פרוטוקול ועדת ישיבת מועצה מס' 5

פרוטוקול ישיבת המועצה המקומית אפרת - מס'

יום שני, ז' בסיוון התשע"ה (.)1.5.5102

נוכחים: מר עודד רביבי - ראש המועצה

מר אבי חדידה - חבר מועצה

מר דורון כהן - חבר מועצה

מר מיכאל דהן - חבר מועצה

גב' טל נעמה - חברת מועצה

מר מנחם שפיץ - חבר המועצה

גב' דבורה גיני-מלכי - חברת המועצה

גב' אורית סמואלס - חברת מועצה

משתתפים: יהודה שוויגר - מנכ"ל המועצה

עקיבא סילבצקי - יועץ משפטי

משה בן אלישע - מהנדס המועצה

תמיר פוגל - מבקר המועצה

ישיבת המועצה המקומית אפרת - 52.2.52 5

נושא החלטה אושר נמצא בעמוד

עדכוני ועדת תנועה סימון חניות אושר פה אחד 3-4

ותחבורה

" פס האטה אושר 1 נגד .-4

6 בעד

" מעגל תנועה אושר פה אחד 6

תביעת נופי כרמים - - 6-7

פרוייקט "עליית - - 7-9

הנוער"

תביעה נגד גוש - - 9-21

עציון

התייעלות אנרגטית אושרה לקיחת פה אחד 21-12

הלוואה

הארכת כהונתו של אושרה תמיכה פה אחד 11-14

הרב ריסקין בהמשך כהונתו

עדכוני מועצה דתית - - .14-1

בחירת חברה נוספת אביגיל מוסקוביץ 1 נגד 1.-16

למועצה הדתית נבחרה לחברה . בעד

במועצה הדתית 2 נמנע

תב"רים אושרו תב"רים פה אחד 16-17

עדכוני המחלקה 17

לשירותים חברתיים

עדכוני גבעת העיטם 17-12

כלבים משוטטים 12-11

עבודות ברחוב הגפן 11-16

ביה"כ בזית 16-13

ישיבת המועצה המקומית אפרת - 52.2.52 3

ישיבת המועצה

עודד רביבי: יש לנו יחסית לא הרבה נושאים, נוסף עוד נושא אחד שאנחנו גם נגיע אליו,

מי שעקב אחרי הפרסומים בכיפה ובכל מיני אתרי חדשות אחרים, אז גם נגיע לזה, הכול בשעתו ובזמנו. משה, ועדת התנועה ותחבורה.

משה בן אלישע: כן. היה דיון בוועדת התנועה ותחבורה בחודש אפריל ,5152 בקשה מספר

,5 לסמן חנויות ברחוב הגואל. הוועדה המליצה לבחון את התכניות, להביא יועץ ולראות אם אפשר להוסיף חנויות על גבי שטח הכביש ואז לסמן. זה אחת. הייתה בקשה של תוספת פסי האטה ברחוב הרימון ואושרה. מדובר בקטע שבין רחוב תמר ודרומה, היה שם קטע די גדול ללא פסי האטה בכביש חד סטרי ומפתחים מהירות, הייתה בקשה, עשינו סיור ויש לזה הצדקה. הוועדה המליצה לאשר. הרחבת כביש ,311 למעשה המועצה אישרה את זה, הצגנו את הפרויקט הזה לפני שתי ישיבות.

- - - צומת - - -

עודד רביבי: מנחם, יושב ראש ועדת תנועה, יש לך מה להתייחס?

מנחם שפיץ: בנושא של לב אפרת, רחוב הגואל, ממש יש שם קשיים ומלחמות שכנים

ולפי מה שהוא מתאר לנו אז באמת אנשים שם ממש עושים מה שהם רוצים. אם הייתי גר שם בעצמי אני יודע שזה בטח היה מאוד מעצבן אותי ו - - -

דוברת: אז היית מוכר את הבית פה ועובר למקום אחר.

מנחם שפיץ: הייתי מוכר מזמן, כן, הייתי בורח משם.

דורון כהן: אבל מה זה יעזור שנסמן את החניות? עדיין יהיו שם - - -

עודד רביבי: לא, הבקשה לסמן חניות היא כדי שהמשטרה תוכל לבוא ולאכוף. כרגע מה

שקורה זה שכשהוא מזמין משטרה לאכוף חניה שמהווה הפרעה בא השוטר ואומר לו 'אני לא יודע איפה פה החניה, איפה זה מתחיל ואיפה זה נגמר, אני לא יודע לסמן'.

דובר: זה רחוב הולנדי, הוא הולך ככה, אתה לא מצליח להבין מה שייך למה.

עודד רביבי: הוא מכיר את זה.

דורון כהן: אני יודע, אבל אני מנסה להבין מה לסמן.

ישיבת המועצה המקומית אפרת - 52.2.52 4

דבורה מלכי: ברגע שסימנו מישהו פה ומישהו חסם אותו זה 351 שקל וזהו. --

עודד רביבי: דבורה, שתבינו, הדרישה של התושב זה לסמן חניות ולהצמיד אותן

לדירות. זו הדרישה שלו, את זה אנחנו לא הולכים לעשות.

מנחם שפיץ: זה לא עלה בדיון האחרון.

עודד רביבי: בסדר, זאת הייתה הדרישה. לכתחילה הוא ביקש לסמן ולהצמיד. שם

אנחנו כבר לא נמצאים, היום הוא בא ואומר 'בואו תסמנו חניות כי מה שקורה פה זה פשוט הפקרות', כל אחד חונה באיזה כיוון שהוא רוצה, איך שהוא רוצה וכשמזמינים משטרה המשטרה אומרת 'אנחנו פה לא מבינים איפה החניה ואיפה הכביש ואין לנו איך לאכוף את זה'. אז בעצם מבוקש סימון החניות. סימון חניות זה לא על סמך מה שהוא רוצה וזה לא על סמך מה שוועדת תנועה עושה, זה על סמך יועץ תחבורה שיבוא, ייקח מדידות, יסמן רוחב מסוע, כמה אפשר לסמן, איפה אפשר לסמן ואז עם זה נתחיל. מי בעד לשכור יועץ תנועה, על פי יכולת התקציב שלנו? אני גם לא יודע כרגע אם זה מתוקצב או לא מתוקצב ל-,5152 אבל זו ההמלצה של ועדת התנועה, למנות יועץ תנועה, תחבורה, שיבוא ויבחן את המתחם, יחליט איך אפשר לסמן חניות ועם זה נתקדם הלאה. מי בעד? כולם בעד,

אף אחד לא נגד5 תודה רבה5

החלטה: סימון חניות אושר5

מנחם שפיץ: הסעיף הבא בפסי ההאטה, ברימון. עוברים את הרב תכליתי, ממשיכים

הלאה, יש את הפנייה ימינה ושם אנשים נוטים לנסוע מהר. יש שם גם שטח מת, קשה לראות, ובאמת יש שם איזה בעיה בנושא הזה. פסי האטה יפתרו את הבעיה, לדעתנו.

נעמה טל: הפנייה ימינה, מיד כשפונים - - -

עודד רביבי: זה לא פנייה ימינה, הכביש מתעקל. העיקול ימינה.

דורון כהן: אבל יש שם פס האטה אחד.

עודד רביבי: לא, פס ההאטה הוא בסוף הירידה, הוא כבר אחרי הבית של בנג'י עזיז,

הוא הרבה יותר הלאה. רבותיי, במיקום של פסי ההאטה, בסופו של דבר זו דרישה שעלתה מהתושבים, גם פה אני מציע להתייעץ עם יועץ תחבורה.

ישיבת המועצה המקומית אפרת - 52.2.52 2

אם הוא יקבע שיש מקום לשני פסים יהיו שני פסים, אם אפשר לצמצם את זה לאחד אז לצמצם את זה לאחד.

דבורה מלכי: אני רוצה להגיד משפט. יש לי תחושה שאנחנו פותרים את רוב בעיות

התחבורה שלנו על ידי הוספת פס האטה, שיש לו מחיר לכל מי שעובר שם.

אני לא יודעת אם אנחנו יכולים להיות יותר יצירתיים, לחשוב על דרכים אחרות, אבל כבר אמרתי כמה פעמים, הנסיעה בשבילי מהזית לרימון היא לא נעימה. אני נוסעת לאט, כמה לאט שאני נוסעת עדיין האוטו האומלל עושה ככה ואז פתאום שכחתי משהו, אני לא חוזרת, עדיף לחזור ברגל.

עודד רביבי: דבורה, להתמודד עם מהירות, למיטב הבנתי יש שלוש דרכים, אחת זה

אכיפה של המהירות המותרת. שזה ניידת משטרה צריכה להיכנס ולמדוד מהירויות תנועה ואנחנו יודעים שזה לא קורה אף פעם. אם המשטרה מצליחה להיכנס לפה זה בעיקר דוחות על סלולר ועל חגורות בטיחות.

מכמונות מהירות, אני לא ראיתי בחיים ששמו באפרת, זה ממש לא ברדאר שלהם. אופציה שנייה זה להצר את הרחובות, כלומר רחובות צרים גורמים לאנשים לנסוע יותר לאט. חלק מההתנגדות להרחיב את שדרות דוד המלך היה שזה יפתח מהירות, אבל בסוף כשיש לך עומסי תנועה מסוימים אתה לא יכול לעשות את זה ואתה חייב לעשות את הרחובות רחבים יותר. האופציה השלישית זה פסי האטה. אז אנחנו, למיטב זיכרוני, לא אישרנו פס האטה חדש כבר לפחות 3 שנים, אם לא יותר מזה, וגם פה בסוף נעשה את זה על סמך חוות דעת של יועץ התחבורה, אם אפשר להסתפק באחד, יהיה אחד, ואם חייבים שניים אז יהיו שניים. מי בעד?

מי נגד? דורון נגד ודבורה, נגד, נמנעת?

דבורה מלכי: מתנגדת5

החלטה: פס האטה אושר5 בעד: עודד רביבי, אבי חדידה, מיכאל דהן,

נעמה טל, אורית סמואלס, מנחם שפיץ5 נגד: דבורה גיני מלכי, דורון כהן5

עודד רביבי: תודה רבה.

דבורה מלכי: זה רחוב כזה צר, זה הרחוב הזה שיורד שם.

דובר: לא, יש שם פנייה ויש באמפר קצת לפני. יש בדיוק בעיקול שם. יש שם פס האטה למטה וזה כביש חד סטרי.

ישיבת המועצה המקומית אפרת - 52.2.52 6

עודד רביבי: ולמרות זאת האוטובוסים מגיעים ומרביצים שם רייס בסיבוב, דווקא

בקטע שהוא עדיין דו סטרי והוא מנסה עוד להרוויח טיפה מהירות, עוד לפני שהוא מתחיל לרדת למטה.

משה בן אלישע: הרחבת כביש 311 הוצג לפניכם בישיבה ב-51.4 וזה אושר.

עודד רביבי: כביש 311 זה שדרות דוד המלך.

משה בן אלישע: - - - שד' נעמי זה מעגל תנועה כאן, בצומת - - -

דובר: גם על זה דיברנו.

עודד רביבי: את זה הצגנו רק בגלל שהיו התנגדויות של תושבים למגרש החניה בחורשה

ואז הצגנו לכם את כל הפרויקט, אבל מבחינת הצבעה על מעגל התנועה, לא היה, לכן אנחנו עושים את זה עכשיו. מבחינת עדכון עם התושבים, אנחנו כרגע נמצאים בבחינה מול יועץ תחבורה על פי ההמלצה שלהם להסיט את מקומות החניה דווקא לאיפה שהמרחב הישן ולשוליים של

הכביש שם. מי בעד מעגל התנועה? תודה רבה5 כולם בעד5 אף אחד לא

נגד5

החלטה: מעגל תנועה אושר5

טוב, הלאה. יש לנו עוד דברים שלך, משה?

משה בן אלישע: אני חושב שלא.

עודד רביבי: על הכיפק, תודה רבה לך, ערב טוב. עזרת לנו מאוד.

ועדת ביקורת.

מיכאל דהן: אנחנו לא הכנו שום דבר, לפעם הבאה בעזרת ה'.

עודד רביבי: פעם הבאה, בעזרת ה'. ראיתם איך מהר גמרנו את זה? תודה רבה.

נופי כרמים, עקיבא יעדכן אותנו איפה אנחנו עומדים.

עקיבא סילבצקי: היינו בשבוע שעבר בישיבה עם חברת הביטוח.

עודד רביבי: נופי כרמים, להזכירכם, תביעה על סך של 36 מיליון שקלים נגד המועצה,

נגד החברה הכלכלית, נגד המינהל.

עקיבא סילבצקי: היינו בשבוע שעבר אצל עורך דין של חברת הביטוח. לשמחתנו חברת

הביטוח מטפלת בזה, יש להם הכרה עקרונית בביטוח. כשמדובר במועצה זה יותר פשוט, כשמדובר בחברה לפיתוח יש להם איזה שהוא סייג ישיבת המועצה המקומית אפרת - 52.2.52 7

לפוליסה, שלא מתייחס לעניינים חוזיים. כרגע בכל זאת חברת הביטוח מטפלת ויוגש כתב הגנה על שם, גם המועצה וגם החברה הכלכלית.

מיכאל דהן: גם קיבלנו את התביעה עם מועצת גוש עציון.

עודד רביבי: תיכף אני אתייחס לזה. שם עקיבא לא מעורב, לשמחתו. יש לו ניגוד

עניינים, זה אפילו מופיע בפרוטוקול. דבורה, את גם רצית לעדכן?

דבורה מלכי: רציתי לעדכן על איזה שהיא יוזמה שאנחנו עושים עכשיו באפרת, אני

מעדכנת את זה דווקא עכשיו, לפני שזה קורה, גם כי יצאה כתבה, מי שהספיק לקרוא במקור ראשון, קוראים לה 'עליית הנוער'. כבר דיברתי על זה כמה פעמים בישיבות כאן על ההשפעות ועל המשמעויות של ההסתגרות של העולים בקהילות שלהם ועל המשמעויות - - - הם מתעסקים בפוליטיקה גבוהה, מה זה משנה עכשיו?

עודד רביבי: משנה מאוד.

דבורה מלכי: אנחנו מנסים למצוא דרך לפרוץ במקצת את ההסתגרות הקהילתית של

הוותיקים ושל העולים, כדי לא להגיד במילים של כל האפרתים, את האמריקאים ואת הישראלים, אז אנחנו משתמשים במילים יותר מצוחצחות. הכתבה הזאת של צביקה קליין, שהייתה השבוע במקור ראשון, מדברת על המשמעויות של ההסתגרות, על המשמעויות של הקליטה, בטח לדור הראשון ולדור השני. אני חייבת להגיד שכשהתחלנו את זה גם ראינו שההסתגרות הזאת בונה חומות, אני לא רוצה במילים כל כך קיצוניות, אבל כן של ניכור ואף לעיתים של עוינות, תלוי לאן זה מגיע, תלוי במה נתקלים. ולא רציתי לראות את זה, האמת, ויש דוגמאות לכל האורך. אנחנו מנסים לפרוץ את זה ולגרד את זה בקצת. יהושע גרונשטיין, שהוא חבר ועדת הקליטה הציע לפנות למשפחות ותיקות ולהגיד להם להזמין לקידוש קצר ולא מחייב משפחה של עולים. אנחנו כרגע מדברים על המשפחות של עולים של השנה האחרונה.

דובר: אני קודם כל מתנצל שלא עניתי לך למייל בהקשר הזה, זה פשוט בהיסח הדעת.

דבורה מלכי: אז תיכף אני אגיע למיילים שלא ענו לי גם.

דובר: זה כנראה לא היה אישי, אלא להרבה, אבל זה היה נראה אישי מאוד.

ישיבת המועצה המקומית אפרת - 52.2.52 8

דבורה מלכי: לא, זה אישי, כתבתי אחד אחד, אחד אחד. אז פנינו למשפחות שחשבנו

שהם יהיו מספיק - - - לא דוברות אנגלית. אז בגלל זה אנשים שמדברים בבית אנגלית עם הילדים שלהם לא קיבלו פנייה כזאת כדי שזה לא יגלוש ישר עוד פעם אנשים שקולטים אנשים שאולי בכל מקרה הם מכירים.

פנינו לאנשים שאנחנו מכירים באמת במכתב אישי, להסביר להם למה אנחנו רוצים לעשות את זה. יש היענות יפה מצד אחד, מצד שני גם רואים את החששות ובדיוק חשבתי שזה לא כל כך מובן מאליו שמישהו יילך להזמין מישהו שהוא לא בטוח בקשר אליו, שהוא לא יודע מה, ואז פתאום התחלנו לשמוע מה אלה אומרים על אלה ומה אלה אומרים על אלה. אז בעזרת ה' בשבת פרשת בהעלותך 58 משפחות ישראליות ותיקות, דוברות עברית בבית, יזמינו אליהם לקידוש 58 משפחות עולים. אני מקווה שנגיע ל-58 ו אני מקווה שבאותה שבת, אבל אם יהיה קצת פחות ואם לא יהיה באותה שבת זה גם יהיה טוב. כדי לפרוץ את הבועה, כדי קצת לפרוץ את ההסגר, כדי גם לתת תחושה טובה. זה בדיוק כמו שהיה צריך לשכנע גם את העשירים וגם את העניים, אתם מכירים את הבדיחה? אז צריך לשכנע גם את הישראלים, אבל גם לא כל העולים ממש מסכימים שיזמינו אותם לקידוש. אז העבודה היא הרבה יותר קשה ממה שחשבתי, כי כשיהושע בא אליי אמרתי 'טוב, נוציא מייל לשכונה, יגידו 58 - - -', לא, פתאום אנחנו מתחילים לתאם, לא, ההוא יש לו תאומים בגיל ,2 אבל לא, הוא גר רחוק, לא, זה לא מתאים, זה עורכי דין, צריך מהנדס. אז זה הרבה יותר - - - גם אנחנו מביאים הרצאה על הבדלים בין תרבותיים שיהושע מביא אותה כל שנה לחבר'ה שלו שיוצאים לשליחות, אז אתם בטח מוזמנים אם אתם רוצים להגיע לשמוע את ההרצאה, היא תהיה בימים שלפני, ביום רביעי, ב-3.6 וזהו. ומי שמדבר עברית בבית ורוצה להזמין משפחה של עולים לקידוש ואם הם באזור אז אנחנו נשמח. האמת היא שהרוב באמת בזית, אבל פתאום משפחות של עולים מהדקל גם אמרו לנו כן ויש לנו פחות משפחות שם.

מיכאל דהן: יש פה באזור.

ישיבת המועצה המקומית אפרת - 52.2.52 9

מנחם שפיץ: אולי יש ישראלים שרוצים להתארח אצל אנשים בחוץ לארץ שלא מדברים

עברית בבית?

דבורה מלכי: וזהו, ואנחנו מקווים שזו תהיה התחלה של סיפור יותר ארוך.

עודד רביבי: טוב, תודה רבה.

כמה דברים. אני מחכה שיהודה ייכנס ואז הוא יספר לכם על ההתייעלות האנרגטית. מבחינת הפרוטוקול שהעברנו לכם, של התביעה עם גוש עציון, לגבי המוקד הביטחוני. בכוונה באופן חריג העברתי לכם את הפרוטוקול, כדי שאני לא אצטרך לחזור על כל הדברים שנאמרו בבית המשפט לפרוטוקול שלנו וכדי שזה לא יופיע באתר שלנו. אני חושב שהדברים שנאמרו שם הם בסך הכול די מדברים בעד עצמם. הם מאוד מאוד צורמים, הם מאוד מאוד מבישים ואנחנו כרגע נמצאים בשלב שכל צד נדרש להגיש סיכומים מטעמו. העורך דין שלהם ביקש 42 יום, אנחנו אמרנו שמספיק לנו אחרי זה 51 ימים, הם טענו שיש להם נסיעה לחו"ל והם לא יספיקו והם עמוסים וכו' וכו', בכל מקרה לוחות הזמנים הם סדר גודל של חודשיים סיכומים ואז פסק דין.

דוברת: ואז ערעור.

עודד רביבי: אני מזכיר לכם שכרגע ההליך שנמצא בבית משפט הוא האם גוש עציון

הגישו ערר על פסק הבורר בזמן או שניתן לתת לפסק הבורר תוקף של פסק דין כי בעצם מה שהם טענו, מעבר לטענה הפורמלית שלא חתם שם גם הגזבר על שטר הבוררות, הם טענו שהם שלחו שאלות הבהרה לבורר והבורר לא התייחס לזה ולכן בעצם, לטענתם, קמה עילה לפסילת הבוררות. בפועל מה שהתברר בדיון זה ששאלות הבהרה מעולם לא נשלחו לבורר, מה שנשלח זה מכתב לסגן אלוף מקי סיבוני שהוא קצין ההגמ"ר של הפיקוד, שבו מביעים תרעומת על מה שהבורר כתב. כלומר ההליך שלכאורה בא ונאמר בבקשה שלהם, שהוא העילה שבגללה מבקשים לבטל את פסק הבורר לא הוכח

דובר: מי שמכיר איך נשלח פקס לצבא וכמה מקבלים אותו ואיך מתייחסים אליו - - -

ישיבת המועצה המקומית אפרת - 52.2.52 51

עודד רביבי: אני לא פותח את כל הדיון, רבותיי, הפרוטוקול מונח לפניכם, אתם יכולים

להבין משם את מה שאתם רוצים להבין. אנחנו נמצאים בנקודה הזאת.

זהו.

דבורה מלכי: אנחנו מבינים שהם רוצים למשוך פשוט, שזה כל תרגילי הלמשוך לכל

הכיוונים. זה מה שאני מבינה מהסיפור הזה.

עודד רביבי: בשיחה שלי עם דוידי, דוידי בא ואומר דבר אחד פשוט, 'אני לא מבקש

שאפרת ישלמו על חלקה של גוש עציון, אני רוצה שמשרד הביטחון ישלם את ההפעלה של המוקד'. אין בזה חידוש. בתרבות הארגונית של המועצה האזורית גוש עציון תמיד אמרו 'אנחנו משקיעים בביטחון איקס, באפרת רוצים להשקיע וואי, שאפרת ישקיעו וואי, אנחנו לא רוצים להשקיע יותר מאיקס'. שם היינו, שם אנחנו נמצאים. זה הגיע למקום שהנטל הכספי על אפרת הוא כבר כזה שאנחנו לא מסוגלים לשאת בו יותר. אנחנו גם יודעים שיש ניסיונות של גוש עציון להקים מוקד נפרד שלהם. איך אנחנו יודעים את זה? אנחנו יודעים את זה מהביטוח הלאומי, אנחנו יודעים את זה ממשרד הביטחון, אנחנו יודעים את זה ממשרד הרווחה, אנחנו יודעים את זה. הבעיה והרצון שלהם, מעבר לזה שהם יבואו ויתרברבו שיש להם מוקד, זה שבסוף ברור לכולם שעלויות ההפעלה יהיו פי שניים, כלומר לא יהיה פה חיסכון, יהיה פה רק עניין של למי יש מוקד, שם זה נמצא ולכן אנחנו נמצאים במקום מאוד מתסכל בנקודה הזאת. הם הצליחו עד היום, למיטב ידיעתנו לגייס סכום של 311,111 שקל, שהוא לא מספיק להקמת המוקד. אבל גם אם יגייסו את כל הכסף להקמת המוקד תהיה שאלה על השולחן של עלויות הפעלה.

דבורה מלכי: אבל אמרת שהוא מפעיל את זה עם 51 בנות שירות.

עודד רביבי: סליחה, גם לי יש היום תקן של 51 בנות שירות. התקן של 51 בנות שירות

הוא תקן משותף. בינתיים, סתם בחלל האוויר, אנחנו יודעים שבמישור הלאומי פתחו עין מאוד גדולה על בנות השירות הלאומי ולמיטב ידיעתנו קיצצו בהמון תקנים של השירות הלאומי. זה עוד לא בא לידי ביטוי אצלנו, אבל יש איזה שהוא שיח שהולכים לקצץ בתקנים. גם עם ה-51 תקנים שיש אני לא מצליח לגייס 51 בנות שירות לאומי. גם אם הייתי ישיבת המועצה המקומית אפרת - 52.2.52 55

מצליח לגייס 51 בנות שירות לאומי לבנות השירות הלאומי יש חוקים משלהן, של חופשות שהן צריכות לקבל, השתלמויות שהן צריכות לקבל, חגים שהן לא משרתות בהם שבהם אנחנו נדרשים להעסיק מוקדניות בשכר. שם התחיל הפער בין כמות הבנות שאנחנו מצליחים לגייס כבנות שירות, שיש שנים שאנחנו מגייסים ,2-6 אז זו נחשבת שנה מעולה, יש שנים שאנחנו מגייסים 3 בנות, וזה לא בגלל שאנחנו לא מתאמצים, אלא בסוף כשבאה בת ואומרת 'טוב, אם אני יושבת במוקד ביטחוני, אז סליחה אני מעדיפה או לשרת כחיילת ברצועת עזה, שזה מוקד שיש בו הרבה פעילות, או אני מעדיפה להיות בשב"כ, שזה משהו שהוא שירותי, מה לי ולמוקד פה באפרת, שמה אני מתעסקת? עם תאונות דרכים?' סליחה, באמת, בסוף אין פה פעילות של מוקד של מי שרוצה לראות דם אש ועשן.

אבל כל זה לא משנה, גם אם הוא יצליח להביא 51 תקנים של בנות שירות לאומי לשם ייווצר לו הפער התקציבי. אני אפתח סוגריים, אנחנו מודעים, חלקכם אולי ראיתם, שיש איזה שהיא מצוקה תקציבית בגוש עציון שבאה לידי ביטוי בעיקר בסיפור של מוסדות חינוך שקיצצו רטרואקטיבית מתחילת השנה את אגרת תלמידי חוץ בנווה חנה, נווה שמואל וראש צורים, למיטב ידיעתי, אם אני לא מתבלבל, ושם אלה סכומים, רק שתבינו, בסדר גודל של בין 61 ל-511,111 שקל לבית ספר. על הסיפור הזה יצאו להורים. כלומר הסיפור הזה כרגע זה מאבק בגוש עציון בין ההורים לבין המועצה לבין אור תורה. זה נראה לי הזוי ללכת לציבור על מימון של בית ספר על 61,111 שקל, על 511,111 שקל. אבל קטונתי. אנחנו לא נמצאים שם, אנחנו נמשיך לדווח לכם ולהתעדכן.

מנחם שפיץ: מה לוח הזמנים עכשיו?

עודד רביבי: 42 יום סיכומים שלהם, 52 יום סיכומים שלנו.

מנחם שפיץ: ממתי 42 יום?

עודד רביבי: הדיון היה לפני 51 ימים, משהו כזה, סדר גודל של, אם עשינו חשבון - - -

השופט רצה לכתוב את פסק הדין לפני הפגרה, יוצאים לפגרה ב-52 ביולי, לא סוגיה משפטית מורכבת מדי, להערכתי נקבל - - - זהו.

ישיבת המועצה המקומית אפרת - 52.2.52 55

יהודה שוויגר: טוב, לגבי התייעלות אנרגטית, בהמשך לתאורת הלד, אנחנו נגיד איזה

מילה איפה אנחנו עומדים לפחות מבחינתנו. %92 מכלל התאורה, סיימו אותה. יש לנו עוד מספר מקומות, הכניסה לרחוב נחמיה, זכריה, יש מספר מקומות שאנחנו צריכים לעשות עוד השלמות והחברה תשלים את זה בשבוע האחרון. השבוע הקרוב, הם הולכים לסיים את כל הנושא של המרכזיות, שאם שמתם לב אז יש קופסאות שנמצאות בכל אחת מהשכונות, שזו למעשה התקשורת שיש לכל פנס שיש לו משדר, שאז הם מגיעים ביחד למרכזייה ויש לך את יכולת השליטה והבקרה. הם הציגו לנו גם את התוכנה כמו שהיא נמצאת על האינטרנט, מי שרוצה לבואו לראות את הדבר הזה, איך זה הולך לעבוד, מאוד מעניין. אתה יכול להגיע עד רמת הפנס הבודד, אתה יכול לעמעם את הדברים מ-1 עד %,511 אתה יכול להחליט כמה, באיזה שעות, תיאורטית אתה יכול גם לקחת רחובות שלמים שאם אתה מחליט שמשעה 5:11 לפנות בוקר או 2:11 לפנות בוקר, לא יודע, רחוב רות, אני רוצה לעמעם אותו ולעשות את התאורה מ-%511 תאורה ל-%71 תאורה, למה? כי זה שעות מתות וזה רחוב שכמות ההליכה בו היא כזאת. אני יכול לעשות עוד קבוצות חיסכון ופה, אם אנחנו רוצים, אז אנחנו נתכנס, נשב, נדון ונקבל איזה שהיא החלטה.

נעמה טל: צריך לשמור על הביטחון של מי שהולך שם בכל זאת.

דבורה מלכי: אתה יכול שהמנורות יידלקו כשאתה נכנס.

יהודה שוויגר: אני מאוד זהיר עם האצבע על השאלטר לפני שאנחנו נעשה איזה שהן

פעולות כאלה ולכן אני אומר שזה - - -

דבורה מלכי: יש מצב שזה יידלק כשהמכונית נכנסת או כשבן אדם נכנס? זה כל כך

משוכלל, הדבר הזה.

אבי חדידה: כבר ראיתי מנורות שנשרפו, הם מתקנים?

יהודה שוויגר: כן, הם יישרו קו בסוף שבוע שעבר, כך שאם יש לנו עוד איזה שהן בעיות

או תקלות, היה בשד' דוד המלך, מול שבות ישראל, היה גם בכניסה לאורות עציון בנות, היו מספר מקומות שלקח להם קצת זמן. בשבוע שעבר היה פה מנוף. אם עדיין יש תקלות מוכרות אנחנו מרכזים את כל הדברים במוקד ואז אנחנו מיד בודקים, אם זו תקלה שקשורה למחלקת השפ"ע ישיבת המועצה המקומית אפרת - 52.2.52 53

שלנו, שזה הזנה עד לעמוד, או שזה קשור לפנס, אנחנו במעקב יומיומי יחד איתם.

נעמה טל: כל פנס שצריך להחליף זה להביא מנוף?

יהודה שוויגר: לא, לא כל פנס, אבל ברגע שאתה עולה למעלה לגובה כזה, כדי להתעסק

עם העמודים אתה חייב מנוף.

נעמה טל: נשרפת נורה? או שזה לא אמור להישרף?

יהודה שוויגר: נשרפת נורה אתה חייב - - -

נעמה טל: ומי משלם את עלויות האחזקה האלה?

יהודה שוויגר: זה הם, זה עליהם.

אבי חדידה: 8 שנים עליהם.

יהודה שוויגר: עד הפנס עצמו, שזה הבוקסה למעלה, זה באחריות מחלקת השפ"ע, שזה

לראות שיש חשמל שמוזן, למעלה זה כבר באחריות החברה. עכשיו, בתקופת ההרצה הזאת, של בין השבועיים לשלושה, אנחנו גם השתדלנו לעשות סיורים בערב כדי למפות את הבעיות. כשהיינו רצים פה בערבים אז היינו דואגים לראות ולשלוח את התמונות. ברגע שתיכנס מערכת השליטה והבקרה, אז למעשה כל תקלה אני כבר יודע להגיד שיש לי תקלה בתוך הדבר הזה ואז אוטומטית זה נכנס לתוך המערכת במקום שאני צריך לחכות לתושב או לאיזה שהוא סיור יזום אני יכול לבדוק. בעזרת ה' בסוף השבוע הקרוב אנחנו מסיימים את הדברים האלה, המרכזיות כבר עודכנו.

מיכאל דהן: יש אזורים שהרגשתי, כי אני עוקב אחרי זה, אותי זה סקרן מאז ועדת

המכרזים, התאורה היא יפהפייה אבל יש מקומות שנעשה יותר חשוך.

שמתם לב לזה?

יהודה שוויגר: יש מקומות מסוימים שבהם אנחנו גם הוספנו תאורה, בעיקר בשכונת

הרימון, ששם המרווחים שנבנו לפני 31 שנה - - -

עודד רביבי: עזוב, אתה צודק, גם אני לא שבע רצון, יש עוד פער אחד, שבסופו של דבר

יש מקומות שבהם אנחנו צריכים להיכנס עם החברה לשיח להביא גופי תאורה נוספים כדי להשלים פערים שקיימים. מבחינת הפער בין מה שהיה, ברימון, לא מדדו טוב את המרחק בין עמודי התאורה, שמו עמודי תאורה איפה שנוח, או איפה שבעל המגרש ביקש שישימו, אין אחידות בין ישיבת המועצה המקומית אפרת - 52.2.52 54

המרחקים, זה יוצר לך מצב שאתה נוסע ואין תאורה רציפה. עכשיו אנחנו נמצאים במשא ומתן על הגופים הנוספים שאנחנו צריכים. גם אני עוד לא מרוצה מאחידות התאורה ביישוב.

יהודה שוויגר: אנחנו אישרנו עכשיו תוספת ראשונית ממה שאנחנו ראינו, גם לתגבור של

תאורה ברימון, ברחוב הגואל למשל, זה עוד איזה שהוא רחוב שאנחנו מחליפים שם את כל התאורה הקיימת. יש מספר מקומות שבהם - - - גפן, לא היינו שבעי רצון ויש שם כל מיני שינויים ותוספות.

אבי חדידה: ברחוב החדש, שם, איפה ש - - -

יהודה שוויגר: במתתיהו עוד לא שמו - - -

אבי חדידה: עכשיו שמו עמודים רק, שם גם צריכים להרכיב. הם מרכיבים, או שזה

משרד השיכון?

יהודה שוויגר: זה לא הם ירכיבו, זה משרד השיכון יתקין בהתאם לדגם שלנו.

אבי חדידה: ואז הם ייתנו את השירות?

יהודה שוויגר: אנחנו נכניס אותם לתוך ההסכם הזה. יש לי אפשרות להכניס אותם לתוך

ההסכם.

אבי חדידה: יש לי שאלה, ברגע שאנחנו בעצם נניח מפחיתים, רוצים לחסוך חשמל

באיזה שהוא רחוב, מורידים ל-%71 וכו', החיסכון הזה הוא בעצם לא נועד לזה, הוא בעצם לחברה, אנחנו משלמים את אותו דבר. עד כמה שאני זוכר אנחנו משלמים אותו דבר. זה הרווח שלהם.

יהודה שוויגר: גם להם וגם לנו.

דבורה מלכי: איך לנו? כי הוא צודק.

יהודה שוויגר: אתה עושה התחשבנות בסוף שנה, על ההתחשבנות הזאת יש לך גם אחוז

מהחיסכון שאתה מקבל. כלומר אם האחוז שהמועצה מקבלת הוא %51 או %51 מהרווחים שנוצרים, אז אתה מקבל בכל מקרה את ההחזר הזה אליך. אם הרווח הוא גדול יותר אז האחוזים שאתה מקבל - - -

אבי חדידה: אני עכשיו הגעתי מהאזור של - - - ושם יש גם פנסי לד, בדיוק כמו אצלנו,

רק יש שם משהו שלדעתי אפשר לבחון את זה אצלנו, על כל פנס יש פנל סולרי. העמודים האלה לא מחוברים לשום תשתית של חשמל, כל פנס כזה מקבל מהשמש את החשמל שהוא צריך. שווה לבדוק את זה.

ישיבת המועצה המקומית אפרת - 52.2.52 52

יהודה שוויגר: אנחנו רוצים לבדוק דבר כזה, במיוחד לגבעת העיטם זה עלה בתור איזה

שהיא אופציה. אנחנו צריכים לקבל הצעה מהחברה. היום אנחנו משתמשים שם בגנראטור וזה משהו שהעלויות שלו הן מטורפות, לכן מבחינתנו אם יש את האופציה הזאת לסולרי אנחנו נשמח מאוד.

אבי חדידה: אם דבר כזה יכול להיות בשבילנו, אולי אפילו לקצר את הזמן, אנחנו תוך

8 שנים אמורים לקבל חזרה אלינו את האחריות, אולי אם הפנסים יקבלו חשמל מה שנקרא טבעי, מהשמש, אז לקצר את התהליך בכמה שנים, 4 שנים, 2 שנים. שווה לבדוק.

מנחם שפיץ: יהודה, האם מדובר שמהעמודים האלה גם יהיה wi-fi ציבורי או משהו

כזה?

יהודה שוויגר: הם מכינים אופציה שתהיה. זה לא היה חלק מהמכרז אבל הם מכינים

אופציה. המשדר היום שקיים יכול להכניס אותנו עכשיו לאיזה שהוא תהליך נוסף שבו אנחנו יכולים להיכנס לתהליך הזה של ה-,wi-fi על מה המשמעויות וכו', אנחנו צריכים לעשות איזה שהיא עבודת מחקר.

נעמה טל: מה כדאי מבחינה בריאותית.

יהודה שוויגר: ברגע שיש לי את המשדר בכל עמוד, זה מפשט לי מאוד את העסק. אני

צריך להיכנס לכל המשמעויות ולרזולוציה של הדברים האלה, אבל התשתית מוכנה. זה לגבי תאורת הלד.

תאורת שבילים. אמרנו לכם שאמורים להיות באמצע יוני. ברגע שגם יסיימו את מקצה השיפורים שאנחנו אמרנו לכם אז אנחנו נעדכן אתכם כדי שתוכלו גם, מעבר לזה, אם יש דברים ספציפיים נשמח לקבל.

עודד רביבי: להעביר משוב.

יהודה שוויגר: בהמשך לדבר הזה אנחנו נכנסנו להליך של התייעלות אנרגטית גם בתוך

בתי הספר. בשלב ראשון אנחנו הכנסנו אותם לתוך הנושא של הניהול העצמי, שמשנת תשע"ה הם כבר נכנסו לתוך הניהול העצמי. הם התחילו בזה קצת בשנה הקודמת ואנחנו עשינו איזה שהוא מיפוי של כל צריכת האנרגיה שיש לנו בתוך בתי הספר. חלק אתם מכירים גם עם המים, חלק מדברים אחרים ולמעשה אנחנו הגענו שם לשתי תובנות. אחת, הרבה מהצריכה שיש לנו שם זה צריכה של סולר בגין שימוש של חימום לבתי ישיבת המועצה המקומית אפרת - 52.2.52 56

הספר. היום, אני מזכיר לכם, מכלי הסולר שנמצאים ב'עשה חיל' למשל זה מכלי סולר שהם כבר לפני 52 שנה ולכן גם המכל שמחזיק את הדברים האלה, אין לו תקן ולא מאשרים אותו. זה משהו שגורם לנו לאיזה שהם עיכובים באישורי הבטיחות מדי פעם, כי אף אחד לא מוכן לקחת עליו אחריות, זה מכל כבר כל כך ישן. כמות הצריכה של סולר, פר המכפילות של העלויות הן יקרות, מה עוד שבשני החורפים האחרונים אנחנו עברנו חורפים די קרירים שכמות הצריכה עלתה משמעותית. מעבר לזה יש גם את כל הנושא של תאורה בתוך בתי הספר, שבו אנחנו נכנסנו לחלק מהתהליכים שהיו מיידיים, שאנחנו כן יכולים לחסוך, שזה השעונים האסטרונומיים שאנחנו הכנסנו לכל בית ספר ושעוני שבת שאנחנו הכנסנו, מדפסות, מרכזיות שהכנסנו לחלק מבתי הספר בגין התקשורת, נכנסנו לכל מיני הליכי התייעלות שכן יכולנו לעשות באופן מיידי וסיפור החשמל -

- -

נעמה טל: לא הבנתי, מה הפתרון?

יהודה שוויגר: אני עוד שנייה מגיע לזה. וסיפור החשמל, שאנחנו מדברים גם על תאורת

פלורוסנטים שגם צורכת בהתאם לכמויות הכיתות שיש לנו, שזה סדר גודל של 31 פלורוסנטים לכל כיתה, שגם שם אנחנו מדברים על צריכה בין 51 ל-31 בכל כיתה, צריכה שהיא יחסית גבוהה, אני מזכיר לכם את כל המסדרונות וכו'.

עשינו איזה שהוא סקר והיו לנו המלצות. אחת זה לעבור מחימום בסולר למזגנים, כשבמזגנים אנחנו דיברנו על שתי אופציות, אחת זה ללכת על יחידה מרכזית, כמו שיש בבתי מלון או בבתים רבי קומות או חברות גדולות, שבהם יש יחידה אחת מרכזית, שנקראת יחידת ,VRF שנמצאת על גג ואז אין לנו את כל החוות האלה של יחידות שנמצאות מחוץ לבית הספר. היתרונות של הדבר הזה זה שלמעשה יש לנו יחידה מרכזית אחת שאנחנו יכולים לשלוט בכל הדברים בתוך בית הספר, אנחנו יכולים להגביל את הטמפרטורה, אנחנו יכולים לשחק איתה, אנחנו יכולים לשלוט בה, אנחנו יכולים לוודא את כל שאר הדברים ויש לנו יחידת בקרה אחת מרכזית.

ישיבת המועצה המקומית אפרת - 52.2.52 57

דבורה מלכי: על כל חדר בנפרד?

יהודה שוויגר: נכון.

נעמה טל: בחדר אחד יהיה, בחדר אחד לאי היה?

יהודה שוויגר: כן, כל יחידה היא בפני עצמה, זאת אומרת כל כיתה יכולה לדאוג

לטמפרטורה שלה וכו'. אתה יכול עם יחידת הבקרה המרכזית להגביל.

זאת אומרת אני יכול להחליט שאנשים לא מקררים מתחת ל-55 מעלות, כי אין שום סיבה שבעולם ולא מחממים מעל 56 מעלות. אתה יכול לשחק עם זה.

אבי חדידה: מה קורה עם השטחים הפתוחים?

יהודה שוויגר: אני עוד שנייה מגיע לזה. לכן מבחינתנו היה את האופציה הזאת כשהיתרון

הנוסף של היחידה המרכזית הוא זה שאין לנו חוות מזגנים שנמצאים מבחוץ, זה אומר שאין לי יחידת קצה מחוץ לשטח בית הספר. אני מזכיר לכם שזה רעש, זה לכלוך, זה אסתטיקה, שיש לנו מסביב לכל פני בית הספר מבחוץ ולכן היחידה המרכזית שנמצאת למעלה היא יחידה מרכזית שמאפשרת את הדברים מהגג ואין לי פה עוד איזה שהם דברים נוספים שמטיילים מחוץ לבית הספר. במקביל לדבר הזה - - -

עודד רביבי: החסרונות זה שאם מערכת הולכת אז כל המערכת הולכת. להבדיל

מיחידות קטנות שכל פעם אתה יכול להחליף אחד, פה אם המערכת מתקלקלת כל המערכת מתקלקלת.

דוברת: אורך החיים של - - -

עודד רביבי: פחות או יותר מדברים על אותם דברים.

יהודה שוויגר: אורך החיים, מדברים על סדר גודל של ,51 55 שנים. זה פחות או יותר.

היום עם המזגנים שנמצאים כיום, כשאתה קונה מזגן, גם ביתי, אנחנו מדברים על אורך החיים הזה. במקביל לדבר הזה אנחנו נכנסנו להליך של בדיקה של כל הפלורוסנטים, שההמלצה שלנו היא לעבור לאיזה שהיא תאורת לד של פלורוסנטים בתוך הכיתות ולכן מבחינתנו זה משהו שאמור לתת לנו איזון נוסף. כלומר אם אנחנו נכנסים למהלך שבו אנחנו נכנסים למיזוג אוויר בתוך בתי הספר, מיזוג האוויר הוא לא רק חימום, הוא גם קירור, ולכן צריכת החשמל יכולה לעלות. מצד שני, ברגע שאנחנו ישיבת המועצה המקומית אפרת - 52.2.52 58

מחלישים את הפלורוסנטים אנחנו יוצאים למכרז לתאורה, אנחנו יכולים להוריד את הצריכה של החשמל בכיתות, עדיין זה לא מאוזן, אבל מבחינתנו ביחס לעלויות היום אלה עלויות שחוסכות לנו לא מעט כסף.

נעמה טל: אבל הרכישה, זה אמור להיות מתקציב המועצה? מתקציב בית הספר? יש

דיונים מאוד ערים בשבועות האחרונים בוועד ההורים ב'עשה חיל'.

יהודה שוויגר: כדי להכניס את כל הגורמים הרלוונטיים לעניינים, ואני מתחבר פה גם

לשאלה של אבי, זאת אומרת כשאנחנו דיברנו על היחידות המרכזיות אנחנו דיברנו על קירור וחימום בתוך הכיתות עצמן ובתוך מרחבים שמבחינתנו משמשים כמרחבים ללימוד, אבל לא על מסדרונות, פרוזדורים וכו', ולכן גם כשאנחנו מדברים על חימום או קירור של הכיתה אנחנו נעשה את זה באיזה שהוא מינון, אנחנו לא מדברים על מעבר חד מדי מהכיתות למסדרונות, אבל הכוונה היא לא ללכת על המסדרונות. חבל על הכסף.

כדי להיכנס לתוך התהליך הזה אנחנו הלכנו יחד עם חברה מייעצת. נתנו לה את כל הנתונים שלנו של 3 השנים האחרונות, הם עשו לנו את המיפוי, עשו לנו את הבדיקה ונתנו לנו את ההמלצות. כינסנו גם את האנשים המקצועיים מתוך המועצה, שזה מהנדס המועצה, שזה מנהל מחלקת שפ"ע, גזבר וכו', שישבו ביחד. גיבשנו את ההמלצות, הבאנו אותן לעודד ויצאנו לדרך. אחר כך אנחנו חיברנו את ועדי ההורים והנהלות בתי הספר בכל אחד מבתי הספר וישבנו עם כל בית ספר בפני עצמו, יחד עם נציגי הנהלות, ועד הורים וכו', כדי להציג להם את הפרויקט. לפני שאנחנו יוצאים לדרך רצינו, אם יש עדיין הערות, חוץ מזה שאנחנו עשינו הכול, המוכנות מבחינתנו ליציאה למכרז, שזה הכנה של המפרט הטכני, יועץ משפטי וכו', מבחינתנו עברנו את כל השלבים כדי לראות שאנחנו מוכנים הכי טוב שאפשר. נתנו להם להגהות, אחרי ההגהות שלהם, היו שם דיונים לגבי היחידה המרכזית, כן או לא, לגבי אינוורטרים כאלה ואחרים, השתכנעו שיש צורך ללכת על יחידה מרכזית אחת ואחרי שהשתכנעו בדבר הזה היו להם מספר הערות נוספות שאנחנו הוספנו. קבענו איתם בשבוע שעבר סיור בכל אחד מבתי הספר, אני ביקשתי שבכל אחד מבתי הספר ישיבת המועצה המקומית אפרת - 52.2.52 59

יגיעו נציגים של החברה, נציגים של מחלקת חינוך, שפ"ע, הנדסה, יחד עם מנהלת ונציג של ועד ההורים שנמצאים שם ורואים בעיניים גם, בהתאם למפרט הטכני, איפה מתוכננת להיות כל אחת מהיחידות, שלא יגידו אחר כך 'לא חשבנו', 'לא ידענו' וכו', ומבחינתנו שאנחנו ערוכים לצאת לדרך.

מכל אחד מבתי הספר או העמותות אנחנו ביקשנו השתתפות מסוימת שבה אנחנו מבקשים את ההשתתפות שלהם בפרויקט הזה שיוצא לדרך.

היו דיבורים במהלך השנים, גם של ועד ההורים של בית ספר 'עשה חיל'

ודיברו על זה במהלך השנים על המעבר מסולר למיזוג, גם באורות עציון, שמכניסים כבר הלכה למעשה כל מיני מזגנים למיניהם, שכבר קיימים בתוך בית הספר ולכן מבחינתם זה התלבש כמו כפפה ליד. קיבלנו את ההסכמה שלהם לצאת לדרך כשהם משתתפים גם בסכום כספי, שהם ביקשו, זה תלוי בית הספר, אבל הם ביקשו לעשות איזה שהיא פריסה למספר תשלומים שיהיו במהלך השנה, כי הם לא מסוגלים לעמוד במכסת השתתפות אחת גדולה.

נעמה טל: אפשר להכריח את ההורים לשלם?

יהודה שוויגר: לא, אי אפשר להכריח הורים לשלם.

דבורה מלכי: לא, זאת עמותה. העמותה גובה מ-911 הורים 411 שקל.

יהודה שוויגר: יש פה מספר דברים. האחד, עלות הפרויקט בכללותו, כשאנחנו מדברים

גם על הנושא של המעבר מסולר למיזוג וגם על הנושא של הפלורוסנטים, סדר גודל של 5 מיליון שקלים לכול ביחד.

דבורה מלכי: כמה בתי ספר?

יהודה שוויגר: לשלושת בתי הספר היסודיים.

דבורה מלכי: רציתי לשאול פה בסוגריים מה קורה בבית הספר של התמר.

יהודה שוויגר: בית הספר בתמר מראש ייבנה בצורה כזאת שהוא ייתן את המענה שאנחנו

רוצים.

דבורה מלכי: וזה חלק מההוצאות של הבנייה שלו?

יהודה שוויגר: של הבנייה שלו שלא קשורות לזה. אנחנו מדברים עכשיו על מצב קיים שבו

אנחנו צריכים להעביר, לכן אנחנו מדברים על סדר גודל של 5 מיליון שקלים. אנחנו בבדיקה מול משרדי הממשלה השונים כדי שנוכל לקבל ישיבת המועצה המקומית אפרת - 52.2.52 51

ואנחנו מקווים שאנחנו נוכל לקבל סדר גודל של 411,111 שקל ממשרד החינוך ועוד 511,111 שקל, פחות או יותר, ממשרד האנרגיה והמים ומבחינתנו זה לצאת לדרך עכשיו יחד עם הדברים הקיימים. ועדי ההורים, ויש לנו פה שני ערוצים, אחד זה ועדי ההורים שנרתמו לתוך המהלך הזה יחד עם בתי הספר. אני ביקשתי סדר גודל של 511,111 שקלים פחות או יותר, מכל אחד מבתי הספר, ובמקביל לזה אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שאנחנו גם פה במהלך של סדר גודל של 4 או 2 שנים, אנחנו למעשה באיזה שהוא הליך של חיסכון, שזה כולל את הוצאות הקירור שנמצאות וכולל את הוצאות החימום וכל הדברים, אנחנו מדברים עדיין על איזה שהוא תהליך שתוך 4-2 שנים אנחנו מחזירים את ההשקעה הראשונית שלנו. לכן אני רציתי לבקש את הסכמתכם ואת אישורכם לצאת להלוואה של המועצה, בתי הספר וועדי ההורים לא היו מסוגלים לשים כרגע איזה שהוא סכום ראשוני ולכן המועצה היא זאת שתצא להלוואה, לצאת לדרך עם מכרז שמבחינתנו הוא מוכן כדי שאנחנו נוכל בהתאם ללוחות הזמנים להיות מוכנים ל-5 ביולי ואז אם אנחנו מתחילים עכשיו לפרסם אנחנו יכולים בהתאם ללוחות הזמנים האלה, ועדת מכרזים וכו', לראות איך אנחנו מסדירים. יש לו"ז כבר מוכן מבחינתנו ליציאה לדרך. כמובן שבהתאם לדבר הזה אנחנו נוכל לדעת גם את המחירים, את העלויות הסופיות, ולכן אני מבקש - - -

מיכאל דהן: אפשר להבין שאתה מדבר על 5 מיליון שקלים שמתוכם אמורים לקבל

מיליון.

עודד רביבי: אנחנו מדברים עד 5 מיליון שקל שמתוכם אנחנו אמורים לקבל מיליון

בחזרה.

יהודה שוויגר: לכן אני מבקש הלוואה של עד 5 מיליון שקלים, כשיש את התמיכה של

משרדי הממשלה, שברגע שגם זה ייסגר אז אני אוכל לעדכן את זה ובהתאם לתעריף הסופי שיהיה גם בהתאם לעלויות אז אנחנו נוכל להגיד לכם מה גובה ההלוואה בסוף הלכה למעשה.

נעמה טל: הצפי הוא שבעצם בתשע"ז יהיו בתי הספר - - -

עודד רביבי: זה מה שהיינו רוצים, תשע"ו.

ישיבת המועצה המקומית אפרת - 52.2.52 55

נעמה טל: אם אתה יוצא למכרז ב-5 ביולי אתה לא - - -

עודד רביבי: אנחנו רוצים לצאת למכרז עכשיו כדי שאפשר יהיה - - -

נעמה טל: אתה רוצה לסגור את המכרז מהשנה?

עודד רביבי: התקנה שתהיה ב-5 ביולי.

יהודה שוויגר: מכרז עכשיו, סיור קבלנים בעוד שבוע, כשמבחינתנו יש כבר תאריך של ה-

3 ביוני, אם אנחנו מצליחים, אם יש את האישור פה לצאת לדרך. 3 ביוני סיור קבלנים, מסירה אחר כך של שבוע וחצי, ועדת מכרזים, אנחנו נראה איך אנחנו מכנסים אותה, סגירות מול הקבלנים ובתחילת יולי היא יוצאת לדרך.

נעמה טל: הבנתי, זאת אומרת שהעבודות ייערכו ביולי-אוגוסט.

יהודה שוויגר: נכון.

נעמה טל: זה משהו שהוא ישים, הוא סביר, לעשות דבר כזה בתוך חודשיים?

עודד רביבי: אם לא היה אז לא היינו מעלים את זה.

נעמה טל: אני שואלת.

עודד רביבי: מי בעד? כולם בעד, אף אחד לא נגד, תודה רבה5

החלטה: אושרה לקיחת הלוואה לצורך התייעלות אנרגטית5

דבורה מלכי: עוד שאלה על בית הספר, עושים שם הכנה גם למחזור של המים?

עודד רביבי: לא.

דבורה מלכי: למה?

עודד רביבי: ככה, כי ברונו עוד לא ישב איתנו. יישב איתנו ברונו אז נתכנן את זה.

דבורה מלכי: אז צריך לזמן את האדון. אני כותבת לו.

עודד רביבי: תכתבי לו ואנחנו נשמח.

טוב, מי שטיפה עקב אחרי אתרי החדשות במהלך היום ראה דיווח ביחס למרא דאתרא הרב שלמה ריסקין. אני שלחתי לכם מכתב באופן חריג בסוף שבוע שעבר בעקבות פגישה אקראית בביקור התנחומים אצל מלאכי לווינגר. פגשתי את שני הרבנים הראשיים ואז בעצם נודע לי שיש ישיבה שמתוכננת היום על מנת לדון בהארכת כהונת הרב ריסקין ל-2 שנים נוספות. אחרי הפגישה עם הרבנים הראשיים התבררו שני דברים. אחד, התברר שזו פעולה טכנית, שבפועל בדרך כלל מגישים אותה ומועצת ישיבת המועצה המקומית אפרת - 52.2.52 55

הרבנות מאשרת אותה באופן אוטומטי ומה שהיא באה לבדוק זה האם בעצם אין מניעה מבחינה רפואית שהרב ימשיך לכהן בתפקידו כאשר תחנת הצבעה אחת זה בגיל ,71 מאריכים את זה עד גיל ,72 תחנת הצבעה שנייה זה גיל ,72 מאריכים את זה עד גיל 81 ובגיל 81 לא מאריכים יותר.

את הבקשה מי שהגיש זה הרב ריסקין כשבסוף התברר לנו שזאת הפרוצדורה ולא היה צריך את אישור חברי המועצה. באמת כבר, אני לא זוכר אם זה היה היום או ביום חמישי, התקשרו מהלשכה של הרב לאו ואמרו שאין צורך באישור שלנו והמסמך הזה מיותר.

מה שאני אומר כרגע זה מה שאנחנו ניזונים מאתרי החדשות. בשיחה שלי עם הרב היום בסביבות חמש אחר הצהריים הוא לא קיבל שום הודעה רשמית על מה קרה בישיבה היום. מה שהוא קיבל מכלי התקשורת זה שבעצם הבקשה הפורמלית שלו לא נדונה והם מתכוונים להזמין אותו לשימוע בעוד כחודש, כאשר הוא לא יודע מה הנושאים שהוא נדרש לתת עליהם דין וחשבון והוא לא יודע מה הסוגיות שעומדות מאחורי העובדה שלא אישרו את ההחלטה בשלו ולמה דחו את זה.

נעמה טל: יש לזה תקדימים?

עודד רביבי: אני לא יודע, אני לא עסוק בתקדימים, אני עסוק כרגע בסיפור של הרב

ריסקין.

דבורה מלכי: שימוע במובן של שימוע?

עודד רביבי: אני אומר עוד פעם, זה מה שהרב ריסקין אמר לי. אני לא נכנס כרגע

לדקויות האם זה - - - זו לא עבירה פלילית, אז אין לו שימוע במישור הזה.

דבורה מלכי: לא, בנהלים.

עודד רביבי: שימוע זה שרוצים לשמוע אותו.

דובר: דיון פרונטאלי. זה מה שהיה כתוב באתר כיפה.

עודד רביבי: פרונטאלי זו בטח לא מילה בעברית, לכן אני לא משתמש בה. רוצים

לשמוע את הרב. אני אומר עוד פעם, מהדיווח באתרי החדשות הסיפור נראה לגמרי אחר. הוא נראה כאילו יש פה איזה שהיא מגמה לא להאריך את כהונתו של הרב למרות שאני מדגיש ואני אומר עוד פעם, אין לנו על זה שום מסמך, שום פנייה רשמית, שום הודעה.

ישיבת המועצה המקומית אפרת - 52.2.52 53

סתם אני פותח סוגריים כדי שתכירו ותבינו ולכן גם טיפה הדיווחים באינטרנט לא נראים לגמרי טהורים, אם חלילה ניכנס להליך של בחירת רב חדש %21 מהוועדה הבוחרת נבחרים על ידי המועצה המקומית, %52 הם נציגי בתי כנסת ו-%52 הם אנשי רוח באישור שר הדתות, כלומר שבאופן תיאורטי ליישוב יש רוב בלבחור מי עונה להגדרה של עשה לך רב.

לכן מאחר שהסיפור יצא לכלי התקשורת ומאחר שאנחנו למודי ניסיון מהיעדר התמיכה במרא דאתרא כאשר לא ידענו את העובדות. אז אני הייתי מבקש הערב להעביר החלטה שאני תיכף אקריא אותה ואיתה גם נצא לתקשורת, כי יכול מאוד להיות שברגע שאנחנו נפרסם את ההחלטה שלנו ואנחנו נדאג שמהערב ההחלטה הזו כבר תפורסם אז יכול להיות שבעצם כל ההליך של הרב בעוד כחודש יתייתר ויבינו שאנחנו שמחים עם כהונת הרב ולא מבקשים להחליף אותו.

אם יש שאלות עד כאן אני אשמח לשמוע, ואם לא אז אני אקריא לכם את ההחלטה שניסחתי ועם זה אנחנו נצא החוצה: הרב ריסקין שליט"א משמש במשך 35 שנים כרבה של העיר אפרת, אהוב ומקובל על כל תושביה וקהילותיה ומשקף בעמדותיו ההלכתיות, הערכיות והאמיצות את ערכי המועצה ותושביה. הרב ריסקין הגיע להישגים נכבדים בכלל התחומים בהם עוסק מרא דאתרא והציבור מעוניין שימשיך במלאכת קודש זו. אין לנו ספק כי מועצת הרבנות הראשית מכירה בכך כי בקרב הציבור הדתי קיימים רבנים עם דעות שונות בתחומים שונים וזו לא תשקול שיקולים הקשורים בדעותיו של הרב במסגרת ההחלטה להאריך את תקופת כהונתו.

לפני כשבועיים הרב חגג יום הולדת ,72 גיל זה אינו מונע ממנו לצעוד בכל שבת למרחק גדול יותר מ-51 קילומטרים על מנת לברך בכל אחד מבתי הכנסת בהם חוגג חתן בר מצווה או זוג מתחתן. המועצה קוראת למועצת הרבנות הראשית לכבד את רצון תושבי היישוב אפרת ולהאריך את כהונתו של הרב ריסקין שליט"א לתקופה ארוכה ככל שניתן. המועצה מבקשת להזכיר למועצת הרבנות הראשית כי המועצה היא הגוף הממנה, %21 מחברי הגוף הבוחר את רב העיר, וכי ראש המועצה מוסמך לאשר או לפסול את נציגי שר הדתות בהליך לבחירת רבני עיר. אשר על כן יש ליתן ישיבת המועצה המקומית אפרת - 52.2.52 54

משקל מרכזי לדעת תושבי היישוב כפי שהיה בקהילות ישראל בכל

הדורות. שאלות? אם לא, אז אנחנו מצביעים על זה פה אחד5 כולם בעד5

תודה רבה5

החלטה: אושרה תמיכה בהמשך כהונתו של הרב ריסקין5

דוברת: תשלח לנו אותה?

עודד רביבי: נשלח לכם אותה עכשיו כדי שלא נשכח. העברתי לכם את זה גם בווטסאפ.

מועצה דתית. יש לנו עוד כמה דברים עם המועצה הדתית. אחת, בשנה שעברה הם סיימו בגירעון בסדר גודל של 31,111-41,111 שקל. זה עוד לא מוכן, ההצגה אליכם. הם מבקשים שהמועצה תכסה את הגירעון.

נעמה טל: ממה נובע הגירעון?

עודד רביבי: הגירעון נובע, לפחות מה שנאמר לי בינתיים, הסיפור עוד לא נבחן באופן

סופי על ידי שרון, הם הסתמכו על זה שהם יקבלו רזרבת שר בסכום מסוים וקיבלו בפועל פחות ולכן נוצר פער. כל מי שעקב אחרי לוחות הזמנים של הנפטרים בשבועות האחרונים ראה שכמעט כל שבת, לא עלינו, יש לנו הלוויה במוצאי שבת ואם זה לא במוצאי שבת אז זה ביום שישי.

התחלנו עם זה פחות או יותר בחורף בשלג, שממש כל מוצאי שבת שירד שלג הייתה לנו גם לוויה. בוב משדר עייפות והמון תסכול, גם מהשכר הנמוך שלו וגם מהסיפור שהוא עובד כל כך קשה. בנוסף לגירעון גם חילופי גברי במשרד הדתות לא מיטיבים עם התחושות של המועצה הדתית. כל זה כרגע מונח על השולחן. בוב שטח את לבו בפניי במהלך השבוע, אז חשוב לי שתדעו איפה אנחנו נמצאים בקטע הזה. לא שיש הרבה מה לעשות, אבל אנחנו שם נמצאים.

נעמה טל: הדיון לגבי הפיכה של המועצה הדתית למחלקה במועצה הוא רלוונטי?

עודד רביבי: כן ולא. הוא רלוונטי בקטע הזה שאפשר לעשות את זה פיזית, השאלה מה

נרוויח מזה. אני לא יודע. בתקופה מסוימת הייתי בעד זה, היום אני לא בטוח שאני בעד זה כי נוח לי שיש חברי מועצה דתית שהם דנים בסוגיות ואני לא צריך כראש מועצה לדון באופן הפעלת המקווה ולהיכנס לכל הסוגיות שהמועצה הדתית מתעסקת בהן. מבחינת תקציבית זה לא ישנה, הסיוע של משרד הדתות יהיה אותו דבר. הדברים שיכולים להביא ישיבת המועצה המקומית אפרת - 52.2.52 52

להתייעלות תקציבית של המועצה הדתית, אפשר לעשות אותם גם היום, כלומר אפשר לעשות את הנהלת החשבונות דרך הנהלת החשבונות של המועצה, בוב למשל מציע שעובדי מחלקת שפ"ע יתקנו תקלות במקווה.

בסדר, אבל זה לא חוסך כסף כי גם עובדי מחלקת שפ"ע הם שווי כסף. שם לא יהיה לי חיסכון. זה לא שעובדי מחלקת שפ"ע יושבים רגל על רגל ומחכים לקריאות.

נעמה טל: עובדה שבסך הכול ההתנהלות היא תקינה.

עודד רביבי: נכון, התסכול של בוב נובע מהשכר שלו ומהעומס שיש עליו.

דובר: השכר שלו ישתנה אם זה יעבור מחלקה?

עודד רביבי: לא. בקטע הזה אנחנו נמצאים שם. יש תסכול ויש מצוקה. ברגע ששרון

יגמור לבדוק את הסיפור של התקציב ובאמת יגיע למסקנה שזה רק נובע מהפער ברזרבת שר אז אנחנו נביא את זה פה לאישור. אני לא רואה אותנו עוצרים מבעד המועצה הדתית על סכומים כאלה, על זה לא נלך לרב.

מאז שאורית נבחרה למועצה בעצם אנחנו בהרכב חסר של המועצה הדתית. אנחנו ביקשנו מכם שמות ממלאות את הכיסא היתום בהרכב של המועצה הדתית. עלו שני שמות, אחת הועלתה על ידי נעמה ודובי, שזאת אביטל אורון, אחת הועלתה בזמנו על ידי אורית ואני גם נפגשתי איתה וזאת אביגיל מוסקוביץ. שתיהן ראויות, שתיהן מתאימות, נוכח הדברים שדבורה אמרה על הרצון לקרב אוכלוסיות נוספות וגם את קהילת העולים אז אני חושב שאת הכיסא הזה אנחנו צריכים לנסות ולראות איך אנחנו נותנים לא רק לדוברי עברית כשפת אם. אביגיל מחוברת לעולים החדשים, היא פעילה בקהילה של העולים החדשים. שתיהן ראויות, לא הצלחנו להגיע לשם אחד מוסכם אז אנחנו מציעים להצביע.

נעמה טל: בזמנו בפגישה שנערכה בתשרי או בסוף אלול, אני לא זוכרת, עלה השם של

חני קלמנוביץ ובסופו של דבר זה ירד. ההבנה שלנו הייתה שזה צריך להיות נציג שלנו ואנחנו מבקשים שאביטל תהיה הנציגה שלנו.

עודד רביבי: הבנתי את זה. הסיכום לא היה כזה, אני לא מתכוון להיכנס לוויכוחים מה

היה הסיכום, מה לא היה הסיכום, בסופו של דבר יש את הדיווח למשרד הדתות, יש את טופסי הדיווח, אנחנו מעולם לא דנו בתקופתי כראש ישיבת המועצה המקומית אפרת - 52.2.52 56

מועצה בשיוך הסיעתי של חברי המועצה הדתית. זה נראה לי לא לעניין, לא קשור. אני אומר עוד פעם, יש כרגע שתי מועמדות, שתיהן ראויות בעיניי, דחינו את זה מספיק זמן בניסיון להגיע להבנות. בינתיים לצערי הלכנו בכיוונים הפוכים, בכיוונים של הבנות לא בתחום הזה, אבל בהתנהלות בנושאים אחרים, לפחות מי שלא נמצא פה הערב, אז אני לא ארחיב על הנקודה הזאת. אבל בואו, שמעתם את נעמה, שמעתם אותי, מבחינתי אפשר לעשות הצבעה, אלא אם כן מישהו רוצה להגיד משהו על הנושא זה.

מי בעד אביגיל מוסקוביץ? דורון, אורית, מנחם, דבורה ועודד5 מי בעד

אביטל אורון? אבי ונעמה ואני מבין שמיכאל נמנע מאחר שהוא לא מכיר

אף אחת משתיהן5 אין שום בעיה, תודה רבה5

החלטה: אביגיל מוסקוביץ נבחרה לחברה במועצה הדתית5

דבורי מלכי: אפשר אולי להבין שהיא תיכנס - - -

עודד רביבי: אנחנו מיד נדווח עליה למשרד הדתות ואז - - -

דבורי מלכי: לא, החגים עוד פעם - - -

מיכאל דהן: אז במי החליטו?

עודד רביבי: אביגיל מוסקוביץ'.

יהודה שוויגר: יש לנו שני תב"רים, שזה הגדלות של שני תב"רים קיימים, אחד זה

התנסות מדעית טכנולוגית, שזה תב"ר של מוזיאון המדע והפעילות המדעית שהייתה בבתי הספר, זה הגדלה של ,59,256 זה תוספת של .55,624 סך הכול התב"ר הסופי ,45,581 שזה כמובן עם מטצ'ינג של משרד החינוך.

תב"ר נוסף, תב"ר של החווה החקלאית שקיבלנו איזה שהוא תקציב מזערי לפיתוח. מ-52,111 שקל הם הוסיפו 6,459 שקלים, בסך הכול .55,459

עודד רביבי: מי בעד לאשר את התב"רים? כולם פה אחד, תודה רבה5

מספר עדכונים. מנהל המחלקה לשיורתים חברתיים, דוד פרלה, ביקש לסיים את עבודתו במועצה בסוף החודש. גם שתדעו.

מיכאל דהן: מה קרה?

ישיבת המועצה המקומית אפרת - 52.2.52 57

עודד רביבי: עובד במועצה למעלה מ-51 שנה, החליף לא מעט ראשי מועצות, ידע

עליות, מורדות. אנחנו מכבדים את הבקשה שלו, זה תפקיד כפוי טובה, שוחק, מתיש, התמודדויות לא קלות. למרות שאנחנו תמיד אומרים שאנחנו יושבים עם גגות אדומים יש פה מקרים קשים מאוד.

דובר: הוא הסביר על איזה רקע?

עודד רביבי: לא, הוא לא הסביר על איזה רקע, אנחנו הגענו להבנה על התאריך,

מבחינתנו אנחנו בהחלט מכבדים את ההחלטה שלו, אנחנו חושבים שעדיף שזה יגיע מהעובד לפני שאנחנו מרגישים שהעובד מיצה את עצמו. סך הכול באמת הוא הרבה מאוד שנים בתפקיד הזה וצריך לכבד את זה.

אנחנו נצא בנוהל המחייב למצוא לו מחליף. אם אני זוכר נכון אנחנו מחויבים קודם במכרז פנימי ואם אין מישהו במסגרת עובדי המועצה אז במכרז חיצוני, מן הסתם בסוף החודש זה יתרחש ואז תדעו ותהיו מודעים.

בסיפור של גבעת העיטם, מה שחשוב לי לעדכן, כי גם פה יצאו דברים ברשימות התפוצה ביישוב מבלי לבדוק את העובדים ואת הנתונים. אנחנו עשינו שם שינויים בעיקר בגלל שהרגשנו תסכול והרגשנו שכספי הציבור לא מנוצלים בצורה המיטבית. כשעלינו לעיטם אנחנו ניסינו להביא לשם את ילדי אפרת כדי שגם הם יקבלו פרנסה וגם יוכלו לעזור בקידום התפתחות היישוב. השקענו בזה לא מעט כסף. באיזה שהוא שלב ראינו שיש פער בין הציפיות לבין המעשית ובעצם כשהחוזה איתם הסתיים החלטנו לא לחדש אותו. לצערנו זה יצר אצלם מרמור ויצא בהד תקשורתי כאילו אנחנו לא מעוניינים להעסיק את בני אפרת ולא רוצים עבודה עברית ועוד כל מיני האשמות מן היקב ומן הגורן. בשורה התחתונה מלאכתם הסתכמה בלהתריע על פלישות של פלשתינאים ואזעקת כוחות המינהל וכוחות הצבא. הם לא התעסקו, לא בפינוי פלישות ולא בשמירה על האדמות, אלא בהבאת כוחות צבא כדי להתעמת או כדי להתחכך עם כל מיני פולשים.

דובר: מה אנחנו ציפינו מהם שיעשו? רצינו שהם יפתחו את הגבעה וכו'?

עודד רביבי: בואו נשאיר את זה ככה. הסכום ששולם שם כל חודש הוא הרבה מאוד

כסף וברגע שהגיעה מצוקה תקציבית למצב שלא יכולנו לעמוד בזה יותר ישיבת המועצה המקומית אפרת - 52.2.52 58

החלטנו לסיים את ההתקשרות. היום מי שאחראי על זה הוא ידידיה, אנחנו גם רכשנו רכב לטובת העניין, כשעלות רכישת הרכב אמורה לחסוך לנו את עלויות הרכב שלכאורה הם העמידו למטרה הזאת. אנחנו פחות או יותר בפחות חודש כיסינו את רכישת רכב, כדי שתבינו את הסכומים שהושקעו שם.

דובר: כשאתה אומר שידידיה אחראי על זה, מה זאת אומרת ידידיה אחראי על זה? הוא לא עושה את זה לבד.

עודד רביבי: הוא לא עושה את זה לבד, יש לו עוזר. הוא מחויב לבקר בגבעה לפחות

פעמיים ביום, יש לנו צ'יפ אלקטרוני שבודק איפה הוא נמצא עם הרכב, כך שאנחנו יכולים לוודא במעקב כל יום נתון, לראות שהרכב באמת ביקר בגבעה פעמיים ביום. יש שם גם נוכחות פיזית ובעצם - - -

דבורה מלכי: של מי?

עודד רביבי: של חבר'ה שידידיה מעסיק. אנחנו לא בקטע הזה.

דובר: אני חושב שזה כן צריך להיות בקטע שלנו. הוא יכול להעסיק שם פלשתינאים?

עודד רביבי: הוא יכול להעסיק גם מבחינתי פלשתינאים.

דובר: אז איזה אינטרס יש להם לדווח על זה - - -

עודד רביבי: הם לא מדווחים. ידידיה מחויב לדווח, הם שם שומרים על הנוכחות והם

נמצאים שם. אני אומר עוד פעם - - -

דובר: נותנים לחתול לשמור על השמנת.

עודד רביבי: לא נותנים לחתול לשמור על השמנת ואנחנו גם לא מיתממים. אנחנו בסוף

לא מעט פעמים נעזרים באנשים של ואדי ניס כדי לעזור לנו בדברים.

דובר: לא, בכפר עציון, שומר שדות, קליבר 3 יש להם גם. זה כוח התראה. אני לא סומך עליו, אני שם את כל המהלכים שאני מסוגל להפעיל על בסיס עצמי, מצד שני זה זוג עיניים - - -

דובר: מה אני צריך לשלם לו? לא הבנתי.

עודד רביבי: אני לא משלם לו. אני שכרתי את ידידיה - - -

דובר: ידידיה הוא לא עובד מועצה.

ישיבת המועצה המקומית אפרת - 52.2.52 59

עודד רביבי: הוא לא עובד מועצה, סגרנו איתו על הסכם שהוא מבקר פעמיים ביום

בגבעה ויש לי צ'יפ אלקטרוני לוודא שהוא נמצא שם פעמיים ביום.

דובר: הוא מגיש חשבונית?

עודד רביבי: דרך חברת האבטחה, אבל לא דרך המועצה. מבחינתי המצב הוא מצב

זמני, הוא מצב לתת לי פתרון זמני בין העלויות המטורפות ששילמנו לבין משהו זמני כרגע ואנחנו בהחלט מחפשים חבר'ה יותר רציניים שמוכנים לקחת את זה על עצמם. אנחנו לא חסכנו כסף בעבר, אנחנו מוכנים לשלם -

- -

דבורה מלכי: לקחת את מה? את הנוכחות?

עודד רביבי: לקחת את הנוכחות הפיזית בעיטם בצורה יותר משמעותית ממה שהיה

בעבר.

מנחם שפיץ: כמה זה עלה לנו בעבר וכמה זה - - -

דובר: מיליון וחצי לשנה.

עודד רביבי: אני אומר עוד פעם, אם יש לכם רעיונות של שמות של אנשים.

דבורה מלכי: אבל אני צריכה להבין, כשהיינו שם בעיטם היה אוהל גדול עם המון

כלבים ושלושה חבר'ה שגם הסבירו קצת ארכיאולוגיה, נכון.

עודד רביבי: נכון.

דבורה מלכי: מה אנחנו רואים? אנחנו רואים עוז וגאון כזה? אנחנו רואים 51 חבר'ה

שיקימו שם גרעין? שאני אבין את מי לשלוח.

עודד רביבי: כל מי שרלוונטי תשלחי אליי.

דבורה מלכי: זה תמורת תשלום? תמורת מגורים.

עודד רביבי: תמורת תשלום ותמורת מגורים.

מיכאל דהן: האם עלינו להעלות לשם זוגות שמוכנים להיות בגדר - - -

עודד רביבי: הפער בתיאום הציפיות נבע משני מקורות, אחת, מה שציפינו שיקרה שם

ושתיים גם מה שיכולנו לעשות שם. זה לא עוז וגאון כי אין לך כביש אספלט עד לשם. האתגר להגיע לשם הוא לא פשוט ולכן אני אומר - - -

דבורה מלכי: והם יצטרכו להתגבר על האתגר הזה או אנחנו ו - - -

ישיבת המועצה המקומית אפרת - 52.2.52 31

עודד רביבי: אני לא יודע לסלול כביש, אני לא יודע לעשות מנחת מסוקים. לכן אני

אומר, אם יש איזה שהוא קצה חוט של מישהו שמעוניין, אז בואו, אנחנו יכולים להתחיל ל - - -

נעמה טל: איך הם עלו לשם אם אין כביש?

עודד רביבי: יש שביל של ארבע על ארבע, חלק מהכבישים עוברים בין בתים של ערבים.

אלה אנשים שצריכים להיות מסוגלים לרצות לעשות את זה ונכונים לעשות את זה. עוד פעם, אנחנו לא באותה נקודה שהיינו לפני 3 שנים, בינתיים קיבלנו גם רוח גבית בהחלטות של בית המשפט, קיבלנו גם תקציב ממשרד השיכון כדי להתחיל הליכי תכנון. זה לא עוז וגאון, זה מקום שמאושר על ידי הממשלה. עוז וגאון עד היום לא מאושר על ידי הממשלה. מצד שני זה מקום שיש לו בעיות נגישות ולכן אני אומר, אנחנו נמצאים שם באיזה שהוא פער ועיקר האינטרס הוא בסוף לבוא ולשמור על בסיס יומי, לראות שאין שם פלישות, אבל יחד עם זאת אם יש לנו דברים שאנחנו יכולים לקדם יותר, יופי, אנחנו קיבלנו מקק"ל תקציב של 3 מיליון שקל, אנחנו מחכים לראות את הכסף בקופה, שהוא גם רוח גבית מאוד משמעותית למה שאפשר לעשות שם. כל הדברים האלה בסוף הם במקום שלא היינו בו לפני 3 שנים ולכן הרשינו לעצמנו להיות יותר זהירים עם ההוצאות של המועצה בקטע של מה שהשלושה חבר'ה האלה עשו שם, כי בסוף בעיקר מה שקרה שם זה שהם ישנו שם, לא הרבה מעבר לזה.

מנחם שפיץ: המפתח זה תקציב.

עודד רביבי: מנחם, אם יש לך רעיון למישהו. אני אומר עוד פעם, בסוף זה קם ונופל על

זה. אם נמצא הבן אדם הנכון - - -

דובר: כמה זמן היה הסכם ההעסקה הזה עם ידידיה.

עודד רביבי: מבחינתי כמה שפחות, אני הייתי שמח לראות שיש שם אנשים אחרים.

דובר: אין לנו התחייבות מולו.

עודד רביבי: ממש לא, בכל רגע נתון אנחנו יכולים לבטל.

מנחם שפיץ: חשמל, מים? אין בעיה?

עודד רביבי: הכול בעיה. עם מים יש בעיה, חשמל, יש שם גנראטור.

יהודה שוויגר: שם זה גנראטור, כל פעם שאנחנו מדליקים. מים ממלאים בעוקב.

ישיבת המועצה המקומית אפרת - 52.2.52 35

עודד רביבי: במים, אין אפשרות ליצור לשם צינור מים קבוע.

יהודה שוויגר: הם הולכים לזית, מתדלקים שם עם ברז כיבוי, מושכים משם.

עודד רביבי: סיפור הכלבים. גם פה אנחנו מאוד מאוד נזהרים במה שאנחנו מוציאים

החוצה ואני אגיד לכם מדוע. אליכם מגיעות בעיקר התלונות של אלה ששומעים את הכלבים נובחים או את אלה שמותקפים על ידי הכלבים.

שתכירו שיש תמונת ראי של אלה שהכלבים יותר יקרים להם מבני האדם.

אנחנו שמים מלכודות, יש אנשים שחוסמים לנו את המלכודות. יש בעלי חיים שנתפסים במלכודות, אנחנו מקבלים טלפונים מצער בעלי חיים שהולכים לתבוע אותנו על התעללות בבעלי חיים. יש וטרינרים, כולל הווטרינר של קרית ארבע, שאיימו עליו כמעט פיזית על זה שהוא התחיל להפעיל ירי על בעלי חיים. יש פה שני וקטורים שעובדים בצורה מאוד מאוד חזקה ובסוף אנחנו צריכים להיות מצד אחד קשובים לתלונות של התושבים על כלבים שמפריעים ונובחים ותוקפים ושורטים, ומהצד השני גם לראות שאנחנו לא מצליחים בסוף להגיע למצב שכל תשומת הלב מתמקדת בניסיונות שלנו לעזור לאותם תושבים. יש לנו וטרינרית בשליש משרה, שמשקיעה הרבה מאוד זמן. היא, בעיניי בכל אופן, הווטרינרית הכי נמרצת שהייתה מאז שאני נבחרתי לראשות המועצה, היא באמת מתאמצת ומנסה להתמודד עם הבעיה הזאת בכל מיני דרכים יצירתיות ומקוריות, כולל וידוא פיזי של איפה שמונחות המלכודות. אני מזכיר לכם, רעל לפזר אסרו כבר לפני הרבה מאוד זמן, מאחר שכל פיסת רעל שאתה שם בעצם צריך שיהיה עליה משגיח 54 שעות ביממה ואם לא, אז אתה לא יכול לפזר את הרעל.

נעמה טל: ירי? ראיתי ששינו את החוק בחזרה.

עודד רביבי: ירי, שינו אותו לכך שאפשר לעשות ירי בתוך שמורות הטבע, על ידי פקחי

רשות שמורות הטבע, אבל לא אישרו את זה במרחבים פתוחים. אנחנו עכשיו בוחנים לקבל אישור חריג להפעיל פה צייד. גם כשזה יקרה, אם זה יקרה, לא יהיה אינטרס לפרסם את זה.

נעמה טל: רק לפרוטוקול.

ישיבת המועצה המקומית אפרת - 52.2.52 35

עודד רביבי: אני אומר עוד פעם, כרגע אין את האישור הזה, אבל על סמך הניסיון של

קרית ארבע, גם אם יתקבל אישור כזה זה דבר שיתבצע בצורה הכי שקטה, אך ורק כדי להצליח במהלך ולנסות להתמודד עם התופעה הזאת.

נעמה טל: אני הסתובבתי בקרית ארבע בחג בשש בערב להקות כלבים בציר המרכזי,

לא באיזה - - -

עודד רביבי: זו תופעה שקיימת לא רק ביהודה ושומרון, היא קיימת גם בירושלים. אצל

ההורים שלי בארנונה אתה שומע את הכלבים נובחים, אתה רואה אותם מסתובבים ברחובות, כמובן בעיקר בסופי שבוע שבהם התנועה יותר דלילה ופחי הזבל יותר מלאים. יש להם שעון ביולוגי, הם יודעים בדיוק מתי עברו שבעה ימים, מתי הפחים מתמלאים. עם הקטע הזה אני הגעתי כבר למבקר המדינה, לא קיבלתי תשובות נאותות, משרד הבריאות מרים ידיים, משרד החקלאות מרים ידיים, המשרד להגנת הסביבה מרים ידיים, פחות או יותר הידיים של כולם קשורות מאחורי החקיקה שאוסרת את פעולות הדילול כלבי הבר במדינת ישראל. אתה רוצה לשמוע שיתוף פעולה? אז מוואדי ניס באו לבקש מאיתנו חומר הרדמה, כי הם לא מתמודדים עם כלבי הבר שמסתובבים להם שם ברחובות.

אבי חדידה: בזית, אני יכול להגיד לך שאני בתור מי שגר ממש סמוך לעבדאללה

אברהים היינו סובלים מזה, לפחות בשנה שעברה, מאוד. יש שיפור מאוד מאוד גדול.

עודד רביבי: בגפן יגידו לך בדיוק ההיפך.

דובר: כנראה כל הכלבים של הזית עברו לגפן.

מיכאל דהן: בפעם הראשונה שראיתי אותם ממש מולי זה היה בשבוע שעבר ואני אומר

לך שזה - - -

אבי חדידה: זה לא נעים, זה בדיוק מה שהיה בזית.

תמיר פוגל: עודד, לא שוקלים להעסיק לוכד כלבים?

עודד רביבי: אנחנו הכשרנו שני תושבים מתנדבים כעין משמר אזרחי ליחידת כלבים.

הם עשו את הקורס, פחות או יותר שלושה חודשים אחרי שהם סיימו את הקורס הם אמרו 'תודה רבה, אנחנו לא מעוניינים יותר להתנדב'. לצערי ישיבת המועצה המקומית אפרת - 52.2.52 33

נכווינו בקטע הזה, זה חלק מהפער של להסתמך על מתנדבים אל מול להסתמך על עובדים בשכר.

דבורה מלכי: תן להם פר כלב.

יהודה שוויגר: גם בקורסים היום, מה שמדברים עליו בעיקר, אומרים שהסיכוי לתפוס

כלב משוטט בתוך היישוב הוא כמעט אפסי ולכן צריך להשקיע הרבה במערכי המלכודות שנמצאות מסביב. יש לא מעט מלכודות שנמצאות היום בין שבילי הביטחון לקו הבתים הראשון, כי ברגע שיש לך גם כלב, גם אם זה בשעות היום, ואתה מפעיל את צוותי השפ"ע שירוצו אחריו וירדפו אחריו לא מצליחים לתפוס. גם לוכדי הכלבים המיומנים ביותר, קשה להם לתפוס כלב משוטט. צריך להשקיע בהרבה מלכודות לפני שהם נכנסים לתוך היישוב. וזה גם עלויות מטורפות, כל לוכד כזה שמגיע, יום העבודה שלו זה, בלי להתבלבל, יכול להגיע לאלפים בכיף והתפוקה היא -

- -

תמיר פוגל: לא משלמים לפי ראש?

יהודה שוויגר: אתה תשלם פר ראש אחרי שהגעת ל-611 או 711 שקל שהוא לוקח על

הערב שלו והוא יביא לך אחר כך גם על פר ראש עוד 511 לכל ראש. אלה עלויות מטורפות והתפוקה של זה, אנחנו לא רואים אותה, גם כשהיו פה לוכדי כלבים מיומנים, היא לא גבוהה. אנחנו מעדיפים להשקיע הרבה במלכודות סביב ליישוב.

עודד רביבי: בקטע הזה, שתדעו, אנחנו מודעים ואנחנו פועלים ומשתדלים.

הנושא האחרון, למי שטיפה מעורב ומכיר, רחוב הגפן, יש עצומה שנחתמה על ידי אני לא יודע כמה תושבים כי חלקם זה חתימות פיזיות, חלקם זה רק ציון שם התושבים בקריאה להחזיר את הדו סטרי לפחות לחלק עד רחוב תירוש. נוכח הפנייה הזאת אנחנו פנינו שוב ליועץ התחבורה, בחנו את זה והוא ממליץ בכל לשון לא לעשות את זה. הצפי שלנו זה שתוך חודש וחצי אנחנו מסיימים את העבודות שמחייבות את התנועה החד סטרית ואז בעצם אנחנו פותחים את הרחוב לתנועה דו סטרית. זה לא אומר שהעבודות מסתיימות אבל זה אומר שמבחינת התושבים שני הכיוונים נפתחים מחדש. להזכירכם, אנחנו אמרנו שהעבודה תיקח חצי שנה, ישיבת המועצה המקומית אפרת - 52.2.52 34

התחלנו אותה בינואר, אז אם אנחנו תוך חודש וחצי באמת פותחים אז אנחנו עומדים בשישה החודשים שעליהם התחייבנו. העצומה, כמובן שהיא נפתחה במילים ש'לפני למעלה מחצי שנה התחלנו בעבודות והבטחנו שזה יהיה חצי שנה ואנחנו לא עומדים במילה שלנו', אבל אנחנו בדקנו את יומני העבודה, זה ארבעה וחצי חודשים מאז תחילת העבודה - - -

נעמה טל: התחלתם בסוף נובמבר, לא?

עודד רביבי: הודענו שאנחנו מתחילים בסוף נובמבר, בפועל סגרנו את הכביש - - -

מיכאל דהן: הכביש סגור - - -

עודד רביבי: אני לא חושב שאתה צודק, בדקנו את זה, אבל לא משנה, אנחנו חודש

וחצי לקראת פתיחה מחדש ושם אנחנו נמצאים. דוד אליהו טוען שאנחנו סגרנו את זה בשבוע שהבן שלו התחתן, זה ארבעה וחצי חודשים מאז שהבן שלו התחתן, אז אמרתי לו 'אז למה כתבתם בעצומה שכבר עברו שישה חודשים?' אז הוא אומר 'כי אנחנו יודעים כמה זמן ייקח לכם אז כבר מראש לקחנו מקדם בטיחות'. אז אנחנו מקווים שזה באמת ייקח עניין של עוד כמה שבועות. בכלל, עבודה עם תשתיות באפרת היא מאוד מאוד מורכבת, אלה תשתיות שהונחו לפני 31 שנה, אין לגביהן מיפוי מדויק כאשר נכנסים ורוצים לעשות עבודה כירורגית נקודתית ובסוף מתגלים כל מיני קווים שלא ידענו עליהם וצריך להתייחס אליהם כדי לא לגרום לנזקים יותר כבדים.

יהודה שוויגר: וגם תקלות, כשהם פתחו את הכביש להם לקח להם שבוע להתגבר על סלע

שלם, שורשים שמתפשטים על חלק מהמקום. כשאתה פותח אתה לא יודע איך זה יסתיים לפעמים.

מיכאל דהן: הם עושים עבודה יפה.

יהודה שוויגר: הם עובדים קשה.

נעמה טל: מה סוג התשתיות של החברה?

מיכאל דהן: רק מים.

עודד רביבי: כן, אבל כשאני פותח מים אני פתאום מגלה קווי בזק שלא ידעתי

שקיימים שם, או קווי חשמל.

ישיבת המועצה המקומית אפרת - 52.2.52 32

נעמה טל: זו שאלה קצת בדיעבד, אבל זו התשתית היחידה שהיה צריך לפתוח

ברחוב?

אבי חדידה: מים וביוב. התשתית של הביוב שם לא - - - לא כדאי להשאיר את הרחוב

הזה חד סטרי?

נעמה טל: חס וחלילה.

דבורה מלכי: אתה יכול לעבור לשם.

אבי חדידה: אני יודע, אבא שלי היה גר שם תקופה קצרה ו - - -

מיכאל דהן: בחצי השנה הזאת, בתקופה הזאת שאנחנו נוסעים שם, כל פעם שאתה

נוסע לבית הכנסת אני צריך להקיף את כל הגפן.

עודד רביבי: שם התקלה שלך, מיכאל, מי נוסע לבית הכנסת? אחר כך אין חניה מחוץ

לבית הכנסת ואז יש תלונות על צפיפות בחניה.

אבי חדידה: נראה לי שעכשיו יש יותר סדר שם, יותר - - -

נעמה טל: אני חושבת שזה גורם אי נוחות מאוד משמעותית לתושבים, העניין של חד

סטריות, ובאופן כללי זה אמנם לא רחוב שיש בו מסחר אבל דו סטריות של רחוב מהרבה מחקרים תורמת לזה - - - אני מקווה שאין הרבה פשיעה ברחוב הזה, אבל היא גורמת לזה שיש יותר תנועה ברחוב ואז יותר בטוח להיות בו מסיבות אחרות. אני גם חושבת שאי הנוחות שכרוכה בזה, בעיקר לתושבי הקצוות, היא מאוד משמעותית.

עודד רביבי: תושבי הגפן הצביעו בקולם.

נעמה טל: יש פה שני נציגים, אבל זה לא אומר שתושבי הגפן - - -

עודד רביבי: לא, היה איזה שהוא שלב שזה עלה, אנחנו קיבלנו מספר פניות דווקא כן

לפתוח את זה לכיוון חשיבה, בסוף אני מבין שרוב התושבים מתנגדים לזה. זה לא חדש לי. בזמנו כשרציתי לחסוך את העבודות בכלל, לא משנה שהעבודות הן כרגע עבודות תשתית, לשאלתך, מנחם, אני מרחיב את הכביש, בהרחבת הכביש זה לא עולה לי יותר, כי נכנסתי לעשות את עבודות התשתית, אבל כשאנחנו עשינו מפגש עם התושבים, להערכתי כבר לפני 2 שנים בגפן והצענו להם לעשות את זה חד סטרי נרגמנו פחות או יותר באבנים, התושבים לא רצו לשמוע מזה ולכן נכנסנו לסיפור הזה שבמסגרת החלפת התשתיות להרחיב את הכביש. מנחם צודק, אם אתה ישיבת המועצה המקומית אפרת - 52.2.52 36

הופך אותו לחד סטרי אין מה להרחיב את הכביש. לגבי המרחק, אותי זה לא משכנע כבר, בסוף זה עניין של בטיחות ושל מתן מענה. אז בגפן הצלחנו לתת מענה. אתם שואלים אותי? דיון שבמוקדם או במאוחר יעלה זה רחוב זית שמן. זית שמן צריך להפוך להיות חד סטרי.

דבורה מלכי: לכל אורכו?

עודד רביבי: לכל אורכו ואז תצטרכו לנסוע עוד טיפה - - -

דובר: בכל הסיבוב. בבקרים זה סיוט.

עודד רביבי: הסיבה המרכזית ביותר היא כדי לייצר יותר מקומות חניה. תחשבו על כל

החניות שהן במקביל לכביש. אם אנחנו הופכים אותן ניצבים לכביש אז אתה מאפשר תנועה רציפה ואתה מאפשר יותר מקומות חניה, אבל גם בזית שמן התושבים עדיין לא בשלים וזה ייקח עוד קצת זמן.

דובר: אני יכול להגיד לך שכתושב זית שמן יש פה הרבה יתרונות להפוך את זה לחד סטרי.

(מדברים ביחד).

יהודה שוויגר: הסיום? מקסימום בינואר.

מנחם שפיץ: זה עוד הרבה זמן. אז עד החגים זה לא יהיה.

יהודה שוויגר: לא.

עודד רביבי: למה אתה שואל? בשביל המניין?

מנחם שפיץ: אני מתאר לעצמי שהם כבר ביקשו.

עודד רביבי: הם לא ביקשו, הם פועלים כרגע במקלט והם באו לדווח שהם עוקבים

בהתפעלות על איך בית הכנסת שלהם נבנה.

בית הכנסת בזית, אתם מכירים את המצוקה. בזית המצוקה היא כפולה, אנחנו די על שרטון עם בית הכנסת שפועל באורות עציון בנות.

דבורה מלכי: עם הזית?

עודד רביבי: כן, בית הספר מדווח על חוסר נכונות לשאת בעלויות של ההפעלה של בית

הכנסת. בסוף אנחנו למדים בדרך הקשה שכל התקדימים האלה של בתי כנסת שפועלים במוסדות חינוך יוצרים איזה שהוא = = =

מנחם שפיץ: במוסדות, למה מוסדות חינוך?

יהודה שוויגר: גם. גם במוסדות של קשישים, גם במוסדות, גם בשיינפלד, בכל המוסדות.

ישיבת המועצה המקומית אפרת - 52.2.52 37

דורון כהן: לא היה איזה תהליך של הקצאת קרקע שלהם?

עודד רביבי: רבותיי, ממש לא משנה, בסוף קהילה של 41 משפחות לא מסוגלת לגייס

כסף היום להרים בית כנסת. על זה זה קם ונופל. הקהילה שם היא קהילה מאוד מיוחדת ומאוד תוססת ומאוד טובה ומאוד דינמית, אבל היא מונה 41 משפחות ו-41 משפחות אם אין תורם שבא ומעמיד את המבנה לא מצליחות לגייס את הכסף בשביל להרים את המבנה. זה נכון גם לברקן חפציבה, זה נכון גם פה.

דורון כהן: השאלה מה אנחנו עושים עם הדבר הזה, כרגע יש מצוקה מאוד קשה,

במיוחד עם התושבים של הבתים החדשים שכבר נכנסו.

עודד רביבי: אנחנו לפחות שינינו את המדיניות ואנחנו היום בונים גני ילדים בזית

ומעליהם אנחנו בונים שלד לבית כנסת בתקווה שזו תהיה הרגל המתחילה בשביל הקהילה שמגיעה כדי להשלים את בית הכנסת. בבניינים של ברקן וחפציבה, חוץ מאשר הנוהל של הקצאת מגרש ולהגיד להם מה התקציב שעומד לרשותם מבחינת אגרת מבני ציבור אני לא יודע איך להכריח אנשים לבנות לעצמם בית כנסת.

דורון כהן: אולי להביא לשם מבנה יביל?

מנחם שפיץ: אם מתכננים בתי כנסת מעל גני ילדים השאלה אם זה עם מדרגות. כשנגיע

לגיל של הגשר בבית שלא נבקש - - -

עודד רביבי: אתה כבר חושב על זה שאתה עובר לזית?

מנחם שפיץ: כן.

עודד רביבי: היום כל מבנה מחויב בנגישות, זה חלק מהליכי התכנון.

נעמה טל: הם הצליחו להחריג מההסכם הקואליציוני את העניין של בתי הכנסת

והישיבות. לא נעים לי להגיד איזה מפלגה דרשה את זה.

דבורה מלכי: מה זה אומר?

עודד רביבי: שכנראה כשאתה בונה בית כנסת אתה חייב לדאוג שהוא יהיה מונגש.

יהודה שוויגר: או ישיבה. זה בעיקר לישיבה.

נעמה טל: יש חוק שעד 5158 או משהו כזה כל מבנה חדש שאתה בונה - - - אני לא

יודעת אם זה גם החדשים, אבל הם הצליחו להחריג בהסכם הקואליציוני, דווקא הבית היהודי דרשו את זה, אני לא מבינה את זה - - -

ישיבת המועצה המקומית אפרת - 52.2.52 38

דובר: זה היה ש"ס.

עודד רביבי: תודה רבה, רבותיי. ערב טוב, להתראות.

הוקלט ותומלל ע"י חבר המתרגמים הבינלאומי

מאשר: ________________________

עודד רביבי