פרטי כל מועצה מן המניין מס 17

עיריית בני ברק

לשכת מנכ"ל העירייה

פרוטוקול ישיבת מועצה

מן המניין מס' 17

מיום חמישי, ל' בחשון ה'תש"פ ()28.11.2019

- הופק ע"י: בונוס פרוטוקולים בע"מ, טלפון: 03-5373237 -

1

השתתפו:

הרב אברהם רובינשטיין - ראש העיר

הרב מנחם שפירא - סגן רה"ע

הרב יהושע מנדל - סגן רה"ע

הרב אליהו דדון - סגן רה"ע

הרב גדליהו בן שמעון - סגן רה"ע

הרב שמחה שטיצברג - חבר הנהלה

הרב שמואל יהודה גוטסמן - חבר מועצה

הרב עו"ד משה דוד מורגנשטרן- חבר מועצה

הרב מאיר סלומון - חבר מועצה

הרב יעקב אברהם זכריהו - חבר הנהלה

הרב ישראל בן ששון - חבר מועצה

הרב אברהם פרטוש - חבר הנהלה

הרב בצלאל נתן, עו"ד - חבר הנהלה

מר יעקב וידר - חבר מועצה

הרב אריאל ניר - חבר מועצה

נכחו:

רו"ח אהרון אדלר - גזבר העירייה

עו"ד יהודה ליבוביץ - היועמ"ש של העירייה

דוד פינקל - רמ"ט רה"ע

שמואל ליטוב - מנכ"ל העירייה

אריאל הררי - עוזר לסגן רה"ע

מר מאיר שטיינרייך - מנהל אגף מכרזים וחוזים

חנוך זיידמן - מנהל אגף תשתיות ופיתוח

רו"ח משה גרינשטיין - ס. מנהל אגף חוזים ומכרזים יוסף רובינשטיין - מנהל אגף נכסים

מאיר פינקלשטיין - מנהל היטל השבחה

יהושע וינברגר

יצחק לידר - מחלקת תרבות

יוסף יעקובוביץ - פניות ציבור

אברהם מאושר - לשכת רה"ע

פרץ שפירא - לשכת רה"ע

גדליה ליכטיג - חשב אגף ל.א.ה

יהודה לוי - משנה למנהל אגף חינוך

מר דוד צלניק - מנכ"ל תאגיד מי-ברק

מר יהודה מורגנשטרן - מנכ"ל החברה הכלכלית

רו"ח דני בניטה - חברה כלכלית

איתי גדסי

רו"ח שושנה לרנר - מנהלת אגף יזמות וכלכלה

חיה לוין - מנהלת מחלקת ועדות עירוניות

2

על סדר היום:

א. הצעה לסדר היום של מר יעקב וידר, חבר מועצת העירייה (רצ"ב החומר);

ב. קבלת אשראי בבנקים השונים לעיריית בני ברק לשנת 2020 לשעבד הכנסות

עצמיות של העירייה לצורך ביטחון לאשראי, בכל בנק לפי מסגרת האשראי שלו (מצ"ב חומר);

ג. תב"רים (תקציב בלתי רגיל) נובמבר 2019 (רצ"ב החומר);

ד. הצגת פעילות החברה הכלכלית;

ה. הארכת תוקף היטל שמירה (רצ"ב החומר);

ו. אישור מתווה הסכמה לקבלת חלקיה של עיריית בני ברק בהתאם לזכויותיה

הקנייניות במקרקעין בפרויקט תכיפות (בטעות נשלחה טיוטה מוקדמת, רצ"ב טיוטה מעודכנת);

ז. הצעה לסדר היום של הרב שמחה שטיצברג, חבר הנהלת העירייה;

ח. שונות – – אשרור החלטה בדבר השבת קרקע לרשות מקרקעי ישראל, גוש 6643

חלקה 112 (רצ"ב החומר).

3

הרב אברהם רובינשטיין: מורי ורבותי, אנחנו פותחים את ישיבת מועצת העיר, ישיבה

מספר .17

א. הצעה לסדר היום של מר יעקב וידר, חבר מועצת העירייה (רצ"ב החומר);

הרב אברהם רובינשטיין: סעיף א' – הצעה לסדר היום של מר יעקב וידר, חבר מועצת

העירייה. בבקשה.

מר יעקב וידר: בוא נתחיל בדבר תורה. אני חושב שצריך לטפל בנושא של בית

הכנסת של התימנים.

קודם כל, אני רוצה להתייחס לאשראי של הבנקים, שחברי המועצה צריכים לאשר.

כשמגיע שבח, אני רוצה לשבח. אני רוצה לשבח את הגזבר גם פה בישיבת מועצת העיר, על הריביות הנמוכות. אני אגיד מה שאני רוצה. אתה לא תסתום לי את הפה. אני אגיד מה שאני רוצה, במסגרת הזמן שלי. אני אגיד מה שאני רוצה, אתה לא תסתום לי את הפה.

אני יכול להציע במסגרת ההצעה שלי מה שאני רוצה. חוץ מזה ששיבחתי את הגזבר. אתם לא רוצים לשמוע שבח? אתם לא אוהבים לשמוע שבח? חבל, אתם מבזבזים זמן.

עו"ד יהודה ליבוביץ: צריך להסתכל במבט רחב וכוללני.

מר יעקב וידר: נכון. עושים ניתוח ואז רואים במבט רחב.

דבר שני – אני רוצה להתייחס למס השמירה שהטילו פה על התושבים ורוצים להטיל עוד פעם. ואתם צריכים, חברי המועצה, לאשר אותם. רוב הרשויות בישראל בכלל לא לוקחות את המס הזה, לא לוקחות מס שמירה. בדקתי את זה לפני כן. ובטח בבני ברק, שהמצב פה הסוציו- אקונומי של התושבים לא גבוה, אני חושב שמן הראוי להתנגד למס הזה ובטח לא להטיל מס נוסף. אם אתם רוצים כסף לשירותי השמירה שהעירייה מספקת, והיא מספקת אגב 2 ניידות בשנה, במהלך הפעילות השוטפת 2 ניידות, אין פה שמירה מטורפת.

אני מציע, אפשר לדוגמא להוריד את 8,000 העובדים ל-7,000 עובדים, אולי יהיה כסף לשמירה ואז לא יצטרכו לגבות עוד מס. אפשר לדוגמא, אמרתי לשפירא, יתכן ויש 1,000 עובדי קבלן, או לדוגמא 1,000 עובדים בקאונטרי, אולי גם יש 1,000 שוחט בקר. אפשר להוריד את המינון של השוחטים ואז יהיה כסף לשמירה. לא יצטרכו לגבות עוד מס.

הרב שמחה שטיצברג: תגיד לי, מה עם שוחטי עופות? שוחטי עופות אתה מאשר? תמיד

אתה אומר שוחטי בקר.

מר יעקב וידר: אל תתלוצץ. שטיצברג, אל תתלוצץ. מדובר על הרבה כסף של

תושבים ואל תתלוצץ על זה. מדובר על הרבה כסף ואני מצפה ממך להצביע נגד המס הזה.

עוד מעט תהיה הצבעה. בוועדת כספים הצבעת בעד, אולי תוכל לתקן את זה, להצביע נגד.

דבר שני – יש פה תב"רים שהגיש ו לאישורכם וזה חשוב לי גם להתייחס. יש פה, לדוגמא, ראיתי מחשבים לילדים – זה דבר מבורך, עוד מעט אתם תאשרו.

רו"ח שושנה לרנר: זו טעות במשלוח החומר. זה רק הדו"ח של,

מר יעקב וידר: אתם לא מעלים את ה-תב"רים האלה? אתם לא מעלים את ה-

תב"רים של מבני החינוך?

רו"ח אהרון אדלר: יש רק 5 תב"רים.

4

מר יעקב וידר: אם אתם לא מעלים – בסדר.

רו"ח שושנה לרנר: תסתכל - כותרת נובמבר.

מר יעקב וידר: הגשתם לי את זה.

רו"ח שושנה לרנר: זה במצטבר.

מר יעקב וידר: הגשתם, אל תטעו אותנו. תשב ליד ראש העיר, תעזור לו, כדי

שלא יט עו אותנו. שפירא, תעשה את עבודתך. אתה הסגן שלו, לא? בוא נעבור הלאה.

התייעלות אנרגטית – אני בעד, אני חושב שזה דבר טוב ומבורך שהעירייה עוברת ללדים, זה דבר טוב.

הרב משה מורגנשטרן: אתה נגד על"ה? נגד על"ה אתה? עברת כבר לאנרגטית, אתה נגד

על"ה?

מר יעקב וידר: אני נגד מבני חינוך שאני לא יודע מה הם. אני נגד מחשבים

שאני לא יודע מה הם.

הרב משה מורגנשטרן: אתה נגד על"ה? שנבין, לפייסבוק שלך, אתה נגד ילדי על"ה?

אדון וידר, אתה נגד ילדי על"ה? שיראו את זה בפייסבוק. אתה נגד ילדי על"ה? אתה נגדם?

תגיד לפייסבוק שלך – אתה נגד ילדי על"ה?

מר יעקב וידר: אתם יכולים לצעוק עד מחר.

הרב משה מורגנשטרן: אדון וידר, לפייסבוק שלך, אתה נגד ילדי על"ה? נגד ילדי על"ה,

כן או לא?

מר יעקב וידר: מורגנשטרן, אתה גם על הפייסבוק, גם לך יש פייסבוק, אולי

גם לראש העיר יש. אבל אתם לא מתייחסים למה שאני טוען. תתייחסו למה שאני טוען.

יש פה ציטוט,

הרב משה מורגנשטרן: אנחנו שואלים – אתה נגד ילדי על"ה?

הרב מנחם שפירא: כתוב על מבני החינוך – לפי קריטריונים של משרד החינוך.

הרב משה מורגנשטרן: אתה בעד או נגד לתת להם כסף? מיליון שקל לילדי על"ה, כן

או לא?

הרב מנחם שפירא: עוד פעם, זה בלי ניקוד, אבל כתוב – לפי קריטריונים של משרד

החינוך.

מר יעקב וידר: שפירא, אני לא שומע מה אתה אומר אבל. אני לא שומע, אתה

צועק, אני לא שומע מה אתה אומר.

5

הרב מנחם שפירא: בטח, אתה לא רוצה לשמוע. כתוב שזה לפי קריטריונים של

משרד החינוך. כתוב פה – השלמת מימון,

מר יעקב וידר: לא, לא, לא, יש רשימה,

הרב מנחם שפירא: אני אקריא לך את זה. יכול להיות שזה קשה. זה גם באותיות

קטנות קצת.

מר יעקב וידר: בואו, אתם רוצים לפתוח את זה? בואו.

הרב מנחם שפירא: השלמת מימון לביצוע שיפוצי קיץ במבני חינוך על פי

קריטריונים של המשרד.

מר יעקב וידר: קדימה, בואו נפתח את זה. אתם רוצים לפתוח את זה?

הרב מנחם שפירא: ב-תב"רים של היום.

הרב אברהם רובינשטיין: אדון וידר הולך להיגמר הזמן שלך.

מר יעקב וידר: הזמן לא הולך להיגמר, יש לי 10 דקות, לא ייגמר לי הזמן. חוץ

מזה, חביבי, הזמן שלו זה לא הזמן שלי. אתה לא תיקח לי את הזמן.

הרב מנחם שפירא: יש לי שאלות קשות, אז אני שואל.

מר יעקב וידר: עכשיו אני רוצה להתייחס לנושא של הביוב. תראו, אתם אולי

חיים במקום סגור. אני מקבל מדי יום,

הרב אברהם רובינשטיין: הולך להיגמר הזמן שלך.

מר יעקב וידר: אתה לא תיקח לי זמן.

הרב אברהם רובינשטיין: אני אקח לך זמן.

מר יעקב וידר: אתה הפרעת לי. אתה הפרעת לי.

הרב אברהם רובינשטיין: אתה גוזל זמן של אחרים.

מר יעקב וידר: לא, ממש לא. אתה הפרעת לי.

הרב אברהם רובינשטיין: אתה גוזל זמן של אחרים.

מר יעקב וידר: דיברו פה בתוך הדברים שלי ואתה לא תגזול מהזמן שלי.

הרב מנחם שפירא: יש לנו שאלות אליך, אתה לא חייב לענות לנו.

מר יעקב וידר: כשאני אהיה ראש העיר תשאל אותי שאילתות.

מזה תקופה שאני מקבל מהתושבים תלונות על ביוב שזורם בתוך הרחובות, בחלק לא מבוטל מהמקומות מדובר באירוע שחוזר על עצמו מדי יום שוב ושוב. במשך שבתות שלמות זורם ביוב ברחובות וזו תופעה שפשוט אני לא מצליח להבין איך אתם, כחברי 6

מועצה, עוברים על זה בשתיקה. כמו שפורסם בתחקיר של העיתונאית הילה דוידי בידיעות רמת גן. לא יתכן שתשלומי ארנונה בבני ברק יהיו מהגבוהים במדינת ישראל והתמורה שהתושבים יקבלו הוא ביוב זורם ברחובות,

הרב מנחם שפירא: אתה לא צריך להקריא את הכתבת. תקריא את זה שהביא

לכתבת. למה אתה צריך להקריא את הכתבת?

מר יעקב וידר: ותשתיות רקובות, שפירא, ותשתיות רקובות.

הרב מנחם שפירא: למה אתה צריך להקריא את הכתבת? תגיד – מה שהבאתי

לידיעות רמת גן.

מר יעקב וידר: לא יתכן שבני ברק עם תקציב עירייה של, אתם תפריעו זה יהיה

על החשבון שלכם. אני אסיים.

הרב מנחם שפירא: אין לנו בעיה. אתה יכול להעביר בשמחה לידיעות רמת גן, אבל

אתה יכול להגיד, תגיד יפה את המקור – אני אמרתי לכתבת בידיעות רמת גן – ואז תגיד את מה שאמרת. למה אתה לוקח קרדיט לעצמך?

מר יעקב וידר: שפירא, אין לי את תקציבי הפרסום שלכם. אני לא יודע איך

זה עובד. תספר לי, יש לכם תקציבי פרסום גדולים. תספר לי איך עובדים עם פרסום. ראש העיר, אם אתה רוצה שאני אסיים את הדברים, תאפשר לי לדבר. תאפשר לי לדבר אם אתה רוצה שאני אעמוד בזמן שלי.

לא יתכן שתהיה פה סכנת נפשות ברורה בכך שביוב זורם ברחובות בהם צועדים ילדים, קשישים ונשים, ותושבי בני ברק לא יקבלו תשובה איפה הכסף שלהם. מן הראוי שתושבי העיר יקבלו הסברים מפורטים מדוע העירייה, עם תקציב אדיר של כ-1.5 מיליארד שקלים בשנה, מספקת להם מערכת ביוב כמו במחנה פליטים.

לאור התגברות מקרי הצפות הביוב, אני מציע שלאחר הדיון שעשינו פה, מועצת העיר תקבל החלטה:

1. מועצת העיר בני ברק דורשת מגורמי המקצוע לטפל בדחיפות ראשונה בתשתיות הביוב

הקורסות בעיר ולהביא פיתרון מהיר לבעיות הצפות הביוב בעיר.

2. בכדי למנוע מריחה של הנושא, מועצת העיר דורשת מראש העיר להביא לישיבה הקרובה

פיתרונות להצפות הביוב, מה נעשה עד עכשיו ומה בכוונתו לעשות הלאה.

תודה רבה.

הרב אברהם רובינשטיין: טוב, ובכן, הצעה לסדר, היות ומי-ברק זה תאגיד נפרד, יש לו

דירקטוריון, המקום לתלונות או לדבר בעד מי-ברק זה לא כאן המקום, זה לא בישיבת מועצת העיר,

מר יעקב וידר: איפה אז? בישיבת פוניבז'? איפה לדבר על זה? יש פה מקרה של

ביוב זורם ברחובות, ואתה מפיל את זה על אחרים?

הרב אברהם רובינשטיין: רק רגע, רק רגע, רק רגע, תשמע בסבלנות. תלמד לשמוע. זה

לא המקום.

אני, דבר ראשון, קורא לחברי המועצה להצביע להסיר את ההצעה מסדר היום. זה א'.

דבר שני – ביקשתי ממר דודו צלניק המסור, המנכ"ל של מי-ברק, שיושבים פה גם חברי דירקטוריון של מי-ברק, שיספר ויגיד לחברי המועצה כמה התאגיד משקיע, 7

מר יעקב וידר: לא רלוונטי. יש ביוב זורם ברחובות, על מה אתה מדבר?

הרב מנחם שפירא: אני חושב שהיה מתאים, מר וידר, אתה חבר עירייה והיה

מתאים שתעשה את שיעורי הבית המינימאליים לדעת מי מטפל במה.

מר יעקב וידר: היום, היום, היום 5 מקרים של ביוב זורם. למה הביוב זורם

ברחובות?

(צועקים ביחד)

הרב מנחם שפירא: את שיעורי הבית הקטנים האלה אתה לא מצליח לעשות.

מר יעקב וידר: איזה שיעורי בית? על מה אתה מדבר? על מה?

הרב אברהם רובינשטיין: אני קורא לחברים להצביע להסיר את ההצעה מסדר היום. מי

בעד להסיר את ההצעה מסדר היום?

מר יעקב וידר: אתם מצביעים נגד פיתרון על הבעיות של הצפה.

דובר: לא, אבל מטפלים, מטפלים בזה.

הרב אברהם רובינשטיין: מי נגד להסיר את ההצעה מסדר היום? תודה רבה. ההצעה

הוסרה מסדר היום ברוב קולות.

מר יעקב וידר: כל הכבוד למי שהצביע איתי. כל הכבוד. הצבעתם למען

התושבים, כל הכבוד.

החלטה: הוחלט, ברוב קולות ,להסיר מסדר היום את הצעתו לסדר של מר יעקב וידר,

חבר מועצת העירייה. להוציא את מר יעקב וידר שהתנגד.

הרב אברהם רובינשטיין: אני מבקש ממר דודו צלניק שיספר לחברי מועצת העיר על

ההשקעה האדירה שמי- ברק משקיעה בתשתיות המים והביוב. תודה רבה. מוקצב לך 5 דקות.

מר דוד צלניק: ראשית, וידר, אני לא מכיר אותך, נפגשנו במסדרון. במכתב,

בהצעה לסדר כתבת מחנה פליטים. ברמה האישית, אני, כמו שאתה יודע או לא יודע, אני אל"מ פעיל במילואים והייתי מושל בצידון ואני מכיר את כל מחנות הפליטים ברצועת עזה, עוד לפני הגירוש, ואני לא חושב שאנחנו חיים בעיר של מחנה פליטים, בהגדרה. ואני הולך רק רגע לעניין הציבורי, אבל זה לא מחנה פליטים.

העיר הזו, לגופם של דב רים, כמו שאמר ראש העיר, הארנונה שציינת אינה קשורה למי-

ברק. מי- ברק הוא גוף עצמאי, עם רגולציה עצמאית, וכל מה שאתה משלם ארנונה, כמו שאתה יודע אתה משלם בנפרד למי-ברק, תשלומים נפרדים, וכל הכסף שאנחנו משקיעים ברחובות, ואתה כתבת את זה בעצמך בתגובה לעיתון, ראית שאנחנו עובדים ברחובות וכל הכסף המושקע אין לו אגורה אחת לא מהעירייה ולא מהממשלה. הכול מהכסף שלך ושלי ושלו, וזה התקציב של מי- ברק. הרגולטור שלנו, רשות המים יחד עם משרד הפנים והאוצר, רגולציה מאד מקצועית, ובמים זה דבר מאד מקצועי, התאגיד הוא מפעל חיוני ואין פה משחקים.

בהקשר של הביוב, צריך להבין משפט גדול – מה שאתה צורך ברמה האישית 100 מטר קוב, %,80 80 מטר קוב הולך לסילוק הביוב. המשימה שלנו היא הספקת מים רציפה 8

ואיכותית לעיר שעברה ברוך השם את ה-,200,000 שזו משימה לא פשוטה, מקורות המים בישראל וגם בעיר הולכים ומתדלדלים, ראה השנים השחונות שעברנו, ואשר על כן אנחנו נלחמים כדי לספק את המים לעיר באיכות הנדרשת, על מקורות עצמאיים, גם לשבת וגם לחירום.

בהקשר הזה לדוגמא, כל שבת אצלנו זה חירום ואתה לא מרגיש בעיות של לחץ, ונגמרה התקופה שויז'ניץ היתה צריכה להמתין חצי שעה לנטילת ידיים לסעודה שניה. זה הכול כוח של נקודה אחר נקודה שיצרה את קו המגמה לשיפור. מי שחי בעיר לפני טרום התאגיד יודע בדיוק על מה אנחנו מדברים. אותו כנ"ל לגבי %80 ממה שהמים מגיעים אליך, הם הולכים החוצה.

סילוק הביוב, התאגיד, כשהוקם, קיבלנו תוכנית או מערכת שהיתה אמורה לספק מענה למשהו כמו 70-80 אלף תושבים. אתה יודע לבד בדיוק באיזה מספרים ברוך השם אנחנו נמצאים היום, וזה אתגר ענק. זה אתגר ענק לסגור את הפער הזה. והסגירה של הפער היא אך ורק על בסיס שיקולים והיגיון הנדסי. הפער הזה נסגר בשתי מערכות, בשני וקטורים:

וקטור אחד, של החזקת המערכות הקיימות, זה אותן פריצות שאתה מדבר; הוקטור השני והמשלים זה הוקטור של השדרוג והפיתוח. אני לא עושה לבד מה שאני חושב שאני יכול, או מה שאני חושב שאני מסוגל, יש לי רגולטור שמאשר לי תוכנית השקעות רב שנתית.

מדוע רב שנתית? כי להחליף שיבר או קו ביוב זה לא לסגור ברז באמבטיה, זה לפתוח מדרכה ולפתוח כביש, אתה מודע היטב לבעיות התחבורה בעיר, הדבר הוא לא טריוויאלי.

יחד עם זאת, אנחנו לא נבהלים, כל בוקר אנחנו אומרים – 'לא ניגע לריק ולא נלד לבהלה'

– אנחנו לא נבהלים מפריצות, יש לנו את כל האמצעים לתת מענה.

הרב מנחם שפירא: ....

מר יעקב וידר: אני יודע שאתה רוצה את מקומו של ראש העיר, אבל לאט לאט,

חכה, הוא יסיים את תפקידו אולי תוכל ללקק למי שצריך ולהיות ראש העיר. לאט לאט, בוא, לאט לאט. זייברט מנסה לקחת את מקומו של ראש העיר. אני מכבד אותו, תכבד אותו גם.

הרב מנחם שפירא: לא מעניין אותם התשובות. מעניין אותם סך הכול בשביל

לעשות פרובוקציות.

מר יעקב וידר: תכבד את ראש העיר, שפירא, תכבד את ראש העיר. הוא ראש

העיר.

הרב מנחם שפירא: מה זה קשור לראש העיר? לכן אתה יכול לשבת ולא לכבד בן

אדם מבוגר שבא במיוחד בשבילך? אתה יושב בווטס-אפ, זה לא מכובד.

הרב אברהם רובינשטיין: רבותי, יש שקר שחוזר הרבה פעמים, לפעמים יש,

מר יעקב וידר: אגב, לא שמעתי שום תשובה לביוב של מנכ"ל המים.

הרב מנחם שפירא: איך תשמע אם אתה עסוק בווטס-אפ? איך תשמע?

מר יעקב וידר: תודה רבה לראש העיר שיש מים בברזים. תודה.

הרב מנחם שפירא: אתה פשוט לא שמעת מה שהוא אמר, זה מה שמעניין. חבל, אם

היית מקשיב, היית שומע.

מר יעקב וידר: על הביוב לא שמעתי תשובות.

9

מר דוד צלניק: אני לא סיימתי. לא סיימתי.

הרב אברהם רובינשטיין: יש שקר שחוזרים עליו הרבה פעמים. יש פה איזה חבר מועצה

שכל פעם חוזר ואומר – פונים אליו עשרות ואלפי תושבים. אני אומר לכם, ביודעי, אף אחד לא פונה אליו, הוא פונה לעצמו.

מר יעקב וידר: מאיפה אתה יודע? ... לא נותן נבואה, מר רובינשטיין, ... לא

מביא נבואה.

הרב אברהם רובינשטיין: הוא מוציא לזות שפתיים על העיר פעם אחר פעם, ובגלל זה

קראתי,

מר יעקב וידר: פונים אלי עשרות, בוא אני אקריא עכשיו.

הרב אברהם רובינשטיין: אף אחד לא פונה אליך.

מר יעקב וידר: בואו נקריא עכשיו פניות.

הרב אברהם רובינשטיין: ואם אתה רוצה שאני אסביר לציבור למה אף אחד לא פונה

אליך,

מר יעקב וידר: תגיד לי, אתה לא מתבייש? זורם ביוב עכשיו ברחוב רבי עקיבא,

על מה אתה מדבר בכלל?

הרב אברהם רובינשטיין: אף אחד לא פונה אליך.

מר יעקב וידר: על מה? במקום לענות תשובות לעניין,

הרב אברהם רובינשטיין: ואם אתה תמשיך לדבר, אני אגיד גם למה לא פונים אליך.

מר יעקב וידר: במקום לענות תשובות לעניין, אתה מתחמק. למה? יש ביוב

ברחובות.

הרב אברהם רובינשטיין: אם אתה תמשיך הלאה, אני אגיד גם למה לא פונים אליך.

מר יעקב וידר: מר רובינשטיין, למה יש ביוב ברחובות? תשובות. אל תפיל את

זה עליו. תשובות.

הרב אברהם רובינשטיין: מורי ורבותי, יש שקר שיש חשש שהוא ייטמע, לכן ביקשתי

ממר צלניק שיבוא ויגיד לציבור מה תאגיד מי-ברק עושה במים ובביוב. אבל היות ועסוקים בדברים אחרים, אני שמעתי וכולם שמעו שצלניק מדבר על הביוב, הוא מדבר בהרחבה,

מר יעקב וידר: מי שמע? מי שמע תשובה על הביוב?

הרב מנחם שפירא: מי שלא היה עסוק בפלאפון.

הרב אברהם רובינשטיין: יש אנשים שיש להם שמיעה סלקטיבית. אדון צלניק, בבקשה,

10

פתח פיך.

מר דוד צלניק: בבקשה. העניין הזה של, כמו שאמרתי, %80 מביוב ממה שאתה

צורך מים. בהקשר הזה, רק בשנת ,2019 לפי אותה תוכנית שציינתי, בביוב, תקשיב טוב, בביוב נגענו ב-2019 ב-14 רחובות בהיקף של,

הרב מנחם שפירא: אני מציע שתפסיק כל פעם שאנשים אומרים,

מר דוד צלניק: לא, הוא אומר שהוא לא שמע ביוב, אני רוצה להגיד על הביוב.

הרב מנחם שפירא: זה לא מכובד. זה לא מכובד. זה לא שיח מכובד. יושב בן אדם

מבוגר, יכול להיות אבא שלך, בא במיוחד. הוא לא מחויב, הוא לא חבר מועצת עיר, הוא בא במיוחד.

מר יעקב וידר: שפירא, תקשיב, אני בניגוד אליך, אני לא מחביא את

הסמארטפון.

(צועקים ביחד)

הרב מנחם שפירא: הבן אדם הגיע במיוחד. הבן אדם יכול להיות אבא שלך. יושב

מדבר בשביל שאילתה שאתה יודע שהיא לא העניין, שהיא לא קשורה למועצת העיר.

מר יעקב וידר: לא קשורה?

הרב מנחם שפירא: היא לא קשורה למועצת העיר. אפילו את שיעורי הבית

המינימאליים האלה לעשות, מי מטפל בביוב בעיר, את זה לא עשית.

מר יעקב וידר: סליחה, מה שפירא, איפה צריך לדון בנושא הצפות הביוב?

הרב מנחם שפירא: תפנה, לתאגיד מי-ברק.

מר יעקב וידר: מי זה תפנה? אני חבר מועצת העיר.

הרב מנחם שפירא: אתה חבר מועצת העיר, תפנה לתאגיד מי-ברק ותבדוק את זה.

את שיעורי הבית המיני מאליים האלה לא עשית. עכשיו הוא הגיע במיוחד, בן אדם מכובד, מנסה להסביר לך ואתה יושב עם הסמארטפון.

מר יעקב וידר: מר שפירא, אין לך שום מושג איך עירייה מתנהלת. תלמד.

תלמד איך עירייה מתנהלת ואז תדבר. ישיבת מועצת העיר זה המקום לנהל את העיר.

מר דוד צלניק: ו ידר, כמה נתונים על הביוב לפחות, שנבין. אנחנו עד 2019

נגענו בכ-80 רחובות בעיר לשדרוג. ב-2019 נגענו בכ-14 רחובות ועוד היד נטויה. ברגע זה עובדים באלי הכהן, אני לא ארחיב, אבל,

הרב מנחם שפירא: הוא בודק אם אנשים עוקבים אחריו.

הרב משה מורגנשטרן: אלפי תושבים פונים אליו בזמן אמת, הוא לא יכול, הוא חייב

לענות להם. כל העיר קוראת לו, שולחים לו הודעות עכשיו.

מר יעקב וידר: תשמע, מורגנשטרן, אתה מתלוצץ. באזור של הבית שלך יש

11

ביוב ברחובות. מה אתה עונה לתושבים? מה זה רלוונטי בכלל? אני מקשיב. מה זה רלוונטי? התושבים צרי כים לשמוע תשובות. והזלזול והצחוקים שלכם, באמת, אהלן וסהלן, אבל כולכם יודעים שיש ביוב זורם ברחובות, כולכם יודעים את זה. אז תפסיקו לבלבל את השכל. אני לא שמעתי עד עכשיו תשובות ואני לא חושב שהיה צריך לבוא אליו בטענות, עם כל הכבוד, לא בא אליך בטענות, אני בא לראש העיר בטענות.

מר דוד צלניק: אבל לפחות תשמע נתונים. בוא תשמע נתונים, כיוונים. אתה

יודע, במים אין פוליטיקה, אנחנו צריכים לדבר בסוף בנתונים.

לגבי הביוב – 14 רחובות נדקרו במהלך 2019 ועד 2019 למעלה מ-,80 בתחום הזה של שדרוג.

מבחינת היקף כספי – רק ב-2019 קרוב ל-14 מיליון הושקעו בביוב עצמו, וזה לא כולל את כל מערכת האחזקה שציינתי אותה, בביוב. מדי יום ששי שטיפות, אנחנו שוטפים כל שנה 24 ק"מ, השטיפה עושה צילום, הצילום מביא תיקונים בעניין הזה.

צריך לזכור שרק לפני כחודש קיבלנו אישור מרשות המים על תעודה מקצועית שעומדת באמות מידה הנדסיות. הרי הדברים האלה נמדדים בכמות. כמו שאמר ראש העיר – כמה פונים? למה פונים? הדברים האלה מדידים. יש מוקד עירוני, יש ,CRM יש סטטיסטיקות.

זה לא מאות כמו שאתה מציין, בהגדרה.

יותר מזה, הרבה מאד תושבים פונים ואומרים – יישר כוח, תודה רבה. מדוע? משום שתדע שהביוב, הרבה קריאות שאולי אתה מקבל, חלקן הגדול, אם לא רובן, הן פרטיות.

התאגיד בעניין הזה ברוחב לב, בטח בערב שבת, לא עושה חשבון פרטי/ציבורי, נותן את המענה. ואני, 10 דקות לפני הדלקת הנר, עד שאני לא מקבל שהעיר נקיה, ומי שרואה בעיר רואה את הצוותים מסתובבים, וזה לא בא פתאום ביום ששי ב-2 בצהריים, זה פעולות של כל השבוע שנעשות כדי לעשות את זאת. לגבי שבת – הדברים ברורים.

אם היה אירוע נקודתי, קשה ככל שיהיה, לא נבהלים, פותרים אותו. היתה באמת בעיה בראש השנה, פתרנו אותה. בין כסה לעשור נתנו מענה מקצועי מהשורה הראשונה, בכל האזור שאתה מדבר עליו או לא מדבר עליו, ברמת ויז'ניץ, כל החגים, כולל שמחת תורה וכולל - - שניה, חבר'ה. תשמע, אני אדם מאד מדויק, אני עובד, לא כל העיר, לא הרבה.

אני יודע כמה זה הרבה, יודע נ"צ ב-12 ספרות. דבר איתי בקונקרטי.

מר יעקב וידר: בבני ברק ברחוב רבי עקיבא ...

מר דוד צלניק: תן לי לענות לך. בוא, אני מצוי בדברים, אני חי בעיר. רבי

עקיבא 75 זה אירוע של ביוב פרטי, שהפיקוח העירוני בא ואומר לו לסגור את זה. וגם אם אתה אומר שפרץ גם אתמול, עדיין רבי עקיבא ,75 עם כל המשמעות של צומת ירושלים, עדיין זה לא כל העיר וזה לא המון. זה מקרה מאד נקודתי ברמה של עיר. כשאתה רואה עיר ואתה רוצה לנהל את מערכת הביוב, אנחנו לדוגמא, רבי עקיבא מבחינתי זה מערב העיר. מערב העיר היה פה, כמו שאתה יודע, עד לפני כמה שנים תוהו ובוהו. בעזרת השם, תוך שבוע שבועיים העסק הזה נפתר על ידי עלי הכהן. העניין הזה עובר דרך ה-BBC לכיוון השפד"ן. בסוגריים, לשפד"ן אנחנו משלמים עבור טיהור השפכים בשנה 35 מיליון, לא מהארנונה. אין קשר למה שכתבת, זה לא קשור לארנונה. רק לטיהור השפכים במסגרת השפד"ן. ואם תרצה פירוט מקצועי, תבוא אלינו לסיור, נראה לך בדיוק את הדברים, איפה החיבורים.

יותר מזה, הרוח של התאגיד היא – עובדים באמת באמונה, באמת באהבה ובאמת ברמה שירותית שאנחנו לא מכירים. ואנחנו שומעים את זה גם מנבחרי ציבור וגם מתושבים.

אנחנו לא משאירים בית ללא מים לפני כניסת שבת, בין אם זה פרטי או לא פרטי.

משתדלים לתת מענה גם לפרטי של הביוב. ונכון, העיר הזו נבנתה, כמו שאתה יודע, עיר על תלה, יש סוגיות טופוגרפיות מאד מאד מורכבות. אני לא בא עכשיו לטפל בתחום 12

הבנייה, זה המצב, זו המפה, איתה מנצחים. ואני חושב שהתאגיד בדרך לניצחון. תודה.

הרב אברהם רובינשטיין: נתן בצלאל, חבר התאגיד.

הרב עו"ד נתן בצלאל: בדיוק, אני חבר דירקטוריון של התאגיד.

מר יעקב וידר: אגב, מי חבר האופוזיציה שם?

הרב עו"ד נתן בצלאל: אני רוצה רק להגיד לכם, לברך באמת ולשבח את התאגיד, גם

את כל עובדי התאגיד ובראשם את המנכ"ל, שעובדים באמת ,24/6 עובדים ללא הפסקה לשיפור העיר, גם במים, גם בביוב, ורואים את זה באמת בשטח. ואני גם מקבל, אני עצמי כחבר, מקבל תשבחות הרבה מציבור שלא אני עשיתי אלא ייאמר לזכותם של תאגיד המים.

הרב אברהם רובינשטיין: דרך אגב, במסגרת הסיורים שאני עושה בעיר, בערב שבת

הזאת, יום ששי אחר הצהריים, שעה לפני כניסת השבת, ברחוב הירקון, שזה לא אזור מגורים, היתה פריצת ביוב, סתימת ביוב. עבדה שם מיכלית במסירות, שעה לפני שבת, לפני שבת גמרו את העבודה וכל אחד חזר לביתו בזמן שיכול היה לקבל שבת ולעשות את ההכנות לשבת. תודה רבה.

ב. קבלת אשראי בבנקים השונים לעיריית בני ברק לשנת 2020 לשעבד הכנסות

עצמיות של העירייה לצורך ביטחון לאשראי, בכל בנק לפי מסגרת האשראי שלו

(מצ"ב חומר);

הרב אברהם רובינשטיין: סעיף ב' - קבלת אשראי בבנקים השונים לעיריית בני ברק לשנת

2020 לשעבד הכנסות עצמיות של העירייה לצורך ביטחון לאשראי, בכל בנק לפי מסגרת האשראי שלו.

זה הועלה בוועדת הכספים. ועדת הכספים אישרה את זה ברוב קולות ועכשיו אנחנו מעלים את זה בקצרה, בקצרה ממש, בגלל שכבר דיברנו על זה בוועדת הכספים. אז בבקשה, אריק, 4 משפטים. החברים כבר יודעים את זה, במה מדובר.

רו"ח אהרון אדלר: אני רק אקריא אז את הנוסח:

אנחנו מבקשים לאשר במועצת העיר קבלת אשראי בבנקים השונים לעיריית בני ברק לשנת 2020 לפי הרשימה, בהיקף של 61 מיליון ₪: בנק הפועלים – 10 מיליון, בנק דיסקונט –

10 מיליון, מרכנתיל – 3 מיליון, לאומי – 10 מיליון, מזרחי – 5 מיליון, פועלי אגודת ישראל – 3 מיליון, דקסיה – 20 מיליון. וחשוב מאד גם לאשר, לשעבד הכנסות עצמיות של העירייה לצורך ביטחון לאשראי בכל בנק, לפי אישור מסגרת האשראי שלו. תודה.

הרב אברהם רובינשטיין: מי בעד?

מר יעקב וידר: עכשיו אני מקבל מתושבים – זורם ביוב ברבי עקיבא. אני לא

מצליח להבין אותך.

הרב מנחם שפירא: עכשיו נראה מה אתה עושה, אחרי ששיבחת את הגזברות על

הדו"ח של הבנקים, בוא נראה מה אתה מצביע.

הרב אברהם רובינשטיין: מי בעד?

הרב מנחם שפירא: תצביע בעד, וידר, שיבחת.

13

הרב אברהם רובינשטיין: מי נגד? ההצעה אושרה ב-%100 קולות.

החלטה: הוחלט, פה אחד, לאשר קבלת אשראי בבנקים השונים לעיריית בני ברק לשנת

2020 עפ"י הרשימה אותה הקריא הגזבר. בנוסף אושר לשעבד הכנסות עצמיות של

העירייה לצורך ביטחון לאשראי בכל בנק, לפי אישור מסגרת האשראי שלו.

ג. תב"רים (תקציב בלתי רגיל) נובמבר 2019 (רצ"ב החומר);

הרב אברהם רובינשטיין: תב"רים, בבקשה. גם בקצרה, אנחנו דנו בוועדת הכספים.

רו"ח אהרון אדלר: כן. מגישים פה את העמוד שרשום תב"רים לאישור מועצה

נובמבר 19 . אני אמרתי בוועדת כספים, יש פה טעות סופר בסעיף, מספר תב"ר 1762 –

התייעלות אנרגטית – החלפת פנסי תאורה לדים. הסכום הנכון, היטלי השבחה –

3,479,391 ותקציב חיצוני ,519,909 כאשר סך אומדן העלות כ-4 מיליון ₪ וזה יבוצע בשלבים במהלך של כ-5 שנים. הפרויקט יחסוך בעלויות שוטפות של תאורת הרחובות.

שאר ה-תב"רים כפי שהוצגו בפניכם ואושרו בוועדת כספים. תודה.

הרב אברהם רובינשטיין: מי בעד? מי נגד? אושר פה אחד.

14

החלטה: הוחלט, פה אחד, לאשר את רשימת תב"רים ,2019 עפ"י הפירוט של גזבר העיר.

ד. הצגת פעילות החברה הכלכלית;

הרב אברהם רובינשטיין: הצגת פעילות החברה הכלכלית. בבקשה. קודם כל הפעילות

הפיזית, אחרי זה הפעילות הכלכלית, כן?

מר יהודה מורגנשטרן: המיקום של בני ברק, כולם מכירים את הנתונים על בני ברק.

החברה הכלכלית בעצם מטרתה לבוא ולפתח את העיר, לבוא ולמצוא מקומות, מזרוע אחת לייצר פעילויות של יעילות לעיר ולייצר מקורות הכנסה נוספים. כמובן, תפיסת ההפעלה של הח ברה, הליכים מהירים, גמישות ניהולית ושילוב עשייה עם אגפי העירייה השונים.

בתחומי העסיקו של החברה בעצם יש את נדל"ן ותשתיות, נעבור עוד רגע ככה ביעף על הפרויקטים. רשות החניה שמנוהלת בתוך החברה הכלכלית; רשות השילוט והפרסום.

החברה הכלכלית הינה חברת כוח אדם עם רישיון לעסוק בכוח אדם ומעסיקה אנשים עבור העירייה, בעיקר בתחומים של קייטנות, סייעות שניות בגנים וכדומה, אחר הצהריים. את כל מערכות הגביה של חוגים, אירועי קיץ, קייטנות – מתבצעים בתוך החברה הכלכלית. פרויקטים מיוחדים מעת לעת, נניח פרויקט רכישת פחים – אז את כל ההרשמה וכדומה או רישום לספריה, רישומים לפינת החי – זה פרויקטים שנעשים בתוך החברה הכלכלית, על פי צורך.

החברה הכלכלית בעצם, מבחינת נדל"ן ותשתיות, עסוקה בעיקר במה שקורה בצפון העיר, מצפון לז'בוטינסקי. במילה, אתם יכולים לראות, תב"ע ,572 הפיתוח שקורה שם בעצם ב-תב"ע 572 מתבצע באמצעות החברה הכלכלית, בשיתוף פעולה עם העירייה. את כל מכרזי הפיתוח שם, הם יוצאים דרך החברה הכלכלית. תב"ע ,580 תב"ע של 100 דונם שנמצאת ברחוב הירקון, עם פינוי מחזיקים שלא בבעלות, ופעולה בשותפות עם המנהל לפינוי וחלוקת הרווחים. פיתוח עתידי ב-תב"ע ,708 כנ"ל, מול המינהל, כמו תב"ע .572 מתחם השוק – לחברה הכלכלית יש הסכם עם חברת אזורים להקמה שם של שכונה של כ-

300 יחידות דיור, במתחם השוק בפרדס כץ.

התחדשות עירונית – בשנתיים האחרונות אנחנו מקדמים תב"ע עם 10 מתחמים להתחדשות עירונית של פינוי בינוי, כאשר החברה הכלכלית משמשת כחברה מנהלת, בעצם שוכרת את האדריכל, את היועצים ומנהלת את קידום ה-תב"ע.

תב"ע 572 – אתם מכירים בטח, 2,100 יחידות דיור, 320 דונם, היקף תקציבי שעובר בעצם, האמת היא זה דרך העירייה, המיליארד שקל. קצת תמונות דווקא בחרתי לשים ולא לבזבז יותר מ-5 דקות. ראש העיר, אלה תמונות מהשבוע, מה שקורה במתחם ב-תב"ע 572 , תמונות רחפן מהשבוע. אפשר לראות, אם אתם מצליחים לראות פה, זה בעצם מובל הניקוז, קו הביוב בעצם המובל שאמור להוביל את קו הניקוז מי גשמים של כל בני ברק.

את בית חולים אסותא אתם רואים פה. זה תמונות לאותו מובל. אגב, זו בעצם הלגונה שמתחברת, קו הביוב, מתחברת לירקון, עם פה איזו שהיא בריכה שתהיה בהמשך עם הפיתוח של הפארק. פה אנחנו בזווית לכיוון קניון איילון. זה מתחם בנוסף, מה שנקרא,

הרב אברהם רובינשטיין: אולי תראה פה איפה הקאונטרי, אתה יודע לסמן?

מר יהודה מורגנשטרן: הקאונטרי נמצא דווקא, תקן אותי אריק אם אני טועה,

כשאנחנו מסתכלים פה – הקאונטרי ממוקם פה. אם אתם רוצים לראות עוד רגע בתמונות של הפיתוח,

מר יעקב וידר: גם שוחט בקר שם?

15

הרב אברהם רובינשטיין: שלא יהיה מצב ששקר שחוזרים עליו הוא,

מר יעקב וידר: אני שואל ברצינות. בשיא הרצינות אני שואל.

מר יהודה מורגנשטרן: כרגע אנחנו סיימנו עבודות פיתוח של עבודות עפר בשלב

הראשון. הקאונטרי ממוקם באזור הזה.

הרב אברהם רובינשטיין: יש שקרנים שחוזר על שקר 100 פעמים ואחר כך,

מר יעקב וידר: ענית תשובה פעם?

הרב אברהם רובינשטיין: לא אמרתי מי. לא אמרתי מי. אמרתי, יש שקרנים שחוזרים

על,

מר יעקב וידר: מי? אני מגן על אותם כאלה שאתה טוען שהם שקרנים, אני מגן

עליהם. לא אמרתי שזה אני.

מר יהודה מורגנשטרן: מדרום לאם המושבות יש תא שטח של 90 דונם, גם כן, שפעלנו,

חלקכם, חברי מועצת העי ר פנו ואולי תושבים פנו אליכם, אבל סיימנו לפנות שם את הרי הזבל, את עשרות אלפי קוב של פסולת שסיימנו לפנות שם. אתם יכולים לראות פה את התמונות. זה בעצם 40 דונם של שצ"פ דרומי שאמור לשרת את השכונה מעבר לפארק. זה נמצא מצפון לכביש אם המושבות שנמצא פה. זה בעצם פרויקט תב"ע .572 תב"ע 580 – רחוב הירקון – ושוב, נעבור ביעף – מה שאנחנו רואים בצד הדרומי, זה בעצם אנשים שאנחנו מפנים אותם. הורסים ואחר כך ממכרזים את הקרקע. יש פה תב"ע ל-

1,500 יחידות דיור, כ-400-500 יחידות דיור כבר שווקו. אכלוסים ראשונים יהיו בחודשים הקרובים, של 4 הבניינים החדשים. אפשר לראות פה שוב מה קורה לרחוב הירקון עם 4 מסלולים ובעצם את תהליכי העבודות שלאט לאט, אני מאמין שעד אמצע שנת ,2020 בין רחוב המכבים לרחוב אבו חצירא, כל מה שנמצא בצד הדרומי של רחוב הירקון, יהיו בעצם קרקע מפונה לחלוטין ומסוגלת להיבנות מ-one .day ושוב, אנחנו יכולים לראות תמונות.

שוב, זה כנס תושבים התחדשות עירונית, כנס דיירים שעשינו. מתחם השוק, גם כן אנחנו יכולים לראות פה, זה שוק פרדס כץ, למי שלא מכיר. זה ה-300 בניינים.

ובהזדמנות זאת, להגיד באמת תודה רבה. השוק, אנחנו מתחילים, התחלנו בחתימות על הסכמים מיד אחרי החגים, ההסכם הראשון ייחתם בעזרת השם השבוע עם אנשים שם.

אגב, זה לא פינוי של פולשים שם, רוב האנשים זה מחזיקים כדין, עם בית משותף כמובן.

אנחנו מנהלים איתם את המשאים ומתנים.

ובהזדמנות זאת, להגיד לכם, לראש העיר, לחברי מועצת העיר, למנהלי האגפים, אריק, הגזברות, שמוליק, יהודה, כל מי שאנחנו עובדים איתם באמת במהלך הזה, חנוך שנמצא פה באגף תשתיות ודודו בכל הפרויקטים בעיקר בצפון העיר, הזדמנות להגיד לכם תודה.

הרב אברהם רובינשטיין: תודה רבה. מר בניטה,

הרב עו"ד נתן בצלאל: שניה, רק לגבי הספריה, הוא טוען שהם גם אחראים על

הספריה. רציתי רק לדעת אם יש הגבלה של מנויים? הגבלה להיות מנויים בספריה.

הרב אברהם רובינשטיין: הספריה לא אצלם.

מר יהודה מורגנשטרן: אנחנו עושים רק, כשעושים הרשמה לאירוע, אנחנו מבצעים את

16

ההרשמות הטלפוניות על פי הדרישות של מחלקת תרבות.

דובר: תשאל אותי אחרי זה, נתן, אני אסביר לך. אני אסביר לך אחרי זה.

הרב אברהם רובינשטיין: טוב, מר בניטה.

רו"ח דני בניטה: הדו"חות הכספיים של החברה הכלכלית אושרו על ידי

הדירקטוריון של החברה. הוגשו למשרד הפנים ולמס הכנסה וועדת כספים גם קיבלה דיווח על זה בישיבה הקודמת שהיתה פה.

סה"כ הנכסים של החברה הסתכמו ב-63 מיליון שקלים, מתוך זה רכוש שוטף של 60 מיליון שקל. 1,075,000 חייבים לזמן ארוך, רכוש קבוע של ,1,370,000 ורכוש אחר של 319,000 שקל.

ההתחייבויות השוטפות של החברה ליום 31 בדצמבר 18 הסתכמו ב-14,597,000 שקל.

לחברה יש התחייבות להשלמת עלות עבודות ב-תב"ע 580 בגין מכירות שהיא כבר ביצעה של 33 מיליון שקל. הלוואות לזמן ארוך מ'דקסיה' וממרכנתיל של 10 מיליון שקל. חוב לפיצויים לעובדים לפי חוק פיצויי פיטורין של ,1,151,000 והון עצמי של 3,500,000 שקל.

עד כאן המצב הכספי.

מבחינת הדו"חות רווח והפסד – הכנסות החברה בשנת 2018 הסתכמו ב-135 מיליון שקלים. עלות מכירות של 121 מיליון שקל ורווח גלמי של 13.5 מיליון שקל. היו לה הוצאות הנהלה וכלליות של ,5,275,000 רווח תפעולי של 8,268,000 שקלים. ואחרי הוצאות מימון והוצאות אחרות, היה לה רווח לפני מיסים של 7,783,000 שקלים. מיסים על הכנסה 1,814,000 ורווח נקי לשנת 2018 של 6 מיליון שקלים. בשנת 2018 החברה גם חילקה למועצה דיבידנד של 3,333,000 שקלים. וסך הכול ההון העצמי שלה, כמו שאמרנו קודם, הסתכם ב-3.5 מיליון שקל. אלה הדו"חות הכספיים.

הרב אברהם רובינשטיין: תודה רבה. אריק, על המתנ"ס – שאלתי את היועץ המשפטי,

היועץ המשפטי אישר להעלות את זה, את הדו"ח על המתנ"ס.

רו"ח אהרון אדלר: תודה. אז בכמה מילים קצרות. מרכז קהילתי בבני ברק על שם

וולפסון, דו"חות כספיים ליום 31 בדצמבר .2017

רכוש שוטף – ,615,794 עודף בשל סיום יחסי עובד מעביד נטו – ,24,405 רכוש קבוע נטו – .806,723 סך הכול – .1,446,922

התחייבויות שוטפות – ,758,748 נכסים נטו – .688,174 סך הכול התחייבויות והון –

.1,446,922

מחזור הפעילות – סך הכול מחזור הפעילות ,4,484,505 עלות הפעילות – ,3,736,069 הכנסות נטו מפעילויות – ,748,436 הוצאות הנהלה וכלליות – .711,020 סך הכול רווח –

.37,416 הוצאות מימון נטו – .10,710 סך הכול הכנסות נטו לאחר מימון – .26,706 וזהו גם העודף לתקופה.

עד כאן. תודה.

הרב אברהם רובינשטיין: לפי מה שנאמר לנו, זה לא מצריך הצבעה, רק דיווח. שמענו

דיווח על החברה הכלכלית והמתנ"ס בקרית הרצוג.

ה. הארכת תוקף היטל שמירה (רצ"ב החומר);

הרב אברהם רובינשטיין: סעיף ה' – הארכת תוקף היטל שמירה. אריק אדלר.

17

רו"ח אהרון אדלר: כמו שדיברנו בוועדת כספים, אנחנו מבקשים להאריך את תוקף

הגביה של חוק העזר, חוק עזר לבני ברק הסדרת שירותי שמירה ואבטחה ה'תשע"ו .2015 בחוק העזר לבני ברק, הסדרת שירותי שמירה ואבטחה, להלן חוק העזר, קבועה מגבלת גביה בסעיף 10 לחוק העזר, לפיה החל מיום 31 בדצמבר 2015 הטלת היטל שמירה לפי חוק העזר תותנה באישור של מליאת העירייה ושל שר הפנים או מי מטעמו כמפורט להלן.

הרב אברהם רובינשטיין: מי בעד?

רו"ח אהרון אדלר: רק שניה אחת, רק עוד שניה אחת.

מר יעקב וידר: אל תצביעו בעד מיסים לתושבים.

רו"ח אהרון אדלר: רק שניה, כבוד ראש העיר, אני רוצה להקריא עוד טיפה.

העירייה פעלה בעבר מעת לעת להארכת תוקפו של חוק העזר, כאשר ביום 27 בפברואר 18 הוארך תוקפו של חוק העזר פעם אחרונה על ידי משרד הפנים עד ליום 31 בדצמבר .19 ככל שהממשלה תחליט להאריך את תוקפה של הוראת השעה, העירייה מעוניינת להאריך במקביל גם את תוקף מגבלת הגביה הקבועה בחוק העזר של העירייה, בהתאם לכל הפחות עד 31 בדצמבר .2021

לפיכך, מועצת העיר מתבקשת לאשר פניה למשרד הפנים להארכת תוקף הגביה של חוק העזר, כך שהמועד להגבלת גביה שהוגדר בחוקי העזר, קרי עד ליום 31 בדצמבר ,19 יעודכן עד ליום 31 בדצמבר 2021 או עד למועד הארכת תוקף הוראת השעה, לפי המועד המוקדם מבין השניים. תודה רבה.

הרב אברהם רובינשטיין: מי בעד?

מר יעקב וידר: אל תצביעו בעד מס על התושבים. אין שום סיבה לקחת. אין

שום סיבה לקחת מס נוסף.

הרב אברהם רובינשטיין: מי בעד? מי נגד?

מר יעקב וידר: אני היחידי שמצביע נגד. כל הכבוד, בצלאל.

הרב אברהם רובינשטיין: תודה רבה. התקבל ברוב קולות אישור הארכת תוקף היטל

השמירה.

החלטה: הוחלט, ברוב קולות, לאשר הארכת תוקף היטל השמירה. להוציא את הרב עו"ד

בצלאל נתן שנמנע ומר יעקב וידר שהתנגד.

ו. אישור מתווה הסכמה לקבלת חלקיה של עיריית בני ברק בהתאם לזכויותיה

הקנייניות במקרקעין בפרויקט תכיפות (בטעות נשלחה טיוטה מוקדמת, רצ"ב

טיוטה מעודכנת);

הרב אברהם רובינשטיין: סעיף ו'.

עו"ד יהודה ליבוביץ: יש פרויקט באזור של שפע שוק. תקופה ארוכה מאד עמלנו

להעביר שם תב"ע, ה-תב"ע עברה. אחרי תלאות לא פשוטות הצלחנו לשכנע שיש לנו, לעירייה, יש אחוז מסוים מהקרקעות במקום, ואכן הדבר אושר. אז אנחנו, במסגרת ה-

תב"ע, צריכים לקבל שטח מבונה של %,4 במפרט זהה וכו' וכו' על פי ה-תב"ע, אבל צריכים 18

לאשר את זה במועצה. אז אנחנו מבקשים את האישור. אבל החוזה הזה הוא בעצם היסודות של ההסכמה, כמובן כדרכם של עורכי דין משפצרים פה, משפצרים שם, אז אנחנו מבקשים את ההסכמה, את האישור לעקרונות שמוטבעים בהסכם, ושעורכי הדין יהיו רשאים לתקן לפי צרכים משפטיים, בלי לתקן במהות של התוכן של הדברים.

הרב אברהם רובינשטיין: מי בעד? מי נגד? אנחנו מאשרים את ההסכם.

הרב מנחם שפירא: וידר, %4 לטובת התושבים, אתה נגד? מה, אתה רוצה שזה

יישאר ליזמים?

הרב אברהם רובינשטיין: בכפוף להסמכה.

הרב מנחם שפירא: אתה רוצה שזה יישאר ליזמים?

מר יעקב וידר: אתה רוצה להצטרף לסיעת הליכוד ונקבל החלטה באופן

משותף?

הרב מנחם שפירא: לא, אני באמת רוצה לדעת, אולי אני גם אצביע נגד.

מר יעקב וידר: תבוא, אתה מוזמן.

הרב מנחם שפירא: יש לי פה שאלה קשה.

מר יעקב וידר: אולי שם תוכל להתקדם יותר מאשר בדגל התורה.

הרב אברהם רובינשטיין: ההצעה שהיועץ המשפטי, יהודה ליבוביץ, הציע, התקבלה ברוב

קולות.

החלטה: הוחלט ברוב קולות לאשר את מתווה ההסכמה לקבלת חלקיה של עיריית בני

ברק בהתאם לזכויותיה הקנייניות במקרקעין בפרויקט תכיפות, להוציא את מר יעקב

וידר שהתנגד.

ז. הצעה לסדר היום של הרב שמחה שטיצברג, חבר הנהלת העירייה

הרב אברהם רובינשטיין: הרב שמחה שטיצברג ביקש להעלות איזה נושא לסדר היום.

הרב שמחה שטיצברג: אני מראש אומר שזה על דעת רבנים, שגם רבנים פנו אלי.

מה שקורה פה ביום ששי, בפרט בימי החורף ובפרט בין הצפצוף הראשון לשני, זה פיקוח נפש אמיתי. זה רק חסדי שמיים שלא קורים אסונות. כל מי שעובר ברחובות רואה נהגים ש-או שקשה להם ללכת חצי קילומטר ברגל, או שקשה להם לסדר 5 דקות קודם, הם נוסעים במהירות עצומה. אנשים כבר הולכים לבתי כנסת והילדים חושבים שזה שבת והולכים ברחוב, פונים פניות מסוכנות. ממש הם הולכים, נגיד אם נשמע על מישהו שהולך עם סכין ברחוב, כולם יזדעזעו. לפעמים מכונית שנוסעת על 70 או 80 קמ"ש זה הרבה יותר גרוע.

לכן אני מבקש מראש העיר ומועצת העירייה שני דברים:

א' – לבקש ממשטרת ישראל להציב שמירה ומצלמות מהירות בחצי שעה לפני שבת, זה לא יארך הרבה זמן, רק שכמה ייתפסו ויראו שיש פיקוח אז הם יפסיקו לנסוע. יביאו 19

דרוזים, כמו השוטרים של העירייה שהם נוכרים.

ב' – דבר שני, שזה עוד יותר קל, שהרמזורים ימשיכו לעבוד, הרמזורים עובדים היום עד רבע שעה לפני שבת. כולם יודעים שהצפצוף הוא בערך רבע שעה, עשרים דקות לפני שבת, יש דין של תוספת שבת, אין דין כמה צריך להיות, שיהיה גם אחרי הצפצוף השני, ישאירו 2 דקות תוספת שבת, יוכלו להשבית את הרמזורים, אבל שהרמזורים יעבדו עד רבע שעה אחרי הצפצוף השני. רבותי, אנחנו מדברים על דם של אנשים ושל ילדים, והשם יעזור לנו שלא יקרה אסון וישרור שלום ושלווה בעירנו.

הרב אברהם רובינשטיין: אני חושב שכל חברי המועצה מקבלים את הדברים של הרב

שמחה. אני גם כן מסכים עם הדברים ואנחנו נפנה למשטרה ולכל מי שיכול לעזור בעניין.

הרב גדליהו בן שמעון: אני מבקש את רשות הדיבור. היות והרב שמחה העלה את

הנושא של השבת, ואני הגשתי גם שאילתה, אז הבוקר הוציא רב העיר הספרדי, הגאון הגדול הרב מסעוד בן שמעון, קריאה לכל תושבי העיר, ואני רוצה להקריא אותה כאן במועצת העיר.

היות ויש חילולי שבת בתחבורה הציבורית ובפרט הערים השכנות לנו, קרי, רמת גן, תל אביב, גבעתיים, קרית אונו וכדומה, מחללות שבת בפרהסיה, אני כתבתי על זה שאילתה.

אמנם התשובה היא קצת מתנשאת, אבל אני לא מתייחס לתשובה, אלא כתוב שם בסוף התשובה שמדברים. אנחנו רוצים מעשים ולא אמירות. זה אמירות ולא מעשים. אז בוא נעבור לשלב המעשה.

הרב הראשי הספרדי הוציא מכתב לכל בני התורה בעיר והוא קורא ככה:

קריאה קדושה, לאור המצב שלו, חייבים כנגד שבת הקדושה, ונתרבו חילולי השבת בעוונותינו הרבים על התחבורה הציבורית, עת לעשות להשם לארגן שיעורים בהלכות שבת ויהיה בזה כעין תשובה וחיזוק לכלל, של כל המתברכים בשמירת השבת כהלכתה. ויהי רצון שהשם יתברך ישרה עלינו רוח טובה ונזכה לחזור בתשובה שלמה ולהתעורר במצוות השבת.

בברכה, מסעוד בן שמעון

אני חושב שהדבר הזה גם ייתן מענה, גם לרב שמחה, שככל שילמדו ויתעורר בנושאים של הלכות שבת, פחות יצמידו את נסיעתם לצפצוף ראשון או צפצוף שני.

הרב אברהם רובינשטיין: אני מקבל את ההצעה. אני חושב שבאמת להרבות לימוד בשבת

וביום חול בה לכות שבת, זה דבר מבורך. גדולי הדורות תמיד דיברו על זה וקראו לזה.

ואם מועצת העיר, אני חושב שפה אחד כולם מקבלים, שלהרבות בעקבות שבת, להרבות בלימוד, סתם לימוד, כל לימוד וכמובן בלימוד הלכות שבת.

הרב גדליהו בן שמעון: יישר כוח לך, ראש העיר, תודה רבה.

ח. שונות – אשרור החלטה בדבר השבת קרקע לרשות מקרקעי ישראל, גוש 6643

חלקה 112 (רצ"ב החומר).

עו"ד יהודה ליבוביץ: בעצם הנושא עצמו אושר כבר על ידי מועצת העיר בעבר מבחינה

מהותית והיתה גם הסכמה שלי והצגה של מלוא הדבר. אבל אז הוגש מכתב לא חתום, אז עכשיו פורמאלית אנח נו מגישים גם חוות דעת כתובה, אז זה בעצם אשרור של נושא שכבר אושר בעבר.

הרב עו"ד נתן בצלאל: זה גם אמרנו בסעיף הקודם, שעורכי דין יבקשו אחר כך, אז

אנחנו מאשרים.

20

עו"ד יהודה ליבוביץ: אז אפשר לעשות הצבעה על אשרור החלטה בדבר השבת קרקע

לרשות מקרקעי ישראל, גוש 6643 חלקה .112

הרב עו"ד נתן בצלאל: ראש העיר, הצבעה על האשרור .

הרב אברהם רובינשטיין: של מה?

הרב עו"ד נתן בצלאל: של חוות הדעת.

הרב אברהם רובינשטיין: כן. מי בעד? מי נגד? אושר פה אחד.

החלטה: הוחלט פה אחד לאשרר את ההחלטה בדבר השבת קרקע לרשות מקרקעי ישראל

גוש ,6643 חלקה .112

הרב אברהם רובינשטיין: רק רגע, שלא ישתמע, הגיש שאילתה הרב גדליהו בן שמעון

ועניתי תשובה, אבל הוא ביקש להעלות את זה. אני מכבד את הבקשה שלו.

הרב גדליהו בן שמעון: לא, לא ביקשתי לא להעלות את זה. השאילתה הוגשה והונחה

וכל חברי המועצה קיבלו אותה.

עו"ד יהודה ליבוביץ: השאלה והתשובה הונחה.

הרב גדליהו בן שמעון: השאלה והתשובה הונחה ואני גם העליתי את תמציתה, ואמרתי

שזה מתייתר לאור העובדה שהרב שמחה שטיצברג גם העלה, ואני הקראתי את מכתבו של רב העיר הספרדי, אז לכן זה מתייתר, אז אין צורך. תודה רבה לך.

הרב אברהם רובינשטיין: תודה רבה. הישיבה נעולה.

_______________ __________________

שמואל ליטוב הרב אברהם רובינשטיין

מנכ"ל העירייה ראש העיר

21