פרוטוקול ועדת ישיבת מועצה מס' 4

פרוטוקול ישיבת המועצה המקומית אפרת - מס'

יום שני, א' באייר תשע''ה, 20 באפריל 2015

נוכחים: מר עודד רביבי - ראש המועצה

מר דובי שפלר - חבר מועצה

מר אבי חדידה - חבר מועצה

מר דורון כהן - חבר מועצה

מר מנחם שפי - חבר מועצה

מר מיכאל דהן - חבר מועצה

גבי נעמה טל - חברת מועצה

גבי דבורה גנני-מלכי - חברת המועצה

גבי אורית סמואלס - חברת מועצה

משתתפים: מר יהודה שוויגר - מנכ"ל המועצה

מר עקיבא סילבצקי - יועצ משפטי

משה בן אלישע - מהנדס המועצה

גבי תמר פנחסי - סטודנטית למינהל ומדיניות ציבורית

מר אדמונד חסין - מנכ"ל החברה הכלכלית

סדר היום:

- תביעה יינופי כרמים'י

- תביעת דיבה נגד הרב ריסקין

- גבעת העיטס

- תבחינים עמותת הורים

- חוק עור- פיקות על מכירת מזון

- חוק ער ללוחות מודעות

- מחזור הלוואות המועצה

- פתיחת חשבון בבנק לאומי

- תקנון חדש לחברה הכלכלית- ע"פ הוראות מ. הפנים - עדכוני שלג

-רשימת נכסים עס יותר מיחידת משנה אחת

ישיבת מועצת אפרת - 20.4.15

נושא

חוק עזר ללוחות

מודעות

תקנון חברה כלכלית

פרויקט ''מורדות

העיטם'י

פרויקט ''הימנותא'י

פיצול דירות

תביעה ''נופי

כרמים'י

תביעת דיבה נגד

הרב ריסקין

תבחינים עמותת

הורים

חוק עזר- פיקוח על

מכירת מזון

מיחזור הלוואות

מועצה

עדכוני ועדת מכרזים

אישורי תב''רים

בג'יצ של תושבי

הגדה נגד המועצה

אורות עציון באפרת

והמוקד הבטחוני

החלטה

אושרה טיוטא

לחוק עזר ללוחות

מודעות

אושר תקנון לחברה

הכלכלית

הבעת תמיכה ברב

ריסקין

אושרו תבתיני

עמותת הורים

אושרה טיוטת חוק

עזר למכירת מזון

אושר מיחזור

ההלוואה

אושרו התב'ירים

אושר

אושר ברוב קולות

אושר פה אחד

אושר פה אחד

אושר פה אחד

אושר פה אחד

אושר פה אחד

אושרו פה אחד

נמצא בעמוד

9

10

111

129

20-33

2-34

2-55

5

18

1-20

"1

25

6

58

ישיבת מועצת אפרת - 20.4.15

נושא

מכרז עירוני

חגיגות המימונה

פינוי גבעת התמר

והדגן

התייעלות אנרגטית

החלטת

אושר

נמצא בעמוד

1

2-12

2

2-06

ישיבת מועצת אפרת - 20.4.15 4

עודד רביבי:

אדמונד חסין:

דבורה מלכי:

אדמונד חסין:

ישיבת המועצה

ערב טוב. יש לנו היום לא מעט נושאים, לא נעשה אותם לפי הסדר, נעשה אותם

לפי הסדר של שחרור האנשים שעובדים. נתחיל עס הנושאים שקשורים לחברה

הכלכלית, אחר כך נעבור לנושאים שקשורים למשה ובשאיפה שעד סוף הערב

נעבור על כל הנושאים.

חוק עזר ללוחות מודעות, אתה רוצה להציגז

אני אציג. ערב טוב לכם. הנושא הוא חוק עזר ללוחות מודעות. שמנו לב שמה

שקורה על לוחות המודעות באפרת וה מערב פרוע, כמו ששמת לב. אחד מדביק

מודעה ענקית, אחרי ה נתלית מודעה קטנה של מכירת דירה, על זה נתלית

מודעת אבל ועוד מכירת כובעים באיוה בית. רצינו לעשות קצת סדר. האמת היא

שאני באתי, להגיד את האמת, מהכיוון של לראות איך עושים מזה קצת כסף, לא

רק סדר, אבל שני הדברים ---

למה חשדנו בוה?!

לא, אני אומר לך עכשיו. את רואה, הכול על השולחן, זה בסדר. ניסינו להרווית את שני הדברים. בדקנו מה קורה בעיר כמו ביתר עילית על לוחות המודעות.

הרבה פעמים אנשים לחשבו שבביתר עילית הכול שס בבלגן אחד גדול, אבל מסתבר ששם יש סדר מופתי. אנשים משלמים אגרה, אנשים לא תולים באופן פרטיוני, מי שעושה את זה נקנס, יש סדר על כל לוחות המודעות. אמרנו שאם שס וּה ככה, אז בוודאי ובוודאי וה יכול להיות גס באפרת ולכן ישבנו, גס עס הגבייה, גם עם המשרד של עקיבא, לראות איך אנחנו משפצים ומשפצריס את חוק העזר ללוחות מודעות והחוק עצמו נשלח לכם, עס הדברים שנשלתו לכם לפני כשבוע, אפילו יותר.

שני דברים מרכזיים, עודכנו האגרות לנושא של לוחות המודעות. שתיים, גם יהיה מישהו שירכז את התלייה, כי מה קורה אם מישהו תולה מודעה גדולה באמצע לוח מודעות! גם אס מישהו אחר רוצה לתלות מודעה והוא רוצה לא לתלות על מישהו אחר, אין לו ברירה אלא לתלות. לכן וה יהיה אדם אחד שיעשה את זה באופן מסודר על לוחות המודעות ואז יארגן את המודעות כמו

שצריך.

ישיבת מועצת אפרת - 20.4.15 5

אבי חדידה:

אדמונד חסין:

אבי חדידה:

אדמונד חסין:

מיכאל דהן:

אדמונד חסין:

מנחם שפי\:

אדמונד חסין:

דוברת:

אנחנו עשינו הפרדה בין מודעות מסחריות לבין מודעות של תושבים שרוצים לתלות על מכירת מכונית או מכירת כובעים בבית של מישהו. אנחנו רוצים לאפיין ושיהיה סדר בכל הדבר הזה. אנחנו מבררים עכשיו, כמובן יחד עס שפייע את הנושא של לוחות מודעות אחידים בכל אפרת ולוחות מודעות שיוקצו ליד בתי כנסת בעיקר למודעות פרטיות. כל שלט יסומן, ילתלייה על לוח זה יש צורך לשלם אגרה, נא לפנות לטלפון כך וכך, לוח מודעות לטובת התושבים ובלות המודעות לטובת התושבים אי אפשר לתלות מודעה יותר גדולה מ-44. כלומר אלה מודעות קטנות בעלות גוון אישי. הדבר הזה יעשה סדר, הדבר הזה יכניס כמה אגורות למועצה והמראה של היישוב יהיה הרבה יותר יפה. אלה כל הדברים גס יחד. ולא יחיו מודעות מתנפנפות ברוח ופרזיטיות.

כלומר שמודעה למה שאתה אומר פרטיים, זה יהיה בלוח מודעות נפרד, שיהיה על גודל של 44.

נכון.

איך אנחנו אוכפים את וה! למשל שכל מיני גורמים שהם לא פרטיים יקטינו קצת את המודעות וישימוגם ---

מישהו שרוצה לעשות עבודה מסחרית לא יקטין מודעה בשביל לחסוך 200 שקל או 150 שקל, זה לא רציני. לכן אני אומר, כדי לא לפגוע בתושבים, לתת להם את האופציה, וה מודעות קטנות. אנשים גס יקראו, כי ברגע שאנשים יתרגלו לוה הס יראו שזה יהיה מסודר.

הרבה מאוד מן המודעות המפורסמות כאן באות מגוש עציון, איך אנחנו מתמודדים עס זה!

מצוין, כי אנשים יידעו שמשלמים, יהיה כתוב על וּה, מחנך את כל המערכת, גס -

זה מתקשר להערה של דורון מקודם.

לכן אני אומר, אנשים יידעו, זה יפורסם על לוחות המודעות, יהיה שלט מתכת קבוע. גס מי שתולה את המודעות עבור גוש עציון וה אותו אדם שיעשה פה את הסדר. הוא תולה את המודעות והוא יגיד להם 'רבותיי, אני לא יכול לקנות - - -

הוא יקנוס אותם והוא יגבה את הכסף:

ישיבת מועצת אפרת - 20.4.15 6

אדמונד חסין:

דובי שפלר:

אדמונד חסין:

דובי שפלר:

עודד רביבי:

אדמונד חסין:

מיבאל דהן:

דובר:

זה יהיה מסודר. הבן אדם יגבה, יעביר את הגבייה באופן מרוכז למחלקת גבייה.

למשל הוא גובה עבור מכירת נחלים לקראת חג הסוכות, הוא יקבל את כל המודעות, סדרה של 25 מודעות, וּה הסדרות, הוא יתלה את זה ברחבי אפרת, ישלם את האגרה, ייקת את דמי התלייה. וה הסדר. מודעות שייתלו באופן לא מוסדר פשוט יורדו, אז הבן אדם יפסיד את מה שהוא רצה לפרסם.

מה זה פשוט יורדוז הוא יעבור פעמיים ביום!

פעמיים בשבוע.

אז הוא יוריד פעמיים בשבוע.

כל שאלות האכיפה, כל שאלות תדירות הסיורים, עוד לא מוצו וסוכמו. בעצם הרעיון פה הוא כרגע להתחיל את השלב הראשון, שאנחנו גם לא אומרים מתי אנחנו מכניסים את זה לתוקף. חוק העוּר, ברגע שהוא יאושר פה, אס הוא יאושר פה, עובר למשרד הפנים לקבלת אישור של משרד הפנים ואז אנחנו בעצם נחליט פה, מבחינת המדיניות, איך אנחנו מעדכנים את הציבור, מתי אנחנו מכניסים את ה לתוקף ואיך אנחנו אוכפים את זּה. אני אומר, כרגע שלב האכיפה מבתינתנו עוד לא מגובש, צריך לסגור את הנהלים מבחינת מחלקת שפייע, מבחינת תולי המודעות.

לגבי השאלה שמרחפת באוויר, אני לא יודע מה עשו בגוש עציון, אני רק יודע שבאיוה שהוא שלב התחלנו לקבל דוחות על מודעות שאנחנו תלינו בלוחות המודעות של גוש עציון. אני לא רוצה כרגע להגיד משהו שאני לא בטוח, אני לא יודע אס הפסקנו לתלות בפועל בגוש עציון או לא, אבל כרגע הדוחות של גוש עציון פסקו. בגוש עציון כן נעשה ניסיון לפני כשנה להסדיר את הסיפור הגה של איפה תולים ומה תולים.

רוב האנשים גס רוצים שה יהיה מסודר. גם רוב האנשים המפרסמים, שיהיה נוח להם לשלם את האגרה, מישהו תולה להם את המודעות באופן מסודר, אה נוח. הוא יודע שהוא אחראי לכך שלא ייתלו על זה מודעות אחרות, או מישהו יעשה משהו באופן לא חוקי, אנחנו אומרים להם שאנחנו מסדרים את זה באופן מסודר על לוח מודעות, כך גס אנשים יראו את זה טוב יותר.

האם מתכוונים להגדיל את כמות לוחות המודעות, כי אחת הבעיות הקשות וה שת---

לא סתם תולים אחד על השני.

ישיבת מועצת אפרת - 20.4.15 7

אדמונד חסין:

נעמה טל:

אדמונד חסין:

נעמה טל:

דובי שפלר:

אדמונד חסין:

אבי חדידה:

אדמונד חסין:

נעמה טל:

עודד רביבי:

נעמה טל:

עודד רביבי:

אדמונד חסין:

דובר:

עודד רביבי:

אתה צודק, עשינו עבודה מול מחלקת שפייע, היא עדיין לא הסתיימה, עשינו סיור לראות איפה בדיוק צריך את לוחות המודעות ומה צריך להיות הגודל שלהם, גס הגודל הוא שונה, אנחנו מכינים גודל שמתאים לנו.

על איוה סדר גודל של הכנסה מדובר?

זו הכנסה קטנה, ה לא העניין. האמת שזה לא העניין, גו הכנסה קטנה, המועצה תיהנה פה מהעבודה שאנתנו עושים עכשיו. המועצה תיהנה במובן ש - - -

המועצה וה התושבים!

זו בדיוק שאלת ההמשך, אני עוד לא הבנתי מה התפקיד שלך בעניין, כי דיברו פה על גבייה, שפייע, מועצה, על החברה הכלכלית לא שמעתי.

אז אני אגיד איך זה התחיל. זה התחיל מזה שאני יודע שבעיריית ירושלים גובים ועושים מוּח הכנסה מאוד יפה. בדקתי את הנושא הזה, עשיתי את המכפלות, וה יכניס לנו כלום, אני אומר לך, 5,000 שקל בשנה, אבל כבר הייתי בתוך השוונג ודיברתי עס עודד ועודד אמר לי יתקדם את וה', אנחנו מקדמים את זה. וה לא העניין, ההכנסה הגדולה, וה פשוט עושים עם זה כבר סדר, כי תראו את לוחות המודעות, כל אחד בנפרד וה באמת לא מתאים ליישוב כמו אפרת.

הרגשתי את זה בקריאת המודעות של המימונה. אי אפשר היה ואחרי שתלינו -

מיד כיסו.

אדמונד, מכיוון שבמדינת ישראל בממוצע, לא יודעת מה הממוצע, אבל לפי הצפי תוך 8 או 20 חודשים תהיה מערכת בחירות חדשה, או החוק הזה, חוק העזר העירוני, אמור להתייחס גס להיבטים של מודעות כאלה!

לא. בתקופת בחירות יש תקנות לגבי מודעות של בחירות.

של תקנות עירוניות, א --

לא יודע אס תקנות עירוניות או תקנות ארציות, אני יודע שבירושלים העמידו לוחות מודעות מיוחדים לצורך ה ---

ה חוק ראשי שגובר על חוק עזר עירוני.

חוק עזר זה משרד הפנים? וה לא האלוף!

האלוף לוקח חקיקה ראשית ומאמ אותה ליהודה ושומרון. כשרשות רוצה לאשר חוק עזר היא מפנה אותו למשרד הפנים ומשרד הפנים מאשר אותו ברמה

של כל רשות.

ישיבת מועצת אפרת - 20.4.15 8

דובר:

עודד רביבי: ;

אדמונד חסין:

עודד רביבי:

אבי חדידה:

אדמונד חסין:

אבי חדידה:

אדמונד חסין:

אבי חדידה:

עודד רביבי:

דובי שפלר:

אדמונד חסין:

עודד רביבי:

דובי שפלר:

אדמונד חסין:

דובי שפלר:

אדמונד חסין:

דבורה מלבי:

נעמה טל:

דבורה מלבי:

אדמונד חסין:

עודד רביבי:

דובי שפלר:

אדמונד חסין:

יש חוקים כאלה באיוייש!

של לוחות מודעות! הוא אומר שבביתר יש.

חוק העזר! בביתר ובירושליס.

לא, הוא שואל לגבי יהודה ושומרון.

יש כוונה לשים מקום מיוחד מעל לוחות המודעות!

כן, התשובה היא כן.

יש מין פלטה גדולה. זה שטח של מוכרים.

אתה צודק. יש את זה כבר היום במסגרות ואנחנו נוסיף את זח.

זה יכניס יותר כסף מהמודעות.

בשורה התחתונה, שטחי הפרסום לא יתגלו כמקום אטרקטיבי שהמפרסמים נדחפים כדי לתלות שס מודעות פרסום.

אמרת בתחילת דבריך עדכון אגרות, מה היו האגרות קודם!

האגרות היו מאוד נמוכות והן לא היו צמודות. עכשיו המשרד של עקיבא בדק את וּה, עשו את האגרות על פי התקנות.

הסכומים מפורטים לכסם. קיבלתם את ההצעה!

כן, את הסכומים המעודכנים, לא קיבלנו את הסכומים הישנים.

מה זה חשוב: עדכנו את הסכומים.

דבר נוסף, מודעות של בתי כנסת. הרבה מודעות של בתי כנסת הן הרבה יותר מ-

4, הן 43 ויותר.

גס בוה צריך לעשות סדר. גס בית כנסת שעושה אירוע וּה אירוע וכשהוא מוציא כסף על ניקיון ועל תאורה או הגברה לכל מיני אירועים, אצ יוציא עוד כמה אגורות לנושא הזה. וה שווה את הסדר, שווה את הניקיון.

מודעות לממשלה! יש לפעמים הודעות שבאות מטעם ---

לשכת גיוס.

זה והבנייה ובוודאי שבבחירות היו מודעות.

נפריד את הבחירות, כמו שעודד אמר.

לא, היא מדברת על מודעה של האתר. זה בוודאי צריך להגיש הצעות - - -

כל חצי שנה המודעה של לשכת הגיוס, ענקית.

לא יודע מה להגיד לך, אני חושב שתוך כדי תנועה וה ייבדק.

ישיבת מועצת אפרת - 20.4.15 9

עודד רביבי:

דובי שפלר:

רבותיי, יכול להיות שיש להם פטור, צריך לבדוק את זה. באופן עקרוני השאלה היא האם יש הערות על הטיוטה של חוק העור כפי שהוצגה לכם!

מה עס המודעות של מתנייס ומועצה!

עקיבא סילבצקי: המועצה לא משלמת לעצמה על המודעות.

דובי שפלר:

עודד רביבי:

אדמונד חסין:

עודד רביבי:

אדמונד חסין:

עודד רביבי:

דבורה מלבי:

עודד רביבי:

דובי שפלר:

עודד רביבי:

דובי שפלר:

עודד רביבי:

עודד רביבי:

והמתנייס!

המתנייס היה מטעם המועצה וכל מודעה של המתנייס יהיה גם של המועצה ואז---

אני חושב שזה גוף סמך של המועצה, גוף שהמועצה שותפה - - -

ברור.

אבל את האגרה לתליית המודעה, העבודה וה הס כן ישלמו, לאדם שיעבוד לעשות את הדבר הזה.

אדמונד, תן לי לקבוע מה ישלמו ומה לא ישלמו, תודה.

1 את אומרת 30 שקל על הרשות ו-200 שקל על זה - - -

מה שאדמונד כן אומר זה שגם המודעות של המועצה ושל המתנייס ייתלו במסגרת אותו בן אדם כדי לעשות סדר.

בעברית צחה למועצה תהיה עכשיו הוצאה של תליית מודעות. וה מה שאתה אומר!

לא, כי יכול להיות שאני אעשה את זה דרך מחלקת שפייע, אני רק אומר שאני אתלה את זה באותו נוהל. יכול להיות שאותו בן אדם שאני אשכור לתלות מודעות ייתן לי שירות בחינם. אני לא סגרתי את העניין, עוד לא הגענו לשלב הפרקטי, לא של האכיפה ולא של תליית המודעות. כרגע אנחנו מדברים על המהות, על ניסיון להסדרה. את הטיוטה. אס אין הערות, אין שאלות, אני מבקש לאשר את זה ואצ נעביר את וה למשרד הפנים לקבלת אישור. שאלות!

מי בעדי נעמה בעדי דובי!

נגד.

דובי נגד, כל השאר בעד. תודה רבה.

הצבעה על תליית המודעות

אושר ברוב קולות.

נושא שני, אדמונד.

ישיבת מועצת אפרת - 20.4.15 10

אדמונד חסין:

דובי שפלר:

מנחם שפיץ:

דובי שפלר:

עודד רביבי:

מנחם שפיץ:

דובי שפלר:

מנחם שפיץ:

דובי שפלר:

אדמונד חסין:

עודד רביבי:

דבורה מלבי:

אדמונד חסין:

הנושא השני וה הנושא של הצעת טיוטת התקנון. אני שמרתי כמה עותקים כאן, אני בכוונה לא הדפסתי הרבה כדי לחסוך בנייר, אבל קיבלתם את זה באי-מייל.

אנחנו נדרשנו על ידי משרד הפנים לעדכן את התקנון שלנו. משרד הפנים דורש את וה לחברות הכלכליות ---

רק אולי הערה, כי שאלו אותי למה אני נגד. אז אני אגיד, נראה לי, לאור ההערה שלך, שוּה לא יכניס הרבה כסף.

מי שאל! מי רצה לדעת!

שאלו אותי פה בשקט.

השאלה לא נרשמה לפרוטוקול ועכשיו נרשם לפרוטוקול - - -

חבל על הזמן שלנו. בואו נתקדם. את מי וה מעניין?

למה להתעצבן בשביל שטויות?

לא, את מי זה מעניין למה הצבעת נגד?

או אני אומר שנראה לי שזו לא הכנסה גדולה, אני לא חושב שוה כצעקתה ולכן אני מוותר.

הנושא של התקנון. אנחנו נדרשנו על ידי משרד הפנים להסדיר את התקנון שלנו. התקנון שלנו הוא תקנון ישן שנקבע בעת הקמת החברה ב-1993, כל מיני שינויים שחלו ברגולציה. התהליך הוה שעשינו, כבר קיבלנו כמה פעמים ממשרד הפנים בקשה להסדיר תקנון. עשינו מהלך מסודר עס עורך הדין שלנו, לאחר מכן הבאנו את זה לדיון ולהחלטה בדירקטוריון של החברה הכלכלית ועכשיו אנחנו מביאים את זה לאישור מליאת המועצה. בגדול, כמה אתם רוצים שאני אכנס פנימה!

רבותיי, אין פה יותר מדי שיקול דעת. וו הערה ביקורתית שקיבלנו על ידי ועדת הביקורת. התקנון הוא מה שעורכי הדין אמרו שאנחנו צריכים לתקן, לכן אס אין פה שאלות ספציפיות על החומר שנשלח אני מבקש לאשר. מי בעד! כולם בעד. אף אחד לא נגד. תודה רבה.

הצבעה על הצעת טיוטת התקנון

אושר פה אחד.

עודד, דברים שאין סיכוי שאנחנו נקרא בתוך הישיבה אולי חבל להדפיס? וגם אפשר על שני צדדים, אס יש לכם את האופציה הזאת במדפסות.

אז אנחנו חסכנו, זו מישיבת הדירקטוריון נשמר.

ישיבת מועצת אפרת - 20.4.15 11

דבורה מלכי:

עודד רביבי:

או אני מעבירה לך נייר בחזרה לישיבה הבאה.

משה.

משה בן אלישע: למעשה כל הקרקעות הזמינות בדגן תמר שווקו, יש לנו עוד כ-150 יחידות דיור

דובר:

משה בן אלישע:

עודד רביבי:

בתמר שצריכות לעבור רוויויה ותכנון מחדש ואז ישווקו ואנחנו ראינו לנכון שאנחנו צריכים לחפש פתרונות לשטחים נוספים לשיווק כאשר האופציה הטבעית הייתה גבעת עיטם. בגבעת עיטם תהליך ההכרזה, בגייצים, טרם הסתיים ואנחנו לא יודעים מה יהיה. בנוסף לה יש לנו גם בעיה של דרך גישה, אין לנו את הרצף הקרקעי בין העיטס לבין ההתאמות של אפרת צפון, תמר דגן וית, ועל כן בחיפוש אחרי מקורות קרקע זמינים איתרנו את הקרקע הואת שנמצאת פה, שהיא בין 100 ל-200 דונם ושהיא קרקע שתוכננה בתבייע, היא בתוקף, יש קו כחול, אדמות מדינה.

קצת קשה להבין איפה זה.

זו גבעת התמר, זו גבעת הדגן - - -

כל מי שיודע איפה גיוש גר, איפה רחוב פיטוס הקטורת, מעל יש רכס שמשקיף

ומעליו יש את תוואי גדר ההפרדה. מי שר את חצי המרתון רצ שס.

משה בן אלישע: בין גדר ההפרדה למעשה לבין הוואדי שנמצא כאן, זה השטח שאנחנו מדברים

עליו, שטח שבעבר הוא לא תוכנן בגלל שיפועי קרקע גבוהים, מעבר ל-35% שיפועי קרקע שאו המשרד תכנן באפרת, אבל אנחנו ראינו לנכון לתת את הקרקע הוּאת כדי לתכנן עוד יחידות דיור, מה גם שהקרקע זמינה, אין לנו בעיית קרקעו כמו שאמרתי, אדמות מדינה בתוקף, תבייע שעברה הפרדה, יש רק לעשות תכנון מחדש. המגבלות שיש לנו בשטח הזה יכולות להיות למשל טופוגרפיה, וה קו התפר שנמצא באזור הזה ובתיאום איתם, יש מגבלה של גובה, שלא יעבור את קו המכשול ובמרחק של כ-50 מטר בין המכשול, בין קו התפר לבין שורת הבתים הראשונה. וו מגבלה אחת. דבר שני וה לייצר גישה למתחם הוה כאשר יש לנו רצף קרקעי למתחם הוה גם מהזית, גס מהדגן וגם בין הזית לדגן יש לנו רצף קרקעי. אפשר לייצר רצף, יש לנו שלוש דרכי גישה, דרך רצף קרקעי, דגן וית וביניהם. יש עוד דרך יותר מורכבת, הדרך שמהצית *וצאים החוצה מחוצ לאדמות מדינה ומתחברים לפה, הקטע הבעייתי הוא הקטע הזה שנמצא מחוף לגדר. זו בעיה שצריך לפתור אותה אולי מקו התפר, לראות מה האפשרויות, אבל

בכל אופן גה האתגר הבא.

ישיבת מועצת אפרת - 20.4.15 12

עודד רביבי: בעצם צריך להגיד פה שני דברים. אחת, הרעיון לסיפור הזה, צריך לתת זכויות

יוצרים עליו לאדמונד שנסע מספר פעמים לכיוון גבעת משואה בירושלים וראה את הפרויקט של חיים וקן שבעצם בונה בשיפועיס בלתי אפשריים. הוא מתחיל לבנות את הבניין במפלס של מלון יהודה, מי שמכיר, של בית הספר לאמנויות ומגיע עד למעלה לקרית יובל, לפער של סדר גודל של 12 קומות ואו באנו ואמרנו שגם לנו יש מדרונות, למה לא נבחן אותם, ואז אדמונד התתיל את התהליך עס משה. הלכנו ליוסי סגל, שהוא נציג מינהל מקרקעי ישראל במינהל האורתי והוא מאוד התלהב כי בסופו של דבר יש לו אינטרס לקדם שיווקים ולקדם הכנסות ואז הוא נתן אור ירוק לרעיון ואז פנינו למשרד השיכון כדי לקבל עלויות תכנון, כי בסך הכול מדובר בקרקע שלא תוכננה לשום דבר.

בשלבים הראשונים של אפרת ראו את השיפויים, נבהלו ועזבו את הקרקע הואת וא השילוב שמצד אחד היא בתוך קו כחול, מצד שני מינהל מקרקעי ישראל מתלהב מהרעיון, נתנה את הרות הגבית לפנייה למשרד השיכון ווה השלב, משה, שאתה יכול להמשיך.

דבורה מלבי: בישיבה שעברה קראנו לוה מורדות הוית מורת. שאני אדע שאנחנו לא מדברים

על שני---

עודד רביבי: כן, אבל חשבנו שיותר נכון לקרוא לוּה מורדות העיטס, גם בגלל - - -

דבורה מלבי: אתה יודע שבשביל הלגיטימציה עדיף לך לקרוא לוה מורדות הצית.

עודד רביבי: השאלה למי אני מכוון.

דבורה מלבי: | למי אתה מכוון!

עודד רביבי: אחר כך אני אסביר לך. משה, המשך.

משה בן אלישע: בנוסף למתחם הזה שהוא, כמו שאמר עודד, שטח שהיה נטוש ולא מתוכנן, יש

לנו בין הדגן לזית ולמתחס הזה את האוור הזה שהוא מתחם שנתן לנו רעיונות לתיירות ונופש בעיר. הרעיון הוא לעשות שיטה שתכלול גם את הבינוי הוה, גם את השטחים האלה שמסביב, כדי שבין הוואדיות נתכנן את פרויקט אגם היין, אגם המים, זו הודמנות טובה להיכנס לדבר הזה ולהכניס פה קרוב ל-1,000 יחידות דיור.

עודד רביבי: כמה דונם אמרת, משה!

משה בן אלישע: בערך כ-200 דונם, אבל יהיה פה הרבה פחת כלוון שיש לנו - - -

מנחם שפיצ: | איך 1,000 יחידות דיורז

ישיבת מועצת אפרת -- 20.4.15 13

משה בן אלישע: תיכף אני אגיד, עשינו בדיקה ראשונית. יש לנו פחת של 50 מטר מקו התפר

שתייבים ל - - -

אדמונד חסין: | שאנשים יבינו, העניין של גדר ההפרדה. גדר ההפרדה, על פי החוקים - - - אני

מסביר עוד פעם כי וה חשוב, בדרך כלל אתה צריך להיות רתוק כ-200 מטר מהגדר כדי לבנות משהו, אס מתרחקיס מהקו הסגול, מאיפה שהסמן של משה בדיוק נמצא עכשיו, 200 מטר אתה נוגס בכל השטח ואתה לא יכול לעשות כלום. לכן ישבנו עם צוות קו כחול, עס קשת צבעים, משה, עודד ואני, כדי להגיד להם שנתקרב אל הגדר כדי לאפשר לנו לנצל את השטח. זו נקודה קריטית.

משה בן אלישע: הממדים שמדברים עליהם, ההנחה מפה עד לכאן זה קרוב ל-1,000 מטר אורך,

רוחב הרצועה ברוטו וה כ-200 מטר ולכן יש לנו ברוטו כ-200 דונם. אפקטיבי אולי יש 100-150. הרעיון הוא ללכת על בנייה רוויה רבי קומות כאשר הרעיון הוא לשלב בתוך הבניינים את מוסדות הציבור הקטנים, וה אומר גני ילדים, מעונות יום, בתי כנסת. כיוון שמדובר פה בבניינים שיהיו רבי קומות זה יכול גם להגיע ל-15 או אולי יותר מקומות, במגבלות הגובה של קו התפר, זה הרעיון. לכל שני בניינים למעשה מספקים את הצרכים של גני ילדים ומעונות יום, לסירוגין, ואז אפשר לחסוך את כל התנועה של כל בוקר שכל ההורים נוסעים והולכים ממקום למקום, פשוט יורדים למטה בקומת הקרקע יש את הדבר הזה. כמובן עס חניות תת קרקעיות.

דובר: במקום מסע תהיה סייעת שתיסע במעלית.

משה בן אלישע: זה הרעיון. הרעיון הוא להכניס בכל המקומות ולתת מרווחים יותר גדולים בין

הבניינים, ודאי לתת פיצוי על הצפיפות ברווחיס יותר גדולים. בסופו של דבר הרגשת הצפיפות לא תורגש. אנחנו מכירים את הפרויקטים האלה שמרכזיס לפעמים במרווחים של 15 ו-20 מטר בין בניינים או השטחים למטה הס משטחים פתוחים לרווחת הציבור והציבור בסופו של דבר נהנה מהם.

דבורה מלבי: כמה בניינים כאלה יכולים להיכנס!

משה בן אלישע: אנחנו כרגע נמצאים במצב של תכנון כאשר הרעיון הוא להכניס בפנים, כמו

שאמרתי, קרוב ל-1,000 יחידות דיור, עס מגבלות הגובה של קו התפר, הצפיפות

ברבי קומות, שאפשר להכניס פה בין 15 ל-20 קומות, אס לוקחים את המידה

ישיבת מועצת אפרת - 20.4.15 14

דובר:

דבורה מלבי:

עודד רביבי:

הכי נמוכה והמידה הכי גבוהה, אבל צריך לראות את קיבולת התנועה, התחבורה

מה תחבורה? איך ייצאו משם!

יש להם שם גן, למה הס צריכים לצאת!

חלק מהדגשים עם צוות התכנון וה גם לבחון ציר חלופי, כניסה לוּית, לשכונה הספציפית הזאת שגסם אחר כך יכולה להוות איה שהוא בסיס של ציר לכיוון

העיטס.

משה בן אלישע: יש לנו גם כניסה לזית, גם כניסה לעיטם, כלומר אחת מאופציות הגישה לעיטס

מיבאל דהן:

עודד רביבי:

זה דרך המתחם הוה, כלומר יצטרכו להתמודד בתכנון, למצוא ציר בתוך כל הקומפלקס הוה, להשאיר אופציה לגישה לעיטם, כי וה אחד הצירים שבתוך אדמות המדינה. יכול להיות שהציר הזה יחיה מחוץ לתכנון, יכול להיות שזה יהיה בתוך התכנון, קשה לדעת במצב הזה, אבל אס אני לוקח את הרצועה הזאת של ה-200 מטר בגדול ואני מוריד 50 מטר יש לנו רצועה של 150 מטר ברוטו, אס אני מוריד כביש מרכוי של 25 מטר נשאר לנו 125 מטר, זה בערך 3 שורות של בניינים שכל אחד 30 מטר עומק על 30-40 מטר רוחב. ברוטו וה נותן לנו בגסות 3 שורות. בואו נוריד עוד שורה ווה שתי שורות לכל המתחט, אז אפשר לקבל היקפים, וו המסגרת שאנחנו מדברים כאשר ככל שהבנייניס יהיו יותר גבוהים ונשאריס עס 1,000 יחידות דיור המרווחיס בין הבניינים יהיו יותר גדולים והירוק יהיה יותר גדול בין הבניינים.

אחד הדברים שחסרים לנו פה באפרת וצריך לקחת אותם בתכנון וה אולם תרבות, היכל תרבות, ושווה לתת את הדעת בתוך התכנון אס זה מתאפשר - ד -

במרכו ספורט יש גס אולם תרבות וגם אולם שמחות.

משה בן אלישע: אחת מתוצאות הלוואי של הדבר הזה, כיוון שמכניסים פה עוד 1,000 יחידות

דיור וה מגדיל את האוכלוסייה, מגדיל את הכדאיות למרכז המסחרי ששווק לאחרונה, שנמצא באזור הזה וזה גם נותן לנו גשר עד לעיטס. התכנית הזאת, בגבעת התמר והדגן תארך כארבע-חמש שנים עד היכנסות אחרון הדיירים לבתים, הכנת התכנית הואת תארך קצת פחות מהדבר הזה, שלוש-ארבע שנים, אנחנו רוצים לעבור קצת גיבוש צוות לגיבוש פרוגרמה, החלופות, כל מיני סקרים

סביבתיים וכוי, זה תהליך שלוקת גם זמן ואנחנו צריכים לדאוג לרצף השיווקי

ישיבת מועצת אפרת - 20.4.15 15

של הבנייה עד שעיטס תופשר, גס תכנון עיטס לוקת זמן, גס אחרי שבגייצ ייגמר זה סיפור ארוך והרבה יותר משמעותי.

דובי שפלר: מהדברים שרשמת במסמך קשרת איכשהו את פיתוח פארק היין - - -

משה בן אלישע: כן. במסגרת שינוי התבייע של הדבר הזה או כל השטחים של - - - להכניס אותם

כחלק מהתכנון ולהכין את התבייע לאגם היין, כי היום אגם היין וה תכנית רעיונית.

דובי שפלר: ואת אומרת זה ייחשב כאילו הפארק של השכונה החדשה הזו?

משה בן אלישע: גס. אגם היין מבחינה פרוגרמטית הוא הפארק העירוני הראשי של 60 דונם. וה

0 דונם שכוללים גס את העיטס. אנחנו נוסיף עוד 1,000 יחידות דיור או ודאי שהעסק הוה עוד גדל, אז אני יכול או להתנתק מעיטם, להגיד אוקיי, יש לנו פה 0, יחידות דיור, או להגיד שאני מוסיף לקיבולת הכללית עוד 1,000 יחידות דיור ואני יכול להגדיל את הפארק. אצ אלייף, וה הפארק הכלל עירוני, סביבו יש לנו כל מיני רעיונות של תיירות, תעסוקה, נופש וכל מיני דברים כאלה, או זה הודמנות להכניס את וה בדבר הזּה, כלומר צריך יהיה פה לתת גס בתי ספר, פונקציות אחרות, אבל הרעיון הוא שכל הפונקציות הקטנות ישולבו במגורים, גס זה צריך ללבן מול משרד החינוך, עס תקציבים, אבל וה הרעיון. אגב, דברים כאלה, יש כבר סנוניות ראשונות בתל אביב, ברבי קומות, יש שילובים בתוך הבניינים של מסחר, ציבור, מגורים, באותו בניין.

דובי שפלר: אמרתי בישיבה הקודמת שצריך להיוהר שלא יהיה מצב שקומת הקרקע של

הבניינים האלה תהפוך להיות סוג של חצר אחורית של - - -

משה בן אלישע: לא, אמור להיות שם - - - בקהילה, או מעון יום, או גני ילדים. השאלה איך

משלבים את זה מבחינת ביטות וזה. אבל וה הרעיון - - -

עודד רביבי: משה, מנחם, בנימוס, מנסה כבר 10 דקות לשאול אותך משהו.

מנחם שפיץ: | הבנייה פה תהיה דומה למה שאנחנו רואיים במודיעיןז על ה כרגע מדובר!

משה בן אלישע: מודיעין הרבה פחות צפופה.

מנחם שפיץ: | פחות צפופה.

עודד רביבי: פחות צפופה ופחות גבוהה.

מנחם שפיץ: | הבניינים הענקיים האלה, אתה מדבר על 1,000 יחידות ב-100 דונם.

משה בן אלישע: כן.

מנחם שפי: ואתה מדבר על שטחים ירוקים. איך יתחברו מזה לכביש! יש לך איוה רעיון?

ישיבת מועצת אפרת - 20.4.15 16

משה בן אלישע: אמרתי. יש לנו אפשרות אחת מפה. זה כביש הכניסה הצפונית.

עודד רביבי: פחות או יותר בכניסה של איפה שהסכר.

משה בן אלישע: - - - תמר היום פה, יש לנו פה רצף, ה אדמות מדינה, או אחת החלופות לייצר

כניסה לעיטס הייתה מפה דרך הדבר הזה ולהגיע לפה. וו אפשרות אחת.

דוברת: איפה שהיום המשאיות נוסעות!

עודד רביבי: לא הכול. איפה שהמשאיות נוסעות זה כל הציר של הנחש שאתם רואים, יותר

קרוב לזית.

משה בן אלישע: כן, אפשר לעבות את זּה, לעשות את זה משהו יותר רציני.

עודד רביבי: באמצע הדרך נפגשים, משה, תראה להם מאיפה המשאיות נכנסות.

משה בן אלישע: תחנת הסניקה נמצאת פה.

עודד רביבי: שס המשאיות נכנסות היום.

משה בן אלישע: אפשר יהיה להרחיב את הציר הזה.

דוברת: אפשר להרחיב את הציר הזה?

עודד רביבי: אפשר, וה הכול עניין של עלויות והכול עניין של סטטוס קרקע. משה מדבר על

איפה שאתם רואים את הקו הכחול, שס אין לנו בעיה של רצף קרקע. אנחנו יכולים לפתוח את הכביש ואו אנחנו משיקים ישר לכביש שעליו המשאיות נוסעות היום. התוואי הוא שונה מהתוואי של המשאיות, הוא נפגש עס הציר של המשאיות באמצע הדרך.

משה בן אלישע: וו אפשרות אחת. אפשרות שנייה, יש פה ציר שהיום השכונה החדשה, מגיע עד

לפה ופשוט ממשיכים - --

מנחם שפי\: עוד פעם, משה, פספסתי.

משה בן אלישע: הציר של הזית, פה, השכונה החדשה, וה הדבר הזה ובמקום להמשיך עד בני

ביתך נכנסים לפה, יש רצף קרקעי, מגיעים מהצד השני. אפשרות שלישית גם מהדגן, אותו סיפור והאפשרות שכולם יהיו ביחד כדי שכל אחד יתרום את התרומה שלו.

עודד רביבי: אני מדגיש, האופציה השנייה שמשה הציג מבחינתנו היא האופציה הכי פחות

מועדפת, כי היא לא נותנת פתרון לנפתי התנועה הגדלים והאינטרס והדגש לצוות המתכננים בשלב הזה, כשאנחנו עוד לא יודעים מה המרחקים בין הבתים

ולא יודעים מה גודל השטחים הירוקיסם וה לבוא ולהבטיח שבעצם הס מוצאים

ישיבת מועצת

משה בן אלישע:

נעמה טל:

משה בן אלישע:

דובר:

אפרת - 20.4.15 17

פתרון לציר כניסה נוסף שמונע מהזית את צוואר הבקבוק שקיים היום בשדרות

רחל אמנו.

אחד האתגרים וה לשכנע את קו התפר, לראות אס אפשר לייצר פה איוה שהוא תוואי משותף שקיים היום לעיטס, בקטע הוה. יש עוד פוטנציאל, הקרקע הזאת, יש גישושיס על רכישה, אם זה יילך טוב או בוודאי וה פותר את הבעיה וא יש לנו דרך לרחוב רחל אמנו, ממשיכים ישר, מגיעים לפה ומפה נכנסים ואז לא צריך את כל האופציות האחרות, וה דרך המלך וזה גס דרך המלך לגבעת עיטס.

ואו וה הרחבת כביש - - -

אס הרכישה תתממש פה יש כל מיני גישושיס.

זה קרקע פרטית של ערבים!

משה בן אלישע: זה שטח חקלאי כיום, אס הרכישה הזאת תתממש, יש כל מיני גופים שמנסים

נעמה טל:

משה בן אלישע:

אדמונד חסין:

משה בן אלישע:

נעמה טל:

עודד רביבי:

לרכוש את וה, אס זה יתממש, או בוודאי זו האופציה הכי טובה, גס קו גובה אחד, אין עליות, פשוט נכנסים לפה, נוסעים ופותריס את הבעיה. אבל בסדר, וה אחד האתגרים שצריך להתגבר בשביל הדבר הזה.

שני דברים. אחד, השיפועים. בעצם אנחנו מדברים על בנייה בקרקע מאוד מסובכת אז העלויות האלה לא משפיעות לרעה על כל עלויות הפרויקט!

בגלל ה, הצפיפות הגבוהה באה לכסות גם על העלויות. בוודאי, וה הרעיון.

הצפיפות הגבוהה גס נותנת את הכיסוי לפיתוח כל פארק היין. - - - הוומנו למינהל מקרקעי ישראל ודיברנו על השקעה בפיתוח פארק היין, אא הוא ככה גיחך והוא אמר, יחבריה, מה זה ייתן לי?י ואו התחלנו לדבר ואז עלו הרעיונות, כמו שמשה אמר, שמבחינתה של אפרת, שיקולים כאלה, למה לפתת בהתנחלות, אבל כשההתנחלות הואת היא כבר - - - אפרת וצפוף והיא יקרה זה עושה את וה שווה ואז אס יש לך עלויות פיתוח פר דירה פחות יקרות אתה יכול גס להשקיע בפיתות ה ---

הרעיון הוא להגדיל את כמות - - -

יש פה פעמיים, מצד אחד עלות הפיתוח היא גבוהה משמעותית, אז אתה מפצה על וה בכך שאתה בונה יותר יחידות דיור, מצד שני אתה רוצה להרוויח על זה גם את פארק היין, או אני לא כל כך מבינה איפה - - -

הכול הולך מאותה קופה. ככל שאתה מצליח לדחוף יותר יחידות דיור העלויות

יורדות וא אתה מצליח לנצל את וה ליותר משאבים. אין פה אינטרס לתכנן

ישיבת מועצת אפרת - 20.4.15 8

נעמה טל:

עודד רביבי:

נעמה טל:

עודד רביבי:

משהו שאין לו פוטנציאל שיווקי. לא נתכנן פה משהו - - - זה גם לא אנחנו, בסוף וה משרד השיכון, המימון לתכנון הוא ממשרד השיכון, השיווק הוא של משרד השיכון - - -

משרד השיכון משקיע חיום - - -

כן, כי הוא מאמין בפרויקט, הוא מאמין בכדאיות הכלכלית שלו, הוא מבין שאין לו פה עתודות קרקע נוספות ולכן הוא מוכן להתקדם עם וה כדי להמשיך לפתח את התשתיות שהוא לכאורה גס צריך לתת ככה.

כשמשרד השיכון מתכנן, הרי יש מקומות שמוכרים דירות קטנות, דירות של 3 חדרי שינה, 2 חדרי שינה ויש מגוון רחב, יש לנו כבר היום איוה שהיא מחשבה או כיוון בעניין, האם כל המחשבה היא של משרד השיכון או חלק מזה גם שלנו!

לא ולא. הנושא הבא, וכבר הועברה לכם טיוטה, וּה מדיניות תכנון לגבי העיטס. פה אנחנו עוד לפני זה כי בעצם אנחנו אומרים לצוות התכנון 'בואו תתכננו, תגידו לנו מה פה רלוונטי, מה פה ישים, מה פה עומד מבחינה כלכליתי.

הס יציגו לנו את הטיוטה ואז נוכל לתת את ההתייחסות למפתח לדירות,

לגודלי דירות, לכמות קומות, אבל אנחנו עוד לא נמצאים בשלב הזה.

אדמונד חסין: | אבל כלל אצבע, לדירה עלות הפיתוח היא 250,000 שקל, כפול 1,000 וה רבע

עודד רביבי:

מיליארד שקל. עס רבע מיליארד שקל אפשר לפתח את פארק היין פעמיים.

כן, אבל היא רוצה לדעת אס וה יהיה דירות של 3 חדרים או 6 חדרים.

משה בן אלישע: יהיה תמהיל של דירות.

אדמונד חסין: וה לא יהיה בנייני קרקע כאן, כי עלות הפיתוח פה היא מאוד מאוד גבוהה, וה

נעמה טל:

עודד רביבי:

נעמה טל:

יהיה בניינים גבוהים. איך ולמה! ה עס צוות הפיתוח.

אז אני שואלת לגבי הנושא של תכנון. בעצם כל מה שנבנה עכשיו בתמר ובדגן אלה דברים שתוכננו מזמן, אז ואת שאלה לגבי איך התהליך נעשה. בעצם יש צוות מקצועי של משרד השיכון?

יש צוות של משרד השיכון, הוא עושה טיוטות, אחר כך מגיע אליו צוות של המועצה, מציגים לו את הטיוטות, מעבירים הערות. לגבי תמר בזמנו, בתחילת הקדנציה הראשונה, אני ורות הלכנו יחד עס משה לשבת במשרד השיכון שיציגו לנו את הטיוטות כדי לראות מה אפשר לשנות.

ואת אומרת אס הרשות מעוניינת למשל למשוך אוכלוסייה מסוג כזה או אחר, יש

לוה השפעה על - - -

ישיבת מועצת אפרת - 20.4.15 19

עודד רביבי:

נעמה טל:

כן, בעירבון מוגבל, הכול בסוף מבחינה של הכדאיות הכלכלית.

בסדר, תודה.

משה בן אלישע: אני רק רוצה להשלים. צוות התכנון שנבחר פה, דבר ראשון שהוא עושה הוא

דובי שפלר:

עודד רביבי:

דובי שפלר:

עודד רביבי:

דובי שפלר:

עודד רביבי:

לומד את השטח, מה היכולות, מה המשמעות לגבי כבישים, מה המשמעות לגבי צפיפות, מה המשמעות לגבי בינוי, איך אני בונה את הבניין בשיפועיס כאלה, כל זה נבחן ורואים את מגבלות השטח בהתאם לפעולות שאנחנו מבצעים.

כיוון שבניית ה - - - יותר מאוחר הייתה בעזרת ה' בביטול קטע גדר ההפרדה שאנחנו מדברים עליו פה בשכונה הוּאת אני מציע גם לחשוב על תכנון דרך גישה שמתעלמת מגדר ההפרדה.

אי אפשר לתכנן פעמיים. נכון לכרגע גס כשנבנה בעיטס הראייה של הצבא ושל קשת צבעים גה שיוצרים פטרייה. לא מבטלים את הגדר, תוואי הגדר נשאר איפה שהוא, ייצרו שרוול וממנו יגיעו לעיטס. השרוול הוא ברוחב כביש. כרגע רשויות התכנון מסתכלות על תוואי גדר ההפרדה כאבן שאין לה הופכין, תרתי משמע, אחת, לא משנים את התוואי שלה, שתיים, גם לא מקדמים אותה. לכן אנחנו תקועים בכניסה לדגן, לכן אנחנו תקועים בכל מיני דברים, אבל אין עס אף אחד כרגע שיח או יכולת לקבל החלטה שמבטליס את הגדר.

אני מבין שצוות התכנון של משרד השיכון לא יכין דרך אופציונאלית שמתעלמת מהגדר, אני אומר ברמה שלנו כדאי כן לחשוב על זה ושיהיה מה שנקרא אופציה מוכנה מהירה לעתיד לכש - - -

עלויות התכנון הן כאלה שאנחנו רואים שבסוף מי שמשקיע את הכסף זה משרד השיכון. לעשות עכשיו תכנון על משהו שהוא - - - אני אפילו לא יודע להגיד לך איפה לשיטתך לא תיבנה הגדר. הרי הגדר לא נבנתה, גס אף אחד לא בונה אותה היום.

כן, אבל אנחנו לא יכולים להתעלם ממנה היום.

נכון. בינינו, וה גס לא כל כך רלוונטי מה שאתה מציג, כי אני במידה מסוימת מתעלסם ממנה. במה אני מתייחס אליה! במרחק של 50 מטר מהגדר, שוּה לצורך העניין סביר, גם אם לא תהיה שס גדר ויהיה שס כביש אז אני רוצה להיות במרחק מסוים מהכביש. ולגבי הגובה, וה מכניס אותי לסד נוח כי אני לא בונה

כרגע מעבר לקו הרכס, אני בונה כרגע בגובה ה ---

משה בן אלישע: בואו נראה את התכנון ואז נהיה יותר חכמים.

ישיבת מועצת אפרת - 20.4.15 20

מנחם שפיץ:

עודד רביבי:

אדמונד חסין:

דבורה מלכי:

מה קורה מבחינת התהליך מבחינה מדינית, מה בא קודם. לפני שמתחילים תכנון יש איוה אישור מדיני! איך וה עובד!

אתה שואל שאלות מעולות, אבל אתם מבינים לבד שבסוף העובדה שמשרד השיכון החליט לשים על זה כסף, כי הוא אומר 'בואו, אני רוצה להכין תכנית מגירה כדי שנוכל לקבל עליה אישורי. להשקיע את הכסף, זה גס יצא לתקשורת של איפה משרד השיכון השקיע בהליכי תכנון ואיפה לא, כרגע מדובר בתכנון שעוד לא מלווה בהליכים סטטוטוריים של היתרי בנייה.

חברים, בעזרת ה' וה יהיה לפני העיטס, כלומר ו העתודה הקרובה. לאחר הגל

הגדול הזה של הבנייה וו העתודה היחידה שיש לאפרת כרגע, הרלוונטית.

1,000 יחידות דיור וה לא בית ספר גס!

משה בן אלישע: וה גס בית ספר.

עודד רביבי:

דבורה מלבי:

עודד רביבי:

דבורה מלבי:

עודד רביבי:

מנחם שפי\:

משה אמר שהמוסדות הקטנים, אנחנו יכולים לבלוע בתוך הבניינים עצמם, וה בהחלט מציג צורך גם למצוא מקום ופתרון לבית ספר.

בתוך הרצועה.

לא בטוח שבתוך הרצועה זה יהיה אפשרי, צריך לבדוק את וּה. המוסדות הקטנים יהיו בתוך המבנה עצמו, בתוך הבניינים עצמם. בית ספר, אנחנו לא יודעים. המתכננים יצטרכו לראות, אס תהיה קרקע פנויה גם לשים שס בית ספר, יופי, אם לא, יש לנו גס בקרית חינוך. בקרית החינוך שלנו בוּית יש מגרש פנוי שעוד לא מנוצל ועוד לא צבוע, שאותו אפשר לנצל לצורך בית ספר. יש לנו בדגן גס את השטח שכרגע נמצא לנו שם, יש שס בסימן שאלה איפה שישיבת שיח מתוכננת לעבור לשליש מהשני שליש, אז גם שס אפשר באופן פוטנציאלי לשים עוד בית ספר. יש רעיונות לאן אפשר לתכנן בתי ספר, כל גה יצטרכו לקחת בחשבון בהליכי התכנון.

אין לנו מחויבות לתכנן בית ספר 61818806 8ה1א[4ע חות 11 אז לא. גני ילדים, גני חובה, אני חייב במרחק הליכה, בתי ספר זה - - - בגלל זה יש הסעות ובגלל אה משרד החינוך מודד מה המרחק לבית הספר. אס בית הספר לא נמנה על המרחק שמספיק קרוב אז הוא מספק הסעות.

אבל בכל זאת זה הגיוני לבנות בית ספר ל-1,000 משפחות בתוך ה ---

משה בן אלישע: ברור. אמרתי, את זה ---

ישיבת מועצת אפרת - 20.4.15 1

עודד רביבי:

ברור, ברור.

משה בן אלישע: אני רוצה לעבור לפרויקט השני, זה פרויקט של הימנותא. הימנותא זה שטת

עודד רביבי:

שנמצא בעיטם. יש לנו 300 דונם שקיבלנו על זה עכשיו תכנון והרשאה לשימוש.

גם פה אנחנו רוצים לקדם תכנון למתחם הזה. ברור שזה שני פרויקטים שונים לחלוטין. אם דיברנו על הפרויקט הראשון, וה פרויקט שהוא ישים, יש לו את כל הכלים בשביל ליישם אותו. פה למעשה זה מין פרויקט שמניע את התכנון היותר גדול של כל גבעת העיטס. אנחנו מקדמים פה איוּה שהוא סטטוס של תכנון על ה-

0 דונם כדי להניע את כל המערכות, לחפש גישה, לגמור את התהליך האחר של כל אדמות המדינה. וה מבחינה יישומית בטווח הקצר יותר - - - הוא לא כל כך ישים בטווח הקצר, אבל וה לשים אצבע על הבעיה ולהתתיל לתכנן ולקדם ולהשאיר את וה בשיח הציבורי, בשיח ההנדסי, בכל מערכות התכנון והפוליטיקה בדבר הזה. וה דבר שיכול לקדם תהליכים אחרים לגבי כל גבעת העיטס. כמובן כשאני מתכנן 300 דונם מתוך 1,500 דונם של עיטם אני נמצא בתוך איה שהיא בועה שאני צריך מצד אחד לתכנן משהו אוטונומי, מצד שני וה נמצא בתוך המרקם הכללי של עיטסם שעדיין לא תוכנן מבחינה סטטוטורית, גם לא תכנית מנחה. זה אתגר שיצטרכו למצוא לו פתרון.

פה גם כן יש אופי בינוי שצריך לקבל איזה שהוא כיוון, קריאת כיוון, אנחנו מדברים על אופי בינוי כמו של אפרת, לדוגמה דקל, תמר, דגן, או כמו הצית או משהו מעבר לאה. כלומר חשוב שאנחנו ננחה. נכון לעכשיו התכניות שנעשו עד עכשיו לגבי גבעת העיטס, לגבי למידת השטח, נעשו על בסיס פרוגרמה של 4-5 יחידות לדונם בשטח, נטו, ויכול להיות שצריך לדבר על משהו יותר. וו שאלה לפורום, אבל זה הכיוון.

אני אתן רק עוד שתי מילות הקדמה. אחת, הכסף פה שהגיע לתכנון, אין ספק שהוא קריאת כיוון מצד משרד השיכון שמאמין בהליך של הכרזה על אדמות מדינה בגבעת עיטס ובעצם ניסיון להתחיל להניע את גלגלי התכנון. ההערה של משה שמדובר פה ב-300 דונם שהם בועה בתוך 1,500 דונם, היא נכונה והיא אומרת שני דברים. האחד, אנחנו חייבים להתחיל את התכנון איפה שהוא, דבר שני, יכול לחיות שכל מה שנתכנן פה בסוף יהיה בסיס לשינוי ברגע שנקבל את כל ה-1,500 דונם לתכנון. לכן מצד אחד משה פה הכין איוה שהיא טיוטה

להתייחסות שלכם, מצד שני אני אומר, רבותיי, בואו נתקדם כי יש לנו אינטרס

ישיבת מועצת אפרת - 20.4.15 22

נעמה טל:

עודד רביבי:

נעמה טל:

עודד רביבי:

נעמה טל:

להגיע למצב שיש תכניות ושאפשר להתחיל לדבר ואפשר להציג לאנשים שמקבלים החלטות איפה אנחנו נמצאים בלא לרדת כרגע כל כך לפרטים.

המסמך שמשה הכין נותן גם את הרקע ההיסטורי של איך אפרת התפתחה מבחינת הליכי תכנון, גס את האתגרים שיש לנו במתחם הספציפי הזה וגם את החלופות לגבי אפיון הבנייה העתידי כאשר החלופות עצמן מתייחסות במידה מסוימת לאיוה שהוא שילוב בין מה שהיינו רגיליסם באפרת לבין מה שאנחנו רואים במקומות חדשים שנבנים היום, אס זה הר חומה ואם זה מודיעין ובין איה שהוא ניסיון לבוא ולאון בין וה ובין וה באיוה שהוא יצור ביניים.

היה פה היום פורום מנכייליס של ראשי רשויות ביהודה ושומרון, היה פה מנכ"ל עיריית אריאל, הס מבחינתם היום עושים תכניות שהן פינוי-בינוי, לוקתים קוטגיים טוריים שנבנו לפני 38 שנים, מפנים אותם, בונים במקומם בתים של 5 קומות.

אין להם עתודות קרקע?

יש להם עתודות, היישוב בנוי, אס אני ווכר נכון, הוא אמר על שליש ממה שקיים היום, אבל במציאות הנוכחית שלא מקדמים הליכי תכנון הוא מבין שאם הוא רוצה להיות רלוונטי לזוגות צעירים ורוצה להמשיך את תנופת הבנייה או את הבנייה באריאל הוא חייב לקחת מקומות שכבר מתפוררים, לפנות אותם ולהתאים אותם למציאות רלוונטית היום, שאומר ניצול קרקע שונה לגמרי ממה שהיה קיים בעבר. לכן הדיון שאנחנו עושים פה הוא לא במנותק ממה שקורה במקומות אחרים, הוא בהחלט רלוונטי. וגם אנחנו, אס אנחנו באמת רואים את האופק של היישוב בעיטס ורוצים לראות את מכפלות האנשים מגיעים לעיטס, אז בהחלט צריך להשתחרר מאותה צורת בנייה שהייתה קיימת ברימון. וה כבר קרה בעבר, המעבר בין דקל ג' לוּית הוא מאוד בולט, הוא שונה לגמרי ולכן החלופות מוצעות פה על ידי משה ואני אשמח לשמוע את התייחסות החברים.

רק שאלה עדיין במדיניות התכנון. מדברים בעצם על מדיניות שהיא תלויה בשר מכהן, בממשלה. אני שואלת, האם העובדה שקיבלנו עכשיו את האישור - -

גה ברור שמי שישב שם, היה לו אינטרס לעזור לנו.

בסדר, אין תולק על העניין הזה, השאלה אס זה צעד שהוא מבחינה מסוימת אל

חזור או שיכול לבוא עכשיו שר חדש ולבטל את זה.

ישיבת מועצת אפרת - 20.4.15 23

עודד רביבי:

דבורה מלבי:

עודד רביבי:

דובר:

עודד רביבי:

דבורה מלבי

עודד רביבי:

דבורה מלבי:

אז אני אומר, ברגע שיש לי את התקציב יש לי אינטרס לנצל אותו, יש לי

אינטרס לקבל תכנית שאני יכול להגיד יהנה, וה צוות המשרד עשהי, יכול להיות

שאני אחכה עכשיו שלושה חודשים וימחקו לי את הכסף ואז אני אהיה במצב

שאין לי לא את וה ולא את וּה, לכן כשיש לך הודמנות אתה מסתער עליה ולא

מתחיל לגמגם יותר מדי הרבה פעמים. תכנית שתיעשה לא יכולה ללכת אחורה,

השאלה באיוה קצב יקדמו אותה.

אני דואגת בקשר לבניינים האלה של ה-25 קומות, אני מנסה לחשוב, אס אתה

אמרת אריאל ומודיעין, אלה לא מקומות יפים. אלה ערים של בטון. גס מעלה

אדומים, החלקים החדשים שלה, אתה הולך זה יער של בטון.

דבורה, ישב פה גס המנכייל של עמנואל שהוא במקרה גר בעלי ובעלי, כמה הוא

אמר לנו שהם בונים: הס עכשיו בונים בתים של 9 קומות, בעלי.

הס לא בונים יותר צמודי קרקע, הס לא בונים יותר דו משפחתיים. הס הבינו, 'אנחנו צריכים לעבור לבנייה רוויהי.

זה עלי.

בסדר, אני אמרתי שאני חוששת, כי אני רואה את העניין הכלכלי ואני רוצה שלא נראה רק בפריזמה הזאת, כי וה גס חשיבה פרגמטית ומתאימה לנו ואנחנו רוצים לראות כאן יותר אנשים וכוי, אבל אני עדיין חוששת וקשה לי לדמיין איך וה ללראה. גס בהתלהבות הבנייה, אני בניתי בית ואני יודעת מה קורה אחרי שלושה חודשים, היו לך הנחות יסוד לפני שלושה חודשים ופתאום ה השתנה ופתאום אתה לא מאכן אותן, אז אני חושבת שבקלות זה יכול לקרות גס בצוות תכנון ואצ שלא ייצא לנו משהו שיהיה גס צפוף, גם עס הרבה אנשים, גם - - - סלמס לא יהיה פה, וה אני לא דואגת, מראש יבואו - - -

אני כן דואג.

או אני אומרת, זה לא על זה שאני מנסה להדאיג אותנו, אני באמת גס כתבתי בתגובה הראשונית שס שזה פתאום ממש מפחיד שאנחנו יושבים פה היום ואנל מקווה שבעוד חמש שנים, אבל גם יכול להיות שבעוד יותר ומן, פתאום אנשים יגורו במקומות שאנחנו חיינו צריכים לחשוב עליהם, שיהיה להם טוב ושיהיה להם נעים ושיהיה להם רחב, שלא יהיה להם רק את עבדאללה אברהים וכל השאר בתוך העיניים והם יהיו פה, יותר קרובים, ושיהיה איוה שהוא סוג של

פיצוי אמיתי, הקומות האלה.

ישיבת מועצת אפרת - 20.4.15 4

עודד רביבי:

דבורה מלבי:

עודד רביבי:

דובר:

עודד רביבי:

קחי את העיר היחידה במדינת ישראל שתוכננה מהיסוד, ואת העיר מודיעין, ואת רואה מה הראייה, גס מבתינת הגובה וגם מבחינת השטחים הפתוחים.

לקחו את מודיעין, אחר כך העתיקו ותרגמו את וה בכל מקום, גס בראשון לציון וגם ביבנה וגם עכשיו בקרית גת ובכל מקום אחר שבו - - - אנחנו יכוליסם להישאר לצורך העניין אדישיס ולהגיד שאנחנו רוצים 4 יחידות לדונם, זו תהיה תכנית שתיפסל, לצורך העניין, על ידי משרד השיכון, כי הוא כבר לא בונה ככה בשום מקום במדינת ישראל, אפילו לא בעלי. משתי סיבות, אחת, עלויות הפיתוח הן כאלה שמבינים שצריך לפצל את עלויות הפיתות על כמה שיותר יחידות דיור כי אחרת זה מעלה את מחיר יחידות הדיור, ושתיים, כי הביקושים הס כאלה שחייבים לתת מענה לכל הביקושים. הגמגוס הזה של 'בואו נדאג

שתהיה פה איכות חיים' וכל וּה, וה גם לא דיון חדש, היה אותו פה לפני שלושים שנה, כשהקימו את אפרת והיה פה איוה שהוא חלום לבנות -ץ600

6 לניו גירסי, שכל אחד רצה שתהיה לו גינה פרטית ואנחנו יודעים, מעלה אדומים הוקמה באותה שנה ותראומחיצה בבריכה איפה מעלה אדומים היום ואיפה אנחנו היום. היינו יכולים להתקדם באותו קצב, אבל היו אנשים שאמרו יבואו, נעשה את זה לאטי. ה טוב ויפה לעשות את ה לאט כשאתה נמצא במקום שמובטח לך שתמשיך להיות מסוגל לבנות. את מעלה אדומים לא היו יכולים לבנות היום כמו שבנו לפני עשרים שנה. הראיה, שאנחנו היום רוצים לבנות דברים ואנחנו נתקלים במשוכות שלא היו קיימות לפני עשרים שנה.

לכן אני אומר, יש פה כרגע הודמנות, צריך לראות איך מסתערים עליה. אני לא אומר התאבדות, אני לא אומר להתחיל לבנות בניינים של 20 ו-25 קומות, אנל אומר לשלב בין זה לבין זה. גם מה שאנחנו אומרים כרגע ה בסך הכול בגדר המלצה, יישב צוות התכנון ויתחיל לעשות עלויות של חישוב, של כמה עולה הפיתוח, של כמה יחידות דיור צריך להגיע שס כדי שוה יהיה כלכלי ואז נראה.

אז זהו, שילוב יכול להיות פתרון טוב, פארקים זּה יכול להיות. לעשות לפחות בכאילו את ה ---

למה בכאילו! יהיה כמו מודיעין. מודיעין בסוף ---

מודיעין יפהפייה.

בין כל שדרת בתים יש לך שטחים פתוחים שהלוואי שכל עיר חייתה - - -

ישיבת מועצת

דובר:

מיכאל דהן:

עודד רביבי:

מיכאל דהן:

עודד רביבי:

דובי שפלר:

משה בן אלישע:

דבורה מלבי:

עודד רביבי:

דבורה מלכי:

עודד רביבי:

משה בן אלישע:

דבורה מלכי:

עודד רביבי:

דבורה מלבי:

עודד רביבי:

דבורה מלכי:

עודד רביבי:

דבורה מלבי:

עודד רביבי:

אפרת - 20.4.15 5

אם כבר, אג זה יפה לראות.

השאלה האם אנחנו יכולים להכניס לתוך כל הסיפור גס את מה שבאמת אנחנו זקוקים כבר מומן, איוה שהוא מתחם עסקי, משהו בסדר גודל של קניון.

אני מדבר גס על זה, וה המרכז העירוני, אה כבר מתוכנן ביישוב.

ואם הוא מתוכנן ויש אז - - -

הוא מתוכנן, נדבר עליו.

משה, שאלנו את זה בהתכתבולות, חלופה ב', כמה קומות וה! זה 12-15 קומות!

זו הכוונה?

כן, זה 12 עד 25. יש את ה-4-5, 10-15, 10-25 ואת ה-20-25. כלומר גס בתוך המקבצ הזה אני יכול לעשות 25 קומות 0 מטר אחד מהשני ואני יכול לעשות 5 ן-20 מטר אחד מהשני. זה ההבדל. הרעיון הוא שלא תיפגע איכות החיים, צריך לדאוג שהבניינים יהיו באיכות יותר גבוהה, צריך לבדוק שהשטחים הפתוחים יהיו משמעותלייס, שיורגשו, שלא רק יהיה מרווח טכני וזה ויש לנו את האפשרות, חשטח הוא מספיק גדול כדי להכניס שס את הדברים האלה.

ייתנו את הדעת גם על אוכלוסייה שדי מגיעה לכאן ומחפשת כל הזמן בתים ענקיים! לא אחוזות.

לא.

למה לא!

אמרתי את זה כבר יותר מאשר פעם אחת.

0 מטר בצית וזה לא מספיק!

לא, וה מה שאני אומרת, אבל מכיוון שיש לך פרופיל של אנשים שבאים ל-400 מטר---

דבורה, מדינת ישראל לא רואה הצדקה למכור למשפחה אחת בית של 600 מטרים.

עודד, מדינת ישראל לא קובעת באיזה גודל בן אדם יגור.

מה לעשות!

אס הוא גר ברב קומות של 25 - - -

דבורה, דבורה.

תקשיב ---

לא, את תקשיבי.

ישיבת מועצת אפרת - 20.4.15 6

דבורה מלכי:

עודד רביבי:

דובר:

עודד רביבי:

דובר:

עודד רביבי:

דבורה מלכי:

עודד רביבי:

נעמה טל:

עודד רביבי:

דובי שפלר:

עודד רביבי:

דבורה מלכי:

לא, תקשיב, במנהטן מישהו קנה קומה ופתת 8 דירות לדירה, אז ממשלת אמריקה תגיד לו לגור או לא לגור

אבל את לא מקשיבה לעצמך.

הוא יקנה 4 דירות בבניין הזה ויחבר אותן, מה קרה?

זו וכותו.

יעשה מעלית פנימית.

היא לא תמכור לו מגרש.

לא מגרש, אני לא מדברת על מגרש. עודד, אתה לא שמעת אותי, אמרתי, בתוך המבנים האלה - --

דבורה, מדינת ישראל כן קובעת מה גודל יחידות הדיור שאותן היא משווקת.

מה לעשות, גס בתמר, גם בדגן, היא קבעה את גודל יחידות הדיור. הקבלנים יכולים לבוא ולתמרן בין לבין, מטראזי מסוים, בסוף הם מגיעים למשרד השיכון בשלב שנקרא ליווי תכנון, מציגים את מה שהם תכננו, משרד השיכון מאשר להם את זה. וה לא ככה שהקבלן החליט עכשיו לבנות יחידה אחת של 0 מטר ויחידה שנייה של 30 מטר. וה לא היה עובר בהליכי תכנון. בן אדם רצה לקנות כמו שקנו בגבעת מרדכי וכמו שקנו בגבעת שאול וכמו שקנו במיליון מקומות, או כמו שראינו השבוע בקרית ארבע, בן אדם קנה 2 או 3 דירות בקומה אחת והחליט להפוך אותן לדירה אחת גדולה, וה אף אחד לא יכול למנוע ממנו, אבל וח יימכר - - -

חצי מהדירות - - -

בסדר, אני נתקלתי בוּה פעם ראשונה השבוע. הלכנו לנחס את נדב ואתה רואה שס שהורים קנו 2 דירות וחיברו אותן.

כי אלה דירות למשפחות עם 3 ילדים.

נכון, כי בנו שס דירות עמידר של 3 חדרים וכל משפחה, ברוך הי, הביאה 9, 10, 1 ו-16 ילדים לעולם וזה לא היה מספיק, או אף אחד לא אמר להם 'אל תיקנו את הדירה הסמוכהי, יאל תפרצו את הקיר ביניהן', אבל מבחינת הבן אדם הוא בעל 2 דירות. וה מה יש. הבית שלך, המחיר שלו רק יילך ויעלה כי הביקושים יילכו ויעלו.

נכון וזה מדאיג אותי כי הוא לא צריך לעלות כל כך הרבה. בסוף אני אמכור ואני

אגור בשתי דירות בקרית ארבע.

ישיבת מועצת אפרת - 20.4.15 7

דובי שפלר: אני מבקש להצטרף לדבריה של דבורה, חלופה בי כחלופה הראשית לחשיבה

עס נגיעות קטנות של חלופה גי, קרי כן, בסדר, שיהיו כמה גורדי שחקים של -20 5 קומות אבל יותר ללכת על ה - - -

עודד רביבי: אני לא שמעתי שדבורה אומרת את זה, אבל בסדר, אס אתה רוצה לתת

לדבורה את הקרדיט וככה לקבל את התמיכה שלה בהצעה, בסדר. היא רוצה צמודי קרקע.

דובי שפלר: לא חשבתי על כל העניינים, אבל בסדר.

משה בן אלישע: אני מציע לא לכבול את ידי המתכנן. צריך, לדעתי, לקבוע למתכנן - - -

דובי שפלר: לא החלופה, אני מניח שכן רוצים לכבול את ידיהם.

משה בן אלישע: בסדר, אני אומר, אפשר לקבוע, להגיד לו ישמע, תעשה את וה ב - - -', אבל אני

אומר, אני נותן לך יעד של 1,000 יחידות דיור, יכול לחיות שהוא לא יכול להכניס יותר מ-700, יכול להיות שהוא יגיע ל-1,200.

(משותחחים שיחה נוספת במקביל).

משה בן אלישע: אבל לקבוע סדר הגודל שדנים עליו כדי להגיע לממדיס שנקבע את הגובה של

קו התפר ומטה.

דורון כהן: - - - 600 מטר מרובע בשום מקום באר\.

דבורה מלכי: ברור.

דורון כהן: או אנחנו קודם כל רוצים לדאוג לדור הזה.

דבורה מלבי: אנחנו רוצים לדאוג לכולם.

דורון כהן: כדי לדאוג לדור האגה צריך יותר היצע של דירות. זו בעיה שיש בכל האר>, אין

היצע.

דבורה מלבי: אני בכלל בעד להציע ואמרתי את וה לעודד עוד בנגלה הקודמת, לפני שלוש

שנים, אני חושבת שצריך להיות פה היצע ענק ואפרופו אחד הנושאים שיש כאן, היצע ענק של דירות קטנות, קטנות ממש, לזוגות צעירים עם ילד אחד או שניים שיכולים לגור ב-20, 30, 40 מטר.

דובי שפלר: 4 חדרים?

דבורה מלבי: לא, ממש קטנות, ואז לעשות איוה שהוא משחק. כי אני חושבת שיש כמה

שנים ---

דובר: דירת 2 חדרים! חדר שינה אחד וסלון?

ישיבת מועצת אפרת -- 20.4.15 08|

דבורה מלכי: | אני לא יודעת, צריך לראות. איך כל הקרווניסטיס האלה גרים ב-40 מטר? גרים.

עס 2 ילדים, 3 ילדים. יש עשר שנים - - -

עודד רביבי: דבורה, דבורה.

דבורה מלבי: זה לא איפכא מסתברא, זה שתי אוכלוסיות.

עודד רביבי: לא אמרתי איפכא מסתברא, מה שאת אומרת פה לא עולה בקו אחד עס תנאי

השוק. הקבלנים מדווחים שאין ביקושים היום לדירות של 3 חדרים, כי זוג צעיר שקונה דירה וכבר נכנס למשכנתא עד מעל לראש, הוא לא רוצה את הדירה של ה-3 חדרים.

דובי שפלר: הוא לא יכול לצאת משם.

דובר: מינימום 4.

דובי שפלר: לכן יש את התכניות הממשלתיות לכפות על הקבלנים לבנות את זה.

דבורה מלכי: | במרכו האר בונים המוני דירות כאלה, מוכרים אותן בכלל לא לצעירים,

מוכרים אותן למשקיעים, אומרים להם 'אני מוכר לך את הדירה, אני גס אביא לך שוכריסי. פה אנחנו רואים, הבייסמנטיס פה מאוד מצליחים, למה!

נעמה טל: אני חייתי בפגישה עס ראש עיריית חולון לפני כמה שנים שאמר ש - - -

עודד רביבי: | תתליטיי מראש ---

(מדברים ביחד).

דבורה מלכי: לא, החברה הכלכלית שהבאתם לעשות את הנדליין, וה אלה שתמיד מוצאים

את המודעות האלה. יש בבאר שבע היום, כי יש לזה שוק, גם נדלייני וגם -- -

דובי שפלר: עוד אמירה אחת לגבי הימנותא, להבדיל ממורדות קו התפר. קו התפר, אה ברור

לנו שכל גובה שנבנה לא יעבור את גובה הרכס.

דבורה מלבי: מה זה גובה הרכס!

דובי שפלר: - קו הרכס של גבעת עיטס שמעל קו התפר. ואת אומרת וה לא יכער את הסביבה

בצורה קיצונית.

משה בן אלישע: הרקע שלו זה ההר, לא יהיו קווים שעברר - - -

דובי שפלר: לעומת ואת בהימנותא ואולי עיטס, צריך יותר לחשוב על זה שלא יהיה לנו

מצב של הולילנד.

דבורה מלבי: יפה. בעוד אנחנו יודעים פה בדיוק בפורום המתאים - - -

עודד רביבי: רבותיי, אני מציע לתת למשה להתקדם מול הצוות של משרד השיכון וברגע

שיגיעו טיוטות ראשונות אז אפשר יהיה להתחיל להתייחס. מקובל פה על

ישיבת מועצת אפרת - 20.4.15 29

החברים לעשות איה שהוא שילוב כאשר הנטייה היא כמה שיותר של חלופה בי עס אפשרויות גם לחלופה ג' ולהתקדם לראות איך מצליחים לנצל את הקרקע כמה שיותר מהר וכמה שיותר טוב. כולם מסכימים!

דובר: תודה רבה.

עודד רביבי: משה, יש עוד משהו שלך היום!

משה בן אלישע: פיצול דירות, אס וה מעניין.

עודד רביבי: עקיבא, אתה רוצה להתייחס לזה?

עקיבא סילבצקי: אין לי הרבה מה להגיד. יש יותר ויותר מודעות בישראל לנושא הזה של אכיפה

של פיצולים. כבר דיברנו כמה פעמים על ההשלכות של הפיצולים, על תשתיות, חניות וכוי וכו'.

אבי חדידה: | השאלה איך אנחנו מתמודדים עם זּה, עקיבא, מה הדרכים המשפטיותז אנחנו

יודעים מה בתל אביב עושים נגד פיצולי דירות, מה אנחנו עושים נגד וח?

דובר: באמת מה בתל אביב עושים!

אבי חדידה: = מגישים כתבי אישום.

עקיבא סילבצקי: כרגע אנחנו עוד לא עושים הרבה ולכן ראש המועצה יתייחס למה הוא רוצה

לעשות.

עודד רביבי: המדידה האחרונה בוצעה פה, התחילה לפני שלוש שנים, הסתיימה לפני שנה

וחצי. סקר הנכסים. בעצם המדידה העלתה נתונים די מדהימים. יש לנו מעל 2 יחידות דיור באפרת שחריגות הבנייה שלהן הן מעל 10 מטרים. וה אומר הכנסה של אגרות בנייה, וה אומר הכנסה של היטלי בנייה, וה אומר היטלי ביוב, וה אומר הרבה מאוד כסף שמונח כרגע בפעולות שתושבים עשו ולא שילמו עליהן. מתוך אותם נתונים גס נגזרות כמות יחידות הדיור שיש לנו שפיצלו, כאשר יש לנו סדר גודל של 20 בתי אב שיש להם יותר מאשר יחידת דיור אחת נוספת.

דוברים: רק 20!

עודד רביבי: מעל 20 שיש להם יותר מאשר יחידת דיור נוספת, כלומר שיש להן או שתיים

או שלוש או ארבע.

דובר: יש יותר.

עודד רביבי: כל מי שיודע על עוד, אנחנו נשמח לשמוע.

דובר: השאלה אס יש לנו פיקות על הדבר הזה. מה זה, אנחנו תלויים ב - - -

ישיבת מועצת אפרת - 20.4.15 0

עודד רביבי:

נעמה טל:

עודד רביבי:

דובר:

עודד רביבי:

נעמה טל:

עודד רביבי:

נעמה טל:

עודד רביבי:

דובר:

עודד רביבי:

דורון כהן:

עודד רביבי:

אני אומר עוד פעם, יש לי נתונים של חברת המדידות שנכנסו לנכסים וראו.

על פי חוק הס נכנסים לבית ומתחילים למדוד!

כן.

זו המדידה האחרונה שעשו?

התחילו אותה לפני שלוש שנים.

הס נכנסו לכל היחידות - - -

לא, הס נכנסו לרוב בתי האב. יש בתי אב שהם לא הצליחו להיכנס אליהסם ואצ הם למשל עשו הערכה מבתוץ או שיש בתים שהם אמרו 'הבית הזה והה לבית שלידוי ונתנו את אותה הערכה ואז לתושבים הייתה הודמנות לערער, להגיש השגה, כן הגישו, לא הגישו.

חלק מהטעויות לא נובעות מדברים שאזרחיס עשו אלא ממדידה קודמת, טעויות

חישוב ודברים כאלה!

כן, שינוי קריטריונים, חדרי מדרגות כן מחשיבים/לא מחשבים, מרתפים כן מחשיבים/לא מחשיבים, גובה גג מתחת 2.20 כן מחשיביס/לא מחשיבים. אנחנו התחלנו בעצם עכשיו בעבודה מול חברת המדידות של בחינה יותר לעומק של מציאת המדדים ואז ברגע שנגבש את הנתונים הסופיים נציג לכם אותם ונחליט איד אנחנו פועלים כנגד אותם אנשים שהם באמת בחריגות קיצוניות. אני מזּכיר שמהשלב שחל העניין של טופס 4 ביהודה ושומרון יש בתים שלא קיבלו טופס 4 כבר תקופות של שבע ושמונה שנים בגלל שהם פיצלו יחידות דיור. בדגן יש לנו יותר מאשר רמזים על יחידות דיור משניות שעדיין לא ממומשות ובקטע הוה---

עוד אין בעיות חניה בדגן.

עוד אין בעיות חניה בדגן, אבל - - -

אבל וה לא השלב לעשות את זה! כשהם בבנייהז אין פיקוח!

יש ואו אתה בא ואתה נתקל בתושב שאומר לך 'זאת לא יחידת משנה, וה רק מחסן, זה רק בייסמנטי. את הפתח שהוא עשה מהצד הוא חוסם בקיר בלוקים ומכסה באבן. יש לנו כל מיני סממניס לחשוב ולראות שלשם זה הולך. בשורה התחתונה אנחנו ממשיכים לא לתת טופס 4 ליחידות דיור מפוצלות ואנחנו ככה

מנסים להתמודד עס בתים חדשים. לגבי הבתים הישנים, אנחנו נראה בדיוק

ישיבת מועצת אפרת - 20.4.15 1

את הנתונים, נציג לכם אותם, עקיבא יבנה את התרחיש המשפטי של הכלים שעומדים לרשותנו ואז נציג את וח.

דורון כהן: זה נשמע שהנתונים לא בדיוק מדויקים, בלשון המעטה.

מנחם שפי\: | אמרת 20 בתי אב.

דובר: לא, מעל 2 דירות יש - - -

(מדברים ביחד).

דורון כהן: דיברנו על 372 יחידות דיור של חריגות מעל 10 מטרים.

דובי שפלר: כמה יחידות דיור שעשו יחידת דיור נוספת!

עודד רביבי: | יש לך סדר גודל, אס אני ווכר נכון, של למעלה מ-300. אבל וה רק יחידה אחת

נוספות.

דובי שפלר: ויש עוד 20 ---

עודד רביבי: של יותר מיחידה.

משה בן אלישע: של 3 ומעלה.

עודד רביבי: 2 ומעלה.

משה בן אלישע: 2 לא ספרנו, הס לא בתוך ה-20.

עודד רביבי: אנחנו נבדוק את הנתונים, נציג לכם אותם ואז נראה לכם את וה. משה, תודה

רבה.

משה בן אלישע: ערב טוב.

נעמה טל: עודד, בלי טופס 4 מישהו נגיד היום ברחוב שהוא כבר מאוכלס ואין לו טופס 4

עודד רביבי: יש לו חשמל ומני, הוא לא מחובר לחשמל קבוע של חברת חשמל.

עקיבא סילבצקי: אלא אם כן הבית אוכלס לפני שהחוק - - -

עודד רביבי: לא, היא אומרת מישהו שלא קיבל טופס 4.

נעמה טל: במקום שהיה צריך לקבל טופס 4.

דובי שפלר: כמה זמן אפשר להישאר עם ומני!

עודד רביבי: לצורך העניין, אס אני רוצה להיות באמת אכזר אני יכול לדאוג שחברת חשמל

תנתק אותו מהחשמל, כי החשמל שיש לו הוא חשמל ומני לבנייה והוא לא חשמל שאמור לשמש לשימוש קבע בבית.

נעמה טל: נניח עכשיו מישהו בדגן בנה יחידת דיור משנה, אנחנו לא נתנו טופס 4, מה הוא

יכול לעשות! מה בעצם מצופה ממישהו בשביל להסדיר דבר כזה!

ישיבת מועצת אפרת - 20.4.15 2

עודד רביבי: לאטום את יחידת המשנה. להגיע למצב שאנחנו משוכנעיס שהיחידה הזאת לא

תושמש.

עקיבא סילבצקי: בטופס 4 אני חותם לחברת חשמל שאנחנו בדקנו ואין בבית חריגות בנייה,

הבית בהתאם להיתר. אס אני לא חותם על המסמך הזה חברת חשמל לא אמורה לחבר אותו לחשמל.

דורון כהן: ואחרי טופס 4!

עודד רביבי: אס הוא מצליח לעשות את השינוי באופן מהיר, בלי ששמנו לב, אז אנחנו

בבעיה, אנחנו באותו מצב כמו שאנחנו ב - - -

עקיבא סילבצקי: יש גס פרוצדורה לבטל טופס 4, אבל זה מסובך. חברת חשמל לא רוצה לעשות

את ּה, היא רוצה ערבויות וכוי. ה סיפור.

דורון כהן: אני לא מדבר על לבטל, יש דרכים אחרות, דרך המיסוי, ארנונה שונה.

עודד רביבי: זה הכיוונים שצריכים לחשוב עליהם.

עקיבא סילבצקי: כתבי אישום.

עודד רבבל 1 לא, אבל קנסות, ארנונה.

נעמה טל: את הצימר ברחוב מעל הדקל, מעל דוד המלך, כבר הרסנו?!

יהודה שוויגר: עוד לא הרסנו. ניסינו לעשות איה שהוא שיח יחד עס המשטרה. המשטרה הייתה

אצלו בבית לפני - - -

נעמה טל: כן, בשיבת ציון.

יהודה שוויגר: | ברחוב שיבת ציון, ה מעל ל - - - המשטרה ויוסי שלוש היו אצלו בבית, ניסו

להסדיר את ה ברוח טובה, הסבירו לו את המשמעויות גס אצלו, מה המשמעות של להרוס. אס הורסים את וה או המשמעות של ההריסה עליו, יחד עס כל הנגזרות של וה, וה כוח אדם של משטרת ישראל ואבטחה ופינוי ההריסות וכל שאר הדברים. ניסו לעשות את ה בצורה טובה, כנראה שאנחנו לא נוכל לעשות את זה בצורה טובה ונעימה ואנחנו נערכים יחד עס המשטרה לשלב בי. אני מתאר לעצמי שוה יקרה בזמן הקרוב.

נעמה טל: הס כרגע גרים שס!

יהודה שוויגר: = נכון.

עודד רביבי: הוא בנה בית מע בגינה, של בית דירות.

יהודה שוויגר: קיבלנו צו מבית משפט שמאפשר לנו להרוס.

מנחם שפי: כמה זמן זה עומד!

ישיבת מועצת אפרת - 20.4.15 33

יהודה שוויגר: כמעט שלוש שנים. אנחנו היינו איתו בבית משפט לתקופה ו - - -

נעמה טל: הוא נתן לו שנה ---

עודד רביבי: להסדיר את ּה. לדעתי המבנה כבר בנוי יותר משלוש שנים, סדר גודל של

כמעט חמש שנים.

נעמה טל: זו שכירות חיצונית! או שה חלק מהבית?

יהודה שוויגר: | לפחות לפי מה שהוא טוען ה חלק מבני המשפחה, בן שהתחתתן או משהו.

דובי שפלר: מה השורה התחתונה של הנושא שדנו עכשיו!

עודד רביבי: שאנחנו נציג לכם את הנתוניסם, עקיבא יציג לכם את המתווה המשפטי שבו

אנחנו הולכים ואו תדעו לפחות כנגד כמה משפחות אנחנו מתחילים לנקוט בהליכים האלה.

דובר: אבל ההליכים הס דווקא בכיוון של כתבי אישום, או גבייה מסוימת!

יהודה שוויגר: = אין גבייה.

דובר: אתה לא יכול לגבות ארנונה?

יהודה שוויגר: | ארנונה כן, ארנונה אני גובה גם על בנייה לא חוקית.

דובר: יש שיטה של כופר, לא!

יהודה שוויגר: | אבל הוא בנה לא חוקי וזה יישאר ככה.

עודד רביבי: הארנונה באפרת היא פר מטר, יש תעריף אחיד פר מטר, אין לי אפשרות לפצל

גובה ארנונה אס מדובר ביחידה אחת או בשתי יחידות ולכן בעצם האופציה היחידה שעומדת לרשותי היא בהליכים פליליים.

מנחם שפיֶ: במטרה סופית של!

עודד רביבי: של ביטול יחידת המשנה.

יהודה שוויגר: וביחידות האחרות זה ההתאמה בין היתר הבנייה ובין המדידות.

עודד רביבי: טוב, נופי כרמים, עדכנתי אתכם בישיבה שהייתה, אס אני ואוכר נכון ערב

הפגישה עס הרב ריסקין. תביעה שהוגשה על 36 מיליון שקלים כנגד המינהל האורתי, כנגד המועצה המקומית וכנגד החברה הכלכלית. אתה רוצה להתייחס איפה זה עומד!

עקיבא סילבצקי: מבחינתה של המועצה כנראה שאחת מחברות הביטוח יטפלו בוּה, הביטות של

אחריות מקצועית. רוב הטיעונים מכוונות כלפי משה בן אלישע בתור מהנדס המועצה. לדעתי המועצה צורפה סתם, זו תביעה שהמועצה לא רלוונטית בכלל

לעניין האה. לכן אני מקווה שייקחו על עצמם את הייצוג הוה, גס אס ייגמר

ישיבת מועצת אפרת - 20.4.15 4

עודד רביבי:

דובר:

עודד רביבי:

עקיבא סילבצקי:

עודד רביבי:

באפס מבחינת המועצה. החברה הכלכלית זה קצת יותר מסובך, כי החברה הכלכלית למעשה מכרה את הקרקע, בעצם שיווקה את הקרקע בנופי כרמים ועכשיו מתברר שחלק מהקרקע שהיא שיווקה לא היה אדמת מדינה. החברה הכלכלית אולי לא אשמה אבל ה משהו שחברת ביטוח תטפל והיא צריכה ייצוג. נקווה שאפשר יהיה להגיע כאן לאיוה הסדר עס המדינה שבעצם תיקת אחריות על הכול במקום שתתחיל פה תביעה בין החברה הכלכלית לבין המדינה, דבר שרק האגרה עליו כבר יכולה להיות כמה מאות אלפי שקלים וזה פשוט בזבוו כספי ציבור. והו.

נכון לעכשיו מי שמוודא מבחינתנו שהתביעה של המועצה מטופלת על ידי חברת הביטוח וה עקיבא, מי שמטפל בתביעה של התברה הכלכלית גה עורך הדין של החברה הכלכלית, משה בן דוד, והוא בקשר עס חברת הביטוח כדי לנסות לגלגל את וה שס לחברת הביטות, ושני עורכי הדין ביחד בקשר מול המדינה לראות שהסיפור הזה לא נופל בין הכיסאות.

המועצה מגישה כתב הגנה או לאז

אס חברת הביטוח תגיש אצ אני לא צריך להגיש כתב הגנה.

זה מוגש בשמנו בעצם.

צריך להגיש כתב הגנה. כרגע יש לנו אורכה להגשת כתב הגנה, הנושא נמצא בבדיקה של חברת הביטוח ולכן כל עוד חברת הביטוח מטפלת אצ אני לא מגיש שום דבר.

לגבי תביעת הדיבה כנגד הרב ריסקין. מאז הישיבה הסוערת בבית ההארחה סיימנו כמה פגישות! שלוש פגישות עס הרב, כבר מי סופר. כולן היו עם מנחם, לאחת גס הצטרף מיכאל ומה שאני מבקש לעשות זה לעדכן אתכם. המועצה הדתית קיבלה חוות דעת מאת היועצ המשפטי של המשרד לשירותי דת אשר קבע 'כי לכאורה מעשיו של הרב נעשו במסגרת תפקידו וכי המועצה הדתית יכולה לבקש להצטרף לתובענה כנתבעים. המועצה הדתית אכן הגישה בקשת הצטרפות, אין לי כוונה כרגע להיכנס לגופה של התביעה אשר תתברר בבית המשפט, אני סבור שעלינו לתת תמיכה ציבורית לרב התורם רבות לעיר ואין לי ספק שגם בעניין זה הוא פעל מתוך כוונות טובות. אני סבור שעלינו לסייע כספית לרב במימון ההוצאות המשפטיות שיש לו בתביעה גו, על כן אני מבקש

לקבל את ההחלטה ללא משמעות משפטית אך בעלת משמעות ציבורית

ישיבת מועצת אפרת - 20.4.15 55

שמורכבת מארבעה סעיפים. 1. המועצה מבקשת להביע את תמיכתה ולתזק את ידיו של המרא דאתרא הרב ריסקין בפעילותו הענפה עבור תושבי היישוב.

המועצה משוכנעת כי הרב ימשיך לבצע את תפקידו ללא כל מורא. 2. המועצה מבקשת להודות לרב על מסירותו הרבה לקהילת תושבי אפרת וזאת במשך למעלה משלושה עשורים ועל הוכות שנפלה בחלקם של תושבי היישובי שהרב ריסקין ישמש מרא דאתרא בעירנו. 3. המועצה מאמצת בואת את עמדתו העקרונית של משרד הדתות על פיה הרב משמש כמנהיג הרוחני של החיישוב והיא סבורה כי אירועים שהביאו להגשת כתב התביעה קשורים למילוי תפקידו כרב העיר. 4. המועצה מסמיכה אותי לקבוע מסגרת תקציבית שתועבר למועצה הדתית לשם סיוע בהוצאותיו המשפטיות של הרב בשל התביעה שהוגשה כנגדו'.

כל מי שרוצה לדעת למה הקראתי מהכתב, כי במסגרת השיחות אנחנו גס הצגנו לרב איוה שהיא טיוטה, הטיוטה הזאת מקובלת עליו, הוא שמח עליה, בירך עליה ואני מבקש לקבל את אישורכם לטיוטה הואת. שאלות! מי בעד! כולם בעד. תודה רבה.

הצבעה בנושא הרב ריסקין

אושר פה אחד.

עודד רביבי: תבחינים עמותת הורים.

עקיבא סילבצקי: חבל שהגזבר לא פה.

עודד רביבי: הגזבר חולה, לצערנו. הוא ואשתו נפלו למשכב ביחד, כך הוא שלח לנו הודעה.

עקיבא סילבצקי: אנחנו תומכים בעמותות שמפעילות את בתי הספר, דרך העמותה שמפעילה את

אורות עציון.

דובר: זה בתי ספר יסודיים!

עודד רביבי: כן, הסיפור הגה הוא בתי ספר יסודיים.

עקיבא סילבצקי: כן. אנחנו נותנים את התמיכה הואת. עכשיו, לאור נהלי משרד הפנים אנחנו

עושים את וה על פי נוהל תמיכות, מפרסמים את התבתינים, קודם הוועדה המקצועית ממליצה עליהם, אחר כך המליאה מאשרת אותם, אחר כך העמותות יכולות להגיש הצעות, אנחנו בוחנים את ההצעות, רואים שהם עומדים בדרישות ויש טפסים שצריך לערוך וכוי וכוי, ממליצים לכם ואתם בסוף מחליטים אס לתת

את התמיכה או לא. וה בעצם מה שעומד כרגע על הפרק. כרגע יש בפניכם את

ישיבת מועצת אפרת - 20.4.15 6

התבחינים בשביל להגיש את הבקשות, דבר די בנאלי, סטנדרטי, עשינו את זה כבר בשנה שעברה, אין חידושים גדולים, אנחנו גם יודעים מי פוטנציאלית יכול להגיש את הבקשה ובזה נגמר הענלין.

יהודה שוויגר: | מה ששרון ביקש גס להוסיף ה לגבי בתי ספר של אורות עציון, אז גס גוש

עציון משתתפים בחלקם, כלומר ביחס לילדי גוש עציון יש להם את ההשתתפות שלהם, שזּה משהו שנכנס בשנה-שנתיים האחרונות, שהם משתתפים ביחט לילדים שלהם.

מנחם שפיץ: בבתי הספר או בעמותה!

יהודה שוויגר: = בתמיכה לעמותות. כמו שאנחנו אמרנו ביתס ל - --

עודד רביבי: התמיכה היא בעמותה, היא לא בבתי ספר.

מנחם שפי\: שאלתי על גוש עציון.

יהודה שוויגר: = כן, התמיכח היא פר ילד ולכן כל אחד - - -

נעמה טל: - - - הסכום מועבר?

דוברת: כן, אנחנו מתפלאים.

עודד רביבי: דבר ראשון אומרים כן, כי ההתקשרות היא מול העמותה ומול ההורים

בעמותה יותר קשה. זה לא כמו התחשבנות בינינו שעוברת דרך הגזברות. דבר שני, ההערה שלכם היא בהחלט במקוסם כי אנחנו כרגע נמצאים באיזה שהיא עננה שאור תורה דיווחו עליה שהם קיבלו עדכון מגוש עציון שמפסיקיס להעביר את אגרות תלמידי החוץ לתלמידים במוסדות אור תורה. מדובר על סדר גודל,

של כמה אמרנו!

נעמה טל: אור תורה שהם פה.

עודד רביבי: נווה שמואל, נווה חנה ודרך אבות.

נעמה טל: נווה חנה וה בתחום שיפוט שלהם.

עודד רביבי: גם לשם מפסיקים להעביר אגרות תלמידי חוץ, רק אוריה ממשיכה לקבל כי

באוריה הוא מחויב על פי הסכם. לטענת מה שינון אמר לי בשיחה שלנו עס דוידי, וה בגלל מצוקה תקציבית. כל וה התפוצ לפני פסח, ינון ביקש להוציא מכתב להורים, לעדכן אותם שבעצם המועצה האזורית גוש עציון מפסיקה את המימון של אגרות תלמידי תוץ ואור תורה יבקשו את הכסף מההורים עצמם,

דוידי ביקש לתכות עס המכתב עד אחרי פסח. בשיחה שלי עס ינון בתחילת

ישיבת מועצת אפרת - 20.4.15 7

נעמה טל:

עודד רביבי:

נעמה טל:

עודד רביבי:

נעמה טל:

עודד רביבי:

נעמה טל:

עודד רביבי:

נעמה טל:

עודד רביבי:

נעמה טל:

עודד רביבי:

דובי שפלר:

נעמה טל:

מיכאל דהן:

עודד רביבי:

השבוע הוא אמר שהמכתב להורים אמור לצאת כל יום, שבעצם הס מודיעים שגוש עציון לא מעבירים את הכסף הזה והם מבקשים מההורים לשלם.

אני רוצה הבהרה לגבי אגרת לימודי חוץ. הרי אס תלמיד של אפרת לומד ב - - -

זה הממלכתי והוא רוצה ללמוד בתיכון, אתה משלם לו אגרת תלמידי חוץ, לבית ספר שהוא לומד בו, בירושלים או בכל מקום אחר. תלמיד או תלמידה שהולכים ללמוד בנווה חנה, ראש צורים א - - -

לצורך העניין דוידי אומר יווה חנה לא שלי, ראש צורים לא שלי, רק אוריה שליי. שכולם יילכו לאוריה.

ובניס!

בנים, אני לא יודע איך הוא מתגבר על החוליה הואת, לא יודע מה התשובה שלו לגבי הבנים. בנים, הוא אומר שיילכו לאורות יהודה, וה ההסכם שלו עם אורות יהודה.

את אומרת לתלמידים באורות יהודה הוא ממילא לא משלם אגרות חוץ, אבל שס וה לא מולך, וה מול ישיבות בני עקיבא. למה זה בעצם עניין שלנו?

כי וה אומר שאני משלם לותר על כל תלמיד. אם לא יצליחו לגבות מההורים אצ אני משלם את החלק שלי.

כי לך יש אחריות! אתה משלם את החלק שלך שנשאר אותו דבר.

אני משלם את אגרת תלמידי חו\.

אתה משלם היום אגרת תלמידי חוץ לאור תורה לתלמיד אפרתי שלומד בנווה שמואל, או באורות יהודה!

לצורך העניין לי יש תלמידה בבית חנה ולדוידי יש תלמידה בנווה חנה. אני שילמתי את האגרה שלי, דוידי לא שילם את שלו, ברור לי שמה שאני שילמתי מתחלק בין שתי התלמידות.

זה ברור, גס כשאתה משלם שכר לימוד.

נכון.

הבעיה הכלכלית היא של אור תורה, אבל המשמעות היא שאם אור תורה יקטינו את השירות לתלמיד - - -

הפגיעה היא בכל התלמידים.

אז למה שאנחנו לא נעשה בדיוק את אותו דבר - - -

וגם אנחנו נפסיק לשלם!

ישיבת מועצת אפרת - 20.4.15 88

מיכאל דהן:

דבורה מלבי:

עודד רביבי:

דבורה מלבי:

עודד רביבי:

דבורה מלכי:

דובי שפלר:

ד

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]