היה זה בעייתי. בצד הביטחוני ביקשנו מפיקוד מרכז ללמוד את העניין ולתת הנחיות – קודם כל זה לפרויקטים מרוכזים גדולים ולא בתים קטנים שמשפצים בתוך שכונה. זה הדבר הראשון. הפתרון שהוצע כרגע עובד בסדר גודל של חמישה עשר יישובים ואני מניח שזה יתרחב.

העקרונות הם:

1. לבודד את האתר בצורה מוחלטת, אם זה קרוב לבתים בטווח של 20 מטר, אלמנטים

בגובה שאי אפשר לפרוץ אותם. סגירה הרמטית שסוגרת את האתר.

2. שמירה– כולל מגדלי שמירה בפינות שמאוישים כל הזמן.

3. מערכת מצלמות ושליטה פנימה בתוך האתר– מעברים, כל מקום באתר מצולם. באלון

שבות באתר יש שבע עשרה מצלמות שהתקנו. בונים שם ארבעה בניינים.

4. בחלק מהאתרים לוקחים לפועלים את הפלאפונים וכולם נבדקים שיש להם אישור

כניסה, אין עבר בטחוני, יש שומר על מספר אנשים – בין חמישה לעשרה עובדים מול שומר, לפי גודל האתר.

5. אין אישור כללי– כל מקום מקבל תכנית אבטחה שמאושרת מול ההגמ"ר. המח"ט מגיע

לכל אתר ומוודא שההוראות אכן בוצעו והוא חותם על תכנית אבטחה במקום שצריכה להתבצע. הפנייה לחטיבה שמאשרת צריכה להיות פנייה של היישוב. יש גם בקרה לראות שההוראות מבוצעות.

אני חושב שהפתרון הזה והתאמתו לכל אתר ואתר טוב אבל אין מאה אחוז. מי שיגיד שזה הרמטי – לא צודק. בעפרה החליטו למשל שהכניסה לא מהגדר אלא מהשער הצפוני, המח"ט אישר להם. גם זה אפשרי.

לעניין הביטחון – במצב הזה הביטחון בעיניי הוא סביר פלוס. אין דבר שאין בו שום בעיית ביטחון אבל אם עומדים בתנאי האבטחה – הסכנה של ערבי שמטייל מחוץ ליישוב גדולה מפועל שנכנס ליישוב עם כל האבטחה עליו והבדיקות שנעשות לו.

זה נושא הביטחון. בנושא ההרגשה– אנחנו מרגישים 'נאחס' אבל אם אנחנו רוצים לצאת מהמבוך שאנו נמצאים בו ולחדש את הבנייה, זה מה שיש. לטווח הקצר והמיידי אין פתרון של פועלים זרים ומי שיגיד שהוא יודע להביא – שיביא. זה לא קיים ובוודאי לא בבית אל.

עשינו מאמצים יוצאי דופן בנושא ולא הצלחנו ואנחנו מדברים כל היום עם יזמים וחברות וקבלנים, הרבה הבטחות אבל בינתיים המספרים שנתתי הם המספרים האמיתיים.

כמו כן, הרעיון להביא ערבים ישראליים לא עזר. אין עליהם שום פיקוח, אי אפשר להגביל אותם כי הם אזרחי ישראל. רק את הפלסטינאים ניתן לשלוח בדרך הכי קצרה וסגורים ברכב עד לכניסה לאתר, כאשר האתר ננעל אחריהם.

כולנו תקווה שבעתיד ייווצר לנו פתרון. אנחנו לא יודעים מה אבל תמיד יש פתרונות.

גם בנושא של פועלים זרים – צריך לדעת שיש בעיה של התבוללות. תמיד נשארים חמישה עד שמונה אחוז מהם ומתבוללים וזו בעיה כלל עולמית.

גלעד: מה הסיבה שחיכינו שמונה חודשים?

זמביש: ניסינו למצוא פתרונות. פעם אחרי פעם הדברים נתקעים.

שרה: איך אתה יודע שהם לא מחבלים בבנייה?

זמביש: יש שרשרת פיקוח. וגם עם הכל זה לא הרמטי – אם הייתי יכול לשלם הרבה יותר

ולהביא אחרים – הייתי עושה זאת. אבל אין.

שרה: מה קורה עם בנייה מחוץ לקו הירוק?

זמביש: זו בעיה כלל ארצית. יש תופעה קשה מאוד של שבחי"ם שישנים באתרים כל השבוע.

אנחנו מעריכים אותם בלמעלה מעשרים אלף פועלים. במקום שאין מישהו מהשכונה שמטרטר את המשטרה ומזעיק אותה ואומר שיש שבחי"ם – אף אחד לא מוציא אותם.

העיריות לא יוזמות הוצאה של שבחי"ם. יש יותר עובדים זרים סינים – אין להם איסור להיות בישראל באופן כולל. אבל זה הרבה יותר בפרויקטים של תשתית ולא של בניית בתים.

ענף הבנייה היום עובד על סדר גודל של פחות מארבעים אחוז. חלק מהמשבר הכלכלי שאנו נמצאים בו זה הנושא הזה. הכנסות המדינה נחתכות בצורה קשה מאוד בעקבות הנושאים האלו.

גלעד: אתה מביא את העולם שלך. עד כמה הנושא הזה בעולם ההנהגה היישובית הוא תמים דעים? או שגם שם יש מחלוקות.

זמביש: מחלוקות יש לרבות ודעות שונות. בסך הכל כמעט בכל המקומות ישנה הסכמה של

ההנהגה שזה כורח ואין ברירה לטווח הקצר להשתמש בעובדים האלו. זו האווירה אצל ראשי המועצות והנהגות היישובים. יש מעט מאוד שלא נמצאים שם והם עדיין בהליכים של לקבל

החלטה פנימית בתוך הדיונים. יש מועצה אזורית אחת – שומרון – שמסיבות כלליות

אומרות אני לא אתן היתר בעניין ואני אעשה את זה ביום שהמדינה תיתן לפלסטינאים להיכנס לתוך הקו הירוק. אז הפתרון הוא שהיישובים עצמם פונים לצבא ומקבלים אישורים.

קובי: דיברת על זה שהבעיה היא שהם ייצאו או שהשמירה עליהם לא תהיה מספיק הדוקה.

אבל חלק מהפועלים פשוט ריגלו והכווינו כוחות שנכנסו לפגוע בשעת אמת.

זמבישאנחנו מודעים לעניין והפתרון הוא שהאתר סגור – הם לא יכולים להסתובב ביישוב.

אנחנו שמים מסתורים בגובה הבנייה – על הפיגום או מהרצפה – וככה אי אפשר לתצפת.

השקענו באבטחה באלון שבות קרוב ל600,000 ₪- תקשורת, מיגוניות, מסתור ועוד. וזה לא כולל השומרים. אבל צריך אותה, אין מה לעשות. בלב כבד אנחנו עושים את זה. הבעיה היא גם בהרגשה שלנו.

מיכל טובי: האם הדיון הוא על אדם שצריך פועלים בבית או בדברים אחרים, אני כאזרח

לא יודעת להבדיל בין בדואים שעושים פחים מוטמנים, לבין פועלי נקיון, נהגים, אני רוצה את הביטחון האמיתי בנושא. שליח של צ'יטה מגיע, מה אפשר לעשות?

שרה: יש פה התעוררות של הציבור שהפועלים הערבים הישראלים מסתובבים חופשי פה ביישוב, במכולות, אנשים עם תחושת פחד.

זמביש: קודם כל הפתרון הראשון הוא שיש רבש"ץ עם אנשים שעוסקים בעניין שדואגים

שכל מי שנכנס – יודעים מי הוא ומה הוא עושה ואם מתוכננת עבודה מסוימת – יודעים מראש ומודיעים להם. מידע לציבור – להגיד עובדים בתקופה הזו על התקנת מוטמנים בדואים מהנגב ששירתו בצבא ושימו לב ודעו. כמה שיותר מידע בזמן יכול להוריד את מפלס החרדה שהוא מובן בהחלט. לא מדובר בדמיונות – רואים את זה.

מתניה: מה הקו המנחה של מה כן ומה לא?

זמביש: המצב הוא שעד לאחרונה ניסינו בהמון מאמצים להגיע לפתרון ואנחנו בחודש

השמיני וזה לא הולך, אז בין שתי הרעות החולות, זו הברירה שיש לי. ההוראות גם בעניין הפרטי צריך להיעזר בפיקוד מרכז ובצבא.

איציק: פה זה אפילו לא יחידות בנייה אלא מוסדות חינוך.

שי: הצבא לא יבודד בית פרטי וגם לא עסק מסוים. ההליך שעשה מוטי להתאים את המקום היה מאוד מסובך ומסורבל.

משה: האם זה שנגיע עכשיו לקטסטרופה ואין שום פתרון האם אי אפשר לתת תגמול לחיילים משוחררים ועוד?

זמביש: אנחנו מנסים, האנשים שלנו כרגע מגיעים לטווח קצר. יש לדעתי כיוון חיובי דווקא

אצל החרדים בחסידויות.

שי: אני רוצה להודות לזמביש שבא ואני רוצה שהרב יגיד כמה מילים.

הרב בראלי: זהו נושא כל כך טעון. אנחנו רואים שחבר'ה השקיעו מזמנם להפגין ויש סערה

בנושא. אנשים פה אידיאליסטים ויש כאן משהו טעון ולכן עלינו להיות מאוד רגישים ולהיזהר מליפול בסטיגמות. להגיד המועצה מסתכלת רק על המיליונים ועל פיתוח היישוב ולא מעניין אותם עניין הבטחוני – זה שקר. אתם צריכים להיות שליחי ציבור קודם כל לנהל שיח פתוח וכנה בלי לספר דימויים וסיפורים. גם היישוב בית אל יעבור את הסערה הזו בטוב.

זכותם של אנשים להגיד את דעתם. אם שואלים אותי כרב אין לי תשובה הלכתית לזה כי זו שאלה של ערך מול ערך, לטעמי הכנסת הפ ועלים זה ממש מסוכן אבל הסיכון הזה נלקח כדי

לקדם את ההתיישבות. מי שלא מחפש סיכונים עובר לחו"ל, השאלה היא איזונים והיישוב צריך להחליט בזה. אני חושב שראוי בנושא הזה לנהל שיח רגיש. יש פה דאגה אמיתית ויש פה רצון לפתור את זה. אני כרב לא יכול להגיד אמירה בנושא אלא היושבים במליאה. יש פה סתירה בין ערכים וזו לא שאלה הלכתית אלא שאלה שהציבור בבית אל צריך להחליט מה הערך הגובר – ונשמרתם או ערך ההתיישבות.

משה: היישוב בית אל הוא דגל. אם אנחנו מקבלים החלטה יקשיבו לנו במקומות אחרים.

לכן לבד אין לנו יכולת לומר דעה בלי דעת תורה, אנחנו צריכים את דעת הרב.

הרב בראלי: אני אתן גיבוי מלא למה ש יוחלט פה. אבל חשוב לספר את הסיפור כולו ולא

להציג רק צד אחד.

מפגש עם תושבים בנושא הפועלים הערביים לעבודה

שי אלון: ביקשו מאיתנו להיפגש ואנחנו שמחים שאתם פה. אנחנו כאן כדי לשמוע.

אבי פויכטונגר, תושב: קודם אני רוצה לפרגן למועצה על כל העשייה. יש כאן כמה שאלות ערכיות שצריך לחשוב מה עושים עם סוגיות בזמן מאוד משמעותי – זמן מלחמה, רואים מה קורה סביב ולכן האמירה היא חשובה. חשוב לנו לשמוע אתכם, חברי המליאה, מה הצדדים השונים ומה הפתרונות שחשבו להציע.

שי אלון: אנו כמועצה במשך שמונה חודשים עובדים קשה מאוד לחפש פתרונות בנושא וגם

זמביש הסביר על כל שורת הפעולות שנעשו על מנת שלא להגיע לפתרון הזה וגם הפתרון המוצע הוא מאוד מגודר ומדויק. אבקש ממנכ"ל המועצה לפרט.

חיים מרגוליס: ארחיב קצת בנתונים. היו לי שיחות עם חברי מליאה בתקופה האחרונה,

אחד הדברים שעלו זה שחלקם אמרו שהם לא מבינים בתחום הבנייה. אני מבין בתחום ויש לי ניסיון בבנייה ובפיתוח. אני מתחבר לדברים שהרב אמר שאף אחד לא רוצה ולא רצה להביא עובדים פלסטינאים, והלוואי והשוק היה מוצף בעובדים זרים על אף כל האתגרים שיש איתם. אנחנו כמעט שמונה חודשים רצים סביב השעון – יש המון פרויקטים בבנייה, בתכנון, בביצוע, האמירה שלי בתחילת המלחמה הייתה שהבנייה לא ת תקדם בשלב הנוכחי אבל נתקדם בתכנון. בשלב מסוים הכל היה תקוע והבנו שחייבים להתקדם. כמו בכל עיר ובכל מועצה – ההרשאות למוסדות חינוך מגיעות בדליי. אחרי שיש שכונה יש הרשאה למבני חינוך. אנחנו עם שני אתגרים גדולים בתחום הבינוי – מבנה של תלמוד תורה שער השמיים ב'לב העיר', ובהתאם יתפנו כיתות בבית הספר הקיים ובנוסף נצטרך להביא עוד מבנים יבילים כי אנחנו בצמיחה. ההרשאות מגיעות בפעימות, לא מקבלים 'כיתה' כל פעם, אלא זה בא במסות. הפרויקט השני הוא שישה גנים, 1800 מ"ר, שלוש קומות 6 גנים, טיפת חלב ובית כנסת. ובנוסף שני מעונות שזה מתומחר בכ - 10,000,000 ₪ והגנים 12,000,000 ,₪בכל הפרויקטים האלו אנחנו בהתחייבות מול קבלנים שהתחילו לבנות ואנחנו חשופים לתביעות רק ברמת בית אל של מעל ל- 22 מש"ח, וזה לא כוללפרויקטי הפיתוח. באתי לקבלן באחד הפרויקטים ואמרתי לו ולחברת פיקוח, תגידו לי כמה יעלה לפתח את מרחב בית הספר ללא ערבים פלסטינאים. אמרו לי אי אפשר. אמרתי תנו לי תג מחיר – אמרו לי לא ניתן לבצע

פיתוח בסדר גודל הזה בלעדיהם והעליתי את זה שוב. הם אמרו – אין לנו יכולת כזו ואנחנו לא מתכוונים לעשות את זה. אנחנו מתקרבים בצעדי ענק לראשון לספטמבר. הערכות ופתיחה של כיתות חדשות עובדים עליה שנה שלמה במקומות אחרים ואנחנו פה כמה חודשים לפני היעד ואין מספיק כיתות וגנים לאוכלוסיית בית אל. אנחנו לא מסתכלים לא על התחום ה פיננסי, לא על הכנסות המועצה. בסוף אנחנו צריכים לתת לתושבים מענה בגנים ובכיתות בבתי הספר ובהמשך למעונות. לגבי בית הספר אין מספיק כיתות. אנחנו צריכים להיות ערוכים לקלוט ילדים וכרגע אנחנו לא ערוכים. מבחינת מספרים – אנחנו מדברים על אחד עשר פועלים שנכנסו בלבד, בימים הקרובים המספר יעלה לחמישה עשר פועלים, לא מדובר על עשרות רבות פועלים כפי שניסו להציג זאת בהודעות שונות שפורסמו לתושבים ע"י גורמים אנונימיים.

יעקב קרוגליאק, תושב: אנחנו רוצים ביטחון. רוצים לדעת איך פותרים את העניין הזה. לא אכפת לי ערבי ישראלי או ערבי מיו"ש.

גלעד: אני חושב שערבים ישראליים יותר מסוכנים מערבים מיו"ש, כי הם מסתובבים חופשי.

שמואל כריס, תושב: אני חושב שיש משהו שמונח על השולחן כרגע והמליאה הזו, כפה אחד, אין לה בעיה שערבים מיו"ש ייכנסו כדי לבנות את הגנים. בסוף לא יהיו גנים ב - 1.9. חבל לכם על הזמן. ראיתי איך הם בנו עד לשמחת תורה, הם לא יספיקו.

קובי: ננקטו כל הפעולות האפשריות שהפועלים לא יהיו בקשר עם התושבים, יהיו עמדות שמירה ועוד, יקפידו שהם יבואו ברכב אחד וייצאו ברכב אחד. יש תוכניות שהצבא מגיש.

אני קצת יותר שקט כי שמעתי את הבנייה של המבצר הזה.

חיים: בגדול כל מה שאנחנו מדברים עכשיו זה לסיים פרויקטים דחופים שיש בהם קבלן זוכה, ושיש חשיפה מול הקבלן לתביעות, יש גם היום יזמים שתובעים יישובים. בנוסף יש הרשאות פתוחות ממשרדי הממשלה שצריך לממש אחרת הם יבוטלו – להשאיר אתר במצב כמו שהוא, זה מצב בעייתי מאוד ואף מסוכן למבנה ולסביבת המבנה. אנחנו לא רואים מועד לסיום המ לחמה כרגע ואנחנו שבעה חודשים מחפשים פתרונות – מצאנו כבר מגורים לפועלים זרים, כבר לפני שלושה וארבעה חודשים, גם שהיה אופציה ל צוות קטן של מולדובים, הקונספט של הקבלן היה "לגנוב" את הצוות ע"י הוספת כמה שקלים לשעה לשכר שלהם. מה שאמרתם שהקבלן לא יצליח לסיים את כל הגנים – זה נכון, מה שדובר שהוא יסיים שלושה גני קרקע מתוך השישה עד ספטמבר. אני מניח שכל הקומפלקס של הגנים יסתיים כשלושה חודשים לאחר מכן.

משה: אנחנו לא מליאה מנותקת. כולנו במורכבות ומבחינתנו זה פתרון הגרוע ביותר. יש כאן מאבק בין שני ערכים – יש פה בנייה שהיא לא מבני פאר או מגדלים אלא הכרח חינוכי, מול עבודה עם אנשים שפלים. היישוב קיבל הכרחה של כורח המציאות.

שמואל כריס, תושב: יש קבלני פיתוח יהודים. אני תושב בית אל מגיל אפס, היישוב לא דגל כאידיאל בעבודה עברית. הביאו תמיד את ערביי יו"ש. תמיד יצאתי כ נער לעבוד בשומרון כי פה לא דגלו בזה. אם החבר'ה ההם היו עובדים פה הכל היה נראה אחרת. אנחנו צריכים

לחשוב הלאה איך משנים דיסקט. בקשר למבנים – אני קיבלתי את הרושם שיש רק את פרויקט הגנים ואני מבין שיש גם מעונות וגם בית ספר. בקשר למבנים היבילים – אני כילד הייתי שומע על קייטנת ליבי. היינו מרימים קרוואנים בכמויות. ליבי תפוס, היקף העבודה שלו גדל בלי עין הרע אבל יש לנו נוער מעולה. הנוער יכול לעבוד. בנושא התביעות המשפטיות אני לא מבין בזה אבל אם נגדיל ראש ונחשוב על פתרונות – לא נגיע למצב שאנחנו מסכנים שלוש מאות משפחות.

שרה: אני חיפשתי לפני פסח המון המון נערים שיבואו לעבוד ולא מצאתי.

שמואל כריס, תושב: אני ראיתי נערים שוטפים פה רכבים בחינם בחופשת פסח.

5.24ת מליאהסיכום החלטות ישיב

מתאריך כ' באייר ה'תשפ"ד, 28.5.2024

נושא בעד נגד נמנע החלטה

1. אישור פרוטוקול קודם 9 0 0 אושר

2.

אישור פתיחת, עדכון וסגירת תב"רים

(סגירה 7383, חדש 7412, עדכון 7399 ,

חדש 7413 )

9 0 0 אושר

3. אישור החלטות ועדת ההנחות 9 0 0 אושר

4. אישורדוח תלונות הציבור לשנת

2023 9 0 0 אושר

5.

אשרור חיים מרגוליסכנציג

המועצה באשכול יו"ש ובמליאת

איגוד ערים לאיכות הסביבה יהודה

ושומרון.

9 0 0 אושר

6. הנחות למקרים חריגים משנת 2024

ואילך 9 0 0 אושר

הישיבה הסתיימה בשעה: 55:23

רשם: עוזיאל סבתו

____________ ____________ שי אלון חיים מרגוליס ראש המועצה מנכ"ל המועצה