פרוטוקול ועדת ישיבת מועצה מס' 6

פרוטוקול ישיבת המועצה המקומית אפרת - מס'

יום ראשון, כ"ח אייר ה'תשע"ח, 13 למאי 2018

נוכחים: עודד רביבי - ראש המועצה

מנחם שפיץ - חבר מועצה

דבורה גיני מלכי - חברת מועצה

משה בן אלישע - מהנדס מועצה

מיכאל דהן - חבר מועצה

דובי שפלר - חבר מועצה

אבי חדידה - חבר מועצה

אורית סמואלס - חברת מועצה

דורון כהן - חבר מועצה

שרון הורביץ - גזבר המועצה

עקיבא סילבצקי - יועץ משפטי

יהודה שווייגר - מנכ"ל המועצה

תמיר פוגל - מבקר המועצה

חיים

שושי בוגוש - מנהלת המתנ"ס

רבקה - רואת חשבון

לאה - רואת חשבון

סיון כהן - מנהלת כספים מתנ"ס

אורי

מוריס חן -מפקד המרחב

ישיבת המועצה המקומית אפרת - מס' 2

13.5.18

נושא החלטה אושר נמצא בעמוד

תקציב מתנ"ס 3-22

פרוייקט קר"מ 22-33

שעוני מים

הצגת נתוני משטרה 33-55

פרוייקטים הנדסה מפרץ אוטובוסים בתמר בעד – רוב 55-57 נגד - אין

גשר הולכי רגל במלך דוד בעד – רוב 57-59

נגד - אין

מעבר חציה בגפן יקבע סיור בשטח 59-61

חניית נכים ליד אורות עציון בנות בעד – רוב 62

נגד - אין

הקטנת מהירות נהיגה בכיכר בעד – רוב 62-63

בתאנה נגד - אין

תב"רים בעד – רוב 64-65

נגד - אין

הנחה למשרתי בעד – רוב 65-69

מילואים

נגד - אין

שאילתות חבר 70-77

מועצה דובי שפלר

אישור נסיעת ראש בעד – רוב 77-78

המועצה לחו"ל

נגד - אין

ישיבת המועצה המקומית אפרת - מס' 3

13.5.18

ישיבת המועצה

תקציב המתנ"ס

עודד רביבי: ערב טוב, אנחנו רוצים להתחיל את ישיבת המועצה. כמו ששמתם לב הכיבוד היום

זה מפיצרייה אפרת, מה שנקרא אצל אחינו לעילוי נשמת מרדכי גודמן, שהיה אחד מבעלי העסקים הראשונים באפרת יצר מסורת של 30 שנה, וחשבנו לכבד אותו או את הכיבוד מהעסק שלו בזמן שהמשפחה עדיין יושבת שבעה. אנחנו עם ישיבת מועצה קצת שונה, יש הרבה אורחים. אז חיים אתה יכול להתחיל עם הכרה?

חיים: בוודאי.

דובר: הוא העסק הכי ותיק.

עודד רביבי: אמרתי.

דובר: מה שנשאר.

חיים: זאת אומרת ההמשכיות.

עודד רביבי: כן. העסק הכי ותיק, 30 שנה עם הרבה זכויות. ומי שנכח בהלוויה, אז גם ראה עד

כמה שעסק אחד יכול להשפיע על ישוב שלם. אז יהי זכרו ברוך. ונעבור לענייננו, חיים. אתה עוד לא מוכן?

חיים: אני מוכן.

עודד רביבי: אז יאללה שושי את מוכנה?

שושי בוגוש: אנחנו מוכנות, כן.

שרון הורביץ: רואות חשבון, ברוכות הבאות.

עודד רביבי: אז נעבור לשושי, מנהלת המתנ"ס שהביאה יחד איתה שתי רואות חשבון, את מי?

רבקה: רבקה ולאה.

עודד רביבי: רבקה ולאה.

שושי בוגוש: תקשיבו, זה ששלוש אמהות יצאו מהבית בשעה הזאת זה כבר דבר גדול.

עודד רביבי: אז יאללה בואו נתחיל, שושי.

שושי בוגוש: גם הרביעית היתה אמורה להגיע, כנראה היא לא הצליחה להיחלץ.

עודד רביבי: שושי, בכבוד.

שושי בוגוש: שלום לכולם, כיף לראות את כולם, אנחנו פה בפעם השנייה מציגים את הדוחות

הכספיים כעמותה מעין עירונית. אנחנו כמו שאתם יודעים השנה אני מנהלת זו השנה השלישית, ולקחתי על עצמי לשפר את המצב הכלכלי את האיתנות הפיננסית ישיבת המועצה המקומית אפרת - מס' 4

13.5.18

של המתנ"ס, כחלק מזה החלפנו את משרד רואה החשבון שנותן לנו שירותי ראיית חשבון, ושכרנו את שירותיהם של רבקי ולאה. והם באמת למדו את המתנ"ס ולמדו את הדוחות הכספיים, ומתוך זה עכשיו הם יציגו את מה שהם מצאו, ואחר כך אחרי זה נפתח את זה לשאלות. בבקשה. אני לא יודעת בדיוק כמה עותקים, אז יכול להיות שאין לכל אחד.

רבקה: אני אדבר קצת ממש מלמעלה על הדוחות הכספיים.

עודד רביבי: רק תגידי איזה עמוד.

רבקה: תסתכל על עמוד ,4 הוא העמוד המרכזי של הפעילות של המתנ"ס שהיתה השנה.

אנחנו מדברים על מחזור פעילות של עשר וחצי מיליון שקל לעומת 8.8 אשתקד, יש לנו גידול של 24 אחוז במחזור הפעילות. יש לנו מתנ"ס מפותח מאוד עם אגפים, שכבר נדבר עליהם בהמשך איך הם מתנהלים. אנחנו מציגים, המתנ"ס מציג השנה גירעון של 270 אלף שקל גירעון חשבונאי, שהוא נובע בעיקר מהפרשות שנוספו השנה לדוחות הכספיים הפרשות של הבראה, ועוד קצת פיצויים שלא היו בדוחות.

שרון הורביץ: זאת אומרת השאלה היא, סליחה אני רוצה רק להתקדם, אתם אומרים ששנת

2016 הסתיימה בעודף של מאה, השאלה אם זה עודף?

רבקה: אני לא יודעת לומר לך.

שרון הורביץ: את לא יודעת, את לא יכולה לעמוד מאחורי התוצאות זה הכוונה?

רבקה: נכון. אבל מצד שני ה- 162 הם הוצאות בגין שנים קודמות, זה משהו שלא ספרו

אותו בעבר.

שרון הורביץ: זאת אומרת אני רק רוצה לומר, להעיר, מהמעט שהסתכלתי על הדוחות. שושי את

מקשיבה לי?

שושי בוגוש: כן.

שרון הורביץ: שזה שאנחנו רואים ש- ,140 זה לא אותה עין ראתה, והעיניים של הרואות חשבון

הנכבדות האלה הם היו יותר יסודיים.

רבקה: אם הייתי צריכה לעשות ,restatement אני מניחה שהיינו מאפסים את הגרעון של

שנה שעברה ומגיעים אולי לגירעון של מאה השנה.

שרון הורביץ: כי היה זקיפות שאתם לקחתם שלא לקחו?

רבקה: נכון.

שושי בוגוש: במעבר בין רואה חשבון.

ישיבת המועצה המקומית אפרת - מס' 5

13.5.18

רבקה: ולכן אני אתייחס דווקא למספר הסופי בעמוד ,5 אנחנו מציגים גרעון מצטבר

למתנ"ס של 990 אלף שקל, גרעון היסטורי. אם התחלנו את ינואר 16 ב- 900 אלף שקל, אחרי כל הגידול של 24 אחוז במתנ"ס אנחנו מסיימים את 17 עם 990 אלף שקל גרעון.

שרון הורביץ: זאת אומרת הקטנתם את זה בעודף של 2016 והגדלנו את זה?

רבקה: אבל בסך הכל אם נסתכל דווקא על המצטבר, הסכום הזה די מקביל לעתודה

לפיצויים שיש במאזן, עמוד 3 – "עתודה לפיצויים מיליון שקל". זה אומר שבשוטף המתנ"ס מתנהל מאוד מאוזן, תזרימית הוא בסדר גמור, אם נסתכל על היחסים הפיננסיים שלו הוא עומד בסדר גמור. יש לנו 1.6 מיליון מול ,1.6 הוא מאוזן וזה בסדר שמתנ"ס מתנהל כך. אבל אם הוא יצטרך היום לפרוע את ההתחייבות של פיצויים שלו של מיליון שקל, אין לו מקורות מימון. אני קצת דיברתי על זה, יש כאן כן איזה שהיא קרן שיושבת שהיא אמורה לכסות את זה, אבל משתמשים בה בשוטף. בקיצור אם מסתכל על חשבונאי מול תזרימי, תזרימי עובד בסדר, חשבונאי אין לו את הכסף.

שרון הורביץ: כי תזרימי משתמש בכספים שלא צריך לממש אותם עכשיו.

רבקה: נכון.

שרון הורביץ: עכשיו השאלה הפרשה לפיצויים, מה זאת אומרת הרי כל העובדים אין שם פנסיה

תקציבית כמו ברשויות, אז זה השלמות למה שחסכו לכם בקרנות?

רבקה: כמעט כל המיליון מורכב מחמש עובדים בערך, שיש להם היסטוריה עם ותק גבוה.

שושי בוגוש: קצת יותר.

רבקה: פחות או יותר, המרכיב העיקרי הוא חמש עובדים שעם ותק מאוד גבוה, שככול

שאם השכר שלהם מתעדכן אז גם ההיסטוריה. העתודה ממש נחרשה עד הסוף עם כל הפנסיות חובה הורדנו ממש ממש מדויק, וזאת היתרה זה החוב.

שושי בוגוש: כן. חלקם צריך להבין שהעדכון שכר אצלנו חלק מהאנשים שמדובר פה זה אנשים

שהם משתכרים בפדיון, זאת אומרת ככול שהפדיון של הפעילות שלהם עולה אז השכר שלהם עולה, זה לא משהו שיש לנו שליטה עליו.

מנחם שפיץ: סליחה אני לא מבין, הפרשות נעשו במהלך השנים?

רבקה: נכון.

מנחם שפיץ: את ההפרשות שנעשו העבירו או לא העבירו?

רבקה: לא, זה הפרשה חשבונאית.

ישיבת המועצה המקומית אפרת - מס' 6

13.5.18

מנחם שפיץ: לא העבירו, זאת אומרת עשו הפרשות?

רבקה: הפרשה שהיה בה שכר העבירו, אבל יש סכומים מסוימים שההפרשה לא מכסה

אותם, כמו הגידול בשכר ביחס להיסטוריה הוא לא מכוסה. זה הפער.

מנחם שפיץ: זה לא צריך להופיע שמה, אז רק זה הפער?

רבקה: זה הפער.

מנחם שפיץ: זאת אומרת אם הם היו הולכים הביתה ההפרש מה שיש בקופה לעומת מה שמגיע?

שרון הורביץ: בדיוק.

רבקה: כן, נכון, זה הביאור מסביר גם איך העתודה הזאת מוצגת. אני אתייחס לעמוד 15

בביאור של האגפים, זה אגפי הפעילות של המתנ"ס, יש לנו 8 אגפים מרכזיים:

ספורט, גיל הרך, חברה וקהילה, אומנות, רוב האגפים מכסים את עצמם יפה עם תקורה של 15 אחוז, תקורה מקובלת ורצויה בישויות שאנחנו אמורים לכסות גם את המנהלה באיזה שהיא דרך. יש לנו שני אגפים גירעוניים, תרבות ומועדונים, שניהם אגפים שהם בעצם מהווים את הפעילות של המתנ"ס הוולונטארית, קצת דברים שאני מניחה שאתם עושים בשם המועצה. אני יכולה לספר לכם ממועצות אחרות שאנחנו עובדים איתם, שהמימון של המועצה הוא קצת נמוך מידי ביחס למה שאני מכירה ממועצות אחרות, אבל זה שיקולים שלכם.

דובי שפלר: זה למרות שהכנסות מ- 16 ל- 17 עלו ב- 800 אלף שקל?

רבקה: 24 אחוז, וזה לא בעצמיות, הכנסות עצמאיות הם 71 אחוז, וגם ההכנסות שהם לא

עצמיות אז הם כנגד פעילויות.

מיכאל דהן: תני לנו דוגמאות של מועצות מקומיות אחרות?

רבקה: ימי העצמאות ממומנים ברובם על ידי הרשויות המקומיות, וכאן המתנ"ס נשא

את זה על עצמו בעלות של 150 אלף שקל.

שרון הורביץ: אבל יש הפרשה כל השנה.

מיכאל דהן: המתנ"ס מקבלים חוץ מאשר המימון של האירועים האלה, את מוכנה להגיד לנו

אחוזים או שזה לא?

רבקה: שמות?

מיכאל דהן: יכול להיות שם ויכול להיות רק את האחוזים.

רבקה: ישבנו עם בית-אל לפני שבועיים, בית-אל נניח מתייחסים למתנ"ס בצורה מאוד

שונה, הם רואים את המתנ"ס שלהם כאילו הוא אגף התרבות שלהם, אגף התרבות והנוער של המועצה. והם גם עובדים מאוד בשיתוף פעולה תקציבי, זה אומר שאם ישיבת המועצה המקומית אפרת - מס' 7

13.5.18

היה להם נניח אני אספר לכם, היה להם הם הגישו איזה שהוא פרויקט קול קורא לפריפריה איזה שהיא תרבות, והם לא קיבלו את המימון על זה וזה היה סכום מאוד גבוה, המועצה באה ונתנה.

מיכאל דהן: אז המועצה - - - מתנ"ס נוסף שהוא לא משני אבל הוא קיים, מטה נוער, מטה

צעירים?

רבקה: אז זהו אז שמה הם פשוט הלכו ואיחדו את זה והם נותנים, אז הם רואים הם

מנסים.

מיכאל דהן: אז אולי אם זה משתלם תקציבית אולי לעשות?

רבקה: ברשויות מקומיות אחרות.

שושי בוגוש: גם אנחנו מתפקדים כמחלקת תרבות של המועצה.

רבקה: ועדיין אתם נושאים על עצמכם מעבר למה שיש במקומות אחרים, אבל אני לא

מתערבת.

עודד רביבי: אם את לא מתערבת אז למה אמרת את זה? או שאת מתערבת או שאת לא

מתערבת.

רבקה: לא אני לא רואת חשבון של המועצה. מה עוד?

שרון הורביץ: זאת אומרת סיבת הגרעון השנה ב- ,2017 זה בגלל ההפרשות בגלל עובדים שפרשו?

ושי בוגוש: כן.

שרון הורביץ: היתה עובדת יקרה שפרשה.

שושי בוגוש: 2 עובדים, הפרשות לשני עובדים שפרשו.

רבקה: שאגב רואים אם ניכנס לביאור של הנהלה וכלליות, אנחנו רואים את ההשלכות

החיוביות.

עודד רביבי: איזה עמוד?

רבקה: עמוד 14 ביאור ,11 שכר ונלוות השנה ביחס לשנה שעברה ומנהלה עומד על 670

מול ,730 שכאן בא לידי ביטוי החיסכון.

דובי שפלר: מה זה הסעיף האחרון, אחרות?

רבקה: מה אחרות כולל? ימי גיבוש וכאלו לעובדים.

דובי שפלר: כן אז מה ההבדל בין 16 ל- 17 שהעלה את ה... מ- 16 ל- 17 הנהלה וכלליות עלה ב-

120 אלף שקל?

רבקה: מה זה ה- 96? אני לא יודעת מה הוא. 23 זה גיבוש, אבל אני אנסה לראות מה אני

רואה. דמי הרשמה משהו בזכות, אני לא יודעת מה זה.

ישיבת המועצה המקומית אפרת - מס' 8

13.5.18

שושי בוגוש: דמי רישום. אנחנו בעצם ביטלנו את הדמי הרישום לחוגים ב- ,2017 אנחנו לא

גובים דמי רישום כתוצאה מבקשה של הציבור.

רבקה: רגע, שנה שעברה זה מופיע בזכות.

שושי: אנחנו כן גבינו בצהרונים, אנחנו כן גובים בצהרונים, בצהרונים כן גבינו אבל בחוגים לא גבינו.

דובי שפלר: 96 אלף זה?

רבקה: זה הקדמה של עלויות ומנהלה.

שושי בוגוש: זה עלויות שהציבור החזיר בדמי רישום.

רבקה: אני מציגה את זה במנהלה, אני מציגה את זה כהקטנה של צהרונים או משהו כזה.

דובי שפלר: לא, לא מצליח להבין את זה.

רבקה: זה שנה, זה עלויות של ימי גיבוש וזה עלויות שהיו השנה, אני התייחסתי כרגע בין

השנה לשנה הקודמת.

שושי בוגוש: במעבר בין רואי חשבון הם לא יודעים להתייחס, לא יודעים למה.

רבקה: אנחנו השארתי שמה את הנתונים של שנה שעברה כפי שהם הוצגו, שנה שעברה

את הדמי רישום האלה שהתקבלו הוא הציג כהקטנה של עלויות מנהלה. למה? לי יש הסתייגויות עליה אבל אין לי עניין לשנות את מה שהוא הציג.

דובי שפלר: זאת אומרת היה אמור להיות להבנתך שנה שעברה 860 אלף שקל?

רבקה: נכון.

דובי שפלר: עכשיו לגבי מה שאמרת, הגרעון של המיליון שקל המצטבר נובע מיחסי עובד

ומעביד?

רבקה: נכון.

דובי שפלר: את אומרת שהכל?

רבקה: אז תסתכל על סוף המשפט – "בהתאם - - - יתרת התחייבות של יחסי עובדי

ומעביד שאינה מופקדת", שזה המיליון, סוף משפט בפסקה א'. תראו רשויות מקומיות לא מציגות את הסכום הזה במאזן, זה טוב.

שרון הורביץ: זה מאזנים אחרים אצלנו.

רבקה: מה?

שרון הורביץ: אצלנו זה שיטה חשבונאית אחרת.

רבקה: נכון, וזה טוב, אנחנו רואי חשבון של הרבה מאוד ישובים, ואני ממליצה על השיטה

הזאת, הוועדים המקומיים היום צריכים להתנהל ככה וזה נכון. כי בסופו של דבר ישיבת המועצה המקומית אפרת - מס' 9

13.5.18

העמותות האלה, הגופים כמו שלכם בסוף הם יקבלו את המימון הזה, יבוא עובד ויצטרך להתפטר, אז אתם תמצאו את המקורות האלה למצוא אותם.

שרון הורביץ: זאת אומרת שאנחנו דבר ראשון היום ישבנו יהודה ואני עם שושי, לגבי תחילת

הביצועים של ,2018 2018 אם לא יהיה זעזועים צפוי להסתיים מאוזן.

שושי בוגוש: נכון.

שרון הורביץ: אבל המיליון שקל האלה מעיקים, ולכן צריך לחשוב.

רבקה: למרות הגידולים ושכר מינימום וכל ההשלכות האלה?

שושי בוגוש: לא, אצלנו האתגר הגדול הגידול בפעילות, והפריסה לעוד שלוחות, ושיפוץ שלוחות

נוספות, זאת אומרת זה האתגר הגדול.

רבקה: נכון, שמי נושא בהם?

שושי בוגוש: עליו אנחנו היום התחלנו לחשוב, איך אנחנו עוברים אותו, וגם מצליחים לתת

לציבור שירות נכון במקום שהם נמצאים בו וכו', וגם מצליחים להישאר מאוזנים וגם לגרוס את הגירעון. זאת אומרת האתגר שלנו היום הוא להשאיר איזה שהוא סכום, שכל שנה בחמש שנים הקרובות גורס את הגרעון.

רבקה: התקציב שלכם כולל כיסוי גרעון בסכום מסוים לא?

שושי בוגוש: כן, אנחנו תקצבנו כיסוי של גרעון.

דוברת: הסכום הוא קטן.

דובר: כמה?

דוברת: 70 אלף.

רבקה: שזה גם הסכום שיורד מהוראת קבע לקרן?

שושי בוגוש: לא, זה אקסטרה זה נוסף.

שרון הורביץ: צריך לקחת חמש שנים משהו כזה, חמש, שש שנים לסלק את זה, כי הרי הכסף

יגיע, לא יהיה קטסטרופה שכל העובדים עוזבים.

שושי בוגוש: אז התכנון שלנו חמש שנים 200 אלף שקל בשנה זה אמור לכסות את הגרעון. אבל

זאת אומרת בשביל זה האחריות שלנו היא להתנהל בצורה מאוד זהירה ומתונה, והאתגר הוא באמת לעשות את כל מה שאנחנו רוצים לעשות עם היעד הזה.

דובי שפלר: איפה, אני חוזר לעמוד ,15 איפה בתוך זה נמצאות הקייטנות באיזה סעיף?

רבקה: קייטנות של הגיל הרך נמצאות בגיל הרך, וקייטנות קיץ נמצאות בחברה וקהילה.

דובי שפלר: איזה עמוד זה?

רבקה: עמוד 15 עבור האגפים.

ישיבת המועצה המקומית אפרת - מס' 10

13.5.18

(חילופי דברים בשקט)

דובי שפלר: סעיף כללי לפני המועדונים, מה זה כללי, זה סיכום של כל מה שהיה עד עכשיו?

רבקה: לא, לא, זה הסעיף המרכזי שמרכז את, ה- 588 זה הקצבה בלתי ייעודית שהמועצה

מימנה, הכנסות עצמאיות וסובסידיות זה איזה שהם שכירות של מבנים שמתכוונים כאן הכנסות פאסיביות, ואז יש כאן את כל השכר של מנהלה, שכר של אחזקה שלא מועמסת, הדברים הכלליים. זה בעצם צריך להיות מכוסה על ידי האגפים האחרים, זה התקורה בעצם שצריכה להיות מכוסה והיא לא מכוסה במלואה.

מנחם שפיץ: אני רואה שהוצאות הנהלה וכלליות ירדו, איך?

רבקה: השכר ירד.

מנחם שפיץ: זה השכר?

רבקה: שכר ירד.

מנחם שפיץ: בגלל שמישהו עזב?

שושי בוגוש: כן, שני העובדים שעזבו שבגינם יש את הגרעון של .2017

יהודה שווייגר: שני עובדים מאוד מאוד ותיקים שעזבו.

מנחם שפיץ: ולא החליפו אותם?

שושי בוגוש: לא, הביאו אנשים שעלויות העסקה שלהם נמוכות יותר.

מנחם שפיץ: הבנתי. אז זאת אומרת יהיה כדאי להחליף עוד אנשים ותיקים?

רבקה: אבל זה עולה.

שושי בוגוש: כשמחליפים אותם זה עולה הרבה כסף.

מנחם שפיץ: כן אבל החיסכון בשנה הוא כבר כמאה אלף שקל, נכון?

מיכאל דהן: אל תלמדו מהשיטה, תנו לאנשים לעבוד כמו שצריך אם הם טובים משאירים.

דובי שפלר: איך אנחנו עושים - - -

(מדברים ביחד)

רבקה: 4000 שקל אני חושבת שזה רכישות של רכוש קבוע, שהם לא הועמסו במלואם או

משהו כזה, או איזה- - -

דובי שפלר: לא, אני שואל איך אנחנו - - - כי הרי אנחנו לא, כי הלקוחות לא משלמים את

הספרייה.

יהודה שווייגר: הספרייה ממומנת על ידי הרשות, דובי.

דובי שפלר: הלקוחות לא משלמים לספרייה, וכל ההכנסות שאנחנו מקבלים היום מהמדינה.

ישיבת המועצה המקומית אפרת - מס' 11

13.5.18

רבקה: יש 80-90 אחוז זה המועצה מממנת.

שושי בוגוש: כל הכסף שהמועצה מקבלת הם נותנים לספרייה עובר אלינו, אבל יש כן הכנסות

מתושבי חוץ ועוד כל מיני הכנסות מפה ושם מאירועים וכו'.

יהודה שווייגר: אירועים, הצגות.

שרון הורביץ: וכותרים אנחנו מקבלים מהמדינה חלק.

שושי בוגוש: כן, כן, בנוסף לזה מקבלים כותרים ועוד כמה פעילויות ממומנות.

מנחם שפיץ: אני רואה שההכנסות מהמועצה גדלו ב- 800 אלף, על בסיס מה זה גדל 800 אלף?

שושי בוגוש: בסיס המועדונים.

רבקה: הכנסות הבלתי ייעודיות, זה עומד על .588

מנחם שפיץ: לא, אני מדבר 2.9 לעומת 2.1?

שושי בוגוש: כן מנחם לשאלתך זה שלושה מועדונים שאנחנו מפעילים עבור משרד הרווחה,

מרכז יום, מועדון מופ"ת.

מנחם שפיץ: הבנתי.

יהודה שווייגר: שיינפלד, מועדון מופ"ת ומרכז יהודית.

מנחם שפיץ: וזה רווחי במירכאות?

שושי בוגוש: זה מחזיק את עצמו, זה עומד זה שירות.

מנחם שפיץ: אבל זה לא רווחי?

דובי שפלר: בספרייה, כמה מתוך ההכנסות של הספרייה, זה מהשוטף של המועצה בתקציב

שאנחנו מעבירים למתנ"ס?

יהודה שווייגר: מה זאת אומרת מהשוטף?

עודד רביבי: מעבר למה שאנחנו מקבלים ממשרד התרבות גם אנחנו מוסיפים על הספרייה, סדר

גודל של 40 אלף שקל לא?

שרון הורביץ: לא, הספרייה הכל מכספנו.

עודד רביבי: לא, אתה מקבל חלק ממשרד התרבות.

יהודה שווייגר: אנחנו מקבלים 140 או משהו כזה, אנחנו שמים 330 או משהו כזה.

רבקה: .370

דובי שפלר: 370 זה רק מהתקציב בלי ההשתתפויות של משרד התרבות?

יהודה שווייגר: זה יותר מפי שתיים.

עודד רביבי: 140 זה משרד התרבות.

(חילופי דברים ביחד)

ישיבת המועצה המקומית אפרת - מס' 12

13.5.18

רבקה: יש כאן כן תעסוקת מעון, יש תעסוקת מעון.

שושי בוגוש: לא, תעסוקת מעון זה משהו אחר.

שרון הורביץ: גם החזקת המבנה באופן לא שוטף, תיקונים גדולים דברים כאלה זה מועצה

אחראית, היא בעלת המבנה. עכשיו אנחנו הפרשנו סכום לשיפוצים בתקציב ,2018 זאת אומרת אנחנו נבצע את זה.

רבקה: אנחנו מציגים את זה בספרים.

שרון הורביץ: אלו עלויות אחזקה על המבנה, מעבר לניקיון וחשמל ובלאי רגיל.

רבקה: אנחנו כן מציגים בספרים שהמבנה הוא ניתן על ידי המועצה. הרשות המקומית

העמידה לרשות העמותה מבנים המשמשים אותה לפעילותה ולצרכיה, וזה נתון שאין אותו בדוחות הכספיים.

שרון הורביץ: ולכן הבלאי לא מגיע, או הפחת לא מגיע אלינו.

רבקה: נכון.

מנחם שפיץ: זה לא נמצא בדוח אז?

שרון הורביץ: כן, וברשות אין פחת.

מיכאל דהן: אבל זה כסף שהמועצה מממנת?

יהודה שווייגר: בקטנה כמה מיליונים.

מיכאל דהן: לא יודע כמה מיליונים, אבל צריך גם לציין את זה כדי שזה לא יישמע.

עודד רביבי: שאנחנו לא נותנים לעומת בית-אל.

דבורה גיני מלכי: כמה מיליונים?

יהודה שווייגר: אם את לוקחת את המרכז יום, מועדון מופ"ת, מרכז שיינפלד, מגרש כדורגל בגפן

שעשו את השיפוץ, את מסתכלת גם על החלק הצפוני, את בסוף תגיעי לסכומים שהם.

שרון הורביץ: עשרות מיליונים.

דברה גיני מלכי: שהם בשיפוץ אתה מתכוון?

יהודה שווייגר: לא, שזה מבנים

עודד רביבי: זה נכסים.

מיכאל דהן: השקעה במבנים של המועצה.

יהודה שווייגר: ההשקעה במבנים.

רבקה: בשנים האחרונות?

שרון הורביץ: לא, המבנים עצמם.

ישיבת המועצה המקומית אפרת - מס' 13

13.5.18

שושי בוגוש: לא, לא, כל המבנים שהמתנ"ס.

שרון הורביץ: כן אבל זה המקובל שאת המבנים האלה לא מכניסים.

עודד רביבי: מרכז שיינפלד, השיפוץ שלו עלה מיליון 200 אלף שקל המועצה הביאה את זה.

רבקה: וזה היה ממש לאחרונה לא?

עודד רביבי: שלוש שנים, ארבע שנים. מגרש כדורגל בגפן שלושה מיליון שקלים המועצה

שילמה, מועדון מופ"ת.

רבקה: אגב שם המועצה דרשה שאנחנו נציג את זה בדוחות, והצגנו את העלויות של

הבנייה.

עודד רביבי: אולם ספורט בדקל כמעט עשרה מיליון שקלים, אולם ספורט בגפן שאנחנו שיפצנו.

דבורה גיני מלכי: לא, שנייה, יש בכסף שאנחנו מביאים מבחוץ ומעבירים אותו שאנחנו סוג של

צינור, עשרה מיליון של הדקל לא הוצאנו מהארנונה.

עודד רביבי: אבל גם לא הכל היינו צינור.

רבקה: בסדר זה שהמימון הוא מימון חוץ זה בסדר.

דבורה גיני מלכי: לא, לא, זה סבבה.

עודד רביבי: אבל דבורה גם לא הכל היינו צינור.

דבורה גיני מלכי: עודד, נעמה לא פה אבל יש תחושת חוסר נוחות מהמצב של המבנים, מהמצב

התחזוקתי שלהם. קיבלנו את החצי מיליון ואנחנו מתווכחים בהנהלה האם לתקן בתקרה בקורסת או את השירותים שמשפריצים.

יהודה שווייגר: זה שאלה אחרת, המרכז יום ברימון הוא הגיע כמבנה דנדש.

דבורה גיני מלכי: נכון.

יהודה שווייגר: מרכז שיינפלד הגיע כמבנה דנדש, המגרש כדורגל הגיע חדש.

עודד רביבי: אבל דקה אני אגיד לך איפה הביקורת של המועצה על ההתנהלות של המתנ"ס,

בסדר? קיבלת מבנה חדש, אתה חייב בתקציב שלך להקצות סכום לתחזוקה, אחרת אתה מגיע ואז אתה אומר סליחה ,crisis אני סוגר את השירותים כי לא שיפצתי אותם עשר שנים.

דבורה גיני מלכי: עשרים.

עודד רביבי: עשרים שנה. עכשיו אם לא בונים תקציב, והסיפור הזה של הגרעון של המתנ"ס

הוא לא חדש, הוא היה גם בתקופת נטע. כל הזמן אותו גרעון, כל הזמן מגלגלים אותו, כל הזמן אומרים אנחנו נתייעל ונחסוך ונגיע למצב חדש. אז בסדר.

ישיבת המועצה המקומית אפרת - מס' 14

13.5.18

רבקה: כן אבל אז לא דיברת על גידול כל כך משמעותי בבת אחת במחזור, ככה כשהמחזור

גודל ב- 25 אחוז.

עודד רביבי: אז היא הנותנת.

רבקה: נכון.

עודד רביבי: היא הנותנת, מה שאת אומרת זה שצריך להסתכל עוד פעם בהתנהלות הפנימית

של המתנ"ס, ולראות איך למרות הגידול במחזור, לא הצלחנו להגיע למצב שצמצמנו את הגרעון. זה הסיפור. בסוף אנחנו יודעים שתקציב המועצה קשה לנו לאפס אותו, וכולנו יודעים באיזה קשיים היינו. בסוף אנחנו יודעים שהמתנ"ס הוא זרוע של המועצה לכל דבר ועניין, וגם ככה אנחנו מסתכלים על זה וגם זאת הציפייה. אבל מאחר ויש פה גם הכנסות שבסוף הם באים מתושבים, ואם זה היה מנוהל על ידי חברה רווחית שמפעילה חוגים או מפעילה בריכת שחיה או מפעילה מרכז ספורט, אז היא היתה עושה את זה, והיינו רואים שורת רווח כי אף אחד לא מתנדב. פה זה לא קורה. עכשיו המחזור גדל בצורה מטורפת, ולכן צריך להיכנס הרבה יותר לעומק, לראות איך גם מקצים כסף בשביל שיפוץ המבנה או המבנים באופן קבוע, כי בסוף יש בלאי וצריך מישהו לתחזק אותו, וגם איך אנחנו מצמצמים את הגרעון.

שושי בוגוש: אבל במצב הנוכחי ובשנים האחרונות שיש גרעון וצריך לצמצם את הגרעון, גם

לצמצם את הגרעון, וגם להקים קרן לשיפוצים ולהחזקת מבנים, זה סיפור של -300 400 אלף שקל בשנה.

מנחם שפיץ: אבל לא נעשה זה או זה.

שושי בוגוש: זה או זה?

דבורה גיני מלכי: הוא אומר ששום דבר לא נעשה.

מנחם שפיץ: שום דבר לא נעשה.

שושי בוגוש: לא נעשה לא זה ולא זה?

מנחם שפיץ: נכון, זה הכוונה, אם היית עושה אחד ולא את השני אז.

שושי בוגוש: דרך אגב ב- 2016 כן סיימנו בגריסה של הגרעון באופן חלקי, המעבר עכשיו שבו

גילינו שיש לנו הפרשות יותר גדולות ממה שחשבנו, אז הגרעון באמת מאוד גדל, אבל שנה אחת כן היתה גריסה.

רבקה: היית בדילמה, כי מהאנשים אי אפשר לשאוב עוד כסף, כי אתה גורר את הציבור,

ואתה תמיד בנקודה הזאת שבסדר צריך מקורות מדינה אחרים לחפש אותם.

ישיבת המועצה המקומית אפרת - מס' 15

13.5.18

עודד רביבי: לא זה ממש לא הגישה.

רבקה: לא?

עודד רביבי: ואני גם לא חושב שזה המקום שלך להגיד את זה, ואני אומר לך פעם שנייה כבר.

רבקה: לא אתה, לא אתה.

עודד רביבי: לא, אני אומר לך פעם שנייה.

רבקה: מקורות מדינה, זה אומר המדינה, משרדי.

עודד רביבי: לא זה לא, כי המועצה והמתנ"ס מתנהלים מתוך גישה, וזאת האמונה פה באפרת,

שאנחנו לא סומכים על אף אחד, מה שאין לנו אנחנו לא מקבלים מאף אחד. לא יודע מה לימדו אותך בבית-אל, אני לא יודע ללכת לחזר ולקבל נדבות, אני לא בונה את התקציב שלי על סמך נדבות. והציפייה שלי מכל מנהלי המחלקות ומהמתנ"ס, לראות איך אנחנו עם קהל הלקוחות שיש לנו, מצליחים להתייעל מצליחים לעשות יותר בפחות, ומצליחים להגיע למצב שאנחנו מאוזנים, זה הכל. והדוח הוא בסדר והוא מאוזן.

רבקה: ועדיין ועדיין תרבות צריך להיות ברמה כל כך יותר.

שושי בוגוש: בסדר, זאת ההחלטה שלנו איך אנחנו.

עודד: אני ממש לא מבין באיזה כובע הגעת לפה היום, סליחה שאני אומר לך את זה פעם שלישית. לא, את באה יושבת פה מול מועצה ומול מתנ"ס, שמחליטים מה סל התרבות שרוצים לתת לתושבים, את באה מקריאה את הדוחות.

רבקה: אני שאלתי שאלות, אוקי.

דבורה גיני מלכי: אנחנו בסוף בסוף מנסים ביחד לעשות את הכי טוב שאפשר, כי כולנו גם צורכים

את השירותים של המקום הזה. אנחנו רואים עודד את הקשיים, אנחנו חושבים שהמתנ"ס מתנהל מאוד מאוד על הקשקש, עם המשכורות שהוא נותן לעובדים שלו. אנחנו חושבים שיש, אנחנו רואים לא חושבים, אנחנו רואים שיש הכנסות עצמיות מאוד גבוהות, אני לא יודעת לשים את זה באמת בטבלה מול מתנ"סים אחרים, אבל יש פה הכנסות עצמיות גבוהות. עדיין אני לא יודעת מה, או שזה משהו שזה באמת משהו שמתמשך של 20 שנה, אני לא יודעת לשים על זה את האצבע, אבל אני יודעת שיש דברים שפשוט אנחנו צריכים לטכס עצה יחדיו ולראות מה לעשות.

עודד רביבי: אין שום בעיה, אמרתי את זה כבר פעם אחת אני אגיד את זה עוד פעם, רוצים

שהמועצה תנהל את המתנ"ס?

ישיבת המועצה המקומית אפרת - מס' 16

13.5.18

דבורה גיני מלכי: לא רוצים עודד.

עודד רביבי: אז לא.

דבורה גיני מלכי: לא רוצים.

עודד רביבי: אז דבורה אבל זה לא הדיון כרגע, בסדר? היה תקציב מועצה, החלטנו כמה כסף

מעבירים למתנ"ס, רוצים להעביר יותר כסף, נעלה את זה לדיון בתקציב 2019 ונראה איך אנחנו מביאים כסף יותר למתנ"ס. אני עדיין חושב ואני אומר את זה פה מאחר והדוחות מוצגים, גוף שמצליח להגדיל את המחזור שלו בצורה כזאת, היה חייב להגיע לאחת משתי השורות, או לצמצום הגרעון או להתחיל לבנות קרן להפרשות, זה הכל. עכשיו לא הגיעו לזה בשנה שעברה, בסדר מבין שנה ראשונה.

צריך לשמוע עכשיו הצהרה מפורשת, שלשנה הבאה אנחנו נכנסים לצמצום הגרעון ב- 20 אחוז, 15 אחוז, להבין לקראת מה הולכים, ובונים את התקציב לשנה הבאה שיודעים שזה מה שעושים. עכשיו אם ממשיכים לעשות את מה שעושים תמיד נקבל את אותה תוצאה, אז צריך לחשוב על איזה חוגים משנים, ואיזה חוגים יותר רווחיים, ואיזה פעילויות אפשר לעשות עם יותר משתתפים, כל היום צריך לחשוב כל היום צריך להמציא את הגלגל. לבוא ולהושיט יד ולהגיד שמישהו יבוא ויצמצם את הגרעון, לא מכיר מנטאליות כזאת, לא מכיר מדיניות כזאת, זה לא קורה לנו עם אף אחד מהמחלקות.

דובי שפלר: וזה כשאנחנו הולכים עכשיו להגדלת הפעילות של המתנ"ס, לשתי שכונות חדשות

שהולכות ומתלאות.

עודד רביבי: נכון.

שושי בוגוש: בסדר אז על זה צריך לחשוב.

מנחם שפיץ: צריכים להתייחס לגירעון כסעיף פעילות.

דבורה גיני מלכי: לתקצב אותו, כן.

מנחם שפיץ: נכון, כסעיף פעילות, ואז אומרים שתוך איקס שנים.

שושי בוגוש: כן, היעד שלנו הוא תוך חמש שנים לצמצם.

מנחם שפיץ: אז זאת אומרת שאוטומטית צריך למלאת את הסעיף הזה באיקס כסף, בהתחלת

הדיון על פעילות של המתנ"ס.

דבורה גיני מלכי: אבל אני בכלל לא דיברתי שהמועצה תצמצם את הגרעון של המתנ"ס, שגם כן

הבנו פה ממה הוא נובע, דיברתי על התחזוקה. אם המועצה מטפלת בתחזוקה, אז ישיבת המועצה המקומית אפרת - מס' 17

13.5.18

בואו גם נעשה פה סדר. זאת אומרת כנראה שהכסף שאנחנו מצליחים כמועצה להעביר למתנ"ס, לא מספיק לתחזק את הדברים.

דורון כהן: או שהמתנ"ס פשוט יתקצב את התחזוקה בצורה נכונה.

דבורה גיני מלכי: אבל המבנים הם של המועצה הם אפילו לא מוצגים פה, יהודה אמר ושרון אמר,

אנחנו מתקצבים את התיקונים את השיפוצים הגדולים של המבנים, וזה לא קורה, זה לא קורה מספיק.

מנחם שפיץ: דבורה תקשיבי רגע, עד הדיון לתקציב של 2019 יעברו עוד כמה חודשים, חבל בואו

נשמור את זה.

שושי בוגוש: אין בעיה, אנחנו לוקחים על עצמנו, בהינתן הגרעון הנוכחי אנחנו לוקחים על עצמנו

תוך 5 או 6 שנים לגרוס אותו. ואנחנו צריכים להבין מתוך זה, מה מתוך השאיפות שלנו והרצונות שלנו לעשות, מה אנחנו יכולים לעשות ומה אנחנו לא יכולים לעשות. וזאת החלטה שתתקבל בהנהלת המתנ"ס בוועדת הכספים של המתנ"ס עם הנתונים. יש לנו רצון לשפץ את שלוחת הזית ולהרחיב אותה, יש לנו רצון להתרחב לשלוחות נוספות, מתוך זה אנחנו נצטרך להבין מה אפשר, מה שאפשרי נעשה. וכמו שמנחם אמר, כסעיף תקציבי של 200 אלף שקל בשנה שקודם כל מכסים אותו אחר כך חולמים קדימה.

עודד רביבי: שאלות רבותיי?

דובי שפלר: בעבר מטה הנוער היה משולב כלשהו במתנ"ס, איפה המצב היום?

עודד רביבי: מה זה בעבר?

דובי שפלר: זאת אומרת המתנ"ס היה משלם שכר חלק מהרכזים, איפה זה עומד היום?

יהודה שווייגר: המתנ"ס היה משלם את השכר של רכזת הנוער.

דובי שפלר: איפה זה עומד היום?

יהודה שווייגר: היום המתנ"ס לא משלם את השכר של רכזת הנוער כבר כמה שנים.

עודד רביבי: שאם אתה רוצה להסתכל על זה הפוך, זה כאילו כסף שהמועצה העבירה למתנ"ס.

דובי שפלר: בסדר, היום המתנ"ס מנותק ממטה הנוער?

יהודה שווייגר: מה זה?

עודד רביבי: כן.

יהודה שווייגר: מנותק תקציבית.

שושי בוגוש: לא, הוא לא מוצג בספרים, הוא לא מוצג גם במאזן.

דובי שפלר: ומטה הצעירים ומטה הוותיקים?

ישיבת המועצה המקומית אפרת - מס' 18

13.5.18

שושי בוגוש: מטה הוותיקים נמצא פה.

יהודה שווייגר: מטה הוותיקים זה בתוך המתנ"ס, ומטה הצעירים זה גוף כמו מטה הנוער, זה גוף

עצמאי עם תקציב עצמאי.

דובי שפלר: ארגונית אם נעביר את שני המטות האלה למתנ"ס, יכול להיות שזה יעזור באיזון

שלו?

שרון הורביץ: אם לא תוסיף כוח אדם.

יהודה שווייגר: למה זה יוסיף?

דובי שפלר: זאת אומרת אם נכניס את ההוצאות ואת ההכנסות של המטות האלה לתוך?

עודד רביבי: אתה מקבל משק סגור בכל מקרה, אם אתה לא עושה שינוי בתקציב של שני

המטות האלה לא עשית כלום.

יהודה שווייגר: מטה צעירים היום כל התקציב שלו בנוי על matching אל מול תקציבי משרדי

ממשלה, גם של המשרד לשוויון חברתי וגם של המשרד לשירותים חברתיים. כמעט אנחנו רק ב- matching שלנו כמועצה ביחס לתקציבים שניתנו, אין עוד תקציב עצמאי שהמועצה שמה, כמעט ואין בתוך התקציב הזה למעט שכר.

דובי שפלר: מטה הנוער הוא לא רווחי? אני מדבר מהזיכרון אני לא רואה בעיניים שלי.

יהודה שווייגר: מטה נוער לא, רוב הפעילויות אני מזכיר לכם תנועות הנוער זה לא דבר שמתקצב

כיום במדינת ישראל דרך הדבר הזה. שכר של רכזי שכבות, זה לא משהו שמתוקצב היום דרך מדינת ישראל. על פעילויות כן, על פעילויות אתה כן מקבל דרך משרד החינוך, או דרך כל מיני גופים אחרים שנמצאים או דרך משרד לשירותים חברתיים. אבל על כוח אדם לרוב אתה לא מקבל תקצוב על השכר שלהם, בדרך כלל לא דרך משרדי הממשלה, לכן אם אתה מכניס את זה, זה אותו כסף שאתה לקחת ושמת אותו אתה רק שם אותו במחלקה אחרת.

דובי שפלר: טוב, אז לפחות הוצאות המהלה וכלליות אני שמח שזה פחות מהתקן, זה כבר טוב.

דוברת: משתדלים.

יהודה שווייגר: צריך גם להגיד שסיון נכנסה לפני שנה וחצי, רגע לפני שנת התקציב של 2016 או

17?

סיון כהן: .17

יהודה שווייגר: היא נכנסה כמעט ללא חפיפה כמעט ללא עזרה כלשהיא, השתלטה על הדברים

בשתי ידיים, גם בעזרתה של שושי. אני חושב ששושי מבינה בצורה מאוד ברורה ישיבת המועצה המקומית אפרת - מס' 19

13.5.18

מה הכיוון, ולאן אנחנו צריכים לחסוך ולהתייעל כדי לראות איך עושים את זה.

ביחס לתקציבים עצמם אני אמרתי שאני שמח תמיד לעשות את הדיון הזה, כי אני חושב שהתקציבים, אם מסתכלים עליהם בצורה כזאת של מה מועבר למתנ"ס או מה זה, זה הסתכלות שהיא טיפ טיפה מטעה. אליפות אפרת גוש עציון זה לא משהו שמתוקצב, חניון צה"ל זה לא משהו שמתוקצב, שלרוב הכי נוח לך היה לתקצב את זה ולשים, האם זה נמצא פה בכובע הזה או שאתה מתקצב אותו בצורה מלאה לכל דבר היית יכול לקרוא. באותה מידה הייתי יכול להגיד, שכל התקציב של המאה אלף שקל של התקציב של האירועים היישוביים, הוא גם תקציב שהוא מיועד לתרבות והוא נמצא בתוך המתנ"ס. זה לא תקציב, זה תקציב שאני ייעדתי אותו לשושי בצורה מלאה. לכן הכל שאלה של איך מסתכלים, ואיך אתה משחק עם המספרים. אבל אני חושב שגם בדבר הזה, כמו שציפייה מכל מחלקה היא לראות איך אנחנו עושים יותר בפחות, שעודד דוחף לזה כל הזמן, זה חלק מהציפייה גם עם ההתרחבות של הישוב.

מיכאל דהן: אני חושב שאולי בשלב הזה אם כבר הגעתם לכאן להציג, אני חושב שבאמת זה

המקום גם כן לבוא ולתת ככה על קצה המזלג סקירה, כי אנחנו יודעים פחות או יותר מה קורה במתנ"ס אנחנו חיים כאן. אבל כן לבוא ולראות, האם הנפח הוא באמת טוב, האם הוא מספיק, האם צריך עוד. וזה גם כן היה נותן יותר מוטיבציה אני חושב לפחות לחברי המועצה, לחשוב על כיוון יותר בוא נגיד ככה לחשוב חיובי בעניין. כי אם היינו רואים יש לנו אנחנו עושים 25 פרויקטים, ואנחנו משקיעים פה ומשקיעים שם, ובכל זאת יש איזה שהיא שורה תחתונה שאנחנו היינו רוצים עוד כתף, זה נשמע, זאת אומרת זה היה נראה אחרת זה היה נראה הרבה יותר טוב, וחבל, כי עכשיו מה שאנחנו רואים זה.

עודד רביבי: מיכאל, שני דברים, אחד זאת לא מטרת הדיון היום. המטרה היתה לבוא ולהציג

את המספרים, כדי שחברי המועצה ידעו, מאחר וזאת החובה שלנו, מאחר והעמותה היא עמותה מעין עירונית. בסדר? שתיים, שושי כל היום מאותגרת על ידי משימות שאנחנו מפילים עליה. ואנחנו גם רואים שחקנים אחרים שמסתובבים בשטח, יש לנו שלוש מטות כל מטה מתנהל בצורה אחרת. יש מטה שהוא רווחי לגמרי והוא כל היום רק מייצר הכנסות, ויש מטה אחר שכל היום רק נשען על תקציבים ממשלתיים, כל אחד בסוף מוצא את הצורת התפתחות שלו. בסוף האתגר הוא לנסות לייצר כמה שיותר פעילות בכמה שפחות כסף, ולראות איך ישיבת המועצה המקומית אפרת - מס' 20

13.5.18

אנחנו יודעים לעשות את זה בצורה הכי יעילה שאפשר. אני אומר העובדה שהמחזור גדל פה בצורה משמעותית, מעיד שיש עלייה מאוד גדולה בהיקף הפעילות, על זה אי אפשר להתווכח. עכשיו אחרי שאתה רואה שהצלחת להגדיל את היקף הפעילות, זה מחייב אותך לחשוב שתי מחשבות ולקבל עליהם החלטות.

אחד, זה גיבנת שסוחבים אותה כבר שנים, שזה גרעון לראות איך אתה משתלט על זה. ושתיים, איך אתה מתכונן ליום סגריר, שעובדים יוצאים ומאיפה אתה משלם להם את הפנסיה. אף אחד מאיתנו פה לא נופל, המתנ"ס נמצא במקום טוב, מקבל את כל הגיבוי מהמועצה, אין פעילות שהמתנ"ס אמר אני רוצה ואמרנו שהיא חשובה ולא מצאנו דרך איך לתקצב אותה. בסופו של דבר אומרים זה המצב, מודים על מה שיש, מתכוננים לימים מאתגרים, אבל ממשיכים לעשות קדימה. אין שום סיבה לא לדאגה, לא להיכנס לאווירת נכאים, ולא לחפש מזומנים על הקירות כי אין מזומנים על הקירות. צריך לעבוד יותר קשה, צריך לעבוד יותר יעיל, צריך לראות מה. אני אתן לך דוגמה אחת, בסדר? כשתכננו את מרכז הספורט, עלה הרעיון של תושב אפרת שנעשה מגרש טניס, ובאו אנשים אחרים ואמרו סליחה היום כבר לא בונים במדינת ישראל מגרשי טניס, למה? כי על אותו מגרש יכולים לשחק שני שחקנים או עשרה שחקנים, עכשיו יש לך את אותו שטח קרקע אז אתה רוצה לנצל אותו יותר, ולכן יהיה מגרש כדורסל ולא יהיה מגרש טניס, אוקי? עכשיו אותו דבר בסוף עם המתנ"ס, אם יש חוגים שהם מאוד יקרים בהפעלה שלהם.

ושושי אמרה יש חוגים שלמרות שעלינו בהיקף הפעילות, התקורה שאנחנו משלמים למפעיל היא מאוד מאוד גדולה, אז זה מחייב חשיבה. עכשיו זה לא חשיבה שחברי המועצה צריכים לעשות, זה הנהלת המתנ"ס צריכה לעשות, ולרדת בסוף down ,drill לחפור לתוך הנתונים ולראות איפה אנחנו מצליחים להתייעל יותר, מה יותר חכם לעשות, מה פחות חכם לעשות. בעבר במדינת ישראל גידלו כותנה, לא מגדלים כותנה, למה? כי זה צרך הרבה מים. בעבר במדינת ישראל גידלו פירות הדר, לא מגדלים פירות הדר, למה? כי הבינו שאנחנו לוקחים מים שאין לנו, ואנחנו בכלל מייצאים את זה. בואו, עם אותו קרקע עם אותה מדינה עשו חשיבה אחרת. ואני אומר עוד פעם ואני אומר את זה תמיד, אם נמשיך לעשות מה שתמיד עשינו, שלא נצפה לקבל תשובה אחרת, זה הכל. אז המחזור גדל, היקף הפעילות ישיבת המועצה המקומית אפרת - מס' 21

13.5.18

גדל, עכשיו צריך להסתכל על הנתונים בצורה הכי ישרה והכי אמיתית, ולראות איך מתייעלים ואיך מתיישרים.

דובי שפלר: איך יתרון הגודל משרת אותנו בחיסכון בעלויות.

עודד רביבי: נכון, זה חלק מהאתגר.

שושי בוגוש: תוך כדי התחשבות בצורכי הקהילה ובערכים הקהילתיים.

דובי שפלר: בגידול שתי שכונות חדשות, זה לא משהו כזה קל.

יהודה שווייגר: וההתפתחות של שתי שכונות חדשות יחד עם כל האתגרים התשתיתיים.

מיכאל דהן: ובהזדמנות הזאת גם צריך להגיד שבאמת אנחנו נהנים, בסך הכל ברוך ה' היה

טקס מרשים.

עודד רביבי: טקסים.

מיכאל דהן: טקסים, אפילו המרוץ שלא השתתפתי.

דובי שפלר: ולא אמרנו אף מילה על הגרעון המצטבר מאירועי ה- .25

יהודה שווייגר: שנכון ששושי שמה את זה על השולחן, למרות שהיו כאלה שהסתירו את זה במהלך

השנים.

עודד רביבי: שושי שמה את זה על השולחן?

שושי בוגוש: היה בשיחה שלנו הבוקר.

דובי שפלר: אנחנו מזכירים את זה מעת לעת אחת לשנה שנתיים.

שרון הורביץ: זה נגמר כבר חבר'ה.

עודד רביבי: אני לא מבין מאיפה היא הביאה את זה עכשיו?

שושי בוגוש: אני לא אמרתי, זה דובי אמר.

דובי שפלר: אני אמרתי, לא, כי יש גרעון של מיליון צריך לזכור שיש פה גם גרעון.

עודד רביבי: אבל אותו גמרנו עוד לפני שהיית חבר מועצה.

דובי שפלר: זהו?

עודד רביבי: אתה אז ישבת וסגרנו את הסיפור. מה, לא?

דובי שפלר: סגרנו בזה שחלק מהגרעון יישאר על המתנ"ס, חלק המועצה כיסתה וחלק נשאר

על המתנ"ס.

עודד רביבי: בסדר. טוב תודה רבה.

שושי בוגוש: תודה רבה לכם, תודה על ההקשבה.

עודד רביבי: לצוות רואות החשבון, לצוות המתנ"ס. חיים, פרויקט קר"מ.

ישיבת המועצה המקומית אפרת - מס' 22

13.5.18

פרוייקט קר"מ – מוני מים

יהודה שווייגר: אני אתן רק הקדמה של דקה. הפרויקט קר"מ אני מזכיר לכם שהיו פה כל מיני

שאלות ותהיות לגבי הפרויקט. אנחנו העברנו פה במליאת המועצה חוק עזר, בנושא של מים להפרשים בעלות של השעון מים בין ההתקן המכאני לאלקטרוני.

ואחרי שהיו כל מיני שאלות שעלו בישיבת המועצה שהיתה אז, אז אנחנו נשמח קצת להציג לכם, את מה היה לפחות כמעט בחצי שנה האחרונה מאז שאנחנו התחלנו את הפרויקט, איפה אנחנו נמצאים כיום, ומה הדברים שאנחנו כן רואים בתפעול השוטף של הנושא של שעוני מים ופחת מים.

אורי: הפרויקט בעצם הסתיים בשבועות האחרונים, אנחנו עושים את ה- tuning fine

האחרון של הפרויקט. יש בשטח כבר 2495 מונים כולם מחוברים ואנחנו כל הזמן גדלים, כי ככול שיש אכלוס, וככול שיש שיפורים קצת בגינון בכל מיני מקומות אחרים תוספות של מונים, אז אנחנו קצת גדלים. אבל אם הפרויקט התחיל ב-

2000 מונים שהוזמנו שתוקצבו, וגדלנו ב- 2500 עם הגידול באוכלוסייה. המונה קר"מ לעומת המונה המכאני הרגיל מהווה בשבילנו סיפור הצלחה, אנחנו יכולים להגיע לנתונים און ליין כמעט, אנחנו יכולים להגיע לכל מיני חתכים של צריכות של תושב, ולנתח אותם ממש בזמן אמת.

עודד רביבי: 2400?

אורי: 2495 מונים.

עודד רביבי: מה זה הכל בתי אב?

אורי: זה בתי אב, זה גינון, זה מוסדים, מבני ציבור, מונים שכונתיים וכו', כל החתך של

כל הכתרים וכל המונים שיש לנו באפרת.

דבורה גיני מלכי: אצל כל הוותיקים באפרת כבר הוחלפו?

אורי: כולם למעט בודדים שאפשר לספור אותם על כף היד, בעקבות תקלות של צנרת

רקובה.

דבורה גיני מלכי: מי שהורידו לו בחשבון יודע שיש לו אחד חדש?

אורי: נכון, כן.

יהודה שווייגר: 99.9 אחוז הוחלפו.

אורי: ,99 אני אומר למעט כאלה שאפשר לספור אותם על כף יד אחת, שיש בעיה עם

הצנרת ואיזה שהיא התלבטות, אבל זה זניח לחלוטין, הפרויקט בעצם נגמר. עשינו ישיבת המועצה המקומית אפרת - מס' 23

13.5.18

כבר שתי תקופות כיול לפי החוזה, הקבלן נתן לנו את השירותים שהוא מתחייב לתת לנו שירותים בהמשך, יש לנו כבר הזמנות למונים חדשים עבור הדיירים החדשים, ובעצם אנחנו מתפעלים את הפרויקט כפרויקט גמור.

מנחם שפיץ: כמה זמן לקח מהתחלה עד הסוף?

אורי: כשנה וחצי בערך של התהליך כולו.

עודד רביבי: ההתקנה עצמה כמה זמן לקח?

מנחם שפיץ: מההתקנה הראשונה עד האחרונה?

יהודה שווייגר: אני מזכיר לכם שחילקנו את זה לשני פרקי זמן, אנחנו התחלנו את זה גם התחייבנו

פה במליאת המועצה לעשות בהתחלה 500 יחידות, ורק אחרי שאנחנו עושים את ה- 500 יחידות, להריץ ארבעה או חמישה חודשים, ואז להתקין גם את כל השאר.

אז לכן זה נפרס כל כך הרבה מבחינתנו, זה אומר ברגע שהיו את ההתקנות אז זה עבד, אבל אנחנו לקחנו איזה שהוא פרק זמן של חמישה שישה חודשים בין ההתקנה הראשונה להתקנה השנייה.

אורי: הפיילוט בעצם שימש אותנו לניתוח ובחינה של מה שהם הציעו במכרז, וברגע

שידענו להבין את הנתונים ולנתח אותם ולדעת מה היכולות של המערכת, ביקרנו את זה בהתאם, וזהו. היום תושב למשל יכול לקבל התראה מיידית על נזילה, חיים רוצה להיכנס לזה?

שרון הורביץ: חיים, תגיד בבקשה כמה מהקריאות היום הם מדויקות באומדנים?

חיים: אז בהמשך למה שיהודה אמר גם לפני זה, אנחנו בגלל שאנחנו מתעסקים פה בכסף

של התושבים, אנחנו רצינו לבדוק באמת שהמערכת אנחנו לא סומכים על זה ולא סמכנו על זה בהתחלה, רצינו לראות באמת שזה עובד כמו שצריך. עשינו חפיפות ובדיקות לאורך כל השנה, לראות שיש התאמה באמת לקריאה שמשודרת אלינו למה שקורה פיזית בשטח.

מיכאל דהן: אז בשנה הזאת עשיתם גם ידני וגם אלקטרוני?

חיים: בשנה שעברה. אנחנו כבר בעצם לקראת יוני אנחנו כבר שנה שלישית רצופה של

קריאה מרחוק בלבד, כאילו הקוראים הידניים כבר הפסיקו להגיע כבר בסוף .2017

שרון הורביץ: שזה המבחן הראשון שזה מצליח לקרוא?

חיים: שזה בעצם אנחנו נשענים נטו על הקריאה הממוחשבת ולא קריאה ידנית יותר. אז

כמו בעצם מה שאורי אמר, החלפנו כבר את כל השעונים בכל הבתי אב גם ישיבת המועצה המקומית אפרת - מס' 24

13.5.18

בעסקים, אפילו קבלנים בשטח עובדים עם מוני קר"מ. מבחינתנו מבחינת מחלקת הגבייה, יש לנו נהלי עבודה מאוד מאוד ברורים בכל מה שקשור לשימוש במערכת, היא משמשת אותנו את המועצה ובעיקר יותר נכון את התושבים. יש לנו היום פתיחה, שבעצם יחידת הגבייה פותחת את הדוח, רציתי להראות לכם את זה פה אבל זה קצת לא עובד לנו כאן. פותחת את הדוח ובעצם יש לה פתיחת יום, שהיא בעצם היא מתקשרת לכל התושבים, יוצרת קשר עם התושבים שמקבלים התראה על חשד לנזילה. אני יכול להגיד לכם בממוצע שבסביבות שתיים שלוש ליום.

דבורה גיני מלכי: איך הם מקבלים sms?

חיים: אנחנו שולחים ,sms ואם לא יוצרים קשר. כרגע אנחנו עושים את הכל, זה אומר

שאם לא יוצרים קשר ב- ,sms זה בשיחת טלפון, אם אין נייד אז לבית. אנחנו בסופו של דבר מאתרים את אותו תושב, או קבלן או בעל עסק, לא משנה מי שאנחנו רואים אותו שעולה לנו בדוחות. קצת נתונים, עד היום עברנו היום כבר עברנו את ה- 150 הודעות על נזילות שהיו לתושבים, תושבים וגם עסקים, אבל בעיקר הרוב הגדול זה מגורים. זה נזילות של כל דבר, שלא תחשבו שרק מי שיש לו גינה יכול להיות לו נזילה, דווקא רוב הנזילות שאנחנו מעדכנים.

דובי שפלר: תסביר לי רק לא הבנתי, איך בבוקר אתה יודע שאתמול היתה לו נזילה?

חיים: המערכת משדרת, היא משדרת כל אני חושב בסביבות כל החמש שעות משהו כזה

היא נותנת שידור, ואנחנו נקלט לנו במערכת. זה אומר שאם הייתי פותח לכם עכשיו, הייתי יכול להראות לכם נכון לשעתיים האחרונות כמה השעון עובד אצל כל אחד.

עודד רביבי: הוא רואה סטייה בניגוד לממוצע שיש לאותו מונה, אני למשל קיבלתי הודעה.

דובי שפלר: הבן אדם החליט למלאת בריכה בחצר?

עודד רביבי: אין שום בעיה, אז חיים בא אלי אומר לי עודד אני מזהה אצלך בחמש בבוקר

צריכת מים מוגברת, מה קרה? אומר לו אין שום בעיה התחלתי להפעיל את הממטרות, אוקי?

מיכאל דהן: אני מילאתי בריכה וקיבלתי.

עודד רביבי: זה עלה לו.

אורי: למערכת יש יכולת לזהות זרימה שנמשכת 25 שעות.

מנחם שפיץ: אם היה לו נזילה לפני ההתקנה של המונה?

ישיבת המועצה המקומית אפרת - מס' 25

13.5.18

עודד רביבי: אז אין לו עכשיו כי לך את הממוצע, הכל זה עכשיו רק על סמך ההשוואות של

הדיגיטאלי.

דובי שפלר: הקריאה הראשונה זה נקודת האפס.

מנחם שפיץ: אז זה לא בא למנוע אולי נזילה שהיתה לו לפני?

יהודה שווייגר: אתה תראה, אם יש משהו שממשיך באופן קבוע שהוא כל הזמן צורך באופן קבוע,

אז המערכת גם תאתר את זה ואז אתה תקבל איזה שהיא התראה.

חיים: בעצם כרגע היא מערכת לומדת, אין לנו על מה להסתמך בעבר.

דובי שפלר: מה שהוא אומר, זה שאם לאדם היה מערכת מים ובבית היתה לו נזילה קבועה של

חצי קוב?

עודד רביבי: לא, דובי, אין משק בית שיש לו צריכה קבועה ,24/7 ואז הוא אומר יש פה צינור

פתוח שהוא כל הזמן מזרים מים, אז הוא גם יקבל אינדיקציה.

אורי: אני יכול לתת לך דוגמה פשוטה, תושב שיש אצלו ניאגרה שהכפתור לחוץ. דרך אגב

אחת האנקדוטות היפות, זה דווקא קבלן שעוד לא מסר את הבית, עוד לא מסר את הבית וקיבל התראה על נזילה. הוא התווכח הוא אמר אני עוד לא מסרתי את הבית אין לי צריכה, ואז חיים אמר לו תשמע תעשה בדיקה מעשית, כי אנחנו רואים שיש אצלך 24 שעות זרימה של מים באתר. כשהוא ניגש לשם הוא באמת חזר ואמר, היתה לי יחידה תקועה שמה שצרכה מים.

דובי שפלר: אתה אומר שבלי קשר למה שהיה במונה המכאני, היום אם לי יש עכשיו ניאגרה

שנוזלת 24 שעות ביממה אני אמור לקבל הודעה?

אורי: נכון.

דובר: חיים תיתן כמה דוגמאות.

חיים: אני אתן לכם באמת כדי שלא, ממש ממש זריז. אז בעצם אני אחלק את זה גם

למקרים שהמועצה חוסכת כסף של המועצה וגם של התושבים, אז בשני משפטים על המועצה. אני יכול להגיד שקבלנים שפגעו בצנרת של המועצה, היו שני קבלנים גדולים שעשו נזקים עצומים של 700 קוב כל אחד, יכולנו לבודד בדיוק א אותו נזק של אותו קבלן ולחייב אותו עבור הצריכה הזאתי, מה שבעבר לא היה שום סיכוי לעשות את זה.

מנחם שפיץ: זה אחרי ההתקנה?

עודד רביבי: אחרי התקנה.

חיים: על החצי שנה האחרונה.

ישיבת המועצה המקומית אפרת - מס' 26

13.5.18

עודד רביבי: מזכיר לכם 2016 סיימנו בגרעון של מיליון שקל בגלל מים, היום אנחנו כמעט ואין

לנו פחת מים קיבלנו על זה אפילו פרס. למה? בגלל שהמונים האלה יודעים לתת לי כתובת של הנזילה באופן מדויק.

חיים: זה גם מחייב את מי שעושה את הנזק, וגם לעצור אותו עוד לפני שזה מתפתח יותר.

אז זה דוגמאות של כסף שאנחנו בעצם עוצרים אותו כאן במועצה. כנ"ל בתי ספר שהיה להם נזילות שמה, שאין סיכוי שאב בית היה מצליח לעלות על זה. אבל נציג באמת כמה דוגמאות, ברחוב עומר היה לנו מקרה של, פה כל אחד מהמקרים האלה זה באמת אנשים שאני אישית דיברתי עם התושבים, אני יכול להגיד לכם את זה מניסיון שלי. בעומר קבלן שמסר דירה כנראה השאיר שמה איזה צינור פתוח או משהו כזה, מדובר על 302 קוב, זה 2718 שקל אם הופכים את זה לכסף.

שאם אנחנו לא היינו יוצרים קשר עם התושב שקיבל את הבית, אבל הוא לא גר שמה כי הוא יעבור לשם רק בעוד כמה חודשים, הוא עדיין לא עבר לשמה, אז אין סיכוי שהוא היה עולה על זה, ואז הוא הלך וסגר את השיבר הראשי שלו.

מיכאל דהן: אבל השאלה היא, למה המערכת איתרה את זה רק אחרי 300 קוב?

מנחם שפיץ: אותה שאלה, השני הקבלנים שתפסתם שאמרת שזה הגיע ל- 700 אלף שקל?

חיים: לא 700 אלף, 700 קוב, 700 קוב זה שש וחצי בערך משהו כזה.

מנחם שפיץ: שש וחצי מה?

חיים: שש וחצי אלף שקל.

מנחם שפיץ: סליחה, אוקי.

חיים: איך זה מגיע לזה? קודם כל צריך לקחת בחשבון שאנחנו לא נמצאים 24/7 מול

המערכת, זה אומר שיכול לעבור ,24 ואם זה סוף שבוע כמו במקרים של הקבלנים האלה בהפרשים של שבועיים זה אחד מהשני עבר גם 72 שעות. ואם יש חג באמצע, שהיה גם בפסח במקרה עם הקבלנים האלה, אז זה אפילו היה קצת יותר מ- 72 שעות. ולקחת בחשבון שזה צנרת ראשית שהיתה שמה, אני חושב לא יודע אם זה היה 8 צול או פחות, אבל הזרימה שם הרבה יותר משמעותית.

דבורה גיני מלכי: היא מתריעה לכם ולא מתריעה אוטומטית, היא לא שולחת אוטומטית? כי נדמה

לי שהציגו את המערכת- - -

חיים: אני צריך להיכנס למערכת ולראות את זה.

דבורה גיני מלכי: נדמה לי שהציגו את המערכת עם איזה שהיא תכתובת.

ישיבת המועצה המקומית אפרת - מס' 27

13.5.18

יהודה שווייגר: היא לא שולחת כיום אוטומטית, אני אמרתי שחלק מהדבר הזה הוא למידה שלנו.

גם היום אחרי שנה ומשהו, אני לא בטוח שאנחנו מספיק יודעים לאפיין על איזה בדיוק הודעות, והיום בסדר ברמה של מחלקת הגבייה זה ברמת טלפון יומי, זה שניים, שלושה טלפונים ברמת היום ואנחנו עומדים בזה. ביום שזה יתחיל להיות בנפחים קצת יותר גדולים יכול להיות שנשנה גישה, ואז אנחנו נגדיר את ההגדרות בצורה כזאת שבו זה רק שולח הודעת ,sms ושאר התכתובת היא מול התושב באופן מיילי או באופן .sms

אבי חדידה: מבחינה טכנית יש לנו את היכולת הזאת?

יהודה שווייגר: יש את היכולת, כן.

אבי חדידה: זה לא משהו שאנחנו צריכים ל- -

יהודה שווייגר: אבל אתה צריך להגדיר, זה אומר אתה תצטרך להגדיר בין אם זה כל שעון בפני

עצמו, מה צריך, ומה הצריכה ומה זה נחשב חריג. זאת אומרת אתה תצטרך להיכנס להרבה מאוד הגדרות שבהם אתה תצטרך לאפיין אותם. או שאתה נותן הגדרות כלליות של שעון שלא מפסיק 24 שעות, או שיש איזה שהיא צריכה מעל כמות איקס. היום אנחנו עומדים בשניים שלושה טלפונים האלה שמחלקת הגבייה עושה את זה, והם עושים את זה באהבה, יכול להיות שביום שאנחנו נגדל זה יהיה אחרת.

דובי שפלר: בלי תוספת כוח אדם?

יהודה שווייגר: מה?

דובי שפלר: בלי תוספת כוח אדם?

יהודה שווייגר: בלי תוספת כוח אדם.

דבורה גיני מלכי: לא יהודה מה שהוא אמר, שנפלנו לא על השוטף אלא על מתי שיש מרווחים

גדולים עד שאנחנו מגיעים לראות את ההתראות.

יהודה שווייגר: נכון.

דבורה גיני מלכי: אז אולי פה אפשר?

דובר: אבל זה יותר טוב ממה שהיה קודם, קודם לא היו מגלים את זה בכלל.

דבורה גיני מלכי: אבל אנחנו בתקופה אחרת עכשיו.

יהודה שווייגר: דבורה, גם אם המוקד הביטחוני היה בודק את הדברים האלה, והיה על זה אישור

הלכתי בשבת או בחג, זה עדיין היה מאוד מורכב, איך אתה יוצר קשר עם אנשים?

ישיבת המועצה המקומית אפרת - מס' 28

13.5.18

דבורה גיני מלכי: לא, לא, אבל שבעה ימים של פסח אני לא מדברת על חג.

יהודה שווייגר: לא, לא שבעה ימים של פסח.

דבורה גיני מלכי: אה יומיים כאילו?

יהודה שווייגר: כן, אני מדבר על עכשיו היה לנו, מה היה לנו, איזה חג היה לנו שבת וחג רצוף אז

יצא 72 שעות?

דבורה גיני מלכי: שביעי של פסח ושבועות, שזה חג המים בעדות מסוימות, שימו לב הוזהרתם.

מנחם שפיץ: 300 קוב כמה זמן לוקח?

חיים: אז אני אגיד לך לשאלתך, זה במקרה מקרים באמת שהיו בתחילת התקופה,

שאנחנו לא היינו נותנים מגע ראשוני כי גם למדנו את המערכת. במקרה הספציפי ההוא גם לא הצלחנו לתפוס את אותו תושב שגם לא הכרנו אותו, הצלחנו לקבל את הפרטים שלו בסופו של דבר דרך הקבלן לקח לנו כמה ימים להשיג אותו. אני יכול להגיד לך שהיום המגע הוא יום יומי, אנחנו תופסים את האדם, זה אומר שבעצם אני לא יכול להראות לך היום נתונים כספיים מאוד מאוד גדולים לטובה, כי אנחנו מגיעים אנחנו עוצרים את זה עוד לפני שזה מתפתח. ממש עוד במשפט, מקרה בדוד המלך בדיוק למה שהעלית, נזילה שלא היתה משמעותית והמערכת גם לא דיווחה לנו על זה כנזילה, כי היא באמת לא היתה משמעותית. המערכת יודעת לעצור עד 2.4 קוב, ואז היא יודעת מעבר לזה היא מגדירה את זה כבר נזילה, זה הכמות שלא היתה משמעותית. אבל אותו תושב.

דבורה גיני מלכי: 2.4 ביום?

חיים: ביום, ביממה כן. אבל אותו תושב היה צורך רק חצי קוב ליום בממוצע, וזה לא

עלה על זה. ויצרו איתי קשר כי רצו לדבר עם מנהל המחלקה, ולראות שזה לא הגיוני החשבון. ובדקנו ואמרנו אולי יש לכם נזילה תבדקו, בדקו ואין להם נזילה.

וכשישבנו נכנסנו עמוק לתוך המערכת החדשה, והתחלנו לבדוק את הצריכות הליליות שלהם, גילינו שיש גם זרימה בלילה שמשהו כנראה קצת מוזר ובאופן קבוע. והמלצנו לה באמת בהמלצה לבדוק את זה באמת עם אינסטלאטור, ושמה באמת מצאו צינור מתחת לכניסה של הבית שהיה שמה פיצוץ. בחיים לא היו מצליחים לעלות על זה ללא המערכת הזאתי. לקחת בחשבון שזה שתי תקופות, זה ארבעה חודשים זה סכומים אדירים, תחשבו זה 2 קוב זה 60 יום 2 קוב לכל יום זה המון המון כסף, זה עובר את ה- 1000-1500 שקלים, שסתם היה מתבזבז על שום דבר. אז זה באמת מקרים שאנחנו מצליחים למנוע אותם היום. אני יכול ישיבת המועצה המקומית אפרת - מס' 29

13.5.18

להגיד בתור אחד שמתעסק עם זה היום והתעסק עם זה בעבר, זה פשוט מדהים.

כי בעבר היינו מחכים שיעברו חודשיים עד שהקוראים הידניים היו קוראים, ואז היינו שולחים מכתב או מתקשרים לתושב, אם זה באמת היה משהו סכומים מאוד גבוהים, ויוצרים איתם קשר בצורה מאוד לא נעימה להגיד לו שהוא הולך לקבל חשבון מאוד מאוד גבוה, וגם נוסף לטיפול שהוא צריך לעשות כנראה של אינסטלאטור בבית. מדובר עוד פעם כל שנה אנחנו מתעסקים עם עשרות אלפי שקלים של חשבונות מים כתוצאה מנזילות, וזה פשוט אני יכול להגיד לכם התגובות שאנחנו מקבלים מהתושבים במחלקת גבייה, פשוט לנו עושים כיף בוא נגיד ככה.

דובי שפלר: המוני קר"מ מותקנים גם בפתחי השכונות?

חיים: עוד לא.

אורי: אנחנו עכשיו בהליך מסודר של להכניס את המונים לכל השכונות, למשל בכניסה

לדגן יש לנו מונה ראשי שפעיל והוא קר"מ. בזית אנחנו צריכים לחלק את זה עם חלוקה החדשה, וכנראה זה יהיה עם הבריכה החדשה של המים לחלוקה חדשה של הזית כי יש כמה כניסות.

יהודה שווייגר: בזית ובדקל זה מורכב יותר, אבל אנחנו נראה איך אנחנו משלימים את זה. היום

דגן, תמר יש לנו, היום בשכונות הוותיקות כן יש לנו, אנחנו צריכים עוד לסיים את הפרויקט הזה, זה בהזמנה.

אורי: אבל ישנה אפשרות לעשות על מערכת מקומית של מונה אב וכמה בנים שיש לו,

אנחנו יודעים לעשות מעגלי צריכה.

דובי שפלר: אז השאלה הבאה שלי, האם פחת המים שקיים היום כמה אחוזים זה?

יהודה שווייגר: היום ברבעון האחרון ירדנו לחמש. אני מזכיר לכם שלפני שנה ומשהו היינו 12,13

אחוז, ירדנו ל- 9 ירדנו ל- ,7 ירדנו היום חזרנו לתקופה היסטורית אולי .5.1

דבורה גיני מלכי: מה קורה ברחבי הארץ מה המספרים שמגיעים אליהם?

יהודה שווייגר: בדרך כלל זה 7 אחוז, 7 ומשהו אחוז.

עודד רביבי: בין 7 ל- 9 זה נורמאלי.

דובי שפלר: האם הפחת אתה יכול להגיד היום נמצא בין השיבר הראשי, סליחה, בין מה

שאנחנו קונים ממקורות לבין השיברים של השכונות, או שהוא נמצא בין השיבר של השכונה לבין המונים בתוך השכונה?

ישיבת המועצה המקומית אפרת - מס' 30

13.5.18

אורי: בעקבות סימני השאלה שחיים העלה מול מקורות הם החליפו את המונים שלהם,

כי הירידה של פחת עדיין, הרי אין פחת אפס אנחנו לא יכולים להגיע לפחת אפס, אבל בהפרשים האלה הם אמרו אוקי הגיע הזמן בואו נחליף.

דובי שפלר: טכנית אין מניעה?

יהודה שווייגר: דובי, זה יכול להיות גם גינון ציבורי שנפגע, ואז אתה עולה על זה בזה, זה יכול

להיות כל מיני דברים.

דובי שפלר: אני שואל האם אנחנו יודעים לבודד ולהגיד איפה זה נמצא?

אורי: זו הכוונה.

דובי שפלר: זה יקרה?

אורי: כן זה יקרה.

יהודה שווייגר: וביום שאנחנו נשלים גם את המוני מים השכונתיים, אתה תוכל לעשות את

החלוקה פר שכונה בצורה הרבה יותר.

דבורה גיני מלכי: עודד, כמה עולה לנו 5 אחוז פחת בתקציב שנתי?

חיים: אני יכול להגיד לכם שב- 2016 כל אחוז פחת היה שווה 50 אלף שקל.

עודד רביבי: 250 אלף שקל.

דובי שפלר: צריכת המים הולכת וגדלה, וצריכת המים הולכת וגדלה כי יש יותר בתי אב?

יהודה שווייגר: אם תהיה עלות אנרגטית אנחנו חוסכים פה משאבים.

עודד רביבי: טוב, שאלות לגבי הקר"מ רבותיי?

דובי שפלר: ואני חוזר לשאלה בבסיס הסיפור הזה, מתי נדע להגיד לעצמנו שהקר"מ הזה חסך

לנו כסף במצטבר?

עודד רביבי: אם ירדתי בפחת מים מ- 11 אחוז.

דובי שפלר: דיברנו על זה שהתקנת מוני קר"מ היא יקרה, שחלק נופל על התושב וחלק נופל על

המועצה, ואם בסופו של דבר כל החיסכון הופחת מ- 12 ל- 5 מכסה לנו בסוף את העלויות שהוצאנו מכיסה של המועצה באותם 150?

שרון הורביץ: דבר ראשון העלויות היו מכיסם של התושבים, והתושבים ירוויחו את זה בגדול

יותר מאשר המועצה. כי התושב ירוויח את זה, כי בעיקר זה מונע אצל התושב את הדבר הזה.

דובי שפלר: בממוצע.

יהודה שווייגר: המועצה גם שמה על כל המבני ציבור, ועל כל הגינון הציבורי ועל כל יחידות הקצה,

כדי שאנחנו נוכל למפות כל מקום שבו הוא נמצא, ואז אנחנו מקבלים את התמונה ישיבת המועצה המקומית אפרת - מס' 31

13.5.18

הכי טובה שאנחנו מסוגלים, אז בהחלט זה השקעה. אבל אני לא יודע להגיד אם אנחנו מחזירים את זה תוך שנה תוך שנתיים, אבל לטווח של השנים הקרובות אנחנו כבר רואים שזה תוצאות היסטוריות לפחות ברמה של אפרת.

דובי שפלר: אין ספק שבפחת מים זה שווה את זה, אבל התקנת הקר"מ יש לה עלויות משלה.

יהודה שווייגר: גם בנזילות הביתיות זה גם זה מה שחיים אמר, 150 נזילות שאיתרו אותם רק

מהארבעה או שישה חודשים האחרונים.

שרון הורביץ: אגב הניאגרה לא היינו יודעים לקרוא אותה, כי זה היה טפטוף וזה יכל להגיע לפה,

פה עכשיו העלינו את הכושר קריאה.

יהודה שווייגר: אנחנו מדברים על סדר גודל של בין 5 ל- 10 שנים, אתה מחויב להחליף בעיקרון כל

חמש שנים.

דבורה גיני ממלכי: מה להחליף את כל השעונים?

יהודה שווייגר: מה?

דבורה גיני מלכי: את מה להחליף כל חודש?

אורי: בסידור הישן כל מונה היה צריך להיות מוחלף כל 5000 קוב או חמש שנים, מה

שבא קודם. בסידור הנוכחי אנחנו את המונים הראשיים לא צריכים להחליף אנחנו מכיילים אותם בשטח, ומונים ביתיים זה כל 8000 קוב או עשר שנים.

מנחם שפיץ: אז התושב כבר הרוויח.

דובי שפלר: לא, כי המונה קר"מ הרבה יותר יקר.

מנחם שפיץ: אז הוא מרוויח את זה, הוא מרוויח את זה בהחלפה הראשונה הוא מרוויח.

דובי שפלר: זה בתנאי שלתושב הזה היו נזילות.

מנחם שפיץ: לא, גם בלי זה, לא שמעת, לא שמעת מה שהוא אמר, דובי.

אורי: למשל תושב שהגיע אלינו לתלונה על צריכות המים שלו, בתוכנה הנוכחית, קודם

לא יכולת להגיד לו שום דבר, מקסימום היית שולח את המד שלו למעבדה לבדיקה, זה בדרך כלל היה חוזר תקין אין שום בעיה, והוא היה צריך לשלם גם את ההוצאה של הבדיקה וגם את החשבון מים השוטף שלו. אבל היום אתה יכול לפרוס לו את נתוני הצריכה שלו בחתך שבועי או בחתך אפילו יומי של 24 שעות, וכשהוא רואה את הפיקים שלו בסוף שבוע, והוא מבין והוא אומר אה נכון בימים האלה אני מזמין את העוזרת שלי הביתה והיא שוטפת עם צינור, אז הוא מבין שזה החשבון שהוא משלם.

ישיבת המועצה המקומית אפרת - מס' 32

13.5.18

יהודה שווייגר: וזה אומר שלא רק תושבים שיש להם נזילות, גם תושבים שסתם רוצים לבדוק מה

או לערער על החיוב שלהם בנושא מים.

דובי שפלר: אבל אני עדיין אומר שתושב שאין לו בעיות ושאין לו נזילות עולה לו יותר יקר.

מנחם שפיץ: לא, לא, לא שמעת מה שהוא אמר.

אורי: המחיר היקר שעלה לו זה היה חד פעמי, פעם אחת.

דובי שפלר: מונה עלה כמה מכאני?

מיכאל דהן: 200 שקל.

אורי: 200 שקל, וזה עולה ,395 זו התוספת.

עודד רביבי: רבותיי, שרון נתן את התשובה, גם ה- 195 דובי שבסוף זה בא מתקציב המועצה,

זה כסף של התושבים, זה כסף שאנחנו יכולים לחסוך אותו לקחת אותו לדברים אחרים. ככה שגם אם חסכתי רק בפחת את המים, החיסכון הזה מתחלק לכל התושבים, זה כסף שיש לנו לעשות איתו דברים אחרים. ואני חושב שאין ספק שאנחנו יודעים היום להגיד יחסית אחרי זמן קצר שהפרויקט הוא פרויקט רווחי, השאלה היא מה אחוזי התשואה? אז בוא תן לנו שנתיים שלוש נעשה חישוב ואז אנחנו נגיד בדיוק כמה זה שווה.

מנחם שפיץ: אבל דובי פספסת נקודה אחת שהוא אמר, השעונים הישנים 5000 קוב חמש שנים,

החדשים 8000 קוב עשר שנים, בסדר? אז זאת אומרת שהחיי מדף של השעונים האלה אם זה על זמן פי שתיים, אוקי?

דובי שפלר: אז זה לא עלה?

עודד רביבי: טוב, אבי אתה רוצה לקרוא למשטרה? תודה חיים.

דבורה גיני מלכי: ומי משלם את השעונים עוד עשר שנים, התושב?

מיכאל דהן: תמיד התושב הוא זה שמשלם.

דבורה גיני מלכי: לא, סבבה, רק אני אומרת כדאי במקום להפיל עליו 500 שקל בעוד עשר שנים.

יהודה שווייגר: נפרוס את זה לשתיים עשרה תשלומים.

דבורה גיני מלכי: או שאתה יודע מה, קח את זה עשרה שקלים תוספת לתחזוקת מונה.

(מפקד המרחב והשוטרים נכנסים)

מוריס חן: ערב טוב לכולם.

הצגת נתוני משטרה

ישיבת המועצה המקומית אפרת - מס' 33

13.5.18

עודד רביבי: רבותיי ערב טוב לכל האורחים שנכנסו לאולם. לפני כשלושה שבועות ישבתי יחד

עם מוריס חן, מפקד מרחב חברון, שהביא את קציני המרחב, קציני תחנת עציון וקציני מש"ק אפרת. והציגו לי עבודה מאוד מאוד מעמיקה, שהיא בעצם תולדה של מצגת שקדמה לזה שנה לפני זה, שגם אז הציגו לי את נתוני הפשיעה באפרת.

ואמרתי להם תשמעו הספר נראה יפה מאוד הנתונים נראים מרשימים מאוד, רק חסר לי משהו אחד, חסר לי השוואה אל מול מקומות דומים לנו, כדי שאני אדע איפה אני נמצא באופן יחסי. למרות שיש אמירה שאומרת, צרת רבים נחמת שוטים, אמרתי אני חייב לדעת בסוף מה הם נתוני ההשוואה במרחב שבו אני מתמודד. מוריס כקצין רציני לקח את ההערה שלי הפנים אותה, ויצר מודל שהיום בעצם הוא המודל שבמטה הכללי לומדים אותו, ומנסים ליישם אותו ביחס לכל הרשויות, ובעצם להציג לכל ראש רשות את הנתונים הרלוונטיים כלפי הרשות שלו. אבל להבדיל ממה שהיה בעבר, שהציגו לו רק את הנתונים ואת הספירה הפיזית של מה שקרה אצלו בישוב, אלא גם ידעו ליצור לו נתוני השוואה. ונתוני השוואה הם לאו דווקא בהכרח לסביבה המקיפה, כי גם בזה אמרתי למוריס יש הבדל בין מועצה מקומית למועצה אזורית, יש הבדל בין סוציו אקונומי 6 לסוציו אקונומי ,9 ויש הבדל בין עיר של מאה אלף תושבים לעיר של עשרת אלפים תושבים. ולכן בעצם מוריס לקח את האתגר הזה, עשה בדיקה בכל הארץ, עם ניסיון לחפש רשויות שהכי דומות לנו גם במבנה הסוציו אקונומי, גם מבחינת הגודל, גם מבחינת הנתונים הסיבתיים, והכינו עבודה. אני חייב להודות שבאותו מעמד נשארתי די פעור פה, מאחר והעבודה שנעשתה היתה באמת מאוד יסודית ומאוד מעמיקה. וביקשתי ממוריס את המצגת, אמר לי המצגת אני לא יכול לתת לך משתי סיבות, אחת כי זה מידע שהוא באמת מאוד רגיש, ואנחנו לא רוצים שהוא יסתובב ולא נדע לאיזה ידיים הוא יגיע. דבר שני, גם בנתוני השוואה בעצם יש שמות של שתי רשויות, שאנחנו לא רוצים שראשי הרשויות האחרים יסתכלו ויגידו שעשינו עליהם השוואה, בלי בעצם שהם נמצאים פה שיכולים להסביר. אז אמרתי לו בסדר אבל אני לא רוצה שהחוכמה תישאר רק אצלי, אני רוצה להציג את זה גם לאנשי המועצה וגם למנהלי המחלקות הרלוונטיים, כדי שאנשים יוכלו להסיק מזה את התובנות, וללמוד מזה את מה שצריך לשיעורי בית. והסיכום היה שהוא מגיע לישיבת מועצה, אצלנו ישיבות מועצה כמו שאתה רואה אחד הם מוקלטות, שתיים הם פתוחות לציבור כך שיש פה גם תושבים שנמצאים פה, ויש ישיבת המועצה המקומית אפרת - מס' 34

13.5.18

פה גם אנשי מקצוע עובדי המועצה שהזמנו אותם כדי שיבואו וילמדו את הדברים.

מה שאני מבקש זה דבר אחד לפני שאני נותן את זכות הדיבור למוריס, אתם תראו פה את המצגת, אתם תראו פה את האזכור של שתי הרשויות שהוא בחר להשוות אותם אלינו. אני מבקש שלפרוטוקול לא יירשם ולא תחזרו על השמות של מה שאתם רואים פה על השקף, מפאת כבודם של ראשי הרשויות האחרים. אתם מבינים לבד מהרמיזה שלי שהנתונים ביחס לאפרת הם מאוד מאוד מחמיאים, אבל כאן אני אעביר את זכות הדיבור למוריס. אז תודה שגם באת בערב, תודה לקצינים שמלווים אותך. אני אפתח רק סוגריים ואני אתן לך גם עוד ידיעה אחת מקדימה, לא שבת האחרונה שבת לפני האחרונה היה לנו אירוע אלים בבית כנסת של תקיפה של עובדת מועצה שיושבת פה מולך. אז חלק מהתושבים שבאו, גם היה חשוב להם לראות שהאירוע הזה מלווה כמו שצריך. אני אקדים ואני אומר, שמוריס מן הסתם לא ייתן לכם יותר מידי פרטים על החקירה שמה, כי אסור לנו להתערב אסור לנו לבקש שהוא יחקור. אבל הוא כן ייתן לכם איזה שהיא הבנה מה קורה כשמגישים תלונה, איך חוקרים אותה ואיך ממצים איתה את הדין. בסוף גם כנראה בגלל שאנחנו ישוב של עשרת אלפים תושבים, כמו שהרבה דברים אחרים אנחנו יודעים לסגור לפני שהמשטרה מגיעה או לפני שהצבא מגיע, יכול להיות שגם את האירוע הטראומתי הזה של שבת שעברה אנחנו נצליח לגמור לפני שהמשטרה תגמור את החקירה שלה, ואז כולנו נחייך בסוף היום. אז מוריס בכבוד.

מוריס חן: קודם כל ערב טוב לכולם שמי מוריס חן, אני מפקד המרחב בשנתיים האחרונות,

זכות גדולה. מרחב חברון זה המרחב שלמעשה חולש גם על גזרת עציון וגם על גזרת יהודה. אני הגעתי למשטרת ישראל לפני פחות מעשר שנים, אחרי 30 שנות שירות בצה"ל. בעבר שלי הייתי קצין המודיעין של אוגדת יהודה ושומרון, שאני אומר בעבר זה לפני 25 שנה אז אני הכרתי את כל מה שיש בפנים, והיום זה יפה להסתכל על ההתיישבות מזוויות אחרות. אני בראשית תפקידי אחד הדברים שהיו חסרים לי זה דאטה, מה איך אני מדבר עם האוכלוסייה? איך אני מדבר עם ראשי הרשויות? כי בסוף יש פה שופר יושב בראש השולחן, והוא אמור להעביר לא מעט מהדברים שלנו מהעשייה שלנו, ועם כל הכבוד לעצמנו אנחנו לא עובדים בבועה, אנחנו עובדי ציבור, ואנחנו צריכים לתת לכם את השירות שלנו. ואנחנו עשינו לעצמנו בדק בית, ואני מציג לכם מה עשינו. גילוי נאות, לא אושר לי להציג את זה ישיבת המועצה המקומית אפרת - מס' 35

13.5.18

ולהקליט את המפגשים בינינו, מאחר ואתם תראו שהנתונים פה הם נתונים שיש בהם מידה מסוימת של צנעת הפרט, כי אני מדבר פה על נתונים אמפיריים, כמה אלימות יש, כמה סמים יש. ויכול להיות שלחלקכם זה יתחבר עם השכן למרות שאני לא אדבר עם שמות, אבל בגלל שהמספרים פה מאוד מאוד קטנים בישוב היחסית זה ישוב של 11 אלף תושבים, זה הכל פה קטן יחסית, אז משם זה מגיע, אז אני מבקש שתקבלו את זה בהבנה. היתה הרבה התנגדות מבית שאני אגיע להציג את זה בפורומים רחבים, אני התעקשתי על זה, כי אני חושב שזה מאוד נכון להציג גם את התורפות שלנו, איפה אנחנו מתמקדים ואיפה אנחנו לא מתמקדים.

ובסופו של דבר כמו שאני אמרתי, יש ברשותי 250 שוטרים, והם עושים פעילויות מסוגים כאלו ואחרים. חשוב מאוד שאתם תדעו מה אנחנו עושים, ומה שאנחנו עשינו לקחתי את כל הקצינים בלי יוצא מן הכלל, סדר גודל של כמעט 40 קצינים, ואנחנו פחות טובים בידע כל אחד לוקח לעצמו, אנחנו מכירים את זה מהרבה מאוד ארגונים כאלה ואחרים, שכל אחד שומר לעצמו את הידע מחר הוא מסיים תפקיד והידע הולך איתו. ופשוט הושבתי אותם, חלק מהקצינים אצלי והשוטרים אצלי הם למעלה משני עשורים בגזרה, כך שהם מכירים פה כל אבן, וכמעט כל משפחה עם מאפייני פשיעה כאלה ואחרים, והם פשוט רשמו הכל. אני אמרתי, אני רוצה ללמוד מלמטה, אני רוצה לבוא לדבר עם עודד, ולדבר איתו בשפה שהוא יוכל להבין אותי. לא לדבר בסיסמאות, אצלך הכל בסדר, אצלך יש סמים, רגע יש תופעות של אלימות המשפחה? התשובה אצלך זה בקטנה. ומה עשינו? אנחנו למעשה מרכזנו תשתית ידע, זאת אומרת קודם כל את ה- information שבסוף אנחנו הפכנו אותו לידע, שהיא נחלת הכלל אצלי בכל הגזרה, ומן הסתם היא סוג של פלטפורמה בכל הארגון, שקהל היעד שלנו זה ראשי הרשויות, בסוף שזה לא יישאר אצלנו אנחנו לא עובדים בתוך בועה. התשתית שאני אציג לכם, זה מקורה ממערכת אסטרטגית שבנה אותה המפכ"ל, ומפה גם הנגישות. כי תיכף תראו הדברים פה אמפיריים ברמה של בן אדם, זאת אומרת הוא בנה מערכת אסטרטגית, שהיא מאפשרת לנו לדעת איפה הבעיות של האזרח, ואיך לשים את הפארטו שלנו כדי לתת את המענה לאזרח. כי תיכף תראו את זה, איך זה בא לידי ביטוי אצלכם בישוב שלכם. מה שאני מציג הוא רחוק מלהיות שלם ומושלם, אבל זה הכי קרוב לאמת המקצועית שלי ושל אנשיי. כלומר האם יהיו בינינו פערים? קרוב לוודאי שכן. גילוי נאות, אני ישיבת המועצה המקומית אפרת - מס' 36

13.5.18

הצגתי את זה לכל ראשי הרשויות, הם מאוד אהבו את זה. הצגתי את זה גם למועצת הר חברון, הם די התעלפו על זה, ונוצר שם אינטראקציה מדהימה של דברים שהם למדו ואנחנו גם למדנו לא פחות, ואנחנו לוקחים את זה כלבנה נוספת לשנה הבאה. ויש פה מספר חלקים לספר השמנמן, אגב ריכזנו את כל הידע. כלומר כל מה שאני יודע היום הכל נמצא ב- 280 עמודים, הפרק של אפרת הוא פרק של 30 עמודים בערך, יש בו הכל. זאת אומרת אם מחר מגיע שוטר חדש, מפקד חדש כזה או אחר הוא קורא את זה, זה איזה שהוא סוג של דאטה שמכניס אותו נהדר מבלי להתחיל ללכת אחורה או לפספס. תיכף אני אגיד מה זה לפספס. אני ברשותכם אלך קדימה לניתוח של הישוב אפרת בעמוד ,178 ומה יש פה? כמו שאתם רואים אפילו על הישוב היהודי לא פסחתי למרות שהיו הרבה ויכוחים, אמרתי רגע הישוב היהודי זה מועצה לכל דבר ככה המדינה מתייחסת, אני רוצה לשבת מול הישוב היהודי להציג לו איפה הבעיות שיש שם, לא שיש שם פשיעה מי יודע מה אבל יש שם. יש שם הרבה תאונות, איך תאונות שם? יש תופעה של תאונות, ואיך זה קורה, ולמה זה קורה, ומתי זה קורה ומי מעורב בזה, אפשר לחסוך פה חיים. לגבי הישוב אפרת, אז אחד הדברים שאנחנו עשינו, ואני מודה שפה ראש המועצה העיר לי פה איזה שהוא משהו ב- ע' ואנחנו לקחנו את זה ב- א'

קדימה. ובנוסף לכל הנתונים שאתם תראו את הניתוח שלכם, שמנו תמונת ראי שהיא לא תמיד שווה, היא אגב לא אמורה להיות שווה, אבל לכם כאנשים שגרים פה מעניין אותכם לדעת מה קורה. ופה עשינו עבודה מאוד מאוד יסודית, הלכו ל-

תמ"ג ולמשרדי ממשלה, עם צוות שלי שישב ובדק איזה ישוב הכי קרוב מכל הזה, ממשכורת, והלמ"ס, ודירוג כלכלי ו... ו... מספרים הכי קרוב לישוב שלכם בתכונות ביהודה ושומרון ומחוצה לה, ואלה שני הישובים שאנחנו גילינו. כמו שאמר פה עודד קודם לכן, הישובים האלה לא יודעים שניתחנו אותם, המרחבים שלהם לא יודעים שניתחנו אותם, אבל סוג של רפרנס שלי כדי שאתם תראו את הנתונים תגידו וואו זה הרבה. אז תיכף תראו מה זה הרבה, גם למשהו שהוא מקביל בגזרת יהודה ושומרון וגם מחוצה לה. שוב למרות שהנתונים לא זהים אנחנו יודעים את זה, אבל לשם הדוגמה את הישוב שלכם אתם מכירים מן הסתם, ואת ההתפתחות מ- 2014 מ- 8000 לסדר גודל של ,11 ובעזרת ה' אנחנו גם גודלים ונגדל משמעותית בשנה הקרובה. אתם רואים פה את הישוב ------ ביחס של מספרים, ואת הישוב -

----- ביחס של מספרים, גם בדירוג, גם ב- הלמ"ס, גם במשכורות, גם באוכלוסייה ישיבת המועצה המקומית אפרת - מס' 37

13.5.18

גם בנוער, ממוצעים של שכיר. זה הכי קרוב שמצאנו בארץ. אני לא אקח אותכם לעיקריים, כי אז אני אפספס ואני רוצה להגיע ישר לניתוח עצמו. כמובן שאתם יכולים לשאול אותי כל דבר אין שום בעיה, אני לא רואה פה שום בעיה מבחינתי, למעט שמות של אנשים אני באמת אני איתכם זו המטרה. זה השקף הראשון, מה אתם רואים פה?

מנחם שפיץ: הסך הכל האוכלוסייה של התחנה זה כמה 50,60,70 אלף?

עודד רביבי: לא, כמעט מאה אלף.

מוריס חן: מי בית"ר עילית?

עודד רביבי: לא, סך הכל כל מרחב יהודה?

מוריס חן: יש לנו מעל מאה אלף, בסביבות ה- 120 אלף תושבים.

דבורה גיני מלכי: אלה מספרי תיקים ממש מוחלטים?

מוריס חן: אלה מספרי תיקים שנפתחו ממש, תיכף אני אפרט ואתם תראו מה היה שם בפנים,

בסדר?

דבורה גיני מלכי: לא אבל יש לך איזה שהוא משהו שאומר תיק פר אלף תושבים?

מוריס חן: כן, כן, בטח, בהחלט. הנה זה בדיוק שקראת הניתוח, אני לוקח אותך פה לניתוח

ואת קוראת, מדובר בכמות התיקים הנמוכה מאוד גם ביחס לכמות של תיקים לאלף, אנחנו המשטרה בוחנים ביחס לאלף. זאת אומרת כשאני בודק את זה לאלף, המפכ"ל יבוא ויגיד לי תשמע זה מה שקורה באפרת זה לא נורמאלי, זאת אומרת זה או שאתה לא יודע מה קורה שם או ש... כי המספרים פה הם מאוד מאוד קטנים. אגב זה הרבה לזכותכם, ותיכף אני גם אנתח איפה.

דבורה גיני מלכי: מה זה מספר טוב?

מוריס חן: אז תיכף את תראי את המספרים, תיכף אני אעבור איתכם, אבל תראי מה קרה ב-

.2016

עודד רביבי: בואו חבר'ה תקשיבו, מבטיח לכם תקשיבו רגע עד הסוף, אני חושב שמוריס ייתן

תשובות להכל. אתם רואים אתם שואלים שאלה כמה זה לאלף, הוא מגלגל טיפה למטה זה מופיע, אז תנו לו לזרום. אם יישאר שאלות תרשמו אותם, אני מציע עכשיו תוך כדי דיון אחר כך תשאלו אותו הוא יחזור אחורה.

מוריס חן: אני מיד אפרט מה זה עבירת רכוש, ואיפה זה קרה, ואיפה התורפה פה בתוך

המועצה. אנחנו רואים פה את הסדר ציבורי שזה 21 אחוז, אתם אומרים לי רגע איזה סדר ציבורי אתה מדבר בתוך הישוב? אז כל מה שקורה סביב הישוב ישיבת המועצה המקומית אפרת - מס' 38

13.5.18

מבחינתנו זה חלק, כי זה משפיע על התושבים פה. כשתושב נכנס לישוב בדרך וזורקים עליו אבן, זה משפיע על איכות החיים שלו, ובסוף מה הוא עושה? הוא פונה לראש המועצה, וראש המועצה רוצה בצדק וזה קורה לא אחת הסברים מאיתנו. אנחנו רואים פה עבירות נגד גוף יחסית גבוה, אני תיכף יסביר מה זה עבירות נגד גוף. אגב וזה לא כולל את התקיפה של העובדת ציבור, ואני תיכף אני אסביר למה, כי מבחינתנו זה בסיווג הרבה יותר גבוה בעצימות של הטיפול.

מבחינתנו עובד ציבור שתוקפים אותו, זה בעצימות של חייל ושוטר, שזה מקבל טיפול ב- one priority אין פה שאלה בכלל, אני מיד ירחיב, ולכן הוא גם נמצא במספרים מאוד מאוד ייחודיים אצלנו בטיפול. מרבית עבירות הרכוש שאנחנו מזהים אותם מתרחשות בעיקר באתרי הבנייה, זו סוגיה שחוזרת עם גניבות של מים, וכל מיני דברים כאלה ואחרים שאנחנו עוסקים בהם. עבירות ה- סד"צ בישוב מתאפיינות בעיקר בסכסוכי שכנים, אבל גם תיכף תראו את המספרים, אין ראש עירייה או ראש מועצה שאני מכיר שלא קונה את המספרים שלכם. מרבית האירועים בתחום עבירות הביטחון מקורם בידוי אבנים מחוץ לישוב, בעיקר בחלק הצפוני. ותיכף אנחנו נעשה על זה ניתוח. וכפי שכבר ציינתי קודם לכן, פחות מחמישה אחוז מתיקי התחנה. פה מה שאתם רואים כאן לפני שאני עושה העמקה לגבי הסלים עצמם, אתם רואים פה את ה- ten top של העבירות בתוך הישוב. אתם רוצים שאני אגדיל את זה טיפה?

כולם: כן.

אני חושב שהישוב אני גם כתבתי את זה אתם תראו, בקשרי קהילה מצוינים עם השכנים הפלסטינים, לא מובן מאליו. אגב אני גם רואה את זה הפוך, אני רואה את זה בחקירות, אני חוקר את הפלסטינים על עבירות, ותמיד הם אומרים לי תשמע אבל אני עושה ככה, ואיפה אתה עושה? אני עושה באפרת. ואיך אתה עושה?

אני הייתי במפגש. איזה מפגש? בסוכת השלום. אתה היית? לא, היה אח שלי. אוקי, וכל מיני דברים מהסוגים האלה ואחרים, ותאמינו לי זה לא אחת, עם הרבה מאוד מסרים חיוביים. אגב בהרבה מאוד וקטורים דיברתי היום עם המשפחות של "שובו אחים", ולא יודע איך בסוף זה הגיע למישהו שעובד פה אצלכם, משהו מדהים, שהם רוצים להיפגש איתו שהוא הזמין אותם. עם וקטורים מאוד מאוד חיוביים.

עבירות האיומים הם בעיקר מרכיב שמאפיין סכסוכי שכנים, סכסוכים עסקיים, ישיבת המועצה המקומית אפרת - מס' 39

13.5.18

אבל גם אתה תיכף תראה אני אעשה ניתוח של down drill לדבר הזה. זה אפילו לא מדיד בסטטיסטיקה מבחינת מספרים, אני מדבר פה על פחות מעשר, ותיכף תראה שמרבית העבירות אם לא זה משפחה אחת, כשמי שצריך לטפל פה אצלכם במועצה יודע, ואנחנו ביחד פה עושים פה עבודה טובה מאוד.

השנה אנחנו הקמנו גוף של נוער בתחנה שלא היה עם שני פקחני נוער, שזה שני בלשי נוער, ושני חוקרי נוער וקצין נוער, שהמפכ"ל שם על זה את כל הדגש. והמטרה היא לא להראות בסוף השנה או בשנה הבאה מספרים של נוער, המטרה לראות איך מייצרים מניעה מצבי, ונוגעים בנוער ביחד, ועושים עוד שיחות ועוד ועוד, ולא לפתוח תיקים. כי בסוף זה מגיע אלי, ובסוף הילד הזה יגיע לגיל 18 והוא רוצה להיות טייס, אני אומר לכם הדברים שאני עוסק בהם. ואז צריך לכתוב מכתב ללשכת הגיוס, שאני חותם על הילד שהוא בסדר, כי בגיל 12 הוא זרק אבן פגע למישהו בראש. אגב וזה קרה, יש לא מעט אירועים בשנה האחרונה שטיפלתי בהם, ויש לי אפילו אחד בשייטת ועוד אחד בקורס טיס על אותם סיפורים, על שטות שהוא עשה בתור ילד. אני אומר את זה בזהירות, מי לא עשה שטויות שהוא היה ילד, השאלה באיזה פרופורציות, כן? אבל פה זה באמת דברים שתפסו אותם, דברים באמת לא. מה אנחנו רואים פה? אנחנו רואים פה למעשה דיברתי על המעצר של החוליות ה- פע"ר מבית לחם. גם פה כמות התיקים נמוכה משמעותית ביחס למועצות האחרות, אתם יכולים לראות פה את המספרים פה של המועצות המקבילות שלנו, זה בסדרי גודל.

עודד רביבי: זה מזכיר לי הערה אחת ששכחתי להגיד בהקדמה, בפגישות עבודה עם המח"ט

הוא אומר ששיתוף הפעולה עם המשטרה בגזרה נותן תפוקות לטובת התושבים.

שגם זה לא דבר מובן מאליו, ואמרתי את זה בנוכחות הקציני משטרה שהם היו פה, אבל שתדעו שיש ישיבות שבועיות מח"ט-מפקד מרחב חברון, שמנתחים את אירועי הפשיעה, גוזרים מהם משמעויות ביטחוניות ויוצאים בסוף לפעולה צבאית.

אני אעבור פה לגבי אלימות במשפחה, סוגיה שהיא לדיון. כחברי מועצה שתדעו שאנחנו עושים פה דיונים תכופים עם כל המועצות, גם עם מועצת אפרת, בשיתוף פעולה מלא לגבי כל העשייה בהקשרים. כשאני אומר שיתוף פעולה, זה ניתוח שמי של משפחות של ילדים.

דובר: איך מסבירים את הירידה?

ישיבת המועצה המקומית אפרת - מס' 40

13.5.18

מוריס חן: אני מיד אסביר אותה. הכוונה ל- אלמ"ב, אלימות במשפחה, זה רק בן ובת הזוג,

זה לא ילדים. אז אלה המספרים, יש לנו ירידה די משמעותית. ולמה אגב מה אתם אומרים כמה משפחות מעורבות חברים?

מיכאל דהן: היה מעורבות שתי משפחות, אחת יצאה מאפרת כי הם נפרדו התגרשו ונגמר

הסיפור.

מוריס: אז כמה זה אומר משפחה אחת?

מיכאל דהן: כרגע זה עומד אולי אחת, שתיים.

מוריס חן: ראש המועצה אני יכול ללכת. כי זה משפחה אחת, כל התיקים משפחה אחת.

אוקי? אגב הכמות של תיקי אלמ"ב, תראו איזה עבודה יפה זה רפרנס בשבילכם לראות איזה עבודה יפה עושים פה הרווחה שלכם. קודם כל אתם יכולים לראות פה את הניתוח במגמה חמש שנתית, ואתם רואים שבסוף זה יורד, והם עובדים וגם אנחנו עובדים על אותה משפחה. ובסוף כשאתה מסתכל פה על הכל זה בסוף משפחה אחת, שאם האבא עושה זה אז נכון הוא גם תקף, והוא גם ביצע עבירה חמורה בזה שהפגיעה היא פגיעה לא מידתית וכו', וכו'. כך שבהחלט המצב הוא בכל סדר גודל גם בנתון ביחס ל- 1 ל- 1000 הוא מהטובים בארץ. זאת אומרת אני עוד הפעם אני אומר את זה בזהירות, אבל אלה הנתונים, כל ראש מועצה כל חבר מועצה היה חותם על הנתונים האלה. ואם אנחנו נשכיל, ואנחנו בכיוון נכון אנחנו אוטוטו בסיכום חציון ואנחנו בסדר גמור. ויש פה המון מניעה מצבית עם משפחות אחרות, שעושים את זה מצוין הרווחה שלכם, עד כדי מצב שזה לא מגיע אלי וזה בסדר גמור. אני מדווח כי זה חובת דיווח על פי חוק, אבל זה נעצר אצלכם, הם מכילים את זה הם מטפלים בזה, כך שהמשאבים שלכם אתם רואים עוד הפעם זה ישוב חזק, איכותי, משקיע רבות בנוער, כולל המוסדות חינוך שלו, באמת כל מילה מיותרת. אני רוצה תאונות הדרכים לדבר. אני מיד מסיים. סוגיה שאני יכול להגיד לכם אני חוטף ובצדק מראש המועצה, והאמת היא שאנחנו לומדים מזה. אני אומר לכם אנחנו מרגישים לא נוח בכסא, אבל מי שלא יודע לקבל ביקורת לדעתי הוא לא מגיע לאן שהוא צריך להגיע. ועשינו פה כמה פעולות, הייתי השבוע במרוץ ניגשו אלי תושבים ואמרו לי, אנחנו רוצים יותר רפורטים, אמרתי להם ברצינות אתם רוצים יותר רפורטים? מה באמת נו? אני אומר לשוטרים שלי לא לתת לכם רפורטים אתם רוצים רפורטים, ואתה עוד אומר את זה ליד השוטרים שלי?

ישיבת המועצה המקומית אפרת - מס' 41

13.5.18

דבורה גיני מלכי: אתה יודע כמה סוציומטים שמסתובבים פה?

מוריס חן: אגב את תתפלאי כמה כאלה יש, וואו הם הרגו אותי תתנו להם זה. ואני אמרתי לו

לשכן שלך למי, למתחרה העסקי שלך? אני רוצה לייצר מצב שיש פה תרבות נהיגה, שאנשים לא ייסעו עם הילדים לגן ביום שישי עם התינוק על הברכיים. ועוד הפעם פה הישוב הזה כל כך מיוחד, שכתבה לי מכתב אישי תושבת של הישוב מישהי מאוד מבוגרת ופגשתי אותה, ועשיתי איתה סיור בגזרה. זה היה חוויה מבחינתי.

והיא הראתה לי את כל עבירות התנועה האפשריות, למדתי ממנה המון, ואני אומר לכם זאת היתה חוויה מבחינתי, בסוף גם התחבקנו היא קיבלה ממני גם מתנה.

דוברת: היא לא הדליקה אף פעם משואה לדעתי.

מוריס חן: אתם רואים פה את המספרים של מה שאמרנו ב- 2017 ביחס לשנה אשתקד, אני

קונה פה אפס אפס אפס, כמובן שכל דבר פה הוא רגיש וכו'. אתם רואים פה למעשה את- -

דבורה גיני מלכי: מה זה נ"ב?

מוריס חן: נזק בלבד. אתם רואים פה את האכיפה, תראו זה לא שאין אכיפה, יש אכיפה. אני

המדיניות שלי היא פחות כמו שאתם רואים, יותר להרתיע יותר להיות. עוד פעם הכל במידה, אם אני תופס מישהו פעם שנייה ופעם שלישית, והוא משתולל ואני לא יודע מה אז פה זה נגמר. אבל אנחנו ירדנו, אתם רואים פה את כמות הדוחות בתוך הישוב, 52 דוחות. מה עוד אני יכול להגיד על זה? כמות תאונות הדרכים במועצה נמוך, ומרביתם המוחלט של התאונות קלות, וזאת גם בהשוואה למועצות בקנה מידה ארצי. זאת אומרת זה עוד הפעם זה הרבה עבודות תשתית שאתם עושים, והרבה פעילויות בתוך בתי הספר. זה הכל מתחבר להכל, ההשקעה שלכם בחינוך היא מביאה פה תוצאות מדהימות בכל התחומים. ברשותכם שאמרתי שמעירים לנו ובצדק, זה סביב הבין עירוני, חטפנו פה לא מעט אירוע אחרי אירוע בימי שישי לפני כניסת השבת, וחלק מהתושבים די נתקעו לפני כניסת השבת, הרגשנו עם זה לא נוח. הכנסנו פה רמזור בכניסה - - - הכוונה היתה טובה, הרמזור לא היה מקוון חטפנו שם שלוש תאונות טח, טח, טח, וסידרנו ולא סידרנו, וכן ידענו והפלסטינים לא הבינו והחמור עבר. והכל קרה לנו שמה סביב אפרת צפון, והכל התחבר ליום שישי אחר הצהריים, זה היה מטורף זה היה כמעט שישי אחרי שישי. למדנו, השתפרנו, הכנו גם תוכנית בהמלצה גם של ראש המועצה, הוא אמר לי למה אין לך אופציות? אתה יודע בהתחלה הסתכלתי אמרתי על מה הוא מדבר ישיבת המועצה המקומית אפרת - מס' 42

13.5.18

איזה אופציות, אופציות זה צבא? הלכנו למדנו את זה, וגילנו שכן אפשר לעשות אופציות, עשינו איזה שהוא תוכנית ל- אט"ן שלנו בגזרה. אגב שאחד הדברים המדהימים שהצלחנו אחרי הרבה מאוד שנים, אני מניח שאתם יודעים, ואם לא אז תעבירו את זה עוד ועוד ועוד ועוד, לפתוח נקודת שירות של תנועה בחטיבה. יש לנו שם נקודה של המשטרה, ושם בניגוד עד לפני שלושה חודשים שכל דבר בתחום תנועה, אם זה אישור, אם זה תלונה, הייתם נוסעים למחוז, היום הכל פה קרוב יש שירותי משטרה. יש לנו פערים שראש המועצה עוזר לי.

עודד רביבי: תגיד להם מה הפערים.

מוריס חן: איך?

עודד רביבי: תגיד להם מה הפערים שידעו.

מוריס חן: יש לנו פער של בוחן תנועה.

עודד רביבי: שמה המשמעות?

מוריס חן: המשמעות היא שאם יש לי פה תאונת דרכים עם הרוג, על פי חוק אסור לי לגעת

בו. עכשיו אם זה הרוג על ציר ,60 וזה ביום שישי בארבע אחר הצהריים, ואין לי בוחן תחת היד ואני צריך להביא אותו מהמטה הארצי זה סרט. אני מביא אותו עם סירנה, אבל הסירנה כדי לעבור את הפקקים שמחסום המנהרות פקוק זה רק מסוק. ומסוקים של צה"ל לא נוחתים פה בגזרה אני לא יודע אם אתם יודעים, גם כשנפגעים חיילים ושוטרים. וזאת סוגיה שאנחנו מטפלים בה, אני מקווה שיהיה לנו פיתרון, יש פיתרון באופק, אנחנו כרגע עם חרב קיצוצים עוד הפעם כמעט חצי מיליארד שקל.

שרון הורביץ: אין דבר כזה בוחנים מתנדבים?

מוריס חן: לא, זה משהו מאוד, עברתי כאן חוויות, חוויות שהביאו בוחן והמשפחה אמרה

הבוחן הוא חבר של ההוא ושל ההיא. זה ראיות, זה רשלנות, זה עבירות של הריגה, זה מאוד רגיש.

שרון הורביץ: זה הסיבה שאין?

מוריס חן: כן. אז פה אנחנו באמצע שבוע אנחנו מתגברים פה, אבל בסופי שבוע אני בבעיה,

בעיקר אני בבעיה בתחום, זה סוג של משהו שאנחנו עובדים עליו. שני שקפים אחרונים. אני רוצה שתראו כמה תושבים מתקשרים למוקד מאה. מוקד מאה עבר רוויזיה מוחלטת אחרי אירוע "שובו אחים" לפני ארבע שנים, היום אנחנו יושבים יחד עם הצבא ביחד. כלומר כשמתקשרים היום למוקד מאה היכולת שלי להביא ישיבת המועצה המקומית אפרת - מס' 43

13.5.18

לפה כוח צבאי, הוא הרבה יותר מהר מהרבה גופים אחרים שאני מכיר. מחר הם יושבים איתי ביחד. זאת אומרת אם צריך מסוק חילוץ למישהו שקיבל כדור במקום רגיש, זה המקום הכי מהר שהוא יוכל להביא את המסוק חילוץ. אולי זה לא המקום הכי מהר שיכול להביא את הניידת שנמצאת בתוך אפרת, אפרת היא לא דוגמה כי הכל פה ברמה, אפילו אני עזבתי את

דובי שפלר: אירועי תנועה זה גם לדווח לך על פקקים?

מוריס חן: כן, פקקים, אבל עוד הפעם מתוך הישוב, אוקי? אנשים מנוטרים היום על פי חוק.

דובי שפלר: מה זאת אומרת אם בן אדם נוסע עכשיו באזור המנהרות מתקשר אליך, אז אתה

לא רושם אותו למרות שהוא תושב אפרת?

מוריס חן: לא הוא לא מאפרת.

דובר: זה לא נספר על אפרת.

מוריס חן: לא נספר, נספר על הגוש.

דובר: אם הוא מתקשר והוא אומר בתוך אפרת יש כרגע מישהו.

מוריס חן: בניגוד לבעבר בעקבות "שובו אחים" בעקבות חקיקה, היום כל מי שמתקשר למאה

ומאשר לי אני פותח אותו לוידיאו, אני אומר לו בדיוק איפה הוא נמצא. אגב יש לי אירועים פה אני עובר פה, כשהגעתי למשטרה אמר לי המפכ"ל אתה מכיר את המשטרה? אמרתי לו לא. אומר לי אז מה אתה מכיר? אמרתי לו אני רואה שוטר עובר את המדרכה. פה אתה מאבד את התמימות שלך מהר מאוד, יש פה אנשים שפתאום מאבדים את הזיכרון שלהם ונכנסים לתוך ישובים, ולך תוציא אותו משם, לך תסביר לו איך לפתוח את הוידיאו באייפון או בפלפון. ואנחנו רואים פה אגב יש לנו פה לא מעט אירועים חוזרים של נעדרים, בעיקר ילדים עם מצוקות במשפחה כאלה ואחרות, שהם נעלמים לי ואני מחפש אותם. בדרך כלל על פי רוב אני מוצא אותם בכותל, זה משהו שהוא מאוד יאפיין את הילדים שלכם, אוקי תחפש אותם בכותל. המצלמות של הכותל עושים את זה נפלא, כל ילד שכועס על ההורים הולך לכותל להתפלל.

עודד רביבי: יוצא לקשר חוץ.

מוריס חן: כן. אז אנחנו בודקים, על פי רוב אני מוצא אותם בכותל ישן שם באיזה שהוא פינה

או מתפלל שם באיזה שהוא פינה. אתם רואים פה בסך הכל.

עודד רביבי: כמה ילדים נעדרו שאתה אומר על פי רוב?

מוריס חן: פחות מחמישה.

ישיבת המועצה המקומית אפרת - מס' 44

13.5.18

דוברת: רגע אבל שאנשים התקשרו למשטרה?

מוריס חן: כן.

דוברת: כי בדרך כלל, אני מופתעת דווקא מהמספר, להרבה מספרים יש לי מה להגיד אבל על זה, כאילו 500 טלפונים למשטרה זה הרבה יותר ממה שהייתי מצפה, כי אנחנו כל הזמן מנחים את .1208 אז בעיני זה יותר ממה שהיה צריך להיות, כי על נעדר התקשרנו למשטרה? לא, .1208

עודד רביבי: דקה, מה שעלה בשיחה של מוריס עם בזמנו נוכח פה גם אוהד מנהל מחלקת

ביטחון, כאשר המוקד שלנו מתקשר למשטרה.

דוברת: זה לא נספר?

עודד רביבי: זה נספר כאילו זה פנייה של אפרת, בסדר? כאילו תושב אפרת. אז לכן יש המון

פניות של המוקד שמועברות אליהם וגם שמה יש לנו.

דוברת: עכשיו הכל ברור.

מוריס חן: לשיטתנו אנחנו פועלים, ואני אומר את זה בשקיפות מלאה ואני מאמין בזה, כל

אחד מביא לשולחן את היתרון היחסי שלו. למשטרה יש יתרונות יחסים שאין לגופים אחרים, ואחד היתרונות היחסיים שלנו בנושא נעדרים, זה יחידה מפוארת שנקראת יחידת ציון יהודה אתם מכירים אותה, 67 מתנדבים מלח הארץ תושבי האזור מכירים כל אבן. כשאני אומר להם שהנער מאפרת נעדר, הם יודעים לדקלם, מי זה הנער מי אלה ההורים, איפה הוא הלך בפעם האחרונה, יש פה זיכרון ארגוני מדהים, וזה אחד היתרונות שלי. זאת יחידה שלי שאני מפעיל אותה, עם תושבים חלקם תושבי אפרת מלח הארץ, כמעט כולם בלי יוצא מן הכלל הם יוצאי סיירות, חבל על הזמן, והם יודעים לעשות את העבודה. הם מגיעים לפה יחד עם הצוות שלי, פותחים פה חפ"ק מנהלים פה מעקב עם יכולות מודיעיניות ייחודיות לנו כמשטרה, במעקב, במצלמות בכל מה שאתם רוצים, וזה עובד נהדר.

דבורה גיני מלכי: מה קרה שמכל החמישה רק אחד עלה לתודעה עלה לפייסבוק כולנו חיפשנו אותו?

עודד רביבי: השאלה היא מה משך הזמן של החיפוש, מה הסיפור של הנעדר, יש עבר, אין עבר,

כן מכירים את המשפחה, לא מכירים את המשפחה, לפעמים מדווחים. אני חושב כמעט אין חודש שאין לי, שתי שבתות בחודש שאני מקבל וואטסאפ שיש ילד נעדר, לרוב זה ילד שהלך לחברים לא מצאו אותו, יכול להיות שבינתיים דיווחו למשטרה ותוך שלוש שעות סגרו את האירוע. אותו אירוע שעלה לנו לפייסבוק, זה בן אדם שנעדר לנו למעלה משתיים עשרה שעות, היה חשש עם הסיפור רקע.

ישיבת המועצה המקומית אפרת - מס' 45

13.5.18

דוברת: והשעה היתה לילה.

מוריס חן: עכשיו שתבינו במשטרה יש כמה קוים אדומים, דיברתי על אלמ"ב, אלימות

במשפחה, יש כל מיני, מעצר, זה משהו שאני מאוד מקפיד עליו, באישור שלי עם כל הרגישות להכניס היום בן אדם נורמטיבי היום לבית מעצר גם אם זה אצלי בתחנה, זה סוג של טראומה. ואני מאוד מאוד מקפיד לא לעשות את זה, אלא אם כן באמת יש פה עילה שאין ברירה, אני מעדיף לקרוא לחבר או חברה או משפחה שיחתמו עליו וייקחו אותו אליהם הביתה. סוגיית הנעדר זה אחד מהם, אין פה דיון. בנעדר אני צריך מיד לעשות הערכת מצב, לעצור את כולם ממשימות לתת את כל התשומות לטובת הדבר הזה, אין הנחות בדבר הזה.

דבורה גיני מלכי: בגלל האזור שלנו?

מוריס חן: בגלל שבדבר כזה אם אני לא אטפל כמו שצריך אני הולך הביתה, זאת מדיניות

המפכ"ל.

דבורה גיני מלכי: לא אבל אם זה היה קורה בירושלים זה היה אותם הנחיות?

מוריס חן: אותו דבר לגמרי. בכל הארץ יש חמישה שישה אירועים שכמעט ואין לי בהם שיקול

דעת, שאומרים לי נעדר צריך לעצור הכל, כל המשימות כל היחידות כל המודיעין רק נעדר. שתבינו שאירוע נעדר מבחינתי כמשטרה זה וואו, זה עד ברמה של מפקד המחוז, ואם יש חיתוך מצב מפכ"ל על דברים רגישים מעדכנים. זאת אומרת זה אירוע, במיוחד באזור כזה, נעדר פה עם כל הרגישויות זה מישהו שנכנס לשטח A או חטפו אותו או .whatever

דבורה גיני מלכי: ממתי אתה מגדיר אותו נעדר אחרי כמה שעות?

מוריס חן: מהרגע שדווח לי.

דבורה גיני מלכי: מהרגע שדווח?

מוריס חן: מיד מרגע שדווח לי. ברגע שאבא, אמא, אח, אחות, אומרים לי תשמע הבן לא חזר

מבית ספר מאותו רגע הוא נעדר, גם אם הוא אצל חבר, חברה, הוא הלך לקנות או נסע לכותל מבחינתי הוא נעדר, ברגע שלא יודעים איפה הוא הוא נעדר. אבל עוד הפעם זה מאוד תלוי, כי אם זה אירוע חוזר על עצמו, ועל אלה שחוזרים על עצמם זה אירוע שכל הזמן חוזר על עצמו, אז ההתייחסות היא גם בהתאם, אבל מישהו שהוא חדש זה. שקף אחרון.

ישיבת המועצה המקומית אפרת - מס' 46

13.5.18

דובי שפלר: חדש אוגוסט בימי חמישי בשעה שלוש בצהריים, תשימו לב לעצמכם זה שעה לא

סימפטית.

מוריס חן: אנחנו ניתחנו את עצמנו, בניגוד לבעבר היום אני מניח שאתם מכירים את זה

ממקומות עבודה שלכם, היום שוטר הוא מדיד מהרגע שהוא מתעורר. אני יוצא מהבית יודעים איפה אני, מה אני, איך אני נוסע. אני מקבל דוח, אני אישית מפקד המרחב פעם בחודש דוח נהיגה שלי. אגב אם אני עובר עבירות אני הולך למפכ"ל לתת בירור. אנחנו מדידים. כשאומר לי ראש המועצה תשמע היה ניידת או לא היה ניידת? אני מסתכל פה במחשב שלי המחשב הזה, ואני יודע איפה הניידות ששלי, ומתי הם עצרו, וכמה זמן הם עצרו, והכל מדווח, הוא חייב כל דבר לרשום. אגב כשהוא מגיע לתת שירות אליכם, הוא חייב לרשום למי הוא הגיע, עם מי הוא דיבר.

יש אצלנו נוהג שעכשיו רק מנהיגים אותו בכל הארץ, שברגע שאזרח מתקשר, אני חייב להתקשר אליו בדרך ולבדוק איתו ולברר איתו, ושהוא ידע שאני בדרך ולא נעלמתי לו וכו', וכו'. פה עשינו ניתוח, יש פה משהו מעניין לגבי השעות של הטיפול שלנו, לגבי הימים ולגבי החודשים. מה שגילינו שזה משהו שמאוד מאפיין את אפרת בניגוד לכל הישובים בגזרה שלי, שמשמרת הבוקר היא הפארטו. כלומר משבע בבוקר ועד שלוש בצהריים יש את מרבית האירועים. יש בזה סוג של יתרון וחיסרון השאלה איך מסתכלים על זה, כי בסך הכל הילדים נמצאים במסגרת מסודרת עם אבטחה, יש אבטחה יישובית, וזה בסדר גמור מבחינתנו. אגב זה מאוד, לי אני לא מצאתי איזה שהוא הסבר אינטליגנטי לזה לא עם הצוות שלי, למה דווקא באפרת זה ככה. זאת אומרת בכל הישובים האחרים זה משמרת ב' ו-

ג' מעסיקים אותנו, באפרת הפארטו הוא דווקא במשמרת הבוקר.

אני גם דואג להגיד את זה לשאר הישובים וזה חשוב, אני מקווה מאוד שבחצי שנה הקרובה יחליפו לנו את כל המיני טנקים. היום הניידות סיור שלי זה שתיים וחצי טון, זה מפחיד אותי, זה אחד הדברים שאני לא מרגיש איתם טוב בלילה. קרה לנו אסון בתקוע עם הכלי רכב, שקוראים לו קרקל שזה סוג של טנק, ואני מקווה מאוד שיחליפו אותם לרכבים קלים יותר שנוכל לעשות פעילות. ברשותכם אני אסכם בשלושה משפטים. מצב הפשיעה, להגדיר מצב פשיעה באפרת זה לא שאין, יש, אבל זה באמת בסדרי גודל זה במספרים מהטובים שיש בארץ. דבר שני, זה לא סתם אני מניח שאתם עושים עבודה מנפלאה. ובהזדמנות זאת אני רוצה להודות לראש המועצה ולכל הצוות שלו בלי יוצא מן הכלל, על הרוח הגבית לכל האנשים ישיבת המועצה המקומית אפרת - מס' 47

13.5.18

שלי. אגב אנחנו לא תמיד מסכימים, אנחנו לא תמיד צריכים להסכים, אבל אנחנו יודעים לבוא ולגעת בדברים עניינית הכל למען הציבור, ציבור התושבים. ודבר אחרון, להודות למי שלא נמצא פה, לאלי ולכל הצוות שלא נמצא פה, הסגן שלו ולברק. אגב זה עלה, איך יכול להיות שבאפרת, חלק שבאים כנגדי ואומרים לי מה אתה רוצה לאפרת יש מש"ק רק שלהם שיודע לטפל בזה. אין אגב לוקסוס כזה לאף ישוב, שבישוב יש מישהו שמטפל בקהילה. אז אני אמרתי לא רק שיהיה אנחנו צריכים גם עוד אחד, כי אנחנו הולכים לגדול ב- 60 אחוז וזה לא מובן מאליו, למרות ששירותי המשטרה פה הם בפארטו של פחות מחמישה אחוז ביחס לתחנה.

אגב ביחס למרחב אתם פחות משלושה אחוז, ,2.4 שזה גם כמעט כלום. זאת אומרת תחשבו על זה שיש לי פה מיליון וחצי תושבים פלסטינים שאני נותן להם לא מעט שירותים.

עודד רביבי: אושרית, הפגישה היום נועדה כדי שמוריס יציג לכם, מה שבסוף עבר את דלפק

הקבלה של המשטרה בהגשת תלונה, בשביל זה ביקשתי שיהיה פה אנשי המקצוע.

יש לאנשים הסתייגויות, אף אחד מהשוטרים לא הולך לשום מקום, אנחנו לא נלבן את המספרים היום בערב. תלכו תשבו עם אנשי המקצוע, אין קיצורי דרך, תגידו אני איש המקצוע שמטפל בתחום הזה והזה, בואו נעשה ניתוח יותר מעמיק של הנתונים שנוגעים אלי. מוריס ילמד שיש אצלו טעויות יתקן, אנחנו נלמד שלא עשינו טיפול כמו שצריך נתקן, זה כל המטרה. המטרה בסוף להציג את התמונה שיש היום במשטרה, איך שהיא רואה את המועצה המקומית אפרת. וזה לא זבנג וגמרנו, זה תחילתו של שיח ובשביל זה כולכם פה לא כדי ללבן עכשיו את ה - -

אבי חדידה: יש לי שאלה.

אושרית: רק בקשה קטנה, אני מרגישה שיש לנו פער של המשטרה בימים של הפורענות במדינה בכלל ונראה לי באפרת, אנחנו כל הזמן בדיונים על פורים, יום העצמאות, לצורך העניין ל"ג בעומר, מוצאי שבת.

עודד רביבי: אושרית, אין שום בעיה, אבל שבסוף המשטרה ניזונה ממסכת הנתונים ויש לו

סמיכה מסוימת. ואמר לך את זה רוני הכבאי, ערב ל"ג בעומר אמר מבחינתי באפרת תדליקו כמה מדורות שאתם רוצים, אפרת לא מעניינת אותו בל"ג בעומר, כי באפרת יש תושבים ממושמעים מבינים מה זה כללי בטיחות באש, וגם אם עכשיו יש שרב וחמסין ואתם תהיו באמצע שדה קוצים, אני מבחינת אפרת עיניים עצומות. כל מערך כיבוי האש של גוש עציון מרוכז ל"ג בעומר בבית"ר, אמר לך את ישיבת המועצה המקומית אפרת - מס' 48

13.5.18

זה השנה בשעה אחת בצהריים, ולמרות מה שהוא אמר יצאנו עם הנחיות לתושבים. אותו דבר אומר לך המשטרה, כמות הפשיעה שיש לו פה אל מול הדברים האחרים שיש לו במרחב, מחייבים אותו בסוף לקבל החלטות. זה הכל.

אושרית: אני יודעת את התשובה, אני רק רוצה שהוא ידע שבעיני זה פער.

עודד רביבי: יופי אז אמרת, יופי.

אושרית: לא, אני חושבת ש- -

עודד רביבי: אושרית די, נו די באמת. אבי.

אבי חדידה: יש לי שאלה מוריס זה נורא חשוב, זה עולה גם לדעתי גם מהסיפור שעלה

מהתושבים, מי שגר בשכונת הזית וחשוף לסיפורים. תת הדיווח שאתה מדבר עליו, אני חושש שהוא בגלל נקרא לזה בעיית אמון של התושבים מול המשטרה, שהדיווח לא יקרה איתו שום דבר, ולכן הם לא מתכוונים לעשות את זה ולא מדווחים, ולכן יש את הפער. מזה אני חושש, וזה משתקף בסיפור ששמענו הערב ספציפית, אבל אני מניח שזה גם מתקשר עם הפערים שאנחנו רואים בנוער. וסיפור שהגיע אלי גם ביום שישי שאני המלצתי, על אלימות במשפחה, המלצתי לאותו נער הוא לא רצה שייפתח תיק לאחיו.

מוריס חן: אגב אח זה לא אלימות במשפחה, זה משהו אחר.

אבי חדידה: אוקי, בסדר.

מוריס חן: אלימות במשפחה זה רק אבא ואמא.

אבי חדידה: אבל אותו נער פחד שלאחיו יהיה תיק פלילי, אבל הוא חוטף כל הזמן, אז אני

ביקשתי ממנו להתקשר לברק ולהתייעץ איתו.

מוריס חן: נהדר.

אבי חדידה: כדי שהוא יסייע לו, אולי שיחה איתו אותו אח יירתע והדבר לא יקרה שוב.

מוריס חן: פה אני רוצה להיות, זה בדיוק דוגמה נהדרת לאיפה שאני רוצה להיות.

אבי חדידה: אבל זה לא ייספר אצלך?

מוריס חן: איך?

אבי חדידה: זה לא ייספר אצלך?

מוריס חן: לא אני לא רוצה שזה ייספר אצלי.

אבי חדידה: וזה בסדר.

מוריס חן: אגב הוא עשה את זה ולא הצליח אז תגיע אלי, אגב על פי רוב זה מאוד יצליח.

ישיבת המועצה המקומית אפרת - מס' 49

13.5.18

עודד רביבי: אבי אני אגיד לך סיפור אחר, התקשר אלינו אבא שהיה לו בעיה עם הבן שלו,

וביימנו אירוע שברק דופק בדלת כאילו הזעיקו משטרה, כדי שברק ידבר עם הילד.

והאבא אחר כך התקשר ואמר, תודה נתתם שיעור לבן שלי השגתי את הלקח. אז בואו אנחנו יודעים להפעיל את המטרה גם בדרכים האחרות.

אבי חדידה: זה בדיוק מה שרציתי שיקרה, זה מה שייעצתי לו לעשות.

דבורה גיני מלכי: אני רוצה גם לספר סיפור אחר, לפני 10 או 12 שנים אבא תקף את הבן שלנו בגן

השעשועים, הוא זרק לו את המשקפיים, הוא החטיף לו סטירה הילד הגיע כולו רועד. זה פעם ראשונה שנתקלנו באלימות באפרת, ובטח של מבוגר נגד ילד. זה היה בשבת אחרי צהריים, במוצאי שבת הגענו לחטמ"ר הגשנו תלונה. ואני חייבת להגיד שזה היה באמת מדהים, הבן אדם הגיע אלינו אחרי כמה שבועות הוא הגיע אלינו לבית הלכתי למות מפחד, כי הוא דפק על הדלת ואז הוא ממש עמד שמה מבויש, והוא אמר אני מבקש אם אפשר להוריד את הילד שאני אבקש ממנו סליחה, והוא ביקש סליחה וזה היה. זה נכון שאפשר להגיד שאולי זה פרופיל אפרתי בצורה מסוימת בתוך השוליים הרחבים של אפרת, זה לא מישהו כזה שנשמע משהו שהוא מחוץ לשוליים של החברה האפרתית, ואני חושבת שב- 95 אחוז מהמקרים תלונה במשטרה את כל מי שאני מכירה זה מפחיד מוות, זאת אומרת אתה לא רוצה להיות שם.

אבי חדידה: זה אומר שהתושב לא ילך לעשות את זה, זה מה שהוא אומר.

דבורה גיני מלכי: לא, לא, זה אומר שאם אתה נפגע אתה יודע שהתלונה שלך מאוד מאוד תפחיד

את מי שפגע בך.

אבי חדידה: ובגלל זה הרבה אנשים לא עושים את זה.

דבורה גיני מלכי: בטח שאני אעשה את זה.

עודד רביבי: רבותיי, אבי, עושים, לא עושים, זה הכל תחושות בסוף. בסוף ראיתם כמה תושבי

אפרת מתקשרים למאה, ובסוף חלק מהסיפור שהמשטרה באה לפה היום ומציגה את הנתונים, זה כדי לבנות את האמון ולחזק את האמון וכדי לחזק את השיח.

בואו לכל אחד יש תפקיד ואסור להתבלבל, והציפייה שלנו מהמשטרה זה שתמלא את התפקיד שלה, והציפייה שלנו שאנחנו כנבחרי ציבור נמלא את התפקיד של נבחרי ציבור, וכל אחד יכול לעזור לצד השני על תקן של מתנדב, אבל בסוף המטרה להגיע למצב פה שהחיים כמה שיותר טובים. מנחם עוד משהו?

ישיבת המועצה המקומית אפרת - מס' 50

13.5.18

דוברת: רגע יש לי שאלה, חלק מהסיבות שאנשים אמרו שהם מאמינים למשטרה, זה בגלל שיש להם הרבה משטרה במשפחה והמשטרה לא יעשה שום דבר. אז רציתי לשמוע אם יש באמת במדינה קיים דבר כזה?

מוריס חן: אני אגיד לך, אני יכול להעיד על מה שקורה בקדנציה שלי, מאיפה אני אתחיל? את

יודעת מה אני לא רציתי לעשות את הדוגמה הזאתי, ועודד לא דיבר על זה אז אני אדבר על זה. אנחנו המפכ"ל בראשון בינואר שנה שעברה פתח במבצע ארצי של יחידה מצטיינת של משטרה - קהילה, בסדר? יש לנו במשטרה 98 יחידות, המרחב שלי זכה לפני חודש במקום הראשון ביחסים של משטרה - קהילה. עכשיו את שואלת אותי אם אני מרוצה מזה מאוד? התשובה היא כן. אבל אם אפשר לעשות?

התשובה אפשר לעשות עוד הרבה. זה הידברות, אין בסוף תחליף להידברות. את שואלת אותי, אני גאה בזה שהזמנתם אותנו כדי שתשמעו אותנו, אנחנו פה בשבילכם. אני אגב חושב שהנתונים כן מראים שאנשים מאמינים במשטרה. אני אומר לכם עוד הפעם, אם תפנו אלינו אנחנו נטפל בזה בצורה הכי מקצועית שיכולה להיות, יש לנו את הכלים לטפל בזה בצורה מקצועית, אנחנו סוגרים מעגלים. יש אצלנו נוהל שנקרא נוהל נצ"ח, שאני מחויב לדווח לך, הנה החבר'ה שלי מהנהנים עם הראש. אני מחויב לדווח לך בזמן אמיתי מה עשיתי, אגב גם אם את לא מרוצה וזה בסדר. לא מעט אזרחים פונים אלי במכתבים חבל לך על הזמן, כל מיני דברים מוזרים ביותר, זרקו עלי אבן יריתי באוויר, לקחו לי את הנשק, ואני שואל למה לקחו להם את הנשק? זרקו עליהם אבנים היו עם ילדים בתוך האוטו מה פתאום לקחתם להם את הנשק? מה אתה יודע איפה האזור הזה? החזרנו את הנשק, הוצאנו נוהל לא חשוב שלא יבינו מזה שאפשר לירות. אבל עוד הפעם, אנחנו צריכים לדבר, אוקי?

דוברת: אני מאמינה, אני לא מאמינה שיש מישהו במשטרה שאם הוא שומע שהאח שלו מרביץ לילד שלו, הוא לא ילך ויעצור את האח שלו אם זה באמת נכון, אני לא אומרת שאני האמנתי לכל זה.

מוריס חן: אני לא נתקלתי, אני רוצה להאמין שמי שעושה. אגב המפכ"ל והשר הכניסו נוהל

חדש בחקיקה, שאנחנו מחויבים כל שנה לעבור פוליגרף, כל שנה, אני לפני חודש עשיתי פוליגרף. אחת השאלות, האם ידעת על עבירה פלילית, אחת השאלות ששואלים אותנו, ולא דיווחת? ועוד הרבה מאוד שאלות אישיות וכאלה ואחרות, ישיבת המועצה המקומית אפרת - מס' 51

13.5.18

כדי למנוע מצב. אני יכול להגיד לך שהעסק הזה מדרגה מסוימת, כאשר הוא הולך להוריד את זה יותר למטה, זה הורג את כל העסק מה שעושים לנו כל שנה.

עודד רביבי: מנחם.

מנחם שפיץ: רק שאלה, אנשים פה דיברו מהלב אני רוצה לחזור לסטטיסטיקה למספרים.

במרחב כמה תיקים ב- 2017?

מוריס חן: קרוב ל- .6000

מנחם שפיץ: 6000 אוקי, אנחנו כחמישה אחוז מהאוכלוסייה של המרחב, אפרת?

מוריס חן: כן.

מנחן שפיץ: ומבחינת מספר התיקים אז אנחנו?

עודד רביבי: למה אנחנו עשרה אחוז.

מנחם שפיץ: לא, חמישה אחוז.

עודד רביבי: אנחנו עשרה אחוז, מתוך מאה אלף.

מוריס חן: של מרחב לא של התחנה?

מנחם שפיץ: לא, של המרחב, אז אנחנו עשרה אחוז, מאה אלף אמרת, מאה אלף תושבים?

דוברת: 120 תושבים.

אבי חדידה: המרחב כולל חברון וקריית ארבע?

מוריס חן: אתה עשרה אחוז מתחנת עציון לא מהמרחב.

מנחם שפיץ: מתחנת עציון, אוקי, עשרה אחוז, וכמה תיקים נפתחו בעציון?

דובי שפלר: חמישה אחוז אמרת.

מוריס חן: היה לי קרוב ל- .2500

מנחם שפיץ: 2500?

מוריס חן: אתה 170 מתוך .2500

מנחם שפיץ: 170מ- .2500

דובר: זה פחות מהממוצע.

דובי שפלר: חמישה אחוז, שישה אחוז.

מוריס חן: זה בסדרי גודל, עוד פעם אנחנו בוחנים את זה לפי יחס של 1 ל- .1000

מנחם שפיץ: בסדר, אני רק רציתי שנבין את המספרים.

מוריס חן: תמיד יש מה לעשות, אגב התת דיווח זאת הנחת עבודה שהיא נכונה לגבי כל

הנתונים בארץ.

ישיבת המועצה המקומית אפרת - מס' 52

13.5.18

דובי שפלר: רגע, אני גם כן רוצה להישאר בעקרונות. א' להשיג אני לא בטוח שההשוואה שלנו

לעיירה בתוך תחומי יהודה ושומרון, ואני לא מזכיר את השמות כי עודד ביקש לא להזכיר, אני לא בטוח שההשוואה היא נכונה, כי היה כתוב שם בפרמטרים בהתחלה דתי לאומי, והעיירה הזאת היא לא דתית לאומית כמונו או כמו העיירה בתחום השומרון. אז זה דבר ראשון. דבר שני, ואם אנחנו כן הולכים להשוואה אליהם, ואתה עשית את זה לאורך כל הדרך, אני מוצא שחוץ משני דברים, שמה בשתי העיירות האלה יש שמירה פחות או יותר על רמה מסוימת של פשיעה וכל הפרמטרים שפירטת, ובאפרת חוץ משני דברים שיש ירידה יש עלייה. אז אני מרגיש שאתה באת להגיד לנו שמצב הפשיעה באפרת הוא נמוך ביחס למה שמקובל בארץ, ואני שמח על זה. מצד שני, ברגע שאתה בעצמך מראה לנו שבשלוש ארבע שנים האחרונות אנחנו במגמת עלייה בכמעט כל הפרמטרים חוץ משניים, אז אני מודאג, ואני מקווה מאוד.

מנחם שפיץ: זה לא נכון.

דובי שפלר: ואני מקווה מאוד שהאמירה הראשונית שלך על זה שמצבנו טוב לאין ערוך מכל

השאר, לא מבלבל אותך בעיקר את כל האנשים שתחת פיקודך, בלהבין שאם יש פה עלייה בשנים האחרונות ברוב הפרמטרים, אז כנראה שצריך לעשות איך נאמר בנושא אחר מקודם, לא עוד מאותו דבר אלא קצת לעשות משהו אחר, כדי לבלום את העלייה בכל הפרמטרים גם אם אנחנו מצבנו טוב.

מנחם שפיץ: דובי, זה לא מדויק מה שאתה אומר.

דובי שפלר: אנחנו רוצים להישאר במצב טוב מאוד ולא להיות בעלייה.

מנחם שפיץ: זה לא מדויק מה שאתה אומר, סטטיסטית זה לא מדויק מה שאתה אומר. בנושא

של מוסר אז אמרנו.

דובי שפלר: אני ברשותך רוצה שהוא יענה, בסדר מנחם? אני חושב שמה שאמרתי זה מדויק

מאוד.

מנחם שפיץ: לשים עוד פעם את השקפים?

מוריס חן: התשומות שלנו תראה אני מסתכל צעד אחד קדימה ל- ,2018 השנה אנחנו עוד מעט

מסכמים את החציון. אנחנו שמנו פה בניגוד למספרים שהם יחסית נמוכים, גם בקנה מידה ארצי וגם בקנה מידה לתחנות אחרות, אנחנו שמנו פה את התשומות בתוך אפרת, כדי לתת פה יותר חשיפה שלנו לכל מה שקורה פה בתחום המשטרתי.

והמספרים הממוצע הוא פחות או יותר נשאר אותו דבר, יש פה ושם פיקים שאנחנו ישיבת המועצה המקומית אפרת - מס' 53

13.5.18

מטפלים בהם, ואחד האירועים כמו שצוין פה קודם לכן. אבל אין פה תופעות, אני מתנצל, אין פה משהו שאתה אומר וואו אני צריך לעשות פה עכשיו עבודת בילוש של בילוש. יש לי פה מקומות שכל לילה פה כמעט זה סכנה של דקירות, פה פה בגזרת הגוש לא בישוב שלך, שאנשים לא הולכים החוצה כי הם ברמה שנוער כזה או אחר ידקור אותם. זה אין לך פה, זה לא כאן.

אבי חדידה: ברוך ה', זה טוב.

דובי שפלר: ואני לא בטוח שאתה בעצם בדברים עכשיו שלך משלים עם העלייה ההדרגתית

האיטית?

עודד רביבי: אין עלייה, דובי, אין שום עלייה.

מוריס חן: אני אגיד לך עוד דבר, אני אגב מסכים איתך בדבר אחד, אני מסכים איתך שאנחנו

אסור לנו להיות שאננים אל מול המספרים, 171 תיקים אני רוצה להיות על אפס תיקים, גם אתה רוצה להיות על אפס תיקים. ולכן אנחנו שם, זה מה שאני אומר אנחנו שם. אני לא רוצה שיהיו לי 8 תיקים של נוער בתחום של סמים, שזה רק ארבעה אנשים, לא רוצה את זה בכלל, אני רוצה להיות עם אפס בהקשרים האלה, אבל אנחנו שם, אנחנו נעשה יותר חשיפה. גם רק גילוי נאות, ואני אמרתי שאני לא כל כך הייתי שם ב- 2017 בתחום הזה, ואנחנו היום הרבה יותר טוב.

דובי שפלר: השיטת עבודה שלכם היא מצוינת היא טובה אני שמח, כל דבר מדיד אפשר

להתמודד איתו, אפשר באמת. אבל אני אומר הנתון המרכזי שהצגת בהתחלה ואחרי זה ירדת לפרטים, זה עלייה מ- 2014 נדמה לי מ- 63 תיקים ל- 115 ב- .2017

מוריס חן: כן אבל גדלת בעוד 3000 תושבים מ- .2014

דובי שפלר: בסדר אבל העלייה במספר התיקים פי שניים והתושבים, לא גדלנו ב- פי שתיים.

מה שאני בא לומר, שעם כל המחמאות שהרעפת על ראשנו, ואני מניח שבצדק וזכינו וקיבלנו בזכות את המחמאות האלה, שלא גם אם העלייה שלנו מ- 63 ל-

115 זה עדיין לא מתקרב למה שקורה במרחב, וגם על זה אני שמח, עדיין שלא תיווצר פה איזה תחושה שאנחנו יכולים להרשות לעצמנו 115 בגלל שאנחנו עדיין מתחת לממוצע.

מוריס חן: חלילה, בשביל זה אני אומר.

דובי שפלר: אני אומר אם אנחנו ישוב כזה טוב, הישוב אפרת מהווה נקודת מגדלור של תקרא

לזה של שלום באזור מבחינת הנתוני פשיעה, בוא נשמור על זה, לא נגיד בגלל שאנחנו.

ישיבת המועצה המקומית אפרת - מס' 54

13.5.18

מוריס חן: לא, לא, אנחנו לא שם.

עודד רביבי: מוריס, בשם תושבי אפרת אנחנו רוצים להגיד לך תודה, אנחנו כן רואים בנתונים

שהצגת את הידוק שיתוף הפעולה, את כן הירידה בנתונים. אני כן חושב שזה מרשים שאתה יודע להגיד לי, שאם עליתי בעבירות רכוש ושזה קורה לי דווקא באתרי בנייה, אז אנחנו יודעים למקד בדיוק מה הסיבה. מצד אחד בטח שלא להיות שאננים, אבל מצד שני גם לא להיכנס לאיזה שהיא חרדה שאנחנו פה במגמות עלייה.

מנחם שפיץ: זריקת אבנים היה .40

עודד רביבי: כן, הכל אפשר להכניס לסטטיסטיקה והכל אפשר להגיד שהמצב פה נורא, הבנתי

לאן הדיון הזה הולך. אני שמח ומדה לך שבאת, תודה רבה ושנמשיך רק לרדת.

מנחם שפיץ: מוריס, פעם הבאה שתבוא לשולחן הזה כשעוברים על השקפים, אז כדאי כבר

לנתח אם באמת עלייה או לא עלייה בזמן אמת ולא אחרי זה.

מיכאל דהן: בכל מקרה יישר כוח, כי זה היה מקסים לראות את העבודה של המשטרה.

עודד רביבי: מוריס, תודה רבה.

מוריס חן: תודה רבה.

עודד רביבי: טוב רבותיי אנחנו רוצים להמשיך.

מוריס חן: תודה לכם וערב טוב.

עודד רביבי: תודה, מוריס.

(מוריס חן והשוטרים יוצאים מהחדר)

פרוייקטים הנדסיים – מפרץ אוטובוסים בי"ס בתמר

עודד רביבי: אנחנו עוברים למוריס השני, לילה טוב תודה. רבותיי, אנחנו עוברים לנושא הבא,

המלצת ועדת תנועה. משה, זריז.

משה בן אלישע: לדלג על הדבר הזה?

עודד רביבי: כן.

דבורה גיני מלכי: למה?

עודד רביבי: למה? כי מה לעשות השעה מאוחרת ואנחנו צריכים להספיק.

דבורה גיני מלכי: חמש דקות למשה.

עודד רביבי: יש חמש דקות דיווחי תנועה. כן.

ישיבת המועצה המקומית אפרת - מס' 55

13.5.18

משה בן אלישע: בקשה מספר ,1 זה בית ספר בתמר יש מפרץ אוטובוסים בתמר ליד הבית ספר,

למפרץ הזה היתה בקשה מבית הספר לשלט את הכיתוב שבין שבע וחצי לשמונה וחצי בבוקר ובין שתיים עשרה וחצי לחמש, יהיה איסור חניה בכלל במפרץ הזה.

דורון כהן: למה שתיים עשרה וחצי?

משה בן אלישע: מה?

דורון כהן: למה כזה מוקדם?

משה בן אלישע: בין שבע וחצי בבוקר עד שמונה וחצי, ובין שתיים עשרה וחצי לחמש בצהריים.

עודד רביבי: למה חמש אבל?

משה בן אלישע: הבית ספר פועל בכל מיני שעות אחרי הצהריים, מה שקיבלנו הבקשה, יש ימים

שגומרים בשתיים עשרה כמו ביום שישי וגומרים ביום שלישי מוקדם יותר, בימי א,ב',ד',ה'.

עודד רביבי: משה, מה כתוב בעשה חיל?

משה בן אלישע: חמש.

עודד רביבי: עד חמש?

משה בן אלישע: ההסעות בארבע וחצי.

עודד רביבי: אין הסעות בארבע וחצי אבל.

מנחם שפיץ: אבל אין לחץ בשעות האלה בכל מקרה באזור.

אבי חדידה: דווקא בעשה חיל יש.

דבורה גיני מלכי: יש, יש קושי של חניה.

מנחם שפיץ: בתמר בטוח אין.

דבורה גיני מלכי: לא צריך לקחת מהמחירים עוד 40 אחוז.

משה בן אלישע: רגע, זה לא מפרץ לחניה, רגע בוא נגיד, המפרץ הזה נועד לתחבורה ציבורית נועד

לאוטובוסים.

דובר: זה מפרץ לאוטובוסים.

משה בן אלישע: יש שמה חניות למכוניות בשפע. אנשים חונים שמה, והם ביקשו שתושבים לא

יחנו, כי אין שמה כרגע איסור חניה.

דבורה גיני מלכי: קודם כל יש לנו מצוקת חניה בכללי.

משה בן אלישע: אין שם, בתמר אין שם.

דבורה גיני מלכי: אז יהיה בעוד שבועיים, מה זה משנה? הרי השלט הזה יישאר עד שהנכדים שלנו

ייגמרו שם אתה יודע. שנייה. אם אין אוטובוס שמגיע אחרי 15:45 למה לכתוב 17?

ישיבת המועצה המקומית אפרת - מס' 56

13.5.18

עודד רביבי: כי אומר לך אבא לילד בבית ספר שיש אוטובוס שמגיע בארבע וחצי.

דבורה גיני מלכי: מי? תגיד לי יש אוטובוס שמגיע בארבע וחצי?

יהודה שווייגר: יש אוטובוס.

דבורה גיני מלכי: אני שואלת, מה הוא עושה?

עודד רביבי: אוסף ילדים.

אבי חדידה: רגע עודד יש לי שאלה אחרת, הוא אומר שממילא אסור לחנות שם, אז בוא נאסור

את זה - -

משה בן אלישע: אין כרגע תמרור שאסור לחנות שם.

אבי חדידה: אבל בתכנון, אבל זה רק לאוטובוסים נכון?

משה בן אלישע: זה שלט זה לא תמרור.

עודד רביבי: ההיפך, אתה מסתכל על זה יופי אבי, בניגוד לדבורה שאומרת בוא נתיר את החניה,

בעצם התמרור שיהיה שם יתיר חניה בכל השעות חוץ מהשעות האלה.

דובר: עודד, מחמש אחרי הצהריים ועד שבע וחצי בבוקר תהיה אפשרות לחנות.

דבורה גיני מלכי: אני רק אומרת בוא ניתן לו ארבע במקום חמש זהו.

עודד רביבי: אז אומר לך אבל אבא בבית ספר.

אבי חדידה: אבל אי אפשר לחנות במילא.

עודד רביבי: טוב רבותיי הלאה סעיף הבא. מחמש אפשר להחנות?

משה בן אלישע: כן ודאי.

עודד רביבי: הלאה סעיף הבא.

פרוייקטים הנדסה – גשר הולכי רגל בשדר' דוד המלך

משה בן אלישע: מאושר. גשר להולכי רגל במלך דוד, יש בקשה של תושבת.

דובר: רגע, הצבענו?

עודד רביבי: עוד לא, נצביע אחר כך על הכל, דבורה בודקת בדיוק מתי יש הסעה בבית ספר

בתמר.

דובר: איזה בית ספר המשלב או הרגיל?

עודד רביבי: איפה שהיא תבדוק אני אגיד לך שבשני יש את ההסעה.

משה בן אלישע: יש בקשה של תושב, מאחר והמעבר חצייה הם לא מסודרים עם משמרות זה"ב.

דובר: על איפה, איפה אתה מדבר?

מנחם שפיץ: רחל אמנו.

ישיבת המועצה המקומית אפרת - מס' 57

13.5.18

משה בן אלישע: אין פה משמרות זה"ב בצומת רחל אמנו המלך דוד, יש ילדים שהולכים לבית ספר

אורות עציון בנים או בנות דרך המעבר חצייה. היא אומרת למה לא לעשות פה גשר להולכי רגל שעובר לצד השני? ואמרנו שפה יש אפשרות לכאורה נקודת אחיזה של שטח שאני יכול לשים, בצד השני אין לי מקום לשים את הירידה אני אצטרך לרדת בהנגשה של רמפה, אז אין לי את המקום במדרכה השנייה, מעבר לזה תקציבים בנושא הזה לא עומדים.

אבי חדידה: כמה עולה גשר?

משה בן אלישע: הרבה מיליונים.

אבי חדידה: וגשר ברזל אפשר לשים שמה?

משה בן אלישע: גשר הולכי רגל זה גשר שעולה כסף, אבל הנדסית לכאורה, אני אומר לכאורה אני

לא תכננתי לא בדקתי, אבל לכאורה מהצד הזה של המדרכה אין אפשרות לשים את הדבר הזה, אין מקום.

דורון כהן: אתה לא יכול להעביר מהצד הזה לצד הזה?

משה בן אלישע: אנחנו מדברים פה על הצד הזה לצד השני.

עודד רביבי: בסוף בכל צד של הגשר צריך להיות הנגשה.

משה בן אלישע: ככול שהוא יהיה יותר ארוך הוא יותר יקר, זה לא משנה, ככול שהוא יהיה יותר

ארוך הוא יותר יקר ועדיין אני לא מגיע, בשביל לרדת פה ברמפה בגובה חמש וחצי מטר, זה אומר 60 מטר רמפה ו- 70 מטר רמפה, זה לא הגיוני.

עודד רביבי: טוב, הלאה.

משה בן אלישע: אז יש אמצעים אחרים של הסעות בתשלום, ויש מלווים מבוגרים, יש פתרונות

אחרים. זה מה שהמלצנו. שלוש, מעבר חצייה.

יהודה שווייגר: אגב ניסינו שם גם לשים משמרות זה"ב דרך בית הספר, זה לא החזיק מעמד, בית

הספר לא הסכים לקחת אחריות בגלל שזה רחוק מבית הספר. ניסינו הורים מתנדבים, ניסינו משמר אזרחי, זה גם לא משהו שהצליח.

דבורה גיני מלכי: מה עם סבתות מתנדבות?

יהודה שווייגר: בשמחה, אם את תדאגי לסבתות מתנדבות.

עודד רביבי: החלטה, דבורה תמצא סבתות מתנדבות.

יהודה שווייגר: אני לא צוחק אני רציני לגמרי, אנחנו נצייד אותם עם אבזור אנחנו נשים להם את

מה שצריך, מכשירי קשר, בשמחה.

אבי חדידה: זה נראה לי יכול להיות פעילות מאוד יפה עם הגיל השלישי.

ישיבת המועצה המקומית אפרת - מס' 58

13.5.18

יהודה שווייגר: בשמחה.

עודד רביבי: משה, הלאה.

פרוייקטים הנדסה – מעבר חציה בגפן

משה בן אלישע: יש פה בקשה למעבר חצייה בגפן בעקומה ליד מרכז הספורט, אז ההמלצה היתה.

דובר: איפה? מה זה?

עודד רביבי: ליד המגרש טניס.

מנחם שפיץ: ביקרנו שמה הלכנו לראות את זה.

משה בן אלישע: ליד המגרש כדורגל בגפן היה סיור, ויש פה שתי חלופות. חלופה אחת ששמים פה

מעבר חציה באזור הזה, יש פה פסי האטה קיימים, בדיקה של יועץ תנועה במקום יחד עם ועדת תנועה הוא ממליץ על הדבר הזה כפיתרון.

אבי חדידה: יש שם שדה ראייה מספיק?

משה בן אלישע: פסי האטה.

אבי חדידה: זה פסי האטה או מעבר חצייה?

משה בן אלישע: הפסי האטה הם אמורים לתת פיתרון של ההאטה.

מיכאל דהן: זה מקום מסוכן שעוד לא נתנו לו את הפיתרון.

מנחם שפיץ: לא אבל זה הפסי האטה עכשיו?

משה בן אלישע: כן, פסי האטה.

דורון כהן: כן אבל אתה שם מעבר חצייה באמצע העיקול?

דובר: זה בעיה.

משה בן אלישע: נכון. עכשיו האופציה השנייה אומרת דבר כזה, שזה לעשות שני מעברי חצייה,

אחד כאן ואחד כאן ולהוסיף עוד פסי האטה פה.

דורון כהן: אבל כאן זה אחרי בארי כאילו?

משה בן אלישע: כן. הבעיה היא כזאת, שמי שיורד מלמעלה אין לו מדרכה בצד של המגרשים יש

לו בצד השני אז הוא צריך לחצות, עכשיו בשביל לחצות את הדבר הזה פה, אז פעם אחת צריך לעשות מעבר חצייה פה לעשות מדרכה לכל האורך שאין אותה כיום, כאשר האופציה השנייה היא יותר פשוטה, יש מדרכה בצד הזה יש מדרכה בצד הזה, יש פסי האטה משני הצדדים גם פה וגם פה. וההמלצה היא לקבל את ההצעה מספר אחת, שזה ההצעה הקודמת להוסיף את המעבר חצייה פה בנקודה הזאת.

דובי שפלר: באמצע הסיבוב?

ישיבת המועצה המקומית אפרת - מס' 59

13.5.18

מיכאל דהן: מה שצריך לשים שם יותר חשוב, זה מראה גדולה פנורמית שהיא תהיה הפיתרון.

משה בן אלישע: בסדר גם זה אפשר, ובנוסף לזה לעשות- -

דובי שפלר: מראה פנורמית לא רלוונטית לזמן נסיעה.

מיכאל דהן: למה לא? איך אני יכול לראות מי מגיע ומי לא מגיע?

דובי שפלר: אי אפשר לראות בזמן נסיעה מראה פנורמית, לא פשוט.

יהודה שווייגר: זה אגב הדיון הקודם יחד עם השוטר, הוא צריך לחלק שמה דוח לכל ההורים של

הילדים של החוג כדורגל. אני מסיע את הילד שלי שלוש פעמים בשבוע, כולם עוצרים אף אחד לא עוצר שמה עם כל החניות שיש מפה ועד להודעה חדשה, כולם עוצרים על הנקודה הכי נוחה להם נכנסים לשביל ביטחון עוצרים שמה, ואז הילדים שלהם חלילה לאללה.

מיכאל דהן: ושם זה סכנה, כי אף אחד לא רואה מי בא, כי כשאני נוסע מהבית למעלה אני לא

רואה מי חותך שם את הכביש.

משה בן אלישע: אז הרעיון הוא לשים פה מעבר חצייה לשים פה - -

דורון כהן: מעבר חצייה במקום שאין שדה ראייה בכלל.

משה בן אלישע: הנושא הזה נבדק עם יועץ תחבורה, ויש פה אזור - - - באזור הזה זה, זה עדיף

מאשר לשים שניים.

דורון כהן: זה אשליה, זה אשליה של בטיחות, זה אשליה של בטיחות.

דובי שפלר: משה, תחזיר את הסרטוט השני בבקשה.

משה בן אלישע: בבקשה.

דורון כהן: אלא אם כן אתה שם פס האטה.

יהודה שווייגר: זה מהנדס יועץ בטיחות שנתן את החוות דעת הזאת, אפשר ללכת ולראות את זה

בעין במקום לעשות את הוויכוח פה.

דובי שפלר: משה, אם בן אדם בא למדרכה הזאת מלמעלה וחוצה פה, מפה הוא כבר יכול

לחתוך, הוא הרי חוצה בשביל מדרכה.

יהודה שווייגר: אין מדרכה.

דובי שפלר: הוא לא הולך פה על השוליים הוא נכנס פה ישר.

משה בן אלישע: אין לו, אין לו, פה הכניסה.

דובי שפלר: אם אדם חוצה פה כשהוא בא מפה או מפה לא משנה, יש לו פה מדרכה רציפה עד

למגרש טניס. זאת אומרת ששני המעברי חצייה האלה יכולים להיות רלוונטיים מאוד. מעבר חציה פה באמצע סיבוב גורם לבן אדם, בעיקר ילדים הרי אנחנו ישיבת המועצה המקומית אפרת - מס' 60

13.5.18

מדברים פה, להתחיל לחצות מפה, אני לא מדבר מי שיחצה מפה יש לו הוא רואה משני הצדדים, מי שיחצה מפה לא רואה כלום לא ימינה לא שמאלה, ילדים יחצו פה נהגים יגיעו פה השם ירחם.

יהודה שווייגר: אז בואו תראו את זה שמה, יש מהנדס נתן חוות דעת.

משה בן אלישע: אני אמרתי את אותו דבר כמוך עד ש- -

דובי שפלר: לכן האופציה השנייה נראית לי הרבה יותר נכונה, שני מעברי חציה.

מיכאל דהן: אם לוקחים את המעבר חצייה באמצע, צריך לשים אותו באלכסון כמו שיש, שילך

ממש מהנקודה היותר צפונית לנקודה היותר דרומית נקרא לזה, כדי שמי שמגיע מאזור הגפן יוכל לראות את הילדים קרובים אליו.

מנחם שפיץ: משה, השדה ראייה מהמעבר חצייה באמצע שמה לכיוון למעלה לכיוון הרימון,

כמה מטר השדה ראייה?

משה בן אלישע: תראה מה זה שדה ראייה?

מנחם שפיץ: אם אני עומד במעבר חצייה הזה ומסתכל שמאלה?

מיכאל דהן: 20 מטר.

מנחם שפיץ: לא, זה יותר מ- 20 מטר, לא, לא, סליחה, בואו לא נזרוק מספרים. לא אני שואל

את משה.

משה בן אלישע: אני פה מצא אני פה במכונית אני בנקודה הזאת אני בפס האטה הזה, אני רואה

את מי שעומד פה. אותו דבר גם בצד השני, מי שבא בצד הזה הוא ודאי שפה אין לו בעיה לראות, הבעיה היא בצד הזה בעקומה הפנימית שפה הבעיה. בעקומה הזאת אין בעיה בכלל רואים, במדרכה הפנימית בנקודה הזאת אני כבר רואה מה קורה פה, ויש פה פס האטה.

עודד רביבי: טוב, סעיף הבא תעבור רגע.

פרוייקטים הנדסה – חניית נכים ליד בי"ס אורות עציון בנות

משה בן אלישע: הדבר השלישי יש חניית נכים ליד בית ספר אורות עציון בנות, הם היו בצד הזה

איפה שהמרכז המסחרי. היתה בקשה של נכים שעובדים בבית ספר פה שנשים להם את החניית נכים פה, אנחנו למעשה העברנו אותם אנחנו מאשרים את זה.

יהודה שווייגר: בסוף המפרץ של האוטובוסים.

משה בן אלישע: במפרץ האוטובוסים העברנו אוטובוס אחד יש הרבה פחות הסעות היום, זה כבר

עובד ואין שום בעיה.