פרטי כל ועדת כספים מס 2

פרטיכלשלישיבהמס'2שלועדתהכספים

מיוםראשון,י"בבאדרא'ה'תשע"ט()17/2/19

השתתפו:

הרב אברהם רובינשטיין, ראש העיר- יו"ר ועדת הכספים;

הרב מנחם שפירא, סגן רה"ע;

הרב גדליהו בן שמעון, סגן רה"ע;

הרב ישראל משה פרידמן;

הרב מיכאל קקון;

הרב שמואל יהודה גוטסמן;

הרב עו"ד משה דוד מורגנשטרן;

הרב יעקב אברהם זכריהו;

הרב ישראל בן ששון;

הרב אברהם פרטוש;

מר יעקב וידר.

נכחו:

הרב שמואל ליטוב, מנכ"ל העירייה;

הרב דוד פינקל, רמ"ט רה"ע;

יהודה ליבוביץ, עו"ד- היועה"מ של העירייה;

אהרון אדלר, רו"ח- גזבר העירייה;

אברהם טננבוים, מזכיר העירייה ודוברה;

הרב חנוך זיידמן, מנהל אגף תשתיות ופיתוח;

עו"ד צבי קורן;

הרב יוסף יעקובוביץ, לשכת רה"ע ועוזר הרב חיים מאיר לנגסאם, חבר הנהלת העירייה;

מאיר שטיינרייך, מנהל אגף חוזים ומכרזים;

יהודה מורגנשטרן, מ"מ מנכ"ל החברה הכלכלית לבני ברק;

הרב בנימין שטיינהרט, מנהל מח' סקר ונכסים;

הרב יעקב עקשטיין, מנהל בית העירייה;

הרב אברהם כף, מנהל הדואר והארכיון.

רישוםהפרטיכל: אברהם טננבוים, מזכיר העירייה ודוברה.

על סדר היום:

א. היטל ארנונה כללית לשנת 2019 (לחברי הועדה ומועצת העירייה נשלחו צו

הטלת ארנונה לשנת ,2019 הצגת השינויים בצו, חוות דעת והצעת החלטה להמלצה למועצה);

ב. אישור תב"רים פב' 2019 ובקשה למימון ביניים לתב"ר מאושר (החומר נשלח

לחברי הועדה והמועצה, דברי הסבר והצעת החלטה להמלצה למועצה).

א. היטל ארנונה כללית לשנת :2019

הרב אברהם רובינשטיין, ראש העיר ויו"ר ועדת הכספים: בישיבה מס' 1 של הועדה הוצגו פרטי הארנונה לשנת הכספים ,2019 כשהתעריפים לשנת 19', לעומת שנת 18', עולים בשיעור של %,0.32 עפ"י השיעור שנקבע ע"י משרד הפנים, זאת לעומת הגידול של %2.30 בשנת 18' לשנת 17', אף הוא היה בהתאם להנחיות ארציות של משרד הפנים.

בישיבה זו מובאים לאישור צו הארנונה לפרטיו.

אהרון אדלר, רו"ח- גזבר העירייה: בפני חברי הועדה, מוגשים השינויים בצו, שברובם המוחלט אינם מהותיים אלא טכניים, חוו"ד משפטית לגביהם והצעת החלטה להמלצה לאישורם בישיבת מועצת העירייה, שתתכנס הערב לצורך זה.

במסגרת ההגדרות-בסעיף 1.1 "נכס" ו-1.2 בניין אין כל שינוי לעומת העבר, לא מהותי ולא בניסוח.

בסעיף 1.3 "מטר רבוע" השינוי הינו טכני בלבד: "מטר רבוע"-כל מטר רבוע או חלק ממנו. רק הוסרה המילה "פירושו" שהינה מיותרת. בסעיף 1.4 "שטח נכס שלא למגורים" בוטלה המילה "וכו'" ונכתב "וכיו"ב", שהינה מילה מדוייקת ונכונה יותר.

בסעיף 1.6 "קומה"-אותו נוסח כבעבר.

בסעיף 1.5 "שטח נכס למגורים" נוספה פסקה לסעיף, שעניינה בדרך חיובן של מרפסות מרוצפות ולא מקורות הנמצאות במפלס אחד עם רצפת דירות פנטהאוז, דופלקס, דירות גג או דירות גן צמודות קרקע.

בסעיף 1.7 "גלריה" נכתב ("יציע") והנוסח המעודכן "כאשר המרחק מתחתית רצפת הגלריה עד תחתית התקרה עולה על 180 ס"מ ונמחקות המילים ("כולל עובי הרצפה").

צבי קורן, עו"ד: התיקון נבע מכך שלא היה ברור לחלק מהנישומים תוכן ה"גלריה", ולכן פנו לועדות הערר, למרות שהפניה לועדת הערר לא הביאה לפונים תועלת. בניסוח העדכני הובהר איך מודדים את הגלריה.

הרב מיכאל קקון: האם בעקבות העדכון ישנו שינויי?

אהרון אדלר, רו"ח: כל פעם היו אי הבנות לפונים לועדות הערר, ובכך הם נחסכו.

סעיף 1.8 "סככה"-אין כל שינוי.

סעיף 1.9 "עסקים"

צבי קורן: בנוסח המעודכן נמחקו המילים "אשר פונות לחזית הרחוב או לפסז', וזאת

בעקבות תביעה ייצוגית, שבמסגרתה נקבע, כי חיוב נכס במס ארנונה צריך להיקבע עפ"י השימוש הנעשה בפועל בנכס, ולא משנה אם הוא פונה לחזית או לפסז', וזה לטובת התושבים. במסגרת זו, לדוגמה, חייט או סנדלר, שחוייב בעבר לפי עסק, יחוייב לפי בית מלאכה, וזהו סיווג נמוך יותר "מעסקים", ותהיה בכך הפחתה במס הארנונה.

1.10 "מחסן"

אהרון אדלר: עד כה התוצאה מהגדרת "מחסן" היתה רק לנכס ששימש לאחסנת

טובין שלא למטרות מכירה או תצוגה, וכך נכנסו להגדרה זו נכסים מועטים, ואילו כעת במסגרת ההגדרה יורחבו הנכסים שיוגדרו כמחסן ונקבעו שלושה סוגים של מחסן.

בסעיף 1.11 "תחנת דלק" העדכון הינו הבהרות טכניות. נקבעו סווגי השטחים הנכללים בשטח תחנת הדלק, והתיקון נדרש בעקבות טענות נישומים כנגד חיובם בגין שטחים שלטענתם לא נכללו בהגדרה הקיימת של "תחנת הדלק". בסעיף 1.12 "מוסכים", סעיף 1.13 "אדמה חקלאית", סעיף 1.14 "קרקע תפוסה", סעיף 1.15 ממגורות, אין כל שינוי.

בסעיף 1.16 "אזור", נקבע בתיקון, כי החלוקה לאזורים, הן למגורים והן שלא למגורים, הינה לפי המפה המוצגת בבניין העירייה, כאשר קווי התיחום בין האזורים עוברים במרכז הכביש, ו-או הרחוב החוצץ ביניהם, וכאשר מדובר בקו הגבול בין בני ברק לעיר שכנה, ישמש קו הגבול העירוני כקו תיחום.

צבי קורן, עו"ד: הנושא לא עלה אף פעם לועדות ערר או לבימ"ש, אך ישנם אנשים שחושבים שקו גבול הוא בין האזורים, ונקבע שהוא במרכז הכביש ו-או הרחוב החוצץ בין האזורים.

הרב מנחם שפירא: מדוע ישנם אזורים?

אהרון אדלר: זהו הסטורי. נשמח אם יוחלט שכל העיר תהיה אזור אחד.

יעקב וידר: צריך לסדר את הנושא, שכן ישנם אזורים שלא ברור מדוע הם אזור א',

ואחרים מדוע הם אזור ב'.

הרב אברהם רובינשטיין: ניתן לבדוק אפשרות לבחירת ועדה לכך.

סעיף 1.17 "משרדים מיוחדים"-אין כל שינוי.

סעיף 1.18 "בנק"-התיקון במקום המילה נכס כהגדרתו, נכתב כהגדרתם בחוק הבנקאות (רישוי).

סעיף 1.19 "הנהלת בנק", סעיף 1.20 הנהלת "חברת ביטוח"-אין שינוי.

סעיף 1.21 "בית תוכנה"

אהרון אדלר, רו"ח: כיום, נכס כזה מוגדר כתעשיית הייטק. המטרה בניסוח החדש הוא לעודד כניסת הייטק לאזור העסקים של העיר. ההגדרה החדשה מגדירה איזה גוף נחשב כבית תוכנה לצורך סיווגו ככזה. ההשפעה על החיוב לא ידועה.

1.22 "מרכז קניות" (קניון) אין שינוי בניסוח. 1.23 "שטח ציבורי במרכז קניות", 1.24 "שטח נלווה למסעדה ו-או לבית קפה", אין שינוי.

סעיף 1.25 "מוסדות דת"

אהרון אדלר: הסעיף יכלול שטחים מובנים המוחזקים ע"י בתי-כנסת, ישיבות,

תלמודי-תורה, כוללים, בתי הוראה רבניים ו-או מקוואות. הסיווג נדרש בשל החיוב למסות כל נכס בעיר, גם אם המחזיק פטור בגין אחזקתו מכוח פקודת מסי עירייה ומסי ממשלה (פיטורין), או כל חיקוק אחר.

הרב אברהם רובינשטיין: אפשר להשאיר את "ישיבות", שכן אין לכך כל משמעות

אופרטיבית.

סעיף 1.26 "מבנים עירוניים", המדובר במסגרת המעודכנת, בנכסים שהינם בבעלות עיריית בני ברק, או שהעירייה שוכרת, והם מוחזקים ומשמשים את העירייה ו-או מטעמה. הסיבה להגדרה החדשה נובעת מאותה סיבה שלגבי מוסדות דת.

3.1 שטח ציבורי במרכז קניות באזורים א' וב': המטרה היא למצב שעד כה בשטחים גדולים במרכזי קניות, כשהשטחים המשותפים מוסיפים לשטחי העסקים במקום, ובכך מכפילים את שטח הנכס וגורמים לחיוב גבוה במיוחד, כשלא אחת מס הארנונה גבוה מדמי השכירות של הנכס.

3.1 בית תוכנה-התעריף המוצע הינו כתעריף "תעשיה" (,)422 או "מלאכה/ אחרים"

(.)380

3.1 "אולמות"- נעשתה חלוקה בין אולמות שמחה ששטחם מעל 200 מ"ר לבין אולמות ששטחם עד 200 מ"ר, רובם במבנים ציבוריים, מספר המשתתפים בהם מועט, הריהוט בהם מינימלי, ולא אחת אין בהם מטבח והאוכל מסופק ע"י גורם חיצוני.

4.3 מדובר על תיקון נוסחי ההגדרות והוספת זכאים.

מחליטים: להמליץ למועצת העירייה, בתוקף סמכותה עפ"י חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) ה'תשנ"ג ()1992 וחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים ,)2006 ה'תשס"ו (,)2006 להטיל ארנונה כללית בתחום שיפוטה שתשולם ע"י המחזיקים, בהתאם לשיעורים ולמועדי התשלום, בהתאם לנוסח הרצ"ב.

צו הטלת הארנונה הכללית

לבני ברק

לשנת 2019

הצגת השינויים בצו הארנונה לב"ב לשנת 2019

בהשוואה לנוסח צו הארנונה לב"ב לשנת 2018

הערה: הנוסח המוסף ו/או הנגרע הינו בצבע אדום.

עיריית בני-ברק

היטל ארנונה כללית

לשנת הכספים 2019

תוכןהעניינים:

1. כללי - הגדרות

2. ארנונה למגורים

3. ארנונה שלא מגורים

4. הנחות

5. הסדרי תשלומים

שבט ה'תשע"ט

פברואר 2019

היטלארנונהכלליתלשנתהכספים2019

בתוקף סמכותה ע"פ חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) התשנ"ג – 1992 וחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים ,)2006 התשס"ו - ,2006 החליטה מועצת עירית בני-ברק בישיבתה מספר ___ מיום ___ אדר א' תשע"ט – ___ פברואר ,2019 להטיל ארנונה כללית בתחום שיפוטה שתשולם ע"י המחזיקים בהתאם לשיעורים ולמועדי התשלום המפורטים להלן:

1. הגדרות :

1.1 "נכס" בניין או קרקע בתחום העירייה, המוחזק ע"י אדם ומיועד או משמש למטרה מהמטרות המפורטות בצו זה, כאשר

סיווגו של נכס מכל סוג שהוא לענין התעריף יקבע לפי עיקר שימושו של המחזיק בנכס בבחינת ילך הטפל אחר העיקר.

1.2 "בנין" מבנה או חלק ממנו, העשוי מכל חומר שהוא, לרבות %10 משטח הקרקע התחום בקוי הבנין כחצר או כגינה או לכל צורך אחר של אותו בניין אך לא יותר מ-50 מ"ר.

1.3 "מטר רבוע" (מ"ר) (מ"ר) פירושו כל מטר רבוע או חלק ממנו.

1.4 "שטח נכס שלא כל שטח הרצפה במטרים רבועים, בכל קומות הבניין, כולל למגורים" שטח קירות חוץ ופנים וכן כל שטח מקורה או שאיננו מקורה, הצמוד לנכס או שאיננו צמוד לו אולם משמש את המחזיק בנכס, לרבות, מרפסות מכל סוג שהוא, מחסנים, ארכיונים, מרתפים, מקלטים, חדרי אוכל ומטבחים, חדרי שרות, גלריות, חניונים לרכב, סככות וכו' וכיו"ב.

1.5 "שטח נכס כל שטח הרצפה במטרים רבועים, בכל קומות הבנין, לא למגורים" כולל שטח קירות חוץ ופנים אך כולל כל שטח מקורה או שאיננו מקורה, הצמוד לנכס או שאיננו צמוד לו אולם משמש את המחזיק בנכס, לרבות מרפסות מכל סוג שהוא, מחסנים, מרתפים, מקלטים, חדרי אוכל, מטבחים, חדרי שרות, גלריות, חניונים לרכב, סככות וכו' וכיו"ב.

1.6 "קומה" חלל בכל צורה גיאומטרית, שבין ריצפת החלל ובין התקרה שמעליו, לרבות חלל כאמור שמתחת לפני הקרקע ושעל הגג.

1.7 "גלריה" (יציע) (יציע) מפלס המצוי בתוך חלל הקומה ומחלק פיזית בין ריצפת הקומה לתקרתה, בין בכל שטח הקומה ובין

בחלקה כאשר המרחק מתחתית מרצפת הגלריה עד

תחתית התקרה עולה על 180 ס"מ (כולל עובי הרצפה).

1.8 "סככה" שטח קרקע מקורה בגג מכל סוג שהוא, ללא קירות או שיש לו קיר אחד בלבד, יחויב ב - %60 מתעריף החיוב של הנכס אליו צמודה הסככה על פי שימוש עיקרי בנכס, למעט סככות בתחנות דלק שבהן התעריף יהא %100 מתעריף

הנכס אליו הן צמודות.

במקום שהסככה אינה צמודה לנכס אחר תחויב הסככה

ב-%60 מהתעריף, על פי השימוש שעושים בפועל בסככה.

1.9 "עסקים" עסקים מכל סוג שהוא, לרבות; חנויות לכל שימוש שהוא, וחנויות" אשר פונות לחזית הרחוב או לפסז', חנויות לממכר ולמתן שירותים, אולמות תצוגה, עסקים מכל סוג שהוא

המתנהלים בדירות מגורים, עסקים ליבוא ויצוא, מחסני מכר ומחסני שיווק, למעט העסקים המפורטים בצו זה.

1.10 "מחסן" נכס המשמש לאחסנה שלא למטרות מכירה או תצוגה, והמהווה עיקר שימושו של המחזיק בנכס שהכניסה אליו עצמאית ואין אפשרות להכנס אליו מתוך נכס אחר.

נכס המשמש לאחסנה הצמוד או הגובל בנכס אחר ושיש מעבר אליו מתוך הנכס האחר יסווג כפי סיווגו של הנכס האחר.

נכס המשמש לאחסנה של ציוד ביתי בלבד והממוקם בבנין מגורים יסווג כדירה.

1.11 "תחנת דלק" כל שטח תחנת הדלק, בין מקורה ובין שאינו מקורה, לרבות מבנים, סככות וכל שטח מקורה, רציפי משאבות דלק, חניות ודרכי גישה.

1.12 "מוסכים" מוסכים ותחנות שרות לרכב, לרבות כל בית מלאכה ו/או מכון שעיסוקו בתיקון ו/או שיפוץ ו/או טיפול מכל סוג שהוא ברכב או בכל חלק ממנו, בכלי שייט, וכלי תעופה לכל סוגיו.

1.13 "אדמה כל קרקע לא מקורה המיועדת לחקלאות ואשר משתמשים חקלאית" בה לצורכי חקלאות בלבד.

1.14 "קרקע קרקע שאינה מקורה, שאינה אדמה חקלאית, ושאינה חצר תפוסה" ואשר מחזיקים או משתמשים בה לכל מטרה.

1.15 "ממגורות" לרבות סילוסים ומיכלי אחסון חומרים מכל סוג שהוא.

1.16 "אזור" חלוקת העיר לאזורים הן למגורים והן שלא למגורים הנה לפי המפה המוצגת בבנין העירייה, כאשר קווי התיחום בין האיזורים עוברים במרכז הכביש ו/או הרחוב החוצץ

בינהם, וכאשר מדובר בקו הגבול בין בני ברק לעיר שכנה, ישמש קו הגבול העירוני כקו תיחום.

1.17 "משרדים בנין או חלק ממנו המשמש משרד, המוחזק על ידי מחזיק מיוחדים" אחד, אשר השטח הכולל המוחזק על-ידו לאותו שימוש במבנה אחד עולה על 10,000 מ"ר.

בנין שפועלים בו חנויות מכר המתוחזק ו/או מנוהל ע"י חברת ניהול, שיש בו לפחות כניסה משותפת אחת שניתן לנעלה למניעת כניסה לבנין. שטחי מעבר בין החנויות במרכז הקניות המשמשים			1.22 "מרכז קניות" (קניון) 1.23 "שטח ציבורי
שטחי מעבר בין החנויות במרכז הקניות המשמשים להולכי רגל, חדרי מדרגות, חדרי שירות מכל סוג שהוא וכיו"ב. שטח הגובל במסעדה ו/או בבית קפה ו/או עסק דומה ו/או			1.23 "שטח ציבורי במרכז קניות" 1.24 "שטח נלווה
	שטח הגובל במסעדה ו/או בבית קפה ו/או עסק דומה ו/או ליד כל אלה, בין מקורה ובין שאינו מקורה, שהמחזיק	ש	1.24 "שטח נלווה למסעדה ו/או לבית קפה" 1.25 "מוסדות דת"
	ליד כל אלה, בין מקורה ובין שאינו מקורה, שהמחזיק בשטח זה עושה בו שימוש לצרכיו בדרך של העמדת
	בשטח זה עושה בו שימוש לצרכיו בדרך של העמדת שולחנות ו/או כסאות ו/או כל רהוט שהוא לכל פרק זמן
	שולחנות ו/או כסאות ו/או כל רהוט שהוא לכל פרק זמן שהוא.
	ששהולוחאנ.ו ת ו/או כסאות ו/או כל רהוט שהוא לכל פרק זמן ש ט חים מבונים המוחזקים ע"י בתי כנסת, ישיבות,
	ש ט חים מבונים המוחזקים ע"י בתי כנסת, ישיבות,	מ	1.25 "מוסדות דת"
	שת לט מחוידםי מתבוורנהים, כהומללוחיםזק, ים בת עי"י ה וברתאיה כ נרסבתני,ים י,שי בו/ואתו,
	מתילקמווודאיות ת ורה, כוללים, בתי הוראה רבניים, ו/או
	מ יקוואות

בנין שפועלים בו חנויות מכר המתוחזק ו/או מנוהל ע"י חברת ניהול, שיש בו לפחות כניסה משותפת אחת שניתן
חברת ניהול, שיש בו לפחות כניסה משותפת אחת שניתן לנעלה למניעת כניסה לבנין.
לנעלה למניעת כניסה לבנין.

שטחי מעבר בין החנויות במרכז הקניות המשמשים להולכי רגל, חדרי מדרגות, חדרי שירות מכל סוג שהוא
להולכי רגל, חדרי מדרגות, חדרי שירות מכל סוג שהוא וכיו"ב.
וכיו"ב.

1.18 "בנק" נכס המשמש בנק כהגדרת מוסד בנקאי לסעיף 1 לחוק בנק ישראל תשי"ד – 1954 ו/או "תאגיד אחזקה בנקאית"

כהגדרתם בחוק הבנקאות (רישוי) תשמ"א – 1981 ו/או תאגיד בשליטתו או מטעמו של הבנק, ומוחזק על ידם בלבד ומעניקים בו שירותי בנק ישירים ללקוחות.

1.19 "הנהלת בנק" נכס במבנה אחד ששטחו לא יפחת מ- 5000 מ"ר, המשמש הנהלה של בנק ו/או תאגיד אחזקה בנקאית ו/או תאגיד בשליטתו של הבנק, כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי)

תשמ"א – 1981 ומוחזר על ידם בלבד ולצרכי ניהול הבנק, כשבהגדרת נכס זה כלולים שטחי עזר מכל סוג שהוא ולכל שימוש שהוא, למעט שטחו של סניף בנק כהגדרתו בסעיף 1.18 לעיל , ככל שקיים כזה בשטח הנכס, שלא יכלל בשטח הנכס.

1.20 "הנהלת חברת נכס במבנה אחד ששטחו לא יפחת מ- 5000 מ"ר, המשמש ביטוח" הנהלה של חברת ביטוח שמוגדרת כ"מבטח" כמשמעותו בחוק הפיקוח על עסקי ביטוח תשמ"א – 1981 והמחזיקה ברשיון מבטח, למעט נכס המוחזק ע"י סוכן או סוכן ביטוח, כמשמעותם בחוק הנ"ל.

1.21 "בית תוכנה" נכס שעיקר הפעילות המתבצעת בו הינה ייצור או פיתוח תוכנה המיועדת למכירה לציבור הרחב כתוכנת מדף

ושאינה מיועדת לשימושו של מייצר ומפתח התוכנה

המחזיק בנכס ועושה שימוש בתוכנה לשם מתן שרות

ללקוחות.

נ כ סים בבעלות עיריית בני ברק (להלן – "העירייה"), ו/או
נש כה סעייםר יביבהע שלוותכר עתיר ויהיתם במנויח בזרקקים (ל והמלשן מ–ש "יהםע אירתיי ההע"י),ר וי/יהא ו
וש/האעו ימריי ימהט שעומכהר.ת והם מוחזקים ומשמשים את העירייה

תעריף העלאה הנדרשת בשיעור %0.32	קוד	אזור	בנין	הגדרת סוג בנין
90.12	115	א	1	דירת גג (פנטהאוז) או דירה בבית צמוד .1 קרקע ששטחה מ-91 מ"ר ומעלה
90.12	125	ב	1	דירת גג (פנטהאוז) או דירה בבית צמוד קרקע ששטחה מ-91 מ"ר ומעלה
90.12	111	א	1	דירה בבית משותף שאינה דירת גג .2 ששטחה מ-151 מ"ר ומעלה
87.79	121	ב	1	דירה בבית משותף שאינה דירת גג ששטחה מ--151מ"ר ומעלה
65.18	116	א	2	דירת גג (פנטהאוז) או דירה בבית צמוד .3 קרקע מ-51 עד 90 מ"ר.
59.52	126	ב	2	דירת גג (פנטהאוז) או דירה בבית צמוד קרקע מ-51 עד 90 מ"ר.
64.05	112	א	2	דירה בבית משותף שאינה דירת גג .4 ששטחה מ-51 מ"ר עד 151 מ"ר.
59.52	122	ב	2	דירה בבית משותף שאינה דירת גג ששטחה מ-51 מ"ר עד 151 מ"ר.
58.50	113	א	3	דירה ששטחה עד 51 מ"ר .5
53.04	123	ב	3	דירה ששטחה עד 51 מ"ר
89.23	139	א	3	בית אבות .6
86.91	129	ב	3	בית אבות
120.54	114	א		אחרים .7
120.54	124	ב		אחרים

.2ארנונהלמגורים*

2.1שיעוריהארנונהלמגורים

הארנונה הכללית בעד נכסים נקבעת בהתחשב עם האזור וסוג הבנין. סך שקלים חדשים לכל מ"ר כאמור להלן :

* תעריפי הארנונה לנכסי מגורים או שלא למגורים הועלתה בהשוואה לשנת 2018 ב -%0.32 ע"פ העדכון הנדרש.

תעריף העלאה הנדרשת בשיעור 0.32 %	קוד	סיווג משני	סיווג ראשי
300.81	310	תחנות דלק	3.1 משרדים, שירותים, ומסחר
315.06	311	עסקים אזור א'
294.96	312	עסקים אזור ב'
317.6	314	משרדים
224.13	315	משרדים מעל 10,000 מ"ר
179.32	316	משרדים מעל 15,000 מ"ר
164.35	317	משרדים מעל 20,000 מ"ר
78.66	320	שטח ציבורי במרכז קניות אזור א'
78.66 73.74	320 321	שטח ציבורי במרכז קניות אזור ב'
73.74 222.75	321 324	שטח נלווה (ס'1.24 לצו) אזור א'
220282..5745	332254	שטח נלווה (ס'1.24 לצו) אזור ב'
208.54 183.91	325 326	מחסנים
294.71	335	בתי ספר, וגני ילדים
294.71	338	מרפאות ובתי חולים
317.60	341	אחרים
222.75	346	בריכות שחיה אזור א'
208.46	347	בריכות שחיה אזור ב'
80.40	350	אולמות עד 201 מ"ר
28403..4701	335510	אולמות מ 201 מ"ר
243.71 1390.82	351 330	סניפי בנקים וחברות ביטוח	3.2 בנקים וחברות ביטוח
477.03	332	הנהלות בנקים וחברות ביטוח
165.37	422		3.3 תעשיה,
165.37	423	בית תוכנה
165.37 146.13	423 327	חמשה כוכבים	3.4 בתי מלון
75.98	337	אחרים
213.42	323	מוסכים	3.5 מלאכה
165.37	380	אחרים
26.96	634		3.6 אדמה חקלאית (לדונם)
143.35	709	קרקע המשמשת תח' דלק	3.7 קרקע תפוסה
18.21	733	קרקע לשימושים אחרים
67.31	750	חניונים מקורים בתשלום	3.8 חניונים
28.08	751	חניונים מקורים לא בתשלום
18.21	752	חניונים שאינם מקורים
309.21	510	מרכזיות לטלפון וחשמל	3.9 נכסים אחרים
162.78	511	תחנות טרנפורמציה
226.69	520	ממגורות סוג 1 בגובה מעל 25 מ'
206.18	521	סוג ,2 בגובה עד 25 מ'
187.44	522	סוג ,3 בגובה עד 20 מ'

.3הארנונהלאלמגורים*

170.63	523	סוג ,4 בגובה עד 15 מ'
154.93	524	סוג ,5 בגובה עד 10 מ'
140.82	525	סוג ,6 בגובה עד 5 מ'
309.21	590	אחרים
34.68	613		3.10 מוסדות דת
34.68 34.68	613 614		3.11 מבניים עירוניים

			סעיף/
מ בחני משנה	הגבלה לשטח	שעור ההנחה		הזכאים להנחה
		ההנחה	תקנה

.4הנחות:

4.1 כל ההנחות בפרק זה הנן בכפוף להגדרות ולהוראות בתקנות הסדרים במשק המדינה (הנחות מארנונה) התשנ"ג .1993

4.2 מחזיקים בנכס למגורים יזוכו בהנחות כמפורט להלן ובלבד שהזכאי מתגורר בדירה ותקופת השכירות אינה פחותה משנה.

4.3 רשימת הזכאים, שיעורי ההנחות ומבחני משנה לזכאות

1. אזרח ותיק (ע"פ חוק האזרחים הותיקים) (9ב) %30.00 ל-100 מ'ר הכנסה הממוצעת

במשק

2. אזרח ותיק המקבל אחת מהקצבאות ()1(2א) %25.00 ל-100 מ'ר

הבאות: מקבלי קצבת זיקנה (שאינם

זכאים כאזרחים ותיקים), שארים,

תלויים, נכות בשל פגיעה בעבודה

3. מקבלי קצבת זיקנה אזרח ותיק המקבל ()1(2ב) 100.00 ל-100 מ'ר

אחת מהקצבאות האמורות בסע' 2 לעיל %

ותוס' הבטחת הכנסה

4. מקבלי קצבת זיקנה לנכה 251 לחוק %100 ל-100 מ"ר

בט"ל

5. נכה בדרגת אי כושר %75 המקבל קצבה ()2(2א) %80.00

מלאה

6. נכה בדרגת אי כושר %75 המקבל קצבת ()2(2ב) %80.00

זיקנה

7. נכה בדרגת %90 (נכות רפואית) )3(2 %40.00 בתנאי שאין

בבעלותו נכס נוסף

8. מקבלי גימלה כאסיר ציון או בן-משפחה של ()4(2א) %66.66 ל-70 מ'ר למשפ' עד 4 נפש'

הרוג מלכות

מקבלי גימלה כאסיר ציון או בן-משפחה של ()4(2א) %66.66 ל-90 מ'ר למשפ' מעל 4 נפש'

הרוג מלכות

9. מקבלי גמלת נכות לפי חוק נכי רדיפות ()4(2ב) %66.66 ל-70 מ'ר למשפ' עד 4 נפש'

הנאצים

מקבלי גמלת נכות לפי חוק נכי רדיפות ()4(2ב) %66.66 ל-90 מ'ר למשפ' מעל 4 נפש'

הנאצים

10. מקבלי גמלת נכות ממשלת גרמניה ()4(2ג) %66.66 ל-70 מ'ר למשפ' עד 4 נפש'

מקבלי גמלת נכות ממשלת גרמניה ()4(2ג) %66.66 ל-90 מ'ר למשפ' מעל 4 נפש'

11. מקבלי גמלת נכות ממשלת הולנד ()4(2ד) %66.66 ל-70 מ'ר למשפ' עד 4 נפש'

מקבלי גמלת נכות ממשלת הולנד ()4(2ד) %66.66 ל-90 מ'ר למשפ' מעל 4 נפש'

12. מקבלי גמלת נכות ממשלת אוסטריה ()4(2ה) %66.66 ל-70 מ'ר למשפ' עד 4 נפש'

			סעיף/
מבחני משנה	הגבלה לשטח	שעור ההנחה		הזכאים להנחה
		ההנחה	תקנה

מקבלי גמלת נכות ממשלת אוסטריה ()4(2ה) %66.66 ל-90 מ'ר למשפ' מעל 4 נפש'

13. מקבלי גמלת נכות ממשלת בלגיה ()4(2ו) %66.66 ל-70 מ'ר למשפ' עד 4 נפש'

מקבלי גמלת נכות ממשלת בלגיה ()4(2ו) %66.66 ל-90 מ'ר למשפ' מעל 4 נפש'

14. בעל תעודת עיוור )5(2 %90.00

15. עולה חדש )6(2 %90.00 ל-100 מ'ר ולמשך 12 חודשים

16. עולה התלוי בעזרת הזולת הזכאי לגמלה 6(2א) %80.00 ע"פ תעודת זכאות

מיוחדת מבט"ל

17. איש צד"ל (2א)(6א) %90 ל-100 מ"ר למשך 12 חוד' מתוך

36 חודשים מיום

שהגיע לישראל

18. מקבלי תשלום מזונות מהמוסד לביטוח תיקון לתק' %70.00

לאומי, שהחלו לקבלה ביום 1.1.2003 הסדרים

ומאז לא חלה הפסקה בת 6 חודשים 23.12.03

רצופים לפחות בזכאותם.

19. מקבלי גימלת סעוד ()7(2ג) %70.00

20. מקבלי הבטחת הכנסה מהמוסד לביטוח תיקון לתק' %70.00

לאומי, שהחלו לקבלה ביום 1.1.2003 הסדרים

ומאז לא חלה הפסקה בת 6 חודשים 23.12.03

רצופים לפחות בזכאותם.

21. בעלי הכנסה נמוכה עד שש נפשות – )8(2 בהתאם ל-100 מ"ר

לטבלה

בעלי הכנסה נמוכה מעל שש נפשות – )8(2 בהתאם

לטבלה

22. חסידי אומות העולם או בן זוגו )9(2 %66.66

23. הורה יחיד עצמאי )10(2 %20.00 ל-100 מ"ר

24. מקבלי ילד של המחזיק הזכאי לגמלה )11(2 %33.00 ל-100 מ'ר

לילד נכה

25. פדוי שבי הזכאי לתשלום לפי חוק פדויי (2א)()12 %20

שבי

26. מבקש נזקק – על פי החלטת ועדת 7 עד %70

ההנחות

27. חייל מילואים פעיל 3ו %5 בהצגת תעודת

משרת מילואים

28. בנין חדש )1(12 100.00 עד שנים-עשר חודש

2 %

6

29. בנין ריק (13א)()1 100.00 לששה חודשים

% הראשונים

30. הנחות לעסקים (14ג) לפי שיקול דעת

הועדה – בכפוף

לתקנות

31. חייל בשרות סדיר 14ה(()1א) 100.00 ל-70 מ'ר כל עוד הוא חייל +

% 4 חודשים

32. חייל בשרות סדיר 14ה(()1א) 100.00 ל-90 מ'ר למשפ' מעל 4 נפש

% כל עוד הוא חייל +

4 חודשים

33. הורה של חייל שפרנסתו עליו 14ה(()1ב) 100.00 ל-70 מ"ר

%

			סעיף/
מבחני משנה	הגבלה לשטח	שעור ההנחה		הזכאים להנחה
		ההנחה	תקנה

34. הורה של חייל שפרנסתו עליו 14ה(()1ב) 100.00 ל-70 מ"ר למשפ' מעל 4 נפש'

%

35. מתנדבת בשירות לאומי 14ה(()1ג) 100.00 ל-70 מ"ר

%

36. מתנדבת בשירות לאומי 14ה(()1ג) 100.00 ל-90 מ"ר למשפ' מעל 4 נפש'

%

37. מקבלי תגמולים לפי חוק הנכים 14ה(()2א) %66.66 ל-70 מ'ר למשפ' עד 4 נפש'

מקבלי תגמולים לפי חוק הנכים 14ה(()2א) %66.66 ל-90 מ'ר למשפ' מעל 4 נפש'

38. מקבלי תגמולים לפי חוק מלחמה בנאצים 14ה(()2ב) %66.66 ל-70 מ'ר למשפ' עד 4 נפש'

מקבלי תגמולים לפי חוק מלחמה בנאצים 14ה(()2ב) %66.66 ל-90 מ'ר למשפ' מעל 4 נפש'

39. מקבלי תגמולים לפי חוק המשטרה 14ה(()2ג) %66.66 ל-70 מ'ר למשפ' עד 4 נפש'

מקבלי תגמולים לפי חוק המשטרה 14ה(()2ג) %66.66 ל-90 מ'ר למשפ' מעל 4 נפש'

40. מקבלי תגמולים לפי חוק משפחות חיילים 14ה(()2ד) %66.66 ל-70 מ'ר למשפ' עד 4 נפש'

שנספו

מקבלי תגמולים לפי חוק משפחות חיילים 14ה(()2ד) %66.66 ל-90 מ'ר למשפ' מעל 4 נפש'

שנספו

41. מקבלי תמלוגים לפי חוק בתי הסוהר 14ה(()2ה) %66.66 ל-70 מ'ר למשפ' עד 4 נפש'

נכים ונספים

מקבלי תמלוגים לפי חוק בתי הסוהר 14ה(()2ה) %66.66 ל-90 מ'ר למשפ' מעל 4 נפש'

נכים ונספים

42. מקבלי תגמולים לפי חוק נפגעי פעולות 14ה(()2ו) %66.66 ל-70 מ'ר למשפ' עד 4 נפש'

איבה

מקבלי תגמולים לפי חוק נפגעי פעולות 14ה(()2ו) %66.66 ל-90 מ'ר למשפ' מעל 4 נפש'

איבה

43. משרתי שרות אזרחי

למשרת 40 שעות שבועיות בתקופה של 12 14 ה()1 (ה) 100.00 ל-70 מ"ר למשפ' עד 4 נפש'

חודשים % כל עוד הוא משרת

למשרת 40 שעות שבועיות בתקופה של 12 14 ה()1 (ה) 100.00 ל-90 מ"ר למשפ' מעל 4 נפש'

חודשים % כל עוד הוא משרת

למשרת בשרות אזרחי בטחוני 36 שעות 14 ה()1 (ה) 100.00 ל-70 מ"ר למשפ' מעל 4 נפש'

שבועיות במשך שנתיים % כל עוד הוא משרת

למשרת בשרות אזרחי בטחוני 36 שעות 14 ה()1 (ה) 100.00 ל-90 מ"ר למשפ' מעל 4 נפש'

שבועיות במשך שנתיים % כל עוד הוא משרת

למשרת 30 שעות שבועיות במשך שנתיים 14 ה (1א) %75.00 ל-70 מ"ר למשפ' עד 4 נפש'

למשרת 30 שעות שבועיות במשך שנתיים 14 ה (1א) %75.00 ל-90 מ"ר למשפ' מעל 4 נפש'

למשרת 20 שעות שבועיות במשך שנתיים 14 ה ()3 %50.00 ל-70 מ"ר למשפ' עד 4 נפש'

(מסלול מפוצל) כל עוד הוא משרת

למשרת 20 שעות שבועיות במשך שנתיים 14 ה (()3א) %50.00 ל-90 מ"ר למשפ' מעל 4 נפש'

(מסלול מפוצל) כל עוד הוא משרת

למשרת 20 שעות שבועיות במשך 3 שנים 14 ה (()3ג) %50.00 ל-70 מ"ר למשפ' מעל 4 נפש'

(שירות אזרחי חברתי) כל עוד הוא משרת

למשרת 20 שעות שבועיות במשך 3 שנים 14 ה (()3ג) %50.00 ל- מ"ר למשפ' מעל 4 נפש'

(שירות אזרחי חברתי) כל עוד הוא משרת

הסדריומועדיתשלוםהארנונהלשנת2019

5.1 המועד לתשלום ארנונה הכללית לשנת ,2019 הינו יום שלישי כ"ד בטבת ה'תשע"ט (1 בינואר .)2019

5.2 למרות האמור בסעיף 5.1 לעיל, מי שישלם את מלוא הארנונה הכללית במזומן עבור כל התקופה עד יום רביעי י' אדר א'

ה'תשע"ט (15 בפברואר )2019 יזכה בהנחה בשיעור של %,2 אך לא יופטר מתוספות ארנונה שיחולו במהלך השנה, ככל שיחולו.

5.3 מבלי לפגוע באמור לעיל, מאפשרת מועצת העירייה, לשלם את הארנונה הכללית בהסדר של 6 תשלומים שווים שישולמו במלואם ביום ה-16 לכל חודש גריאוגוריאני אי זוגי כאשר סכום התשלום יהיה צמוד למדד המחירים לצרכן, ולהעלאות אשר יקבעו עפ"י החוק. וכאשר יום 15 בפברואר 2019 יהא היום האחרון לתשלום התשלום הראשון מתוך ששת התשלומים לענין חיוב בהפרשי הצמדה וריבית למי ששילם תשלום זה בפיגור.

5.4 נישום שיבחר לשלם את הארנונה הכללית בהוראת קבע ישלם זאת ב-12 תשלומים.

5.5 אי פרעון שני תשלומים במועד כאמור לעיל, מהוה הפרת ההסדר ויאפשר לעירייה לגבות לאלתר את מלוא החיוב השנתי, בצרוף הפרשי ריבית והצמדה, כאמור בחוק.

5.6 הסדרי התשלומים בפרק זה מותנים במתן ערובות להבטחת התשלומים במועדם.

מפת האזורים

ב. אישור תב"רים פב' 2019 ובקשה למימון ביניים לתב"ר מאושר:

הרב אברהם רובינשטיין, ראש העיר ויו"ר ועדת הכספים: לחברי הועדה ולכלל חברי מועצת העירייה נשלחה רשימת תב"רים לביצוע העבודות ב-12 מבני מגורים, שימוקמו בהם גני-ילדים, באזורים שונים של העיר, וזאת במסגרת התכנית המאושרת לקביעת כללים למישוש תמ"א 38 בבני ברק לסימון שטח ציבורי, ואנו עושים הכל שהם שעד תחילת שנת הלימודים הקרובה הם כבר יפעלו לרווחת ילדי העיר והוריהם.

אהרון אדלר, רו"ח-גזבר העירייה: מדובר ב-12 תב"רים, בעלות כספית כוללת של 5,946,300 שקלים. לחברי הועדה והמועצה נשלחה רשימה מפורטת של 12 גני-

הילדים ומיקומם, עלות כספית של כל אחד מגני-הילדים. את רשימת העלויות הכין אינג' שמואל כהן-צדק, סגן מנהל אגף החינוך של העירייה ומהנדס האגף, והאמדנים מבוססים על פרוייקטים שבוצעו. באמדנים כלולות עלות בינוי הגן ועלות החצר.

הרב אברהם רובינשטיין, ראש העיר: במסגרת ההמלצה של ועדת הכספים לאישור במועצת העירייה יכלל גם מימון ביניים לתב"ר לתלמוד תורה קרלין לשינויים והתאמות, בסך 500,000 שקלים, שנכלל בתכנית הפיתוח לשנת ,2018 ואושרה בישיבה מס' 52 של מועצת העירייה בקדנציה הקודמת. מימון הביניים יהיה עד לקבלת התקציב ממשרד החינוך.

מר יעקב וידר: ההחלטה בסעיף זה אינה חוקית, שכן החומר בנושא לא הופץ לחברי

המועצה 10 ימים לפני ישיבת המועצה. משום כך אם היא תאושר, אפנה לגורמים הממשלתיים למניעת אישורה.

מחליטים: חברי ועדת הכספים, ממליצים למועצת העירייה, להוציא את מר יעקב וידר שהתנגד, לאשר את 12 התב"רים שהוגשו, בהתאם לרשימה הרצ"ב ולתקציב המיועד לכל מוסד ומוסד, וכמו"כ את מימון הביניים לתב"ר לתלמוד תורה קרלין, עד לקבלת התקציב לכך ממשרד החינוך.