פרוטוקול ועדת מליאה מס' 7 · 02/08/2026

נוכחות	יישוב	שם הנציג	מ	נוכחות	יישוב	שם הנציג	מ
V	מתן	הדר שושני	23	V	ראש המועצה	אושרת גני גונן	1
V	מתן	יעל בנט מאיר	24	V	סגן ראש המועצה (רמת הכובש)	אורי מרגלית	2
לא נכח/ה	נווה ימין	אהרון ימיני	25	לא נכח	איל	דורון צייזל	3
לא נכח/ה	נווה ימין	חיים תייר	26	V	אלישמע	איתן יפתח	4
לא נכח/ה	נווה ירק	שירלי לופו חזן	27	לא נכח/ה	אלישמע	רחל רבר	5
לא נכח/ה	נווה ירק	אייל אברמוב	28	לא נכח/ה	בית ברל	סתיו גיל	6
לא נכח/ה	נחשונים	מיכל חוגים	29	לא נכח/ה	גבעת חן	רונן ברקאי	7
V	ניר אליהו	בר גפן	30	V	גבעת השלושה	שמוליק מריל	8
V	נירית	מולי אורן	31	לא נכח/ה	גן חיים	חיים ליברנט	9
V	נירית	איציק תורג'מן	32	V	גני עם	צפריר שחם	10
לא נכח/ה	עדנים	יורם דוקטורי	33	V	גת רימון	איל מילר	11
V	צופית	אליהו בן גרא	34	V	חגור	יום טוב אלקבץ	12
לא נכח/ה	צופית	דני ברכה	35	לא נכח/ה	חגור	אייל בוקר	13
V	צור יצחק	שלי רפפורט	36	V	חורשים	אלי כהן	14
לא נכח/ה	צור יצחק	אירית קרמל לוי	37	V	ירחיב	גלית אדם	15
לא נכח/ה	צור נתן	שגית בן ארי	38	V	ירחיב	יהורם גולי	16
לא נכח/ה	רמות השבים	אריק כספי	39	V	ירקונה	גילה פרין	17
לא נכח/ה	רמות השבים	אפרת היים	40	V	כפר מלל	רחמים זבידה	18
V	שדה ורבורג	דוד שוורץ	41	V	כפר סירקין	אורי עצמון	19
לא נכח/ה	שדה ורבורג	דפנה דילאון פז	42	לא נכח/ה	כפר סירקין	אפרים צוק	20
V	שדי חמד	גל קפלן הראל	43	V	כפר מעש	זהרה צור	21
לא נכח/ה	שדי חמד	גלעד בן דוד	44	V	מגשימים	אלה קון	22
V	עינת	צחי בן הגיא	45

ישיבת מליאה מס׳ 7/26

מיום ראשון, י״ט אב התשפ״ו, 2/8/2026

1. חברי מליאה:

1

סגל מועצה נוכחים:

מר אורי פדלון - מנכ"ל המועצה

גב' מאיה עוז - גזברית המועצה

גב׳ ורד שני – עוזרת ראש המועצה

מר ערן אבידור – מדיה

מר רואי מסורי – מבקר המועצה

גב' יוליה מרקובסקי - מנהלת אגף חשבות ותקציבים עו״ד לימור ריבלין – יועמ״ש

מר איתן בן ציון - מנכ״ל החברה הכלכלית והחברה להשבה מר אמיר עייש –מנהל אגף מים וביוב

מר יואב סבן–קב״ט המועצה ומנהל אגף תפעול

1

על סדר היום:

[ 1 ] דו"ח ראש המועצה. .......................................................................................................... 3 [ 2 ] עדכון שנתי – אגף המים, חכ"ל............................................................................................ 5 [ 3 ] אישור המועצה להגשת ערר – תוכנית נוף ירקון ..................................................................... 13 [ 4 ] תיקון חוק עזר פינוי פסולת............................................................................................... 14 [ 5 ] הארכת תוקף הגביה של חוק עזר שצ"פ ............................................................................... 16 [ 6 ] החלפת חברים בוועדות המועצה......................................................................................... 20 [ 7 ] תב"רים ....................................................................................................................... 21 [ 8 ] הצגת תיק השקעות יוני 2025 ............................................................................................ 25 [ 9 ] תחזית תקציב פיתוח ....................................................................................................... 26 2

ישיבת מליאה – 2.8.26

פ ר ו ט ו ק ו ל

[ 1 ] דו"ח ראש המועצה.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: היו לנו 2 בג"צים שחיכינו להם הרבה מאוד זמן. בג"ץ אחד היה בג"ץ של תחנת הכוח רנטגן. לצערנו הרב, בג"ץ הודיע לנו שהוא לא מתערב בהחלטה הזו, שזו החלטה של הממשלה והוא לא מתערב בהחלטות הממשלה, אלא אם כן נפל בהן פגם מהותי. אנחנו חשבנו שנפל בהן פגם מהותי ולכן הלכנו לעתירה הזו, ולצערנו העתירה לא התקבלה.

*מוקרןסרטון.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: אני רק רוצה לומר שבערוצים המשפטיים סיימנו את דרכנו. הגענו לערכאה הגבוהה ביותר. הדרך היחידה להמשיך ולפעול בעניין זה רק בפוליטיקה וממשלה חדשה. אולי זה יצליח, אולי לא. בכל מקרה, אני אגיד שהם יצטרכו לשלם את כל מה שהם מגיע לנו כאן ולא נוותר על שקל, בלי קשר לזה שהיינו שמחים לבטל את זה ואם נמצא דרך לבטל את זה, נבטל את זה. אבל את מה שמגיע על פי דין, זה כספי השבחה, אנחנו ניקח עד השקל האחרון. אני אגיד להגנתם, שפנו אליהם מזמן כדי לתת שטח לירחיב לבניית התחנה, הם עשו אסיפת תושבים והחליטו לא לתת, שזה היה במאבק בתחילת הדרך וגם בהמשכו, וגם יורם אמר כמה וכמה פעמים, אם בג"ץ ייתן את התחנה אנחנו מיישרים קו עם המועצה, אבל אם בג"ץ ידחה את ההחלטה, אז אנחנו נשתף עם זה פעולה. זה בסדר, יורם, אני רק אומרת את זה כאן, שנדע שבאמת לאורך כל הדרך הייתם במאבק הזה, חלק מהמאבק הזה. ועכשיו, כמו שאמרתי, זה בערוצים מול הממשלה לכשתהיה, כי בערוצים המשפטיים והאחרים התכנוניים, אנחנו לא הצלחנו להוריד את התחנה. אבל מה כן? אני אגיד שכן הייתה לנו הצלחה אחת משמעותית. התחנה הזאת הייתה אמורה להיות התחנה הגדולה ביותר במדינת ישראל של 1,400 מגה-וואט, והורדנו את זה ל-750 מגה-וואט. שזו גם הצלחה להוריד את זה בחצי. דבר שני, שאנחנו נבטיח בדיוק כמו בתחנת הכוח קסם, שלאורך כל הדרך וכל האישורים שהוות"ל ידרשו לתת, אנחנו נהיה שם כדי לפקח ולוודא שהם עומדים בכל המנגנונים להבטחת בריאות הציבור. אנחנו לא נאפשר את ההקמה הפיזית וההיתרים, ככל שזה יהיה תלוי בנו ואנחנו נדאג שבנקודות ובצוותים משמעותיים, שזה יתחייב לעבור גם דרכנו, שהם יעמדו בכל ההתחייבויות שלהם לשמירה על בריאות הציבור.

שמוליק מריל [גבעת השלושה]: זה כולל את העברת הכסף?

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: מה זאת אומרת כולל? הם יצטרכו להעביר את כספי ההשבחה על פי דין.

מועצת דרום השרון, כמו עבור כל הכנה אחרת שקמה במועצה, או כל תשתית אחרת שקמה במועצה, כמו הרכבת ותחנת הרכבת, תדרוש כל מה שמגיע למועצה בהיטלים.

שמוליק מריל [גבעת השלושה]: שאלתי אם המנהל העביר את הכסף.

3

ישיבת מליאה – 2.8.26

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: זה לא מנהל, זה קרקע פרטית.

אורי פדלון [מנכ"ל המועצה]: זה שרוצה לבנות יעביר את הכסף, הקרקע בבעלות פרטית.

יעל בנט מאיר [מתן]: 6 דונם של המנהל, וכל יתר .64 אושרת גני גונן [ראש המועצה]: כן, ואני רוצה בהזדמנות הזאת להודות גם לך יעל וגם למולי וגם לליאת ולכל המטה של המאבק הציבורי שהיה, אם פספסתי כאן מישהו אז אני מבקשת להודות לכל מטה המאבק הציבורי שעד הרגע האחרון, לרבות בדיון, הגיעו להגיד את דברינו, את דבר הציבור. וזהו, אנחנו, כמו שאמרתי, נמשיך לעקוב אחרי זה מקרוב כדי לוודא שתהיה כאן עמידה בכל ההתחייבויות של שמירה על בריאות הציבור.

שמוליק מריל [גבעת השלושה]: וגם של המועצה, שהמועצה גם תעמוד בהתחייבויות שלה.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: איזה התחייבות יש למועצה? המועצה לא עובדת מול רמ"י.

שמוליק מריל [גבעת השלושה]: זה דוח, את לא רוצה עכשיו להתחיל לפרט, נכון?

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: אתה נציג גבעת השלושה ואתה גם חבר מליאה ויש לך ניגוד אינטרסים, אתה לא יכול לדבר על תחנת הכוח.

שמוליק מריל [גבעת השלושה]: אני לא שומע מה את אומרת, אז אין לי מה לומר.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: תקציבי ביטחון קרקע - אזכיר שב-2023 הממשלה החליטה להעביר 50 מיליון שקל ליישובי קו התפר, לא העבירה. הלכנו לבג"ץ, בג"ץ לפני כמה חודשים, כמעט שנה, הכריע ואמר הממשלה חייבת להעביר לכם כסף. הכסף לא עבר, 50 מלש"ח לכל יישובי קו התפר, גם למועצה, גם ליישובים אחרים. ועדת הכספים האחרונה של הכנסת התקיימה ביום רביעי שבוע שעבר. כמה ימים לפני כן בדקנו וראינו שאנחנו לא נמצאים בכלל על סדר היום, מה שאומר שאם ועדת הכספים לא מעבירה את הכסף, הלך על הכסף הזה כי הכנסת מתפזרת, וכל ההבטחות וההתחייבויות ובג"ץ, אין להם שום ערך. לכן עשינו מאמצים מאוד גדולים, באופן אישי הגעתי עד לסמוטריץ' כמה וכמה פעמים, עד ששר האוצר הכניס לסדר היום את הסעיף הזה לוועדת הכספים, אולי ראיתם, עבר. אני אגיד שיושב ראש ועדת הכנסת התנהג בצורה לא ראויה ולא מכובדת, הגעתי עד לשם כדי לוודא שהכסף הזה יגיע לנו, מגיע לנו, מגיע לציבור שלנו, מגיע לתושבים שלנו, הוא לא עושה טובה לאף אחד, הוא לא נתן לי לדבר שם, ואני ראיתי שלא כל הכסף נמצא שם ולא כל היישובים נמצאים שם. הגעתי במיוחד כדי לוודא שהכסף יעבור. אני חושבת שהזלזול הזה היה יותר, לא עניין של כבודי, יותר של כבודו. זלזול של יושב ראש ועדת הכנסת בצורה כזאת. אני הגעתי לשם כראש רשות, זו המחויבות שלי כלפי הציבור שלנו. זה הזלזול. ויכול להיות שהכסף עכשיו, השגנו אותו ואנחנו עוד נראה אותו כי הוא עבר, אבל כל הדרך שעברנו לא ראויה. לא היה ראוי להזחיל אותנו ככה על 4

ישיבת מליאה – 2.8.26

משהו שמגיע לנו, אבל בשורה תחתונה וברמת התוצאות למחיר שאני משלמת, הכסף יגיע לחזק את יישובי קו התפר שלנו. בישיבה האחרונה שלנו, נדמה לי שלא עדכנו על תוכנית תמ"א .35 עבר תיקון 5 לתמ"א ,35 שזה אומר שאנחנו יכולים להתחיל בקרוב מאוד, אחרי ההתייחסויות של הוועדות המחוזיות, אבל יש אישור עקרוני להגדיל את מכסת יחידות הדיור לכל אחד מהיישובים שלנו. נצטרך לבנות תוכנית מסודרת על זה, אורי מרגלית מוביל את הנושא של הסכם גג. השבוע סוף כל סוף, יש לנו פגישה גם עם מנכ"ל רמ"י, לא הייתה תקופה ארוכה מאוד כי לא אישרו אותו, עכשיו אישרו אותו כממלא מקום. אז יש לנו פגישה איתו ואנחנו נתחיל להתקדם עם האפשרות הזו שתכנון יפגוש קניין, זה אומר מנהל התכנון והמועצה הארצית בהחלטה התקדימית הזאת, תפגוש את רמ"י, שיאפשר לנו לעשות את הצמיחה הדמוגרפית החשובה והכל כך נחוצה הזאת. אז אלה היו העדכונים.

[ 2 ] עדכון שנתי – אגף המים, חכ"ל

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: נמצא איתנו אמיר, ראש אגף המים בחברה הכלכלית. ביקשנו מאמיר שייתן לנו עדכון שנתי על הסטטוס, איך זה נראה אחרי המעבר מטיפול בנושא הזה במועצה לטיפול בחברה הכלכלית, ומה אנחנו יודעים על היקף העבודה, הטיפול, אחוזי הגבייה ושיפור התשתיות.

אמיר עייש [מנהל אגף מים וביוב]: שלום לכולם. למי שלא מכיר שמי אמיר, מנהל אגף מים וביוב, מי ...

שעובד תחת החכ"ל. יש לנו מצגת מסכמת את שנת .2025 לבקשת הנהלת המועצה, ריכזנו את כל הפעילות שלנו. אז אנחנו מתחילים בכל מה שקשור לנושא של שיפורים ודיגיטציה, אתם מכירים את הבעיות שהיו בהתחלה. היום אנחנו נמצאים במקום אחר, התקדמנו לא מעט בהמון דברים והדיגיטציה זה מרכיב מאוד משמעותי עבור השירות לתושב. אז במקומות שבהם אנחנו מספקים גם מים וגם ביוב, כל הנושא הזה של הקראות מהשעונים, אם בהתחלה זה לא עבד בצורה טובה, כל שעון שחורג מהכמות המינימלית מתריע לתושב, התושב היום מקבל מכתב, מקבל התראה ב-,SMS מקבל את זה גם למייל. הוא יכול לראות את החריגות שלו גם באפליקציית מים וגם באפליקציה של השעונים. כל מה שקשור לשירות עבור התושב, אז מעבר למוקד החיצוני שעבד בהתחלה, והיו עם זה לא מעט בעיות, הרחבנו את זה, התאמנו את כל רמת השירות שלנו לסטנדרט שיש במועצה. יש לנו גם תור טלפוני שתושבים יכולים לקבוע, יש לנו קבלת קהל אצלנו במשרדים, ישובים שצריכים אקסטרה מידע או אקסטרה סיוע, אנחנו מגיעים גם אליהם בימים מרוכזים. כל הנושא של צריכות חריגות, תופעה שהייתה לנו בעיקר בצור יצחק, אחרי שנה וחצי של פעילות היום אנחנו מנהלים את זה בצורה אחרת, אנחנו יודעים למפות את הבעיות, אנחנו יודעים לסייע לבעלי הבניינים. רואים את זה באישור, רואים את זה גם בהורדה של הצריכה. כל מה שקשור למידע לתושב במוקד החיצוני שלנו, אז חיברנו אותו לאירוע. אנחנו ספק רב ישובי, עם כל המורכבויות שיש בזה, גם המוקד החיצוני התחבר לאירוע והיום הוא יושב עם מרידר, שמאוד חופף למה שקורה בפועל, וכל מיני פרסומים שאתם רואים שהוצאנו במהלך השנה. מבחינת אחוזי הגבייה, בשנת 2025 היעד שלנו ע"י הנהלת המועצה היה %,80 אתם רואים שסיימנו ב-%.85 היום אנחנו כבר עוקפים את ה-%90 באחוז גבייה מצטברת, ואני מאמין שלקראת סוף 2026 אנחנו נתאפס, וגם פה יש לנו יעדים מאוד ברורים שאנחנו מחויבים להגיע, גם 5

ישיבת מליאה – 2.8.26

החברה שנותנת לנו שירות יודעת את זה, וזה מה שאנחנו מתעסקים בו ברמה היומיומית. אפשר לראות שאת 2025 סיימנו עם אחוז גבייה לא רע בכלל. נושא הפחת, אני לא יודע כמה מכם מכירים, אבל במקומות שבהם אנחנו מספקים מים וביוב, יש לנו 5 אתרים כאלה מרכזיים, שזה מבנה המועצה, אזורי התעשייה שלנו בצור יצחק וגני עם, אפשר לראות את ההורדה של הפחת, זו עבודה מאוד קשה שנעשתה במהלך 2025 עם מהנדסים שנכנסו עם בדיקות הנדסיות בצור יצחק וחברות שמאתרות נזילות באזורי תעשייה וכל מה שקשור לנושא הזה של המועצה, אז אפשר לראות שהצלחנו להוריד את הפחת מ-2024 שעמדנו על 14.3 ל-

.4.28 פחת למי שלא מכיר, זה כמות המים שאני קונה ממקורות. מה שאני מחייב, זה הסטייה עצמה, אמורה לעמוד בממוצע של בין 5 ל-%,7 הנה, עינכם הרואות, אנחנו כבר ב-4.28 שב-2026 אנחנו רוצים להוריד את זה עוד ועוד. הצלחנו להגיע לחסכון של כמעט 175,000 קוב, חסכון מאוד משמעותי, ופנינו קדימה, אנחנו רוצים להוריד מזה עוד ועוד. זה בנושא הפחת, גם בכסף וגם בכמויות של מים בהשוואה ל-.2024 סיכום פעילות - אני אגע בעיקר בדברים המרכזיים. העלינו את הנושא של אחוזי הגבייה, התייעלות במדידת הכמויות והחיובים כמובן, איתורי נזילות, משהו שאנחנו עובדים איתו יום יום על מנת לחסוך במים. פחת דיברנו, חיזוק הקשר אל מול התושב, שם שיקמנו את העתיד. זו הצוואה של שירות, מוקד וכו'. היום אנחנו נמצאים במקום אחר, זה עוד לא מושלם אבל השתפרנו גם בדבר הזה. וכמובן, כל מה שקשור לשדרוג תחנות השאיבה, השקענו מיליון ש"ח ב-2025 ותכף ניגע בסקר תשתיות, מה אנחנו מתכננים ב-.2026 סקר תשתיות - היעד המרכזי שלנו, חלק מאבני היסוד שעליהם קם התאגיד למי שמכיר, זה להעביר את אותו סקר תשתיות, יש לנו מרשות המים שנתיים וחצי מיום הקמת התאגיד להעביר את הסקר הזה. הסקר כבר הסתיים, נשאר לנו רק את האישור הסופי של רשות המים והמועצה בשלבי הגשה סופיים. הסקר הזה יאפשר לנו להיכנס כבר לתוך הישובים, לבצע שדרוג של תשתיות. אני מזכיר, רק במקומות שבהם תחום ההחלטות הוא שלנו, איפה שזה ביוב - ביוב, איפה שזה מים וביוב, אז מים וביוב, אבל הדבר הזה הוא שדרוג משמעותי.

סוף סוף יהיה לנו מיפוי של כל הקווים במועצה. מה ישן, מה פחות ישן, מה חדש, מה צריך להביא, והדבר הזה בסופו של דבר אמור גם להוביל להוזלת תעריפי המים והביוב, שלשם הדבר הזה התכנסנו. אז הנה אנחנו מתחילים גם עם זה, היעד המרכזי שלנו ב-2026 להעביר את הסקר הזה, לעשות מיפוי, ותכף נדע איך אנחנו מורידים את זה למטה כלפי התושב וכלפי התאגיד, אבל הסקר מאוד חשוב. כל מה שקשור לנושא של צריכה חריגה רלוונטי מאוד לצור יצחק. נכנסנו לזה לעובי הקורה עם בדיקות הנדסיות, עם סיוע לוועדי הבניינים, עם התראות שהגיעו מהשעונים, אנחנו ממשיכים עם זה. הצלחנו להוביל להוזלה מאוד מאוד משמעותית ואנחנו נמשיך את זה גם ב-.2026 זה משהו שהוא מאוד חשוב. היום אנחנו יודעים לנהל בסיס מידע על הדבר הזה וזה משהו שלא היה. הצטרפות ישובים - אני לא אעבור על הכל, אבל מאוד חשוב לי להגיד את זה. תראו, אנחנו כבר שנה וחצי של פעילות, והגיע הזמן לדבר תכל'ס, מה שנקרא. אז אני מאוד מבקש, יושב פה גם בנצי, מנכ"ל החכ"ל, שחלקכם נפגשתם איתו, כל ישוב שיש לו דילמה אם לעבור אלינו או לא, איזה שירותים אנחנו מציעים. היום אנחנו אחרי זה, אנחנו יודעים לתת שירות שהוא מעבר למצופה, אנחנו מתמודדים עם כל דבר, גם ברמה השוטפת, גם ברמה הפרויקטלית, נבנה לכם תוכנית עסקית מותאמת לכל ישוב, נראה לכם את היתרונות, נראה לכם את החסרונות. אז מי שלא נפגש איתנו, מי שלא דיבר איתנו עדיין, מי שיש לו מה לדעת, בבקשה. נשתדל גם ליצור איתכם קשר, רק תדברו איתנו, אנחנו 6

ישיבת מליאה – 2.8.26

מאוד מאוד רוצים שיצטרפו אלינו כמה שיותר ישובים. הצטרף אלינו ירקונה, גני עם, בית ברל וצור נתן, זה רק במהלך השנה האחרונה ופנינו קדימה לעוד יישובים, אז מי שיש לו דילמה, בבקשה תדברו איתנו, זה מאוד חשוב. ירקונה הצטרף אלינו בתחום הביוב, גני עם הצטרף אלינו בתחום הביוב שאנחנו אחראים גם על המים שלו. בית ברל, יישוב ששנים עבד באופן עצמאי הצטרף אלינו. בית ברל גם הצלחנו לפתור לו בעיה לאורך שנים של ביוב שזרם לשדות החקלאיים, הגענו בתוך 3 ... עם חברה רצינית, נכנסו לעובי הקורה ופתרנו את זה. צור נתן גם הצטרף אלינו בביוב, אנחנו כבר אחרי שני שוברים שם ויש ישובים שנמצאים בהליכי בחינה. אבל שוב, אני מאוד מאוד מבקש, תנו לנו את ההזדמנות להציג לכם את היתרונות ואת החסרונות, אני מבטיח לכם שאתם לא תצטערו, ואני לא משכנע, בסדר? כשיש סקר תשתיות וכשיש חברת אחזקה רצינית, אנחנו יכולים לחסוך פה המון כספים.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: אמיר, להגיד באמת תודה רבה. אני חושבת שבאמת אתה ממחיש בדברים שלך את המקצוענות ואת היכולת לטפל בתשתיות ובבעיות מורכבות, כי משיכת תשומת הלב של כל האגף בנושא של טיפול בביוב ובמים, אז מצטברת מומחיות. ואני אגיד גם למנהל הגזברות שלנו, שעשו עבודה מאוד טובה גם בלהעביר את זה לחברה הכלכלית. בנצי, אתה וכל הצוות שלך, בתקופה יחסית מאוד מאתגרת ומורכבת, הצלחתם לעשות כאן עבודה טובה.

איתן יפתח [אלישמע]: קודם כל, אני חושב שבאמת יש התקדמות יפה מאוד, רואים אותה גם בכניסה ברצינות לכל העניין. עצם זה שיש מי שאחראי על זה בתוך החברה הכלכלית בצורה עיקרית, שזה העניין העיקרי, ויפה בסך הכל מבחינת אחוזי גבייה גם, זו התקדמות יפה ומוביל באמת למה שבמועצה אנחנו רגילים.

חברת מליאה מדברת ללא מיקרופון: מאוד משמח לשמוע אותך אומר את זה.

איתן יפתח [אלישמע]: כן, מה שטוב, טוב. משתדל להגיד את הטוב, אבל גם מה שאני חושב שצריך גם לשפר, לשנות אולי. לגבי השקף האחרון ששלחתם במצגת, שני דברים שלא כל כך ברורים אולי - נושא של איך יכול להיות שיש חיובים שהם לא בשטח יישובי או משהו כזה ולא חויבו. והאם יש עוד כאלה שאתם מטפלים בהם, והאם החיוב הזה עכשיו הוא רטרואקטיבי 7 שנים כמו שמאפשר חוק, או לפי איזה חישובים מסוימים כאלו או אחרים, אז בכלל כל העניין הזה של אלה שלא שילמו מעולם. השאלה אם יש עוד כאלה, יש לנו פה חוב יותר גדול ממה שחושבים. ומה זה פרויקט התאמות? לא כל כך הבנתי. 1,500 מדי מים זה בצור יצחק, כזה כמות? ומה זאת אומרת, הם שילמו מים ולא שילמו ביוב? יש עוד כאלה? קצת להבהיר את הנושאים האלה.

אמיר עייש [מנהל אגף מים וביוב]: אני אחלק את זה לשניים. קודם כל ברמה של העסקים, אנחנו יכולים לראות שהיו לנו שני עסקים שגילינו שלא שילמו מעולם. הראשון הוא תחנת דלק דור אלון שקרובה אלינו למועצה, אנחנו ממש נמצאים בשלבים הסופיים. בצורה הכי פשוטה, יום אחד בנצי נסע ביום שישי, עובר 7

ישיבת מליאה – 2.8.26

פה על הכביש של המועצה, אומר תגיד, תחנת דלק דור אלון משלמת? באופן אקראי כזה. ובאמת בדקנו, דיברתי עם יקי המהנדס וגילינו שתחנת דלק דור אלון לא משלמת לא מים ולא ביוב. איך זה קרה? לא יודע.

ברגע שקיבלנו את זה לידינו, אז הדבר הראשון שעשינו זה הוספנו שם שעון, שמנו שם שעון שהוא שלנו על מנת לאפשר מדידה, בדקנו את התשתית שם יחד עם יקי. חיברנו לזה גם את המועצה וממש כרגע אני הצלחתי לגבות ממנו את השנה וחצי האחרונות שלנו מאז תחילת הפעילות, משהו כמו 75,000 ש"ח.

המועצה, גם בהתאם לכמויות שאנחנו קבענו ועשינו הערכה, המועצה תגבה סדר גודל של 420 קוב בחודש, 4 שנים אחורה. הבנתי ממאיה, תקני אותי אם אני טועה, זה משהו שכבר נסגר, נמצא גם בשלבים הסופיים.

לגבי הנושא של ביוב, איתן וזה לשאלתך, כולל המדים. בגדול, כל הנושא הזה של ביוב, כשאנחנו מוציאים את החיוב, זה נתונים שאנחנו מקבלים מהיישובים. זאת אומרת, אין לי יכולת לחייב עכשיו, אגב, מה שקרה עם דור אלון זה שהם טענו שהיועצת המשפטית שלהם אומרת, תקשיב, בנווה ירק ברור שדור אלון משלמים.

אז אני אומר לה, איזה דור אלון? היא אומרת תחנת הדלק. אז אני אומר תבדקי, כי יש גם מכולת דור אלון.

והיא מצלמת לי את השעון ומסתבר שזה באמת המכולת של דור אלון, אבל התחנה נעלמה מנגד עיניה. מוזר.

חבר מליאה מדבר ללא מיקרופון: אבל הם ספקי המים.

אמיר עייש [מנהל אגף מים וביוב]: לא, אז בדיוק פה היה הבלבול. אנחנו ספקי המים של תחנת הדלק, אבל אנחנו לא ספקי המים של המכולת. זה היישוב ופה כנראה נוצר הבלבול. לגבי הנושא של ביוב, בסוף אני מחייב, בשונה ממים, לפי מה שהיישוב מדווח. אז בית ברל, כשנכנסנו וקיבלנו את האחריות על היישוב, גילינו שעסק בנפשי נופל בין הכיסאות ולא חויב על ביוב. מאז התחלנו להיכנס וגם חויב כבר שנה וחצי אחורה, ואנחנו עושים עבודה לגבי כל השאר. עכשיו, מה זה 1,500 מדים? אנחנו בודקים את זה. חלק מהמדים זה מדים שלא חויבו, זה מדים שלא עברו לנו במסגרת ההסבה. למה? כל מיני נתונים טכניים, בגלל שמות של בית, שיש לו את הבית שלו עם השעון שלו ויש לו רק שלוש יחידות דיור שהוא משכיר ועוד כל מיני שעונים אישיים, שחלק מהישובים מתעסקים איתם וחלק מהישובים לא מתעסקים איתם. מה שאנחנו עושים, זה שני דברים. אחד, בעבודה משותפת עם היישוב, אנחנו מקבלים מהם את כל השעונים, בודקים מה לא חויב ומאיזה סיבה ומתחילים לחייב, זה מתבצע בהדרגה. אנחנו כבר 5 ישובים כאלה. צופית היה הראשון, אחרי זה סירקין, שדה ורבורג, ולאט לאט אנחנו מתקדמים עם הדבר הזה. לפתור את הדבר הזה בשנה אחת, זה בטוח לא יקרה. הדבר הנוסף שאנחנו חייבים במסגרת התאגיד, והוא יפתור את כל הדבר הזה, זה סקר. לקחת בן אדם שיתחיל לעבור, אנחנו חייבים את זה מהשנה השלישית, בן אדם שמתחיל לעבור ביישובים ועושה סקר. בכל מקום, בכל תאגיד, כשמתחילים לעשות סדר, סקר, מגלים שיש מדים שלא חויבו, אבל בהחלט 1,500 זה מספר גבוה ואנחנו מתמודדים עם זה.

איתן בן ציון [מנכ"ל החברה הכלכלית והחברה להשבה]: אני רק אזכיר לך, איתן, ש-%30 מאגרת ביוב, 5.5 ש"ח סדר גודל, עוברת אוטומטית ליישוב. כלומר, אם אנחנו מוצאים עוד מונים ועוד מחייבים ביובים ועוד אנשים, כל מיני תחמנים וכאלה שהזרימו לכל מיני מקומות את הביוב שלהם, הם כרגע מחויבים, ו-%30 מהכסף הולך לוועד היישוב. כלומר, אנחנו עושים את העבודה שהיישובים לא רצו לעשות. הרבה אנשים 8

ישיבת מליאה – 2.8.26

ביישובים, מזכירי יישובים וכאלה, לא התעסקו בזה. ועכשיו כשיש את התאגיד, called So שיכול טיפה יותר עם שיניים לבוא ולהגיד חבר'ה אתם חייבים, כן, ואז היישוב אוטומטית נהנה מ-%30 מהכסף.

איתן יפתח [אלישמע]: אבל נראה דווקא שמאיפה שהמועצה מספקת, התאגיד מספק מים, שם הבעיה בישובים הגדולים. העסקי.

אמיר עייש [מנהל אגף מים וביוב]: לא, בעסקי זה רק שני עסקים שהזכרנו.

*מדבריםביחד.

אמיר עייש [מנהל אגף מים וביוב]: אבל אין לי יותר מדי תחנות דלק של מים וביוב. מה שמים וביוב הכל נבדק, כולל אזורי התעשייה, הכל ממופה, הכל נמדד, אנחנו יודעים לעשות את האדפטציה עם הארנונה, הכל ממופה. אפילו קבלן שלוקח והוא לא קבוע אצלי, הוא יודע להיות מחויב נקודתית. גם זה רשות המים מאפשרת לי.

אורי פדלון [מנכ"ל המועצה]: איתן, המגמה, אנחנו רואים את זה בפחת. הפחת הולך ויורד, יש להם יעדים, הם צריכים להעמיק עוד, למצוא עוד, וכמובן מי שנמצא ומאתר אחורה שהוא לא שילם, אם צריך גם פה בתחנה הם הבינו שאם ניקח אותם לבית משפט, נגיד להם הנה הראיות, זה מה שצרכתם, יהיה להם קשה מאוד להתגונן והמטרה שלהם להוריד את הפחת למינימום, לדעתי כבר פחות מהממוצע הזה.

דוברת: לא אמורה להיות איזושהי התאמה בין מי שמוצע לו שובר ארנונה לבין מי שנצמד אליו?

אמיר עייש [מנהל אגף מים וביוב]: חשבנו שזה ככה, אבל לצערי זה לא כי אנחנו יודעים שיש שוני בין ישוב לישוב. יש ישובים שלא מתעסקים עם המשניים בכלל, יש ישובים שכן מתעסקים, ויש ישובים שכן מצהירים על השוכרים שיש להם, ויש שאומרים לא, תיקח את השעון הראשי, אני כבר אתחשבן עם השוכר. גילינו שיש כל מיני וריאציות. בסוף, סקר שבן אדם שעובר ומסתובב יחד עם ועד היישוב, אני מדבר עם המזכ"לים שלכם, הם קיבלו מאיתנו את הדוחות והם נורא עוזרים לנו בדבר הזה, כדי למפות את זה עד כמה שאפשר.

נפגשנו גם לא מעט עם ... ביישובים. בסוף אנחנו נצליח להתגבר על הכל, אבל זה תהליך שלוקח זמן.

דוד שוורץ [שדה ורבורג]: מה שאתה אומר זה שהיו עסקים שמחוברים על השעון המשקי, החקלאי, ולא בכלל על הביתי? אני לא מבין איך זה נפל, מה, היישובים לא חייבו? איך הם לא חייבו?

אורי פדלון [מנכ"ל המועצה]: זה נכלל, כנראה שזה היה בתוך הפחת.

דוד שוורץ [שדה ורבורג]: בפחת של מי?

אורי פדלון [מנכ"ל המועצה]: בכללי, במועצה.

9

ישיבת מליאה – 2.8.26

דוד שוורץ [שדה ורבורג]: אתם מספקים מים פה לשני יישובים.

איתן בן ציון [מנכ"ל החברה הכלכלית והחברה להשבה]: זה בפחת של היישוב, אם יישוב לא מדווח על מישהו שלוקח ממנו מים והוא מפסיק ...

דוד שוורץ [שדה ורבורג]: הם לא חייבו תחנת דלק על מים בכלל?

איתן בן ציון [מנכ"ל החברה הכלכלית והחברה להשבה]: לא, תחנת הדלק הייתה של המועצה.

אמיר עייש [מנהל אגף מים וביוב]: תחנת הדלק הייתה של המועצה מלכתחילה.

*דודשוורץמדברללאמיקרופון.

אמיר עייש [מנהל אגף מים וביוב]: חד משמעית כן, יש לנו חיבור מים בנפרד, יש לנו 5 מקורות של מקורות שמוחזקים במאגר מים. זה מתבצע בנפרד, אבל אתם יכולים גם לבדוק את זה אצלכם ביישובים, בדיווחים לרשות המים, תגלו שגם אצלכם בישובים יש פחת.

יום טוב אלקבץ [חגור]: אני כבר לא פעם ולא פעמיים שאלתי על נושא של ביוב שמחייבים אותי או בכלל את כל היישובים, שאני משקה את הדשא, מחייבים אותי על ביוב. יש מנגנון קיץ - חורף, הבנתי. החורף הזה, אצלי הברז של הדשא היה סגור מה-01/12 עד סוף מרץ. עכשיו אני מחויב על ביוב. על מה?

אמיר עייש [מנהל אגף מים וביוב]: אז אני אגיד לך מה. אני אענה על זה, כי אני יודע שזה נושא שעלה לא מעט. איזה יישוב אתה?

יום טוב אלקבץ [חגור]: חגור.

אמיר עייש [מנהל אגף מים וביוב]: תראה, לצערי זה ככה. בסוף, כל הנושא הזה של ספק ל ... הישובי, הוא מחויב לאמות מידה של רשות המים. אתה, על מנת להכיר לך, אנחנו לא יכולים לעבור בית בית ולשמוע תושב תושב שיש לו את התופעה הזאת. לך זה מים שאתה משקה, אבל רשות המים מחייבת כל שעון כזה שאתה רוצה להצהיר עליו שהוא לא מזרים לביוב, אצלך הוא משקה גינה, אצל מישהו אחר זה שטח חקלאי, צריך לגשת למכון התקנים, להביא אישור שהשעון הזה לא מזרים מים לביוב, ואז אנחנו מכירים בזה.

יום טוב אלקבץ [חגור]: אתם רציניים?

אמיר עייש [מנהל אגף מים וביוב]: זה לא אנחנו, זה רשות המים.

*מדבריםיחד.

10

ישיבת מליאה – 2.8.26

איתן בן ציון [מנכ"ל החברה הכלכלית והחברה להשבה]: או שלא הבנת את המנגנון של קיץ - חורף, או ש ... מנגנון קיץ - חורף אומר שמה שצרכת מדצמבר עד ה-31 במרץ, זו הצריכה שלך בחורף. אותה צריכה של החורף, הממוצע של ה-4 חודשים האלה, זה לכל השנה.

חבר מליאה מדבר ללא מיקרופון: זה שעון אחר, זה לא שעון בית. אם זה שעון אחר אז זה בכלל לא בסדר.

גם מים של הגינה זה מים ביתיים.

*מדבריםיחד.

אלי כהן [חורשים]: על כל השקיה של אבוקדו ושל כותנה אני אלך ואני אביא להם עכשיו אישור ממכון התקנים? אתם בסדר? קודם כל, אם יש את זה, לימור, ואת אומרת שזה מה שמחויב, אז תעבירו לנו את זה. אני מאוד הייתי רוצה לראות איפה זה כתוב בחוק, את העניין של האישור של מכון התקנים.

אורי עצמון [כפר סירקין]: כשאנחנו נכנסים לנושא הזה, כל המועצה מהשעון גובה כמו ביוב. רוצה לא רוצה.

בנצי אמר את הנוסחה הזו. אני, מבדיקה אישית שלי, זה לא עובד בדיוק ככה, לדאבוני. ואני רוצה לחזור על זה, כי שאמרת את זה מהר, צריכת דצמבר-מרץ היא צריכת חורף. אין גינה ואין שום דבר, נא לחסוך בחודשים האלה להשקות גם את הגינה, זה יהיה הממוצע של חוקי הקיץ גם כן. על זה תחוייבו ביוב, נקודה.

מים תחויבו לפי השעון בדיוק, אחד לאחד. אין לנו שעונים נפרדים, אז צריך לראות את זה, למשל כל תושב צריך לקבל אותו מספר במשך כל חודשי הקיץ. לא שונה, אין קריאה, היא לא מעניינת בכלל. את הממוצע.

אני לא רואה את זה. בזה אני אבוא ואשב בנחת, נראה אחד אחד. זה יכל להיות על השקל, אחד לאחד, וזה לא קרה.

חבר מליאה מדבר ללא מיקרופון: אורי, אין לכם שעונים נפרדים?

אורי עצמון [כפר סירקין]: אין שעונים נפרדים, רגע.

חברת מליאה מדברת ללא מיקרופון: בוודאי שיש.

אורי עצמון [כפר סירקין]: רגע. יש שעון אחד לחלקה א', שעון רגיל, ומי שיש לו גם חקלאות על החלקה, יש לו שעון שני חקלאות. על החקלאות לא מחייבים כלום, על השעון הביתי לפי הנוסחה הזאת. אם מישהו עשה, ואני לא רואה הרבה שעשו את זה, לא ראיתי עוד אחד כזה, שעשה גם שעון נפרד רק לגינה. זה הולך בתוך המערכת, אני לא רואה שמישהו יפריד את הגינה וזה, אז הנוסחה הזו עוזרת לנו. ומי שרוצה להצטמצם, תזכרו, דצמבר ואפריל אל תשתמשו במים לגינה. תחכו, תתאפקו, ואז תחסכו לאורך כל השנה, זה דבר ישן מאוד. אני אומר את זה פה לכל החברים, רק שתדעו. לא השתנה. עכשיו, האחריות של הביוב, זה באחריות של המועצה של מי השרון והיא גובה את ה-5 ש"ח ומשהו על כל קוב שצרכנו מים. עכשיו, מים חקלאיים זה שעון נפרד במחיר אחר, לא גובים עליו ביוב.

11

ישיבת מליאה – 2.8.26

דובר: מים ביתיים, אם השקית בקיץ, הקובים האלה לא אמורים להתחשב בביוב. הביוב הוא רק על שעון החורף, הוא רק על החורף לכל השנה.

אורי עצמון [כפר סירקין]: בקיץ לא חשוב כמה השעון שלך צורך. אתה תקבל את הממוצע של החורף, בביוב בלבד.

*מדבריםיחד.

דוד שוורץ [שדה ורבורג]: אלה צריכים להיות אותם סכומים, אלא אם כן השתמשתם בפחות. היית בחו"ל, הבית היה סגור חודש.

אורי עצמון [כפר סירקין]: ייבשת את הגינה בחורף, מה קרה?

אורי מרגלית [סגן ראש המועצה/רמת הכובש]: אמיר, אני מציע ככה. אתם יכולים לייצר לנו על דף אחד את נוסחת החיוב הזאת? תעביר את זה לנו, לכולם, שיהיה לנו מצע אחיד, ואז את כל השאלות האלה, כי עכשיו אם אנחנו רוצים לתחקר את זה לעומק, לא ייגמר.

דובר: אני רוצה להזכיר לחברים פה, אצלנו איש המים, אם אתה לא מביא ממשרד החקלאות אישור שהשעון הזה הולך רק לפרדס, לגינה, הוא לא מכיר בזה. בשביל לקבל ממשרד החקלאות, אתה צריך להביא תצלומי אוויר, אתה צריך להביא מודד, אתה צריך להביא עוד המון דברים. טפסים בלי סוף, זה בירוקרטיה אדירה וזה כמעט בלתי אפשרי. לי יש איזה 50 עצים בחצר, אני משלם עליהם כמו ...

דוד שוורץ [שדה ורבורג]: זהו, אני אתקן אותך. גינה זה לא חקלאות, זה ביתי. צריך להפריד בין חקלאות לגינה ובית.

אורי מרגלית [סגן ראש המועצה/רמת הכובש]: אנחנו נסכם את הנושא. אמיר, קודם כל תודה על ההבהרה ותודה גם על ההישגים שלכם. זה מתקדם לכיוון הנכון, אני בטוח שעוד שנה-שנתיים זה יהיה גם במקום שכולם יאמרו שזה יעיל. שתיים, תעביר לנו את הנוסחה הזאת שזה יהיה לכולנו מול העיניים ואז גם נוכל לשאול שאלות, לאו דווקא בפורום מליאה.

איתן בן ציון [מנכ"ל החברה הכלכלית והחברה להשבה]: מילה אחרונה, אתם מייצגים את היישובים פה.

אנחנו במשא ומתן איתם, ארוך, עם ראשי הבעלים וכל השאר. אנחנו עכשיו מגישים סקר תשתיות לכל יישוב שמצטרף ועושים סקר, מפה והלאה זה להביא כסף מירושלים, לא דרך המועצה ולא דרך הייזום, אנחנו מביאים כסף בלי התחייבות של היישוב ומשפצים את המושב או את הקיבוץ. אומר לכם, זאת הזדמנות, ואני אומר לכם שאתם תראו שיתחילו לזרום הכספים, במקומות אחרים שמתחילים לזרום הכספים מירושלים ומגיעים כספים, היישובים יעמדו בתור מי ייכנס ראשון, כי יתחילו לשפץ את הרחובות, יתחילו להפוך רחובות, אנחנו מתחילים בגני עם, אנחנו מתחילים בכל מיני מקומות שכבר התחלנו וחבל שלא 12

ישיבת מליאה – 2.8.26

הצטרפו. אני לא יודע למה בוועדים שמרוויחים 100,000-200,000 ש"ח לעסקי המים, מוותרים על מיליונים של השקעות שהולכות להיכנס בתקופה הקרובה. כי לזה, כמו שאמר אמיר, התכנסנו. התכנסנו לא בשביל לגבות את החצי שקל לקוב מים או לביוב, התכנסנו כדי להביא כסף מירושלים לטובת העניין, בלי שזה יעלה למועצה משהו, בלי שזה יעלה לנו משהו. המדינה אומרת לכם בואו קחו כסף, תשקיעו בתשתיות, אבל זה חייב לעבור צורה מסודרת. תעבירו את המסר לראשי היישובים. אני לא מצליח להבין את זה, כי בשביל ש-

50,000 קוב צריכה ביתית של איזה מושב, שמרוויחים עליה 100,000 ש"ח, לא לוקחים פיתוח תשתיות ב-4 או 5 מיליון ש"ח, כי אנחנו מרוויחים מעסקי המים 200,000 ש"ח, נראה לי הזוי. וואלה, זכותכם המלאה לשמור על העסק הזה.

החלטה: מליאת המועצה רושמת בפניה את העדכון השנתי מאת אגף המים, חכ״ל.

[ 3 ] אישור המועצה להגשת ערר – תוכנית נוף ירקון

לימור ריבלין [יועמ"ש]: המליאה מתבקשת לאשר למועצה ולוועדה המקומית שלה להגיש ערר נגד תוכנית נוף הירקון, נגד החלטה של הולקחש"פ על ידי בינוי הרקע ועל נוסח ההחלטה. תוכנית 423-1203314 המכונה נוף הירקון הוד השרון, מבקשת להקים רובע עירוני חדש בהוד השרון, אלא שהתוכנית חלה בין היתר על כ-

30 דונם הנמצאים במרחב התכנון של הוועדה המקומית דרום השרון. בין היתר, מבוקש שינוי של כ-30 דונם בייעוד חקלאי, המשמשים לחקלאות ייעודים שונים, בתוך שכונת מגורים חדשה המתוכננת בהוד השרון.

התוכנית, אשר הופקדה ב-,21.09.25 קיבלה במרכאות 138 התנגדויות, בין היתר על ידי דרום השרון, המועצה והוועדה, וגם על ידי תושבים, כאשר במהלך החודשים הקרובים עתידים להישמע התנגדויות בפני חוקר שמונה כדי לשמוע את ההתנגדויות ולהכין אותן. בנוסף, מאחר והתוכנית הנ"ל סותרת את הוראות תוכנית המתאר המחוזית 21.3 ביחס לשטחים הפתוחים, נדרשה לקבל את אישור הוועדה לשמירה על קרקעות חקלאיות בשטחים פתוחים ... הולקחש"פ. תוכנית זו נדונה בפניה, היא החליטה לאשר אותה, בכפוף למספר תנאים, ואנחנו הגשנו ערר על ההחלטה. הערר הוגש כבר ב-,02.07.26 וכתנאי לקליטתו ביקשה מזכירות ועדת הערר של המועצה הארצית לקבל החלטה מכם, שאתם מאשרים את הגשתו. נוסח ההחלטה:

מליאת המועצה מאשרת למועצה ולוועדה המקומית לתכנון ובנייה דרום שרון, להגיש ערר על החלטת הולקחש"פ מיום ,04.05.26 בקשר לתוכנית נוף הירקון ,423-1203314 וזאת על פי סעיף 12 ב' בתוספת הראשונה לחוק התכנון והבניה התשכ"ה - .1965

חבר מליאה מדבר ללא מיקרופון: למה לא לתת להם את זה?

לימור ריבלין [יועמ"ש]: התוכנית הזו מפצלת יישובים שמתקיימים אצלנו בגוש המזרחי, ממזרח למועצה - גני עם, עדנים, כפר מלל, גבעת חן, אלישמע. היא יוצרת כביש שיפצל חלק מהמושבים, גני עם במיוחד ואת ירקונה, פשוט זה כבר לא יהיה אחד, זה יהיה שניים. אנחנו יכולים לראות את התוכנית הגדולה, כך גם כל הצד המערבי יסופח להוד השרון. זו תוכנית שהולכת לגרוף לפחות 5 ישובים לתחומנו. זה עוד אחד 13

ישיבת מליאה – 2.8.26

מהאירועים האסטרטגים הגדולים, הכבדים שנמצאים בפני המועצה, ואתם תשמעו על התוכנית הזו עוד הרבה, כי אנחנו בה כבר לפחות שנתיים וזה יהיה עוד הרבה יותר שנים, שאנחנו מתנגדים, מציעים חלופות, נמצאים בקשר שוטף עם היישובים הרלוונטיים. זו עבודה מאוד ארוכה לטווח ארוך, עוד נבוא גם לבקש מפה תקציבים בהמשך הדרך, נוספים, גם היישובים תורמים את חלקם, וזה צעד אחד מבין הרבה הרבה צעדים שיהיו. כמו ששמרנו על כל היישובים האחרים לאורך כל הדרך, בין אם זה בגלל ועדות גיאוגרפיות, או בין אם זה בגלל תוכניות ותמ"ליות, גם כאן אנחנו עושים בדיוק אותו דבר עם תוכנית נוף הירקון.

אורי מרגלית [סגן ראש המועצה/רמת הכובש]: אוקיי, אז אנחנו מבקשים את אישור המליאה עבור היישובים הנידונים שנפגעים מהתוכנית הזאת, שעובדים ביחד בצוות היגוי יחד עם המועצה כדי לסכל את התוכנית. אין בזה שום רווח, לא ליישובים ולא למועצה, רק נזק. אז לימור, בבקשה, הצבעה.

לימור ריבלין [יועמ"ש]: מי בעד? מי נמנע? מי נגד? ברוב קולות עם מתנגד אחד, יהורם גולי. תודה רבה.

החלטה: מליאת המועצה מאשרת למועצה ולוועדה המקומית לתכנון ובנייה דרום שרון, ברוב קולות,

להגיש ערר על החלטת הולקחש"פ מיום ,04.05.26 בקשר לתוכנית נוף הירקון ,423-1203314 וזאת על פי

סעיף 12 ב' בתוספת הראשונה לחוק התכנון והבניה התשכ"ה - .1965

[ 4 ] תיקון חוק עזר פינוי פסולת

לימור ריבלין [יועמ"ש]: אני מזכירה לכם שמזה 5 שנים המועצה מתבקשת לעדכן את כל תחשיבי חוקי העזר שלה, ולכן לפחות פעם בשנה אנחנו מגיעים לכאן עם עדכון תחשיבים לחוקי העזר. חוק עזר לדרום השרון פינוי פסולת, הוא חוק עזר חדש שאושר לנו רק בסוף ,2023 הסמיך את המועצה להטיל אגרת פינוי פסולת עודפת מעסקים. בהתאם לסעיף 23 לחוק, שכמובן נשלח אליכם, תביעת האגרה מחייבת אישור מליאת המועצה ושר הפנים פעם ב-3 שנים. מליאת המועצה בישיבתה מיום ,11.01.26 ממש השנה, אישרה את תחשיב התעריפים המעודכן, לפיו אגרה בעד פינוי אחד, כלומר פסולת עודפת עודכן מ-1.324 ל-.1.19 מכירתית מקדם ה-,A שזה כמות האשפה שמכירים בעבור כל עובד לשימוש ביתי, תעודכן מ-155 קילוגרם ל-107 קילוגרם. אני מחדדת, אישרתם את זה, את התעריפים אישרתם. גם חברת ג'י מטעם משרד הפנים שבודק את התחשיבים אישרה, גם המשרד להגנת הסביבה אישר. מה כן קרה? ברגע שהגשנו את חוק העזר למשרד הפנים, על מנת שיפרסם אותו ברשומות וייתן לו תוקף, משרד הפנים הסב את תשומת ליבה של המועצה, שבחוק קיים סעיף שנקרא הוראת שעה, הוא סעיף ,26 שקבע שם כהוראת מאגר, מנגנון ההצמדה שונה מבדרך כלל. בדרך כלל עושים הצמדה פעם בשנה, אך כמו שאמרתי לכם, מכיוון שבשנת 2023 חוקק החוק הזה לראשונה, אז הייתה שם הוראת שעה שהצמידה את התעריפים לתקופה מוקדמת יותר, ולכן בא משרד הפנים הפעם ובצדק אמר לנו, שימו לב, אין צורך לאשר שוב פעם את הוראת השעה הזו. כבר יש לכם מנגנון של איך מעדכנים את התהליכים בהצמדה למדד, והאמת איתו. ולכן היום מה שאנחנו מבקשים לעשות, זה רק לבטל את הסעיף של הוראת השעה. אז אני אומרת, כמובן שיש שם מנגנון של הצמדה, הצמדה 14

ישיבת מליאה – 2.8.26

למדד אחת לשנה, והוראת השעה שהייתה מחויבת למציאות רק פעם אחת כשחוקקנו את החוק הזה לראשונה, מתבטלת כי היא מיותרת. אז אני מבקשת את אישורכם לבטל את הוראת השעה.

חברת מליאה מדברת ללא מיקרופון: לימור, היה שם שינוי שהתייחס גם לכמות, נכון? וגם לתעריף.

חבר מליאה מדבר ללא מיקרופון: אישרנו את זה כבר.

לימור ריבלין [יועמ"ש]: אתם אישרתם בינואר את העדכון. העדכון, את צודקת, נגע לשני עניינים. אחד, מצד אחד הוא עדכן את התעריף של פינוי לקילו או לטון, ומצד שני הוא הפחית, וזו הייתה הפחתה דרך אגב, אבל הוא גם הפחית את הכמות שמייחסים אותה לעובד אחד. אם בחוק הקיים הכמות הייתה 155 קילוגרם, זה פחת למאה ו ...

חברת מליאה מדברת ללא מיקרופון: זה משהו שתלוי בנו או שזה מונחת מלמעלה, המספרים האלה?

לימור ריבלין [יועמ"ש]: זה לא תלוי בנו, זה תחשיב שהמועצה עשתה במשך המון המון חודשים, יחד עם יועצים שבאים ובודקים מה יש פה, מה קורה במועצה, כמה זבל אנחנו מפנים מעסקים וכו'. הוא כמובן עבר בדיקה, גם של המשרד להגנת הסביבה, וגם של ג'יגה, החברה מטעם משרד הפנים. משרד הפנים, כשהוא קיבל את החוק עם כל האישורים, הוא רק הסב את תשומת ליבנו, ששכחנו למחוק את הוראת השעה.

דובר: המצב הזה עכשיו שאנחנו מוחקים את הוראת השעה, הוא משפר את מצב התושב או לא? דבר שני, מה קורה אם המליאה דוחה את זה? יש לנו אפשרות לדחות את זה?

לימור ריבלין [יועמ"ש]: אם אתם תידחו, לא יהיה לנו חוק, לא נוכל לחייב כלום. אז אנחנו כולנו ... אני אסביר, כדי שתנוח דעתך.

דובר: שאלתי שתי שאלות, אמרתם לי לגבי השאלה השנייה. לגבי השאלה הראשונה, אני רוצה לשמוע אם זה משפר את מצבו של התושב או לא?

לימור ריבלין [יועמ"ש]: זה לא קשור למשפר או לא. כל התחשיבים בחוקי העזר, קיים להם מנגנון, לכולם, דומה שנקרא הצמדה, ושם כתוב במפורש שהתעריפים מוצמדים אחת לשנה, בסדר? אלה הכללים, לא יכול להיות משהו אחר. אני מזכירה לכם שחוק פינוי פסולת, הוא חוק שנולד בעקבות בג"ץ שהגיע ואמר חברים, יש את עיקרון המזהם המשלם, כל הרשויות צריכות לעדכן את חוקי העזר שלהם. ושם, מכיוון שמהרגע שהמועצה יצרה את התחשיב ועד שבסוף הוא אושר לה, חלפו כמעט 3 שנים. משרד הפנים אמר רגע, נעדכן את התחשיבים שנקבעו לפני 3 שנים, ניתן הוראת שעה שנצמיד אותם 3 שנים אחורה ולא שנה, כי המועצה תפסיד על כל השעות מדף שהיא פספסה. זו הסיבה להוראת השעה, אתה יכול לקרוא את זה, זה מדבר בעד עצמו. זה לא פוגע, אין פה מטרה לפגוע. אם כבר השאלה שלך הייתה יותר נכונה, האם שינוי התעריפים או שינוי הכמויות, איך הוא משפיע על התושבים?

15

ישיבת מליאה – 2.8.26

דובר: לא, זה היה הדיון הקודם ועל זה הסכמנו.

לימור ריבלין [יועמ"ש]: מעולה, אז הוראת השעה אין בה, היא לא יכולה להיות קיימת, אלא רק בפעם הראשונה שמחוקקים חוק, אחר כך היא כבר לא רלוונטית. אז אין פה בכלל, אין פה עניין של פגיעה. אתה רוצה שנצמיד להם את זה 3 שנים אחורה? לפי השכל שלי, 3 שנים אחורה הצמדה למדד, זה תמיד פוגע יותר.

המדד ב-3 שנים עלה, נכון? יותר מאשר בשנה אחת. אז אני חושבת שמשרד הפנים דווקא הגון.

מאיה עוז [גזברית המועצה]: אם לא מאשרים את זה, בהמשך לשאלה שלך, אז לא ניתן ליישם את החוק.

זה גם פוגע בתקציב.

חבר מליאה מדבר ללא מיקרופון: זה משפיע על ה ... אם חורגים מהכמות?

לימור ריבלין [יועמ"ש]: אם חורגים מהכמות, בחוק יש מנגנון. יש שתי אפשרויות על פי החוק, אם תשימו לב, יש לו תוספת ראשונה ושנייה. בתוספת הראשונה, אומרים לך כמה אתה זכאי שיפנו לך. אם אין דרך לשקול ולבדוק האם אתה עומד במשקל הזה, אז יש את התוספת השנייה, והתוספת השנייה קובעת אגרה בעד פינוי 1 טון או 1 קילוגרם, ועל כל נפח של כלי עצירה יש מחיר לצידו. למשל כלי עצירה בנפח של 240 ליטר, התעריף לפינוי 1 בהיעדר שקילה בשקלים חדשים הוא .22.71 דרך אגב, כל התעריפים האלה לא עודכנו אגב, זה תעריפים שהם אותו דבר. השינוי היחיד שאישרתם בינואר היה לגבי התוספת הראשונה.

אבל אם אתה שואל איך המנגנון עובד, אז ככה הוא עובד. התוספת הראשונה מתייחסת למצב ששוקלים והתוספת השנייה, אם אי אפשר לשקול, יש תעריף שהוא קבוע. אז אני שוב מעלה להצבעה, האם המליאה, האם אתם מאשרים את מחיקת הוראת השעה, שהיא כבר לא רלוונטית לחוק עכשיו. מי בעד? מי נמנע? ומי מתנגד? אז ברוב קולות עם מתנגד אחד, תודה רבה.

החלטה: מליאת המועצה מאשרת ברוב קולות את תיקון חוק עזר פינוי פסולת - מחיקת הוראת השעה,

כפי שהוצג מפי היועמ"שית.

[ 5 ] הארכת תוקף הגביה של חוק עזר שצ"פ

לימור ריבלין [יועמ"ש]: כל החוקים מחוייבים עדכונים, אז עכשיו נגיע לחוק עזר גביית היטלים לפי חוק עזר דרום השרון, שטחים ציבוריים פתוחים - תיקון. חוק העזר הנ"ל כבר יש לו תחשיב, הוא כבר הוגש לחברת ג'יגה, שוב, החברה מטעם משרד הפנים שבודקת-

*הקלטההושתקהלמס'שניות.

לימור ריבלין [יועמ"ש]: לחברת ג'יגה את התחשיב החדש ב-20.05.2026 וטרם קיבלנו התייחסות, בתקווה לאישור לתעריפים המעודכנים, ולכן גם לא קיימנו פה עדיין עוד דיון. מכיוון שתוקף הגבייה של החוק הוא 16

ישיבת מליאה – 2.8.26

עד יום ,30.06.2026 אנחנו רוצים לבקש ממשרד הפנים שעד שהוא יסיים את מלאכתו באמצעות חברת ג'יגה, שהוא כמובן ימשיך ויאשר לנו לגבות על פי חוק העזר, אחרת נכסים שעכשיו יגישו בקשות להיתרים, לא נוכל לחייב לפי התעריפים הקיימים בחוק. אני אקריא את הצעת ההחלטה: המליאה מאשרת להמשיך ולגבות את תעריפי ההיטל הקבועים בחוק העזר דרום השרון, שטחים ציבוריים פתוחים, התשפ"ה ,2021 וזאת עד ליום .31.12.2026

אורי עצמון [כפר סירקין]: יש לי שאלה, מי משלם עבור שטחים ציבוריים פתוחים? הוועדים המקומיים, האגודות או המועצה? מי הבעלים של השטחים הציבוריים הפתוחים?

לימור ריבלין [יועמ"ש]: אני אתן דוגמא. כפי שכתבתי בדברי ההסבר, ואני סומכת עליך, אורי, שאתה קורא, אז מטרת האישור למזער פגיעה במועצה שביצעה לאחרונה עבודות שצ"פ באזור התעשייה אקו פארק, באזור התעשייה נחשונים ובהרחבה של צור נתן, ושחלילה לא יהיה במצב בו לא תוכל לגבות היטלים מיזמים או מזוכים שיגישו בקשות להיתרים.

אורי עצמון [כפר סירקין]: כלומר, זה באזורי ג'?

לימור ריבלין [יועמ"ש]: לא, זה בכל האזורים שהמועצה עושה פיתוח של שצ"פ.

אורי עצמון [כפר סירקין]: מה קורה בישוב אם יש 40 דונם שטח ציבורי פתוח בכל יישוב, לפחות? עד היום לא שילם כלום, ממחר ישלמו?

לימור ריבלין [יועמ"ש]: זה לא קשור לעד היום. זה החוק הקיים, זה לא קשור עכשיו לעדכון תעריפים. חוק שצ"פ קובע שכל שטח ציבורי פתוח שרשות מקומית מבצעת בו עבודות להפוך את השצ"פ לשצ"פ ראוי לגינון וכו', אז כן, משלמים היטל.

אורי עצמון [כפר סירקין]: זה אם הוועד המקומי עושה?

לימור ריבלין [יועמ"ש]: הוועד מקומי הוא זרועה הארוכה של המועצה. מי שמשלם זה מי שמגיש בקשה להיתר.

אורי עצמון [כפר סירקין]: לאיזה היתר, לטעת עצים? לשתול דשא?

לימור ריבלין [יועמ"ש]: אדם בנה בית, כשבודקים לו האם הוא צריך לשלם. אם הוועד המקומי יבנה מבנה ויגיש היתר להקמת מבנה, אז הוא ישלם. אני רק לא מכירה שום ועד מקומי שהגיש בקשה לבנות מבנה. אני לא מצליחה להבין את השאלה. מי משלם היטלים? מי משלם היטל סלילה? הוועד המקומי משלם היטל סלילה?

17

ישיבת מליאה – 2.8.26

אורי עצמון [כפר סירקין]: האגודה בנתה שטח ציבורי, מגרש משחקים לילדים, מגרש כדורגל. מה האגודה עושה, משלמת?

לימור ריבלין [יועמ"ש]: ההיטל הוא לא זה שהיא בנתה שצ"פ. אם הוועד המקומי סולל, אז הוא משלם לעצמו היטל סלילה? אני לא מבינה את השאלה. מי משלם היטלי פיתוח ודמי הקמה, מים וביוב? כל אדם, חברה, תאגיד, יזם, שבונה בית, בונה משרד, מי משלם? אני לא מבינה אפילו את המהות של השאלה.

איל מילר [גת רימון]: בזמנו, אנחנו בנינו בגת רימון מגרש כדורסל וקיבלנו איזושהי אגרה של איזשהו היטל.

ואז כתבתי ללימור, האם המועצה משלמת במקרה הזה היטלים כשהיא עושה את זה בשטח שלה? היא אמרה לי לא. אמרתי, ככל שאני יודע, אנחנו שלוחי המועצה, והיא פטרה אותי מהתשלום של האגרה הזה.

לימור ריבלין [יועמ"ש]: אבל זה לא מה שהוא שואל. אורי, כשוועד מקומי מבצע עבודות, הוא לא משלם על זה היטלים. מי שמשלם היטלים זה הדוגמה הכי פשוטה, אדם בונה בית. בודקים האם נסלל לידו כביש, האם הוא מחובר למערכת הביוב, האם נעשתה גינה יפה לידו, זה מי שמשלם היטלים.

אורי עצמון [כפר סירקין]: אם נתרגם את האותיות, שצ"פ, שטח ציבורי פתוח, כל דכפין נכנס בפנים. הציבור משתמש בו, לא אף אחד פרטי. אז מי משלם, הציבור?

מאיה עוז [גזברית המועצה]: אורי, חוק העזר הזה משמש בעיקר באזורי תעשיה ג' ו-ד', בעיקר ד' עכשיו.

ולכן אם לא תאריכו את תוקף הגבייה, לא נוכל ליישם את חוק העזר ונאבד פה כספים.

אורי עצמון [כפר סירקין]: אזורי ג' וד' הכוונה.

מאיה עוז [גזברית המועצה]: אבל לא רק, כי עובדה שבהרחבה בצור נתן גם, זה תלוי בכל יישוב. יש אנשים שרוצים לגור ליד גינות יפות.

*מדבריםביחדללאמיקרופון.

צפריר שחם [גני עם]: לימור, אני רוצה להבין. אם ביישוב, הוועד דרך המועצה, המועצה דרך הוועד, לא משנה איזה שלוחות, פיתח עכשיו איזושהי גינה יפהפייה והשקיע. מי שבונה בית במקום אחר ביישוב, משלם את ההיטל הזה?

לימור ריבלין [יועמ"ש]: זה תלוי. אם הגינה הזו היא גינה שמשמשת את רוב היישוב, אז כן, הוא ישלם.

צפריר שחם [גני עם]: למרות שהוא בנה בית ברחוב וחצי רחוק מזה.

לימור ריבלין [יועמ"ש]: כן.

18

ישיבת מליאה – 2.8.26

*מדבריםביחדללאמיקרופון.

אורי מרגלית [סגן ראש המועצה/רמת הכובש]: לימור, כל מה שהחברים רוצים לדעת זה שהיישוב לא בטעות יימצא משלם על משהו שהיישוב בעצמו עושה לעצמו. הפשטתי אני חושב לעצמות את הסוגיה, מה שכולם רוצים לדעת. להבנתי, ממה ששמעתי פה ממך וממאיה, התשובה היא לא. היישוב לא ישלם לעצמו על מה שהוא מפתח לעצמו.

איל מילר [גת רימון]: כן, אבל זה מדאיג לקרוא, לשלם 43 שקל למטר בשצ"פ, וזה לא כתוב שזה מוחרג מתוך שטח היישוב.

לימור ריבלין [יועמ"ש]: כי זה לא מוחרג, חברים. אני חייבת שתבינו. הנושא שלנו הוא רק הארכת גבייה, אבל בכל זאת. תראו, בכל תוכנית, נניח עכשיו אתם היישובים, האגודות, לא משנה מי, מחליטים לעשות תוכנית ליישוב שלכם, ובתוכנית ליישוב יש ייעודים. נניח שהיישוב עושה תוכנית ליישוב שלו, שהוא מחליט להוסיף יחידות דיור. בואו ניקח למשל את צור נתן, היא דוגמה שכרגע קורית, אז אפשר לדבר עליה. יש להם תוספת של 197 יחידות דיור. כדי שה-197 יחידות הדיור האלה יוכלו להתקיים, אז יש כמובן תוספת של כבישים, חיבור מים וביוב, שטח ציבורי פתוח, שטח פנאי וספורט וכו'. עכשיו, אם אנחנו סוללים כביש, אז כל אחד מ-197 שבונה, הוא צריך לשלם על הכביש? יופי. עכשיו, עושים מערכות מים וביוב, צריך לשלם לתאגיד לפי כללי המים והביוב? יופי. עושים שצ"פ, הוא צריך לשלם על השצ"פ?

איל מילר [גת רימון]: לא.

לימור ריבלין [יועמ"ש]: חד משמעית כן.

איל מילר [גת רימון]: למה? אם הוועד המקומי עושה עכשיו חורשה בגת רימון, אני צריך לשלם למישהו?

לימור ריבלין [יועמ"ש]: הוועד המקומי זה מועצה. אם המועצה מפתחת שטח ציבורי פתוח לטובת הבתים החדשים, אז כן, הם יצטרכו לשלם אגרה על השטח הציבורי הפתוח, וזה לא משנה אם המועצה עשתה מכרז פומבי ולקחה קבלן שיעשה את זה, או אמרה לוועד המקומי, אני מאצילה לך סמכות ואתה תעשה. הבתים החדשים האלה שיקומו וייהנו מהשצ"פ, כמו שהם נהנים מהכביש וכמו שהם נהנים מחיבור למים וביוב, הם ישלמו את השצ"פ. מניסיוננו עד היום, זה קרה רק באזורי תעסוקה, ולמיטב זכרוני ביישוב צור נתן בשכונה החדשה. אם יהיו עוד תוכניות ואם אתם תסמנו, עכשיו אני אומרת כי חלקכם פה גם משמשים כחברים באגודות, ואתם תסמנו שטחים לשצ"פים וכו', כן, אנחנו נפתח, כי לתושבים מגיע לחיות במקום יפה, במקום ראוי ומגיע להם הכל. גם יש לזה אבל מחיר, זה עולה קצת כסף, זה הכל.

19

ישיבת מליאה – 2.8.26

אורי עצמון [כפר סירקין]: יש לי שאלה פשוטה. לימור, תבהירי. בשיכון בנים, בתוך 100 יחידות מגורים יש 6 שטחי ציבור, 6 שצ"פים, שהילדים יהיה להם איפה לשחק, שיהיה כמה עצים עם גינה, ושאפשר לקחת את הכלבים והכל. על זה צריך עכשיו יהיה לגבות לפי מי?

לימור ריבלין [יועמ"ש]: אני לא דיברתי על דברים שהיו, אני מדברת על פיתוח חדש. עכשיו, היישוב צור נתן הכין תוכנית להוספת שכונה, ביניהם גם שצ"פ, החברה הכלכלית עושה שצ"פ לרווחת התושבים שם, אז הם ישלמו.

אורי עצמון [כפר סירקין]: הוא כל שנה ישלם לפי המטרים האלה?

לימור ריבלין [יועמ"ש]: איזה כל שנה? חד פעמי. כשהוא הגיש בקשה להיתר הוא מקבל כמה?

*מדבריםיחד.

אורי מרגלית [סגן ראש המועצה/רמת הכובש]: בואו נרגיע את הדיון.

חברת מליאה מדברת ללא מיקרופון: הדיון פה הוא על משהו שכבר אושר.

חבר מליאה מדבר ללא מיקרופון: לא אישרנו כלום, מה אושר?

לימור ריבלין [יועמ"ש]: החוק אושר כבר שנים, וכל מה שהתבקשנו לעשות זה לבקש ולהמשיך ולגבות את מה שמופיע בו, מכיוון שמשרד הפנים טרם סיים את מלאכתו ודן בעדכון תעריפים שעשינו לו, ולכן אנחנו מבקשים אורכה עד סוף השנה, שהתעריפים האלה יחולו עד אשר משרד הפנים יסיים את עבודתו.

אורי מרגלית [סגן ראש המועצה/רמת הכובש]: עם השורה הזאת היינו צריכים להתחיל. ולכן מה שאנחנו מבקשים פה זה להאריך תוקף של חוק קיים ולא ממציאים פה שום דבר חדש, וזה עד סוף השנה, לימור?

לימור ריבלין [יועמ"ש]: מקווים שעד אז משרד הפנים יסיים.

אורי מרגלית [סגן ראש המועצה/רמת הכובש]: מי בעד אישור הארכת תוקף החוק? תודה רבה. מי נגד?

שניים. ומי נמנע? אף אחד, ברוב קולות.

החלטה: מליאת המועצה מאשרת ברוב קולות להמשיך ולגבות את תעריפי ההיטל הקבועים בחוק העזר

דרום השרון, שטחים ציבוריים פתוחים, התשפ"ה ,2021 וזאת עד ליום 31.12.2026

[ 6 ] החלפת חברים בוועדות המועצה

20

ישיבת מליאה – 2.8.26

אורי פדלון [מנכ"ל המועצה]: בעקבות המלחמה הקודמת והקודמת קודמת, הוקם פה מכלול שמתעסק במסר - מרכז סיוע ראשוני שנפתח במקום אירוע. לצורך כך, יש פה שלושה מינויים שלא מחליפים מינויים קיימים, אלא מינויים חדשים. נכנסים למסר עודד לובוביץ' בתור מנהל מסר. שרית לויטה כסגנית מנהל מסר וליאור גפן מהחכ"ל כסגן מנהל מסר. זה צריך לעבור אישור. מי בעד? מי נגד? נמנע? פה אחד, תודה.

החלטה: מליאת המועצה מאשרת פה אחד את מינויי מר עודד לובוביץ' כמנהל מסר, גב' שרית לויטה

כסגנית מנהל מסר ומר ליאור גפן כסגן מנהל מסר.

[ 7 ] תב"רים

מאיה עוז [גזברית המועצה]: ישנם 3 תב''רים, נתחיל עם התב"ר הראשון. פעימה שלישית מתוך תוכנית העבודה, שיפוצים ועבודות במוסדות חינוך, המשך היערכות לקראת פתיחת שנת הלימודים הקרובה. גם התב"ר הבא לצורך היערכות לקראת שנת הלימודים הקרובה, 150,000 שקלים, הקצבה ראשונה מתוכנית העבודה לצורך צביעת כבישים סביב מוסדות חינוך, המימון מקרן סלילה. תב"ר אחרון, מבנים לפעילות עמותת תפו"ח. מדובר בתב"ר שהוא רישומי בלבד, אין לו שום משמעות תזרימית או העברת כספים. מדובר ברישום עבור השקעה של המועצה לטובת שיפוץ בבניין המועצה הישן, ישנם שם כ-100 מטר מיועדים לבית מועצת נשים ומרכז כנסים. רישום שאנחנו נבצע דרך עמותת תפו"ח, גם כתוצאה מפער שעלה בביקורת שלהם כרגע, אני מדגישה, השקעה שכבר בוצעה. מדובר בתב"ר שאין לו שום משמעות מלבד ההיבט הרישומי, אין כאן העברת כספים, ולכן לצורך סגירת הדוחות, ראינו לנכון לרשום את הדבר הזה בתב"ר ולא בתקציב השוטף, גם כדי לא לפגוע בפעילות של עמותת תפו"ח וגם כדי לא לפגוע בפעילות השוטפת של המועצה.

אלי כהן [חורשים]: בדיונים של התקציב, חברי המליאה וגם אני ביקשנו לדעת באופן רבעוני מה קורה עם עמותת תפו"ח. מה המצב בעמותת תפו"ח ואיפה עומד הגירעון היום?

אורי פדלון [מנכ"ל המועצה]: אני אענה לך ממעוף הציפור. מבחינה תזרימית, תפו"ח מאוזנים וב-26' אפילו עם טיפה עודף. במליאה הבאה הם מגיעים, הם גם צריכים לאשר דוחות ל-25' והם גם יראו את הסטטוס התקציבי המדויק. אני אגיד שהאירוע שם מתייצב, גם מבחינת תקנים, גם מבחינת מכרזים שהוצאנו להשכיר נכסים, והאירוע הרבה יותר מיוצב מבעבר. אנחנו בבקרה חודשית, אנחנו יושבים על הדבר הזה ומהרגע שנעשו שני סבבים של התייעלות בתוך תפו"ח, אנחנו, זה נמצא, זה כמו כל אגף במועצה, אנחנו יושבים הרבה יותר מכל אגף במועצה.

גל קפלן [שדי חמד]: לגבי עמותת תפו"ח, ,2.08 ציינת שהסכום הזה כבר הוצא על ידי עמותת תפו"ח, ולמעשה מדובר ברישום-

מאיה עוז [גזברית המועצה]: הוצא על ידי המועצה.

21

ישיבת מליאה – 2.8.26

גל קפלן [שדי חמד]: אני רוצה להבין על מה זה הוצא, כי כביכול אנחנו עכשיו, אני לא רוצה לקרוא לזה משהו אחר, אבל זה כאילו מעבירים או מכשירים משהו שהוצא בעבר עכשיו רישומית לפרויקט אחר, שבפועל זה לא הוצא עליו, אז אני רוצה להבין על מה מדובר.

מאיה עוז [גזברית המועצה]: לא מדויק. יש את מבנה המועצה הישן בכפר מלל, מבנה המועצה הזה שופץ בהשקעה של כ-6 מיליון שקלים, כבר דיווחנו את זה למליאה. חלק ניכר מהמבנה הזה מיועד, יצא קול קורא, זכתה עמותת פוירשטיין.

אורי פדלון [מנכ"ל המועצה]: שאגב היא אמורה שבוע הבא לקבל טופס .4 הם זכו במכרז, הם משכירים את המבנה, זה המבנה המרכזי, כ-500 מטר רבוע, ובחזית של המבנה יש מבנה של 100 מטר שהוא אמור להיות בית העצמה נשית, תהיה שם השקה כמו שצריך. במסגרת זה, במבנה 100 מטר נעשו התאמות שנדרשו. צריך להבין, המבנה הישן שאליו נכנסת פוירשטיין ואיפה שיהיה בית העצמה נשית, המבנה מתפורר. יש לנו תמונות, תיעדנו, ליווינו את כל השיפוץ, אנחנו ממש בפינאלה, אנחנו מקווים תוך חודש וחצי-חודשיים בית העצמה הנשית נפתח.

גל קפלן [שדי חמד]: אבל על מה יצא הכסף? אני לא מבינה.

מאיה עוז [גזברית המועצה]: על השיפוץ.

גל קפלן [שדי חמד]: לא, כי בהצגה היה שהכסף כבר יצא ועכשיו אנחנו עושים את הרישום, מצמידים אותו לעמותת תפו"ח.

מאיה עוז [גזברית המועצה]: מסדירים רישום דרך עמותת תפו"ח, מאחר ומדובר במבנה שעמותת תפו"ח תפעיל אותו לצורך כנסים. זה רק רישומי, חשבונאי, לא מדובר כאן בהעברת כספים נוספת.

גל קפלן [שדי חמד]: אבל כשאנחנו אישרנו את ה-2 מיליון, זה היה במסגרת שיפוץ המבנה?

מאיה עוז [גזברית המועצה]: הכסף הזה הגיע לחברה הכלכלית, והחברה הכלכלית ביצעה את השיפוץ הזה, וכבר אני חושבת שמעל שנה השיפוץ הזה, ובמספר הזדמנויות דיברנו והצגנו לכם את הייעוד. בנוסף, בתקציב השוטף של המועצה, ישנה הכנסה של כחצי מיליון שקלים מהמבנה הזה, מאחר ועמותת פוירשטיין תשלם גם ארנונה וגם שכירות.

גל קפלן [שדי חמד]: אז סליחה שאני מקשה, כי אולי אני לא מבינה, אבל אם החברה הכלכלית היא זאת שעשתה את הפרויקט והיא זאת שהוציאה את הסכומים, למה אנחנו רואים את זה פה אצלנו? זה לא מנותק, התקציב שלהם משלנו? הכסף הוא לא עובר דרך המועצה בדרך כלל, זה תקציב סגור.

22

ישיבת מליאה – 2.8.26

מאיה עוז [גזברית המועצה]: זה כן עובר דרך המועצה בדרך כלל. פרויקטים שהחברה הכלכלית עושה בשם דרישה שלנו, תמיד זה עובר כאן.

אורי עצמון [כפר סירקין]: תראו, זה לא תב"ר בפני עצמו. זה כסף שלפני שנתיים הועבר לטובת העניין. כבר שכחנו ממנו. לפני ה-5 מיליון שנתנו לתפו"ח. טוב שאמרנו בנושא התפוח שעכשיו הם מאוזנים, ושהשאלה הראשונה שלי הייתה כמה נוסיף מחר, ובטח גם את זה את חושבת. אז זה טכנית פשוט לא רשום נכון.

תפו"ח רשמה את זה בצורה א', המועצה רשמה את זה בצורה ב', זה לא מסתדר יחד כשנפגשים שני התקציבים. זה כדי לסדר את הרישומים בלבד, לא שקל.

צפריר שחם [גני עם]: למרות שאורי הסביר יפה, ה-2,000,000 ומשהו שקל האלה מבטאים שהגירעון של תפו"ח לא היה 4 ומשהו, שהצבענו עליו לפני שנה, אלא עכשיו זה בא לידי ביטוי. אז בואו נקרא לילד בשמו ונגיד אנחנו מדברים על כשבעה, הגירעון שטיפלנו בו ואנחנו מטפלים וממשיכים ליישר קו, אנחנו לא יודעים גם מה היה, אנחנו מקווים שאנחנו יודעים.

מאיה עוז [גזברית המועצה]: מדובר בישורת שעלתה כתוצאה מהעבר. אנחנו החלפנו את כל הנהלת הכספים שם.

צפריר שחם [גני עם]: אני יודע, אבל בואו נקרא לילד בשמו, אנחנו מדברים על כ-6 פלוס מיליון שקל גירעון ולא מה שהוצג בעבר, וכדאי שנדע את זה ונבין את זה, זה אחד. דבר השני, כדאי שנעלה פה את נושא תפו"ח בפעם הבאה או בעוד פעם, לבדיקה יותר נכונה בשני היבטים לטעמי. זה שהעמותה עכשיו כרגע מאוזנת זה מעולה ואני סומך על מי שעושה את זה ועושה את זה מצוין, אבל צריך למדוד את זה בשני היבטים, לא רק באיזון אלא גם במתן השירותים, כי אני מעריך, אני גם יודע, שחלק מהשירותים הם פחות, זאת אומרת התושב מקבל פחות שירות וזה עולה פחות ולכן זה מאוזן ואת זה צריך לבדוק האם זה נכון. האם אנחנו רוצים כדי לאזן את העמותה להוריד בשירות, או להגיד חסר כסף לשירות ואנחנו צריכים להוסיף או לשנות.

אני לטעמי, זה לא הדיון, אבל צריך לבדוק אם אפשר בכלל להחזיר את זה הביתה, יכול להיות שלטעמי זה עולה קצת יותר שזה בחוץ, אבל זה דיון שצריך לבדוק אותו. אבל צריך לראות, לא מספיק שהעמותה הזאת מאוזנת וזה מעולה, אלא גם מה כמות השירותים. האם אנחנו נותנים את אותם שירותים.

אורי פדלון [מנכ"ל המועצה]: כמו שאנחנו רואים את זה, שנת 26' הייתה שנת ההתייצבות של העמותה, ושנת ההמראה היא ב-27'. צפויות גם הכנסות נוספות לתפו"ח, מגרשי הפאדל כבר נמצאים בשלב של היתר, שהניבו עשרות אלפי שקלים מדי חודש ויש עוד מתקנים גם פה, בתקופה הקרובה אתם תראו. ובהחלט אין לאף אחד פה רצון להישאר עם עודף בכספים של העמותה, אלא להחזיר ולתת עוד ערך מוסף לתושבים.

חברת מליאה מדברת ללא מיקרופון: חלק מהסיפור זה גם הרבה מאוד מהלכים התנהלותיים שהשתנו באופן שעליהם יש בקרה, ואתה רואה היום כבר איך פותחים הזמנות רכש ומהדברים הקטנים, כמה דברים שהשתנו באופן שבו מתנהלים בעמותה, ואני חושבת שזה חלק לא מבוטל מהשיפורים שנעשו, לצד 23

ישיבת מליאה – 2.8.26

התייעלויות של, מה שנקרא שמו לנו אותם פה היטב על השולחן. אין ספק שיש מחיר גם להתייעלות והמחיר יכול לבוא גם לשירות, ועם זאת, הם באמת מצליחים לעשות, ואנחנו נראה את זה, אנחנו צריכים להזמין אותם לפה, ואנחנו נראה יופי של עבודה שנעשית חרף האידיאליות הזאת, באמת. זה מזל מאוד גדול של האחראים שלנו שנמצאים שם בעמותה הזאת, שהם מצליחים לעשות הרבה פעמים גם יש מאין.

שמוליק מריל [גבעת השלושה]: אני לא מבין איך יש תב"ר שאין לו תקציב, שהמילה הראשונה של התב"ר זה תקציב, ופה אפס לגמרי. אז אם זו בעיה רישומית, נא לפנות לרואה חשבון, לא צריך אותנו בשביל זה.

אבל מסתבר שרוצים לעשות איזושהי הבהרה, לא יודע על מה, והעניין הוא בכלל עמותת תפו"ח. אז בבקשה לספר לנו את הסיפור הנכון, כי אין דבר כזה תב"ר בלי תקציב. אין דבר כזה. תמצאו לזה שם אחר, סעיף אחר. אל תעסיקו אותנו עוד פעם בעניין הזה. אם זה סתם עניין רישומי, תפנו לרואה החשבון שיתקן.

מאיה עוז [גזברית המועצה]: אם היינו בארגון פרטי, אתה צודק, לא היינו צריכים לבוא ולאשר כלום.

ברשויות מקומיות, רישום כל הוצאה בתקציבי פיתוח דורש תב"רים, ותב"ר דורש אישור מליאה. תב"ר שיש לו משמעות חשבונאית ללא משמעות תזרימית, בהחלט.

אורי עצמון [כפר סירקין]: אני אענה על שני דברים. אחד, דבר אחד שאני יכול להגיד בבטחה, העברתי את כל הנושא של החבר הוותיק לתפו"ח, אותה רמת שירות כרגע. יש כסף שאמנם לא נותנים ליישובים ורוצים לעשות תוכנית אחרת, אבל באותו היקף. אז אני רק בתחום אחד יכול להגיד, רמת שירות אותו דבר. אני מקווה שביתר אותו הדבר. עכשיו שמוליק, לגבי תב"ר. מאחר ותפו"ח קיבל את ה-2 מיליון שקל, רשם אותו כהכנסה לכל דבר ועניין, המועצה חשבה שהיא נותנת לו מקדמה. עכשיו צריכים לסדר את הרישום, זה כסף.

מאחר וצריכים לשנות את הרישום, שזה הוצאה חיה ולא הוצאה כהלוואה, אז זה צריך להיכנס לתב"ר, אחרת זה לא היה צריך להיכנס לתב"ר. התברר שזה כסף שלא שייך למועצה, אז זה צריך להיכנס לתב"ר וזה נכנס לתב"ר. ותב"ר מאשרת המליאה, בעיקר בתקציב פיתוח, או לחילופין לא צריך את המליאה, אפשר לחייב את התקציב הרגיל. אבל הוא בגירעון, אז איך אפשר לגעת בו? כחבר מליאה אתה צריך לדעת את זה.

זה בסך הכל דבר רישומי.

דוד שוורץ [שדה ורבורג]: לצערי גם לא הבנתי כל כך בהנהלה את ההסבר, אבל אם אני מנסה להבין, אז בשנת 24' המועצה העבירה 2 מיליון שקל לעמותה. אחרי זה אישרנו תב"ר של 6 מיליון שקל עבור שיפוץ, אישרנו שיפוץ של המועצה הישנה ב-6 מיליון שקל. מצד שני, אנחנו מקבלים קבלות על ה-6 מיליון שקל, רק על 4 מיליון, כי 2 מיליון שקל מתוך זה העמותה מקבלת את החשבונית, לצורך העניין. איך אנחנו יכולים להסביר? הרי חסר לנו פה 2 מיליון שקל ברישום.

מאיה עוז [גזברית המועצה]: דודו, העמותה לא מעבירה 2 מיליון שקל לחברה הכלכלית.

דוד שוורץ [שדה ורבורג]: אני יודע, היא לא מעבירה, המועצה הוציאה 8 מיליון שקל. היא הוציאה 6 מיליון שקל על השיפוץ ו-2 מיליון שקל שהעברנו בעבר.

24

ישיבת מליאה – 2.8.26

מאיה עוז [גזברית המועצה]: לא, מתוך ה-6 מיליון היא תרשום 2 דרך תפו"ח.

דוד שוורץ [שדה ורבורג]: אז אני אומר, לא חסר לנו בתקציב של המועצה 2 מיליון שקל ברישום?

מאיה עוז [גזברית המועצה]: לא, לא.

דוד שוורץ [שדה ורבורג]: אבל זה כסף שאנחנו מימנו את התב"ר הזה, זה לא הגיע ממקורות חוץ.

מאיה עוז [גזברית המועצה]: זה לא היה תב"ר, זה כספים שהגיעו מהרכבת על תחנת נחשונים, הגיעו לחברה הכלכלית. לא יצא מהלוואה. הכספים האלה ישבו בחברה הכלכלית וראינו לנכון לבצע את השיפוץ הזה גם לצרכים ציבוריים, גם כהכנסות עתידיות למועצה. דיברנו על זה כאן, אבל זה לא יצא כתב"ר.

דוד שוורץ [שדה ורבורג]: ומכיוון שיש להם חלק בתוך המבנה, אז אפשר להוציא להם קבלה ואז זה הופך להיות חוקי.

מאיה עוז [גזברית המועצה]: בדיוק, נכון.

*חברימליאהמדבריםללאמיקרופון.

אורי מרגלית [סגן ראש המועצה/רמת הכובש]: לדעת הגזברית, זו השיטה הכי אלגנטית ונכונה לרשום את זה, זו התשובה. אנחנו מעלים את התב"רים לאישור. לבקשת צפריר, נפריד את התב"ר האחרון מהשניים הראשונים. תב"רים 1 ו-,2 מי בעד לאישור? תודה רבה. מי נגד? מי נמנע? אושר פה אחד. תב"ר ,3 מי בעד אישור התב"ר? מי נגד? מי נמנע? שלושה נגד. ברוב קולות אושרו התב"רים.

החלטה: מליאת המועצה מאשרת פה אחד את תב"רים 1 ו-,2 כפי שהוצגו מפי גזברית המועצה.

החלטה: מליאת המועצה מאשרת ברוב קולות את תב"ר מס' ,3 כפי שהוצג מפי גזברית המועצה.

[ 8 ] הצגת תיק השקעות יוני 2025

מאיה עוז [גזברית המועצה]: דיווח של סטטוס תיק ההשקעות לחציון :2026 אתם רואים את התפלגות כספי המועצה, יש לנו בסך הכל בכלל תיקי השקעות כ-38 מיליון שקלים. אתם רואים את ההתפלגות בארבעת התיקים ואת האחוזים בין התיקים. אתם רואים את התשואה המצטברת מתחילת פעילות בתיקי 25

ישיבת מליאה – 2.8.26

השקעות, כל תיק, הכספים הוזרמו במועד אחר, ולכן אתם רואים כאן את התשואה המצטברת לכל תיק ותיק לאורך השנים עד סוף יוני. אתם רואים כאן שני גרפים, הגרף השמאלי זוהי תשואה לשנת ,2025 שאחוז התשואה המשוקללת היה קצת מעל 10 אחוזים, והגרף התחתון הוא גרף שמשקף את התשואה מינואר ועד סוף יוני .2026 אחוז התשואה המשוקללת לחציון 3.59 אחוז, ואתם רואים גם את ההתפלגות בין התיקים.

החלטות הוועדה האחרונה שהתכנסה, אני מזכירה, חברי הוועדה, יועץ - ניר אומיד שפגשתם והגיע לכאן מספר פעמים להציג את התיק, אני, יוליה ואורי פדלון. אנחנו החלטנו בוועדה האחרונה לצאת למכרז ולהביא כמובן חברות חדשות או אותן חברות, אבל שיגשו ויתמודדו. החלטה נוספת עקרונית היא כרגע לחלק לפחות חברות, כדי שלכל חברה יהיה נתח גדול יותר, ובכך להוזיל את דמי הניהול שלנו, כאשר החברות שיכנסו, יהיה גם רכיב של איכות בוועדה המיוחדת וגם רכיב של כמות על דמי הניהול. זהו העדכון.

איציק תורג'מן [נירית]: המעקב אחרי הביצועים של החברות השונות הוא מאוד חשוב. אני טוען שצריך גם לקחת אותו בחשבון בבחירת החברות הבאות שיקבלו את זה. אני בכמה ועדות כספים, ואנחנו עוקבים אחרי הדברים האלה, וחברות שעושות ביצועים פחות טובים, אחרי שנתיים רצופות שהם פחות טובים, אנחנו פשוט מוציאים אותם, אחרת אין טעם למעקב הזה.

מאיה עוז [גזברית המועצה]: במסגרת המכרז ביקשתי גם מענה משפטי, מה קורה אחרי הבחירה של החברות, ולתת לוועדה גמישות, כדי לבצע שינויים, בדיוק כפי שאתה מציג.

מולי אורן [נירית]: מי בוחר את החברות? איך בוחרים? הם מבינים בזה?

מאיה עוז [גזברית המועצה]: ועדת ההשקעות היא הוועדה שתראיין. יש לנו יועץ השקעות שמייעץ למספר רב של רשויות ומועצות ובנינו תמהיל בתוך המכרז, כפי שאמרתי, גם מדבר על איכות, שבתוך האיכות יש לנו גם ראיונות ויש גם רכיב של תוצאות של התשואות בשנתיים האחרונות. זאת אומרת, נתנו אחוזים מסוימים לכל משקל כזה ובסוף ה-3 שיקבלו את הציונים הכי גבוהים, הם אלה שיכנסו.

החלטה: מליאת המועצה רשמה בפניה את דיווח סטטוס תיק ההשקעות יוני .2025

[ 9 ] תחזית תקציב פיתוח

מאיה עוז [גזברית המועצה]: סטטוס תקציבי פיתוח, סיכום חציון :2026 עשינו את הסטטוס הזה גם בסוף רבעון ראשון .2026 כעת אני מביאה אליכם עדכון חציון וגם איזושהי תחזית, לאור הביצועים של החציון, תחזית לסוף שנה. אז כפי שאתם רואים ברמת ההכנסות, יש לנו כאן שינויים משמעותיים שקרו כתוצאה משינוי מדיניות ברשות מקרקעי ישראל, ואני אסביר. ישנם מספר הכנסות שצפינו אותן לאור הבטחות של רמ"י לשווק מגרשים, לדוגמה אם זה באזור תעשייה חצב, 3 מגרשים שרמ"י עמדו לשווק, אך בשל כל מיני נסיבות טכניות שם, הם דחו את השיווק הזה לשנה הבאה ולכן גם עדכנו את ההכנסות בהתאם לכך. גם באזור תעשייה נחשונים, הייתה כבר חוברת באוויר של מגרש שהיה אמור להיות משווק, בתחילה רמ"י דחו 26

ישיבת מליאה – 2.8.26

את לוחות הזמנים, ולאחר מכן הם הורידו את החוברת והקפיאו את השיווק. צריך להבין שגם השיקולים וההחלטות ברמ"י נעשות בהתאם למה שקורה בשוק הנדל"ן, ובארץ עם הריבית, רמ"י החליטו שכרגע יותר נכון להם לשווק מגרשים באלעד, מאחר והמגרשים האלו הם בייעוד של תעשייה והמגרשים שלנו הם מגרשים של משרדים. מבחינה כלכלית הם החליטו שהם רוצים תחילה לראות את התוצאות של המגרשים שם ולאחר מכן לצאת בשיווק אצלנו, ולכן גם כאן אתם רואים בנחשונים שעדכנו את ההכנסות, גם ברמת חציון, אבל גם ברמת התחזית. אני יותר אדבר על התוצאות השנתיות, כי זה מה שמשפיע על ההחלטות ועל מה שנחליט בסוף. בצור נתן - 3 מיליון שקלים שצפינו על 35 מגרשים לבני המקום, מבדיקות שעשינו, ההכנסות האלו יגיעו למועצה כשבעלי הקרקעות יגיעו לוועדה ויבקשו היתרים, אז תצא להם שומת השבחה ולא בעת השיווק, ולכן גם כאן עדכנו. ה-2 מיליון שקלים למטה, זו הלוואה שאישרתם לטובת בית ספר "יחדיו". ה-2 מיליון שקלים מופיעים גם בהכנסות, אבל גם כעדכון בהוצאות. כן חשוב לי להגיד שהפרויקט הזה עדיין לא יצא אל הדרך. ברמת ההכנסות - עדכון מטה של כ-10.5 מיליון שקלים, ברמת ההוצאות ישנו חיסכון קטן של כחצי מיליון שקלים, ולכן ברמת השורה התחתונה ישנו גירעון. זאת אומרת, במידה וכלל הפרויקטים שאושרו יסתיימו עד סוף השנה, והמועצה תצטרך להזרים את כלל הכספים עד סוף השנה, יהיה גירעון של כ-14 מיליון שקלים. אני כן אגיד למה כרגע אני לא רואה לנכון לבוא ולבקש לאשר כאן הלוואה, מ-3 טעמים:

מאיה עוז [גזברית המועצה]: ראשית, ישנן מספר שומות שנמצאות באוויר. אני לא יודעת כרגע להגיד אם באמת נקבל כספים מהשומות האלו, אבל זה משהו שיכול להתפתח, וכן המועצה יכולה לקבל כספים.

לדוגמה, השבחה בית ברל, יש שם פרויקט שהיזם מאוד להוט ורוצה להתקדם, והסיפור הזה של היטל ההשבחה כן משהו שעומד בדרכו, כדי לקבל את ההיתר שהוא מבקש. בנוסף, ישנם תב"רים שאנחנו יודעים שהם לא התקדמו לסיום. רק ביישובים, כלל התב"רים הפתוחים עומדים על 14 מיליון שקלים. לכן אנחנו בגזברות לאור ניסיון עבר, לא רואים איזשהו סצנריו, לפחות 10 מיליון מתוך ה-14 לא נידרש להזרים לטובת התב"רים האלו. שנה הבאה, אנחנו גם נראה את ההכנסות של שנה הבאה ונקבל החלטות בהתאם. יכול להיות שגם פרויקטים שנאשר לטובת המועצה, יהיו פחותים לאור ההכנסות שיהיו. בנוסף, על הפרויקטים שאישרתם בתוכנית העבודה הכללית, עברנו ביחד עם המנכ"ל וראינו שישנם פרויקטים של 2 מיליון שקלים שאפשר להקפיא, ולא להביא אותם לכאן לאישור. ישנם פרויקטים שבנינו על כספי המועצה ובינתיים הצלחנו להביא כספים אחרים. לדוגמה, המדרגות בבית מיתר, 450,000 שקלים שהצלחנו להביא תרומה מהעמותה האנתרופוסופית של 350,000 שקלים. ישנם עוד מספר פרויקטים, לדוגמה פרויקטים בנושאים ביטחוניים, הצלחנו להביא המון כספים ממשרד הביטחון והצבא, וראינו שאין צורך לאשר כאן תב"רים ואת כל תוכנית העבודה הצלחנו לממש באמצעות כספים חיצוניים, ועוד כאלה פרויקטים. ישנם פרויקטים של 2 מיליון שקלים שלא נביא לאישור, ולכן זה מפחית מתוך ה-.14 ולכן נכון לנקודת הזמן הזו, אני לא מביאה אליכם הלוואה לאישור. יכול להיות שבהמשך השנה, אם נראה שיש צורך להזרים כספים באופן מיידי ואי אפשר לעכב פרויקט מסיבות חיוניות ביטחוניות, אז אני אבקש גם לאשר הלוואה, זה כן, או שנה הבאה.

27

ישיבת מליאה – 2.8.26

חברת מליאה מדברת ללא מיקרופון: את יכולה להסביר לי על נחשונים, מדוע התשלום נדחה?

מאיה עוז [גזברית המועצה]: בנחשונים ישנם 6 מגרשים באזור שיפוט שלנו. אני מזכירה, בלי קשר, יש שם חלוקת הכנסות עם אלעד, 60-40 לטובת אלעד. אבל יש שם 6 מגרשים. 2 מגרשים שווקו בשנתיים האחרונות, ויש שם יזמים שמבצעים מספר צעדים מול הוועדה, כדי להגיש בקשה להיתר. עוד 4 מגרשים שצריכים להיות משווקים. מגרש אחד ביקשנו מרמ"י לשווק, הם באמת פרסמו חוברת. לא היו שם לוחות זמנים, הם רצו כנראה להרגיש את היזמים ואת הביקוש בשוק. לוחות הזמנים נדחו ולאחר מספר חודשים החוברת הזאת ירדה מהאוויר. כשביררנו איתם מדוע היא ירדה מהאוויר, רצינו גם לוודא שאין כאן מניעים שהם מניעים נסתרים פוליטיים, הסבירו לנו שמדובר במניעים כלכליים. מאחר ואין כרגע ביקוש למשרדים, הם רוצים לשווק תחילה את המגרשים שנמצאים באלעד, מאחר והייעוד שם הוא ייעוד תעשייה בלבד, ולאחר מכן לשווק את המגרש בדרום השרון. מאחר והטבלה הזאת מציגה רק הכנסות תזרימיות שייכנסו ב-,2026 אני לא רואה לנכון לתקצב כאן הכנסות.

דוד שוורץ [שדה ורבורג]: מאיה, איפה הכסף של תב"ר היישובים שדובר? ראיתי במאזן, אנחנו במינוס 2.5 מיליון.

מאיה עוז [גזברית המועצה]: באיזה מאזן?

דוד שוורץ [שדה ורבורג]: אמרת שלא יקיימו את התב"רים של היישובים עם 10 מיליון שקל כנראה.

מאיה עוז [גזברית המועצה]: יש תב"ר פתוח, זה מופיע ב-2 שורות. תב"רים ליישובים ,2026 אתה רואה 8.6 מיליון, ולמעלה יש מימון פרויקטים שטרם הסתיימו ,11.8 זה מופיע גם שם.

דוד שוורץ [שדה ורבורג]: את אומרת, אם לא ישתמשו בזה אז זה חלק מהגירעון.

גל קפלן [שדי חמד]: אני רוצה להעלות אופציה כזאת, אבל נגיד שהמועצה לקחה לאחרונה על עצמה את הבנייה של בית ספר "יחדיו". מאחר וזה תהליך שעדיין לא התחיל, יכול להיות שנוכח הגירעון יהיה מקום להקפיא את הבנייה, כי זה הרבה כסף?

מאיה עוז [גזברית המועצה]: הפרויקט הזה עדיין לא התחיל. אבן הדרך הראשונה, אם אתם זוכרים את המצגת שהצגתי, הוא העתקת מתקן השאיבה במימון הקיבוץ. ברגע שזה יקרה, יהיה ניתן שהמועצה תניע את הגלגלים לביצוע הפרויקט. אני לא מניחה שזה יקרה השנה, אני מניחה שיהיה אפשר לעשות את הדיון הזה.

דוד שוורץ [שדה ורבורג]: השאלה אם לא כדאי מראש להחליט שמקפיאים את זה, עד שהמצב צריך להתבהר בהמשך ככל שיש פה התחייבות של 12 מיליון שקל של המועצה?

28

ישיבת מליאה – 2.8.26

אורי פדלון [מנכ"ל המועצה]: אני אגיד שני דברים בנושא הזה. דבר ראשון צריך לזכור שאנחנו נמצאים במשא ומתן להסכם גג. זה מתקדם וצריך לקחת את הדבר הזה במכלול השיקולים. דבר שני, יש מנהלת אגף חינוך חדשה, בכפוף לאישור ועדת המינויים של משרד הפנים, אני חושב שנכון שהיא תבוא ותדבר על הנושא הזה כשהיא תיכנס לתפקיד.

חברת מליאה מדברת ללא מיקרופון: אז אולי כדאי לשים לנו את זה כנושא.

אורי פדלון [מנכ"ל המועצה]: אנחנו זוכרים את זה, לא מתחילות עבודות בקרקע. אנחנו לוקים את זה בחשבון אבל בואו ניתן לה רגע. בעוד שבועיים ועדת מינויים של משרד הפנים, נאשר והיא תבוא לדעתי אפשר כבר במליאה הבאה שהיא תבוא, ובכלל תשמעו גם את התפיסת עולם החינוכית שלה. נבין לאן הולך כל האירוע.

חבר מליאה מדבר ללא מיקרופון: אנחנו לא נגד בית הספר. אנחנו בבעיה תקציבית.

אורי פדלון [מנכ"ל המועצה]: הבנתי.

צפריר שחם [גני עם]: האישור היה לתכנון בית הספר, לא לבנייה עדיין.

אורי פדלון [מנכ"ל המועצה]: לא, לבניייה של כולו.

מאיה עוז [גזברית המועצה]: לא, אושר הפרויקט כולו. התב"ר דיבר על 5 מיליון שקלים.

אורי פדלון [מנכ"ל המועצה]: אבל ברגע שמתחילים את התכנון, אף אחד לא, ברגע שנשקיע 4-5 מיליון בתכנון.

מאיה עוז [גזברית המועצה]: לא נעצור את הפרויקט.

החלטה: מליאת המועצה רשמה בפניה את הצגת תיק ההשקעות יוני 2025 מפי הגזברית.

אורי מרגלית [סגן ראש המועצה/רמת הכובש]: חברים, עוד שאלות? תודה רבה לכולם ולהתראות במליאה הבאה.

הישיבה ננעלה

בברכה,

29

אושרת גני גונן, ראש מאיה עוז, גזברית אורי פדלון, מנכ״ל

המועצה המועצה המועצה

30