פרוטוקול ישיבת מועצה 16 מיום 02.02.2025

עיריית בני ברק

לשכת מנכ"ל העירייה

פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' 16

מיום ראשון, ד' בשבט ה'תשפ"ה ()02.02.2025

- הופק ע"י: בונוס פרוטוקולים בע"מ, טלפון: 03-5373237 -

1

השתתפו:

הרב חנוך זייברט, ראש העיר;

הרב מנחם שפירא, מ"מ רה"ע;

הרב גדליה סילמן, סגן רה"ע;

הרב אליהו דוד שושן, סגן רה"ע;

הרב שלמה אלחרר, סגן רה"ע;

הרב מיכאל קקון, סגן רה"ע;

הרב יוסף יצחק יעקובוביץ, משנה רה"ע;

הרב אהרן מרדכי אלבוים, משנה רה"ע;

הרב משה דוד מורגנשטרן, משנה רה"ע;

הרב ניר אריאל, משנה רה"ע;

הרב שלמה פדר, חבר הנהלה;

הרב שמחה שטיצברג, חבר מועצה;

הרב שלמה שטרן, חבר הנהלה;

הרב עקיבא שטרן, חבר הנהלה;

הרב אברהם בינדר, חבר הנהלה;

הרב יעקב ביטון, חבר הנהלה;

הרב אברהם גלברט, חבר הנהלה;

הרב אליעזר כהן, חבר הנהלה;

הרב שלמה חדד, חבר הנהלה;

הרב יוסף תורג'מן, חבר הנהלה;

הרב מרדכי פנחסי, חבר הנהלה;

הרב מנחם כרמל, חבר מועצה;

הרב חנניה יוסף לוריא, חבר מועצה;

מר יעקב וידר, חבר מועצה;

הרב שלמה אלבוים, חבר מועצה.

נכחו:

ישראל אירנשטיין, מנכ"ל העירייה

רו"ח אהרון אדלר, גזבר העירייה

עו"ד יעקב ראב"ד, משנה ליועה"מ של העירייה

עו"ד שמואל גוטמן, מחלקה משפטית

יצחק פוזן, עוזר של הרב גדליה סילמן, סגן רה"ע

ראובן שלום שראבני, עוזר להרב שלמה אלחרר, סגן רה"ע אליהו כהן, עוזר מנכ"ל

מנדי רודיך, עוזר מנכ"ל

משה יוסקוביץ, רמ"ט לשכת מנכ"ל

נתן ברייש, לשכת מנכ"ל

חנוך זיידמן, מנהל אגף תשתיות ופיתוח

אלי ליבמן, אגף לוגיסטיקה

אלי מרנשטיין, מנהל אגף ההכנסות

קיוי הס, רכז הדוברות העירונית

אריה פומרנץ, חברה כלכלית

רו"ח דני בניטה, חברה כלכלית

שלום קליין, מוקד רואה

מנחם מילצקי

יהודה ברטלר

משה גרינוולד

יוסף שמוטץ

עמרם דירנפלד

יהושע ויינברגר

חיים מאיר לוי

שמשון פראג

גב' חיה לוין, ס. מנהל אגף דוברות העירייה וועדות עירוניות 2

על סדר היום:

א. הצעה לסדר יום של הרב עקיבא שטרן, חבר הנהלת (רצ"ב החומר);

ב. הצעה לסדר יום של הרב אברהם גלברט, חבר הנהלת העיר (רצ"ב החומר);

ג. הצעה לסדר יום של הרב מנחם כרמל, חבר מועצת העיר (רצ"ב החומר);

ד. הצעה לסדר יום של מר יעקב וידר, חבר מועצת העיר (רצ"ב החומר);

ה. דיון במסגרת ישיבת האסיפה הכללית השנתית של החברה הכלכלית לבני ברק בע"מ

(רצ"ב החומר);

ו. אישור תב"רים – ינואר 2025 (רצ"ב החומר);

ז. אישור עדכון חישוב הכנסה לצורך בחינת תחשיב למבחן הכנסות (רצ"ב החומר);

ח. שונות.

3

הרב חנוך זייברט: אנחנו רוצים לפתוח את ישיבה מן המניין מס' .16 כמו שנהגנו

לעשות בישיבות האחרונות, גם היום חשוב להזכיר שעם ישראל כולו מחכה לשובם של החטופים וברוך השם זכינו שחזרו בכמה פעימות חלק מהחטופים. בלי להיכנס לנושאים שנמצאים במחלוקת או לא במחלוקת, ודאי שאנחנו שמחים מכל חטוף שחוזר לארץ ומכל אחד שחוזר לביתו ומשפחתו. אנחנו מאחלים לכל החטופים שישובו במהרה לחיק משפחותיהם. לצערי אנחנו יודעים שיש כאלה גם שלא נמצאים בין החיים, אנחנו מקווים שיגיעו במהרה לקבר ישראל בארץ ישראל. אין להתעלם מזה שראינו בחוש שמי שרצה דווקא לשמור שבת, השחרור שלה, ללא כל תוכנית, היה באמצע השבוע. רואים שבדרך שאדם רוצה ללכת, משמים מוליכים אותו בדרך הזאת. אני חושב שהדבר הזה של ההתחזקות, של אנשים שנמצאים במקום כל כך קשה, בשבי, בכל זאת מתחזקים, ראוי להערכה ולקידוש השם שזה הביא. ובזכות קידוש השם הזה אני בטוח שנזכה לראות חלק גדול או את כל החטופים שבים לביתם ולמשפחתם.

אנחנו מתחילים בסדר היום – יש לנו הצעה לסדר של עקיבא שטרן, חבר הנהלת העיר.

בבקשה, הרב שטרן.

א. הצעה לסדר יום של הרב עקיבא שטרן, חבר הנהלת העיר (רצ"ב החומר);

הרב עקיבא שטרן: למעשה בקרית הרצוג יש לנו בעיית תחבורה מאד מאד קשה,

מורכבת מכמה גורמים. הגורם המרכזי של המצוקה בעצם היציאות והכניסות של השכונה.

בעצם יש שתי כניסות ויציאות לשכונה – רחוב החלוצים, רחוב המכבים – זה בעצם גורם לצוואר בקבוק ולפקקים מאד מאד קשים, ממש, ברמה כזאת שאני היום יצאתי משכונת קרית הרצוג, המתנתי 25 דקות ביציאה מהשכונה. לכן אני מבקש להקים צוות תחת מחלקת התחבורה, לפתור את הבעיה.

הרב חנוך זייברט: על זה נאמר 'טרם יקראו ואני אענה'. הצוות הזה קיים כבר,

הוקם, הצוות ישב עם ועדת התנועה, ביחד עם הרב קקון וחברים נוספים. יש להם הרבה המלצות בנדון. הנושאים עולים היום על הפרק ואני מקווה שהם יפורסמו אחרי שנחליט איך לקיים אותם. זו לא חוכמה לפרסם מסקנות ולא לפרסם מעשים. אז אני מאמין שהנושא הזה יתקדם. ואם אתה מסתפק בזה, אז נוריד את זה מסדר היום.

הרב עקיבא שטרן: מסתפק בינתיים.

הרב חנוך זייברט: תודה. הרב גלברט, בבקשה.

החלטה: הרב עקיבא שטרן חבר הנהלת העיר משך את הצעתו לסדר.

ב. הצעה לסדר יום של הרב אברהם גלברט, חבר הנהלת העיר (רצ"ב החומר);

הרב אברהם גלברט: שלום. ערב טוב. קודם כל אני רוצה בראש ובראשונה להודות

לרב עקיבא שטרן על הדאגה שלו בזמן האחרון לכל אזור קרית הרצוג וקצת מפרדס כץ, על הניקיון שהוא ממש בכבודו ובעצמו דואג לראות אפילו איך עושים את זה. אז קודם כל תודה רבה בשם כל התושבים שם. דבר שני, גם כן לרב יעקב ביטון על היוזמה המבורכת.

הרב חנוך זייברט: אתה בהצעה לסדר, הרב גלברט.

הרב אברהם גלברט: כן, אבל מותר לי להודות לאנשים, מה קרה? התושבים מודים

להם ואני השופר שלהם. נעבור להצעה לסדר, נראה איך נתמודד עם זה.

הרב מנחם שפירא: אם כבר, אז למה לא פתחת במזל טוב לאליעזר כהן? נולדה לו

4

בת.

הרב אברהם גלברט: מזל טוב גם לרב אליעזר כהן, מזל טוב, תזכה לראות נחת.

הנושא של ההצעה לסדר הוא בקשר לשד' אינשטיין. אנחנו נמצאים בפרשיות השבוע האחרונות, מדברים על עשרת המכות. יש שם מכה אחת חדשה שלא כתובה בתורה, זו מכה בעיקר בזכות היזמים והקבלנים שדואגים לפתח את העיר, את הבניינים, אבל הם שוכחים את האנשים שגרים, הדיירים והאנשים שעוברים בשכונות או ברחובות. שד'

אינשטיין היתה שדרה יפה, עם עצים ומדרכות, אז קודם כל, שוב, תודה לרב מנחם שפירא על זה שהוא דאג שם לחלק מהעניין להסדיר אותו. אבל המצב הוא כרגע שזה נהפך לחניה פירטית, עד כדי כך שיש שם אפילו אחד שהגדיל לעשות ושם שם חניית נכה, עם עמוד, וכתוב שם מספר רכב. אני לא יודע באישור מי זה, אני לא אמרתי. במקום לבוא ולהגיד לאנשים – אתם בניתם 3 קומות על הבית, צריך להגיד לקבלנים וליזמים – די עם הדבר הזה, ולאכוף את זה שאם קבלן קיבל היתר לבניה, לאכוף גם את הנושא של החניה לדיירים, כי יש שם 3 בניינים חדשים שנבנו ואין שם אף לא חניה אחת בבניין הזה. שום חניה שאין לדיירים שם וממילא השדרה הזאת נהפכה לחניה אחת שלמה. אז אני מעריך שלקרוא אתם יודעים, כ תוב לכם את הדברים, מי שצריך אני מוכן לעזור לו לקרוא. (מגיב להערה שלא ניתן לשמוע) אז האלמנטים הירוקים זה לא מה שאתה חושב.

הרב חנוך זייברט: הרב גלברט, בוא נתייחס למה שאתה העלית פה. אני אתייחס

ל- 3 דברים.

הרב אברהם גלברט: לא הקראתי. להקריא?

הרב חנוך זייברט: לא, לא צריך. אני אתייחס. אגב, אין שם יזמים כמו שאתה

מדבר, זה אנשים שבנו, לא יזמים. הלחץ היה לאכלס את השכונה מצד אלה שקנו דירות ולא רצו להישאר בלי נכס. זה לא בדיוק שהעירייה רצתה לעזור לקבלנים אלא רצו לעזור לתושבים שנפלו שם. ג', אני חושב שהרב מנחם שפירא הוביל שם קו מאד חזק, לבקש פיצויים לסדר את הגינה ולסדר את כל הדברים האלה, ואני מאמין שחלק מהדברים שכתבת, מה שניתן יהיה לעשות יבוצע במהלך הנושא הזה.

הרב אברהם גלברט: דיברתי בעיקר על החניה.

הרב חנוך זייברט: אני יודע. בסוף גם יהיה שם מקום חניה. אנחנו יודעים את

הבעיה שיש שם בחניה. לא יפתרו את כל בעיות החניה, אבל יקלו בחלק מהדברים של החניה. בסוף אנחנו גם מתייחסים לאנשים שנופלים עם קבלנים מסוימים, צריך להתייחס אליהם, אין דרך. אז אם אתה מסתפק בזה, אנחנו נשמח.

הרב אברהם גלברט: אני אסתפק בזה שאם אפשר לקבוע עם כבוד ראש העיר פגישה

בעניין.

הרב חנוך זייברט: אני לא חושב שצריך לבקש במועצה לקבוע איתי פגישה. הדרך

הרבה יותר קלה.

הרב אברהם גלברט: לא, אני מבקש ממך, אני לא מבקש מהמועצה.

הרב חנוך זייברט: עושים את זה בדרך הרבה יותר קלה.

הרב אברהם גלברט: ביקשת להוריד מסדר היום, אני מבקש פגישה בענייני דיומא.

הרב חנוך זייברט: תפנה ללשכה שלי, תקבל פגישה, אין שום בעיה.

הרב אברהם גלברט: אז אם אפשר שהמזכירה תיצור קשר בעניין.

5

הרב חנוך זייברט: או קיי, תודה. הרב מנחם כרמל, הצעה לסדר בבקשה.

החלטה: הרב אברהם גלברט חבר הנהלת העיר, משך את הצעתו לסדר.

ג. הצעה לסדר יום של הרב מנחם כרמל, חבר מועצת העיר (רצ"ב החומר);

הרב מנחם כרמל: כבוד ראש העיר, ידידי היקרים, הנושא שאני הרבה זמן מדבר

עליו הוא נושא שנוגע-

הרב מנחם שפירא: אני יכול להציע הערה להצעה לסדר?

הרב מנחם כרמל: כן, כן, קריאת ביניים שלך הרב שפירא.

הרב מנחם שפירא: לא, לא קריאת ביניים, אבל עם כל הכבוד, אנחנו פה מועצה של

יהודים חרדים. אתה כותב לנו בתוכו תאריכים לועזיים בלי תאריכים יהודיים, פשוט קשה לנו קצת לאמוד את התאריכים. זה לא מכובד.

הרב מנחם כרמל: קיבלתי את ההערה. ראש העיר יודע שאני לא כותב מיילים, לא

יודע.

רבותי, בזמן האחרון, לא כל הזמן יש תאונות דרכים בבני ברק, אבל בזמן האחרון השם ירחם המצב הולך ומחמיר. חלקן בגלל ריבוי הרכבים בעיר וחלקן בגלל שהווייז מכניס תושבים מחוץ לעיר לכיוון בני ברק, מקצרים את הדרך, הרחובות הפופולריים שמקצרים איתם זה סוקולוב, הרב ש"ך, כהנמן. מקצרים את הדרך ויש כל כך הרבה בתי ספר לכל החוגים באזור שם. ממש פחד לראות איך שהילדים רצים בין המכוניות, איך שנהגים שלא מבינים שבני ברק היא עיר אחרת מבחינת מעברי חציה ומעבר תלמידים בשעות הלימודים.

זה דבר שאין אסונות יותר כבדים. זה ניסים. על כל פנים, אני חושב שיאה לחברי המועצה, וזה יהיה דבר שיש בו גם קידוש השם, שכל חברי המועצה יתנדבו ויעשו פעם בשבוע זמן מסוים ויעבירו את הילדים, ידאגו לכך-

דובר: אתה מוכן להיות ראשון?

הרב מנחם כרמל: אני מוכן להיות ראשון. אני לא רק מוכן לעשות ראשון, אני גם

עושה את זה. אני עוצר את האוטו, אני רואה שיש מעברים-

דובר: לא, עם ווסט צהוב ועם המקל.

הרב מנחם כרמל: אנחנו לא צריכים ווסט צהוב ולא צריכים מקל. הזקן שלי גם

כבר לא צהוב. על כל פנים, אני חושב שזה יהיה קידוש השם. מועצה כל כך מכובדת, אני לא אומר שכולם צריכים לעשות את זה ברחוב סוקולוב, הרב שפירא גם כן יכול לעשות את זה ברחוב כהנמן, ראש העיר יכול לעשות את זה ברחוב חזון איש. פעם אחת, מה?

יראו, זה יהיה כבוד לעיר ואני חושב שאם אנחנו נעשה את זה ונחסוך כלפי שמיה כמה ילדים שלא ייפצעו חס ושלום, זה יהיה שכרנו. תודה רבה.

הרב חנוך זייברט: הרב כרמל, אתה העלית פה את הנושא של הרב כהנמן, התאונה

שהיתה שם. אני חושב שברוך השם גם בנושא הזה הצלחנו להוריד את עמודי החשמל, את הכבלים של החשמל ברחוב הזה. רק היום בבוקר בישיבת פיתוח שהתקיימה סוכם על תחילת העבודות במקום שם ואני מקווה שתוך שבועות ספורים יהיו שם מעברי חציה, כביש חדש, הרחבת המסלולים, מסלול נוסף, כביש בטיחותי כמו שצריך להיות, מגינת משה עד היציאה מהעיר, יהיה כביש חדש, מסודר, עם הסדר. וגם אנחנו נסדיר את הרחובות הצדדיים, את האדמור מקוצק ושוץ, נסדר את הרחובות האלה שיהיו בטיחותיים. נאלץ להשתמש קצת בהמשך במצלמות, כדי שאנשים לא יחנו באדום לבן 6

ויפריעו לרחובות, אבל על כל פנים, הסדרנו את זה בצורה מסודרת.

לגבי מעברי חציה ודברים כאלה – אני חושב שיש בתי ספר שפועלים בנושא הזה. אלה שלא רוצים להשתמש בווסט הצהוב, אז עושים את זה עם ווסט אחר, וראיתי שעושים עם קרשים אחרים כדי לא להיות מחקים את הגויים, אבל אפשר למצוא פתרונות בנושאים האלה. גם ברחוב חזון איש, רצינו להתחיל עכשיו לשפץ את כל הרחוב הזה גם, אבל ראינו שזה פשוט ייתקע בין פורים לפסח, מאד קשה לעבוד גם על רבי עקיבא וגם על חזון איש, כי התגבור של הרחובות יהיה דרך אלישע לצאת לרבי עקיבא וכו' וכו', ושם צריכות להיות עבודות גם של התאגיד, גם של התיעול, גם של הביוב, גם של המים ברחוב חזון איש. אי"ה נתחיל את זה באיסרו חג. אבל כרגע אנחנו מתרכזים בעבודה ברבי עקיבא, באהרונוביץ ואם ירצה השם נתרכז גם בנושא של הרחוב של בית הקברות אמרי ברוך, איפה שגם היתה תאונה מחרידה שהגברת נהרגה שם.

דובר: זה היה בבית הקברות.

הרב חנוך זייברט: זה היה בכביש מעל בית הקברות. חובתנו לפעול בנושא הזה

ולכן אנחנו הולכים להסדיר את המקום הזה בצורה מסודרת, שיהיה כביש גישה לבית הקברות מסודר, עם חניה, עם מדרכות, נסלק משם את כל הקרוואנים שעומדים שם ויהיה שם משהו מאד, כיאה ונאה למקומות המכובדים שיש שם, אנשים קבורים שם, הדורות הקודמים של בני ברק קבורים שם, גדולי ישראל קבורים שם, רבנים גדולים קבורים שם, אני חושב שמגיע שיהיה כביש מסודר ויפה שיגיע לשם ואם ירצה השם יתחילו כבר בימים הקרובים לעבוד שם. כבר התחלנו לטפל בזה, להחזיר את הגינות שהיו שם כמו שצריך.

אם הרב כרמל מסתפק בזה, אנחנו נוריד את זה מסדר היום. לחשוב כולם מוכנים לחשוב.

או קיי, תודה רבה. הרב וידר, בבקשה.

החלטה: הרב מנחם כרמל חבר מועצת העיר, משך את הצעתו לסדר.

ד. הצעה לסדר יום של מר יעקב וידר, חבר מועצת העיר (רצ"ב החומר);

מר יעקב וידר: ערב טוב. קודם כל, ראיתי ששפירא מאד מוטרד מהתאריכים.

אז בדקתי, הגישו שניים של דגל התורה הצעה לסדר, עוד אחד של עץ ואחד מהליכוד. מי היה תאריך בעברית, היחידי? אז אני רואה, החשיבות של תאריך היא מאד חשובה, כנראה שהקרבה ליהדות שלי יותר קרובה מאשר שלכם. דבר אחד. זה בהמשך לדבריו של שפירא.

דבר שני, כרמל הציע רעיון טוב, להעביר את הכביש, כי היה הרוג השנה והרוג זה יותר מדי. רק אני חושב שבשנה הזו שהיו למעלה מ- 2,000 הרוגים במלחמה, אני חושב שיותר חשוב, אולי לא פחות חשוב לגייס את כולם לצה"ל, את כל חברי המועצה. מה אתה אומר?

יש יותר מהרוג אחד. מה אתה אומר על ההצעה הזו? גם יעבירו את הכביש וגם יגייסו אותם לצה"ל לפי ההצעה שלך.

הרב חנוך זייברט: אני מבקש להתייחס לסדר היום.

מר יעקב וידר: עכשיו להצעה שלי.

הרב מנחם שפירא: כל כך מפריע לך שאברכים לומדים? לא הבנתי.

מר יעקב וידר: לא, הוא העלה את זה שיש הרוג וצריך לגייס את חברי המועצה

להעביר את הכביש, אז הצעתי, יש הלא יותר מ- 2,000 הרוגים במלחמה, אולי נגייס את כל חברי המועצה לצה"ל כדי להגן מפני ההרוגים הבאים חלילה.

עכשיו לגבי ההצעה שלי – ההצעה שאני העליתי עוסקת בפיקוח נופש ממש.

הרב מנחם שפירא: אולי תוסיף עוד כמה לומדי תורה, ככה יהיו פחות הרוגים.

7

מר יעקב וידר: עוסקת בפיקוח נפש ממש. מדובר בדיני נפשות. ילד או ילדה

שלא מקבלים אותה למוסד בגלל העדה שלהם, בגלל אורך החצאית של האמא, בגלל צבע העור של הסבא, בגלל העבודה של האבא או העיסוק של האמא – זה פשע לכל החיים, לא רק לילדה ולילד הזה, אלא לכל המשפחה שסובלת מזה. אני לקחתי הצעה מסיעת ש"ס בכנסת. סיעת ש"ס בכנסת הציעה הצעה, בעיני היא מצוינת, ולקחתי ממנה. אמר לי אחד מחברי המועצה הבכירים של ש"ס, שהם חוששים להעלות את זה פה. לקחתי את זה על עצמי. אני מעלה את ההצעה הזאת ואני אומר יותר מזה, אני גם מוכן להסיר את ההצעה הזאת אם ש"ס מתחייבת להעלות הצעה חלופית שתטפל אחת ולתמיד בבעיה הזו. לחלופין, אם ש"ס טוענת שאין בעיה כזאת, שתצהיר זאת בפומבי – אין בעיה יותר של אפליה בבני ברק. יכול להיות שלא יצביעו לכם יותר, קחו את זה בחשבון. עכשיו אני אציע את ההצעה.

תראו, לצערי הרב, גם השנה קיבלתי פניות קורעות לב מהורים שבנותיהם מתקשות להתקבל לסמינרים בעיר, חלקן בשל אפליה גזענית, חלקן בשל עבודת האב, חלקן בשל כך שאחד מבני המשפחה משרת בכוחות הביטחון, וחלקן מטעמים הזויים אחרים. יש שלל טענות הזויות למה לא מקבלים, למה פוגעים בילדים וילדות. גם לפני שנה וגם לפני שנתיים הובטח לי שהעירייה תגבש תוכנית מקיפה למיגור האפליה, אבל אני הופתעתי, בינינו, לא הופתעתי, רשמתי את זה בשביל לעשות את זה יותר רך, הופתעתי לגלות שפשוט לא קרה כלום. שום דבר לא קרה. הורים ממשיכים לספר לי בבכי קורע לב על בריאות שנפגעת ועל חיי המשפחה כולה שנהרסת ופשוט לאיש לא אכפת. לא אכפת לאף אחד. לא יעלה על הדעת שילדה שלמדה הרבה מאד שנים בבית ספר יסודי בבני ברק, עם חברות, בהצלחה, בלי שום בעיה, אף אחד לא עשה בעיה בבית הספר ולא חשב שיש בעיה, לא תוכל להמשיך ללמוד עם החבר ות שלה בכיתה רק בגלל שהסבא או הסבתא הגיע מאיזה מקום, או בגלל שהאבא עובד באיזו עבודה או משרת בצבא. לא מדובר רק בהתעמרות ובגזענות, אלא בשפיכת דמים ממש. כפי שזעק לי השבוע אב, אני כתבתי את זה לפני כמה חודשים – 'כסדום היינו לעמורה דמינו'. האמת, לא היתה לי תשובה למשפט הזה. מחובתנו כעירייה להגן על ילדי וילדות העיר, לשמור על הרצף החינוכי והיציבות החברתית שלהם ולהבהיר שכעירייה במדינה יהודית לא נאפשר שום מקרה של גזענות והתעמרות. לאור ההצלחה של הרישום האזורי בעיר אלעד, אני מבקש להחיל את זה גם בבני ברק. 3 נקודות למעשה העלו בסיעת ש"ס ואני מעתיק אותן לבני ברק.

1. אגף החינוך יביא לאישור מועצת העיר בישיבה הקרובה רשימה אזורית למוסדות

החינוך, גם למוסדות החינוך העל יסודיים, מלבד המוסדות היסודיים, בכל רחבי בני ברק.

2. במידה ומוסד חינוך עבר על הוראות איסור האפליה שבסעיף /15א לחוק זכויות

התלמיד, אגף החינוך ישלח מיד התרעה לבעל המוסד.

3. מוסד החינוך לא הפסיק את האפליה באופן מיידי, העירייה פשוט תשלול ממנו את כל

המשאבים ואת כל התמיכה, אם זה בכסף, בשווה כסף, בקרקעות, במישרין או בעקיפין, כולל שלילת הקצאה קיימת. אני חושב שזו חובה שלנו כיהודים עוד לפני חובה שלנו כעירייה, ואני מצפה מכל חברי המועצה להצביע בעד, לא רק מסיעת ש"ס, סיעת ש"ס בטוח תצביע בעד, אין לי ספק בזה בכלל, או לפחות תציע הצעה חלופית. תושבי בני ברק צופים בכם וגם אני אעדכן את תושבי בני ברק איך כל אחד מכם הצביע. תודה.

הרב חנוך זייברט: אני חושב שעיריית בני ברק נוהגת ביושר ובהיגיון ברישום

ילדות לסמינרים. אין באלעד רישום אזורי, זה דמיון פורה, אין דבר כזה באלעד, אבל לא משנה, לכתוב אפשר. אני בטוח שהשנה העירייה החליטה לטפל בזה בשלבים מוקדמים, אני בטוח אם ירצה השם כשתיפתח שנת הלימודים הבאה כל הבנות תהיינה מסודרות.

אם אתה רוצה להשאיר את ההצעה- או קיי, מי בעד להוריד מסדר היום? בבקשה שיצביע.

מי נגד?

מר יעקב וידר: אני בעד להשאיר את ההצעה. אני דורש הצבעה חוזרת.

הרב חנוך זייברט: לא צריך הצבעה חוזרת. 2 נמנעים.

8

מר יעקב וידר: רגע, אני דורש הצבעה חוזרת.

הרב חנוך זייברט: שמעתי.

מר יעקב וידר: מה זה שמעת? יש חובה חוקית. אני מערער על ההצבעה הזאת,

מר זייברט.

הרב חנוך זייברט: שמעתי.

מר יעקב וידר: מה זה שמעת? יש חובה חוקית. אני מערער על ההצבעה הזאת.

החלטה: ברוב קולות, הוחלט להסיר מסדר היום את הצעתו לסדר של מר יעקב וידר,

חבר מועצת העיר. להוציא את מר יעקב וידר והרב שלמה אלבוים שהתנגדו.

ה. דיון במסגרת ישיבת האסיפה הכללית השנתית של החברה הכלכלית לבני ברק

בע"מ (רצ"ב החומר);

מר אריה פומרנץ: ערב טוב. מי שלא מכיר אותי, קוראים לי אריה פומרנץ,

סמנכ"ל החברה הכלכלית.

הרב חנוך זייברט: היה צריך להיות פה הרב שלמה פולק, הוא מחתן היום בלילה,

אז אנחנו מאחלים לו הרבה מזל טוב. ואל תעכבו את הישיבה, כי רוצים שאנשים יבואו לחתונה. תמשיך.

מר אריה פומרנץ: כן. וגם מצפים שכולם יבואו לחתונה, לפגוש את כולם בחתונה

בעזרת השם הערב.

אנחנו היום רצינו להציג את הדו"חות הכספיים של החברה הכלכלית בפני האסיפה כאן, הדו"חות הכלכליים של שנת ,2023 לחד את השקיפות של החברה, את המחויבות לניהול כספי אחראי ומתן שירות פורה ונאמן לתושבי העיר.

במהלך השנה האחרונה, החברה הכלכלית חוותה גידול והתפתחות בכל המחלקות. אנחנו רואים עליה בהכנסות בפרויקטים חדשים, דבר שמעיד על אמון העירייה והציבור. החברה

פועלת במגוון תחומים: פיתוח תשתיות, שירותים קהילתיים – אנחנו מדברים על חניה,

שילוט, פרסום, משאבי אנוש, פרויקטים חינוכיים, קייטנות, צהרונים – שכולם תורמים לרווחת תושבי העיר.

אני מבקש לשתף אתכם ב- 3 פרויקטים משמעותיים שהתחלנו השנה, התחילו את הביצוע שלהם. קודם כל, גשר הרלינג, שהתחיל הביצוע שלו השנה. כל מי שעובר בדרך אם המושבות רואה את ההתפתחות של הגשר, את הקידום, את הבנייה. החלק המורכב מעל הרכבת, שזה האתגר הגדול של הפרויקט הזה, הסתיים.

פרויקט נוסף גדול ומשמעותי שחשוב מאד לצפון העיר, שהתחילו השנה, זו הבנייה של המקווה הגדול, המקווה שעתיד להיות הגדול והמפואר בארץ, אולי אפילו בעולם ראש העיר, אני לא יודע, נכון? בכל אופן, התחילו השנה ואנחנו אוחזים בשלב של השלד.

פרויקט נוסף גדול שהחברה הכלכלית התחילה בביצוע שלו השנה, זה הפארק בצפון העיר, פארק של 320 דונם שנמצא בתהליך ביצוע תשתיות. פארק שיש לו מסלולי הליכה, שבילי אופניים, פארק אקסטרים גדול ועוד מגוון מתקני שעשועים, שיהיה בעזרת השם לרווחת ילדי העיר. משהו מאד גדול שאני לא יודע אם יש את זה בכלל בשום עיר חרדית.

באופן כללי, אנחנו מזמינים את חברי המועצה, מי שרוצה, לבוא, לבקר, לשמוע, להתרשם מהפעילות של החברה. אני חושב שרובם פה היו בחודשים האחרונים בחברה והתרשמו ונשמח עם כל אחד שיבוא.

9

הדו"חות הכספיים שאנחנו מציגים מציג את המצב הכלכלי של החברה, את החזון, את העתיד. אפשר להוסיף לכך, יש להוסיף את השיווקים ברחוב הירקון שבעזרת השם יהיו בשנת 2025 ויניבו הכנסות נוספות שישרתו את תושבי העיר.

ברשותכם, נציג את הדו"חות הכספיים. נמצא איתנו רואה החשבון דני בניטה, הגורם המקצועי, שיציג את הדו"חות הכספיים. זה לא רק חשוב מהבחינה הכספית אלא זה גם, התצוגה הזאת מי יצגת את המחויבות שלנו לשקיפות ולשירות איכותי לתושבים.

רו"ח דני בניטה: ערב טוב לכולם. כולם קיבלו את הדו"חות הכספיים, הם

נמצאים לפניכם, אני אסקור ככה במהירות את הנתונים העיקריים שבתוך הדו"חות.

סה"כ הרכוש השוטף במצב הכספי של החברה ליום ,31.12.2023 הרכוש השוטף הסתכם ב- 183,000,000 שקל, מתוך זה 46,500,000 שקל במזומן, היתר חובות של לקוחות וחייבים אחרים. יש לנו השקעות בפרויקטים לזמן ארוך של 3,200,000 שקל; רכוש קבוע של 2,186,000 ועוד נכסים אחרים. סה"כ הרכוש של החברה התסכם ב- 189,000,000 שקל.

מבחינת ההתחייבויות – לחברה התחייבויות שוטפות של 41,000,000 שקל. התחייבויות להשלמת עבודות ב-תב"ע 580 של 155,000,000 שקל, ועוד התחייבויות לזמן ארוך אחרות של 5,500,000 שקל. סה"כ התחייבויות של 160,000,000 ויש לחברה הפסדים צבורים של 12,900,000 שקל. זה מבחינת המצב הכספי.

מבחינת דו"חות רווח והפסד – לחברה היו הכנסות של 148,000,000 שקל בשנת .2023 עלות המכירות והשירותים גם כן הסתכמה בערך באותו מספר, 148,000,000 שקל, היה לנו הפסד גלמי של 89,000 שקל. הוצאות הנהלה וכלליות הסתכמו ב- 10,800,000 שקל.

היו לחברה הכנסות מימון של 5,000,000 שקל, קצת הפסדי הון של 73,000 שקל, וסה"כ ההפסדים לפני מיסים הסתכמו ב- 5,884,000 שקל. היתה לנו הטבה במס של ,1,425,000 בעיקר בגין ההפסדים האלה. סה"כ ההפסד נטו בשנת 2023 הסתכם ב- 4,400,000 שקל.

אם יש שאלות.

הרב חנוך זייברט: אין לחברה הפסדים, יש לחברה פעילות שהחברה עשתה ללא

הכנסה. זה לא שהיתה איזו עסקה כושלת שהפסידה כסף. זה אחד. ושתיים, תוכנית העבודה היתה שבמכרזים שנעשה השנה נצליח למכור את הדירות ולכסות את הכסף הזה, כיוון שהעירייה עמדה על המחיר ולא הסכימה להתפשר על המחיר, דחינו את המכירות לשנה הבאה, כך שהמחירים של שנת הכספים הזאת יכוסה ההפסד כביכול שהיה בשנת ,2023 זה יכוסה אם ירצה השם.

אני חושב שהחברה עושה בנושא הזה פעילות טובה ויפה מאד. אגב, לא הזכירו פה את הבניה של בתי הספר בשכונה החדשה, במגרש 200 נקרא, שאני מקווה שיתחילו ללמוד שם בשנת הלימודים הקרובה. פיתוח השכונה החדשה, המעונות ודברים אחרים, באמת, תודות לפעילות של מנכ"ל החברה הרב שלמ ה פולק וסגנו הרב פומרנץ. ויש לנו פה גם את מחזיק התיק הרב פדר, איפה הוא נעלם? עד שאני מדבר על פדר הוא נעלם. מחזיק התיק הרב פדר וכל הצוות, חברי הדירקטוריון של החברה ששותפים מלאים לעשייה המבורכת של התאגיד. אז באמת מגיע להם את מלוא ההערכה וההוקרה. ולך, בניטה, אתה מתמודד בין החשבונות, אנחנו מקווים שתוכל להציג לנו דו"חות משמחים יותר, שנצליח במכרזים השנה. אני חושב שכבר יצאנו או שיוצאים בשבועות הקרובים, הרב פומרנץ, מתי?

בשבועות הקרובים יוצאים המכרז מחדש ואני מקווה שנצליח לעמוד במשימות ואני מקווה שנצליח להביא רווחה בחזרה לחברה. אגב, כל ההוצאות שהחברה עושה, זו רק פעילות עירונית. החובות מגיעים מפעילות של גן פארק החי והדברים האחרים, שזו פעילות שהיא לא מרוויח הכסף. מישהו רוצה להעיר הערות? אין ספק שאתה. קודם אנחנו מכבדים מישהו שלא דיבר עוד.

מר יעקב וידר: ברור. אני היחידי שעובר על החומר.

הרב חנוך זייברט: תאמין לי, כולם עברו על החומר, אנחנו ישבנו על זה כבר 4

10

ישיבות.

הרב שלמה אלבוים: ראשית, קיבלנו רק היום את המסמך הזה. פניתי לעו"ד ראבד

שלפי החוק אי אפשר בכלל להצביע על הדבר הזה.

עו"ד יעקב ראבד: אני רק רוצה לומר, אנחנו לא מצביעים על שום דבר בסעיף

הזה, זו אסיפה כללית שנתית. אין צורך להצביע. הציגו כאן בצורה מאד יפה, מאד מסודרת את פעילות החברה, את הדו"חות הכספיים. ראש העיר הביא את דבר הדירקטוריון כיו"ר הדירקטוריון. האסיפה הכללית התקיימה. ההזמנה נשלחה הרבה זמן מראש.

הרב שלמה אלבוים: האסיפה הכללית לא נשלחה רק היום.

עו"ד יעקב ראבד: ודרך אגב, אני רוצה לשבח את חבר המועצה הרב אלבוים, כי

הוא זה שביקש את הכינוס שלה, אז אני בטוח שהוא מברך על זה.

הרב שלמה אלבוים: אבל רק היום קיבלנו את ההודעה.

עו"ד יעקב ראבד: שזה מתקיים ומתקיים כדין והכול נעשה בצורה כפי שנדרש על

פי חוק החברות, על פי התקנון של החברה, ברוך השם.

הרב שלמה אלבוים: או קיי, צריך לקבל אותו שבוע ימים קודם ולא מהיום להיום,

שנדע שיש כזה דבר. זה ראשית כל. דבר נוסף, איפה עוד שינוי פה במסמך הזה, שזה לא מודגש, למרות שביקשתי שיהיה מודגש. במסמך הקודם היתה צריכה להיות הצעה לסדר יום שאני הצעתי ופתאום אני רואה שאין אותה.

עו"ד יעקב ראבד: אני לא יודע על מה מדובר.

הרב שלמה אלבוים: אז תסתכל בהצעה לסדר ששלחו לנו בזמן, שם יש את ההצעה

שאני כבר ממתין לה כל כך הרבה זמן.

עו"ד יעקב ראבד: אני מקבל כאן, רגע, תשובה מהגב' לוין, שהיא מארגנת, היא

מקבלת את ההצעות לסדר, היא גם מעבירה את ההצעות לסדר לפי סדר קבלת ההצעות, ועל פי זה גם כן הובאו כאן למועצה.

הרב שלמה אלבוים: לא זה מה שאמרתי.

עו"ד יעקב ראבד: יש כאן דרישה שלפחות שניים יהיו חברי אופוזיציה. היו כאן

שניים חברי אופוזיציה, אז הכול בסדר.

הרב שלמה אלבוים: אז לא הבנת אותי. אני אומר שבהצעה לסדר שקיבלנו,

הקודמת, לפני שהגיע היום פתאום עוד פעם איזה שהוא משהו שמגיע, היה כתוב שם את השם שלי. בהצעה לסדר פתאום היום אנחנו רואים מסמך חדש. תבדוק את זה. אני אומר שוב פעם.

מר ישראל אירנשטיין: זה בגלל החתונה? בגלל מה, שלא הקראת את זה, לא הקראת

את ההצעה לסדר?

הרב שלמה אלבוים: לא, היה פה ברשימה הצעה לסדר שלי. את זה קיבלו, כזה

מסמך קיבלתם, שלחו לכולם פה לפני שבוע בערך, שם היתה הצעה לסדר שלי, שעכשיו פה אני רואה שיש וידר. תסתכלו, תפתחו שניה את המייל, נסתכל מה יש שם בפנים. אז אני שואל אם אין פה משהו שהוא מכוון, שבעצם יש פה דבר שאני העליתי אז בהצעה לסדר, לגבי כל הפעילות שיש בקיץ וכל ההגרלות וכל הדבר הזה, שזה פשוט קטסטרופה בעיר.

11

מר ישראל אירנשטיין: אני לא רואה במייל. אני פותח את הזימון במייל.

עו"ד יעקב ראבד: רבותי, עכשיו הסעיף הזה זה אסיפה כללית שנתית של החברה

הכלכלית.

מר ישראל אירנשטיין: זה לא מופיע.

הרב שלמה אלבוים: אני אומר, הדבר צריך להיות מתוקן.

עו"ד יעקב ראבד: אני מוכן לקבל כל הערה, זה לא רלוונטי לסעיף הזה.

הרב שלמה אלבוים: אני כן קיבלתי את זה ככה. אני אראה לך.

מר ישראל אירנשטיין: תיכנס לזימון במייל שניה, תלחץ עכשיו.

הרב שלמה אלבוים: לא מה שקיבלנו היום.

מר ישראל אירנשטיין: לא, הקודם. היא שלחה לכולם.

הרב שלמה אלבוים: אני אבדוק לך את זה. אני אראה לכם את זה שוב פעם בתוך

המייל. אני רוצה להתייחס עכשיו לגבי עצם הדבר. רואה החשבון שנתן פה את הסקירה, מי זה שמינה אותו? בעצם מי מינה את רואה החשבון שעכשיו באסיפה הכללית הזאת הוא נתן את הדו"ח? יש לנו פה את דרישות החוק, מי זה שמינה אותו?

הרב חנוך זייברט: אתה בערב שאלות ותשובות?

עו"ד יעקב ראבד: לא, אני רוצה לומר.

הרב חנוך זייברט: לא, לא מקובל, הרב ראבד לא, ממש לא. אתה תקבל זכות

דיבור. אני לא מוכן שישאלו שאלה ותענה תשובה. הוא ישאל את כל מה שיש לו לשאול, בסוף תענה על כל השאלות ביחד. שיגיד הכול ויענו לו. אתה לא נמצא בחקירה, עם כל הכבוד.

הרב שלמה אלבוים: אני שואל עוד שאלה. אני מפנה אותך לביאור .12 בביאור ,12

אני רוצה להבין, מה הסיבה שהחברה הכלכלית בעצם פעלה ועשתה פעילות לא רווחית?

מה המטרה של החברה הכלכלית שבעצם הפעילה את פינת החי, את מרכזי הפיס, בעצם זה דבר בלי רווח, והחברה הכלכלית, שאנחנו בעצם אמורים לראות מה שקורה פה, מה ההסבר שהיא באמת לקחה את הפעילות הזאת? זה דבר ראשון. פשוט כמו שאומר ראש העיר, אני אסיים את השאלה. פתאום אנחנו רואים שהעירייה פתאום ויתרה על הדבר הזה. בהמשך אני רואה בשנת הדו"ח הפסיקה ההתקשרות, למה הפסיקה ההתקשרות?

העירייה היתה צריכה להיות מאד מבסוטה. אם היא לוקחת על עצמה את כל הפעילות של הדבר הלא רווחי, אז אני רוצה להבין, מה פתאום בהתחלה החברה הכלכלית לוקחת על עצמה דברים לא רווחים ופתאום העירייה בעצם לוקחת את זה לעצמה? אני רוצה להבין.

מבחינתי אני סיימתי את השאלות בנושא הזה.

עו"ד יעקב ראבד: לעניין החברה הכלכלית אני רק רוצה להגיד, לגבי הפעילויות,

ראש העיר, אתה תענה. החברה הכלכלית זו יישות משפטית נפרדת, היא חברה בע"מ והיא מינתה את רואה החשבון לפי הנהלים שלה. אנחנו מוכנים לברר את זה אם אתה מבקש, אבל כרגע אנחנו מדברים על אסיפה כללית שנתית של החברה הכלכלית והיא הציגה כאן את דו"ח הפעילות והשאלה הזאת לא רלוונטית לדו"ח הפעילות של החברה הכלכלית. אם יש לך שאלה נפרדת, היא יכולה גם להידון במסגרת נפרדות. לגבי עצם הפעילות, אז ראש העיר, אם אתה רוצה לתת איזו תשובה מעבר למה שהוא שאל, פינת החי וכו'.

12

הרב חנוך זייברט: החברה הכלכלית היא חברה שלוקחת את הפעילות של

העירייה, ובדרך כלל כשיש לה הכנסות מפעילות העירייה היא גם משתתפת בפעילויות שונות של העירייה. זו המטרה של החברה הכלכלית. לפעמים זה משתנה מפעילות לפעילות, לפי האפשרויות שקיימות בחברה הכלכלית, ואנחנו משתדלים תמיד לדאוג שהחברה הכלכלית תפעל בצורה מאוזנת ומסודרת. אני אמרתי את זה גם עכשיו, שאנחנו מקווים שברגע שייגמר הדירות, גם האיזון של החברה הכלכלית יחזור לעצמו, ככה שזה מובן למה היא לוקחת על עצמה את ההתחייבויות האלה.

מר יעקב וידר: אני באמת מצטער שחברי מועצה לא עברו על הדו"ח הזה, זה

דו"ח מאד מאד חשוב, שפירא. זרקת פה מספר, סתם זרקת, לא עברת על הדו"ח הזה, זרקת אותו סתם, הוא מופיע פה. תראו, זה מדהים פשוט, התכלית של הקמת חברה כלכלית הוא פשוט מאד לייצר רווחים כלכליים, וזה פשוט מדהים, במקום שהחברה הזו תייצר רווחים, היא מייצרת לתושבי בני ברק הלוואות ענק שהם יצטרכו להחזיר הרבה מאד שנים, ג'ובים והוצאות ענק. בקיצור, הפסדים. במקום רווחים – הפסדים, הפוך.

הנכסים של החברה הולכים ויורדים, כמות הג'ובים של החברה עולים, אתם יכולים לראות משנים עברו לעכשיו, שנה שעברה החברה העבירה דיבידנדים לעירייה, השנה כלום. למה? לא היה לה מה להעביר. מדהים. הספקת כוח אדם עלום לעירייה שעלותו, שפירא, 30,000,000 שקל. זרקת מספר, 30,000,000 כוח אדם העבירו לעירייה. סכום שתושבי בני ברק צריכים לשלם אחר כך.

הרב מנחם שפירא: 30,000,000 שקל של פעילות-

מר יעקב וידר: תן לי לסיים, תן לי לסיים שפירא. קשה לך לשמוע, אבל תן לי

לסיים.

הרב מנחם שפירא: 30,000,000 שקל של פעילות לטובת התושבים.

מר יעקב וידר: ולא רק זה, שפירא, לא רק זה, כמובן הלוואות.

הרב מנחם שפירא: אבל אתה, כל פעילות שעושים לטובת התושבים מפריעה לך, כי

לא יהיה לך, אחרי זה לא תוכל לתקוף.

מר יעקב וידר: אני יודע שקשה לך לשמוע. תתרגל.

הרב מנחם שפירא: לא תוכל לתקוף.

מר יעקב וידר: תתרגל. אולי אם תהיה ראש העיר-

הרב מנחם שפירא: אתה מפחד שעושים פעילות לתושבים.

מר יעקב וידר: אם סילמן לא יכריע אותך ואתה תהיה בדין ראש העיר, תתרגל

לשמוע ביקורת.

הרב מנחם שפירא: אני יודע. אתה דואג שתהיה ביקורת, אתה נלחץ מזה שעושים

עבודה, ואם יעשו עבודה ותהיה פעילות אז לא יהיה לך על מה לעשות ביקורת.

מר יעקב וידר: שפירא, מי שיצטרך להחזיר את ההלוואות האלה זה לא אתה

ולא זייברט, זה תושבי בני ברק. מי שחשב שתקציב העירייה יספיק לחבורת העסקנים 'לקמבן' ולהשתמש בכסף, ואללה, הוא מה זה טעה, טעה בענק. הם מצאו עוד דרך, הם מצאו קומבינה דרך החברה הכלכלית להלוות על חשבון תושבי בני ברק. כמובן, גם הוצאות הנהלה מנופחות. אני מציע הצעה מאד פשוטה – לסגור את החברה הכלכלית. כי במקום רווחים היא מניבה הפסדים לתושבי בני ברק. תודה.

הרב חנוך זייברט: אני שמח מאד שיש אנשים שאין במה שהם אומרים לבין

13

המציאות חוץ מדמגוגיה זולה מאד. אני חושב שהבהרנו פה- תן לי לדבר, לא הפרעתי לך.

מר יעקב וידר: אתה לא יכול לשקר.

הרב חנוך זייברט: לא הפרעתי לך, אז איך אתה אומר, צריך שמישהו אחר ישמע

ביקורת, תשמע אותה גם כשמישהו אחר מדבר. לא נורא שמישהו אחר ישמע גם שמישהו אחר מדבר. החברה הכלכלית היא חברה שמביאה תועלת לעיר בהרבה מאד פעילות שהיא עושה רווחית והיא פועלת לפי תוכנית מסודרת. דיברנו פה, אמרנו את זה במפורש, שהחברה השנה, כדי לשמור על רכוש של תושבי העיר ולא למכור את הדירות בזול, ויתרנו על המכרז השנה. לא הסכמנו לרדת במחיר וידענו שניקח על עצמנו את ההפסד לשנה הבאה. אין הלוואות לחברה הכלכלית, היא לא חייבת כסף מהלוואות, אין הלוואות לטווח ארוך, אין את כל הדברים האלה. זו סתם דמגוגיה שלא קיימת ולא שום דבר.

כוח אדם – אין בעיה, אדם צועק פעמיים – פעם אחת הוא צועק בישיבת מועצה כשדנים בתקציב העירייה על ה- 30,000,000 שקל ופעם אחת הוא צועק פעם נוספת בתקציב של החברה הכלכלית. אבל זה אותן צעקות, אותם דברים. אני מבין שקשה לך לשמוע, תתרגל לשמוע.

הרב מנחם שפירא: זה לא שקשה לו לשמוע, הוא פשוט מכין את הסרט שהוא צריך,

זה הסרט שאתה צריך להוציא מתוקשר אז יש לך כמה מילים שהכנת, דמגוגיות כאלה.

זייברט, שפירא, תעצרו, שחיתות, ג'ובים, הפתגמים האלה, אתה צריך להגיד אותם, אז תגיד אותם.

הרב חנוך זייברט: האמת שלך קשה, זה בסדר, אין שום בעיה, האמת קשה. יש

הרבה אנשים כששומעים את האמת קשה להם, אבל זה בסדר. העירייה מעסיקה את העובדים הזמניים של העירייה בחברה הכלכלית, זה לא ג'ובים חדשים, זה דברים שנמצאים כל הזמן. החברה הכלכלית נוהגת בהגינות, ביושר ובצדק באופן קבוע. היא חברה אחראית ואנחנו מעריכים מאד את הצוות של החברה הכלכלית ומעריכים מאד גם את רואה החשבון שמשגיח, גם את גזבר העירייה שהוא גם מנהל את זה בצורה חכמה.

אבל מה, תמיד יש משהו לצעוק. לא נורא, עוד דקה זה עובר, נגמר הצעקות והחברה מביאה כבוד ו כסף לעיריית בני ברק. וזה בסדר שכואב לך. לא צריך לאשר. תודה רבה.

עוברים לסעיף הבא.

עו"ד יעקב ראבד: אין צורך להצביע, אבל ראש העיר, שני דברים חשובים

ששמעתי מסמנכ"ל החברה הכלכלית כאן, בהתייחס לדברים שנאמרו פה. דבר אחד, לגבי שירותי כוח אדם שהחברה הכלכלית מספקת, כך למעשה החברה הכלכלית יוצרת כן ערך כלכלי, כי את כל עלויות התקורה-

הרב חנוך זייברט: במקום שיילך לעירייה, נכון.

עו"ד יעקב ראבד: במקום שנוציא את זה החוצה. וגם את אותם שירותים

שהעירייה, כמו גן החי ודברים אחרים, צהרונים וכו', שהעירייה מפקידה בידיה של החברה הכלכלית, זה מייצר חיסכון כלכלי מובהק, כך אמר לי הסמנכ"ל.

הרב חנוך זייברט: ברור.

עו"ד יעקב ראבד: למעשה זה יוצר ערך כלכלי לעירייה. אין כאן שירותים-

הרב חנוך זייברט: זה ברור, כואב לו שהעירייה מרוויחה כסף, זה טוב. אין בעיה

שכואב לו.

עו"ד יעקב ראבד: אבל קשה לו לומר את הדברים כי מפריעים לו. גם לי קשה כי

הוא מפריע. אתה מפריע לומר את הדברים. אתה מפריע לכל אחד שמדבר.

14

הרב מנחם שפירא: תפסיק לתקוף פקידים בעירייה, תפסיק. אם אתה לא מצליח

להגיד את הדברים שלך בגלל שהדמגוגיה שלך לא תופסת בשום מקום, ולאנשים נמאס שאתה חוזר כבר על השטויות האלה פעם אחר פעם ואתה רואה שזה לא תופס.

הרב חנוך זייברט: וידר, תלמד לשתוק. אני לא שואל אותך, אתה לא תכתיב לו

מה לעשות, בסדר?

הרב גדליה סילמן: עו"ד ראבד, אני חושב שבסה"כ הוא התקדם, בעבר הוא לא ידע

שעו"ד ראבד הוא יועץ משפטי.

הרב מנחם שפירא: מעולם לא הכתיבו ליועץ משפטי מה להגיד. וידר, מאיפה

העזות הזאת להכתיב ליועץ משפטי מה להגיד? אתה מכתיב ליועץ משפטי מה להגיד? מה זה הדבר הזה? יועץ משפטי הוא גוף עצמאי שאומר את מה שהוא חושב לומר. אתה יושב פה וצורח ומכתיב לו מה להגיד?

הרב חנוך זייברט: אגב, הוא נהנה שאתה צועק עליו. יאללה, מספיק, שתוק,

יאללה, תעבור לסעיף הבא. הוא לא מעניין. שמחה רצה לדבר. תן לשמחה.

הרב גדליה סילמן: עד היום וידר לא הכיר בעו"ד ראבד כיועץ משפטי, לאחרונה

הוא מכיר בו ככזה. אני חושב שזו בסך הכול התקדמות. זו התקדמות. דיברת על היתד והמודיע, אולי תכניס את זה שם ככותרת מרכזית.

מר יעקב וידר: תשמע, הוא באמת לא כשיר להיות היועץ המשפטי.

הרב מנחם שפירא: תפסיק להכתיב לו מה התפקיד שלו. ממתי מכתיבים ליועץ

משפטי מה לעשות? משהו שלא מסתדר לך עם החוק, אתה מכתיב ליועץ המשפטי שהוא יגיד מה החוק כפי מה שאתה רוצה?

מר יעקב וידר: שפירא, אתה ...

הרב מנחם שפירא: נכון, נכון. ואתה הרי יודע לקרוא ולכתוב, אז אתה יודע שכתוב

בחוק שמותר לפוליטיקאי להכתיב ליועץ משפטי מה להגיד. ולא רק לכפות, אתה כופה עליו פומבית, ליד כולם מה להגיד. ואם הוא לא אומר את מה שאתה אומר, אתה פשוט צורח עליו. משהו הזוי. אני חושב שצריך להגיש על זה תלונה.

הרב שמחה שטיצברג: עו"ד ראבד, אני מציע לך לישיבה הבאה, יש עוד חברות, כל

אלה שדיברו פה לא מכירים את חוק החברות ולא יודעים שאחרת ממה שכל חברה, הנאמנות של הדירקטורים זה לחברה ומי שהנאמנות שלו היא לבעל המניות זו עבירה על החוק. וידר, אני מלמד אותך משהו, תלמד.

הרב מנחם שפירא: וידר, תכבד אנשים מבוגרים שמדברים, מה זה האנוכיות

הזאת? אתה מכיר רק את עצמך כל היום? הוא יכול להיות סבא שלך

מר יעקב וידר: יש לו ילדים בצבא, אני מכבד אותו.

הרב מנחם שפירא: מעניין אותך רק צבא, תכבד אותו, בן אדם מדבר והוא יהודי,

לפני זה, אחרי הצבא הוא קודם יהודי וגם יהודי מבוגר, תכבד אותו.

הרב שמחה שטיצברג: חברה עירונית, הנאמנות שלה היא לבעלי החברה, לכן בעלי

החברה זה העירייה והיא חייבת לשרת את העירייה.

הרב מנחם שפירא: תראה מה זה, אני אף פעם לא ראיתי בן אדם עם חוסר ...

ממדרגה ראשונה.

15

הרב שמחה שטיצברג: זה אחרת מכל חברה אחרת. גם מי שדיבר קודם על העובדים,

הוא גם לא יודע את חוק החברות. זו חברה אחרת, היא חייבת, אם היא לא היתה ...

לעירייה היא היתה עוברת על החוק.

מר יעקב וידר: אז למה זה פה אם זו חברה אחרת? למה דנים על זה פה?

הרב שמחה שטיצברג: זה החוק שלך. זה החוק של המדינה שלך.

הרב מנחם שפירא: לא מעניין אותו החוק. אומרים ליועץ המשפטי מה להגיד.

ו. אישור תב"רים – ינואר 2025 (רצ"ב החומר);

הרב חנוך זייברט: תב"רים לאישור מועצה. יש פה תב"רים ממשרד החינוך ויש פה

תב"רים עירוניים. ה- תב"רים העירוניים זה השתתפות בהקמת מפעל מחזור תברואה. זה המפעל שאנחנו מקימים, כל שנה יורד לנו כסף למפעל המחזור שיש בחירייה. יש שיפוצים, זה לא בבניין העירייה, זה בבנייני הרשות, בכל הבניינים ששייכים לרשות. יש דברים שזה matching מול משרד החינוך, אז אני לא מתייחס. גם שיפוץ מקוואות – יש 1,200,000 מול matching של ,400 אז רוב הכסף מגיע מתקציב העירייה. ויש, כיוון שאנחנו השנה רוצים להתחיל את הערכות לשנת הלימודים בשלב מוקדם מאד, אנחנו מאשרים עכשיו בפירוש שלב א' רק – הערכות לפתיחת שנת הלימודים – 5,000,000 שקל. אנחנו נדע להכין תוכנית יותר מסודרת בהמשך. אני בטוח שהסכום יגדל בהרבה מאד, זה לא יישאר הסכום הזה, כי אנחנו רוצים עכשיו להשקיע, להתאים את מבני החינוך שיתאימו לרישוי ולכל הדברים האלה. וכמובן שהפירוט יגיע, כל מוסד לפי הצרכים שלו ולפי הדרישות שה מוסדות מגישים דרך הרשתות או ישירות. יש חדר שנאים ברחוב נויפלד, זה על חשבון, גם, היטל השבחה, כי זה אחרי זה יפתור את הבעיות של השכונה שנמצאת שם, שאין לה אפשרות לשנאים. למישהו יש הערות? כן, בבקשה.

הרב שלמה אלבוים: אני מתייחס קודם כל ל-תב"רים מס' 2307 ו- ,2308 יש שם את

המימון של משרד החינוך. אני רוצה להבין, זה מוקצה כבר לאיזה שהוא מוסד?

הרב חנוך זייברט: זה מוקצה למי שכתוב בהקצאה. כן.

הרב שלמה אלבוים: זה מוקצה? יש פה כבר הקצאה?

הרב חנוך זייברט: כן.

הרב שלמה אלבוים: למה לא לרשום פה את השם ולמי זה מוקצה? זה כבר מוקצה?

הרב חנוך זייברט: כן.

הרב שלמה אלבוים: אני רוצה לדעת לגבי מספר 1999 – יש לנו כבר פעם שלישית

אני רואה תיכון ויז'ניץ.

הרב חנוך זייברט: זה משרד החינוך.

הרב שלמה אלבוים: כן, משרד החינוך, אבל יש פה עיר שלמה. אני רוצה לדעת מה

זכה ויז'ניץ

הרב חנוך זייברט: הוא לא זוכה. אני אגיד לך איך זה עובד, שתלמד. כשאנחנו

מגישים חשבון לקבלן, אם יש התייקרויות או שיש עלויות נוספות בגין שיפועים, בגין צפויים, בגין דבר אחר, תמיד יש זה נקרא תשתיות היקפיות או דברים כאלה, זה בכל פרויקט. אנחנו מגישים בקשה למשרד החינוך להשלמת הפרויקט, ברוב הפרויקטים, אנחנו מנסים להגיע לכל פרויקט לבקש השלמת פרויקט ממשרד החינוך ובדרך כלל נענות בקשותינו באמת בחיוב.

16

הרב שלמה אלבוים: מה זה פה המרחק, אני רואה שיש פה כל מיני דברים, כתוב

מרחק. מרחק, קרקע, מה זה המילים האלה בהערות?

הרב חנוך זייברט: איפה, באיזה סעיף?

הרב שלמה אלבוים: בויז'ניץ, בינוי תיכון ויז'ניץ, מה זה נגישות, אני כבר חושב

שאני מבין, מה זה נקרא.

הרב חנוך זייברט: מה נגישות?

הרב שלמה אלבוים: יש לנו בגין מרחק, נגישות, מיזוג קרקע.

הרב חנוך זייברט: זה תוספות שיש מול משרד החינוך, כל הדברים האלה שקשה

להגיע, נגישות, כל מיני בעיות שיש במקום.

הרב שלמה אלבוים: מה זה קרקע? מה זה מרחק? אלה שני הדברים שאני לא מבין

מה הפירוש.

הרב חנוך זייברט: צריך לדבר עם הפיקוח. זה דרישות שיש מול החברה המפקחת

שמגישים דרישות למשרד החינוך ולפי זה זה מגיע.

הרב שלמה אלבוים: מה זה המיזוג? עכשיו רק נודע שצריך מיזוג?

הרב חנוך זייברט: מיזוג?

הרב שלמה אלבוים: כן. מה עכשיו מיזוג?

הרב חנוך זייברט: יש תוספת בניין, אתה מבקש תוספת עוד חצי אחוז בשביל

המיזוג או עוד כמה פרומיל של המיזוג. זה הולך, בכל בית ספר זה הולך ככה. יש בסיס ויש תוספות.

הרב שלמה אלבוים: הסדרי בטיחות, אני עכשיו ב- .2310

הרב חנוך זייברט: משרד התחבורה אישר לנו תקציב של 135,000 שקל-

הרב שלמה אלבוים: אני שואל, כבר התחילו לעבוד איתו?

הרב חנוך זייברט: עוד לא. זה הכול תכנון, זה לא ביצוע.

הרב שלמה אלבוים: עוד לא התחילו עם זה.

הרב חנוך זייברט: לא, לא, זה כסף עבור תכנון.

הרב שלמה אלבוים: ב-תב"ר 2316 – מי מקבל?

הרב חנוך זייברט: אגף החינוך.

הרב שלמה אלבוים: מי מקבל? לאיפה פונים? כל המוסדות יודעים מזה?

הרב חנוך זייברט: כל המוסדות קיבלו מכתבים, ללא יוצא מן הכלל, כל המוסדות

של הרשתות או שנמצאים במבנים עירוניים, קיבלו מכתב שהם יכולים לפנות ולבקש תוכנית לשנה הבאה וגם אנחנו עומדים בקשר עם כל המוסדות. ברגע שכל מוסד מביא את ההערכות שלו, מה הוא צריך לשנה הבאה, ברגע שהוא מגיש את הבקשה שלו, דנים מה שייך לעניין של רישוי, מה דברים אחרים, משתדלים להגיע לרמה טובה לכל בתי הספר.

17

עו"ד יעקב ראבד: אני רק רוצה לחדד. אנחנו מקבלים מהמוסד את המידע כדי

לדעת באיזה מצב נמצא המבנה. ההשקעה שלנו היא במבנה של העירייה, מבנה שהוא בבעלות העירייה. אנחנו לא נותנים למוסד שקל אחד.

הרב חנוך זייברט: אגב, זה לא כסף, זה ביצוע עירוני.

עו"ד יעקב ראבד: במבנים ובנכסים של העירייה.

הרב חנוך זייברט: לא, גם ביצוע עירוני. עוד מישהו? או קיי, מי בעד? תודה.

מישהו נגד? מישהו נמנע? 1 נגד, 2 נמנעים. תודה.

החלטה: ברוב קולות, הוחלט לאשר את התב"רים לינואר 2025 עפ"י המלצת ועדת

הכספים. להוציא את הרב שלמה אלבוים שהתנגד, הרב מנחם כרמל והרב יוסף לוריא

שנמנעו.

18

תברים לאישור מועצה - ינואר 2025

מס'

הפרויקט תקציב עירוני תקציב חיצוני גורם מימון הערות

תב"ר

ה. השבחה ה. פיתוח

השתתפות העירייה באיגוד ערים דן לתברואה לשנת

1624 השתתפות בהקמת מפעל מחזור תברואה 2,000,000 2025

תוספת תקציב לפרויקט במימון משרד החינוך עבור

1999 בינוי תיכון ויזניץ 1,590,527 מ. החינוך

תוספות בגין מרחק, נגישות, מיזוג, קרקע.

תוספת תקציב להקמת קומה נוספת מעל אגף

2289 שיפוצים בבניין הרשות 4,000,000

ההכנסות. עבור מנהל החינוך

נגישות אקוסטית: ב"י ויזניץ, ב"י רמת אהרן, ב"י זכרון

2292 נגישות אקוסטית מוטורית ולקויית ראיה 30,000 90,000 מ. החינוך מאיר.

שיפוץ מקוואות: חפץ חיים, קרית הרצוג, שכון ה', מקווה

2306 שיפוץ מקוואות 2024 1,200,000 400,000 מ. הדתות ויזניץ גברים.

הקמת 16 כיתות, בינוי בשטח 2021 מ"ר.

2307 הקמת ישיבה רח' אבוחצירא 11,135,049 מ. החינוך במימון מ. החינוך

הקמת 27 כיתות, בינוי בשטח 2,800 מ"ר.

2308 הקמת ת"ת רח' אבוחצירא 15,424,625 מ. החינוך במימון מ. החינוך

תכנון הסדרים תחבורתיים ברחובות חזון איש-בעש"ט-

2309 הסדרי בטיחות חזון איש-בעש"ט-ברטנורא 20,000 180,000 מ. התחבורה ברטנורא.

במימון מ. התחבורה והשתתפות עירונית.

תכנון הסדרים תחבורתיים ברחובות ר' עקיבא-כהנמן-

2310 הסדרי בטיחות ר' עקיבא-כהנמן-צפניה 15,000 135,000 מ. התחבורה צפניה במימון מ. התחבורה והשתתפות עירונית.

תכנון הסדרים תחבורתיים רחוב עזרא.

2311 הסדרי בטיחות רח' עזרא 10,000 90,000 מ. התחבורה במימון מ. התחבורה והשתתפות עירונית.

תכנון הסדרים תחבורתיים ברחובות סוקולוב-

2312 הסדרי בטיחות סוקולוב-זבוטינסקי 10,000 90,000 מ. התחבורה זבוטינסקי.

במימון מ. התחבורה והשתתפות עירונית.

תכנון ובצוע הסדרי תנועה ברחוב אהרונוביץ

2313 הסדרי תנועה אהרונוביץ 90,000 810,000 מ. התחבורה במימון מ. התחבורה והשתתפות עירונית.

תכנון הסדרים תחבורתיים ברחובות ר' עקיבא-מינץ-

2314 הסדרי בטיחות ר' עקיבא-מינץ-הרב קוק 15,000 135,000 מ. התחבורה הרב קוק.

במימון מ. התחבורה והשתתפות עירונית.

תכנון הסדרים תחבורתיים ברחוב סוקולוב.

2315 הסדרי בטיחות סוקולוב-זבוטינסקי 15,000 135,000 מ. התחבורה במימון מ. התחבורה והשתתפות עירונית.

התקציב מיועד לביצוע שיפוץ מבני חינוך, גנ"י בתי"ס יסודיים ותיכונים להערכות לפתיחת שנה"ל.

העבודות כוללות: התאמות במבנה, שיפוץ שרותים,

2316 הערכות לפתיחת שנה"ל תשפ"ו שלב א , 5,000,000 עבודות בטיחות וכדו'.

העבודות יבוצעו בהתאם לצרכים וסדרי עדיפויות של האגף.

2317 הקמת חדר שנאים ברחוב נויפלד 10 320,000 הקמת חדר שנאים רח נויפלד, 2318 נגישות פיזית-סמינר וולף 349,011 מ. החינוך הגבהת מעלית ל-2 קומות נוספות במימון מ. החינוך

סה"כ 12,725,000 30,564,212

ז. אישור עדכון חישוב הכנסה לצורך בחינת תחשיב למבחן הכנסות (רצ"ב החומר);

הרב חנוך זייברט: מישהו יודע להסביר לי מה זה הסעיף האחרון? מרנשטיין,

בבקשה.

מר יעקב וידר: בניגוד אליכם אני יודע להסביר את זה.

הרב חנוך זייברט: אני גם יודע, אבל יש מישהו שאמור לעשות את זה, אז שיעשה

את זה, זה התפקיד שלו. אגב, אני רוצה להגיד שהרב מרנשטיין זכאי לכל הערכה, פעם ראשונה שגמרנו את השנה, לא פעם ראשונה, אבל השנה הצלחנו להביא את ההכנסות מעבר למצופה. הרב אריק אדלר, תגיד לנו מספרים. אני חושב שהרב מרנשטיין הוכיח את עצמו בשנה הראשונה לפעילותו בעירייה, שהוא הצליח להביא את זה לרמה גבוהה. תמיד חשבנו שצריך איזה מישהו, גאון הדור, מתברר שעובד חדש, מסור, נאמן וחרוץ.

רו"ח אהרון אדלר: האמת, נכון, התפרצת לדלת פתוחה. לראשונה בתולדות

העירייה סיימנו את השנה ב- %94 גביה שוטף משוטף, זו דרמה מטורפת, תוך שימת לב חשובה מאד לתושבים. לא הקשינו על התושבים. לא התעללנו בתושבים. קיבלנו את התושבים בסבר פנים יפות ועם כל מיני תהליכי ניהול יפהפיים שהרב אלי מרנשטיין עשה, הגענו לתוצאות מאד מאד פנטסטיות, כולל בסכומים. גם בסכום ההכנסות הגענו ל-

541,000,000 שקל, שזה דרמטי ומרשים.

הרב חנוך זייברט: בזכות זה אנחנו זכינו שיהיה בדיונים עתידיים לראות שזכינו

לאזן את העירייה השנה ובזכות עבודתך. הרב מרנשטיין, בבקשה, תסביר לנו מה אתה מגיש פה.

19

הרב אלי מרנשטיין: ערב טוב. אנחנו בעצם מבקשים, יש הוראת שעה של משרד

הפנים לאשר למי שעשה מילואים השנה, שלא יחשיבו את ההכנסה שלו ממילואים כהכנסה למבחן הכנסה והוא יוכל לקבל הנחה בארנונה ללא תחשיב של ההכנסות שלו מהמילואים.

זה מה שאנחנו מבקשים לאשר. זה קצת פחות מ- 600 מקרים בעיר שאנחנו יודעים. יכול להיות שייכנסו עוד שאנחנו לא יודעים עליהם, אחרי שזה יעבור שהם יוכלו לקבל את זה.

אנחנו מבקשים בעצם לאשר את זה, כאמור, תגמולים אלו לא יחושבו כהכנסה לצורך חישוב הכנסת המחזיקים בנכס והחלטה כאמור יכולה להיות בתוקף מיום ,1.1.24 אנחנו נותנים את זה רטרו מתחילת -2024

הרב חנוך זייברט: זו גם הנחה לשנה שעברה.

הרב גדליה סילמן: וידר, אתה רוצה לשבח את ההחלטה?

הרב אלי מרנשטיין: זה גם על 2024 וגם על ,2025 עד .31.12.25

הרב גדליה סילמן: ראש העיר, אולי תתן רשות דיבור לוידר, הוא ירצה לשבח אולי

את ההחלטה, לא?

מר יעקב וידר: האמת שנכון.

הרב חנוך זייברט: לא, רגע, תגמור, עוד לא גמרת.

הרב אלי מרנשטיין: הכול לפי החלטת הרשות. אני אשמח להצבעה.

מר יעקב וידר: אפשר לדבר? קודם כל, אני רוצה לשבח את ההחלטה הזו, אני

חושב שזו החלטה חשובה, כל הכבוד לכם. אני רוצה להודות למר זייברט, מר שפירא, קואליציה רשמית למר כרמל, הקואליציה הלא רשמית, על ההנחה למילואימניקים. זה נושא חשוב. אני בניגוד אליכם אופוזיציה עניינית.

הרב מנחם שפירא: זה לא הנחה.

מר יעקב וידר: לא הנחה. אתם מחשיבים את זה לצורך הכרה. אני הבנתי טוב

מאד. הבנתי טוב מאד.

הרב מנחם שפירא: לא, זה לא הנחה ולא מחשיבים לצורך הכרה.

מר יעקב וידר: זה לא ייחשב כתוספת הכנסה. בסדר. הבנתי. זה לא ייחשב

כתוספת הכנסה.

הרב גדליה סילמן: תן להם להסביר לך.

מר יעקב וידר: אתם קופצים, הדיוט קופץ בראש, שפירא. אז אני רוצה להודות

לכם, לכל מי שקידם את הדבר הזה. בניגוד אליכם, שאתם קואליציה לא עניינית, אני אופוזיציה עניינית. הצבעתי בעד ה- תב"רים, למרות שהיו שם גם דברים בעייתיים. אבל היו דברים טובים ואני מצביע בעד ההחלטה הזו. ואמרתי לכם, כל פעם שתביאו החלטות טובות, אני אעמוד מאחוריכם ואשבח אתכם.

הרב חנוך זייברט: עוד מישהו רוצה להגיב? אני עוד פעם רוצה להגיד גם בנושא

הזה, אני חושב שכל הפעילות שאנחנו עושים, פועלים במסגרת החוק, גם בנוגע למילואים וגם לגבי הדברים האחרים. אני חושב שגם בפעילות שעשינו בפסח התייחסנו לנשות המילואים ולאנשים אחרים. וגם בחנוכה. אנחנו לא צריכים שאף אחד ישבח אותנו על זה.

אנחנו חושבים שהעיר בני ברק מכבדת את האנשים שעושים למען מדינת ישראל במסגרת האפשרויות הקיימות בידיה. מי בעד בבקשה? תודה. מי נמנע? מישהו נגד? או קיי.

20

החלטה: ברוב קולות, הוחלט לאשר עדכון חישוב הכנסה לצורך בחינת תחשיב למבחן

הכנסות. להוציא את הרב מנחם כרמל והרב יוסף לוריא שנמנעו.

ח. שונות.

הרב חנוך זייברט: בסעיף שונות אני רוצה להגיד, בשעתו, כשעשינו משנים לראש

העיר, לא הכנסנו את כולם. אנחנו רוצים להוסיף כמשנה לראש העיר את יוסף תורג'מן ואת הרב עקיבא שטרן, שניהם משנים לראש העיר. מי בעד בבקשה? מישהו נגד? יש 2 נגד.

מי נמנע? 2 לא השתתפו.

עוד פעם אני אומר לכולם שעם ישראל מצפה לימים טובים, השם יעזור שנזכה לראות זמנים טובים יותר. יש היום חתונה של הרב פולק, בואו נזדרז, נבקר בחתונה. לאליעזר כהן נולדה היום בת וכל חברי המועצה שעושים שמחות, שיהיו להם שמחות בתוך שמחה בשפע ובהצלחה. ערב טוב לכולם.

החלטה: ברוב קולות, הוחלט לאשר את הוספת הרב יוסף תורג'מן והרב עקיבא שטרן

כמשנים לראש העיר. להוציא את הרב מנחם כרמל והרב יוסף לוריא שנמנעו, מר יעקב

וידר והרב שלמה אלבוים שהתנגדו.

21