פרוטוקול ועדת ישיבת מועצה מס' 6
פרוטוקול ישיבת המועצה המקומית אפרת - מס'
יום שני, ז' סיון ה'תשע"ו, 13 ביוני 2016
נוכחים: עודד רביבי - ראש המועצה
דבורה גיני מלכי - חברת מועצה
מנחם שפיץ - חבר מועצה
מיכאל דהן - חבר מועצה
דובי שפלר - חבר מועצה
אבי חדידה - חבר מועצה
אורית סמואלס - חברת מועצה
דורון כהן - חבר מועצה
נעמה טל - חברת מועצה
משתתפים: עקיבא סלבצקי - יועץ משפטי
תמיר פוגל - מבקר המועצה
שרון הורוביץ - גזבר המועצה
יהודה שווייגר - מנכ"ל המועצה
חיים מדינה - מנהל מחלקת גביה
סדר היום:
- חלוקת תעודות לנבחרת אפרת בכדורגל בנות.
- קבלת/גיוס תרומות.
- צו מיסים 2017 ואשרור החלטת מועצה מיום 10.2.2014 בדבר העלאה חריגה של סיווגי ארנונה של %6.5 ו- %2.5 לעסקים.
- אירוע לבני 90 באפרת.
- הנצחת הנופלים וככרות.
2
ישיבת המועצה המקומית אפרת - מס'
13.6.16
נושא החלטה אושר נמצא בעמוד
קבלת/ גיוס תרומות נדחה לדיון בישיבה אחרת 3-14 אישורי תב"רים אושרו שני התב"רים: אושר בפה אחד, אין 14-15
1. התאמת נגישות מתנגדים ואין נמנעים
פרטנית לתלמיד
2. ציוד תקשורת
לבתי הספר
צו המיסים אושרה העלאת ארנונה בכל אושר בפה אחד, אין 15-25 הסיווגים למעט אדמת מתנגדים ואין נמנעים
בניין ב%5.73 ולעסקים
ב%2.5 מעבר להעלאה
האוטומטית של משרד
הפנים.
ארנונה דיפרנציאלית עקיבא ושרון צריכים 23
לבחון
נציגות כח אדם במכרזי אושר לאיריס חזן, עובדת אושר בפה אחד, אין 26
מועצה
משאבי אנוש להיות נציגת מתנגדים ואין נמנעים
כח אדם במכרזי כח אדם
במועצה
עדכונים בנוגע לפריצות 27-30
באפרת
עדכונים כלבים 30-32
משוטטים
ועדת ערר אושר מינויו של עו"ד אושר בפה אחד, אין 32-33 מיכאל עופרי לחבר בועדת מתנגדים ואין נמנעים
ערר במקום עו"ד אהרלה
בארי
עדכונים הנצחת 33-37
הנופלים
ציון ימי ההולדת של בני 37-41
+90
3
ישיבת המועצה המקומית אפרת - מס'
13.6.16
ישיבת המועצה
קבלת/ גיוס תרומות:
עודד רביבי: רבותיי, ערב טוב, אנחנו מתחילים. אתה רוצה להתחיל עם התרומות?
עקיבא סלבצקי: כן. על רגל אחת הנושא הזה של משכן אליהו שבה לתרום לנו, שהוא בעצמו גם כן
קבלן שבונה ומשנה תב"ע, בעצם חידד אצלי את הנושא הזה שצריך קצת אולי לפתח כאן אולי להתייחס אליו, הנושא הזה של תרומות שאנשים תורמים למועצה. יש בהרבה רשויות נוהל של תרומות, אני בעצמי הכנתי גם לרשויות אחרות נוהל כזה, שבעצם בא לומר שאנחנו כמובן מקדמים בברכה תרומות, אבל לא מכל אחד ולא בכל מצב. צריכים לבדוק שזה לא מישהו שנמצא איתנו ביחסים מורכבים, שאז התרומה אולי יכולה להתפרש כשוחד מסוים וכו', וכו'.
עודד רביבי: קבלן למשל?
עקיבא סלבצקי: כן, למשל בדיוק ברשות אחרת התברר לי שיד ימין לא יודעת מה יד שמאל עושה,
אבל קבלן אחד שמתמודד במכרזים בדיוק תרם סכום גדול לקרן החסד של המועצה לתרום לעניים וכו', וכו'. יכול להיות שבא ממטרות כשרות לגמרי, אבל דברים כאלה צריכים להיבדק יותר ביסודיות. ולכן ההמלצה היא שיהיה לנו ועדת תרומות שתהיה מורכבת ממנכ"ל המועצה, יועמ"ש וגזבר, שבעצם אנחנו ניתן חוות דעת לפני שנותנים את התרומה. כאשר בעצם קודם כל המבקש לתרום יענה על איזה שהוא שאלון שמספר לנו פחות או יותר מה הקשר שלו לרשות, איזה פעילות הוא עושה ברשות, ולפי זה אנחנו בעצם נוכל יותר בקלות לקבוע, האם יש פה איזה שהוא ניגוד עניינים או יש פה איזה שהוא אינטרס יוצא דופן לתת את התרומה, כדי שנוכל להמליץ על מתן התרומה. וזה בעצם יוצר גם איזה שהיא שקיפות מסוימת, ובבדיקה יותר מעמיקה לראות בעצם מה קורה למה הוא תורם. זה בעצם הנוהל הקצר שהכנתי. שוב יש שאלון שהוא צריך להתייחס לאיזה מקרקעין יש לו בתחום המועצה, איזה פעילות, וכו'. זה בגדול.
דובי שפלר: האם זה נוגע למשל לקרן לפיתוח אפרת?
עודד רביבי: בוודאי.
דובי שפלר: זאת אומרת מי שרוצה לתרום לקרן לפיתוח אפרת יצטרך גם לעבור את התהליך
הזה?
דבורה גיני מלכי: אי אפשר לתרום למועצה ישירות עד כמה שאני מבינה?
4
ישיבת המועצה המקומית אפרת - מס'
13.6.16
עקיבא סלבצקי:אפשר.
דובי שפלר: עכשיו לפי הנוהל אפשר.
עקיבא סלבצקי: אפשר. לא, אפשר לתרום גם ישירות למועצה, באופן עקרוני זה אפשרי יש
מקומות שזה קיים, אולי אצלנו פחות. אני חושב שנכון יהיה להחיל את זה גם על הקרן לפיתוח אפרת כל זמן שיש לך קשר למועצה.
דובי שפלר: אני חושש שהנייר הזה יבריח תורמים בקרן לפיתוח אפרת, במועצה אני מבין
אבל לתרומה בקרן אני חושש שזה יבריח תורמים.
עקיבא סלבצקי: האמת היא לא חשבתי על זה לפני הדיון.
דבורה גיני מלכי: האם מדובר על כל תרומה או מעל סכום מסוים?
עקיבא סלבצקי: אני לא חושב שזה קשור לסכום, עוד פעם אדרבא אם זה סכום קטן יהיה יותר
קל להעביר את זה יותר מהר. אני לא חושב שתורם יירתע, אין פה איזה דברים שפוגעים בפרט איזה מידע חסוי, אדם יש לו נכס הוא יגיד אם יש לי נכס בישוב, אין לי נכס בישוב, זה גם לא מה שמרתיע אותי. אדם שיש לו עסקים, נניח הוא נמצא באיזה התקשרות עם המועצה, נניח הוא זוכה במכרזים שלי לאיזה שהוא שירות והוא אחרי זה מחליט לתרום לי, פה אני צריך לבדוק אם זה נכון לקבל.
יכול להיות שדבר כזה אני אגיד לו, בשביל לשמור על טוהר המידות פה עדיף לא לקבל את התרומה ושימשיך להתמודד במכרזים, או שאני אומר לו או זה או זה.
זאת אומרת אני חושב שבעיקר במצבי קיצון אנחנו נסרב לקבל תרומה, רוב המצבים הרגילים אני לא חושב שתתעורר הבעיה. למשל גם משכן אליהו אם אתם שואלים אותי בלי לבדוק זה שיש לו פרויקט והוא בונה, אם הוא יבוא לתרום לי אחרי שהוא שינה תב"ע וקיבל מה שהוא צריך או בא לתרום בית כנסת לציבור, אני לא הייתי מונע את זה ממנו. בשלב המוקדם הזה שהוא עוד נמצא בהליכי שינוי תב"ע, כמו שאמרתי לכם בדיון הקודם, פה לקבל ממנו תרומה בשלב הזה כשהוא תלוי בי לשינוי תב"ע, זה מתחיל להיות בעייתי. אוקי? אז כמובן המטרה היא פה לא לשתק את המצב.
מנחם שפיץ: למה זה עולה אולי הפסדתי משהו?
עקיבא סלבצקי: זה עולה בגלל משכן אליהו, שבעצם מצד אחד מבקש שינוי תב"ע, ובאותה מידה
בתום לב גמור גם בא לתרום בית כנסת, וכשרואים את שני הדברים על אותו נייר זה לפעמים נראה לא טוב. וזה יכול גם להתפרש לא טוב כשיבוא איזה שהוא 5
ישיבת המועצה המקומית אפרת - מס'
13.6.16
מבקר. אלה נושאים רגישים, אין בהם כללים ברורים של משרד הפנים גם לא של, אני בדקתי במנהל התכנון, הם בעצמם מנסים לגבש מדיניות.
מיכאל דהן: אבל דווקא במקרה של משכן אליהו, אנחנו הכנסנו את זה עוד לפני שבכלל.
עקיבא סלבצקי: לכן אמרתי, הכל נקי פה, וכמו שאמרתי בדיון ההוא, אנחנו בעצמנו רוצים את
החלק המסחרי שהוא בונה, כי אנחנו חושבים שזה משרת את הציבור. אני אתן לכם עוד דוגמה שמתעוררת ברשויות אחרות שהיא קצת מקצינה את הבעייתיות.
אדם יש לו תב"ע לבנות, על פי התב"ע יכול לבנות עשר קומות, אוקי? הוא בתל אביב הוא רוצה לבנות 14 קומות. באה הרשות אומרת לו תשמע בעשר קומות זה מחייב עוד גני ילדים, תבנה גן ילדים בקומה ראשונה, אוקי?
קריאה: זה מה שאנחנו - - -
עקיבא סלבצקי: אז אני אומר המצבים האלה גם משרד הפנים מבין שזה למשל מצב שהוא כשר
לבקש ממנו, כי הוא בעצם מעמיס עוד יחידות דיור על הסביבה, הוא צריך להיות זה שיממן את התוספת, למה שהציבור יישא בזה כשהוא מרוויח המון דירות?
בקיצור יש פה שאלות לא פשוטות שאין להם הכרעה ברורה, ואנחנו ננסה בעצמנו לגבש מדיניות תוך כדי.
מנחם שפיץ: מה קורה בכיוון השני, אחרי שנותנים את התרומה והוצאת כסף, שהגיע הזמן
להוציא את הכסף הזה של התרומה?
דובי שפלר: רק שהוא נותן את זה בשווה כסף, הוא בונה בניין, יכול להיות שהוא בונה בניין.
עקיבא סלבצקי: שוב, התרומה יכולה להיות ייעודית והיא יכולה להיות לא ייעודית.
מנחם שפיץ: היא ייעודית.
עקיבא סלבצקי: אז צריכים להוציא אותה למטרה, זה ברור שאתה צריך להוציא אותה למטרה
שהיא ניתנה, כן?
מנחם שפיץ: אוקי, בסדר, עכשיו אני הופך להיות הקבלן של אותו פרויקט, אני המועצה?
עקיבא סלבצקי: עוד פעם, נניח שאתה קיבלת כסף.
מנחם שפיץ: תרומה עבור בית כנסת- - -
עקיבא סלבצקי: בוא ניקח דוגמה, בא בלאושטיין תורם מאה אלף דולר כדי לבנות בית כנסת
בדגן, אז קיבלת את זה למטרה מסוימת אתה כבול לדיני מכרזים אתה מפרסם מכרז לקבלן שיבנה.
מנחם שפיץ: זאת אומרת שהמועצה צריכה עכשיו לנהל את הפרויקט?
6
ישיבת המועצה המקומית אפרת - מס'
13.6.16
עקיבא סלבצקי: נכון.
עודד רביבי: דקה אז בואו, אני מציע לעשות סדר גם נוכח השאלה של דובי וגם נוכח ההבהרה
שאתה מבקש מנחם. בעצם מה שמדובר פה, זה על תרומות שהם גדולות לפרויקטים שמשחררים את המועצה מהוצאה מסוימת, או שהם בעצם מצריכים שיתוף פעולה של שינוי או מתן היתרי בנייה. אוקי? עכשיו לא כל תורם שבא ותורם לקרן אפרת, אתה יכול ישר לקשור את הקשר של ניגוד העניינים או טובת ההנאה שממנה אנחנו מפחדים. כשבא קבלן והולך לבנות מרכז מסחרי, הוא משנה את הייעוד ואנחנו בעצם שותפים לסיפור הזה, אז יש שמה פוטנציאל, שמה אנחנו צריכים את השקיפות הזאת. ולכן להבנתי בכל אופן הנוהל נוסח כקבלת תרומות למועצה. וזה לא מה שאנחנו מבקשים להציג לכם, בסדר? אני לא הולך כרגע להחתים כל בן אדם שרוצה לתרום לקרן אפרת. יש לנו גם לא מעט תורמים שתורמים לקרן אפרת בעילום שם, מה אני אעשה עם אותם אנשים?
נעמה טל: אתה לא יודע את השם שלהם?
עודד רביבי: לא, אני לא יודע את השם שלהם.
דובי שפלר: הם יפסיקו לתרום.
עקיבא סלבצקי: אבל עילום שם גם אין חשש למצב הזה.
עודד רביבי: אבל בעילום שם גם אין לי חשש שהם יקבל ממני טובת הנאה.
נעמה טל: לא, השאלה היא בפני מי העילום שם, האם העילום שם הוא בפני- - -
עודד רביבי: העילום שם לצורך העניין בא עכשיו תורם או תורמת, שראו את הפרסום שאנחנו
צריכים מאה אלף שקל כדי להשלים את הגג בבית ההספדים בכפר עציון, העבירו את הכסף דרך בוב בעילום שם. כלומר אמרו לבוב אתה תהיה השליח שלנו קח את הכסף, אתה לא מגלה מי הכסף, וככה הכסף הגיע לקרן אפרת.
דובי שפלר: עכשיו אתה דורש חשיפה?
עודד רביבי: לא יודע מה, יש לי בשביל זה רואה חשבון, יש לי בשביל זה יועץ משפטי, מה
שאני מחויב אני מחויב. אבל כרגע התרומה הגיעה לקרן בלי שאני יודע מי, אז גם אין חשד שאני אתן לאותו בן אדם איזה שהיא טובת הנאה כי אני לא יודע בכלל מי הוא.
דובי שפלר: בגלל זה אני אומר שכדאי להחריג את זה, להחריג את הקרן מהנוהל הזה.
7
ישיבת המועצה המקומית אפרת - מס'
13.6.16
קריאה: עקיבא, לא יהיה נכון שגם נציגי ציבור - - -
עקיבא סלבצקי: זה מסרבל סתם, אני לא חושב שצריך, זה ועדה מקצועית.
דובי שפלר: בלי לפגוע חס ושלום בטוהר ליבם ומחשבותיהם ומעשיהם של שלושת האנשים
המכובדים שהם חברי הוועדה, בסוף זה שלושה אנשים שהם בתוך המועצה.
עקיבא סלבצקי: כן אבל זה אנשי מקצוע, זה לא נבחרי ציבור.
שרון הורוביץ: עקיבא, עוד דבר אחד שייתרת, ולפי דעתי הוא יעזור מאוד גם כדאי לתמחר את
זה. זאת אומרת נגיד בית כנסת יכול לצאת למכרז, הוא נותן קרקע לתרומה. אם הם נותנים קרקע לתרומה נותנים לבנות אז אפשר לעשות את זה גם בצורה של איזה הליך מכרזי. זאת אומרת אנחנו רוצים בית כנסת, אני רוצה איזה גודל, לעשות איזה שהוא גם עניין, ויכול להיות שהוא באמת יהיה יחיד.
עקיבא סלבצקי: דובי, אפשר להוסיף זה, אני חושב שזה מסרבל זה אומר שתלויים בעוד בן אדם.
דובי שפלר: כן אבל אם אתה רוצה לדבר על טוהר מידות אז תשים.
עקיבא סלבצקי: בוא נאמר מישהו מהציבור זה לא נבחר ציבור, זה אתה מבין, כן?
קריאה: בסדר גמור, לא חייב להיות נבחר ציבור.
עקיבא סלבצקי: לא אכפת לי, זה בסדר.
דובי שפלר: לא נעים להגיד, יהודה, נגיד שאתה לא אבל יהודה ושרון, לא יהודה ושרון אלא
מנכ"ל וגזבר.
עקיבא סלבצקי: מה איתם?
דובי שפלר: הם יש להם את כל האינטרס בעולם.
עקיבא שפלר: שהתרומה תגיע.
דובי שפלר: שהתרומה תגיע.
עקיבא שפלר: ובשביל זה יש יועמ"ש.
קריאה: שאין לו אינטרס.
דובי שפלר: אם אנחנו מוציאים נוהל - - - ולכסות את עצמנו בכל צורה.
עקיבא סלבצקי: מה ההצעה?
דובי שפלר: מנחם, מה הצעת נבחר ציבור?
עקיבא סלבצקי: נבחר ציבור בטח זה לא.
דובי שפלר: לא נבחר, נציג ציבור.
מנחם שפיץ: מה היתרון - - - את התרומה הזו דרך המעצה ולא דרך קרן אפרת?
8
ישיבת המועצה המקומית אפרת - מס'
13.6.16
עקיבא סלבצקי: אני לא אמרתי שיש, אני מדבר בהנחה שזה מגיע למועצה, בן אדם מתעקש. אני
גם לא חושב שיש בזה הרבה היגיון, כי למשל סעיף 46 וזה שהוא נתן לרשות מקומית הוא לא יקבל לדעתי.
מנחם שפיץ: הוא לא יקבל?
עקיבא סלבצקי: הוא לא יקבל, אולי בקרן כן אבל ברשות מקומית לדעתי הוא לא יקבל.
דובי שפלר: אני לא מכיר אנשים שיכתבו לך מה שכתבת בסעיף.
מנחם שפיץ: אז סעיף 46 לא קיים אז אם ככה?
דובי שפלר: סעיפים 4 ו- 5 אתה מכיר אדם סביר שיענה עליהם ב- לא?
עקיבא סלבצקי: רגע שנייה דובי תן לי רגע לענות לו.
דובי שפלר: שיענה עליהם ב- כן?
עקיבא סלבצקי: רק שנייה. אני חושב שלא, אני לא חושב שזה קיים ברשויות מקומיות, תאגידים
שקשורים לרשות מקומית בשליטה מלאה לדעתי גם לא.
מנחם שפיץ: איפה עוד זה קיים הדבר הזה אם ככה?
עקיבא סלבצקי: אז קודם כל הנה הבאתי לך דוגמה של משכן אליהו, שבן אדם רוצה.
מנחם שפיץ: לא, לא, לא, באיזה רשות?
עקיבא סלבצקי: בשומרון עשינו את זה לא מזמן, למשל אני עשיתי. זה מתעורר בתל אביב,
מתעורר בהרבה מקומות. שאדם רוצה לתרום לעיריית ירושלים דווקא כי הוא בונה על נכס ששייך לעניין למשל, אוקי? זה לא עוזר לתת לפעמים לקרן אחרת כשאתה רואה נכס ששייך לרשות בעצם הכסף הולך לרשות, אז השאלה הזאת מתעוררת. עוד פעם אני לא אגיד לך שבמקומות אחרים נתקלים בזה 20 פעם בשנה כן?
מנחם שפיץ: אתה יודע כמה פרויקטים באפרת שהקרן השתתפה בהם שייכים למועצה?
עקיבא סלבצקי: נכון.
מנחם שפיץ: אם זה הבית הספדים או שזה בגוש עציון - - - או אם זה מטה הנוער, או אם זה
ELSE WHAT KNOW T'DON .I
עקיבא סלבצקי: עוד פעם עובדה שלמשל בלאושטיין לא רצה לעבור דרך קרן אפרת, רצה לעבור
דרך המועצה כי רק על המועצה הוא סומך, אוקי? כל אחד והשיקולים שלו, אחד סומך על זה יותר אחד סומך על זה פחות, והוא יודע שלמועצה יש כיס עמוק שחס ושלום לא יקרה שום דבר על הכסף ולא יעלם לו הכסף. כל אחד והחשבונות 9
ישיבת המועצה המקומית אפרת - מס'
13.6.16
שלו. ויכול מאוד להיות שלא שווה להעביר דרך המועצה, ואנחנו נדון בנוהל הזה פעם בשנתיים או בארבע שנים, יכול להיות. דובי אתה היית באמצע משהו?
מנחם שפיץ: צריכים גם לחשוב לא רק על היום, גם צריך לחשוב קדימה מה המשמעות של
דבר כזה, זה הכל.
עקיבא סלבצקי: בוא תסביר, ממה אתה מפחד?
מנחם שפיץ: זה לא שאני מפחד, אני לא מפחד משום דבר.
עקיבא סלבצקי: מה יקרה?
מנחם שפיץ: אני רק אומר, היום זה עודד, בעוד שש שנים זה יהיה משה פיפיק, לא יודע מי זה
יהיה.
עקיבא סלבצקי: ומה הבעיה איתו?
מנחם שפיץ: לא יודע, יבוא קבלן כזה, לא יודע, לא יודע, אני חושב שזה.
עקיבא סלבצקי: אז להיפך אז אדרבא, אני חושב שהדבר הזה נותן איזה פיקוח.
מנחם שפיץ: לא אני לא חושב.
עקיבא סלבצקי: אתה לא חושב?
מנחם שפיץ: לא.
עקיבא סלבצקי: לא?
מנחם שפיץ: לא.
עקיבא סלבצקי: טוב מי שרוצה לעבוד על ועדה יכול גם את זה לעשות את יודע אפשר, אנחנו לא
יודעים הכל, יש דברים אתה יודע אפשר לסגור בכל מיני צורות.
דורון כהן: לכן דווקא מה שדובי אמר להכניס עוד מיהו שהוא לא קשור לעובדי מועצה,
מישהו חיצוני לגמרי, זה תומך במה שעקיבא אומר.
עקיבא סלבצקי: זה בסדר רק אתה יוצר מצב של הרכב זוגי.
דובי שפלר: עקיבא, סעיף 4 ו- ,5 אתה מכיר אדם סביר שיכתוב כן יש נגדי הליכים פליליים
מנהלים אזרחיים? אתה מכיר מישהו כזה?
עקיבא סלבצקי: הוא לפחות מצהיר אתל זה.
קריאה: הוא חייב להצהיר.
דובי שפלר: בוא נגיד שהוא השתכר, זה לא הצהרה, אתה לא ביקשת ממנו.
עקיבא סלבצקי: זה בינו לבין המועצה, במועצה קטנה שלנו אולי אנחנו יודעים לבד אבל אתה
יודע.
10
ישיבת המועצה המקומית אפרת - מס'
13.6.16
עודד רביבי: דובי, בשביל מה הטופס הזה? הוא בשבילנו, בסדר? עכשיו אם בן אדם חותם
ומשקר לי, אני אגיד שקיבלתי את התרומה על סמך ההצהרה שלו. הרי בסוף מה אני רוצה? אני רוצה שלא יבואו ויגידו שאני קיבלתי תרומה ובתמורה לזה נתתי משהו, ואז תחטוף על הראש כמו ועדת המינויים.
נעמה טל: אבל למה זה מעניין אותנו האם תלוי ועומד נגדו הליך פלילי?
עקיבא סלבצקי: לא, זה מצידי.
נעמה טל: מול המועצה?
עקיבא סלבצקי: קחי לדוגמה אני לא התובע העירוני, אוקי? בוא נגיד שאני אפילו לא יודע.
נעמה טל: לא אבל בסעיף 5 זה לא ברור שזה מול המועצה?
עקיבא סלבצקי: רגע נעמה. כתוב, כתוב.
נעמה טל: חמש לא.
עקיבא סלבצקי: כן. את יודעת מה אולי 5 את צודקת, כי פה עוד פעם אני אגיד לך למה.
נעמה טל: אתה רוצה לדעת שהם לא קרימינאל, בסדר.
עקיבא סלבצקי: בדיוק, בוא נגיד שמדובר באיזה.
נעמה טל: ואם אני קרימינאל?
עקיבא סלבצקי: רגע, בוא נגיד שזה איזה שהוא אוליגרך, לא רוצה להגיד מועצה.
נעמה טל: שרוצה להעביר כספים, כן?
עקיבא סלבצקי: שמנהל לא יודע קרטל סמים או הוא גנגסטר ברמה גדולה, אני רוצה לדעת ממי
אני מקבל. גם יש תרומות כאלה שפתאום מגיעות לרשויות מקומיות של אנשים שרוצים אחרי זה להשתלט לך על עסקי פינוי האשפה וכל מיני דברים, אוקי? לכן זה לא רק בא לבדוק ניגוד עניינים, זה לראות שלא מסתבכים עם מישהו שלא היית רוצה לעבוד איתו, אוקי? גם זה יש.
דובי שפלר: הפחד שלי שהנוהל הזה במקום לקרב ירחיק.
עקיבא סלבצקי: מה הוא לא?
דובי שפלר: במקום לקרב ירחיק. מי ירצה להתחיל להתפשט בפני המועצה על כל הסעיפים
האלה? להתחיל להצהיר את כל ההצהרות על מה יש לי, ומה אין לי, ומה תבעו אותי ומה לא תבעו אותי, והאם יש התיישנות או אין התיישנות? ואז הוא ילך לקרן אפרת שם הוא יכול לתרום בלי בעיות.
11
ישיבת המועצה המקומית אפרת - מס'
13.6.16
עקיבא סלבצקי: אני חושב שמנהל תקין מחייב אותו, עם כל הכבוד. אני אומר שוב אני בדיוק
בחודש הזה נתקלתי במקום אחר, בקבלן שמתמודד במכרזים של רשות מקומית אבל תורם לקרן החסד שלה הרבה כסף, ואף אחד לא קישר אומנם, מי שמתעסק בזה לא מתעסק בזה, אבל באיזה שהוא שלב- - -
קריאה: אם אף אחד לא קישר זה משהו שהייתי דן עליו.
עקיבא סלבצקי: נכון אבל הנותן מקשר, וכשפתאום ועדת מכרזים מישהו שואל עליו שאלות לא
טובות בוועדת מכרזים אז פתאום הוא מעלה טענות, מה איך אתם לא מתביישים לדבר עלי ככה שאני לא ישר, שאני מנסה לזכות במכרז שלא כדין? אני תרמתי לכם 50 אלף שקל בחודש שעבר.
אבי חדידה: זה אותו דבר, אז מה זה אומר?
עקיבא סלבצקי: בסדר אני אומר זה מורכב זה לא פשוט, זה גם יוצר מצב שלא נעים לך לפעמים
להגיד לא לבן אדם או לטרוק דלת בפני בן אדם. יש מצבים שאתה אומר הבן אדם הזה מתמודד עם מכרזים שלא יתרום לי, אוקי? וכל מקרה צריך לדון לגופו, אני לא מתיימר עכשיו להגיד כללים חותכים. אבל דובי אם יש לך עוד פעם ביקורת על שאלה מסוימת אפשר לנסח אחרת, אני מוכן לדון בכל שאלה ושאלה, יכול להיות שיש משהו שאפשר לנסח אחרת.
דובי שפלר: אמרתי, אחד אני מפחד שזה ירחיק תורמים. שתיים, כדי שזה יהיה יותר נקי
כלפי חוץ אז אולי להוסיף עוד איזה שהוא נציג ציבור.
מיכאל דהן: במקרה כזה שהם לא רוצים לחתום אתה יודע שיש בעיות תפנה לקרן אותם
לקרן אחרת בתוך אפרת.
שרון הורוביץ: צריכים להיות מאוד זהירים.
דובי שפלר: אם מישהו נדחה מהמועצה המקומית לשלוח אותו לקרן אפרת, פה כנראה שיש
בעיה.
שרון הורוביץ: עושים אירוע המוני אנחנו מקבלים חסויות אז לא נקבל חסויות? עושים RUN
LIGHT בתל אביב, הם לא ייקחו מאדידס כי יש להם ארבע חנויות של אדידס בתל אביב? צריכים מאוד להיזהר מהדבר הזה.
מנחם שפיץ: אפשר לבקש לדחות את זה לישיבה הבאה כדי שנוכל לברר לשאול שאלות?
עקיבא סלבצקי: אני פתוח להערות על זה, אם אתם חושבים שיש שאלה, אולי תחשבו על שאלות
נוספות, זה בסדר גמור.
12
ישיבת המועצה המקומית אפרת - מס'
13.6.16
דובי שפלר: בשביל השקיפות הייתי גם מכניס איזה שהוא סעיף שהוועדה צריכה להכין
פרוטוקול, כדי שאפשר יהיה לבדוק בעתיד.
עקיבא סלבצקי: אין שום בעיה רעיון טוב.
דובי שפלר: לא בהכרח לפרסם אותו מיד שהיא דנה, אבל שיהיה פרוטוקול.
עקיבא סלבצקי: זה מתבקש מאליו אבל טוב שיהיה כתוב גם, אני מסכים איתך.
דבורה גיני מלכי: עקיבא, על כל מאה אלף שקל תרומה על עשרת אלפים, זאת אומרת לדעתי זה
כן איך שהוא קשור הסכום.
עקיבא סלבצקי: שוב, המועצה לא מקבלת תרומות כאלה קטנות, אולי קרן אפרת כן, שוב
תרומות לפה זה דבר נדיר, אני מתעסק עכשיו במועצה. קרן אפרת תקבל את ההחלטות שלה איך היא מתנהלת, לכן אני לא מכיר דברים כאלה, אני מכיר דברים גדולים, בן אדם בא לתרום שלד, דברים כאלה. לכן אני לא חושב שאני אהיה פה פעמיים בשבוע בעניין הזה.
נעמה טל: אבל יש לנו מנגנון אם מישהו רוצה מחר לתרום 200 שקל למועצת אפרת, יש דבר
כזה?
עקיבא סלבצקי: 200 שקל?
נעמה טל: כן.
יהודה שוויגר: לא מכיר תרומה כזאת, לפחות לא בעשר שנים שאני נמצא שאתה תורם סתם לזה,
תורם בדרך כלל נותן למשהו מאוד ספציפי.
עודד רביבי: לא, יש תרומות שמתקבלות ברמה של ,500 אלף שקלים.
נעמה טל: 500 פסיק אלף.
עודד רביבי: 500 עד אלף שקלים, זה נכנס לגזברות כהכנסה מוציאים על זה קבלה לא
מחשיבים את זה כתרומה, זה הכנסה שנותנים אותה.
שרון הורוביץ: כן אבל לרשות אין דבר כזה בחשבונאות.
עודד רביבי: אבל איך אתה מקטלג את זה כ- מה?
שרון הורוביץ: הכנסות שונות.
עודד רביבי: הכנסות שונות?
קריאה: למה זה ניתן?
13
ישיבת המועצה המקומית אפרת - מס'
13.6.16
עודד רביבי: למה זה ניתן? למשל ניתן כחלק מהוצאות אירוח של קבוצות, קבוצות שאנחנו
יודעים שלמשל מגיעים אלינו באופן קבוע, אומר להם רבותיי אנחנו מוכנים אנחנו נשמח אבל תישאו בהוצאות של הכיבוד וזה, ,500 אלף שקל משלמים.
שרון הורוביץ: הנוצרים העבריים גם נותנים, ואנחנו יודעים - - -
עודד רביבי: אני מציע דבר כזה, עקיבא, דבר ראשון כל אחד קיבל עכשיו עותק של המסמך
הזה תיקחו תלמדו אותו. דבר שני עקיבא, תעשה לנו גם בדיקה טיפה מה קורה ברשויות אחרות. אני אומר עוד פעם בסוף.
עקיבא סלבצקי: הנוסח הזה יש בכמה רשויות, חדרה, נתניה.
עודד רביבי: בסוף זה בא מתוך רצון שחלילה לא ייגע בנו רבב.
נעמה טל: הרצון ברור, אבל אנחנו גם לשני הכיוונים, גם לא להבריח תורמים.
עודד רביבי: עכשיו מה שאני מבקש גם אבל זה לחדד את הזיקה בין המועצה לבין הנותן.
כלומר סתם דוגמה שאני ראיתי בגילה, אחד הפרויקטים החדשים שם של חיים זקן, תסתכלו אחוזת יניב, אז יש שם מגרש משחקים שנקרא פארק יניב, יש שם גנים של העירייה גן יניב עם שלט. כלומר ברור לך שחיים זקן בנה את כל המתחם, ועל הכל הוא שם את השם של הנכד שלו. אז איך שהוא בסוף עשו שם איזה שהיא.
נעמה טל: יניב.
עודד רביבי: יניב, הוא גם במקרה שוחה עם הילדים שלי. אבל כלומר זה ברור לך שם שהיה
הזרמת מזומנים מהקבלן לפרויקטים של העירייה, זה ברור.
קריאה: או שהוא בנה את זה.
נעמה טל: וזה לגמרי תקין דבר כזה?
עקיבא סלבצקי: טוב אז זה חוזר לשאלה שאמרתי לכם של 14 קומות במקום עשר ואתה עושה גן
ילדים, אוקי, זה בעיה, הרבה רשויות עושות את זה. אני אגיד לכם יותר מזה, יש רשויות שבכלל אין להם חקיקת עזר כמו שיש לנו של היטל ביוב וכו', וכו'. הם אומרים ליזם תשמע אתה בונה פרויקט תבנה את הביוב תעשה את הפארק, אין - - - לציבור. זה סוגיה מורכבת.
עודד רביבי: טוב עקיבא מה שאני מבקש, אני מבקש בסוף לחדד ולהגיד שהנוהל הזה נכנס
לתוקף במקרים שבהם המועצה נדרשת לעשות פעולה אקטיבית, כגון להוסיף תוספת אחוזי בנייה, כגון לשנות ייעוד של שטח. אוקי?
14
ישיבת המועצה המקומית אפרת - מס'
13.6.16
נעמה טל: רגע עודד אבל אם אני היום רוצה לתרום לך מיליון שקל, לא לך, למועצה, ובעוד
שנתיים לבוא לזה, אז אתה לא יכול לדעת?
עודד רביבי: אף פעם אני לא חוזה עתיד, בסדר? תמיד זה נבחן ברגע הנתינה, אוקי? זה הכל.
עקיבא סלבצקי: אני שומע מה שאתה אומר, לא הייתי מנסה לקבוע מתי זה חל מתי לא, אנחנו
נצטרך להפעיל פה את השכל הבריא, ויהיו מצבים שנגיד זה בכלל לא הסיטואציה ויהיו מצבים שנגיד כן. לנסות עכשיו לקבוע כללים לא אצא מכאן.
נעמה טל: אבל אתה מנסה לקבוע קריטריונים מצד אחד, ומצד שני אתה אומר השכל
הישר, אני לא כל כך מבינה מתי?
עקיבא סלבצקי: נעמה, אין פה קריטריונים מתי כן ומתי לא. הוא לא כתב לי את זה, כי זה דבר
שבאמת כל מקרה ייבדק לגופו ולאט לאט ייווצרו הכללים. אנחנו נצטרך כמו שלהביא לוועדת הנחות.
נעמה טל: השאלה אם זה לא משחק באש?
עקיבא סלבצקי: זה יותר טוב משלא יהיה כלום.
עודד רביבי: עקיבא, הנוסח צריך להיות יותר ממוקד, כשאתה כותב בסעיף :1 "המועצה
המקומית אפרת לא תקבל תרומה, אלא בהתאם לתנאים ולהגבלות הקבועים בנוהל זה ובכל דין", זה אומר שאני לא יכול לקבל שקל ממישהו שברחוב בא, בא התייר מארה"ב נתנו לו דולר, לפני שהוא עלה למטוס הוא בא להירשם נתן לה דולר, אני לא יכול לקבל ממנו את הדולר הזה. אתה באופן אוטומטי מכניס אותי למצב שאני עובר על הנהלים. אז לכן אני אומר הם צריכים להיות רלוונטיים לאירוע מסוים, כדאי שנדע מה האירוע הזה. בסדר?
דובי שפלר: אני גם חושב שסעיפים 5 ו- 6 בנייר שהתורם צריך למלא צריכים להתבטל.
עקיבא סלבצקי: בסדר, זה תעביר בכתב.
דובי שפלר: וממילא 8.3 ו- 9.2 כנ"ל.
עודד רביבי: קחו את זה הביתה תעבירו לעקיבא הערות, בישיבה הבאה עקיבא יתייחס לזה
ואז נעלה את זה לדיון פעם נוספת. תודה עקיבא. שרון, אתה רוצה תב"רים קודם? תב"רים.
אישורי תב"רים:
שרון הורוביץ: קודם תב"רים נעשה. שני תב"רים, אחד, התאמת נגישות פרטנית לתלמיד. אתם
יודעים תלמיד שבעל צרכים מיוחדים צריכים להכין לו משהו בכיתה, זה 18,400 15
ישיבת המועצה המקומית אפרת - מס'
13.6.16
מתוכם 8900 מהרשות. הגשנו קול קורא, זה על תב"ר אחד. תב"ר שני, הגשנו קולות קוראים למשרד החינוך לציוד מחשבים, לחידוש ציוד מחשבים בבתי ספר, קיבלנו 60 אלף שקל לכל בית ספר, לשלושת בתי הספר היסודיים, זה הכל.
עודד רביבי: מי בעד?
הצבעה
בעד – כולם
נגד – אין
כולם בעד אף אחד לא נגד, תודה רבה.
החלטה: אושרו שני התב"רים: התאמת נגישות פרטנית לתלמיד וציוד תקשורת לבתי הספר.
צו המיסים:
עודד רביבי: צו המיסים.
שרון הורוביץ: צו המיסים באפרת מוגש לפניכם פלוס בקשה לאישור ההחלטה מלפני כשנה
וחצי, פחות משנה וחצי, להעלאה חריגה של הארנונה. בזמנו המועצה קיבלה החלטה של העלאה חריגה של ארנונה של שש וחצי אחוז במגורים ושש וחצי אחוז בעסקים. במגורים בזמנו משרד הפנים והאוצר דחו את בקשתנו.
עודד רביבי: דחו באופן גורף, לא היה העלאה.
שרון הורוביץ: כן, לאף רשות. שנה שעברה היו רשויות שהגישו הפעם נתנו יותר, אנחנו שנה
שעברה החלטנו לנסות לדלג על הדבר הזה. השנה אנחנו מבקשים לאשרר את אותה החלטה שהיתה לקראת שנת .2015 לקראת 2017 אנחנו חייבים החודש לקבל את ההחלטה. בעסקים אנחנו לא מבקשים שישה וחצי, כי בזמנו אושר לנו כבר ארבעה אחוז, במסגרת אותה החלטת מועצה המשרד כן הסכים לכן אנחנו מבקשים השלמה לשש וחצי, שזה רק שניים וחצי אחוז, לכן אנחנו מבקשים לאשר בקשה. עכשיו הבקשה היא לא תהיה על שישה וחצי אחוז, כי יש השנה התאמה אוטומטית של ארנונה ב- ,1.77 ולכן אסור שהבקשה תהיה מעבר לשבעה וחצי אחוז, לכן אנחנו מבקשים רק 5.7 ולא שש וחצי כמו שקיבלתם. בקיצור ההחלטה שעומדת לפניכם.
דובי שפלר: כמו שהבנתי אתה מבקש על 2017?
שרון הורוביץ: העלאה חריגה במגורים .5.7
דובי שפלר: 5.7?
16
ישיבת המועצה המקומית אפרת - מס'
13.6.16
שרון הורוביץ: ושתיים וחצי בעסקים.
דובי שפלר: ושתיים וחצי בעסקים? למה?
שרון הורוביץ: למה? כי אנחנו גם מרגישים עכשיו וגם עומדים בעזרת ה' בפני אכלוס, וגם השנה
קשה לנו מאוד קיום המועצה, אם זה שעלינו בסוציו אקונומי שקיבלנו קיצוץ חזק מאוד במענק האיזון. אנחנו זקוקים לדבר הזה, אנחנו סך הכל במקום מאוד יחסית נמוך. ויש לנו פה טבלה אם מישהו רוצה אפשר לחלק לכולם, כל אחד יכול לקחת את זה איתו. שאנחנו עדיין במצב נמוך יחסית לרשויות דומות לנו, גם באזורנו וגם באזורים אחרים. בעזרת ה' האכלוס שיבוא אנחנו יודעים שזה אוכלוסייה שצורכת שירותים ברוך ה'.
דורון כהן: אבל יכול להיות שזה גם יוריד את הסוציו אקונומי?
שרון הורוביץ: הסוציו אקונומי ירד אולי בעוד 4-5 שנים.
עודד רביבי: זה פעם בחמש שנים.
קריאה: פעם אחרונה זה היה 2013?
שרון הורוביץ: כן, ,2011 פעם שעברה כן ב- 2013 בהסתמך.
עודד רביבי: אתה מדבר על העלאת ארנונה, סוציו אקונומי עלינו לפני שנה וחצי מאשכול 6
לאשכול .7 שבעצם בואו נאמר את האמת, סוציו אקונומי זה אחד האחיזות עיניים שעל פיהם עובדת הממשלה, כי הוא בודק את המצב הכלכלי של התושבים הוא לא בודק את המצב הכלכלי של הרשות. וכשאתה בא ואומר בסדר אתה העלית את הסוציו אקונומי שלי על סמך מדדים שאתה בחנת, והעלית אותי מאשכול 6 לאשכול ,7 נוצר פער תקציבי בגלל שהממשלה מקצצת בהכנסות, לא באופן אוטומטי אתה יכול להיכנס לכיס של התושבים ולהעלות ארנונה. במשך השלוש, ארבע שנים האחרונות הממשלה לא אישרה להעלות ארנונה חריגות.
אבי חדידה: מצד אחד, והמצד השני היא מקצצת לך במענקים.
עודד רביבי: כן, לא רק מקצצת במענקים גם מגדילה את ההשתתפות שלי, למשל במשרד
התחבורה ההשתתפות שלנו עלתה בגלל שעלינו מסוציו אקונומי 6 ל- סוציו אקונומי .7
שרון הורוביץ: קולות קוראים רבים אנחנו לא יכולים לגשת בכלל, בגלל הדירוג הסוציו אקונומי
שלנו. עכשיו בעזרת ה' אנחנו הולכים לקלוט החל משנת - - - תושבים רבים תושבים ברוכים, אבל אנחנו יודעים שאין לנו קורלציה מלאה, לא מלאה ולא 17
ישיבת המועצה המקומית אפרת - מס'
13.6.16
חלקית ולא מתקרבת של עסקים. ומימון הארנונה לזוגות שיש להם ברוכי ילדים לא מדגדג בכלל את הצרכים של משפחה, ואנחנו צריכים לחשוב על כל מיני אפשרויות. אז אנחנו חושבים על אפשרויות איך להשיג ולהתייעל והכל, זה לא מוריד מאיתנו, אבל המצב שיעור הארנונה פה הוא באמת לא מתאים.
עודד רביבי: בטבלה שהכינו לכם, אתם רואים שללא התוספת אנחנו מדורגים במקום עשירי.
קריאה: איפה איזה טבלה?
עודד רביבי: לקראת הסוף יש דף שהוא יחסית צבעוני. אנחנו מדורגים במקום עשירי ביחס ל-
14 רשויות שהשוו. כאשר גוש עציון נמצאים מתחתינו, אבל המקום לגבי גוש עציון הוא לא מדויק כי הוא חסר את מיסי הישוב שהתושבים משלמים. ואם אנחנו מעלים את התוספת המבוקשת פה אנחנו עולים למקום שמיני מבין ה- 14 שאתם רואים מי נמצא מעלינו, אתם רואים את סל השירותים שהתושבים פה מקבלים. וגם בסוף צריך לזכור שהפער הוא סדר גודל של שתיים וחצי שקל למטר.
מיכאל דהן: אני רוצה להיות מאלה שבאמת חושבים שצריך להעלות, כי אני חושב שבאמת
צריך לתת לתושבים שלנו יותר, זה לא כסף שיוצא ולא חוזר אליהם. אז בסופו של דבר ברוך ה' המועצה עושה, ואני מאמין שהיא תעשה עוד יותר.
שרון הורוביץ: אגב למה שאמר עודד, גוש עציון אם למישהו משנה לו את שיקול הדעת, פלוס
מיסי הישוב הם גדולים מאיתנו ב- 50 אחוז. זאת אומרת אם אצלנו זה 40 וכמה למטר יוצא אצלהם 60 מטר עם מיסי הישוב, כי מיסי הישוב מממנים עם זה ניקיון, תאורה, גינון, זה לא המועצה נותנת.
מנחם שפיץ: אז דירה ממוצעת נגיד -100 120 מטר?
דובי שפלר: זה לא דירה ממוצעת.
שרון הורוביץ: 150 מטר.
מנחם שפיץ: 150?
שרון הורוביץ: 150 מטר ממוצע נכון להיום ברשות.
מנחם שפיץ: זה כ- 300 שקל?
קריאה: לא, 150 כפול שלושה שקלים זה?
מנחם שפיץ: שניים וחצי.
קריאה: .42.66
18
ישיבת המועצה המקומית אפרת - מס'
13.6.16
עודד רביבי: לא, .45.09
מנחם שפיץ: וכמה כסף זה יכניס לקופה?
שרון הורוביץ: 850 אלף שקל בערך, 857 אלף שקל.
קריאה: וזה אחרי האכלוס שצפוי?
שרון הורוביץ: 857 אלף בכמויות הנוכחיות.
עודד רביבי: בכמויות הנוכחיות.
שרון הורוביץ: כן.
קריאה: כן אבל ב- 2017 כבר נגבה ארנונה?
שרון הורוביץ: לא בתחילת השנה.
עודד רביבי: כן אבל בואו שלא נתבלבל, כל הארנונה הנוספת שגובים מהשכונות החדשות רק
מגדילה את הפער, כי ארנונה למגורים לא מכסה את העלויות. ואתם רואים אתם מכירים את הנתונים בתקציב, הארנונה כל מה שאנחנו גובים הוא לא מכסה את השירותים שהתושבים מקבלים.
נעמה טל: בזמנו ביקשנו לבדוק אפשרות לבחון את העניין של ארנונה דיפרנציאלית לפי
מטר מרובע.
קריאה: גבייה דיפרנציאלית, בדיוק, למה לא עשינו את זה?
עודד רביבי: עקיבא התייחס לזה. עקיבא?
עקיבא סלבצקי: מה, סליחה?
עודד רביבי: גבייה דיפרנציאלית?
קריאה: אני רואה שירושלים כן עושה את זה.
עקיבא סלבצקי: כן, דיברנו על זה פעם קודמת, דיברנו לזה התייחסנו לזה.
נעמה טל: ו-?
עקיבא סלבצקי: אתה צריך להגיע למשרד הפנים לשר האוצר.
שרון הורוביץ: זה הליך הרבה יותר ארוך.
נעמה טל: זה שני הליכים בלתי תלויים הבנתי?
שרון הורוביץ: אגב אני יכול להגיד לכם בירושלים הדיפרנציאלי קיבל החלטת בית משפט, אם
מדובר בבית שלי למשל הגשנו בזמנו דרך חברת ערך, שהדבר הזה לא מותר יותר בשכונות החדשות בירושלים רק לבתים הקיימים, כי בית המשפט אמר עיריית 19
ישיבת המועצה המקומית אפרת - מס'
13.6.16
ירושלים לא תרמו. שם יש דבר מאוד לא הגיוני, דירה מעל 120 מטר מהמטר הראשון לא בצורה מדורגת, מהמטר הראשון הוא עולה ב- 50 אחוז.
נעמה טל: הם לא צריכים להיות שמה, אבל אם אנחנו אומרים תעריף אחד ל- 120 המטר
הראשונים ומ- 120?
מנחם שפיץ: בגבעת זאב יש דיפרנציאלי, בלי בית משפט בלי יועץ משפטי שאמר שזה אסור.
שרון הורוביץ: הוא לא אמר שאסור, אמר זה הליך מסובך. וברוך ה' בגבעת זאב, אמרתי בפעם
שעברה ואתה לא היית ואמרתי את זה לפרוטוקול, דווקא מגבעת זאב אני ממליץ לחברי המועצה לא ללמוד.
קריאה: זה מועצה עם חשב מלווה, זה מועצה עם- - -
נעמה טל: לא אבל השאלה היא כזאת, האם אנחנו יכולים להישאר בתעריף שאנחנו, או
התעריף הנוכחי או התעריף בתוספת ההעלאה המבוקשת באמת ל- 120 המטר מרובע הראשונים ותעריף גבוה יותר לשאר? שוב רק לשאר, מהמטר ה- 121 והלאה? להערכתי אם אתה אומר שהממוצע פה של הדירות הוא 150 מטר אז ההכנסות של המועצה יכול- - -
שרון הורוביץ: לפי דעתי אבל אני אומר לכם שנכס הוא ממילא ארנונה היא מדורגת, כי כל אחד
משלם אחרת בגלל גודל הדירה שלו, ממילא מי שיש לו גודל כבר משלם יותר הרבה, למרות שהוא לא צורך לפעמים שירותים מוניציפאליים.
נעמה טל: בסדר, אז אני מציעה, עודד, אני מציעה - - - את זה.
שרון הורוביץ: אבל לאגרת השמירה כן קיבלנו החלטה ואנחנו נעביר לפניכם, כן היתה פה
החלטה שאנחנו כן. כי שם באמת זה בכלל לא דיפרנציאלי, שם בעל דירה גדולה משלם כמו בעל דירה קטנה. לכן היה פה דיון לפני כמה ישיבות, וקיבלנו על עצמנו את ההנחיה שלכם להכין חוק עזר חדש שבו כן יהיה מקום לדירות, כי באמת היום אין הבדל בגודל הדירה, אבל ארנונה לכשעצמה מיכאל ומנחם להוריד לא משנה אותו דבר כל אחד יש לו דירה אחרת.
אבי חדידה: אבל העלאה היא תהיה לכולם? השאלה היא כזאת אני לא יודע, השאלה אם
אנחנו יכולים לחסוך את ההעלאה הזאת מכולם, בזה שאנחנו נעשה את זה בצורה דיפרנציאלית בהתאם לגודל לא לאזורים ואם זה אפשרי?
נעמה טל: למה הוא רוצה לחסוך?
20
ישיבת המועצה המקומית אפרת - מס'
13.6.16
אבי חדידה: בן אדם שגר בבית של מאה מטר סביר להניח שיש לו פחות אמצעים מבן אדם
שגר בבית של 400 מטר או 300 מטר.
שרון הורוביץ: אבל לכן הוא ישלם רק על מאה מטר ולא על 300-400 מטר.
אבי חדידה: בסדר אבל העלייה תשפיע גם עליו.
שרון הורוביץ: אבל בשליש מאשר זה שגר ב- 300 מטר.
אבי חדידה: בסדר אוקי אבל עדיין תהיה לו עלייה, השאלה אם אנחנו יכולים להחליט, וזאת
שאלה אני לא יודע, והאם זה גם מבחינת המספרים זה מסתדר? האם אנחנו יכולים להחליט שאנחנו ממסים ארנונה בצורה דיפרנציאלית לפי גודל בתים, בהנחה שמי שמחזיק בנכס יותר גדול אז הוא בעל אמצעים יותר גדולים? ואז זה גם מתקשר להיגיון מאחורי הדירוג הסוציו אקונומי, שבעצם נותן לנו את האיזון הזה, ולחסוך את העלאה הזאתי מהתושבים שהבתים שלהם יותר קטנים, ומן הסתם גם היכולת שלהם לעמוד בהעלאה היא יותר נמוכה. השאלה אם זה אפשרי?
עקיבא סלבצקי: אני אומר קודם כל יכול להיות שזה אפשרי. יש פה שתי שאלות, קודם כל צריך
לבדוק האם מדיניות משרד הפנים היום היא לאשר את זה או לא, דבר שאפשר לבדוק. לא יענו לי תוך שבוע אבל אני מוכן לבדוק את זה.
שרון הורוביץ: אני ביררתי את הנושא, המדיניות לא פוסלת אבל המדיניות מקשה מאוד, הם לא
אוהבים את זה, זה כלי היום כבר לא מקובל.
עקיבא סלבצקי: אז צריך לבדוק למה לא מקובל, ו- ב' נראה לי שזה רביזיה גדולה מידי ל- ,2016
זאת אומרת .2017
דבורה גיני מלכי: אבי, אתה אומר שקריטריון סוציאלי הוא יותר חשוב מקריטריון של שוויון
צריכה?
אבי חדידה: כן.
(מדברים ביחד)
נעמה טל: יכולה לגור משפחה עם עשרה ילדים ב- 70 מטר ויכולה לגור משפחה עם שני
תושבים ב- 300 מטר.
דבורה גיני מלכי: נו ו-?
נעמה טל: אז הם לא צורכים אותם שירותים.
דבורה גיני מלכי: נכון.
21
ישיבת המועצה המקומית אפרת - מס'
13.6.16
נעמה טל: בסדר אז גם ככה כבר אין שוויון.
אבי חדידה: אבל מה אני אומר? אני אומר שבעצם - - -
דבורה גיני מלכי: אתה אומר אני רוצה שהעשירים ישלמו על העניים?
אבי חדידה: זה לא בגלל זה, זה לא העניים.
דובי שפלר: המילים הם שבעלי הנכסים הגדולים ישלמו על בעלי הנכסים הקטנים, שזה
בעברית צחה אנחנו רוצים לעזור יותר למי שזה בדרך כלל שזה הזוגות הצעירים, הנכסים קטנים זה הזוגות הצעירים אנחנו רוצים יותר לעזור להם.
אבי חדידה: גם אבל אני התכוונתי, עודד הסביר לנו עכשיו שכל הדירוג של הסוציו אקונומי
לא קשור בעצם לחוסן של הרשות אלא בוחן את החוסן של התושבים. עכשיו אז אני אומר אוקי אז אם יש לי תושבים שגרים בבתי מידות אז סביר להניח שהם יכולים להרשות לעצמם לשלם קצת יותר ארנונה, במידה של לפי הבית שלהם לפי גודלו.
קריאה: יש לנו יותר מכוניות אז לוקחים יותר מקומות חנייה.
אבי חדידה: זאת אומרת אני לא מתכוון עכשיו להיות רובין הוד, אבל רק אני אומר שבעצם
לפי החשיבה הקיימת אז יכול להיות שזה מה שאנחנו צריכים לעשות. אני לא אומר שזה צודק, אני לא אומר שזה בסדר.
עקיבא סלבצקי: אבי, זה משהו לדעתי לחשוב עליו אולי ל- 2018 לא .2017
דובי שפלר: למה החרגת בתי מלון?
שרון הורוביץ: כי בתי מלון הם מתוך, מה התשובה לגבי בתי מלון? הם בתוך עסקים היו.
דובי שפלר: אבל החרגת לא העלית שם. על אדמה - - - אני לא שואל כי אני מניח ש- - -
שרון הורוביץ: משרד הפנים לא אישר בכלל בתי מלון.
דובי שפלר: מה?
שרון הורוביץ: הוא לא אישר בכלל בתי מלון.
דובי שפלר: אין העלאה?
שרון הורוביץ: כן, אין העלאה.
קריאה: אם אתה רוצה להוסיף ארנונה לבתי מלון אנחנו יכולים לאשר את זה.
דובי שפלר: אם מעלים לכולם.
קריאה: רק שמשרד הפנים לא יאשר את זה.
שרון הורוביץ: כל מי שלא העלו ב- 2014 מעלה עכשיו.
22
ישיבת המועצה המקומית אפרת - מס'
13.6.16
עודד רביבי: דקה, אני רוצה להבין, יש הנחיות של משרד הפנים באיזה סעיפים אני יכול
לבקש העלאה ל- 2017?
שרון הורוביץ: לא.
עודד רביבי: אני רוצה להעביר עכשיו החלטה שאני מעלה בכל הקטגוריות, בסדר? אתם
העברתם פה במגורים שישה וחצי אחוז פחות ,1.77 זה לדעתי סכום אחר ממה שאתה אמרת, תעשה את החשבון רגע כי זה לא .5.77
קריאה: 5.7 פלוס .1.77
קריאה: זה יוצא יותר מ- .6.5
שרון הורוביץ: שבע וחצי, הממשלה הגבילה אותך לשבע וחצי, זה הסיבה.
עודד רביבי: אז אני מציע שאנחנו נעביר בכל הקטגוריות שנעלה בשישה וחצי אחוז.
דובי שפלר: אדמת בניין לא הייתי.
עודד רביבי: אדמת בניין חבר הכנסת דודי אמסלם פועל לבטל את זה. אני מציע דבר כזה,
אבי, מאחר ואנחנו חייבים לקבל החלטה כדי להעביר אותה למשרד הפנים שהיא עוברת לפני סוף יוני, בואו נצביע על ההצעה כמו שהיא מנוסחת כרגע. במקביל במסגרת שיעורי הבית של עקיבא ושרון, תעשו שיעורי בית לראות מה מדיניות משרד הפנים ומה גבולות המשחק שיש לנו, לשנות ארנונה לפי גודל נכסים, תעשו על זה עבודה מסודרת לראות, מה המשמעויות, מה הפילוחים של גודל נכסים, של שינוי בצפי ההכנסות, ואז לפי זה אפשר יהיה לקיים על זה דיון.
מיכאל דהן: אני כן רוצה להעיר, אני שוב אני חוזר לאותו דיון שכבר היה לי, אני לא בטוח
שאני, אני בכלל נגד אותה הצעה של הדיפרנציאלי, אני חושב שאלה בעלי הדירות משלמים גם בלאו הכי גם ככה אין שוויון. אני חושב שהגיע הזמן להעלות את הארנונה, אנחנו כבר מדברים על זה שנתיים וחצי, ואין שום סיבה בעולם שלא להעלות.
דובי שפלר: מה הלהיטות להעלות את הארנונה מיכאל תסביר לי?
מיכאל דהן: מה?
דובי שפלר: מה הלהיטות להעלות את הארנונה?
מיכאל דהן: אין לי להיטות להעלות את הארנונה כמו שאתה רואה, מה שאני רואה שמלפני
שנה וחצי לא העלינו בכלל.
23
ישיבת המועצה המקומית אפרת - מס'
13.6.16
קריאה: ניסינו, לא אישרו.
מיכאל דהן: אוקי אז לא העלית.
דובי שפלר: ולא פשטנו רגל במועצה.
מיכאל דהן: לא פושטים את הרגל, אני חושב שבהחלט הגיע הזמן שניתן שירותים נוספים
לתושבים, וזה חוזר אלינו. זה לא נגדנו זה לטובתנו.
נעמה טל: גם הדיפרנציאלי הוא לא נגדנו לדעתי לטובתנו, אבל יש לנו חילוקי דעות בעניין
הזה, זה הכל.
דובי שפלר: ההחלטה שרוצים לקבל זה לא הבא נעלה את הארנונה ובתמורה ניתן אופניים
לכל תושב, זאת לא ההחלטה- - -
דבורה גיני מלכה: אתה בן אדם עם חשיבה סוציאליסטית, אני בן אדם עם חשיבה, שני
הרציונאלים האחרונים שלך הוא אומר להגדיל שירותים, בן אדם לא רוצה יותר שירותים הוא רוצה את הכסף בבנק, זכותו, אני חושבת שזכותו.
דובי שפלר: מיכאל לא אמר להגדיל שירותים.
דבורה גיני מלכי: הוא כן, הוא אמר שלוש פעמים.
דובי שפלר: אם תגיד אני רוצה לתת אופניים לכל תושב- - -
(מדברים ביחד)
נעמה טל: מבחינת לוח הזמנים אני מבינה של- 2017 לא ברור לי אם בכלל יש פה הסכמה
על העניין הזה, אבל גם אם נניח שיש רוב להצעה לגבייה דיפרנציאלית אז זה כבר לא יכול ללכת ל- 2017 מבחינת לוח הזמנים?
עודד רביבי: מה שאני אומר זה דבר כזה, אני חייב להעביר החלטה גם כן שתבינו את
הפרדוקס, בסדר? הרי מה קרה? בעבר היינו מעבירים החלטות העלאת ארנונה במסגרת אישורי התקציב, בא משרד הפנים, ואז מה קרה? היינו מאשרים את התקציב היינו מאשרים שם את שינוי תעריף הארנונה, ואז משרד הפנים היה בוחן את הבקשה עד נובמבר דצמבר, ואז אומר לך טוב עכשיו תגבה רטרואקטיבית כי ההחלטה חלה מהראשון לינואר. אז אמרו כדי להתייעל שהרשויות יכינו בקשות העלאת ארנונה עד ה- 30 ביוני. עכשיו דובי צודק, אני עכשיו לא יודע מה התקציב לשנת ,2017 אני חייב להעביר את ההחלטה היום כי אחרת לא ידונו בה אז. אוקי? אז זה סד הזמנים שהכניסו אותי.
נעמה אל: ונניח אישרו אני לא יכול לחזור בי?
24
ישיבת המועצה המקומית אפרת - מס'
13.6.16
עודד רביבי: אני יכול לבקש הורדת ארנונה, גם על זה דיברנו בישיבה הקודמת, רק אמרנו
שמשרד הפנים רואה את זה בעין לא יפה כי הוא אומר מה יש לך כל כך הרבה כסף להוריד מיסים אז נבטל לך גם את תקציבי האיזון. אבל בואו אני אומר עוד פעם בסוף רבותיי אנחנו דנים פה על סכום מינורי, אוקי? הכותרת היא מאוד מאוד אטרקטיבית, הכותרת תגרור דיון מאוד פורה במדיות החברתיות. אנחנו מדברים פה על שניים וחצי שקלים למטר. עכשיו בלי שום קשר מה שאתם מעלים הוא דיון עקרוני, כן דיפרנציאלי או לא דיפרנציאלי. אני לא יודע לקבל היום החלטה אני לא יודע לקבל היום המלצה, אני חייב שעקיבא יבדוק מה המדיניות במשרד הפנים, אני חייב ששרון יעשה לי פילוח של נכסים ויסביר מה המשמעויות, כשנראה מה המשמעויות ונבין את התוצרים אז נוכל לקבל החלטות. יכול להיות שאת טועה ולא רוב הנכסים הם מעל 150 מטר. אני אומר יכול להיות שרוב הנכסים הם מתחת ל- 150 מטר, יכול להיות שכל הנכסים שיש לי מעל 150 מטר המשמעות להעלות אצלהם ארנונה זה במאה אחוז כדי שאני אוכל להגיע למצב דיפרנציאלי.
דובי שפלר: תסתכל בעבודה על האגרת שמירה יש לך שם את הפילוח.
עודד רביבי: הלוואי וזה היה כל כך חד וחלק והיה לי תשובות ברורות מאגרת שמירה. אז לכן
אני אומר על זה צריך להכין דיון נפרד, וכשנדע מה המדיניות במשרד הפנים אז אני אוכל להגיד לך אם זה רלוונטי ל- 2017 או רק ל- .2018 אני אומר כרגע ההעלאה פה היא יחסית זניחה, במיקום שלנו בדירוג בין הרשויות שאליהם אנחנו משווים את עצמנו, אנחנו עדיין במקום נמוך, ולכן אנחנו מבקשים את האישור להעלאת ארנונה בשבעה וחצי אחוז פחות השיעור של הטייס האוטומטי לגבי כל הסיווגים. בסדר? למעט אדמת בניין כמו שדובי ביקש. ולשתיים וחצי אחוז לעסקים, שזה היתרה אל מול מה שאושר לנו בפעם שעברה.
נעמה טל: רגע, אז לשש וחצי אחוז לא שבע וחצי?
עודד רביבי: אמרתי שבע וחצי אחוז פחות הטייס האוטומטי, שזה פחות .1.77
נעמה טל: ולעסקים רק שש וחצי בסך הכל?
קריאה: לא, שתיים וחצי פלוס.
נעמה טל: כי למגורים אתה מעלה בשבע וחצי ועסקים שש וחצי אני רוצה להבין?
עודד רביבי: שבע וחצי כולל הטייס האוטומטי.
25
ישיבת המועצה המקומית אפרת - מס'
13.6.16
שרון הורוביץ: ושמה ובעסקים שתיים וחצי פלוס.
נעמה טל: לא כי שתים וחצי פלוס ארבע זה שש וחצי.
שרון הורוביץ: פלוס הטייס האוטומטי אמרנו.
נעמה טל: בסדר.
קריאה: זה לא שש וחצי.
נעמה טל: הוא אמר שבע וחצי למגורים.
עודד רביבי: 7.5 פחות כמה?
שרון הורוביץ: .1.77
עודד רביבי: לכל הסיווגים אנחנו מבקשים להעלות את הארנונה בשיעור 5.73 אחוז למעט
הסיווג של אדמת בניין, ולגבי עסקים אנחנו מבקשים להעלות את הארנונה בשיעור של שתיים וחצי אחוז.
דובי שפלר: שרון, מתי להערכתך משרד הפנים יאשר או לא יאשר את הבקשה?
שרון הורוביץ: לפי דעתי לא לפני סוף נובמבר במהלך דצמבר.
דובי שפלר: נובמבר השנה?
שרון הורוביץ: כן, עכשיו מתחיל, אנחנו צריכים עכשיו מתחילים להגיש, עד עשירי ליולי, צריך
לקבל את ההחלטה עד סוף יוני, עד עשירי צריך להגיש וכל הרשויות הגישו - - -
עודד רביבי: בשנתיים האחרונות משרד האוצר ומשרד הפנים עשו לעצמם חיים קלים, אמרו
משיקולי מדיניות אנחנו לא מעלים לאף אחד, אלא אם כן זה בקשה מאוד מאוד חריגה שנשתכנע שיש צורך לדון בה. ואני חושב שהעלו ארנונה לרשויות במספר של יד אחת. אנחנו לא יודעים מה לוחות הזמנים. אז לכן אני אומר עוד פעם, אנחנו מבקשים להעלות את שיעור הארנונה בכל הסיווגים למעט אדמת בניין 5.73 אחוז, לגבי עסקים בשתיים וחצי אחוז מעבר להעלאה האוטומטית של משרד הפנים. מי בעד?
הצבעה
בעד – כולם
נגד – אין
כולם בעד, אף אחד לא נגד. תודה רבה.
החלטה: אושרה העלאת ארנונה בכל הסיווגים למעט אדמת בניין ב5.73 אחוז וב2.5 אחוז
לעסקים מעבר להעלאה האוטומטית של משרד הפנים.
26
ישיבת המועצה המקומית אפרת - מס'
13.6.16
עודד רביבי: שרון, יש לך עוד משהו או שאתה רוצה ללכת לחתונה?
שרון הורוביץ: אני אלך יותר מאוחר, אני לא מסדר חופה שמה.
נציגות כח אדם במכרזי מועצה:
עודד רביבי: חיים, לך יש עוד משהו? תודה רבה לילה טוב. יש דבר שלא היה בסדר היום הוא
יחסית פרוצדוראלי. במחלקת משאבי אנוש יש לנו שתי עובדות, מיטל, שבעבר היתה חשבת שכר והיום היא בעצם מנהלת משאבי אנוש, והמזכירה שלה איריס בגלל שמיטל קודמה אז גם היא עושה הרבה מאוד דברים. ואנחנו מבקשים לאשר את איריס שתשב כנציגת המועצה במכרזי כוח אדם. מטבע הדברים אתם מבינים שבמכרזים שבמשרות בכירות אז יושב גם אני וגם יהודה, אבל לפעמים יש לנו מכרזים במשרות זוטרות, ולתאם את זה עם היומנים שלנו זה קצת קשה.
אז כדי שזה יהיה מכוסה מבחינה פרוצדוראלית אנחנו מבקשים לאשר את איריס חזן כנציגת כוח אדם ומכרזי כוח אדם. מי בעד?
דובי שפלר: יש לזה משמעות כספית?
עודד רביבי: לא, רק נוכחות פה בחדר ישיבות בזמן המכרז של כוח אדם.
הצבעה
בעד – כולם
נגד – אין
כולם בעד, אף אחד לא נגד. תודה רבה.
החלטה: אושר לאיריס חזן, עובדת משאבי אנוש להיות נציגת כח אדם במכרזי כח אדם במועצה.
אבי חדידה: יש גם נציג הסתדרות, נכון?
עודד רביבי: יש נציג הסתדרות, תלוי באיזה תפקיד מדובר. לפעמים יש לנו גם נציג של הגוף
המקצועי, יש לנו נציג ועד עובדים, יש לנו נציג ציבור. טוב זה הסיפור הזה. עד שיהודה יעלה לנו את המצגת פה, היתה פנייה של דובי לגבי שני נושאים. אני חוזר ומבקש, כשרוצים להעלות נושאים לדיון תשתדלו לא להעלות את זה ביום של הדיון כי אנחנו לא.
דובי שפלר: לגבי הנושא השני אתה צודק, זה די ברגע האחרון, לגבי הנושא הראשון אני מניח
שיש לך.
27
ישיבת המועצה המקומית אפרת - מס'
13.6.16
עדכונים לגבי פריצות באפרת:
עודד רביבי: בסדר לא משנה, אני אומר עוד פעם תשתדלו להעלות את זה כמה שיותר מוקדם
כדי שנוכל לקבל תשובות מסודרות ולא נענה לכם רק בכאילו. אבל דובי ביקש התייחס לגבי שני נושאים. אחד, "אבקש את התייחסותך הערב לפרסום שראיתי בדבר שלוש פריצות לבתים במהלך מחצית השנה האחרונה שבהם נגנבו כלי נשק מתוך כספות". תראו, ככה, המדיה החברתית היא כלי שיש כאלה שאוהבים יש כאלה שאוהבים פחות, יש כאלה שמשתמשים בזה בצורה חכמה ויש כאלה שמשתמשים בזה בצורה מטומטמת, יש שמשתמשים בזה בצורה אחראית ויש שמשתמשים בזה בצורה לא אחראית. יום, מתי זה היה יום רביעי?
קריאה: שלישי.
עודד רביבי: לדעתי זה היה ביום רביעי היה לנו אירוע של פריצה, שבכוונה אני לא נותן יותר
מידי הרבה פרטים, אבל בגדול בשכונת הדקל. נכנסו לבית איתרו את הכספת בתוך הבית יחסית בלי לעשות יותר מידי בלגן, פרצו את הכספת ומתוך הכספת גנבו תכשיטים ואקדח. עוד באותו היום היה תושב אפרת שכתב – "איזה יופי מחבל ערבי", לא ניתן את כל תיאורי הפועל שהוא שם לכינוי הזה, "פרץ לבית ברחוב וגנב אקדח, ואם הוא הצליח לפרוץ ולחדור לאפרת מי יודע מה בדיוק הוא יעשה בהמשך, נהיה ממש מלחיץ עם הפריצות האלה". אחר כך היו עוד כל מיני תגובות חלקם באנגלית חלקם בעברית, ואתם מבינים לבד מה ידיעה כזאת עושה, והופעל גם עלינו לחץ כדי לצאת בתגובה. עכשיו אנחנו בכוונה לא יצאנו בתגובה, לא יצאנו בתגובה משתי סיבות. אחת, אין לנו שום דבר מה להסתיר, אבל המשטרה הגיעה לשם, הצבא הגיע לשם, מבצעים בדיקות מקצועיות. וגם מה שפורסם בידיעה הזאת, שאני לא יודע בדיוק מה התועלת הציבורית של מי שפרסם אותה מפריעים לחקירה. דבר שני, אני לא יודע שהפורץ ערבי, אני גם לא יודע איך הפורץ הגיע כרגע לישוב, כל הדברים האלה נבדקים. וזה שימוש בלתי אחראי במדיה החברתית, עם קפיצה למשמעויות ולמסקנות מבלי שהדברים נבדקו. אני שמח להגיד לכם שהיום ארבעה ימים אחרי זה משטרת ישראל יודעת מי הפורץ, יודעים איפה הוא גר, אני גם לא יכול לתת לכם יותר מידי פרטים.
דבורה גיני מלכי: בגפן.
28
ישיבת המועצה המקומית אפרת - מס'
13.6.16
עודד רביבי: לא רחוק, לא רחוק. רבותיי, אנחנו לא יכולים לתת לכם פרטים, כי כל מה שאני
יודע זה שהוצא צו מעצר ואני לא יודע אם תפסו אותו או עוד לא תפסו אותו, אוקי? כל מה שאני יכול להגיד לכם, ש- 50 אחוז מהדברים שפרסמו באותה ידיעה לא נכונים. רמות הלחץ והפניות שאנחנו קיבלנו בגלל הפרסום הלא אחראי הזה מיותר להגיד לכם, כולל בסוף שאלה שלך דובי על שלוש פריצות שהיו בחצי שנה האחרונה.
דובי שפלר: זה ממקורות אני מדבר.
עודד רביבי: דקה, בסדר בוא אני יודע מאיפה אתה מקבל את זה, אני יודע מי האנשים
שמפיצים את זה. אני יכול להגיד לכם מ- 28 לפברואר 2011 עד הפריצה הזאת בשכונת הדקל בשמיני ליוני, כלומר לפני חמישה ימים, חמישה ימים המשטרה שמה את הידיים עם צו מעצר לבן אדם שיודעים בוודאות מי זה. אנחנו מדברים על עשר פריצות בתקופה של חמש וחצי שנים, זה שתי פריצות בשנה.
אברהם בן צבי (תושב): יום חמישי גנבו אופניים מהבית של - - -
עודד רביבי: תדווח למשטרה זה ייכנס לסטטיסטיקה, לא תדווח למשטרה אני לא יודע על
אכלו לי שתו לי. היה לנו פה אישה שדיווחה על רכב גנוב הקפיצו את כל מחלקת הביטחון, אחרי חצי יום התברר שהיא שכחה שהיא החנתה את האוטו ברחוב המקביל, אוקי? אז אני לא מתייחס לכל סיפור, ובסוף הדברים האלה נבדקים, אבל צריכה גם להיות פה בסוף הפרדה ותיאום ציפיות, אוקי?
דבורה גיני מלכי: אחד מעשר הפריצות האלה כן בוצעו על ידי ערבים? חלק מהפריצות האלה כן
בוצעו על ידי ערבים?
עודד רביבי: אני לא רוצה להגיד לך סתם, בסדר? אני יודע להגיד לך שלפחות חלק מהם בוצעו
על ידי בני נוער שלנו. אני מדבר איתך על חמש וחצי שנים, אני לא זוכר להצביע על כל אחד ואחד.
אבי חדידה: לא, השאלה היא אחרת, מה שאת מתכוונת לשאול האם היה לנו איזה שהוא
מקרה של חדירה שאנחנו לא יודעים עליו שלא - - - אם זה ערבי ישראלי קשה לך לשים עליו את היד.
עודד רביבי: אנחנו יודעים להגיד שבממוצע אחת לחודשיים יש ניסיון חדירה לישוב, כאשר
אנחנו מצליחים לסכל אותם במרחקים של קילומטרים עד מאות מטרים.
האירוע הזה מאוד מאוד הטריד אותנו, כי הגששים טענו בתוקף שהם מזהים 29
ישיבת המועצה המקומית אפרת - מס'
13.6.16
עקבות מואדי פירים לכיוון שכונת הדקל. בדיעבד היום אפשר להגיד שהגששים פספסו, אוקי? נדב ועוד שלושה אנשים במחלקת ביטחון ראו את הסרטים על התוואי שהגששים טענו שהבן אדם חדר ארבע וחמש פעמים ולא ראו כלום. וזה דבר שהוא מטריד, בסדר? כי זה אומר לך מישהו בעל מקצוע יש ציר כניסה ואתה אומר אני לא מזהה את זה, וזה מדיר שינה מעיני מחלקת ביטחון. עכשיו זה התיאום ציפיות, בסדר? למה זה הדיר שינה מעיני מחלקת ביטחון? כי מחלקת ביטחון לא יכולה לסבול חדירה לישוב בנתיב שהיא לא מכירה, בנתיב שהיא לא יודעת לסכל אותו במרחק מהישוב. אבל בואו לא נתבלבל, פריצות לבתים שתיים בשנה בישוב כזה, זה הרבה פחות מתחת לממוצע, משטרת ישראל זה לא מעניין אותה, וזה גם לא צריך לעניין את מחלקת ביטחון. למה? כי מחלקת ביטחון אמונה על הביטחון ההיקפי של הישוב, היא לא אמונה על שמירה על בתי תושבים. עכשיו אנחנו כמתנדבים עושים המון, היום תושב התקשר דיווח הוא בעבודה בירושלים האזעקה בבית אצלי עובדת לכו תבדקו למה יש לי אזעקה בבית. מחלקת ביטחון קפצה והסייר קפץ, למה? רק כדי לשלול שזה לא מישהו שחדר לישוב שאנחנו לא רוצים אותו. בפועל בדרך אמרו לאותו תושב, אנחנו נגיע אנחנו נבדוק נעשה סריקה מסביב, אתה צריך לבוא לנטרל את האזעקה אצלך בבית כי אני לא מוקד שנותן מענה לפריצות לבתים. בזמנו היה רעיון להפוך את החברה הכלכלית למוקד אבטחה שיודעת לקפוץ לפריצות לבתים, עשינו סקר שוק, לא היה ביקוש. שתי פריצות בשנה, שתיים וחצי פריצות לשנה זה לא יוצר ביקוש ברוך ה' לתושבים לעשות מנוי לשלם כל חודש, כדי להפעיל פה רכבי סיור מיוחדים לסיפור הזה של הפריצות. אז אני אומר עוד פעם, המדיה החברתית היא נחמדה והיא יודעת לבנות קהילות, אבל היא גם יודעת להרוס קהילות, היא יודעת גם להוציא שם רע לאנשים, היא יודעת לעשות מצב רוח מאוד לא טוב לחלק מהאנשים. וצריך לקחת את זה בפרופורציות וצריך להשתמש בזה בשכל.
דובי שפלר: עודד, הודעה רשמית של המועצה בלי לרדת לפרטים, כמו שאמרת עכשיו לגבי
המציאה של אותו זה. להוציא הודעה באמת מרגיעה.
עודד רביבי: כרגע המשטרה עוד אוסרת עלי להוציא את הפרטים.
דובי שפלר: לא על הפענוח או לא פענוח של המקרה האחרון.
עודד רביבי: יש בסוף שיקול איך אתה מגיב לפרסום שקרי, אוקי?
30
ישיבת המועצה המקומית אפרת - מס'
13.6.16
דובי שפלר: אתה לא חייב להגיב עליו, תוציא הודעה.
עודד רביבי: מה השיקול? אם אני מגיב אז באים אנשים שלא ראו את הפרסום השקרי
ואומרים אני רוצה לראות, מה פתאום עודד רביבי אומר שזה? ויתחילו לחפש.
ואז מעגל האנשים שנחשפים לשקר הוא יותר גדול, אל מול מעגל האנשים שראו ואתה צריך להרגיע אותם. אלה השיקולים. בסוף פה היה שיקולים של משטרת ישראל של החקירה שאמרו לנו אל תוציאו כלום זה הולך להפריע לנו בעבודה, ואנחנו פעלנו בסוף על פי ההנחיות המקצועיות שלהם. אני שמח להגיד שבסופו של דבר מחלקת הביטחון יודעת לתת פה מענה ברמות מטורפות של אבטחת ישוב. אנחנו שלשום, לא שלשום, סוף שבוע שעבר יום חמישי התקנו מק"מ נוסף בצד המזרחי, המק"מים האלה מגדילים לנו גם את הטווח גם את מהירות הזיהוי. מבחינת אבטחת ישוב אנחנו במקום מאוד מאוד חזק ומאוד מאוד מוגן, והלוואי שלא נתנסה. אבל זה האירוע שלגביו שאלת, וזה מה שאני יודע.
עדכון כלבים משוטטים:
לגבי כלבים משוטטים אין לי פה את הנתונים המדויקים. בשורה התחתונה אנחנו גם שם מנסים כל הזמן להשתכלל, זיהינו שהוטרינארית הישובית יכולה לקבל רישיון לאקדח הרדמה, רכשנו אקדח הרדמה, קיבלנו רישיון בשבילה. לקח לנו פרוצדורה של כמה חודשים עד שקיבלנו אותו?
קריאה: חצי שנה.
עודד רביבי: חצי שנה עד ששחררו לנו אותו ממשרד הפנים, כי היה צריך פה כל מיני
פרוצדורות ובירוקרטיות. אבל בסוף גם האקדח הזה רק היא יכולה להפעיל אותו, היא עובדת בשליש משרה, היא עובדת בשעות מוגבלות, ואנחנו מוגבלים ביכולת הפעלה של הדברים האלה.
אבי חדידה: האקדח הרדמה זה בעצם מה קורה בסוף לכלב?
עודד רביבי: אל תשאל שאלות יותר מידי קשות.
דבורה גיני כלבי: היא רודפת אחרי כלבים ויורה בהם חיצי הרדמה?
עודד רביבי: יש נוהל, צריך להיות מלווה בעוד שלושה אנשים, כי אחרי שיורים בכלב צריך
להיות מסוגלים ללכוד אותו כי הכלב מתחיל להשתולל, צריכים להיות עם רכב זמין שאפשר להעמיס את הכלב עליו, יש פרוצדורה.
קריאה: להשגחה לעשרה ימים למעקב לוודא שאין כלבת.
31
ישיבת המועצה המקומית אפרת - מס'
13.6.16
עודד רביבי: הסיפור של החקיקה עם בעלי החיים אני אומר את זה אין ספור פעמים ואני
חוזר על זה, הכנסת הולכת בכיוון הפוך ממה שחלק מהתושבים רוצים. יש כרגע על שולחן הכנסת יוזמת חוק, שרשויות מקומיות יהיו מחויבות ללכוד את הכלבים ולהאכיל אותם עד גיל .120 המשמעות היא שכל כלב יעלה לנו 250 שקל לחודש רק שק אוכל, תכפילו את זה בכמות הכלבים שאתם רואים תכפילו את זה בכמות החודשים.
קריאה: יש לנו היום מכלאה לכלבים?
עודד רביבי: מה זה?
קריאה: יש לנו מכלאה לכלבים?
עודד רביבי: יש לנו הסדרות עם המכלאה במטה יהודה, היה לנו בעבר הסדר עם המכלאה
בגוש עציון, ניסינו לחסוך אז היום אנחנו עובדים עם מטה יהודה. כל הדברים האלה זה עלויות, לשחרר את הכלב, בדיקה של הווטרינר, יש כלבת/אין כלבת.
אנחנו מנסים, אני אומר עוד פעם לצערי או לשמחתי כל אחד יבין את זה איך שהוא רוצה, בית המחוקקים הולך בכיוון השני בקטע הזה, ואנחנו מחויבים לפעול על פי חוק, אבל אם מעניין אותך לגבי לכידת הכלבים אנחנו יכולים להשלים את זה ולתת לך את זה, אבל משקיעים בזה לא מעט מאמץ והשקעה, מתנדבים.
דובי שפלר: היא התחילה לעבוד עם האקדח?
עודד רביבי: היא עובדת, אבל אני אומר עוד פעם, זה בשעות מסוימות, בטווחים מסוימים,
במקומות מסוימים. זה לא פשוט, ובסוף בינינו בינינו בינינו זה לא נותן מענה, חוץ מאשר להגיד לכם ולהגיד לתושבים אנחנו מתאמצים, אני אומר לכם בכנות זה אחד הדברים שאנחנו קצת חסרי אונים בגלל המגבלות החוקיות של מה שאנחנו יכולים לעשות.
יהודה שוויגר: יש מגבלות גם לעשות ירי בלילה, יש המון המון מגבלות, זה לא נגמר.
עודד רביבי: וכל פעם שאנחנו חושבים שכבר שכללנו את המערכת ותאמנו את הכל, מוציאים
דרישות חדשות. גם יש שיקול מגיעה סיירת של רשות הטבע והגנים לעשות ירי מבוקר, אז הם מבקשים ליווי של קב"ט המועצה. עכשיו מה אני הולך לשעבד את קב"ט המועצה לסיפור הזה כשיש לי אלף פועלים שנכנסים לפה כל יום? אז אני אומר עוד פעם, בסוף אתם מבינים שזה דבר שדורש המון המון תשומות.
32
ישיבת המועצה המקומית אפרת - מס'
13.6.16
יהודה שוויגר: בגלל הסיפור של ירי הם פוחדים מירי כוחותינו על כוחותינו, ותעדכנו את כיתות
הכוננות.
עודד רביבי: ותדליקו צ'קלקה ויש פה נצנצים.
יהודה שוויגר: ותצרפו - - - שלכם.
עודד רביבי: וניידת כזאת שמגיעה בסוף אנחנו משעבדים לסיפור הזה שלושה ארבעה בני
אדם. שלושה ארבעה בני אדם הגיעו בבוקר בשש בבוקר לפעולה, רשות הטבע והגנים פתאום החליטו שהם לא מגיעים הם לא הודיעו לאף אחד, הקפצנו סתם סגן מנהל מחלקת שפ"ע מבית שמש, קב"ט מהבית שלו. אז יש הרבה מתחים והרבה עוגמת נפש בסיפור הזה. אנחנו ערים לפניות של התושבים, אנחנו מנסים לעשות את המקסימום. לא מתפאר במה שאנחנו עושים, יש כאלה שיגידו שכל הכבוד שאנחנו לא עושים, כי גם בקטע הזה אני מזכיר לכם כששמנו מלכודות היו כאלה שהשמידו לנו את המלכודות פה בתוך אפרת, אז כל דבר פועל לשני הצדדים.
ועדת ערר:
שרון הורוביץ: ועדת ערר.
עודד רביבי: ועדת ערר? ועדת ערר גם לא הופיע בסדר יום אבל טוב. אנחנו הצבענו פה ומינינו
את עורך דין אהרלה בארי, אהרלה בארי העביר מסר שהוא לא הבין שהולכים באמת להיות דיונים בסיפור הזה ולכן הוא ביקש להתפטר מתפקידו. אז אם מישהו מבקש להתפטר אני לא יכול לסרב לבקשה, בטח לא של מתנדב. איתרנו עורך דין אחר, שהוא גם יושב ראש ועדת המשמעת של לשכת עורכי הדין אם אני זוכר נכון, תושב אפרת עורך דין מרדכי עופרי, גר ברחוב הגפן. פנינו אליו הוא הסכים לקחת את זה על עצמו. יש כרגע, האמת היא שהסיבה שבגללה מינינו את ועדת הערר בינתיים כנראה התייתרה אבל בינתיים נולד עותר חדש, אז כנראה שעדיין יהיה צורך בוועדת הערר. אז אני מבקש לאשר את מינויו של עורך דין מיכאל עופרי כמחליף של עורך דין אהלה בארי. מי בעד?
הצבעה
בעד – כולם
נגד – אין
כולם בעד, אף אחד לא נגד. תודה רבה.
33
ישיבת המועצה המקומית אפרת - מס'
13.6.16
החלטה: אושר מינויו של עו"ד מיכאל עופרי לחבר בועדת ערר במקום עו"ד אהרלה בארי.
הנצחת הנופלים:
עודד רביבי: הסיפור של הנצחת נופלים עלה בכמה וריאציות, בזמנו מיכאל דהן התנדב לרכז
את ועדת ההנצחה, הצטרפו אליו דבורה, אורית ודורון. ואנחנו לאחרונה במסגרת חילופי מנהלי מחלקות שפ"ע הגיע מנהל חדש, שהבין סביב יום הזיכרון את הפער הזה בישוב והציג לנו איזה שהוא תוצר, הביא לפה אומן יזם כדי שיבנה איזה שהם קונספטים. מה שאנחנו מציגים לכם כרגע זה רעיון ראשוני זה עוד לא דבר שהוא מחייב, קצת כדי לשמוע תגובות. הדבר הראשון שאתם רואים זה שביל הנופלים, מטה הנוער בתאנה והשביל שמחבר בין רחוב של רות, אבל הקטע איפה שקליין גר הקטע הצפוני יותר ולכיוון השבט של הצופים. הרעיון הוא לנצל שם כבר את השביל שנבנה, את הסיפור של ההנצחה שכבר קיימת לשלושה או ארבעה נופלים. לבנות פלאקים כאלה מברזל עם חריטה עליהם, עם תמונה של הנופלים, עם אפשרות למשפחה לבחור איזה שהוא פסוק של הנצחה, עם ברקוד שאפשר לסרוק אותו ואז לקבל את ההיסטוריה של אותו חלל, לנצל כבר למשל הסלע השחור הזה שכבר קיים שם להביא עליו רק כיתוב, ובעצם לתת במה כזאת שאפשר יהיה להנציח את הנופלים. לייצר את המרפסת שיש שם למטרה של תצפית עם מפה שמשלבת גם את הנוף ההיסטורי, כלומר מה שרואים בראי תקופת התנ"ך, אבל גם מה שרואים שם בראי חידוש גוש עציון והישובים החדשים, ולשלב בעצם את מה שעלה בוועדה גם הסיפור של הנצחה וגם תצפית.
וזה הרעיון הראשון שהוא הביא.
נעמה טל: ההנצחה גם לנפגעי פעולות איבה וגם לחללי צה"ל?
עודד רביבי: כן. כל החללים על פי חוק, בסדר?
דובי שפלר: וזה עוד לפני שסיכמנו מי ומי המונצחים?
עודד רביבי: עוד לא החלטנו כלום, בסדר? זה כרגע רק רעיון מבחינת עיצוב הנוף. באופן מקרי
לחלוטין.
קריאה: זה לפי חוק, זה הנופלים.
עודד רביבי: דקה גם בזה יש סימני שאלה, תיכף אני אסביר מה. באופן מקרי לחלוטין היה פה
בביקור מנכ"ל ויושב ראש ארגון נפגעי פעולות איבה באו לפה לישיבה, הם הבטיחו לנו, הם רצו לראות דבר ראשון שאנחנו נותנים את הכבוד ואת הבמה, 34
ישיבת המועצה המקומית אפרת - מס'
13.6.16
זה יצא ממש בצירוף מקרים שהם באו באותו יום שישבתי עם האומן הזה. ואז הם גם אמרו שהם יביאו לנו קולות קוראים שפרסמו ברשויות אחרות, כי גם זה שאתה אומר על פי חוק זה לא כזה פשוט. כלומר על פי חוק מה זה אומר, בתקופה שהוא נפל הכתובת שלו היתה רשומה בישוב הזה או לא היתה רשומה בישוב? הוא אבא של מישהו שגר בישוב הזה, הוא בן של מישהו שהיה גר בישוב הזה? כלומר בקטע הזה אנחנו עדיין צריכים להתגבש ולהציג לכם קול קורא מסודר, שהקריטריונים יהיו ברורים מי הם ברי ההנצחה, ואז נראה גם את העלויות ואז נראה איך אנחנו מתקדמים בקטע הזה.
מנחם שפיץ: אמור להיות שמה טקסים?
עודד רביבי: אין שם מקום לטקס יותר מידי גדול, מצד שני אם המשפחה רוצה לבוא
ולהתייחד ולעשות שם משהו אז היא יכולה לעשות, כלומר זה מספיק גדול למשהו קטן.
יהודה שוויגר: מי ששם לב גם ביום הזיכרון האחרון, אז ביוזמה של מנהל מחלקת שפ"ע החדש
שמו שם איזה שהוא שולחנות מאורכים כאלה ושמו את כל השמות של הנופלים.
אז לאנשים שעוברים, לאנשים שעושים הליכות, לאנשים שמסתובבים שמה, לבני הנוער שעוברים שמה, זה מקום מאוד מרכזי שנותן בסוף איזה שהוא מימד של זיכרון.
מיכאל דהן: אפשר שאחת לשנה ביום הזיכרון תהיה כיתה מבית ספר שיגיע לאותו מקום
ויעשו שם טקס קטן. יהיה את הטקסים הגדולים בבתי הספר או בבית העלמין, וגם טקס בפינה הזאת.
דורון כהן: הדבר הזה הוצג לעדינה?
עודד רביבי: כן, עדינה היתה בישיבה. טוב אז זה הקטע הזה. אני מזכיר לכם הנושא של
כיכרות אנחנו כבר ביקשנו כמה פעמים רעיונות ולא קיבלנו שום דבר, ואנחנו התחלנו קצת להפעיל את היצירתיות שלנו, ניצלנו את ההזדמנות שהיה לנו פה את האומן הזה והוא הביא פה כמה רעיונות לגבי הכיכרות.
נעמה טל: זה מקורי לא ראיתי את זה בשום מקום.
עודד רביבי: זה קיים בביתר לכן לא התלהבנו מהסיפור הזה, אבל זה כן מקורי, בסדר? לבוא
ולקחת ולעצב מטבע לכל כיכר מרכזית באחת השכונות, ואז לקחת את זה ולשכפל את זה לכיכרות משנה, אני לא זוכר כרגע את המספרים אבל בזית יש לנו 35
ישיבת המועצה המקומית אפרת - מס'
13.6.16
לא מעט כיכרות, וצריך לראות איך בסוף יוצרים משהו שהוא מוטיב מרכזי בכיכר.
דורון כהן: מה הרעיון של המטבעות?
קריאה: אחד, זה משהו ייחודי, זה משהו שלא קיים באף מקום.
עודד רביבי: זה מקשר את זה להיסטוריה המקורית, זה מוסיף עוד טיפה אומנות עוד טיפה
עניין, שילוב של פסוקים. המטבעות האלה הם מטבעות עתיקות משוחזרות דברים שנמצאים, או סיפור של חקלאות כמו שיש לך שמה את הגת ואת אבני הרחיים.
קריאה: מה יהיה בכיכר על יד הבית שלי?
קריאה: זה הכיכר של הגנים החדשים באזור, רחוב מתתיהו הכהן.
קריאה: רגע, הרעיון זה שאנשים ינציחו?
עודד רביבי: לא, לא.
דבורה גיני מלכי: לא, עברנו נושא.
עודד רביבי: הסיפור של הכיכרות הוא יותר בוסרי, נתנו לו עוד שיעורי בית. אבל אם יש
רעיונות אם יש קריאת כיוון לאן ללכת עם הסיפור הזה, אז אנחנו נשמח לשמוע, אם לא אנחנו נמשיך להתקדם. אני מזכיר לכם מבחינתנו זה צורך לתת גם לכיכרות וגם לפארקים שמות, כדי תהיה שפה משותפת מבחינת אירועי ביטחון.
קריאה: איזה שם תיתן בכלל עם המטבעות האלה?
עודד רביבי: בסדר, בוא אני לא אמרתי- - -
קריאה: לפני שאנחנו - - - העביר את זה גם דרך ועדת השמות לאישור?
עודד רביבי: ועדת שמות באופן עקרוני שלוש ארבע פעמים שפניתי אליהם אמרו לנו יש מנדט
על הרחובות אל תרחיב לנו את המנדט, לא רוצים לא כיכרות ולא פארקים.
מנחם שפיץ: מה קורה עם הרעיון של?
עודד רביבי: של מכירת כיכרות? אז חלק מהסיפור שעקיבא הביא את הסיפור של הנוהל
תרומות הוא בדיוק בגלל זה. כלומר אנחנו רוצים לגבש את זה בסיפור הזה, ואז כן יש רעיון למכור כיכרות. זה עדיין לא אומר שאני בהכרח זה פוסל את האלמנט האומנותי של הכיכרות, גם חלק מהקטליזאטור לאלמנטים האומנותיים בכיכרות זה בגלל שבכיכרות החדשים בשכונות תמר ודגן משרד השיכון מממן, 36
ישיבת המועצה המקומית אפרת - מס'
13.6.16
אוקי? אז יש הרבה דברים שאנחנו יש לנו אינטרס לקדם בגלל השכונות החדשות כי בסוף זה לא בא על תקציב המועצה כרגע.
מנחם שפיץ: זה לא סותר.
עודד רביבי: זה לא סותר.
מנחם שפיץ: אז זה מאפשר לקרוא לכיכר בשם הקודם?
עודד רביבי: נכון.
נעמה טל: כיכר איתן תישאר כיכר איתן?
עודד רביבי: כיכר איתן יש החלטת מועצה יש רציפות שלטונית, ובטח לקראת יום הזיכרון
שלו אנחנו לא נעביר החלטות כאלה שערוריות.
דבורה גיני מלכי: צריך רק פשוט אנחנו רוצים שזה יהיה משהו מזהה נכון לא רק משהו
דקורטיבי? זאת אומרת שאנחנו צריכים לקחת בחשבון שמישהו עובר ביעף עם רכבו 50 קמ"ש כמותר.
(חילופי דברים)
דבורה גיני מלכי: שיהיה ברור כאילו שהוא מגיע, אני רואה פה איזה עיגול לא יודע מה יש על זה.
במיוחד כל העובדים הערבים של בזק שהם מגיעים, ואלה היחידים שקוראים לרחוב דוד המלך, הוא אומר אני ברחוב דוד המלך.
נעמה טל: מישהו אמר לי אני במנורה, אני נסעתי למנורה ואז הסתבר לי שהוא היה
ברמזור.
עודד רביבי: הערות נוספות פה לגבי הכיכרות והנופלים?
דבורה גיני מלכי: לא אבל אפשר עוד שאלה?
אבי חדידה: אפשר להציע אנשים שמתעסקים בתחום שייכנסו לנושא או שזה כבר?
עודד רביבי: אם יש לך רעיונות אז תן לנו.
אבי חדידה: יש לי מישהו.
נעמה טל: אני לא יודעת אם אפשר, אבל אם יש לנו לצערנו יש לנו גם נשים שנפלו אז אני
לא יודעת אם אפשר לקרוא לזה שביל הבנים או שביל הנופלים. כאילו צריך לתת את הדעת גם על העניין הזה איך עושים את זה.
קריאה: שביל הנופלות?
נעמה טל: לא יודעת, תחשוב, אני גם אחשוב אבל אני אומרת.
קריאה: אבל הנופלות הם בתוך הנופלים.
37
ישיבת המועצה המקומית אפרת - מס'
13.6.16
נעמה טל: בסדר נכון, גם הבנות הם בתוך הבנים.
עקיבא סלבצקי: אם מותר כתושב, אתה חושב לשלב פסוקים בכיכרות הוא מתאים בכל זאת זה
אפרת.
נעמה טל: אני לא דיברתי על זה, אתה מדבר על הכיכרות אני דיברתי על- - -
יהודה שוויגר: אבל זה בשפה נשית, "פלח הרימון רקתך", אז צריך גם איזון.
ציון ימי הולדת בני :+90
עודד רביבי: הנושא האחרון שיש לנו זה הנושא של ציון ימי ההולדת של בני ה- 90 פלוס.
קריאה: כדורגל.
עודד רביבי: כדורגל מסתבר שהם עשו אירוע פרטי שלהם במטה נוער שהתחיל בחמש, אז כדי
לא לתזז את כולם לפה הם ביקשו שאני אבוא לשם, אז כדי גם לא לפתוח לכם את כל אחר הצהריים אני הייתי שם פגשתי את הבנות שזכו יחד עם הבנות מירושלים יחד עם ההורים.
נעמה טל: וסכנין?
עודד רביבי: סכנין לא באו אני לא חושב שהם הוזמנו, אבל בסך הכל.
קריאה: הם הוזמנו לכאן לא?
עודד רביבי: הם לא הוזמנו לכאן היום.
קריאה: לא היום, בכללי הזמנת אותם?
עודד רביבי: בכללי כן, אבל בגדול היה שם ארוחת ערב הגיעו הבנות מירושלים וההורים
מירושלים. אני חושב שבסך הכל הדגמה של מה שספורט יכול לעשות, לא מעט מהשחקניות בכלל באות מבתים לא דתיים, פעם ראשונה שלהם באפרת במסגרת הליגה כי הם גם שיחקו פה אז זה לא שהיום הם באו פעם ראשונה.
דבורה גיני מלכי: הבנתי שיש גם הרבה בנות ערביות מבית צפאפא וכאלה?
עודד רביבי: בקבוצה שלנו? לא.
דבורה גיני מלכי: כן, זה מה שזהבית אמרה לי.
עודד רביבי: בליגה יש.
קריאה: דבורה, באפרת יכולות להיות שחקניות ערביות אני לא בטוח שבקטמון.
דבורה גיני מלכי: באפרת קטמון כן.
38
ישיבת המועצה המקומית אפרת - מס'
13.6.16
עודד רביבי: אני לא חושב שאת צודקת כי יש קבוצה של בית צפאפא והם משחקים נגד בית
צפאפא, אז אני חושבת שקצת התבלבלת, הם שיחקו.
דובי שפלר: המאמן של בית צפאפא זה - - - שחקן נבחרת ישראל.
דבורה גיני מלכי: הידוע. שהרבה מהאוהדים שהגיעו למשחק עצמו היו ערבים שבאו לעודד את
הבנות שלהם ודווקא לא את סכנין, סכנין לא הגיעו אוהדים.
עודד רביבי: אני לא יודע.
דבורה גיני מלכי: אבל אני אבדוק את זה.
עודד רביבי: תבדקי ותעדכני אותנו לישיבה הבאה. בהענקת התעודות כל השמות שנתתי היו
שמות עבריים, לא היו שם שמות של תושבות בית צפאפא בפוטנציאל.
דובי שפלר: השם הרשמי של הקבוצה מה הוא?
דבורה גיני מלכי: אפרת קטמון.
עודד רביבי: לא יודע, הפועל קטמון אפרת.
דובי שפלר: בפרסומים שלהם הם כותבים הפועל קטמון.
עודד רביבי: לא יודע, אבל המאמנת היא מאפרת ו- 70 אחוז מהשחקניות הם מאפרת. אנחנו
לקחנו חסות. הנושא האחרון זה סיפור של הבני 90 פלוס. אורית קצת נתנה על זה את הדעת. יש לנו קבוצה כמו שאמרתי לכם מכובדת של למעלה מעשרה, שלוש עשרה חבר'ה שחגגו למעלה מ- ,90 להביא אותם פה לחדר הזה לישיבת מועצה נראה לי קצת לא לעניין. את רוצה להציג את מה שחשבת?
אורית סמואלס: אין בעיה. אחד זה יש איזה מישהו שהוא עובד ב- מלב"ב, והרבה פעמים מביאים
אותו ומזמינים אותו לימי הולדת של 90 פלוס וכו'. ומישהי שעובדת שם היא חברה שלי תושבת הזית, והיא אמרה שהיא מאה אחוז ממליצה עליו, והוא מגיע ויש שם את עצמו בתוך הקהל, הוא יכול לזהות ישר את דוברי האנגלית דוברי העברית מה שזה לא יהיה, הוא גם עושה אנגלית גם עברית.
דבורה גיני מלכי: הוא עושה הפעלות לבני 90 פלוס?
אורית סמואלס: זה מוזיקה עם סיפורים מצחיקים, אני לא יודעת בדיוק מה. קוראים לו האווי
משהו, וקיבלנו גם הצעת מחיר. והדבר הנוסף זה אומנות, שזאתי שעובדת ב-
מלב"ב אומרת שזה פחות מומלץ, כי יש כאלה שיש להם בעיות מוטוריות וזה לא מאה אחוז מומלץ.
דורון כהן: מה הרעיון לעשות איזה שהוא אירוע פעם אחת בשנה?
39
ישיבת המועצה המקומית אפרת - מס'
13.6.16
אורית סמואלס: הרעיון לעשות איזה שהוא אירוע פעם, כן, להזמין את כל המשפחות וכל האלה
של 90 פלוס.
דורון כהן: כדי לעשות יישור קו?
אורית סמואלס: כדי שיהיה איזה שהוא.
עודד רביבי: לא, פעם בשנה להזמין את כל אלה שחוגגים 90 באותה שנה, ניתן להם שי נציין
את זה, תעודה.
אורית סמואלס: כבוד, משהו.
קריאה: בהתחלת השנה?
עודד רביבי: כן, לקראת ראש השנה או מיד אחרי זה.
אורית סמואלס: ערב שמזמין את המשפחות.
נעמה טל: אבל אנשים שהיו פה גם אדון?
עודד רביבי: אמיתון.
נעמה טל: וגם האדם השני, סליחה שאני לא זוכרת את שמו.
עודד רביבי: וולף.
נעמה טל: כאילו יש לי תחושה קלה שאם תזמיני אותם לריפוי ועיסוק כזה.
אורית סמואלס: לא, אז לכן אתם צריכים כאילו לבחור, אני מביאה שתי דוגמאות, אחד שהמליצו
לי מ- מלב"ב, ששמה היא עובדת שנים והיא המליצה.
נעמה טל: כן אבל מלב"ב עובדים עם אנשים שמגיעים ל- מלב"ב, שזה לא בהכרח
אוכלוסיית מעל 90 שלנו.
אורית סמואלס: לא, היא אמרה שזה ספציפי יכול להיות מאוד מתאים לגיל הזה. מה השאלה?
מה?
נעמה טל: לא, כי מלב"ב מטפל באנשים - - -
דובי שפלר: את בעצם רוצה לעשות ישיבת מועצה?
אורית סמואלס: שיהיה איזה שהוא אירוע, אירוע.
דובי שפלר: לא ישיבת מועצה?
אורית סמואלס: לא, לא, אירוע באיזה שהוא לילה שאנחנו נבחר.
נעמה טל: אחר הצהריים.
40
ישיבת המועצה המקומית אפרת - מס'
13.6.16
אורית סמואלס: או אחר הצהריים לא משנה מה, ושכל אחד יביא את המשפחות שלו, נינים,
נכדים, לא משנה מה, או בלי ילדים, שזה יהיה ערב ואפשר גם להזמין את שמעון פרס.
דורון כהן: לא יודע אני חשבתי שיגיעו גם לפה.
אורית סמואלס: לא משהו בישיבות מועצה, זה בזבוז נראה לי לדעתי.
דורון כהן: לכן שאלתי אם זה יישור קו, ברגע שאנחנו עכשיו באיזה שהוא יישור קו. ראיתי
את ההתלהבות של מר אמיתון, זה עשה לו את - - -
דבורה גיני מלכי: כן, אין מה להשוות, ברור.
דורון כהן: זה נתן לו כבוד, אתה התייחסת אליו.
נעמה טל: כמה יש לנו כאלה?
עודד רביבי: יש לנו .13
דבורה גיני מלכי: ,13 אתה מסיים תוך שנה.
דורון כהן: ראית את התגובות של המשפחה אחר כך של הילדים, איך הוא התייחס לזה.
דבורה גיני מלכי: עשר דקות כל ישיבת מועצה רבע שעה, הוא עשה 90 שנה בשביל רבע שעה שלנו,
אני סבבה עם זה, אני אשאר עד עשר ורבע כל פעם שאתה מביא מישהו בן .90
אורית סמואלס: לדעתי לעשות איזה שהוא משהו מכובד ולכבד את המעמד הזה.
דבורה גיני מלכי: לא אבל זה לא מכובד, להביא אותי יחד עם הבני 90 - - -
נעמה טל: אני ספציפית דיברתי עם אשתו של אמיתון שדיברה על הכיתת ותיקים שהיא
נורא נחמדה, אבל זה לא התוכן שמתאים לכולם, אוקי? וחלק מהאנשים האלה באמת מתאים להם זה.
אורית סמואלס: את חושבת שעדיף להביא אותם כל פעם לישיבת מועצה?
נעמה טל: כן.
דבורה גיני מלכי: בטח, זה מה זה כבוד.
נעמה טל: תביאי שלושה כל פעם.
דובי שפלר: אורית, אני פחות מגיל 90 אבל אם הייתי במצב פיזי טוב יחסית וצלול אחרי גיל
,90 אני לא בטוח שהייתי בא לאירוע הזה של ה- מלב"ב הזה.
אורית סמואלס: לא, לא של מלב"ב.
41
ישיבת המועצה המקומית אפרת - מס'
13.6.16
דובי שפלר: המומלץ של ה- מלב"ב, כי הייתי אומר בסדר. לצערי ביליתי בהרבה מקומות של
קשישים, ואני רואה הפעלות של קשישים שמתאימות פיקס לגן ילדים כי זה היכולות של אותם קשישים.
אורית סמואלס: אוקי אבל לדעתי זה לא יוצא עשר דקות, וזה כל פעם יוצא חצי שעה או משהו.
עודד רביבי: נעמה תכתוב בפרוטוקול. עזבי אורית אם אני מבין נכון בעצם מה שאנשים
אומרים, זה להביא כל פעם לישיבת מועצה.
נעמה טל: שניים, שלושה.
עודד רביבי: שניים, לא שלושה, שניים, מקסימום שניים לפי סדר הגיל נתחיל עם הכי ותיקים
עד שניישר קו, זה מה שבעצם אומרים פה.
דבורה גיני מלכי: אפשר לתחום את זה שבאמת לא כל אחד ידבר כ- 35 דקות.
עודד רביבי: בהצלחה.
אורית סמואלס: - - - זה מבזבז יותר ממה שיש, יש לנו הרבה סעיפים לדבר וזה מבזבז לנו עוד חצי
שעה עד 40 דקות אם אפשר להגיד את זה.
דובי שפלר: אז אני מוכן להקריב עוד חצי שעה.
עודד רביבי: הבנו, תודה רבה רבותיי. שאלות? תודה רבה ערב טוב.
הוקלט ותומלל ע"י חבר המתרגמים הבינלאומי
מאשר: ________________________
עודד רביבי