פרוטוקול ועדת ישיבת מועצה מס' 12

פרוטוקול ישיבת המועצה המקומית אפרת - מס'

יום שלישי, י"ט כסליו, ה'תשע"ו, 1 בדצמבר 2015

נוכחים: עודד רביבי - ראש המועצה

יהודה שוויגר - מנכ"ל המועצה

מנחם שפיץ - חבר מועצה

דבורה מלכי - חברת מועצה

מיכאל דהן - חבר מועצה

דובי שפלר - חבר מועצה

אבי חדידה - חבר מועצה

אורית סמואלס - חברת מועצה

דורון כהן - חבר מועצה

נעמה טל - חברת מועצה

משתתפים: שרון הורוביץ - גזבר המועצה

עו"ד עקיבא סילבצקי - יועץ משפטי

משה בן אלישע - מהנדס המועצה

תמיר פוגל - מבקר המועצה

סדר היום:

1. ועדת תכנון ובניה.

2. ישיבת מועצה:

- מימון פחים מוטמנים.

- תבחינים.

- פריסת מבני ציבור, גני ילדים.

- אישור ועדת שמות.

- תיקון חוק העזר אספקת מים.

- אישורי תב"רים.

- אישור היטל שמירה .2016-2018

- דיון על אפשרות בשינוי שיטת חיוב היטל שמירה.

- אישור דוח ביקורת.

2

ישיבת המועצה המקומית אפרת - מס'

1.12.15

נושא החלטה אושר נמצא בעמוד

תבחינים- הקצאת אושר להקצות את הקרקע אושר בפה אחד. אין 4-7

קרקע למבנה ציבור

ברחוב הקטורת לבית כנסת מתנגדים ואין

ובית כנסת ברחוב

הקטורת נמנעים.

8-11

פריסת מבני ציבור,

גני ילדים

להחזיר את שמות הרחובות 12-13

ועדת שמות

לועדת שמות לקיצור

השמות.

שצ"פ -140 דוד 14-16

המלך- רחל אמנו-

עדכונים

כל התב"רים אושרו אושר בפה אחד. אין 17-18

אישורי תב"רים

מתנגדים ואין

נמנעים.

השארת חוק העזר הקיים אושר בפה אחד.

בתוקף עד 31.3.16 כולם בעד, אין

מתנגדים ואין

נמנעים

חוק העזר לשמירה שינוי היטל שמירה לשיטת 8 בעד, 1 נגד (מיכאל 18-30 חישוב דיפרנציאלית, עם דהן)

שלוש חלופות.

נבחרה החלופה של 7 בעד, 2 נגד (דבורה

ה1,400 ₪ מלכי ומיכאל דהן)

עדכון חוק העזר אספקת 8 בעד, 1 נגד (דובי

תיקון חוק העזר

מים- התקנת שעונים שפלר) 30-35

אספקת מים

דיגיטליים ל500 יחידות

דיור.

פחים מוטמנים לקיחת הלוואה של 5-6 אושר ע"י כולם, אין 36-42 מיליון ₪ לטובת הפחים מתנגדים ואין

המוטמנים נמנעים

3

ישיבת המועצה המקומית אפרת - מס'

1.12.15

אישור דו"ח ועדת אושר פרוטוקול ועדת 8 בעד, 1 נגד (דובי 43-44

ביקורת

ביקורת שפלר)

עדכונים מוסדות 44-48

חינוך באפרת

עדכונים מצב בטחוני 48-51

4

ישיבת המועצה המקומית אפרת - מס'

1.12.15

עודד רביבי: ערב טוב, אנחנו מתחילים. משה, בבקשה.

תבחינים

משה בן אלישע: אישור תבחינים להקצאת קרקע למבנה ציבור ובית כנסת ברחוב הקטורת.

המועצה אישרה את התבחינים לפני חצי שנה. עשינו נוהל פרסום. הוגשו הקצאות לנוהל. ועדת ההקצאות ישבה וגיבשה תבחינים מעודכנים. נמצאים פה לפניכם.

תבחינים להקצאת חלק ממגרש 11

תב"ע 410/5/8 זית, אפרת,

עבור בית כנסת

כללי:

מועצה מקומית אפרת תקצה מקרקעין לשם בניית בתי כנסת וזאת מעל מבנה 2 כיתות גנ"י שייבנו בבסיס המבנה ע"י המועצה, ככל שלפי קביעת מחלקת ההנדסה ניתן להקצות לשם כך מקרקעין מבלי שהדבר יפגע במתן שירותים אחרים לתושבים, וזאת בהתאם לתנאים המפרטים להלן:

1. קיים צורך אובייקטיבי בהקמת בית הכנסת הנוסף, ויש ציבור אשר זקוק לו, בשל מגוון

והיקף אוכלוסיה, השיקול הראשון יהיה בעל משקל מכריע. על המבקש להצביע על מספר בתי האב אשר צפויים להשתמש במבנה.

2. יכולת כספית מוכחת להקמת בית הכנסת המבוקש והעונה על צרכי העמותה. ככל

שהיכולת הכספית תלויה בקבלת כספים מהמועצה, כי אז על העמותה לעמוד בכלל הדרישות לשם קבלת תמיכות על פי נוהל קבלת תמיכות.

3. מספר בתי אב המאוגדים בעמותה המבקשת חתמו על בקשה להקצאת קרקע לא יפחת

מ-%50 ממספר בתי האב בשכונה (רח' הקטורת, נטף, ציפורן) אשר אמורים להשתלב בבית הכנסת, בהתאם לפריסה השכונתית. ובתנאי שהמבנה המוקם ייתן מענה ראוי גם ל-בתי האב הנותרים שעדין לא מתגוררים בשכונה ו/או לא מאוגדים בעמותה

4. רמת שימוש בבית הכנסת ע"י הקהילה – שימוש יום יומי

5. התאמת מגרש לבקשה (גודל מגרש מספיק לשימוש המבוקש).

6. רישום כמלכ"ר ו/או תאגיד ללא מטרת רווח לפני הגשת הבקשה

7. השימוש המבוקש תואם את מטרות הגוף ואם יעוד הקרקע ע"פ תב"ע.

5

ישיבת המועצה המקומית אפרת - מס'

1.12.15

8. שלבי ביצוע לצורך הגדרת עמידה בתנאי הקצאה, על המבקש יהיה לעמוד בין היתר על

התנאים הבאים. ובתיאום מלא עם המועצה בשל הצורך בבניה של בי"כ במשולב עם בנית גנ"י בבסיס הבנין.

א) יש להוציא היתר בתוך 12 חודשים מיום אישור הממונה חתימת חוזה מול המועצה /

הקצאה מול המועצה

ב) יש להשלים גמר המבנה תוך 18 חודשים מיום הוצאת ההיתר.

ג) יש להשלים הבנייה בתוך 30 חודשים מיום הוצאת ההיתר.

9. על מבקש ההקצאה יהיה לעמוד בכל התנאים הנדרשים על פי תבחינים אלו וע"פ נוהל

הקצאות של משרד הפנים.

10. תנאי להקצאה הוא חתימה על הסכם מול המועצה, בהסכם יכללו תנאים נוספים מעבר

למסמך זה.

11. על בעל ההקצאה לעמוד בכל תנאי ההיתר וההקצאה.

12. על בעל הקצאה לעמוד ולהציג טופס 4 תוך 36 חודש מחתימת החוזה מול המועצה.

במידה ולא תוגש בתוך 36 חודשים בקשה לטופס 4 והעמותה לא תראה יכולות משביעות רצון, הליך ההקצאה יובא בחזרה לאישור המועצה.

13. ההקצאה מותנת בקבלת אישור משרד הפנים להקצאה ועל העמותה לעמוד ולעמוד בכל

דרישה שתוגש לו ע"י מ. הפנים.

14. הואיל ותכנון ובנית בי"כ יהיה במשולב עם תכנון ובנית גנ"י – 2 כיתות גנ"י בבסיס

המבנה של בית הכנסת, תישא המועצה בעלויות הגנים והחצרות הצמודות להם.

העמותה תישא בבניית בית הכנסת והחצרות הצמודות להם וכל הנדרש בתנאי ההיתר עמותת בית הכנסת תישא בהשתתפות האלמנטים המשותפים בבניין בפיתוח ובתוספת שיהיה חובה להוסיף לגני הילדים כדי לשרת את בית הכנסת. קביעת המועצה בהקשר זה תחייב את הצדדים.

מובהר כי המבנה המשותף מבנה לפי תזמון שייקבע על ידי המועצה כך שיובטח בנית בי"כ מעל הגנים ללא הפרעה להפעלת הגנים. המועצה תישא, בהרחבת הכביש ע"ח המגרש.

15. על הזוכה במגרש להתחייב כי מרגע גמר בנית בית הכנסת יפונה בית הכנסת ברח'

הציפורן. על העמותה הזוכה ליתן ערבויות (כספיות או אחרות) לכך לפי שיקול דעת יועמ"ש המועצה.

יש פה פרוטוקול של ועדת ההקצאות. יש פה את התבחינים. הותאמו לצרכים. מבקשים לאשר את התבחינים. עיקר השינוי, סעיף 14 ו-.15 שאר הדברים זה דברים טכניים של כל נוהל. מדובר כאן במגרש שמיועד לתב"ע לבניה של גני ילדים ובית כנסת בצורה 6

ישיבת המועצה המקומית אפרת - מס'

1.12.15

משולבת. המועצה תישא בעלויות של גן הילדים והדבר הזה - - -. במידה - - -, יצטרכו לקבוע איזשהו מנגנון - - - בסעיף 14 ו-.15 אם זה מאושר, אני מפרסם לתיווך.

דובי שפלר: המגרש שעליו עומד היום בית הכנסת לא יהפוך - - -

משה בן אלישע: זה לא קשור.

עודד רביבי: אחד לא קשור לשני. יש לנו שם חובה אל מול משרד השיכון, להחזיר את המגרש

ההוא לבעלות משרד השיכון, לפנות אותו מהפולשים.

משה בן אלישע: אם הוא ישווק או לא ישווק, זה לא קשור. זה משהו אחר.

מנחם שפיץ: בית הכנסת הזה מיועד להחליף את - - - .

משה בן אלישע: יש עמותת - - - שהם מעוניינים. יש להם מניין. הם גיבשו לעצמם כ-%50

מהשכונה שהם בעד לבנות למעלה והם מחכים והם מעוניינים בדבר הזה. אנחנו גם הכנסנו פה סבסוד, שהאפשרות שלנו לממש - - - כפוף לקבלת תקציב משרד החינוך לבניית גן ילדים. הגשנו בקשה של צורך. ברגע שנקבל תקציב נוכל להתחיל את השימוש בדבר הזה.

מנחם שפיץ: איפה המגרש הזה ממוקם?

עודד רביבי: איפה שהדקלים, מצד שמאל.

נעמה טל: איפה יש שם מקום, ליד המדרגות?

עודד רביבי: מול המדרגות, איפה שיש שם סלע ענק, מגרש שהרבה זמן העמותה נמנעה בגלל

שהיא לא רצתה לחצוב את הסלע. אנחנו לא בנינו שם גני ילדים כי אנחנו לא רצינו לחצוב בסלע. אנחנו בסוף במצוקה של מקומות לכיתות גן ואין ברירה אלא להיכנס לחציבה של הסלע. זה מגרש למשל שהפער בו בין כיתת לימוד לבין מה שנקבל ממשרד החינוך יהיה יותר ממיליון שקל.

נעמה טל: והמגרש לא מתקצב את זה שזו טופוגרפיה - - -

עודד רביבי: משרד החינוך יודע לתת שיפוי קטן על פערים בטופוגרפיה. זה מסתכם בעשרות

אלפי שקלים. זה לא מגיע להפרשים בעלויות שיש לנו.

משה בן אלישע: לא רק שהוא לא משתתף, אלא הוא מכתיב לנו שאנחנו - - -

מנחם שפיץ: יש שם מספיק שטח שזה יספק את הציבור שצריך את זה?

עודד רביבי: כן ולא. כמות יחידות הדיור, כן. אם אני סופר את כל יחידות המשנה, אין לי,

אבל גם אין לי שם מגרש נוסף לעוד בית כנסת. זה המגרש היחיד שיש לי.

7

ישיבת המועצה המקומית אפרת - מס'

1.12.15

משה בן אלישע: הצפי הוא שהדירות מהפרויקטים החדשים באזור סניף בני עקיבא גם ישווק -

עודד רביבי: לא, ממש לא. ליד אורות יהודה יש מגרשים לבתי כנסת. את שלוש כיתות הגן

שאנחנו בונים, מעליהם אנחנו כבר עושים שלד לבית כנסת צמוד לאורות יהודה, ו - - - שבית מדרש של אורות יהודה יהפוך לבית כנסת בשבתות, כי בסך הכול לא משתמשים בו בשבתות וחבל על - - -

מנחם שפיץ: יש לוח זמנים שאומר תוך כמה זמן צריכה לעמוד, אבל אין שום סנקציה והיה

ולא.

עודד רביבי: איזו סנקציה? בוא תציע סנקציה. מה אתה רוצה, שאחרי 36 חודש המועצה

תקבל את המגרש בחזרה?

מנחם שפיץ: אנחנו מפחדים מפילים לבנים.

עודד רביבי: השאלה מה זה פיל לבן.

מנחם שפיץ: שמישהו יבנה שלד ויגיד, נגמר לי הכסף, ועכשיו זה יעמוד.

עודד רביבי: ואז מה אעשה? אני אעיף את העמותה שזכתה? אני עדיין מתבסס על אותם

תושבים. זה לא מבנה כמו המח"ר, שהיית אומר, אם המח"ר לא היה ניבנה בתוך איקס שנים, אני מעיף את העמותה ואני אעשה עם המבנה הזה משהו אחר. פה בסוף המבנה הזה נועד לשמש את תושבי השכונה. זה גם לא דומה למצב שיש לי בדגן. בדגן נתנו את זה לתורם ספציפי. אם היו נותנים את זה לעמותה של הדיירים, אז התורם הזה לא - - -, אז הם בקצב שלהם יגמרו את זה. אפשר להכניס את הסנקציה הזאת.

מנחם שפיץ: שאלתי על סנקציה לא מפורשת, סנקציה שאומרת שאם - - -

משה בן אלישע: חלק מנוהל ההקצאות יהיה הוכחה שיתן את הכסף בזמן, סעיף .2

מנחם שפיץ: אפשר להכניס סעיף שאומר שאם העמותה לא תעמוד בתנאים שפה, ההקצאה

תובא בחזרה לדיון בועדת הקצאות.

עודד רביבי: אין בעיה. סעיף ,12 תתקן. במידה ולא תוגש בתוך 36 חודשים בקשה לטופס 4

והעמותה לא תראה יכולות משביעות רצון, הליך ההקצאה יובא בחזרה לאישור המועצה. מי בעד? כולם בעד, אף אחד לא נגד. תודה רבה.

החלטה: אושר להקצות את הקרקע ברחוב הקטורת לבית כנסת, בתוספת סעיף 12 לתבחינים.

(התבחינים המצורפים בפרוטוקול, הם לאחר התוספת שהתקבלה בישיבת

המועצה).

8

ישיבת המועצה המקומית אפרת - מס'

1.12.15

פריסת מבני ציבור, גני ילדים, שכונת זית ותמר

משה בן אלישע: המסמך הזה הוא מסמך שמראה את ההשלכות של חריגה מכמות יחידות הדיור

המתוכננות בשכונה. הדבר הזה מלמד על כל מה שקורה בפיצולי דירות, מה ההשלכות שלהם לגבי השימושים של גני ילדים, למשל, ומה ההשלכות הכספיות על הדבר הזה. התחשיב של שכונה לגבי גני ילדים מחושב תיאורטית על בסיס של ממוצע רב שנתי של גודל משפחה של 4.3 לפי הלמ"ס. זו הפרוגרמה הרב שנתית.

יש תקופות שאנחנו נמצאים ב-,4.6 .4.7 יש תקופות שאנחנו נמצאים ב-.3.9 למשל, לפני האכלוס החדש ירדנו מ-4.3 אפילו בפועל בשכונה. עובדה שהצרכים קטנו והיו גנים שנסגרו כתוצאה מכך שלא היו מספיק ילדים. ככל שיכנסו לפה זוגות צעירים יותר מאשר משפחה ממוצעת, אז הדרישה לגבי ילדים תהיה יותר גבוהה מאשר הממוצע הזה, אבל התכנון של התב"עות נעשה על בסיס פרמטר פרוגרמטי של .4.3

נעמה טל: זה אותו דבר בבני ברק, בעפולה ובאפרת?

משה בן אלישע: לא. יש לאוכלוסיה החילונית ל-3 פסיק משהו. לאוכלוסיה החרדית זה 4.5

והאוכלוסיה הדתית לאומית זה .4.2-4.3

עודד רביבי: וכששכונה נבנית על פי מדדים כלליים ובפועל מגיעה אוכלוסיה אחרת מתחילים

להיווצר פערים. ראה סעיף הר חומה לצורך העניין. בנו את זה על פי קריטריונים של ציבור כללי. רוב הציבור הוא ציבור דתי. אין לך מספיק מגרשים לבתי כנסת.

אני לא מדבר על מה בנו מבחינת בתי כנסת. לא תוכננו מספיק מגרשים לבתי כנסת.

משה בן אלישע: אבל כעיקרון זה נתון רב שנתי, כשבמהלך החיים של השכונה יש עליות וירידות.

יש תקופות שצריך לתגבר עם קרוואנים או דירות שכורות. יש תקופות שהגנים נשארים ריקים. אנחנו חווינו גם את זה וגם את זה, אבל זה הבסיס התכנוני.

בזית הדרישה היא ל-11 גני ילדים. התחשיב הזה לא לוקח בחשבון כמות כיתות חינוך מיוחד שצריך, ובזית היום פועלות שתי כיתות חינוך מיוחד.

נעמה טל: שדווקא אותם אתה יכול לנייד כי יש לך הסעות.

9

ישיבת המועצה המקומית אפרת - מס'

1.12.15

משה בן אלישע: יש לנו היום בפועל עוד כיתה של מכינה שהיא פועלת בזית, מתוך אפרת הכללית,

האחרת. חלק מכיתות המכינה הן בתוך הזית. כיתה אחת באה מכל אפרת. בפועל יש צורך בזית ב-14 כיתות גני ילדים.

נעמה טל: זה לפני האכלוס.

משה בן אלישע: כן. לפי הצרכים של מחלקת חינוך, לפי מה שאנחנו יודעים חסר היום בינוי של

עוד פרוגרמה של שתי כיתות, גנים שפועלים בתוך כתלי בית הספר אורות עציון.

כתוצאה מהבינוי של המרכז המסחרי עם יחידות הדיור, שני גני ילדים חסרים.

סך הכול הצורך בגני ילדים בפועל, כמו שאמרתי, הפרוגרמה פלוס חינוך מיוחד פלוס מכינה פלוס הצרכים - - - , יחידות הדיור הנוספים. מדובר פה על 19 גנים.

אנחנו יודעים על - - - של יחידות דיור נוספות מפוצלות בגבעה, בין 150 ל-200 יחידות דיור מפוצלות. ככל שיבואו, ובשכונה החדשה לפחות %50 מהדירות הן במחיר למשתכן, נניח שזה יהיה זוגות צעירים, אז אחוז הילדים הקטנים יהיה יחסית יותר גבוה. אני מניח שהדברים האלה מביאים את המצב שהצריכה לגני ילדים היא מעבר לתחזית. בין שתיים לשלוש כיתות גן זה בגלל דירות מפוצלות.

זו המציאות. כל גן שאנחנו בונים, כמו שאמר עודד, התקציב של משרד החינוך לא מכסה את הכול. בתמר למשל בנינו שתי כיתות גני ילדים. השקענו תוספת של 300,000 לכל כיתת גן, תוספת מעל מה שמשרד החינוך נתן. בזית אנחנו בונים עכשיו כיתות גן. אנחנו מגיעים לתוספת שאנחנו יודעים כבר מראש, של 150,000 שקל לכל כיתת גן, תוספת עלות.

מנחם שפיץ: למה שם 300?

עודד רביבי: בגלל הקרקע.

מנחם שפיץ: בגלל ערכי קרקע.

משה בן אלישע: כן. ככל שיש יותר גנים, אז נכון שמשרד החינוך מתקצב לפי תלמידים בפועל,

אבל בכל זאת סביב הדבר הזה יש גם תוספת עלות. מה שכן צריך להגיד, בזית התמזל מזלנו שיש לנו מספיק שטחים חומים שיכולים לקבל כמעט הכפלה של כמות בגני ילדים. זה גם בגלל שהכנסנו שתי כיתות גן בתוך בתי ספר ושילבנו שלוש כיתות גן - - - של בתי כנסת. אין לנו קרקעות זמינות בדגן ובתמר, כלומר אם יהיה מצב של פיצול דירות המוני או לא המוני, - - - מחושבים באמת בתחשיב ואני לוקח בחשבון שכל החינוך המיוחד יצטרפו להסעות לזית - - - , שם 10

ישיבת המועצה המקומית אפרת - מס'

1.12.15

אין לנו יתרות של שטחים. בתמר ובדגן אין את הגמישות להוסיף עוד גני ילדים מעבר למגרשים הקיימים. אין פשוט שטחים. בזית יש לנו המון שטחים חומים.

דבורה מלכי: אתה אומר שהמגרשים החומים למעשה מבוססים על חישובי הלמ"ס, של 4.2

אנשים פר יחידת דיור, וזה חישוב רב שנתי, זאת אומרת ביי דפינישן יהיה לך שנים בלתי נסבלות. בוא נגיד שבעוד חמש שנים בעזרת השם כולם כבר יהיו בתמר וגם כולם ילדו באותה שנה, אז שלוש שנים אחרי זה במקום 300 ילדים שאנחנו יכולים לקלוט, יהיו 600 ילדים. 300 ילדים נסיע לזית?

מיכאל דהן: זה המצב לתכנון בכל בארץ.

דבורה מלכי: כן, אני מבינה.

משה בן אלישע: הפתרונות, יש דירות מושכרות עם חצרות גני ילדים. פרחו באפרת גם כאלה

בשנים עברו. היו פתרונות של יבילים. בזית פתחנו גן יביל שפעל שנתיים-שלוש עד שבנו גן ילדים אחר. היו גם תקופות שמשרד החינוך לא בנה כיתות מעל לטרום חובה. היום זה מצב אחר. בנה רק לחובה, אז טרום חובה הרשות היתה צריכה להקים ולא קיבלה כסף להקים. התמזל מזלנו שבסופו של דבר היינו מכוסים בטרום חובה גם כן.

עודד רביבי: צריך לזכור שני דברים. אחד, בעבר החובה היתה רק שגני חובה יהיו במרחק

מסוים מבתי המגורים. מאז חוק חינוך חובה מגיל ,3 טרכטנברג הגדיל את החובה גם כן לגילאי .3 בעבר תושבי הזית נדדו גם לגני ילדים בדקל ג' וגם לדקל ב' כי לא היתה חובה למרחק גיאוגרפי. בעצם הקושי יהיה, אם אני אהיה מחויב על פי חוק ולא יהיה לי את הפיזיקה להביא עוד מגרשים ואז אנחנו נהיה בקושי ולכן אנחנו צריכים להכין את הסיפור הזה של הדיון העקרוני בפיצול יחידות דיור לישיבה שהיא לא היום. זה בהחלט גם עומד ברקע.

דבורה מלכי: הסיפור הזה של החישוב, שאני מבינה שככה עובדים כשעובדים בגדול, אבל

החישוב הרב שנתי של 4.3 הוא למעשה אף שנה לא באמת רלוונטי. יש שנה שיהיו לנו 600 ילדים. אולי בעוד 12 שנה לא יהיה מה לעשות עם ה-15 גנים.

עודד רביבי: מה שקורה באפרת הוא לא בריא, הוא לא הגיוני והוא לא סביר כי אין מעבר בין

השכונות. כל שכונה תקועה בגיל שלה. אתה מתחיל לראות את זה טיפה ברימון, שעכשיו פתאום מתחילים להגיע משפחות חדשות.

נעמה טל: כבר שנים אנחנו אומרים את זה.

11

ישיבת המועצה המקומית אפרת - מס'

1.12.15

עודד רביבי: אבל זה קורה.

נעמה טל: זה קורה מאוד לאט.

דבורה מלכי: אבל בזית יש כל הזמן התחדשות כי יש שם דירות קטנות. קונים רבים של

הפרוייקט החדש הם תושבי זית שמשדרגים.

עודד רביבי: אבל עשר שנים הם תקועים בדירות הקטנות. משה, עוד משהו בנושא הזה?

משה בן אלישע: בנושא הזה גמרתי.

עודד רביבי: אוקיי. מה עוד יש לך להציג לנו?

משה בן אלישע: ועדת שמות.

דבורה מלכי: אתה יכול לקנות בתוך פרוייקט, בית?

עודד רביבי: אני כמועצה, לקנות דירה כדי להפוך אותה לגן?

דבורה מלכי: כן. נגיד אם עכשיו אנחנו נאשר לו שתי יחידות דיור, אחת מהן אנחנו נקנה ממנו,

נהפוך אותה לבית.

עודד רביבי: בבתים שאנחנו מתכננים במורדות העיטם, שם התכנון מראש הוא שמבני הציבור

הקטנים יהיו בתוך הבתים. בדירות קרקע הגינות יהיו גני הילדים, מעליהם יהיו בתי כנסת, אבל זה צריך תכנון מסודר וזה לא לקנות דירה בבית מגורים. יש חוקי הנגשה,יש מדרגות, יש רוחב מעברים. יש כללים אחרים למבני ציבור מול דירת מגורים.

דבורה מלכי: אבל אם אתה במצוקה של גנים ואתה שוכר דירות, אתה מתמודד עם אותם

דברים אבל בדיעבד.

עודד רביבי: פתחו גן 3 בשכונת ברקן וזה היה סרט מההפטרה רק כדי להתאים אותו. זה לא

היה בדיוק לגמרי בסדר. הגן שפתחו ליד המכולת בזית זה במבנה יביל, לא בטיחותי, בלי ממ"ד. המענה הבטיחותי שנתנו בשעת חירום זה שכל הילדים חוצים את הכביש ולוקחים למקלט מעבר לכביש לבית של עטרת אפל והיא תחכה לילדים עם המקלט פתוח.

דבורה מלכי: אז אם ככה, אולי כן כדאי לנו באמת לחשוב קדימה, אולי על הנגשה בשלב

הבניה.

עודד רביבי: אבל אין לי מגרשים.

דבורה מלכי: לא, לא. מגרשים פרטיים, כי אתה יכול לקנות את זה בכל מקרה.

עודד רביבי: ללכת עכשיו עם דודי קוכמייסטר ולקנות ממנו דירה?

12

ישיבת המועצה המקומית אפרת - מס'

1.12.15

דבורה מלכי: לא יודעת, יכול להיות.

עודד רביבי: נחשוב על זה.

ועדת שמות:

משה בן אלישע: טוב, ועדת שמות. בשכונת התמר והדגן ועדת שמות לפני 25 שנה קבעה את

השמות של הרחובות, יהודה הלוי, רמב"ם, הרב משה מיימון. היא לא קבעה שמות לכל מיני מעברים של מדרגות, קיצורי דרך כאלה ואחרים. התבקשה לשבת לתת את התב"ע לנושא הזה. נתנו שמות גם בדגן וגם בתמר. הרשימה הועברה אליכם. אני אומר לכם דוגמא של הדגן, איך זה בא לידי ביטוי. כל האדומים האלה זה שמות של רחובות שהם נתנו, של סמטאות. מעלות.

דובי שפלר: השבילים האלה הם לא כתובות.

משה בן אלישע: אין להם השלכות לכתובות. זה רק השלכות להתמצאות.

דבורה מלכי: הם יצטרכו לרשום את זה ב-waze כדי להגיע?

עודד רביבי: לא, הם יצטרכו לרשום רק "יהודה הלוי 5".

דובי שפלר: זה לא יהיה כתובת.

עודד רביבי: למה לא?

דובי שפלר: אני שואל את זה משתי סיבות. א', יש לנו את הדוגמא של רחוב "שמעון התרסי".

מה ביקשו? להחליף את שמו כי היה להם קשה לקבל את השם.

עודד רביבי: גם "פיטום הקטורת" היה כזה. הורידו את ה"פיטום".

דובי שפלר: אם אנחנו מוסיפים את ה"מעלה" או "מבוא" לכל אחד מזה, אז למשל בתמר עם

"ספר" זה לא ילך. "מעלה ספר המורה" או "מעלה ספר" - - - . בגלל התוספת של "מעלה" או "מבוא", הייתי ממליץ להחזיר את זה לועדת שמות, לנסות את כל הספרים לפחות לקצר למילה. לקבל החלטה שקוראים לזה לא "ספר ה" אלא רק את השם. ברוב הארץ כשקוראים לרחוב על שם ספר או על שם מחבר שנקרא יותר על שם ספרו ולא על שמו הפרטי, אז לא אומרים את ה"ספר" אלא רק את שם הספר עצמו.

נעמה טל: מה זאת אומרת?

עודד רביבי: דובי מציע לקצר את זה או למילה אחת או לשתיים, להוריד או את המילה

"ספר" או את "המעלה", תלוי לפי העניין.

13

ישיבת המועצה המקומית אפרת - מס'

1.12.15

דובי שפלר: "מורה נבוכים" אי אפשר לקצר.

עודד רביבי: אז זה יהיה "מורה נבוכים" ולא "מעלה מורה נבוכים".

דובי שפלר: נכון. הדבר השני, לבחון שוב את אותם שלושה שמות "מעלות" ו"מבואות"

שיהיה קצת קשה ומוזר, בסגנון "שמעון התרסי", אז בואו נחשוב על זה היום ונשנה את זה, ולא בעתיד השכונה תבוא ותבקש לשנות. אני מבקש להחזיר את זה לועדת השמות עם ההמלצות האלה.

דבורה מלכי: מה להחזיר לועדת השמות? לא את הכול.

עודד רביבי: באופן גורף דובי אומר, בואו, אנחנו לא אומרים לכם מה כן ומה לא. ממליצים

לקצר לשתי מילים או למילה אחת. להוריד או את המילה "מעלה" או את המילה "ספר", הכול לפי העניין. אם זה משהו שהוא מאוד קליט כמו מעלה מורה נבוכים, אז זה ברור לנו, אין עם זה בעיה, אבל "מעלה ספר הזכות", שם אפשר לקצר את זה לצורך העניין ל"מעלה הזכות", ואם יש דברים שהם מאוד מבלבלים או שהם לא שגורים בלשון בני האדם בימנו, אז לעשות אפליקציה לשלושים שנה מאוחר יותר מהיום שבו ועדת השמות חשבה על השמות, למה שמתאים היום. נכון, דובי?

דובי שפלר: נכון, וגם להוסיף שחברי המועצה מודים ומברכים את חברי הועדה על העבודה

המסורה שלהם והיסודית והטובה.

עודד רביבי: אבל אין פה יצוג לנשים.

נעמה טל: כן. לא אמרתי את כל ההערות שלי. חסר פה יצוג לנשים.

עודד רביבי: אז אני מבקש להוסיף בקשה נוספת לועדת השמות, לבחון אפשרות של יצוג

לנשים.

נעמה טל: זה שאתם לא מכירים את הרב דוד בוזגלו זה לא אומר שאין משורר ספרדי

שראוי להיות על שטרות, אז תחפשו, תמצאו.

עודד רביבי: טוב.

מנחם שפיץ: השאלה אם זה עקרוני.

נעמה טל: בודאי שזה עקרוני שיהיה יצוג שווה לנשים על רחובות. מאוד עקרוני.

עודד רביבי: אפרת זכתה לשבח על זה שיש לנו רחובות שקרויים על שם נשים, רק לא שמו לב

שהן כולן נשים מהמקרא, אבל כשעשו סקר בין הרשויות, איפה יש שמות של 14

ישיבת המועצה המקומית אפרת - מס'

1.12.15

נשים, אז אצלנו התפארנו שיש לנו את שדרות רחל אמנו, יש לנו את דבורה הנביאה, יש לנו את רות ויהודית.

נעמה טל: חוץ מזה שבאופן מאוד עצוב אולי, באפרת יש מספר מאוד גדול יחסית של נשים

במועצה באופן יחסי למה שקורה ברשויות אחרות.

עודד רביבי: עוד התייחסויות מעבר לבקשות של דובי ושל נעמה?

מיכאל דהן: אני מצטרף לדעתו של דובי בעניין לקצר את השמות איפה שאפשר. איפה שזה

בלתי אפשרי, זה בלתי אפשרי.

מנחם שפיץ: אני מצטרף לבקשה של נעמה.

עודד רביבי: יופי, אני שמח לשמוע. תודה רבה. אנחנו נעביר את זה לועדת השמות ונתקדם

הלאה. מיכאל גרוס הוא יושב ראש ועדת השמות כבר הרבה מאוד שנים. במידה מסוימת הם עשו איתנו חסד, כי יש לא מעט רשויות שבהן יש המון לחץ על כל רחוב חדש, על שם מי לקרוא אותו, ופה ברוך השם אנחנו נקיים מהלחצים האלה. כשנתחיל לתכנן את שמות הרחובות לעיטם אז יתחילו הלחצים איך לקרוא לכל רחוב. זקני המועצה זוכרים את הלחץ שהופעל כדי להכניס לפה רחוב חדש על שם זבולון המר וועדת השמות לא אישרה. זה פחות או יותר הדרמה המרכזית שהיתה בועדת השמות ב-32 השנים האחרונות.

דבורה מלכי: אתה יודע שגם במעלה אדומים הוא החליט שלא יהיו שמות על שמות של

אנשים, אז כולם שם "הנורית", "הסחלב".

החלטה: החזרת הדיון לוועדת שמות לקיצור השמות

שצ"פ 140

עודד רביבי: טוב, רבותיי, עלתה בקשה שנציג ונראה מה קורה עם שצ"פ .140 להזכירכם, זה

בצומת הרחובות דוד המלך ורחל אמנו. העבודות שם תקועות, להזכירכם, כבר סדר גודל של קרוב לשנה. בעצם מה שקרה, התחלף שם מנהל פרוייקט. מנהל הפרוייקט החדש בא והציג תכנית הנדסית חדשה בטענה שהתכנית ההנדסית הקיימת לא בטיחותית ולא תעמוד בעומסים. ההפרש בין התכנית ההנדסית הישנה לתכנית ההנדסית החדשה היתה סדר גודל של מיליון שקל. משרד השיכון, ברגע שהוא מתקצב פרוייקט הוא לא יודע להביא עוד כסף אם אין תקציב מדינה בתוקף. תקציב המדינה לא היה כי הממשלה נפלה. ב-1 חלקי 12 הם לא ראו את זה כסדרי עדיפויות. לא עזרו כל המכתבים שלנו, שמדובר בסכנה בטיחותית. בא 15

ישיבת המועצה המקומית אפרת - מס'

1.12.15

מנהל מחוז משרד השיכון בירושלים בכבודו ובעצמו לבדוק את הסכנה הבטיחותית, אמר לי, אני לא מבין מה הסכנה הבטיחותית, תתחמו את כל המתחם בגדר ובזה נגמר הסכנה הבטיחותית. אמרתי לו, היתה פה אוטוסטראדה להולכי רגל שאני השקעתי. התושבים לא יכולים לעמוד בזה, זו גזירה שהציבור לא עומד בה. אמר לי, תשים גדר ושיעמדו בזה. תקציב המדינה עבר. היום היתה הועדה. בסוף אני לא יודע אם אישרו את זה או לא אישרו את זה, את התוספת של המיליון שקל. התושבים צריכים להתחיל להבין שאין תקציב מדינה. יש משמעויות עד לאחרון התושבים ונתייחס לזה גם בעדכון לגבי בתי ספר. אנחנו עדיין לא יודעים אם הכסף הגיע או לא הגיע כי כרגע בעצם משרד השיכון בדילמה האם לתת את זה לקבלן הקודם עם תוספת של מיליון שקל או לצאת למכרז חדש. המשמעות לצאת למכרז חדש זה עוד שלושה-ארבעה חודשים. לתת את זה לקבלן הזה, הוא מחר יכול לעלות על השטח ולהמשיך לעבוד.

דבורה מלכי: אתה רוצה אותו? אתה סומך עליו?

עודד רביבי: זה לא קשור לסומך עליו או לא. בסוף משרד השיכון חתום על החוזה. אני צריך

לקבל פארק גמור שכל הדברים בנויים על פי תקן ושמשה אומר, אני יודע להפעיל את זה מהיום והלאה. אנחנו לא מתנהלים מול הקבלן הזה. זה לא התקשרות של המועצה ואין לנו איתו שום שיח וסיג, חוץ מזה שאנחנו אומרים לו שלא יהרוס תשתיות קיימות, לא כבישים,לא מדרכות, לא קווי מים וקווי ביוב.

דורון כהן: ברגע שיש תקציב יש לו איזה דד ליין שהוא צריך לסיים את זה?

עודד רביבי: בודאי. זה בהתקשרות שלו מול משרד השיכון. אני לא צד שם.

מנחם שפיץ: אבל אתה יודע שאישרו לנו את הכסף הזה?

עודד רביבי: אני לא יודע כי היום היתה הועדה.

מנחם שפיץ: אבל היו אמורים לאשר לנו?

עודד רביבי: היו אמורים לאשר, רק התלבטו האם לאשר את זה לקבלן הנוכחי או לאשר

ולצאת למכרז חדש.

מנחם שפיץ: אם יוצאים למכרז, הקבלן הנוכחי יכול לתקוע את זה?

עודד רביבי: אני לא יודע מבחינה משפטית אם יש לו עילה, אין לו עילה. לא מכיר. אני רק

מבין שאם זה הקבלן הזה הוא יודע לעלות על השטח מחר. אם אני יוצא למכרז, זה לפחות שלושה-ארבעה חודשים. אנחנו ניסינו להפעיל את כל הלחץ שישאירו 16

ישיבת המועצה המקומית אפרת - מס'

1.12.15

את זה אצל הקבלן הזה. אני עוד לא יודע מה ההחלטה. נהיה יותר חכמים, אני מקווה, מחר. לגבי יעוד המגרש, תראו, אנחנו משופעים באפרת, את כל העיר, במגרשים שתוכננו לילדים בין גיל 3 לגיל 8 מבחינת המתקנים. הרעיון במגרש הזה, על פי מה שהשטח שידר, זה שאנחנו רוצים משהו שיהיה מיועד לילדים גדולים יותר, שהוא לא כדורסל ולא כדורגל, ולכן בא הרעיון של מגרש גלגיליות.

אחרי שפרסמנו ואחרי שקיבלנו משוב של תושבים ואחרי שעשינו תיקונים לתוכניות ואחרי שהתחלנו לעבוד, התחילו להישמע כל מיני קולות, מה פתאום מגרש גלגיליות, אנחנו רוצים משהו אחר. אז שני דברים, אחד, אנחנו מנסים להתנהל בצורה הכי שקופה שאפשר. הצענו פה כמה חלופות. היתה הצבעה של תושבים. הזמנו תושבים לועדת תכנון. זה המוצר בסוף שנבחר על ידי כולם. כל אלה שאומרים לי היום, לא ידענו, לא ראינו, אם היינו יודעים, הכול טוב ויפה.

קצת קשה לי להתמודד עם הטענות האלה. אני עושה את המקסימום שאני יכול.

אז פרסמנו את זה ב'אפרתון'. האינטרנט היה פחות מפותח. אנחנו מדברים פה על פארק שאנחנו עובדים עליו סדר גודל של ארבע שנים וחצי, משלב התכנון ועד התקצוב ועד שאנחנו רואים את זה בשטח. צריך להגיד למי שפונה שני דברים:

אחד, ברגע שהפארק יהיה גמור יהיה שביל גישה מסודר, בין המדרגות ובין הרמפה בחזרה לשדרות דוד המלך לתחנת ההסעה בדיוק כמו שהיה בעבר. יש גם רמפה, יש גם מדרגות, וגם לרחל אמנו, כלומר ההנגשה בקטע הזה תהיה מלאה בדיוק כמו שהיא היתה מקודם. מבחינת הגילאים, השטח המלבני שאתם רואים הוא פארק הגלגליות אבל מאחר ולא רצינו לשעבד את עצמנו כמו שעשו פה בתאנה עם פארק שיצקו אותו מבטון ואחר כך הוא הפך להיות מתקן למחזור בקבוקים, כל המגרש הוא מגרש שטוח שעליו מלבישים מתקנים לגלגיליות ואם נראה שאין לזה שימוש ואין לזה יעוד, אנחנו יכולים פשוט לבוא ולהרים את זה ואז אפשר להשתמש בו למשהו שטוח. בנוסף, בגלל שאנחנו עדיין מבינים שיש לנו גם ילדים קטנים באפרת, מה שאתם רואים את המרובע הזה, זה מקום לנדנדות, קרוסלות, דברים של הגיל הרך יותר, ככה שמשפחה יכולה להגיע, חלק יכולים להיות במתקנים לפעוטות, חלק יכולים להיות במתקנים לגלגיליות. זה הרעיון שעמד פה מאחורי המגרש הזה. זאת התכנית שלו. הלוואי וכבר הייתי יכול לבוא 17

ישיבת המועצה המקומית אפרת - מס'

1.12.15

ולראות אותו גמור. אני מקווה שאנחנו בימים הקרובים נדע שאנחנו חוזרים שם לעבודה. שאלות? יופי, תודה רבה. משה, יש לך עוד משהו?

משה בן אלישע:לא.

עודד רביבי: תודה רבה. עדכוני גזברות.

אישורי תב"רים-

שרון הורוביץ: נתחיל קודם מהדברים הקטנים. קיבלתם תב"רים. כל התב"רים כמו שהם היום,

לא זקוקים בשלב זה להשתתפות המועצה. - - - תכנון וביצוע קיר תומך אמת המים.

עודד רביבי: זה כדי להכשיר את המגרש למכינה בדגן. כסף שחיכינו לו הרבה מאוד זמן, סוף

כל סוף מגיע ומתחילים לעבוד.

דובי שפלר: מכרז כבר יצא. פורסם.

שרון הורוביץ: תכנון וביצוע מכון לקו סניקה, בדגן.

דובי שפלר: גם כן תקציב משרד השיכון.

שרון הורוביץ: 4.7 מיליון. תכנון וביצוע בריכת המים.

עודד רביבי: חורשה בזית.

נעמה טל: איפה זה היה בסוף?

עודד רביבי: זה בסוף יוצא ממגרש המשחקים שברוך השם הדשא כבר נשתל שם ויש שם

מתקנים. איפה שהבריכה היתה אמורה להיות, אין בריכה. הבריכה עוברת לחורשה.

דובי שפלר: המיקום של הבריכה בחורשה יהיה - - -

משה בן אלישע: מצפון למתקנים - - -

דובי שפלר: זה בגובה המספיק שמתוכנן לפי מתכנן המים.

דורון כהן: לא הולכים להוריד את המתקנים?

עודד רביבי: אנחנו רוצים לשלב שם במגדל מים, ברגע שנראה את התוכניות, יש עם זה בעיה

מבחינת שילוב פונקציות של מים עם שימושים אזרחיים, לעשות שם איזושהי מרפסת תצפית. בסך הכול אנחנו נהיה שם כבר בגובה משמעותי ואנחנו נראה, ברגע שמתחילים לעשות את התוכניות האלה, לראות איך משלבים את זה, אבל זה בהחלט הרעיון לעשות מעל מגדל המים.

18

ישיבת המועצה המקומית אפרת - מס'

1.12.15

שרון הורוביץ: הגדלה של עוד 17,500 שקל לפעילות לבטיחות בדרכים. הסדרת מעגל תנועה

צומת תאנה-נעמי.

דבורה מלכי: רגע, מה אתה עושה עם הפעילות בדרכים?

עודד רביבי: לא, לא, קיבלנו עוד .17,500 קיבלתם כסף.

דבורה מלכי: נותנים את זה לבתי ספר?

עודד רביבי: היה יריד לזכרו של ינון. כל הפעילויות שאנחנו עושים לבטיחות בדרכים.

דבורה מלכי: איזה ינון?

עודד רביבי: ינון יצחקי, חמו של אבי חדידה. מפקד תחנת כיבוי יהודה. היה מפקד בית הספר

להדרכה של כיבוי אש. נהרג בתאונת דרכים. ביתו נהרגה בתאונת דרכים. יש להם בן ובת שגרים באפרת, ודינה האלמנה גרה בזית, אז בסך הכול כולנו מנסים באמצעות הפרוייקט הזה גם להנציח אותו. זה פעילויות שוטפות. זה לא דבר משמעותי. הסדרת מעגל תנועה צומת תאנה-נעמי, זה בעצם כל מה שדיברנו על הפיכת הכניסה לדרך אבות מלמטה במקום למעלה ולאפשר חניה של המורים למטה ולפתור ככה את הבעיות של התאנה מלמעלה.

שרון הורוביץ: ששם כן המועצה תשתתף. זה מצ'ינג. התחבורה מחייב אותנו ב-143 והיום היא

קרוב ל-.575

עודד רביבי: שחזור ושימור אמת הביאר ושביל והנגשה למבקרים, 90,000 שקל.

יהודה שוויגר: קיבלנו את זה מועדת עיזבונות של משרד המשפטים. זה איזשהו סכום שקיבלנו

על הנגשת השביל מהדגן עד למטה. יש שם פעילות שמשולבת גם עם בתי הספר.

דובי שפלר: מהדגן עד הסכר?

יהודה שוויגר: כן. גם ניקוי של אמת המים הפתוחה. זה יעשה איזשהו קבלן. מי שמכיר את

הנטיעות שם, זו עבודה ידנית. אי אפשר להכניס לשם טרקטור או בובקט. בלי קשר, בתי הספר הולכים - - - של איזה שהן עמדות תצפית.

דובי שפלר: עשו את זה בעבר.

יהודה שוויגר: כן. עכשיו זה כבר יהיה יותר מקצועי. יתחילו ממש לנקות את כל אמת המים

מכל המסלע, מכל הדרדרת שהיתה שם, לראות איך מטפחים את כל עמדות התצפית, אז הגשנו קול קורא לקרן העיזבונות.

עודד רביבי: שאלות? מי בעד אישור התב"רים כמו שהוצגו? כולם בעד. אף אחד לא נגד. תודה

רבה.

19

ישיבת המועצה המקומית אפרת - מס'

1.12.15

החלטה: כל התב"רים אושרו. אין נמנעים ואין מתנגדים

חוק העזר לשמירה-

שרון הורוביץ: חוק העזר לשמירה מתוחם בשנים. אנחנו עומדים לסיים את התוקף שלו

וצריכים לחדש אותו. היינו בשבוע שעבר, הקב"ט ואני במשרד הפנים בתל אביב אצל אחראי הביטחון. ישב עם עוד אחד שהגיע במיוחד מירושלים. חוק העזר שלנו הוא סביר, הוא טוב. ההנחיה של עודד ליהודה, הקב"ט לשעבר, ולנדב הקב"ט, לנסות למרות כל הצרכים לא לפרוץ את מסגרת התקציב בשמירה כדי לא להגדיל את העול על התושבים. אנחנו גם לוקחים בחשבון ששתי גבעות בקרוב בעזרת השם יתאכלסו, ולכן הסכום שאנחנו מנסים לאשר היום, מה שהתושבים ישלמו יהיה כן בתוקף. בשלב ראשון לא נצליח לאסוף את כל הכסף שאנחנו מעוניינים, לכן השמירה היום תישאר כמו שהיא. ברגע שהגבעות יתאכלסו נהיה חייבים וכבר תהיה לנו גם אפשרות כספית כי כבר נוכל להתחיל לגבות מהתושבים אגרת שמירה. נוכל לארגן עוד סיור וכו'. בנושאים המבצעיים יהודה הוא הבר סמכא.

דורון כהן: בחוק עזר של שמירה יש אפשרות לתושבים לבקש הנחה, כמו לארנונה?

שרון הורוביץ: לא.

דורון כהן: למה לא?

שרון הורוביץ: החוק מאפשר רק בארנונה.

דובי שפלר: יש פה העלאה של שקל-שניים לחודש?

שרון הורוביץ: אולי זה רק בגלל המדדים.

דובי שפלר: דבר שני, הדבר הכי חשוב חסר פה. מה הסכום שהמועצה צריכה לאגרת שמירה,

שאז נוכל לדון על מה לא?

יהודה שוויגר: אנחנו התחלנו בצורה הפוכה. זה גם עלה בועדת ביטחון וזה גם עלה סביב

איזושהי תכנית של נדב, לראות איך הוא מתייחס כרגע לאבטחה גם של התמר, גם של הדגן וגם של כל השכונה המזרחית של הזית. אני מזכיר לכם שהיה פה ביקור של עמיקם סבירסקי ממשרד הביטחון לפני חודשיים, שבו למעשה התייחסנו לכל מרכיבי הביטחון שאנחנו ביקשנו. אושרו לא מעט דברים, אחד מהם זה מצלמה שאנחנו הוספנו בואדי ימין, שזה בדיוק מעבר לכל השכונה של 20

ישיבת המועצה המקומית אפרת - מס'

1.12.15

מתתיהו הכהן שמתאכלסת בימים אלו. הוספנו לשם מכ"מ שאושרו לנו גם לכל הצד התחתון של הדגן ושל התמר.

אבי חדידה: זה כבר קיים היום מה שאתה מדבר עליו?

יהודה שוויגר: מצלמה אחת קיימת שם ויש עוד איזושהי תוספת. זה בדיוק בציר הזה שנקרא

ציר הנחש. מעבר לזה יש עוד מצלמה שאמורה להיות בסוף פיטום הקטורת.

היום זו מצלמת יום שאנחנו רוצים עוד להוריד אותה למטה ולתת לה גם את היכולת לגילוי אוטומטי, כי שם לא היה באופן קבוע. יש את כל התשתיות של משרד השיכון שעושה אותם, שזה הגדר, ועל הדגן והתמר מתוכננים מעבר לגדר, שביל ביטחון לכל הדברים שנמצאים, אז מדברים על אלקטרוניקה שעומדת להיכנס לשם, מצלמות תרמיות ותוספות שאנחנו דיברנו בהיבט של מרכיבי ביטחון. לצד מרכיבי הביטחון אנחנו למעשה הכנסנו גם לתכנון של מה אנחנו עושים עם היבט של כוח האדם שנמצא שם, ופה היו כמה דברים. אני באמת אנסה לתמצת בקצרה. אחד, מזכיר לכם שבמהלך החודשיים האחרונים נכנסנו לשער נוסף שזה שער הדגן, שאנחנו הוספנו אותו כדי להקל על הכניסה של הפועלים לתוך היישוב. המשמעות היא שבניגוד לתכנון שאנחנו עשינו, נדב ראה איפה הוא עושה כיווצים במקומות אחרים, אבל אנחנו פתחנו שער נוסף היום עד שלמעשה המאסה העיקרית, ואני מצפה שזה יהיה איפשהו שם תוך כדי ,2016 צריך גם לחשוב על כל שאר העובדים שנכנסים לתוך אפרת, שזה סדר גודל של 200 פועלים שנכנסים לשיפוצים או לכל מיני דברים אחרים, מהזית ודרומה.

למעשה היום יש לנו איזשהו פיצול. דגן ותמר נכנסים דרך שער הפועלים של הדגן, שפתחנו אותו, שהמשמעות מבחינתנו זו תוספת של מאבטח - - - , ובשעות מסוימות שזה בעיקר השעות שבהם מכניסים, אז אנחנו מוסיפים. אנחנו במאסה של סדר גודל של בין 1,000 ל-1,200 פועלים שנכנסים מדי יום. לא צריך להסביר לכם את המשמעות, למי שהיה שם, כשלפני שפתחנו את השער בדגן. גם היום המשמעות היא לעמוד בין שעה לשעה וחצי, תלוי מתי הגעת, כדי להיכנס, ואם אנחנו מדברים על המאסה העיקרית שנכנסת ביחד דרך אותו שער, אנחנו מדברים על צוואר בקבוק של לפחות שלוש שעות במקרה הטוב.

קריאה: כל פועל עובר בידוק?

21

ישיבת המועצה המקומית אפרת - מס'

1.12.15

יהודה שווייגר: כן. לצד זה אנחנו אספנו את הנושא של סיור שלישי, כשהכוונה היא ברגע

שלמעשה הדגן והתמר יתחילו להתאכלס הכוונה היא לראות איך אנחנו מוסיפים רכב סיור נוסף, כשבהתאם גם לקצב האכלוס אנחנו נראה כמה שעות אנחנו עושים. הכוונה היא בהתחלה להתחיל עם רכב שפחות או יותר מבחינת הסכומים אנחנו מדברים על עלות רכב בסדר גודל של 100,000 שקל. העלות של המאבטח שנמצא שם על פני שנה שלמה זה סדר גודל של חצי מיליון שקלים, שזה יקרה רק ברגע שהדגן והתמר יאוכלסו. בסוף זה פחות או יותר אותם סכומים שאנחנו מדברים עליהם. לפי זה אנחנו נגדל למעשה בקצב השעות. זה אומר שיכול להיות שאנחנו נתחיל בזה שנתחיל בשמונה שעות ביום. אנחנו נבחר אם זה יהיה בשעות היום או בשעות הלילה וככל שתאוכלס הגבעה אנחנו נוסיף את הדבר הזה, אבל זה פחות או יותר בגדול התכנון. אם אנחנו מסתכלים על מה שנמצא כיום, זה בעיקר התוספת של שער הפועלים ושל רכב סיור מספר 3 שמצטרף, ובהתאם לאכלוס השכונות של הדגן והתמר אנחנו למעשה גם נוסיף אותו.

זית – אנחנו למעשה מדברים על תוספת של סדר גודל, כשכל יחידות הדיור של הזית יאוכלסו, אנחנו מדברים על תוספת של 150,000 שקל שזה פחות או יותר הפער שאנחנו מסתכלים עליו היום בהיבט של שער פועלים נוסף. זו העלות שלי בשנה.

דובי שפלר: תוספת של 150,000 שקל של שער.

יהודה שוויגר: של שער הפועלים, שזה מאבטח אחד בין 10 ל-12 שעות ביום פלוס את השעות

שנוספות. ברגע שנאכלס את שכונת הזית, וזה 240 יחידות שיאוכלסו, דגן-תמר, אמרתי לכם שזה הרכב סיור בעיקר השלישי, שככל שאנחנו נראה שאנחנו מתחילים לאכלס את השכונה, בהתאם לזה אנחנו מדברים על רכב סיור נוסף ביחד עם המאבטח שנמצא שם עד שתושלם השכונה ואני מתאר לעצמי שעכשיו אנחנו מאשרים את זה ל-2016 עד .2018 2018 - אנחנו מדברים על מצב שבו היטל השמירה הבא של השלוש שנים למעשה יתבסס על זה שאנחנו כבר מאוכלסים בכל הגבעות.

מנחם שפיץ: מה ההכנסה מהשמירה היום?

עודד רביבי: כמעט אותו דבר.

מנחם שפיץ: וההוצאה?

22

ישיבת המועצה המקומית אפרת - מס'

1.12.15

יהודה שוויגר: ההוצאה היא טיפ טיפה יותר.

דובי שפלר: השאלה היא מה אתה מכליל בהוצאה. הרי אגרת שמירה נולדה במקום שמירת

תושבים, אז צריך לראות מה אנחנו מכניסים לסעיף הזה שמולו מוסיפים את אגרת השמירה ולא שאנחנו נגיע למצב שהיו תושבים ששמרו, הפסקנו את זה, הבאנו חברת כוח אדם שהיא עושה את השמירה עבורנו. כמה עולה חברת כוח אדם? זה צריך לממן באגרת שמירה. הדברים האלה לא כוללים את השומרים של בתי הספר.

עודד רביבי: מה פתאום. בתי הספר זה משרד החינוך.

יהודה שווייגר: ההנחיה לנדב היתה, אתה לא חורג מהתקציב.

מנחם שפיץ: זאת אומרת 3.5 מיליון.

יהודה שווייגר: נכון. אם התקציב של שנה שעברה היה 3.5 מיליון פחות או יותר, בתקציב הזה

נדב עומד, ולכן גם כשאנחנו פתחנו את השער הנוסף בדגן הוא כרגע רואה איך הוא מכסה את ההוצאה הזו שלא תוכננה בהתחלה, כדי לראות איך אנחנו מכסים על הדבר הזה. יחד עם זה, ברגע שאנחנו צומחים ב-3.8 אז אנחנו למעשה מדברים על זה שאנחנו יודעים שכבר השער של גבעת הדגן מכוסה ואנחנו מדברים כרגע על התוספות שאנחנו מכניסים אותן דרך הסיור השלישי, וזה משהו שיכנס לאט לאט. התכנית עצמה זו תכנית שמאושרת גם על ידי חבר ועדת הכספים שמוצמד לנדב, שזה כל תכנית השמירה שאנחנו אישרנו אותה ל-2015 ואותו דבר נעשה גם ל-.2016

עודד רביבי: וגם על ידי משרד הפנים. משרד הפנים בא ובודק שבסוף תכנית השמירה תואמת

את העלויות שהצגנו ומאפשרת לי לגבות אך ורק עבור תכנית השמירה. אין לי שם "שמנת". אין לי שם תקורות. הוא לא מאשר לי את זה.

שרון הורוביץ: ניסינו הכשרה של שומרים. הוא לא מוכן.

עודד רביבי: אז הורדנו את זה. למשל לצורך העניין, גני ילדים, אנחנו יודעים שמשרד החינוך

ומשרד הביטחון וביטחון הפנים הפסיקו לממן תקן למאבטחים בגני ילדים חדשים. כל הגנים החדשים שאנחנו פותחים זאת סוגיה שכרגע היא לא מכוסה.

היא לא מכוסה לא פה, כי אסור לי להכניס את זה לאגרת השמירה, והיא לא מכוסה כרגע מבחינת משרד לביטחון פנים כי הוא נתקע אי שם ב-2008 שהתרומה הפסיקה והתקציב הפסיק. מה שיש לך שומרים לאשכולות גנים, יש 23

ישיבת המועצה המקומית אפרת - מס'

1.12.15

לך. אשכולות חדשים שאתה פותח, לא מתקצב אותך. כשפתחנו את האשכול החדש בזית היו צריכים לבקש אישור מיוחד לקחת תקן מאחד הגנים שחשבנו שהם פחות מאוימים, להעביר משם. אפילו אסור לי לקחת את השומר ולהעביר אותו לעמדה חדשה.

דבורה מלכי: האם המצב שמתרחש פה בחודשיים האחרונים, האם בדיונים שהיו לכם, לכל

ראשי המועצות עם ראש הממשלה לא בדקו דברים כאלה? כי אני יודעת שהיה דיון במתנ"ס גם על שמירה בצהרונים, שאני מבינה שזה גם לא מכוסה. אני באופן אישי לא בטוחה שצריך שמירה, אבל אני מבינה שבמצב הזה יש דברים שצריך לעשות גם כדי להוריד את המתח.

עודד רביבי: בשורה התחתונה בא ראש ממשלה ובא שר ביטחון ואומר, רבותיי, בואו, צריך

לשים את הכול בפרספקטיבה, צריך לראות מה קורה בכל המדינה ומה שצריך אנחנו נעשה, אז יש גם לו בסוף סל משאבים מוגבל, ואז הוא החליט כרגע להשקיע אותו בצבא. עוד לא הגיע שקל כרגע לצרכים אזרחיים בגלל המצב.

דבורה מלכי: יש דיבור על זה?

עודד רביבי: יש דיבור במשרד החינוך לתת טיפה סיוע בתכנית חוסן.

דבורה מלכי: לא, השאלה שלי כראשי מועצות.

עודד רביבי: יש, אבל זה לא כמו אירוע שלג שאתה רואה בבת אחת מה הגידול בהוצאות או

שפתאום יש לך איזשהו נזק שאתה יודע איך לכמת אותו. לצורך העניין, השלג האחרון לפני שנה, אנחנו קיבלנו לפניו יומיים פתאום עוד סכום פיצוי על השלג.

קצת קשה לי לעבוד על לוחות הזמנים אלה.

יהודה שווייגר: לגבי הצהרונים, משרד האוצר הקצה איזשהו סכום להוסיף לגני הילדים את

התקנים שמסתיימים עד השעה 2 כדי לאפשר את המאבטח שישאר עד השעה ,4 לכן במקומות שבהם אנחנו נכנסים, זה איזשהו צו שכל שבועיים מתעדכן. כרגע הם שמו את זה עד סוף דצמבר.

עודד רביבי: אבל זה בכל הארץ.

יהודה שווייגר: נכון.

עודד רביבי: מרכז שלטון מקומי בשיח עם משרד האוצר הגיעו בהתחלה להבנה שזה עד ה-1

בנובמבר. אחר כך האריכו את זה עד ה-1 בדצמבר. עכשיו האריכו את זה עד ה-

31 בדצמבר.

24

ישיבת המועצה המקומית אפרת - מס'

1.12.15

מנחם שפיץ: ההצעה פה היא פשוט איך לחלק את העוגה על הבתים. זאת השאלה.

שרון הורוביץ: מתחלק לשניים. דבר ראשון צריך את האישור שלכם לתעריפים, בחוק העזר.

מנחם שפיץ: מה שהשינוי פה זה לא הסך הכול אלא איך מחלקים את זה.

שרון הורוביץ: דבר ראשון אנחנו צריכים להסכים על 3.8 מיליון. השאלה השנייה היא כזאת,

אם נחלק אותה כמו היום, ואני אבהיר את זה לחברי המועצה, עד היום, בעסקים זה אחרת, כל יחידות הדיור משלמים אותו דבר, פר יחידה ללא קשר לגודל היחידה.

מנחם שפיץ: כמה זה יוצא בערך למטר?

שרון הורוביץ: 1,842 לשנה. לפני כעשרה חודשים פנה תושב נכבד למועצה.

עודד רביבי: אברהם בן צבי.

שרון הורוביץ: בכמה מכתבים עם הגיון. הוא אמר, למה אין בכלל קשר לגודל? ראש המועצה

הנחה שני דברים: דבר ראשון, לא לגדוע את חוק העזר, כי אם נשנה, צריכים

להפסיק חוק עזר שקיים ולהתחיל עוד פעם לעשות את זה לשנה אחת בלבד, אבל כן להעביר את זה למועצה לקראת חוק העזר החדש, אז עכשיו עומדים בפני חוק עזר חדש. הכנו לפניכם שלושה תרחישים: דבר ראשון - - - ישאיר את זה בתשלום קבוע ללא קשר לגודל הנכס, שזה משרד הפנים אישר לנו. היינו אצלו לפני שבועיים. הוא אמר, אין מניעה גם לתת תעריף קבוע ללא קשר. אין לנו בעיה עם הדבר הזה.

מנחם שפיץ: זאת אומרת אם רוצים שינוי, זה אמור להיכנס לתוקף, מתי?

שרון הורוביץ: עקרונית ב-1 בינואר. קיבלנו דחייה. בתחילת .2016 אנחנו נתנו שלוש אפשרויות.

דבר ראשון, דבר ראשון אמרנו שה-100 מטר הראשונים, מובן לנו שאי אפשר מהמטר הראשון לעשות, כי בסך הכול מדובר פה על שמירה ושמירה זה לא כמו ארנונה, וכמו שבעסקים יש לנו גם מחיר מינימאלי, גם אנחנו מבינים ש-100 המטר הראשונים, ישלמו כולם אותו דבר, זאת אומרת גם מי שיש לו 90 וגם מי שיש לו ,110 עבור ה-100 מטר הראשונים ללא קשר לגודל. השאלה אם הראשונים, אנחנו נשלם עבורם 1,600 שקל למטר, כי הרי אין גבול לתרחישים, ,1,500 .1,400 ככל שניקח פחות כסף למטרים הראשונים, ממילא למטר הנוסף, מהמטר ה-101 זה פר מטר, בעלי נכסים גדולים ישלמו יותר.

מנחם שפיץ: אבל זה אותו סכום כמו מטר.

25

ישיבת המועצה המקומית אפרת - מס'

1.12.15

שרון הורוביץ: לא אותו סכום. אם זה ,1,400 זה יהיה .4.95

מנחם שפיץ: אם אתה משנה את התעריף, - - - ישאר, בעמוד הראשון או בעמוד השני, לא

משנה איזה עמוד אתה תבחר. רק השינוי זה העניין של המטראז'. המחיר הבסיסי מעל ה-100 מטר נשאר אותו דבר.

שרון הורוביץ: אנחנו לקחנו 100 מטר לפי .1,400 זה נעשה על כל היישוב. זה לבד נותן לנו סכום

קבוע.

מנחם שפיץ: 100 מטר, ,1,400 זה יוצא 14 שקל למטר.

שרון הורוביץ: 100 המטר הראשונים לא משלם. לפי כל יחידות הדיור, לפי 1,926 כפול .1,400

היתרה שנשארה, אם ניקח 1,400 שזה נמוך יחסית, אז מהמטר ה-101 ישלמו יותר.

מיכאל דהן: אני רוצה לשאול שאלה עקרונית כי אני חושב שאנחנו פה באיזשהו מקום איבדנו

קצת את הכיוון. בגלל שיש אזרח אחד שלדעתי לא מבין במתמטיקה, אז אני צריך עכשיו להיכנס לכל הדיון הזה? זה שאדם בנה בית של 400 מטר והם גרים שם זוג בלבד, האם הם צריכים לשלם יותר מאשר זוג עם ששה ילדים כי הם גרים ב-100 מטר?

נעמה טל: כן.

מיכאל דהן: לא, עם כל הכבוד. שאנשים עשירים יממנו את העניים? זה לא נכון. לו יצוין

שאותה משפחה תרצה לשמור, זה מה שהיא היתה חייבת. היא לא תעשה יותר שמירות כי הבית שלה יותר גדול. אז זה שאברהם בן צבי, עם כל הכבוד, זו מתמטיקה בסדר אבל היא לא קודש הקודשים שאנחנו צריכים עליה לשבור את הראש. אני חושב שההיגיון אומר שאנשים צריכים לתת פר משפחה. אם יש יחידות דיור משנה, בודאי לקחת מהם כמה שצריך, אבל לא להפוך את היוצרים.

מי שבנה בית גדול זה לא אומר שהוא צריך לשלם פי 4 מאשר אדם רגיל.

נעמה טל: אני רוצה להתייחס לעניין הזה. יש לנו בעיה לחייב חלק מיחידות המשנה.

דבורה מלכי: לא. מחייבים אותם.

עודד רביבי: כולם משלמים. אם זו דירה של 50 מטר מחייבים אותו כמו הבית שמעליו, של

400 מטר.

דובי שפלר: אם אנחנו יודעים.

דבורה מלכי: דובי, אי אפשר להעלים אנשים.

26

ישיבת המועצה המקומית אפרת - מס'

1.12.15

נעמה טל: כל יחידות המשנה מדווחות?

דובי שפלר: ממש לא. לא כולם מדווחים.

עודד רביבי: כל הזמן יש מאמץ כל הזמן כולם מפעילים על זה לחץ, מחלקת החינוך, מחלקת

הרווחה, מנהלת המתנ"ס, וסקר בתים גם כן כל פעם נותן לנו עוד ועוד תובנות בסיפור זה.

דורון כהן: מעל 100 מטר מוסיפים יותר, אבל יש מקסימום?

עודד רביבי: אין.

נעמה טל: זה פופוליסטי להגיד שעניים ישלמו פחות ועשירים ישלמו יותר. באופן עקרוני

ברוב המקומות, אני לא מדברת על זוג שנשאר לגור ב-300 מטר, אבל כן, להחזיק בית של 300 מטר יש לזה עלויות. הוא משלם יותר ארנונה, משלם יותר חשמל.

מטבע הדברים, בדרך כלל ככל שהנכס יותר גדול גרים בו יותר אנשים. אני לא מדברת על בתי רפאים פה ברימון על בתים של 300-400 מטר שגרים בהם שני אנשים. אני מדברת על הרוב הגדול. ככל שהבית יותר גדול גרים בו יותר אנשים.

דבורה מלכי: זה לא נכון. תוך עשר שנים רוב האנשים ברחוב המנורה, ואני יכולה לנקוב פה

שם-שם, נשארנו שני אנשים בבית של 300 מטר. אשמתנו? ברוך השם הילדים גדלו, התחתנו, הלכו. אוקיי, נעזוב את הבית, נלך לאן?

עודד רביבי: שני דברים, אחד, עקיבא ביקש לעדכן שעל פי ההנחיות של משרד הפנים שלא

חלים ביהודה ושומרון, יש הנחיה לעבור לחיוב לפי מטראז'. זה דבר אחד. דבר שני, אני מבקש לעשות רגע הצבעת ביניים, האם אנחנו רוצים לדון בחלופות או שאנחנו רוצים להשאיר את זה על פי המצב הקיים. אם אנחנו משאירים את זה במצב הקיים אז אין מה לדון על החלופות.

דבורה מלכי: לא, אבל החוק לא חל פה.

עקיבא סילבצקי: כי לא הכילו את זה כאן. משרד הפנים הכיל ואישר לנו עד עכשיו להמשיך

בשיטה שאנחנו פעלנו עד עכשיו. אם מישהו יעורר אותם וילחם וכו', יכול להיות שהם יחליטו להשוות אותנו לישראל ויכול להיות שלא.

תמיר פוגל: במרכז הארץ אתם עושים לפי מטר?

עקיבא סילבצקי: זה חוזר מנכ"ל.

מיכאל דהן: עוד הרבה מתמטית לעניין הזה. אחרי כל הדיון אני חושב שאם נקודת המוצא

היתה שמשפחה שילמה עד היום חיוב שנתי 1,842 שקלים, אז אין שום סיבה 27

ישיבת המועצה המקומית אפרת - מס'

1.12.15

להפחית למשפחה. הבסיס ל-100 מטר הראשונים – 1842 שקלים ואם רוצים עכשיו על כל הפער, להמשיך - - -

דבורה מלכי: בוא נעלה לשאר.

מיכאל דהן: הרעיון הוא שקודם כל את הבסיס ממשיכים לשלם רגיל ואת התוספת שצריך

כדי להשלים להגיע ל-3.8 מיליון לטובת השמירה, משיתים על אותם אלה שיש להם בתים גדולים. זה כבר הרבה יותר הגיוני מאשר השיטה הראשונה.

עודד רביבי: טוב, אז אני מבקש להעלות להצבעה כרגע האם אנחנו נשארים בשיטה - - -

דובי שפלר: יש אפשרות לדחות את זה לישיבה הבאה?

דבורה מלכי: אבל אתה רוצה להתחיל את זה מ-1 בינואר.

שרון הורוביץ: ביקשתי אורכה.

עקיבא סילבצקי: כבר קיבלת.

מנחם שפיץ: אני רוצה להוסיף מילה. כל החלטה שנקבל לא תהיה טובה. אפשר להעלות

טענות עבור כל שיטה שאפשר לחשוב עליה, אז מה שנעשה זה לא טוב. להמשיך את הקיים זה דבר הכי קל. אני גר בבית של 300 מטר, אז זה גם משפיע עלי. אני חושב שגם בארנונה יש אולי אזורים, ואני אומר את זה על עצמי גם, שאני חושב שצריך להיות גם שונה, על בסיס מטראז'. מי שגר בבית של 90 מטר, זה לא אותו דבר אם מישהו גר בבית של 300 מטר. אני חושב שבטח יש אזורים במדינה שזה גם הולך לפי מטראז'. אני לא יכול להתעלם שיש פה הרבה בתים עם יחידות משנה ויתכן מאוד שהיחידות המפוצלות נמצאות ביחידות היותר מרווחות. אני לא רואה סיבה לא לעשות את זה מדורג כמו מס הכנסה אפילו. צריכים לחשוב על השיטה. מי שמרוויח היום משכורת של 5,000 שקל לא משלם אותו דבר כמו מישהו שמרוויח 50,000 שקל. יש איזה היגיון, יש איזו סיבה. אני לא רואה שאנחנו גם לא יכולים להכניס את זה פה. אם נסתכל בין ה-0 ל-199 מטר, זה בערך %60 גם מההכנסות של הארנונה. אני חושב שזה חייב להיות דיפרנציאלי.

איך עושים את זה? צריך לחשוב על איך עושים את זה, אבל אני באמת חושב שהיחידות היותר גדולות ששם גם יש את הדירות המפוצלות - - -

שרון הורוביץ: אז הם משלמים.

מנחם שפיץ: לא, הם משלמים על המטראז'.

שרון הורוביץ: לא, הם משלמים פעמיים.

28

ישיבת המועצה המקומית אפרת - מס'

1.12.15

עודד רביבי: היום כל יחידה משלמת 1,800 שקל.

דבורה מלכי: אנחנו יודעים עליהם.

אבי חדידה: על מה אנחנו יודעים?

דבורה מלכי: אבי, יודעים על רובם כי זה אנשים שנרשמים פה לשירותים.

מנחם שפיץ: הולכים למדוד את היחידה?

עודד רביבי: אם יש לי basement שהוא לצורך העניין של 60 מטר, הוא משלם כרגע את

התעריף הרגיל של 1,800 שקל לשנה, כמו ה-400 מטר שבנויים מעליו. בשיטה החדשה ה-basement ימשיך לשלם לפי השורה הראשונה אלא אם כן יקבל את ההצעה של מיכאל, וזה שלמעלה ישלם לפי היתרה של המטראז', לכן זה בעצם מפוצל לך לפי המדרגות.

דבורה מלכי: אני בעד שנוריד לדירות הקטנות - - -

מנחם שפיץ: אני חושב שיש פה הסכמה שצריך לעשות שינוי. איך מתאימים את המספרים זה

כבר משהו אחר.

עודד רביבי: יש כרגע שלוש חלופות. מיכאל הציע חלופה רביעית. החלופה הרביעית של מיכאל

אומרת, אני מבקש שהשורה הראשונה תהיה 1,800 שקל. אני לא רוצה שאף אחד ישלם פחות ממה שהוא משלם היום. אז אני מציע, בואו נתחיל להתקדם בהצבעות. מי בעד לקבל את ההצעה של מיכאל? אף אחד.

מיכאל דהן: קודם כל ההצעה שלי היא חלק מתכנית כוללת. היא לא באה בנפרד.

עודד רביבי: מיכאל, אני משנה את ההצבעות. ההצבעה הראשונה, מי בעד לעבור לשיטת

חישוב דיפרנציאלית כמו שמוצגות לדוגמא פה בשלושת החלופות הראשונות?

כולם בעד. מיכאל נגד.

עכשיו אנחנו בעצם נמצאים בשלוש חלופות. יש לנו פה את החלופה של ה-,1,400 יש את החלופה של ה-1,600 ויש חלופה שהיא לא נמצאת, שהיא של .1,800

דורון כהן: ויש את החלופה של מנחם. של דיפרנציאלי אבל לשנות את הדירוג פה.

מנחם שפיץ: אני חושב שיש עוד אפשרויות חוץ מהמספרים האלה. שרון, כמו שאתה עכשיו

רשמת את זה פה, מעל ה-100 מטר כל מטר שווה 3.95 שקל.

שרון הורוביץ: נכון.

29

ישיבת המועצה המקומית אפרת - מס'

1.12.15

מנחם שפיץ: יותר מזה אני אומר. מי שיש לו בית של 105 מטר ישלם 4.95 ומי שיש לו בית של

500 מטר ישלם 5.05 שקל. אני גר בבית של 300 מטר, שני אנשים. אני דורש הנחה בארנונה בגלל שמישהו אחר שיש לו 300 מטר, יש שם 25 איש שגרים. לי יש פחות זבל, לי יש פחות ביוב. כל טענה שאתה יכול להעלות היא לגיטימית.

עקיבא סילבצקי: אין צדק מושלם בתחום המיסוי.

מנחם שפיץ: אין, אין. אתה צודק ואני צודק.

עקיבא סילבצקי: רבותיי, אין לי ספק שאם יקבעו את זה לפי מטראז', דיינו פרוגרסיבי במובן זה

שיש תעריף אחיד למטר ואתה משלם לפי המטראז', זה יעבור במשרד הפנים. זו לא בעיה. כמו שאמרתי, בישראל זה קיים. האם יאשרו כשמדובר באגרה במיסוי כזה שמעל מדרגה מסוימת התעריף למטר עולה, זה אני לא בטוח. אני לא יודע להגיד כן, אני לא יודע להגיד לא. לא מכיר תקדים. אתם יכולים להחליט מה שאתם רוצים. או שיאשרו או שלא יאשרו. סך הכול זו אגרה, לא איזה תשלום על שירות מסוים.

עודד רביבי: נוכח ההערה של עקיבא ובגלל שאנחנו כן לחוצים בלוחות זמנים כי אנחנו

צריכים לאשר את זה מבחינת משרד הפנים, אנחנו לא רוצים להגיע לתקלה, שאנחנו גובים אגרת שמירה מבלי שיש לנו חוק עזר בתוקף. נוכח ההחלטה הקודמת שאמרנו שאנחנו מעבירים את זה לשיטה של חיוב דיפרנציאלי, אז יש

פה כרגע שלוש חלופות: חלופת ה-,1,400 חלופת ה-,1,500 חלופת ה-.1,600

עקיבא סילבצקי: כיוון שאני קצת פחות אופטימי משרון ואני מפחד שבסוף נהיה בלי חוק עזר

מאושר בגלל השינויים הגדולים שאנחנו עושים ועוד צריכים לעבור אישורי משרד הפנים, אני קודם כל רוצה לדעת שמה שיש לי נשאר בתוקף עד למועד המכריע שבו אני נשאר בלי כלום, ואז הגביה שלי לא חוקית. זה דבר ראשון.

עודד רביבי: דבר ראשון אנחנו מאשרים שהחוק הקיים ישאר בתוקף עד לפחות 31.3.2016

ובמקביל נבקש את אישור משרד הפנים להחלטה אחרת של המועצה. מי בעד להשאיר את החוק הקיים בתוקף עד 31.3.16 ? כולם בעד. אף אחד לא נגד.

החלטה: השארת חוק העזר הקיים בתוקף עד 31.3.16 (כולם בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים).

דבר שני, הצבענו להפוך את שיטת החיוב מהחיוב הקיים היום לחיוב דיפרנציאלי. כולם הצביעו בעד. מיכאל הצביע נגד.

החלטה: שינוי היטל שמירה לשיטת חישוב דיפרנציאלית. (מיכאל דהן נגד, כל השאר בעד)

30

ישיבת המועצה המקומית אפרת - מס'

1.12.15

יופי. עכשיו יש לנו שלוש חלופות: .1,400,1,500,1,600 מי בעד 1,400? דורון, נעמה, דובי, אבי, אורית, מנחם, עודד. מי בעד 1,500? דבורה ומיכאל בעד .1,600 תודה רבה.

החלטה: נבחרה החלופה של ה1,400 ₪ (7 בעד, 2 נגד)

מדי מים דיגיטליים-

שרון הורוביץ: נושא הבא. יהודה ידבר על הנושא של מדי המים.

יהודה שווייגר: לחברי ועדת המכרזים - - -, אני מזכיר לכם שאנחנו אישרנו אחרי איזשהו דיון

שהיה לנו ביחד עם היועץ שליווה אותנו, את חברת 'אפקון' שהיא החברה שאמורה לספק את מדי המים. יש לנו פגישה התנעה עם החברה שזכתה. אני מזכיר לכם שמבחינת התהליך אנחנו אישרנו בשני שלבים: שלב אחד הוא להתחיל ב-500 יחידות, כשאנחנו לקחנו את כל ה-240 יחידות החדשות בשכונת הזית ועוד היחידות שיאוכלסו בדגן.

דורון כהן: זה המונים הדיגיטליים?

יהודה שווייגר: כן, מדי המים הדיגיטליים, ולמעשה עוד 200 יחידות שכבר עברו מזמן את

השנתונים שלהם ולכן אנחנו גם ככה תכננו להחליף אותם ולכן אנחנו מחליפים אותם, שזה סדר גודל של 500 יחידות שאיתם אנחנו מתחילים. בשלב שני אנחנו דיברנו על זה שאנחנו רוצים להחליף, במידה ואנחנו נראה שבאמת העסק עובד ומצליח, יש לנו עדיין את שעוני המים הקיימים אצלנו. אם נראה שהעסק לא מצליח אז אנחנו תמיד יכולים להחזיר, ואם לא, אז אנחנו יכולים לצאת לדרך עם השיטה החדשה.

דובי שפלר: יהודה, אני מתייחס להערה של דורון. דנו בזה בישיבה לפני חצי שנה או יותר

ולמיטב זכרוני בסופו של דבר הורדנו את זה מהשולחן כי לא הצלחנו להבין מה זה יקדם אותנו חוץ מאשר שזה מונע שהמים יהיו יקרים יותר לנו, למועצה. לא הצלחנו לקבל אמירה ברורה שהעניין הזה יקטין את הפחת - - - .

יהודה שווייגר: אנחנו דנו בזה וחברי ועדת המכרזים שהיו, ונתנו שם הסבר מאוד ארוך ומפורט

מה היתרונות. אני יכול לתת את חלקם לפחות: אחד, הנושא של פחת מים. כל נזילת מים שיש לנו או שהיא נזילת מים שכונתית, שהיא נזילת מים ביתית, שהיא נזילת מים שאנחנו יודעים שזה קבלן שבונה, מאחת הבניות החדשות 31

ישיבת המועצה המקומית אפרת - מס'

1.12.15

שקיימות כרגע, כל דבר שיש לנו אנחנו מקבלים את ההתראה אונליין. זה אומר שאנחנו מקבלים התראה של הודעת SMS שהתושב יכול לקבל, במקרה של התושב, באופן פרטי. גם אם הניאגרה אצלך בשירותים דולפת והוא מזהה שיש איזושהי מגמה שהיא שונה מהמגמה הרגילה, אז הוא שולח לך למעשה איזושהי התראה.

מנחם שפיץ: זה שולח לתושב?

יהודה שווייגר: זה שולח גם לתושב וגם זה מכניס פה לתוכנה, למי שנמצא, שבמקרה שלנו זה

יהיה גם המוקד העירוני וגם מחלקת הגביה כמי שמתעסק בכל הנושא של קריאות המים ואז למעשה הוא יכול לתת לנו את ההתראות שבהם אנחנו יכולים לדעת, כשתיאורטית יכול להיות שנציג מחלקת הגביה יכול להרים טלפון לועד הבית, להגיד לו תשמע ידידי היקר, קיבלת התראה, תשים לב.

שרון הורוביץ: אגב, בשבוע שעבר נפגשתי עם מנכ"ל חברת הגביה שלנו. הם לא חסידים של

הדבר הזה מבחינתם. הוא אומר, אבל אני אגיד לך את האמת, אני כתושב פתח תקווה, בשנים האחרונות כבר קיבלתי שלושה טלפונים. חסך לי נזילות מים ענקיות.

נעמה טל: מה קורה כשתושב גילה?

שרון הורוביץ: אז הוא ישר יתקן את זה. כאן אנחנו מגלים את זה רק בחשבון המים.

נעמה טל: זה חוסך את כוח האדם של הקריאה?

יהודה שווייגר: כוח אדם לקריאת המונים זה שטויות, זה שני אנשים ליומיים בחודש. זה לא

הכסף הגדול. הכסף הגדול הוא פחת המים שעליו אנחנו מדברים.

נעמה טל: שהוא לא לתושבים אלא - - -

יהודה שווייגר: אני יכול להכניס את זה גם ברמת התושב. אני גם יכול להכניס את זה לכל מוסד

שאני מכניס. אני יכול להכניס את זה לכל שכונה.

נעמה טל: אז למה לא לעשות את זה בעצם וולונטרי? למה לא שבמוסדות אתה תעשה את

זה ושהתושב יוכל לבחור אם הוא משאיר - - -

יהודה שווייגר: אתה לא יכול לעשות חלק ככה וחלק ככה.

נעמה טל: ממילא אתה לא הולך לעשות את זה עכשיו לכל אזרח.

מנחם שפיץ: מה ההערכות של הפחת?

32

ישיבת המועצה המקומית אפרת - מס'

1.12.15

יהודה שווייגר: אתן לכם דוגמא אחרת. אנחנו הלכנו למערכת השקיה ממוחשבת. אנחנו הראינו

את זה גם לחברי ועדת המכרזים. אנחנו מדברים על האזורים שבהם אנחנו עשינו, כי אנחנו לקחנו רק שליש מאפרת ודרך מערכת ההשקיה הממוחשבת חסכנו סדר גודל של בין %30 ל-%40 בצריכת המים באותו תא שטח למרות שזו שנת שמיטה. אנחנו מכירים את החישובים שלה. לקחנו את השלוש-ארבע שנים אחורה ואנחנו ראינו שעדיין אנחנו חוסכים %.30%-40 בסוף כשאנחנו מדברים על פחת מים שקיים היום, גם כשהלכנו ובדקנו את הדברים האלה, בדקנו בשערי תקווה ובדקנו במקומות אחרים. הם דיברו על חסכונות של מאות אלפי שקלים בשנה. נתנו לי שם מספרים שהם מספרים מאוד גבוהים. בסוף כשאנחנו מדברים על פחת מים של סדר גודל שנע בין %9 ל-%11 בממוצע לשנה, אז זה יכול להוריד לנו בצורה משמעותית את פחת המים.

מנחם שפיץ: כמה?

יהודה שווייגר: חלק דיברו על בין %4 ל-%5 שזה הוריד להם.

שרון הורוביץ: כל יום אמור להגיע דוח מופק, דוח פנימי אצלנו למנהל מערך המים שהוא מקבל

את כל אותם עשרות אנשים שהיה שם לכאורה - - -

יהודה שווייגר: השעון החדש אחרי המכרז שאנחנו יצאנו עולה סדר גודל של 584 שקלים ביחס ל-

280 שקלים שעלה - - -, פער של 300 שקלים בתוספת. זה מה שהיה לדבר החדש.

תמיר פוגל: גם צריך כל חמש שנים להחליף אותו?

יהודה שווייגר: אורך החיים שלו, בדרך כלל כולם נותנים אחריות לחמש שנים.

דובי שפלר: מה זה אורך החיים שלו? בסוף אתם קיבלתם החלטה שכל חמש שנים מחליפים

את השעון.

שרון הורוביץ: זה לא קיבלנו החלטה. רוצים לעמוד בזה. זו החלטה מאוד יקרה.

עודד רביבי: בעצם הבקשה מכם היא שבבתים החדשים יוכלו לגבות את התעריף לפי התעריף

של השעונים החדשים כאשר בפחת המים, אני אוסיף רק עוד דבר אחד שהשעון הזה אמור לתת לנו. כולם מכירים את הנזילה בשירותים, של זרם מים מאוד חלש. הוא לא מסובב את השעון. במצטבר העירוני הוא יוצר לי פחת מים עירוני.

בבתים הפרטיים, ברגע שיהיה לי את השעון הדיגיטלי הוא אמור להיות הרבה יותר מדויק, יותר רגיש, ואז הכמויות האלה יספרו על ידי התושב ולא יעלו לי.

אנחנו צריכים את האישור שלכם לעדכן את תעריף השעונים כמו שמופיע בתיקון 33

ישיבת המועצה המקומית אפרת - מס'

1.12.15

חוק העזר, שבעצם אומר שבמקום 280 אנחנו נגבה 584 וכל מי שמחליפים לו שעון, בעצם זה הסכום שהוא צריך לשלם.

שרון הורוביץ: אנחנו רוצים שחוק העזר יאפשר לגבות מכם את ההפרש.

יהודה שווייגר: את ההפרש שהיה בשיא, זאת אומרת את ההפרש בין 584 ל-,280 שזה 304

שקלים.

שרון הורוביץ: לכל אחד שיחליף.

מנחם שפיץ: בדקתם את זה ביישובים אחרים, שזה כבר רץ?

יהודה שווייגר: בועדת המכרזים שמענו סקירה מאוד ארוכה. זה רץ. זה המון רשויות היום

בארץ.

עודד רביבי: לגבי הרציונל למה לגבות מתושב ותיק את ההפרש, כי בעצם השעון גם מביא לו

חסכון. עיקר התועלת של השעון היא בסוף התושב הפרטי.

דבורה מלכי: זה לא מדויק בכלל. א', הוא מתחיל לשלם על התיקון בשירותים. רוב החיסכון

הוא לנו כמועצה.

יהודה שווייגר: לא, ממש לא.

דבורה מלכי: אתה אמרת, כל הגניבות מים - - -

עודד רביבי: גניבות מים, עדיין מישהו משלם.

יהודה שווייגר: גניבות מים זה המועצה משלמת. ברמת התושב הפרטי, לי כמועצה כביכול זה לא

מפריע לי כי התושב הוא זה שכמה שהוא צרך, זה מה שהוא משלם. אם הוא לא עלה על זה שיש לו נזילת מים, אז מה אכפת לי שישלם במקום 200 שקלים בחודש, שישלם 1,000 שקלים. הוא משלם את זה. אני כמועצה לא מרגיש את זה.

התושב משלם על זה בכיס.

דבורה מלכי: אבל הפחת של ה-69 זה אנחנו חוסכים כל חודש.

יהודה שווייגר: נכון. חוץ מהורדת הפחת שלנו ברמה המועצתית, לתושב, למי שיש לו נזילות, זה

יחסוך לו הרבה מאוד כסף.

מנחם שפיץ: התושב הוותיק שהוא ישלם את ההפרש, מי משלם את - - - ?

יהודה שווייגר: יש לנו תקציב שגם ככה אנחנו מעגנים אותו כל שנה כי אנחנו מחויבים להחליף

כל חמש שנים.

34

ישיבת המועצה המקומית אפרת - מס'

1.12.15

עודד רביבי: את ה-280 שקל, יש לי תקציב קבוע, שאנחנו כל פעם מחליפים את השעונים.

עכשיו בעצם אני בבור תקציבי של ה-300 כפול מספר השעונים שאני צריך להחליף.

מנחם שפיץ: מתי אני כתושב נתתי לך את ה-280?

עודד רביבי: נתת לי פעם ראשונה כשקנית את הבית. מאז כל חמש שנים אני מחליף לך את

השעון. החמש שנים האלה, מופיע בתקציב של המועצה 280 שקל.

שרון הורוביץ: זה כסף של המועצה. אתה גבית את זה פעם אחת וזהו זה.

דובי שפלר: מעבר לשכונות החדשות שיותקנו להם השעונים הדיגיטליים, גם לברזים

הראשיים של המועצה בשכונות זה יוחלף לדיגיטלי?

עודד רביבי: חלק מהגמלים זה כבר שעונים דיגיטליים.

יהודה שווייגר: אבל לא דיגיטלי.

דובי שפלר: שעוני המים שיותקנו בשכונות החדשות, לא יהיה באמת ניסיון כלפי השכונות

הותיקות כי הם פה קבוצת ביקורת, מה שנקרא. אני שואל את עצמנו איך אנחנו נדע אם הניסוי זה הצליח או לא.

שרון הורוביץ: הניסוי תלוי בנו.

דובי שפלר: אין לנו קבוצת ביקורת.

יהודה שווייגר: בטח שיש. יש 500 יחידות שאנחנו עושים אותם. אחד, אנחנו נוכל להציג לכם

נתונים קודם כל על פחת המים שאנחנו מדברים עליו, ואנחנו נוכל לדבר במספרים כדי להגיד לכם מה האחוזים של פחת המים.

דובי שפלר: צנרת חדשה, יש פחות נזילות.

יהודה שווייגר: זו לא צנרת חדשה בשכונת הזית. גם יחידות הדיור החדשות וגם מדובר על

יחידות שכבר גם ככה אנחנו צריכים להחליף אותם, לכן אנחנו דיברנו על .500 לא לקחנו רק את החדשות שיאוכלסו אלא לקחנו גם עוד כמה שאנחנו גם ככה מחויבים להחליף. אז קודם כל זה אחוזים של פחת המים שאנחנו נוכל לראות באמת האם חסכנו. דבר שני, אנחנו נוכל לתת לכם בצורה מאוד ברורה גם את כל הדוחות שבהם אנחנו יכולים להגיד כמה תושבים קיבלו ומה הם קיבלו ומה זה חסך בסוף, כדי שאני אוכל לדעת את כמות הפעמים שזה התריע בפני תושב.

דובי שפלר: בסוף תושב שצרך עד היום בשעון ישן, עד שהוא לא יקבל שעון חדש ויחיה איתו

איקס שנים, לא נדע באמת את הפערים.

35

ישיבת המועצה המקומית אפרת - מס'

1.12.15

יהודה שווייגר: לכן אנחנו הגדרנו את הפער בין ה-500 לכל אפרת. אנחנו דיברנו על פרק זמן של

עד שנה. אמרנו שאם אנחנו נהיה מספיק מוכנים ובשלים עם עצמנו אחרי חצי שנה שאנחנו התקנו כבר הכול ואנחנו אומרים, אוקיי, הפיילוט הצליח, מצוין, אנחנו מרחיבים אותו. אנחנו הגדרנו את פרק הזמן הזה.

דובי שפלר: המכרז כלל גם את כל אפרת?

יהודה שווייגר: הוא כלל גם את כל אפרת, אבל בשני שלבים. שלב א' 500 יחידות ושלב ב' את כל

היישוב.

דובי שפלר: ומה תהיה אבן הבוחן שעל פיה נוכל לבוא ולהיות תלויים בהמשך כל אפרת,

בניסיון? האם זה נקבע במכרז או בהחלטה כלשהי?

יהודה שווייגר: לא, זה בהתאם לנתונים. גם ברשויות שהתקינו לא מזמן, דווקא הרשויות

הערביות, מנהל המים התקין את זה לאחרונה. על חשבונו הוא נכנס לכל הדבר הזה. התקשרתי למישהו שהתקין אצלו לפני ארבעה חודשים. הוא אמר לי, תשמע, אתה רואה את החיסכון כבר מהחודשיים הראשונים. הוא אמר לי, כבר ארבעה חודשים, זה אומר שעשינו פעמיים חיובים לאנשים, אתה כבר רואה את הדברים.

דובי שפלר: זה היה שעון ישן שהחליפו לשעון חדש.

יהודה שווייגר: אני מדבר על זה שמתוך ה-,500 240 זה ה-240 החדשים של הזית. מצד שני יש לנו

עוד 260 שזה כבר בתים מאוכלסים בשכונת הזית. זה בתים ישנים. העדפנו לקחת את הזית כאיזשהו קונטקסט שלם כדי שנוכל לראות ההפרשים בצורה מאוד ברורה גם בפרק זמן של חצי שנה, שזה שלוש פעמים חיובים. נרצה להאריך את זה מחצי שנה לשנה? אני די משוכנע שזה מספיק זמן שאנחנו יכולים לדעת האם זה באמת חוסך או לא.

דבורה מלכי: מה שאני לא אוהבת זה שאנחנו מכריחים תושבים לשלם עבור השירותים

שאנחנו - - - . זה לא פשוט.

עודד רביבי: רבותיי, מי בעד לעדכן את חוק העזר אספקת המים כמו שהוצג? כולם בעד חוץ

מדובי.

החלטה: עדכון חוק העזר אספקת מים- התקנת שעונים דיגיטליים ל500 יחידות דיור.

8 בעד, 1 נגד (דובי שפלר)

36

ישיבת המועצה המקומית אפרת - מס'

1.12.15

פחים מוטמנים-

שרון הורוביץ: פחים מוטמנים. טוב, אנחנו נכנסים עכשיו לשלב האחרון של הפרדה לשני

זרמים. זרם אחד לפי חוק האריזות, הפרדה בבית לאריזות, זאת אומרת קוטג'

אחד, אז את המכסה של הקוטג', מה שנקרא הפח הכתום. לצורך כך המועצה עברה הליכים גם של בחינה, גם של עבודה מאומצת מבחינת איכות הסביבה, גם עבודה של הייעוץ המשפטי, וחתמנו שני הצדדים עם תאגיד תמיר. תאגיד תמיר הוא תאגיד שהמדינה בחרה בו. הוא אמור לממן את כל הפחים האלה ואת רוב ההסברה לתושבים, את הפינוי של הפחים האלה. זה יהיה פחים כתומים קטנים.

דבורה מלכי: אריזה, זה אומר שאם עד היום הייתי זורקת את האריזה של הקורנפלקס לזה

של העיתונים - - -

דובי שפלר: לא, לא, לא. את הקורנפלקס תמשיכי לזרוק לעיתונים. מלפפונים חמוצים - - -

דבורה מלכי: אלומיניום גם?

דובי שפלר: אלומיניום גם, קופסאות שימורים וכו'.

שרון הורוביץ: שזה השלב הראשון שאין בו משמעויות כספיות למועצה. ההיפך, זה יחסוך לנו כי

נצטרך לפנות פחות דברים. השלב שנצמד לדבר הזה זה שינוי של כל פחי האשפה באפרת. הצפרדעים שיש היום באפרת הם בעייתיים, גם מבחינת כיעור הדבר, גם מבחינת תפיסת מקום החניה הרב של המקום. אין שם גרביטציה. זה לא נדחס, לכן אנחנו מפנים לפעמים מיכלים שהם בכלל לא מלאים וחייבים לפנות אותם כי הכול מסריח וכו', לכן אנחנו היום נתחיל ללכת להצבת איסוף אשפה הכי מתקדם שיש במדינת ישראל, זה פחים מוטמנים. אנחנו היינו אמורים היום להראות לכם מצגת, איך זה בדיוק נראה.

קריאה: הפרוייקט של אלואל.

שרון הורוביץ: אפשר לראות את זה. לא מפנים עדיין כי זה נעול. הבעיה שהמנהל פרוייקט

שלקחנו לדבר הזה, נפל לו כל הנושא של המחשוב. זה שמואל לנדאו. הוא בלחץ אדיר. עלות הפחים כפי שאנחנו מדברים, שזה כולל פחים, כולל מגננים שיהיו. על יד כל פח טמון יהיה גם פח כתום ופעם בכמה מקומות גם מיכל לבקבוקי משקה קל וגם המיכלים של העיתונים. כל זה יכנס בתוך הדבר הזה של איסוף אשפה עומד להיות בערך באזור ה-6 מיליון שקל חוץ מהבתים שכבר הקבלנים הרכיבו את זה. בין 6 ל-6.5 מיליון שקל.

37

ישיבת המועצה המקומית אפרת - מס'

1.12.15

עודד רביבי: כל הקבלנים החדשים, זית, תמר, דגן בעצם מתקינים כבר את החדשים על

חשבונם.

שרון הורוביץ: יש לנו כבר היום בקופה כמיליון שקל לדבר הזה מכספים שאספנו מהתושבים

לאותם קבלנים שלא הכרחנו לכיוון הדבר הזה, לכן אנחנו בערך פחות ממיליון שקל מהסכום שדובר, אנחנו צריכים לממן. הקבלן שיזכה לדבר הזה, אנחנו גם נכניס לו את זה שהוא מפנה את הפחים הירוקים. זה חלק מהתחשיב. הוא גם יוכל למכור את זה. כמובן צריכים לחפור וצריך לעשות את זה בצורה יפה, בטיחותית וכו', אבל הדבר הזה באמת ישנה את פני העיר. אנחנו מבקשים על ההפרש של הסכום שתאשרו לנו לקחת מימון בנקאי. זה באמת לוקסוס והוצאה גדולה.

דובי שפלר: כמה?

שרון הורוביץ: זה בערך בין 5 ל-5.5 מיליון שקל.

דורון כהן: לגבי ההפרדה של הפסולת, בזמנו אמרתם שיש כל מיני מועצות שמפנות את זה

ומשאיות יוצאות מהמועצה ומערבבים וזה מגיע לאותו יעד בסוף.

דבורה מלכי: נכון. עודד, זה מה שאתה אמרת. אתה אמרת שפחים יוצאים עם פסולת מופרדת

ומערבבים את זה בדרך - - -

עודד רביבי: מה שאני אמרתי זה שההפרדה שקיימת היום בגוש עציון, שהיא הפרדה לשלושה

זרמים, היא לא לשני זרמים - - -

דבורה מלכי: שזה מה? אריזות?

עודד רביבי: אריזות, יבש ורטוב. היבש והרטוב אוספים יחד ומערבבים ושמים באותה מזבלה

שלנו. אריזות זו חברה אחרת. אריזות זה חברת תמיר. זה הפחים הכתומים.

דבורה מלכי: אפשר לשאול מה הם עושים עם האריזות? איך הם ממחזרים אותם?

שרון הורוביץ: הם מקבלים על זה כסף.

עודד רביבי: יש חובה על פי חוק לאסוף את האריזות והם ממחזרים את האריזות.

שרון הורוביץ: ולכן הם לא לוקחים כסף ממך, כי אותו יצרן של תנובה משלם את הכסף. הוא

משלם עבור אריזה.

דבורה מלכי: אני חושבת שאולי כסף הם מוציאים מזה אבל אני לא בטוחה שהם עושים מזה

איזשהו מחזור.

38

ישיבת המועצה המקומית אפרת - מס'

1.12.15

יהודה שווייגר: הם עושים. צריך ללכת למתקן המחזור שלהם. הפחים הקטנים, מי שמפנה אותם

זו חברת תמיר. זה בכלל לא מגיע למקומות שבהם אנחנו מפנים אותם.

דבורה מלכי: שזה מישהו אחר משלם או שזה למעשה החברות שמייצרות את אותה אשפה.

אפשר לפרסם בקמפיין הבא שמפנים אשפה חריגה בימי חמישי כל שבוע? אני בזית פרסמתי פעם אחת, אז כדאי בעברית ובאנגלית לפרסם את זה. אולי לבקש מאנשים שבבקשה ישאירו את זה אצלם עד יום רביעי. אפליקציה גם.

שרון הורוביץ: הסכום שאנחנו אמורים לקחת לדבר הזה הוא עד הסכום הזה. ברגע שיכנסו

בבניה ויהיה לנו יותר כסף בהיטלים ובכל, נשתדל עד כמה שיותר להשתמש בכספים של המועצה, אבל היום החוק דורש מאיתנו שאנחנו לא יכולים לצאת למכרז אם אנחנו לא יודעים בדיוק איך לממן את זה, את השקל האחרון, ואי אפשר לעשות אותו בשלבים. אם אנחנו רוצים להחליף את כל העיר אנחנו צריכים לדעת, במקרה הגרוע, במקרה שלא יהיה לנו מספיק כסף באותם היטלים שיש לנו ובקרנות שיש לנו ברשות, לכן נשתדל לעשות כל מאמץ לקחת פחות מהסכום הזה. ברגע שיוציאו את הסכום הזה יש סיכוי רב שעודד ואנחנו נצליח להשיג כסף מהמדינה. הדבר הזה הוא דבר מאוד נחשק. יש לנו פגישה עם שר הפנים עוד מעט. הדבר הזה של פחים מוטמנים, הוא יכול לתת לזה עוד -700,000 800,000 שקל, לכן אנחנו נעשה כל מאמץ את הסכום הזה כמה שפחות להזדקק.

דבורה מלכי: שרון, למה אי אפשר לפצל בין שכונות?

יהודה שווייגר: כי השיטה של הפינוי, ברגע שאתה נכנס לפינוי, חלק מפונה על ידי המשאית

הזאת וחלק מפונה על ידי המשאית הזאת. אתה מתחיל להסתבך, חבל על הזמן.

דבורה מלכי: כי אני אומרת לעצמי, אם נעשה זית, דגן, תמר - - -

יהודה שווייגר: זה שתי שיטות - - - . גם היום כשיש לי באלואל, אני נועל אותם, אני סוגר אותם.

גם כשימשיכו הקבלנים שיחויבו בשכונת הזית, לשים את הפחים שאנחנו ביקשנו, אז הם למעשה ינעלו אותם. עד שאני לא נכנס לשיטת פינוי אחת, אני לא יכול.

דבורה מלכי: צריך לבדוק אם זה אפשרי.

יהודה שווייגר: זה לא אפשרי, זה שני הסכמים שונים. זה לצאת למכרז אחר של פינוי אשפה

לגמרי. לא בטוח שזו תהיה אותה חברה.

דבורה מלכי: בירושלים זה פועל.

39

ישיבת המועצה המקומית אפרת - מס'

1.12.15

עודד רביבי: דבורה, את צודקת, אבל בסוף ככל שאני מביא כמות יותר גדולה, אני יכול לקבל

תעריפים יותר זולים. אני יכול לעשות פה גם ארבע שיטות איסוף. ערב פסח אני גם ככה קורע את עצמי ולא מצליח לעמוד בכל הלחצים, אז אני יכול לעבוד מול ארבעה קבלנים בערב פסח.

דבורה מלכי: תספור כמה עולה לך ה-5.5 מיליון האלה לכמה שנים שאתה מתכוון לקחת. נגיד

שזה יוצא לך 200,000 שקל ותגיד האם אני מפריד אותם, האם על אותו זמן לא יוצא לי יותר משתלם כי זה עולה לי רק 100,000 שקל יותר ואז אנחנו לא משלמים את המימון שאני לא יודעת כמה שנים ייקח לו להחזיר.

יהודה שווייגר: את בכל מקרה תצטרכי לשלם את המימון.

דבורה מלכי: יש לך עכשיו מיליון ועוד שנתיים יהיה לך עוד מיליון? אט, אט, פרוסות, פרוסות.

שרון הורוביץ: דבר ראשון יש בדבר הזה הרבה יופי.

דבורה מלכי: זה אני מסכימה איתך.

שרון הורוביץ: איכות חיים אמיתית. דבר שני, הגודל פה באפרת זה לא כמו בירושלים,

שבשכונה שאני גר יש מספר יחידות דיור כמו באפרת, .1,600

דבורה מלכי: נכון, נכון.

יהודה שווייגר: אנחנו מדברים פה על 100 יחידות. היום יש 120 צפרדעים שמפוזרים ברחבי

היישוב. ברגע שאנחנו עושים את הדבר הזה אנחנו מצמצמים. אנחנו ראינו מקומות שבהם יש לנו למעשה כפולים, שני פחים ושני צפרדעים שנמצאים כפולים ובמקומות מסוימים אנחנו כן חסכנו. אנחנו מדברים פה על 100 יחידות שפחות או יותר בהערכה גסה זה סדר גודל של 50,000 שקל לכל אחת מהנקודות האלה. אם אנחנו מדברים כרגע על 100 יחידות שבהן אני מפצל לפי השיטה שלך, ל-20 או ל-30 ול-,70 אף קבלן לא יסכים לבוא בשביל ,20 30 פחים שהוא צריך לעשות את הפינוי. בסכומים כאלה של 20,30 פחים שהוא צריך לפנות פעמיים בשבוע זה לא משתלם לו. הוא לא יבוא לפה. זה מכרז שנועד לכישלון מראש.

דובי שפלר: מה טווח הביצוע וכמה פחים כתומים יהיו?

עודד רביבי: אנחנו לא רוצים להביא את הפחים הכתומים עד שאנחנו עושים גם את הפחים

המוטמנים כדי לא לבלבל את התושבים, אלא לעשות מהלך אחד ולא בשיטת הסלמי.

40

ישיבת המועצה המקומית אפרת - מס'

1.12.15

יהודה שווייגר: קיבלנו היום טיוטה ראשונית למכרז. אנחנו צריכים להעביר אותו גם לבדיקה

שלנו, של המפרט הטכני וגם ליועץ המשפטי. אני מתאר לעצמי שעד ה-1 בינואר אנחנו נהיה מוכנים לפרסם את המכרז וברגע שנסיים את התהליך המכרזי אנחנו מדברים על סדר גודל של ארבעה חודשים עד חצי שנה שאנחנו למעשה - - -

אבי חדידה: עודד, מה היכולת שלנו לבקש להגדיל את הכלובים של איסוף הבקבוקים?

עודד רביבי: אנחנו מנסים כל הזמן ולא כל כך מצליחים. הסיפור עם תמיר הוא גם בסופו של

דבר גם איסוף בקבוקי זכוכית וגם עוד קרטוניות ביישוב, תגבור של כל מערך המחזור, וכל דבר שאנחנו ממחזרים, בסוף זה עולה לנו פחות הטמנה. עוד דרכים שלא נכנסנו בכל מה ששרון ויהודה הזכירו, זה שהפחים הירוקים, חלקם כבר בלויים. חלקם צריכים להחליף בלאו הכי, אז השאלה אם אתה מתחיל להחליף אותם או שאתה - - - במשהו חדש לגמרי, בסטנדרט שונה לגמרי שייתן לך מענה.

אבי חדידה: כמה עולה לנו פח ירוק, צפרדע מה שנקרא?

עודד רביבי: כמעט 10,000 שקל, אז חלקם שיפצנו לפני שנה אבל בסוף אנחנו רואים שהם גם

לא נסגרים כמו שצריך. הם מטפטפים מלמטה, הם מביאים כלבים, מביאים חתולים.

דובי שפלר: הפחים הכתומים יחסכו כך וכך שקלים מהפחים הירוקים.

יהודה שווייגר: מצד שני הפינוי יהיה טיפ טיפה שונה בגלל שברגע שאתה מדבר על הפחים

המוטמנים אתה מדבר גם על איזושהי מכונה. זה כלי רכב מאוד מסוים שגם שוטף את המיכלים האלה.

מנחם שפיץ: מה אורך החיים של צפרדע?

יהודה שווייגר: אנחנו מתעסקים בעיקר בריתוך של החלק הטמון. מחלקת שפ"ע עסוקה הרבה

בריתוך בעיקר של החלק התחתון. הריתוך עולה לא מעט. כל שאר הדברים, המכסים לא עולים יותר מדי.

מנחם שפיץ: מה אורך החיים של המוטמן?

יהודה שווייגר: עשר שנים.

דבורה מלכי: מה הנפח של הפח למטה? או שמה שאנחנו קובעים?

יהודה שווייגר: 5 קוב.

דבורה מלכי: וכמה הנפח של הצפרדע?

עודד רביבי: יש לנו שני גדלים, יש לנו 6 ו-.8

41

ישיבת המועצה המקומית אפרת - מס'

1.12.15

דבורה מלכי: אז זה יותר קטן.

עודד רביבי: אבל יכולת הקיבולת שלו היא הרבה יותר גבוהה בגלל הגרביטציה. הוא דוחס

את עצמו. כל כובד המשקל יורד למטה.

דבורה מלכי: מה קורה כשאין מקום?

עודד רביבי: אין מצב כזה. יש אפשרות היום לשים חיישנים שהוא אומר לך מתי זה מעלה ואז

אתה עושה את האיסוף לפי חיישנים.

דבורה מלכי: עוד פלוס גדול מאוד שאני רואה זה שזה יפנה ברחובות שתי חניות. איפה אתה

הולך לשים את הדבר?

עודד רביבי: עשינו עבודה בפינצטה. כל מקום בחרנו, שזה יתן לנו מקסימום מקומות חניה.

דבורה מלכי: לא, לא רק בגלל החניה. זה גם צריך להיות בטיחותי ועם נגישות בתוך מדרכה.

יהודה שווייגר: דבורה, בגלל מה שאת אומרת את צודקת לגמרי. מנהל הפרוייקט שמתייחס ל-

,100 זה לא שאני עושה כרגע תכנון לאזור מסוים על בסיס הדבר הזה. בגלל שאתה מדבר על 100 מקומות שהם שונים לגמרי, זה אומר להטמין בתוך פינת זית שמן-פיטום הקטורת זה משהו אחד ולהטמין פה בתוך הרימון בעיקול הזה הספציפי זה משהו אחר כי כל נקודה מצריכה איזשהו תכנון מפורט.

עודד רביבי: תכנון מפורט עם התייחסות לתשתיות, עם תשתיות לנגישות, לזרוע של המנוף

לפנות את זה.

דבורה מלכי: רגע, אבל כל ההלוואות שביקשת לקחת בשנה האחרונה, זה לא כבר נעשה עלינו

כבד מדי?

עודד רביבי: לא. עוד לא הגענו להלוואה הגדולה.

שרון הורוביץ: בגלל שהמועצה לא נטולת מענק, זאת אומרת היא מקבלת מענק איזון, המדינה

מכירה בחלק גדול מהחזר ההלוואה. היו חלק מההלוואות הגדולות שאפילו לקחנו בגרייס כדי שבשנה הראשונה זה לא יעמיס עלינו. הלוואה שנלקחת ב-

,2015 החל מ-2017 המדינה משלמת לנו בערך %70 מהחזר ההלוואות. יש רובריקה רצינית בקביעת מענק איזון, שנקרא "עומס המלוות של הרשות".

דבורה מלכי: לכן ההלוואה הגדולה עוד בדרך.

שרון הורוביץ: לכן גם המדינה לא נותנת לנו.

דבורה מלכי: אנחנו לא יכולים לקחת הלוואה כדי לקנות את שעוני המים האלה?

שרון הורוביץ: כדי לא להגיע להיות חריגים אנחנו יכולים לקחת היום כ-20 מיליון שקל.

42

ישיבת המועצה המקומית אפרת - מס'

1.12.15

מנחם שפיץ: מה גודל ההלוואות שלנו?

שרון הורוביץ: היום אנחנו עומדים על קרוב ל-30 מיליון שקל.

מנחם שפיץ: לא מה שמאושר. כמה הלוואות יש לנו היום?

שרון הורוביץ: 30 מיליון שקל. דבורה, שלא תביני דברי סרה. רוב ההלוואות שאושרו השנה זה

היה מחזור הלוואות. לקחנו הלוואות, 6 מיליון שקל, והם לא באו אלינו בכלל, ישר הלכו לבנק ולקחנו הלוואה בתנאים הרבה יותר טובים.

דבורה מלכי: לא, לא, שרון, אני סומכת עליך במאה אחוז, רק אני זוכרת שהצבענו. גם על

מופת ביהודה היינו צריכים להלוות כסף - - -

שרון הורוביץ: בסדר, לקחנו 2 מיליון שקל.

קריאה: אנחנו עומדים על 30 מיליון.

דבורה מלכי: זה חצי מתקציב המועצה. מה זה אומר?

שרון הורוביץ: שחלקן ממומנות מהיטלי ביוב.

מנחם שפיץ: כמה זה ביוב?

שרון הורוביץ: בערך 7 מיליון שקל כש-6 מתוך זה עשינו מחזור. היטל ביוב לא את משלמת. אלה

שקונים בית חדש. מה שאת משלמת זה רק על אחזקת הביוב ועל טיהור השפכים.

נעמה טל: כזה אחוז של הלוואה למשק בית פרטי, אף אחד לא היה מאשר לך.

שרון הורוביץ: עומס המלוות של משרד הפנים לרשויות ממוצעות הוא כ-%60 מהתקציב

השוטף, זאת אומרת אם התקציב השוטף שלנו בשנה הבאה יגיע ודאי ל-80 מיליון שקל איך שאני רואה פה את העבודה, אז אנחנו באזור ה-50 מיליון שקל.

מנחם שפיץ: ואתה היום עומד - - -

שרון הורוביץ: על .30

עודד רביבי: טוב, רבותיי, מי בעד לאשר את זה? כולם בעד. תודה רבה. ממשיכים הלאה.

החלטה: לקיחת הלוואה של 5-6 מיליון ₪ לטובת הפחים המוטמנים.

(אושר ע"י כולם, אין מתנגדים ואין נמנעים)

אישור חוק עזר זה תיקונים שהועברו לכם בסעיפי 1 עד 6 נוכח הניסיון של הפקח. אם עברתם על זה אז אני מבקש לאשר את זה.

דבורה מלכי: חוק עזר של מה?

קריאה: חניה.

43

ישיבת המועצה המקומית אפרת - מס'

1.12.15

עודד רביבי: דוח רבעוני, יש לך אישור פה?

שרון הורוביץ: לא. דוח רבעוני אין לי.

עודד רביבי: נעביר את זה לישיבה הבאה. אישור דוח ועדת ביקורת. מיכאל.

אישור דו"ח ועדת ביקורת-

מיכאל דהן: ועדת ביקורת ישבה על דוח של משרד הפנים, דוח רואה חשבון של משרד הפנים

לשנת .2014 רואה חשבון של משרד הפנים עשה ביקורת על כל מיני דברים של המועצה. במסגרת הזאת ניתן לומר שנמצאו כ-16 ליקויים, אבל מתוך ה-16 ליקויים כבר בתוך הדוח עצמו דובר שהם תוקנו, כך שנשארו 12 ליקויים. גם מתוך 12 הליקויים האלה, חלקם תוקנו חלקית כבר במהלך הדוח, כך שבאופן כללי אנחנו מדברים על דוח ממש ידידותי וסביר לרשות. כמובן שועדת ביקורת ישבה וטיפלה בכל סעיף וסעיף. קיבלנו תשובות והסברים שבסך הכול הכללי היו די מספקים. כך קיבלנו את דוח הביקורת. המענים שקיבלנו היו סבירים וממצים. מה שכן ביקשנו, זה שבאמת להבא אפשר גם את הדברים האלה לתקן ולשפר. כמו ששרון הסביר לנו, יש כמה סעיפים שתמיד יחזרו על עצמם כי כך ההתנהלות, בעיקר בגלל שאין לנו תקציב בצורה מסודרת, אז אותם סעיפים תמיד יחזרו על עצמם, אותם הליקויים. כדוגמא, הסעיף הראשון שיש לנו זה נושא של תב"רים. שרון פיתח איזה פטנט של תב"ר כללי, מה שנקרא תב"ר תכנון. משרד הפנים כל פעם יעיר עליו את אותה הערה, שזה לא תקין, לא יכולים להכניס כזה תב"ר מאוד גדול שהוא תב"ר תכנון, למועצה שהיא רוצה להתנהל ולקחת פרויקטים ובאמת להתקדם. מצאו את הפתרון הזה של תב"ר תכנון ואנחנו ראינו בו כדבר שבאמת מקדם את המועצה.

דבורה מלכי: אנחנו רוצים לציין אותו לשבח.

מיכאל דהן: בדיוק. אלה פחות או יותר הדברים שנאמרו. בסך הכול אני אומר שהדוח היה

סביר. הליקויים, חלקם תוקנו. אותם ליקויים שלא תוקנו, יתוקנו. את מעט הדברים שבאמת קיבלנו להם הסברים, גם הם היו טובים ועל זה ישר כוח למועצה ועל עבודה תקציבית. אני חושב שבהחלט מגיע ישר כוח.

עודד רביבי: תודה רבה. אנחנו את נושא הארנונה גם כן - - -

דובי שפלר: רגע, אנחנו מצביעים על הדוח?

עודד רביבי: לא, לא מצביעים על דוחות. זה ויכוח קבוע בין תמיר לבין עקיבא.

44

ישיבת המועצה המקומית אפרת - מס'

1.12.15

תמיר פוגל: זה לא ויכוח. צריך לאשר את הפרוטוקול של ועדת ביקורת. המליאה צריכה

לאשר את פרוטוקול ועדת ביקורת.

דובי שפלר: אני רוצה להעיר הערה לגבי סעיף ג/,4 שאומר: במועצה אין ועדת המל"ג כמחויב

על פי צו המועצות המקומיות. זה בפרק ג', מעקב אחרי תיקון ליקויים. תגובת המועצה היתה שכל הסיעות משתפות פעולה באופן יעיל ואין צורך בועדת הנהלה, שאם אין קואליציה, על מנת לשמור על המשך עבודה עניינית הוחלט שלא להקים ועדת הנהלה. אני לא רואה - - - עם תגובת המועצה. זאת הערתי.

עודד רביבי: רשמנו לפנינו את הערתך. טוב, אז על בקשתו של המבקר אנחנו נצביע. מי בעד

אישור פרוטוקול ועדת ביקורת? דובי לא מצביע. כל היתר בעד. תודה רבה לועדת הביקורת. אתה נמנע? מתנגד? מתנגד.

החלטה: אישור פרוטוקול דו"ח ועדת ביקורת

8 בעד, 1 נגד (דובי שפלר)

עדכונים מוסדות חינוך באפרת-

טוב, קצת עדכונים. אחד, הסיפור שאמרתי לכם, תקציב מדינה לא מאושר.

נעמה טל: לא, הוא נגמר.

עודד רביבי: נגמר, אושר, אבל התקציבים עוד לא מתחילים להגיע. לצורך העניין אחד

הפערים הגדולים שיש לנו חוץ מאשר מגרש 140 בכניסה לזית, הסיפור של מוסדות חינוך אנחנו תקועים די עמוק. אנחנו בפיגור של שנה מבחינת התקציב שהיינו צריכים בשביל בית הספר בתמר. אנחנו יודעים שזה אושר, אנחנו יודעים שזה כבר בסבב חתימות, אבל גם אם זה יגיע מחר לצורך העניין, אני לא רואה איך אנחנו גומרים לבנות בית ספר שלם עד ה-1 בספטמבר .2016 הוא גם בדק בדיוק כמה ילדים יהיו לנו ל-1 בספטמבר, כאשר אם אנחנו הולכים על פי הממוצעים והטבלאות של משה בן אלישע אנחנו מדברים על פער של 8 כיתות. 8 כיתות זה לא עניין של מה בכך.

נעמה טל: היינו ב-6 בועדת חינוך.

עודד רביבי: כן, אבל עשינו עוד קצת חישובים ואנחנו מגיעים לפער של 8 כיתות. זה כיתה לכל

שנתון, א' עד ח'. בתיכונים אנחנו פחות בבעיה כי באורות יהודה יש מקום.

נעמה טל: אתה לא יכול לפתוח כיתה נוספת בדרך אורות לבנים או שאתה לא יודע אם

הכיתה שאתה צריך היא בנים או בנות?

45

ישיבת המועצה המקומית אפרת - מס'

1.12.15

עודד רביבי: אני מדבר באופן גס. תחשבי שזה גם כיתה בכל שנתון, אז אם אני בעצם מפזר

את זה בין שלושת בתי הספר, אז אני יחסית איכשהו יכול להיות בשנתונים מסוימים מסוגל לבלוע שליש כיתה בכל אחד משלושת בתי הספר. בכיתות א' ו-

ב' להערכתי המצב יהיה קשה יותר.

נעמה טל: אתה יכול להעריך שבכיתות א' ו-ב' יהיו לך שתי כיתות ובכיתה ז'-ח' פחות?

עודד רביבי: לא, מה שאני אומר זה שבדרך כלל הצפיפות בכיתות א'-ב' היא יותר גדולה

מאיזושהי סיבה. לא יודע איך להסביר את זה. אני פותח ב-א' ו-ב' יותר כיתות, יכול להיות בגלל שהשנתונים גדלים, יכול להיות בגלל שהאוכלוסייה צעירה יותר. אני צופה שב-א' ו-ב' יהיה לי יותר צפוף. גם בדרך כלל ברגע שבית ספר יודע לפתוח את כיתות א', אז הוא יודע גם לצמוח איתן. כרגע אנחנו משדרים למשרד החינוך שאנחנו בפער של 8 כיתות ואנחנו בשיח איתם האם לפתוח כבר את 8 הכיתות האלה כבית ספר של התמר במבנים זמניים. עלה הרעיון אולי להכניס אותם באורות יהודה בחללים שלא משתמשים בהם. ברגע שיהיו לנו עדכונים בסיפור הזה אנחנו נעדכן אתכם, אבל זה פער משמעותי שנוצר מהפער בתקציב.

נעמה טל: אבל בכל מקרה בספטמבר 2016 לא יעמוד בית ספר מוכן בתמר, לא משנה מה.

עודד רביבי: אלא אם כן הוא יפול מהשמיים. אני לא רואה איך אנחנו בפיזיקה מצליחים

לעשות את זה.

דבורה מלכי: אפילו אם אתה תחליט שאתה מכשיר רק 4 כיתות כדי לקלוט את כיתות א'-ב'?

עודד רביבי: אני לא יודע לבנות בית ספר של 4 כיתות ועליו לבנות אחר כך עוד 12 כיתות.

דבורה מלכי: אני לא יודעת, אולי איזה שלד ואחר כך - - - ?

נעמה טל: זה לא כדאי.

עודד רביבי: זה חדר מורים, זה מזכירות, זה חצרות.

מנחם שפיץ: ב-1 בספטמבר, מהן האפשרויות?

עודד רביבי: דבר ראשון צריך לזכור שבעצם רק כשיגמר הרישום לבתי הספר וכשנדע מי

האוכלוסייה בדירות החדשות, יהיה לנו מספר אמיתי ואנחנו נדע אם אנחנו בפער של שתי כיתות או בפער של 8 כיתות.

נעמה טל: אבל אם אני קניתי דירה ואני נכנסת באוגוסט, אני בינואר הולכת לרשום את

הילד שלי?

46

ישיבת המועצה המקומית אפרת - מס'

1.12.15

עודד רביבי: דבר ראשון, כן. לגבי הדירות החדשות אנחנו כמעט סגורים במאה אחוז. עשינו

עבודת פינצטה עם כל אחד מהקבלנים לאסוף את הנתונים. שם אין לי בעיה לאסוף נתונים באופן יחסי. הבעיה היא הפינוי של הדירות שבהן אנשים גרים היום ומשפרי הדיור בתוך אפרת. כל יום שעובר אנחנו אוספים עוד נתונים.

אנחנו כבר מבינים היום שבדירות החדשות %50 מהאוכלוסייה הזאת זו אוכלוסיה שמגיעה מבחוץ, כלומר שזה צמצם לי את הדירות שמתפנות בתוך אפרת רק ל-%.50 אנחנו כל הזמן באיסוף נתונים כדי לנסות להגיע כמה שיותר מהר למספרים המדויקים, אבל כנראה שעד הרגע האחרון לא נדע מהם המספרים האמיתיים.

דבורה מלכי: מה קורה עם הצפי שלך של האכלוס בתמר בספטמבר 2016?

עודד רביבי: אני מדבר שם על סדר גודל של 40 יחידות דיור בתמר. יש לי עוד 237 בזית.

דבורה מלכי: בזית זה משהו אחר.

עודד רביבי: למה בזית זה משהו אחר? זה אותם ילדים שצריכים להגיע לבתי ספר.

דבורה מלכי: זה לא קשור לבית ספר בתמר. זה מה שאני אומרת.

עודד רביבי: זה לא משנה כרגע איפה. עשה חיל מפוצץ.

אבי חדידה: זאת השאלה שלי, איך אנחנו מווסתים. היום אתה אומר שחסר לנו 8 כיתות.

אנחנו יודעים שבעשה חיל יש רישום שהוא יותר גבוה. בסוף הורים בוחרים איפה לרשום את הילד שלהם.

עודד רביבי: בסוף בכל שנתון חסרה לי כיתה אחת, כלומר גם אם אתה מדבר על התפצלות

טבעית של ההורים, יש לי עוד כיתה לכיתה א', אז שליש זה אורות עציון בנות, שליש זה אורות עציון בנים, שליש זה עשה חיל, כלומר עשה חיל צריך להתמודד בכיתה א' עם 10 ילדים יותר ממה שהוא רגיל בדרך כלל להתמודד. כשאתה מדבר על מספרים כאלה אז זה כבר פחות מפחיד ממה שדיברת קודם. לא יהיה מצב שכל הילדים רוצים דווקא להירשם באותו שנתון לעשה חיל.

אבי חדידה: לרוב זה ככה.

עודד רביבי: לא הרוב, אנחנו מדברים על חצי חצי.

מנחם שפיץ: היום המספרים זה בערך חצי חצי, אז זה %,25 %25 ו-.50

עודד רביבי: אני מדבר על 15 ילדים אל מול 10 ילדים. אני יודע גם שיש לי השנה בגן חובה 10

ילדים פחות ממה שיש לי בכיתה א' בעשה חיל. יש לי גם טיפה את השפיל הזה, 47

ישיבת המועצה המקומית אפרת - מס'

1.12.15

את המרווחים האלה. לגבי חלופות – אז יש לנו באורות יהודה סדר גודל של 4 חללים שלא משתמשים בהם, כלומר אם אני מגיע למצב שאני צריך רק 4 כיתות אז אני יכול באורות יהודה לעשות. אני יכול לדרוש אתר קרוואנים שזה גם עלויות למועצה.

מנחם שפיץ: איפה תשים?

עודד רביבי: אחד הרעיונות היה לשים אותו במקום שבו אנחנו נוכל אחר כך להשתמש בו

בשביל בית הספר למחוננים, כי אנחנו במהלך של להעביר את בית הספר למחוננים לאפרת. גוש עציון הרימו ידיים ומבקשים להתפטר ממנו ואנחנו מלכתחילה רצינו שהוא יקום פה, אז לכן זה משתלב לנו במהלך הזה.

נעמה טל: על מתי מדובר?

עודד רביבי: כשיהיה לי בינוי. גם אם יהיה לי בינוי אז יכול להיות שאני אצטרך אותו במהלך

החצי שנה הראשונה לכיתות א' ואז אני אקלוט לפה את בית הספר למחוננים.

אבי חדידה: כבר היום יש לנו מצוקה של כיתות בעשה חיל.

עודד רביבי: ברור לי, אבי.

אבי חדידה: ב-2016 אנחנו נצטרך להוסיף למצוקה הזאת. מה אנחנו עושים עם זה?

עודד רביבי: אני לא רוצה להוסיף עוד לעשה חיל.

אבי חדידה: לא, זה יתווסף.

עודד רביבי: הכוונה היא לבנות בית ספר חדש בתמר.

מנחם שפיץ: גם אם זה יהיה קרוואנים זה יהיה בית ספר חדש?

עודד רביבי: כן.

יהודה שווייגר: זה בית ספר שבעתיד יכנס לתוך בית הספר בתמר. הוא צריך להתחיל איפשהו

כבית ספר צומח.

עודד רביבי: בתמר עוד לא התחילו.

דובי שפלר: זה במודעה של מחלקת החינוך לגבי מועדי ההרשמה. נא להירשם - - - לתשע"ז

לבית ספר בתמר.

עודד רביבי: כבר ראית את הפרסום?

דובי שפלר: כן.

דבורה מלכי: הוא פרסום של מי?

דובי שפלר: מחלקת החינוך, מועצה מקומית אפרת.

48

ישיבת המועצה המקומית אפרת - מס'

1.12.15

עודד רביבי: הפרסום לא עבר את האישור שלי. הפרסום הראשוני לא התייחס לבית ספר חדש

ואני אמרתי למחלקת החינוך שחייבים התייחסות גם לבית ספר החדש כדי להוריד את הביקושים לבתי הספר הקיימים, כדי שיהיה מצב שיש הורים שבוחרים מרצון לשלוח לבית הספר בתמר, אבל הכוונה היתה שהם מכניסים איזושהי התייחסות וגם מצילים את בית הספר.

מנחם שפיץ: אז משפחה חדשה בזית, יהיו לה אופציות?

עודד רביבי: לא.

מנחם שפיץ: או שאתה אומר, רק בית הספר החדש?

עודד רביבי: אנחנו רוצים כרגע לאפשר לכולם להירשם לאן שהם רוצים. לא רוצים לשנות את

זה ומאמינים שזה ימשיך לעבוד כך.

אורית סמואלס: אבל איך יוכל להירשם לתמר אם לא יודע איזה בית ספר זה?

עודד רביבי: בשביל זה בחוברת של מחלקת החינוך צריך להיות הסבר על בית הספר בתמר

ולכן אני קצת מופתע ממה שדובי אומר אבל אנחנו נבדוק את זה.

עדכון מצב בטחוני-

זה לגבי תקציב מדינה ומוסדות חינוך. לגבי המצב הביטחוני, בסך הכול אתם רואים את הסיקור התקשורתי. היתה פה עליה לרגל של כל המובילים, אם זה הנשיא, ראש ממשלה, שר ביטחון, רמטכ"ל, אלוף פיקוד. כל אחד בתורו הגיע.

אנחנו בין לבין, כל יום שעובר אז גם ההיערכויות משתנות וגם הערכות המצב משתנות וגם דפוס הפעולה משתנה. אם בהתחלה היתה איזושהי מבוכה ואיזשהו חוסר ידיעה איך להתמודד עם זה, הדברים להערכתי עם הזמן הולכים ומתגבשים. בסופו של דבר יש פעולות שנעשו בשטח ביוזמת קריאה של חלק מהתושבים פה, חלק מהמנהיגים פה. חלקן עדיין מבוצעות ולא הושלמו. אני קצת מתקשה לראות את ההיגיון של מה שקורה בצומת גוש עציון, אבל לשם כרגע מי שביקש להוביל, מוביל את זה.

אבי חדידה: זה גם לא עובד. עובדתית זה לא עובד.

עודד רביבי: היתה טענה שמלכתחילה, אבל רצה מי שרצה למשוך לשם ומשך לשם.

דובי שפלר: זו איזושהי עשייה של עוד מאותו דבר, עוד מאותו דבר, עוד מאותו דבר.

49

ישיבת המועצה המקומית אפרת - מס'

1.12.15

עודד רביבי: לא, זה משהו יותר גרוע מזה. אני התנגדתי להקמת הגדרות בצומת גוש עציון.

אני התנגדתי להבאת מגדל שמירה לצומת גוש עציון. אני התנגדתי להקפת הכיכר בגדר תלתלית. אני לא רואה איך זה תורם לביטחון של תושבי האזור.

דבורה מלכי: ומה חשבת שצריך לעשות?

עודד רביבי: מה שכן חשבתי שצריך לעשות, הצבא דרך אגב כבר עכשיו גם עושה את זה, הוא

כן נכנס לתוך הכפרים. היום כל רכב שעולה על ציר ,60 רכב ערבי, עובר בידוק לפני שהוא עולה. אנחנו נמצאים במצב שבו הם מבצעים מעצרים בתוך הכפרים.

עושים גם פעולות דיגיטליות שאני לא רוצה לפרט עליהן בגלל שזאת בקשת הצבא, אבל בסופו של דבר לבוא ולשמור בקו גדר או בקו הכיכר ולצפות שבזה אנחנו נצליח לעצור את המפגעים, בזה לא נצליח. כשסיפרו לי שמקימים את מגדל השמירה, שאלתי למה המגדל שמירה נועד? אז אמרו לי, אם יגיע ערבי, כדי שאפשר יהיה להגיד לחיילים שהערבי מגיע. אמרתי, אבל הצומת לא סגורה לערבים, אז אמרו לי, הרמנו ידיים. זו פחות או יותר רמת המבוכה שאני חשתי בה בהתחלה. היום כבר מבינים שמה שקורה שם בכיכר נועד יותר לרצות את מי שביקש את זה. אני לא חושב שיש מישהו שמאמין שזה מה שיתן את הפתרון.

לעשות יותר ויותר פעולות לאורך הציר, בתוך הכפרים הערבים ונגד תשתיות כאלה ואחרות. בסופו של דבר צריך לזכור שכמו שיש פה רצף פיגועים, אז היתה תקופה שהיה רצף פיגועים בקרית ארבע שהתחיל לפני זה, ויש פיגועים כל הזמן בירושלים, ובסוף השאלה היא מה אנחנו עושים עם העובדות האלה ולאן אנחנו לוקחים את זה. אני מקווה שאנחנו פה במועצה מצליחים לנתב את העשייה לכיוונים חיוביים ומשמעותיים ומצליחים בזה להתגבר. זה עיקר המאמץ כרגע.

להגיד לך שאני יודע לעשות משהו בתחום הביטחון, שהצבא או המשטרה לא עושים או השב"כ לא עושים? זו לא האחריות שלנו ואנחנו לא עושים את זה.

אנחנו מנסים לעזור להם במה שאנחנו יכולים. זה בגדול. אם יש עדכונים ספציפיים אז אנחנו דואגים להפיץ אותם גם דרך הפייסבוק וגם דרך האתר של המועצה וגם דרך האפליקציה. מיותר לציין שהמוקד עובד שעות נוספות בכוח אדם מתוגבר, ומיותר לציין שבגוש עציון אפילו לא חושבים ועושים פה איזשהו מענה תקציבי לסיפור הזה. אנחנו מבחינתנו מחכים לפסק הדין שינתן על ידי בית המשפט ואז נשקול את צעדנו.

50

ישיבת המועצה המקומית אפרת - מס'

1.12.15

קריאה: הוגשו כבר סיכומים?

עודד רביבי: הוגשו כבר סיכומים לפני למעלה מחצי שנה. ביולי הוגשו סיכומים ואנחנו מחכים

שיגיע פסק הדין, לראות מה אנחנו עושים. זה בגדול. שאלות?

מיכאל דהן: בנושא הביטחון, אני חושב שאחד הדברים שאפשר להעלות בפני אנשי הביטחון,

מכיוון שחלק גדול של הפיגועים זה פיגועי דריסה ועכשיו גם סכינאות, לפחות את נושא פיגועי הדריסה אפשר לצמצם בזה שהאוכלוסיה הערבית צריכה להבין שאם ימשיכו להיות פיגועי דריסה אז רכבים לא ינועו על ציר 60 בכלל. אולי זו צריכה להיות ההנחיה. קודם צריכה להיות אזהרה. אני לא חושב שאני הולך בכיוון של להעניש כבר אלא בכיוון של אם יש החרפה בעניין, אז צריך לקחת בחשבון גם את הנושא שהאוכלוסיה הפלשתינאית תתנהל - - -

דובי שפלר: זה לא מספיק חריף בעיניך, מיכאל, מה שקרה עד עכשיו?

מיכאל דהן: מספיק חריף. אני חושב שבהחלט יש לי מה להגיד בעניין. אני אומר שאם אני

רוצה להקשות על האוכלוסיה הפלשתינאית את החיים, הם צריכים להגיע לעוד איזשהו משהו בנושא של - - -

עודד רביבי: עם כל מי שדיברנו, ממפקד האוגדה ועד ראש ממשלה, כולם נמצאים כל הזמן

בדילמה עד כמה לעשות ענישה קולקטיבית ועד כמה ענישה פרטנית. בהבנה שיש ילדה בת 14 שמוציאה זוג מספריים ודוקרת מישהו בשוק, אז מה, אתה תלך, תעניש את כל הכפר שלה? הם אפילו לא מודעים לזה שהגברת יוצאת לדקור.

אבי חדידה: אבל עודד, זו לא ענישה. אתה מפריד את הכבישים. זה מה שנעשה בשנים

הקודמות. לפני כמה שנים ציר 60 היה חסום - - -

עודד רביבי: הפרדת כבישים, ההערכה של הדרג המדיני היום זה שזה דבר שהוא לא יכול

להעביר אותו. הוא גם לא רוצה להעביר אותו כי הוא אומר, ברגע שאתה מפריד, אז אתה יוצר מצב שכל הרכבים שנעים על הכביש הם רכבים ישראלים ואז כל אחד יכול להיות מטרה. אם הערכת המודיעין לפני שלושה חודשים היתה שהרשות הפלשתינאית נמצאת, וזו ישות שאפשר לסמוך עליה ולא האמינו שאבו מאזן ילך לפרק את הרשות הפלשתינאית. הערכת המודיעין נכון לשבוע שעבר, בשיחה עם אלוף הפיקוד, היא שיש סכנה שהרשות פשוט תקרוס. לא משנה כרגע מה אבו מאזן עושה, שהרשות קורסת. עכשיו השאלה היא אם מדינת ישראל, יש לה אינטרס שהרשות תקרוס או לא תקרוס. יש כאלה שאומרים, שתקרוס, מה 51

ישיבת המועצה המקומית אפרת - מס'

1.12.15

אכפת לי. יש כאלה שאומרים, אז מה, אני עכשיו אהיה אחראי להתחיל לפנות זבל משכם? ומה קורה עם כל הנשקים שיש ברשות הפלשתינאית ומה קורה עם בתי הכלא של הרשות הפלשתינאית ומה קורה עם המשטרה של הרשות הפלשתינאית? בסוף, כולם ברור להם שכל החיצים וכל האצבעות יופנו למדינת ישראל. אין תשובות בית ספר ואין תשובות נכונות ומנסים למצוא את שביל הזהב, שאני אומר בכנות, אני לא יודע מה המתווה שם. מי שצריך לקבל את ההחלטות מקבל את ההחלטות. אלה שני הוקטורים שבהם בין לבוא ולבודד ולהפריד ואז ניצור מצב שכל אחד הוא בינגו, לבין ליצור מצב שמנסים לעשות טיפול נקודתי ולמצוא את המפגעים, את המסיתים בעיקר. פער שני הוא בין לפרק את הרשות הפלשתינאית או לתת לה להתפורר לבד לבין לנסות להציל אותה. אני חושב שכל אחד מאיתנו הוא לגיטימי והוא יכול לטעון בלהט שהוא יודע את הדברים ומה צריך לעשות. המציאות בקטע הזה היא לא פשוטה. בסוף אנחנו צריכים להבין מה התפקיד שלנו, וההבנה של התפקיד שלנו לבוא ולייצר כמה שיותר בהירות לתושבים, לבוא ולתת כמה שיותר מעגלי חוסן ותמיכה למי שנפגע ולמי שצריך את זה ולנסות לעשות כמה שיותר עשייה שהיא לא קשורה לסיפור הזה כדי שאנשים יוכלו להמשיך בשגרה, כי בסוף מי שעסוק ומי שעושה, פחות מפחד ופחות מתמודד. מי שיושב בטל ויש לו זמן לחשוב ולגלוש ולראות עוד ועוד תמונות, יכול להגיע למחוזות שאחר כך קשה מאוד להוציא אותו מהם וזה מה שאנחנו מנסים לעשות.

עוד משהו? תודה רבה לכולם. שיהיה ערב טוב, בשורות טובות.

הוקלט ותומלל ע"י חבר המתרגמים הבינלאומי

מאשר: ________________________

עודד רביבי