פרוטוקול ועדת ישיבת מועצה מס' 12

פרוטוקול ישיבת המועצה המקומית אפרת - מס'

יום שני, ט' בכסלו ה'תשע'יה, 1 בדצמבר 2014

נוכחים : עודד רביבי - ראש המועצה

דבורת גיני-מלכי - חברת מועצה

מיכאל דהן - חבר מועצה

דובי שפלר - חבר מועצה

בקי אבנר - חברת מועצה

דורון כהן - חבר מועצה

מנחם שפיצ - חבר מועצה

נעמה טל - חברת המועצה

משתתפים: שרון הורוביצ - גובר המועצה

תמיר פוגל - מבקר המועצה

משה בן אלישע - מהנדס המועצה

עקיבא סילבצקי - יועצ משפטי

נדב צחור - קבייט

אליהו מזרתי

סדר היום:

. פרידה ממר אלי מזרתי.

. חובות מועצה אזורית גוש עציון.

. סקירת המצב הביטתוני.

. סגירת השער צפוני בשבתות ובתגים וכניסת פועלים.

. שינוי בחוק עזר של שעוני חמים.

. נושא תביירים.

₪00 2 כ ₪

ישיבת המועצה המקומית אפרת - מס!

164

נושא

הצגת משמעויות-

מכרזים חדשים

בדגן ובתמר

פרידה ממר אלי

מזרחי

עדכונים גוש עציון

עדכונים מצב

בטחוני

סגירת שער צפוני

בשבתות וחגים

אישורי חברי

הוועדות

עדכון על שינוי

בחוק עזר של שעוני

המים

אישורי תבייריס

עדכונים- טיול בתי

ספר

עדכונים- בית כנסת

דקל גי

עדכונים- רחוב גפן

חד סטרל

עדכון תקציב

עדכון קליטת עליה

מצרפת

החלטת

אושרו כל חברי הוועדות

והיוייריס

אושרו התברייים- ייעוו

לתמורהיי פינות עבודה

לנוייש ובניית 4 כיתות גן

בוית.

אושר

כולם בעד, אין

מתנגדים.

כולם בעד. אין

מתנגדים ואין

נמנעים.

נמצא בעמוד

9

15

2

2233

10

0

3

6

56

5

6

56

88

ישיבת המועצה המקומית אפרת - מסי

164

עודד רביבי:

אנחנו פותחים את ישיבת המועצה. נתתיל בסעיף של הצגת המשמעולות, המכרזים החדשים בדגן ובתמר. בעצם מה שהשתנה מאז הישיבה הקודמת ועד היום וה משרד השיכון יצא במכרזי פיתוח נוספים. מכרזי הפיתוח, משמעותס פינוי קרוואנים נוספים בלוחות זמנים די קצרים. מטבע הדברים כרגע התחצית היא יחסית קרובה. על פי הניסיון שלנו בתמר הדברים מתרתבים ללוחות זמנים יותר מרווחיסם אבל חשוב שתבינו את המשמעויות, תבינו את התוכניות ואחר כך

נעדכן גס לגבי לוחות הזמנים. משה, בבקשה.

משה בן אלישע: נעדכן אותך גם שהיום היה סיור קבלנים של הקבלן לפיתוח גם בתמר וגם בדגן

עודד רביבי:

וגם לזית, בעיקר מכרזים של פיתות.

שה בעצם נגזרת של המכרזים האלה.

משה בן אלישע: ברור. אני רק רוצה להגיד את לוח הזמנים שמתוכנן לקבלנים כדי שנוכל לגזור

עודד רביבי:

מזה גם את הדברים. היום בשטח בתמר כביש הגישה, חלקו עד לפה הוא נפרד.

הקטע הזה עדיין לא סופי. הקטע של הכביש הזה נפרד עד לפה. הקטע של הכביש הזה נפרד עד לפה. במכרזים הבאים למעשה וזה יפרוץ את כל הטבעת הזאת, להשלים את הטבעת הזאת גם כן וכמובן גם הדבר הוה, כולל הדבר הזה וכולל ההתחברות למטה לכביש. מבחינת הקבלנים - הם תוך חצי שנה חייבים להכשיר את המגרש הזה לקליטה של מכינת סורק. חודשיים אחרי זה משרד השיכון מנקה את כל הגבעה מבחינת כל התשתיות שקיימות. המגרשים האלה מפונים.

דקה, דקה, תן פה לקבל את אליהו מזרחי בהתרגשות. אנחנו התחלנו את ישיבת המועצה כי אתה עוד לא היית. אנחנו סיימנו תכנון ובניה מוקדם, אז אנחנו רק נגמור לתת למשה להציג את התוכניות של מה שקורה כרגע בתמר ובדגן, גם כדי

שיהיה לך קצת נחת ואז נעבור לקטע שמוקדש לך.

משה בן אלישע: הפיתוח של הדבר הזה וה במכרו. תוך חצי שנה אמורים להכשיר פה גס את

עודד רביבי:

הכבישים וגם את המגרש הזה עם כל התשתיות כדי לאפשר מעברים של המכינה וכמובן צריך לפנות כבר בטוות הקרוב ביותר, תוך חודשיים-שלושה את המתחם הזה כדי שאפשר יהיה לעבוד על הכבישים האלה.

המתתם הזה זה הקרוואנים החדשים.

משה בן אלישע: הקרוואנים החדשים. ברגע שידונו על הדבר הזה כל הכביש וכל הסובה יעלם,

כלומר לא יהיה כבר סובה, לא יחיה כלום. גם הגבהים פה משתנים, לכן כבר

ישיבת המועצה המקומית אפרת - מסי

114

כשהמכינה תעבור לפה, אז כבר הס מבחינתם מתוכננים לגלח את כל הגבעה

מבחינת התשתיות ולנקות את השטח.

דבורה גיני-מלכי: זה קרוואנים חדשים תוך חודשיים בערך וכל השאר תוך חצי שנה?

משה בן אלישע: כל השאר תוך חצי שנה-שמונה חודשים. שלב אי של הגבעה זה תוך חודשיים-

דובי שפלר:

משה בן אלישע

עודד רביבי:

משה בן אלישע:

קריאה:

עודד רביבל:

קריאה:

עודד רביבי:

משה בן אלישע:

עודד רביבי:

מנחם שפי\:

עודד רביבי:

שלושה הדבר הזה. תוך חצי שנה-שמונה חודשים כל הדבר הזה גם. וה גבעת התמר.

חצי שנה מרגע חתימת התוזה.

:כן, ברור. אגב, המכרוים יצאו היום ב-15 לחודש - - - . כבר מסירת המכרוים חורה למשרד השיכון.

היה לח להוציא את המכרזים עכשיו. נקבעו לוחות ומנים יחסית לחוצים כל משרד השיכון רצה לממש את זה בשנת התקציב הנוכחית ולכן בעצם לוחות זמנים יחסית מאוד מאוד קצרים למכרוים של משרד השיכון, ואם תאריך המסירה הוא עד ה-15 בדצמבר, זה אומר שיוכרוו ווכים עוד במהלך 2014, ליחתמו איתם במהלך 2014 כדי שזה יכנס לשנת התקציב הנוכחית.

שאלות לגבי התמר!

מה עם המגרש של המכינה? צריך לעבור איושהו תהליך!

צריך לעבור נוהל הקצאות והכל. לא יהיו קיצורי דרך. משה, ה מגרש משולב.

הוא גם למקווה.

לא מקווה, מרכו נשים.

המגרש עצמו הוא 5 דונם אבל יש לו פה הרחבה - - -

יש שס שטחים שהם במסגרת אדמות המדינה אבל עדיין לא מסומנים פה על המפה.

הכנת השטת - אנחנו מכינים - - -

אנחנו לא מכינים כלום. משרד השיכון מכשיר את המגרש הזה. לא כל ה-5 דונם יוקצו בהליך הקצאה למוסד שיוכה בו. הרעיון הוא לקחת את המגרש הזה ולפצל

אותו לשניים. לא: ודע כרגע מה היחסים מבחינת הגדלים, אבל חלקו יהיה

למרכו נשים וחלקו יהיה למוסד חינוכי.

דבורה גיני- מלכי: המקווה יהיה ליד הישיבה?

קריאה:

כן.

ישיבת המועצה המקומית אפרת - מסי

184

דבורה גיני-מלכי: בואי תסבירי לי.

עודד רביבי: | היה כבר ישיבה עם כל האנשים.

דבורה גיני-מלכי: אמרנו גן, אמרנו תנועת נוער.

עודד רביבי: | לא אמרנו גן. דבורה מלכי, היתה לי ישיבה עם כל פורום הנשים המודאגות ואנל

חושב שאחרי הישיבה הן לצאו רגועות. זה יהיה המקווה הכי צנוע לטבילת נשים שיש באפרת.

דבורה גיני-מלכי: יחלקו מסכות מהכניסה. איך עושים את והז

עודד רביבי: = *ותר טוב ממה שעשו את זה עד היום. ליד הסופרמרקט מול בית ספר וליד בית

הכנסת זה מקום מעולה! היתה פה ישיבה עם כל פורום הנשים המודאגות.

הסברנו להן מה התכנית.

דבורה גיני-מלכי: את היית בפורום הנשים המודאגות!

נעמה טל: יש לי נציגה שם.

דבורה ג*ני-מלבי: אוקיי.

עודד רביבי: | לכן התעקשתי שאנחנו לא בונים מקווה, אנחנו בונים מרכז לנשים.

דבורה גיני-מלכי: וגם פדיקור-מניקור ומי שבדרך רוצה, שתעשה את זה.

עודד רביבי: | היה שם גם בית מדרש לנשים. יכול להיות אפילו מרפאות לרפואה נשית. אנחנו

בוחנים אפשרות לעשות שיתוף פעולה יחד עם המחייר. הולך להיות קומפלקס ענק שאחת מהפונקציות שלו היא מקווה, ואז בעצם כל מי שתיכנס לשם, לא ידעו בדיוק מה המטרה שלשמה היא נכנסת, מצב שלא קיים היום באף אחד מהמקוואות של הנשים שיש. בסופו של דבר איפה שלא יהיה מקווה אה במקום שהוא מושך תשומת לב. אם את שמה אותו על כביש ראשי אז רואים אותו ואם את אותו בפינה חשוכה, אז רק מי שהולכת לשם, יודעים למה היא הולכת לשם, או צריך להתמודד עם המציאות של איפה שהמגרשים המיועדים לכך ולבנות את זה בתפאורה כזאת שתאפשר מקסימום צניעות. הדברים הוסברו גם לרב ריסקין שגם היה מעורב בדאגת הנשים המודאגות ודעתו גם נחה מהפתרון המוצע כרגע.

אני חושב שבסופו של דבר אס נצליח באמת לבנות את זה בצורה שבה אנחנו רוצים, היה מקסימום צניעות כמו שאין בשום מקווה שפועל באפרת.

נעמה טל: יש עמותות נוספות חוץ מהנושא של מרכז השנים לגבי הישיבה: יש עוד גורמים

שהיו מעוניינים לקבל את המגרש הזה?

ישיבת המועצה המקומית אפרת - מסי

184

עודד רביבי:

מנחם שפי:

עודד רביבי:

דובי שפלר:

קריאה:

דובי שפלר:

קריאה:

דורון כהן:

קריאה:

דורון כהן:

עודד רביבי:

דורון כהן:

עודד רביבי:

דורון כהן:

עודד רביבי:

לא יודע, נצטרך לפתוח בנוהל הקצאות ואז לראות אם יש עוד אנשים שמעוניינים, אז נראה.

אם אני מבין נכון, עס הזמן הם יעבדו את השטח הזה?

ההבנה שלנו עם הישיבה גה שאנחנו מפנים להם את הקרוואנים לקרקע החליפית.

רק עוד מילה אחת לגבי התמר. מעבר להצגה שמשה הציג, מה ההשלכות מבחינת התושבים!

יצא מכתב שאת החלק החדש עד ה-30 בינואר צריכים לפנות.

מכתב שיצא בימים האחרונים!

אתמול.

רוב החבריה עזבו כבר.

כמה גרים שם?

תשמעי, אנשים לא ציפו לכל כך מהר אבל ליווינו את זה. היום אנחנו קיבלנו הערכה של עד לוני.

אנחנו בסופו של דבר דואגים לעדכן את התושבים. דורון גר בקרוואניס הישנים.

יש חצי שנה עד שהקרוואנים של הישיבה צריכים להתפנות. אנחנו דואגים לעדכן

את התושבים בשני מישורים: פעם אחת במישור הכי פורמלי ברגע שאני יודע מה

התאריכים אז אני מעדכן אותם בתאריכים כדי שלמועצה יהיה כיסוי. פעם שנייה כשאני מבין שיש לי אפשרות לתת אורכות, אז אנחנו נותנים אורכות.

הקרוואנים של דורון, דיברנו שהם מתפניס עד לסוף השנה הואת, עד סוף 2014.

היו שס קרוואנים שכבר היו צריכים להתפנות ואנתנו כל פעם נתנו להם אורכה של עוד שלושה חודשים.

הקרוואנים החדשים?

החדשים.

עד 30 בדצמבר.

עד ה-30 בדצמבר ואנחנו כל פעם נותנים ארכה כי אין לנו אינטרס לפנות לפנל הזמן, אבל אנשים בסך הכול קלטו את ּה ונערכו. יש לא מעט אנשים שקנו בתוך

אפרת. כל יום שהסם מצליחים להישאר, אז הס חוסכים בשכירות.

ישיבת המועצה המקומית אפרת - מסי

164

דורון כהן: רוב התבריה באזור שלנו וה חבריה שקנו וחבריה שעברו מהאזור החדש לאזור

שלנו כי הם קנו, אז אנחנו באיוה סוג של מרוץ של ומן.

עודד רביבי: = אני לא יודע להגיד לכם מספר מדויק, כמה משפחות גרות שם היום.

דובי שפלר: | בשכונה החדשה יש 28 קרוואנים, לא כולל הכמה שפונו.

עודד רביבי: = כן, משה, בוא נעבור מהר לדגן.

משה בן אלישע: הכבישים שנפרצו עד היום זה הכביש הזה עד לכאן והכביש הזה עד לכאן בשלב

אי. שלב בי זה כל הכביש הזה עד לאזור חזה. כנייל הכביש הזה עד לאזור ההוא.

שלב גי וה למעשה כל השאר, זה כל הכביש הזה, הכביש הזה, הכביש הוה והכביש שנמצא פה למעלה. גס פה תוך חצי שנה משרד השיכון אמור להכשיר את מגרש 823 לקליטת הקרוואנים של - - -. חודשיים אחרי וּה כל הדבר הזה, הם מנסיים - - - כדי לפנות את כל התשתיות הקיימות כדי לתת את המגרשים לקבלנים שווכים. בשלב ראשון אנחנו צריכים לפנות את כל הקרוואנים שנמצאים על התוואי של הכביש הזה. נבדוק אס אפשר לדחות את הדבר הוה שיתחילו לפחות את הכבישים מסביב וזה בשלב יותר מאוחר יחד עם השלב הזה.

אס זה אפשרי, טוב, ואם לא נצטרך גם לפנות את הדברים האלה. כבר הכול נמצא על התווא? ומפריע לכביש הזה. כל מה שנמצא מעל , גם אלה, צריכים לפנות אותם תוך חודשיים-שלושה.

עודד רביבי: | הוורוד הגדול ה הפעוטבע.

משה בן אלישע: נכון.

עודד רביבי: | שפשוט יקבלו איושהו יחס. מצד ימין הפעוטבע, מקב של השלושה ובעצם אלה

שהיו לנו בשימוע, וגם הירוק מימין והצהוב משמאל.

קריאה: לא, הצהוב לא היה בשימוע.

דובי שפלר: | הירוק הימני ביותר גם היה לנו בשימוע.

משה בן אלישע: הצהוב, היתה הבנה שזת - - -

דובי שפלר: אמרנו שיש לו חוזה.

משה בן אלישע: צריך להבין גם שברגע שהכביש הזה יורד, גם החניון הזה יורד. היום אפשר

להגיע כמעט לכל הקרוואנים.

דובי שפלר: היום מהכביש התחתון אי אפשר להגיע.

ישיבת המועצה המקומית אפרת - מסי

184

משה בן אלישע: אז אי אפשר. ברגע שיפרצו את הכביש הזה, גם מתבקש שכל הדבר הזה, למעשה

דובי שפלר:

גם כן תוך חצי שנה כל הגבעה הזאת למעשה צריכה להתרוקן ואנחנו נעשה מאמצ כדי לראות אם אפשר את החבריה שנמצאים על התוואי הזה לדתות לשלב היותר מאוחר של העבודות, שבעוד חצי שנה כשאלה יעבר - - -

אני לא מצליח להבין.

משה בן אלישע: כל מה שנמצא מעל הכביש הזה או בתוואי שלו מפריע לעבוד כבר בעוד חודש.

עודד רביבי:

דובי שפלר:

תוך חצי שנה אמורים להכשיר את המתחם החדש של 828. תוך חודשיים אחרי זה את כל הקרוואנים של הישיבה לשם ואחרי זה מנקים את כל הגבעה מהקרוואנים ומהתשתיות של הקרוואנים. למעשה הקבלן תוך חודש :כול להתחיל לעבוד על הכבישים האלה, לדחות את הביצוע לקיץ ועד הקיץ אנחנו צריכים לפנות גם את אלה.

שאלות לגבי הדגן?

גם פה אני שואל מה נעשה מול התושבים.

משה בן אלישע: אנחנו נערכים כרגע לפנות לכל התושבים מעבר למכתבים המקדימים שהיו. יש

עודד רביבי:

דובי שפלר:

לנו לוח זמנים. אנחנו מכינים עכשיו פניות לכל אחד. בגלל זה גם הצענו לך לראות איה קרוואנים שלך אתה מעביר לשם, למגרש שמיועד לדבר הזה, כדי שאפשר יהיה להכשיר אותו ולעשות תכנון של העברה חצרה.

אני מזכיר לכם רק דבר אחד. בדגן אנחנו במצב פחות מסודר מאשר בתמר.

בתמר יש לנו חוזים עם הדיירים. בדגן אין לנו חוזים עם הדיירים. בגלל זה הגענו פעם שעברה להליך של השימוע. בצורה של פינצטה נתייחס לכל קרוואן כדי להבטיח את הפינוי הכי נוח שאפשר.

אני מזכיר את מה שדיברנו בישיבת המועצה האחרונה. יכול להיות שנמשיך

להשתמש בשירותיו של הרב דרייפוס. אני חושב שאפשר להגיע לפתרון עס כולם.

עקיבא סילבצקי: ככל שהרב דרייפוס יכול לעזור, אז זה טוב. גם הרב דרייפוס הבהיר לי בשיחות

דובי שפלר:

טלפון שהיו לי איתו החודש לא פעם ולא פעמיים שהוא מוגבל במה שהוא יכול לעשות. אני נמצא איתו בקשר ישיר, מנסה לעזור לו, הוא עוזר לי.

אני רק אומר לאור הדברים שנאמרו, שווה בהחלט להשתמש בזה שלא נגיע לקצה של הסתכסכות ואז נצטרך לפתור את הבעיה, אלא מראש נלך לדרכי נועם,

ואני מאמין שנפתור את הבעיות של כולם.

ישיבת המועצה המקומית אפרת - מסי

114

עודד רביבי:

דובי שפלר:

עודד רביבי:

דובי שפלר:

עודד רביבי:

דורון כהן:

עודד רביבי:

עוד שאלה לגבי שתי הגבעות, התמר והדגן. גן הילדים הבנוי בתמר - בעצם לווצר מצב שבספטמבר 2015 הגן יהיה המבנה היתידי שיעמוד בכל הגבעה.

למיטב הבנתי כנראה שלא יפתח שם גן. אנחנו נערכים לבניית שלוש כיתות גן נוספות בזית כדי לתת מענה לאוכלוסיה החדשה ולסגירה של הגן בתמר, בגלל שיהיה מצב ששתי כיתות הגן בתמר יהיו פנויות, דבר שיאפשר לנו שם להשקיע את אגרת מבנה הציבור, לבנות את השלד לבית הכנסת כקומה שנייה. מגדל הקלפים בעזרת השם לא יפול לנו ברות והכל ילך כמו דומינו אחד אחרי השנל.

אוקיי, והפעוטבע!

פעוטבע, אנחנו נצטרך לבדוק האם יש הצדקה להעתיק אותו ומה העלויות של העתקה. בומנו כשבנינו אותו ידענו מראש שזה מבנה ומני והזמנת העבודה היתה שתהיה כזאת שאפשר גם להעתיק אותו. נצטרך לראות מה האפשרות של זה ואז לפי נקבל החלטה. כרגע ה נמצא בבתינה. עוד אין על זה התלטות.

ולגבי בניה של גן/מעון?

אנחנו נערכים גם לזה. הגשנו קולות קוראים גם בתמר, גם בדגן לבניית מעונות יום דרך משרד הכלכלה. כיתות גן - אנחנו מתקדמים מול משרד החינוך, גם תמר, גם דגן, גם זית. בלי נדר בכל השכונות מוסדות התינוך יהיו מוכנים לפני התושבים.

מה שכן צריכים להיערך, שם כן מפנים את הגבעה ביוני, אז יש את חודשי הקיף של הקייטנות של הגנים.

נראה בדיוק מה קורה שם עם לוחות הזמנים ואז נראה איך אנחנו עושים את זה.

דבורה גיני-מלכי: עודד, האם בגלל שהתבייעות הן ישנות, של עשרים שנה, האם יש לוה השפעה

קריאה:

עודד רביבי:

קריאה:

גם על המפרט של הכבישים! האם הם יותר צרים מאשר אם הם היו מאושרים היום!

הפוך. היו מאשרים אותם היום, היו יותר צרים מאשר עכשליו.

בזמנו בנו כבישים יותר רחבים.

יש מדיניות של מיתון תנועה כדי שאנשים יסעו יותר לאט בשכונות עירוניות.

עקיבא סילבצקי: מצד שני יש חוסר חניות לעומת - - -

דבורה גיני-מלכי: כן, וה אני יודעת.

עודד רביבי:

טוב, שאלות נוספות למשה?

10

ישיבת המועצה המקומית אפרת - מסי

184

בקי אבנר:

אליהו מזרח?:

לפני כחודש עזב אותנו אליהו מזרחי. אליהו היה אחד מעמודי התווך ביישוב.

קהילתו הקרובה וקהילת אפרת הגדולה לא בדיוק הבינו את הצעד שמשפחת מורחי החליטה לעשות. התירוץ שניתן לנו היה כי הם רוצים לגור קרוב לבן וקשה להם הנסיעות. מי שזה משכנע אותו, יופי, מי שלא, יצטרך לחיות עם זה כל זאת ההחלטה שלהם. אנחנו ביקשנו ממנו בסמוך למועד מעבר הדירה לבוא כדי שנוכל להיפרד ממנו פה בפורום הזה של ישיבת מועצה, אבל הם היו בחופשה באילת, אז הזמנו אותו לישיבה היום. גם מי שמהחברים רוצה לומר דברים, אז גם זה *ופיע בפרוטוקול וגם ואת הדרך שלנו להיפרד מאליהו. אליהו כמיטב המסורת גם הכין דברי פרידה שהוא רוצה להשמיע לפורום הזה. בסוף גם ניתן לו איוושהי תשורה קטנה כי אי אפשר לתמצת לא במתנות ולא במילים את העשייה הענפה של אליהו באפרת.

אני צריכה לצאת. יש לי אוכרה לאמא שלי גייל. אני רוצה רק להגיד תודה לאליהו על כל העשייה שהוא עשה. אתה חסר לנו גס כשכן, גם חלק מהקהילה.

אנחנו נשמח לארח אתכם כאורחיס גם אצלנו מתי שתרצו.

תודה רבה.

עקיבא סילבצקי . אני גם אומר משהו. אני לא חבר מליאה אבל מה לעשות שאני פה. ובכן, כתושב

אליהו מזרח?:

דובי שפלר:

הזית אני אסיר תודה לאלי על זה שיש לי בית כנסת. צריך להגיד לכם את האמת, בשנים הראשונות של הזית היה לנו פלונטר תכנוני. לא היה מקום לבנות בית כנסת צמוד קרקע עם השטח שהיינו צריכים. אלי בדיוק נכנס לתפקיד וקבע את סדר העדיפויות, אמר חד משמעית לציבור, רוצה בית כנסת מכובד, וה מה שמגיע לו, וה ישוב דתי, וה אפרת, בשביל זה אנשים באים לפה. עשה את מה שעשה, הפעיל לחץ איפה שצריך וברוך השם וכינו למגרש, זכינו לבית כנסת, כך שבאמת זה משהו שאנחנו אסירי תודה עליו כל יום שאנחנו מתפללים בו.

תודה.

אני חושב שדבריו של אלי שהוא לא עוּב אותנו הם נכונים, כי אלי בעיקר נתן לאפרת כל השנים שהוא גר פה בעיקר את הלב ואת הלב אי אפשר להוציא מפה והלב נשאר פה והשפעה של הלב הוּה שלך, אני חושב עוד הרבה שנים למרות

עזיבת המגורים פיוית, תשפיע פה על אנשים רבים, חלק גלוי כמו שאמרת וחלק

11

ישיבת המועצה המקומית אפרת - מסי

1864

אליהו מזרח?:

מיבאל דהן:

אליהו מזרחי:

שרון הורוביץ:

במסתר. אני מאחל לך בעיקר אריכות ימים ושהלב שלך ימשיך לשאת אותך ואת מעשיך הטובים לטובת תושבי אפרת וכל האנשים שסביבך.

תודה.

אני גם רוצה להצטרף לברכות ללא ספק. אנחנו נמצאים בפרשיות שעוסקות ביעקב אבינו, או מידת תפארת, שילוב גס של גבורה וגם של חסד. איוושהי דרך טובה שיעזור לאדם, וו שהיא תפארת לעושיה ותפארת לו מן האדסם. אני חושב שאין דבר שאי אפשר להגיד אותו על אלי, שגם כל הדברים שהוא עשה, ומי שיודע ואני לפחות הייתי מעורב בדבר אחד קטן עם הבת שלי ואני יכול להעיד איוו עזרה לא לתושבי אפרת, רתוק מן העין בכלל. הבת שלי עשתה שירות לאומי בבת ים והיה צריך לעשות בת מצווה לאיוו ילדה שבאה מבית שאין בו כלום.

צריך להרים בת מצווה לילדה. היא שאלה, או מאיפה אני אביא כסף! השיגה את כל הדברים אבל היה צריך כסף לשלם לכל אותם אנשים. אמרתי לה, תיפני לאלי לעורה והוא יעזור. רק תיפני ותראי. הדרך נפתחה והרבה מאוד כסף ורס שם.

אין מילים להגיד, כי אני חושב שזוהי תפארת לעושיה ובעיקר תפארת - - - וכולנו באמת עכשיו אלה שאומרים את התפארת לאדם. התפילה שלי היחידה היא שבעורת השם שבאפרת ירבו כמותך ובישראל.

תודה רבה.

אלי למעשה היה ראש מועצה בין שתי רשימות, אחת ה שיבדה לחיים ארוכים וטובים, עודד, ואיתן גולן \'יל. אלי היה - - - איש לגישור, לא רק גישור שהוא מגשר בין אנשים, אוהב שלום ורודף שלום. איתן גולן, חייתה תקופה איומה, כל תקופת האינתיפאדה החריפה, החמורה. המועצה נלחמה להישרד בתוך ים של עובדים. אתר כך היו תקופות של קיצוצים. גסם מבתחינה כלכלית, מי שזוכר, תקופה שביבי נתניהו שר האוצר ופורו שם הפנים. היתה תקופה קשה. בא אלי מזרתי וקיבל מועצה של מלחמה, של אינתיפאדה. בשנים האלה הוא ידע להוביל את המועצה ממצב של סטגנציה, של הישרדות, להתחיל להוביל את היישוב ולהביא אותו לידיים הנאמנות של עודד עס בסיס כלכלי שכבר היה ברשות. אס נתחיל לחשוב, עקיבא דיבר על בתי כנסת. - - - לחשוב קצת יותר מעבר לענייני

ביטחון, מתקציב בתי כנסת, התחיל לשים יסודות למועדון עורא ומתקן

12

ישיבת המועצה המקומית אפרת - מס!

164

מנחם שפיצ:

אליהו מזרח?:

עודד רביבי:

למשחקים ששמנו בפארק העשור, זה ודאי עמד לימינו של עודד והוביל את אפרת להתפתחות שלא ראו למעלה מעשרים וכמה שנים.

אני לא יודע מה אפשר להוסיף לכל מה שכבר נאמר. אנחנו לא רוצים שזה ישמע כמו הספד חס ושלום, אבל מעבר לתפקיד של ראש המועצה, אז צריכים גם לוּכור לטובתך את מפעלי התסד שאתה הקמת ביישוב ושאתה ריכות ושאתה דאגת שוה יגדל במיוחד בעשייה אבל גם בתשתית, שדאגת שיקום עבורו. אני חושב שזה, בנוסף לכל מה שעשית כראש מועצה כמובן. אני חושב שזה הדבר שאנחנו כולנו נזכור אותך בגלל המפעל הגדול הזה של התחסד שהיית מעורב בו ביישוב הזה.

תודה.

כן, דבורה.

דבורה גיני-מלכי: אני פגשתי את אלי בפעם הראשונה לצערי כשאסתר עלוון נרצחה והוא בא

אליהו מזרחל:

לתמוך במשפחה. הייתי שנה ראשונה באפרת ואלי היה שם לאורך כל השבעה וליווה את המשפחה הרבה זמן. אחר כך היו הבחירות ושמחנו שאלי נכנס ובפעם הבאה הגענו למשרד שלו מבוהלים מכל מיני פרוצדורות שהיו קשורות לבית שלנו ולא ידענו מה לעשות. אלי הרגיע אותנו. באמת המאור פנים שאני כל כך מאמינה. גם אם לכולנו יש את אותם פתרונות לתת לאזרח, לתושב, המאור פנים והסגנון יכולים להיות מאוד חשובים. אחר כך כמובן הדאגה הגדולה שהיתה לנו שהילד נפצע. אני חייבת להגיד לך שאני נבהלתי כששמעתי שאתה עובר. אנל באמת לא מבינה למה. עודד אמר משחו, אז כל הברכות שיחולו על ראשך. הרבה כל טוב למשפחה ולילדים. תודה רבה.

תודה. האמת, זה מרגש. יעקב אבינו בתפילתו לפני הפגישה עם עשיו אומר ככה:

אלוקי אבי אברהם. הדבר הראשון שהוא חושב עליו זה שבח של המקום וחסדיו, שהוא הזכיר וכות אבות. בשביל :עקב אבינו הוא היה דבר חשוב מאוד והוא התחיל בזכות אבות, בתפילה שלו. לקדוש ברוך הוא, הוא התחיל בזכות אבות שהוא אמר, אלוקי אבי אברהם. אנשי הכנסת הגדולה בתחילת תפילת ה-18 גם -

- - . כל השנים הכנסת הגדולה תיקנו את התפילה בוה שאנחנו מתתיליס בזכות אבות. אני לאורך כל הדרך באמת בעבודה הציבורית שלי באפרת ראיתי שזכות

אבות עומדת לי לאורך כל השניסם ששירתל פה את הציבור. יעקב אבינו ממשיך,

3

ישיבת המועצה המקומית אפרת - מסי

164

זה השיר, קטונתי מכל החסדים. יעקב אבינו אומר, נתמעטו זכויותיה על ידי החסדים והאמת שעשית עימדי. החסדים והאמת שהקדוש ברוך הוא עשה עלמדל, איתי, - - - ומרובים הרבה יותר מחסדה. יעקב אבינו ממשיך ובכל האמת.

השתדלתי ללכת עס האמת שלי אך הקדוש ברוך הוא החזיר לי כפל כפליים ויותר - - -. יעקב אומר לפני השם, לא היה עימי לא כסף ולא והב ולא מקנה אלא - - -

לבדו. גם עניין קטן, לא היה עימי לא כסף ולא זהב ולא מקנה אלא ישר נכנסתי לעבודה הציבורית במועצה הדתית ולאחר מכן במועצה. את עבודתי הציבורית עשיתי נאמנה. במועצה הדתית הרבנים, הרב ריסקין, הרב גולן, הרב רייך, עליזה המזכירה הנפלאה של המועצה הדתית, חברי המועצה הדתית עזרו לי והצלחנו להרים את המועצה הדתית ממקום שלא הרגישו אותה בכלל למקום שהיא נתנה שירותים מעולים של שירותי דת. בנוסף התעסקנו גם עס חסד ועוד כל מיני דברים אחרים שהם בכלל לא קשורים למועצה הדתית. כל וה בוכות אותו צוות נפלאו, וגם במועצה בוכות הצוות הגדול והנפלא ובראשם רשל, שרון, משה. אנל לא רוצה להזכיר את כל השמות כי אשכח מישהו ואז אוי ואבוי לי. בוכות תושבים יקרים של אפרת שרצו לעזור, בזכות משפחתי הנפלאה שידעו תמיד לתמוך, לעודד ולתת את הכותח להמשיך, בעיקר גליה רעייתי שהרבה מאוד שעות נשארה בבית לבד בכל שעות היום והלילה. הרבה אנשים טובים היו איתי בדרכי הציבורית במשך למעלה מ-12 שנים. אני שוב פעם אומר, אני לא רוצה להזכיר שמות, אך אני חייב להזכיר שני אנשים יקרים: ראש המועצה איתן גולן זיל וראש המועצה ינון אחימן, יבדה לחיים טובים וארוכים. שניהם נתנו בי אמון ותמיכה להמשיך בעשייה, ואת זה אי אפשר לשכוח. תמיד הייתי רגשן, אך לאחר ניתוח המעקפים הפכתי לרגשן עוד יותר גדול ולכן אסיים כאן כדי לא להתרגש יתר על המידה. תודה לכולם, תחסרו לי מאוד. למי שאני כבר מתגעגע זה לתושבי אפרת היקרים. לא נשכח את התמיכה העצומה והכוח שנתתם לנו בתקופה הקשה שרועי נפצע קשה. תהיה ברכת השם עליכם.

לראש המועצה עודד ולכל חברי המועצה, להנהלה ולכל צוות העובדים, אני מודה מקרב לב על ערב פרידה מכובד זּה. ברכתי לך עודד ולכל חברי המועצה וצוות העובדים, שתמשיכו בעשייה הנפלאה שלכם עד שאפרת תהיה בעזרת השם עיר

ואם בישראל, בירת יהודה.

4

ישיבת המועצה המקומית אפרת - מסי

114

עודד רביבי:

אחרי אלי קשה לדבר כי אלי באמת רגשן מאוד, מדבר מהלב. אני ללשכת ראש המועצה נכנסתי מברכתו. כשהתלבטתי ניגשתי אליו ועוד לפני שפתחת: את הפה הוא אמר, אני שמח שהחלטת להתמודד. אמרתי לו, עוד לא החלטתי, אז הוא אמר לי, לא, שמעתי שהחלטת. אמרתי לו, אני ואשתי עוד לא החלטנו או איך אתה :ודע שהחלטתי? אז הוא אמר לי, תראה, הוא בעצם תוך כדי המשפט הראשון נתן לי תשובה לשאלה הראשונה. הוא אמר לי, אני לא מתמודד פעם נוספת ואני מאחל לך בהצלחה ואני יודע גם שאתה תהיה ראש המועצה. בשלב מוקדם אמרתי לו, איך אתה ודע הוא אמר לי, אני יודע. בעצם כשאני החלטתי להתמודד היה חשוב לי לדעת שאלי לא מתמודד, כי אמרתי לו שמולו אני לא אתמודד אבל במקום שאין איש, אז צריך להיות איש ואם הוא החליט לא להתמודד, אז החלטתי כן להתמודד. אלי בביטחון כבר ארבע חודשים לפנל הבחירות אמר לי, אתה תזכה. אלי מכיר את תושבי אפרת. מנחם נגע בתחום של החסד. אחד האתגרים הכי גדולים וה לבוא ולהסביר לאנשים שבאים מבחוץ שלמרות הגגות האדומים יש פה לא מעט מקרי חסד. יש פה לא מעט מצוקה. יש פה לא מעט משפחות קשות יום ואלי ידע לגעת בהם אבל גם לחבר את הקהילה אליהם ואת המפעל הזה אי אפשר לקחת. בקידוש שעשו לכבודו באוהל שמעון ואסתר אז אמרתי שיש כל מיני מנהיגים. יש מנחיגים שנולדים מנהיגים, מלאכים, נסיכים. הס מקבלים את וה בירושה, בדם, לא צריכים לעשות יותר מדי. יש כאלה לא עלינו שנבחרים בקלפי על פי מצוות הבוחר. יש מנהיגים שבונים לעצמם בסוף את הממלכה והם מנהיגים את הממלכה שלהם ואני חושב שאין ספק שאלי בנה פה ממלכת חסד והוא המלך של ממלכת החסד ואת זה אל אפשר לקחת לו ואנל שמח לשמוע שאתה עדיין מעורב. אני אגלה לכם גס סוד. יש לנו פורום ראשי מועצות. אנחנו אחת לתקופה מתכנסים, מושקו, ינון ואליהו. את איתן זיל לצערי אי אפשר להביא, אבל סוגיות שהן טיפה יותר עקרוניות והן סוגיות שהן טיפה יותר משמעותיות, שחשוב לשמוע את הראיה ההיסטורית ואת ההתלבטות איך להתמודד איתסם, אני מביא לפורום הזה. הסוגיה של איך להתמודד עס הקרוואנים הבאנו לפורום הזה. את הסוגיה של אורות עציון הבאנו לפורום הזה ואז אתה יכול לקבל עצות מאנשים שהיום כבר אין להם את

המניעים האישיים, הם כבר לא מושפעים ממה יגידו התושבים והם מסוגלים

15

ישיבת המועצה המקומית אפרת - מסי

184

לתת לך עצות באמת בראיה היסטורית של איך הדברים התחילו ולאן צריך להוביל את היישוב הזה, אז תודה על כל העצה הטובה ותודה על התמיכה. הכנו לך פה מתנה צנועה וקטנה. אני רציתי לתת לך את מגילת רות אבל רשל אמרה, יש לו את זה כבר על הקיר, אז אי אפשר לתת לו את מגילת רות, אז נתנו לך משהו אחר גם לשים על הקיר ולזכור אותנו. שיהיה באמת בריאות טובה, שיהיה הרבה בהצלחה. איך אמר מנחם: אתה לא אורח, אתה תמיד מוזמן. תודה רבה.

גוש עציון: בקצרה אעדכן אתכם איפה אנחנו עומדים מול מועצה אזורית גוש

עציון. כמו שאתם יודעים ניתן פסק הבורר. מניין הימים להגשת ערעור, להבנתנו חלף, ואז אנחנו הגשנו בקשה לבית המשפט לאישור לפסק הבורר, הליך פורמלי לחלוטין. גוש עציון הגישו התנגדות לאישור פסק הבורר על דרך הגשת בקשה לביטולו תוך כדי זה שהם בעצם מבקשים לבטל את פסק הבורר. הגישו מסמך של 20 עמודים מלווה בתצהיר של מנכ"ל המועצה האזורית. אני רק אגיד לכם שני סעיפים ראשונים. לא נוהלה בין הצדדים בוררות כדין וממילא אין לראות במסמך שהוכתר בכותרת פסק בוררות משום פסק בוררות. אין הסכם בוררות בתוקף בין הצדדים וממילא אין כאן פסק ויש לבטל את פסק הבוררות מכל אחד מהנימוקים הבאים. לפני שאני אגיד לכם מה בית המשפט המחוזי החליט, רק קוריוו קטן. ביום שנרצחה דליה למקום עמד תושב תקוע בטרמפיאדה מחוף לאפרת דרום. הוא ניגש לשומר בש.ג. של אפרת ואמר לו, אני מבקש שהמצלמות יסתכלו עלי כי אני מפחד לעמוד בטרמפיאדה. אמר לו השומר, אין לי שליטה על המצלמות ואני לא יכול לראות אותך. אותו תושב תקוע שלח אימייל לדוידי שהוא מבקש ממנו לפנות אלינו שנסדיר את המצלמות כדי שישמרו גם על הביטחון של התושבים שעומדים בטרמפיאדות. דוידי עשה לי העברה של האימייל. אומר לי, אני מבקש שתדאג לתיקון המצלמה שבאמת תתרום לביטתון התושבים באזור. ביכולות שלנו היום, מהטלפון הנייד אנחנו יכולים לראות מה כל מצלמה רואה. שלחתי לו תמונה של מה שהמצלמה רואה. דבר ראשון, המצלמה תקינה. המצלמה, יש לה משימה אחרת מאשר לשמור על הטרמפיאדה.

היא חלק ממערך ההגנה ההיקפי של היישוב. אמרתי לו גם בשולי הדברים, בטרם תבוא אלי בדרישות להפעלת אמצעי מיגון כאלה או אחרים, כדי שתשלמו את

החוב שלכם למוקד. התשובה שלו היתה, אני לא מכיר שאני חייב לך שום דבר.

16

ישיבת המועצה המקומית אפרת - מסי

164

עכשיו כשאני רואה את מה שהם הגישו לבית המשפט אז אני גם מבין מאיפה הדברים האלה באים. בית המשפט אמר להסם שבקשה לביטול פסק בוררות יש לפתח בהליך נפרד ולשלם אגרה וזאת תוך המועד הקבוע בתקנה 10 בתקנות סדר הדין בענייני בוררות. זה קרה אתמול וכנראה שהיום הם הגישו מחדש על פי מה שבית המשפט אמר להם. בעצם מניין הימים להגשת בקשה לביטול פסק בורר כבר חלפה, אז אני לא יודע בדיוק מה יעלה בגורל הבקשה. אין לי ספק שמה שכתוב פה על הנייר לא מוסיף למערכת היחסים בינינו לבין גוש עציון. זה איפה שאנחנו נמצאים כרגע מבחינת המוקד.

בסוגיה אחרת אורות עציון, יש לנו שס בקשה לתקן את מערך המחשבים של שני בתי הספר, אורות עציון בנים ואורות עציון בנות, כאשר הסעיפים המבוקשים

מתחלקים לשלושה: תשתיות, תשתיות ומחשבים. אתם יכולים לראות פה את

טבלת העלויות. באופן שגרתי מה שהיינו עושים עס הדברים האלה, היינו מעבירים את זה לענבר, הגזבר של גוש עציון, מקבלים אישור ויוצאים לעבודה.

זה על סמך היחס החלקי של התלמידים. אתם :כולים לראות את הסכומים ובעצם התשובה שקיבלנו ממועצה אזורית גוש עציון וה שאין להם עניין להשקיע במחשבים למרות שמדובר בילדים שלהם והם משאירים אותנו פחות או יותר מול הדילמה האם לקפח את ילדי אפרת או להיכנס להשקעה הואת אך ורק מכיסינו. לא סכומים שבשמיים אבל בהחלט מעיבים על היכולת לעשות דברים

ביחד.

דבורה גיני-מלכי: אתה יכול להשית את ההשתתפות הצאת על הורי התלמידים האמורים!

עודד רביבי:

מנחם שפיצ:

שרון הורוביצ:

מנחם שפי\:

שרון הורובי\:

היום אנחנו מוגבלים במה מותר לגבות מהורים. דבר שני, העמותה שם נמצאת במצב כלכלי לא פשוט, כלומר העמותה לא יכולה להכניס את היד לכיס ולעשות את זה. מה שעמד לעיניי במהלך כל השש שנים האחרונות כאשר לא בכל דבר היינו עין בעין עם גוש עציון מבחינת השקעה בתלמידים, וה האם אני רוצה שילדי אפרת יפגעו בגלל שהמועצה האזורית גוש עציון לא מוכנה לשלם.

יש לנו הסכם איתם על ההוצאות באורות עציון?

כן.

יש הסכם חתום.

כן.

17

ישיבת המועצה המקומית אפרת - מסי

164

מנחם שפי\:

שרון הורובי\:

מנחם שפי\:

שרון הורוביץ:

מנחם שפיצ:

עודד רביבי:

האם ההסכם מכסה?

זה הסכם שלמעשה גם המועצות לא הצליתו להגיע להבנה. זו היתה ועדה של משרד התינוך שהיא דיברה שהם משתתפים איתנו באמת מעבר לאגרת תלמידי חו המסורתית, גם בהוצאות אחזקה, שזה ביטוחים, שמירה, ניקיון, כות אדם, מזכירות. לגבי הוצאות של מה שנקרא ביטוח, צריך להגיע איתם להבנה, אז אם מחר ראש המועצה היה רוצה לעשות שם בית ספר עתיר מחשבים, או אמרו לחם, וח לא --- צריך לבוא איתם בדברים אבל לשים מחשבים היום, מדובר במחשבים שקיימים, שכבר עבר ומנם.

והם השתתפו בעלות הכספית של המחשבים 1

לא. בעבר קיבלנו גם ממשרד החינוך וגם מהעמותה. גם את אותה הצעה אנחנו נותנים בעשה חיל. בעשה חיל זה כולם מחשבים שלנו, אז אנחנו לא צריכים לבוא אליהם ---

בדבר הזה עם המוקד, אם וה יגיע לבית משפט מי אמור לייצג אותנוז

בהחלט דילמה. אנחנו עוד לא יודעים. נראה לאן וה מתפתח. השלב כרגע היה שלב פורמלי לחלוטין, לקחת פסק של בורר ולבקש מבית המשפט לתת לו תוקף של פסק דין. לא צפיתי שאנחנו נגיע למקום כוּה שנצטרך עכשיו לנהל הליכים מול מועצה אזורית גוש עציון. אס נראה שאנחנו מתחילים להיגרר לדיונים, אז

נצטרך לשכור עורך דין, לשלם לו ויהיה שמח.

דבורה גיני-מלכי: יש כאן משהו שחסר לי בפזל הזה. מי עשה את הגישור: אלוף הפיקוד.

עודד רביבי:

אלוף הפיקוד מינה אלוף משנה במילואים. לפני שהוא נכנס לפעולה נוסת שטר

בוררות שעליו חתמו שני ראשי הרשויות.

דבורה גיני-מלכי: שוה אתה והוא?

עודד רביבי:

כן. הטענה פה וה שלא דאגנו להחתים גם את הגזברים על המסמך.

דבורה גיני-מלכי: בגלל וה הוא לא תקף!

עודד רביבי:

כן. דוידי חתם, וה בסדר.

דבורה גיני-מלבי .יש משהו שאני לא מבינה כי אני מניחה באחוצי ביטחון מאוד גבוהים שהם לא

טיפשים, זאת אומרת הם לא ילכו להליך משפטי שינפנפו אותם, אז יש עוד משהו

שעומד שסם.

8

ישיבת המועצה המקומית אפרת - מסי

184

עודד רביבי:

מנחם שפיצ:

עודד רביבי:

דבר ראשון, בתור עורך דין אני אומר לך שעורכי דין תמיד יגידו ללקוח שלהם שיש להם סיכוי טוב גם לזכות. עורך הדין שמח לקחת על עצמו את התיק ועורך הדין מקבל על זה שכר טרחה. הוא לא מקבל שכר טרחה על סמך ההצלחה שלו.

אני לא יודע איזה יעוץ נתנו להם. אין לי ספק שמבתינה ציבורית נעשה פה נוק.

אני יכול להגיד לכם שיש ערוצ טלוויויה שישב במזכירות בית המשפט וראה את המסמכים. הם רודפים אחריי לקבל תגובה. אני לא מגיב, אבל הדברים כתובים, כלומר רואים. זה לא דיון בדלתיים סגורות.

מה הם עשו לנו עם בית העלמין עד כדי כך שאמרו שלא נקבור שס את המתים שלנו.

אבא של דוידי הוציא נגדי צו שאסור לקבור בגוש עציון והם קוברים בקרקע

גזולה. אפשר להכריו אותם הליכים. אני לא יורד לרמה הואת.

דבורה גיני-מלכי: ואת אומרת שהיחסים האישיים הם כל כך נוראיים? עודד, אני לא מבינה.

עודד רביבי:

חייב להיות פה איושהו היגיון. אם וה היה כפר ערבי וה היה קצת יותר ברור לי.

אבל כתוב לך פה, אין הסכם בוררות בתוקף בין הצדדים.

דבורה גיני-מלבי: עודד, אני גם יודעת שאני בתור תושבת ותושבים משני עברי הקו ה-60 כואבים

עודד רביבל:

את העובדה שילדינו נהרגים פה בצמתים ושזה היחסים בין שתי המועצות. אנל אומרת לך, אני לא ישנה בלילה. לא יכול להיות. אני מצטערת על זה אבל זה באמת כואב לי. לא יכול להיות שאנחנו במצב הזה. אני בטח לא מאשימה אותך אבל אני פשוט לא מבינה איך דברים כאלה יכולים לקרות!

דבורה, אני עמדתי פה לפני שנה. אמרת: לכם שאני מוכן לנתק את גוש עציון באופן חד צדדי בגלל החובות שהצטברו. ביקש ממני אלוף הפיקוד לא לעשות את זה. אנחנו עכשיו בדצמבר. הלכנו להליך שאלוף הפיקוד ביקש, בהסכמה. יש מסמך שמסביר בדיוק מה רוצים מהבן אדם. הוא כותב בסוף פסק. להגיד לך שאני שמח עם מה שהוא כתב! לא. המועצה המקומית אפרת חשבה שמגיע לה מיליון שקל. קבע שמגיע לנו חצי מיליון שקל. אני מקבל את זה כי אני רוצה להתקדם הלאה. אני לא הולך להמשיך לריב על זּה. בסוף אומרים לי, אין בכלל שום הסכם בוררות חתום? אז אני לא יודע איך להתמודד עם הדברים האלה.

אמרתי כבר יותר מאשר פעם אחת, אם יש פה בפורום הזה מישהו שתושב שהוא

יכול להוציא ראש עם הבן אדם הזה, אני אשמח. אני אומר לכם רבותיי עוד פעם,

19

ישיבת המועצה המקומית אפרת - מסי

114

מאיר אליפור:

עודד רביבי:

מאיר אליפור:

נעמה טל:

מאיר אליפור:

דובי שפלר:

מאיר אליפור:

נעמה טל:

אל תציבו את עקיבא בנקודה הואת. הגיע בן אדם חיצוני, אלוף משנה במילואים, שאלוף הפיקוד מדריך אותו מה הוא רוצה שיהיה ומה האינטרס הביטתוני של הגזרה הזאת.

מותר לתושבים לדבר!

כן.

דיברתי עם רועי. הנתק הוא מוחלט. אין על מה לדבר בכלל.

בין מי למיו הנתק הוא בין המועצות, הוא בין הגזברים!

רועי הוא המנכייל של המועצה. הוא אומר, אין מה לדבר. וה לא שלא אוהבים את עודד. הם חיים בעולם אחר לגמרי. הנתונים שלהם הם אחרים, ורועי הוא חבר טוב שלי, הוא שכן שלי. אנחנו חיים ביחד. הוא לא מוכן לדבר. הס טוענים שעודד או שאנחנו, המועצה, משנים את הכול ומעוותים את הכול והם יודעים את האמת ואנחנו צריכים לקבל את מה שהם אומרים. אין משהו אחר מבחינתם.

מאיר, אתה עכשיו מדבר שנה אחורה. לנו יש את העמדה שלנו. אין ספק שתלך ותדבר עם מועצת גוש עציון, להם יש את הסיפור משלהם ולגביהם הם חושבים שהם צודקים ובשביל זה מונה הבורר, בשביל להגיד איפה האמת נמצאת.

אני מנסה להסביר לדבורה שנקודת הגישור - - - . אנתנו נתקלנו בזה גם במתנייס, שגם שם אנחנו מנסים לעשות שיתופי פעולה ויש איוושהי בעיה ויש לוּה נגיעה מלמעלה. אני מנסה להסביר לך, הפער הוא גדול והוא לא על רקע אישי והם לא מוכנים לשמוע. אני לא מצליח לדבר עם דוידי ורועי, שזה משהו שלא היה אף פעם.

זה נובע ממה לדעתך! מה שיש תפיסות שונות לגבי מה זה אחריות או מה

התפקיד של מועצה אזורית מול מועצה מקומית!

דבורה גיני-מלבי: כן, כן, אבל זה בסדר גמור שיש תפיסות שונות.

מאיר אליפור:

הם מבינים שהם צריכים לשלם הרבה כסף והם עושים הכול כדי להימנע מזה.

הניהול התקציבי שלהם הוא גרוע.

דבורה גיני-מלכי: זו כבר פרשנות שלך.

מאיר אליפור:

דובי שפלר:

מאיר אליפור:

שלי, כן.

אתה עכשיו באת ואמרת, אין סיכוי ואין מה לדבר, כי הס רעים ואנתנו טובים.

אמרתי שאני ניסיתי.

20

ישיבת המועצה המקומית אפרת - מסי

114

נעמה טל:

עודד רביבי:

יכול להיות שדווקא מהכיוון שאת מדברת עליו, שיש פה איושהו סוג של שעת חירום ביטחונית, אפשר לגייס תושבים למען העניין הוה. אס המצלמות באפרת ממילא מכוונות, גם בין השאר מה שהן עושות על הטרמפיאדה או להיפך, בסופו של דבר כולנו נוסעים באותם כבישים. כולנו קונים ברמי לוי, או אולי אס תושבים יכולים לעשות משהו. אני לא יודעת כי לא ניסינו.

אני לא רוצה לזרוע תקוות שווא. ישבנו באירוע של החטיבה של שלושת הנערים בשולחן כמה ראשי רשויות, עם הרמטכייל, עם אלוף הפיקוד, מפקד האוגדה, דוידי. אני חושב שהגיע גם אבי רועה, מלאכי, יוחאי דמרי ואני. התפיסות הן שונות. גוש עציון אומרים, הצבא צריך לספק את הביטחון. וה לא מעניין אותם.

עכשיו, אנחנו מוצאים את עצמנו במצבים אבסורדיים. האימייל הוה של התושב של תקוע הוא אימייל אבסורדי, אבל יש לי אימייל יותר אבסורדי. יש לי שני אימיילים אבסורדיים. פונים אלי תושבי תקוע ונוקדים שאני אתקין לוח הסעות לטרמפים כמו שקיים בתחנת דלק פסגות, כדי שימתינו פה לטרמפים. אז אמרתי להם בואו, תגידו לנו מה אתם רוצים וניכנס אתכם לדיבור. בסוף הס לא סגורים על מה הס רוצים, אז נתקענו בוּה. פונים אלי באימייל, אלי, ליהודה, לנדב, לכל מי שמעורב פה בעשייה הביטחונית, תושבי המבתר, חסר לנו נשקים, חסר לנו משקפות, חסר לנו פנסים, חסר לנו וה, חסר לנו זה, השער שלנו לא עובד. אמרתל, רבותיי, התבלבלתם. אתם אפילו לא משלמים לי ארנונה. הם אמרו כן, אבל בתעודות והות רשמנו שאנחנו גרים באפרת. אני לא בא לשפוט. אין לי ספק שהגישה היא שונה והמענה שהתושבים מקבלים הוא שונה, ואני לא הולך לתנך לא את דוידי ואני לא הולך לעשות שום דבר. אני נותן לכם כרגע שיקוף מצב של איפה שהדברים נמצאים. אני ידע שהם קבעו שעד ה-16 בדצמבר הם מעבירים תקציב כי דוידי נוסע לחוייל ב-16 בדצמבר. אם ב-16 בדצמבר לא יופיע הסעיף של התקציב לשנת 2015 בגוש עציון, וה אומר שאנחנו נכנסים לשנה נוספת שבו לא יגיע תשלום על המוקד ונצטרך להחליט פה מה אנחנו עושים. אני אומר עוד פעם בפעם המי יודע כמה, מי שחושב שהוא יודע איך לצאת מהמבוך הזה, אני אשמח לשמוע. בצבא, אני יכול להגיד לכם שמות, לא אהבו את ההתנהגות של גוש עציון סביב הבוררות הזאת בהליכים עכשיו, כי בסופו של דבר זה זלוול בכל

מה שהושקע על ידי כל האנשים שמעורבים והכוונות הן בסופו של דבר לבוא

1

ישיבת המועצה המקומית אפרת - מסי

184

דורון כהן:

ולעזור, חוץ מוה שזה מוציא לנו שם רע שבסופו של דבר אנחנו באים ומתקוטטים בפני אנשים שאנחנו לא יודעים תמיד עד כמה הם חפצים ביקרנו והם נהנים לראות את הדברים האלה. אני מקווה מאוד שוּה לא יצא לתקשורת כי בתקשורת יאהבו לעשות מזה מטעמים. כתבי ייהארציי ישמחו לראות איך מתנחלים מתקוטטים בינם לבין עצמם, אבל שם אנחנו נמצאים כרגע.

הס מתנערים מהילדים שלהם פה! אני לא מבין.

דבורה ג*ני-מלכי: תשתמשו במחשבים הישנים. זה מה שהם אומרים לך בטת.

דורון כהן:

עודד רביבי:

מיכאל דהן:

עודד רביבי:

הכיוון וה לא רק העניין הביטחוני.

דורון, מאיר התחיל, אני לא רוצה לרדת במדרון הזה. זה שת? מועצות שונות.

הגישה היא שונה. היא שונה גם במנטליות. מועצה אזורית לא רואה את התושבים במבנה הארגוני שלה. יש ועדי ישובים שנמצאים באמצע. לנו אין ועדי ישובים. בסוף כשאני הולך לסופר התושבים באים אלי, הס לא באים לוועד היישוב, הס לא באים למזכירות היישוב. יש פה אנשים שמשווים איך נראים מוסדות התינוך ולא מאמינים איך נראה אצלנו לעומת איך שנראה אצלם. אני לא יורד למקום הזה. בסוף אני צריך לתת את השירות לתושבים שלי ועם זה אנל צריך להתמודד. יש נתק. עדכנתי אתכם לגבי מרוץ אפרת בתאריך שבתרנו וההפתעה שראינו בסוף בעלוני השבת, או שינינו את התאריך כדי שלא נתנגש ושלחנו עוד פעם הזמנה לגוש עציון, בואו נעשה את המרוץ ביחד. אחרי שלושה שבועות חזרו אלינו ואמרו, גם בתאריך החדש אנחנו לא רוצים, אנחנו עושים לבד ולהתראות. בסדר, אני לא הולך להכריח אותם. הם לא רוצים לא בתאריך החדש ולא בתאריך הישן. חזרו השבוע עס תשובה סופית.

אולי ניסיון אחרון. אני שומע ואני רק מתרגז על כל ההתנהלות. אם מה שאנל שומע פה, שבשורה התחתונה תכלס מה שדוידי לא רוצה וּה לא לשלם גם את מה שהוסכם בכתב הבוררות ואנחנו בלאו הכי לא נרווית דבר, אס נלך על מהלך שבו מעכשיו והלאה תיצמדו לטובת המצב, מצב התירום, המצב הקשה, המצב שאנחנו רוצים לשפר, האם זה יכול לבוא בחשבון? כי ללכת לבד כל מועצה בנפרד נותנת פחות ומשלמים יותר.

מיכאל, וּה בדיוק מה שאמרתי. הסכם הבוררות, בסוף יש בו שתי קביעות, אחת

לעבר ואחת לעתיד. עם שתי הקביעות עודד רביבי לא שמח, אבל עודד רביבי היה

22

ישיבת המועצה המקומית אפרת - מס!

184

מנחם שפי:

עודד רביבי:

מנחם שפי\:

עודד רביבי:

מוכן לבלוע את הגלולה כדי להתקדם קדימה. לעבר החישובים החשבונאיים שלנו הראו חוב של מיליון שקל. פסק חצי מיליון שקל. נקודות הקצה שנוגעות במוקד, כמות הפניות שמגיעות למוקד כולל מחלקת שפייע של המועצה, הוכחנו את וה כי זה הכול ממוחשב. אנחנו ביחס של על כל שלוש פניות מגוש עציון מגיעה פניה אחת מאפרת, או לא אמרנו 75:25, אמרנו חצי חצי. פסק הבורר 55% אפרת, 45% גוש עציון, למה: לא יודע. וה לעתיד. אמרתי גם על וה, אתם יודעים מה? אני מוכן לחיות רק כדי שהנושא הזה גם יהיה מאחורינו ואתה רואה מה התגובה. לכן אני אומר, מבחינתי הבחינה היא ה-16 בדצמבר. אס אני אראה בסוף בתקציב שגוש עציון מאשרים שב-16 בדצמבר לא מכניסים את הסעיף התקציבי לשנת 2015 לפי הנחיות הבורר, אז אני אבין שגם לעתיד אין שום כוונה לכבד את זה, וא אני אדווח לכם ואז נצטרך להתליט מה עושים עם וה.

אני מציע לא לחכות עד ה-16 בדצמבר. אני בכל ואת חושב, אם יש את מי להפעיל כדי לנסות להשפיע על המצב כדי להוריד את המתח ולהגיע להסכמות והבנות, אז כדאי לעשות את ה לפני ה-16 בדצמבר.

מנחם, אנל אומר את וה בפעם המי יודע מה כמה. אפילו בישיבה הואת אס יש מישהו שחושב שהוא מסוגל, בבקשה.

אולי מושקו?

מושקו פנה אלי שאני אעזור לו במשרד הביטחון לרכוש את בסיס חטמייר עציון כי הוא הגיע למבוי סתום עם המועצה האזורית, שוּה אמור להיות שטח בתחום הרשות שלה. מושקו לא רלוונטי. מי עוד! אם יש רעיונות, אשמח. אם לא, אנחנו

עוברים לנושא הבא. אפשר להעביר לי את הרעיונות או ב-8/5 או - - -

דבורה גיני-מלכי: לנו אין אפשרות משפטית לתבוע!

עודד רביבי:

אחרי שבית המשפט יתן לי תוקף של פסק דין להליך הבוררות, אני אוכל לפתות

תיק הוצאה לפועל, אוכל להתחיל לעשות להם עיקולים. באמת חוויה מלבלבת.

דבורה גיני-מלכי: לא, וה לא הדבר האחרון.

עודד רביבי:

בוודאי.

המצב הביטחוני - אין ספק שיש עליה בכמות האירועים, בכמות הנפגעים, בכמות

הדיוותחיס, בכמות הפניות של תושבים.

23

ישיבת המועצה המקומית אפרת - מסי

184

דבורה גיני-מלכי: ברמת החרדות.

עודד רביבי:

קריאה:

עודד רביבי:

קריאה:

עודד רביבי:

רמת החרדות. זה נכון גם בתוך תתומי היישוב וזה נכון גם מחוץ ליישוב. אני מהר מאוד הבנתי שיש הבדל בין תחושת הביטחון לבין הביטחון האמיתי. אתה רואה את זה בכל מיני מישורים. אתה מי האנשים שפונים, מי האנשים שחרדים ומי האנשים שמתבטאים ובאיוו צורה הס מתבטאים. ניסינו לארגן פה ערב תחת הכותרת ייביטחון ותחושת ביטחוןיי. רצינו שמבנה הערב יהיה שמגיע מישהו ברמה של אלוף לתת איוושהי הרצאה בכלל על התפיסה של מה ההבדל בין ביטחון לבין - - -

עשינו את זה עם המתייט הקודם.

עשינו משהו דומה. חשבנו לעלות מדרגה, להביא לפה אלוף שייתן הרצאה על מה זה ביטחון אל מול תחושת ביטחון. תחושת ביטתון זה היה מושג שהשתמשו בו באינתיפאדה הראשונה. אס אתם ווכרים, בנו מלא מחסומים, שמו מלא גייפים.

מהר מאוד הבינו שמבובוים המון כסף ולא מייצרים ביטחון. התושבים מסתובבים כאילו יש להם תחושת ביטחון, אבל בעצם אין ביטחון אמיתי.

הזמנתי את סגן הרמטכייל, האלוף לאיר נווה. הזמנתי את ראש אמיין, הרצי הלוי.

הזמנתי את מתאם הצעולות בשטחים, פולי מרדכי. הומנתי את אלוף הפיקוד, ניצן אלון. הזמנתי את דובר צה'יל, מוטי אלמוז. כולם אנשים שאני יודע להתכתב איתם ברמה של 518. ענה לי ראשון יאיר נווה, אמר שעד שאין הכרעה מל יהיה הרמטכייל, הוא לא מתראיין והוא לא מופיע במקומות פומביים כדי לא להסתכן באיוושהי פליטת פה. הרצי הלוי אמר לי שבעת הזאת הוא לא מתראיין. יתר הקצינים בכלל לא חזרו אלי.

בחרנו כבר רמטכייל.

או היום התקשרתי עוד פעם ליאיר נווה, אז הוא אמר, אני עדיין על מדים עד אמצע ינואר ועד או אני לא מדבר עם אף אחד. אז אני מבין שמהמערכת הצבאית יהיה קשה להביא בן אדם כזה. הפיגוע של היום, מן הסתם יוצר עוד פעם איוושהי סערה שאנתנו צריכים להתמודד איתה. אנתנו עדיין בותנים את

האפשרות איך לעשות את הערב הזה כאשר אמרתי, החלק הראשון צריך להיות

4

ישיבת המועצה המקומית אפרת - מסי

184

הרצאה והחלק השני פנל של איש צבא, איש חינוך ודמות רבנית כדי לתת

לאנשים אפשרות לשאלות, תשובות ולראות איך מתמודדים עס המצוקות.

דבורה גיני-מלכי: אני חושבת שעצם הכותרת היא בעייתית כי כשאתה אומר לי ביטתון או

עודד רביבי:

דבורה גיני-

עודד רביבי:

תחושת ביטחון אתה כאילו אומר לי, תקשיבו, אל תתבלבלו, יש הבדל בין שניהם, פשוט יש את החוויה בתחושת ביטחון, וזה לא מה שאנחנו רוצים להעביר לתושבים. אם אתה שואל אותי מה יותר חשוב לאדם הפשוט! וה תחושת ביטחון. כשאני נוסעת לקריית ארבע ואני רואה שכל קילומטר יש גייפ צבאי, וה נותן לי תחושת ביטחון. מי אמר שבין הקילומטר לקילומטר לא יצא עלי איוה מחבל! אף אחד לא אמר אבל נותן תחושת ביטחון, מה שמאפשר לי להגיע לאחותי, ובתזור, שה מה שצריך להיות. ביטתון, וה צריך לדאוג ראש המועצה.

אני חייבת לנסוע לירושלים, אני חייבת לנסוע לקריית ארבע.

דבורה, מחקרים מוכיחים שאין שום דבר בתחושת ביטחון. ביטחון בונה תחושת ביטחון. הפריסה הואת של הכוחות היא לא מביאה לשום דבר. הפיגוע היום הוא ההוכחה שרצו לבנות תחושת ביטחון. שמו חיילים בטרמפיאדות. זה נותן יופּי של

תחושה ובסוף גם וה לא מייצר מאה אחוז.

מלבי: לא, לא, לא, אנתנו לא מדברים על אותו דבר. כדי שאותו בן אדם יעמוד בכלל

בטרמפיאדה ולא ישאר בביתו, אתה חייב לשים שם תייל כמו שאני נכנסת לרמי לוי, אני רואה את החייל בחוץ עם הרובה, אני אומרת וואלה, אני ישר הולכת לסופגניות, תוזרת, הכול טוב. אני חייבת כדי להמשיך לתפקד. תחושת ביטחון, אני אזרח פשוט. כשהבנות במרכז יפית אומרות, תקשיבי, מה זה פהז אנחנו 20 בנות ואין עלינו שומר, אני אומרת, למה, אתם לא יודעיסם מה וה אפרת: היום בבוקר חורתי מריצה, ראיתי חמישה פועלים ערבים עומדים עם כל המגרפות שלהם. אמרתי, תתקשרו למועצה, תגידו. ואת אומרת מה! שדברים כאלה שהם לא קשורים אולי לביטחון מערערים אנשים. זה משהו שאנחנו לא רוצים.

דבורה, אנחנו לא נמצה פה עכשיו את הדיון.

דבורה גיני-מלבי: לא, לא, לא, פשוט תצטרך להבין את ההבדל בין שניהם.

עודד רביבי:

אני מבין יופי את ההבדל. אני בטוח שאת לא מבינה את ההבדל ואני אגיד לך עוד פעם. כשיש ביטחון נבנית תחושת ביטחון. הפיגוע של היום, אם הוא היה נגמר

אחרת, הוא היה ממוטט את כל תחושת הביטתון של כל החיילים שעומדים

25

ישיבת המועצה המקומית אפרת - מס!

184

בטרמפיאדות, כי זה היה אומר, הנה, חשבנו שיש לנו ביטתון בטרמפיאדות ואין ביטחון בטרמפיאדות. תחושת הביטחון, מאוד מאוד קל לפרק אותה בשנייה.

דבורה גיני-מלבי: נכון.

עודד רביבי: | כי בסופו של דבר אם את ראית גייפ וראית עוד גייפ ובאמצע זרקו עליך אבנים,

אז כל תחושת הביטחון תתמוטט. תחושת ביטתון בונים על בסיס ביטתון אמיתי, וביטחון אמיתי בונים בהמון עבודה סיויפית ווה באמת הנושא הבא שאנחנו בשבילו הבאנו לפה את נדב וגם בגללו שלחנו לכם את התומר. רק אמצה את הנקודה הזאת. אין לי ספק שצריך שתהיה תחושת ביטחון, אבל תחושת ביטחון אמיתית נבנית בסוף מביטחון, שה עבודה סיויפית. העובדה שלאפרת לא מצליחים לחדור אנשים היא לא בגלל שיש פה תחושת ביטחון. בנינו את תחושת הביטחון אבל בנינו על סמך וה שהצלחנו לסכל ולסכל ולסכל ואנחנו עדיין מסכלים עם מנגנון ביטחוני שיש לנו, שאנשים לא רואים אותו.

דבורה גיני-מלכי: ולא יודעים עליו.

עודד רביבי: | בסדר.

דבורה גיני-מלכי: וחבל.

עודד רביבי: | לא חבל.

דבורה גיני-מלכי: לא, עודד, וה לא עניין של למכור את עצמך. אחרי שהיינו במוקד למטה, אנל

לא ידעתי את הדברים האלה ואז כל אחד שמת מפחד ואומר לי, תסתכלי פה אין גדר, פה הס יכולים לקפוצ כל אחד. אני אומרת, אתם לא יודעים. קודם כל אנל חושבת, על פי שיטתך, אם כבר יש ביטחון שנבנה בכספים, בדם, יוע ודמעות, אז שזה ישדר גס לתחושת ביטחון, שאנשים ידעו על וה.

עודד רביבי: | וה משדר.

דבורה גיני- מלכי: לא, לא. אני אומרת לך, אני פוגשת אנשים ברחוב.

עודד רביבי: | בסופו של דבר זה משדר ובסופו של דבר תושבים מבינים ובסופו של דבר תושבים

יודעים ותושבים רואים. בסוף זה מחלחל. אני אומר עוד פעם, וה ההבדל בין תתושת ביטחון שהיא מבוססת לבין תחושת ביטחון שהיא סתם אחיות עינלים.

אין לי מה להתרברב במערכת שלי. אני לא צריך את זה. אני צריך לדאוג לביטחון לתושבים. אני צריך שתושבים ידעו שהם יכולים להסתובב פה ברחובות והם

בטוחים והם מוגנים ווה מערכת הביטחון כל הזמן עושה וכל הזמן חושבת

6

ישיבת המועצה המקומית אפרת - מסי

164

דובי שפלר:

והמסמכים שנשלחו אליכם היום הם לא כתוצאה מהאירועים של הימים האחרונים. הס בסופו של דבר עבודה של ועדת הביטחון על פני שלוש שנים. אז כשגליק ברחוב משעול הכרמים עשה שיפוצים לבית שלו, הוא בא עם רעיון לשנות את מערך האבטחה של אפרת. אמר, השומרים באתרי הבניה הם לא אפקטיביים. וה מסחטת כסף, זה הפך להיות חברות כוח אדם שמנוהלות על ידי כמה מאכערים שפשוט שודדים את כל מי שרוצה לעשות שיפוצים, והוא בא עס יוזמה שנהפוך לשמירה מרחבית עם רכבים של פטרולים ומאז בעצם הרעיון נולד ומאז ועדת הביטחון דנה בוה ואנחנו לא נתנו להם מנות. גס הנושא הזה הופיע בסדר היום של הישיבה כבר לפחות שלוש פעמים וכל פעםס אמרתי לכם, אנחנו דוחים את זה כי הם עדיין לא מוכנים עם התוצרים. גס היום הכנסנו את זה כל רצינו להציג את זּה. בסוף, בדיעבד, אישור האחרון למסמכים שהוכנו הושג רק הבוקר אחרי שעברנו על זה עס נדב ושלתנו את וה. לא מבקש כרגע לקבל

החלטות. ראיתי את ההערות של דובי ושל אבי אבל זו עבודה שנעשית בסופו של

דבר מתוך מחשבה כל היום של מה קורה פה והיא גם בסוף על הדילמה בין תחושת ביטתון לבין ביטחון, למהז כי התושב הממוצע, מתי הוא מתקשר אלינוז ראיתי פועל ערבי ללא מלווה, ראיתי פועל ערבי ללא שומר. הגישה של המסמך עכשיו הולך לדבר בכלל על התבאת לצורך העניין, השומרים, כי אנחנו הולכים להפוך לשמירה שלטעמנו הרבה יותר אפקטיבית מאשר אותם שומרים שלכאורה רואים. במסמך גם בסוף נתנו את האלמנט של הנראות עם הסיפור של הווסטים כדי כן לנסות להבליט את וה, אבל זו בסופו של דבר הדילמה בין יצירת ביטתון אמיתי לבין תחושת הביטחון. הביטתוניסט האמיתי והמקצוען אמון על בניית ביטחון אמיתי ולא תחושת ביטחון. אני אתן לנדב להציג את עיקרי הדברים.

אני אגיד עוד משהו בקשר לדיון שהיה בין דבורה לבינך. אין דיבוריסם שאני שומע ברחוב על בעיה של חדירה לאפרת, כי אני וכנראה גם רבים מהתושבים משוכנעים שהמערכת שנבנתה באפרת להגנה מפני חדירות חיצוניות היא טובה, מצדיקה את עצמה. אס יש היום באפרת אנשים שמסתובבים עם בעיה בתחושת הביטתון, הם מדברים בעיקר על הפועל הערבי שמסתובב, הפועל הערבי שעובד, הגרזּנים, כל הפיגועים הנוראיים שהיו לנו בשבועות ובתודשיס האחרונים. מי

יתקע לידנו שהוא לא ירים את הגרזן, את הטורייה או את כלי העבודה שיש לו

7

ישיבת המועצה המקומית אפרת - מסי

164

דבורה גיני-

דובי שפלר:

דבורה גיני-

עודד רביבי:

נדב צחור:

ביד ולא יעשה את מה שיעשה? או אם יש בעיה בתחושת ביטחון היום, זה זה, זה

האנשים האלה שבתוכנו.

מלכי: כל העניינים האלה שהגיעו אלי זה אנשים שפשוט לא מודעים. אני עומדת שם

במגרש הספורט, קופאת מקור ומסבירה להם שיש מצלמות והמצלמות מתכוונות והיינו בסיורים בכל המקומות ועוצרים אותם 800 מטר מהגדר. הם חושבים שפועלים נכנסים פה. אני אומרת להם, יש מגנומטר בשער המזרחל ולוקתיס להם את התעודות וזה אנשים שאנחנו מכירים אותם. הם לא יודעים.

רוב האנשים לא יודעים.

כשבן אדם יופי, הוא עבר בדיקה, השבייכ אישר, כולם אישרו, נכנס פנימה. מי

יתקע לידי שהוא לא יקח כמו הפועל במכולת בהר נוף, שייקת סכין ויכנס!

מלכי: היום יש לי חברה שהלכה למשרד ראש הממשלה והיה לה סכין שהיא קנתה

בקופיקס ב-5 שקלים והיא מחכה לטבול אותו כבר שלושה שבועות והוא בתיק שלה והוא אומר לה, יש לך משהו חד בתיק: היא אמרה לא וחיא עברה. גס לבוס שלי היה אולר שהוא גם קנה מקופיקס ב-5 שקלים וגם זה היה בתוך התיק והוא עבר. ברור שראו אותו ואותה ושניהם איושהו ארגון צרפתי, ידעו מי הם, אבל פתאום הביטחון שלהם בכלל התערער בשמירה, לכן אני אומרת, עודד, אתה עושה ביטחון אמיתי וזה מה שאני אומרת לאנשים, שיש לנו - - - והוא עושה ביטחון ותראו איך אנחנו הרבה ותר בטוחים ממקומות אתרים, אבל לפחות באותה מידת חשיבות, לא באותו שדה. זה שדה ביטתוני ווה שדה פסיכולוגי, אבל אנשים עשויים מפסיכולוגיה. צריך להעביר להם את זה. אז אמרתי לך לא בצחוק, שצריך לעשות את הסיור הזה לכל תושבי אפרת. אני לא יודעת אם יש כאן סודות, אם רוצים לחשוף או לא לחשוף. אין לי מושג.

בואו עכשיו נדבר על האיום עצמו, בסדר!

ברשותכם, שתי מילים רק כדי לעשות קצת סדר בעניינים. אני דווקא חוזר לנושא הוה של המוקד. גם כשהיה את הפיגוע בצומת הגוש, מי שתגבר את המוקד וה מועצה מקומית אפרת. גם כשהיה את הפיגוע בצומת אלון שבות, מי שתגבר את המוקד זה מועצה מקומית אפרת. כשאני יושב במוקד ואני שומע דיוות על פיגוע

בצומת הגוש, אני לא אומר, בסדר, נתכה שגוש עציון יתגברו. אין כזה דבר. אנחנו

8

ישיבת המועצה המקומית אפרת - מסי

114

לא משחקים בחיי אדם, אנחנו מייד ניגשים ומסייעים בכל הדבר הזה. בפיגוע בצומת אלון שבות 8 אנשים במוקד מתגברים.

דבורה גיני-מלכי: מה פירוש מתגברים!

עודד רביבי: | שמעבירים 818 לכל המזכירות.

קריאה: הפסקנו עבודה במועצה והורדנו מוכירות ללמטה כדי לתגבר את המוקד כדי לתת מענה לכל פניה.

נדב צחור: בדגש על מי נפגע, לאן פינו אותו, איוה כבישים סגורים, מה קרה, מה קרה,

ובדיוק אותה גננת שאין לה שמירה בגן שאין לו תקן, גם בגוש עציון וגם אפרת שואלות את אותן שאלות ובעצם מגיע מכל המקומות אותן תהיות, כל אחד ומה שמטריד אותו באותו רגע.

דבורה גיני-מלבי: בגלל שהבנות ביפית מפחדות, מפחדות, מפחדות, עכשיו מקבלת 515

שהחליטו לשים שם מנעול קודן, שוה בדיוק מה שיעצור. לא משנה, אבל הנה, אתה מבין!

עודד רביבי: | את לא מבינה.

דבורה גיני-מלבי: לא, לא, גמרנו, צודק, אנחנו מדברים בפסיכולוגית.

עודד רביבי: | דבורה, את לא מבינה וזה מה שאת יכולה להגיד בסוף לאותן בנות. את אמרת

עכשיו בעצמך, המנעול קודן הוא לא מה שיעצור את המחבל.

דבורה גיני-מלבי: נכון.

עודד רביבי: | תחושת ביטחון לא יכולה לייצר ביטחון. תשים שומר על כל טרמפיאדה, או בסוף

ימצאו את מי שהולך על המדרכה. אין אפשרות לגרום בתחושת ביטחון לביטחון.

ביטחון צריך לייצר בדרכים אחרות שבסוף גורמות לתתושת הביטחון. וה שתושבי אפרת בסוף ישנים בשקט בלילה, וה כי הס מבינים שיש פה משהו שכן שומר עליהם, גם אם לא כולם מודעים לכל המערך, ולא נצלית ללמד 10,000 תושבים איך אנחנו שומרים עליהם. לא נצליח.

נדב צחור: גם אנחנו כעובדי מועצה ובכלל, המשימה שלנו היא החוסן היישובי. החוסן

היישובי נבנה מוּה שאנחנו לא נלחצים גם כשיש אירועים שהם מלחיצים. החוסן היישובי נבנה מה שאנחנו מעבירים מידע מדויק, מעבירים תמונת מצב נכונה

וגם מנחים את התושביסם בצורה נכונה. וה מה שנותן לאנשים את התחושה. אס

29

ישיבת המועצה המקומית אפרת - מסי

164

אני אוציא כל יום סרטון, ככה תפסנו, ככה עשינו, אני הופך להיות חברת הפקות שכל היום מספרת איזה יופי, איזה יופי, וכמובן תמיד באיוה יופי מגיעה תקלה אחת שקורת ואז איזה יופי, כל היופי לא יופי.

הנושא הזה של יהודה עלה גם בזמנו כשהוא היה קבייט המועצה. קיבלנו גם שיעורי בית והכנות. תראו, במצב היום, עכשיו אין לנו רבשייצ ביישוב. בעורת

השם יהיו שניים, אז וה רק יחזק את היכולות שלנו.

דבורה גיני-מלכי: אין לנו?

עודד רביבי:

נדב צחור:

עודד רביבי:

דבורה, מחלקת ביטתון בנויה מקבייט המועצה.

לא, לא, היא לא חבינה ממתי הרבשייצ לא עובד.

רבשייצ המועצה לא עובד מסוכות. הודיע לנו באופן פתאומי שהוא פורש.

דבורה גיני-מלבי: מי וה היה!

עודד רביבי:

מאיר אליפור:

עודד רביבי:

אושרי פחימה עוב מהיום למתר, השאיר אותנו עם המכנסים למטה בתקופה הזאת. יש לנו בעצם תקן לקבייט מועצה, רבשייצ מועצה שממומן על ידי משרד הביטחון וקבייט מוסדות חינוך. בפועל בכל התקופה הסוערת הזאת נדב וצבי, קבייט מוסדות חינוך מחפים על היעדר הרבשייצ, וה אומר שהם עושים יותר שעות כוננות, קופצים ליותר אירועים ועובדים יותר קשה. במקביל וללא כל קשר ואחרי עבודה של חמש שנים הצלחנו להביא תקן לרבשייצ נוסף ליישוב ולכן אנחנו כרגע בהליכי אישור של שני רבשייצים. רבשייצ צריך לעבור אישור של הצבא כי הוא מועסק בעצם על ידי הצבא. מבחינה היסטורית, בעבר באפרת היו שני רבשייצים. אחרי הגירוש מגוש קטיף עשו דילול מאוד משמעותי של תקנל רבשייצים ביהודה ושומרון ולקחו את התקנים האלה לטובת עוטף עזה. מאז יש כל הזמן מלחמה על התקנים. אני כבר חמש שנים מתעסק עם זה, מההצדקה של היישוב במבנה הטופוגרפי שלו, כמות התושבים.

מישהו אמר לי שאתה לקחת להם את הרבשייצ מגבעת המבתר. זה נכון?

זה לא נכון. היה דיבור לפני שנה ותחצי. לגבעת המבתר שגרים שם אולי 40 משפחות יש רבשייצ, ולכל אפרת יש רבשייצ, שתבינו את חוסר הסבירות, אבל עשו איוושהי מפה וככה חילקו את זה והיתה הוא אמינא לחבר את אפרת לגבעת המבתר מבחינה ביטחונית. בפועל זה לא עבד וירד הסיפור הזה. בעבודה של חמש

שנים הצלתנו להביא תקן של רבשייצ, השבוע, ולכן במסגרת המסמכים

0

ישיבת המועצה המקומית אפרת - מס!

184

קריאה:

עודד רביבי:

קריאה:

עודד רביבי:

נדב צחור:

דובי שפלר:

נדב צחור:

עודד רביבי:

שמופיעים לכם מופיעים שני רבשייצים עם חלוקת תפקידים לפי שני רבשייצים.

שני מועמדים צריכים להגיע לראיון אצל המחייט וברגע שיאשר אותם נוכל לגייס אותם.

יצא מכרז, נכון!

בינתיים ממלא מקום. אחר כך נעשה הליך של מרכו מסודר. בכל מקרה זה מורכב כי כל מי שנבחר צריך לקבל גם את אישור הצבא, אבל בגלל שאנחנו כרגע במחסור אנחנו מחויבים לקבל אותם בממלאי מקום כדי לענות על הצרכים הביטחוניים. חוץ מוּה יש היום באפרת שני רכבי סיור שמסתובבים בהם סייריסם ויש את המאבטחים בשערים ויש את המאבטחים באתרי הבניה. מה שהתגלה בעצם בשנים האחרונות כמו שהקדמתי ואמרתי, אין לנו שליטה מי וה האנשים האלה. בביקורות שעשינו גילינו מאבטחים עם אקדחים מפלסטיק. בביקורות שעשינו גילינו מאבטחים שלא יודעים מילה בעברית. בביקורות שעשינו גילינו מאבטתים שלא מסוגלים לקום מהכסאז.

של האתרים, לא של החברה.

של האתרים. הם מייצרים יופי של תחושת ביטתון כי הם יושבים באתר והם שומרים, אבל בפועל אנחנו יודעים שהם לא יודעים לייצך שום ביטחון. הס לא קודעים לעצור פועל שיוצא מהאתר בניה ללכת לקנות לבן. מי שמעסיק אותם זה קבלן שמספק את שירותי השמירה עבור מי שמשפף או מי שבונה.

אם נקרא לילד בשמו, זה כסף שחור.

לא, מי שמעסיק אותם, לפעמים זה הקבלן הערבי.

כן, אבל הוא לא יכול להעסיק אותו כי עם האקדת הפרט שלו, אסור לו להתפרנס מזה.

לאחרונה נחשפנו לכל מיני סיפורים של ממש מלחמת כנופיות, שקבלן אחד של כוח אדם עושה תצפיות על קבלן אחר של כות אדם ומלשין לנו שהשומר הלך מאתר הבניה. אנתנו קופצים לשם עם רכבי הסיור, צבא, משטרה, מגיעים, השומר אומר, מה אתם רוצים! הלכתי רגע לשירותים, אבל הוא עזב את הפועלים. מפעילים לחץ על שומרים לעווב כי המתחרה יתן יותר כסף. כל וה הוליד את הצורך לבוא ולהיכנס לסיפור הוה בצורה יותר מעמיקה ויותר

מסודרת. בקטע הזה בעצם נדב נכנס.

1

ישיבת המועצה המקומית אפרת - מסי

184

נדב צחור:

נעמה טל:

נדב צחור:

נעמה טל:

נדב צחור:

היום כל קבלן שרוצה להתחיל עבודה, הוא בעיקרון עובר את השרשרת. ההנדסה מאשרים לו עבודות וכוי. מקבל את כל המסמכים בשביל אישור מנהל, מקבל הדרכה על איך מבתינת אבטחה. השומרים שלו, יכול להיות שאני מתדרך היום את השומר שלו ומחר או מחרתיים השומר שלו חולה, טס לחוייל, הוא מביא מה שהוא מוצא דרך אותו, אני קורא להם אמרגני שומרים שמצליחים לייצר שומרים.

נדב, תגדיר קבלן.

תושב שרוצה לשפ\ את ביתו, הוא מביא קבלן וכוי. הקבלנים הערבים כאן גס יודעים כבר לעבוד מול קבלני השומרים והם בעצם יוצרים איתם קשר, אומרים להם, אני צריך שומר ככה וככה, כמו שהוגדר לו.

אם תושב רוצה להכניס פועל ניקיון?

זה דבר נפרד. גם עובדי הניקיון וה העובדים שהם, אני אקרא להם הקבועים כל כולנו כבר פשוט פוגשים אותסם ביום :וס ומכירים אותם. לא שוה הופך אותם למיוחדים במינם, אבל זה אופי אחר מעבודה שאתה מקבל פתאום חודשיים פועלים שאתה לא יודע מי הס, הס באים רק עם אישורי מנהל, נכנסים, עובדים את היום יום שלהם ונעלמים אחרי חודשיים. זה קבלנים שאנחנו מכירים אותם משיפוץ לשיפוץ, שהם עוברים מבית לבית, וחלק וה קבלנים שבאים, עושים את העבודה שלהם והולכים. נוסיף לוה את עובדי הניקיון שעובדים בבתים וכל אלה נכנסים דרך השער. גדרות השמירה פה, אם נסתכל על ההיסטוריה של הגדרות של השמירה, כמובן שמי שמנחה - - - זה צהייל. מי שבקיא בחומר הזה יודע שגם צהייל, כשהוא הגדיר ליווי חמוש, הוא אף פעם לא אמר איוה חמוש. זה יכול להיות רבין, ברטה, 0.22, כל דבר שרק אתה מוצא שהוא יורה. יכולות אבטחה-

לא כתוב שם מי השומר. לא כתוב שום הנחיה שהיא בעצם יכולה לתת פה משהו משמעותי. תיכף נדבר על צו האלוף שנכנס בעניין הוה. המצב הנוכחי הוא זה שאם אני עשיתי ישור קו עס שומרים בשבוע שעבר, 15 שומרים, אני חייב להגיד לכם שהגילאים חוצים, לא שיש לי חלילה משהו נגד כל גיל, אבל וה אומר שביחס ביכולת של תגובה לאירוע וכוי יש פה קושי ואנחנו מדברים על מישהו שאמור לתת את המענה במצב שנדרש ולא שהוא נמצא עס נשק באתר והוא

בעצמו הופך להיות אובייקט כי יש לו נשק.

2

ישיבת המועצה המקומית אפרת - מסי

164

קריאה:

נדב צחור:

גיל מבוגר.

בכל ואת אנשים מבוגרים. הם יכולים להיות גם תושבים שהם בעצמם משפצים בבית והוא חמוש, אז הוא שומר על הפועלים שלו כי הוא יכול להרשות לעצמו.

אולי הוא בפנסיה והוא נמצא עם הפועלים שלו. כמענה ביטחוני זה לא זה.

מבחינת הגדרות של השמירה פה - עד שני פועלים כמו שאתם יודעים צריך להיות בן אדם שנמצא עם הפועל. משלושה פועלים ומעלה צריך להיות חמוש, עד

0. מ-10 -- שניים, ולפי המפתח. באתרים מורכבים, גדולים אנתנו בשטת תופרים

את החבילה יחד, כי גם בן אדם שעכשיו בונה, משפ בית, אם נשים לו חמישה שומרים, יש לוה משמעויות. צריך גם שה יחיה הגיוני. אני לא אשים מחלקה

לשמ| יח

דבורה גיני-מלכי: נדב, אבל אס שומר חמוש אחד כמו שאתה אומר, שלא הגדירו ולא משנה אם

נדב צחור:

דבורה גיני-

נדב צחור:

הוא שומר עליהם באקדח כוה או אחר, עד תשעה פועלים, ואת אומרת שמלכתחילה כנראה מחשבת החושבים היתה שהסיכון הוא מבוקר, ואת אומרת זה לא חבורת מחבלים גייהדיסטים שמגיעים לכאן, אלא זה אנשים שנבדקוו נוטרלו.

הפועלים שנכנסים גם היום זה פועלים רק עס אישור של המנהל.

מלבי: נכון. זה מה שאני אומרת. מישהו חושב שאני יכולה לשמור על שני פועלים

ערבים וזה מה שעשיתל. עשיתי הכול חוקי על שניים. לא היה נעים אבל הייתי שלושה שבועות עס שני פועלים ערבים בבית. כנראה מי שחשב שאני יכולה לשמור על איברהים ואיסמאעיל בבית שלי, אז כנראה שהם לא כאלה מסוכנים, למה! כי כבר אתה בדקת אותם בשער עס המגנומטר, כבר נטרלת אותם מכל דבר שיכול להיות להם וכבר בדקו אותם וכל שלושה חודשים נותניסם להם תשריך וכוה וכזה וכזה, ואת אומרת הם בעיקרון אנשים שהביטחון מניח שכנראה לא ישתוללו.

הכול מסתמך על הנחיות של הצבא.

דבורה גיני-מלבי: כן, כן, ודאי.

דובי שפלר:

ההבנה היא שגם אם את בבית, שלא עברת קורס קרב מגע ואין לך נשק, את עדיין כנראה תוכלי לתת או את הצעקות בטלפון למישהו שבתוך שתי דקות

האירוע מה שנקרא יוכרע, לא יתפשט יותר.

33

ישיבת המועצה המקומית אפרת - מסי

184

נדב צחור:

דובי שפלר:

צריך לקחת בחשבון גם שאותו שומר, אגב, עם כל השומרים אנחנו עכשיו מנפיקים להם תעודות עס מספר טלפון של המוקד, עם הנחיות כדי טיפה להכניס אותם <ותר לעניינים אבל עדיין שומר כזה הולך וזה מן מרדף כזה שהוא אין סופי. צריך לוּכור שהשומרים הם אנשים טובים, כולם באמת אנשים טובים שסך הכול רוצים לפרנס את משפתתם. הם מועסקים על ידי הקבלן הערבי שלהם ויש פה בעיה. אני בסוף אומר לו, תשמע, אני צריך שאתה תעשה ככה וככה. לי אין פיקוח על וח כי אני לא יודע אם הוא עשה משהו וממש בלחץ, לא בגלל שהוא עשה.

יתרה מזאת, מי שמתדרך את השומר ה הקבלן הערבי.

דבורה גיני-מלכי . אתה יודע שבוית עד לאינתיפאדה היה שומר ערבי ששמר על הזית.

נדב צחור:

עודד רביבי:

נדב צחור:

דובי שפלר:

עודד רביבי:

נדב צחור:

עודד רביבי:

נעמה טל:

עודד רביבי:

לפי החוק אסור לבן אדם כשהוא חותם על הנשק במשרד הפנים, כתוב לו בחוברת שאסור לו לעבוד עם הנשק הזה. אני עם האקדת הפרטי שלי, אסור לי לעבוד ואסור לי להתפרנס מזה. בוה וה נגמר. אנתנו מתייחסים אליהם כשומרים ואנחנו אומרים ---

לא מעניין אותנו מאיפה הנשק.

הוא מתנדב אולי בשמירה. אנחנו לא מסתכלים על וה. באמת אני אומר שיכול להיות שוכותנו לא להסתכל על וה. אנל לא אומר שאנחנו חייבים לרדת לפינה הואת.

בדפים שכתבת לא ראיתי שאתה הולך להתייחס בשונה לסיפור הצה.

בוודאי. ברגע שאנחנו נגיע למצב שבו כל השומרים עובדי חברת השמירה, או הם עובדים בארגון שזה ייעודו.

אתה רוצה לראות איפה זה בא לידי ביטוי! תסתכל עכשיו על השמירה בשכונת הזית. יש שס שומרים. הם מונחים מקצועית על ידי. הם גם עובדים דרך התברה שהיא החברה שלנו, חברת נוף ים. לא המועצה משלמת את זה.

הגענו להסכם עם הקבלנים שאנחנו נספק להם את השומרים דרך חברת השמירה.

אתה לא המעסיק שלהם.

במסגרת היתר הבניה של הקבלנים הצלחנו להגיע איתם להבנה.

6

ישיבת המועצה המקומית אפרת - מסי

184

נדב צחור:

בראיה שלנו מה שצריך לעשות וה שקודם כל כמו שיש מערך אבטחה על אפרת, אתם תסתכלו על המספרים, אנחנו מדברים על כמעט 700 פועלים ביום במקסימום כולל האתרים הגדולים. באפרת זה אזור ה-200. אני אומר, בבוקר התושבים *וצאים והפועלים נכנסים. אני לא אומר את זה בצתוק, כי זו המציאות. יש אתרי בניה גדולים כמו הזית. ברור שתהיה שם מאסה גדולה של פועלים. יכול להיות שס 300-400 פועלים. לא צריך להיבהל מזה. הס עובדים וזה

מקום מתוחם.

דבורה גיני-מלכי: אני לא נבחלת בכלל, אני גם קונה ברמי לוי. יש לי תחושת ביטחון ויש לי גם

נדב צחור:

נעמה טל:

נדב צחור:

ביטחון.

מה שאני אומר וה שבכמות הזאת אנחנו צריכים להסתכל אחרת על האבטחה.

אנחנו צריכים להבין שהסיפור הזה של פועלים, לא דומה אלון שבות שיש לה 40 פועלים במצב הנוכתי ביום לאפרת שבלי קשר לאתרים הגדולים יש לה 200 פועלים ביום. בספירה של היום בבוקר, 207 פועלים באפרת, שנכנסו.

לא באתרים הגדולים.

לא.

דבורה גיני-מלכי: כמה ומן לוקח להכניס אותם!

נדב צחור:

נעמה טל:

נדב צחור:

נעמה טל:

כשאני אגיע לכאן אני גם אתן מענה לדבר הזה. תראו, התושבים בסיפור הזה של הכנסת פועלים, אני חושב שהגעתי לרמת הכירות אישית עס הרבה תושבים. אגב, זה הרווח מהדבר הוה. מצד שני התסכול הוא גבוה. אי אפשר להכניס פועלים לפני 7 בגלל חוק הרעש. מתחילים ברבע לשבע להכניס את הפועלים. יש מאסה של פועלים שמתכים. גם מבחינה ביטחונית ה מעסיק, ונעמה, נראה לי את עברת גם את החוויה הואת איזו תקופה. וה לעמוד בתור ולתכות לתורך. מנגד, אנחנו גם דורשים שיהיה ליווי למשאית ושיחיה ליווי לרכב ושהרכב לא יסע לבד.

בקיצור, אתה כל הומן עסוק בשיטת האבטחה וכל תושב הוא קבלן.

יש פה גם באמת עניין של איוושהי תרבות שהתפתחה פה באפרת.

פה אני קוטע את התרבות הואת.

למשל כשאני שיפצתי, חודשיים שיפצנו, היה שמירה והכל אבל לא באו לבדוק

אפילו פעם אחת.

דבורה גיני-מלכי: נכון, גם אצלנו לא היה.

55

ישיבת המועצה המקומית אפרת - מסי

184

נעמה טל:

נדב צחור:

עודד רביבי:

הפיתוי להשאיר פועל בלי שמירה הוא מאוד גבוה.

בשבועיים האחרונים עצרנו שלושה אתרי בניה מעבודה. הוצאנו עובד ניקיון מהבית והוא שלושה ימים לא נכנס לעבודה.

רק שתבינו שוה תושב ואדי נים. הוא בא אלי עס דמעות. הוא הראה לי צרור מפתחות עם עשרה מפתחות של בתים באפרת, שבעלי הבית משאירים אותו

באופן קבוע לבד בבית. הס נוסעים לירושלים לעבוד ומשאירים אותו בבית.

דבורה גיני-מלבי: היתה לי חברה שהוא היה לוקח את הבן שלה לגן.

נעמה טל:

נדב צחור:

קריאת:

נדב צחור:

נעמה טל:

נדב צחור:

יש פה דו קיום אמיתי.

אני לא נבהל מזה אבל עדיין אנחנו את הפיקותח עושים בבקרה מאוד מאוד משמעותית. מה שאני רוצה להגיד, שבבקרה הנוכתית היום, אם כבר העלית את זה, יש לנו אחרא? משמרת ורבשייצ, ואת אומרת שני אנשים. במערך שאני מציע, אני מדבר פה על מערך בקרה הרבה יותר גבוה, הרבה יותר עקבי וזה אומר שהוא כל יום נבדק כל הזמן. כל האתרים האלה נבדקים כל הזמן. צריך לוּכור פה דבר חשוב. ברור שרוב רובם של האנשים באים לעבודה. הס לא באים לעשות פיגוע, ברוך השם, הס באים לעבודה. בגלל וה הם באים לפה.

נדב, מי משלם על זה!

על מערך האבטחה הזח מי שמשלם זה מי שמכניס את הפועלים ולא שאר התושבים. זה אומר, זה לא אגרת שמירה. אנחנו צריכים להוביל פה סיפור שמי שמכניס פועלים הוא משלם על המושג הזה של אבטחה. הוא לא שם שומר באתר. יש פה כמה שאלות שנוגעות לעניין חזה, מ

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]